מודיעין ועיוותי תפיסה - תיזת מ.א^

אביב-אוניברסיטת תל

הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין

בית הספר להיסטוריה

מודיעין ועיוותי תפיסה:

הפער בין המציאות לבין תפיסת המציאות בהערכה יום הישראלית של כוונות מצרים וסוריה ערב מלחמת

1973אוקטובר - 1972וקטובר א ,הכיפורים

ה"אוניברסיטמוסמך "תואר לקראתגמר תעבודכמוגש

ע"י אביב-לת באוניברסיטת

שרון יצחקי

(031845357ת.ז. )

ופרופ' אייל זיסר ד"ר יגאל שפיהעבודה הוכנה בהדרכת

2004ספטמבר

שרון יצחקי מודיעין ועיוותי תפיסה

- 2 -

אביב-אוניברסיטת תל

הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לאסטר וסאלי אנטין

בית הספר להיסטוריה

יסה: מודיעין ועיוותי תפ

הפער בין המציאות לבין תפיסת המציאות בהערכה יום הישראלית של כוונות מצרים וסוריה ערב מלחמת

1973אוקטובר - 1972, אוקטובר הכיפורים

גמר לקראת תואר "מוסמך אוניברסיטה" תעבודמוגש כ

ע"י אביב-לבאוניברסיטת ת

שרון יצחקי

(031845357)ת.ז.

ופרופ' אייל זיסר ד"ר יגאל שפידרכת העבודה הוכנה בה

2004ספטמבר


- 3 -

ניםתוכן העניי

6 _____________________________________________________ מבוא .1

6 _________________________________________________ נושא העבודה 1.1

6 ______________________________________________המישור הכרונולוגי 1.1.1 6 ________________________________________________ המישור הנושאי 1.1.2 9 ___________________________________________ המישור הקונספטואלי 1.1.3

10 ______________________________________________ המסד התיאורטי 1.2

10 __________________________________________ האם האדם רציונאלי? 1.2.1 11 ___________________________________ ודאות-קבלת החלטות בתנאי אי 1.2.2 15 ___________________________________________ ם?מה -עיוותי תפיסה 1.2.3 15 _________________________________ עיוותים קוגניטיביים מול הנעתיים 1.2.4 17 _____________________________________ הגיון יוריסטי מול אלגוריתמי 1.2.5 20 _________________________________________ אצל מי? -עיוותי תפיסה 1.2.6 23 _________________________ הלכה למעשה: תפיסה ועיוותי תפיסה במודיעין 1.2.7

25 ________________________ ה שלאהספרות הקיימת בנושא: מה שנחקר ומ 1.3

25 ___________________________________________ הספרות התיאורטית 1.3.1 27 ___________________________________________ הספרות ההיסטורית 1.3.2

28 _______________________________________________ ן המרכזיהטיעו 1.4

29 ________________________________________ כמה הערות מתודולוגיות 1.5

29 _____________________________________ כיצד ניתן להוכיח את התיזה? 1.5.1 30 _______________________________ כיצד ניתן להתגבר על מגבלות הסיווג? 1.5.2

33 ____________________________________________ הרקע ההיסטורי .2

34 ____________________________________________________ הפתעה! 2.1

35 _____________________________ 1972לפני אוקטובר -מצרים מול ישראל 2.2

35 ______________________________ מצרים: "מה שנלקח בכוח ילקח בכוח" 2.2.1 36 ______________________________ ספציה"ישראל: "תור הזהב" של "הקונ 2.2.2

41 ____________________________ 1972לאחר אוקטובר -מצרים מול ישראל 2.3

41 _____________________________ "נלחמים עם מה שיש" -במצרים: תפנית 2.3.1 45 _ מורגשת של תוקף "הקונספציה"-ההתפוגגות הבלתי -בישראל: "עסקים כרגיל" 2.3.2

48 _____________________________ עיוותי התפיסה הרלבנטיים למודיעין .3

49 ___________________________________________ הטיות טרום החלטה 3.1

49 _______________________________________ קוגניטיביתהצורך בסגירה 3.1.1 51 _____________________________________ קלות מתעתעת: זכרון ודמיון 3.1.2 59 ________________________________________________ אפקט הָמראה 3.1.3 64 ______________________________________________ עוורון המעורבות 3.1.4 66 ______________________________________________ התאמה מוטעית 3.1.5 67 _________________________________________ השפעת ההקשר המיידי 3.1.6

69 ___________________________________________ הטיות לאחר החלטה 3.2

70 ___________________________________________________ יתר בטחון 3.2.1


- 4 -

74 _________________________________ קוגניטיבי תפיסה מאששת ודיסוננס 3.2.2 85 ____________________________________________ ראות לקויה לאחור 3.2.3

89 ___________ רב מלחמת יום הכיפוריםעיוותי התפיסה בהערכות המודיעין ע .4

89 _____________________________________ קלות מתעתעת: זכרון ודמיון 4.1

89 ____________________________________ מלחמות ששת הימים וההתשה 4.1.1 91 __________________________________________ תרגילים בצבא מצרים 4.1.2 93 ______________________________ תסמונת ה"זאב זאב" -התרעות השווא 4.1.3

98 ________________________________________________ אפקט המראה 4.2

99 ____________________________________________ הרמה האסטרטגית 4.2.1 108 ____________________________________________ הרמה האופרטיבית 4.2.2 111 __________________________________________ קוו"-הטיית "הסטטוס 4.2.3

113__________________________________________________ בטחון יתר 4.3

113 ______________________________________ צדקת הקונספציה המחקרית 4.3.1 116 ______________________ ה האיסופיתהקונספצי -סוגיית ההתרעה/ההפתעה 4.3.2 119 _____________________________ אג"מית-הקונספציה ה -"הסדיר יבלום" 4.3.3

121_______________________________ תפיסה מאששת ודיסוננס קוגניטיבי 4.4

123 _______________________________________________ ספטמבר 26-25 4.4.1 125 __________________________________________________ ספטמבר 30 4.4.2 127 __________________________________________________ אוקטובר 1 4.4.3 129 __________________________________________________ אוקטובר 2 4.4.4 131 __________________________________________________ אוקטובר 3 4.4.5 132 __________________________________________________ אוקטובר 4 4.4.6 132 __________________________________________________ אוקטובר 5 4.4.7 139 __________________________________________________ אוקטובר 6 4.4.8

143_________ ראות לקויה לאחור: כיצד התייחסה "ועדת אגרנט" ל"קונספציה"? 4.5

146 _________________ כיצד ניתן להימנע מעיוותי תפיסה בהערכת המודיעין? .5

150__________________________________ הגברת המודעות והעמקת החינוך 5.1

150_____________________________________________________ ותבהיר 5.2

152_______________________________________________________ כנות 5.3

153________________________________________________ אחריות ודיוק 5.4

153________________________________________________ ספק וסקרנות 5.5

154__________________________________________ פתיחות, שֹונּות ותעוזה 5.6

155_______________________________________________ כפיית ניגודיות 5.7

155____________________________ השיפוט ודאות והשהיית-סובלנות לחוסר 5.8

155_____________________________________________ אימוץ הגיון היריב 5.9

156___________________________ זהירות מהעבר, מהיכרות ומהעדפה אישית 5.10

157________________________________________ משוב חיצוני ו"דם חדש" 5.11

158_____________________________________________ הפרכה מול אימות 5.12

159________________________________________________________ אגו 5.13


- 5 -

160 ________________________________________________ אחרית דבר .6

162 ______________________________________ _________ביבליוגרפיה .7

162_____________________________________________ מקורות ראשוניים 7.1

162 ____________________________________________________ סמכיםמ 7.1.1 162 _____________________________________________________ זכרונות 7.1.2 163 ______________________________________________ הרצאות/ראיונות 7.1.3 164 ____________________________ __ים באמצעי התקשורתהתבטאויות בכיר 7.1.4

165______________________________________________ מקורות משניים 7.2

.(הדמות שמצוירת הינה אשתו)* הציור המופיע בעמוד השער הינו של סלבדור דאלי


- 6 -

מבוא .1

נושא העבודה 1.1

עיוותי תפיסה קוגניטיביים במסגרת מערכות מודיעיניות ה של תופעה את נתחוה זו בעבוד

את הכשלים החשיבתיים בהערכת המודיעין, תיתחינברמה הלאומית. כמקרה מבחן,

ערב מלחמת יום אשר תרמו לעיוות תפיסת האיום שנשקף לישראל מצד מצרים וסוריה

עיוותי תפיסה אלו הם בין הגורמים כי לבסס את טענתי, זאת, במטרה . הכיפורים

מדינת גדולה ביותר שחוותה הלהפתעה האסטרטגית המשמעותיים שסללו את הדרך

ישראל.

הכרונולוגי המישור 1.1.1

הסיבה לכך .1973אוקטובר 6 - 1972אוקטובר התקופה שבה עוסקת עבודה זו הינה:

יט סאדאת סופית לצאת החל 1972הינה, כי רוב העדויות מצביעות על כך שבאוקטובר

למלחמה נגד ישראל. זאת, תוך זניחת מרכיב מהותי בתפיסת המלחמה המצרית )קרי,

תנאי סף עיקרי בהערכה הבסיסית של -השגת יכולות אוויריות התקפיות משמעותיות

אמ"ן, "הקונספציה"(, ותוך צמצום המטרות האופרטיביות של המלחמה )לכדי כיבוש

בדיל ק"מ, לה 12-9-ברוחב של כהמזרחית של תעלת סואץ, רצועת שטח צרה בגדה

תמורה (. ק"מ מתעלת סואץ 50-40-, המרוחק כמכיבוש סיני לפחות עד ל"קו המעברים"

פער גדל בין המציאות לבין 1972זו לא הובנה כיאות בישראל, ולפיכך נוצר מאז אוקטובר

.תפיסת המציאות הישראלית, שהוא נושא עבודה זו

הנושאי המישור 1.1.2

ריה מהווה , כאשר הבחינה של מדיניות מצרים וסוניתוח הצד הישראלי -במוקד העבודה

)אמ"ן( בצבא ההגנה לישראל באגף המודיעין התמקדתי את הרקע ההכרחי להבנתו.

אמ"ן, שהיוותה את גוף הניתוח וההערכה המודיעיני -, בדגש על מחלקת המחקר ב(צה"ל)

תן לראש אמ"ן )ראמ"ן( ששימש כקצין י. משקל מיוחד נהבלעדי בישראל ברמה הלאומית

המודיעין הן של המטה הכללי והן של הממשלה, בפניהם ביטא בע"פ את הערכות

גם במקבלי ההחלטות המרכזיים תיהמודיעין שנכתבו במחלקת המחקר. לצד זאת, עסק

גיבשו ש -)ראה"מ( וראש הממשלה )שהב"ט( , שר הבטחון )רמטכ"ל( ראש המטה הכללי -

הכשלים החלטותיהם על רקע הערכות אמ"ן. הדגש, כאמור, הוא על את את הערכותיהם ו

. הבכיר שניתן לזהות בהערכות המודיעין שהגיש אמ"ן לדרג המדיני


- 7 -

עבודתם של עומדים בבסיס ה, מושגי יסודמספר אגדיר כאן סר ספק, למען ה

: דה זובעבומושא המחקר המרכזי , שהינם המודיעיןחוקרי /מעריכי

( להבין "תוצר המודיעיניהמגולמת ב")שתכליתה פעילות חשאית מאורגנת, - מודיעין .1

זרים )בדרך כלל יריבים(, לצפות את התנהגותם, ולהשפיע על מעשיהם, באופן גורמים

1המשרת את האינטרסים של מפעיל המודיעין.

ע גולמי, חשאי תהליך של הערכת מיד - (intelligence assessment)הערכת מודיעין .2

בעיקרו, והפיכתו לתיאורים, הסברים ושיפוטים למקבלי החלטות ומעצבי מדיניות.

תהליך זה כרוך בהערכת מהימנות ואמינות המידע, והשוואתו לבסיס הידע הזמין

בדה מכזב ולגלות הונאה. כל פריט שנאסף נבחן לשם קביעת ולחוקר, כדי להפריד ע

רלבנטיות שלו, ומערכות קשריו עם פריטים אחרים. טבעו, מימדיו, תפקידו, מידת ה

פריטים הקשורים אליו מאוגדים יחדיו, ונקבעת המידה שהם מאשרים, מתווספים,

או סותרים אחד את השני. לאחר מכן, המידע הרלבנטי עובר עיבוד שיאפשר לחוקר

וכו'. החוקרים מקנים ערך מוסף לבצע הערכות לגבי העתיד, לזהות פערי מידע,

לתהליך זה באמצעות ניצול הידע הקודם שלהם בנושא. לסיכום, עיקר הניתוח

עתידי באופיו ומתבצע עפ"י דפוס פשוט: תיאור -וההערכה במודיעין הינו הערכתי

2צפי. גזירתו הערכת משמעויותיו,הידוע,

איום מורכב משילוב של - (threat assessment/perception)תפיסת איום הערכת/ .3

ת )למשל היקף הכוחות, אופן היערכותם, רמת כשירותם וצבאימיוחד , בתויכול

)כשניתן לראות בכוונה עוינות כוונותשל וכוננותם, מערכות הנשק שברשותם וכו'( ו

החלטה לממש בפועל את הרצון(.ושל רצון צירוף של

יידוע מקבלי ההחלטות על המעשים הצפויים של היריב, -( early warning)התרעה .4

וח זמן המאפשר נקיטת צעדים המוערכים ככאלה היכולים לנטרל את היתרונות בטו

מושתת על שלושה רציונאל ההתרעה 3להשיג באמצעות הפתעה. בקווה הירישמ

Understanding Our Craft: “ichael Warner, Mלסקירה של הגדרות שונות של מושג המודיעין, ראו: 1

Wanted: A Definition of ‘Intelligence’,” Studies in Intelligence 46.3 (2002).

,Journal International ” A Look at Intelligence Analysis,“Stephane Lefebvreמבוסס על: 2

of Intelligence and counterintelligence 17.2 (Summer 2004): 236.

3 Early Warning Versus Concept: The Case of the Yom Kippur War “Ephraim Kahana,

1973,” in Loch K. Johnson and James J. Wirtz (eds.), Strategic Intelligence: Windows


- 8 -

לצאת ההנהגה היריבה האם בכוונתה של יסודות: מערך איסוף שמטרתו לגלות

כוונה עוינת; תה אולאתר "סימנים מעידים" לו ,למלחמה או לבצע פעולה עונית אחרת

, אכן מצביע על כוונה או הכנות למלחמהאם המידע בחון מערך מחקרי שמטרתו ל

המשתרע )פרק הזמן מספיק מרחב התרעהוקיומו של ולהעריך לאן יתפתחו העניינים;

המינימלית בידי הקברניטים לבין השלמת המוכנות ההתרעה המודיעיניתהפקדת בין

כיום, מוסיף אמ"ן יצוין כי 4.(האיום הממשמש ובאמספקת עם להתמודדות הדרושה

למרות הן על כוונות והן על יכולות;התרעה למלחמה או לפעולה עוינת אחרת לבסס

שבעקבות הצלקות של מלחמת יום הכיפורים, לא מעט סבורים )בהם חלק מקציני

ד., אלא על יכולות בלבכי אין להשתית התרעה על כוונות 5המחקר באמ"ן בשעתו(,

ן ההונאה, קורביו של את תפיסות( to manipulate)לטפלל נסיון מכּוון ויזּום -הונאה .5

לתעל כדי באמצעות שילוב של העברת מסרים כוזבים והסתרת פרטים משמעותיים,

את התנהגותו באופן שיצור או שיחזק נקודות תורפה אצלו ויסייע ולמבצע ההונאה

לממש את מטרותיו.

Into a Secret World (Los Angeles: Roxbury, 2004); first published in: Intelligence and

National Security 17 (Summer 2002).

הכיפורים", בתוך חגי גולן -יגאל שפי, "מענה לתורפה אסטרטגית: ההונאה המצרית ערב מלחמת יום 4 .158-159(: 2003)ת"א: מערכות, "מלחמה היום"ושאול שי )ער'(,

(: 2003ביתן, -)ת"א: זמורה בדרך ממרחביה: חייו של איש מודיעין ישראליה למשל, אביעזר יערי, רא 5 .2004ספטמבר 10 ,מעריב, כמצוטט ב2, חינוכית 2; אלי זעירא, ראיון לערוץ 182


- 9 -

ישור הקונספטואלימה 1.1.3

שדה המחקר של הטיות חשיבה, תהליכי קבלת החלטות, מתודולוגיה ואפיסטמולוגיה

הינו רחב ביותר )היקפה של הביבליוגרפיה יכול להעיד על כך(. ברם, מכיוון שמדובר

בעבודת מ.א., לא עסקתי במכוון בכל היבטי התופעה של עיוותי תפיסה בתהליך קבלת

עיוותי -חת זאת, התמקדתי במימד אחד )מורכב ורב השפעה לכשעצמו( ההחלטות. ת

כדי שניתן יהיה להעמיק ולמצות את הנושא במסגרת -תפיסה קוגניטיביים ברמת הפרט

עבודה מעין זו. בעבודת המשך, ניתן יהיה להרחיב את היריעה כדי שתכלול גם היבטים

ת, בירוקרטיות וכו'; המימד הרגשי אחרים: קבלת החלטות מזוויות קבוצתיות, ארגוניו

וההנעתי של עיוותי תפיסה; השפעותיהם של ערכים תרבותיים ונורמות חברתיות;

והיבטים מתודולוגיים ואפיסטמולוגיים אחרים, כגון שיטות מחקר, הכשרה, חינוך,

קונספטואלי של העבודה.-תהליכי עבודה, וכו'. להלן אתחם את ההקשר התיאורטי

החלטה מדינית

איסוף המידע

הערכת המודיעין

מתן הרכיב המודיעיני

דיאגנוזה )החיוני ופרוגנוזה(

לקבלת ההחלטה הכוונת האיסוף

קביעת יעדים ותעדוף לסוכנויות האיסוף

הפצת מידע גולמי לגורמי המחקר

סכמה עקרונית. - לת ההחלטותמקומה של הערכת המודיעין בתהליך קב. 1 תרשים


- 10 -

טיהמסד התיאור 1.2

האם האדם רציונאלי? 1.2.1

רציונאלי, הרי -מאשר אי יותר למרות שהאדם, ביסודו, הינו ככל הנראה ייצור רציונאלי

ההגבלות . רציונאליותו מוגבלתשברי, כי הוא אינו תמיד פועל באורח רציונאלי טהור, וכי

"פנימיות")למשל, המחיר של חיפוש מידע( וגם "חיצוניות"הן גם על הרציונאליות

למשל, הגבלות על מהירות עיבוד המידע או על כמות המידע עמה ניתן להתמודד בבת )

סיימן, נובעות הגבלות אלו:, הרברט הפסיכולוג הנודעלדברי 6אחת(.

מהמורכבות של העולם שבו אנו חיים, מכך שהידע האנושי אינו מלא או מספיק,

יים בין אנשים ובין העקביות שבהעדפה ובאמונה של הפרט; מסכסוכים ערכ-מחוסר

קבוצות של אנשים, ומן הליקויים שבחישובים שאנו מבצעים, גם בעזרת המחשבים

7.ביותר זקיםהח

לעשות תיעטילפיכך, משל האדם. פחות בעבודה זו הדגש יהיה על היבטיו הרציונאליים

Subjective Expected Utility)כגון שימוש במודלים "הרציונאליים" של קבלת החלטות

van)בידי של המאה הקודמת' 50-וה' 40-שהתפתחו בשנות ה(, Game Theory-ו

Neumann, Morgenstern, Friedman, Savage, נורמטיביים, שהינם (ואחרים

, שצמחו ומציאותיים יותר לשיטתי תיאורייםבמודלים תיתמקדה תחת זאת, במהותם.

ם חלק מאבני היסוד של , הסותרי'70-' וקיבלו תאוצה בשנות ה50-בשלהי שנות ה

, יותר( prescriptive) מרשמיתפרק האחרון אגלוש לגישה ב .האסכולה הרציונאלית

." המקופלות בתוך תהליך קבלת ההחלטות שלנויבנסיון להציע מזורים ל"תופעות הלווא

8.שהזכרתי לעילמסביר את ההבדלים בין שלושת סוגי התיאוריה 2מס' תרשים

6 Journal of ” Bounding Rationality to the World,“Peter M. Todd and Gerd Gigerenzer,

Economic Psychology 24 (2003): 144.

7 Herbert A. Simon and associates (George B. Dantzig, Robin Hogarth, Charles R. Piott,

Howard Raiffa, Thomas C. Schelling, Kenneth A. Shepsle, Richard Thaler, Amos

Tversky, and Sidney Winter), “Decision Making and Problem Solving”, Research

Briefing Panel on Decision Making and Problem Solving (Washington, DC: National

Academy of Sciences, 1986): 4.

8 Descriptive, Normative, and “David E. Bell, Howard Raiffa, and Amos Tversky,

Prescriptive Interactions in Decision Making,” in David E. Bell, Howard Raiffa, and

Amos Tversky (eds.), Decision Making: Descriptive, Normative, and Prescriptive

Interactions (Cambridge: Cambridge University Press, 1988).


- 11 -

ודאות-קבלת החלטות בתנאי אי 1.2.2

שום דבר אינו קשה יותר, ולכן יקר יותר, מהיכולת להחליט

18049נפוליאון, -

,Decision Traps: The Ten J. Edward Russo and Paul J. H. Shchoemakerמצוטט אצל: 9

Barriers to Brilliant Decision-Making and How to Overcome Them (New York: Simon

& Schuster, 1989): 1.

תיאוריה תיאורית

(descriptive)

תיאוריה נורמטיבית

(normative )

אוריה תימרשמית

(prescriptive)

כיצד ומדוע אנשים חושבים?

ערך

כיצד אנשים היו מתנהגים

אילו היו עלים עפ"י ופ

אמות מידה רציונליות

?טהורות

ערך תיאורטי

כיצד על אנשים לפעול

כדי לקבל החלטות

טובות יותר?

ערך מעשי

מוקד העבודה ב'(-)פרקים א' ו

לקחי העבודה (פרק ג')

ום קבלת ההחלטות.. סוגי התיאוריות העיקריים בתח2 תרשים


- 12 -

כתהליך לתהליך קבלת החלטות, ביצוע הערכות או פתרון בעיות תייחס בעבודה זו ני מא

התוויית הגדרת הסוגיה לבחינה, קביעת ההישגים הנדרשים,המורכב מהשלבים הבאים:

)כמה יש? מה משמעותן והשלכותיהן? היעדים, הערכת האפשרויות תאופני פעולה להשג

אני מסכים עם קביעתו של , ובחירת החלופה.ומה מידת התאמתם להישגים הנדרשים?(

יימון, לפיה "אין דבר חשוב יותר לרווחת החברה מאשר ]הצורך[ שעבודה ]חשיבתית[ זו ס

10תבוצע באורח אפקטיבי".

המאפיינים את תהליך כלליים מקובל בספרות המחקרית להבחין בין שלושה תנאים

קבלת ההחלטות:

או הבנה חלקית של המציאות, היעדר מידע מלא ומהימן, - (uncertainty)ודאות -אי .1

11נבדלות זו מזו בבירור(.-או בלתי מנוגדות)ריבוי חלופות

חת ברורה מראש.ה חלופה או תוצאה אישנ - (certainty) ודאות .2

קיימות אמנם מספר חלופות ותוצאות, אך סבירותן ניתנת לחישוב. - (risk) סיכון .3

הלל, הסבירו באורח קולע ומשכנע את ההבדל בין -שני פסיכולוגים בולטים, טברסקי ובר

ודאות:-תנאי ודאות וסיכון לבין תנאי חוסר

ל סמך הנחות קיימת תורה מתמטית של הסתברות, ובעזרתה אפשר לחשב, ע

מסויימות, את הסיכויים של כל מיני ארועים... כוחה ההיסקי של הסטטיסטיקה

ישים במיוחד לאירועים ]חוזרים ונשנים[... אולם לא תורת ההסתברות ולא תורת

הסטטיסטיקה יוכלו לומר לנו מה הסיכויים של מאורעות חד פעמיים... או

יננו פונים למומחה בתורת הסיכויים, ייחודיים... כדי להעריך הסתברויות כאלו א

אלא למומחה מתחום הרלבנטי שמכיר את הנושא הנדון, ומבקשים ממנו לבטא את

תהליך מה שהוא יודע, ואת אי ודאותו ביחס למה שאינו יודע, במונחי הסתברות.

זה של תרגום ידע לסיכויים נעשה באופן אינטואיטיבי, בדרך של שיפוט ושיקול

10 2.-”, 1Decision Making and Problem Solving“Simon and associates,

11 Taking Stock of “Raanan Lipshitz, Gary Klein, Judith Orasanu and Eduardo Salas,

Naturalistic Decision Making,” Journal of Behavioral Decision Making 14 (2001): 338.


- 13 -

)כגון פוליטיקה, כלכלה בתחומים חשובים ביותר של קבלת החלטות דעת... דווקא

12.אנו מעוניינים בעיקר במאורעות ייחודייםורפואה(

ככלל, ככל שגוברת מידת חוסר הודאות, כך גוברת הסתמכותנו על כושר שיפוטנו, לעומת

מכאן וההסתמכות על ראיות/מידע. הדבר מה שמגדיל את הסבירות לטעויות הערכה;

13כדי למזער את הסיכון לטעויות הערכה. -בר גם הצורך לבנות טיעון מבוסס ומדוייק גו

ודאית. כפי שגרסה -אולם, גם אז לא ניתן להבטיח חסינות מפני שגיאה בסביבה בלתי

ודעת הסנאט שבחנה את הערכות קהילת המודיעין האמריקנית בעניין עיראק:

ועי, אך ישגה לחלוטין. באורח בהחלט אפשרי שחוקר יערוך ניתוח קפדני ומקצ

14מקצועי ולהיות צודק לחלוטין.-דומה, אפשר לערוך ניתוח רשלני ובלתי

עיוותי התפיסה הינו המצב שבו אנשים מקבלים החלטות או נושא המרחב שבו אבחן את

כאשר מדובר בארועים ייחודיים ואין בנמצא ודאות. -אימעריכים סבירויות בתנאים של

ם והסתברותיים אובייקטיביים שניתן לעשות בהם שימוש, אנו נוטים חוקים סטטיסטיי

במידת האמונה השיפוטית שלנו בסבירות כלומר הסתברות סובייקטיבית", להשתמש ב"

החלופה או התוצאה.

. 13(: 1992)דצמבר 64 מחשבותהלל ועמוס טברסקי, "הפסיכולוגיה של האי ודאות", -מיה בר 12ההדגשות בציטוט זה, כמו גם בכל הציטוטים בהמשך, הינן שלי ולא מופיעות במקור )אלא אם כן צוין

אחרת(.

13 (Washington, D.C.: Central A Compendium of Analytic Tradecraft Notesck Davis, Ja

Intelligence Agency, Directorate of Intelligence, Product Evaluation Staff, February

1997): 7.

14 ligence Report on the U.S. IntelUnited States Senate, Select Committee on Intelligence.

Community’s Prewar Intelligence Assessments on Iraq (July 7, 2004): 4.


- 14 -

ודאות

. תנאי קבלת החלטות/ביצוע הערכות. 3 תרשים

ודאות-אי

תנאי קבלת החלטות

שימוש -איבהסתברות,

כשמידת חוסר הודאות

אינה:

שימוש בכללי הסתברו

(risk)ת

ידועה לא ניתנת לכימות

ישוב לחו(uncertainty)

רלבנטית גם אם היא

ידועה ומובנת )למשל בחירה בין

חיים למוות במקרה של הטלת מטבע(

מובנת גם אם היא

ידועה

מוקד העבודה


- 15 -

מהם? - עיוותי תפיסה 1.2.3

הוא הרבה יותר טוב בלהאמין האמפיריציסט סבור, כי הוא מאמין רק במה שהוא רואה, אך

מאשר בלראות.

15ג'ורג' סנטיאנה -

, ולא סביל תהליך פעיל וסובייקטיביהיא 16(conception או perception) תפיסה

המתרחש במרווח שבין זיהוי הגירוי לבין -חשיבתי זה ואובייקטיבי. מהותו של תהליך

מה שנתפס רתה ו"ציורה". יציאינו רישום או "צילום" המציאות, אלא -התגובה לו

בעזרת החושים מושפע עמוקות מנסיון העבר, מערכים תרבותיים, מדרישות התפקיד,

ממגבלותינו מושפע המידע שחושינו קולטים , מאופיו של האדם וכו'. יתרה מזאת

זמנית, אלא באורח -מחוסר יכולתנו לתפוס מידע בצורה מקיפה ובו: הקוגניטיביות

ורך שלנו לפשט ולפרק את המידע כדי להבינו ולהקטין את המאמץ סלקטיבי ומודרג; מהצ

מושלם של -ומטבעו הבלתי ;זכרוננומהקיבולת המוגבלת של השכלי הכרוך בעיבודו;

דמיוננו המצומצם.

או misperception)או הטיה תפיסתית/מחשבתית הגדרתי הכללית למושג עיוות תפיסה

misconceptionפער , או ביכולתנו לתפוס כהלכה את המציאותשיבוש : בפשטות, ( הינה

להלן אתחם ביתר פירוט את סוגי עיוותי התפיסה בין המציאות לבין תפיסת המציאות.

שבהן עוסקת עבודה זו.

קוגניטיביים מול הנעתייםעיוותים 1.2.4

( לבין cognitive biases) קוגניטיביים םלערוך הבחנה בין עיוותיבספרות המחקר מקובל

יםלדימוי עצמי ונובע יםנוגעהסוג האחרון העיוותים מ(. motivational biases) הנעתיים

םה(, הכרוכה בחישובים של שכר ועונש. vested interest) מהתנהגות אינטרסנטית

ת בהכרה, קבלה, הערכה ואהדה מחברה, בעיקר נוכח הרצון והצורך שלנו לזכו יםנוצר

נע מחרדה, בושה, אשם, וכו'. להימ -ולהשיג שליטה ושוויון נפש; ומנגד

.Russo and Schoemaker, 181(. מצוטט אצל: 1952פילוסוף ומשורר אמריקני )מ. 15

אפשר להגדיר את ההבדל )המלאכותי במידה רבה( בין שני המושגים באנגלית, בכך שהאחד 16(perceptionעונה על השא )( לה, "מה אני רואה?"; בעוד שהשניconception עונה על השאלה, "כיצד )

אני מפרש את מה שאני רואה?".


- 16 -

עיוותי תפיסה כי , תרשמותילה)מעבר החלטתי להתמקד בעיוותים קוגניטיביים, שכן

, הינם מקביליהם ההנעתיים( יותר מהטיות קוגניטיביות, מאשר מוטיבציוניות נובעים

בעיני, מורכבים פחות; מוכרים יותר )הן בחברה הרחבה והן במחקר האקדמי ש"גילה"

פני העיוותים הקוגניטיביים(; ונובעים בהכרח מתכונות אופי ומההרכב האישיותי אותן ל

למשל בספרו -המיוחסת על פי רוב בספרות שחצנות והנפשי של אנשים מוגדרים )כגון ה

ות הרבה יותר לעיוותים המודעלראמ"ן דאז, אלוף אלי זעירא(. - 17יוסף-בראורי של

במיוחד , לדעתי, תסמין של בעיה רחבה יותר )מהווההנעתיים, לעומת קוגניטיביים,

-המוח -עובד כלי העבודה המרכזי אופן שבו חוסר מודעות לן(, והיא: במודיעי

אנו נוטים להיות מודעים יותר .אורבות לפתחוהנלאות -בלתיוהאיתנות המלכודות לו

יך החלטה(, מאשר למערך הפנימי של החשיבה )למשל תהלללתוצאות של החשיבה )למשל

קבלת ההחלטה(.

האפשרי של סילוף לפיכך, אתרכז בעבודה זו בעיוותי תפיסה קוגניטיביים, המתמקדים ב

משימות אינטלקטואליות מורכבות עם , במצבים שבהם נפגשות המידע שחושינו קולטים

אגע בזיקות שבין ההיבטים מדי פעם עם זאת, .האנושיות קוגניטיביותהמגבלות ה

זאת, בין היתר, יים של סוגי העיוותים השונים שנבחן בהמשך. הקוגניטיביים וההנעת

אם נצא -משום שההבחנה בין שני סוגי העיוותים הינה במידה מסויימת מלאכותית

מנקודת ההנחה שלכל תהליך קבלת החלטות ישנה תכלית ושישנה מוטיבציה להשיג את

התכלית.

. למשל (2001ביתן, -)לוד: זמורה הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיהיוסף, -אורי בר 17, בדיון אחת האמירות המעידות על תכונה זו הינה התייחסותו של האלוף זעירא לערב הסעודית

(: "בסך הכל יש לה למעלה חול, עם קצת אנשים מפגרים, ולמטה דלק". 1973ספטמבר 3מטכ"ל ) .297 (:2002, מהדורה שניה )אור יהודה: דביר, יום 20שנה ועוד 48דדו: חנוך ברטוב, מצוטט אצל


- 17 -

אלגוריתמיגיון יוריסטי מול ה 1.2.5

'ובכן, כל מה שאני רוצה זה עובדות... עובדות בלבד נחוצות בחיים. שתול שום דבר זולתם,

ושרש כל דבר אחר. ניתן לעצב את המוחות של בעלי חיים חושבים רק על בסיס עובדות: שום

דבר אחר לא ישרת אותם... היצמד לעובדות, אדון!'

18נים קשיםזמתומאס גראדגריינד, בספרו של דיקנס, -

עשה הבחנה נוספת בין מה אלמישור הקוגניטיבי, נושא העבודה את תילאחר שתיחמ

20(.algorithmic)"הגיון אלגוריתמי" לבין 19(heuristic)"הגיון יוריסטי" לכנות שניתן

18 3.-1 (Oxford: Oxford University Press, 1989 [1854]): Hard TimesCharles Dickens,

המקור של מילה זו הוא מיוונית, ומשמעותו המקורית היתה "דבר המסייע למצוא או לגלות". נעשה 19 .19-בו לראשונה שימוש בהקשר הפסיכולוגי הקוגניטיבי המודרני במחצית המאה ה

לספירה. 9-מקור המילה מפרסית )"אלקוארזמי"(, מהמאה ה 20

אילוצים קוגניטיביים

אילוצים הנעתיים

נפשי לחץ )כגון ( זמןהגבלת

משאבים מוגבלים לאיסוף והערכת המידע

ריבוי משימו

ת

מורכבות גבוהה

של סוגיית המחקר

שכרהשגת כוח, כבוד, יוקרה

וכו'

עונשמניעת בושה, ,אכזבה

חרטה, היחלשות

מוקד דההעבו

. אילוצים קוגניטיביים מול הנעתיים המהווים את הקרקע הפוריה לעיוותי תפיסה.4 תרשים


- 18 -

אובייקטיביות, ון מאופיין בבעיות שניתן לפתור באמצעות סדרת פעולות מתמטיותהאחר

אינן נוגעות לבחירה אנושית )כגון רך כלל חישוב ברורים, ואשר בדהניתנות להגדרה ול

בדרך כללסוגיות פיסיקליות או כימיות(. לעומת זאת, מאופיין ההגיון היוריסטי בבעיות ש

אינן נפתרות באמצעות פעולות מוגדרות, חוקים פורמליים, ושיטות שניתנות לכימות

ארגון ת סובייקטיבית )למשל, האם וחישוב מתמטי, ואשר מושפעות מהתערבות אנושי

? וכו'(. בת זוגי מתאימה ליישראל? איזה מכונית כדאי לקנות? האם "אלקאעדה" יתקוף ב

-אינן ישימות בבעיות מסוג זה; ובין אם בני אדם ותפתרון פורמלי זאת, בין אם דרכי

שימוש. עושים בהןאינם -אינטואיטיבית או בשל מגבלות של משאבים )זמן, כסף וכו'(

בעיוותים קוגניטיביים . כלומר,מתחום ההגיון היוריסטיבהטיות תיתרכזהבעבודה זו

פורמאליים )מעין "חוקי אצבע"(-היסק בלתי כלליהנובעים מהשימוש שבני אדם עושים ב

רכבות, בעיקר כאלה , המפשטים ומכלילים משימות מומנטליים "קיצורי דרך"בו

-mind)לעצמו דפוסי חשיבה יוצר האדם , ידע. בכךגודש מבודאות ו-הכרוכות בחוסר

setsאספקלריה של המציאות )בדומה לדימוי המערה של כ(, המשמשים כמסנן ו

21אפלטון(.

אינטואיטיביהשימוש שאנו עושים בכלים היוריסטיים הינו, לעיתים קרובות,

ספונטני ההגיון היוריסטי מאפשר לנו לתפוס את המציאות באורח כלומר,. ""אוטומטיו

שצברנו ועל טווחה-על נסיון ארוךתוך הסתמכות , ללא מחשבה סדורה ומּוְבניתומיידי,

(, והוא מרמז insight) תובנהמושג רלבנטי, הקשור לאינטואיציה, הינו 22.ת בטן"ו"תחוש

קרקעית. בתוך המערה -( את מצב החברה למערה תתהרפובליקהבספרו 7אפלטון השווה )בפרק 21 אדם כאסירים, באופן שהם אינם מסוגלים לראות אלא צללים בלבד, שחפצים שונים-כפותים בני

מטילים על קירות המערה; ובאורח דומה, יכולים לשמוע אך הדים של קולות מהעולם החיצוניילים אלה משקפים את המציאות, והם וצלילים המופקים מבחוץ. לדידם של האסירים, צללים וצל

Edithמגלים חוקיות מסויימת בהופעתם, באופן שאף מאפשר להם לערוך תחזיות לגביהם.

Hamilton and Huntington Cairns (eds.), The Collected Dialogues of Plato, Including the

Graves Rouse, Lane Cooper, ed., ([N.P.]: Bollingen Foundation, John Clive nd2 Letters,

1963): 747-772.

אלברט איינשטיין פעם צוטט, באומרו כי "אין דרך הגיונית לגילוי החוקים המדעיים המורכבים", אלא 22"ישנה רק הדרך של האינטואיציה, שמסתייעת בתחושה, אשר חשה את הסדר העומד מאחורי כל

. ראה, בין היתר: 94(: 1986עם, -)]ללא מקום[: אור שיפור כושרו של המוחתופעה" )רוג'ר ב. יפסן, Robert D. Gourley, “Intuitive Intelligence,” Defense Intelligence Journal 6.2 (Fall 1997);

Weston H. Agor, The Logic of Intuitive Decision Making: A Research-Based Approach

for Top Management (New York: Quorum Books, 1986); Lisa A. Burke and Monica K.

Miller, “Taking the Mystery out of Intuitive Decision Making,” Academy of Management

Executive 13.4 (1999); Stewart Shapiro and Mark T. Spence, “Managerial Intuition,”

Business Horizons 40.1 (January-February 1997).


- 19 -

"הארה" המתרחשת בבת אחת, ונובעת בדרך כלל כאשר על מציאת פתרון לבעיה בדרך של

מאמץ מחשבתי מודע ומרוכז על הנושא, אלא כאשר החשיבה בעניין אין אנו משקיעים

23נעשית "מאחורי הקלעים" ובמעין "תקופת דגירה".

חוסך זמן ומאמץ לא רק -יוריסטיים ה" בכלים האוטומטיהשימוש "יתרה מזו,

בני אדם אינם יכולים להתמודד עם כמות .נמנע-בלתיאלא הינו -אינטלקטואלי יקר

, יוריסטיות תיותדע שהם נחשפים אליו ללא שימוש במסגרות תפיסומורכבות המי

המסדרות את המידע לפי ציפיות, חשיבות, רלבנטיות, ". אלוקונספציותהידועות גם כ"

זיקות, עדכניות, הקשר וכו'. הם זקוקים למנגנון קוגניטיבי שיפשט את המידע ושיאפשר

מינימום זמן ומאמץ חשיבתי. לא לקבל החלטה סבירה, ב -תנאי לחץ בבמיוחד -להם

, "חסר פניות ודעות קדומות", לשמור על "ראש פתוח" לחלוטין ניתן להיות "אובייקטיבי"

ובכך להימנע ממסגרות )קרי, במידע מאומת, שטרם הופרך( ולהתרכז ב"עובדות"

ותיעילהמסגרות התפיסתיות היוריסטיות ,במקרים רביםמעבר לכך, אלו. ייםתפיסת

24"(.ות"מספיק טובלמדי )

שלא -אולם, לעיתים קרובות אנו "משתמשים לרעה" ביוריסטיקה, ובכך מעוותים

במקרים לא מעטים, הנזק שבקבלת החלטה את תפיסת המציאות שלנו. -בכוונה

,Constraints on Thinking in “Mathew I. Issak and Marcel Adam Justראה, בין היתר: 23

Insight and Invention,” in Robert J. Sternberg and Janet E. Davidson (eds.), The Nature

of Insight (Cambridge, MA: MIT Press, 1995); Jonathan Schooler, Marte Fallshore and

Stephen M. Fiore, “Putting Insight into Perspective,” in Sternberg and Davidson.

קיימת ספרות המבליטה את ההיבטים החיוביים של "חשיבה יוריסטית"; ואף קוראת תיגר על 24"אסכולת ההטיות הקוגניטיביות", בטענה )שבעיני אינה כה משכנעת ומבוססת(, כי חלק מההטיות

מת הטיות )אלא משקפות פירוש לוקה של ההתנהגות האנושית ע"י חוקרים(, כי חלקן בכלל אינן בא Gerd Gigerenzer, Peter M. Toddשפירות, וכי הנזק שבחלקן האחר אינו משמעותי. ראה, למשל:

and the ABC Research Group, Simple Heuristics That Make Us Smart (Oxford: Oxford

University Press, 1999); Gerd Gigerenzer and Reinhard Selten (eds.), Bounded

Rationality: The Adaptive Toolbox (Cambridge, MA: MIT Press, 2001); Gerd Gigerenzer,

Jean Czerlinski and Laura Martignon, “How Good Are Fast and Frugal Heuristics,”

Renée Elio (ed.), Common Sense, Reasoning and Rationality (Oxford: Oxford University

Press, 2002); Gerd Gigerenzer, “On Narrow Norms and Vague Heuristics: A Reply to

Kahneman and Tversky (1996),” Psychological Review 103.3 (July 1996); Peter M. Todd

and Gerd Gigerenzer, “Bounding Rationality to the World,” Journal of Economic

Psychology 24 (2003); Leda Cosmides and John Tooby, “Are Humans Good Intuitive

Statisticians After All? Rethinking Some Conclusions from the Literature of Judgment

58 (1996). Cognition” under Uncertainty, גם את אתר האינטרנט: . ראה-http://www.mpib

berlin.mpg.de/abc .

http://www.mpib-berlin.mpg.de/abc




- 20 -

החלטה איכותית תקבלגדול יותר מהנזק הטמון ב ,ירודה איכותבעלת "חסכונית" אך

רבה יותר.הלב זמן, מאמץ ותשומת כמותשגזלה

אצל מי? -עיוותי תפיסה 1.2.6

מרמת הציביליזציה, המדינה -את עבודתו של הפרט אופפים גורמים משפיעים שונים

שלושה והתרבות המקומית עד לרמת הקבוצה הקטנה והאינטימית. ניתן להצביע על

.מרכיבים סביבתיים עיקריים

החברה

תם האידיוטית לחצות את התעלה?מר ערב, האם לדעתך המצרים ינסו לבצע את תוכני

1971, הכה את המומחה"הגשש החיוור", -

הינו חברתו, מדינתו הגורם החינוכי המשמעותי ביותר האופף את קצין המודיעין

בתרבות הישראלית ערב את האווירהבישראל, בדיעבד, הרבו לאפיין למשל, ותרבותו.

ביהירות, שאננות, ובטחון , רביםכוני ההתמודדות הצבאית עם העבהקשר לסי ,המלחמה

אות לכך:דוגמלהלן מספר מופרז.

אנחנו כולנו בנינו לעצמנו מצב, או ", אלוף )מיל'( מאיר עמית: ראש המוסד לשעבר .1

עמדה, או גישה של בטחון עצמי מופרז, של תחושת עוצמה, של "אני ואפסי עוד".

ם לנהוג בו כפי שנהגנו. ואנחנו חיינו במצב הזה ורווינו ממנו נחת ומצאנו היתרי

התחושה הזאת נשענה על שתי אבני יסוד: כוחנו העצום ומיעוט ערכו ויכולתו של

האויב. זה הוביל אותנו אל אותה הרגשת בטחון, המתמצית במילים הספורות: "זה

25פשוט לא יכול לקרות!"

קורס ב"מלחמת יום הכיפורים: )קמ"נים( האחרון שלפניחניך בקורס קציני מודיעין .2

ובו צילמו תצפיתני צה"ל חיילי קומנדו - כסודי שהוגדר אז - זה הוצג לפנינו סרט

לאחר הצגת הסרט קמנו כולנו מחויכים, ...התעלה צליחת מצריים המבצעים תרגיל

חשיבתו הדלה של האויב. ובעברית של היום, אמרנו ביכולתו ובאופן תוך הבעת זלזול

כולנו יחד התייחסנו .. .'חבל על הזמן'אז -מולנו של הצבא שמ התוכניות שאם אלה הן

.1973נובמבר 9, מעריב 25


- 21 -

בהתנשאות על תוכניותיו של הצבא זה כאל קוריוז, ובמידה מסוימת הסתכלנו לסרט

26"...הערבי

, "ישראל בטחה בכוחה הצבאי והאמינה שלא ניתן להביס את המצריםבראיית אף .3

27.צבאה", ו"מנהיגיה היו מלאי גאווה ובטחון עצמי עד כדי שחצנות"

ללא ספק, השפיעה האווירה התרבותית בישראל על הערכות המודיעין בתקופה זו. לדברי

, "תפקידו של 1973-פורת, מפקד יחידת ההאזנה של אמ"ן ב-תא"ל )מיל'( יואל בן

המודיעין לשמש כפרקליט השטן, להיות גורם מאזן בשעה שראיית האויב מתעוותת...

ושחצנות מציף את החברה כולה... מתקשה רצון עצמית, רהב-כאשר גל של שביעות

28המודיעין לחתור נגד הזרם".

הארגוןנוטה לכפות נורמות התנהגות ייחודיות על חבריו. סבכים הוא סדר יום משל עצמו ולארגון

כל אלה -רגשות וכו' ,בירוקרטיים, קידום, תחרות, ריכוזיות, שגרה, מידור, מאבקי כוח

29יאליות העלולות לפגוע בהתנהלותו התקנית של הארגון.ת חיכוך פוטנצונקוד יםמהוו

העדיפו לשמור על עקביות וראו -כמו ארגונים אחרים -ומחלקת המחקר שבתוכו אמ"ן

פועל יוצא של ,במידה רבה, שלהם בתהליך קבלת ההחלטות במדינהביעילות וברלבנטיות

כמו כן, יבט ההנעתי, בההיכולת להעניק תשובות ברורות ומהירות לקברניטי המדינה.

ההילה אמ"ן, מפאת בכירי של רבים מאנשי המערכת מלקרוא תיגר על דעותיהם חששו

30אפפה אותם.הסגולית והסמכותית ש

.2001דצמבר 5, , הארץצבי-משה בן 26

)צה"ל, חיל המודיעין, בית הספר 1973מלחמת אוקטובר -זכרונות אלגמסי עבד אלע'ני אלגמאסי, 27 . 66[(: 1989]פריס: אלמנשורת אלשרקיה, 1994דיעין, למו

)ספטמבר 305 מערכותשל ההיסטוריה?", ייואל בן פורת, "מלחמת יום הכיפורים: קנס דטרמיניסט 281986 :)22-21.

“ where you stand depends on :באנגלית קיימת אימרה קולעת הממחישה עיוותים ארגוניים 29

where you sit”.

ירדן ראש ענף ]רע"ו[ מי שהיה )סוזייה )זיזי( קנייאז'ר נו, למשל, אנשי מחלקת המחקר, בהם כך טע 30ראש המדור ]רמ"ד[ המצרי הצבאי(, ואביעזר יערי מלחמה, ולפני כן רע"ן מצרים וערב הופלסטינים

)מי שהיה רע"ן סוריה במלחמה(. זאת, בהרצאות במסגרת הסמינר "מודיעין והפתעה", בהנחיית ד"ררמ"ד המדיני בענף -. ראה גם ראיון של אלברט סודאי )ה2002ינואר יגאל שפי, באוניברסיטת ת"א,

, לפירוט 156-157, בדרך ממרחביה; ויערי, 2003בספטמבר 26, מוסף ראש השנה, מעריבמצרים( ל הנזיפות שקיבל, לדבריו, ממפקדיו, על שחרג מ"התלם ההערכתי".


