37

תפיסה חזותית והפרעותיה

  • Upload
    ozzy

  • View
    137

  • Download
    8

Embed Size (px)

DESCRIPTION

תפיסה חזותית והפרעותיה. זיהוי אובייקטים ואגנוזיה אסוציאטיבית. 3-D representation. 2 1/2 -D sketch. Primal sketch. Object's image on retina. Group primitives & processes. Perceive 3-D object. Identify edges and primitives. Apperceptive agnosia. רמות עיבוד חזותי: גישתו של Marr (חזרה). - PowerPoint PPT Presentation

Citation preview

Page 1: תפיסה חזותית והפרעותיה
Page 2: תפיסה חזותית והפרעותיה

2

Object's image on retina

Identify edges and primitives

Primal sketch

Group primitives & processes

21/2 -D sketch

Perceive 3-D object

3-D representation

Apperceptive agnosia

Page 3: תפיסה חזותית והפרעותיה

שלושה קריטריונים:

קושי לזהות אובייקטים כפי שמעיד שיום או שימוש בכל דרך אחרת

יכולת זיהוי אובייקטים באמצעות חושים אחרים ובאמצעות הגדרות

יכולת תפיסה חזותית של אובייקטים )מתועד בדרך כלל ע"י העתקה(

האם התפיסה החזותית באמת נורמלית?

3

Page 4: תפיסה חזותית והפרעותיה

הטענה כי לחולים אם אגנוזיה חזותית תפיסה חזותית תקינה D-3)כלומר שהייצוג החזותי של האובייקט שלם )

representation והבעיות בזיהוי מקורן במעבר בין מערכת )התפיסה למערכת הסמנטית מתבססת על שתי יכולות

מובהקות של חולים אלו:יכולת העתקה )או תיאור( של ציורים.

יכולת התאמה בין צורות שונות על בסיס ראיה.

ממצאים:תאור דרך ההעתקה של חולים מצביעה על גישה של העתקת קו אחר

, שוב קו אחד או שנים בכל L.H(, או מאד איטי )חולה M.Sקו )חולה .)פעם

4

Page 5: תפיסה חזותית והפרעותיה

גם דרך הביצוע במבחני התאמה למיניהם מעידה על הפרעות תפיסתיות:

קבע חוסר התאמה בין צורות זהות Rubens & Benson החולה של על בסיס "לכלוכים" בנייר שינוים כלים ברצף הדיו.

איכות הביצוע של חולים אלו תלויה יותר מהצפוי באיכות הגירויים. הביצוע טוב ביותר עם חפצים אמיתיים, פחות טוב עם תמונות והירוד ביותר עם ציורים. יתר על כן, אין הם מצליחים כאשר הצורות מוצגות

בתצוגה טכיסטוסקופית.ניסויים מעבדתיים, רוב הטעיות מוגדרות כטעויות חזותיות ולא

סמנטיותחולים אלו מתקשים להבחין בין צורות "אפשריות" ו"בלתי אפשריות.

חלק מהחולים, בדומה לחולים עם אגנוזיה אפרצפטיבית, מתקשים לזהות חפצים מצולמים מזוויות לא מקובלות

האם יש בממצאים אלו כדי לומר כי אין הבחנה בין אגנוזיה אפרצפטיבית ואגנוזיה אסוציאטיבית?

5

Page 6: תפיסה חזותית והפרעותיה

6

SEבחזרה ל-

תאור מקרה: בעורק הצרברלי strokeבעקבות ניתוח תוספתן סבל מ-

( אשר בעקבותיו posterior cerebral arteryהאחורי )ניזוקו שתי האונות האחוריות וסביבתן.

בעקבות הנזק הוא איבד כל כושר שתלוי במערכת הראיה. הוא סבל מפרוספאגנוזיה קשה ביותר, איבוד יכולת התמצאות במרחב ואלקסיה. הוא הפסיק להכיר חפצים והפך לעיוור

צבעים. בדיקות ראיה ושדות ראיה הראו חדות ראיה תקינה אך אובדן ראיה בשתי המחציות העליונות של שדה הראיה )מצב די

שכיח באכרומטופסיה(. הוא מתגבר על חסר זה ע"י תנועות ראש.

