לקראת דיוני תקציב 2013

17.6.2012

* המרכז האקדמי רופין ומכון ון ליר בירושלים** אוניברסיטת בן גוריון בנגב ומכון ון ליר בירושלים

**לאה אחדות* ואביה ספיבק

www.vanleer.org.il/economics

- פרשת דרכים חברתית 2013תקציב ותקציבית

הקיפה קבוצות נרחבות בחברה 2011המחאה החברתית שפרצה בקיץ •

הישראלית.

היא שיקפה את הרצון לשינוי של ממש בתפיסה הכלכלית-חברתית •

שהנחתה את מדיניות הממשלה בעשור האחרון.

המחאה דרשה מהממשלה לתת מענה ליוקר המחייה ותבעה "צדק •

חברתי".

האם המחאה החברתית אכן הותירה את רישומה על המדיניות •

הכלכלית-חברתית בישראל?

האם האווירה הציבורית שנוצרה בעקבותיה תקשה על הממשלה •

לשוב ולאמץ מדיניות תקציבית הפוגעת בשירותים החברתיים?

- פרשת דרכים חברתית 2013תקציב ותקציבית

עד להתפרצות המחאה הכיוון של מדיניות המסים היה ברור: הפחתה •

במסים הישירים - מס הכנסה ומס חברות- במתווה שעוגן בחקיקה ושאמור

. 2016היה להימשך עד

הכיוון של מדיניות ההוצאה היה אף הוא ברור: שחיקה בהוצאה האזרחית •

והיענות בלתי מספקת לצרכים החברתיים; התעלמות מהעמקת הפערים

הכלכליים כמשתנה בקביעת מדיניות.

הוועדה לשינוי חברתי כלכלי )ועדת טרכטנברג ( עצרה את הורדת המסים •

.זהו הישג חשוב של המחאהעל פי המתווה שהיה קבוע בחוק.

הוועדה הכירה בחוסר העקיבות בין היעדים שהממשלה הציבה. •

המלצותיה האחרות של הוועדה בתחום המסים )מעבר לביטול המתווה( היו •

פחות או יותר מאוזנות.

- פרשת דרכים חברתית 2013תקציב ותקציבית

מיליארד ₪ 6בצד ההוצאה , הוועדה תקצבה תוספת שתגיע בהדרגה לכ- •

(.2012-2017בשנה )הדרגתיות על פני חמש שנים

אולם, הוועדה לא שינתה את יעד ההוצאה. לפיכך נוצר קונפליקט בין •

הוצאות חברתיות אחרות ובין הוצאות הוועדה.

גם הוצאות הביטחון אינן מקור, בניגוד לתקווה ובניגוד להמלצות הוועדה.•

המחאה החברתית לא הביאה דרך ועדת טרכטנברג לתפנית של מסקנה: •

ממש בתפיסה של המדיניות הכלכלית.

- פרשת דרכים חברתית ותקציבית.2013תקציב בפרשת דרכים זו נפגשים גם מסלולי מדיניות של

העשור האחרון

הורדות המס של סילבן שלום, נתניהו ואחרים. מסלול ראשון:•

הדרישות החברתיות, וההיענות להן בוועדת טרכטנברג. זו מסלול שני: •

תגובה להפרטת פונקציות ממשלתיות דרך הורדת משקל הממשלה בתוצר

ואילך.2010 אחוזים ב-42 ל-2003 אחוזים ב-50מ-

המצב הביטחוני שאינו משתפר, בגלל המצב סביבנו ובגלל מסלול שלישי: •

עצירת תהליך השלום.

, וביתר שאת 2012כל המסלולים האלו נפגשים כבר בתקציב •

ואילך. 2013בתקציב

הקונסולידציה הפיסקאלית:1מסלול התרשים מתאר את התהליך ההיסטורי של צמצום גודלה של הממשלה: •

שנועדה לדכא את ההיפר 1985מאז ערב יישומה של תוכנית הייצוב ב- ועד היום. 1980אינפלציה של שנות ה-

.2003אנו מתמקדים במה שקרה החל מהרפורמות הכלכליות של •תחילה ירדו ההוצאות בקצב מהיר יותר מאשר תקבולי המס, אולם הפחתות •

החזירו את מצב הגירעון למה שהיה לפני 2007המס הנוספות שלאחר 2003 .