- 22 -

הקבוצה הקטנה. הינו הקבוצה המצומצמת הפורום המרכזי שבו מתקבלות או נדחות הערכות והחלטות

-( groupthinkשיבת יחד" )אחת הבעיות האופייניות לדינמיקות קבוצתיות הינה "ח

פורמליות וסמויות כדי -של חברי הקבוצה לגבש מטרות בלתיהקונפורמיסטית םנטיית

לשמר יחסים ידידותיים בתוך הקבוצה. זאת, לפעמים, עד כדי כך שנאמנות לקבוצה

הופכת לחשובה יותר מקבלת החלטות מדוייקות ונכונות.

תהליך קבלת ההחלטות בקרב קבוצות בין הכשלים השיפוטיים הרבים הטמונים ב

דעים, תוך ביטול ספקות וחילוקי -: חיפוש אחר תמימותניתן למצוא מלוכדות ומגובשות

דעות ברמת היחיד )צנזורה עצמית וקיבוצית(; רציונליזציה של החלטות )גיבוש הנמקות

( התומכות בהן, מבלי לייחס תשומת לב מספקת לנימוקים מפריכים או לחלופות אחרות

ואופטימיות יתר )אמונה "חיובית מדי" ביכולות הקבוצה ובצדקת ויעילות החלטותיה(;

מספקת להשלכות המוסריות -ערנות לקויה כלפי סיכונים פוטנציאליים; התייחסות בלתי

של החלטות הקבוצה, כתוצאה מאמונה מלאה ב"טוהר המידות" של חבריה; וחשיבה

לת( כלפי הגורמים שמחוץ לקבוצה )במיוחד סטריאוטיפית )על פי רוב עוינת ומזלז

31האויב(.

סיעור "הפריה של רעיונות ואפשרויות שונים )ללהצפה ותורמת תית בה קבוציחשבעוד ש

-בדרך כלל יותר סדורה ושיטתית, אך נוטה להיות חדהינה , הרי שחשיבה אישית ("מוחין

.ממדית וסלקטיבית

31 of Groupthink: A psychological Study of Foreign Policy FiascoesJanis, Victims Irving L.

(Boston: Houghton Mifflin, 1972). ,ת"א: הערכה זהירה: קובץ מאמרים. ראה גם, אהרון יריב( .88-79(: 1998מערכות,


- 23 -

בבן האדם. -רמת היחיד ; כלומר במקד בעבודה זו ב"ליבה" ולא בסביבהבחרתי להת

מעבר לסברתי, כי עיוותי התפיסה ברמת הפרט משפיעים ו"עמידים" יותר )קרי, קשים

ללא הבנה עמוקה של הרובד להסרה( מאשר עיוותי התפיסה הסביבתיים; הרי ש יותר

י של גורמי המשנה המשפיעים , לא נוכל להבין כיאות את משקלם היחסאינדיבידואליה

של הפרט. המציאותעל תפיסת

תפיסה ועיוותי תפיסה במודיעיןהלכה למעשה: 1.2.7

במסגרות תדיר לתפקד ללא שימוש גופי מחקר והערכה מודיעיניים אינם יכולים

זאת, במיוחד מאחר .הכללות, הנחות או כלליםשל מסכת -תפיסתיות, או "קונספציות"

ת ומורכבוברמת ודאות קשה-מאופיינת בחוסרהמודיעין צין סביבת המידע של קש

פיינת בריבוי אמחד גיסא, ניצב החוקר בפני מציאות המת: מתחים רביםרוויית וגבוהה,

ודאות, -אישחקנים, גודש מידע, פערי מידע, הונאה, הסתרה, אותות, רעשים, מידור,

של צרכנים וקברניטים לתת לחץ, וכו'. מאידך גיסא, הוא נתון לעמימות, חוסר עקביות

למידע המורכב פרשנות מהירה, מדוייקת, פשוטה ושימושית.

על קצין המודיעין, אפוא, לחדור מבעד למגבלות המידע החלקי ולהתמודד עם האתגרים

שילוב של יכולות אינטליגנטיות בעיקר באמצעות הכבדים ארגוניים -המקצועיים

שהקונספציה )שיכולה להתגבש בדרכים - צירתיותאנליטיות, אינטואיטיביות, מעשיות וי

העבודה" של קצין המודיעין. "סביבת .5 תרשים

חברה

ארגון

קבוצה

יחיד


- 24 -

.ואינדוקציה, דדוקציה, אקסטרפולציה, אינטרפולציה וכו'( הינה גולת כותרת -שונות

כפי שציין אחד החוקרים:

]איש המחקר נדרש[ לסבלנות של מטפס צוקים; למסירותו של המלומד לפרטים

יציה של ארכיאולוג, יבשים; לאובייקטיביות הקרה של חוקר מידע; לאינטוא

המטפל ברסיס עובדות; לשיקול הדעת של הרופא; ליכולת הביטוי של עיתונאי;

32פרקליט בבית הדין... ולכושר הטיעון של

-ואף לא כיום )למרות נסיונות ספורים שנעשו בתחום( ' 70-לא בשנות ה -אין עם זאת,

לעיתים קרובות ונספציות.לביצוע הערכות או לגיבוש ק מתודולוגיה פורמאלית ומוסכמת

ב"שכל הישר" ובנסיונו האישי כדי לגבש את עושה החוקר שימוש באינטואיציה שלו,

תפיסותיו, כשהוא בדרך כלל שואף לפעול באורח אינדוקטיבי )קרי, לבחון את הנתונים

ולאחר מכן לגבש מסקנות/הערכות( ונצמד למספר שאלות עליהן הוא מנסה לענות: מה

ה קרה? מה מהמשמעות של מה שקרה? מה יקרה?קרה? למה ז

היעדר פתרון ומבלבלת לבין , מאתגרתבין מציאות מורכבת -שילוב זה כפי שנראה להלן,

הופך את גופי המחקר וההערכה לפגיעים -מתודולוגי סדור ופורמאלי להתמודדות עמה

במיוחד לעיוותי תפיסה.

יותר למדעים לתחום הקרוב המודיעין ניתן למתוח קווי דמיון בהקשר זה בין תחום

:רפואה -המדויקים

]הרציונאליות ברפואה מוגבלת[ ע"י נגישות מועטה יחסית למידע, זמן מצומצם

לעבדו, בתוך הווי שידוע לשמצה בשל תנאיו המעודדים טעויות. ]בהווי זה[

כי[ היוריסטיקות שולטות, ובלעדיהן מחלקות מיון ללא ספק יחדלו מלתפקד... ]אם

ניתן גם לראות כיצד היוריסטיקות מובילות לכשלונות ולאסונות. כמחצית

מההאשמות המשפטיות המובאות נגד רופאי מיון נובעת מאבחונים מפוספסים או

33מאוחרים.

32 .. Atheneum, 1968Room 39: A Study in Naval IntelligenceacLachlan, Donald. M

33 Pat Croskerry, “The Importance of Cognitive Errors in Diagnosis and Strategies to

Minimize Them,” Academic Medicine 78.8 (August 2003): 776.


- 25 -

הספרות הקיימת בנושא: מה שנחקר ומה שלא 1.3

הספרות התיאורטית 1.3.1

ועל עיוותי תפיסה בפרט, בעוד שנכתבו מחקרים רבים על תהליכי קבלת החלטות בכלל

הרי שמרבית המחקר בנושא:

. זאת, בדגש על: תיאוריות שבוצעו לפני שנים רבות חלוצייםמחקרי יסוד נשען על .1

( שפותחו בשנות Simon(, והרציונליות המוגבלת )Festingerהדיסוננס הקוגניטיבי )

(, Kahneman and Tversky'; ותיאוריות ההטיות הקוגניטיביות והפרוספקט )50-ה

34'.70-שפותחו בשנות ה

של נדיר להיתקל בסינתיזה האסכולות שלעיל. אינו חותר לביצוע אינטגרציה של .2

התיאוריות השונות והמתחרות הנוגעות להטיות חשיבה למיניהן לכדי מודל אחד

. המחקר מתמקד בדרך כלל בהחלת תיאוריות קיימות על הקשרים מתוכלל

(בעיקר מתחום הפסיכולוגיה ומדעי המדינה)ולטים לא מעט חוקרים ב .ספציפיים

: הלינו על מצב זה

"בכל הנוגע להתפתחות התיאוריה, הזירה עדיין בשלב מוקדם מאוד. ישנם יותר .א

מדי תיאורטיקנים מתחרים, שחלקם מתעמתים אחד עם השני באופן ישיר, בעוד

את קווי שאחרים פשוט מתעלמים או עוקפים את מתחריהם מבלי שיטרחו לנתח

35הדמיון והשוני; כל זה יוצר אוירה של אנדרלמוסיה תיאורטית".

הן סיימון והן כהנמן וטברסקי זכו בפרסי הנובל בתחום הכלכלה עבור חלק ממחקריהם. לפירוט 34ה )ואחרים בפרק זה( ראה בהמשך העבודה או בפרק המאמרים והספרים הרבים של חוקרים אל

,Fischoffהביבליוגרפיה. מבין הפסיכולוגים הבולטים שהמשיכו את דרכם ניתן למנות את:

Einhorn, Hogarth, Nisbett, Ross, Slovic, Lichtenstein, Dawes, Arkes .ואחרים

35 Making: A New -Policy Causes and Consequences of Defective“Irving L. Janis,

Theoretical Analysis” in Frank Heller (ed.), Decision-Making and Leadership

(Cambridge: Cambridge University Press, 1992): 11.


- 26 -

שנה של מחקר על יוריסטיקות והטיות, אין עדיין 15-"מטריד, כי לאחר למעלה מ .ב

כל תיאוריה כללית או אף מודלים ספציפיים של התהליכים הבסיסיים... היעדר

36ם במישור המעשי.התקדמות תיאורטית מטרידה לא רק במישור המדעי, אלא ג

"ההבדלים האינטלקטואליים בין שני הענפים ]אלו של סיימון ושל טברסקי .ג

וכהנמן[ משתקפים ונתמכים בהבדלים בציטוטים, דפוסי פרסום והיבטים אחרים

37של נוהג אקדמי... זה ]מצב[ מוזר... ומלאכותי".

משל ל)בתהליכי קבלת החלטות בהקשרים כלכליים , בהיבט היישומי, מתמקד .3

,Jervis)למשל פוליטיים ו( כהנמן וטברסקי והמחקרים הרבים שנעשו בעקבותיהם

Janis & Mann, George, Tetlock, Farnham, Lebow, Kanwisher מושא '(.ווכ

המחקר הינו, בדך כלל, לקוח של חברת ביטוח, משקיע בבורסה, ולעיתים גם מעצב

קצין המודיעין כמושא מחקר , נבחן מאוד לעיתים רחוקותמדיניות וקברניט.

(Wolshteter, Heur, Handel, Davisבנסיון לעמוד על השפעת עיוותי -, ובן ,)ישראל

תפיסה על תהליך ההערכה המודיעיני, ולבחון דרכים למזער את נזקיהם בארגוני

התיאוריות הקיימות מהזווית שבחנו את מודיעין. ברם, גם קומץ המחקרים

את הסוגיה לעומק. מלנתח , (Heur)למעט פועלו של ובםברנמנעו, המודיעינית,

חוקרים של התופעה סיפרו, כי:

י עת, דוחות טכניים, פרוטוקולים של בניתוחי ארוע, מאמרים בכת 2,432"מצאתי .1

מודיעיני[... הספרות על מודיעין, מחקרנאומים וספרים הקשורים לנושא ]של

היות ארעית ומבוססת על מקרים שנכתבה בידי אקדמאים ובעלי מקצוע, נוטה ל

38מסויימים".

36 Cognitive Heuristics and Biases in Behavioral Auditing: Review, “James Shanteau,

Comments and Observations,” Accounting, Organizations and Society 14.1-2 (1989):

172-173.

37 Annual Review of Political ” Herbert Simon: Political Scientist,“onathan Bendor, J

Science 6 (2003): 442.

38 ce Analysis: Developing a Taxonomy of Intelligen-Foundations for Meta“Rob Johnston,

Analysis Variables,” Studies in Intelligence 47.3 (2003): 4.


- 27 -

"עיקר הספרות בנושא ]של מחקר מודיעיני[ הינה תיאורית באופייה, וככלל .2

מגבילה את בדיקתה לאופנים שבהם בירוקרטיות מנהלות את המחקר כמוצר

39מוגמר, כאשר היא מזכירה בתמציתיות שגיאות מפתח..."

הספרות ההיסטורית 1.3.2

לא שנה, 31גם בחלוף , מלחמת יום הכיפוריםנכתבה אודות למרות הספרות הרבה ש

נערכה בדיקה מקיפה ומעמיקה של כלל הגורמים שהביאו לכשלון הצורב ביותר של

לה למרות שתשומת לב רבה ניתנה לסוגיית "הקונספציה", קהילת המודיעין הישראלית.

אודות היסטורית ספרות הה מרביתהרי שבפועל, ,)בצדק( תפקיד מרכזי ב"מחדל" יוחס

הסתפקה בניתוח חלקי של מאפייני ויסודות "הקונספציה" ת יום הכיפוריםמלחמ

ולדבקות ה, שתרמו להיווצרותקוגניטיביותההטיות לא פנתה לעומקן של הוהמפורסמת,

כדלקמן:ניתן לחלק את הספרות ההיסטורית .הב

ים אישית באירועים אנשים שהיו מעורב בידיספרים שנכתבו - ספרות אוטוביוגרפית .1

מפקד יחידה ניתן למנות את הוסובייקטיבי. בין אישים אל ושניכר בהם פן מגמתי

)רא"ל( )מיל'( ףרב אלו הב"ט,ש , האלוף אלי זעירא;ראמ"ןפורת; -תא"ל יואל בן, 848

גולדה מאיר. ראה"מ -משה דיין; ו

מלחמת יום ספרים שנכתבו אודות הדמויות הבולטות בסיפור -ספרות ביוגרפית .2

בולטים במסגרת זו ספריהם של , שגם להם היה גם גוון אפולוגטי ומגמתי.הכיפורים

-אודות הברטוב, חנוך ושל בראון,אריה שהב"ט דיין, של )רל"ש( ראש לשכתו

גיבורי שביקשו להוכיח את "חפותם" של רמטכ"ל רא"ל דויד )"דדו"( אלעזר,

ספריהם.

זו הסתפקה בגלגול הסיפור של הימים -מחצה או היסטורית לספרות עיתונאית .3

שלפני המלחמה ושמה דגש על היבטים אישיותיים, ארגוניים ותרבותיים )למשל,

אריאן, חשביה, שיף, הרצוג, מילשטיין, נקדימון ברגמן ומלצר(.

בספרות ההיסטורית המקצועית אודות הדגש אודות "המחדל" עיקר -ספרות מחקר .4

(,Betts-)למשל, לניר ו מבניים-מערכתייםהיה על ליקויים הצד הישראלי במשוואה

, והיבטים (פורת-, בןיוסף-וחיפוש אחר אשמים )למשל, בר תכונות אישיותיות

39 .Lefebvre, 235


- 28 -

במקרים שבהם החוקרים השונים אכן .(זאביאופרטיביים )למשל אשר, -צבאיים

התייחסו להיבט הקוגניטיבי, הרי שהם הסתפקו, ככלל, באזכור "הנעילה על

ונספציה" או בניתוח חלקי ותמציתי למדי של חלק מהגורמים שתרמו ל"הינעלות" הק

(. 40יוסף, אבן, ואף "ועדת אגרנט"-, קם, ברHandelזו )למשל,

עד כה, טרם נערך מחקר מעמיק המחבר בין הקורפוס התיאורטי אודות עיוותי תפיסה

לבין המקרה של מלחמת יום הכיפורים.

הטיעון המרכזי 1.4

וצא לעבודה זו הינה ההנחה, כי התופעה של עיוותי תפיסה קוגניטיביים אינה נקודת המ

מוכרת דיה בהקשריה המודיעיניים; וכי השפעתה על הערכת המודיעין ערב מלחמת יום

הכיפורים לא נידונה לעומקה ולכן טרם ניתן לה משקלה הראוי.

ות לכשלים להגביר את המודע על רקע זה, המטרות העיקריות של העבודה הן:

החשיבתיים המלווים את עבודת המודיעין ולמזער את נזקיהם; ולהוסיף נדבך שיאפשר

הבנה טובה ושלמה יותר של הפתעת יום הכיפורים.

באמצעות המסלול המתודולוגי הבא:בכוונתי להשיג את יעדי העבודה

בניית מודל או טיפולוגיה קונספטואלית של עיוותי תפיסה קוגניטיביים .1

. זאת, מתוך בחינה לעומק של מכלול נדיבידואליים הרלבנטיים לתחום המודיעיןואי

הספרות התיאורטית וההיסטורית הנוגעת להטיות חשיבה ותהליך קבלת החלטות;

וכן מתוך שימוש בתובנות שצברתי מתוך נסיוני המקצועי. אחלק את עיוותי התפיסה

אפשר לקבל החלטה, ועיוותים המלשני שלבים: עיוותים בתהליך החיפוש אחר מידע

המופיעים לאחר שההחלטה כבר התקבלה.

ניתוח הארוע של הערכת המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים באמצעות ההמשגה .2

ביסוס הרלבנטיות והערך המוסף של הכלים המושגיים להבנת , תוך התיאורטית

תהליך במילא תפקיד מהותי ההיבט הקוגניטיבי , מתוך הנחה, כי הארוע. זאת

יהן של מצרים ושל סוריה כוונותנה של ישראל להעריך נכוחה את כשלולשהוביל

( 1973בנובמבר 18-שהוקמה )בהתאם להחלטת הממשלה מ ,ועדת החקירה הממלכתיתהכוונה ל 40 .("ועדת אגרנט", בראשות השופט אגרנט )להלן "המחדל"במטרה לחקור את


- 29 -

.(1972)מאז אוקטובר כלפי ישראל בשנה שקדמה למלחמת יום הכיפורים

מעיוותי תפיסה הכשל ההערכתי נבע, בין היתר, :ההיפותיזה המרכזית

חוקרי אמ"ן אשר סילפו את תפיסת המציאות של קוגניטיביים ואינדיבידואליים,

עיוותי התפיסה העיקריים קונקרטית, אזהה את .ושל דרג מקבלי ההחלטות

מתוך ניתוח עמוק ופרטני של הישראליות,ת והערכהעל עשויים היו להשפיע ש

המסרים )בכתב ובע"פ( שבקעו מאמ"ן, מהמטכ"ל ומהדרג המדיני, והשוואתם למידע

שעליו הם התבססו.

ראיתי לנכון שלא להסתפק ההיסטורי והתיאורטי. מהניתוחישימים לקחים תהפק .3

תוך עיגונם במקרה ההיסטורי -בניתוח בעיות בשיפוט, בהערכה ובקבלת החלטות

אלא אף להציע קווי פתרון אפשריים, הנובעים מניתוח הארוע. במסגרת -שבו עסקינן

ת למעריכים ולחוקרי מודיעין בהתמודדו לסייע זו, אנסה להציע כלים העשויים

בעתיד. ()בדגש על אינדיבידואליותמלכודות קוגניטיביות המתמדת עם

ת ומתודולוגי ותהערכמה 1.5

כיצד ניתן להוכיח את התיזה? 1.5.1

, שאותן ראיתי לנכון לציין, אך מתודולוגיות העבודה הנוכחית "סובלת" משתי מגבלות

לת להוכיח המגבלה הראשונה נוגעת למידת היכואינן פוגעות בתקפותה באורח מהותי. ש

את התיזה; כלומר, ליכולת לקבוע, כי הכשלים המודיעיניים נבעו בהכרח מעיוותי תפיסה

עיוותי התפיסה הקוגניטיביים והאינדיבידואליים כי או מן הסוגים המנותחים כאן,

לשאר הגורמים שהובילו להפתעה )תכונות אישיותיות, שיחקו תפקיד דומיננטי ביחס

קויים מבניים וכו'(. אולם, משום שביסודה אין העבודה מבקשת יריבויות ארגוניות, לי

יחסית להאיר מימד נעלם , אלא או לקבוע אמיתה מדעית לשחזר את סיפור ההפתעה

עיוותי התפיסה הללו בהנחה, כי , בראייתי,סתפקבהחלט ניתן להבהקשר זה, הרי ש

הערכת גורמים(.)גם אם לא בלעדי או בהכרח גדול יותר משאר השיחקו תפקיד חשוב

מודיעין תזוהה ככזאת ה"סובלת" מעיוות תפיסה אם הגורם המצדד בה דבק בה במידת

וכיח שכנוע רבה יותר באורח ניכר ממה שהמידע/ראיות הקיימות מאפשרות. כדי לה


- 30 -

או את היעדרן של ראיות ), אנתח את הראיות הנוגדות את הערכות המודיעין הפערים אל

41את הסיבות לפערים הללו.ו( מספקות התומכות בהן

כיצד ניתן להתגבר על מגבלות הסיווג? 1.5.2

בעייתיותו של בסיס זה .בסיס העובדתי עליו נשען המחקר הנוכחיהמגבלה השניה נוגעת ל

שוחרר שחלק מהמידע בנושא )כמו בנושאים אחרים בעלי עניין היסטורי( טרםנובעת מכך

ממסמכי מהידיעות וחלק כולתי להציג כאן אין בימארכיוני המדינה לעיון ציבורי. היות ש

המודיעין המקוריים, אאלץ להסתמך, במידה רבה, על מסמכים שצוטטו )נאמנה למיטב

נקודת אישים שהייתה להם נגישות ישירה אליהם.ע"י , ו"ועדת אגרנט"ידיעתי( ע"י

אומית(, תורפה נוספת טמונה באופיו הטעון של הנושא מבחינות רבות )אישית, ארגונית, ל

ובגרסאות הסובייקטיביות השונות והמתחרות לו הוא זכה )היבט שניזון גם מחלוף הזמן(.

42הדבר בולט במיוחד בביוגרפיות ובאוטוביוגרפיות השונות שנכתבו בנושא.

ניתן לבצע מחקר ובהחלט ,אקוטית האינ כללההיסטורי ית התיעוד בעיעם זאת, להבנתי,

. זאת, ע"י שימוש בחומר הרב אשר שוחרר בסיס המידע הקיים אמין, מבוסס ושיטתי על

וכן באמצעות הצלבת הגרסאות -השנה למלחמה 30ובמיוחד עם ציון -לציבור עם הזמן

דברי מרואיינים אחרים ומסמכים דמויות שנטלו חלק בארועים ועם האישיות של ה

דה רחבה יותר בנושא, על במקביל, אולי לקראת פרסום עבוומכל מקום, אני פ מקוריים.

עם .לשחרר חלקים מסוימים ממסמכי המודיעין ומהפרוטוקולים של הדיונים הבטחוניים

כבר נווב המוחלט של החומר הנוגע לענייהרו ,מדובר בפיסות מידע ספורות ,כאמור זאת,

פורסם בגלוי.

עליהםהמקורות הראשוניים , בעבודה זו תישתמשהשבה הענפה מעבר לספרות המחקר

אתבסס בעבודה זו הם:

: בצד הישראלי .1

Nancyרה על מגבלה זו במחקרה על מדיניות הבטחון האמריקנית. ראה, לדוגמא, כיצד קנווישר התגב 41

Kanwisher, “Cognitive Heuristics and American Security Policy,” Journal of Conflict

Resolution 33.4 (Dcember 1989): 653.

יה(, הודה אביעזר יערי, מבין הדמויות המרכזיות באמ"ן/מחקר בשעתו )היה אחראי על מחקר סור 42בעצמו, כי "בינתיים עבר כל אחד מאיתנו תהליכים של סינון ושכחה. סביר שמלבד שכחה רגילה

בדרך הוסיף כל אחד גם הצדקה עצמית המפחיתה את כושרו לתת עדות אובייקטיבית". יערי, .172, ממרחביה


- 31 -

:מסמכים ארכיוניים .א

-לא כל שכן המתריעות -מרבית הידיעות החשובות ידיעות מודיעיניות. (1

השנה 30שהגיע ערב המלחמה כבר פורסמו ברבים. זאת, במיוחד סביב ציון

למלחמה.

חלק לא מבוטל ממסמכי המודיעין הרלבנטיים לעבודה זו מסמכי מודיעין. (2

וטט בדו"ח ועדת אגרנט, בספרי הזכרונות/ביוגרפיה, ובספרות המחקר צ

יוסף, שנהנה מנגישות לחומר מודיעיני מסווג(. -השונה )למשל ע"י בר

מדובר כאן בעיקר בדיונים שנערכו אצל פרוטוקולים של דיונים בטחוניים. (3

רמטכ"ל, שרישומיהם מופיעים בדו"ח ועדת -ראש הממשלה, שר הבטחון וה

ט ומצוטטים גם בספרות המשנית )למשל ע"י גורמים נגישים, כמו בראון אגרנ

43וברטוב(.

:חומר גלוי .ב

ראיונות, נאומים, -ויות של קצינים בכירים וקברניטים התבטאויות גל (1

מסיבות עתונאים וכו' של הנפשות הפועלות השונות )בדגש על קצינים בכירים,

מ(, בהם התייחסו ערב ראה"-ט, שרים אחרים, ו"ראמ"ן, רמטכ"ל, שהב

המלחמה לסוגיית סבירותה.

של הדמויות הישראליות השונות בפרשה )בדגש על גולדה ספרי הזכרונות (2

שהתקיימו והרצאות ושיחות פורת(; -מאיר, משה דיין, אלי זעירא, ויואל בן

ייה סואמ"ן/מחקר: אריה שלו, יונה בנדמן, ז-עמם )בדגש על קצינים לשעבר ב

, במסגרת הקורס "מודיעין יעזר יערי, יעקב רוזנפלד ואחרים(, אבקנייאז'ר

. צה"ל-והפתעה" בהנחיית ד"ר יגאל שפי ובמסגרת ימי עיון וקורסים ב

אה לכמות גדולה גישה כמעט מלבכתיבת ספרים אלה )ובמיוחד במקרה של ברטוב( נהנו המחברים מ 43-)בדגש על אותם פרוטוקולים של דיונים, אך גם מסמכים, קלטות מחמ"ל המאוד של חומר מסווג

18רמטכ"ל ב"בור", מכתבים וכו'(. לדברי ברטוב )בהקדמה לספרו; ובהרצאה באוניברסיטת ת"א, מר המסווג לאחר רמטכ"ל גור העניקו לו רשות לעיין בחו-(, ראה"מ רבין, שהב"ט פרס וה2003נובמבר

וללא סילופים מהימנה מותו של דוד אלעזר. להתרשמותי, ציטטו בראון וברטוב חומר זה בצורה משה דיין במלחמת יום הכיפוריםאריה בראון, העלולים היו לנבוע מאותו פן מגמתי משהו בכתיבתם.

.2002אוקטובר 2, הארץ(; ראה בהקשר זה גם 1992ת"א: עידנים, )


- 32 -

רמטכ"ל סעד -: ספרי זכרונות וראיונות של הנשיא אנואר סאדאת, ההמצרי בצד .2

אלדין אלשאד'לי, ראש אגף מבצעים בצבא מצרים מחמד עבד אלע'ני אלגמאסי,

"אלאהראם", מחמד חסנין הייכל. בנוסף, נכתבו הממסדי, ורך לשעבר של היומון והע

מספר ספרים ומאמרים ע"י מחברים מצריים אודות האסטרטגיה המצרית לקראת

הספרות אודות האסטרטגיה והמהלכים המצריים משמשת בעבודה זו המלחמה.

בעיקר כספרות ביקורת ורקע.


- 33 -

הרקע ההיסטורי .2

ל תורת הבטחון הישראלית ע"י ביצוע פעולה צבאית בהתאם לאפשרויות של לערער ע [יש]

ך ששהמ והכוחות המזויינים במטרה להסב לאויב את האבדות הכבדות ביותר ולשכנע אות

כיבושה של אדמתנו תובע מחיר גבוה מדי בשבילו, וכי תורת הבטחון שלו... אינה אפוא מגן

ן עליו היום או לעתיד לבוא.פלדה שלא ניתן להבקיעו ואשר יוכל לגונ

197344באוקטובר 1-בהמצרי פקודת המלחמה שנתן סאדאת לשר המלחמה -

אשרטט את "סיפור המעשה" ההיסטורי, על מנת לפרוס בתמציתיות את הרקע בפרק זה

פער ההכרחי להבנת הפער בין המציאות בצד האויב לבין תפיסת המציאות בצד הישראלי.

" )שהיתה הקונספציה, אז למעשה הפכה "1972בערך באוקטובר זה נוצר, כפי שנראה,

בין ל מצריםאתמקד במאזן שבין כדי להסביר פער זה, ". קונספציה-מיסנכונה עד אז( ל"

זאת, הן משום שמצרים היתה השחקנית המרכזית בארועים שהובילו למלחמה ישראל.

; והן משום שהמרכיב והיוותה למעשה את האתגר המרכזי לקהילת המודיעין הישראלית

, כפי שנראה, לא רק היה חשוב פחות מהמרכיב המצרי בה, אלא - "קונספציה"הסורי ב

לא ללמלחמה האכן לא יצא , כפי שגרסה ה"קונספציה",)סוריה גם עמד במבחן המציאות

מצרים(.

על סוגיית ההפתעה. -, ראוי לומר מספר מילים על אופיו של פער זה אולם, קודם לכן

44 ([No Place]: [No Publisher], In Search Of Identity: An AutobiographySadat, -Anwar El

1977): 326-327.


- 34 -

הפתעה! 2.1

ות... צריך ללמוד את החיים מחדש.הרבה אמיתות שקבענו לעצמנו התבררו כלא נכונ

45(1973אוקטובר 8-9חמ"ל פיקוד דרום, -שהב"ט )בביקור ב -

שיצר את ההפתעה בצד הישראלי זה הוא הצורם בין המציאות לתפיסת המציאות פער ה

לשון אחר: ת ורבת עוצמה.אסטרטגית, מהותיבהפתעה לכשנפתחה המלחמה. מדובר היה

הכרה פתאומית, כי הפרט פעל על בסיס תפיסת איום שגויה. ]הפתעה אסטרטגית[

מתרחשת נוכח הכשלון לחזות, לא כל שכן לצפות מראש, איום חיצוני חמור ומיידי

46לאינטרסים הלאומיים "החיוניים".

: -שכן לא מדובר היה בטקטית ומקומית, זאת, להבדיל מהפתעה

תעה בעיתוי, בכיוון, במיקום, בסדר הכוחות ובצעדים אחרים שיזם גורם חיצוני הפ

היריב. ]אלא[ ההלם ביום הכיפורים נגרם בעיקר כתוצאה מהגילוי על הדימוי -

העצמי המוטעה של הישראלים את עצמם, את עוצמתם הצבאית, החברתית,

47ובמידה מסויימת אף המוסרית.

ם אלו, מרבים להשתמש ב"אנקדוטת ובסטר" )מחברו של להמחשת ההבדל בין שני מצבי

המילון האמריקני המוביל(:

יום אחד הגיע ובסטר הביתה מוקדם מהרגיל ומצא את אשתו במיטה, בזרועותיו

הדהמתאותי", ואילו ובסטר השיב, " הפתעתשל המשרת. אישתו מייד אמרה, "

אותי"...

מלחמת העולם השניה, נפתחה אפוא מלחמת יום הכיפורים, כמו רוב המלחמות מאז

של אמ"ן ושל הדרג דבקות עוצמת הנראה, כי בנסיבות של הפתעה בסיסית ואסטרטגית.

לא תפרוץ מלחמה, עמדה ביחס ישיר לעוצמת שהמדיני והבטחוני הבכיר בהערכה

אוגוסט 8, ידיעות אחרונותהקלטה שערך הקשר האישי של מפקד פיקוד דרום, יצחק רובינשטיין. 452003.

46 University Press, (New York: Columbia Intelligence and Strategic SurpriseAriel Levite,

1987): 1. .40(: 1983)ת"א: הקיבוץ המאוחד, הפתעה בסיסית: מודיעין במשברצבי לניר, 47


- 35 -

היתה מופרכתהעמוקים יותר, , על רבדיה התרבותייםהערכה זולכשהתחוור, כי ההפתעה

.אכזבה כגודל הציפייה"()"גודל ה

1972לפני אוקטובר -מצרים מול ישראל 2.2

"מה שנלקח בכוח ילקח בכוח": מצרים 2.2.1

אני מבין היטב... שאל לנו לצאת לקרב כל עוד אין בכוחנו להרתיע את ישראל מתקיפת עורפנו

האזרחי )כלומר כל עוד חיל האוויר שלנו אינו מסוגל לבצע תקיפות תגמול בעורף האויב(.

197248יוני 6, הנשיא סאדאת לראש מנהלת המודיעין הכללי, אחמד אסמאעיל עלי -

, ההסרת חרפתהמרכזי של מצרים היה הלאומי מאז סיום מלחמת ששת הימים, היעד

מצרים אמנם בחנה בתקופה זו . (השבת כל סיני )"מחיקת תוצאות התוקפנות"באמצעות

היה להשגתו האמצעי המרכזי שפיחתה אולם 49למימוש יעד זה,שונות יוזמות מדיניות

מחמד חסנין הייכל, מבכירי העתונאים המצריים, שהיה מקורב לנאצר כוחה הצבאי.

ולסאדאת, הסביר נקודה זו:

מצרים הייתה כה שבויה בדיבוק באשר למכה המקדימה המוצלחת שהנחילה

לשאלה[ עד כדי כך... שכל מחשבותיה התרכזו ב]מתן מענה 1967ביוני 5-ישראל ב

כיצד להשיג את המידה של עליונות אווירית היכולה לאפשר למצרים לנטרל, בתורה,

50בסיסים ישראליים.

ברית המועצות רובם ככולם מול -את מאמצי ההתעצמות שלה מיקדה מצרים לאור זאת,

בנסיון לגבש מענה אפקטיבי ליכולת הישראלית לפגוע קשות בעורפה המצרי. - (ברה"מ)

עליונות אווירית בשטחה נועדה לאפשר לצבא המצרי: הקניית

מתן חיפוי מלא לטורים המתקדמים מגדת התעלה מזרחה אל לב סיני, ואחר כך עד

לקו הירוק. לנגד עיניהם ]של המצרים[ עמדו הלקחים המרים של -לגבול הבינלאומי

כים , כאשר במהלך הנסיגה מסיני הותקפו הטורים הארו1967-הכוחות המצריים מ

.116[(: 1980] 1987)ת"א: מערכות, חציית התעלהסעד אלדין אלשאזלי, 48

פברואר -או"מ, יארינג )ינואר-יוזמות מדיניות מצד שליח ה 1970-1971לדוגמא, בחנה מצרים בשנים 49(; שר הבטחון דיין, המנהיג היהודי גולדמן, ואף הציגה יוזמה משל עצמה )נאום סאדאת 1971

(.1971מפברואר

50 168.-(London: Collins, 1975): 167 Road to RamadanMohamed Hassanayn Heikal,


- 36 -

מן האוויר בשטחי המדבר הפתוחים, ובעיקר במעברים ההרריים הצרים של הגידי

51והמטלה.

יל האויר התחזק בעקבות פעילות ח לקח מרכזי זה שהפיקה קהיר ממלחמת ששת הימים

)שניטשה באזור התעלה ובעומק שטח מצרים במהלך מלחמת ההתשההישראלי )חה"א(

אילוץ -לא השיגה את מטרתה המרכזית ר שא (,1970אוגוסט - 1969בין השנים מרס

. ישראל לסגת מסיני

גם בחומר מודיעיני אינטימי, אך כהנתמהחשיבות שייחסו המצרים להשגת יכולת זו

סאדאת הבהיר, כי "אילו היתה ברשותנו היכולת למשל, תימוכין במידע גלוי.יתה לכך הי

-זו הפעם האחרונה הייתה 52".להלום בעומק )שטח ישראל(, היה המצב באזור משתנה

שסאדאת התנה בפומבי את חידוש המלחמה בהצטיידות -וכפי שנראה, לא בכדי

, נפסקו ההתייחסות 1972במערכות נשק מעין אלה. למעשה, מאז חודש אוקטובר

הפומביות של גורמים רשמיים בקהיר באשר לנחיצותן של מערכות נשק מתקדמות לשם

!פתיחת מלחמה נגד ישראל

28-במותו של נאצר ;אסטרטגיה זו הנחתה את קהיר גם לאחר סיום מלחמת ההתשה

.1970אוקטובר 15-לשלטון של סאדאת בלייתו עו ;1970ספטמבר

"תור הזהב" של "הקונספציה" :ישראל 2.2.2

ביחס מחקרית העיקרית ההערכה האמ"ן -התגבשה ב, מאז סוף מלחמת ששת הימים

מצרים לא עפ"י הערכה זו:לכוונותיהן האסטרטגיות של מצרים וסוריה כלפי ישראל.

.82(: 2003)ת"א: מערכות, לשבור את הקונספציהדני אשר, 51

.1972בר אוקטו 6, אלחודת'-ראיון ל 52

. הנשיא סאדאת ושר המלחמה, אסמאעיל, משקיפים לעבר 1 תמונה (.1973 הגדה המזרחית של תעלת סואץ במהלך תרגיל צבאי )יוני


- 37 -

בלא יכולת תקיפה מספקת )שמטרתה כיבוש כל או רוב סיני( תיזום מלחמה מול ישראל

בעומק בישראל; וסוריה לא תצא למתקפה ללא מצרים.

-" קונספציה( ָכ""רנטועדת אג"שלימים נודעה )במיוחד לאחר פרסום דו"ח -תפיסה זו

התכופים של סאדאת במוסקבה , בעקבות ביקוריו 1972קיבלה משנה תוקף בראשית

, שהתמקדו בסוגיית הרכש הצבאי, בדגש על (1972 ובאפריל בפברואר, ו1971)באוקטובר

מאז התחזקה אמונתה של קהילת המודיעין 53.השגת אותה יכולת לתקוף בעומק ישראל

מידע מהימן בה שימוש תדיר ובהיר יותר. זאת, מפאת הגעתו של ב"קונספציה" ונעשה

-הטוב ביותר דאז של "המוסד" 54ה"יומינט"מקור ( שהביא אותנטיים )מסמכיםונגיש

מקור זה ה כזונות, בשנים האחרבתחום המצרי. -המודיעין הישראלי בכלל של למעשה ו

55".בבל" ,כינוילבעתונות הישראלית

:"הקונספציה", בניתוח של אמ"ן, במספר גורמים נוספים נתמכהמכל מקום,

יתר של הפער בין )שהובילו להערכתבתוצאות מלחמות ששת הימים וההתשה .1

לב )במסיבת -רא"ל חיים ברהרמטכ"ל, כך למשל, טען .צבאות ערב לישראל(

מבט -ראה, בין היתר, הרצאה של יואב גלבר ביום עיון בנושא "ההיסטוריה של מלחמת יום הכיפורים 53 .2003ובמבר נ 18חדש, כתיבה חדשה", אוניברסיטת ת"א,

כאן המקום לבאר מספר מונחים הנוגעים לסוגי מקורות מודיעין, בהם אעשה שימוש גם בהמשך 54מודיעין - Signals Intelligenceסיגינט = ; מודיעין אנוש - Human Intelligenceיומינט = העבודה:

פה זו מקורות המודיעין יצויין, כי בתקו מודיעין חזותי. - Visual Intelligenceאותות; ויזינט = )ולא יומינטייםהערכיים ביותר של ישראל בתחום המצרי )בדגש על רובד הכוונות( היו מקורות

סיגינטיים(.

, בן למשפחה מצרית 1944, יליד אשרף מרוואןעפ"י פרסומים ישראליים ומצריים גלויים, "בבל" היה 55התחתן בשנות השישים עם מונה, וכלכלה, דוקטור בלימודי תואר מכובדת, שלמד בבריטניה וקיבל

יורשו של נאצר, הנישואים קירבו אותו לחוגו הפנימי ביותר של של הנשיא נאצר. בתו השלישיתחשובות ורגישות שיצא לשליחויות דיפלומטיות שליח אישי שלו,זכה למעמד של הואסאדאת, ו

ראש לשכת הנשיאות, ימששעפ"י אמצעי התקשרות באותה תקופה, הוזכר שמו כמי ש בעולם. ואלפי פרסומים זרים, ה הביון של מצרים. מטעם הנשיא עם שירותי ולפעמים אף צוין שהיה מתאם

ישראל לשגרירותבהיכנסו ביוזמתו הציע את שירותיו, כאשר 1969-גויס בידי ישראל, ככל הנראה בפול או לא )ראמ"ן לשעבר, אלי . יצויין, כי ניטש ויכוח באשר לשאלה האם "בבל" היה סוכן כבלונדון

זעירא, והעתונאי אהרון ברגמן טוענים שכן, בעוד שעמדת אמ"ן והמוסד היא שהוא לא היה כזה(. מנתב קבוצות הוא ,איש עסקים ומחלק את זמנו בין קהיר ללונדון. בין השארלאשרף הפך מאז

ספים ערביים במערב. כ משקיעים מערביים להשקעות במדינות ערביות ומקים קרנות שמשקיעות אפי.'קד רמועמ ,מנהיג לוב לושותף עסקי ש כי הוא משמש יועץ כספי ,בתקשורת הועלו אף השערות

; 2003ינואר 24, 2003ינואר 29, 2003ינואר 17, 1999ספטמבר 24, 1999ספטמבר 17, הארץראה: ראיון של השבועון הממסדי ) 2002דצמבר 21, אלאהראם אלערבי; 2003ספטמבר 26, ידיעות אחרונות

23, אלאסבועהמצרי עם אהרון ברגמן, שבו נחשף לראשונה בתקשורת הגלויה שמו של "בבל"(; .2003נובמבר 23, אלראי אלעאם; 2003נובמבר


- 38 -

עיתונאים, עם פרישתו מצה"ל(, כי "האפקט המצטבר של מפלת המצרים במלחמת

ראיית תכלית בחידוש -אם לידי חוסר התלהבות למלחמה, לידי איההתשה הבי

56המלחמה".

עפ"י עדויות רבות בכתב ובע"פ, .במקומונשיא נאצר, ועליית סאדאת של ה ובמות .2

נעדר בטחון עצמי מספק, ,וחסר כריזמה, כטיפוס חלש חיווראמ"ן -בהלה נתפס

בהכרח במעשיו )מעין אך לא ,בהתבטאויותיולוחמני ממולח או מתוחכם, ו-בלתי

הן -רב באשר לכישוריו של סאדאת כנשיא "ן ספק אמ-בככלל, שרר ."נמר של נייר"(

ובמיוחד באשר ליכולתו לקבל הכרעה -והן לאחר שתפס את מוסרות השלטון לפני

כך, למשל, שיחזר אביעזר יערי, כי אמ"ן/מחקר אסטרטגית למלחמה או לשלום.

57ורה... חסרת מנהיגות וכריזמה".תיאר את סאדאת כ"אישיות אפ

המעצמות לא ירשו הובילה להערכה, כי . זו אווירת ה"דטאנט" ב"מלחמה הקרה"ב .3

. (מזה"תמזרח התיכון )בנוספת התלקחות

.1972-1971ממקורות שונים בשנים של הידיעות המתריעות שהגיעו לאמ"ן זמתןהב .4

בדגש של סאדאת, פומביים נאומים "בבל"; כמו גם התרעות של המקור בכלל זאת,

תהא 1971(; כי שנת 1971יולי 23) 1971, כי יצא למלחמת לפני סוף שנת ויתוהצהרעל

(; וכי מאחר שאבדה התקווה לשלום מתכוונת מצרים 1971אוגוסט )" שנת ההכרעה"

(.1971נובמבר 21לפעול "בדרך צבאית" )

פרט בכל )ובבתחום הצבאי במיוחד ,יםבזלזול כללי כלפי יכולות הערב -ובמעטפת .5

איבדו את בטחונם העצמיובסברה, כי אלה ;ע מתקפת פתע מתואמת(וצילבהנוגע

אמ"ן ושל היכולות של של הערכת יתר זאת, שררה לעומת ומפחדים מתגובת צה"ל.

החברה הישראלית בכלל.של צה"ל בפרט, ו

-בהמחקר רמ"ח( )ראש מחלקת זעירא,היו ראמ"ן "קונספציהה"מצדדיה הבולטים של

ע"ן מצרים במחלקת המחקר, סא"ל יונה בנדמן; וכן גורמים רשליו, ה"ן, תא"ל אריאמ

דיין(, ואף הב"ט וש רמטכ"ל אלעזר,-במערכת הבטחון )כגון ה, בקהילת המודיעיןאחרים

בדרג המדיני )לרבות ראש הממשלה גולדה מאיר(.

. 1971דצמבר 31, ידיעות אחרונות 56

.167, בדרך ממרחביהיערי, 57


- 39 -

ובתקופה שהיא - "הקונספציה" מעניין לציין שזמן קצר לפני שאמ"ן החל "לשווק" את

(, 1972בינואר 3-שהתכנס ברמטכ"ל הנכנס, בפורום מטכ"ל )-העריך ה -עוד הייתה נכונה

מידת סבירותה . לדבריו, "היא יכולה לפרוץ ו1972" בשנת מלחמה בהחלט אפשריתכי "

דמנות בהז... בין מלחמה ובין פתרונות מדיניים... קשה להעריך מה יהיה הכיוון". גבוהה

-טען, כי אין בטחון שהאש לא תיפתח ע"י מצרים כבר ב, הוא (1972במאי 29-)ב אחרת

"ולא רק לצליחה רבתי, או מלחמה גדולה, אלא גם -, ולכן יש להיערך לאפשרות זו 1972

קבע, כי "אני חושב סכנה זו ]למלחמה[ ריאלית ובפומבי, הוא 58לזו שמטרותיה מוגבלות".

", שכן "יש קשר בין חוסר התקדמות מדינית לבין גידול סכנת 1973ולקראת 1972בסוף

ודווקא בתקופה שתוקפה של הקונספציה -כפי שנראה בהמשך 59ההתנגשות הצבאית".

רמטכ"ל בהערכות מרגיעות הרבה יותר וייחס להן מידת בטחון רבה -דבק ה -"התפוגג"

יותר.

שתי לאור טחון הישראלית פעלה מערכת הב, מחקרית-מודיעיניתהקונספציה הבצד

"ן:אמ-בהשפיעו )כפי שנראה להלן( על המחקר הן תפיסות נוספות, שגם

, ביכולתן של סוכנויות האיסוף להשיג מידע לפיה -איסופית -מודיעיניתקונספציה .1

מדוייקת -התרעה למודיעין למלא את חובתו בראשונה במעלה: מתן שיאפשר

.ם תיכשל הקונספציה המחקריתגם א . זאת,למלחמה -מוקדמת דיה ו

ששררה בדרגים הצבאיים והמדיניים הבכירים, ולא נוצרה בבית -אג"מית קונספציה .2

החרושת המודיעיני. זו גרסה, כי הכוחות הסדירים יבלמו מתקפה ערבית בהצלחה

. קונספציה זו גם בלא התרעה מספקת -)בין היתר, באמצעות "קו בר לב" בסיני(

60.הסדיר יבלום""נודעה כתפיסת

)הקונספציה המחקרית, האיסופית בתפיסת הבטחון הישראלית שלושת הנחות יסוד אלו

עד לאוקטובר התבררו עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים כמופרכות. עם זאת,אג"מית( -וה

היתה נכונה.אכן מחקרית -המודיעיניתהקונספציה לפחות , 1972

.209-213רמטכ"ל. ברטוב, -דיון בלשכת ה 58

.1972מרס 29, אחרונותידיעות 59

שמואל, אבן, "הכשלים המחשבתיים בהתרעה למלחמת יום הכיפורים ומה ניתן ללמוד מהם?" 60 .11(: 1994)אוקטובר 338 מערכות


- 40 -

אותה ביקש -מול הערבים בטחון הישראלית תפיסת הנשענה , בראיית קהירמעניין, כי

התבססה על: -סאדאת להפריך

יצירת עליונות צבאית וטכנולוגית מול הערבים )בעיקר באמצעות חיל האויר וחיל .1

השריון(, כדי לשכנע אותם בחוסר התועלת שבמלחמה.

תפיסת הערבים כמי שאינם מסוגלים לפעול באופן מתואם. .2

)קרי, לאחר מלחמת ששת הימים( ככאלה המעניקים ראיית הגבולות הנוכחיים .3

לישראל עומק אסטרטגי ויתרון בתמרון מול מתקפה ערבית.

ומסוגלת ליזום )מתוקף לו עמידה על ההכרח בפתיחת עימות צבאי, כשישראל מוכנה .4

קבלת התרעה מודיעינית(, ויתכן אף בתנאים של מכה מקדימה ישראלית. המלחמה

תנאי הטופוגרפיים, הדמוגרפיים והכלכליים של ישראל, תצטרך להיות קצרה נוכח

המקשים עליה לנהל מלחמה ממושכת.