נכון אם החפצים היו אמיתיים.67%כ- נכון לעומת 42%שיום ציורים של חפצים רגילים כ-

HJAמקרה -

Jump

Page 7: תפיסה חזותית והפרעותיה

7

Page 8: תפיסה חזותית והפרעותיה

חיי/דומם: הסברים אפשרייםפרוסופאגנוזיה

נרכשתהתפתחותית

Capgras Syndromeזיהוי ללא מודעות

דיסוציאציה בין אגנוזיה לחפצים ופרוסופאגנוזיה

8

Page 9: תפיסה חזותית והפרעותיה

איננה Lissauerאף על פי שברור כי חלוקתו הדיכוטומית של נכונה, יש להבחין בין סוגי אגנוזיה שונים על בסיס מאפייני

הנזק למערכת התפיסה החזותית.יש חולים אגנוזיים אשר מסוגלים להשתמש בהבדלי אור, צבע

ובהירות, אך לא באוריינטציה וצורה. אלא פריט אחד בו זמנית רואיםיש חולים אגנוזיים אשר אינם

ולכן מאבדים את ה"תמונה" כולה.יש חולים אשר מסוגלים לזהות אובייקטים רק מכיוון מקובל

אך לא ליצור את הדימוי התלת ממדי מ"נקודת מבט האובייקט"

יש חולים אשר רואים את כל המידע שנמצא בשדה הראיה 9אך מסוגלים לזהות רק פרט אחד.

Page 10: תפיסה חזותית והפרעותיה

כל החולים הנ"ל סובלים מבעיות Marrבמונחים של ברמת עיבוד ראשונה ושנייה של מידע חזותי.

במונחים של קלסיפיקציה קלינית, כל החולים הנ"ל סובלים במידה כזו או אחרת מאגנוזיה אפרצפטיבית

חולים אלו סובלים בדרך כלל מנזקים מפושטים באזורי קורטקס אונימודלי אסוציאטיבי עם פגיעות בשני מסלולי

הראיה.

10

Page 11: תפיסה חזותית והפרעותיה

יש חולים שמסוגלים להשתמש גם בצורה וגם בשינויי אור ובהירות, אך התוצר הסופי של העיבוד איננו מספיק לזיהוי יעיל ע"י

מערכת ידע. הבעיה התפקודית הספציפית של חולים אלו שונה ממקרה למקרה,

למשל בעיה בטיפול בפרטים ושילובם למכלול. חולים אלו מתקשים ביצירת הדימוי התלת Marrבמונחים של

ממדי.במונחים של קלסיפיקציה קלינית אלו חולים הסובלים מאגנוזיה

אסוציאטיבית. במונחים נוירואנטומיים הנזק המוחי שלהם בדרך כלל דו-צדדי )אם

ventro-occipitalכי יש גם מקרים עם נזק חד-צדדי(, באזורים ה- stroke)כלומר המסלול התחתון( ועתים קרובות כתוצאה מ-

posterior cerebral artery11ב-

.

Page 12: תפיסה חזותית והפרעותיה

: באיזה סוג H.J.Aלהבין היטב את אופי הבעיות של מבחנים הוא נכשל ובאיזה מבחנים הוא מצליח בדומה

נבדקים בריאים? על visual searchמה ניתן ללמוד ממשימות של

perceptual grouping ומה מיוחד בביצוע של H.J.A במחנים מסוג זה?

האם ניתן להתייחס לאגנוזיה אינטגרטיבית כסוג של simultagnosia?

?H.J.Aמה ניתן לומר על הזיכרון לטווח ארוך של לעומת חולים H.J.Aמה משותף ומה שונה באגנוזיה של

SE?12אחרים במיוחד

Page 13: תפיסה חזותית והפרעותיה

13שאלות?

Page 14: תפיסה חזותית והפרעותיה

14מקר

ה L.H.

)Levine & Calvanio, 1989(

M.Sמקרה Ratcliff & Newcombe, 1982

Page 15: תפיסה חזותית והפרעותיה

15 )Rubens & Benson, 1971(

Page 16: תפיסה חזותית והפרעותיה

16

צורות בלתי אפשריותצורות אפשריות

Page 17: תפיסה חזותית והפרעותיה

17

Page 18: תפיסה חזותית והפרעותיה

18

שתי אפשרויות הסבר: חוסר יכולת לבנות את הייצוג התלת-ממדי

"מנקודת מבט האובייקט" חוסר יכולת "חילוץ" תווים חזותיים מאפיינים.

Page 19: תפיסה חזותית והפרעותיה

19 עיוות מבטהעדר תו מאפיין

Page 20: תפיסה חזותית והפרעותיה

20

J.L.

ביקורתהוי

זיחוז

אH.J.A

0

10

20

30

40

50

60

70

80

90

100

עיוות מבט העדר תו מאפיין

Page 21: תפיסה חזותית והפרעותיה

21

Page 22: תפיסה חזותית והפרעותיה

22

ממצאים קליניים:

כושר ההעתקה שלו טוב מאד ואין הוא מאבד את המקום בדף כאשר הוא מרים את העט )כמו חולים עם

סימולטאגנוזיה(. תוצאות אלו מבחינות בינו לבין חולים שסובלים מאגנוזיה אפרצפטיבית.

