• אחוזת ברק • אלון הגליל • אלוני אבא • אלונים • בית זייד • בית לחם הגלילית • בית שערים • בלפוריה • גבעת אלה • גבת • גזית • גניגר • דברת • הושעיה • היוגב • הסוללים • הרדוף • חנתון • יפעת • כפר ברוך • כפר גדעון •כפר החורש • כפר יהושע • כפר תקווה • מזרע • מחנה יהודית • מנשיה זבדה • מרחביה מושב • מרחביה קיבוץ • נהלל • סוואעד חמירה • עדי • עין דור • ציפורי • רמת דוד • שדה יעקב • שמשית • שריד • תל עדשים • תמרת

רוני היא אנינקה

ילדי הושעיה העלו ביום השואה את האופרה "ברונדיבר"

עמ' 7

חקלאות: הדור הבא

עומר ואיתי מביאים לעמק ענף חקלאי חדש

עמ' 16

גלגלי ענק

אופיר ושני מתמרת בדרך לאליפות העולם

עמ' 22

עצמאות בשטח

לפני המבול: תושבי המועצה הציפו את יער אלוני אבא בהפנינג השנתי "מטיילים ונהנים"

עיתון המועצה האזורית עמק יזרעאל • גיליון 131 • מאי 2013 • אייר תשע"ג

www.eyz.org.il

תנופת פיתוח

1213 אפריל 2013 אייר תשע"גאפריל 2013 אייר תשע"ג

חנתון

הושעיה

ציפורי

שמשית

גבעת אלה

כפר החורש

גניגראכסאל

תל עדשים דברת

אילוןתבור

עין דור

גזית

מרחביהמושב

מרחביהקיבוץ

היוגב

מנחת מגידו

צומתמגידו

צומתכפר תבור

צומתהתישבי

צומתסומך

צומת המוביל

מזרעכפר גדעון

שגיא2000

אחוזת ברק

בלפוריה

בית זייד תמרת

מנשיהזבדה

בית שערים נהלל

רמת דודגבת

שריד

כפר ברוך

כפר יהושע

שדהיעקב

רמת ישי

אלונים

אלוניאבא

בית לחם הגלילית

הרדוף

סוואעד חמירה

עדי

אלון הגליל

יפעת

קרית טבעוןזרזיר

נצרת עילית

עפולה

מגדל נצרת העמק

הסוללים

בונים בלי הפסקה

פיתוח פיזי ומבני ציבור:

תמונת מצב 2013

עמ' 12

חדשות

מאי 2013 אייר תשע"ג2

• כתיבה ועריכה: יצהר ורדי • עורכות ראשיות: דוברת המועצה רחלי אבידוב ודורון שחם • צילום: ישראל פרץ, מירי שטיינברג • לתגובות, הערות והארות: racheliav@eyz.org.il • עיצוב גרפי: סטודיו

דבר ראש המועצה

תושבים יקרים,אביב בעמק - הטבע מתחדש, הפריחה והמרחבים הירוקים מזהיבים אט אט. היופי הזה, שהעמק שלנו התברך בו, משך במהלך חג הפסח מטיילים ומבקרים רבים לאתרי התיירות ופינות החמד שלנו. פסטיבל 'חלב ודבש', המציין את חג השבועות, ייערך זו השנה השלוש־עשרה. רבים משאבים משקיעה המועצה במערכת החינוך: החלה בנייתו של בית ספר יסודי חדש באחוזת ברק, בעלות של שמונה וחצי מיליון שקלים. במזרע בונים שתים־עשרה כיתות חדשות בבית־הספר "עמקים־תבור". כמו כן נמשכת בניית שמונה גני ילדים ומעון יום ביישובי

המועצה השונים. בשבועות האחרונים ערכנו כנס שני של שיתוף הציבור בתכנית האסטרטגית. צוות התכנון הציג לתושבי העמק את התכנית לעשרים השנים הבאות, שכוללת השקעות גדולות בתחומי התחבורה וחיזוק היישובים והחקלאות, התרבות והפנאי. הערותיהם את העלו העמק תושבי לתכנית, והן ישפיעו על תכניות העבודה

של המועצה בשנים הקרובות. ביצעה החומש תכנית במסגרת המועצה - בשיתוף היישובים - פרויקטים בסך של כ־65 מיליון שקלים, בעיקר בתחומי שיקום התשתיות הוותיקות גם מקדמת המועצה הציבור. ומבני תכנית שמכונה "החומש הקטן". במסגרת תוכנית זו מעמידה המועצה לכל יישוב סך של 250,000 שקלים, שישמשו בעיקר חינוך מבני של ולשיפוץ לשידרוג

ומועדוני נוער. המועצה העניקה מאה ושישים מלגות לסטודנטים תושבי המועצה הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. היו ביניהם שקיבלו מלגת "נרקיסים" שמיועדת לסטודנטים שמעורבים בפעילות חברתית

וקהילתית או מתנדבים ברחבי העמק. בשפע להשתתף מוזמנים כולם ודבש'. 'חלב בפסטיבל האירועים בפסטיבל מגוון עשיר של אפשרויות בילוי, טיול, יצירה וספורט לכל המשפחה. המשחק "בלשי העמק" הוא הזדמנות לצאת למרחבי העמק, לטייל בנופים ובאתרים ההיסטוריים ולגלות בקרבתנו מקומות חדשים ומרתקים. בכפר יהושע ייערכו פעילויות של קרקס, מוסיקה, מחול ויצירה שמתאימים לכל משפחה

ולכל גיל. להתראות ברחבי העמק היפה שלנו,

אייל בצר ראש המועצה האזורית

רועה, צייר, נשיא

"חורשת האלונים עם רועה בדואי" - יצירתו של אלי שמיר

מכפר יהושע - הוצגה בפני נשיא ארה"ב ברק אובמה

בביקורו בירושלים. אובמה קיבל הסבר מהנשיא

פרס על הציור, שנתלה צילום: לשכת הנשיאבבית הנשיא לכבוד הביקור. הנשיאים אובמה ופרס ליד ציורו של שמיר

תלמידי חטיבת הביניים של בית הספר "העמק המערבי" )יפעת( זכו במקום הראשון שהתקיימה "מאמא־רובוט" בתחרות בטכניון בחודש מרץ. התלמידים, הלומדים רובוטיקה בהנחיית גלינה גרינברג, זכו גם במקום הראשון בתחרות הכללית וגם

בפרויקט זהירות בדרכים. "מאמא־רובוט" היא סביבה לימודית להוראת רובוטיקה, המותאמת לחטיבת הביניים. הרובוט הבסיסי הוא בעצם רכב חשמלי קטן, תלת גלגלי, עם יכולת תמרון גבוהה ומעטפת שקופה, המאפשרת לראות את ה"קרביים". בתחרות עצמה נדרשים המשתתפים לבצע משימות שונות, כגון

נסיעה מהירה ונסיעה במסלול בצורת 8 תוך התייחסות לרמזורים.

בתמונה: הצוות הזוכה. מימין לשמאל:

רגב פורת־דקל, כרמל לזרוביץ', ניב אברהם, אייל מוגנשטיין, אור בן־יעקב, עומר גרינבוים, דניאל פרבר ואוהד רכטמן.

באחוזת ברק החלה בנייתו של בית ספר יסודי, שבו ילמדו ילדי היישובים אחוזת ברק ודברת, הלומדים כיום בגניגר. בשלב הראשון ייבנו 6 כיתות ובניין מינהלה, בהשקעה של 8.5 מיליון שקלים. יהיה זה

בית הספר היסודי ה־13 במועצה. חנה פרידמן, מ"מ, סגנית ראש המועצה ואחראית על חינוך במועצה, אמרה כי "בית הספר באחוזת ברק הוא אחד התוצרים של התכנית האסטרטגית אשר בחנה את מתן המענים הנכונים לגידול האוכלוסייה בעמק. במסגרת התכנית פעלה ועדת מיפוי אשר המליצה לראש המועצה להקים בית ספר נוסף שייתן מענה לילדי הישובים אחוזת ברק ודברת. פעלנו עם משרד החינוך שהכיר, מיד עם בקשתנו, בצורך להקמת בית ספר וסמוך לקבלת ההרשאה הוחל בבניית בית הספר. אנו עושים מאמצים לפתיחת בית הספר, על 6 הכיתות הראשונות שלו ומבנה המנהלה,

כבר לקראת שנת הלימודים תשע"ד."רחל שחורי, מנהלת אגף החינוך במועצה, אמרה כי "ילדי אחוזת ברק ודברת יוכלו

ליהנות מבית ספר יזרעאלי בקרבת הבית, שיהווה מרכז חשוב לקהילות."

ראש המועצה אייל בצר אמר כי "אנו צופים שכבר בשנת הלימודים הקרובה

יתחילו ללמוד בבית הספר תלמידי כיתות א' וב'."

דיווח נרחב על תנופת הפיתוח במועצה - בעמ' 12.

בונים על חינוךהחלה בניית בית ספר יסודי באחוזת ברק

נהגים צעיריםתלמידי "העמק המערבי" זכו במקום הראשון בתחרות "מאמא־רובוט" בטכניון

3 מאי 2013 אייר תשע"ג

כרטיסים בקליק חדש!מהיום תוכלו להזמין כרטיסים לאירועיםבאמצעות אתר המועצה - בקלות ובנוחות!

הרכישה באמצעות כרטיסי אשראי בלבד.

האתר מאובטח בתקן PCI בהתאם לדרישות *חברות האשראי.

קופת האולם תמשיך לפעול בהיקף מצומצם. *

www.eyz.org.il :לפרטים נוספים

שיתוף פעולה עם

איכסל־המועצה בוחנת אפשרות לה־רחבת אזור תעשיה איכסל והק

מת מינהלת משותפת עם מועצה מקומית איכסל. שיתוף הפעולה יוביל להכפלה )הגדלה של 100 דונם( של שטח אזור התעשייה, על אדמות המועצה האזורית עמק יזרעאל, הקמת מינהלת משותפת וחלוקת ההכנסות בין שתי הרשויות.

־ראש האגף הכלכלי במועצה, אברהם ברקן, אמר כי הנושא ממתין לדיון חוזר בוועדה המחוזית של

משרד הפנים. במקביל נדונה יוזמה להקמת אזור

־תעשייה משותף למועצות עמק יזרעאל, זרזיר וכעביה־טבאש־חג'אג'רה, על בסיס הרחבת אזור התעשייה בזרזיר. סקר היתכנות ראשוני הועבר

להתייחסות משרד התמ"ת. אזורי התעשייה הקיימים "אלון 2000" עוברים תה־ תבור" ו"שגיאליכי התרחבות משמעותיים. בין המפעלים החדשים ב"אלון תבור" - "מרעום דולפין", "דשן גת", "מול ההר פרוייקטים" המייצר עגורנים, "תוסף קומפאונדס" המייצר חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק, "אורון שערים" )לייצור שערים חשמליים(, "כאמל דוהארי" )מפעל פלסטיק(,

־ו"רושדי תעשיות מזון" )המפעל הגדול בארץ לייצור טחינה וחלבה(. מפעל "תמה" הרחיב את מפעליו בפארק, וכיום הוא משתרע על שטח

של כ־20,000 מ"ר בנוי.

פרס החינוך לשנת תשע"ב הוענק לכפר הנוער ויצו נהלל בקטגוריית פנימייה מצטיינת. הפרס הוענק על ידי המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך, על פועלו של הכפר כ"מסגרת חינוכית חשובה, שבה התלמידים זוכים לאוזן קשבת ולסיוע

בהתמודדות עם אתגרים."דוד חורש, מנהל כפר הנוער, אמר כי "הפרס מחזק את ה'אני מאמין' של הכפר,

־אשר עוסק - בחזון ובמעשה - במתן הזד־מנות שווה לכל תלמיד לפתח את כישו

ריו כאדם אחראי החש שייכות ומחויבות לחברה, לקהילה ולמדינה. הפרס מסב גאווה גדולה לחניכינו ולצוות המסור, ובראשו מנהל הפנימיה, דורון הושמנד."

ד"ר יחיאל שילה, מנהל המינהל לחינוך

־התיישבותי במשרד החינוך, ציין כי "הזוכים בפרס משתייכים לקבוצה איכותית של אנשי חינוך ומוסדות חינוך המציגים

־מודל של הצלחה פדגוגית בהישגים לימודיים, בהנחלת ערכים, בטיפוח אקלים

חברתי ובגיבוש צוות מקצועי מסור."

דוגמה לחיקוי־ראש המועצה אייל בצר בירך את מנה

לי כפר הנוער והפנימייה על קבלת הפרס ואמר: "אנחנו בעמק חווים יום יום את עשייתכם החשובה עבור חניכי הפנימייה, ואת השתלבותם המוצלחת בקהילת בית הספר ומושב נהלל. התייחסותכם האישית אל כל נערה ונער, בהם אתם רואים עולם ומלואו, היא ערך חשוב ודוגמה לחיקוי

לכלל מערכת החינוך בעמק."

"בית חם, אווירה משפחתית, אוזן קשבת"כפר הנוער ויצו נהלל זכה בפרס החינוך לשנת תשע"ב בקטגוריית "פנימייה מצטיינת"

ערב תרבות בויצו נהלל

פסטיבל חלב ודבש

מאי 2013 אייר תשע"ג4

מגליםאת העמק

חשבתם שאתם מכירים את עמק יזרעאל? אל תהיו כל כך בטוחים: במסגרת פסטיבל "חלב ודבש" יתקיים השנה לראשונה משחק בלשי נושא פרסים פרס ראשון: טיסה בכדור פורח

במסגרת פסטיבל "חלב ודבש" בחג השבועות מציגה המועצה לראשונה את "בלשי העמק" - משחק חידות חוויתי לכל המשפחה. המשחק "בלשי העמק" יזמן למשתתפים בו היכרות לא שגרתית עם מרחבי עמק יזרעאל ויחשוף אותם לאתרים מוכרים וגם לפינות נסתרות. הפרס הגדול: טיסה משפחתית בכדור פורח

מעל נופי העמק. "רצינו למשוך אנשים למסע היכרות עם עמק יזרעאל," מסביר מנכ"ל המועצה דן תנחומא. "העמק צומח ומתרחב, ומגיעים אליו תושבים מכל הארץ. חשוב לנו לחבר את התושבים החדשים למורשת העמק, ולהכיר להם את המועצה על כל יישוביה.""המשחק יעניק למשתתפים היכרות

־עם האזור 'דרך הרגליים'," מסבירה מפיקת המשחק, לימור רגב מנהלל, שניהלה בעבר את "שותפות 2000" של הסוכנות

־היהודית, וכיום עוסקת בהפקות במרחב הכפרי ובעבודה עם עמותות במגזר השלישי. "אנחנו מבטיחים לכולם חוויה משפחתית בלתי נשכחת: החיפוש אחר פתרון החידה ייקח כל משפחה למסע מפתיע בתוך העמק המוכר. לוח המשחק יצורף לחוברת של פסטיבל 'חלב ודבש'

שתופץ לכל בית בעמק."