הישענות על מעצמה גדולה )ארה"ב(, כדי להבטיח סיוע צבאי )גם בזמן אמת( ותמיכה .5

61מדינית בזירה הבינ"ל.

.30; בר, 117-118גמאסי, 61


- 41 -

1972לאחר אוקטובר -ישראל מצרים מול 2.3

שיש" מהם ע "נלחמים - : תפניתמצריםב 2.3.1

המנהיג והמגן של טענו, כי אנו ללעג בעולם הערבי. אנו כמעט הפכה מושא מצרים 1973-ב

הערבים, אך לא יכולנו להנהיג את עמנו והתגלינו כבלתי מסוגלים להגן על אדמתנו... כל יום

.. הייתה תחושה שזו ההזדמנות האחרונה של מצרים.שחלף היה השפלה למצרים.

62מחמד חסנין הייכל -

, גברה בסאדאת ההכרה, כי הוא אינו מתקדם בקצב משביע רצון ליעד שהציב עם הזמן

"לא שלום ולא המצב של לעצמו )השבת כל סיני( באמצעים המיוחלים )כיבוש צבאי(; וכי

השגת היכולות שיאזנו את עליונות צה"ל נסבל. -הופך ליותר ויותר בלתימלחמה"

הצריכה זמן רב, -מסורתית עפ"י התפיסה המצרית ה -ויאפשרו פתיחת מתקפה

ד, הבשילה בסאדאת בד בבשסאדאת, כפי הנראה, חש שאינו יכול להרשות לעצמו.

מוגבל, באמצעות מהלך צבאי -ובראשם השבת כל סיני -ההבנה, כי יוכל להשיג את יעדיו

צבאי למעשה יחזק את עמדתה של מצרים בשולחן המהלך שיביא בתורו למהלך מדיני. ה

סאדאת הבין, כי נוכח הימשכות אם ייכשל ברמה האופרטיבית. לשון אחר, גם, מו"מ-ה

את יעדיו ממש, הוא יוכל לעל משטרוהכבדים הפנימיים והחיצוניים האילוצים

האסטרטגיים גם באמצעות תבוסה צבאית.

: לאורלמסקנה זו הגיע סאדאת נראה, כי

מלהעניק -המרכזית של מצרים נשקהמשענת וספקית ה - ברה"מהסתייגותה של .1

קרב/הפצצה, טק"א ומערכות ל"א( )בדגש על מטוסיאת המשאבים הצבאיים קהיר ל

זאת, נוכח עידן ה"דטאנט" .שזו ביקשה לגייס לצורך סיבוב עימות נוסף מול ישראל

ר רצונה לסכן את הנכסים ס, וייתכן אף בשל חו1972שנפתח ב"מלחמה הקרה" באביב

כדברי סאדאת, "ברה"מ אכזבה המשמעותיים שביססה במצרים בעשור האחרון.

מצב זה 63".... הסובייטים קשרו את ידיאת הנשק שהיה דרוש לי אותי ומנעה ממני

טכנולוגי בין ישראל למצרים.-הפער הצבאי -ואף הרחבת -טמן בחובו, אפוא, הנצחת

ביתר פירוט, סיפר ראש אגף המבצעים דאז בצבא מצרים, גמאסי, כי:

62 Heikal, 205.

63 .231-218In Search of Identity, Sadat,


- 42 -

בתחילה דגלה החשיבה האסטרטגית המצרית בביצוע פעולה התקפית אחת,

רתה שחרור סיני. פעולה כזאת תבעה שתהיה לנו עליונות צבאית על ישראל שמט

ית ועליונות כזאת לא היתה קיימת... לשם כך נדרשו נשק וציוד רבים מבר

לא קידמה בברכה ולא עודדה את ית המועצות ... במשך מספר שנים... ברהמועצות

שרה שום דבר הערבים לפתור את הבעיה בדרך הצבאית, בעוד שארה"ב... לא איפ

אחר זולת עליונות צבאית ישראל על מדינות ערב... היות שמצרים לא יכולה היתה

להמתין עד אין קץ, הרי לא נותרה בפניה ברירה אלא לתקוף באמצעות הנשק והציוד

64המצויים בידינו בלבד.

.ובמעמדה של מצרים בעולם הערבי בדעת הקהל המצריתהאצת השחיקה בדימויו .2

ד לאחר שהצהיר קבל עם ועדה, ולא אחת, כי בכוונתו לחדש בקרוב את זאת, במיוח

הלחימה נגד ישראל ולכבוש מחדש את סיני.

לא יוכל לממש את יעדיו האסטרטגיים כי בנסיבות הנוכחיות, התחזקות הכרתו, .3

לאחר שיועץ הנשיא האמריקני זאת, במיוחד . באמצעות יוזמות מדיניות גרידא

( את הרושם, כי בלא 1973נג'ר, הנחיל לעמיתו המצרי )בפברואר לבטחון לאומי, קיסי

מלחמה לא ניתן יהיה לגבש לחץ ישיר או עקיף )התערבות המעצמות( שיניע את ישראל

כביטוי לכך, הדגיש סאדאת )בנאום בפני המועצה הצבאית 65לוותר את חצי האי סיני.

צבאיות ומדיניות רציניות, (, כי על מדינות ערב "לבצע פעולות 1973העליונה, במרס

במילים 66היות שרק אז ירגיש העולם בנוכחותנו ובקיומנו ורק אז תזוז בעייתנו".

קוו -אחרות, כל עוד נחשבת מצרים למדינה מובסת שאינה מערערת את הסטטטוס

שממנה נהנתה ישראל, אין כל סיכוי שיחול שיפור משמעותי במצבה של מצרים )לא

תה של ישראל כלפי מצרים, שדחתה הסדרי שלום המבוססים כל שכן שינוי במדיניו

על נסיגה מלאה מסיני(.

המבוי "את ,בהקדם האפשרי ובאורח צבאי ,יש לפרוץכי , סאדאתהחליט כפועל יוצא,

ה"ססטוס קוו" במעין את ר ושבל)קרי, , בלא לחכות להשגת האמל"ח הנכסף "הסתום

סאדאת:כפועל יוצא, שיטת "הלם ומורא"(.

.112-113גמאסי, 64

. ,238In Search of Identity, Sadatראה למשל, 65

.1973מרס 26, רדיו קהיר 66


- 43 -

למעלה 1972ביולי 8-ב (טרם קיבל החלטה סופית בעניין התפנית ,)ככל הנראהירש ג .1

", 25-מטוסי קרב מסוג "מיג 4לרבות ,ממצריםסובייטים צבאיים יועצים 15,000-מ

ל"א )לאחר מכן גם פונו סוללות -, וטייסת תצפית ו(יחידות לוחמה אלקטרונית )ל"א

להקטין מטרת המהלך הייתה 67.ר אסואן(" שהגנו על סכ6-טק"א ניידים מסוג "סאם

, ואולי גם להמחיש לסובייטים את החשיבות שבהיענות ברה"מ-את התלות ב

חליט יש ההן במקר . זאת,של סאדאתולהרחיב את מרחב תמרונו לבקשות המצריות;

-והן כדי להתקרב לכאמור ברה"מ לא הייתה מעוניינת; לפנות לנתיב המלחמה, שבה

ה, כנראה גם בראיית קהיר, הייתה חיונית בכל הסדר מול ישראל. ארה"ב, שמעורבות

נותרו מאות יועצים סובייטיים - לא מדובר היה בקרע מוחלטכפי שנראה, עם זאת,

במצרים, וחודש שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות, בדגש על תחום רכש אמצעי

ת המשענת הדבר נבע לא רק מתוך רצון לשמר בכל זאת אהלחימה )אמל"ח(.

גם לאחר כנראה המסוגלת לשפר את כשירותה ומוכנותה של מצרים למלחמה; אלא

בסאדאת הכורח בלצאת מלחמה, נוכח אכזבתו מכך שלא חלה תזוזה שהתחדד

68חיובית במישור המדיני )מכיוון וושינגטון( לאחר שגירש את היועצים הסובייטיים.

לישיבה של הכוחות המזויינים את המועצה העליונה 1972טובר קבאו 24-כינס ב .2

שר לקברניטי הצבא על החלטתו להילחם נגד ישראל בקרוב יבבה , היסטורית

למעשה, סאדאת (.70"הקונספציה" תחיזנתוך )קרי, 69ובאמצעים הצבאיים בקיימים

צמצם את מטרות המלחמה המצריות לשבירת הפסקת האש וכיבוש רצועת שטח של

ץ. זאת, מבלי לחכות להבשלה ארוכת הטווח של ק"מ ממזרח לתעלת סוא 15-10-כ

תהליך בניין כוחו של הצבא המצרי )למשל, השגת חמש הטייסות שלשיטת אמ"ן היו

במהלך ישיבה זו קונקרטית, נחוצות לתקיפות בעומק ישראל(, או לנסיבות אחרות.

מספר רב ככל האפשר מהכוחות תהשמדיר את משימת הצבא כ"דהג סאדאת

יג הישג פוליטי חשוב ע"י פעולה צבאית... הששראליים... ]כדי[ להמזויינים הי

.120-122, חציית התעלהשאזלי, 67

68 Egypt's Struggle for Peace: Continuity and Change, 203; Yoram Meital,-eikal, 202H

1967-1977 (Gainesville: University Press of Florida, 1997): 108-111.

מבוסס, במידה רבה, על ספרי זכרונותיהם -וההחלטה בכלל לצאת למלחמה -המידע סביב ישיבה זו 69רמטכ"ל שאד'לי, וראש אגף המבצעים, גמאסי; וכן על מקורות מצריים נוספים -של הנשיא סאדאת, ה

שיצאה לאור במצרים", מתוך ספרות המלחמה -בהם, "ההונאה הערבית במלחמת יום הכיפורים - (. 1993אוקטובר -)ספטמבר 332מערכות ", מקורות ערבים על מלחמת יום הכיפורים"-; ו1976חצב,

; השתתפות סוריה במלחמה עדיין נתפסה, ככל הנראה, כתנאי המצרי -יתר דיוק, חלקה הראשון ל 70 .הכרחי


- 44 -

"עלינו ; והבהיר, כי 71מבחינה צבאית"ט דוקטרינת הבטחון הישראלית וטימ... ינוידה

י "השאלה הניצבת בפנינו עתה היא 'להיות כו 72,להכריע את גורלנו עם מה שיש לנו"

הדיח את אלו הוא -טה" מעין "הפיכה שקסאדאת לאחר מכן, ביצע 73או לחדול'".

באוקטובר 26-ב :ו ומינה במקומם את אלה שצידדו בהבמועצה שהסתייגו מתפנית ז

עלי; אסמאעילאחמד ראש מנהלת המודיעין הכללי, הוחלף שר המלחמה, צאדק, ב

וראש המודיעין ,מפקד פיקוד מרכז ,ולמחרת הוחלפו סגן שר המלחמה, מפקד הצי

74הצבאי.

לחמה, בדגש על שיפור כשירותו ומוכנותו של הצבא לצאת הכין את המדינה למ .3

ברה"מ הבטחה עקרונית -הצליחה מצרים לחלץ מ 1972באוקטובר למתקפת פתע.

נחתמה רשמית עסקת נשק, 1973לספק למצרים מערכות אמל"ח עיקריות ובמאי

קרקע )טק"ק( -"; חטיבת טילי קרקע20-", טייסת "סוחוי23-שכללה: טייסת "מיג

; משגרי טילים נגד "SA-6" אוויר )טק"א( מסוג-"סקאד"; חטיבת טילי קרקעמסוג

"; BMPנושאי גייסות משוריינים )נגמ"שים( מסוג "טנקים )נ"ט( מסוג "סאגר";

1972.75והשבת טייסת ל"א ותצפית סובייטית שהורחקה ביולי

במסגרת זו: שת"פ הצבאי. -וחיזק עמה את ההמלחמה רתם את סוריה לתוכנית .4

התמנה אסמאעיל 1973בינואר ביקר שר המלחמה המצרי בדמשק; 1972בדצמבר

בפברואר למפקד הכללי של הכוחות המזויינים המאוחדים של מצרים ושל סוריה;

הנשיאים סאדאת ואסד הציג לסורים את תוכנית המלחמה; באפריל נפגשו הוא 1973

צבאית המשותפת של באוגוסט התכנסה המועצה השת"פ; -במצרים כדי למסד את ה

)בין היתר כדי להמליץ על מועדים אפשריים למלחמה(; שתי המדינות במצרים

בספטמבר ביקר סאדאת בדמשק ושני הנשיאים החליטו סופית על המועד למלחמה

באוקטובר ביקר שר המלחמה המצרי בדמשק כדי להחליט על 3-בובאוקטובר(; 6)

(.14:00שעת המלחמה )

.1974מאי 8, אאח'ר סאעהראיון ל 71

.129-130גמאסי, 72

.130, חציית התעלהלי, שאז 73

74 Heikal, 181 ,143-144, חציית התעלה; שאזלי.

1973יוני - 1972. לגרסת הייכל, ברה"מ סיפקה למצרים בתקופה דצמבר 126, חציית התעלהשאזלי, 75 .Heikal, 181יותר אמל"ח מאשר בשנתיים הקודמות.


- 45 -

ף תוקמורגשת של -הבלתי התפוגגותה -רגיל" "עסקים כישראל: ב 2.3.2 הקונספציה""

טעות -הייתה טעות פטאלית בהערכת המודיעין 1973-1972, אין ספק שבשנים במבט לאחור

עמוקה, יסודית, מתפתחת והולכת.

76אלוף )מיל'( אביעזר יערי -

ומאמצעי התקשורת שאליהם דלף )לרבות מהמקור "בבל" אמ"ן הגיע מידע טוב-ל

הדבר .ות שהתקבלו בהרעאודות ישיבת צמרת הצבא וההכ -וכמעט בזמן אמת - (ידעהמ

לימים רח"ט מחקר, קצין בענף הבסיסי ערב ,, בין היתר, תא"ל )מיל'( עמוס גלבועאושר

אל"מ )מיל'( רמ"ד הצבאי בענף סוריה במחלקת המחקר באמ"ן; -ההמלחמה ולפני כן

אלוף ו 77הצבאי בענף מצרים; רמ"ד-ת המלחמה כ, ששימש בעיעקב )"יענקיל"( רוזנפלד

לדברי האחרון, "על ההחלטה .ערב המלחמה הרע"ן סורי-, ששימש כאביעזר יערי)מיל'(

, למרות שהיו בידנו מקורות מידע מצוינים. כאשר הלא עמדנו בעת הזאת ]של סאדאת[

78כבר עמדנו עליה, לא ייחסנו לה חשיבות רבה".

ודחה אותו, תוך שהוא מסתייע הימנות המידע שנגע לתפניתאמ"ן הטיל דופי במברם,

"מוצק" ומהימן פחות מהמידע שהתקבל קודם לכן סביב בכך שהמידע המתריע היה

אמ"ן הציע ,תחת זאת "הקונספציה" )לא מדובר היה במסמכים "קשיחים" "מפי הסוס"(.

פרשנות חלופית:

ידיעות( כמהלך שפגע ביכולתה של נתפס )והייתה לכך תימוכין ב -גירוש הסובייטים .1

מצרים להרתיע את ישראל ולהוציא לפועל מתקפה מוצלחת נגדה. להלן מספר

דוגמאות לאופן שבו התפרש המהלך בישראל:

. 172 בדרך ממרחביה,יערי, 76

-צה"ל ב-שנה לכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים", שנערך ב 30" זאת, במהלך יום עיון בנושא 77רע"ן מצרים בנדמן )בהרצאות באוניברסיטת -. לעומתם, גרסו רמ"ח מחקר שלו, ו2003ספטמבר 30

2002ינואר 15-ו 2001דצמבר 18ת"א, במסגרת הסמינר "מודיעין והפתעה", בהנחיית ד"ר יגאל שפי, זכור להם שהגיעה אף ידיעה ערכית על כך שסאדאת שינה את הקונספציה אמ"ן לא -בהתאמה(, כי ל

שלו... בדיקת העדויות והחומר שהיה ידוע לאמ"ן בזמנו )כולל הגלוי( מעלה, כי זכרונם של שלו ושל בנדמן בגד בהם...

.166, בדרך ממרחביהיער, 78


- 46 -

(: "יציאת היועצים הרוסיים היא 1972באוגוסט 6)בראיון עתונאי, "לרמטכ-ה .א

79ת".תופעה חיובית משום שהיא מרחיקה אותנו מסכנת התנגשות צבאי

(: "יציאת של המומחים הסובייטיים ממצרים גרמה 1972אוגוסט 17) שהב"ט .ב

80לשיפור משמעותי במצבנו הבטחוני".

, 1973(: "...אי שם, במרוצת 1973אוגוסט 3)בדיון בפיקוד דרום, "לרמטכ-ה .ג

למרות ההערכה הכללית, שזכינו באיזושהי -עלולים אנו לעמוד בפני חידוש האש

ואני חושב שזה -לך החיובי שביציאת הרוסים ממצרים המהמ רגיעה, כתוצאה

81היה מהלך חיובי...".

, לאחות הקרע עם הסובייטיםשל סאדאת נסיון התפרשה כ -סוגיית חילופי האישים .2

על מתח וכמאמץ לשמור ; צאדק כמי שהסתכסך עמםרמטכ"ל -הנוכח הצטיירותו של

מעבר לכך, אמ"ן/מחקר .למשטרופעלתנות בצבא, בין היתר לשם שימור נאמנותו

פירש את הדחת צאדק ומינוי אסאמעיל כסימן מרגיע, נוכח הדחתו של האחרון

1969.82-"ל ברמטכ-המתפקיד

לאורך העבודה יסטוריוגרפי, יעשה למען מניעת עיוות ה. 1972אוגוסט 6, במחנה-ו גלי צה"ל-ראיון ל 79 עפ"י סדר כרונולוגי.בהקשרים הרלבנטיים פירוט הדוגמאות

", 1973דימויים והתנהגות: משבר מלחמת יום הכיפורים ומרדכי רז, " בריצר מיכאלמצוטט אצל 80 .63(: 1977)חורף 11 מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים

.229ברטוב, 81

שנה לכשל המודיעיני במלחמת יום 30לד, בהרצאה יום עיון בנושא "יעקב )"יענקיל"( רוזנפ 82 .2003ספטמבר 30-הכיפורים", שנערך בצה"ל ב


- 47 -

אמ"ן -להתפוגג תוקפה של ההערכה המובילה ב, אפוא, כשנה לפני פרוץ המלחמה החל

לא ף סימנים וחר -ברם, לאורך שנה זו באשר לסיכוני המלחמה מול מצרים וסוריה.

כפי ו ;איתנה "קונספציה"נותרה הדבקות ב - היו יכולים לקעקע את תקפותהשמעטים

הפער בין בשנה שבה מתמקדת עבודה זו, דבקות זו הלכה והתחזקה.שנראה להלן,

: 1972ריעות הלך וגבר מאז אוקטובר ההערכות המרגיעות של אמ"ן לבין הידיעות המת

)שעה שהתרבו הסימנים לכך שמצרים מתכוננת מאי-הגיע לשיא מסויים באפריל הוא

אוקטובר, -אוגוסט; והגיעו לשיאו המוחלט בספטמבר-דעך מעט במהלך יוני למלחמה(;

אמ"ן כשל לא רק לאורך תקופה זו, 83 ובמיוחד בימים הספורים שלפני פרוץ המלחמה.

, תהתרעה טקטיגם במתן ,; אלא, במידה רבה1972בסוף התרעה אסטרטגית במתן

בימים הספורים שלפני פרוץ המלחמה.

מאי"; וכמובן ארועי השבועות שקדמו -בהמשך ינותחו בפירוט רב יותר השלכות "מתיחות אפריל 83 לפרוץ המלחמה.


- 48 -

עיוותי התפיסה הרלבנטיים למודיעין .3

מה שפוגע בנו אינו מה שאיננו יודעים, אלא מה שאנו חושבים שאנו יודעים שאינו נכון.

84ויל רוג'רס -

בשלבו הראשון, קובע קיפאון השכל את העקרונות החלים על בעיה פוליטית. בשלבו, השני,

הופיע הניגודים והכשלונות בביצוע, העקרונות הראשוניים מתקשים. זהו כאשר מתחילים ל

הזמן שבו, אם נוהגים בחוכמה, אפשריים בחינה מחדש ומחשבה מחדש ושינוי מגמה, אבל

אלה נדירים כאבני אודם בחצר הבית. ההתקשחות מובילה להשקעת מאמץ גדולה יותר,

ת גדלה ומתחזקת, ולעולם איננה נסוגה. ככל ולצורך להגן על האגו; מדיניות המושתתת על טעו

שגדלה ההשקעה וככל שהאגו של מחולל המדיניות נעשה מעורב בה יותר, כן פוחתת הנכונות

להינתק ממנה. בשלב השלישי, המשך ההליכה בדרך המכשלה גורמת לנפילת טרויה, לפרישה

ה הקלאסית מן האפיפיורות, לאובדן אימפריה שמעבר לאוקיאנוס האטלנטי, להשפל

בווייטנאם.

85ברברה טוכמן -

עבודת השונים הרלבנטיים להקוגניטיביים בפרק זה אפרוס את סוגי עיוותי התפיסה

משפיעים על מתחלקת לשני חלקים או שלבים: ראשית, עיוותים ההטיפולוגיה מודיעין. ה

פן עיוותים המשפיעים על האו ,אפשר קבלת החלטה; ולאחר מכןימידע שהתהליך חיפוש

ודרו שבו אנו מתייחסים למידע לאחר קבלת ההחלטה. בתוך שתי הקבוצות הללו יס

בראייתי. עם זאת, ניתן לזהות דמיון םועוצמת םמידת שכיחותעיוותי התפיסה עפ"י

מסוים בין ההטיות השונות ונקודות ממשק ואזורי חפיפה ביניהם. זאת, בין היתר משום

)מכאן גם מקור המילה "קוגניציה": יאטיביתשהחשיבה שלנו הינה במידה רבה אסוצ

העלאת רעיונות יחד(, ולכן ישנן גם זיקות בין העיוותים הטמונים בה.

,International Journal of ” gence,Error, Folly, and Intelli“John D. Stempelמצוטט אצל: 84

Intelligence and Counterintelligence 12.3 (Fall 1999): 267.

.402(: 1986)ת"א: מעריב, מצעד האיוולתברברה ו' טוכמן, 85


- 49 -

החלטה הטיות טרום 3.1

פנימי )מתרחש בזכרוננו(, או חיצוני הוא בין אם -אחר מידע חיפוש התהליך במציאות,

ו לא .שלותרצוף מכ - )נערך בספריות, באינטרנט, בהתייעצות עם אנשים אחרים, וכו'(

את תחום ללחסוך מאמץ ו -ומהצורך האובייקטיבי -נובעות מהנטיה הטבעית שלנו

(,זמן, ידע, תשומת לב, כסף וכו': המשאבים המוגבלים העומדים לרשותנונוכח ) החיפוש

לעיתים -. לפיכך, אנו מסגלים לעצמנו למלא משימה או לקבל החלטה כלשהיבבואנו

בדיקה יסודית כללים לביצוע החיפוש ולהפסקתו, גם לפני שמיצינו -יבי באורח אינטואיט

לעיתים כרוך -אשר למעשה מתווה את ההחלטה -"כלל הפסקה" זה יות. וכלל האפשרשל

בחישובים תועלתיים מודעים )קרי, הפסקת החיפוש כאשר המחיר של המשך החיפוש

(; אך לעיתים, כפי שנראה,יותר לשם קבלת החלטה מושכלת עולה על התועלת שטמונה בו

86אינו "אופטימלי".כלל כלל זה

הרלבנטיים לתהליך חיפוש המידע לשם ,להלן פירוט של שישה סוגים של עיוותי תפיסה

ביצוע הערכות מודיעין.

קוגניטיביתהצורך בסגירה 3.1.1

עשה, , כי אנו קיבלנו החלטה שקולה, בעוד שלמאי פעםכולנו, ככל הנראה, השלנו את עצמנו

טרדתנו היתה נתונה לסיום מהיר של העימות ההחלטתי, מאשר לנקיטת משנה זהירות וערנות

87בחיפושינו אחר פתרון טוב.

אנו שואפים בדרך כלל לנקוט עמדות ולגבש תפיסות במהרה, ולעיתים עושים כן מהר

" לתוךץתפרלה"בכך, אנו עלולים (. premature cognitive closure)ובטרם עת מדי

בחלופה ולבחור בלא עבודת הכנה חשיבתית שיטתית וסדורה, ,הבעיה שאנו מנסים לפתור

ואשר (, ”satisficing“או best-guessing) סבירה/מספיק טובה""הראשונה שנראית לנו

זאת, טרם בחינה (. minimal aspiration levelציפיות שהצבנו לעצמנו )העונה על רף

86 Fast and Frugal Heuristics: The Adaptive “Gerd Gigerenzer and Peter M. Todd,

Toolbox”. Gerd Gigerenzer, Peter M. Todd and the ABC Research Group, Simple

Heuristics That Make Us Smart (Oxford: Oxford University Press, 1999): 10; Gerd

Gigerenzer and Reinhard Selten, “Rethinking Rationality,” Gerd Gigerenzer and

Reinhard Selten (eds.), Bounded Rationality: The Adaptive Toolbox (Cambridge, MA:

MIT Press, 2001): 3-8.

87 (New York: The Free Press, 1977): Decision MakingIrving L. Janis and Leon A. Mann,

95.


- 50 -

ות וההשלכות. במקרים רבים, אנו עושים מעבר מהיר מדי יסודית של כלל המידע, החלופ

מאינדוקציה לדדוקציה, ומה שאמור היה להיות רעיון טנטטיבי או הערכה גסה הופך

רווחת בקרב מקבלי החלטות ה ,שיטה זולתפיסה מתמשכת )"אין יותר קבוע מהזמני"(.

חלופה בבוחר תמיד מקבל ההחלטה , לפיואידיאלי-הרציונאלימנוגדת לדגם ,בכל הרמות

88(.maximizing או optimizingהמיטבית )

קוגניטיבית "סגירה"השגת בצורך האדם יצבנ -ברקע העמוק יותר לעיוות תפיסה זה

עמימות, הנוחות האינטלקטואלית והפסיכולוגית שיוצרים ה-איבסיום כלומר, מהירה.

אינו לחץ זמן; תחתזאת, במיוחד כאשר הפרט נמצא מבוכה. הספק והודאות, ה-חוסר

יכול להרשות לעצמו לעמוד במחיר של המשך חיפוש ועיבוד מידע, וחייב לנקוט פעולה

התבייתות או קפיאה על מיידית; ומן הסתם, גם כשהמחיר של החלטה שגויה הינו נמוך.

חלופה אחת מספקת את הצורך בסגירה קוגניטיבית מהירה ובתשובה המניחה את

89.הדעת

אף העבודה של המחקר המודיעיני מאופיינת בלחץ למתן פרשנות מהירה וסביבת -ואכן

,במידה רבה, יתמותנמודיעין ארגוני זאת, משום שהרלבנטיות של מיידית לאירועים.

זאת, במיוחד כאשר אמ"ן נמצא בתחרות מסוימת מול ו.ו לדרישות צרכניתבמהירות תגוב

למודיעין ולתפקידים מוסדכ[, הירות הבטחון הכללי ]שב"גופי מודיעין אחרים )ש

-(; כאשר איחור בדיווח משמעו, לעיתים, אירד החוץ ]משה"ח[משו, מיוחדים ]המוסד[

עמידה -השפעה על החלטה הגורלית לבטחון המדינה או אף אובדן חיי אדם; וכאשר אי

כך, בלוחות הזמנים הקבועים עלולה גם לגרור עונשים ולהכתים את תדמיתו של החוקר.

להגביל את כמות המידע שייקח בחשבון בעיצוב בלית ברירה,כמעט , חוקר המודיעין נאלץ

, ופונה באורח מוגבר להנחותיו המוקדמות "הישנות" כדי לתת תשובות הערכותיו

לאירועים חדשים, טרם עריכת בחינה מעמיקה ויסודית של המידע ושל מסד תפיסותיו

88 in Herbert A. Simon. ” A Behavioral Model of Rational Choice,“Herbert A. Simon,

Models of Man: Social and Rational (London: John Wiley & Sins, 1957) - originally

published in Quarterly Journal of Economics 69 (February 1955).

89 A Social Cognitive Theory of “Tal and Yechiel Klar, -Arie W. Kruglanski, Daniel Bar

Conflict,” in Knud S. Larsen (ed.), Conflict and Social Psychology (London: Sage, 1993):

48-49; Donna M. Webster and Arie W. Kruglansky, “Individual Differences in Need for

Cognitive Closure,” Journal of Personality and Social Psychology 67.6 (1994): 1049-

1050.


- 51 -

להיסגרות קוגניטיבית מוקדמת וכן לעיוות המנחות. כל זה, כמובן, מהווה קרקע פוריה

התפיסה הבא שנבחן.

: זכרון ודמיוןמתעתעתקלות 3.1.2

המקרים, ולא על מספריהם.מעוררים אינדוקציה עממית מתבססת על העניין הרגשי ש

192790ברטרנד ראסל, -

אנו נעריך הסתברויות . עם רלבנטיות וסבירותיחד אנו נוטים לכרוך קלות קוגניטיבית

עפ"י ו ,בזכרון שלנושל מידע רלבנטי ( availability)זמינות" ה"עפ"י מידת ירועים של א

של ארועים אלה (resemblance או representativeness) הידמותאו ה הייצוגיותמידת

ככל שיהיה לנו קל יותר , כי נוטים להאמיןכלומר, אנו 91למקרים אמיתיים או דמיוניים.

ם, כך תגבר הסבירות שאירוע מסוים יהיה שכיח יותר לחשוב על מקרים דומים רבי

החלטה מסוימת או ש ,מסוימת סבירה יותרהיפותיזה או חלופה מבחינה סטטיסטית, ש

."(too easy too be true)בבחינת " נכונה יותר

למאפייני הזכרון והדמיון שלנו, אפוא, תפקיד מכריע ביכולת השיפוט וההערכה שלנו.

ודות אלו, בדגש על האופן שבו הם עלולים להוליכנו שולל., נבחן שני יסלהלן

זכרון

רבים מתלוננים על זכרונם, מעטים מתלוננים על שיפוטים.

92לה רושפוקו -

93לחלק את הזכרון האנושי לשלושה סוגים עיקריים:בספרות המקצועית מקובל

,Rick Crandall, and Harvey Reed, Richard E. Nisbett, Eugene Borgidaמצוטט אצל: 90

“Popular Induction: Information is not Necessarily Informative,” in Kahneman, Slovic,

and Tversky (eds.), Judgment Under Uncertainty, 112.

בי ור '( ע"י שני החוקרים החלוצים70-לראשונה )בשנות הבזמינות והייצוגיות "התגלו" הטיות 91 טברסקי.עמוס כהנמן ודניאל -ההשפעה בתחום עיוותי התפיסה

.Russo and Schoemaker, 119מצוטט אצל: 92

,Washington D.C.: Psychology of Intelligence AnalysisRichards Jr. Heuer)ראה, בין היתר, 93

CIA, Center for the Study of Intelligence, 1999): 20-26; Shelly T. Fiske and Susan E.

247.-Hill, 1991): 245-ed. (New York: McGraw nd, 2Social CognitionTaylor,


- 52 -

איה, שמיעה, מר -(. מידע חיצוני SIS - Sensory Information Storage)זכרון חושי .1

שניה אחת מ למשך פחות( במוח ומוחזק בזכרון encodedנרשם ) -מגע וטעם

מתפיסתו.

WM) (, הידוע גם כ"זכרון עבודה"STM - Short-term Memory)זכרון לטווח קצר .2

- working memory) המידע עובר מתחום הזכרון החושי לזכרון לטווח הקצר, שם .

ות. התמונה המלאה שנקלטה בעזרת החושים, הוא מוחזק למספר שניות או דק

עוברת כאן פרשנות ועיבוד ראשוני ורק חלקים ממנה נשמרים. דוגמא טובה לסוג

זכרון זה הינה קריאה.

(. חלק מהמידע שנצבר בזכרון LTM - Long-term Memory)זכרון לטווח ארוך .3

הפרטים השונים זכרון לטווח ארוך. בשלב זה נוצרות זיקות בין מומר ללטווח קצר

(. הדרכים השגורות schemata -שבזכרון כדי ליצור מסגרות תפיסתיות )"סכמות"

להכניס ולשמר מידע בזכרון לטווח ארוך הן: חזרה ושינון )בדרך כלל הכי פחות יעיל(,

יצירת מודל והטמעת המידע החדש למידע קיים )יעיל רק במידה ויש תשתית קיימת(,

(mnemonic deviceאנ )מלאכותי )למשל ראשי תיבות, או פירוק הסוגיה -ליטי

הכי יעיל(. -לחלקים רלבנטיים

, לשכוח למשלאנו עלולים, .רחוק מלהיות מושלם -על סוגיו השונים -הזכרון שלנו

לחלוטין פרטי מידע; לחשוב שאנו זוכרים שמשהו התרחש, בעוד שבמציאות הוא כלל לא

טים שאנו שולפים מהזכרון; לשלוף מהזכרון מידע התרחש; לשלב בצורה לא נכונה פר

מסולף; לשלוף מידע כללי, תוך השמטת פרטים שנשכחו; לחשוב שאנו יודעים )כשאין אנו

94יודעים באמת( או לא יודעים )בעוד שפעם ידענו, אך שכחנו(; וכו'.

ו אנקונקרטית, בבואנו לבחון מידע חדש.שלנו דרך ה המשמש כמורשלנו הזכרון ברם,

-בניגוד לדגם הרציונאלי -את הסבירות שארוע כלשהו התרחש/יתרחש להעריך הטינ

אנלוגיות זכרון מידת הקלות שבה אנו נהיה מסוגלים לשלוף מה עפ"י -נורמטיבי

( זו הינה retrievalפעולת שליפה ). (”bootstrapping“) מהעבר ואנקדוטות אמיתיות

; קרי, אין אנו (recallהעבר ולא שחזורו )( של reconstructionבמהותה בניה מחדש )

94 Toward a Psychology of Memory “Asher S. Koriat, Morris Goldsmith, and Ainat Pansky,

Accuracy,” Annual Review of Psychology 51 (2000): 517.


- 53 -

בהכרח שולפים ממאגרינו "תמונה" מדוייקת של העבר, אלא "ציור" שלו, נוכח תעתועי

.שפורטו לעיל השכחה

ונזהה מתאם -נייחס למידע/אירוע משקל אבחוני וערך השוואתי קונקרטית,

(correlation בינו לבין המקרה שאנו מנסים לנתח )- הבאים: שתניםבהתאם למ

המידה שבה אירוע היה חשוב ודרמטי לנו ו/או - (salience) ובולטות חשיבות .1

; בלט נפשית( למדינתנו/עמנו; קיבל פרסום רב; הותיר בנו רושם עז )למשל, טראומה

, וכו'.ותוציפיות מוקדמקודם לעומת הרקע, ידע

גם בהתאם למידה תשומת ליבנו תוסב ותגורה .(vividness) וקונקרטיות מוחשיות .2

בה האירוע/המידע היה מעניין מבחינה רגשית, חד, קונקרטי ומעורר דימויים

95ויזואליים.

, בין אם מדובר סדר הופעת המידע משפיע על הבנתנו את המציאותהדברים. סדר .3

. בפריט שנרשם זה עתה בזכרון או בפריט ראשון בהקשר כלשהו שהותיר בנו חותם

ביתר פירוט:

קל , הואיל ופשוט על תפיסתנו משפיעה -( recencyאו priming) המידעעדכניות .א

בין אם משום שהאירוע . זאת, יותר לשלוף רעיונות שהמוח עיבד באחרונה

בתדירות ) התרחש באחרונה או שפשוט חשבנו על מקרה מסויים שוב ושוב

בהקשר זה, ניתן לומר שכפי שהזיקה בין מרכיבים שונים מתחזקת 96.(גבוהה

(; גם למשל בעת שינון - זכרוננו ככל שאנו חוזרים עליה )ככל שגוברת התדירותב

)למשל, בין האירוע ככל שהזיקה בין המרכיבים חזקה יותר -ההיפוך של כך נכון

כי מידת תדירותה או , , כך נעריךהעומד להערכה לבין אירוע דומה מהעבר(

97שגירותה של הזיקה גבוהה יותר.

95 Human Inference: Strategies and Shortcomings of Human Lee Ross, Richard Nisbett and

Judgment (New Jersey: Prentice-Hall, 1980): 45.

ינותחו בהמשך במסגרת עיוותי הנובעים מ"מצב הרוח". priming-הטיות הקשורות לאפקט ה 96

97 or Judging Frequency Availability: A Heuristic f“Amos Tversky and Daniel Kahneman.

and Probability.” Cognitive Psychology 5 (September 1973): 208-209.


- 54 -

להשפיע יותר מדי על תפיסת , גם היא,עלולה (primacy)המידע ראשוניות .ב

יש הטוענים, כי רושם . רושם ראשוניהמידע, והדוגמא הטובה ביותר לכך הינו

ראשוני אפקטיבי יותר כאשר הוא מתקבע זמן קצר לפני קבלת החלטה בנושא

הנודע לעניין; ואילו רושם אחרון אפקטיבי יותר כאשר ההחלטה תתקבל זמן

98תר לאחר מכן.ממושך יו

המידה שבה האירוע הצריך מאתנו זמן ומאמץ נכבדים; - אישית והיכרות מעורבות .4

רוע המסוים, כך ניטה יככל שנכיר יותר את האוחווינו אותו אישית וממגע ראשון.

יותר, לעומת אירועים הסבירות להתרחשותו בעבר או בעתיד גבוהה כי ,לחשוב

99(.familiarity bias -רות" מעין "הטיית היכשאיננו מכירים )

דמיון

ידע.ידמיון חשוב יותר מ

100אלברט איינשטיין -

גם הדמיון משמש כמעין מסנן דרכו עובר המידע, כאשר אנו נדרשים להעריך את הסבירות

מידת הקלות שבה נוכל לדמיין מקרים באורח דומה, של ארועים בעבר או בעתיד.

תשפיע על מידת הסבירות שנייחס לו. ,ךעריהנסים ללארוע שאנו מ היפותטיים דומים

עצם פעולת ההדמיה יכולה להפוך מצב מסויים לסביר יותר )ובמקרים קיצוניים, לעיתים,

תלויה, במידה רבה, במורכבות הקוגניטיבית הסימולציהיכולת אף לאמיתי ולא מדומה(.

101לו.ששל הפרט, בגמישותו האינטלקטואלית, בכישוריו היצירתיים ובתושיה

98 Making Better Business Decisions: Understanding and Improving Steve W. Williams,

Critical Thinking and Problem-Solving Skills (New York: Sage, 2002): 50.

99 Familiarity Bias and Belief Reversal in Relative “Fox and Jonathan Levav, Craig R.

Likelihood Judgment,” Organizational Behavior and Human Decision Processes 82.2

(July 2000). . תמונה יכולה להיות שווה אלף מילים, אולם "פרפרזו" יפה את האימרהניסבט ורוס" : (.Nisbett and Ross, 54) ט במציאות שווה הרבה אלפים יותר"חשיפה לאובייק

ציטוט זה מוטבע על גבי המרצפות בכניסה הראשית לאוניברסיטת ת"א. 100

101 Daniel Kahneman, ” The Simulation Heuristic,“Amos Tversky and Daniel Kahneman,

Paul Slovic, and Amos Tversky (eds.), Judgment Under Uncertainty; John Carroll, “The

Effect of Imagining an Event on Expectations for the Event: An Interpretation in Terms

of the Availability Heuristic,” Journal of Experimental Social Psychology 14 (January

1978); Dougherty, Michael R.P., Charles F. Gettys, and Rickey P. Thomas “The Role of


- 55 -

, לפיו(halo effect)"אפקט ההילה" דוגמא לעיוות הקשור ביכולת ההדמיה שלנו הינו

מתכונה אחת של בן אדם לגבי תכונות אחרות שלו, ולגבי אופיו בכלל מוסקת מסקנה

למשל, אם אנו זוכרים, כי נשיא סוריה, בשאר אסד, למד בעברו באנגליה ועסק באינטרנט )

מערבית, -ויים לחשוב, כי הוא בעל תפיסת עולם ליברלית, פרוובמאבק בשחיתות, אנו עש

כמובן, (.וכי ניתן יהיה לחתום עמו על הסכם שלום ביתר קלות מאשר בתקופת אביו...

כמו 102,תכונות שליליותתבסס על לה -ש"אפקט ההילה" יכול לעבוד בכיוון ההפוך

כיפורים. בעיני אמ"ן בשנים שלפני פרוץ מלחמת יום ה סאדאתבמקרה של

הזכרון והדמיון אל מול "חוקי הטבע"מעבר לסברה האינטואיטיבית, כי הסתמכות בלעדית על זכרון ועל דמיון הינה בעייתית

ובלתי מהימנה, הרי שהערכת סבירויות עפ"י "זמינות" או "ייצוגיות" עלולה לעמוד

קיומיהם; ובין בין אם אין אנו מודעים לזאת, .סטטיסטיים יסוד חוקיבסתירה למספר

משכותנו למידע מעניין, טרי וצבעוני יותר מאשר חוקים ימתעלמים מהם, משום האנו אם

סטטיסטיים, משום חוסר אמונה בתקופתם או ברלבנטיות שלהם למקרה הספציפי, או

ביות )באופן המייתר לכאורה שימוש במידע טימשום הערכה גבוהה ליכולותינו הקוגני

103סטטיסטי(.

:מדובר בחוקי היסוד הבאים קונקרטית,

לפיה על אנשים לשלב בין סבירויות קודמות ,(Bayes’s Theorem)"נוסחת בייס" .1

לפיו ,(Law of Large Numbers) "חוק המספרים הגדולים"ו ;104לבין מידע חדש

)ומייצגים נאמנה יותר את האוכלוסייה הרחבה שממנה מדגמים גדולים אמינים יותר

Mental Simulation Judgments of Likelihood,” Organizational Behavior and Human

Decision Processes 70.2 (May 1997).

)ירושלים: משרד החינוך ומכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה, אינטליגנציה מצליחהרוברט סטרנברג, 1021998 :)165.

103 Political Psychology” Representativeness in Foreign Policy Judgments,“Jervis, Robert

7.3 (September 1986): 490.

פריוריות -הא העיקרון העומד בבסיס ההסתברות הבייסאנית הוא שמניחים שההסתברויות 104שיודעים אחריודעים מה הקשר בין התרחשותם. לאולם אין ידועות, להתרחשותם של שני מאורעות

גם בררול ניתן להשלים את התמונהמאורע ב' התרחש, כש מאורע א'על ההסתברות המותנית של ,מאורע ב' התרחשותלמאורע א'. לפי הנוסחה, ההסתברות על כשידועמאורע ב' מהי ההסתברות ל ' היא: מאורע א בהינתן שהתרחש

קרה להתרחשות מאורע א' בהינתן שב' ההסתברות X פריורית להתרחשות מאורע ב' -אההסתברות ה

סה"כ הסיכויים להתרחשות מאורע ב'


- 56 -

להתעלם ממידע רחב יותר אפוא . אנו נוטים ואקראיים קטנים ממדגמיםהם נגזרים(

)שהוא בדרך כלל מרוחק, סבירויות קיימות )או למצער להמעיט מערכו( אודות

ומסתמכים על הפרטים החדשים שקיבלנו ועל החוויות המוכרות לנו ,מופשט וחיוור(

ער משמעותי במקרים רבים פאפוא . נוצר )שהן בדרך כלל חדות, מוחשיות ובולטות(

singularהספציפי )"הדיאגנוסטי" או בהערכות ובניבויים שלנו בין המידע

information אוsample-size השיעור לבין המידע הכללי או -( שבאמתחתנו

(, שעליו base-rate data או distributional informationהבסיסי )הסטטיסטי

האינטואיטיבית שלנו ת לאמונה דוגמא מובהק .מבוססותאמורות להישען תשובות

105.(fallacy’ gamblers" )יםהמהמרכשל "ב"חוק המספרים הקטנים" הינה

הסבירות להתרחשות אירועים יחידים לפיו - (conjunction rule) "חוק המצרפיות" .2

, אנו מביניםועצמאיים גבוהה יותר מהתרחשותם של אירועים מורכבים ומותנים.

ונוטים אפוא לבנות תרחישים לול של סיבות והשפעות, כי אירועים נובעים ממכ

מפורטים וקוהרנטיים שייצגו באופן מיטבי את תפיסתנו את המציאות. כפועל יוצא,

conjunctive orיתר של הסבירות של צרור של אירועים ) אנו מפגינים נטיה להערכת

compound probabilityלעומת הערכת ,) ( חסר של אירועים בודדיםjunctivedis.)106

לאחר צפייה במספר מקרים אקראיים של הצלחה וכשלון, נוטה המהמר לחשוב, כי , תופעה זועפ"י 105, באופן המשרה הוגנות ומתקן את "עוולות" מקרה שלא ארע באחרונה הופך ליותר סביר

מדובר הופעות של אדום ברולטה, נראה כי הסיכויים ששחור יופיע גדלו. 9ר . למשל, לאחההסתברות( אלא בתפיסה מוטעית של חוקי ההסתברות. wishful thinkingאפוא לא רק ב"חשיבה משאלתית" )

עריך ששיעור המובטלים במדינתו גדול יותר )מהשיעור הסטטיסטי עלול להדוגמא אחרת: מובטל השיעור קטן ממספרו האמיתי. דוגמא אחרונה: כשאנו שעריך עלול לההנכון( ומי שאינו מובטל

הינו ספרן -וכישורים חברתיים לקויים שקטה ,הידוע כבעל אישיות מתבודדת - חנוךנשאלים "האם )בשל תכונותיו(. בכך אנו מתעלמים מכך שיש הרבה ספרן כי הוא ניטה לענות אנו -או איש עסקים?"

,Amos Tversky and Daniel Kahnemanים גברים )השיעור הבסיסי(. יותר אנשי עסקים מספרנ

“Intuitive Prediction: Biases and Corrective Procedure,” Tims Studies in the

Management Sciences 12 (1979): 314-316; Tversky and Kahneman, “Belief in the Law

of Small Numbers,” in Kahneman, Slovic, and Tversky (eds.), Judgment Under

Uncertainty - originally appeared in Psychological Bulletin 2 (1971); Daniel Kahneman

and Dan Lovallo, “Timid Choices and Bold Forecasts: A Cognitive Perspective on Risk

Taking,” in Tversky and Kahneman (eds.). Choices, Values, and Frames - originally

appeared in Management Science 39.1 (January 1993); Jonathan St. B.T. Evans, Simon

J. Handley, David E. Over, and Nicholas Perham, “Background Beliefs in Bayesian

Inference,” Memory & Cognition 30.2 (2002). Cf. Peter Sedlmeier and Gerd Gigerenzer,

“Intuitions About Sample Size: The Empirical Law of Large Numbers,” Journal of

Behavioral Decision Making 19 (1997).

106 ed. (New York: John th5Judgment in Managerial Decision Making, Max H. Bazerman,

Wiley & Sons, 2001): 29-31; Robyn M. Dawes, Rational Choice in an Uncertain World

(San Diego: Harcourt Brace Jovanovich, 1988): 129; Amos Tversky and Daniel


- 57 -

ובעקבות זאת למשל, מה נראה סביר יותר? הסלמה ב"שטחים"; או גירוש ערפאת

"חשיבה תרחישית" זו מגבירה את הסתמכותנו על תרחישים ב"שטחים"?הסלמה

את , ומגבילה , או שלפי דמיוננו עשויים להתרחש בעתידמסוימים שאירעו בעבר

המציאות עלולה שלא לעלות בעוד ש זאת, 107.יכולותינו לחשוב על תרחישים חלופיים

, אלא בהתאם לנסיבות אחרות. ים שציירנוהיפותטיה יםתרחישבקנה אחד עם ה

תמקד במשתנים ובנסיבות העלולים להשפיע על מכלול של תרחישים רצוי להלפיכך,

לדברי שני חוקרים בולטים של התופעה: 108אפשריים.

