להכיר את ה ב כ� הנ

הנכבה בהיסטוריה

תוכן עניינים:

/ הנכבה במספרים / איך ?מהי הנכבההייתה פלסטין לפני הנכבה? / מתי זה

/ קרה? / איך זה קרה? / מניעת שיבה מקורות

מהי ה-ה"? ב כ� "נ

"נכבה" היא מילה בערבית שפירושה "אסון גדול" או

(.نكبة"קטסטרופה" )

היא מתייחסת להרס רוב היישובים הפלסטיניים

ולהפיכת תושביהם 1948ב-לפליטים.

ארס

ה נבול

קמ

דוו, מ

ק ג'

:U

NR

WA

RL

/Na

hr e

l-Ba

red

/1P

ale

stine

Re

me

mb

ere

d.co

m

מןקד

ה נג

תזוכרו

האוכלוסייה בארץ 1947בשנת

פלסטינים יהודים

100,000

200,000

300,000

400,000

500,000

600,000

700,000

800,000

900,000

1,000,000

1,100,000

900,000

600,000

ה ב כ� הנבמספרי

ם

המספרים מתייחסים לשטח שעליו הוקמה מדינת ישראל

.Abu Sitta , 2004מקור:

100,000

200,000

300,000

400,000

500,000

600,000

700,000

800,000

900,000

1,000,000

פלסטינים יהודים

1,100,000

150,000

1,000,000

ה ב כ� הנבמספרי

ם

האוכלוסייה בארץ 1949בשנת

המספרים מתייחסים לשטח שעליו הוקמה מדינת ישראל

.Abu Sitta , 2004מקור:

מספר היישובים בארץ 1947בשנת

פלסטיניים יהודיים

100

200

300

400

500

600

700

800

900

700

350

ה ב כ� הנבמספרי

ם

המספרים מתייחסים לשטח שעליו הוקמה מדינת ישראל

.Abu Sitta , 2004מקור:

מספר היישובים בארץ 1949בשנת

פלסטיניים יהודיים

100

200

300

400

500

600

700

800

900

170

400

ה ב כ� הנבמספרי

ם

המספרים מתייחסים לשטח שעליו הוקמה מדינת ישראל

.Abu Sitta , 2004מקור:

ה ב כ� הנבמספרי

ם

במילים אחרות, בין השנים :1949 ו-1947

מהיישובים הפלסטיניים 530 •נהרסו

אלף תושבים פלסטינים 800 •בארץ גורשו או לא הורשו

לחזור

איך היתה

פלסטין לפני

הנכבה?

ילדי בית הספר האורתודוכסי ביאפא, 1938

עיר

איך הייתה

פלסטין לפני

היו עשרים ותשע 1946ב-הנכבה?ערים.

הערים המעורבות )ערביות-יהודיות( הגדולות:

ירושלים, חיפה ויאפא.

הערים הערביות הגדולות: נצרת, שכם, חברון, רמלה, לוד

ועזה.

העיר היהודית הגדולה: תל-אביב.

חיו בערים כשליש 1947ב-מהערבים בפלסטין.

יאפא הייתה אחת הערים החשובות בארץ. היא היוותה

מרכז כלכלי, תרבותי ושלטוני, ופרחו בה חיי פנאי, תרבות

ופוליטיקה.

עיר: יאפא )יפו(

איך הייתה

פלסטין לפני

הנכבה?עיר

אלף70תושבים פלסטינים: אלף30תושבים יהודים:

19בתי ספר: 11,500תלמידים ותלמידות:

12מסגדים: 10כנסיות:

4בתי חולים: 7עיתונים יומיים:

, 1946הנתונים מתוך סקר שהוגש לאו"ם ב-www.palestineremembered.comבתוך

עיר: יאפא )יפו(

איך הייתה

פלסטין לפני

הנכבה?

כמעט שני שלישיםמהאוכלוסייה הייתה כפרית.

מקור הפרנסה העיקרי היה חקלאות, ובראש הכפר עמד המוכתאר, שהיה לרוב נציגה של המשפחה השלטת בכפר.

הכפרים היוו בדרך כלל יחידה עצמאית מבחינה חברתית,

פוליטית וכלכלית.

כפר

איך הייתה

פלסטין לפני

הנכבה?