לוח משחק? קצת מיושן, לא? "קל מאוד לבנות אפליקציית־חידון, אבל היא מחמיצה בעינינו את המטרה המרכזית

־של המשחק שלנו: יצירת חוויה משפחתית והתנתקות מכל המסכים שכובלים את כולנו ביום־יום. לא רצינו שכל אחד יהיה שקוע בנייד שלו - באייפון, באייפד ובשאר הגאדג'טים המרצדים. רצינו פעילות משפחתית מהסוג הישן והטוב, שמשלבת את מרחבי הטבע היפים של העמק יחד עם היכרות עם אתרי המורשת באזור. החידון מוצע למשתתפים על גבי גיליון נייר גדול, צבעוני ומעוצב, הכולל מפה, איורים של

המקומות בעמק וכמובן כתבי החידה." אין חשש שנמצא את עצמנו בתוך

"גוש" של משתתפים?"חשבנו גם על זה והחלטנו על מסלול מודולרי - כל אחד יכול לבקר באתרים בזמן שנוח לו ובסדר שמתאים לו, לפי החשק ומצב הרוח המשפחתי. זה כמובן יוריד את העומס במסלול ובאתרים, וגם

יצור מעין 'חידון בהתאמה אישית'."מהם האתרים המרכזיים בחידון?

"לוח המשחק ייקח את המטיילים אל ־שישה אתרים בעמק: שביל נחל ציפו

רי )שמשית(, תל שמרון, הפסיפס בכפר יהושע, אנדרטת אלכסנדר זייד, מצפור

נחל תבור ו"החצר הגדולה" במרחביה."דוגמא לחידה?

"אחת החידות נוגעת לחצר הגדולה ־במרחביה, ודורשת מהמשתתפים להת־עמק באחד התצלומים ההיסטוריים המו

צגים שם - התמונה הקבוצתית של חברי הקואופרציה, המופיעה על אחד המבנים. לפי כתב החידה, לדמות הרביעית בתמונה יש מקצוע מרתק. השאלה היא מהי האות

השוכנת בין הח' והב' במקצוע הזה. "בכל מקום ואתר דאגנו לייצר זווית ראייה שונה ומקורית, כך שגם מקומות מוכרים יעניקו למשתתפים חוויה חדשה

וילמדו אותם דבר חדש על האיזור."מה צריך כדי להצליח?

"צריך רק לפקוח עיניים, ליהנות מהנוף ולמצוא את הפתרונות בכיף. ילדים עם היגיון בריא יצליחו לפתור את החידות בקלות, וגם להורים יש סיכוי. מה שבטוח, לא צריך לגלוש לוויקיפדיה - הפתרונות, כמו האתרים, נמצאים ממש מתחת לאף."הפרס הראשון נשמע מגניב! תוכלי

לפרט?"את הפרס הגדול - טיסה משפחתית בכדור פורח )שלושה כרטיסים( תעניק המועצה יחד עם חברת RIZE, החברה הגדולה והוותיקה בישראל בתחום זה.

בבוקר הטיסה יראו הזוכים כיצד מנפחים את בלון הענק, ואחרי מסע שמימי מעל העמק, בין הגלבוע לתבור, הם ישתתפו בארוחת הבוקר המסורתית של הבלונאים שכוללת שמפניה משובחת. בסוף הטיסה הם יקבלו תעודות טיסה ושי למזכרת. מבחינתנו, אחרי שערכו היכרות רגלית ורכובה עם העמק, זו הזדמנות לראות את

הנופים המוכרים ממעוף הציפור." איך משכנעים את התושבים לצאת

מהבית? "אני מבטיחה לכל המשתתפים הפתעות - מקומות קסומים שהם אינם מכירים. גם אני, שמכירה היטב את העמק, לא הכרתי

־שניים מהאתרים החדשים יחסית, שמופיעים בכתב החידה - מצפור נחל תבור ושביל ציפורי־שמשית, שתי פינות חמד

־מהממות ביופיין. אנחנו נוטים לנסוע למקומות רחוקים וקצת שוכחים את האוצרות שממתינים לנו מתחת לאף, בקרבת הבית. תשאל את עצמך, מתי לאחרונה טיפסת עם הילדים לראש מגדל התצפית בתל

־שמרון? מתי בפעם האחרונה עמדת במרחק נגיעה מסוסת־המתכת של אלכסנדר זייד והשקפת על העמק? מי שירצה לפצח את החידון יעשה זאת, ואני מבטיחה לכל

המשתתפים הנאה מרובה."

ראפי

שר

בם:

לוצי

5 מאי 2013 אייר תשע"ג

נוער וצעירים

כמאה איש השתתפו ב"כנס קיץ" ראשון מסוגו שקיימה המועצה ב־24 לכל לסייע נועד הכנס באפריל. הגורמים היישוביים הקשורים בחינוך הבלתי־פורמלי להיערך לקיץ, ולהציג בפני הנוער מגוון רחב של פעילויות

אפשריות. לילך כהני ומיכל ניר־ארבץ, יוזמות הכנס, סיפרו כי ההכנות נמשכו כמעט חצי שנה, במטרה ליצור ארוע שיעניק מעשיים כלים השונים לגורמים ליישום בתקופת הקיץ. "ההתגייסות ומרבית מרשימה היתה במועצה הדוברים היו כוחות מקומיים," אמרה ניר־ארבץ, מנהלת תוכנית "עיר ללא

אלימות" במועצה. לילך כהני, מתאמת הרשות למניעת שימוש בסמים ואלכוהול, הסבירה כי "כל שנה אנחנו מפרסמים את חוקי העסקת נוער, והצעות לפעילויות שונות, אבל השנה החלטנו לעשות

צעד נוסף. בכנס הזה לא הסתפקנו בהעברת מידע, אלא הזמנו אלינו למועצה נציגי יישובים מתחום החינוך הלא פורמלי: ועדות נוער, רכזי חינוך, מד"בים, רב"שים, רכזי "הורים ערים" ומזכירי יישובים. יחד איתם, ובהנחייה הרלוונטיים התפקידים בעלי של במועצה, קיימנו דיונים ממוקדים ומעשיים מאוד, במטרה לפתוח בפני

היישובים את כל האפשרויות."

ג'אגלינג, סטיילינג, ליצנותלילך ציינה כי הכוונה הייתה לצייד את הגורמים בכל יישוב ב"ארגז כלים" של פעילויות, שיאפשר להם לתכנן את הקיץ כך שייתן מענה לצרכים השונים של בני הנוער: "היערכות נכונה גם לעצמם לתכנן לנערים מאפשרת את הקיץ, ולא להסתפק בהצטרפות מזדמנת לנסיעה ללונה גל או לפעילות במועדון. בסופו של דבר, היא מאפשרת

למשפחות לתכנן ארועים וחופשות בלוח התחשבות תוך משפחתיות

הזמנים של הילדים שלהם."הכנס נערך במתכונת של פאנלים, זווית אחרת: שכל אחד מהם האיר תעסוקה, התנדבות, סיכונים ועוד. בפאנל "התנהגויות סיכוניות" הוצגו - ערים" "הורים כגון פרויקטים סיירות ההורים של העמק וסכנות ובריונות סמים אלכוהול, כגון באינטרנט. בפאנל התנדבות הוצגו להתנדבות. השונות האפשרויות בפאנל התעסוקה הוצגו יוזמות שונות לתעסוקת נוער, ושמות של מפעלים שמוכנים להעסיק בני נוער. בנוסף מתכננת המועצה לקיים בחודש יולי הקרוב שבוע הכשרה, בו יוזמנו בני הנוער ללמוד תחומים מעשיים שונים - סטיילינג, תיקלוט, ליצנות, יזמות ועוד - שישמשו אותם בקיץ וגם יוכלו

לסייע להם בהמשך הדרך.

הכל בדיסק־און־קי"החיבור בין הגורמים השונים היה מרכיב חשוב מאוד בתכנון הכנס," סיכמה מיכל, "ברור לכולנו שכדי להשיג תוצאות ממשיות חייב להיות תיאום בין המד"בים, ועדות הנוער, רכזי הנוער וגורמים נוספים ביישוב ובמועצה. זו הסיבה שלכנס הוזמנו - כך כל רבים נציגים מתחומים גם כדי לאפשר למידה הדדית וגם ברמה פעולה לשתף שיוכלו כדי

היישובית."בסופו של הכנס קיבל כל אחד מהמשתתפים דיסק־און־קי, המרכז את המידע שהוצג בכנס. החומרים

נמצאים גם באתר המועצה.אירה השתתפו הכנס בארגון פרץ, ופרלית רשטוב־רוצינסקי בחוג שלהן מהפרקטיקום כחלק לשירותי אנוש במכללה האקדמית

עמק יזרעאל.

המועצה ערכה כנס קיץ ראשון מסוגו, במטרה לצייד את אנשי החינוך הבלתי פורמלי בכלים מעשיים לעבודה עם הנוער בחופש הגדול

חינוך

מאי 2013 אייר תשע"ג6

כמעט בכל פורום הורים באינטרנט אפשר למצוא דיונים הנוגעים לרשתות חברתיות,

־להשפעתן על בני הנוער ולתקשורת וירטואלית אלימה. אסף מזור )26(, מדריך מוגנות בבית ספר "העמק המערבי" בקיבוץ יפעת, בחר להתמקד בתחום הזה במסגרת תפקידו. לדבריו, "'מדריך מוגנות' הוא תפקיד קצת אמורפי, וכל מדריך ממלא אותו באופן קצת אחר. בגדול, האחריות העיקרית שלי היא מניעת שוטטות, ונדליזם, נשירה פנימית וכל מה שקשור בהתנהגות אלימה. מאחר שאין כאן הרבה אלימות ישירה, חיפשתי תכנים יותר רלוונטיים, וככה הגעתי לתחום של אלימות ברשת."

מהי אלימות ברשת?"הכוונה היא לפגיעה בילדים אחרים

־באמצעות האינטרנט, בעיקר ברשתות החב

רתיות. אמנם כיום המודעות לנושא הולכת וגוברת, אבל הדרך עוד ארוכה. מכיוון

־שמדובר בתחום חדש יחסית, הוא לא מטופל באופן רחב ומעמיק כפי שנהוג לטפל באלימות פיזית ומילולית ובצריכת סמים ואלכוהול. חשוב מאוד להתייחס לנושא הזה בלי היסטריה, אבל עם הרבה ידע ורצינות. לא להסתפק בהפצת מידע ובטיפול מזדמן,

אלא לבצע הסברה מתמשכת." אילו שיטות חדשות פיתחת כאן?

"נקודת המוצא שלי היא שחשוב לדבר עם בני הנוער בשפה שלהם ולשתף אותם בתהליך. לא להסתפק במצגת פעם בכמה חודשים. לכן, כדי לחבר אותם לנושא, הפקתי כאן שלושה סרטונים עם החבר'ה ממגמת תיאטרון. בכל סרטון כזה העלינו דילמה מסוימת - למשל התחזות, או הטרדות ברשת - וזו בעצם נקודת המוצא לדיונים בכיתות."

והסרטונים אכן מובילים לדיון?־"בהחלט. הסרטונים האלה קטועים בכ

וונה מבחינה עלילתית - הם לא "סיפורים סגורים" עם פתרון, אלא רק נקודת מוצא

־לדיון. אנחנו נוגעים בבעיות, בסכנות ובהתנהגויות אפשריות.

־מכיוון שהשחקנים הם תלמידים ב"העמק המערבי", הסרטונים האלה יוצרים הזדהות ומעורבות. זה

־לא דיון אינטלק

טואלי על בעיות במקום רחוק ולא רלוונטי, אלא התרחשות שקשורה ישירות לחיים שלהם."־אסף נחשף לנושא הבטיחות ברשת בשירותו הצבאי,

ובפי בהדרכה עסק ־שם ־תוח הדרכה והשתתף בפ

רויקט "אשנב" - שימוש נכון באינטרנט בבתי הספר. לאחר

מכן למד תקשורת, ובמקביל עבד בחינוך בלתי פורמלי במסגרת תוכנית "צעירים בונים עתיד". את שיטת העבודה

־המשמשת אותו כאן פיתח בחודשים האחרונים, מתוך ההיכרות עם נוער העמק. לדבריו הוא נהנה כאן משיתוף פעולה מלא - גם עם כל הגורמים בבית הספר, וגם עם מיכל ניר־ארבץ, הרכזת של פרויקט "עיר ללא

אלימות" במועצה האזורית. רוב הפעילות הווירטואלית מתקיימת

מחוץ לבית הספר. "זו בהחלט בעיה. כמו שקיים טשטוש גבולות בין הווירטואלי למציאותי, קיים טשטוש בין בית הספר לבית. הילד "סוחב" ארועים מבית הספר הביתה, ולהיפך. משהו שהתחיל כשיחה לא נעימה בשעות הלימודים עלול להתגלגל להשמצה באינטרנט אחר הצהריים. וגם להיפך - ילד יכול לבוא לבית הספר בבוקר ולא להבין למה לא מדברים איתו. ולמה לא מדברים איתו? כי החברה שלו נפגעה ממשהו שהוא אמר, וליכלכה עליו ברשת. לכן, גם אם חשוב מאוד לעורר את המודעות בקרב ההורים והמורים, הקהל החשוב ביותר הוא של הילדים עצמם. אני מאמין שכשמסבירים לילד כמו שצריך את המשמעות של מה שהוא עושה ברשת, הוא

מתנהג באופן הרבה יותר בוגר." מה ההורים צריכים לדעת?

