היבטים משפטיים של תכנון מפלה

עו"ד באנה שגרי-בדארנה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

במסגרת הכנס: "לא על המפה": התוכניות לפיתוח 26.11.06הנגב והאוכלוסייה הערבית בנגב,

רקע - הבלתי הכפרים בעיית היווצרות

מוכרים

העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות, וריכוז •"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג

אי הכרה מוניציפלית בכפרים, ושלילת הזכות לניהול •עצמי ולייצוג ברמה המקומית

אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים, והמשך •תכנון מפלה ובלתי סביר, המתעלם מהאוכלוסייה

ומצרכיה

בעיצוב מרכזי כלי היווה המשפט , להלאים שמטרתה מפלה מדיניות , נישול תוך הקרקע את לייהד ובכךמזכויותיה המקורית האוכלוסייה

בקרקע קניין לזכויות ומתביעותיה

בין הנגב לייהוד סייע המשפטהיתר:

וחוק 1950 כמו חוק נכסי נפקדים, בחקיקה,•רכישת מקרקעין בנגב, )חוזה השלום עם מצרים(

1980שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית בפסיקה, •

באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה, ונטל הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע, בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים,

שאינם תואמים את מציאות חיי התושבים:פ"ד בדראן –פ"ד אל-הואשלה–

בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר בזכויות הקניין של האוכלוסייה

הערבית על הקרקע, מיהרו להקים על קרקעות, שפונו מיושביהן, עשרות יישובים

לאוכלוסייה היהודית

השפעה והבניה התכנון לדיני: על מכרעת

האוכלוסייה • פיזור אופןקרקע • במשאבי השימוש חלוקת• , ופרנסת בהם החיים איכות יישובים הקמת

תושביהםשל • ושינוי קביעה על גם משליך התכנון

מקומיות רשויות של השיפוט תחומי

חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים מרכזיים: תכנון ואכיפה

הוועדות • את חייב ואף הסמיך הקיים החוק , מחוזיות מתאר תוכניות להכין המחוזיותלטובת התכנון אזור את לפתח שמטרתן

. בו המתגוררת האוכלוסייה• , , התעלמו בראשם והממשלה התכנון מוסדות

אלפי עשרות של מקיומם שנים עשרות במשךמוסדרים בלתי כפרים בעשרות אזרחים

תכנונית.• , קצב את המדינה מגבירה זאת למרות

, " תכנוני" פתרון בלי הבתים והריסות האכיפה. הולם חלופי

כביטוי מובהק 14/4תמ"מ לתכנון מפלה ובלתי סביר

התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית •, שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב, מפלה

לעומת היהודית, לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים.

, שכן אינה התכנית לוקה בחוסר סבירות•נותנת פתרון תכנוני סביר, המתחשב בצרכיהם

וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים.מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור •

פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד.לעיירות

הישראלי שהמשפט ספק אין היוםמשאבי בהקצאת אפליה על אוסר

קרקע:- קעדאן 6698/95בג"צ • - שיח חדש 244/00בג"צ •– אבו-מחארב 1253/05עת"מ •

אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי:

- אל-עוקבי 8354/04עע"ם •

" צ בג 1991/00בעקבותהזדמנויות חלון נפתח

במחוז בתכנון האפליה לתיקוןהדרום

ההישגים

התוכנית משקפת ומעגנת הקמה / הסדרה של •יישובים לפי החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית,

כמו: אם-בטין, קסר א-סר וביר הדאג'התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את, כהיענות •

לפעילות של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום

התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים •נוספים: אבו-תלול ואל-פרעה

התוכנית מציעה מנגנון, שעשוי לאפשר בעתיד •הכרה בכפרים נוספים

ובלתי מפלה זאת בכל מדועסבירה?

• , עשרות התוכנית תותיר קודמתה כמובין הקשה לבחירה אזרחים אלפי

הכפריים ביישוביהם מגורים המשך , תכנונית, הסדרה ללא ההיסטוריים , הריסות כשחרב מחפירים בתנאים , לבין ראשיהם מעל מרחפת הבתים

, את תואמות שאינן לעיירות פינוי. חייהם אורח ואת צרכיהם

המפלה התכנון השלכות

(2006 מתחילת 97– )הריסת בתים •הריסת ביתו של אדם, בלי פתרון מיידי וזמין למגורים –

מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד.

מניעת אספקת שירותים בסיסיים •בלי מים זורמים, חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד–הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות •

לחינוך ולבריאות, בשל חסמים תכנוניםמניעת זכויות נוספות, כגון השתתפות •

בחירות לשלטון מקומי

לסיכום

אותם מנגנונים המשמשים היום להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים

ערבים בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע

באורח צודק והוגן, אם ישכילו מוסדות התכנון לנצל את מה שנותר מחלון

ההזדמנויות .23/14/4שנפתח לפניהם בתמ"מ