טין, ח

19

34

עדו

א ים ל

. צל

הכפר חטין נמצא כתשעה קילומטרים מערבה מטבריה, על מורדות הר חטין. מיקומו

הקנה לו חשיבות אסטרטגית ומסחרית.

טין Cכפר: ח

איך הייתה

פלסטין לפני

הנכבה?כפר:

כפר: חטין

איך הייתה

פלסטין לפני

הנכבה?

לחצ/י על התמונה הקטנה כדי לשמוע את עדותה של סהאם

פאלח שבאיטה, פליטת הכפר חטין.

טקס חנוכת מרפאה משותפת יהודית-ערבית בקיבוץ ה 1945עמיר, Dכ Eר Fה א Dה-ל Iל Fע Jי מ Kנ Lנ Kבשלט הפסוק "ה .

ת." Iמ Nא Iלום ו Dת ש Iר Iת Fם, ע Iה Dי ל Kית Qל Kג Lים; ו Kאת Dפ Lא, ור Qפ Lר Jומ)ירמיהו, ל"ג, ו(

בין פלסטינים ליהודים

איך הייתה

פלסטין לפני

הנכבה?

מירע

בוץ קי

ארכיון

מצד אחד, במקומות רבים בארץ התפתחו יחסי שכנות

ושיתוף פעולה, ומצד שני, התחזקות שתי התנועות

הלאומיות )במיוחד הציונית( והתחרות על המשאבים לוו

במתח, חשדנות ואלימות.

1946איכרים פלסטינים ושכניהם היהודים באזור אגם החולה,

בין פלסטינים ליהודים

איך הייתה

פלסטין לפני

תהנכבה?תי

שלמ

מה

ת תונו

עיה

ת שכ

טן, לקלוגר זול

עדיין 1948עד למלחמת הייתה תקווה ואפשרות

לפיתוח צורות חיים משותפות של פלסטינים ויהודים.

בין פלסטינים ליהודים

איך הייתה

פלסטין לפני

הנכבה?

1946איכרים פלסטינים ושכניהם היהודים באזור אגם החולה,

תתי

שלמ

מה

ת תונו

עיה

ת שכ

טן, לקלוגר זול

הנכבה התרחשה בעיקר . 1948בשנת

התקבלה 1947בנובמבר תוכנית החלוקה באו"ם. על-פי

התוכנית נועד שטח הארץ להיות מחולק בין שתי מדינות

כמעט שוות בגודלן, על אף שהיהודים היוו רק כשליש

מאוכלוסיית הארץ והיו בבעלותם כחמישה אחוזים

משטחה בלבד.

מתי זה קרה?

1947תוכנית החלוקה, מפה מאתר וויקיפדיה

עדנאן מחאמיד, פליט הכפר אללג'ון מצביע על מיקום ביתו שכבר לא קיים )תמונה עליונה(, מעיין הכפר )מימין(, ומסגד הכפר )משמאל(.

מתי זה קרה?

מהשלב שבו התקבלה תוכנית החלוקה באו"ם ועד מרץ

, הייתה החמרה 1948באלימות של שני הצדדים,

כגון ירי על צירי תנועה ופעולות גמול.

בפרק זמן זה לא התרחש עדיין גירוש שיטתי ומסיבי של

קהילות פלסטיניות.

הנכבה, הרס היישובים וגירוש תושביהם, החלה בעיקר

. 1948ממרץ

היא התרחשה במקביל למלחמה מול צבאות ערב ולא

כחלק אינטגרלי או הכרחי שלה.

איך זה קרה?

עברה "ההגנה" 1948במרץ למתקפה במסגרת תוכנית ד'.

מטרתה הייתה ליצור רצף טריטוריאלי יהודי – כלומר שליטה על מקסימום שטח ומינימום אוכלוסייה ערבית.

"בכיבוש כפרים באזורך, אתה תחליט - האם לטהר או להרוס אותם - בהתייעצות עם יועציך לענייני

ערבים... הינך רשאי להגביל - ככל שתוכל - לטיהור, מבצעי כיבוש והרס של כפרי אוייב באזורך."

 'מתוך תוכנית ד

איך זה קרה?

יישובים270התקפת יהודים או קרבות –

יישובים122גירוש על-ידי כוחות יהודיים –

יישובים49השפעת נפילת יישובים שכנים –

יישובים50לוחמה פסיכולוגית והפחדה –

יישובים34אין מידע –

5הוראה של מנהיגים או מוכתארים בכפרים – יישובים

51%

23%

9%

9%

6%

1%

530הגורמים העיקריים לעזיבת תושביהם הפלסטינים של כפרים וערים:

איך זה קרה?

