61 | גליליאו| 2015 יוני סביבה ה יחס שלנו לאדמה הוא אולי הדוגמה המוחשית ביותר לפער העמוק אך הנפוץ כל כך בין בעלות על משאב טבע לבין שמירה עליו. האדמה היא כנראה המשאב הטבעי היחיד שמצד אחד בשביל להשיג בעלות עליו אנחנו מוכנים לשלם בדם, ומצד שני, כשהוא בבעלותנו הוא מנוצל ללא כל התחשבות. מומחים מזהירים כי היקף הצריכה שלנו, בפרט בחברות מערביות, מדלדל במהירות את הקרקעות הזמינות בעולם, וההשלכות, במיוחד על הביטחון התזונתי בעולם, יהיו מרחיקות לכת. באופן ספציפי, התרחבותה של החקלאות המתועשת החל מהמחצית ולתוך המאה20 השנייה של המאה ה־ הנוכחית, שוחקת את פוריות האדמה. ניצול מוגזם של משאבי הטבע לצורכי חקלאות הוא אחד הגורמים המרכזיים לתהליכי מידבור. הכוונה אינה להתפשטות של מדבריות קיימים, אלא לגרימת נזק הדרגתי לתכונותיה של הקרקע, שעלול להביא לתנאים סביבתיים דמויי מדבר. כמה מהגורמים המרכזיים לכך הם שיטות חקלאיות, ובפרט שימוש אינטנסיבי בכימיקלים, שאינן מביאות בחשבון את השפעתן על הסביבה, בירוא יערות, רעייה מוגברת וסלקטיבית, שרפות יזומות לסילוק צומח, הטיה של ערוצי נחלים לצורך השקיה וזיהום קרקע בשפכים. במקרים רבים התוצאה היא עלייה במליחות הקרקע ובליה ביולוגית וכימית של האדמה. במקביל, פיתוח אורבני מצמצם את מלאי הקרקעות הפוריות, ועל אף האתוס הישראלי של "נלבישך שלמת בטון ומלט", הקמת)" "שיר בוקר- נתן אלתרמן( יישובים חדשים, בייחוד במדינה קטנה ובעלת משאבים טבעיים מוגבלים ביותר, היא אחד האיומים המרכזיים על עתידה מומחים מזהירים כי היקף הצריכה, בפרט בחברות מערביות, מדלדל / עידו ליבן במהירות את הקרקעות הזמינות בעולם ואת פוריותן אדמה קדושהshutterstock צילום: היחס שלנו לאדמה הוא דוגמה מוחשית לפער העמוק שבין הבעלות על משאב טבע לבין השמירה עליו; האדמה היא כנראה המשאב הטבעי היחיד שבשביל להשיג בעלות עליו אנחנו מוכנים לשלם בדם, אך כשהוא בבעלותנו הוא מנוצל ללא כל התחשבות