־"ההורים צריכים בעיקר להיות יותר מעורבים, מתוך הבנה שהמחשב הוא מין מסתור, שיכול לתת לילד זהות אחרת. הם צריכים לבדוק באילו אתרים הילדים גולשים ומה הם כותבים ברשתות החברתיות, ובעיקר ללמד אותם להשתמש בהיגיון הבריא גם כשהם נתונים ללחצים חברתיים. לעודד אותם לגלות סולידריות חברתית ולדווח

על התנהגויות חריגות, ולהבין שאם הדיווח שלהם נועד להגן על מישהו, זו לא הלשנה. אין ספק שקיים כאן פער דיגיטלי בין הורים לילדים, וכאן בדיוק אני נכנס. אני בן 26, לא רחוק בגיל מהילדים האלה, לכן אני משמש מין מבוגר קרוב, או אח גדול. הם מרגישים

בנוח לדבר איתי ולהקשיב לי."רשתות לגבי עמדתך מה לסיכום,

חברתיות? ־"אלו ערוצים נוספים של תקשורת, שעו

זרים לנו להתגבר על המון מכשולים. עם זאת, חשוב לדעת איך להשתמש בהם נכון. חשוב מאוד שנבין שאם אנחנו מעלים תמונה מביכה של מישהו, הפגיעה עלולה להיות הרבה יותר קשה ממה שציפינו. כשאנחנו מעלים תמונות - גם של עצמנו - חשוב להבין שהן נהיות ציבוריות וכל אחד יכול

־להשתמש בהן. גם אם אנחנו עושים פרסום שהוא 'לחברים בלבד', החברים האלה עלולים להפיץ אותו הלאה, ואז זה כבר לא בשליטתנו. אותו דבר נכון לגבי מידע אישי כמו כתובת ומספר טלפון. בכלל, הרשתות החברתיות מטשטשות מאוד את הגבול בין הציבורי לפרטי, וחשוב מאוד לשרטט אותו

מחדש."

אסף מזור, מדריך מוגנות בבית הספר "העמק המערבי", פיתח שיטת הדרכה חדשנית למניעת בריונות־רשת במסגרת עבודתו בפרויקט "עיר ללא אלימות"

רשת, ביטחון

הסברה מתמשכת. תמונה מתוך סרטונים שהופקו בבית הספראסף מזור

7 מאי 2013 אייר תשע"ג

ביום השואה העלו ילדי כיתות ו' בבית ־הספר "נתיב" )הושעיה( את האופרה "ברונ

דיבר". האופרה נכתבה בצ'כיה בשנת 1938, והועלתה בגטו טרזין 55 פעמים. בין השאר הוצגה האופרה בפני משלחת הצלב האדום הבינלאומי, כחלק מנסיונם של הנאצים להציג

את החיים בגטו באור חיובי.

צוואתו של ד"ר הופרטהפקת האופרה ב"נתיב" היא יוזמה של רותי הראל, מורה בבית הספר, שאביה, ד"ר יהודה הופרט ז"ל, צפה באופרה כמה פעמים בגטו טרזין. "אבא נשלח בגיל 14 מאוסטרבה לגטו טרזין עם הוריו, אחיו אריך ואחותו ריטה, "מספרת רותי, "ולימים עלה לישראל והתגורר בקיבוץ 'החותרים'. הרעיון להפקת האופרה בהושעיה עלה לפני כ־18 שנה, כשהוא ביקר אצלנו בבית ספר והעביר יחד איתי שיעור במדעים. באותו יום הוא הציע להפיק כאן את האופרה, ואני לקחתי את הצעתו כצוואה

להנחלת זכרון השואה לדורות הבאים."במשך שנים רבות ניסתה רותי, יחד עם יעל פלדהיים, לקדם את הרעיון, אך הדבר לא צלח בעיקר מסיבות תקציביות. ביום השואה שעבר )תשע"ב( פנתה רותי לנעמי רומיאנק, רכזת הקהילה בהושעיה, ויחד העלו את הרעיון באוזני סגנית ראש המועצה. "חנה התלהבה מיד," מספרת רותי, "ותוך יומיים הודיעו לנו שיש לנו תקציב במסגרת 'סל תרבות'. בהמשך קיבלנו תקציב מהיישוב, מבית הספר ומתורם חיצוני, ובתחילת שנת הלימודים

־הנוכחית יצאנו לדרך. לצורך ההפקה שכרנו את חני ריקרדו, העומדת בראש עמותת 'גשרים מוסיקליים', המאגדת את הפעילות בנושא המוסיקה בגטו טרזין. חני תרגמה, הפיקה וביימה את אופרת ברונדיבר כמה

פעמים בעבר."

למידה רב תחומיתהעבודה על האופרה נמשכה כחצי שנה. כדי לחזק את ההיכרות עם ההיסטוריה של "ברונדיבר" ביקרו הילדים במוזיאון "בית טרזין" בגבעת חיים, וכן שמעו את עדותה של חנקה דרורי, שהייתה שחקנית מחליפה באופרה בגטו. ענת עבאדי ונורית כהן, מחנכות כיתות ו', מספרות שתקופת ההכנה היתה ארוכה ותובענית. "היו הרבה משברים," אומרת ענת," אבל ידענו את זה מראש, ואמרנו לילדים: יהיה לכם קשה, אתם תקטרו, אבל תקחו את זה לכל החיים." "העבודה על ההצגה, שבאופן רשמי הוקצו לה שעתיים שבועיות, חלחלה לשיעורים רבים אחרים בהנחייתה הפדגוגית של ענת נוסן," אומרת נורית. "סוגיית המנהיגות, שהיא נושא מרכזי ב'ברונדיבר', נדונה גם בהקשר של נביאי ישראל )תנ"ך( ובהקשרים הפוליטיים )בתקופת הבחירות(. המסרים שעולים בהצגה, בין השאר בנושא המאבק בין טוב ורע, נדונו גם הם בשיעורים אחרים,

־למשל בכישורי שפה. רותי לימדה בשיעורי מדעים על החלב, שהוא אלמנט מרכזי

וגורלי ב'ברונדיבר', ועל הקול האנושי."

מסע אל הלא נודעגם יעל פלדהיים, שליוותה את התהליך מן ההיבט המוסיקלי, מדגישה את העבודה

־הרב־תחומית שאפיינה את התהליך. "האופרה שלחה אותנו להמון מקומות ותחומים, וחייבה אותנו המורים לעבודת צוות הדוקה, שחלחלה גם לאוכלוסיית הילדים. זה היה תהליך שתבע מאיתנו יצירתיות, תמיכה הדדית והרבה מחקר אישי. צריך לזכור שאופרה היא ז'אנר שאינו מוכר לרובנו, ולכן העבודה על 'ברונדיבר' היתה מסע

אל הלא נודע."

מטרזין להושעיה תלמידי כיתות ו' בבית הספר "נתיב" הושעיה העלו ביום השואה את "ברונדיבר",

אופרה שהוצגה 55 פעמים בגטו טרזין

להיכנס לדמות אחרתילדי כיתות ו' ב"נתיב" שיתפו אותנו בחוויותיהם מן המופע ומן התהליך שקדם לו. ינון, ששיחק את ברונדיבר הרשע , מספר ש"זה היה כיף להיות מרושע. ברונדיבר כל הזמן צועק ומתעצבן, וזה נחמד. היה לי די קשה ללמוד את התפקיד, ולדעת מתי לצאת ומתי להיכנס ומה להגיד בדיוק, אבל ידעתי שלא נורא להתבלבל כל עוד

אני שומר את הטון של הכעס."־"זה לא קל לצאת מעצמך ולהיכנס לד

מות אחרת," מספרת רוני, שגילמה את אנינקה, "וזה לא קל ללמוד את הטקסט. את המוזיקה למדנו מתוך דיסק שהמילים שלו בצ'כית, ואת המילים למדנו מתוך הדפים בעברית, אבל קיבלנו הרבה עזרה ובסופו של דבר כל אחד ידע את התפקיד שלו."

"בחזרות היה די מלחיץ אבל על הבמה היה הרבה יותר קל," מספרת דורין, שהיתה חלק מהמקהלה. "בהתחלה רציתי להיות

במקהלה ואז לא רציתי, כי רציתי להיות יותר משמעותית על הבמה. בסוף החלטתי להיות במקהלה, בתפקיד קטן יחסית. היה כיף מאוד אבל גם קשה - לעמוד 25 דקות על הבמה, וגם לקנות דברים מהאנשים

שמוכרים, וגם לשיר."־איתם, שהיה חבר בצוות התפאורה בהנ

חייתה של חיה מדי, המורה לאמנות, מספר על העבודה הרבה שהושקעה בציוד. "הכנו את התפאורה מכל מיני דברים ממוחזרים - למשל בקבוקים שציפינו בקרטון ונייר,

־ואז צבענו. היה מאוד כיף לעבוד על הדברים האלה." צוותים נוספים היו הצוות הטכני, שצילם את החזרות, בנה מצגת ועבר איתה בכיתות א'־ח' כהכנה לקראת המופע, ו"צוות מצב רוח", שדאג לקשט את הכיתה, להכין פסטה ושוקו, לצ'פר גם את צוות המורים ולהביא כדורי שוקולד

לכל המשתתפים בסוף המופע.

גלגולה של אופרה

האופרה "ברונדיבר" נכתבה על ידי המלחין ־הצ'כי האנס קראסה והמשורר אדולף הופ

מייסטר בשנת 1938, והועלתה בבית היתומים היהודי בפראג פעם אחת, בשנת 1941.

כשנשלחו קראסה והמבצעים לגטו טרזין הם החליטו להעלותה שם. קראסה עיבד את

היצירה במגבלות שהכתיבו הנסיבות )הרכב תזמורתי מצומצם(, והיא הועלתה בטרזין 55 פעמים. לנוכח המשלוחים הבלתי פוסקים לאושוויץ שוריינו לכל תפקיד באופרה חמישה ילדים, כך שההצגה תוכל להימשך

גם אם חלק מן הילדים יילקחו.

הילדים תמצית העלילה: אמם של אנינקה ופפיצ'קה חולה. הילדים מנסים ברונדיבר אבל עבורה, חלב להשיג המרושע, נגן תיבת־הנגינה, מפריע להם בכך. בסופו של דבר מצליחים שני האחים, בסיועם של חבריהם הילדים והחיות, לגרש

את ברונדיבר ולהשיג חלב לאמם."ברונדיבר" העניקה לילדי הגטו מפלט זמני בעולם אחר, שבו הטוב מנצח את הרע. בעולם האמיתי היה הסוף עצוב הרבה יותר: מתוך 12,171 הילדים שהובאו לגטו טרזין

שרדו רק 325.

חינוך

מאי 2013 אייר תשע"ג 8

חוזר לנוערדוצו מדי בוקר יוצא דוד רוזמן מביתו בגבעת אלה ב־6:45 ונוסע לקיבוץ גבת, שם הוא עולה על ההסעה המביאה כשמונה מילדי העמק ל"אולפנת גלעד" בקיבוץ חמדיה - מסגרת לחינוך מיוחד. בסוף היום הוא עולה שוב להסעה יחד עם תלמידי העמק,

ומגיע הביתה אחר הצהריים. שגרת החיים הזאת חדשה לדוד ולבני משפחתו. "דוצו עבד כארבעים שנה בשיווק

־מזון," מספרת חנה אשתו, "והשנים האחרונות שלו בתחום הזה היו קשות במיוחד - עם סחיבה של ארגזים כבדים וימי עבודה שנמשכים לפעמים לתוך הלילה. במשך ארבעים שנה לא ראיתי אותו באור יום, רק בסופי השבוע. כשפרשתי לגמלאות הבנתי שחייבים לשים לזה סוף ולהיפרד מהתחום הזה. הבנתי שכדאי ורצוי שבעלי

ימצא תחום חדש ומרענן לפרנסתו."חנה זימנה את בעלה לשיחה, בנוכחות ילדיהם, והודיעה לו שהגיע הזמן לסגור מעגל ולחזור לאהבה הגדולה שלו, ההדרכה. "עד גיל 23 הוא עסק בהדרכה, ועשה את זה נהדר. הוא היה מדריך בקן קריית אתא - שם, כנערה 14, הכרתי אותו - וכשהייתי

מורה הוא הצטרף לכל טיולי הכיתה והיה המלווה הקבוע בטיולי ילדינו הפרטיים. יש לו תקשורת מדהימה עם ילדים, ולפני שנתיים פשוט הבנתי שהוא חייב לעזוב

את השיווק ולחזור להדרכה." "כשחנה והילדים שוחחו איתי על כך הייתי בן 64," אומר דוד. "אמרתי להם שאני מבוגר מדי לחזור עכשיו לעבודה עם נוער, אחרי ארבעים שנות הפסקה. זה דורש המון השקעה, ולא פשוט לרכוש את האמון שלהם. אבל חנה הבטיחה לי שבזכות הניסיון שלי, והגישה שלי לנוער, אני אצליח, ושרק בתחום הזה אוכל למצות

את עצמי." דוד וחנה התקשרו למרכז התעסוקה "מעברים בעמק", שם הוצע לדוד ללוות הסעות של חינוך מיוחד מהעמק ל"אולפנת גלעד". "דליה אייל מ'מעברים' אמרה לי ששווה לנסות את זה, ושמכיוון שזה רחוק

־ואצטרך להישאר בכל יום עד תום הלימודים, כדאי לי לגשש ולנסות להשתלב

איכשהו בפעילות בית הספר."ביום הראשון ניגש דוד למנהל בית הספר, אלכס קליין, ושאל אותו אם יש לו

משהו להציע לו. "הוא אמר לי שכרגע אין, ושפשוט אשב בחצר. ישבתי בחצר, ותוך זמן קצר נקשרתי לכמה תלמידים, בעיקר אלה שמסתובבים הרבה בחוץ, והמנהל 'הצמיד' לי ילד מסוים שאטפל בו. מפה לשם התחלתי לרכז פרויקט של מיחזור מחשבים ומדפסות, שמפורקים בבית הספר. החלקים מועברים למיחזור תמורת מחשבים ממוחזרים תקינים, שישמשו את בית הספר, כך שהימים שלי מלאים מאוד, וההרגשה נהדרת. אגב, נשמח לקבל מחשבים ישנים מכל מי שאינו זקוק להם - זאת תרומה

חשובה מאוד לסביבה ולקהילה." המפגש הראשון של דוד

רוזמן עם עולם ההדרכה תלמיד כשהיה התרחש כיתה י' בטירת הכרמל. אלינו הגיע אחד "יום מדריך, הספר לבית

וסיפר על הכוונה

־להקים ביישוב קן של 'הנוער העובד והלומד'. עברנו קורס הכשרת מדריכים, גייסנו חניכים והצלחנו לסחוף את כל העיירה. יצאנו לכל הטיולים - עין גדי בכיתה י', מכתשים בי"א ואילת בי"ב - ואפילו ראש הממשלה, לוי אשכול, בא לבקר אותנו

והתלהב."כשהיה בכיתה י"ב הגיעו לבית הספר קומונרים - קיבוצניקים בשנת שירות - שדירבנו אותם להצטרף לנחל המוצנח. "אמרו לנו, 'תחשבו על עצמכם חוזרים

דוד רוזמן )משמאל( עם ירון, המורה לדרבוקות, בטיול של "אולפנת גלעד" בעמק המעיינות

9

בהסעות החינוך המיוחד של המועצה נוסעים מדי יום כ־300 ילדי בעלי צרכים מיוחדים. חלקם נוסעים למוסדות חינוך המרוחקים מעל 70 קילומטר ממקום מגוריהם.