(1991; בני מוריס, 2004)סלמאן אבו-סתה,

יישובים270התקפת יהודים או קרבות –

יישובים122גירוש על-ידי כוחות יהודיים –

יישובים49השפעת נפילת יישובים שכנים –

יישובים50לוחמה פסיכולוגית והפחדה –

יישובים34אין מידע –

5הוראה של מנהיגים או מוכתארים בכפרים – יישובים

51%

23%

9%

9%

6%

1%

אחוז( פונו כתוצאה ישירה של פעולה 83רוב היישובים )צבאית ישראלית.

כפי שההיסטוריון הישראלי בני מוריס מאשר, הטענה שהפליטים עזבו בגלל הוראות ערביות היא מיתוס.

איך זה קרה?

יישובים270התקפת יהודים או קרבות –

יישובים122גירוש על-ידי כוחות יהודיים –

יישובים49השפעת נפילת יישובים שכנים –

יישובים50לוחמה פסיכולוגית והפחדה –

יישובים34אין מידע –

5הוראה של מנהיגים או מוכתארים בכפרים – יישובים

51%

23%

9%

9%

6%

1%

למידע נוסף הקליקו על סימני ה-

שלמטה.

איך זה קרה?

מניעת שיבה

למעלה: גדר שהציבה קק"ל, המונעת כניסה לאזור מסגד הכפר

טין. למטה: הרס בית משפחת Kחאחד השרידים האחרונים ביידאס,

ס )רמת אביב(, Kשל הכפר שיח' מוונ לטובת הקמת מגדלי מגורים.

ארס

ה נבול

קמ

ת""זוכרו

במהלך תקופת המלחמה , השאלה האם לאפשר 1948ב-

לפלסטינים לשוב הייתה עדיין פתוחה.

"נתעוררו הרבה שאלות ]...[ אם עושים מאמץ להחזיר את הערבים לחיפה או לא. לעת עתה, כל

עוד לא החליטו אחרת, קבענו כללים אחדים ובתוך זה: לא ניסע לעכו או לנצרת להחזיר את הערבים ]שברחו מחיפה[. לעומת זאת, צריכה ההתנהגות

להיות כזאת שאם על-ידי כך יבואו – ]ש[יבואו, לא צריכים להתנהג רע עם הערבים ]שנשארו בחיפה[

כדי שאחרים ]שברחו[ לא יחזרו.

. 6.5.1948גולדה מאיר, מתוך פרוטוקול של ישיבת הנהלת הסוכנות היהודית, (. 185, עמ' 1991)בתוך מוריס,

מניעת שיבה

19

73

ת תונו

עיה

ת שכ

קל, לפרנ

, רון ת

תישל

ממ

ה

מניעת שיבה

במהלך תקופת המלחמה , השאלה האם לאפשר 1948ב-

לפלסטינים לשוב הייתה פתוחה.

ישראל אימצה מדיניות של מניעת שיבה וכבר בשישה-עשר

החליטה הממשלה 1948ביוני ש"הם אינם חוזרים", כפי

שאמר שר החוץ משה שרת באותה ישיבה.

( הרס יישובים ככל שניתן במהלך מבצעים 1)צבאיים

( מניעת כל עיבוד אדמה על-ידם...2)( יישוב יהודים במספר כפרים ועיירות כדי 3)

שלא ייווצר ואקום( חקיקת חוקים4)( הסברה5)

מתוך תזכיר של י. וייץ, א.ששון, וע.דנין לבן גוריון, "טרנספר בדיעבד, סכמה לפתרון שאלת הערבים במדינת ישראל"

(189, עמ' 1999)בתוך מוריס, (5.6.1948)

19

38

ק"לק

ארכיון טיין,

שסנ

די וי, רו

מניעת שיבה

הפעולות שננקטו למניעת שיבה היו הרס הכפרים, יישוב יהודים בכפרים, חקיקת חוקים

)למשל, חוק נכסי נפקדים (, והפיכת אתרי כפרים 1950מ-

לשימושים אחרים כגון פארקים או שטח צבאי סגור. פעמים

רבות הצבא הישראלי ירה על תושבים פלסטיניים שניסו

לחזור לכפרם.