לכאורה כאשר נוספים לו פרטים אנו רואים איך תרחיש מסויים נעשה יותר סביר

המקשרים טוב יותר את התוצאה הסופית עם נתוני הפתיחה. אם כי הוספת פרטים

פוך אותו יכולה להפוך תרחיש ליותר מסבר את האוזן, אין היא יכולה בשום אופן לה

ככל שמרבים בפרטים, כך קטנה בהכרח הסתברותו של ליותר סביר. להיפך:

109.תרחיש

לפיה כאשר התנהגות, החלטה או אירוע -( regression" ))הרגרסיה( ההנסיג תופעת" .3

מסוימים שונים משמעותית מכפי שהכרנו מהעבר )קרי, מהממוצע(, לאחר מכן ישוב

כל ללא אף המצב, ברוב המקרים, פחות או יותר לקדמותו )לכיוון הממוצע(. זאת,

תן עונש על מעשה "רע" )קרי, למשל, בלא מהשפעה והתערבות של חופש רצון אנושי

, אלא פשוט בשל המקריות והאקראיות במיוחד, או תגמול על מעשה "טוב" במיוחד(

קוו" השתנו -כשהסביבה וה"סטטוס -עם זאת, במקרים קיצוניים במיוחד שבטבע.

אנו כן ניטה להעריך )ובמידה רבה יותר של צדק(, -משמעותית )למשל, משבר חריף(

Kahneman, “Judgments of and by Representativeness,” in Kahneman, Slovic, and

Tversky (eds.), Judgment Under Uncertainty; Tversky and Kahneman, “Conflict

Resolution: A Cognitive Perspective,” in Tversky and Kahneman (eds.), Choices, Values,

and Frames, 474-477 - Originally appeared in Kenneth J. Arrow, ed., Barriers to Conflict

Resolution, Stanford: W. W. Norton & Company, 1995.

. ,230Availability,“Tversky and Kahneman ”למשל, ראה 107

, רווקה, 31כהנמן וטברסקי ביצעו ניסוי מפורסם בהקשר זה. הם הציגו סיפור קצר )"לינדה בת 108ישירה, ומבריקה מאוד. היא בעלת תואר בפילוסופיה. כסטודנטית, היא הייתה מאוד מוטרדת בכל

במספר הפגנות נגד נשק גרעיני"(; ולאחר מכן שאלו: "מה הנוגע לאפליה ולצדק חברית, ואף השתתפההסבירות שלינדה )א( פקידת בנק; או )ב( פקידת בנק הפעילה בתנועה פמיניסטית?" רוב הנשאלים בחרו באפשרות )ב(, ובכך הגבירו את הסיכויים שישגו מבחינה סטטיסטית, שכן ישנן יותר פקידות

Amos Tversky and Daniel Kahneman, “Extensional Versusמאשר פקידות פמיניסטיות.

Intuitive Reasoning: The Conjunction Fallacy in Probability Judgment,” Psychological

Review 90.4 (October 1983).

.16-17הלל וטברסקי, -בר 109


- 58 -

אפוא הערכה שנקבל עשויה .(במצב )לעומת הממוצע ר מהותיכי מצופה הרעה או שיפו

להיות מדוייקת יותר, אם תהיה קיצונית פחות מהמידע שעליה היא מבוססת. זאת,

במיוחד כאשר בסיס המידע לקבלת ההערכה/ההחלטה הינו מוגבל, ובעל מהימנות

110ברורה )קל וחומר מפוקפקת(.-בלתי

הזכרון: "החבר הכי טוב" של ההפתעה, תקדים-לפסול אפשרויות שנראות חסרותתופעת לוואי של הטיית הזמינות היא נטייתנו

)כגון ישימות, קלושות ותלושות-בלתי(, out of sight - out of mindלכת )-תומרחיק

. לדברי שלינג:ביקור סאדאת בירושלים...(

ו לא . המקרה שאותסביר-לבלתי מוכר-בתכנונינו קיימת נטייה לבלבל בין הבלתי

סביר; ומה שנתפס -שקלנו ברצינות נראה מוזר; מה שנראה מוזר נתפס כבלתי

111סביר אינו צריך להישקל ברצינות.-כבלתי

האויב דווקא ישאף ליטול סיכונים גדולים -ברם, בכדי להשיג את אפקט ההפתעה

מהמצופה. הנדל ניסח עיוות תפיסה זו יפה ובלשון פרדוכסלית:

תר, כך הוא נתפס כסביר פחות, ולכן הופך לפחות מסוכן. מכאן, ככל שהסיכון גדול יו

112שככל שהסיכון גדול יותר, הוא קטן יותר...

נראית, עם זאת, מתפקידו של המודיעין לקחת בחשבון )גם( ארועים שסבירותם

מוכה.נלכאורה,

110 Fiske and Taylor, 353.

.131מצוטט אצל קם, 111

112 ion, Deception and Surprise: The Case of the Yom Kippur PerceptMichael I. Handel,

War (Jerusalem: Hebrew University of Jerusalem, Leonard Davis Institute for

International Relations, 1976): 15-16.


- 59 -

אפקט הָמראה 3.1.3

כים וסדרי הקדימויות שלנו/של המדינה שלנו על הער, להקרין את ההגיוןאנו נוטים

(. בפועל, לא כל מדינה תופסת את האינטרס הלאומי mirror-imaging)מושא המחקר

שלה כמו ישראל, שהאסטרטגיה, התרבות, ההיסטוריה והמשטר שלה שונים משל מדינות

ות מזה"ת(. הטיה זו עשויה להביא אותנו למסקנה )העלולה להי-אחרות )במיוחד ב

אם מושא המחקר אינו פועל בהתאם להערכתנו, הרי שהוא אינו פועל באורח מוטעית(, כי

רציונלי.

הינה ,דוגמא בולטת להשלכה שגויה של ההגיון, המשלבת הטיה יוריסטית עם הנעתית

")הסיכוי( תיאוריית הפרוספקטעפ"י " .(status-quo bias" )קוו-הטיית הסטטוס"

(prospect theory)113 - אם נשאף - מנוגדת לגישות הרציונאליות לקבלת החלטות ה

היכולה להיות לא רק המצב ) מסויימת (reference pointנקודת ייחוס )להישאר במסגרת

:(, אזי, או מצבם של אחריםמצב מועדף בעבר ,הקיים, אלא גם רף שאיפות

113 Prospect Theory: An Analysis of Decision “Amos Tversky and Daniel Kahneman,

Under Risk” in Paul K. Moser (ed.), Rationality in Action: Contemporary Approaches

(Cambridge: Cambridge University Press, 1990) - originally published in: Econometrica

47 (1979); Kahneman and Tversky, “Choices, Values, and Frames,” in Tversky and

Kahneman (eds.), Choices, Values, and Frames - originally published in: American

Psychologist 39.4 (1984); Amos Tversky and Daniel Kahneman, “Advances in Prospect

Theory: Cumulative Representation of Uncertainty,” Journal of Risk and Uncertainty 5.4

(October 1992).

דברים שרואים מכאן לא רואים משם... .1 איור


- 60 -

loss)מחשש להפסד הישגיםנסתייג מליטול סיכונים משמעותיים ביחס ל .1

aversion); קלקולציות" העלולות להביא להידרדרות -ונייחס משקל רב ל"מיס

ודאיים באשר לרווחים גדולים ונעדיף -נרתע מסיכויים בלתי. כלומר, יציבות-ולחוסר

של ההגנתית ת וננכפועל יוצא, נרתע למשל מלהעלות את הכו .רווחים קטנים ודאיים

, מיידי וחמור; )"אקדח מעשן"( צבא או לבצע מכה מקדימה מול איום שאינו ברור

עם זאת, נהייה מוכנים .קרוב לוודאי נכשלכלומר עד שנשתכנע, כי כושר ההרתעה

ליטול סיכון ביחס לרווח, אם הסיכוי להשלכות הרסניות נמוך מאוד ואילו הרווח

כפי שמהמר, למשל, נוהג(.האפשרי גדול מאוד )

כדי להימנע סיכון ניקח כלומר, .דיםנהיה נכונים ליטול סיכונים ביחס להפס -מנגד .2

ניתן ) , גם אם מחיר ההימור הוא הפסד גדול יותר מההפסד הוודאימהפסדים ודאיים

', או 56-את החלטת בריטניה וצרפת לתקוף את מצרים בלראות ברוח זו, למשל,

. '(80-החלטת הנשיא קרטר לשחרר את בני הערובה האמריקניים בטהראן ב

ביחס לנקודת ו הטבעית להתייחס באורח שונה להפסדים ולהישגים נטייתנברקע לכך,

להעניק משקל רב יותר להפסדים )למה שיש( קרי, -( reference dependence)הייחוס

מראש ויתור , (endowment effect) "אפקט ההקדש"עפ"י מאשר להישגים )למה שאין(.

נדרוש יותר נתון, לכן הפסד מה שייראה כר על וויתעל הישג ייתפס כפחות כואב מאשר

ממה שנהיה מוכנים לשלם כדי להשיגו שקיים ברשותנו כדי לוותר על משהו

,מהר יותר להישג מאשר להפסד, אפוא, (normalize)שלים ונסתגל אנו נ 114מלכתחילה.

instant) כהפסד לכל דבר ועניין הישג שזה עתה השגנו ונמהר לתפוס את הויתור על

endowment effect). אם אותו ויתור על אותו נכס יעשה ע"י הצד השני, אנו ניטה -מנגד

בני אדם 115(.devaluation reactive"להעריך" זאת פחות ממצב שבו אנו מוותרים עליו )

גם עלולים לבחור נתיבים שונים )למשל יירתעו או לא מחוסר ודאות( כאשר אותה סוגיה

זאת, שוב, 116סיכון להפסד.לעומת הישג סיכוי למונחים של ( בframed) מנוסחתפשוט

את העובדה שמחירי קניה בדרך כלל נמוכים יותר -מעבר לשיקולים כלכליים -ר גם מסביר הדב 114 Richard Thaler, “Toward a Positive Theory of Consumer Choice,” Journalממחירי מכירה.

of Economic Behavior and Organization 1 (1980).

115 ” 483.nd Frames,Choices, Values, a“Kahneman and Tversky,

,Rational Choice and the “Amos Tversky and Daniel Kahnemanלהרחבה, ראה, בין היתר: 116

Framing of Decisions,” in David E. Bell, Howard Raiffa, and Amos Tversky (eds.),

Decision Making: Descriptive, Normative, and Prescriptive Interactions - originally

published in: The Journal of Business 59.4 (1986); Anton Kuhberger, “The Influence of

Framing on Risky Decisions: A Meta-Analysis,” Organizational Behavior and Human


- 61 -

descriptionאופן הצגת החלופות אינו רלבנטי )אידיאלי, לפיו -בניגוד למודל הרציונאלי

invariance.)

"למחוק" כדי )כשצד א' מוכן ליטול סיכונים תכונות אנושיות אלו -במימד האסטרטגי

הפסדצד א' כחילץ משי" "הטרהפסד "טרי", בעוד שצד ב' תופס את הויתור על ההישג

-)במקרה שה"סטטוסמהוות מתכון לעימותים שיש להימנע ממנו, גם במחיר משמעותי(

)לאחר העימות או במקרה שהמחלוקות מלובנות ולמו"מ קשה במיוחד קוו" מופר(

כמו כן, קל יותר, לפי תיאוריית הפרוספקט, לשחקנים בשולחן המו"מ ולא בשדה הקרב(.

להרתיע אחד את השני מהשגת הישגים, מאשר יריבות/עוינות במערכת יחסים של

מאשר מנסיון לכפות על הצד השני לחדול ממחיקת הפסדים, ומביצוע פעולה מסוימת;

117.על פיהמביצוע פעולה מסוימת ולהופכה

רתיעתנו -"אפקט העמימות" מים להתייחסותנו השונה להפסדים ולהישגים תור

נטייתנו להעניק משקל -" אפקט הוודאות"ו 118לא בטוחים;מלהטיל את יהבנו על סיכויים

כלומר, אנו ניטה לבצע: 119יתר לתוצאות ודאיות, לעומת תוצאות סבירות או אפשריות.

הימורים המתפרנסות חברות למשל, על בסיס זה, .הערכת יתר של סבירויות נמוכות .1

. ביטוחהו

Decision Processes 75.1 (July 1998); Irwin P. Levin, Sandra L. Schneider, and Gary J.

Gaeth, “All Frames are Not Created Equal: A Typology and Critical Analysis of Framing

Effects,” Organizational Behavior and Human Decision Processes 76.2 (November

1998); Dawes, 34-35.

117 ” onal Relations,Prospect Theory, Rational Choices, and Internati“Jack S. Levy,

International Studies Quarterly 41 (1997): 93.

118 Quarterly Journal of ” Risk, Ambiguity, and the Savage Axioms,“Daniel Ellsberg,

Economics 75.4 (November 1961).

שחק "אפקט הוודאות" גם מסייע להבין את הנטייה של מנצחים בקזינו לפרוש מוקדם מדי מהמ 119)להישאר עם הישג ודאי(, כמו גם את הנטייה מפסידים להישאר במשחק זמן רב מדי )להסתכן בהפסד

Tversky and Kahneman, “Advances in Prospect גדול יותר בתקווה להימנע מהפסד ודאי(.

Theory: Cumulative Representation of Uncertainty,” 316; Tversky and Kahneman,

“Conflict Resolution: A Cognitive Perspective,” in Tversky and Kahneman (eds.),

Choices, Values, and Frames, 478-481 - originally appeared in Kenneth J. Arrow (ed.),

Barriers to Conflict Resolution (Stanford: W. W. Norton & Company, 1995); Jack S.

Levy, “Prospect Theory and the Cognitive-Rational Debate,” in Nehemia Geva and Alex

Mintz (eds.), Decision-Making on War and Peace: The Cognitive-Rational Debate

(London: Lynne Reinner, 1997): 37-39.


- 62 -

כשהבחירה הינה בין הישג נימנע מליטול סיכון .הערכת חסר של סבירויות גבוהות .2

סביר לבין דבר בטוח, ולא נירתע מליטול סיכון כשהבחירה היא בין הפסד סביר לבין

אנו נייחס חשיבות רבה יותר לביטול הסיכון מאפשר להפחתתו למשל, הפסד ודאי.

)לדוגמא, אנשים ישלמו הרבה יותר כסף להפחתת מספר הכדורים באקדח במשחק

.(3-ל 4-מאשר מ 0-ל 1-"רולטה רוסית" מ

אירוע מסוים ישפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלנו יותר אם הוא יהפוך כפועל יוצא,

אפשרי לאפשרי או מצב אפשרי לוודאי, מאשר אם הוא רק יהפוך מצב אפשרי -מצב בלתי

120לסביר יותר או פחות.

ך, לפיכ. קוו"-להישאר במסגרת "הסטטוסבסופו של חשבון, מרבית השחקנים נוטים

גם הצד השני מעוניין קוו" עלולה להוביל אותנו למסקנה, כי -משיכתנו לכיוון "הסטטוס

לעומת זאת, הצד בהמשכו, או לפחות לא ייטול סיכונים משמעותיים כדי לשבור אותו.

-השני עלול שלא להסתגל למצב הקיים )שבראייתו, הינו בגדר הפסד לעומת "הסטטוס

ים ממשיים כדי להשיב את המצב לקדמותו.ייטול סיכונ כןקוו אנטה"( ול

120 117.-” 116Weighing Risk and Uncertainty,“Tversky and Fox,

. תמונת הראי של הגיונך עלולה לעמוד בסתירה מוחלטת 2 איור להגיון של אויבך...


- 63 -

אושר(subjective

utility)

עושר(payoff)

תתשולית פוחתועלת

שולית עולהתועלת

"פסימי" מקבל החלטה הנרתע מסיכון

קוו -סטטוס ה שוחרתמדינ - (1967)למשל, ישראל לאחר

Prospect Theory

ההיסטוריה המודרנית מלמדת, כי רוב המלחמות נערכו בין קוו.-אפקט הסטטוסתיאור גרפי של . 6 תרשיםמדינות דיקטטוריות ובינן לבין מדינות דמוקרטיות, וכי מאז מלחמת העולם השניה לא נערכו מלחמות בין מדינות

( risk-seekingות דיקטטוריות נוטות יותר ליזום מהלכים מסוכנים )דמוקרטיות. לפיכך, ניתן להסיק, כי מדינקוו באופן בוטה. נראה אפוא, כי המבנה -(, כל עוד לא מופר הסטטוסrisk-averseמאשר מדינות דמוקרטיות )

ותו ליטול סיכונים נעל נכוהפנימי של המשטר )בדגש על מידת חופש התמרון של המשטר מול אוכלוסייתו( משפיע Gideon Doron and Martin Sherman, “Free Societies and Their, בין היתר, ראה ערכת הגלובאלית.במ

Enemies: An Intelligence Assessment,” International Journal of Intelligence and

Counterintelligence 8.3 (Fall 1995).

: מדינה בנקודה ב' הסברלא תסבול מעליה חדה

בעלות, כתוצאה מהפסדים נוספים, ולכן תסתכן

ם כדי בהפסדים קטנילהשיג רווחים גדולים.

לעומת זאת, מדינה בנקודה ג' תזכה בפחות

רווחים ככל שתשקיע יותר משאבים, ולכן לא תיטול סיכונים כדי להרוויח עוד.

תעלו

הפסד רווח

תועלתנקודת

המוצא הייחוס/ להחלטה

א

העמדה לאחר מפלה/שגיאה

ב

העמדה לאחר הישג

ג

אושר

עושר

אושר(subjective

utility)

"אופטימי" מקבל החלטה שאינו נרתע מסיכון

קוו -סטטוס-אנטימדינת - (1967)למשל, מצרים לאחר

עושר(payoff)


- 64 -

מעורבותעוורון ה 3.1.4

תפיסותינו את האירועים המרחשים סביבנו מושפעות מאופי וממידת המעורבות האישית

מורכב מכמה מכשלות: 121"המעורבות עוורוןוהקיבוצית שלנו בהם. "

בני אדם נוטים לתפוס אירועים באורח שונה, .(egocentric bias)אנוכית הטיה .1

אנו נוטים לבצע הערכת יתר או חסר של בהתאם לתפקיד שהם שיחקו בהם. ככלל,

. השפעת מעשינו על האחר, כמו גם של חשיבותנו כמטרה של מעשיהם של אחרים

אישיתיותר חשיבות לאירועים שהיינו מעורבים בהם טים לייחס ואנו נאמור, כ

, מאשר למידע שקיבלנו בעקיפין. לעיתים העיסוק ישירותתו קיבלנו ולמידע שאו

המוגבר שלנו בסוגיה מסוימת עלול להוביל אותנו להנחה )שכמובן עלולה להיות

בתנאי עוינות פרט מוטעית( שגם הצד השני דש באותה סוגיה ובאותו מידע. זאת, ב

יבין את כוונותינו צדדים. הדבר מזין את הסברה, כי הצד השניהוהיעדר קשר בין

נכוחה, כאשר אין לנו עניין להסתירן )למשל, לא יגיב לדימוי השלילי מזה "החיוביות"

שונים במערכת של יריבות פוליטית פוגעים אחד ההצדדים שאנו מנסים להקרין(. כך,

בשני יותר ממה שהתכוונו בתחילה, משום שאין הם מבינים את המידה שבה

122ינטרסים של הצדדים האחרים ונתפסת כפגיעה מכוונת.מדיניותם מתנגשת עם הא

טיה האגוצנטרית בולטת יותר, כאשר ניתן לזקוף אירועים מחקרים הראו שהה

123חיוביים מבחינת הפרט לטובתה וזכותה של הקבוצה שהוא חלק ממנה.

. אנו (correspondence biasאו fundamental attribution error)הטיית ייחוס .2

שחקנים אחרים ביטוי חופשי של אופיים )גורמים בהתנהגות של ות נוטים לרא

תפוס את ההתנהגות שלנו או של מדינתנו ל -(; ומנגד dispositional factorsפנימיים,

טעות זו (. situational factorsורמים חיצוניים או מצביים, כמותנית בנסיבות )ג

מכך שכאשר הפרט מתבונן על - )בדומה לקודמתה( נובעת, בין היתר, מהטיית זמינות

התנהגותו של האחר, הוא מתמקד בו; בעוד שכאשר הפרט בוחן את התנהגותו שלו,

יהושפט הרכבי, "קשיים שג זה מראש אמ"ן לשעבר, האלוף )במיל'( פרופ' הרכבי. ראה: שאלתי מו 121תל אביב: מערכות, ) מודיעין וביטחון לאומי (,ער')צבי עופר ואבי קובר , בתוךבלימוד עמים זרים"

1987).

122 (Princeton: Misperception in International Politics and PerceptionRobert Jervis,

Princeton University Press, 1977): 203-216, 354.

למשל, "חולה עבודה" יכול להצדיק את התמסרותו המופרזת לקריירה שלו בכך שהוא דואג לרווחה 123 .Bazerman, 71הכלכלית של משפחתו.


- 65 -

בכך אנו גם מתעלמים 124 הוא אינו רואה את עצמו ולכן מתמקד בסביבה ובמצב.

אנשים במצבים ה, כלומר ממידע אודות התנהגות של מרבית "קונצנזוסיאלי"ממידע

ייחס את כשלונותנו לבין היתר, נטייתנו מכאן, 125(.data rate-baseמסויימים )

ימנע מלשוש ליטול אחריות להלגורמים אחרים שמעבר לשליטתנו )"ביש מזל", וכו'(, ו

חשיב את מעשינו כסיבה להנלהבים אנו ך(; אself-protective bias) לכשלונות

טון: "לנצחון כפי שקבע הדוכס של וולינג 126(.enhancing bias-self) להצלחותינו

אלפי אבות, בעוד שתבוסה הינה יתומה".

עוינים , ולראות במניעיו כלהפחית מערכו של היריבניטה -הטיית יחסיות וחשדנות .3

כאשר -במיוחד בנסיבות אתנוצנטריות ולאומניות יותר משהם במציאות. זאת,

היפוכה, היחיד הינו חלק מעם הנמצא בסכסוך מר עם מושא המחקר. נטיה זו חזקה מ

פחות , אלטרואיסט, פציפיסט; או ראיית העצמי כמוסרי פקרי ראיית היריב כפילנתרו

היא גם מוליכה להתעלמות מהאפשרות שניתן יהיה להשפיע באורח חיובי מהיריב.

127הננקטת מולה. מדינה השניה ע"י מיתון המדיניותהעל

עצמנו מאשר עם הוא היכרותנו הטובה יותר עםהמכנה המשותף של עיוותים אלה

והקלות והבהירות היחסית של צפייה בהתנהגות ב"שטח", לעומת זיהוי הגורמים האחר,

-היבט הנעתי ורגשי לכך ףמתווס .העמומים העומדים ברקע ומשפיעים על ההתנהגות

ו.נבאורח חיובי בעיני סביבת הצטיירלו ונהשפעתאת ר יהאדרצוננו ל

124 (London: MIT, 1999): 93. Social Cognition: Making Sense of PeopleZiva Kunda,

125 in Kahneman, Slovic, and ” Popular Induction,“tt, Borgida, Crandall, and Reed, Nisbe

Tversky (eds.), Judgment Under Uncertainty.

Fiskeבני אדם נכונים "לקחת קרדיט" על הצלחות יותר מאשר להכחיש אחריות לכשלון. , עם זאת 126

and Taylor, 67-81.

, כגון ובירוקרטיות הנעתיותהסיבות לנטייה זו הן קוגניטיביות, וחלקן עם זאת יש לציין, כי לא כל 127ראה הרצון של הארגון להצדיק את קיומו, רצון מקבלי החלטות ואנשי מקצוע "ללכת על בטוח", וכו'.

:Robert Jervis, “Hypotheses on Misperception,” World Politics 20.3 (1968)בהקשר זה:

נובעות לא רק מהמפגש הפוליטי בין שני עמים, אלא גם מהמפגש הפוליטי בין . אודות הטיות ה475 Michael I. Handel, “The Politics of Intelligence,” Intelligence andהמעריך לקברניט, ראה:

National Security 2.4 (October 1987): 6-17; Jack Davis, “Tensions in Analyst-

Policymaker Relations: Opinions, Facts, and Evidence,” Occasional Papers 2.2

(Washington, DC: Central Intelligence Agency, The Sherman Kent Center for

Intelligence Analysis, January 2003).


- 66 -

התאמה מוטעית 3.1.5

רכיבים שונים של תמונה התאמה לקויה בין גרמות כתוצאה מטעויות רבות שלנו נ

. טעויות אלו נובעות לתוצאה ובין אמצעים למטרה סיבהובדרך כלל בין מסוימת,

בעולמנו, תוך ארגון והתאמה סדרבעיות מורכבות וליצור מהנטייה ומהצורך שלנו לפשט

או , היעדר זיקה קראיותאכפי שכבר ציינו, של פריטים שונים לדפוס מוגדר וקוהרנטי.

ברם, בפועלסיפוק אינטלקטואלי. -חוסר נחת פסיכולוגי ואיהסבר ראוי מעוררים בקרבנו

התמונה הסופית אינה ידועה מראש, אין בידינו את - "פאזלשל "שתמש בדימוי להאם -

כל החתיכות, חלקן כלל לא מתאימות, חלקן שבורות, וצריך לסיים את העבודה מהר ככל

ר...האפש

, אנו:נטיה אנושית זולאור

מתעלמים מהאפשרות שלעתים אירועים מתרחשים: .1

. אנו מקשרים אינטואיטיבית וכמעט אוטומטית אקראי ולא סדורמקרי, באופן .א

בין שני אירועים שהתרחשו אחד אחרי השני, בעוד שייתכן ואין באמת זיקה

128(.correlation illusoryסיבתית ביניהם )

. כלומר, אנו נוטים לזהות יחס ישיר בין סיבה לתוצאה או בין ריסימט-באורח א .ב

אמצעים למטרה, ומתעלמים מהאפשרות, לדוגמא, שלמשבר כלכלי דווקא אין

שביעד מהותי סיבות כלכליות טהורות, שלאירוע גדול לא יהיו השלכות גדולות,

ה , וכו'. לעיתים קרובות אנו נגררים בהקשר זלא הושקעו תשומות כבירות

יצוגיות וחושבים באורח סטריאוטיפי. זאת, משום המידע שקיים בידינו ילהטיית

המטרה מזכירה את ,הסיבה דומה לתוצאה -מייצג, בראייתנו, את הדימוי

129., וכו'האמצעים

נוטים לראות במעשים של שחקנים אחרים תוצאה של כוונת תחילה ותכנון/אכוונה .2

טעות, יוזמה מקומית או חילוקי מ זאת, להבדיל. )ולעתים אף מזימה סדורה(ריכוזית

שני. לעתים, אף ההנהגה של מושא דעות בקרב פקידי הממשל והמנהיגים של הצד ה

128 143.-(New York: Vintage, 1961): 113 What is History? Cf. Edward Hallett Carr,

129 118-and Ross, 115 Nisbett


- 67 -

-זמנית מספר יעדים -המחקר אינה בטוחה לגבי יעדיה, ואפשר כי קיימים בתוכה בו

130אף מנוגדים.

תיאוריות סה אלו מעודדים עיוותי תפיההתאמה המוטעית שנבחן להלן, ת ויחד עם הטי

131.מזימתיות

ההקשר המיידיהשפעת 3.1.6

130 , 11.Perception, Deception and SurpriseHandel,

פעל לבד ושינה את ההיסטוריה )רוצחו של הנשיא קנדי( לא יכול להיות שאוסוולד לדוגמא: 131לא העולמית... לא ייתכן שמעבר דיביזיית "כוחות מיוחדים" סורית מאזור בירות לגבול עם ישראל

חשש מכוונות ישראל... וכו'(., אלא ך התקפי נגדההתכוננות למהלנשקף

)המידע(. במקרה זה, דמות א' . השפעת הרקע )ההקשר( על האובייקט3 איורג', אם כי שתיהן -נראית רחוקה מנקודה ג', בעוד שדמות ב' קרובה יותר ביחס ל

מצויות במרחק זהה מנקודה ג'.

ב א

ג ג


- 68 -

שנותח במסגרת priming-וקשור באפקט ה -עיוות תפיסה זה טריוויאלי ומוכר למדי

ההקשר המיידי משפיע על אופן תפיסת הרעיון המרכזי כאן הוא שת הזמינּות. יהטי

:ידע המונח לפתחם לאורבני אדם תופסים את המ המידע.

תפיסותינו . (evoked sets)מה שנקרא העניינים המעסיקים אותם בעת קבלת המידע .1

ה"גשטאלט" גם תורת והערכותינו מושפעים מהנסיבות ומההקשר המיידיים שלהן.

התייחסה לעיוות זה, כשגרסה, כי מידע נתפס בצורה שונה בהתאם לרקע ולהקשר

שבו הוא מצוי.

למשל, לחץ נפשי או גופני )למשל עייפות( עלולים: להפחית את מידת !הרוח מצב .2

עין -של בחירת ועיבוד מידע; להוביל לקשיחות וצרותוהשיטתיות הקפדנות ,הזהירות

להתרכזות במידע ;קוגניטיבית; להביא להאצלת האחריות והאשמה על אחרים

חשה, או התעלמות.למצבי פניקה, הכאנשים ס יובמקרים קיצוניים אף להכנ שלילי;

כמו כן נמצא, כי מצב רוח שפיר תורם ליצירתיות; לקבלת החלטות באופן כולל, רחב,

מהיר ולעיתים אף אימפולסיבי; לנטיה ליטול סיכונים, במידה וההפסדים אינם

אנו נשים לב ונשלוף מזכרוננו ביתר יתרה מזו, 132משמעותיים; ולשכנוע בידי אחרים.

כך, נמצא, כי אנשים השרויים . אחד עם מצב הרוח שלנו קלות מידע העולה בקנה

לב יותר למידע מוישי יםמאושראנשים , בעוד ש"עצוב"לב יותר למידע מוישי בדכאון

. בנוסף, מחקרים הראו, כי כאשר אנו עצובים, ניטה לפתור בעיות "שמח"

סטיים קוגניטיביות בצורה שיטתית ורציונאלית )להבדיל משימוש שטחי בכללים יורי

פשוטים(; בעוד שכאשר אנו שמחים, ניטה להימנע משיטות קפדניות אלה, העלולות

לפגוע במצב הרוח הטוב שבו אנו נמצאים. עם זאת, אנו ניטה להשתמש בשיטות

133הקפדניות, אם יביא הדבר לשיפור במצב רוחנו.

ח שונה נתפוס את המציאות באור אנוזה, ניתן לומר ש להמחשת האפקט של עיוות תפיסה

; או כשאנו פוסעים בסמטה אם צפינו זה עתה בסרט אימה/מתח או בסרט קומדיה

.בחושךלעומת אור נתייחס אחרת לקולות צעדים ב

Alexander George, Presidential Decisionmaking in Foreign Policy: Theראה, בין היתר: 132

Effective Use of Information and Advice (Boulder: Westview, 1980): 49; Lisa Ordonez

and Lehman Benson III, “Decisions under Time Pressure: How Time Constraint Affects

Risky Decision Making,” Organizational Behavior and Human Decision Processes 71.2

(August 1997).

133 259.-Kunda, 256


- 69 -

החלטה הטיות לאחר 3.2

...הספרות על הפתעה טרם התייחסה בצורה מספקת לבעיות השונות העלולות לצוץ לאחר

וערכו בצורה מדוייקת ונקלטו ע"י "מדינת הקורבן".שכוונות היריב ה

134בן צבי יאב -

לאחר שקיבל החלטה, האדם עסוק בתהליכים הקוגניטיביים שעוברים עלאבחלק זה

, תפיסת העברדון בהשפעת ההחלטה על או. ראשית, המשבשים את תפיסת המציאות של

משותף להטיות הללו הינו . התפיסת ההווה והעתידבחן כיצד זו משפיעה על אולאחר מכן

מתווה את התפיסה שלנו ה, "עוגןהיקבעותה של ההחלטה/ההערכה הנוכחית כמעין "

הוגדר ע"י כהנמן וטברסקי, )מה שבהמשך וגורם לנו להתאים את המציאות אליו

anchoring & adjustment.)

134 ” Intention, Capability and Surprise: A Comparative Analysis,“Zvi, -Abraham Ben

Journal of Strategic Studies 13.4 (December 1990): 22.

אובייקט ללא רקע

אובייקט עם רקע א'

אובייקט עם רקע ב'

לייר. דוגמא נוספת להשפעת ההקשר )הקו עצמו באותו הגדול בשלושת המקרים, -. אשליית מולר4 איור אך ברקע א' נראה גדול יותר, וברקע ב' קטן יותר(.


- 70 -

יתר בטחון 3.2.1

זה ידע -שאיננו יודעים לדעת שאנו יודעים מה שאנו יודעים, ושאנו איננו יודעים את מה

אמיתי.

135קונפוציוס -

( מהווה חולי מרכזי של הידע העצמי overconfidenceבטחון עצמי מופרז )

(metacognition)136 והינו אחת הבעיות הקשות ביותר הנוגעות לקבלת החלטות

ושיפוטים. כמו עיוותי תפיסה אחרים, נובעת הטיה זו מהשאיפה האינטלקטואלית

; אך, כפי שנראה, גם משיקולים פשטותלת של טבע האדם לוודאות ווהפסיכולוגי

הנעתיים.

ומאמינים ואף האופפת אותנו, איננו מכירים במידת חוסר הודאות במקרים רבים,

משוכנעים, כי דעתנו הרבה יותר מדוייקת ומבוססת ממה שהיא באמת עפ"י אמות מידה

negativeלאפיינו כמעין "כיול שלילי" )שניתן - פעריוצרים כלומר, אנו אובייקטיביות.

calibration )- קרי, המידה בה איכותה רמתשלנו בהערכתנו לבין רמת הבטחון בין(

עיוות זה יכול לנבוע: 137מדוייקת, מבוססת ונכונה(.ההערכה

מחוסר המודעות שלנו למכמונות הקוגניטיביות שאליהן אנו -בהיבט הקוגניטיבי .1

מהטיות הזמינות והייצוגיות. כלומר, מהסברה, כי הזכרון וכן עלולים ליפול קורבן;

האנושי הינו עותק אמין למדי של המציאות בעבר וכלי יעיל להערכת סבירויות

138בעתיד.


שמשמעותה "מֶעבר" או -"אפיסטמולוגית" במהותה -( הינה תחילית מהשפה היוונית meta) "מטא" 136 "מבעד".

אירועים 10פירושו, למשל, מצב בו המעריך מעריך, כי הסבירות להתרחשותם של "כיול מושלם" 137 . מהאירועים הללו מתרחשים 80%, ואכן 80%שונים הינה

138 Knowing with Certainty: The “Baruch Fischoff, Paul Slovic, and Sarah Lichtenstein,

Appropriateness of Extreme Confidence,” Journal of Experimental Psychology: Human

Perception and Performance 3.4 (November 1977): 562-563.


- 71 -

מהביקוש בחברה לבטחון יתר! כלומר, מהרצון שלנו להציג את -בהיבט ההנעתי .2

confidenceלבין כשרון ) דעתנו בצורה משכנעת, נוכח נטיית החברה לכרוך בין בטחון

heuristic;)139 ולהעניק משקל גדול יותר לחלופה שנראית ודאית מאשר לחלופה

כפי שאמר הפילוסוף שהינה סבירה בלבד )כך, כאמור, לפי תיאוריית הפרוספקט(.

, "כדי שהאדם ישיג את כל מה שנדרש ממנו, עליו להתייחס יוהאן וולפגנג פון גתה

140שהוא". לעצמו כגדול יותר ממה

ביתר פירוט, להטיית בטחון היתר מספר ביטויים:

בטחון נוטים להפגין יותר בני אדם -( hard-easy effect)קל" -"אפקט הקשה .1

בהחלטות/הערכות הכרוכות בשיפוטים של סבירויות מורכבות )פער גדול(, מאשר

ח הערכת זאת, בין היתר, נוכ 141פשוטות )פער קטן(.הסתברותיות סוגיות בהערכות של

החסר שלנו לגבי מידת הקושי של משימות שיפוטיות וחוסר מודעות להטיות החשיבה

המלוות משימות אלו.

רמת הבטחון באירועים המותנים בהסתברות תעלה בהתאם -" אשליה של שליטה" .2

לרמת הכישורים של המעריך בתחום המסוים ולמידת היכרותו עם התופעה )בדומה

חנו לעיל(. זאת, במיוחד אם רמת כישוריו טובה יותר, ל"הטיית ההיכרות" שנית

. כך, למשל, מהמר ותיק עשוי (comparative ignorance) בעיניו, מאשר זו של מתחריו

לסבור, כי סיכוייו ברולטה גבוהים מאלו של מהמרים אחרים או מסיכוייו בצעירותו

142בות הסתברותיות(.בשל הנסיון שצבר )בעוד שלנסיון ולכישורים אין כל תפקיד בנסי

139 Intuitive Evaluation of Likelihood Judgment “Paul C. Price and Eric R. Stone,

Producers: Evidence for a Confidence Heuristic,” Journal of Behavioral Decision Making

17 (2004).


141 Calibration of “Baruch Fischoff, and Lawrence D. Phillips, Sarah Lichtenstein,

Probabilities: The State of the Art to 1980,” in Kahneman, Slovic, and Tversky (eds.),

Judgment Under Uncertainty, 316-319; Ward Edwards and Detlof von Winterfeldt, “On

Cognitive Illusions and their Implications,” in Hal R. Arkes and Kenneth R. Hammond

(eds.), Judgment and Decision Making: An Interdisciplinary Reader (Cambridge:

Cambridge University Press, 1980): 653-654; Amos Tversky and Daniel Kahneman,

“Intuitive Prediction,” 322. Cf. Bazerman, 32.

142 s Chance: The Illusion of Control as ’Heads I Win, Tails It“Ellen Langer and Jane Roth,

a Function of the Sequence of Outcomes in a Purely Chance Task,” Journal of Personality

and Social Psychology 32.6 (December 1975); Craig R. Fox and Amos Tversky,


- 72 -

אנו נוטים להתייחס להתנהגות -( false consensus effect)"אפקט הקונצנזוס" .3

מידה שבה אחרים חולקים את בולמסקנות שלנו כ"טיפוסיים", כלומר להפריז

דעותינו. הטיה זו בולטת במיוחד כשאנו ניצבים בפני התנהגות/דעה המנוגדת לשלנו.

האינטואיטיבית שהמסקנות שהסקנו ממאורע כלשהו ברקע לכך, בין השאר, הנחתנו

מזל"ט, שמיעת -למשל, צפייה בסרט מ -)במיוחד כזה שהיינו מעורבים בו אישית

שיחת טלפון, קריאת ידיעה, וכו'(, הינן כה ברורות מאליהם עד כדי כך שיהיו נהירים

עם ומשותפים לאנשים אחרים. הטיה זו נתמכת בעובדה שרובנו מעדיפים להתחבר

אנשים שככלל חולקים את תפיסת עולמנו, ואשר יגיבו באופן דומה למצבים שונים

143)למעשה מהווים מעין מדגם מוטה(.

הבטחון בהערכה גובר ככל שההערכה דומה לנתונים שעליה היא -ייצוגיות ועקביות .4

במבחן עתידי, אם שני 8התבססה. למשל, נהייה בטוחים יותר שתלמיד יוציא ציון

. במילים אחרות, 7-ו 9; מאשר אם שני ציוניו הקודמים היו 8ניו הקודמים היו ציו

144)מה שהופך את "תופעת הנסיגה" למנוגדת לאינטואיציה(. בטחון גובר עם עקביות

גם כאשר מקבל ההחלטות מודע נותרת בעינה הרמת בטחון גבוהמספר מחקרים הראו, כי

ין המידע הקיים, נשען על נתונים חלקיים, כי המתאם, לכאורה, בין התוצאה הצפויה לב

אפרים קם מפליג וטוען, כי "למעשה, ניתן לראות את 145לא מהימנים, ולא עדכניים.

“Ambiguity Aversion and Comparative Ignorance,” in Tversky and Kahneman (eds.),

Choices, Values, and Frames - originally appeared in The Quarterly Journal of

Economics 110.4 (1991); Craig R. Fox and Martin Weber, “Ambiguity Aversion,

Comparative Ignorance, and Decision Context,” Organizational Behavior and Human

Decision Processes 88.1 (May 2002); Amos Tversky and Craig R. Fox, “Weighing Risk

and Uncertainty”.

143 Shortcomings in the Attribution Process: On the “Lee Ross and Craig A. Anderson,

Origins and Maintenance of Erroneous Social Assessments,” in Kahneman, Slovic, and

Tversky (eds.), Judgment Under Uncertainty, 143. Cf. Robyn M. Dawes and Mathew

Mulford, “The False Consensus Effect and Overconfidence: Flaws in Judgment or Flaws

in How We Study Judgment?” Organizational Behavior and Human Decision Processes

65.3 (March 1996).

144 ” On the Psychology of Prediction,“Amos Tversky and Daniel Kahneman,

Psychological Review 80.4 (July 1973): 248-250.

145 ty: Heuristics and Judgment under Uncertain“Amos Tversky and Daniel Kahneman,

Bias,” in Paul K. Moser (ed.), Rationality in Action: Contemporary Approaches

(Cambridge: Cambridge University Press, 1990): 176-177 - originally appeared in:

Science 185 (September 1974).


- 73 -

יתר: קהילות מודיעין וקברניטים הופתעו משום -מתקפת הפתע כהשתקפות של בטחון

146שהיו בטוחים יתר על המידה שהמלחמה אינה קרובה".

הנובע ממהילה של מידע דיאגנוסטי )רלבנטי( במידע -( dilution) "אפקט המהילה"יש ב

הערכותינו. כלומר, נחרצות כדי למתן את -( או "נייטרלי" דיאגנוסטי )לא רלבנטי-לא

147., ולפחות מושפעות מסטריאוטיפיםלהופכן לפחות קיצוניות ובוטחות, ליותר שמרניות

טות משום שישנם יותר ע בבטחונם של מקבלי ההחלוגבלשון מליצית, אפקט המהילה פ

מדי כדורים באוויר, או שהכדור נע מהר מדי, או שישנם חפצים רבים אחרים באויר זולת

148הכדור, או שהאויר כה מעורפל ועכור עד כדי כך שקשה לראות את הכדור, וכן הלאה...

.146קם, 146

.Fiske and Taylor, 355-573 :לפירוט ראה 147

148 ”Psychology and International Relations Theory,“J.M. Goldgeier and Phillip E. Tetlock,

Annual Review of Political Science 4 (2001): 72.


- 74 -

קוגניטיבי ודיסוננסתפיסה מאששת 3.2.2

מצב לשמרייטו החלטה, הם בכך שקיבלו ות לאחר שבני אדם "סגרו" את פער חוסר הודא

משינויים שיוציאו אותם משיווי משקל תפיסתי; יצדיקו את ורתעייהם 149.זהנוח

)גם אם בהתחלה היא לא נראתה כה אטרקטיבית ועוררה ספקות הבחירה שעשו

מה שהיה בתחילה אך אפשרות, ההחלטה שקיבלו. על חרט להתויבכרו שלא והיסוסים(;

.זמן מומנטום והופך לדבר כמעט ודאי, הדוחק הצידה אפשרויות אחרותצובר עם ה

)בין ציפיותהתביית על חלופה או פיתח בן האדם ברגע ש. פייהיצהברקע לעיוות זה ניצבת

אנו נוטים אם שליליות או חיוביות(, הוא יהיה מושפע מהן ויפעל על פיהן. לשון אחר,

ם טיעון מסוים יותר עפ"י מידת התאמתו לראות את מה שאנו מצפים לראות, ובוחני

לאמונותינו ולדעותינו, ופחות עפ"י המידה שבה מסקנותיו נובעות באורח הגיוני מבסיס

149 Intelligence Failure and the Need for “Joseph and Arie W. Kruglanski, -Uri Bar

Cognitive Closure: On the Psychology of the Yom Kippur Surprise,” Political

Psychology 24.1 (2003): 87.

.Plous, 229ע אצל . מבט קומי )או קומיקסי...( על הבעייתיות שבנעילה על זווית ראיה אחת. מופי5 איור


- 75 -

של דעות קדומות, סטריאוטיפים, ןוהישארות ןהדבר מעודד את היווצרות הנתונים.

זנוח מגדיל את כמות ואיכות המידע הדרוש להנעת מקבל ההחלטה לו"אמונות טפלות"; ו

לדוגמא )מתחום הרפואה(, ניתן לומר, כי לאחר שהודבקו תוויות אבחוניות . את החלטתו

למטופלים, הן הופכות לדביקות יותר ויותר, באופן המאשש את האימרה הרווחת

150בקהילת הרפואה: "לאחר שנעשה האבחון, נפסקת החשיבה".

וכך אנו שמרנית,ו סלקטיבית תפיסהמעודדת ,אפוא ,בהיפותיזה מועדפתדבקות ה

לאמץ תפיסה מאששת, ולהתנגד לשנות את עלולים לבצע שני משגים טיפוסיים:

תפיסתנו כתוצאה מדיסוננס קוגניטיבי.

תפיסה מאששת

אם אנו מחפשים אחר אישורים. -קל להשיג אישורים, או אישושים, כמעט לכל תיאוריה

151קרל פופר -

(.confirmation bias)עמדה של אישוש לאמץ לאחר שבחרנו בחלופה הרצויה, אנו נוטים

תרים אחר מידע החשיבה "המאמתת" מורכבת למעשה משני שלבים: ראשית, אנו

מתאימים את הנתונים החדשיםאנו ; ושנית, שיאושש ולא יפריך את ציפיותינו ,"חיובי"

ניגוד ב 152(.est strategyt-positive) לתבנית המנטלית הקיימת )גם אם לא חיפשנו אותם(

לפיה ההיפותזות התקפות הן אלו שלא ניתן -לנורמה המקובלת במדעים המדויקים

הנטייה הרווחת והאינטואיטיבית של בני אדם היא לשאוף לאמת את - 153להפריך

במקום להפריך אותן. אנו ננקוט, אפוא, "איפה ואיפה" וננתח הקיימות תפיסותיהם

; קרי, נייחס משקל וערך אבחוני רב יותר באורח שונה מידע תומך ולעומת מידע מפריך

התעלמות מכך תוך למידע התואם את הנחותינו, לעומת ערך נמוך למידע מפריך. זאת,

ולכן בפועל בעל - זות אחרותיזה אחת יכול לעלות בקנה אחד עם תישהמידע התומך בת

ם אין מידע כמו כן, אנו עלולים להתעלם מכך שהיעדר מידע תומך, גם אערך אבחוני נמוך!

150 778.-Croskerry, 777

151 Conjectures and Refutations: The Growth of Scientific Knowledge Karl R. Popper,

(London: Routledge & K. Paul, 1969): 36.

On Confirmation Bias and “ne W. Wolfe, Dave Chetan and Katheriראה, בין היתר: 152

Deviations from Bayesian Updating,” Preliminary Draft (March 21, 2003).

הפילוסוף קרל פופר, למשל, קבע, כי תיאוריה היא לגיטימית בתנאי שהיא מנוסחת בצורה שתאפשר 153 .Popper, Conjectures and Refutations, passimאחרת, מדובר בטאוטולוגיה. -את הפרכתה


- 76 -

בעייתי לכשעצמו -עיוות זה מעודד ניתוח 154מפריך, גם הוא עלול לפגוע בתוקף תפיסתנו.

להלן מספר דוגמאות להשפעת 155)"מה שהיה הוא מה שיהיה..."(. אקסטרפולציהעפ"י -

ציפיותינו.

,Overcoming “Christopher J. Tatarkaלדוגמאות מקהילת המודיעין האמריקני לבעיה זו, ראה 154

Biases in Military Problem Analysis and Decision-Making,” Military Intelligence 28.1

(January-March 2002): 9.

הסברה האקסטרפולטיבית של -ב"מספרים חמים או קרים" האמונהתופעה דומה לעיוות זה הינה 155המהמר, כי מספרים "מנצחים" ימשיכו לנצח ושמספרים מפסידים ימשיכו "להפסיד"

(winning/losing streaks"דומה לכך האמונה של חובבי כדורסל ב .)"אפקט , או האמונה ב"יד חמה " )למשל בעידן "המלחמה הקרה"(. הדומינו

aoccdrnig to a rscheearch at an Elingsh uinervtisy, it deosn't mttaer in

waht oredr the ltteers in a wrod are, the olny iprmoetnt tihng is taht frist

and lsat ltteer is at the rghit pclae. The rset can be a toatl mses and you

can sitll raed it wouthit porbelm. Tihs is bcuseae we do not raed ervey

lteter by it slef but the wrod as a wlohe.

ציפיותינו המוקדמות מאפשרות לנו לקרוא את הטקסט למרות השגיאות הרבות.. 7 תרשים

. מה לא בסדר? תשומת לב לתפקיד הצפיות המוקדמות באופן הקריאה של 8 תרשים המשפטים המופיעים במשולשים.