המצב היה עלול להיות חמור הרבה יותר אלמלא עצירת תהליך הורדת • אחוז תוצר. התוספת 0.6 הגירעון היה גדל ב- 2013המסים . כבר ב-

אחוזי תוצר. 1.3 היתה אמורה להסתכם ב-2016לגירעון ב-

1985

1986

1987

1988

1989

1990

1991

1992

1993

1994

1995

1996

1997

1998

1999

2000

2001

2002

2003

2004

2005

2006

2007

2008

2009

2010

2011

35

40

45

50

55

60

65 )כאחוז 1985-2011התפתחות ההוצאות וההכנסות הציבוריות

מהתוצר(

הכנסה ציבורית הוצאה ציבורית כוללת

הכללים הפיסקאליים יעד גרעון וכלל ההוצאה

אישרה הכנסת כלל הקובע כי שיעור הגידול הריאלי של תקרה 2010ב ההוצאות ייקבע בכל שנה על בסיס מכפלת קצב הגידול הממוצע של התוצר

אחוזים- לבין יחס חוב לתוצר. אולם, 60בעשור האחרון ביחס שבין יעד החוב- יעד הגרעון גובר

שיעור הגידול של תקרת ההוצאה= צמיחה ממוצעת*)יחס חוב- (60תוצר(/)

2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020

0

1

2

3

4

5

6

שיעור צמיחת התוצר מול שיעור הצמיחה על פי ממוצע שנים10

)%( שיעור צמיחת התוצר2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020

6.0-

5.0-

4.0-

3.0-

2.0-

1.0-

0.0

לפי תרחיש בסיס( מול 2013-2020גרעון בפועל ) יעד הגרעון

2013 ו- 2012בעיות בתקציבי

יש תוספת הוצאות בתקציב הביטחון, טרכטנברג, הסכמי 2012בתקציב •

מיליארד ₪. 6.4מורים ורופאים שעולות על המקורות התקציביים ב-

הממשלה אישרה את ההרחבות בשירותים הציבוריים שעליהן המליצה וועדת •

טרכטנברג, אך לא אישרה קיצוצים בסכומים דומים.

המקור העיקרי שהיא הציעה למימון ההוצאות הוא קיצוץ תקציב הביטחון •

מיליארד ₪ , אך קיצוץ זה לא יצא לפועל.3בכ-

המקורות שעליהם החליטה הממשלה למימון ההוצאות הנובעות מיישום •

ושימוש ברזרבת 4%המלצות הוועדה והוצאות אחרות - קיצוץ רוחבי של

– אינם מספיקים. 2012המחירים לשנת

2013 ו- 2012בעיות בתקציבי גבוהות מהתקרה הקבועה 2012המשמעות היא שההוצאות הצפויות ב-•

. 2013בחוק, ותופעה זו תחריף עוד יותר ב-

מיליארד ₪ לפי 3 במקום קיצוץ של הבעיה נעוצה בתקציב הביטחון:•

מיליארד ₪. 3.1המלצות טרכטנברג קיבלה מערכת הביטחון תוספת של

מיליארד. 6.1מכאן חוסר של

שעליהן המליצה הוועדה אמור לנבוע מהגידול 2012מימון ההוצאות אחרי •

בתקציב בהתאם לכלל ההוצאה, אם כי הגידול המתוכנן בהוצאות כבר יועד

למימון החלטות קודמות שקיבלה הממשלה.

מיליארד ₪ בסעיפים דומים. לגבי 7 החוסר הפורמאלי הוא 2013בתקציב •

, 2013 מיליארד ב-3 על קיצוץ ב-8.1.12הביטחון: יש החלטת ממשלה מ-

מיליארד.10שככל הנראה לא תבוצע. לכן חסרים כ-

2013 ו- 2012בעיות בתקציבי

10הקיצוץ שמדברים עליו בתקשורת )כנראה בהשראת האוצר( בגובה •

. 2003מיליארד ₪ הוא חזרה לשנת

הן תגובה למדיניות בעשור האחרון. מדיניות 2013ההוצאות הנוספות לשנת •

שדרדרה את הסקטור הציבורי: את החינוך, הבריאות, הרווחה. וכן צברה

פיגור בתשתיות על סוגיהן השונים.

יש בהן הוצאות לתיקון מסוים של הסקטור הציבורי, דרך השכר למורים •

ולרופאים וההוצאות לחינוך ואחרות של טרכטנברג.