( הכניעה של 1)כפר עג'ור ב

1.10.1948

( שלט של הקרן 2)הקיימת לישראל

בכפר, בחלק שהפך ל"פארק

בריטניה"

( חורשת 3)אקליפטוסים

ניטעה על חורבות הכפר

ת תונו

עיה

ת שכ

ע, לא ידו

ם לצל

תתי

שלמ

מה

Abu Sitta, Salman H. )2004(. Atlas of Palestine 1948. London: Palestine Land Society.

Khalidi, Walid. )1992(. All That Remains: The Palestinian Villages Occupied and Depopulated by Israel in 1948. Washington D.C.: Institute for Palestine Studies.

Sanbar, Elias. )2004(. Les Palestiniens: La photographie d'une terre et de son people de 1839 a nos jours. Lucon: Hazan.

, מכון ון ליר. 12-13, תיאוריה וביקורת 48 ל-50(. "שנת האפס", בתוך: 1999אופיר, עדי. )

. ירושלים: האוניברסיטה העברית.לקט רעיונות ואמרות(. 1949מאגנס, יהודה לייב. )

. תל-אביב: עם עובד.1949-1947לידתה של בעיית הפליטים הפלסטיניים, (. 1991מוריס, בני. )

. תל-אביב: עם עובד.1936-1956תיקון טעות: יהודים וערבים בארץ-ישראל, (. 2000מוריס, בני. )

]חוברת[. תל-אביב.זוכרות את עין ע'זאל (. 2003עמותת "זוכרות". )

www.zochrot.org/index.php?id=54. ב: סיור ושילוט בלוד(. 2003עמותת "זוכרות". )

(. "גורל הכפרים הערביים הנטושים במדינת ישראל ערב מלחמת ששת הימים 2002שי, אהרון. ).151-170, עמ' 105, קתדרהואחריה".

www.palestineremembered.comאתר אינטרנט:

, מתוך הערך "תכנית החלוקה" באתר ויקיפדיה: 1947מפת החלוקה http://he.wikipedia.org/wiki

מקורות

הכנת המצגת: טליה פריד

עריכה וצילום עדויות: רנין ג'רייס.

לוחמה פסיכולוגי

ת והפחדה

"חיפשנו ]...[ אמצעי שאינו מחיבנו להפעלת כוח, כדי להבריחם את עשרות

אלפי הערבים העוינים שנותרו בגליל ואשר במקרה של פלישה עלולים היו

להכותנו מהעורף. ניסינו להשתמש בתכסיס המנצל את רושם המפלות

]הערביות[ בצפת ובשטח שטוהר על-ידי ]מבצע[ 'המטאטא' – תכסיס שהפליא

לעשות.

אספתי את המוכתרים היהודיים, שקשרים להם עם ערבים בכפרים

שונים, וביקשתים ללחוש באוזני כמה ערבים שתגבורת יהודית עצומה הגיעה

לגליל והיא עומדת לבער את כל כפרי ]עמק[ החולה. לייעץ להם, כידידים,

להימלט בעוד מועד. השמועה פשטה ברחבי עמק החולה כי עת לנוס. המנוסה

הקיפה רבבות. התכסיס השיג את מטרתו במלואו ]...[ וניתן לנו לערוך

עצמנו לקראת הפולשים לאורך הגבולות, מבלי לחשוש לעורפנו".

, 1991 )בתוך מוריס, 1953יגאל אלון, ספר הפלמ"ח ב', (170-1עמ'

ההגנה וצה"ל השתמשו בדרך של הפחדה כדי לגרום

לנטישת תושבים פלסטינים.

19

49

ת תונו

עיה

ת שכ

אונר, לבר

טדי ,

תתי

שלמ

מה

היה דפוס פעולה שחזר על עצמו במקרים רבים: אחרי

שתושבי הכפר נכנעו, הכפר הוקף משלושה צדדים

והרביעי נותר פתוח ליציאה לכיוון המדינה הערבית

השכנה. האוכלוסייה הופרדה לשניים: גברים לחוד, ונשים,

ילדים וזקנים לחוד. האחרונים גורשו תוך איומים ויריות מעל

ראשיהם, ולעתים גם נגנבו מהם דברי ערך.

גירוש"הם עוזבים את כפרי הולדתם ואבותיהם והולכים לגלות ]...[.