לקח את

את כל

הקופה

ניסה את

את מזלו

בקזינו

פשט את

את הרגל

בעסקים


- 77 -

דיסוננס קוגניטיבילשנות/לזנוח את אנו נוטים להתנגד לסיגול תפיסה מאששת של המציאות, בנוסף

ציפיותינו ודעותינו, גם כאשר אנו מודעים לקיומו של מתח רב ביניהם לבין המציאות

(belief perseverance)" הקוגניטיבי הדיסוננס. עפ"י תיאוריית( "cognitive

dissonance פער(, נוצר לעיתים קרובות ( צורםdissonance "בין שתי "קוגניציות )- ין ב

התפיסות וההרגלים הקיימים לבין מידע חדש שאינו עולה בקנה אחד עמם )בדרך כלל

עוצמת ה"דיסוננס" בין שתי ה"קוגניציות" עומדת ביחס המצוי לרצוי(.בין מדובר בפער

ישיר לחשיבותן ולערכן. ככל שעוצמת ה"דיסוננס" גדולה יותר, כך גובר הלחץ על הפרט

וגית שמעוררת ה"דיסוננס", לגשר על הפער התפיסתי הנחת הפסיכול-אילהתגבר על

(. במצב זה, הפרט לא ימהר לשנות את consonanceולהשיב את המצב לקדמותו )

defensiveתפיסתו, אלא יתמודד עם הבעיה באמצעות שיטות "עקלקלות" ו"מגננתיות" )

avoidance .)תפיסתו שלהבסיסיים ה זאת, תוך נסיון לשנות כמה שפחות את עקרונותי-

פחות או יותר עפ"י ששלביו מתקדמים ,"זעריחוק השינוי המה שניתן לכנות "עפ"י מ

156הסדר הבא:

לכך שמידע חדש עלול לסתור את הנחות היסוד. הפרט עשוי להבין את חוסר מודעות .1

ראות את המתח בינו לבין הנחותיו.המידע, אך לא ל

156 (Stanford: Stanford, University Press, A Theory of Cognitive Dissonance inger, Leon Fest

1957): 45-47; Jervis, Perception and Misperception, 288-315.

חיפושנו אחר מידע הממחיש את '( 60-)משנות התרגיל .Wason’s Selection Task. 9 תרשיםמהמר כפייתי טען, כי "אם בצד אחד של הקלף מופיעה אות בעברית, אז בצדו השני יופיע תומך: ב"נתיב -וגי". איזה קלפים יש להפוך כדי להוכיח שהוא משקר? בעוד שרוב הנשאלים בחרו מספר ז

".7-ו S"א", הרי שהתשובה הנכונה היא "-" או רק ב4-"א ו-ב -מאמת"

S א

4 7


- 78 -

זיהוי לאחרהדעה המאתגרת, ל שאו דחיית ערכו וערעור בסיסו של המידע החדש .2

המתח שנוצר עם ההנחות הישנות. בולטת במיוחד במסגרת זו נטייתנו לבלבל בין

" )נתונים כוזבים, מטעים או הרעשים" )נתונים מהימנים וערכיים( לבין "האותות"

הכפשת הינה הדרכים הנפוצות בהקשר זה תאח 157לא רלבנטיים( הטמונים במידע.

.מקור המידע

)גם אם זוהתה המבוכה שהוא שאינו ערב לחיך מידע מאו התעלמות תמודדות חוסר ה .3

. זאת, בין היתר, ע"י הדחקה והתעלמות שימור הדעות הקיימותיוצר(, תוך

מה"דיסוננס", הימנעות מקבלת החלטה, נקיטת סחבת, העברת האחריות לקבלת

ההחלטה למישהו אחר, וכו'.

epistemic) התחפרותותפיסות הקיימות ( הbolstering) ביצור -רציונליזציה .4

entrenchment ,באמצעות: ( בהן. זאת

.שיתמכו בהן -כמו גם אנשים -פים חיפוש אחר נתונים ונימוקים נוס .א

הדחקת והכחשת הצגת ההערכה/ההחלטה הנבחרת באור חיובי מוגזם, תוך .ב

.השלכותיה השליליות

.הימנעות ממגע עם מידע מפריך .ג

ות באורח שלילי )אף יותר מכפי שנראה היה הדבר טרם הצגת החלופות האחר .ד

158קבלת ההחלטה(.

טענה, כי גורמים נסיבתיים "חיבלו" בתפיסה הקיימת, שעודנה נכונה. למשל, ניתן .ה

כי אחת -לאחר שארוע מסוים התחרש בניגוד להערכה של הפרט -יהיה לטעון

סיבות רקע בות או מהתנאים למימוש הערכה צפויה לא התמלא; כי נימהס

(. שימוש נרחב בהן בהקשר תי)שמיעאודיטורי -מושגים אלה שאולים במקור ממחקר פסיכיאטרי 157 Robertaקרת החלוצה רוברטה וולשטטר. ראה, למשל, המודיעיני נעשה, בין היתר, ע"י החו

Wolshteter, “Cuba and Pearl Harbor: Hindsight and Foresight,” Foreign Affairs 43.4 (July

1965): 691.

לדברי ג'רביס, "אם התקיפה ]על התפיסה הקיימת[ חזקה מספיק כדי לעורר את ההגנה של הפרט, 158י היא עלולה ליצור מגמה נגדית ]"אפקט הבומרנג"[, שתהפוך את התפיסה אז -אך לא עד כדי הכרעתה

. ראה גם, Jervis, Perception and Misperception, 295לחזקה יותר מכפי שהיתה לפני התקיפה". Janis and Mann, 91-95.


- 79 -

צפויות התערבו ו"חיבלו" בהערכה; כי ההערכה "כמעט -אקראיות ובלתי

התממשה"; כי הנסיבות למימוש הערכה טרם "הבשילו", אך הן לבטח צפויות

להבשיל בבוא העת; כי אנו, ככלות הכל, "רק בני אדם", הניצבים בפני מציאות

159ניתנת לחיזוי...-הפכפכה ובלתי

המשנה בתפיסות -של התפיסה הפריפריאלייםבמרכיבים לי שינוי חלקי ואינקרמנט .5

. לדוגמא, התייחסות למידע המפריך כ"יוצא מן הכלל", בליבתהתוך המשך האמונה -

מהות התפיסה(.את שאינו מפריך את הכלל )

בין התפיסה המקובלת למידע/תפיסה המאתגרת, באופן המאפשר לשמור על סינתזה .6

-הישנה. לעיתים, ההיתוך )או "חפיפה קוגניטיבית" המרכיבים החיוניים בתפיסה

overlap cognitive - )יציב, מתוקף הפשרה -הינו בלתי 160כפי שכינה זאת פסטינגר

המלאכותית הטמונה בו.

גם כשאנו מבינים לכאורה, כי . לעיתים, מפלט אחרוןכ -בכללותה זניחת התפיסה .7

רב(, אנו לא משנים את עלינו לשנות את תפיסתנו )למשל בעקבות כשלון צו

הדרך, אלא את משרתת שהתפיסה שהתבררה כשגויה היעד"האסטרטגיה" או

161)"הטקטיקה"( להשגת היעד.

להלן מספר דוגמאות הממחישות את הקושי שבשינוי תפיסה.

159 Driven Reasoning about Plausible Pasts and Probable -Theory“Philip E. Tetlock,

Futures in World Politics: Are We Prisoners of Our Preconceptions?,” 348-349.

160 47.-Festinger, 45

161 , 275.Perception and MisperceptionJervis, הדוגמא בה השתמש פסטינגר ממחישה את "חוק .לבריאותו יחווה השינוי המינימלי" בצורה יפה ומאירה: מעשן כבד הלומד לראשונה, כי העישון מזיק

"(. לחלופין, 1דיסוננס קוגניטיבי. הוא יוכל לצמצם את הדיסוננס ע"י כך שיפסיק לעשן )"קוגניציה "(. זאת, ע"י הוספת "קוגניציות 2הוא ישכנע את עצמו כי העישון לא ממש מזיק לבריאותו )"קוגניציה

"הקוגניציה הדיסוננטית" תואמות" )העישון מפחית מתחים, מונע השמנת יתר, וכו'(; ערעור על)הסיכון הטמון בעישון זניח לעומת הסיכון הטמון בתאונות דרכים/עבודה וכו'(; או האדרת חשיבותה

Festinger, 1-31; and Eddieשל "הקוגניציות התואמות" )ההנאה העצומה שהוא מפיק בעישון(.

Harmon-Jones and Judson Mills, “An Introduction to Cognitive Dissonance Theory and

an Overview of Current Perspective on the Theory,” in idem (eds.), Cognitive

Dissonance: Progress on a Pivotal Theory in Social Psychology (Washington D.C.:

American Psychological Association, 1999): 3-7.לשער כי , אפשראנקדוטת ובר. אם נשוב ללאחר שהלה מצא את אשתו במיטה עם גבר אחר, הוא יחפש אחר הסברים שונים שיקלו על התדהמה:

אולם, אם יקלע המשרת תקף את אישתו, היא הייתה שתויה, חולשה רגעית חסרת משמעות, וכו'. להטיית הייחוס, הוא יאשים אותה בבוגדנות ויתעלם "מנסיבות מקלות" אלו.


- 80 -

לאחר שזיהינו דמות אחת בתמונה, קשה לנו לזהות את הדמות השניה. -. ציפיות "דוחות שינוי" 6 איור

ביר . כשאנו מתבקשים להע7 איורקו רציף וישיר דרך הנקודות במשיכת קולמוס אחת, אנו מתקשים לצאת מתוך התבנית הקיימת )הריבוע( ולבצע את המשימה, בעוד שניתן לעשותה

במספר דרכים.


- 81 -

עמימות, אינקרמנטליות ונגזרות הנעתיותככל שהמידע עמום חשובה על עיוות תפיסה זה: לאופי המידע ולזמן וקצב הגעתו השפעה

ואיטי יותר, כך הוא ייתפס ככזה התואם )במנות קטנות( יותר ומתקבל באורח הדרגתי

המגיע ,משמעי-חדלפיכך, אנו לעיתים קרובות זקוקים למידע 162.ולא הנוגד את הנחותינו

מכל מקום, (.14-17ציורים )ראה כדי לזהות תופעה השונה מזו שצפינו לה ,בבת אחת

נראה, כי ככל שנוקף הזמן והקונספציה אינה משתנה, כך גוברים הדבקות בה והקושי

163לשנותה.

כי התמקדות בעצים החדשים, שטרם -בהשאלה ממשל "העצים והיער" -תן לומר לשם המחשה, ני 162קיבלו את צורתם הסופית והצומחים לאיטם ובנפרד, מקשה עלינו לראות, כי בעצם הם שייכים ליער

אחר...

163 The World in Their Minds: Information Processing, Yaacov Y. I. Vertzberger,

Cognition, and Perception in Foreign Policy (Stanford: Stanford University Press, 1990):

. כמו שנאמר, "לא ניתן ללמד כלב ותיק טריקים חדשים"....347

. השפעת עמימות ואינקרמנטליות: יהיה לנו קשה יותר 8 איורפנינו מספר לזהות תמונה בברור, אם קודם לכן הוצגו ב

תמונות מעורפלות ומטושטשות.

האינקרמנטלי והעמום. . ציוריו של אשר יכולות לשמש דוגמאות לבעייתיות שבדפוס 9 איור


- 82 -

:)לפחות חלקית(ם עיוותים הנעתיילעיוות תפיסה זה יכולים להצטרף

כאשר תפיסה מסויימת - (sunk cost)או "השקעה ששקעה" "השקעה אבודה" .1

מזוהה עם בן אדם מסויים, חלק מהארגון או הארגון בכלל, גורמים הדוחפים לשינוי

על הדימוי כאמצעי הגנה נתפסים כאיום, וההתנגדות לשנותה משמשת התפיסה

כמקבלי החלטות טובים שואפים להצטייר בני אדם 164העצמי ועל הזהות המגובשת.

ולא "נכנעים" אינם הפכפכים, כמי ששומרים על עקביות)אינטליגנטיים ומוסריים(, ו

כמו כן, המחיר 165גם מתביישים להודות בטעות., אנו לעתים קרובות לנסיבות;

בזבוז של כסף, זמן, - הבירוקרטי או הפוליטי של שינוי מדיניות עלול להיות גבוה

שליליות של מעשינו ההשלכות האנו נוטים שלא "להירתע" מ. על רקע זה, ץ וכו'מאמ

מפתחים מחויבות להחלטות שקיבלו, ומקבלים החלטות חדשות אלא ;והחלטותינו

גם כאשר זאת, תשואות שליליות. ניבמהנתיב באופן שיאפשר לנו להמשיך ולפסוע ב

סתגלני; -רציונאלי ובלתי-יאאנו מודעים לכך שאנו הרחקנו לכת ופועלים באופן

המשאבים שהשקענו ש ,נות עודכלומר, שאנו נצמדים להחלטות שאינן תקפות או נכו

)ולכן דווקא המשך המגמה הקיימת מהווה מפּוצים-בהם כבר אינם רלבנטיים ובלתי

,(”throwing good money after bad“בבחינת "בזבוז" גדול יותר מאשר שבירתה,

פגיעה בדימוי הפרט/המדינה בעיני אחרים( למשל חלטה שגויה )ושמחיר הנסיגה מה

166על פיה. הפעולהמהמשך אינו גבוה יותר

לגבי עצמנו, מאשר מידע חיובייותר מידע טובעבד ולזכור באופן שלנו ל הנטייה .2

עצם החיפוש אחר מידע תומך משדר לנו את המסר: "אתה בכיוון הנכון, אתה .שלילי

ו'". לעומת זאת, מידע מפריך מבליט, לכאורה, את מגבלותינו עושה עבודה טובה, וכ

167ואת שגיאותינו.

.240(: 1998אילן, -)רמת גן: אוניברסיטת בר הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוישאול פוקס, 164

אש ובראשונה, כושר עיבוד רב יותר. שנית, נשקף ממנו לגרסת דיקסון, "מידע 'חדש'... מחייב, בר 165ודאות מכרסמת. ושלישית, הוא מעלה על דעתו של מקבל ההחלטה -איום בשיבה למצב קודם של אי

(: 1979)ת"א: מערכות, הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא את המחשבה המגונה, שאולי טעה".31.

ינה מלחמת וייטנאם. ישנם, כמובן, דוגמאות מתחומים דוגמא בולטת להטיה זו מהתחום המדיני ה 166אחרים: האם עלי להיוותר במערכת יחסים בעייתית? לא לעזוב מקום עבודה בלתי מספק? להישאר

Hal R. Arkesלצפות בסרט בינוני בבית הקולנוע? להוסיף ולחכות לאוטובוס המבושש להגיע? וכו'.

and Catherine Blumer, “The Psychology of Sunk Costs,” Organizational Behavior and

Human Decision Processes 35.1 (February 1985).

167 usso and Schoemaker, 76.R


- 83 -

אלו בדיוק מאפייני עבודת המחקר המודיעיני: לחץ למתן פרשנות מהירה, בפועל,

בתנאים של מידע עמום ורב המגיע טיפין טיפין, ובסביבה ארגונית ונורמטיבית צבאית

קידום המשפיע במיוחד על ציות ועל )השבה לכבוד, לדימוי ולהיררכיה משקל רב

או למקבל ההחלטות יתרון מסויים מומחה -הלאיש לחוקר -בהיבט הזה ....(המקצועי

הוצאתו מקבוצתו המקורית מפחיתה -על החוקר המומחה. זאת, הואיל וברמה הנעתית

הוא פחות בקיא -את משקל התייחסותו לדימויו המקצועי; ואילו ברמה הקוגניטיבית

רה הספציפי, ולפיכך טרם יצר וביצר מסגרת תפיסתית וינטה לעשות שימוש בכלים במק

ופחות נסיבתיים. כל זאת מעודד זוויות ראיה אחרות. -השוואתיים ותיאורטיים

שכיחות של עיוות תפיסה זה, הנוגעות להשפעת לוואי תופעותבהקשר זה שתי עוד אציין

ציפיות על כושר השיפוט: ה

fulfilling-self )עצמן" את "נבואות שמגשימות או 168,ליון""אפקט פיגמ .1

prophecies) .יה מתווה דרך פעולה מסויימת שבסוף מביאה להתממשותה יהציפ

)למשל, הערכה שגויה הגורסת שמדינה א' נערכת ליזום מלחמה נגד מדינה ב' גורמת

169נגד ב'(. ב' לנקוט צעדים שונים בצבא, שבגינם מחליטה א' לפתוח במתקפת מנע-ל

כהגדרתו של יוהאן פון גתה, "התייחס לאנשים כאילו הם מה שהם אמורים להיות,

עפ"י המיתולוגיה היוונית, פיגמליון היה אמן שיצר פסל של אישה שבה התאהב ומשאלתו היתה כי 168 את משאלתו והפיחו רוח חיים בפסל. היא תהפוך לבת אדם. האלים ריחמו על פיגמליון, הגשימו

דוגמא פרוזאית יותר, המצביע על "מעגל קסמים" זה: מלצר במסעדה סבור, כי אנשים צעירים אינם 169נותנים תשר )"טיפ"( נדיב. לפיכך, הוא מרכז את תשומת ליבו בלקוחות מבוגרים יותר. כתוצאה מכך,

מעניקים לו תשר נמוך. הדבר כמובן מחזק את מקבלים הלקוחות הצעירים שירות ירוד מהמלצר ולכן Robin M. Hogarth, Judgment and Choice: The Psychology ofאמונת המלצר בדעתו.

Decision, (Chichester: John Wiley & Sons, 1980): 157.


- 84 -

"נבואות ייתכנו גם עם זאת, 170ובכך תסייע להם להפוך למה שהם מסוגלים להיות".

171לפיה "לי זה לא יקרה"...(. ,נהגים פזיזיםהאמונה של )למשל, שמפריכות את עצמן"

Pollyanna או wishful thinking) משאלתית" החשיב""תסמונת פוליאנה", או .2

esyndrom)172 - קוו" -למשל, מדינה א' הנהנת מה"סטטוס .ה אופטימית"יקרי, "ציפי

תישאר במסגרתו ולא תיזום -שבפועל סובלת מהמצב הקיים -מקווה שגם מדינה ב'

("לי זה לא יקרה!"שלעיל )דוגמא . גם המהלך צבאי שיטרוף מחדש את הקלפים

, כי כאשר ציפיות מתנגשות עם משאלות, נמצא. עם זאת אימה להקשר זהמת

כמו כן, נראה שככל שמידת 173הציפיות )גם אם הן פסימיות( בדרך כלל "מנצחות".

וככל שמידת - ועונש( דיוקה של התפיסה חשובה פחות )קרי, פחות כרוכה בשכר

ו עשויה להיות השפעה כך למשאלותינ -מעורבותנו והשפעתנו על התוצאה גדולה יותר

לדברי ג'רביס, לדוגמא, "אם האדם 174.)קרי, תגבר רמת בטחוננו בהגשמתן( רבה יותר

175אינו יכול להרחיק את הסכנה, אין כל תגמול באיתורה".

,New York: The Psychology of Judgment and Decision MakingScott Plous)מצוטט אצל 170

McGraw-Hill, 1993): 234 באחד משיריו של המשורר האמריקני המפורסם, רוברט פרוסט, הוא . (:1915-כתב )עוד ב

For dear me, why abandon a belief

Merely because it ceases to be true.

Cling to it long enough, and not a doubt

It will turn true again, for so it goes.

171 es, 30.Daw

, על ילדה שקיימה את ציווי אביה להיות 20-סיפור, מהעשור השני של המאה ה -המקור לכינוי זה 172שמחה תמיד. ההיפוך שלה היא קסנדרה, שתמיד דאגה, ובמונחים שלנו עסקה בניתוח של התרחישים

הגרועים ביותר.

173 ” 461.Hypotheses on Misperception,“Jervis,

174 Intuitive Predictions and Professional Forecasts: m and Volker Gadenne, T. Jurgen Reh

Cognitive and Processes and Social Consequences (Oxford: Pergamon, 1990): 91-95.

175 , 376.Perception and MisperceptionJervis,


- 85 -

, המאופיינות אופטיות אשליותניתן למתוח קווי דמיון בין הטיות קוגניטיביות אלו לבין

, המותנות במידת הראות. בדומה להטיות בהערכות מוטעות של גודל ומרחק

קוגניטיביות, מודעות בלבד לעיוות האופטי אינה מספקת כדי להתגבר עליו. כך, אשליות

אופטיות רבות ממשיכות לתעתע בצופיהן גם לאחר שאלו מודעים למה שהם אמורים

לראות. הבעיה אינה בהכרח כי קשה לתפוס אלמנטים חדשים, אלא שקשה להתנער

יסה הישנה )"קל יותר לסגל הרגל חדש מאשר להשתחרר מהרגל ישן"...(. מהתפ

ראות לקויה לאחור 3.2.3

העבר יכול להיות מובן לנו רק לאור ההווה; ואנו יכולים להבין באופן מלא את ההווה רק לאור

העבר.

176א. ה. קאר -

שגיאות שיפוטיות. אלועלולים לעשות אנו כאשר אנו עורכים ניתוח שלאחר מעשה,

מסתפקים בכך שנהיה למשל איננו תועלתניים.אגואיסטיים וממניעים נובעות בחלקן

)"ידעתי כל שואפים להצטייר כמי שצדקו לכל אורך הדרךצודקים ונכונים בהווה, אלא

על כך, נאמר, כי "הואיל ולכולנו יש ראייה מושלמת לאחור הזמן...אמרתי לך..."(.

(hindsight,אנו סוברים בטעות ,) כי הייתה אמורה להיות לנו גם ראייה מושלמת לעתיד

(foresight.")177 מתח הביולוג, לואי אגאסי, ביקורת צינית על נטייה זו, 19-העוד במאה ,

כל אמת מדעית עוברת דרך שלושה שלבים. ראשית, אנשים אומרים שהיא בציינו, כי "

שלישית, הם אומרים סותרת את התנ"ך. שנית, הם אומרים שהיא כבר התגלתה בעבר.

178."שהם תמיד האמינו בה

קושי -מקשיים קוגניטיביים בשחזור המציאות. במוקדם גם עם זאת, טעויות אלו נובעות

לחלוטין להפריד וקושי ,(memory impairment) לזכור מה היתה בדיוק הערכתנו בעבר

קבל מאזבין המידע שהיה קיים בעת ביצוע ההערכה בעבר לבין המידע החדש שהת

(inferential recall). זאת, כאמור, בשל התייחסותנו להערכה הקיימת )הנהנית מחוכמה

לשחזר אנו נוטים, אפוא, לא ממש שלאחר מעשה( כ"עוגן" שאליו מותאמת המציאות.

176 69. Carr,

177 Kunda, 185.

.r, 182Russo and Schoemakeמצוטט אצל: 178


- 86 -

גם -משהו; קרי, מגזימים דטרמיניסטיבאורח את המציאות, אלא לבנות אותה מחדש,

נמנעים. -רועים שהתרחשו היו בלתיישבה האאת המידה -אינטואיטיבית

יכולתנו שלו הערכת יתר של הדיוק של הערכותינו הקודמות , אנו מבצעיםיתר פירוטב

הפעלת מנגנון של תוך 179במקום שבו אחרים נכשלו;)לחזות מראש אירועים( להצליח

מידת הפתעתנו מאירועים שלא חזינו המפחית את (sense-making)רציונאליזציה

ב"נתיחה שלאחר המוות" הסיבה נראית ברורה 180(."די הגיוני שכך וכך קרה...") מראש

זאת, הרכבה מחדש של "פאזל" מוכר(.מעין ) ופשוטה יותר מכפי שהיה המקרה בזמן אמת

םמאפייני ומימדי האירועים ואת אופן התפתחותבעוד שבזמן אמת, קשה להעריך את

הערכותיו של -לשון אחר 181שנה החלה היום"...(.)לדוגמא, "יומני היקר, מלחמת מאה ה

המעריך אינן כה טובות כפי שהוא סבור, אך גם אינן כה רעות כפי שנראה הדבר בדיעבד

מזה שציפינו מוחלטעם זאת, במקרה שהתרחש ארוע שהיה שונה באורח בעיני אחרים.

למעשה לא ניתן היה לו, אנו כן ניטה להודות בכך שלא חזינו אותו. זאת, גם אם נטען, כי

182להעריך שהוא יתרחש...

זאת, לא רק משום שהיא עלולה . זו מגבילה את יכולתנו ללמוד מן העבר, הטיה בכל מקרה

פריורית -ליצוק בטחון מופרז ביכולת ההערכה שלנו, אלא פשוט מתוקף התמקדותנו הא

י בזמן קבלת ברם, ייתכן, כבתוצאה של ההחלטות, ולא בתהליך ובהגיון של ההחלטות.

בתוצאה של החלטה התערבו כי החלופות האחרות לא היו טובות יותר; וההחלטה,

ולא היו תחת שליטת מקבל ההחלטות בזמן קבלת יהגורמים חיצוניים שהשפיעו על

השלכות שליליות נתפסות כיותר מפתיעות מאשר השלכות חיוביות. למשל, בהקשר זה אפשר, כי 179נמצא, כי כשמדובר בארועים אשר טומנים בחובם השלכות שליליות לגבי הפרט, הוא יתפוס אותם

Melvin M. Mark, Renee .כפחות צפויים מאשר אנשים אחרים )בבחינת "לא ראיתי את זה מגיע"(

Reiter Boburka, Kristen M. Eyssell, Laurie L. Cohen, and Steven Mellor, “’I Couldn’t

Have Seen it Coming’: The Impact of Negative Self-Relevant Outcomes on

Retrospections About Foreseeability,” Memory 11.4/5 (2003).

180 ” or Making Sense: What Removes Hindsight Bias?Surprise, Defence, “Mark V. Pezzo,

Memory 11.4/5 (2003)..

181 For Those Condemned to Study the Past: Heuristics and Biases in “Baruch Fischoff,

Hindsight,” in Kahneman, Slovic, and Tversky (eds.), Judgment Under Uncertainty, 342.

182 Under All Conditions: Or ’ I Knew it All Along“’y and Chezy Ofir, David Mazursk

Possibly ‘I Could Not Have Expected It to Happen’ Under Some Conditions?”

Organizational Behavior and Human Decision Processes 66.2 (May 1996); Chezy Ofir

and David Mazursky, “Does a Surprise Outcome Reinforce or Reverse the Hindsight

Bias?” Organizational Behavior and Human Decision Processes 69.1 (January 1997).


- 87 -

לעיתים דווקא מבחנים שעברנו בהצלחה, במבחן יש להדגיש בהקשר זה, כי 183ההחלטה.

יכולה )"שום דבר אינו מכשיל כמו הצלחה"ד התוצאה, עלולים להכשיל אותנו בעתי

כך, במקרה של 184.("...רה נכונה יותר מאשר "לא מתווכחים עם הצלחהילהיות אמ

מעשינו(, לשקול את -ולא בגלל -הצלחה, ניטה שלא לייחסה למקריות )הצלחנו על אף

, נסבור, במקרה של כשלון -מחיר ההצלחה, או לחשוב האם ניתן היה להצליח יותר; ומנגד

כי החלופות שנדחו היו טובות יותר, ולא גרועות יותר.

התופעה:פסיכולוגים שחקרו את על כך הלינו שני

סטוריה הינה מורה נוראית. יקשה ללמוד מן ההיסטוריה, בין השאר משום שהה

אפשרי עבור -היא אינה מספקת קבוצות בקרה... מפתה להסיק, כי למעשה בלתי

מן ההיסטוריה מלבד מה שהם כבר ציפו ללמוד ממנה מומחים ללמוד מאומה

185מלכתחילה.

המחקר אודות שיפוט, כנראה יותר מכל פעילות קוגניטיבית אחרת, הונחה ע"י

סוגיות הנגעות לדיוק ולא לתהליך... התוצאה היתה התקדמות איטית להבנה כיצד

חון בני אדם משתמשים במידע או מחפשים בזכרונם כדי ליצור מידות של בט

186באמיתות של קביעותיהם או בתשובותיהם לשאלות.

גם אם , בפרק זה, ניתחנו את סוגי עיוותי התפיסה הרלבנטיים לתחום המודיעין - לסיכום

10)תרשים ניכר, כי הם משפיעים כמעט על כל החלטה שאנו מקבלים בכל תחום שהוא

טיפולוגיה זו תשרת אותנו בפרק הבא, בו (. בפרק זה מציע תיאור גרפי של המודל שנפרס

גיבוש הערכות המודיעין קוגניטיביות על ההטיות את ההשפעות האפשריות של הנבחן

הכיפורים. יום בשנה שקדמה למלחמת

183 Bazerman, 37.

184 William Inge מצוטט אצל ,Robert Jervis, “Hypotheses on Misperception,” 472 ג'רביס .ציאותית יותר מהאימרה "שוטים לומדים מנסיונם וחכמים לומדים הלין בעניין זה, כי בעיה קשה ומ

בני אדם לומדים יותר היא ש""( )וניתן להוסיף את האימרה "אין חכם כבעל נסיוןמנסיון אחרים" . אותו הדין לגבי .Jervis, Perception and Misperception, 232-233, 239-240."מדי מנסיונם

...ים מהעבר הוא לחיותו מחדש""עונשם של אלה המתעלמהאימרה,

185 Driven Reasoning about Plausible Pasts and Probable -Theory“Philip E. Tetlock,

Futures in World Politics: Are We Prisoners of Our Preconceptions?” American Journal

of Political Science 43.2 (April 1999): 337, 357.

186 Organizational ” An Analysis of Judgment Research Analyses,“Wallsten, Thomas S.

Behavior and Human Decision Processes 65.3 (March 1996): 220.


- 88 -

הטיות טרום

החלטה/הערכה

לאחר יות הט

החלטה/הערכה

ה קוגניטיביתבסגירהצורך

מתעתעת: זכרון ודמיוןקלות

אפקט המראה

עיוורון המעורבות

התאמה מוטעית

השפעת ההקשר המיידי

הערכה מידע

בטחון יתר

תפיסה מאששת קוגניטיבי ודיסוננס

ראות לקויה לאחור

. סיכום המודל של עיוותי תפיסה הרלבנטיים לעבודת המודיעין.10 תרשים


- 89 -

הערכות המודיעין ערב עיוותי התפיסה ב .4 מלחמת יום הכיפורים

הטעות החמורה שלי היתה שנתתי לקונספציה יותר משקל מאשר לעובדות בשטח.

187שנה אחרי 25 זעירא,אלי -

הערכות -המבחן מקרה ודם לבין הניתוח התיאורטי שנעשה בפרק הקבפרק זה נשלב בין

מלחמת יום שהגיש אמ"ן לדרג המדיני והבטחוני הבכיר בשנה שקדמה להמודיעין

הם , אשר בעיני המודל התיאורטימרכזיים מתוך ההכיפורים. בחרתי מספר עיוותי תפיס

אפקט המראה, בטחון מתעתעת, קלות . אלו הם: ענייננו בפרק זההרלבנטיים ביותר ל

. , וראות לקויה לאחוריסוננס קוגניטיביוד שיתר, אישו

מתעתעת: זכרון ודמיוןקלות 4.1

אמ"ן -תפקיד בולט בתהליכי החשיבה ב , לתפיסתי,הטיות הזמינות והייצוגיות שיחקו

,בהערכת סיכוני המלחמהרב משקל למרכיב האנלוגי בתקופה הנסקרת. בפרט, יוחס

כבמקרים רבים אחרים בהיסטוריה, . "הקונספציה"חיזוק האמונה בצדקת ל הביאוהוא

לעבור מבחנים )גם התרעתיים( בעבר, חיזקה אותה ואת "הקונספציה""הצלחותיה" של

השפיעו , שלהבנתי,בולטות נושאיה, והחלישה את מקטרגיה. להלן מספר אנלוגיות

על הערכת המודיעין ערב המלחמה.במיוחד

מלחמות ששת הימים וההתשה 4.1.1

למלחמת ששת הימים היתה השפעה עמוקה על המחשבה בודה, ראינו במבוא לעכפי ש

כדי האסטרטגית הישראלית בכלל, ועל מעריכי אמ"ן בפרט. היא הובילה למסקנה, ש

עד אשר הערבים ישיגו יכולת ; וכי להכריע מלחמה במזה"ת יש צורך בעליונות אוירית

יון ביחסי השוו-, נוכח הכרתם בחוסרימנעו מלפתוח מלחמה נגד ישראל םשכזו, ה

במעטפת, אפשר כי הביצוע הבינוני של צבאות ערב במלחמת ששת הימים, הכוחות.

תפקיד בהערכה, שהצבא המצרי לא יסתכן במלחמה גם הוא ובמלחמות שלפני כן, שיחק

של מלחמת ששת הימים )וקודמותיה( אנלוגיה העד אשר ישפר משמעותית את יכולותיו.

.1998אוקטובר 28, הארץ, 1998אוקטובר 27, יום עיון אודות המלחמה באוניברסיטה העברית 187


- 90 -

וסוריה ולרעתה של ישראל והיוותה דוגמה טובה שיחקה לטובתן של מצרים למעשה

מדינית -לאימרה "שום דבר לא מכשיל כמו הצלחה". לא ברור, אם המערכת הצבאית

שהם בפעם הבאה לא יאפשרו -שקלה ברצינות לקח אפשרי אחר של הערבים מהמלחמה

לישראל להפתיע ולהנחית את המהלומה הראשונה...

רמ"ח ם כי בעל השפעה פחותה יחסית. כך, טען היה אפקט דומה, א מלחמת ההתשהל

לקח את "הסורים למדו , כי(1973אוקטובר 3דיון אצל ראה"מ, לו )בשמחקר, תא"ל

, כי 'ישראל לא תשחק באותם כללי אין פעולות מוגבלותמלחמת ההתשה ממצרים, כך ש

בדיעבד, הודה שלו, כי אמ"ן לא הבין כיאות את לקחי מלחמת ההתשה, 188משחק'".

ובמיוחד את הלקחים שהפיקה ממנה מצרים; ובראשם: ההבנה, כי כדי להכאיב ממשית

189לישראל אין להסתפק רק בהפגזות ובפשיטות, אלא יש לכבוש שטחים שבהחזקתה.

אמ"ן אודות הלקחים שהפיקו המצרים משתי המלחמות אמנם התבססו -ההערכות ב

. ברם, על אף שהגיע בשנה 1972ר וככלל היו נכונות עד לאוקטוב ,על מידע ערכיבשעתו

תנאי עוד שקדמה למלחמת יום הכיפורים מידע על כך שאיזון צבאי )בדגש על אווירי( אינו

של האנלוגיות הללו. אמ"ן המשיכו לדבוק בתקפותן -במלחמה, הרי שב הלפתיחמצרי

בין היתר משום שהן היו חרוטות בזכרונם של המעריכים והותירו בהם להבנתי, זאת,

רושם עז.

בעל אמ"ן , היה 1973בה בעת, יש לציין, כי עד אוקטובר

ים של התרעה למלחמה. זאת,אמיתי ניםבמבחנסיון מועט

שכן המלחמות הקודמות נפתחו, מבחינה אופרטיבית,

חוסר לפיכך, לא רק נסיון העבר, אלא גם ביוזמת ישראל.

בעוכריו של אמ"ן. ועמד ,הנסיון

.51-52, משה דייןבראון, 188

.2003דצמבר 16צה"ל, -קורס ב הרצאה בפני 189

-ראש מחלקת המחקר ב. 2 תמונה אמ"ן, תא"ל אריה שלו.


- 91 -

םתרגילים בצבא מצרי 4.1.2

, ערכו הכוחות המזויינים המצריים 'תרגילים אסטרטגיים', שמורכבותם 1968בכל סתיו מאז

באוקטובר, להימשך 1-והיקפם גדלו משנה לשנה. תרגילי אותה שנה היו אמורים להתחיל ב

באוקטובר. באשר לתרגילי גיוס אנשי 7-שבוע, ולהגיע לשיאם זמן קצר לפני סיומם ב

.. עם זאת... לא היה ספק בלבנו שתצפיות האויב תגלינה גרה.המילואים, הדבר הפך לש

שהתרגיל שלנו גדול ומורכב באורח ניכר לעומת השנה הקודמת.

190שאד'לירמטכ"ל המצרי, -ה -

אוקטובר תחילת במצרים ביקשה ליצור את הרושם המוטעה בצד הישראלי, לפיו מתקיים

" במסגרת סדרת 41"תחריר )בשם תעלת סואץקרבת תרגיל צבאי רחב היקף ב 1973

ההונאה התרגיל היה למעשה גולת הכותרת של .תרגילי ה"תחריר" המבוצעים מדי שנה(

לישראל, כי להנחיל להסוות את ההכנות למלחמה ו ה, שנועדתהמצריהאסטרטגית

סקים כרגיל"(, וכי היא טרם מצרים אינה מוכנה עדיין למלחמה )מעין אווירה של "ע

להפתיע את ישראל נועדה ההונאה קונקרטית, .יעדיהש ומילממיצתה את הנתיב המדיני

שעשויים צעדים לנקוט מנהלמנוע מובכך - לצמצם את מרחב ההתרעה שלהכלומר, -

למגננה מלאה, היערכות : גיוס עוצבות המילואים, היו לחפות על נקודות התורפה שלה

191והעברת המלחמה במהירות לשטח האויב., נגד מקדימה-ויציאה למתקפת

וסייע להם, האחראים לתחום, קציני אמ"ןאת מרבית הוליך שולל אכן התרגילבפעול,

כדי .זאת, אף מעבר לציפיות של המצרים עצמם. במכוון, להמשיך ולדבוק ב"קונספציה"

בכירי נאחזוובר בתרגיל ולא בהכנות למתקפת פתע, למצוא תימוכין לסברתם, כי אכן מד

בלא לקחת זאת,תרגילים קודמים שביצע צבא מצרים. בבין היתר, ,ראמ"ן-אמ"ן/מחקר ו

הונאה אסטרטגית טובה שואפת לחזק את עיוותי התפיסה ונטיותיו בחשבון ברצינות, כי

ים הבינו, כי נראה, כי המצר 192המוקדמות של האויב, ולהשתמש בהם כמכפיל כוח.

מאחר שתפיסת מידע מושפעת מציפיות מוקדמות ומתיאוריות מושרשות, הרי שיהיה

להם קשה למדי להעביר לישראל מסרים שנועדו להוליכה שולל, אם אלו יסתרו את

" )קטע מתורגם מתוך ספרו "חציית התעלה"(,הפוגה"שאזלי, ; 150-151, חציית התעלהשאזלי, 190 .43(: 1983)אוקטובר 290-289 מערכות

.157-591שפי, 191

. )ת"א:מודיעין וביטחון לאומימיכאל הנדל, "מודיעין והונאה", בתוך צבי עופר ואבי קובר )ער'(, 192 .387, 385(: 1987מערכות,


- 92 -

החנה, כי ךהמצרים, כפי הנראה, מתופעלו לפיכך, 193.העקרונות שבהם היא כבר מאמינה

השקפותיה של ישראל, כך יגברו הסיכויים אחד עם ככל שסיפור ההונאה יעלה בקנה

194.שהיא "תקנה" אותו

אני . סביר להניח שההונאה המצרית הייתה נכשלת "הקונספציה"ללא לפיכך, להבנתי,

מסכים, אפוא, עם קביעתו של אביעזר יערי, לפיה "לא ההונאה, אלא הטעות המצטברת

אני בה בעת, 195לאובדן ההתרעה". בחשיבה היסודית, ולא רק במודיעין, היא שהביאה

ללא ההונאה, היו גוברים משמעותית הסיכויים, כי אמ"ן היה נוטש את סבור, כי

."הקונספציה"

ות לאופנים שבהם נתלו קציני אמ"ן בתרגיל כדי לפרש את המהלכים דוגמאלהלן מספר

:הצבאיים המצריים

ובר(: "תרגיל כמו אוקט 3מדינית אצל ראה"מ, -)בהתייעצות צבאית רמ"ח מחקר .1

196שיש להם עכשיו היה בחג הרמדן לפני שנתיים".

"בשבוע : (1973אוקטובר 5מדינית בראשות ראה"מ, -)בהתייעצות צבאית ראמ"ן .2

מימדים של כל הזרועות, אויר, ים ויבשה -האחרון הם ]המצרים[ מקיימים תרגיל רב

יות. תרגיל כזה נה אוירית. תרגיל זה הוא מטכ"לי וברמת הארמיות והדיביזוהג

אין בו שום דבר -התקיים בשנה שעברה בערך באותו זמן, כך שמבחינת עיתוי וגודל

197יוצא דופן".

193 -7.3 (Winter 1982 International Security” Deterrence and Perception,“Robert Jervis,

1983): 28.

.166שפי, 194


)ת"א: ירון גולן, הדם-פרוץ המלחמה: מלחמת יום הכיפורים, המערך המוצנח, קואורי מילשטיין, 1961992 :)50-49.

.152; זעירא, 77, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 197


- 93 -

שגרתיות בצבא מצרים בשבוע שלפני פרוץ -הסיק, כי הפעילויות הבלתיאמ"ן/מחקר .3

התעלה, המלחמה משקפות "תמרון בהיקף רחב עם גייסות, האמור להתקיים במרחב

198".1971שהתקיים בדצמבר דוגמת התמרון

אמ"ן/מחקר, בנדמן, גרס, כי לא היה שוני משמעותי בהיערכות צבא -ברע"ן מצרים .4

199לעומת השנים שחלפו מאז סיום מלחמת ההתשה. 1973מצרים באוקטובר

-, הודה ראמ"ן )בפני שר הבטחון ב)ובודדת, ככל הידוע לי( לעומת זאת, בהזדמנות אחרת

"עד עכשיו אין לי אינדיקציה איזה מין תרגיל הוא זה. יכול להיות באוקטובר בבוקר(, כי 5

200שזה תרגיל מפקדות...".

תסמונת ה"זאב זאב" -התרעות השווא 4.1.3

העובדה שהתרעתי על מלחמה במאי ולא צדקתי הורידה את ערך ההתרעות שלי.

ת המחקר של קבמחלמצרים המדיני בענף מ"ד ר-האלברט סודאי, -

201אמ"ן

המעולה והמהימנות הגבוהה שממנה נהנה אמ"ן בשנות המוניטין

קיבלו משנה תוקף נוכח תגובתו '70-' ובתחילת שנות ה60-ה

הנחרצת והבוטחת כלפי התרעות השווא שרווחו בשנים שלפני

חל, כפועל יוצא, פיחות במעמד -מלחמת יום הכיפורים. מנגד

למלחמה אלו שהזהירו, כי פני המצרים והסורים -ה"אלרמיסטים"

(alert fatigue בהקשר זה הסביר .) בפני ועדת אגרנט(, כי:ראמ"ן(

...בנין שעומד הבניין שנבנה ע"י אנשי המחקר עמד במבחנים רבים

שלוש במבחנים, כל מבחן שהוא עובר רק מחזק את הבניין...

', כמצוטט במסמך אמ"ן/מחקר לסיכום לקחי המלחמה 73בספטמבר 30-ו 29-מסמכי אמ"ן/מחקר מ 198 '.74בינואר 24-מ

ינואר 15במסגרת הסמינר "מודיעין והפתעה", בהנחיית ד"ר יגאל שפי, באוניברסיטת ת"א, הרצאה 19902.'

.122, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 200

.2003בספטמבר 26, מוסף ראש השנה, מעריבראיון ל 201

. ראש אמ"ן, האלוף אלי 3 תמונה זעירא.


- 94 -

, 71מים סאדאת הכריז בגלוי או בסמוי שהוא עומד לצאת למלחמה ]דצמבר פע

[, אנשי המחקר ניתחו את המצב לפי אותה 1973מאי -ואפריל 1972דצמבר

202קונספציה והגיעו למסקנה שהוא לא ייצא למלחמה.

כי הסיבה לדבקות -מי ששימש כסגנו של תא"ל שלו -אהרון לברן ברוח זו, ציין אל"מ

העיקשת של אמ"ן בקונספציה היתה טמונה באיכות המידע שעמדה לרשותו. מידע זה

וגם עבר מספר מבחנים קציני המחקר משום שהוא תמך בהערכותיהם "עיוור את

203מעשיים".

חיזוק ללא ספק הביא לללא מלחמה - 1972-עליה הכריז סאדאת ב -סיום שנת ההכרעה

כך, לדברי רע"ן סוריה באמ"ן/מחקר, סא"ל יערי, לאחר שסאדאת שב ואיים . הקונספציה

, 1973כן, במהלך התקופה ינואר עד אוקטובר כמו 204ולא קיים, "ייחסנו זאת לעליבותו".

205פעמים, כמובן מבלי שייצא למלחמה. 19רמאלית בצבא מצרים והועלתה הכוננות הפ

", ציין ראמ"ן )בפני ועדת אגרנט(, בבל" ,בהתייחסו להתרעות של המקור היומינטי המוביל

תאריך הרי ש"אין לסמוך על התרעותיו בדבר 206כי הגם שהמקור הוא "טוב ביותר",

שלא פעם התריע בעבר על תאריך זה או אחר לפתיחת מלחמה לפתיחת מלחמה, מפני

יו )ואף הטיל דופי בכישורבביטול ל"בבל" התייחס בנדמן גם 207והתרעותיו לא התאמתו".

208.מפעיל המקור( של

( של habituationההרגלה )הנוגד את דפוס -"ועדת אגרנט" דווקא נקטה בהגיון אחר

": ה"זאב זאב


.Cohen & Gooch, 126מצוטט אצל 203


205 The ” Connecting the Dots: The Paradoxes of Intelligence Reform,”Malcolm Gladwell,

New Yorker, 10 March 2003. המאמר משווה בין הכשל המודיעיני של מלחמת יום הכיפורים . בארה"ב. 2001בספטמבר 9-לבין הכשל המודיעיני של פיגועי ה

מקור שמסר "ידיעות מאומתות שהן חלומו של -יו של "בבל" בספרו, מפליג זעירא דווקא באיכויות 206כל שירות ביון בעולם", ושמקורן "ברמה הפוליטית, מהימנותן גבוהה, והן נותנות תמונה מדוייקת

מלחמת יום בזמן אמיתי על כוונותיהם הפוליטיות והצבאיות של כמה ממדינות ערב". אלי זעירא, .123, 119, 84(: 1993דיעות אחרונות, )ת"א: י כיפור: מיתוס מול מציאות


ינואר 15במסגרת הסמינר "מודיעין והפתעה", בהנחיית ד"ר יגאל שפי, הרצאה באוניברסיטת ת"א, 2082002.


- 95 -

בניגוד להכרזותיו -...דווקא העובדה, כי בעבר קרה שלוש פעמים שסאדאת נמנע

מלתת את פקודת האש, -וחרף ההכנות הגדולות של הצבא המצרי במרחב התעלה

היתה צריכה לעורר אצל אמ"ן, בשבוע הראשון של אוקטובר, את התחושה שקיימת

מכיוון שהוא[ לא יכל עוד... סכנה גדולה שאכן, הפעם הוא לא יירתע מכך. ]זאת

209להסתכן בהידרדרות באמינותו ובמעמדו.

-מתיחות אפרילהאנלוגיה בעלת ההשפעה הרבה ביותר בהקשר זה הייתה, כפי הנראה,

)על אף שקיימת מחלוקת בנתי לה, ותקופת הרגיעה המתעתעת שבאה לאחריה. 1973מאי

ראת המהלך המלחמתי כב המצרים התכוננו להוציא לפועל, מחקר(ספרות הבנושא ב

אביבמהלדחות את מועד פתיחת המלחמה נאלצו המצרים נראה, כי עם זאת, . 1973במאי

. זאת, מפאת חוסר מוכנותם של השותפים הסוריים )שאפשר והובעה, לכל לסתיו

או אולי נוכח הסתייגות 210(1973באפריל סאדאתהמאוחר, בפסגת הנשיאים אסד ו

התוכנית תכלית .במאי 17-ברמטכ"ל -לבן", שאותה אישר ה ותוכנית "כחול סובייטית

אוגוסט )ועלתה ב 12-הנמשכה עד והיא צה"ל למלחמה,של ווכוננות והגברת מוכנותהיתה

עשרות מיליון דולר(.

אמ"ן ידיעות )לרבות מהמקור "בבל"(, לפיהן -, הגיעו ל1973לפחות החל מאפריל

, הגיעה ידיעה 1973בר בינואר כ 211יוני(.-רילמתעתדת מצרים לפתוח במלחמה באביב )אפ

לפיה נעשות במצרים הכנות מעשיות לפתיחה באש -אמ"ן -שנשללה ב -ממקור יומינטי

: עצמודברי סאדאת בך גם מהדבר נת 212בחודש מאי.