אם יבוצעו המלצות אלו – כפי שמובטח – על חשבון קיצוצים אחרים בסקטור •

הציבורי הנזק לכל הסקטור הציבורי יהיה גדול.

הפתרון היחידי במצב שנוצר הוא להעלות מסים כדי לממן את •

ההוצאות הנוספות.

תקציב הביטחון בזמן של אי שקט אזורי ותהליך שלום מגמגם

אין ספק שצרכי הביטחון של מדינת ישראל אינם במגמת ירידה. •

התמונה הגיאו-פוליטית של המזרח התיכון משתנה לנגד עינינו – האביב •

הערבי הביא לחילופי שלטון במצרים ולספקות לגבי הדרך שבא יראה

השלטון החדש את היחסים עם ישראל ואת חוזה השלום עמה; עירק עדיין

מגששת את דרכה; בסוריה מאבק איתנים בין שלטון אסד ובין המורדים;

איראן מאיימת על קיום ישראל ומפתחת יכולות גרעיניות.

רוסיה, סין וארה"ב שוב רואות את המזרח התיכון כשדה למשחק בין •

מעצמתי. אפילו אם האיומים לא גדלו, אי הודאות היסודית שבהם גדלה

מאד.

לכן, התקווה המתמדת של האוצר שהקיצוצים בתקציב הביטחון יהיו •

המקור להוצאות האזרחיות בכלל והחברתיות בפרט אין לה על מה

שתסמוך.

תקציב משרד הביטחון המקורי מול הוצאות בפועל

התרחישים* בהתאם לכלל תרחיש א' )תרחיש הבסיס( - עמידה במגבלת ההוצאה •

ההוצאה

ועמידה בהתאם לכלל ההוצאה תרחיש ב' - עמידה במגבלת ההוצאה •

באמצעות העלאת מסיםהיעד הגרעון

תרחיש ג'- העלאה זמנית בתקרת ההוצאה ומימון התוספת ע"י •

מיליארד ₪ 4 , 2013 מיליארד ₪ ב-7 העלאת מיסים בסכומים זהים:

**. 2015 מיליארד ₪ ב-1 , 2014ב-

בהתאם לכלל ההוצאה והמשך עמידה במגבלת ההוצאה - תרחיש ד' •

תהיה 2016המתווה לפיו עד על פי המתווה שבוטל***. הפחתת מסים

בנטל המס הממשלתי. 2012 אחוזי תוצר ביחס ל-1.3הפחתה של

( זהות בכל התרחישים. 1.035ההנחות על שיעורי הצמיחה וגמישות התקבולים ממסים ביחס לתוצר )*** סכומים אלה תואמים את הערכות בנק ישראל ביחס לגודל ההתחייבויות של הממשלה מעבר לתקרת ההוצאה

בהנחה שתקציב הביטחון יקוצץ בהתאם להחלטת הממשלה., האומדנים לגבי מס הכנסה ומס 2013 נקודת האחוז שהייתה אמורה להיות ב 0.5***בתרחיש זה לא הובא בחשבון הפחתת המע"מ ב

.89חברות נלקחו מדו"ח טרכטנברג עמוד .

2013מה צפוי בתקציב

 

201020112012

2013

 