לחלק מההסעות מצטרפים בקביעות - על פי קריטריונים מוגדרים )לקויות התלמידים הנוסעים( - מלווים מבוגרים. כיום מעסיקה המועצה כ־25 מלווים כאלה, ועל גיוסם, טיפוחם

ושיבוצם בהסעות אחראיות מירי שטיינברג ואפרת אגוזי. "הליווי הוא תפקיד מאוד אחראי ומשמעותי, וחשוב לנו לבחור את האנשים הנכונים," מסבירה מירי. "למעשה הם מתפקדים כמנהלי ההסעה, ונדרשים להשגיח על הילדים וגם לפקח על הנהגים הן ברמה האישית והן ברמת הנהיגה ולדווח על כל אירוע חריג. הם אחראים לשלומם

של הילדים ולבטיחותם, ולכן חשוב לנו לבחור אנשים אחראים ומשמעותיים." המועצה דואגת לטפח את המלווים במגוון דרכים, ביניהן העסקה ישירה כעובדי מועצה,

־ליווי צמוד במהלך כל השנה, יום הכשרה ייעודי הכולל הדרכה מקצועית בנושאי עזרה ראשונה, ושיחה עם מנהלת השירות הפסיכולוגי. גיוסם של מלווים חדשים נעשה בעיקר "מפה לאוזן" - דרך מלווים פעילים שמזמינים את חבריהם או בני משפחה. מירי ואפרת משתדלות לגייס תושבים מהמועצה, אבל זה אינו תנאי־קבלה הכרחי. "לא פשוט לנבא מי יהיה מלווה אמין ומוצלח, אבל ברוב המקרים אנחנו מצליחות," אומרת אפרת, "ולמרות שזאת עבודה קשה,

יש מלווים שמתאהבים בילדים ובעבודה הזאת ונשארים איתנו הרבה שנים."הרכבת מערכת ההסעות והליווי היא משימה מורכבת ודינמית, מאחר שאי אפשר לוותר על ליווי גם כאשר המלווה הקבוע נעדר מסיבות אישיות. אפרת מסבירה כי "אנו משתדלות לטפח גם מלווה אחת או שתיים כמחליפות קבועות, שאותן אנו מניידות לפי הצורך בין

המסלולים השונים."

"הבית הנייד" של התלמידיםארד טיבי מגבעת אלה, בן 18, נוסע מאז גיל 3 בהסעות המועצה למסגרות בהן הוא לומד. "כיום ארד לומד בבית הספר 'גאון הירדן' בקיבוץ נוה איתן," אומרת אמו, ניצה, "וכל יום הוא נמצא על הכביש בין שעתיים לשלוש. זה המון זמן, וההסעה היא עבור הילדים האלה מין 'בית נייד', שתופס חלק משמעותי משעות היום. לכן חשוב שהיא תתנהל נכון, בלי עימותים וחיכוכים מיותרים. אם יש ילד שאוהב לשמוע מוזיקה במכשיר שלו, וילד אחר לא יכול לסבול את זה, זה עלול לגרום לפיצוץ. לכן המלווה חייב להכיר טוב את הילדים ואת היחסים ביניהם, להושיב אותם בסדר הנכון, להרגיע אותם ולתווך ביניהם לבין הנהג במידת הצורך. יש לזה כמובן גם

משמעות בטיחותית, כי רעש וחיכוכים מפריעים לנהג להתרכז בנהיגה." כיו"ר ועד ההורים בבית הספר של ארד מכירה ניצה היטב את נושא ההסעות. "זה עניין רגיש מאוד, ולא בכל הרשויות המקומיות לוקחים אותו בכזאת רצינות כמו בעמק יזרעאל. המלווים כאן נבחרים בקפידה, תוך שיתוף ההורים. פעמיים בשבוע ההסעה מביאה אלינו, למועדונית בגבעת אלה, ילדים מיישובים אחרים, והרכב נהיה מאוד צפוף ועמוס, מה שכמובן מטיל על המלווה עוד עבודה ועוד אחריות. לפעמים יש תקלה ברכב באמצע הדרך, ואז המלווה צריך

־לשמור על הילדים בזמן שהנהג מטפל בתקלה. ויש גם בקשות מיוחדות שלנו, שחורגות מהתפקיד הרשמי של המלווה. בסיכומו של דבר, הליווי הוא הצלחה גדולה מאוד של המועצה, ואני מסירה את הכובע בפני מירי ואפרת, שמנהלות את ההסעות ואת הליוויים. אם הן לא היו

קיימות היינו צריכים להמציא אותן."

לבוא מאהבהניצה מציינת כי המועצה דאגה לליווי בהסעות עוד הרבה לפני שהחוק חייב את זה, ותמיד בחרה אנשים מתאימים לתפקיד. "המלווה הנוכחי שלנו, יצחק שחל מאחוזת ברק, פשוט נהדר. הוא מתחשב בבקשות שלנו ובצרכי הילדים, ואוהב את הילדים אהבה אמיתית. צריך להבין שמי שלא בא מאהבה ודאגה לילדים האלה, לא ישרוד בתפקיד. קורה לפעמים שאני חייבת לצאת מוקדם מהבית, אז הוא מתקשר מהדרך לארד, כדי שיתארגן, וכשהוא מגיע הוא יורד לבדוק שארד מוכן ושהוא נעל את הבית. התמיכה הזאת מאפשרת לנו להרגיל את

ארד להתארגן ולצאת בעצמו, כשברור לו שההסעה לא תברח."

לא לימוזינה פרטיתמשולש היחסים הזה, הורה־ילד־מלווה, דורש טיפוח מתמיד, ורבים מההורים מביעים את הוקרתם למלווים בשיחות טלפון, במילים טובות ובמחוות כגון מתנות לחג. "ברור שיש גם מחלוקות ובעיות סביב ההסעות," אומרת ניצה. "ילד שמאחר בבוקר ומעכב את ההסעה, למשל, יוצר בעיה שהמלווה - איש השטח שלנו - חייב להתמודד איתה. לכן חשוב שההורים יראו תמיד את ההקשר הרחב ואת הקושי שהמלווים נתונים בו. שיבינו שזאת לא לימוזינה פרטית

אלא הסעה מורכבת, עם המון אילוצים."

שעתיים ביוםעל הכביש

"מלווי ההסעות בחינוך המיוחד אחראים לשלום הילדים ולבטיחותם, ולכן חשוב לנו לבחור אנשים אחראים ומשמעותיים,"

אומרת מירי שטיינברג, המרכזת את הסעות החינוך במועצה

מאי 2013 אייר תשע"ג

במשך ארבעים שנה עבד דוד רוזמן בשיווק מזון כיום הוא מלווה

מדי יום את ילדי העמק הלומדים ב"אולפנת גלעד" בבקעת בית שאן

בסופי שבוע עם מדים וכומתה אדומה. כל העיירה תתלהב.' ובאמת התגייסנו לנחל, הלכנו לקיבוץ יפתח ונלחמנו

בששת הימים." בקיבוץ יפתח עסק דוד בין השאר בהדרכת נוער, וכשעזב את הקיבוץ עבד בחינוך הבלתי פורמלי בפתח תקוה, ובהמשך הדריך חבורות רחוב בקרית אתא. "זאת היתה עבודה מאוד קשה, אבל עם הרבה סיפוק - מתוך עשרים נערים בקבוצה בקרית אתא התגייסו 18. זאת

היתה הצלחה גדולה מאוד." כשהיה בן 23 פגש דוד את אחד מבני הגרעין שלו, שהציע לו להתחיל לעבוד בהפצת מוצרי הבשר של קיבוץ טירת

־צבי. דוד השתכנע ונפרד מעולם ההדרכה. ב־100 דולר שקיבל מהדוד שלו הוא הוציא רשיון נהיגה, ובהלוואות שנתנו לו בני הגרעין שלו קנה מכונית סוסיתא. כשגויס במלחמת יום הכיפורים הציבה חנה במכונית המסחרית לול תינוקות עם 3 ילדים קטנטנים, ובמשך שבעה חודשים החליפה את בעלה בחלוקת

הבשר.לפני כעשור נמכר המפעל של טירת צבי לתנובה, ודוד המשיך לעבוד בתנובה במשך כחמש שנים. אחר כך החל לעבוד בשיווק תבלינים, והמשיך בכך עד לפני שנתיים, כשמשפחתו הודיעה לו: עד כאן. "הוא התחבר בחזרה לנשמה שלו," אומרת חנה. "פתאום, אחרי שנים, הוא יוצא בשמחה לעבודה וחוזר מאושר. רואים עליו את ההתלהבות והשמחה,

־ולראות אותו באור יום - זה הרווח הפרטי שלי."

תרבות

מאי 2013 אייר תשע"ג 10

הוא: מתן אפרת. נולד בעפולה, גדל מגיל 7 בגבעת אלה ולמד בבית הספר ויצו נהלל. את השכלתו המוסיקלית רכש בבית האמנויות. מתגורר עם בת זוגו בתל אביב ומתפרנס מנגינה עם אמנים, ביניהם דניאל סלומון, צביקה פיק, בן ארצי וירדנה ארזי.היא: נואית לוי־קרובי, נולדה בקיבוץ רמת דוד ומתגוררת שם גם כיום, עם בן

־זוגה וילדם. למדה בבית הספר "העמק המערבי" ביפעת ושרה במקהלת "שני" בבית האמנויות. ב־12 השנים האחרונות עובדת בהיי־טק, בחברת טאואר סמיקונדקטור

במגדל העמק.הידידות ארוכת השנים בין מתן לנואית הובילה לאחרונה לפרויקט חדש ביוזמתם,

־במימון ובהובלה של מחלקת התרבות במועצה: הקמתו של מתחם מופעים חדש בתחנת המשטרה ההיסטורית בנהלל. את תוכנית המופעים הראשונה תוכלו לראות בעמוד ממול, והשניים מבטיחים שזו רק ההתחלה.

־ברכה כהן, מנהלת מחלקת התרבות במועצה, מספרת כי זוהי תוצאה של תהליך ארוך של חשיבה וביצוע. "כשמתן ונואית הגיעו עם הרעיונות שלהם ישבנו שעות ארוכות, וחשבנו איך אפשר למקד את אוסף

־הרעיונות לכלל מקום אחד. המועצה משקיעה המון במתחם, ואנחנו מזמינים את הציבור לבוא וליהנות משפע המופעים

במקום."מתן ונואית הם אנשים עובדים: היא הפרויקט על במוסיקה. והוא בהיי־טק המשותף במשטרת נהלל ההיסטורית הם

מתחם התחנה, גרסת העמק

ידידות שתחילתה בבית האמנויות הובילה להקמתו של מתחם מופעים חדש בתחנת המשטרה ההיסטורית בנהלל, במימון ובהובלה של מחלקת התרבות במועצה

מעוז מנדטוריתחנת המשטרה הבריטית היא אחת ממצודות רבות שהוקמו בארץ־ישראל בתקופת המנדט, במטרה לשפר את כושר

־השליטה וההרתעה של הכוחות הבריטיים. התחנה נחנכה בשנת 1936, ותחת פיקודו של סרג'נט יצחק שבילי הפכה ל"צומת סיוע" מרכזי למערך הביטחון והמודיעין של "ההגנה" ושל יחידות הנוטרים בגוש נהלל. בשנות התשעים שוקם המבנה על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת. כיום משמש המבנה כמרכז מבקרים למורשת השוטר והנוטר העברי בארץ ישראל. האתר, הממוקם בקרבת היישוב מנשיה זבדה )מערבית לצומת נהלל, על כביש 75 חיפה־נצרת(, מנוהל

על ידי ענת יוניוס.

בשבילי הופעות, אבל זאת פעם ראשונה שאני סוגר הופעות עבור אמנים אחרים. אז הדרך ארוכה ולא פשוטה, ויש הרבה משוכות לעבור, אבל בכל פעם שאנחנו מצליחים לפתור בעיה ולעשות עוד צעד

קדימה, יש בזה המון סיפוק."

במקום לקטר - לעשות־דרכיהם של מתן ונואית הצטלבו לרא

שונה בבית האמנויות, בפרויקט מוסיקלי משותף עם מתי כספי. הידידות שנבטה

־שם המשיכה והעמיקה, ובשנתיים האחרונות הובילה לפרויקט החדש, הצפוי לחולל מהפכה בצריכת התרבות בעמק יזרעאל. ־"כל אחד מאיתנו הגיע לזה מסיבות אח

רות," מספרת נואית. "אני צרכנית־תרבות 'כפייתית', ובמשך שנים נאלצתי לנסוע למרכז בכל פעם שרציתי לראות הופעה

־טובה. קיטרתי וקיטרתי על זה, עד שבסוף הבנתי שבמקום לקטר, כדאי לעשות. דיברתי עם מתן, ובשנה וחצי האחרונות

השקענו את הנשמה בפרויקט הזה." "גדלתי בעמק, ולמרות שאני גר כיום בתל אביב אני מחובר לכאן מאוד," מספר מתן. "בתור מוסיקאי שעובד בכל הארץ הייתי מתוסכל מאוד מהעובדה שאין בעמק יזרעאל שום מקום מהסוג הזה, ואמרתי לעצמי שלא יתכן שבמקום שגדלתי בו לא יהיה בית למופעי מוסיקה איכותיים."