הכינונו הכל כדי ששעת האפס תהיה במאי... התכוונתי למעשה להתחיל את המבצע

אין צורך לחשוף אותם עתה, החלטתי לדחות את במאי... ומשיקולים מדיניים ש

213המועד... לספטמבר או... לאוקטובר.


מלחמה, מחמד עבד שר ההגנה המצרי לשעבר, שכיהן כראש אגף מבצעים בצבא מצרים במהלך ה 210אלע'ני אלגמסי, טען באחרונה, כי המועד הכללי ביצוע המתקפה נקבע במהלך ביקורו החשאי של סאדאת בדמשק. בעקבות זאת, לדבריו, הגיעו בכירי צבא סוריה לאלכסנדריה באוגוסט כדי לסכם

אוקטובר 7, אוקטובר )ראיון לסוכנות הידיעות המצרית 6 -את המועד המדויק והסופי של המתקפה 02.)'

.195יוסף, -ברראה, בין היתר, 211

.165-166יוסף, -', כמצוטט אצל בר73ינואר 24-מסמך של אמ"ן מ 212

הערות בשולי המאמר: " פורת,-בן יואלראיון לעורך היומון המצרי, "אח'באר אליום", כמצוטט אצל 213 .55(: 1986אפריל -)מרס 230-330 מערכות ,"'מלחמת יום הכיפורים, טעות במאי והפתעה באוקטובר'


- 96 -

דיווח מקהיר סאנדיי טיימס-הבנוסף, היו סימנים מתריעים גם במידע גלוי. כך, למשל,

, כי:1973אפריל 8-ב

יש סימנים שסאדאת מתכוון באמת להנחית מכה צבאית מוגבלת על ישראל. כלומר,

, שגנרלים מצריים אינם מאמינים ביכולתם לבצעה, אלא פעולה לא הבסת ישראל

לכבוש חלק -לשבירת הקפאון במזה"ת. זו תבוצע בעזרה סורית ולובית. מטרותיה

מחצי האי סיני; להפעיל נשק רב כדי לגרום לפגיעות משמעותיות בישראלים. פעולה

עצמות לשם למשל, התערבות המ -זו תפתח בפני המצרים אופציה מדינית חדשה

כפיית הסדר.

18)בהתייעצות אצל ראה"מ, ראמ"ןציין למשל, ךכ אמ"ן.-ידיעות אלו נשללו בברם,

ההיגיון והסבירות... אם כי יש הפעם יותר (, כי "נתחנו את המצב... לפי 1973אפריל

)בישיבה בה קבע ו 214; סימנים להכנות קונקרטיות... אין לנו מה להוסיף לנושא ההערכה"

ההערכה שלנו י(, כי "באופן בסיס1973מאי 9בפני ראה"מ, "כחול לבן" הוצגה תוכנית

מוצאים היא שהסבירות למלחמה היא קטנה, עדיין, וכמה שאנחנו מתאמצים איננו

פורשוהמתריעות הידיעות נראה, כי 215סימנים שמגדילים את הסבירות למלחמה".

-תכונה ובהילות כדי להשפיע על המעצמות )ערב פסגת ניקסוןליצור כביטוי לרצון מצרי

מו"מ -הפגת כוח שתחזק את עמדת מצרים בולערוך ברז'נייב( לכפות הסדר על ישראל,

עתידי.

כי גברו , 1973באפריל רמטכ"ל וראש המוסד -, ההב"טשיכו לעומת ראשות אמ"ן, הער

לא זנחו לחלוטין את אם הם זאת, גם הסיכונים, כי פני המצרים למלחמה.

-. כך הלא נכונההיא תסתבר כשביכרו לנהוג משנה זהירות במקרה , אלא"הקונספציה"

ני חושב רמטכ"ל טען, כי "אינני חושב שזה יהיה הגיוני למצרים לפתוח במלחמה. א

-שהסיכונים למצרים גדולים, אבל אנחנו צריכים להיות נכונים ]קרי, מוכנים[ לבלתי

בתגובה להערכתו של תא"ל -בהזדמנות אחרת )בתחילת מאי( הבהיר אלעזר 216הגיוני".

מהווים, מבחינתו כמפקד 10%כי - 10%-שלו, לפיה אינו נותן לסיכויי המלחמה יותר מ

217.30%כול להגיע עד כדי הצבא, סיכון רציני, הי

.257; ברטוב, 21, משה דיין; בראון, 69, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 214


סוגיית הפירוש של הגיון היריב בארוע זה תידון בפרק הבא, '.73אפריל 20 הארץ,במסיבת עיתונאים, 216 בהקשר של "אפקט המראה".



- 97 -

כוננות בצבא.עלה את רמת הרמטכ"ל, כאמור, ה-ואכן, ה

ע"י -"ניצחון פירוס" -נוצחו "האלרמיסטים"בסופו של דבר, לא פרצה מלחמה במאי ו

תתקופ , אשר אכן צדק בהערכותיו, גם אם מהסיבות הלא נכונות.אמ"ן-הזרם המרכזי ב

-ול ישראל בחודשים שלאחר המתיחות של אפרילהרגיעה במדיניות ובפעילות המצרית מ

של במעמדם נוספת ותחלשי, והביאה לה"הקונספציה"מאי, שבה וחיזקה את מצדדי

(, כי 1973אוקטובר 1"קוראי התגר". כך, יכול היה ראמ"ן להשתבח )בדיון מטכ"ל,

דים" למרות הדיווחים על פעילויות חריגות בצבא מצרים )המהווים לכאורה "סימנים מעי

מלחמה. על מבשרות כאלה הו כשלמלחמה(; הרי שפעולות דומות נעשו גם באפריל והתפר

תחושות ההקלה 218וצדק. -גם אז העריך אמ"ן שלא תהיה מלחמה , לדבריו, אולם

( של לבן"-, אף לפני סיום כוננות "כחולביולי 6-וההכאה על חטא הגיעו עד כדי אישורו )ב

בשלושה חודשים... לבנים קצר את שירות החובה רמטכ"ל ל-הצעתו של האת שהב"ט

כי: -בלשונו הסרקסטית האופיינית -פורת -על פרשה זו, כתב יואל בן

אמ"ן כישף עצמו בקסמי חכמת מאי והצליח אף להרדים את החולקים עליו עד כי

-עת הגל השני של 'הסבירות הנמוכה' בספטמבראת כוח עמידתם ב החליש

219אוקטובר.

היקשים הקלות שבה שלפו אנשי אמ"ן מזכרונם , כי ניחשל דבר, ניתן להבסיכומו

עמדה ביחס ישיר ,למציאות שעמה הם התמודדו)מלחמות, תרגילים, התרעות( מהעבר

עוצמת התימוכין שהם שאבו מאותן אנלוגיות לבניית "הקונספציה" ו"לתחזוקה". ל

ולה להראות, כי המצרים הפיקו הייתה יכ -וקלה פחות -זאת, שעה שבדיקה קפדנית יותר

(; כי לקחים שונים ממלחמות העבר )חשיבות ההפתעה, ההכרח בכיבוש שטחים מישראל

"; כי אפשר 41התרגילים הקודמים בצבא מצרים היו שונים במאפייניהם מ"תחריר

היה נכון בשעתו, אולם המצרים שינו את דעתם 1973שהמידע ההתרעתי סביב אביב

ת המלחמה למועד מאוחר יותר; וכי סאדאת לא יכול להרשות לעצמו והחליטו לדחות א

ההיסטוריהבמוקדם או במאוחר. להמשיך ולאיים במלחמה, מבלי לקיים את הבטחותיו

.46, משה דייןבראון, 218

אוגוסט -)יולי 299 מערכותפורת, "מלחמת יום הכיפורים: טעות במאי והפתעה באוקטובר", -יואל בן 2191985 ,)9.


- 98 -

כרסמה בחדות התפיסה של חוקרי -או ליתר דיוק, אופן השימוש שעשו בה חוקרי אמ"ן -

ותם שולל.שהוליכה אה אקסטרפולטיבית, אמ"ן ותיעלה אותם לחשיב

אפקט המראה 4.2

מבחינה לוגית, זו תהיה טעות עבור מצרים לפתוח במלחמה.

220(1973אפריל 18ראה"מ, אצל ראמ"ן )בהתייעצות -

חזון נפרץ בציבור הרחב( להדעה הרווחת בקהילת המודיעין והבטחון )שאפשר וגם הייתה

במלחמת ששת ם בשנים שקדמו למלחמת יום הכיפורים היתה, כי הטראומה שחוו הערבי

במעין מופע של "הלם במהלכה פירק צה"ל את ההגיון המערכתי של האויב)הימים

לחזור שנית על השגיאה של ייזום עימות צבאי רחב עם ישראל, תרתיע אותם מ( ומורא"

לפיכך, טרם ייצאו למלחמה שכזאת, גרסה בטרם יהיו מוכנים לכך מבחינה צבאית.

מעותית את המוכנות והיכולת של צבאותיהם, בהתאם הסברה, הערבים לבטח ישפרו מש

יכולת לתקוף בעומק ישראל ללקחי המלחמה האחרונה. במיוחד אמורים הדברים באשר ל

כך, לדוגמא, הודה אביעזר יערי )מי שהיה כפי שעשה צה"ל במלחמת ששת הימים. -

:אחראי על המחקר הסורי באמ"ן/מחקר(, כי

לחמה, שהכוח הצבאי שבידיהם לא יצלח נגד הנחנו שידוע להם עתה, לאחר המ

, אלא אם יהיו משוכנעים שהשיגו עדיפות צבאי מוכחת; ישראל. הנחנו שלא יתקפו

מלחמה כוללת ]דוגמת זו שאכן לא , ייתכנו נסיונות לתקיפה מוגבלת, אבלזעד א

221באוקטובר[. 6-פרצה ב

ש "המועצה לבטחון ניתוח דומה נערך בקהילת המודיעין האמריקנית, כפי שהעיד רא

לאומי" בממשל האמריקני דאז, הנרי קיסינג'ר:

מעט אופציות צבאיות. -אם בכלל -הערכתנו היתה, כי סאדאת ידע, כי יש לו

תגור. סאדאת לא יוכל יעליונותה הצבאית של ישראל נראתה בלתי ניתנת לא

כשלון. להימלט מן הדילמות שלו באמצעות שיגור מתקפת כוללת, שכן זו נועדה ל

.257; ברטוב, 21, משה דיין; בראון, 69, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 220



- 99 -

למרות שההערכה לקחה בחשבון, כי סאדאת מסוגל להוציא לפועל מתקפת מוגבלת,

222.ה קיימת כל סיבה הגיונית לכךתלא היאולם נדמה היה, כי

בנוסף, נראה כי בכירי הצבא והמודיעין הקרינו על אויביהם את אחת מאכסיומות ההוויה

. לפיכך, הם נטו כמדינה תבוסה במלחמה משמע אובדן הקיוםהבטחונית הישראלית:

נראה, בה. נצחון לעצמם מדינות ערב לא יצאו למלחמה אם לא יוכלו להבטיח לסבור, כי

כי המעריכים בישראל נטו לנתח את האויב, כשהשאלה שעמדה לנגד עיניהם הינה "מה

את שלו צריך האויב לחשוב?", ופחות שאלו "מה הוא חושב באמת, נוכח הבנתו

השלכה מוטעית זו של ההגיון המערכתי הישראלי על הערבים תנותח להלןאינטרסיו?"

אסטרטגית והאופרטיבית.בשתי רמות: הרמה ה

הרמה האסטרטגית 4.2.1

אנחנו חשבנו שהבנו את המצרים, ושהם לא יילחמו כל עוד אין להם עדיפות באוויר. לא ייחסנו

טרים, למלא את השטח להם אפשרות לפתוח במלחמה שתכליתה להשתלט על עשרה קילומ

הזה בחיילים ובאמצעי לחימה ולהיעצר.

223אמ"ן, אל"מ )מיל'( מנחם דיגלי-ראש מחלקת איסוף ב -

קוו" -סאדאת טרם הגיע למסקנה שהמחיר של המשך ה"סטטוסאמ"ן העריך, כי

. כלומר, אמ"ן סבר, כי מצרים והיעדר מעש גדול מהמחיר של מהלך התקפי מוגבל

הרפתקה צבאית שתוצאותיה אינן ברורות ומובטחות; ולא שקל וסוריה לא תצאנה ל

כיאות את היתרונות המדיניים של מהלך צבאי יזום שכזה עבור יוזמותיו )כגון, הוצאת

קוו", ממנו הן -ישראל משיווי משקלה וכרסום במוטיבציה שלה לשמור על ה"סטטוס

סבלו(. להלן, מספר דוגמאות לתפיסה זו:

222 (Boston: Little, Brown and Company, 1982): 206. Years of UpheavalHenry Kissinger,

.44, פרוץ המלחמה. מצוטט אצל: מילשטיין, 1985באפריל 16-ראיון שנערך ב 223


- 100 -

(, כי 1971התבטא )בשנת , אלוןיגאל , רא"ל )מיל'( וך והתרבותסגן ראה"מ ושר החינ .1

"היום אנחנו במצב מצוין, ולפחות לא היינו אף פעם במצב כזה... ייתכן, כי נצטרך

224שנה...". 30שלום לפחות עוד -לחיות במצב הזה של לא

(, כי "היום ההכרה בעולם הערבי 1971)בשנת קבע ,לב-הרמטכ"ל דאז, רא"ל חיים בר .2

יא, שבכוח לא יכולים לפתור את הבעיה, ומכאן יוצא שהסיכוי להסדר גדול יותר ה

225מאשר מבעבר".

(: "למרות ההצהרות החוזרות ונשנות מדי פעם 1972דצמבר 8)מסמך אמ"ן/מחקר .3

חידוש האש בחזית התעלה ביוזמה נמנעת', דומה כי -מקהיר בדבר 'המערכה הבלתי

האפשריות, העומדות בפני סאדאת. הגורם מצרית, אינה נמנית על דרכי הפעולה

הקובע בהקשר זה הוא פחות ההכרה המצרית בדבר קיומם של יחסי כוחות שליליים

הוא באובדן מבחינתם... המקור להכרה העצמית בדבר העדרה של אופציה צבאית

הבטחון העצמי ובחוסר האמון לגבי יכולת עמידתה של המערכת הלאומית של מצרים

ביה... המסקנה שהתקבלה אם כן כמוסכמה ע"י הנהגתה של מצרים על כל מרכי

שהבעיה אינה כיצד להתחיל במלחמה אלא באיזו )הצבאית והאזרחית כאחד(, היא

ה ויפתחו בה. יתר על כך, מאחר שישראל אינה נכונה למלא אחרי מצב תסתיים זו הי

המשמעויות להיות זהה מבחינת הופך דין של מלחמה 'קטנה'...'כללי המשחק'

זוהי למעשה דרך -העליה על דרך ההסדרים ... הפוטנציאליות לדין מלחמה 'גדולה'

226סאדאת". הפעולה הריאלית האחת הפתוחה בפני

אין 1973-(: "אני חושב שביחסי הכוחות ב1973ינואר 26)בראיון עתונאי, "לרמטכ-ה .4

יג הישג למצרים להשיג איזה הישג צבאי משמעותי. אילו האמינו שאפשר להש סיכוי

227כזה, היו פותחים באש".

סיפור הדראמה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ומה :סבירות נמוכהנקדימון, שלמהמצוטט אצל: 224 .28(: 1982)ת"א: רביבים, שאירע בעקבותיה

.28, סבירות נמוכהנקדימון, שלמהמצוטט אצל: 225

)ונמסר במהלך הרצאתו בסמינר בנושא אמ"ן-המסמך נכתב בידי רע"ן מצרים במחלקת המחקר ב 226לאחר .2002ינואר 15-ן והפתעה", באוניברסיטת ת"א, בהנחייתו של ד"ר יגאל שפי, ב"מודיעי

, תחת הכותרת "סיכומים 1974בינואר 24-המלחמה כתב בנדמן, בנייר שהפיצה מחלקת המחקר בולקחי המלחמה", כי "מלחמת אוקטובר הוכיחה, כי טעינו בהערכת מידת האמון שרכש סאדאת

ד ניתן לקבוע, כי מאז ראשית הקיץ, נתן סאדאת אמון מלא ביכולת העצמית ליכולת העצמית. בדיעב של המערכת הלאומית על כל מרכיביה, ושינוי זה היה, כנראה, מכריע בהחלטה לפתוח במלחמה".

.1973בינואר 26, דבר 227


- 101 -

(: "אני לא 1973פברואר 15)בראיון עתונאי, לב -חיים בר"ל לשעבר( רמטכ-ה)והשר .5

חושב שקיימת סכנה לבטחונה של ישראל... אני סבור שהיום ההכרה בעולם הערבי

יוצא שהסיכוי להסדר גדול יותר היא שבכוח לא יכולים לפתור את הבעיה. ומכאן

228.מאשר בעבר"

אין להעלות על הדעת (:1973אפריל 13)בישיבה שבועית בלשכת שהב"ט, ראמ"ן .6

שהמצרים אכן טיפשים במידה המתגלית מתוכניות המלחמה שלהם... יצאה

למלחמה רבתי עכשיו פירושה תבוסה צבאית גדולה, ואין כל סיבה לשער שסאדאת

229ת.שינה את הערכתו שלו עצמו, שאינו מסוגל לפתוח במלחמה כזא

(: "יש ספק אם מצרים רואה עצמה מספיק 1973אפריל 15)בישיבת הממשלה, ראמ"ן .7

230וספק אם מדינה תלך למלחמה על מנת להיכשל". ...חזקה להשיג הישגים במלחמה

"מבחינה לוגית, זו תהיה טעות (: 1973אפריל 18ראה"מ, אצל )בהתייעצות ראמ"ן .8

231עבור מצרים לפתוח במלחמה".

(, בנסיונו להצדיק את כוננות "כחול 1973אפריל 20סיבת עיתונאים, במ) "לרמטכ-ה .9

כי "אינני חושב שזה יהיה הגיוני למצרים לפתוח במלחמה. אני חושב לבן", טען,

-שהסיכונים למצרים גדולים, אבל אנחנו צריכים להיות נכונים ]קרי, מוכנים[ לבלתי

232הגיוני".

אילו היינו אומרים שההגיון הערבי : "(1973אפריל, 24)בישיבת הממשלה, ראמ"ן .10

הוא כמו ההגיון הישראלי או האירופי היינו אומרים, כי הסבירות ]למלחמה[ היא

את חוסר ההגיון , אנו מביאים בחשבון נמוכה. אם אנו אומרים, כי הסבירות אפסית

אצל הערבים... ]אחד ממאפייני ההגיון הערבי הוא ש[ הכוונות והמטרות שלהם הן

.1973בפברואר 15, מעריב 228

.253ברטוב, 229


. לפי מקור אחר, אמר זעירא, כי: 257; ברטוב, 21, משה דיין; בראון, 69, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 231אין -"כל ניתוח לוגי של המצב יראה, כי המצרים ייטעו אם יצאו למלחמה, ואם מקבלים לוגיקה זו

.2003ספטמבר 26, מוסף ראש השנה, מעריביבה". טעם ביש

'.73אפריל 20 הארץ, 232


- 102 -

אני חושב כל עוד ישלוט אצלם ההגיון במגבלות הערביות...מעל לאפשרויות... תמיד

233הקרובות אינם מעריכים כי ינצחו את ישראל..."שהערבים לפחות לשנים

החלטה בלתי נכונה. "אולי סאדאת יחליט (, כי 1973מאי -התבטאה )באפרילראה"מ .11

ק על קרבנות המלחמה רבמקרה של מלחמה אין לי ספק לצד מי יהיה הנצחון. חבל

234זאת ועל בני נוער מצרי רבים ]שייהרגו[".ה

(: "אינני מאמין, כי 1973מאי 6ן עתונאי, ו)בראי אלוןיגאל רא"ל )מיל'( סגן ראה"מ, .12

'. זהו אחד ההישגים של מלחמת ששת 67-ח וב"בדורנו תהיה עוד מלחמה.. כמו בתש

235פני מלחמה כזאת".הימים, שבעטיה התבטלו התנאים, המעמידים אותנו ל

את (: "סאדאת רוצה במלחמה. הוא רוצה לכבוש 1973מאי 14מטכ"ל, ןודי)בראמ"ן .13

236הוא לא יעשה זאת רק בגלל חשש ממפלה".. כל סיני, מינימום להגיע עד המעברים

(: "בדקנו את המצב והגענו 1973מאי 14"ל, רמטכ-ה)בדיון מצומצם אצל ראמ"ן .14

מתחילים לגלגל תוכנית... הזה לא הגיוני. המצרים , כל המהלךלמסקנה שסך הכל

שלא תתגלגל עד הסוף. בסבירות נמוכה שהם ימשיכו עד לפתיחה באש. יותר סביר

237שהיא תעצור באיזה שלב".

(: "מאזן הכוחות 1973פו"מ, מאי -ב"מכללה לפיקוד ומטה" )בהרצאה שהב"ט .15

יעים האחרים, נומת כל השיקולים והמהכולל הינו לטובתנו, ודבר זה קובע ומכריע לע

238ובולם את חידושה המיידי של המלחמה".



.1973מאי 6, מעריב 235

.86, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 236 .27, משה דייןבראון, 237

.289מצוטט אצל ברטוב, 238


- 103 -

(: "מאזן 1973אוגוסט 10פו"מ, -)בהרצאה בשהב"ט .16

ועולה על כל השיקולים הכוחות הכללי הוא לטובתנו,

והמניעים הערביים, ומהווה בלם מפני חידוש מידי

יונותנו הצבאית היא תוצאה של פעולות האיבה... על

וחנו אנו. חולשתם כלה של חולשת הערבים ושל כפו

נובעת מגורמים אשר, אני מאמין, לא ישתנו

239במהרה".

(: "המצרים 1973ספטמבר 17)בדיון מטכ"ל, ראמ"ן .17

מבינים שאין הם יכולים להציג כיום שום איום צבאי

240של ממש".

רים "מצ(: 1973אוקטובר 3מדינית שקיימה בלשכתה, -בהתייעצות צבאית)ראה"מ .18

לא תרוויח שום דבר מכיבוש רצועה צרה שתחייב אותנו להכותה מכה רצינית והיא

241תפסיד".

יתוי הינו פ"אני לא מבין את הסורים. האוקטובר(: 4דיון אצל ראה"מ, )בהב"ט ש .19

מיילים והגולן יכול להיות שלהם, 15עד 12רב. כל מה שהם צריכים לעשות זה לחצות

242לא יעשו זאת". הם לא כל כך משוגעים. הם -רים אם ישראל נכשלת. אולם המצ

(: "בלילה האחרון התקבלה 07:30, 1973 אוקטובר 6"ל, רמטכ-ה)בדיון אצל ראמ"ן .20

מדינית לא נראה שיש למצרים ידיעה שההתקפה הערבית תהיה בערב. מבחינה

ולסוריה סיבות לצאת למלחמה, אך הסימנים בשטח מעידים שהם אכן מתכוונים

".גמורה יש להתייחס לפרוץ המלחמה ברצינות ,את. עם כל חוסר ההגיוןלעשות ז

239 , 11 August 1973.Jerusalem Post יוסף מסמכים אותנטיים שטרם -. בדומה לספרו של בראון, מצוטטים בספרו של בר232יוסף, -בר 240

להמחשת טענותי.נחשפו קודם, בהם אעשה שימוש

)ת"א: ירון גולן, הדם-פרוץ המלחמה: מלחמת יום הכיפורים, המערך המוצנח, קואורי מילשטיין, 2411992 :)49-48.

-מצוטט ע"י ראמ"ן לשעבר, מרדכי גזית, בדבריו בפאנל בנושא מלחמת יום הכיפורים, המצורף ל 242Janice Gross Stein, “The Failures of Deterrence and Intelligence,” in Richard B. Parker

(ed.), The October War: A Retrospective (Gainesville: University of Florida, 2001): 131.

לה, גולדה . ראש הממש4 תמונה מאיר.


- 104 -

)זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, בפני עיתונאים אלוף פיקוד דרום, אריאל שרון .21

אמריקניים(, "הסיבה היחידה שמדינות יוצאות למלחמה היא אם הן מותקפות, או

סאדאת יזום אם בהזדמנות אחרת, הבהיר שרון, כי 243סבורות שביכולתן לנצח".

244מהלך התקפי נגד ישראל, הוא ישלם "מחיר נורא" שמצרים "לא תוכל לעמוד בו".

245"לערבים אין אופציה צבאית בכלל".: אלוןסגן ראה"מ, יגאל .22

התקרבה להבנת ההגיון -לרבות אמ"ן -היו סימנים לכך שהמערכת הבטחונית עם זאת,

מהתפיסה המקובלת, אשר ארעיות "ותסטי"אלו . אולם נראה, כי היו המלחמתי המצרי

חדלה מלעלות בקנה "הקונספציה"לפיה לא פותחו לכלל המסקנה ההגיונית המתבקשת,

אות:. להן מספר דוגמתהמצרי האחד עם האסטרטגי

(: "לא מלחמה ולא שלום הוא אולי 1972אוגוסט 18, פו"מ)בנאום בפני בוגרי שהב"ט .1

ני אינמבחינת מצרים הרע במיעוטו, אך

באחרונה אף חושב שמצב זה נוח להם.

צבא -נדמה שהתרופות שהם נוטלים

מגויס שאינו נלחם, יועצים שרים

מעיקות עליהם יותר -ומשטר חירום

מהמחלה עצמה, מישיבת צה"ל על

-הסואץ. ומכל מקום, לשאת בשתיהן

וגם בתרופות שאינן הלגם במח

246אין זה פשוט". -מועילות

, כחודש לאחר שסאדאת לכאורה קיבל 1972נובמבר 26הממשלה, )בישיבת שהב"ט .2

את ההחלטה לצאת למלחמה(: "יש ידיעות...שצריך להתייחס אליהן ברצינות גמורה,

,Military Misfortunes: The Anatomy of Failure Eliot Cohen and John Goochמצוטט אצל 243

in War (New York: Vintage Books, 1990): 124. '. 73ביולי 20, מעריבראיון ל 244

.58מצוטט )ללא תאריך( אצל בריצר ורז, 245

.1972אוגוסט 18 ידיעות אחרונות, 246

. שר הבטחון, משה דיין.5 תמונה


- 105 -

...עד לאסקלציה... סאדאת מסוגל לקבל לחדש את האשעל מגמה המסתמנת במצרים

247החלטות קיצוניות, כמעט החלטות יחיד".

(: "...כל הניתוחים ההגיוניים של ראש 1972דצמבר 3)בישיבת הממשלה, שהב"ט .3

למה לא כדאי למצרים לפתוח באש, אבל אין לו עצה טובה לתת אמ"ן מסבירים

למצרים איך לסדר את העניין... איך לסדר את מעמדו של סאדאת במצרים, איך

ערבי ואיך להגיע לתזוזה מדינית. יכול לפעול במצרים ההיגיון -להגיע להסדר בין

הגיוני, שהוא די הגיוני מבחינה פנימית במצרים, לדפוק כך על השולחן ולהביא -לתיהב

248אדמה, שתיצור מצב אחר".-לרעידת

(, כי "...המשך קיום מצב הקפאון הוא 1972דצמבר 8נכתב )מסמך של אמ"ן/מחקר ב .4

להתערערות בעל המשקל הסגולי הכבד ביותר במערכת הסיבות והגורמים, שהביאו

סאדאת בזירה הפנימית ובתחום יחסי החוץ גם יחד. מצב הקפאון הוא, במעמדו של

אשר יהיה מהותו. יה לשינוי יהיה יאשר יצר את מצב המועקה ובעקבותיה את הציפ

מועקה זאת היא העומדת מאחורי הקריאה אותה הפנו הסטודנטים, שהפגינו בחוצות

שה משהו יא סאדאת'... העיקר ע -'עשה מלחמה, עשה שלום : 1972קהיר בסוף ינואר

לא המשך כיבוש סיני ככזה הוא אשר יוצר את המועקה, אלא הסמל אותו

מסמל...דהיינו: הכשלון ופשיטת הרגל של המשטר 'המהפכני' הקיים במצרים מאז

. המשך כיבוש סיני ממחיש את החולשה ואת הנחשלות, שהפכו לסימן ההיכר 1952

ת חוסר יכולתו הנמשכת של המשטר כאשר אלה מצדם ממחישים א -של מצרים

לענות על הציפיות ולחולל שינוי של ממש במצבה הבסיס של מצרים... מעבר לכל אלה

קיימת ההכרה, כי המשך מצב הקפאון טומן בחובו סיכונים גדולים לעצם קיומה של

על אחת כמה וכמה, שזו הגיעה בעצמה למסקנה כי לא צפויים -ההנהגה הנוכחית

249ותיים לטובתה בעתיד הנראה לעין".שינויים מה

.17, משה דייןבראון, 247התבטאות זו מהווה סימן נוסף לכך שמערכת האיסוף "דגה בחכתה" מידע על .18 ,משה דייןבראון, 248

.1972באוקטובר השינוי באסטרטגיה המצרית בעקבות ישיבת ההנהגההמסמך נכתב בידי רע"ן מצרים במחלקת . 1974בינואר 24, סיכומים ולקחי המלחמהאמ"ן/מחקר, 249

, סא"ל יונה בנדמן )ונמסר במהלך הרצאתו בסמינר בנושא "מודיעין והפתעה", המחקר של אמ"ןכתב בנדמן )תחת (. דברים דומים 2002ינואר 15-באוניברסיטת ת"א, בהנחייתו של ד"ר יגאל שפי, ב

השם אבי שי( במאמרו "מצרים לקראת מלחמת יום הכיפורים: מטרות המלחמה ותוכנית ההתקפה", .16(: 1976)יולי 250 מערכות


- 106 -

ארועי אביב , הומחשה ביתר שאת סביב ההתקרבות המהוססת והארעית להגיון המצרי

. כך:1973

24, ועדת השרים לענייני בטחוןאחד מ"משליכי ההגיון" העיקריים )בישיבת - ראמ"ן .1

את (: "כאשר ]הערבים[ מדברים על פתיחה באש, אין בכוונתם לכבוש 1973אפריל

אלא ליצור מצב כזה בעולם, אשר יכריח אותו לטפל באורח סיני או לנצח את ישראל,

פוליטי בבעיה. זאת אומרת שהפתיחה באש היא על מנת לעבור לפתרון פוליטי, ולא

250על מנת להביס את צה"ל".

תזוזה מדינית יכולה להיות רק (: "1973מאי 15)בכנס קצינים בפיקוד מרכז, שהב"ט .2

התביעה הזאת יש איום ממשי שעומדים להגשים אותו בחידוש המלחמה... אם בצד

איום ממשי... להשיג הישגים מדיניים ע"י חידוש ההכנות אומרות שהם רוצים לאיים

יותר קרובים לכך הרבה אינני יודע אם הם יפתחו באש או לא, אבל הם המלחמה...

גם כאשר קודם כל, לעצמנו, אני רוצה להציע ..כל השנים. ךהיום מאשר אי פעם במש

מאחורינו תוצאות מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה, לא לזלזל בערבים, אם

כזאת, שבקיץ , לעשות את כל ההכנות הדרושות לאפשרות תתחדש האש. פירוש הדבר

251..."בפני סיבוב נוסף ונעמוד זה תתחדש האש

רים למטה הכללי: (: "אנחנו, הממשלה, אומ1973מאי 21)בדיון מטכ"ל, שהב"ט .3

המאיימים בלחימה, הם מצרים 'ג'נטלמנים, בבקשה להתכונן למלחמה, כשאלה

252וסוריה... זה מה שאנחנו מבקשים מהמטה הכללי, להיות מוכן לקיץ זה..."

(: "]אני[ חושב שהמדיניות שלנו הביאה אותם 1973מאי 22, חו"ב)בישיבת ועשהב"ט .4

אינם בונים על הישגים להרוויח... הםלמצב שאין להם מה להפסיד, אפשר רק

הם חושבים שיהיו צבאיים, אלא על הישגים מדיניים כתוצאה מעצם הפתיחה באש...

253להם הישגים צבאיים תמורת מחיר רב ויקר, אבל זה כדאי".


(: 1980נובמבר -טובר)אוק 627-727 מערכות בראון, "מלחמת יום הכיפורים: 'כשלון' או 'נצחון'?", 25136.

.29 ,משה דייןבראון, 252

.1487 ,דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 253


- 107 -

אולי סאדאת מקווה , כי(1973אפריל 16שיער )בישיבת פורום מטכ"ל, "לרמטכ-ה .5

וגם אם תסתיים בתיקו, בלי אסון למצרים, וזה תוך "שתהיה תקופה קצרה של אש,

יעלה את הבעיה כולה לכותרות ולשולחן -ימים ספורים, יהיה שוב לעם לוחם

בלתי הגיוני. הסיכון הרבה " הדבר" עם זאת, הוא מיהר "לתקן", בציינו, כי הדיונים...

בזה אין מלא אבל בטחון -יותר גדול מהסיכוי ואני מניח שבסופו של דבר יירתע

254לי".

כל זה ]הפסדים "(, כי 1973אפריל 18הזהיר )בהתייעצות אצל ראה"מ, "לרמטכ-ה .6

ערביים בהתמודדויותיהם הצבאיות מול צה"ל בעבר[ לא מרתיע אותם, אלא מביאם

למסקנה שאין להם מה להפסיד. לכן, אם זה ]מלחמה[ לא יתן תוצאות צבאיות, זה

לא שאני לצאת מהנחה שזה ]מלחמה[ יכול לקרות... צריךיתן שינוי מערך פוליטי...

-מנתח את התופעות אחרת מאשר אנשי אמ"ן, אלא יש כאן הרבה דברים בלתי

אבל יש כאן הגיון -הגיוניים והסיכויים להצליח מבחינתם מפוקפקים ולא מבוססים

אצלם קונספציה שאמנם מלחמה יכולה להתגבש יכולהפנימי לטובת מלחמה...

255זה.על כן צריך להתכונן ל אותם מהמיצר... להוציא

"אין זה אידיוטי מצד מצרים לפתוח באש. (: 1973יוני 14)בראיון עתונאי, "לרמטכ-ה .7

ישנה. הערבים נכנסו ש להם נימוקים אסטרטגיים ואופרטיביים לכך. המוטיבציהי

יות השונות ורשלקפאון מדיני, ומצבה של מצרים בעולם הערבי אינו קל. מבין האפ

שהמצרים עלולים לבחור בהן, המסוכנת ביותר היא מלחמה כוללת, תוך שיתוף

במטוסים. חרות, בעיקר פעולה עם סוריה ושימוש בתגבורות ממדינות ערביות א

עשויים אפשרות זו מסוכנת בגלל המסיביות שבה והסיכוי שתהיה קצרה. המצרים

להעריך, כי יהיו להם הישגים התחלתיים, אפילו מוגבלים. הם יכולים לחשוב, כי

פתיחה שלהם יגרמו לישראל אבידות רבות, ואחר כך הקפאה של המצב -במכת

256ית לפני ההתקפה, קשה יהיה לדעת על כך מראש.... של כוננות ערבבשטח... במקרה

-שקיננו יותר במוחם של שהב"ט ושל ה -עם זאת, כאמור, "הרהורי כפירה" אלו

היו זמניים ו"שטחיים", קרי הם לא הבקיעו את ליבתה של -אמ"ן -רמטכ"ל, מאשר ב

.255ברטוב, 254. בדיון זה גם בלט ראש המוסד זמיר, כמי שערער על 259-260; ברטוב, 21-22, משה דייןבראון, 255

עות של ראמ"ן.ההערכות המרגי

.1973יוני 14, הארץ 256


- 108 -

לא פרצה 1973באביב ן צדק, ולאחר שאמ""הקונספציה" שהמשיכה לשלוט בכיפה.

, עד שצצו שוב, כפי שנראה בהמשך, ספקות והיסוסים אלו דעכו וכמעט ונעלמוחמה, מל

באוקטובר. 5-ב

הרמה האופרטיבית 4.2.2

לדעתי, הישראלים נהנים מעליונות אווירית לא רק על הסורים אלא גם עלינו. תוכניתנו מביאה

זאת בחשבון ונועדה לפעול במסגרת אילוץ זה.

1973257פטמבר ס 16, רמטכ"ל שאד'לי-ה-

המצרים חולקים את אותו כלל יסוד בתפיסת הבטחון דת ההנחה, כי ויצא מנק אמ"ן

תנאי הכרחי הינה שליטה בשמיים ויכולת לתקוף בעומק הלאומי של ישראל, לפיו

:המצרים אכן ניסו להשיג יכולת שכזובפועל, . ולפיכך גם לפתיחה בה -לנצחון במלחמה

כח הסירוב הסובייטי לצייד את המצרים במטוסי נו -ארוכי טווח מטוסי קרב .1

קרב/הפצצה מתקדמים שהיו מאפשרים להם יכולת לתקוף בעומק שטח ישראל,

הטילו המצרים את יהבם על נסיונות לקבל מטוסים ממדינות אחרות. בפועל,

מדינות ערב )עיראק, לוב, סעודיה, 5-המצרים אכן קיבלו יותר ממאה מטוסים מ

ערב ה( והסתייעו בטייסים ממדינות אחרות )פקיסטן, צפון קוריאה(. כווית ואלג'ירי

הייתה בידם יכולת פוטנציאלית לתקוף מהאויר בעומק ישראל בהיקף ,המלחמה

בא מצרים זקוק כדי לפתוח אמ"ן העריך שצ-ש 5-מתוך ה -טייסות 3מוגבל )

.במלחמה(

הדברים נאמרו בפגישה עם נשיא אלג'יריה, בומדיין, לאחר ארוע הפלת מטוסי הקרב סוריים ע"י 257 .471-148, חציית התעלהצה"ל. שאזלי,


- 109 -

" בת B"סקאד יבת טילי למצרים חט הגיע ,1973באוגוסט 24-ב -טילים ארוכי טווח .2

החטיבה הגיעה לכשירות . ברה"מ-ק"מ( מ 280-כ )בעלי טווח שלתשעה משגרים

טילי (מזה"ת-לראשונה בואוקטובר, 22שיגרה )אף , וערב המלחמהמבצעית מסויימת

מדגם "קלט" ק"א ט-ם בכמו כן, הצטיידו המצרי .לעבר כוחות צה"לספורים "סקאד"

לעבר ת"א(. הטילים כאל 2)במלחמה ניסו המצרים לירות 16-המשוגרים ממטוסי טו

יהכרחתנאי בעליונות אוירית מלראות המצרים חדלו, 1972ברם, החל מאוקטובר

-לקזז מהיתרון הישראלי בשדה הקרב באורח אתחת זאת, הם חתרו .לפתיחת מלחמה

:סימטרי

באלמנט ההפתעה כדי להוציא את ישראל משיווי משקלהשימוש -ברמת התכנון .1

ונאה , תוך "תפירת" תוכנית הולמנוע ממנה להתכונן אליה )בדגש על גיוס מילואים(

כמו כן, הכוונה הייתה להמשיך במלחמה כמה שיותר, תוך ניצול נקודת קפדנית.

בעימות גבוה עצימות. "אורך נשימתה" המוגבל -תורפה ישראלית

יכולתה -כמכפיל כוח. זאת, גם במטרה לפצות על אי בסוריהשימוש -ברמת התיאום .2

"עומק" סוריות ות תקיפלהסב נזק של ממש לעורף הישראלי, באמצעות של מצרים

.(מרכזי האוכלוסין בישראלהקרובה יותר ל)מת הגולן מחזית ר

ההגנה האוירית )הגנ"א(. זאת, בדגש וייעול מערך באמצעות חיזוק - יאוירתחום הב .3

כדי ליצור "אזור מוכה ,1970התעלה באוגוסט טק"א לחזית-ה מערךעל קידום

, שלא רק יגן על רחית של התעלהק"מ בגדה המז 15-12טילים" )אמ"ט( בעומק של

לתקוף בעומק הכוחות המצריים המתקדמים, אלא גם יקשה על חה"א הישראלי

אויר זעירים וניידים )טזק"א( מסוג -בטילי קרקע מצרים. כמו כן, הצטיידו המצרים

SA-6 במידת הצורך.תוך כדי לחימה אמ"ט -כדי להרחיב את ה

ותגבור היחידות הרגליות ("סאגרילי ה"טנ"ט )-מערך הבאמצעות חיזוק -ביבשה .4

, באופן שיאפשר לקזז את כושר התמרון העדיף בגורמי נ"ט הרבה מעבר לתקן המוכר

, באמצעות סילוני מים לפריצת סוללות עפר החדש הח שיטופית -; ומנגד של צה"ל

רחית של התעלה זכדי לאפשר לשריון המצרי להתגבר על המכשול הקרקעי בגדה המ

כמו כן, נמנעו המצרים מריכוז כוחות יבשה להבקעה בגזרה צרה, 258.פהבעת המתק

.156 שפי, 258


- 110 -

להנמיך את מפלס החשדנות בצד הישראלי להביא לפיצול כוחו של צה"ל, וכן כדי כדי

)שמא הם מתכוננים להתקפה(.

על בסיס היכולות -ולפיכך מלחמה ביוזמה מצרית , סימטריה זו לא הובנה כיאות-א

אמ"ן למשל, . רציונלית"-נתפסה כ"לא - 1973א מצרים באוקטובר שהיו קיימות בידי צב

-המשיך להעריך, כי תנאי הסף המצרי הינו השגת מטוסי קרב ארוכי טווח מתקדמים מ

חה, כי גם השגת טילי ה"סקאד" יכולה למעשה לענות )גם אם לא וולא הבין נכברה"מ,

את המהלכים המשיך אפוא לפרש אמ"ן 259בצורה מושלמת( על תנאי "הקונספציה".

לנגד עיניו עומדים עקרונות היסוד של תפיסת הבטחון והכוונות המצריות, כאשר

מסמך אמ"ן/מחקר לדוגמא, ב. הישראלית, יותר מאשר התפיסה המצרית המעודכנת

ות וטייסת מיראז' לובי'"ספק אם... קבלת שתי טייסות , כי(1973אפריל 14) נכתב

ממדינות ערב אחרות... תיצור אצל 'לייטנינג'עיראקית, ואולי אף שתי טייסות 'הנשרים'

ההנהגה המצרית את השיקול המוטעה כאילו תוכל מצרים לעמוד בחזית האווירית

מיראז'... יכולות אמנם לאפשר למצרים טייסות 2בהתמודדות עם ישראל; זאת אף כי

260ומק ישראל".לנסות לתקוף מטרות בע

, יחידה במינהבהתבטאות - (1973אפריל 15)בישיבת הממשלה, ראמ"ן ציין זאת, לעומת

כי "ייתכן -לפי ידיעתי, המעידה על הבנה טובה יותר של ההגיון האופרטיבי המצרי ש

משמעות וחשיבות יותר רצינית מאשר זה שהמצרים יראו בתוספת המיראז'ים כדבר בעל

הם מטוס המסוגל להגיע למרכז ישראל ולבצע... , בפרט שבעבר טענו שאין בידינראה לנו

מעין 'הפצצות בעומק', והיום כשיש להם מיראז'ים, יכולה להיות להם הרגשה שזה

261".פתרון

בעניין זה, קבעה "ועדת אגרנט", כי:

לשם השגת המטרה המוגבלת... יכלו ]המצרים[ לסמוך על 'מטריית' המערך הצפוף

( שהקימו בקרבת התעלה ואשר נועד לגרום 6-וסא 3-, סא2-אויר )סא-של טילי קרקע

נ"מ( אבידות לחיל האויר הישראלי, להחליש את יכולת הפגיעה -)ביחד עם תותחי ה

שלו בעומק מצרים ולתת סיוע לשריון המצרי... בהקשר זה יש להזכיר את הטילים

קרקע )קלט( שהיו ברשות -ק"מ )סקאד( ומסוג אויר 300קרקע לטווח -מסוג קרקע

.2003דצמבר 16צה"ל, -רמ"ח מחקר דאז, תא"ל )מיל'(, אריה שלו. הרצאה בפני קורס ב 259

.88-89, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 260 .89-90, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 261


- 111 -

ה האזרחית, ואשר אין ספק שהם ראו בהם ימצרים לשם פגיעה במרכזי האוכלוסיה

אמצעי הרתעה בפני פגיעות בעומק מצרים ולשם תגובה על פגיעות כאלה....

נראה...שהמצרים חשבו אחרת ]מהערכת אמ"ן אודות חמשת הטייסות[ ומפקדת

אפילו אחת שתי טייסות או -חיל האויר שלהם היתה מוכנה להסתפק גם בפחות

262בלבד...

קוו"-הטיית "הסטטוס 4.2.3

לא האמנו שהמצרים יעזו להתקיף אותנו... לא האמנתי שתפרוץ מלחמה.

, אלוף )מיל'( אברהם אדן )ברן(1973-מפקד אוגדת מילואים שלחמה בחזית סיני ב -

, בדגש על שנוצר לאחר מלחמת ששת הימיםקוו" -נהנתה מה"סטטוס, כאמור, ישראל

באופן שגם חיזק את תפיסת "הסדיר " )אסטרטגי עומק"השגת ה כמה שהיא תפס

. לכן היא שאפה להימנע ממהלכים שיערערו אותו )כגון הרתעהה דימויחיזוק וכיבלום"(

-, למשל כתוצאה מ"מיסמכה מקדימה, וכו'(העלאת כוננות, ביצוע גיוס מילואים,

בראייתכפי שראינו ש -רים כי המצרים והסו הנחה,מתוך קלקולציה" של הצד השני. זאת,

יפעלו -קוו" -לשבור את ה"סטטוסליטול סיכונים משמעותיים כדי לא היו מוכנים ישראל

ה לשמרו. כך:יבהתאם לאינטרסבנסיבות הקימות

(: תהיה זו טעות מצד ישראל "ליצור 1973אפריל 13)בישיבת שר הבטחון, ראמ"ן .1

ממלחמה...כי זו המגמה המצרית... כלפי האמריקנים הרגשה שאנחנו 'סופר חרדים'

ליצור אצל האמריקנים ואצלנו הרגשה שפה צריך לעשות משהו מיידי 'כדי למנוע

במשתמע, הפעלת לחצים על ישראל להתפשר ולשבת לשולחן המו"מ מול -מלחמה'"

263המצרים.

מלחמה, מבחינתם ]של (: "1973ספטמבר 30רמטכ"ל, -)בדיון אצל הרמ"ח מחקר .2

264."היא לקיחת סיכונים כה גבוהים, שאיני מאמין שילכו על זה המצרים[,

באוקטובר בבוקר( על גיוס כללי של 6המליץ )בדיון אצל ראה"מ, "ל רמטכ-ה .3

"ל בנושא המכה, רמטכ-המילואים והנחתת מכה מקדימה. דיין וגולדה דחו את הצעת

.86-88, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 262 .19, משה דייןבראון, 263

.313ברטוב, 264


- 112 -

ה להרתיע קוו" יתר על המידה ומתוך תקוו-בשל חוסר רצונם לערער את ה"סטטוס

265את סאדאת ולא להצטייר כתוקפנים בדעת הקהל הבינ"ל.

לסיכום השפעתו של אפקט המראה על הערכות המודיעין לקראת המלחמה, ניתן להסיק,

אמ"ן כבל עצמו למערכת הגיונות אחת, ששיקפה יותר את ההגיון הישראלי מאשר כי

של האויב,)דפ"אות( חרות את ההגיון המצרי, ולא נתן את הדעת מספיק לדרכי פעולה א

.צרכניו של אמ"ן )הדרג המדיני והצבאי הבכיר(במיוחד כאלה המסוכנות יותר עבור

אמ"ן ב"הגיונותה" של "הקונספציה" הלכה וגברה ודחקה -, האמונה ב1972החל מסוף

שברמה הצבאית -הצידה טיעונים )שהופיעו בעבר(, לפיהם עלולה מצרים לפתוח במלחמה

כדי להתניע תהליך מדיני, שבסופו יוחזר לה סיני. מאבק משולב -תברר ככשלון עשויה לה

אמ"ן הצטמצמו והתמקדו בבחינת -החלופות שנבחנו בשכזה לא נראה היה הגיוני יותר, ו

התממשותם של תנאי הסף את "הקונספציה". התהפכו, -שאלת התממשותם או אי

)היכולת הצבאית( י עמצאשה במקום -אמ"ן -אפוא, היוצרות בחשיבה האנליטית ב

מתוך התווה העיסוק באמצעי את המטרה המדינית. )השבת סיני(, ישרת את המטרה

אין למצרים כל חלופה ריאלית, זולת המשך המצב ראייה זו, הסיק אמ"ן/מחקר, כי

אמ"ן על קביעתו המפורסמת -בכך, למעשה, ערערו ב .הקיים של "לא שלום ולא מלחמה"

י הגרמני, פון קלאוזביץ', לפיה "המדיניות היא המשכה של המלחמה של האסטרטג הצבא

באמצעים אחרים".