עמידה במגבל

ת ההוצא

ה

העלאה זמנית

בתקרת ההוצאה והגדלת מיסים מקבילה

הוצאות על פי כלל ההוצאה והעלאת מסים כדי לשמור על תקרת הגרעון

הוצאות על פי כלל

ההוצאה ושיעורי מס

על פי המתווה שבוטל

צמיחת התוצר )%( 4.8 4.8 3.1 3.5 3.5 3.5 3.5

תוצר* 813 870 915 966 966 966 966 הוצאות בפועל )ללא

אשראי(* 254 268          

תקרת ההוצאה )ללא אשראי(*     283 303 310 303 303

הכנסות ממיסים* 195 211 221 234 241 254 229נטל מיסים ממשלתיים

)%( 24.0 24.3 24.2 24.2 24.9 26.3 23.7

הוצאות המגזר הציבורי כאחוז מהתוצר )%( 42.3 42.0 42.2 42.6 43.3 42.6 42.6

גרעון כאחוז מהתוצר )%( 3.7- 3.3- 3.2- 3.6- 3.6- 1.5- 4.1-

יחס חוב-תוצר )%( 76.1 74.2 74.5 74.4 74.4 72.2 75.2

*מחירים שוטפים

תסריט הבסיס – עמידה במגבלת ההוצאה

  2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 2020

גידול בתקרת ההוצאה 0.4 2.3 2.9 4.8 3.2 3.4 3.1 2.7

צמיחת התוצר 4.8 4.8 3.1 3.5 3.2 3.2 3.2 3.2

גרעון 3.7- 3.3- 3.2- 3.6- 3.6- 3.6- 3.5- 3.1-

יחס חוב-תוצר 76.1 74.2 74.5 74.4 74.4 74.5 74.5 73.7

הוצאות המגזר הציבורי 42.3 42.0 42.2 42.6 42.6 42.7 42.6 42.3

נטל מיסים ממשלתיים 24.0 24.3 24.2 24.2 24.2 24.2 24.3 24.4

תוצר )מיליארדי שקלים(

813.0

869.9

914.9 965.8 1016.6 1070.2 1185.

8 1383.1

סך הוצאות "מובטחות" מעבר

לתקרה    6.6 10 14 15    

הוצאות הממשלה הרחבה כאחוז התרחישים-מהתוצר

2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 202041.5

42

42.5

43

43.5

44

44.5

45

45.5

הוצאות על פי כלל ההוצאה והעלאת מסים כדי לשמור על תקרת הגרעוןעמידה במגבלת ההוצאההעלאה זמנית בתקרת ההוצאה והגדלת מיסים מקבילההוצאות על פי כלל ההוצאה ושיעורי מס על פי המתווה שבוטל

)ללא מע"מ על יבוא נטל המס הממשלתיהתרחישים-ביטחוני(

2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 202020

21

22

23

24

25

26

27

28

עמידה במגבלת ההוצאה הוצאות על פי כלל ההוצאה והעלאת מסים כדי לשמור על תקרת הגרעון

העלאה זמנית בתקרת ההוצאה והגדלת מיסים מקבילה הוצאות על פי כלל ההוצאה ושיעורי מס על פי המתווה שבוטל

הגרעון ללא אשראי כאחוז התרחישים-מהתוצר

2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020-6

-5

-4

-3

-2

-1

0

הוצאות על פי כלל ההוצאה והעלאת מסים כדי לשמור על תקרת הגרעוןעמידה במגבלת ההוצאההעלאה זמנית בתקרת ההוצאה והגדלת מיסים מקבילה

יחס חוב תוצרהתרחישים-

2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 202050

55

60

65

70

75

80

85

90

95

100

הוצאות על פי כלל ההוצאה והעלאת מסים כדי לשמור על תקרת הגרעון עמידה במגבלת ההוצאה

העלאה זמנית בתקרת ההוצאה והגדלת מיסים מקבילה הוצאות על פי כלל ההוצאה ושיעורי מס על פי המתווה שבוטל

תיאור התרחישים המקרו-כלכליים תרחיש א' - עמידה בכלל ההוצאה

בממוצע לשנים 3.2 ושל 2013 בתקרת ההוצאה ב-4.8%גידול ריאלי של •

2014- 2017 .

.2017 - 2013 אחוזי תוצר בשנים 3.6 - 3.5גרעון של •

אחוזי תוצר. 74.5התייצבות של יחס חוב תוצר על •

אחוזי תוצר.24.2נטל מס יציב - •

מיליארד ₪ בשנים 12בשל "עודף" התחייבויות של הוצאה נדרש קיצוץ של כ-•

כדי לעמוד בתקרה. 2015 -2013

אחוזי תוצר 1.5תרחיש ב' - עמידה בכלל ההוצאה וביעד הגרעון )

אחוז תוצר 1 ו-2013ב-

(2014 ב-

27.0 ול- 2013 ב-26.3 ל-2012 אחוזי תוצר ב-24.2עלייה בנטל המס מ-•

(.20120 )עד 2017ב-

.2015 -2013 מיליארד ₪ בשנים 12בנוסף לכך, נדרש הקיצוץ של כ-•

.2020 ב-60% יחס חוב תוצר יורד באופן הדרגתי לפחות מ-•

תיאור התרחישים המקרו-כלכליים רחיש ג' - העלאה זמנית של תקרת ההוצאה והעלאת מסים כדי לכסות ת