־נואית: "הרגשנו שלמרות הפעילות התרבותית הענפה הקיימת בעמק, וארועים נקודתיים שונים, אנשים נאלצים בדרך כלל

לנסוע רחוק כדי לראות הופעות איכותיות. רצינו ליצור מקום שיהווה כתובת ובית לתרבות, וכל אחד - ילדים, נוער ומבוגרים

- יוכל למצוא בו משהו שיעניין אותו."נואית: "כשהחלטנו ללכת על זה פנינו למועצה האזורית ולמועצה לשימור אתרים. נכון שלקח להם קצת זמן לעכל את הרעיון, אבל כשהם השתכנעו שאנחנו לא יזמים שבאים לעשות קופה, אלא אנשים שצמאים לתרבות בעמק, הם התגייסו מכל הלב. זאת באמת הזדמנות מצויינת להודות לאנשי המועצה האזורית ולמועצה לשימור אתרים במשטרת נהלל ההיסטורית, שבלעדיהם זה

פשוט לא היה קורה."נואית: "מה שמדהים הוא שגם במשרדי האמנים, כשהבינו שהמטרה כאן היא לא לעשות כסף אלא לחשוף את האמנים לקהל חדש, השתנתה ההתייחסות וכך הצלחנו להביא את המופעים הטובים ביותר במחיר

כדאי לתושבים."מתן: "ההיענות של האמנים שפנינו אליהם היתה מדהימה. קיבלנו המון פניות, וכרגע יש לנו אפילו 'רשימת המתנה'. אנחנו מאמינים שנצליח ליצור תוכנית מופעים מדהימה לעונה הקרובה )אביב־קיץ(, כמו שאפשר לראות כבר בלוח המופעים של מאי־יוני. המופעים יתקיימו בסופי שבוע, מתחילת מאי עד הסתיו, כשמונה מופעים בחודש. הם יהיו פתוחים לכולם, אבל הכי חשוב לנו שתושבי העמק ירגישו שהיוזמה הזאת מיועדת להם. אנחנו מאמינים שצפויה

כאן מהפכת תרבות אמיתית."

עובדים בשעות הפנאי שלהם: "אני מתחיל עם טלפונים בבוקר," מספר מתן, "ונואית ממשיכה בערב. בסוף כל יום אנחנו מנהלים שיחת סיכום כדי ליישר קו ולחלק משימות

־להמשך. זאת התעסקות מטורפת סביב השעון, ושנינו עושים ויתורים כדי לפנות זמן לפרויקט הזה. יש כאן המון פרטים: תאורה, במה, ריהוט, מטבח, בר, שירותים, וכמובן - תיאום ההופעות, תוך התייחסות לדרישות הנקודתיות של כל אמן. אני רגיל שסוגרים

מחלקת תרבות

*במקום אוכל ובר משקאות עשיר. הישיבה במקום סביב שולחנות.

פרטים נוספים והזמנת כרטיסים באתר המועצה www.eyz.org.il או באולם התרבות האזורי יפעת 04-6040575

מומלץ להזמין כרטיסים מראש!מספר המקומות מוגבל

צביקה פיק המאסטרו בהופעה חיה

25.05 מוצ"ש

פתיחת דלתות: 20:30תחילת מופע: 21:30

ערב מחלקת נוער"התקווה 6"

23.05 חמישי

*מופע סגור לנוער עמק יזרעאל (גילאי 15-18)

מכירת כרטיסים על ידי רכזי הנוער ביישובים

מופע ילדים:"ילד פעם"

18.05 שבת

פתיחת דלתות: 16:30תחילת מופע: 17:00

יגאל בשן-המיטב פלוס!בליווי 5 נגנים

21.06 שישי

פתיחת דלתות: 21:00תחילת מופע: 22:00

מופע ילדים:"ענן על מקל"

עם ירדן בר כוכבא ועידן אלתרמן

08.06 שבת

פתיחת דלתות: 16:30תחילת מופע: 17:00

רמי פורטיס בהופעהמופע עמידה

14.06 שישי

פתיחת דלתות: 21:30תחילת מופע: 22:30

מופע ילדים:ביטלס לכל המשפחה

פתיחת דלתות: 16:30 תחילת מופע: 17:00

04.05 שבת

הראל סקעת"שוב מאושר"

פתיחת דלתות: 20:30תחילת מופע: 21:30

רמי קלינשטיין והמועצה 22.06 מוצ"ש"סיטואציה מורכבת"

29.06 מוצ"ש

פתיחת דלתות: 20:30תחילת מופע: 21:30

אהוד בנאי-באופק אחרבליווי עמי רייס בפסנתר

ורביעיית כלי מיתר

06.06 חמישי

פתיחת דלתות: 20:30תחילת מופע: 21:30

ערב זמר יזרעאליאילן שס מארח את שולה חן ומאיר

סוויסה בשירי להקות צבאיות

07.06 שישי

פתיחת דלתות: 21:30תחילת מופע: 22:30

ישראל גוריון ואסף אמדורסקי שרים הדודאים

11.05 מוצ"ש

פתיחת דלתות: 20:30תחילת מופע: 21:30

דויד ברוזה בהופעה

פתיחת דלתות: 21:00 תחילת מופע: 22:00

03.05 שישי

פתיחה חגיגית

קרן פלסמופע להקה חדש

31.05 שישי

פתיחת דלתות: 21:30תחילת מופע: 22:30

בפסטיבל חלב ודבש

בפסטיבל חלב ודבש

11 מאי 2013 אייר תשע"ג

תנופת פיתוח

מאי 2013 אייר תשע"ג12

חנתון

הושעיה

ציפורי

שמשית

גבעת אלה

כפר החורש

גניגראכסאל

תל עדשים דברת

אלוןתבור

עין דור

גזית

מרחביהמושב

מרחביהקיבוץ

היוגב

מנחת מגידו

צומתמגידו

צומתכפר תבור

צומתהתישבי

צומתסומך

צומת המוביל

מזרעכפר גדעון

שגיא2000

אחוזת ברק

בלפוריה

בית זייד תמרת

מנשיהזבדה

בית שערים נהלל

רמת דודגבת

שריד

כפר ברוך

כפר יהושע

שדהיעקב

רמת ישי

אלונים

אלוניאבא

בית לחם הגלילית

הרדוף

סוואעד חמירה

עדי

אלון הגליל

יפעת

קרית טבעוןזרזיר

נצרת עילית

עפולה

מגדל נצרת העמק

הסוללים

חנתון

עמק יזרעאל, פרויקטיםבשנת 2013:

תמונת מצב עדכנית

פרויקט: בית ספר

סטטוס: לקראת סיום

אומדן: 15,800,000 ש"ח

פרויקט: אולם ספורט

סטטוס: לביצוע

אומדן: 11,000,000 ש"ח

פרויקט: גן ילדים סטטוס: בביצוע

אומדן: 1,195,000 ש"ח

פרויקט: מגרש ספורט משולבסטטוס: בוצע

אומדן: 610,000 ש"ח

אחוזת ברק פרויקט: בית ספר

סטטוס: בביצועאומדן: 8,500,000 ש"ח

אלוני אבא פרויקט: גן ילדים

סטטוס: בביצועאומדן: 1,360,000 ש"ח

בלפוריה פרויקט: גן ילדים סטטוס: בביצוע

אומדן: 1,195,000 ש"ח

גבת פרויקט: כבישים

)משרד החקלאות(

אומדן: 3,600,000 ש"ח

גניגר פרויקט: הצללת מגרש

מיני פיץ' וקו תקשורת בבית הספר סטטוס: בביצוע

אומדן: 380,000 ש"ח

הושעיה פרויקט: גן ילדים סטטוס: בביצוע

אומדן: 1,390,000 ש"ח

הרדוף פרויקט: שיפור עקומה

עדי־הרדוף סטטוס: לביצוע

אומדן: 650,000 ש"ח

פרויקט: גן ילדים

סטטוס: בביצוע

אומדן: 1,250,000 ש"ח

פרויקט: מועדון נוער

סטטוס: בביצוע

אומדן: 1,800,000 ש"ח

פרויקט: פיתוח תשתיות למרכז הציבורי

סטטוס: לביצוע

אומדן: 1,900,000 ש"ח

יפעת

13 מאי 2013 אייר תשע"ג

חנתון

הושעיה

ציפורי

שמשית

גבעת אלה

כפר החורש

גניגראכסאל

תל עדשים דברת

אלוןתבור

עין דור

גזית

מרחביהמושב

מרחביהקיבוץ

היוגב

מנחת מגידו

צומתמגידו

צומתכפר תבור

צומתהתישבי

צומתסומך

צומת המוביל

מזרעכפר גדעון

שגיא2000

אחוזת ברק

בלפוריה

בית זייד תמרת

מנשיהזבדה

בית שערים נהלל

רמת דודגבת

שריד

כפר ברוך

כפר יהושע

שדהיעקב

רמת ישי

אלונים

אלוניאבא

בית לחם הגלילית

הרדוף

סוואעד חמירה

עדי

אלון הגליל

יפעת

קרית טבעוןזרזיר

נצרת עילית

עפולה

מגדל נצרת העמק

הסוללים

השקעה כוללת 83,883,000 ש"ח

כפר יהושעפרויקט: אולם ספורט

סטטוס: לביצוע

אומדן: 11,000,000 ש"ח

פרויקט: שיפוצים אולם תרבות אזורי

סטטוס: בביצוע

אומדן: 800,000 ש"ח

יפעת

מזרע פרויקט: בית הספר

סטטוס: בביצועאומדן: 9,500,000 ש"ח

מרחביה - קיבוץ פרויקט: פיתוח שצ"פ

סטטוס: לביצועאומדן: 400,000 ש"ח

סוואעד חמירה פרויקט: המשך פריצת כבישים

סטטוס: בביצועאומדן: 2,260,000 ש"ח

ציפורי פרויקט: שיפוץ בית העם

סטטוס: בביצועאומדן: 1,620,000 ש"ח

שדה יעקבפרויקט: בית ספרסטטוס: לביצוע

אומדן: 6,370,000 ש"ח

פרויקט: כבישים )משרד החקלאות( סטטוס: בביצוע

אומדן: 3,600,000 ש"ח

כפר ברוך

פרויקט: גן ילדיםסטטוס: לביצוע

אומדן: 1,275,000 ש"ח

פרויקט: שיפוץ מבני חינוך סטטוס: בביצוע

אומדן: 500,000 ש"ח

שריד

פרויקט: כבישים פנימייםסטטוס: לביצוע

אומדן: 200,000 ש"ח

פרויקט: מעון יום סטטוס: בביצוע

אומדן: 933,000 ש"ח

פרויקט: עבודות פיתוחסטטוס: לביצוע

אומדן: 300,000 ש"ח

תל עדשים תמרת

פרויקט: כביש פנימיסטטוס: לביצוע

אומדן: 950,000 ש"ח

פרויקט: גן ילדים סטטוס: בביצוע

אומדן: 1,095,000 ש"ח

שמשית פרויקט: חניות אולם הספורט

סטטוס: בביצועאומדן: 1,300,000 ש"ח

פרויקט: כביש גישה - תאורהסטטוס: לביצוע

אומדן: 500,000 ש"ח

מתקציבי המועצה, היישובים, משרדי ממשלה וגופים נוספים

מנשיה זבדה פרויקט: כבישים פנימיים

וחניות לבית הספר סטטוס: לביצוע

אומדן: 600,000 ש"ח

פרויקט: מגרש ספורטסטטוס: לביצוע

אומדן: 1,050,000 ש"ח

דו קיום

מאי 2013 אייר תשע"ג14

"יש אנשים שזה מבלבל אותם, השותפות שלי ושל אחמד," מספר בחיוך זלמי שביט מבית שערים. "אתמול, למשל, נסעתי לבאר שבע כדי לקנות משהו למוסך שלנו.

־הפקידה שרשמה את החשבונית התקשתה להבין איך זה שאני נראה יהודי אבל הכתובת שלי נשמעת ערבית. הסברתי לה שאני באמת יהודי, אבל המוסך שלי

נמצא בכפר ערבי." מרכז השירות "זלמי את עבד אלחלים" נפתח במנשיה זבדה בקיץ 2011, כמרכז שירות של חברת "דלק מוטורס", בבעלות משותפת של אחמד עבד אלחלים וזלמי שביט. "אחמד היה מנהל עבודה במוסך שלי במשך 11 שנה," מספר זלמי, "והכרתי אותו כמנהל מצוין וכאיש מקצוע מעולה.

הצעתי לו שותפות, ויצאנו לדרך." במשך שלושים שנה הפעיל זלמי מרכז שירות של שני יבואנים )"מכשירי תנועה" ו"דלק מוטורס"(. כשפינה את המוסך לפני כשלוש שנים הוא העביר את החלק של "מכשירי תנועה" לבנו, והחל לחפש מקום להקים בו את מרכז השירות של "דלק מוטורס". לאחר שבחן מספר אפשרויות, הוא החליט שהשותפות עם אחמד היא

האפשרות המוצלחת ביותר.

בשמחה ובאבל"נולדתי כאן במנשיה זבדה," מספר אחמד, "ותמיד היה לנו קשר עם היישובים בסביבה. סבא שלי הגיע לכאן עם הקבוצה הראשונה ב־1942. האנשים האלה עבדו בבית שערים וביישובים האחרים, והקשרים החמים נשארו עד היום. אבא שלי עבד בעסקי ירקות עם שותף יהודי בשם זאב. החבר הכי טוב שלי, מאז שהייתי ילד, הוא אביאל מרמת ישי. רוב החברים הטובים של הבן שלי הם צעירים מיישובי העמק. יש כאן היכרות מאוד עמוקה - בשמחה

ובאבל - והמון עזרה הדדית."זלמי עדיין מתפעל מקבלת הפנים החמה שזכה לה במנשייה: "כמי שנולד בבית שערים הכרתי מצוין את אנשי מנשיה, אבל קבלת הפנים שזכיתי לה כשבאתי להקים את השותפות עם אחמד הפתיעה אפילו אותי. לא דמיינתי שאקבל כאן כל כך הרבה חיבוקים ואהבה, שיקראו לי ברחוב 'מוכתר' ושיפרגנו כל כך לשותפות הזאת."זלמי נזכר בהתרגשות בעזרה שקיבל בהקמת מרכז השירות החדש. "הייתי רגיל שאם אני צריך משאית מנוף או מלגזה, אני חייב לתאם את זה מראש וכמובן לשלם סכום הגון. כאן לא היה צריך אפילו לתאם או להתקשר - אחמד היה שורק והיתה מגיעה מלגזה, או משאית, ועל תשלום לא היה מה לדבר. יש כאן

תרבות של עזרה הדדית שהלוואי שנלמד ממנה במגזר היהודי."