לא ניתנה הדעת באורח מספק לכך שמשום שמצרים פעלה מתוך יתר על כן, נראה, כי

ות של הדבר( כקרי, אובדן סיני )על כל ההשל -( losses frame) נקודת מוצא של "הפסד"

)ל"נקודת ם רבים כדי להשיב את המצב לקדמותו היא היתה מוכנה ליטול סיכוני -

עה של תהייחוס"( ו"למחוק" את ההפסד. זאת, באופן שכרסם למעשה ביכולת ההר

וחרף שאיפתה לשמר ב"סטטוס קוו" ולהימנע ממהלכים ישראל, חרף עליונותה הצבאית

.בעלי פוטנציאל הסלמה

עין והפתעה", בהנחיית ד"ר יגאל במסגרת הסמינר "מודישמעון גולן, הרצאה באוניברסיטת ת"א, 265 .68-83, משה דייןבראון, -'. ראה גם 02ינואר 29שפי,


- 113 -

בטחון יתר 4.3

אל תדאגי, לא תהיה מלחמה.

266(1973אוקטובר 5רתה של ראה"מ )ראש אמ"ן למזכי -

גישה בוטחת ביחס למאזן הצבאי והמוסרי בין ישראל לערבים היתה חזון נפרץ במדינה.

ברם, בהקשר זה מדובר, כאמור, בתופעה אוניברסלית יותר, שאינה בהכרח מותנית

שתמך המידע בין פער ניכר בטחון הפרט בדעותיו. זאת, שעה שהיה -בהקשר תרבותי

בהן. רמת הבטחון של קברניטי אמ"ן והצבא מהתפיסות הרווחות בתקופה זו לבין בחלק

ביחס לשלושת "הקונספציות" ששלטו בכיפה במערכת הבטחון: תופעה זו בלטה

אג"מית.-הקונספציה המחקרית, האיסופית, וה

צדקת הקונספציה המחקרית 4.3.1

את עומד לנהוג.הבכירים של אמ"ן היו בטוחים שהם יודעים במאה אחוז כיצד סאד

267ת המחקר של אמ"ןקבמחל 6אלברט סודאי, ראש המדור המדיני בענף -

להלן מספר התבטאויות הממחישות את רמת הבטחון הגבוהה )מדי( של ראשי המערכת

ובסיכויים הנמוכים )מדי( שהם ייחסו לאפשרות פריצת "הקונספציה"הבטחונית בנכונות

סורית:-מלחמה ביוזמה מצרית

(: "הסיכוי שמצרים 1972דצמבר 1צבאית אצל ראה"מ, -)בהתייעצות מדינית ראמ"ן .1

268קרוב לאפס".תפתח במלחמה אינו גדול... הסיכוי שינסו לצלוח את התעלה

(: "להערכתנו, הסבירות שסאדאת יחדש ביוזמתו 1973מסמך של אמ"ן/מחקר )משנת .2

מרי את הסבירות )בפועל אנו נוטים לבטל לגאת האש לקראת הסתיו נמוכה ביותר

269שיפעל בדרך פעולה זו(".

266 (Jerusalem: Steimatzky, 1975): 356. My LifeGolda Meir, ,היום . מצוטט גם אצל: איתן הבראלוף ישראל ליאור, המזכיר הצבאי של ראשי הממשלה לוי אשכול -תפרוץ מלחמה: זכרונותיו של תת

.22(: 1987)ת"א: עידנים, גולדה מאירו

.2003בספטמבר 26, מוסף ראש השנה, מעריבראיון ל 267


.1973, נובמבר עיקרי הערכות בשאלת המלחמהאמ"ן/מחקר )יונה בנדמן(, 269


- 114 -

(: האפשרות שמצרים תחדש 1973ינואר 20)שנתית של אמ"ן/מחקר -ההערכה החצי .3

פעם -וש חלק מסיני "רחוקה עתה יותר מאיאת האש ותנסה לצלוח את התעלה ולכב

270בעבר...".

ת לפי הערכתנו, מצרים עדיין מודע(: "1973אפריל 24)בישיבת הממשלה, ראמ"ן .4

271לעובדה שאין לה סיכוי להצליח במלחמה".

(: "עשר השנים הבאות...תראינה את הגבולות 1973יולי Time ,30-)בראיון ל שהב"ט .5

272אבל לא תפרוץ מלחמה גדולה במהלכן". - נשארים מוקפאים בקווים הקיימים

"אין בליבה של מצרים שום ספק שיחסי (: 1973אוגוסט 10, חו"ב)בישיבת וע ראמ"ן .6

יש של פתיחה באש... הכוחות והמצב הפוליטי העולמי אינם מאפשרים מהלך הגיוני

ידיעות מאוד מאוד מהימנות שהסיבה האמיתית לכך שמצרים אינה פותחת באש,

]היא[ בגלל שבלתי אפשרי להגביל את האש והחשש מתגובה ישראלית שתהיה תמיד

מאסיבית ומוחצת... תוך שנים מעטות יכולה להתגבש במצרים הדעה שיש בידם

ישראל ולבטל את כוח ההרתעה שלנו. אבל אפשרות טכנית לתקוף ביעילות במרכזי

273אני מדבר על סכנות שמתבשלות שלוש שנים קדימה".

(: "כבר חלפו שש שנים מאז 1973ספטמבר 10)באספת בחירות בבאר שבע, שהב"ט .7

מלחמת ששת הימים, ואנו מדברים עכשיו על תקופה של ארבע שנים נוספות. כבר

274ים..."מהתרגלנו שכל עשר שנים נלחמים שישה י

"המצרים מבינים שאין הם ( העריך, כי 1973ספטמבר 17)בדיון מטכ"ל, ראמ"ן .8

הערבים אינם מסוגלים לשיטתו, 275להציג כיום שום איום צבאי של ממש".יכולים

לפתוח במלחמה, בסיכויי הצלחה כלשהם, נוכח עליונותו האווירית של צה"ל.

עצם יכולתם לחדור לעומק ישראל לשיטתו, עלולה הערכה זו להשתנות רק לאחר שתת

טק"ק, ולאחר שיחול שיפור ניכר ביכולת התמרון שלהם. ברם, -באמצעות מטוסים ו

.19, משה דייןבראון, 270 .23, משה דייןבראון, 271

272 Time ,30 73יולי.' . 32-33, משה דייןבראון, 273

.298מצוטט אצל ברטוב, 274

.232יוסף, -עפ"י מסמך אמ"ן המצוטט אצל בר 275


- 115 -

גם בנסיבות אלה, הטיל זעירא ספק בכך שמנהיגי מדינות ערב יעריכו, כי הם מסוגלים

שיפתחו במלחמת התשה. כך או כך, סיכם זעירא, מצב להכריע את צה"ל, אבל ייתכן

1975.276ה אינו צפוי אלא בעוד שנים אחדות, ולכל המוקדם בסוף מלחמתי ז

(: 1973ספטמבר 19גת "הליכוד", )בכינוס מפלאלוף פד"מ לשעבר, אריאל שרון .9

"ישראל עומדת בפני שנים שקטות מבחינה בטחונית... אנו נמצאים במצב הטוב

277".ביותר מבחינה בטחונית ובגבולות הנוכחיים אין בעצם כל בעיות בטחון

( 1973בספטמבר 21-בשהתקיים בירושלים שגרירי ישראלהסביר )בכינוס ראמ"ן .10

נציג לבבי, רפאל לגרסת . ישראל יתקפו את מדוע אין כל סיכוי שמצרים וסוריה

"זעירא והקצינים ,לימים מנכ"ל משה"ח(שהשתתף בכינוס )ו בשגרירות באירופה

ביוהרה, עד כדי ביטול הדברים דיברו הם שהתלוו אליו היו כל כך בטוחים בעצמם.

שיש איזה מוסד עליון שהתרגלנו לקרוא , "הרגשתי אז, אמר רפאל שאנחנו השמענו".

והתבונה, שחושב שהוא לא רק צובר מידע, שרואה את עצמו כבעל הדעה לו מודיעין,

278."..מסוגל לצפות את הצפוי אלא גם

ור החזית הסורית: "שום כשבועיים לפני פרוץ המלחמה(, בהתייחסו לתגב)ראמ"ן .11

279דבר לא יקרה".

אוקטובר(: "...המסקנות הן שבמצרים מתקיים 2)בדיון אצל שהב"ט, "לרמטכ-ה .12

280תרגיל ואפשר לומר זאת בוודאות..."

אותך, כי לא תהיה מלחמה בעשר השנים קטובר(: "אני יכול להרגיע או 3) ראמ"ן .13

281הבאות".

.302ברטוב, -פרפרזה של ברטוב לסטנוגרמה 276 .230יוסף, -בר 277

.1995ינואר 25, הארץ 278

היום תפרוץ כך, לפי המזכיר הצבאי של ראה"מ, תא"ל ישראל ליאור, כפי שציין בזכרונותיו. הבר, 279 .17, מלחמה


Post Jerusalem צה"ל, ששמע את זעירא בעת ביקורו ברמת הגולן. -ב מצוטט ע"י קצין זוטר 281

(October 2001).


- 116 -

, ם בקרב קהילת המודיעין האמריקניתיצויין, כי "מחלה קוגניטיבית" זו התפשטה ג

ואפילו שעות מעטות לפני פרוץ המלחמה הוסיפו זו לטעון בתוקף, כי מלחמה אינה נראית

-העיד שה"ח האמריקני לשעבר, קיסינג'ר )במסיבת עיתונאים, בביתר פירוט, 282באופק.

(:1973אוקטובר 12

י פרוץ מעשי האיבה, ארה"ב הייתה מודעת לכך שישנם ריכוזים נוספים בשבוע שלפנ

הן ע"י המודיעין -של כוחות סוריים וכי הכוחות המצריים עסקו במה שהתפרש

כתמרונים שגרתיים. ביקשנו מהמודיעין שלנו, -שלנו והן ע"י המודיעין הישראלי

לך השבוע שקדם לפרוץ כמו גם מהמודיעין הישראלי, בשלוש הזדמנויות שונות, במה

מעשי האיבה, להעניק לנו את הערכתם באשר למה שעלול להתרחש. היתה דעה פה

שהם לא היה קיים סיכויאחד שמעשי איבה הינם בלתי סבירים, עד כדי כך ש

283יקרו.

הקונספציה האיסופית -סוגיית ההתרעה/ההפתעה 4.3.2

ק התרעה מוקדמת דווקא בנסיבות שבהן כיבוש שטחי האויב כרסם ביכולת להעני

)במיוחד נוכח אובדן מרחב ההתרעה שסיפק חצי האי סיני(, גברה תחושת הבטחון ביכולת

הגישה בין מקובל להבחין מרבית הספרות אודות המלחמה, בשל אמ"ן לתת התרעה שכזו.

הבוטחת והנחרצת של זעירא לבין הגישה המהוססת והזהירה של קודמו בתפקיד, אלוף

על הבעייתיות שבצמצום מרחב ההתרעה אמ"ן עמד פתו של האחרון, בתקואהרון יריב.

שבהסוואת ההכנות למלחמה ע"י קיום תרגיל או מהכלים הדרגתיים. ואף על האפשרות

(:1972יוני 16לבקשתו, לראש אג"מ, אלוף ישראל טל, סמך שהגיש הבהיר יריב )במכך,

, שחייב להיות להן ביטוי ולוגיסטיות ארגן בהכנות מבצעיותצריך להת הצבא המצרי

ימים לפני פעולה 4-6שעות בפעולה קטנה, ולפחות 24-בהתרעה של לא פחות מ

היינו, מצומצמת יותר ממה שהגדיר קודם ]גדולה... ]עם זאת, לגבי[ פעולה מוגבלת

, לא תהיה לנו התרעה, כיוון שלא מתחייבות בכל מקרה הכנות ["הלדולכן "פעולה ג

לא בכל מקרה יהיה ברור לנו מהי ...ום אותה ממערכות הקשרגדולות ואפשר לאט

פעולה מסויימת, בעיקר אם הפעולה תתבצע על רקע של מתיחות כללית המלווה

. ,459Years of UpheavalKissinger ,-467-; וpassim; נקדימון, 27-35; קורדובה, 681ראה: דיין, 282

The “iro and Thomas L. Trumble, G. Mathew Bonham, Michael J. Shapמצוטט אצל 283

October War: Changes in Cognitive Orientation toward the Middle East Conflict,”

International Studies Quarterly 23.1 (March 1979): 3.


- 117 -

בהכנות לוגיסטיות ממושכות ותזוזות או על רקע של תרגילים מקיפים בצבא המצרי

284שיכללו תזוזות כוחות בקנה מידה גדול.

שנה שקדמה בבין זעירא ליריב נכונה או לאו, ניכר, כי מכל מקום, בין אם הבחנה זו

יגיע מידע נגיש, , כי ברורה אמ"ן תחושה-למלחמה, שררה ב

-משמעי ומהימן, שיאפשר על בסיסו להעניק התרעה -חד

יה הייתה, כי המידע יהציפלמלחמה. -מדוייקת ובזמן

יהיה לפחות באותה "הקונספציה"שיהיה בכוחו להפריך את

ישות ומהימנות של המידע שתמך בה )קרי, "מסמכים רמת נג

תחושה זו למעשה הייתה הערכת יתר קשיחים מפי הסוס"(.

של יכולות האיסוף והמחקר של קהילת המודיעין

הישראלית, והיא בסופו של דבר לא עמדה במבחן המציאות.

בתחום זה:בטחון היתר להלן מספר דוגמאות ל

נו (: "יש ל1973אפריל 13, חו"ב)בישיבת וע ראמ"ן .1

המודיעין שלנו היא כזאת שמדינת הרגשה שמערכת

285ישראל לא תופתע משום התפתחות".

לא מניח שמותר להם )למצרים (: "אני 1973אפריל 16)בדיון מטכ"ל, רמטכ"ל-ה .2

ולסורים[ לצאת מתוך הנחה שהם ישיגו הפתעה מרעישה ויתפסו אותנו בלתי מוכנים

286עה להשיג איזשהו הישג".תויוכלו מתוך הפ

(: לגבי "חציית התעלה ממש, כאן 1973אפריל 18)בהתייעצות אצל ראה"מ, ראמ"ן .3

ה לא רק טקטית אלא גם אופרטיבית, עאני בטוח שנדע על כך מראש ונוכל לתת התר

והזזת כוחות נדע את ההכנות, נדע שיש סיורי מפקדים .. כלומר מספר ימים מראש.

ללות, ונראה שמנקים את המחפורות קדימה, מערך הגנה אווירית מתוגבר, ועוד סו

זה גם: רוני כתרי, "סוגיית ההתרעה . ראה בהקשר28לניר, ו; 114-116יוסף, -המסמך מצוטט אצל בר 284)ת"א: מערכות, אהרון יריב: הערכה זהירהההלכה והמעשה בעיני יריב", בתוך משה גרונדמן )ער'(, -

1998 :)44-37.


.16, מלחמת יום הכיפורים; גולן, 255ברטוב, 286

רמטכ"ל, רא"ל דוד -. ה6 תמונה אלעזר.


- 118 -

אנו יודעים -המוזנחות לאורך התעלה... וכללית, כאשר כל הצבא המצרי נכנס לפעולה

287על כך.

גדולה (: "ככל שהפעולה 1973אפריל 24השרים לענייני בטחון, ועדת)בישיבת ראמ"ן .4

... אם יותר, קשה יותר להסתיר אותה. לכן, קשה יהיה מאוד להסתיר הכנות לצליחה

אמ"ן יתן התרעה לגבי -אני אשֶאל בנושא ההתרעה, אני יכול לבוא ולומר שהסיכוי ש

288צליחה הוא סיכוי סביר בהחלט..."

(: "...אני יוצא מתוך הנחה לא 1973מאי 2)בדיון שקיים בלשכתו, רמטכ"ל-ה .5

289אופטימית מדי, אלא סבירה, שתמיד תהיה לנו התרעה מסויימת".

"...יש לנו סיכוי טוב ובסבירות גבוהה (: 1973מאי 18, חו"ב)בישיבת וע ראמ"ן .6

אם הצבא המצרי יתכונן לצליחת התעלה, אנחנו ..שסימנים מעידים יגיעו אלינו.

ני חושב שיכולה להיות הפתעה לצליחת התעלה. אני יכול להבטיח התראה נדע... אינ

290על נושא הצליחה".

]הסורים[ לכבוש ירצו(: "...באם 1973אוקטובר 2)בדיון אצל שהב"ט, "לרמטכ-ה .7

291את כל רמת הגולן, לא ייתכן שלא נדע".

דבר "במקרה שסוריה תלך על (: 1973אוקטובר 3)בדיון אצל ראה"מ, "ל רמטכ-ה .8

שכאשר מפעילים יותר פנטזיוני, נהיה מוכרחים לדעת. יש לנו ידיעות...טובות, וסביר

292מכונה גדולה יהיו דליפות".

(: "אם אכן 11:30, 1973אוקטובר 5 )בישיבת שרים, בראשות ראה"מ, "לרמטכ-ה .9

-שעות קודם 24או 12תהיה לערבים כוונה לתקוף, יתקבלו על כך ידיעות. אם נדע

.257-258; ברטוב, 21-22 ,משה דייןבראון, 287

משה בראון, ; 71, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט . אודות דיון זה ראה גם 57, מלחמת יום הכיפוריםגולן, 288 265; וברטוב, 23, דיין

.58, מלחמת יום הכיפוריםגולן, 289

.72, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 290 .49, משה דייןבראון, 291 .53 ,משה דייןבראון, 292


- 119 -

שאם נתקרב לשלב כזה יהיו לנו אינדיקציות וידיעות ו הפתעה גדולה ואני מעריך גם ז

293נוספות".

(: אם יתברר שאכן עומדים 10:00אוקטובר 5)בדיון אצל ראה"מ, "ל רמטכ-ה .10

294מה, "נקבל אינדיקציות יותר טובות".חלרים לצאת למוהמצרים והס

(: "אנחנו חושבים 1973ריל אפ 24)בישיבת ועדת השרים לענייני בטחון, "לרמטכ-ה .11

295שתהיה לנו התראה מבעוד מועד".

יודעים. בגלל לא ידענו כמה אנחנו לא ]היה, כי[ הדבר הכי גרוע"עבד, הודה זעירא, כי בדי

ובעיקר רמטכ"ל,-גולדה, דיין, ה -שכל כך האמנו בו ,]הכוונה ל"בבל"[ המקור שהיה לנו

"אחד הדברים הכי גרועים לדבריו, ".נדע ,תוכניותיו אני, חשבנו שאם סאדאת ישנה את

בנו שאם לראש אמ"ן, זה שהוא חושב שהוא יודע, והוא לא יודע כמה הוא לא יודע... חש

296אנחנו נדע". -סאדאת ישנה את דעתו

אג"מית-הקונספציה ה -"הסדיר יבלום" 4.3.3

פת צה"ל יוכל לבלום ביעילות מתק-באורח דומה, נפערה תהום בין רמת הבטחון בכך ש

עיוות נשענה הערכה זו.פתע ערבית )בלא התרעה מוקדמת(, לבין הבסיס העובדתי שעליו

תפיסתי זה כנראה הושפע גם מיוהרה תרבותית/חברתית, לפיה אין הערבים מסוגלים

להילחם כראוי מול צה"ל. להלן מספר דוגמאות:

ייסים מילואים (, כי "לפני שמג1973אפריל 26ציין )בדיון בפיקוד צפון, רמטכ"ל -ה .1

טנקים ]ברמת הגולן[. כאשר אנו 100-ועושים איזשהו דבר צריך שיהיו למעלה מ

בדיעבד, ציין אלעזר )בראיון 297נמצאים במצב הזה יעזור להם ]לסורים[ האלוהים.

שנערך כשנתיים לאחר המלחמה, בסמוך למותו(, כי "לא הערכנו את היכולת שלהם,

.336; ברטוב, 63-62 ,משה דייןבראון, 293

.335ברטוב, 294

.265ברטוב, 295

במכון ( 1998אוקטובר 27)קחי מלחמת יום הכיפורים, שהתקיים דברי זעירא ביום עיון אודות ל 296אוקטובר 28, הארץ-, כמצוטט בהאוניברסיטה העברית בירושלים מדענים בינלאומיים שלדייוויס ל

)ירושלים: מלחמת יום הכיפורים: מבט מחדשטוב )ער'(, -סימן-חיים אופז ויעקב בר; ואצל 1998 .73(: 1999האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך,

.37(: 2003)ת"א: ידיעות אחרונות, זמן אמת מלחמת יום כיפור:מצוטט אצל רונן ברגמן וגיל מלצר, 297


- 120 -

יבלמו -טנקים, מעט ארטילריה וחיל האוויר 270 -והיינו סבורים, כי הסדיר לבדו

298."התקפההנסיון את

זה יהיה . 800טנקים. להם ]לסורים[ יש 80כי "ברמת הגולן יש לנו , גרס שהב"ט .2

בהזדמנות אחרת, טען כי "אנו נכיל, נעצור את האויב ]בדגש על סוריה[ עם .מספיק"

299פה".יס מילואים ונפתח במתקהצבא הסדיר. זה יהיה קשה למשך יומיים. אנו נגי

חשבתי, כי "בכל מקרה, כךטען )בדיעבד(, , תא"ל ליאור, מזכירה הצבאי של ראה"מ .3

רמת הגולן, בפרט עם תגבור נוסף, לבלום את הצבא הסורי. לא העליתי ביוכל הכוח

300על דעתי אפשרות אחרת".

שובה לשאלה , אלוף אלברט מנדלר, קבע )בשיחה עם עתונאי, בתמפקד פיקוד דרום .4

"מה יקרה אם מחר בבוקר יצלחו המצרים את התעלה?"(, כי "אנו נבלום אותם

301בכוחותינו בקו המים ותוך אפס זמן תתנהל המלחמה בצד השני".

אמ"ן, כפי שהעיד ראמ"ן )בפני ועדת אגרנט(: "הרגשתי -תחושה זו גם חלחלה ל

צליחת התעלה... אני בטוח טנקים אנחנו נוכל למנוע 300הסובייקטיבית היתה... שעם

ראמ"ן 302שזה השפיע... על הרגשות שלי... ]אבל לא[ על כושר הניתוח של הידיעות...".

( טען, כי אינו חושש מפעילות 1973מאי 9ראה"מ תוכנית "כחול לבן", -)בדיון בו הוצגה ל

חיל האוויר של האויב, שכן עם בוקר ייתן להם חה"א הישראלי "את המכה

303המתאימה".

בטחוני -כמו כן, ראוי לציין, כי סוגיית גיוס המילואים כלל לא הועלתה לדיון בדרג המדיני

באוקטובר! 6-הבכיר עד לבוקר ה

.341-339מצוטט אצל ברטוב, 298

-מצוטט ע"י ראמ"ן לשעבר, מרדכי גזית, בדבריו בפאנל בנושא מלחמת יום הכיפורים, המצורף ל 299Stein, “The Failures of Deterrence and Intelligence,” 131.

.18, היום תפרוץ מלחמהאיתן הבר, 300

) ת"א: המחדלפורת, יהונתן גפן, אורי דן, איתן הבר, חזי כרמל, אלי לנדאו, אלי תבור, -בן ישעיהו 301 .58(: 1974הוצאה מיוחדת,


.280וטט אצל ברטוב, צמ 303


- 121 -

ודיסוננס קוגניטיביתפיסה מאששת 4.4

עד לרגע שבו פרצה המלחמה, לא היתה בתוכנו אפילו מחלוקת אם אנחנו ניצבים ערב

רת מזו שננקטה בקצה הפרמידה... היה עיוורון מלחמה... אף אחד לא... המליץ על דרך אח

שגה... בנינו תוכנית פסיכולוגית ומנטאלית, שעל פיה לא היתה מוחלט... קבוצה טובה עשתה מ

הכרתית שהשפיעה על דרך -אפשרות שהמצרים והסורים יפתחו במתקפה מתואמת... חומה תת

ף אותנו.המחשבה שלנו... ולא יכולנו להתרחק ממנה, לנוכח הערפל שאפ

304רמטכ"ל אלעזר, סא"ל )מיל'( אבנר שלו-רל"ש ה -

" משמעית-אינדיקציה חדבעדותו בפני "ועדת אגרנט", ציין ראמ"ן, כי הוא ציפה ל"

-מוטעית תתברר כהמחקרית "הקונספציה"במידע הנאסף ע"י סוכנויות האיסוף לכך ש

במאי )בישיבת ועדת 18-עוד ב 305וזו בוששה, לטענתו, להגיע בשבוע הראשון של אוקטובר.

החוץ והבטחון(, הוא העריך, כי "...יש לנו סיכוי טוב ובסבירות גבוהה שסימנים מעידים

חמ"ל של -ברוח דומה, טען אריה שלו, בדיעבד, כי אם הידיעה על הכנת ה 306יגיעו אלינו.

הנשיא סאדאת הייתה מגיע לאמ"ן מחקר בזמן אמת )קרי, זמן קצר לפני פרוץ המלחמה,

כי אמ"ן היה נוטש ,לא באיחור של מספר חודשים, כפי שקרה בפועל(, הרי שסביר להניחו

307את "הקונספציה" ומתריע על מלחמה...

משמעי, אלא -ברם, כפי שהדגשנו לעיל, המציאות המודיעינית רוויה במידע שאינו חד

הודה בד, וכך היה המצב בשבועות שלפני פרוץ המלחמה. ואכן, בדיע -עמום ואינקרמנטלי

והכה על חטא, בציינו, כי "היכן אני "עד הרגע האחרון", "קונספציה"זעירא, כי האמין ב

לא נתתי לא בכך שהאמנתי בקונספציה, אלא בכך ש -רואה את הטעות הכי גדולה שלי

בשטח על לא העדפתי את הסימנים המעידים ש; משקל מכריע למה שקורה בשטח

התבטאות נוספת אשר 308".סתי להערכת הכוונותעל פני המשקל שייחהעומד לקרות

מבטאת את המצב הדיסוננטי הינה של רע"ן מצרים במחלקת המחקר, בנדמן:


.64, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 305 .72, ח חלקי נוסףדו" -אגרנט 306

.2003דצמבר 16צה"ל, -הרצאה בפני קורס ב 307

.77זעירא, הרצאה ביום עיון, 308


- 122 -

שאתה רק מחפש כל הסימנים הערכתי היתה שמבחינה צבאית טהורה יש לך

נשארה בעינה ההערכה שלי, שהם לא רואים ; מבחינת הכוונות לכוונות התקפיות

309.עצמם מסוגלים להתקפה

על מנת להמחיש עיוות תפיסה מרכזי זה בגיבוש הערכות

המודיעין ערב פרוץ המלחמה, בחרתי לבחון באופן

שבין המידע העיקרי שהגיע בימים את היחס כרונולוגי

שלפני המלחמה לבין התגובה של מעריכי אמ"ן

אלעזר, קיבל )לפי לאותו מידעוקברניטי הצבא והמדינה

-, כ17:00-באוקטובר ב 5-ל בספטמבר 26-אמ"ן בין ה

310.(פריטי מידע, אשר הצביעו על אפשרות המלחמה 400

לא -לשנות ווהתקש והתנגד האלבכך נוכל לראות כיצד

הסברים ו, וחיפשהםאת הערכותי -כל שכן לזנוח

ליישב את הדיסוננס הקוגניטיבי בו ודרכים שונים כדי

."קונספציה"להמשיך ולדבוק בו ,היו שרויים

הגנ"א ברמת -עם עיבוי מערך ה 1973ליך ההכנות הקונקרטיות למלחמה החל באוגוסט תה

מבחינה כמותית ואיכותית -מאז הלך וגבר 311זאת, באופן שלא היה מוכר מהעבר.הגולן.

אמ"ן, והביא לשיא את העימות ואת הפער בין הערכות -המידע ההתרעתי שהגיע ל -

רמטכ"ל בדיעבד -כך למשל, הודה ה סורי.הישראליות לבין המציאות בצד המצרי וה

באוקטובר, נחשב 6-ל 1-בשבילי השבוע הזה בפיקוד הדרום, בין ה)בראיון עתונאי(, כי "

בהזדמנות אחרת, הוא ציין 312."לשבוע הכי נורמלי. אני לא מבחין בשום דבר יוצא דופן

סקנה שאנו )בראיון עתונאי שנערך זמן קצר לאחר שפרצה המלחמה(, כי "לא הגענו למ

עומדים שבוע לפני מלחמה... אמנם ראינו סיכוני מלחמה, אך יצאנו מתוך הנחה שיש

תהליך העלול להביאנו למלחמה בטווח קרוב של שנה עד שנתיים. לא ראיתי הסכנה

313המיידית בטווח של שבוע. אף אחד מאיתנו לא ראה זאת".

.146, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט מצוטט ב 309

.1975ספטמבר 14, ידיעות אחרונות 310

.173, בדרך ממרחביהראה למשל, יערי, 311

'.95ינואר 2-, בהארץ-הראיון פורסם ב 312

.62, סבירות נמוכהימון, נקד שלמהמצוטט אצל: 313

קת . רע"ן מצרים במחל7 תמונה .המחקר, סא"ל יונה בנדמן


- 123 -

ספטמבר 26-25 4.4.1

המידעכי -בישראל עם ראה"מ מאיר בספטמבר 25-בזם שיחשאית הבפגיש - מסרהמלך חסין

pre-jump“) צבא סוריה ערוך למתקפה"מקור מאוד מאוד רגיש בסוריה" דיווח, כי

positions”) ,לשאלתה של ראה"מ, האם עולה על הדעת, כי הסורים יתקפו ללא המצרים .

נערכה ,ספטמברב 26-למחרת, ב 314השיב חסין, כי לדעתו שתי המדינות ישתפו פעולה.

גיחת צילום מול חזית רמת הגולן, שמפענוחה התברר, כי הסורים השלימו את מערכי

הדיביזיות הקו עם מרבית עתודות השריון ועל כל הארטילריה הדיביזיונית.

התגובה :של הדברים ביטלו את ערכם ההתרעתי והמחדשהמעריכים והקברניטים בישראל

"זה לא הגיוני, זה אידיוטי ספטמבר(: 26)בשיחת טלפון עם שהב"ט, רמטכ"ל -ה .1

315באופן לא סביר, שסוריה תפתח לבדה במלחמה".

"אני לא חושב שהעניין : (1973ספטמבר 28-ב, בדיון בלשכת שר הבטחון)רמטכ"ל -ה .2

שלא יכול רציני... לכן נדמה לי, שאנחנו לא עומדים בפני מלחמה עם סוריה. אני חושב

הולכת ]להיות[ וריה מאשר שתתקוף לבדה. זה שלא להיות דבר יותר אידיוטי מצד ס

לא הייתי עושה , לכן מלחמה של שתיהן, נדמה לי שיש לנו כל האינדיקציות לכך.

316הכנות מלחמתיות כדי למנוע מלחמה ברמת הגולן".

שום , כי "גזית, מרדכי מנכ"ל משרד ראה"מ ויועצה המדיני של מאירבדיעבד, טען .3

לדבריו, סורית לא הועברה לגולדה". -ת ומשותפת מצריתהתקפה מתואמ אזהרה על

, הארץ; וכן ב2003ספטמבר 26, ידיעות אחרונותפרוטוקול הפגישה מופיע במוסף ראש השנה של 314חסין סיפר את דבריו גם לאמריקנים, שבתורם הפיצו )בליל . 4, ב2003ספטמבר 26גליון ראש השנה,

י.למודיעין הישראל - CIA-כידיעה של ה -ספטמבר( את הדברים 30-29

גרס חנן שי, כי "אני מרשה לעצמי -ובנימת הלצה -להמחשת עומק בטחון היתר . 306-307ברטוב, 315שהוא עומד לצאת 1973לומר, שאילו הנשיא סאדאת, ולא המלך חוסיין, היה מוסר לגולדה מאיר לפני

אם יש לו למלחמה, היו אנשי אמ"ן דוחים את הודעתו על הסף. הם היו בוודאי שואלים: 'סליחה, הכבר מטוסים ארוכי טווח? לא. אם כך, הכל סיפורים. אסטרטג שפוי לא יוצא למלחמה בלי מטוסים

טוב )ער'(, -סימן-ארוכי טווח'". חנן שי )שוורץ(, "ההפתעה במלחמת יום הכיפורים", בתוך אופז ובר .83, מלחמת יום הכיפורים

. המשפט 39-40, שםלחודש. ראה -26ים הדיון ב. עפ"י בראון, התקי264 , דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 316וההכנות לשיפור -רמטכ"ל ממחיש את המידה בה הושתתה ההתרעה המודיעינית -האחרון של ה

.מיכולותיוהאויב, להבדיל כוונותעל הערכת -המוכנות הצבאית להתמודד עם מתקפה


- 124 -

שלו.תא"ל . פורום בכירי מחלקת המחקר בראשות 8 תמונה

לגרסת משום שעסקה בחזית הסורית בלבד". מוגבלת, "האזהרה שגולדה קיבלה

ומצרים עומדות לתקוף בצוותא, היה אפשר לטעון שסוריה גזית, רק אם היו מזהירים

317כי זו אזהרה.

התמקדו -"מאמתת" יבהחשומתוך - לצמצם את הדיסוננס הקוגניטיביבנסיון, אפוא,

כי מצרים לא יוצאת תפיסתם,גורמי ההערכה ומקבלי ההחלטות בצד הישראלי ב

לא בחנו לעומק את למלחמה. הם סוריה לא תצאגם למלחמה אלא מקיימת תרגיל ולכן

הייתכן שזה סימן מעיד לכך מתכוננת למתקפה, -כדברי חסין -האפשרות שאם סוריה

המידע שהביא חסין לא קיבל מקום, מכל מקיימת תרגיל...? שגם מצרים עושה כן ולא

ביטוי באף מסמך של אמ"ן.

.1998יוני 12, הארץ 317


- 125 -

ספטמבר 30 4.4.2

המידע שגרתיים רבים אודות צבא מצרים שהצטברו בשבועיים האחרונים. בהם,-דיווחים בלתי

דיווחים על: פעילות אימונים נמרצת, תנועות כוחות למרחב התעלה, העלאות כוננות,

הפסקת חופשות, החזרת חיילים מחופשות, גיוס מחדש של מחזורי מילואים, איוש

חפ"קים, הפסקת קורסים והחזרת חניכים ליחידותיהם, הכשרת שדות תעופה קדמיים

ושדות חירום לפעולה, קידום טייסות לשדות תעופה, שינוי היערכות בקרב ספינות

ליה בולטת במספר ביקורי הבכירים שגרתיות בחזית התעלה, ע-וצוללות, תנועות בלתי

318בקו המגע, וכו'.

התגובהבהיקף רחב עם גייסות, האמור להתקיים מדובר "בתמרוןאמ"ן/מחקר הסיק, כאמור, כי

ת דולדבריו, "מהידיעות או 319".1971במרחב התעלה, דוגמת התמרון שהתקיים בדצמבר

חרות הנעשות, או שתעשנה התרגיל הצפוי... מתברר, אפוא, כי קידום הכוחות והכנות א

יים ובדיקת חאזר]ספינות דייגים[ בימים הקרובים, כגון: השלמת ביצורים, גיוס סד"גים

לכאורה ניתן לראותם בהיבט התרעתי, קשורים למעשה כשרות מבצעית של היחידות, ש

היא שגרתית וכי מודיעין פיקוד דרום העריך, כי "הפעילות לאורך הקו 320".בתרגיל בלבד

321החריגה משתלבת בתרגול הכוחות בקו במסגרת התמרון. לותהפעי

אמ"ן/מחקר )במסמך שיצא באותו היום(, כי: בבאשר לגזרה הסורית, כת

התגבור הנוסף נשארה בעינה הערכתנו, שהמערך המתוגבר נתפס עקב למרות

חששות סוריים מפני תקיפה ישראלית... לא נראה לנו כי מדובר ביוזמה סורית

. יוזמה זו נראית צמאית, למרות ידיעות הבוקר שהצביעו על אפשרות כזוהתקפית ע

לנו אפשרית רק אם תינקט במקביל ע"י המצרים. הגם שקיימת כוננות בצבא המצרי

.7419ואר ינ 24, סיכום לקחי המלחמה, אמ"ן/מחקר 318 42, סיכום לקחי המלחמה, אמ"ן/מחקר-, כמצוטט ב1973בספטמבר 30-ו 29-מסמכי אמ"ן/מחקר מ 319

.1974ינואר

.שם 320, סיכום לקחי המלחמה, אמ"ן/מחקר-, כמצוטט ב1973אוקטובר 4-דו"ח פעילות יומי של הפיקוד מ 321

.1974ינואר 24


- 126 -

אין הדבר קשור, ככל הידוע לנו, ביוזמה התקפית, אלא בחששות מפני יוזמה

322ישראלית ובתרגיל מפקדות מקיף בצבא המצרי.

כי "לדעתי, הצבא הסורי ספטמבר(, 30"ל, רמטכ-ה)בדיון אצל ראמ"ן , טעןזהבהקשר

צה"ל... אין לי הסבר -לא ייצא למלחמה", בין השאר משום ש"הוא חלש בהרבה מ

יה 'תנועה' שתעסיק את לתפיסת מערך החירום. לדעתי, זה רק לצורכי פנים, שתה

323הצבא".

א נכון את מערך החרום הסורי, בדיעבד, הודה רמ"ח מחקר דאז, שלו, כי אמ"ן פירש ל

, תוך ת הגולןובמיוחד המעיט מהמשמעות ההתרעתית )ההתקפית( של קידום טק"א לרמ

324הפקרת מרחבה האוירי של דמשק.

המידע באוקטובר(, כי 1-בספטמבר ל 30-מקור יומינט טוב של המוסד דיווח )בלילה שבין ה

באוקטובר 7-בהתעלה, שיסתיים בראשון לחודש יחל תרגיל גדול בצבא מצרים לצליחת

כמו כן, הגיעו 325בצליחת אמת. הוא הוסיף, כי גם הסורים יצטרפו ליוזמת המלחמה.

במטרה לכבוש את כל רמת הגולן. ידיעות שהצביעו על כוונה סורית לצאת למלחמה

התגובההיומינט בהקשר המצרי, ובהסברו לכך שהטיפול בה ממקור בפרשנותו לידיעה -ראמ"ן

1-שהב"ט, בדיון שנערך אצלו למחרת, ב-טען )בפתק שהועבר ל -היה מיידי לא

באוקטובר(, כי "בדקנו את כל הידיעות שהגיעו במשך הלילה... והגענו להערכה שאין

לידיעה שום יסוד ושמדובר בתרגיל... לפיכך לא דיווחתי מאומה... כדי לא לומר... 'יש

טרם 326אלה יש כמה וכמה בימים האחרונים(".ידיעה ואינני מאמין בה )אגב, ידיעות כ

מחלקת המודיעין )מחמ"ן( של ענף המחקר בשהב"ט, הבהירו ראש -הועברה תשובה זו ל

.255-256יוסף, -בר 322

.313ברטוב, 323

.2003דצמבר 16צה"ל, -בפני קורס בהרצאה 324, יוסף-; בר23(: 1991)ת"א: עידנים, נעילה: סיפור ההפתעה של מלחמת יום הכיפוריםפורת, -בןיואל 325

258. .45-46, משה דייןבראון, 326


- 127 -

חה"א של מצרים לא -, סא"ל בנדמן, כי בצבא ומצרים רע"ן-יהודה פורת, וסא"ל חה"א,

327מאותרות ההכנות הנדרשות למלחמה ולכן אין כל בסיס לדיווח המקור.

לביתו בספטמבר באתי 30-, סיפר ראש לשכתה של ראה"מ מאיר, אלי מזרחי, כי "בכמו כן

לפנות 3:30-של יגאל אלון, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות, עם מברק שהגיע ב

בוקר, שעומדת לפרוץ מלחמה... יגאל הציץ במברק אבל לא התרשם. 'אל תדאג, אלי,

328י".הצבא מטפל בזה, הסבירות נמוכה', אמר ל

אוקטובר 1 4.4.3

המידעמקור יומינט טוב דיווח, כי המצרים החליטו לצלוח את התעלה ולתפוס את המעברים.

זאת, בציפייה להתערבות בינ"ל שתביא לניהול מו"מ מדיני. כן פורטו בידיעה ההכנות

329הנעשות בצבא לשם צליחת התעלה.

התגובה 1973-1971 ותו מקור מסר בשניםאמ"ן ביטל את ערכה ההתרעתי של הידיעה, בטענה כי א

בנוסף, טען ראמ"ן )בדיון מטכ"ל שנערך 330התרעות על פתיחה באש שלא התאמתו. 13

בבוקר אותו היום(, כי למרות שמספר מקורות דיווחו, כי התרגיל המצרי הינו מסווה

למלחמה ומסרו על גיוס מילואים וביטול קורסים; הרי שאמ"ן דבק בהערכתו, כי לא

כמבשרות קרוב מלחמה. לדבריו, פעולות דומות נעשו גם באפריל והתפרשו תפרוץ ב

הסכים "ל רמטכ-הוצדק. -מלחמה; ואולם גם אז העריך אמ"ן שלא תהיה מלחמה

ש יוטען, כי "הנתונים הללו אינם משנים את המצב הבסיסי, לפיו 331,לחלוטין לניתוח זה

קוד דרום את ההערכה הכתובה באורח דומה, דחה קמ"ן פי 332'".75-להיערך למלחמה ב

הוא מסווה 41טוב, בה כתב, כי "ייתכן שתחריר -שהגיש לו פקודו, סגן בנימין סימן

.2003דצמבר 16צה"ל, -אריה שלו, בהרצאה בפני קורס ב 327

.1991בספטמבר 6, ידיעות אחרונותראיון ל 328

.48 ,משה דיין, בראון 329 .109-110, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 330 .46, משה דייןבראון, 331

מבט חדש, -כך, עפ"י יואב גלבר, בהרצאה ביום עיון בנושא "ההיסטוריה של מלחמת יום הכיפורים 332 .2003נובמבר 18כתיבה חדשה", באוניברסיטת ת"א,


- 128 -

את מעריב(-, הגדירו "חוגים צבאיים מוסמכים" )שצוטטו ביבפומב 333לפעולת אמת".

334!התעלה"המצב הצבאי בגבול עם מצרים כ"רגיעה מוחלטת והיעדר תכונה מיוחדת בקו

המידעור זר מסר, כי בתחילת החודש תיפתח מתקפה מצרית על ישראל בשיתוף הסורים. מק

לכך התלוו מספר ידיעות שהגיעו בחודשים האחרונים ושהצביעו על כוונת מצרים לצאת

על כוונתה 1973באוקטובר. כך, לדברי "בבל", הודיעה מצרים לסוריה בקיץ 1-מלחמה ב

335אוקטובר.לפתוח במלחמה בסוף ספטמבר או בראשית

התגובהראמ"ן )בדיון 336אמ"ן ביטל את חשיבות המידע ולא הכניסו למסמך שנכתב בנושא.

(: "מה שנראה לנו היום שהמצב הוא מצב רגיל בהחלט שלא 1973אוקטובר 1מטכ"ל,

יתפתח למלחמה ואין כוונה להפוך זאת למלחמה... הצבא הסורי ]אמנם[ נמצא במערך

ושכנראה הסיבה לכך היא חששות -חות לא בשנה האחרונה לפ -חירום שלא היה כמותו

בלקט המודיעין היומי שהפיץ אמ"ן/מחקר באותו 337מכוחותינו ולא הכנות התקפיות".

הכוננות בצבא זרועי התחיל" וייחס את צעדי-היום, נכתב, כי "תרגיל המפקדות הרב

338מצרים לתרגיל.

מצדדי פה שבה וחיזקה את באוקטובר חלף מבלי שנפתחה המתק 1-כי ה, העובדה

לדברי יערי, בישיבה שנערכה באותו והחלישה את ה"אפיקורסים". "הקונספציה"

.15(: 1974)ת"א: זמורה, ביתן, מודן, וריםרעידת אדמה באוקטובר: מלחמת יום הכיפ שיף, זאב 333

פרק זה גם להתייחסויות של גורמים ישראליים -. בחרתי להתייחס בתת1973אוקטובר 1, מעריב 334-באמצעי התקשורת הגלויה, משום שזו ניזונה במידה רבה מאוד מתדרוכים והדלפות של בכירים ב

משום כך )ופחות מטעמי צנזור(, גם נמנעה צה"ל, ובמרבית המקרים, גם שיקפה את דעתם. בין היתרהאם נתנה " צדף,-בן אביתרהתקשורת הישראלית גם היא להתריע באופן ממשי למלחמה. ראה,

(.1996)מרס 3 פתו"ח?" העיתונות הכתובה הישראלית התרעה מספקת לקראת מלחמת יום הכיפורים

4-באוקטובר. כך, ב 1-לזרום גם לאחר ה . ידיעות מעין אלה המשיכו104 , דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 335באוקטובר צפויה היתה מתקפה 1-כי ב, באוקטובר הגיעה לאמ"ן/מחקר ידיעה, ממנה ניתן היה להבין

.111, שםבוצע בכסות תרגילית. תמתוך מערך החירום, ש -מצרית נגד ישראל .110-111, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 336 .37, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 337

.48בראון, 338


- 129 -

היום, קם סא"ל בנדמן ממקומו והודיע, כי לאחר הלילה האחרון, "הוכח פעם נוספת שמה

339שמתחולל במצרים אינו אלא תרגיל, ואין מה להוסיף על כך, נקודה".

המידע אוקטובר(, כי השגריר האמריקני טען שמקורות המודיעין 1מטכ"ל, ראמ"ן דיווח )בדיון

שלהם "מנדנדים לו שתהיה התקפה מסוריה ומצרים... ידיעה שסוריה מתכננת התקפה

340בשבת".

התגובה אמ"ן העביר )בתיאום עם שר הבטחון וכנראה גם עם ראש המוסד( תגובה לאמריקנים,

ים, כי פעולה כזאת יכולה להצליח... לכן איננו בה נכתב, כי "כרגע הסורים אינם סבור

סבורים, כי הם עומדים עכשיו לפתוח בהתקפה ברמת הגולן... במצרים מתקיים תרגיל

341גדול... הערכתנו היא שזה רק תרגיל".


המידעלתקוף את ישראל; כי הצבא המצרי נמצא במצב חירום מצרית דווח, כי קיימת כוונה

מאות -בה בעת, ב"שטח": במצרים 342צע יחל כתרגיל אך יהפוך למלחמה.מלא; וכי המב

משאיות מצריות העבירו אמל"ח לכיוון התעלה )לאזור שאינו מוכר כשטח אימונים(

חטיבת -וכוחות קומנדו ימיים מצריים נערכו מול חופי מרחב שלמה; ואילו בסוריה

, וכוחות גישור אף נערכו בסוףהטנקים האחרונה שלא קודמה לחזית רמת הגולן קודמה ל

343באזור.

התגובה צה"ל מיאנו לשנות את הערכתם:-אמ"ן וב-ב


.358-359ברטוב, 340

.358-359ברטוב, 341


.55, נעילהבן פורת, 343


- 130 -

המשיך להעריך )במסמך שיצא באותו היום(, כי "הפעילות בקו התעלה אמ"ן/מחקר .1

כלל פעילות -היא שגרתית... אפשר ומדובר בתרגיל... בקו הסורי התקיימה בדרך

מאפשר הפעלתם במשימות תקיפה... ]אולם[ שגרתית... קידום מטוסי ה'סוחוי'...

... בתגובה לפעולה אפשרית -להערכתנו ננקט צעד זה במסגרת כוננות הגנתית

344התרעה".וכן למטרות -ישראלית

במערך , כי "הצבא הסורי ערוך עתה במרחב החזית אמ"ן/מחקרבמסמך אחר כתב .2

זה מעבר למתקפה, חרום מלא. אף כי לפי הדוקטרינה הסובייטית מאפשר מערך כ

אין מודעים להערכתנו הסורים להיעדר תנאים צבאיים ומדיניים לפתיחה במתקפה...

345כי מצרים מוכנה בשלב זה לחדש הלחימה...".סימן

רמטכ"ל אודות מהימנות המידע, כי סוריה לא -הסביר, בתגובה לשאלתו של ה ראמ"ן .3

חששותיה מישראל או כדי תתקוף ללא מצרים, כי מצב החירום בסוריה הוכרז בשל

מעין "פעולת תגמול" על הפלת מטוסיה לספוג תגובה ישראלית אפשרית לאחר שתבע

346בספטמבר. 13-ב

טען )בדיון באותו היום אצל שהב"ט(, כי "אנחנו שחזרנו עוד פעם מה יש, "ל רמטכ-ה .4

... בסוריה למרות בוודאותוהמסקנות הן שבמצרים מתקיים תרגיל ואפשר לומר זאת

המידע ההתרעתי[, אין שום סימנים לפתיחה באש...והערכתי שהם לא הולכים ]

347באש".לפתוח

)במשתמע, גורמים בכירים המערכת הבטחון, "משקיפים בישראל" בפומבי, הגיבו .5

( לפרסומים אודות הגברת הכוננות בצבא מצרים, ידיעות אחרונות-שצוטטו ב

!ת מן השגרה, לא הייתה באחרונה בתעלה", החורגמצריתבאומרם, כי "שום תנועה

באשר לחזית הסורית, הסבירו "המשקיפים", כי "המערך הסורי הוא הגנתי בעיקרו...