2014 מיליארד ב-4, עוד 2013 מיליארד ב-7את "עודף" ההוצאות )

(2015 מיליארד ב-1ועוד .2017 - 2013 אחוזי תוצר בשנים 3.6 - 3.5נותר גרעון של • אחוזי תוצר .74.5התייצבות של יחס חוב תוצר על • .2017 ב-25.5 אחוזי תוצר 24.2נטל מס עולה מ-• אחוזי תוצר .74.5התייצבות של יחס חוב תוצר על •

תרחיש ד' - עמידה בתקרת ההוצאות והמשך הפחתת המסים לפי המתווה

שהיה קבוע בחוק ובוטל בוועדת טרכטנברג .2020 ב-4.1 ולאחר מכן פוחת ל-2017 אחוזי תוצר ב-4.8גרעון שעולה עד • אחוזי תוצר 80.6 יעלה בהתמדה ל- 74.2 על 2011יחס חוב תוצר שעמד ב •

.2020ב- .2011 אחוזי תוצר בהשוואה ל-1.3נטל המס יירד ב-• .2015 -2013 מיליארד ₪ בשנים 12בנוסף לכך, נדרש הקיצוץ של כ-•

נראה כי לא יהיה מנוס מהגדרת מתווה חדש של הפחתת הגרעון

בתקציב

(1960= 100מדד שיעור המס הסטטוטורי )

75

83

91

99

107

115

123

131

139

147

155

מדד

2009מקור: מצגת שהוצגה ע"י ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי )בנק ישראל( בכנס שהתקיים בון ליר, דצמבר

2013 ו- 2012בעיות בתקציבי תוכנית המסים שהציעה וועדת טרכטנברג אושרה ברובה בכנסת, למעט •

מס היסף והחלטת ועדת הכספים להמשיך ולהפחית את שיעור המס

. שתי חריגות אלה היו 21 ל-% 23%השולי במדרגת המס השלישית מ-

)בהשוואה להמלצות( בסכום 2012כרוכות בצמצום ההכנסות ממסים ב-

השווה בקירוב למיליארד ₪ לשנה.

לזאת יש להוסיף כי ההאטה בקצב הצמיחה ביחס לשיעור שעליו נבנה •

, בסכום 2012 הובילה לירידה בהכנסות ממסים הצפויות ב-2012תקציב

מיליארד ₪ לפי הערכת מנהל הכנסות המדינה.11של כ-

העלאת מסים כמקור למימון הוצאות / גרעון

מס הכנסה על עבודה - אומדן לסכום התקבולים מהעלאת שיעור המס השולי על יחידים בנקודת אחוז אחת )מחירי

2010)מדרגת המס שיעור המש השולי -

2012אומדן לתוספת

תקבולים - במיליוני ₪

10 5200עד 600

5,200- 8,800 14 500

8,800- 14,430 21 400

14,430- 21,780 30 300

21,780 - 41,830 33 200

48 41,830מעל העלאת כל שיעורי המס בנקודת אחוז אחת = תוספת מסים של 220 מיליארד 2.2₪כ-

על הכנסה 2% + מס יסף של 50%הגדלת שיעור המס המרבי ל- מיליוני 850₪ ₪ לחודש = תוספת מסים של כ-85,000מעל כ-

( = 2%אי עדכון ערך נקודת זיכוי לשנה אחת )אינפלציה של מיליוני ₪.200תוספת תקבולים של כ-

העלאת מסים כמקור למימון הוצאות / גרעון

(2010העלאת המיסוי על הכנסות ריאליות מהון בנקודת אחוז אחת )מחירי

שיעור המס הקיים אומדן לתוספת תקבולים - במיליוני ₪

ניכויים משוק ההון 25% 150

מיסוי על בעלי שליטה 30% 80

רווחי הון על נכסים ריאליים )לא ני"ע(

25% 50

280 סה"כ

העלאת מס חברות בנקודת אחוז אחת )מיליוני ₪ מחירי 2010)