במילואים ובמליאת המועצהזלמי ואחמד עסוקים גם בעניינים אחרים

־מלבד מרכז השירות - זלמי משרת בהתנדבות במילואים כמג"ד בפיקוד העורף, ואחמד עסוק בפעילות ציבורית בכפר

ומשמש כנציג הכפר במליאת המועצה האזורית. "זה מאוד נוח לי," מודה זלמי. "ההעדרויות של אחמד מאזנות את ימי המילואים שלי. כל אחד מאיתנו מרגיש שהוא עושה משהו חשוב מעבר לקיום היומיומי, ומכיוון שלשנינו יש עיסוקים כאלה, לא נוצר מצב שהעבודה 'נופלת'

רק על אחד מאיתנו."

כ־50% מלקוחות המוסך הם לקוחות מוסדיים - צה"ל, משרד הביטחון, חברת החשמל וחברות היי־טק וליסינג. "אנחנו נותנים כאן שירות מלא, מפגוש לפגוש: פחחות, מכונאות, מיזוג אוויר, צמיגים - הכל, כולל טסט שנתי. הרבה מהלקוחות הם לקוחות קודמים שלי, שעברו מהמוסך הקודם ברמת ישי. כולם כאן מרוויחים

־מזה - הלקוחות שלנו תמיד ייכנסו למכולת הסמוכה, ואולי יקנו דברים בחנויות שמסביב. ולהיפך - חלק מהאנשים שבאים

־לקנות כאן דברים רואים את המוסך ונכנסים." זלמי מציין לטובה גם את הפרגון

־מצד אנשי המועצה: "ראוי לציין שהמועצה מפרגנת לנו מאוד, ובכירי המועצה מבקרים כאן המון. ברור לי שזה לא היה

קורה אם הייתי סתם 'עוד מוסך'."זלמי ואחמד מתייחסים למרכז השירות המשותף כאל הוכחה חיה לאפשרות של דו־קיום אמיתי: "הלוואי שהדפוס הזה נוספים, וידביק אנשים החוצה יקרין ובסוף יחלחל גם למעלה לפוליטיקה," אומר זלמי. "צריך להבין שאין דרך אחרת - הערבים לא יזוזו מכאן והיהודים לא יזוזו מכאן. זאת המציאות, ובתוכה אנחנו צריכים לפעול, והפעולה הכי טובה היא

שיתוף פעולה."

מוסך תיכון חדש זלמי שביט ואחמד עבד אלחלים פתחו מרכז שירות במנשייה זבדה,

ומקווים שהדפוס הזה יקרין החוצה, "ובסוף יחלחל גם למעלה לפוליטיקה"

צילום: מירי שטיינברג "הפעולה הכי טובה היא שיתוף פעולה." אחמד וזלמי במרכז השירות

היכרות עמוקה. אחמד עבד אלחליםאין דרך אחרת. זלמי שביט

צוות מקצועי ואנושיבחדר הלידה¨ במחלקת היולדות והתינוקות

מלווה אותך ואת בן זוגךÆמרגע הלידה ועד השחרור הביתה

מןטל וייצ

עיצוב∫ הלידה שלך היא הבייבי שלנו°

בואו לסיור היכרות בחדר הלידה ובמחלקת היולדותƱ±∫≥∞≠ל π∫∞∞ הסיור מתבצע ביום ו’ הראשון בכל חודש¨ בין

Æדליה® וללא תשלום© ∞¥≠∂¥π¥≤±π תאום בטלפון

www.haemek.co.ilלגישה ישירה לאתרסרקו את הברקוד

מרכז רפואי העמק

בית החולים שלי°

חקלאות

מאי 2013 אייר תשע"ג16

מאז הקמת משק שליין בנהלל, בשנת 1921, כללה הפעילות החקלאית במשק כמעט כל ענף אפשרי: לולים וכוורות, פרדס ומטע, רפת ודיר, חממות לזרעים ועוד. החקלאות עברה מדור לדור, ממייסדי

המשק אליהו והדסה לבניהם ולנכדיהם. איתי שליין, כיום בן 25, נולד וגדל זוכר את הילדות במושב והוא בנהלל, כתקופה מדהימה: "חבר'ה, טרקטורונים,

־טיולים. גם כשגרתי במקומות אחרים אמרתי תמיד שאני גר בנהלל. היה לי ברור שאחזור לכאן." ואכן, אחרי שירות צבאי, תקופת קבע וטיול בדרום אמריקה, שליין חזר לנהלל. במשק המשפחתי לא נותר הרבה: הרפת נמכרה ואביו של שליין, רוני, נטש את החקלאות לטובת יבוא מרססים. "זה היה צעד כואב, אבל כולם חשבו שזה הדבר הנכון, ואנחנו קיבלנו את זה," נזכר

שליין הבן. כשחזר איתי לנהלל עדיין לא ידע במה יעסוק. "לא היה לי כיוון מקצועי מוגדר, אבל ידעתי שלא אלך ישירות, כמו רוב הצעירים בגילי, ללימודים אקדמיים. רציתי לחזור ולהחיות את המשק, ולא ידעתי איך. חשבתי בעיקר על גידול כבשים - תחום שאבא שלי התעסק בו עד לפני כמה שנים - אבל אז הגיעה הצעה מכיוון אחר לגמרי."

החקלאים החדשיםההורים שלהם עזבו מזמן את החקלאות, אבל איתי שליין ועומר גבאי

החליטו לחזור אליה בגידול "ירקות מהדרין"

"גם חילונים לא אוהבים חרקים באוכל שלהם."

משמאל לימין: איתי שליין ועומר גבאי עם נחמן,

משגיח הכשרות

17 מאי 2013 אייר תשע"ג

משותפות לחברותבאותם ימים חיפש עומר גבאי ממושב מרחביה מקום להקים בו חווה של בתי רשת לגידול "ירקות מהדרין" - ירקות נקיים מחרקים. "זה היה רעיון של רפי אוקרט, אבא של החברה שלי, שהוא אגרונום," מספר גבאי, כיום בן 28. "בחיים לא עסקתי בגידול ירקות, אבל רפי הבטיח להדריך וללוות אותי ולי נותר רק למצוא שטח להקים בו את בתי הרשת." אוקרט פנה לחברו מנהלל, רוני שליין, שהוא אביו של

איתי, וכך נוצר הקשר בין הבנים. גבאי גדל גם הוא במשפחה חקלאית. "ההורים שלי התפרנסו מענפים שונים - הדרים, זיתים, חממת סחלבים ועוד - עד שלפני כמה שנים הם החליטו להיכנס לענף הצימרים. אני מבין אותם, כי אני יודע מה מצבה של החקלאות בישראל,

־אבל לא ראיתי את מקומי בענף הצימרים. החלטתי להמשיך בחקלאות - אבל בנישה אחרת." בספטמבר 2011 החלו גבאי ושליין בהקמת החווה, בעזרת צוות מקצועי ממזאריב, ובינואר 2012 החל שיווק הירקות. החיבור העסקי בי־

ניהם הפך לחברות קרובה. "אנחנו עושים הכל ביחד ועובדים באותו ראש," מספר גבאי. "צריך להבין שההקמה היא תקופה מאוד אינטנסיבית ותובענית, וכל טעות עולה הרבה כסף. אתה חייב ללמוד כל הזמן, להתעדכן, להיות עם יד על הדופק. בסופו של דבר הצלחנו להקים כאן

החקלאים החדשים

עסק, הרבה בזכות העזרה של רפי והחיבור ־בינינו. וברור לנו שחקלאות היא עסק תנו

דתי, שתמיד יהיו חודשים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות."

"לרוב המגדלים בתחום הזה יש לפחות חמישים דונם, ולחלקם מאות דונמים," אומר שליין. "לנו יש 18 דונם. התחלנו די בקטן ואנחנו לא ממהרים לגדול, כי אנחנו יודעים שלפעמים, כשאתה הולך

בגדול, הנפילה גדולה."מה אתם מגדלים?

"חסה, פטרוזיליה, כוסברה, בצל ירוק, סלרי ושמיר."

מי הלקוחות שלכם? "בעיקר מסעדות ובתי מלון. מוסדות

־כאלה מעדיפים ירקות מהדרין לא רק מטעמי כשרות, אלא מכיוון שהירקות האלה הרבה יותר נקיים. הרי גם חילונים לא

אוהבים חרקים באוכל שלהם."אז זה מין היי־טק חקלאי כזה?

גבאי: "לא, זה דווקא תחום לא מתוחכם במיוחד. אין כאן מיחשוב מיוחד או אמצעים אחרים, אבל בהחלט צריך כאן המון זהירות ותשומת לב. אלה גידולים עדינים מאוד, שרגישים למחלות עלים, והלקוחות רוצים אותם יפים וטעימים, בלי כתמים וכמובן, בלי חרקים. זה שוק עם סטנדרטים מאוד גבוהים, ואם הסחורה לא תהיה יפה ונקייה, לא יקנו."

לא משעמם לעבוד בחקלאות?שליין: "בכלל לא. כל יום הוא סיפור אחר לגמרי. יש המון משימות - להכין את השטח, לתחח, להשקות, לעשב, לדשן, לרסס, לקטוף, לאחסן - ובכל יום אנחנו מתמקדים בדברים אחרים. שלשום, למשל, קיבלנו הזמנה גדולה, אז אתמול קמנו מוקדם בבוקר כדי להתחיל לקטוף בחמש ולסיים לפני החום הגדול, שהורס את העלים. אחר כך העברתי את העלים לקירור, והמשכנו בדישון ובהשקיה בזמן שהפועלות עישבו ושתלו גידולים חדשים. היום יגיע המשווק שלנו לאסוף את הסחורה, ואני עסוק מהבוקר בעניינים יותר שגרתיים - תיקון פנצ'ר, ריסוס, טיפולים בירקות שנקטפו. אז כל יום שונה מקודמו, ועוד לא דיברנו על הסיפוק העצום: אנחנו עובדים את האדמה, מיישבים את הארץ. זה היבט מאוד משמעותי בעבודה חקלאית ויש בזה סיפוק אדיר, לא פחות

משהיה לי בשירות הצבאי." כמה חקלאים נשארו בנהלל?

שליין: "יש מגדלי כבשים ותרנגולות, אבל כמעט אין עובדי אדמה. רוב הצעירים

־עוזבים, הולכים ללמוד ולחפש עבודה בתחומים אחרים."

אתה לא מקנא בהם?שליין: "בכלל לא. אני גר במקום שאני הכי אוהב ועושה את הדבר שאני הכי אוהב."

קהילה

מאי 2013 אייר תשע"ג18

בחודש ספטמבר נכנסה יפעת כוכבא, תושבת שדה יעקב, לתפקיד הרכזת החברתית־קהילתית של המושב. במסגרת התפקיד אחראית יפעת על הפעלת ועדות תרבות, ותיקים וחיילים

ועל תחום החינוך הבלתי פורמלי. ־זו הפעם הראשונה שהמועצה ממנה אדם לת

פקיד זה, ומזכירת היישוב, יעל דגני, מאמינה שהחודשים האחרונים מוכיחים את חיוניותו של המינוי: "כיום ברור לי שכל יישוב צריך רכז חברתי־קהילתי כזה," אומרת יעל, "כי כשהנהלת היישוב והוועד שקועים בעניינים השוטפים והבוערים, עלולה להיווצר הזנחה מסוימת של הפעילות הקהילתית והקהילה מאבדת את החיות. יפעת דואגת שזה לא יקרה."

מתוך המשבר־גיוסה של יפעת לתפקיד נבע מהצטב

רות של אירועים משבריים ביישוב: "היו

כאן כמה משברים שנפלו ממש במקרה על הקדנציה שלנו," אומר יו"ר הוועד המקומי, ארצי לוין. "האירוע הטראומטי ביותר היה

־צו הסגירה לבית הכנסת, שהוצא לפני שנתיים מסיבות הנדסיות־בטיחותיות. ליישוב דתי זו מכה קשה מאוד, ואכן היה כאן שבר קהילתי. סביב הסגירה התלקחו ויכוחים קשים, שגלשו מהר מאוד לפסים אישיים. אמנם מצאנו פתרונות ביניים, כגון פיצול הפעילות הקהילתית בין מועדון הנוער ובית יד לבנים, אבל זה בהחלט סיפור

שלא נגמר."

התפכחות מסוימתעניינים נוספים ששאבו אנרגיות רבות מאנשי המושב הם המאבק על כביש 77

־)שהוביל, אגב, להישגים יפים, ביניהם שיקוע הכביש לעומק חמישה מטר ובנייתו

של קיר אקוסטי שיבלום את הרעש(, קידום הקמתו של בית ספר חדש בשדה יעקב,

ופרויקט ההרחבה.ארצי: "עד עכשיו היינו מושב חקלאי נטו, עם המון תמימות, צניעות, פשטות והסתפקות במועט. כיום אנחנו נמצאים בתהליך של התפכחות מסוימת, התבגרות."לדברי ארצי, ההרחבה הכניסה ליישוב סטנדרטים חדשים בכל התחומים - בתרבות, בניקיון, בקצב החיים. "זה משהו שצריכים להתרגל אליו ולהבין שזה רווח של כולנו. זה תהליך נפלא, שהעשיר את המושב ב־68 משפחות חדשות - שינוי דמוגרפי עצום, שממלא את החסר שהיה קיים בשכבה של גילאי שלושים־ארבעים. פתאום אתה רואה כאן המון ילדים ומבין שהפרויקט הזה נותן

אופק וחיים לשדה יעקב."ארצי מדבר בגילוי לב גם על הטעויות

ההרחבה: אוכלוסיית בקליטת שנעשו "לא היה תיאום ציפיות מסודר, ולא היתה היערכות מספקת בהיבטים כמו תשתיות וקליטה חברתית. לנו, כוועד היישוב, יש עוד הרבה עבודה בגישור בין הוותיקים

לבין החדשים." גם יפעת סבורה שההרחבה תרמה ליישוב:

־"ההרחבה גיוונה משמעותית את הספקטרום הדמוגרפי, והכניסה ליישוב סגנונות מחשבה חדשים. השינוי הזה מחייב אותנו לעבודה מעמיקה בכל התחומים, אבל אין ספק שהמושב מרוויח מזה המון. במושב ותיק יש עייפות מסוימת, שמתבטאת בין השאר

־בקשיים באיוש הוועדות, והמתיישבים הח־דשים בהחלט ממלאים את שורות ההתנ

דבות. האתגר שלנו הוא לעבור מקליטה לקהילה, כך שעם כל המגוון הגדול תהיה

כאן קהילה אחת."