דרך ההעתקה שלו מעידה כי אין לא כל מושג מה הוא בנוסף, הציור הוא מאד איטי ודקדקנימצייר.

Page 23: תפיסה חזותית והפרעותיה

הידע הסמנטי שלו תקין לחלוטין וגם יכולת הדימוי החזותי! ממלא אחר שלוש התנאים H.J.Aנראה, אם כן ש-

המגדירים אגנוזיה אסוציאטיבית. אולם, האם הוא באמת מייצר את ייצוג החזותי התלת ממדי של האובייקטים אותם הוא לא מזהה? לכאורה יש לו יכולת תפיסת גבולות וקווים -

והתנהגותו היום-יומית מעידה על יכולת מסוימת של תפיסה "גלובלית": הוא לא נתקל בחפצים, הוא מסוגל

ללחוץ ידיים, לתפוס חפצים בידו וכו'. אולם כל התנהגותו בבחינות פורמליות מעידה על קושי

בהקבצת פרטים חזותיים למכלול.בנוסף לחוסר זיהוי פנים של אנשים מפורסמים או קרובים לו )גם לא את עצמו בראי(, יכולתו לזהות בין גברים ונשים

התבססה על פריטים כגון אורך השיער.23

Page 24: תפיסה חזותית והפרעותיה

האם אין הוא יכול לקודד מידע גלובלי? כנראה שהוא יכול - הוא מבחין טוב יותר בין חפצים אמיתיים למדומים על

בסיס קונטור בלבד )בניגוד לאנשים בריאים(. יש תפיסת מכלול ויש תפיסת H.J.Aנראה אם כן כי ל-

פרטים אך יש לו קושי בהרכבת המכלול מהפרטים. ומה לגבי התהליך ההפוך?

24

Page 25: תפיסה חזותית והפרעותיה

25

“I have not even the glimmerings of an idea. The bottom part seems solid and the other bits are feathery. It does not seem to be logical unless it is some sort of a brush.”

“A soup ladle”

“A stand containing three separate pans; the top pan has a design on its lid; the second pan has a slightly smaller diameter than the top pan; the bottom pan has a wider diameter than the second pan and is longer in length.”

“I’m completely lost at the moment. You don’t put it on. It has sharp bits at the bottom like a fork. It could be a necklace of some sort.”

Page 26: תפיסה חזותית והפרעותיה

26

Page 27: תפיסה חזותית והפרעותיה

27

Page 28: תפיסה חזותית והפרעותיה

28

Page 29: תפיסה חזותית והפרעותיה

29

Page 30: תפיסה חזותית והפרעותיה

30

S SS SS SSSSSSSSSS SS SS S

HHHHHHHHHHHH

H H

HHHHH

H.J.A כמו נבדקים נורמלים( עונה הרבה יותר מהר( לצורה הגלובלית מאשר למרכיביה

Page 31: תפיסה חזותית והפרעותיה

31

Page 32: תפיסה חזותית והפרעותיה

32

Lesions of four patients with impaired perception of facial configuration. Data from MRI are plotted into coronal templates for Patients 2, 3, 4 and 5. The area of maximal overlap includes the region of the fusiform face area.

Barton et al., 2002

LH RH

MTG

ITS

OTS

Page 33: תפיסה חזותית והפרעותיה

33

Visual acuity as measured by Snellen chart at 35 cm )OD 20/20, OS, 20/25(

Color vision as measured by Dvorine Color Plates )14/14(.

Object recognition, on the Boston Naming Test )BNT( )60/60(

Hooper test 28/30 )normal mean 26.75 SD=1.97(

Identification of famous movie stars and politicians 10/60 )controls 39/60(

Cambridge Face Memory Test 39/75 )controls 59/75(

Warrington Word/Face Memory test: Words: 50/50Faces : 23/50

Benton Face Recognition Test: 33/54 Severely impaired

Bentin, DeGutis, D’Esposito & Robertson, 2007

Page 34: תפיסה חזותית והפרעותיה

(P300, SCDעדויות פיזיולוגיות )עדויות התנהגותיות:

34Henry

Kissinger

Incongruent

Dustin Hoffman

Bruce Willis

Congruent

Bill Clinton

Page 35: תפיסה חזותית והפרעותיה

35Moscovitch et al., 1997

Page 36: תפיסה חזותית והפרעותיה

36

Page 37: תפיסה חזותית והפרעותיה

37

88

28 8

080