ללא צמצום ההטבות הניתנות בחוק עידוד השקעות הון

700

בהטבות 25%עם צמצום של שבחוק עידוד השקעות הון

750

= חיסכון של כמיליארד וחצי ₪ 25%צמצום ההטבות בחוק עידוד השקעות הון ב-בטווח הארוך

העלאת מע"מ כמקור למימון הוצאות/ הפחתת גרעון

4העלאת מע"מ בנקודת אחוז אחת = תוספת מסים בסכום של כ- מיליארד ש"ח

נקודות להתייחסות

OECDתמהיל המיסים בישראל- עקיפים מול ישירים בהשוואה ל- •

התחלקות הכנסות- רגרסיביות המס•

יוקר המחייה•

מנגנון פשוט לגביית מסים •

מע"מ דיפרנציאלי•

הטלת דמי ביטוח בריאות על המעסיקים

נקודת אחוז אחת )משוקלל בשיעור מופחת ורגיל( = תוספת תקבולים של •

מיליארד₪ 1.5כ-

של השכר 60%אפשר להגביל את המס להכנסות בינוניות וגבוהות )מעל •

הממוצע( כדי שלא לפגוע בתעסוקה של בעלי שכר נמוך

העלאת שיעור דמי ביטוח לאומי בנקודת אחוז אחת )משוקלל( = תוספת •

מיליארד ₪ 1.5תקבולים של כ-

האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי•

העלאת הגבייה מדמי ביטוח בריאות כמקור למימון הוצאות/הפחתת גרעון

המלצות ועדת טרכטנברג בתחום המיסוי ומענקי הכנסה – ?האם יובילו לצמצום אי השוויון בהכנסות

)שקף(OECDרמת אי השוויון הגבוהה בישראל בהשוואה ל-•

ביטול /הקפאה של מתווה הפחתת המס מנעה הרעה נוספת בהתחלקות •

ההכנסות במשק )שקף מהסימולציה(.

מיקוד ההטבות למשפחות עובדות , ובעיקר להורים לילדים צעירים•

הפחתת שיעור המס במדרגה המס השלישית ממוקדת במעמד הביניים •

ממנו(, 1.6)ברמות שבין שכר ממוצע לכ-

והעלאת 48%העלאת שיעור המס המרבי על הכנסה מעבודה לכ- •

המיסוי על ההון- הכבדת הנטל בעיקר על המבוססים

OECDמדד ג'יני לאי שוויון, השוואה בין מדינות ה )הכנסות נטו(

המלצות הוועדה בתחום המיסוי ומענקי הכנסה - האם יובילו לצמצום אי

השוויון בהכנסות

השימוש המתרחב במן הטבות באמצעות נקודות זיכוי שמהן לא נהנות •

השכבות החלשות

- בחקיקה לפני ועדת טרכטנברג 5 -0אימהות עובדות לילדים בגיל •

270,000 = רלבנטי ל- 3 - 0 הענקת נקודות זיכוי לאבות על ילדים •

משפחות שאינה מסייעת לעובדים החלשים . אינה אפקטיבית לכשליש

מהמשפחות העובדות שאינן מגיעות לסף המס ואפקטיבית חלקית בלבד

(2011לעוד חמישית מהמשפחות )דוח בנק ישראל,

)בעיה 50%הגדלת מס הכנסה שלילי )מענק הכנסה( לאימהות עובדות ב-•

של מיצוי הזכאות ככל מערכת סלקטיבית(

הוועדה לא התייחסה בהמלצותיה לקצבאות למינימום קיום לשכבות •

החלשות שחלקן לא במעגל העבודה.

סיכום: התוצאות של הקטנת הממשלה בתוצר הן אי שוויון גדול מאד,

הפרטת מערכות בריאות וחינוך

אחוזי תוצר 42 ל-2003 אחוזי תוצר ב-50ירידת הוצאות הממשלה מ-•

ואילך הביאה לתוצאות חברתיות קשות. המחאה החברתית היא 2010ב-

תוצאה של תופעות אלו.

הירידה שליוותה אותה בשיעורי המס הישיר גרמה לבזבוז ההזדמנות שהיתה •

לשיפור היציבות הפיסקאלית של המשק דרך הורדת יחס חוב/תוצר.

ההתחייבויות של הממשלה להוצאה מעל התקרה בסכומים גבוהים מעל •

עשרה מיליארד₪ מעידים על המצוקה שנוצרה בסקטור הציבורי.

קיצוץ עמוק בתקציבים ציבוריים אחרים עלולים להחזיר את הסקטור •

.2003הציבורי למצב בו נמצא אחרי

מדיניות אחראית אין לה ברירה אלא להעלות את ההוצאות והמסים כדי •

לשקם את הסקטור הציבורי.