מושב שדה יעקב מתמודד בשנים האחרונות עם כמה אתגרים מורכבים, ביניהם התרחבות דמוגרפית ומאבק בתוכניות להרחבת הכביש הסמוך מתוך השינויים

והמאבקים נולד תפקיד חדש: רכזת חברתית־קהילתית

19 מאי 2013 אייר תשע"ג

"רוצים ליווי, לא עצות"־ההחלטה על מינוי רכזת קהילתית־חבר־תית התקבלה בעקבות פניית היישוב למו

עצה בבקשה לסיוע בתהליכים הקשורים למשברים ולהתרחבות היישוב. "הסברנו שאנחנו לא רוצים פתרון אינסטנט כמו סדנה חד פעמית, אלא גורם שיתווך וילווה אותנו לאורך זמן," מסבירה יעל. "הבהרנו

שאנחנו רוצים ליווי, לא עצות." ואכן, לפני כשנה סייעה המועצה בהובלה של תהליך יישובי חברתי להורים ולנוער, ועתה היא מסייעת בהעסקתה ובהדרכתה של יפעת בתפקיד רכזת חברתית. "המשימה הקהילתית המרכזית היום היא לקחת את כל הגורמים - ועד מקומי, מתנדבים, תושבים, עובדים - ולעשות מהם 'חבילה' שפועלת טוב ביחד. היתה כאן פתיחות רבה מצד הוועד, שהכיר

בכך שאנחנו זקוקים לעוד שכבת תמיכה."

יעל מציינת את תרומתה המשמעותית של יפעת להנהגת היישוב. "מבחינתי, יפעת היא פרטנרית מצוינת, ומינויה שיפר משמעותית את היכולות שלנו בתחום החברתי. חשוב לציין שדליה אייל ולילך כהני מהמועצה ממשיכות ללוות אותנו באופן צמוד, כדי שנצליח להוביל את השינוי למקום הנכון." ־בעיניה של יעל, התקשורת הכנה המא

פיינת את קהילת המושב היא מרכיב מרכזי בהצלחת התהליך. "מה שטוב בקהילת שדה יעקב הוא שלא שומרים דברים בבטן," היא אומרת. "לפעמים זה מאוד קשה, וחשוב שנדע לקבל ביקורת ולתעל אותה לערוצים חיוביים, אבל זה עדיף על מצב שאנשים לא מדברים והנהגת היישוב אינה מודעת לבעיות. חשוב לציין שגם אנשי הוועד לא מפחדים לגעת בנושאים רגישים וטעונים, והם מגלים אומץ

ופתיחות לשינוי".

מכבדים את הסטטוס־קוושדה יעקב, המושב הראשון של תנועת 1927 ונק־ הפועל המזרחי, נוסד בשנתרא על שם הרב יעקב ריינס, ממייסדי התנועה. המייסדים היו חלוצים דתיים, אך מאז ומתמיד התגוררו במושב גם משפחות לא דתיות. "המשפחות האלה מכבדות את הסטטוס־קוו, ורובן שולחות את הילדים לבית הספר היסודי במושב," אומר ארצי. במושב פועלים פעוטונים, גנים יישוביים, גני מועצה ובית ספר

־יסודי לכיתות א'־ח'. בסמוך למושב נמצאים הישיבה התיכונית "תקוות יעקב" וכפר הנוער "מרחבים - נוה עמיאל".

־בימים אלה החלה המועצה האזורית בהקמתו של בית ספר יסודי חדש, המותאם

לאוכלוסייה הגדלה ולצרכיה, ובקרוב ייבנו במקום גם שני גני חובה חדשים. "הבנייה והפעילות הקהילתית מקדמות

את המושב," אומרת יעל.של הקדנציה תסתיים שנה בעוד הוועד הנוכחי ביישוב, וארצי מבקש להודות לראש המועצה ולסגניתו על הסיוע בהעברת רשות החינוך ובבנייתו של בית הספר הממלכתי החדש. הוא

־מוסיף כי למרות ההישגים הרבים שנרשמו עד כה, לוועד הבא תהיה עבודה רבה: המשך גיבוש הקהילה המורחבת,

־פתרונות מגורים לצעירים שרוצים לחזור, שיפור משמעותי בתשתיות הישנות

ביישוב ובניית מוסדות חינוך חדשים.

"המירוץ לסביבה". מבצע ניקיון במושב

אנשים

מאי 2013 אייר תשע"ג20

טיסת ה"קולומביה" כפרויקט מדעי

עמית טלר מקיבוץ "הסוללים" השתתף בפרויקט MEIDEX, שחקר תופעות אטמוספריות המשפיעות על חיינוהמודעה על הלוח באוניברסיטת תל אביב נראתה מעניינת, ועמית טלר החליט להתקשר למספר שצוין בה. "הם חיפשו חוקר מתחום המדעים המדויקים, עם רקע בניסויים, למחקר

־שיבוצע על ידי האסטרונאוט הישראלי הראשון. זו היתה שנת 2000, ואני חיפשתי נושא לעבודת דוקטורט אחרי שסיימתי תואר ראשון בפיזיקה )אוניברסיטת תל אביב( ותואר שני

־באבטחת איכות ואמינות )הטכניון(. התקשרתי למספר שצוין בהודעה והתחלתי לעבוד עם פרופסור זאב לוין על המחקר, שאכן הפך

לדוקטורט שלי." הרעיון לשגר אסטרונאוט ישראלי לחלל עלה בשנת 1996, בפגישה בין ראש ממשלת ישראל שמעון פרס לנשיא ארה"ב ביל קלינטון, והוצע ל־NASA, סוכנות החלל האמריקאית.

־אנשי הסוכנות השיבו שאפשר לממש את הרעיון, אבל לשם כך דרושה משימה מדעית מוגדרת. שני חוקרים מאוניברסיטת תל אביב - פרופסור זאב לוין ופרופסור יהויכין יוסף - נענו לאתגר. הם הציעו ניסוי שבו יתעד האסטרונאוט הישראלי מן החלל את תנועת

־האבק המדברי: חלקיקי האבק הנעים בהמוניהם ממדבר סהרה צפונה ומזרחה, אל ישראל וסביבתה. זו היתה המשימה המדעית העיקרית בפרויקט MEIDEX - החלק הישראלי במחקר

הקשור בטיסת הקולומביה. "האבק שמגיע אלינו בסתיו ובאביב ממדבר סהרה משפיע על משתנים חשובים כגון כמות המשקעים וזיהום אוויר. במחקר הזה גילינו בין השאר שריכוזי אבק נמוכים מגבירים את כמויות הגשם, אבל ריכוזים גבוהים מונעים ירידת גשם. עם זאת, מגנון הפעולה הפיזיקלי בתהליך הזה לא ברור לגמרי, והמחקר בנושא עדיין נמשך. הצילומים שביצע אילן רמון מהמעבורת היו אמורים לעזור לנו במיפוי

מדויק של נדידת האבק."במקביל לטיסת הקולומביה כלל פרויקט MEIDEX גם טיסות של מטוס "רגיל" בתוך האטמוספירה. בטיסות האלה תועדו האבק וענני הגשם מקרוב ואפילו מבפנים, במטרה לשלב את הממצאים עם ממצאי הקולומביה.

־על ההיבט הזה בניסוי הופקד עמית. "שיגור הקולומביה נדחה שוב ושוב, ולכן דחינו גם את המדידות של מטוס הניסויים. בסופו של דבר נערך השיגור בינואר 2003, וטיסות הניסוי נערכו במקביל לטיסת המעבורת. זה היה עיתוי מצוין, כי ממש אז התרחשה סופת אבק מעל הים התיכון מול מצרים." למרבה הצער, התרסקות הקולומביה, שהיתה אסון נורא, גרמה גם לאובדן רוב הנתונים החשובים מהמעבורת. עם זאת, מדידות המטוס שימשו כבסיס לדוקטורט, ולמרות הסיום הטראגי של טיסת המעבורת, המחקר זכה להכרה נרחבת בקהילה המדעית וזכה לציטוטים רבים בכנסים

ובספרות."

לארה"ב ובחזרהבתום הדוקטורט יצא עמית עם אשתו נטע לפוסט־דוקטורט במכון למחקר אטמוספרי

־בקולורדו. "השהות בארה"ב לימדה אותי להעריך את החינוך המדעי בישראל. לא כולם יודעים את זה, אבל המדע הישראלי והמדענים

־הישראלים נמצאים במקום גבוה מאוד בעו

לם, עם אימפקט עצום. למשל, יש קרן מחקר אירופית שנקראת ERC, והיא מקדמת מחקר מדעי באירופה. המדענים הישראלים זוכים בקביעות במענקי הקרן היוקרתית, למרות שאנחנו מדינה קטנה. אז למרות שתקציבי האקדמיה מצומצמים מאוד, הפעילות המדעית בישראל נרחבת ומרשימה, וחלק מהמחקר

־פשוט נעשה מחוץ לאקדמיה ביוזמה של המגזר הפרטי או לצרכים בטחוניים. זו מורשת שתחילתה בחזון של בן גוריון, שהבין שהכוח

־הפוטנציאלי שלנו טמון בפיתוח מדעי וטכנולוגי, וההצלחה שלה נובעת מכך שהמדענים הישראלים הם רב־תחומיים, ואינם מפחדים

להתעסק בהרבה תחומים במקביל."־נטע ועמית, שידעו מלכתחילה שהם יח

זרו לישראל, עברו בשלב מסוים לקפריסין - מה שהקל עליהם גם לבקר את ההורים כאן - ועמית התחיל לחפש עבודה בארץ. "לצערי, למרות שהממשלה הקודמת עשתה הרבה לשיפור מצבה של האקדמיה, לא מצאתי כאן משרה אקדמית שעניינה אותי, אז שיניתי כיוון ועברתי למחקר ופיתוח יישומי בחברה גדולה כאן בצפון. וכך הגענו לקיבוץ הסוללים

)ראו מסגרת(."

העמק השווהיח שלא ונטע עמית החליטו לישראל חזרתם ־לקראת

בגליל. ושקט כפרי מקום יחפשו אלא המרכז, לאזור זרו "פתחתי google earth ועברתי על כל היישובים שנמצאים ברדיוס סביר סביב ממקום העבודה החדש שלי," מספר עמית, "וככה הגענו לקיבוץ 'הסוללים', שבו אנחנו גרים עד היום. בדיעבד ברור לנו שזאת היתה החלטה מצוינת - קיבלו אותנו כאן ממש יפה. הילדה הקטנה שלנו הולכת לגן בקיבוץ, והבן הבכור לומד בבית הספר המצוין 'רעים' בשמשית. לאחרונה נטע הקימה עסק משפחתי קטן לעוגות ומאפים בשם 'יערה', ואני מקווה מאוד שנצליח גם בזה." בשבוע שבו צוין עשור לאסון הקולומביה נכנס עמית לכיתות ו' ב'רעים' ודיבר עם התלמידים על טיסת המעבורת ועל עבודת הדוקטורט שלו. "זה היה מעניין, והם שאלו 'שאלות של גדולים', למשל למה בכלל צריך את הניסויים האלה, ולמה לא לערוך אותם באמצעות לווין במקום לסכן חיים. אלה שאלות טובות,

כי משימות חלל הן באמת משימות מסוכנות מאוד. מסוף שנות 150 צוותי חלל במע־ ־השבעים ועד היום שוגרו מכדור הארץ כבורות, ושניים מהם לא חזרו - זאת אומרת שיש כאן סיכון גבוה מאוד. הסברתי להם שהטיסות האלה מוסרות לנו המון מידע שאי

אפשר להשיג בדרך אחרת."מלבד נושא האבק המדברי היו לטיסת ה'קולומביה' יעדים מחקריים נוספים, למשל מדידת החזרי הקרינה מכדור הארץ, כיול אמצעי תצפית בלוויינים, וחקר ה'שדונים' )sprites(, שהם ברקים שמתפרקים כלפי מעלה במקום כלפי הקרקע. הצילומים הראשונים של ה'שדונים' צולמו במצלמת הקולומביה, וסביב הניסוי ההוא התגבשה בארץ קבוצת מחקר שפועלת עד היום. אלה נושאים חשובים מאוד, שיש להם משמעות רבה למשל בחיזוי מזג האוויר וירידת המשקעים, ובחקר המנגנונים הקשורים לשינויי

האקלים שמשפיעים על חיינו במגוון תחומים."

21 מאי 2013 אייר תשע"ג

באגף החדש לאם ולילוד במרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה, אנו מציעים את השילוב האולטימטיבי עבורך היולדת, צוות רפואי הכולל מומחים בעלי שם, בראשותו של פרופ' משה בן עמי, מיילדות ואחיות

עם ידע רחב וניסיון מקצועי רב שנים. אנו נהיה שותף קשוב ומקצועי שיידע להתאים עבורך את הטיפול הנכון והמתאים ברמה הגבוהה ביותר. באגף החדש חדרי אשפוז ברמה מלונאית גבוהה )החדרים בודדים או זוגיים(, 8 חדרי לידה מרווחים המבטיחים

לידה שלווה ופרטיות מירבית, ציוד חדשני ומשוכלל.

מחלקה ראשונה כבר אמרנו?

סיור בחדר לידה: סיורים בחדר לידה, מחלקת יולדות ומחלקת יילודים מתקיימים בימים שלישי ושישי, משך הסיור כשעה וחצי. יש להירשם מראש.

למידע נוסף ולתאום סיורים: 04-6652334, 04-6652288קורס הכנה ללידה: הקורס הינו ללא עלות ומועבר ע"י מיילדות מנוסות

ומקצועיות. ניתן להירשם לקורס אחה"צ או בימי שישי בבוקר. הזדרזו להירשם מספר המקומות מוגבל!