נשים, ילדים, תינוקות, חמורים – הכול נע בשקט וביגון צפונה, בלא

להביט ימינה או שמאלה. אישה אינה מוצאת את בעלה וילד אינו מוצא את אביו ]...[. אין מי שיודע לאן מוליכה הדרך. חפצים רבים

מושלכים לצדי הדרכים; ככל שהפליטים מאריכים ללכת כך הם

הולכים ומתעייפים – והם משליכים מעצמם מה שביקשו לקחת איתם לגלות. לפתע כל חפץ נראה להם חסר חשיבות,

מיותר, לעומת הפחד והדחף לשמור על החיים ועל שלמות

הגוף".

)בתוך .1949משה כרמל, מערכות הצפון, (276-275, עמ' 1991מוריס,

(. צילום: הצלב האדום1948הגירוש מרמלה )

גירוש

חלק מהגברים הוצאו להורג במטרה להפחיד ורבים נלקחו

למחנות שבויים. פקודה לכך בכפר הונין מופיע משמאל.

100/37מתוך: ארכיון תולדות ההגנה, תיק

גירוש

הקליקו על התצלום משמאל לצפות בעדותה של מרתא

רעם, Cסוסאן מח'ול, עקורה מבעל הגירוש בכפרה.

רבים מהיישובים ננטשו בעקבות נפילת יישוב שכן. תושבי יישובים אלה חששו

מהתקפה צפויה עליהם בהיותם מחוסרי אמצעי הגנה. השפעה מורלית קשה במיוחד הייתה לנפילת ערים או כפרים

גדולים שלוותה גם בקריסה חברתית וכלכלית.

נפילת יישוב שכן

(Exodus1D.UN, 1948משפחות עוזבות את יפו )ארכיון אונר"א,

במשך הבוקר ]היהודים[ ירו ללא הרף על כל הערבים שנעו בוואדי

ניסנאס ובעיר העתיקה. יריות אלו כללו אש ללא כל הבחנה ממקלעים וצליפות על נשים

שניסו לצאת מחיפה ...[,וילדים ]דרך השערים שהובילו אל הרציפים ]...[. ליד השער

המזרחי של הנמל התגודדו בצפיפות רבה נשים, ילדים

וזקנים ערבים, היסטריים ומבוהלים, והיהודים פתחו עליהם באש ללא רחמים.

, עמ' 1991משקיפים בריטיים )בתוך מוריס, 123)

התקפה צבאית

א, פ

אי

19

48

א. אונר"

ארכיון .

RG

/Be

ach

/10

התקפה צבאית

"הפציצו את המרכז של עין ע'זאל, שהיו שם חנויות ובית קפה. הצעירים לקחו נשק ושמרו בלילה. היה

רמדאן. כל יום אחרי צהריים התחילו להפציץ אותנו, כשאנשים רוצים כבר לאכול. ואיזה נשק היו לנו?

מטר לגובה. כמה היו רובים פה 6חנטריש. יורה אולי רובים. לא התכוננו בכלל 25ל'הגנה'? אולי

ים מאיג'זים ומחיפה Cא ד ב למלחמה. באו כמה אואמרו 'בואו נילחם' אבל מה היה להם? כלום".

"היה טנק בכניסה לכפר. אולי היהודים לקחו אותו מהבריטים. אולי הייתה הבנה ביניהם שייקחו את

הטנק להילחם. אנשים שלנו עשו להם מלכודת. ירדו מסביב וירו לטנק בגלגלים והוא נתקע. הביאו אותו

למעלה עם חמורים וסוסים. הרגו את שלושת היהודים ולקחו הטנק".

(2003)חוברת "זוכרות את עין ע'זאל", במקרים לא רבים הייתה התנגדות צבאית ערבית

ופלסטינית, אבל יחסי הכוחות כמעט תמיד היו לטובת הצד

היהודי.

עלי חמודה, שנעקר מעין ע'זאל, מתאר את המצב

בכפרו.

התקפה צבאית

הקליקו על התמונות שמשמאל כדי לשמוע על

התקפות צבאיות מפי תושבים פלסטינים ומפי חייל יהודי.

האני מוניב זיד, עקור מעין אל-מנסי

מיקי כהן, חייל לשעבר שהשתתף בכיבוש באר שבע

ע'וסטא דאקוואר, עקורה מתרשיחה