04-6652920 ,04-6652919

מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה חדרי לידה: 04-6652920, 04-6652919

מחלקת יולדות: 04-6652306פגיה: 04-6652327

www.poria.health.gov.il

ללדת במחלקה ראשונה!

מרכז רפואי פוריה

מחלקת הרווחה והשרותים החברתיים

המרכזים הטיפולייםילדים נוער, מבוגרים, זוג ומשפחה

המרכז הטיפולי הוא חלק ממערך השירות של מחלקת הרווחה, ופועל כבר כעשרים שנה. השירות ניתן לתושבי המועצה במחיר מסובסד.

צוות המרכז כולל מטפלים מנוסים בעלי התמחויות שונות.

ילדים ונוער טיפולים פרטניים וקבוצתיים לילדים ונוער 6-18, בהתמודדות עם קשיים בגילאי עצמי, דימוי לחייהם: הקשורים שונים חרדות, תפקוד חברתי, בעיות התנהגות,

משברים בגיל ההתבגרות וכו'.

פרט טיפול וליווי תהליכי צמיחה אישית, הסתגלות לשינויים ולמעברים, התמודדות במצבי לחץ ומשבר כגון טראומות, מחלות, אובדן ופיטורים.

טיפול זוגי טיפול בזוגות המתמודדים עם קשיים, וסיוע בשיפור מערכת היחסים.

משפחתי טיפולים משפחתיים וקבוצתיים לשיפור יחסי הורים־ילדים ויחסי אחים. שיפור היחסים הבין־אישיים, התקשורת, האווירה והתפקוד המשפחתי, התמודדות עם מצבי לחץ, משבר

ופרידה.

אובדן טיפולים פרטניים ומשפחתיים המסייעים בהתמודדות עם אובדן ושכול.

הגיל השלישי טיפולים פרטניים, משפחתיים וקבוצתיים המסייעים בהסתגלות לשינויים בחיים. הטיפול

ניתן בשיתוף פעולה עם הסב־יום.

הקבוצות מופעלות בשיתוף השירות הפסיכולוגי־חינוכי במועצה.

פרטים נוספים וטפסים בפורטל "המרכזים הטיפוליים"

.www.eyz.org.il באתר המועצה

לפניות: מזכירות מחלקת הרווחה במועצה האזורית עמק יזרעאל

טל. 04-6520066/7 או בפקס ישיר למחלקה 04-6520068

בכל שאלה אפשר לפנות לנטע חי, עו"ס - המרכז לטיפול בפרט ובמשפחה

neta@eyz.org.il ולדלית רויטר, המרכז לטיפול קבוצתי

dalit@eyz.org.il

סודיות מובטחת

ספורט

מאי 2013 אייר תשע"ג22

אתגרים והצלחות

־ענף "גלגלי ענק" נכנס ליולמרות ,1981 שראל בשנת השנים, במהלך התרחבותו הוא עדיין אינו מוכר לרבים. "הבעיה היא שאין אגודה, ואין ספונסרים, וכל המימון נופל על כתפי ההורים," אומרת שטרית.

־"למרות הקשיים, כמה מהתלמידות שלי כבר הגיעו לאליפות העולם. נעם הורנשטיין מנופית זכתה במקום הראשון, תמר גרוס

־מתמרת - במקום השני, ורקפת צישינסקי מנופית - במקום

השלישי."

אופיר ענתי

צילומים: מירי שטיינברג שני הופמן הרבה יותר מתחביב. שני, מושית ואופיר

מתגלגלות לשיקגו

אופיר ושני מתמרת בדרך לאליפות העולם בגלגלי ענק

אופיר ענתי ושני הופמן מתמרת נבחרו ־לייצג את ישראל באליפות העולם בגלג

לי ענק, על סמך הישגיהן באליפות הארץ שנערכה בחודש מרץ. אופיר )תלמידת י"א( ושני )ח'( הן שתיים מתוך תשעה מתמודדים ישראלים שישתתפו בתחרות, שתיערך בקיץ

בשיקגו. מושית שטרית, המאמנת שלהן, גם היא תושבת תמרת. לדבריה, "ענף גלגלי ענק הוא מקצוע מקסים, שלמדתי בילדותי בחיפה. הגלגל עשוי משני חישוקי ברזל עגולים, שמחוברים ביניהם ועליהם מותקנות שתי רגליות עץ שעליהן המתעמלת עומדת.

־כמו התעמלות קרקע, גם הענף הזה מצריך כוח, גמישות, יצירתיות, שיווי משקל, זריזות וקואורדינציה, אבל דורש גם יכולת לסובב את הגלגל ולעשות תרגילים בזמן

שאת בתוכו." ואנרגיה זמן המון "אנחנו משקיעות

־באימונים כדי להגיע לרמה הכי גבוהה שאנחנו מסוגלות," אומרת אופיר. "אני מתאמנת

שמונה שעות בשבוע, ולקראת תחרויות אני מוסיפה שעות. יש כמובן גם קשיים, כמו הפציעות שהיו לי בשנה האחרונה, אבל הספורט הזה היה תמיד חלק בלתי נפרד מהשגרה שלי - הרבה יותר מתחביב. מכיוון שזאת לא קבוצה גדולה, נוצרים קשרים מאוד קרובים גם בינינו לבין עצמנו וגם

עם מושית והמאמנים." באליפות העולם בוחר כל מתחרה שישה או שמונה תרגילים קשים שיבצע בתחרות: "אחד התרגילים הקשים הוא עמידת ידיים על הגלגל," אומרת אופיר, "ורק מעטים מבצעים אותו. הביצוע חשוב מאוד בכל תרגיל, וכל טעות - כיפוף יד או רגל, נגיעה של מאמן

־בגלגל, או דיבור בין המאמן למתעמל - מורידה ניקוד."

אופיר מספרת שהמשפחה תומכת מאוד בפעילותה - תמיכה כלכלית ובעיקר נפשית

־- וגם בבית הספר, ויצו נהלל, מגלים התחשבות, "כי יודעים שהאנרגיות שלי מושקעות בעיקר בגלגלים, בשעות שאחרי בית ספר."

ראשונים בליגה

קבוצת הכדורסל של עמק נמצאת )בוגרים( יזרעאל א' בליגה הראשון במקום צפון, לאחר ניצחון )72-46( על קבוצת תרשיחא. בתום המשחק אמר מאמן הקבוצה,

ברנ לרותם צבעוני, ־אור הכדורסל: מאיגוד שטיין

קבו נגד למשחק ־"הגענו צה שניצחה אותנו בסיבוב הקודם. ידענו שמצפה לנו משחק לא קל, אבל לשמחתי, מהשנייה הראשונה, החבר'ה

־טרפו את המגרש וגרמו למשחק להיות קל מההתחלה. הכי משמח מבחינתנו היה שבסוף המשחק קיבלנו את למקום שעלינו הבשורה הראשון בליגה א' צפון. כולנו יודעים שבשלושת המשחקים

־הבאים אסור לנו ליפול, ומקווים מאוד שנמשיך לעשות

עבודה טובה."

מנהריהועד דימונה

במחלקת הנערות משחקות כיום כ־45 בנות בכל הגילאים, וחלקן העמק מיישובי רובן

־ממקומות אחרים - נהריה, מע־נית, זכרון יעקב ואפילו דימו

נה. המחלקה הוקמה במתכונתה הנוכחית ב־2001, וגרפה הישגים מרשימים מאוד. עם השחקניות הבולטות ששיחקו בה נמנות נעמה שפיר )כיום לומדת בקולג' בארצות הברית(, שירה בן־ברק )סטודנטית לרפואה( ודורין גבאי )סגנית מ"פ בצה"ל(. "הבנות האלה זכו בשני גביעים ראשונים והניעו את מסורת ההצטיינות," אומר בראל. "חוץ מזה, הבנות שגדלו במחלקה שומרות על

־קשר ובאות למשחקים, והחיבור הזה הוא מרכיב חשוב מאוד במוטיבציה הגבוהה של קבוצות

הנוער הנוכחיות."

23 מאי 2013 אייר תשע"ג

סלור

כדה

ד גו

איי,

רנק

ד וד

עם:

מילו

צי

בהפרש של שבוע זכו קבוצת הילדות )גילאי ז'־ח'( וקבוצת נערות ב' )ט'־י'( של העמק בגביע המדינה בכדורסל. המאמן של שתי הקבוצות הוא גלעד ערמון, והמנהל

המקצועי הוא לירן בראל. קבוצת הנערות )נערות ב'( זכתה בגביע בעקבות ניצחון )57־72( על מכבי ראשון לציון. למשחק הגיעו מאות אוהדים מהעמק, ביניהם ראש המועצה אייל בצר, שאמר: "הבנות היו נחושות לאורך כל המשחק, והיה יפה לראות את שיתוף הפעולה ביניהן.

זה הישג חשוב לכולנו." בקבוצה משחקות 14 נערות בכיתות ח'־י',

־רובן מיישובי העמק. המאמן הוא גלעד ערמון, ומדי שבוע מתקיימים שלושה אימונים ומשחק, כמו גם אימונים אישיים ואימוני אתלטיקה. בראל מספר כי נערות העמק הגיעו למשחק הגביע כשהן מוכנות ברמה המנטלית והמקצועית, והפגינו דומיננטיות

מהרגע הראשון. גם קבוצת הילדות שיחקה נגד הקבוצה

המקבילה במכבי ראשון לציון, וניצחה אותה בתוצאה 61־69. השחקנית דור סער נבחרה לשחקנית המצטיינת של הערב, וזכתה

בגביע אישי בנוסף לגביע הקבוצתי. "הילדות שיחקו ברמה גבוהה מאוד, ורוב הזמן היה המשחק בשליטה שלנו," אמר בראל. "ראשון לציון אמנם השיגו יתרון ברבע השלישי, אבל בדקות האחרונות עלינו ליתרון שממנו הם לא התאוששו. זאת זכייה אישית שנייה תוך שבוע למאמן הקבוצה גלעד ערמון, והיא מצטרפת לשורת ההישגים שצברנו בשנים האחרונות. חשוב לציין את התמיכה העצומה של המועצה, שמלווה אותנו גם באופן שוטף - ביצירת מעטפת ומענה מקצועי לבנות, במבדקים

פיזיולוגיים ובהתארגנות לארועים.""הניצחון הגדול הוא בכמות האוהדים

־שהגיעו לשני המשחקים, התגייסות שמעידה על העניין הרב בכדורסל נשים בעמק," אמר ארז ביטמן, מנהל מחלקת הספורט

במועצה.

שתי זכיות בגביע המדינה בכדורסל

בהפרש של שבוע בלבד זכו קבוצות הנערות והילדות של העמק בגביע המדינה בכדורסל

פרויקט "הורים ערים"סיירות הורים מסיירות בשעות הלילה המאוחרות באזורי הבילוי

של בני הנוער ביישוב. המתנדבים משוחחים עם בני הנוער ומסייעים להם בשעת הצורך.

מטרת הפרויקט: לקיחת אחריות של ההורים על יצירת סביבה בטוחה ומוגנת לבני הנוער ביישוב.

שותפים לפרויקט: יישובי המועצה, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול ותכנית 'עיר ללא אלימות'.

lilachk@eyz.org.il לפרטים: לילך כהני

פעמוניםארגון המסייע למשפחות בניהול יעיל ואחראי של

הכנסות והוצאות המשפחה, ומאפשר להן לצאת לדרך חדשה של ניהול אורח חיים מאוזן ועצמאי יותר מבחינה כלכלית.

הארגון מקיים הכשרה למתנדבים.

לפרטים: שמיר נקש – רכז פעמונים באזור העמקיםpaamonim.amakim@gmail.com

עמותת "אתגרים" בנהללליווי טיולי אופניים של בעלי צרכים מיוחדים. פעילות העמותה

בנהלל נערכת בימי ג' אחר הצהריים ובימי ו' בבוקר.

לפרטים: ענאן מזהר 054-6262298, 052-8437620 Anan.mazhar@gmail.com

עמותת ותיקי העמקהעמותה פועלת לשיפור איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת בעמק, יוזמת ומפתחת פעילויות פנאי ותרבות לוותיקי המועצה,

תומכת בפעילות מועדוני הוותיקים ביישובים, ועוד.

לפניות בנושא התנדבות: סיגל אהרון 6520733 sigal@eyz.org.il

מידעון התנדבות עמק יזרעאל 2013

מחלקת המתנדבים במועצה פועלת לחיזוק ערך ההתנדבות והטמעתו בקרב תושבי המועצה כביטוי לחוסן אישי יישובי וקהילתי. המחלקה תומכת במגוון תכניות

שמופעלות על ידי מתנדבים, המרחיבות ומעשירות את סל השירותים הניתן לתושבי העמק

הד רכת מחשבים למבוגריםמערך מתנדבים ביישובים, להקניית

מיומנויות מחשב לוותיקי העמק בביתם.

לפרטים: ענת ירון, 6520702anaty@eyz.org.il

ביקורי בית לוותיקים בודדים ביקורים אחת לשבוע בביתו של ותיק לשיחה ופעילות משותפת,

במטרה להפיג את הבדידות וליצור קשר חברתי מחוץ למעגלי המשפחה והמטפלים. הפרויקט מתקיים בשיתוף פעולה של ביטוח לאומי, מחלקת הרווחה ומחלקת המתנדבים במועצה ועמותת ותיקי העמק. המתנדבים זוכים להכשרה ולהדרכה

מקצועית מעשירה ומעצימה.

לפרטים: תמי רז 054-4940565tamarveredr@gmail.com

המתמידארגון התנדבותי שחבריו מבצעים פעילות לילית אזורית

לשמירת הביטחון השוטף ולמניעת גניבות חקלאיות ופשיעה פלילית ביישובי המועצה. המתמיד הינה יחידה מיוחדת

של המשמר האזרחי הפועלת במגזר הכפרי.היחידה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם מחלקת הביטחון

של המועצה וכפופה למשמר הגבול.

לפרטים: רון רוזנר, 050-6273859ron@eyz.org.il

תושבים שמעוניינים להצטרף אל מערך המתנדבים הגדול של מתנדבי המועצה מוזמנים להיכנס לדף מחלקת המתנדבים באתר המועצה. anaty@eyz.org.il ,6520702 :פרטים נוספים: ענת ירון