348אין הסורים מבקשים לפעול נגד ישראל בשלב זה".

.267-268יוסף, -בר 344 .105, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 345

,Concept,Early Warning Versus “Kahana ”( לאפרים כהנא.1999ינואר 27ראיון של אלי זעירא ) 346

159. .49, משה דיין; בראון, 266, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 347

.1973אוקטובר 2, ידיעות אחרונות 348


- 131 -


התגובה שכיהן ביום זה כממלא מקום רמ"ח מחקר, שלו, ,למידע של הימים האחרוניםבתגובה

מערך : "בסוריה..., כימדינית בראשות ראה"מ(-)בהתייעצות צבאיתריך , העראמ"ן

ביסודו הוא הגנתי ]נוכח חשש מישראל[, אבל מאפשר לעבור למתקפה... לפי החירום...

לא מהימים האחרונים -מיטב ידיעתי, ודעתי, על בסיס תחושה של הרבה חומר שיש לנו

לחמה... על כן, האפשרות של מלחמה מצרים מעריכה שאינה יכולה עדיין ללכת למ -

סורית איננה נראית לי סבירה, כי לא חל שינוי בהערכתם את מצב -משותפת מצרים

349הכוחות בסיני... זה בא מתוך יכולת לדעת ותחושה של דברים שהם עצמם חושבים".

"תודה -בצאתה מהישיבה -"ל הסכים עם הערכה זו וראה"מ אף ציינה בפני שלו רמטכ-ה

350הרגעת אותי"... רבה,

באותו דיון, קבעה ראה"מ עצמה, כאמור, כי "מצרים לא תרוויח שום דבר מכיבוש רצועה

351צרה שתחייב אותנו להכותה מכה רצינית והיא תפסיד"!

"ל רמטכ-הרל"ש של -בנייר שנכתב, לבקשת שר הבטחון, ע"י רמ"ח מחקר והבנוסף,

ערך, כי "מערך החרום נתפס בגלל "ל(, הורמטכ-ה)ושלאחר מכן קיבל את ברכתו של

חששות מצטברים מפני ישראל. סוריה אינה מעריכה שהיא יכולה להסתכן במלחמה

כוללת עם ישראל, ולפחות ללא הליכה משותפת עם מצרים. אפשרות נוספת, בסבירות

נמוכה, ]היא[ שמערך החרום נתפס בגלל כוונה סורית לבצע פעולת תגמול כלשהי על הפלת

352..."]הכוונה כנראה הייתה למעין "יום קרב" ולא למהלך התקפי רחב[ סיםהמטו 13

הסורים מרכזים כוחות", אולם "זהו -רמטכ"ל, כי אמנם "יש כוננות -בפומבי, קבע ה

הבהירו, כי "לא (הארץ-כמו כן, "גורמים צבאיים" בישראל )שצוטטו ב 353מערך הגנתי".

המצריות או במצב כוננות". לגרסת חלו שינויים כלשהם בהיערכותם של היחידות

. אפשר לראות בדברים מעין פליטת פה "פרוידיאנית", המצביעה על 74, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 349ודעת?( מהמידע של מ-הדבקות העיקשת במידע ובהערכות המוכרות והנושנות, תוך התעלמות )בלתי

"הימים האחרונים". .54, משה דייןבראון, 350

.48-49, פרוץ המלחמהאורי מילשטיין, 351

.359, 323ברטוב, 352

.16. מצוטט אצל שיף, 1973אוקטובר 3רמטכ"ל עם עתונאים בבסיס חיל הים בחיפה, -שיחה של ה 353


- 132 -

באותה עת אמ"ן" תיאר -"קצין בכיר ב 354הגורמים, "החיילים נוהגים כתמול שלשום".

באמצעי התקשורת את הפעילות הצבאית המצרית והסורית כ"הפגנת כוננות, שאיננה

אין שום סימנים מיוחדים לכוננות מבשרת עדיין את חידוש האש". לדבריו, "לפי שעה,

355תעלה".בקו ה


התגובהעל רקע הדיווחים האחרונים, טען אמ"ן/מחקר )בנייר שהופץ באותו היום(, כי הידיעות

הצבאי בין סוריה למצרים אינן מצביעות על רקימת מזימה שיתוף הפעולה על הידוק

פו"מ, -אריה שלו, בהרצאה ב 356התקפית משותפת, אלא על העמקת החשש מישראל.

357ותה עת מדוע לא תפרוץ מלחמה בשנה הקרובה.הסביר בא


המידעבבוקר( על היתר לחיילים בצבא מצרים לשבור 8:00-ל 6:00ידיעה חריגה )שהגיעה בין

. "רמצ'אן"את צום ה

התגובה 358אמ"ן שב ופירש את הידיעה כסימן לחשש מפני כוונות התקפיות ישראליות.

המידעהיתה באוקטובר ולמעשה 4-ילום במרחב התעלה )שבוצעה בהגעת ממצאי פענוח גיחת הצ

-בספטמבר(. עפ"י הממצאים, עלה בבירור 25הגיחה המוצלחת הראשונה שבוצעה מאז

כי הצבא המצרי בחזית התעלה "נמצא בהיערכות חירום -גם לשיטת אמ"ן/מחקר

ם, מדובר ב"אזעקת שווא".מאותו היו Jerusalem Post-. לגרסת ה1973אוקטובר 3, הארץ 354 .73, סבירות נמוכהנקדימון, שלמהמצוטט אצל: 355

.56 ,משה דייןבראון, 356

שנה לכשל המודיעיני 30יה"( יאיר, בהרצאה יום עיון בנושא "-כך, עפ"י תא"ל )מיל'( יורם )"יה 357 .2003ספטמבר 30-במלחמת יום הכיפורים", שנערך בצה"ל ב

.132-133, ףדו"ח חלקי נוס -אגרנט 358


- 133 -

ם ביתר פירוט, התברר, כי בעשרת הימי 359שדוגמתה לא איתרנו אף פעם בעבר".

דיביזיות 5; 1,100-ל 805-האחרונים גדל מספר קני הארטילריה לאורך חזית התעלה מ

חי"ר תפסו את מערכי החירום בתקן מלא; הטנקים חונים בתוך עמדות הירי -ה

360הדיביזיות הוצב ציוד צליחה וגשרים. 5; ובגזרות של 760-ומספרם גדל ל )"ראמפות"(

התגובהבאוקטובר(: 5-ת בראשות ראה"מ בצוהרי המדיני-ראמ"ן )בהתייעצות צבאית

"...הסורים נכנסו... למערך חירום... כאשר הם בודקים ומתרגלים תכנית מסויימת...

לכיבוש רמת הגולן בעזרת כל הצבא... ]משום שהם[ חוששים מאוד מהתקפה שלנו... גם

ר , בעיקתאצל המצרים אנו רואים סימנים רבים מאוד של כוננות למלחמה אמיתי

במסמך של אמ"ן/מחקר 361הגנתית, תוך חשש רציני, שננצל את התרגיל ונתקוף אותם".

הוערך ש"אפשר כי פריסת מערך החירום היתה אחד הנושאים לבדיקה במסגרת התרגיל

362עוצבתי".-העל

המידעבאוקטובר( שיחת 5-ל 4-( יירטה )בלילה שבין ה848יחידת האיסוף המרכזית )שאז נקראה

סר שגריר עיראק במוסקבה, שהיה ידוע כבעל קשרים עם ההנהגה טלפון, בה מ

משפחות היועצים הסובייטיים ממצרים הסובייטית, כי בכוונת ברה"מ לפנות בחופזה את

בכוונת מצרים וסוריה זאת, בעקבות מידע שהגיע להנהגה הסובייטית, לפיו ומסוריה.

363במלחמה נגד ישראל.הקרוב בזמן לפתוח

יין שבהתייחסם בדיעבד לארוע זה:צמענין ל

ינואר 42, סיכום לקחי המלחמה, אמ"ן/מחקר-', כמצוטט ב73אוקטובר 5-שני מסמכי אמ"ן/מחקר מ 359 -באוקטובר גם היה מימד התרעתי 5-. לידיעה נוספת שהגיעה ב133, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט '; 74

.שםהיא ציינה, כי בישראל מבוצעות הכנות צבאיות לקראת "התחלת הקרבות".

.310, 136, 21 ,דו"ח חלקי נוסף -אגרנט ; 331-332ברטוב, 360 .77, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 361 .1974ינואר 42, סיכום לקחי המלחמה, אמ"ן/מחקר-, כמצוטט ב1973אוקטובר 5-מסמך מ 362בדצמבר 14-פורת, לאפרים כהנא, שנערך ב-לשעבר, תא"ל )מיל'( יואל בן 848ראיון של מפקד יח' 363

1998 ;” 159Early Warning Versus Concept,“ahana, K :דו"ח חלקי נוסף -אגרנט . ראה גם ,שנה לכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים", 30; הרצאת עמוס גלבוע, ביום עיון בנושא "131-130

.2003ספטמבר 30-שנערך בצה"ל ב


- 134 -

)בנימה משחזרת(, כי "עד כה, למרבה פליאתנו, לא טען שאד'לי"ל המצרי, רמטכ-ה .1

ניחש האויב את האמת. אם משהו עלול עתה לשכנעו, הרי זו הפעולה המבוהלת

364הזו".

ראש אגף המבצעים, גמאסי, ציין, כי "במפקדה הכללית היינו משוכנעים לחלוטין .2

365ארה"ב אכן תדענה, בוודאות, על דבר פרוץ המלחמה..."שישראל ו

התגובה", כדברי אדום אורוהדליקו " "הקונספציה"תחילת סופה של הידיעות בנושא סימנו את

לכך:כביטוי 366זעירא.

"פינוי המשפחות :בבוקר( 9:00ית בלשכת שר הבטחון, )בישיבה השבוע ראמ"ן .1

דע למה הסובייטים הוציאו את הנשים הסובייטיות הכניס מימד חדש...אני לא יו

367והילדים... אין לי הסבר... זה מכניס לי ספק...".

)באותו דיון(: "אילו הייתי פרשן צבאי או חבר כנסת, הייתי אומר שזו לא רמטכ"ל-ה .2

אני צריך לחשוב אם יש לי -התקפה, אך היות ואני לא פרשן צבאי ולא חבר כנסת

אין לי מספיק הוכחות שלא הולכת להיות . הוכחה שלא הולכת להיות התקפה

368התקפה".

ו בצורה פחות סבירה, בסבירות יותר נמוכה )באותו דיון(: "מה שקודם ראינשהב"ט .3

אנחנו רואים כעת בסבירות יותר גבוהה. להכנות ההתקפיות שלהם יש סימנים -

369ת".שונים. יתכן שהתרגיל שהם עושים במצרים הוא לשם כיסוי, שזה תרגיל על אמ

.44", הפוגה"שאזלי, 364

.170גמאסי, 365

.124, ףדו"ח חלקי נוס -אגרנט 366 .58-59; בראון 75, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 367

.138; זעירא, 332-333ברטוב, 368

.145זעירא, 369


- 135 -

"הלילה :(11:30אוקטובר, 5 מדינית בראשות ראה"מ,-)בהתייעצות צבאית ראמ"ן .4

המטוסים ]המיועדים לפנות 11 -קרה דבר מוזר... הדבר היוצא דופן בכל התהליך הזה

370את המשפחות[ שהגיעו לסוריה ולמצרים, שאין עדיין הסבר לזה".

לתקוף, ספקת שהם אכן רוצים )באותו דיון(: "אף שאין לנו אינדיקציה מ "לרמטכ-ה .5

בפועל, החליט 371איני יכול לומר, על סמך ידיעות, שהם לא מתכוננים לעשות זאת".

מלחמה, ביותר, זולת ה"ל להכריז על כוננות ג' בצה"ל )רמת הכוננות הגבוהרמטכ-ה

עליה לא הוכרז מאז סיום מלחמת ששת הימים(.

, כי "הבחנתי לראשונה בסימני )בדיעבד(, טען מזכירה הצבאי של ראה"מ, ליאור .6

משמעית לרכבת -מבוכה בלשכת ראש אגף מודיעין. לא היתה שם תשובה ברורה וחד

372האווירית הסובייטית".

עם זאת, הספקות שהכניסו הידיעות בסוגיה לא הביאו ל"שידוד הערכות", ובשורה

:לא שונתה ההערכה הבסיסיתהתחתונה

בבוקר(: "בחזית הסורית... כל 09:00חון, )בישיבה שבועית בלשכת שר הבטראמ"ן .1

הידיעות שלנו הן הגנתיות וחששות מאיתנו. אותו הדבר עם מצרים... הם ממש

, אלא נמצאים כל הסימנים מעידים שהמצרים והסורים לא הולכים לתקוףבחרדה...

במצב של חרדה מאיתנו... ]הסימנים לכך, לשיטתו, הם: "תרגיל צנחנים גדול בסיני",

ם "ל בכנס צנחנים, "והיו תרגילירמטכ-הומים שהשמיעו שר הבטחון בצפון ואי

וגיחות, צילום מפות, היה גיוס מילואים"[... בהערכה הבסיסית אני לא רואה שינוי,

373..".אני לא רואה לא מצרים ולא סורים תוקפים, למרות התרגיל הרוסי.


.333ברטוב, 371

.22, היום תפרוץ מלחמההבר, 372 . 58-59, משה דיין; בראון, 75, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 373


- 136 -

"לגמרי לא סורית -ת(: אפשרות תקיפה מצרי09:45)בדיון אצל ראה"מ, ראמ"ן .2

הם אולי הרוסים חושבים שבכל זאת אלה עומדים לתקוף, כיוון שאין אך סבירה,

374".מכירים טוב את הערבים

)באותו הדיון(: "מבחינת הפרשנות, אני עדיין חושב שהם לא הולכים "לרמטכ-ה .3

375לתקוף".

ת גבוהה, (: "אנו עדיין רואים בסבירו11:30)בישיבת שרים, בראשות ראה"מ, ראמ"ן .4

שהכוננות הסורית והמצרית נובעת מחשש מפנינו, ובסבירות נמוכה שהכוונה

ל מצרים וסוריה לבצע פעולות תוקפניות במגמות מוגבלות... חציית האמיתית ש

התעלה... ]הינה[ בסבירות נמוכה ביותר... כל עוד אין הרגשה שאפשר להשיג מצב נוח

376מה גדולה".באוויר, לא ילכו למלחמה וודאי לא למלח

)באותה ישיבה(: "ההערכה הבסיסית של אמ"ן, שאיננו עומדים בפני "לרמטכ-ה .5

377מלחמה, היא ההערכה היותר סבירה בעיני".

( של אמ"ן מחקר נכתב, כי ברקע ליציאת האוניות 12:10של אמ"ן/מחקר ) מסמךב .6

קה רצון הסובייטים להרתיע את המצרים מלהיגרר להרפת -הרוסיות מנמלי מצרים

את צבאית, מתוך ידיעה/הערכה שבכוונתם לצאת למלחמה; או החלטה מצרית לסלק

378המומחים הרוסיים, אף שאין "סיבה ממשית", לדברי אמ"ן, להוצאתם...

"כל הדברים שמניתי לא משנים את (: 12:30אוקטובר, 5)בישיבת המטכ"ל, ראמ"ן .7

ם וסוריה היא עדיין ההערכה הבסיסית של אמ"ן שהסבירות למלחמה ביוזמת מצרי

וסביר שכל מה שקורה היום, להוציא את העניין הרוסי שעוד אין לנו מאוד נמוכה,

הסבר ברור עליו, נובע מחששות סוריים, מחששות מצריים מפני תקיפה שלנו.

מצרית מתואמת, ואני אומר את -בסבירות נמוכה קיימת אפשרות של תקיפה סורית

יוסף, שכתב כי: "אם יש -קוממת זו עוררה במיוחד את קצפו של בר. אימרה מ61, משה דייןבראון, 374משפט אחד המתמצת, על פתחו של הר געש, את הרהב האינטלקטואלי, את עוצמת בטחון העצמי ואת

.308יוסף, -זהו המשפט". בר -הזלזול בדעתם של אחרים .60-61, משה דייןבראון, 375 .62-63, משה דיין; בראון, 135, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 376 .62-63, משה דייןבראון, 377כשנקודת הייחוס -הטיית זמינות . תשומת לב לכך שפועלת כאן גם 131, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 378

.1972היא החלטת מצרים לפנות את היועצים הסובייטים ביולי


- 137 -

[ תרגיל -]מדובר בהכי נמוכה בסבירות כה מנמוכה... נמובסבירות נמוכה ואפילו זה ש

גדול של חצייה ]של התעלה[ במגמה לכבוש את שני עברי התעלה ולנסות לנוע אל

379המיצרים".

)באותו דיון( שב וגיבה בסיכומו את הערכת אמ"ן )"אני ביסודו מקבל את "לרמטכ-ה .8

כי אם בכל זאת סיף,הערכת אמ"ן ורואה את המלחמה כפחות סבירה כרגע"...( והו

380...".הפתעה כמעט מוחלטתתפתח מלחמה היום, "אפשר לקרוא לזה

(: "למרות שעצם תפיסת מערך החרום בחזית 13:15-אמ"ן/מחקר )שיצא ב מסמך .9

התעלה טומן בחובו לכאורה סימנים מעידים ליוזמה התקפית, הרי לפי מיטב

וחות בינם לבין כוחות לא חל שום שינוי בהערכת המצרים את יחסי הכהערכתנו

נמוכה... אין צה"ל, אי לכך, הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא

כי הצעדים הסוריים נובעים מחשש, שאף גבר ביממה האחרונה, ,שינוי בהערכתנו

מפני פעולה ישראלית... הגעת מטוסים אלה ]לפינוי הסובייטים[ הן לסוריה והן

האפשרות כי פינוי המשפחות את נמלי מצרים מעלה את למצרים ועזיבת כלי השיט

מסוריה אינו נובע ממתיחות בין הסורים לסובייטים, אלא מחששות הסובייטים

סורית נגד ישראל. כאמור, אנו מעריכים סבירותה של -שצפויה יוזמה צבאית מצרית

381".כנמוכה פעולה יזומה כזו

בצהריים 2, כי "בסמוך לשעה )בדיעבד( הודה מזכירה הצבאי של ראה"מ, ליאור, .10

המצב -בערב יום הכיפורים... גם אני לא העליתי על דעתי שתפרוץ מלחמה. הערכת

הפרטית שלי היתה דומה לזו של האחרים במערכת הבטחון: יתכן שהסורים יפעלו

בשיחה בארבע עיניים בצפון כדי לגמול למדינית ישראל על הפלת מטוסי ה'מיג'".

ותה שעה עם הרמטכ"ל, הלה סבר, כי מתקפה מצד מצרים וסוריה שקיים, לדבריו, בא

אינה סבירה; כי ההיערכות הסדירה של צה"ל תבלום מתקפה אפשרית; וכי לצה"ל

382שעות לפחות לפני פרוץ הקרבות". 24תהיה התרעה מוקדמת בת "

. 126, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 379 .64, משה דייןבראון, 380הופץ נייר זה (,34-35וברגמן ומלצר )עמ' (61-62. לגרסת בראון )עמ' 79-80, חלקי נוסף דו"ח -אגרנט 381

בבוקר. דברים דומים כתבה מחלקת המחקר במסמך שנשלח באותו היום לנציג ישראל 10:00-ב (.79-80, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט לממשל האמריקני )ימסר ישבוושינגטון, במטרה

.22-23, וץ מלחמההיום תפרהבר, 382


- 138 -

( עם מפקד בסיס של חיל האויר, ביטל 17:00, במהלך שיחה )סביב השעה מחמ"ןראש .11

כי לא תפרוץ ,והעריך ,רכה ההתרעתי של הידיעה אודות פינוי הסובייטיםאת ע

פורת, אמר לו האחרון בשיחת טלפון באותו הלילה, "תגיד לי, -לגרסת בן 383מלחמה.

384ת מאמין, שהערבים יתקיפו אותנו? יצאת מדעתך?"באמיואל, אתה

את הערכת )בישיבה שנערכה בלשכתו(, כי מאחר שאין ידיעות הסותרות טעןראמ"ן .12

אמצעי איסוף "המודיעין שלא עומדת לפרוץ מלחמה, אין צורך להפעיל במצרים

385".נוספים

, כי:שאד'ליבהתייחסו ליום זה, ציין

באותו בוקר יום שישי... יצאתי לביקור בחזית... מבעד למשקפת התאמצתי לגלות

י הקלה... סימני פעילות, עדויות כלשהן לכוננות של האויב. לא ראיתי דבר. חשת

"ובכן סעד ]מפקד הארמיה השלישית[", אמרתי... "נראה שהאויב עדיין אינו יודע

386דבר..."

שנה לכשל המודיעיני במלחמת יום 30כך, עפ"י תא"ל )מיל'( רן פקר, בהרצאה יום עיון בנושא " 383 .2003ספטמבר 30-הכיפורים", שנערך בצה"ל ב

.66, נעילהבן פורת, 384

.176-177, בדרך ממרחביהיערי, 385

.156-157, חציית התעלהשאזלי, 386

פורום בכירי מחלקת המחקר בראשות שלו. .9 תמונה


- 139 -


אני אומר בכל האחריות שידענו על כוונות מצרים וסוריה לפתוח נגדנו במלחמה... אני ער לזה

. זה לא נכון לחלוטין. שבציבור חושבים שהמלחמה הזאת תפסה את המודיעין שלנו בהפתעה..

הסבירות למלחמה היתה נכונה. זה היה נכון עד שבת בבוקר. רק אז השתנתה ההערכה.

387רמטכ"ל לשעבר(, רא"ל חיים בר לב )בראיון עתונאי(-השר )וה -

המידעכי המצרים והסורים ,בה ציין -"בבל" ידיעה מתריעה נוספת בבוקר, העביר 03:00-בערך ב

)איכשהו התקבע בתודעת באוקטובר לפנות ערב 6-בתקפה נגד ישראל מבזמנית -בויפתחו

. התווסף לכך דיווח של אמ"ן )ממצאי פענוח תצלומי (18:00המדובר בשעה המערכת, כי

אויר מגיחת צילום שנערכה בחזית הסורית( מאותה שעה בערך, על תגבור נוסף של טנקים

קר הגיע ידיעה, לפיה לא רק משפחות כמו כן, בבו וארטילריה ברצועת ההגנה הראשונה.

388היועצים מתפנים, אלא גם היועצים עצמם.

התגובהאם כי לא בצורה נחרצת, , הרשמית את הערכתו -כמעט בעל כורחו -לאיטו אמ"ן משנה

כך: ."חוק השינוי המזערי"שלביו של בהתאם ל - ה וברורהדח

חינה מדינית ולכן אין הסבר הוסיף לטעון, כי מלחמה אינה נחוצה לסאדאת מב ראמ"ן .1

"ל, רמטכ-ה( עם 05:15-מניח את הדעת לאפשרות של מלחמה. זאת, בשיחה שקיים )ב

באותו דיון, הצטרף מפקד גייסות 389"ל.רמטכ-ה( בדיון אצל 05:30-ולאחר מכן )ב

לב, כי -(, טען בר1973נובמבר ew York TimesN ,2. בהזדמנות אחרת )60פורת ואחרים, -ישעיהו בן 387 "בערב המלחמה לא היה איש בעמדה אחראית במדינה, שחשב כי תוך יממה תהיה ישראל במלחמה".

.373ברטוב, 388

.369ברטוב, 389


- 140 -

השריון, האלוף אברהם )"ברן"( אדן, להערכת ראמ"ן, בסברו, כי "אני חושב עדיין

390שאין זו מלחמה".

ומהוססת בצורה מאולצת -בבוקר( 06:35-במסמך שהוציא )בכתב אמ"ן/מחקר .2

391כי פינוי הסובייטים "עשוי להתקשר בהכנות הערבים למלחמה". -משהו

כי למרות כל הידיעות, הוא אינו מזהה ,(07:15"ל, רמטכ-הטען )בדיון אצל ראמ"ן .3

ולכן ייתכן שהערבים את המהומה וההתרוצצות האופייניות למצב שלפני מלחמה,

מבחינה מסתירים את הדבר, או שלא מדובר במהלכים לקראת מלחמה. לדבריו,

, אך הסימנים בשטח לא נראה שיש למצרים ולסוריה סיבות לצאת למלחמהמדינית,

יש לדבריו להתייחס עם כל חוסר ההגיון, מעידים שהם אכן מתכוונים לעשות זאת.

392לפרוץ המלחמה ברצינות גמורה.

: "לדברי מקור המוערך כבעל על התרעתו של "בבל"( 07:30-)באמ"ן/מחקר מדווח .4

393נגישות למקורות מידע, בכוונת המצרים לחדש הלחימה לקראת או אחרון היום..."

למרות שהערבים "נמצאים במצב כזה :בבוקר( 08:00-)בדיון אצל ראה"מ ב ראמ"ן .5

שיכולים לצאת להתקפה כוללת...הם נמצאים במערך המתאים גם להגנה וגם

[ הם יודעים שהם לא יכולים לנצח -להתקפה, עם סימנים יותר להתקפה... ]הרי ש

. לא כורח מדיני ולא סאדאת לא נמצא במצב שהוא מוכרח לפתוח במלחמהבמלחמה.

394כורח פנימי".

(, כי לא 11:30-, שלו, טען )לגרסת עמוס גלבוע, שנפגש עמו באותו היום במחקררמ"ח .6

395י בכל מקרה היא תארך זמן קצר בלבד.כבטוח שהמלחמה תפרוץ, ו

.370ברטוב, 390


.373-374ראה, בין היתר, ברטוב, 392

.2003ספטמבר 26, ידיעות אחרונותסמך מופיע במוסף ראש השנה של המ 393


30-צה"ל ב-שנה לכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים", שנערך ב 30הרצאה ביום עיון בנושא " 395 . 2003ספטמבר


- 141 -

(: "צבאות מצרים וסוריה מוכנים למעשה למלחמה... 12:30)אמ"ן/מחקר מסמך של .7

זאת מן תתקבל החלטה בדרג אסטרטגי לפתוח במלחמה, אזי יוכלו לעשות אם

ההיערכות הנוכחית ללא צורך בהכנות נוספות... נראה לנו שיש תיאום בין הצעדים

של מצרים ושל סוריה... מצד אחד אנחנו מניחים, כי הדרג האסטרטגי במצרים

מצד שני, אנחנו עדים מודע להיעדר סיכוי להצליח במלחמה ולסיכונים בכך. וסוריה

יעות על מגמה לפתוח במלחמה בטווח להכנות צבאיות נרחבות ובידינו גם יד

396המיידי.

גרס )בשיחה עם סא"ל יערי, מעט אחרי הצהריים(, כי סוריה תנהג כמו רמ"ח מחקר .8

במלחמות הקודמות; קרי, לא תתקוף יחד עם מצרים, אלא תמתין לראות אם

397תוצאות מתקפה המצרית מצדיקות התערבות סורית מאוחרת יותר.

מי שהיה )סוזייה )זיזי( קנייאז'ר לגרסת -מיאנו בנדמן,, רמ"ח מחקר ורע"ן מצרים .9

- (צבאי-מלחמה, ולפני כן רע"ן מצרים ורמ"ד מצריםערב הרע"ן ירדן ופלסטינים

הם הודו ,דמעות בעיניהםכשפרצה )אז, לדבריו, עד שזו -תפרוץ מלחמה כי ,להשתכנע

398שטעו(!בפניו

אמ"ן לפגישה שזימן רנועד בערך בשעה זו .אחה"צ.. 13:55-מצרים וסוריה פתחו באש ב

399במהלכה כלל לא רמז כי עומדת לפרוץ מלחמה; -בלשכתו עם עתונאים ישראליים

כשלפתע:

נכנס ראש לשכתו של האלוף ומסר פתק לידי ראש אמ"ן. ראש הלשכה היה נרגש

במקצת, אבל האלוף זעירא כאילו לא התייחס לכתוב בפתק שהוגש לו. הוא הציץ

מה לראש הלשכה, מבלי שהדברים יגיעו לאוזני הכתבים -בחטף, ואמר דבר בו

הצבאים. "מה קרה?" שאל מתוך סקרנות זאב שיף, כתבו הצבאי של הארץ. "שום

", ענה ראש אמ"ן והוסיף להשיב על שאלות הכתבים כמו לא ארע דבר מיוחד דבר

.136, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט ראה, בין היתר, 396


ינואר 1 במסגרת הסמינר "מודיעין והפתעה", בהנחיית ד"ר יגאל שפי, הרצאה באוניברסיטת ת"א, 398 30-צה"ל ב-שנה לכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים", שנערך ב 30; וביום עיון בנושא "2002

כי -תקפה עד שעות ספורות לפני המ -. כאמור, גם גופי המודיעין האמריקניים גרסו 2003ספטמבר מלחמה אינה נראית בעתיד הקרוב.

, יעקב ארז )לימים העורך הראשי העיתון(, שהשתתף בתדרוך. מעריבכך, לפי הכתב הצבאי של 399 .2003דצמבר 16צה"ל, -הרצאה לקורס ב


- 142 -

וכי "יהיה "הפגישה נגמרה"ך דקה או שתיים נוספות עד שהכריז, כי ]במש

400[.בסדר"

לאומה באותו הערב, טענה מאיר, כי:בהודעה שהקריאה ראה"מ

קת האש... אויבינו קיוו ספרב את הפרת הזמן שליטי מצרים וסוריה תיכננו מזה

את אזרחי ישראל ביום הכיפורים... תוקפינו חשבו שביום הכיפורים לא להפתיע

אחדים נודע זה ימים מ הופתענו"... נהיה ערוכים להשיב מלחמה שערה. אנו לא

צבאות מצרים וסוריה נערכים להתקפה תי המודיעין של ישראל, כי ולשיר

סורית -תחידוש התוקפנות המצרי כנדרש כנגד הסכנה...ערכו נ... כוחותינו משולבת

401כמוה כמעשה טירוף.

בשבועות שלפני לסיכום ביטוייו האפשריים של הטיית האישוש והדיסוננס הקוגניטיבי

משקל רב יותר )וגם הקברניטים( מעריכי אמ"ן ייחסוניתן לראות כיצד פרוץ המלחמה,

לשנות את )במודע או שלא במודע( התנגדוכיצד הם ; ולמידע תומך לעומת מפריך

, נספציה"ווסיפקו הסברים חלופיים, שיאפשרו להם להמשיך ולדבוק ב"ק תפיסתם

-ידיעות חדרק כאשר הגיעו סורית. -המצרית למעשה כמעט עד לתחילת המתקפה

)דוגמת הפינוי הסובייטי והתרעת ששברו את הדפוס האינקרמנטלי והעמום משמעיות

ונעשה נסיון טרם ננטשה סופיתזו הגם ש. זאת, החלה "הקונספציה" להתערער"בבל"(,

.)בהתאם ל"חוק השינוי המזערי"(לשמר חלק ממרכיביה

מלחמת יום הכיפורים: תיאור וניתוח מהלכי הקרב ; אריה חשביה, 38פורת ואחרים, -ישעיהו בן 400; אשר אריאן )ער'(, 45(: 1974)ת"א: זמורה, ביתן, מודן, של הגדולה במערכות ישראל והרקע המדיני

.40; שיף, 58-59(: 1974)ת"א: מדים, המלחמה: רקע, מהלכים ותוצאות -יום הכיפורים הארוך

.9(: 1973)נובמבר 232-233מערכות אסופת מקורות. 401


- 143 -

כיצד התייחסה "ועדת אגרנט" ראות לקויה לאחור: 4.5 ל"קונספציה"?

בדיעבד צריך היה להיות עיוור, חירש ומטומטם כדי לפספס את כל האזהרות מפני המלחמה

שבפתח.

402, רונן ברגמן וגיל מלצרידיעות אחרונות יעתונא -

אמ"ן -הקלה ראש, במידת מה, בקשיים שהיו קיימים ב "ועדת אגרנט"להתרשמותי,

המלחמה לזנוח את "הקונספציה" השלטת ולאמץ הגיון מסדר אחר. בתקופה שלפני

זאת, בין היתר, משום הקושי של הועדה להפריד בין המידע שהיה קיים לפני המלחמה

לעומת התוצאה הידועה לכל, ומפאת חוסר הבנתה המלאה את הקשיים הקוגניטיביים

:הועדהלמשל, המלווים את עבודת המחקר המודיעיני. כך,

"לא היה לטענתה, בזיהוי תפנית מהתפיסה השלטת. בעייתיות הכרוכה טה מההמעי .1

באוקטובר )ואפילו בימים שקדמו לו( להבין, שנוכח מכלול 5-הקושי מיוחד ביום

הידיעות המתריעות והסימנים המעידים... מרחפת סכנה ממשית שמצרים וסוריה

403ייצאו בעת ובעונה אחת למלחמה כוללת נגד ישראל..."

( habituation)ההרגלה את דפוס פחיתה מהשפעת הטיית הזמינות, באורח הנוגד ה .2

לשיטתה:. ה"זאב זאב"של הטבעי

בניגוד להכרזותיו -...דווקא העובדה, כי בעבר קרה שלוש פעמים שסאדאת נמנע

מלתת את פקודת האש, -וחרף ההכנות הגדולות של הצבא המצרי במרחב התעלה

ל אמ"ן, בשבוע הראשון של אוקטובר, את התחושה שקיימת היתה צריכה לעורר אצ

סכנה גדולה שאכן, הפעם הוא לא יירתע מכך. ]זאת מכיוון שהוא[ לא יכל עוד...

404להסתכן בהידרדרות באמינותו ובמעמדו.

עם זאת, במרבית התייחסויותיה של הועדה ל"קונספציה" היא נמנעה מעיוות זה,

, הועדה:לדוגמאמעשה. רהגם שנהנו מחוכמה שלאח ומסקנותיה היו מאוזנות יחסית,

הספק, לא הבאתי את דברי העתונאים במטרה . למען הסר25, מלחמת יום כיפורברגמן ומלצר, 402 להביע תמיכה בשיפוטם, אלא כדי להמחיש את היקלעותם לידי עיוות תפיסה זה.




- 144 -

עצם תופעת השילוב הסימולטני, ערב המלחמה, של פריסת הצבא המצרי "קבעה, כי .1

בדרום ופריסת הצבא הסורי בצפון... היתה צריכה להחליש את ההיאחזות בחלק

ולהביא להערכת מודיעין חדשה, (כושרה האוירי של מצרים)הראשון של הקונספציה

405 מלחמה עלולה אז לפרוץ בשתי החזיתות.ש

"הדבקות העיקשת" ב"קונספציה", האשימה, כי הכשלון המחקרי/הערכתי נבע מ .2

המדיניות שהשתנו, ובמיוחד על סמך אשר "לא נבחנה מחדש... נוכח לחץ הנסיבות

כן היא -נשק נוספות, ועל-מידע נוסף שהגיע לידי אמ"ן על התעצמות האויב במערכות

ביתר פירוט, הסבירה הועדה, כי:פרכת למעשה". נעשתה מו

ן )מחקר( ידיעות מתריעות הכיפורים היו בידי אמ"-בימים שקדמו למלחמת יום

למכביר... אמ"ן )מחקר( וראש אמ"ן לא העריכו נכונה את ההתראה שבידיעות הללו,

ונכונותם לתרץ את היערכות האויב בקו מתוך דבקותם הדוקטרינרית ב'קונספציה'

חזית, שהיתה ללא תקדים בגודל כוחותיה ובכיוונה כלפי החזיתות, בהניחם שכל ה

זרועי במצרים... רק -זה מעיד רק על מערך הגנתי בסוריה ועל עריכת 'תרגיל' רב

באוקטובר, התחילה אמונת אמ"ן בצדקת הערכתו להתערער, 5בבקרו של יום ו',

יישבה עם הנחת המערך וזאת בגלל קבלת ידיעה ברורה במיוחד, שקשה היה ל

עדיין לא הוסקה המסקנה הנכונה, אלא סיכום הערכת אמ"ן ההגנתי ו'התרגיל'. אך

ידי -של פתיחת מלחמה על הוסיף להיות: 'סבירות נמוכה', ואפילו 'נמוכה מנמוכה',

-האויב. רק בשבת, יום הכיפורים, בבוקר השכם, אחרי שנתקבלה ידיעה נוספת, חד

406"ן למסקנה שהמלחמה תפרוץ באותו יום.משמעית, הגיע ראש אמ

ברמה העיונית והעקרונית, כי:, הסבירה .3

מן ההכרח שהדבקות היתרה בקונספציה כקריטריון עיקרי, המנחה את אנשי

המודיעין, תגרום לגישה מחשבתית צרה ונוקשה אצלם במקום שיהיו ניזונים

רובצת לפתחם מהגמישות המחשבתית שהיא חיונית בתחום ההערכה. במקרה כזה

של בעלי הגישה הדוקטרינרית הסכנה שיהיו עלולים לתת לידיעות ולעובדות

החדשות, שאינן מתיישבות עם הקונספציה, פירוש מלאכותי המנטרל את משמעותן


.19-20(, 1975ב: עם עובד, )תל אבידו"ח ועדת אגרנט: ועדת החקירה מלחמת יום הכיפורים 406


- 145 -

המתריעה ומאידך, להפריז במשקלן של אותן הידיעות, שאינן סותרות את

407הקונספציה....

ת להביא את אמ"ן לידי הערכה לה היו חייבו"הננו סבורים שידיעות אפסקה, כי .4

, עוד מתחילת השבוע שלפני מחמירה. זאת אומרת, סבירות גבוהה של פרוץ מלחמה

באוקטובר שהמלחמה 5מכל מקום היה אמ"ן חייב להתריע על פיהן ביום .המלחמה

עומדת בשער... חובה על המודיעין להתריע לא רק כאשר התקפה של האויב נעשית

אלא גם כל אימת שהסימנים מעידים על איום שהאויב יתקוף, כי הרי ודאית,

408המודיעין הוא קו ההגנה הראשון של המדינה".

"ועדת אגרנט" נמנעה במרבית המקרים מלהיקלע להטיות רטרוספקטיביות, ,לסיכום

)"האותות"( אולם בחלקם "חטאה" בהקלת ראש בקשיים להפריד בין המידע ההתרעתי

כן ו)"הרעשים"( שהציפו את אמ"ן בשבועות שלפני המלחמה; המרגיעלבין המידע

בקשיים לזנוח תפיסה מושרשת, שצלחה לא מעט מבחנים בעבר.


.140-141, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 408


- 146 -

בהערכת כיצד ניתן להימנע מעיוותי תפיסה .5 ?המודיעין

שום דבר אינו מעשי יותר מתיאוריה טובה.

ןקורט לוי -

ני אדם בכלל( יכולים ארגוני מודיעין )וב, כי י היאהנחת המוצא של

לצמצם את הסיכון שבהיקלעות למצבי הפתעה, באמצעות שיפור

אפוא:בכך, . "מלכודות קוגניטיביות"יכולתם להימנע מלהיקלע ל

כך, למשל, טען .נמנעת-הפתעה הינה בלתיאת הטענה הפטליסטית, כי איני מקבל .1

המעשי אינו בחיפוש הפתרון כי " -כלקח מהפתעת מלחמת יום הכיפורים -אלי זעירא

[ השתתת הגנת המדינה, -ב דרך למניעת הפתעה ע"י השגת התרעה מוקדמת... ]אלא

כמו כן, קבע חוקר בולט של 409."הצבא הסדיר בשלבי המלחמה הראשונים, על

נמנעים, אלא גם טבעיים. חלקם אף -כשלי מודיעין הם לא רק בלתיהמודיעין, כי "

יונות לבנות[ התרעה, ולכן בטחון צריך להצליח שפירים... הפתעה מצליחה חרף ]הנס

ב"כוחות ארגוניים טבעיים" למתקפות פתע ותלה את האשמה 410,"חרף הפתעה

בניסוח מתוחכם יותר, קבע 411הבעיה".הצרופה להתמודד עם וב"חוסר היכולת

ג'רביס, כי "סביר שמדיניות המכוילת יתר על המידה לציפיות באשר לאופנים שבהם

412תיכשל". -גו אחרים יתנה

.77-78טוב, -סימן-אופז ובר .זעירא, הרצאה ביום עיון 409

410 Political ” Surprise Despite Warning: Why Sudden Attacks Succeed,“Richard K. Betts,

Science Quarterly 95.4 (Winter 1980-1981): 572. .

411 February 2002): 57.-81.1 (January Foreign Affairs” Fixing Intelligence.“Betts, . ראה גםidem, “Analysis, War, and Decision: Why Intelligence Failures Are Inevitable,” World

31.1 (October 1978) Politics. מתקפת פתע.בספרו אפרים קם הגיע למסקנות דומות

412 International Journal of ” s Wrong with the Intelligence Process?’What“Robert Jervis,

Intelligence and Counterintelligence 1.1 (Spring 1986): 40.

פנים . גם 10 איור וגם...


- 147 -

413)כפי שגם עשתה "ועדת אגרנט"( של המאמץ המסורתי המיקודמ מסתייג אני .2

לשפר את איכות המודיעין בדרכים הבאות:

שיפור תקציב, הגדלת הארגוניים, -שינויים מבנייםביצוע -שיפורים מנהליים .א

טכנולוגיה, חילוף אישים, הגדלת מכסת כוח האדם שדרוג הסביבת עבודה,

הקשר בין ספק המודיעין לצרכן, וכו'. טיובר האיתור והסינון שלו, ושיפו

יאפשרו מידעמתוך הנחה, כי כמות ואיכות מספקת של -איסוף נתונים הגברת .ב

כך למשל, טען ראמ"ן שלאחר מלחמת יום ל"עובדות לדבר בפני עצמן".

ן, בין הכיפורים, אלוף שלמה גזית, כי "ככל שיקטן הפער, בתוך הערכת המודיעי

הערכות המתבססות של מידע אמין, מדוייק ומעודכן לבין החלק הנעלם, המחייב

כן יגדל הסיכוי של קליעת ההערכה אל המטרה". על רקע -הערכה ספקולטיבית

זה, הלקח שהפיק גזית מהכשל המודיעיני ערב המלחמה היה, כי "אין אפוא מנוס,

ברוח דומה, 414מידע החיוני".אלא להשקיע מאמץ עצום, בלתי נלאה, באיסוף ה

קבע תא"ל )מיל'( עמוס גלבוע, רח"ט מחקר לשעבר ומבין המעצבים הבולטים של

כי המחקר המודיעיני עומד על רגלי האיסוף, 415תורת המחקר המודיעיני באמ"ן,

ובלעדיו לא ניתן לעשות מחקר. לעומת זאת, לדידו, אם יהיה איסוף מעולה, לא

416יהיה כל צורך המחקר!

מחקר לעיתים מתוך הנחה, כי -הנסיון והאינטואיציה של החוקר עמקת ה .ג

שלא ניתן אינטואיטיבית מנות אָ מודיעיני הינו "השראתי" במהותו, בבחינת

. on-the-job training"טעם נרכש" או ת, ומעין ללמוד בצורה שיטתית ומסודר

אקדמיים. יש לכאורה תרומה מוגבלת לידע תיאורטי ומתודולוגי מחוגים, לכן

מומחיות בתחום מסויםמתוך הנחה, כי די ב - התמחות במדינה/תחום מסויים .ד

)בדומה להתמחות בענף אּומנותי מסוים, כגון כדי להבין כיאות את המידע

)תל דו"ח ועדת אגרנט: ועדת החקירה מלחמת יום הכיפוריםאודות המלצותיה של הועדה, ראה 413 .33-32(: 1975עובד, אביב: עם

(.1979)אוקטובר 270-271 מערכותשלמה גזית, "הערכה מול חיזוי בעבודת המודיעין", 414

בנובמבר 3, הארץאודות ספרו בנושא "תורת המחקר המודיעיני ברמה הממלכתית", ראה, בין היתר, 4151995.

.2003דצמבר 14הרצאה בצה"ל בנושא "מהות המחקר המודיעיני", 416


- 148 -

מומחיות בתחום המחקר המודיעיני מתאפיינת בדרך כלל בהפגנת ידע 417.נגרות(

סידור זריז של המידע בי; יכולת להשיג ולפרש מידע חשאבמעמיק בנושא מסוים;

טווח ועם חוסר -התמודדות עם התפתחויות ארוכותבלשם ביסוס הערכות;

418תובנות באשר לתהליך קבלת ההחלטות של צרכני המודיעין.בודאות בכלל; ו

ל"שדרוג האמל"ח העיקרי" או כלי ה, אפוא,להתרשמותי, מעט מדי תשומת לב יוחס

זאת, בין אם בשל הרעיון האינטואיטיבי, כי מוחו. -קצין המודיעין העבודה המרכזי של

טלקטואליות נאי-האנטידימוי מידע מעולה יוכל "לדבר בעד עצמו"; בין אם משום

מד הקוגניטיבי של י)במיוחד בעבר( וחוסר המודעות לנפתולי המבעולם בצבאות שדבקה

, שהתפתח האדם; ובין אם נוכח העובדה שהמחקר המודיעיני הינו מקצוע צעיר יחסית

וליתר דיוק, היבטו -למעשה בין שתי מלחמות העולם )למרות הסברה, כי המודיעין

הינו "המקצוע השני העתיק ביותר בעולם"(. -האיסופי

ן, כי "התרופות המסורתיות" שפורטו לעיל אינן מסייעות לשיפור כושרו של י טועאינ

שיפור הכיסוי , י, לדעתלמשללבדן "הן לא יעשו את העבודה". המודיעין, אלא כי

האיסופי בלבד, בלא שיפור כושר הניתוח וההערכה שלו, בסופו של דבר לא יביא לשינוי

נו, מאחר שעם הגדלת "האותות", יגדלו יזאת, כפי שכבר רא באיכות המודיעין.הותי מ

"הרעשים"; ומשום שמידע נוסף עלול שלא בהכרח לשפר את דיוק ההערכה לאחר

ארגוני מודיעין יכול לגרום לבעלה "להתחפר ולהתבצר" בה. לפיכך, ביצועה, אלא אף

על חשבון אףלעיתים -צריכים, לדעתי, להקצות יותר משאבים לפיתוח שיטות מחקר

הכללתו ללהסכים , אפוא, נוטהאני המשאבים המוקצים להשגת יותר מידע )איסוף(.

אהרון )מיל'( , תא"ל1973-אמ"ן ב-סגן ראש מחלקת המחקר במי שהיה ההיסטורית של

"כמעט תמיד לא הייתה נעוצה הסיבה העיקרית למחדל ההתרעתי בחוסר לפיה לברן,

419המידע עצמו, אלא בהערכתו הלא נכונה של זה ובכושר חיזוי לוקה".

האם בכלל ניתן ; כלומר, ברם, נשאלת השאלה האם הביקורת המופנית כאן מוצדקת

, וקונקרטית להימנע מליפול למלכודות לנולשפר משמעותית את יכולת החשיבה ש

קוגניטיביות? עד כה אמנם הדגשנו את המגבלות השכליות שלנו ואת הטעויות הרבות

למוח מודעות שאנו עושים. אולם, ההיסטוריה האנושית מוכיחה, כי -ולעתים הבלתי

417 353.-Vertzberger, 352

418 , 23.A Compendium of Analytic Tradecraft NotesDavis,

(.1980נובמבר -)אוקטובר 627-727 מערכות, לברן, "הפתעה והתרעה: עיונים בשאלות יסוד" אהרון 419


- 149 -

האנושי הפוטנציאל להתמודד בהצלחה עם משימות שיפוטיות והערכתיות מורכבות

פסיכולוג הוא אינו ניצב חסר אונים אל מול הטיות התפיסה שנותחו לעיל.כי וכות, וסבו

סיכם דילמה זו: קוגניטיביותההטיות בתחום הבולט

המאגר האנושי של כישורים שיפוטיים הינו גם חצי ריק וגם חצי מלא. אנשים

יאות כדי לעשות שג יםמוכשרים די-כדי להסתדר בחיים, אך בלתי יםמוכשרים די

צפויות ומשמעותיות; הם חכמים מספיק כדי להמציא יוריסטיקות רחבות שניתן

מתוחכמים מספיק -ליישם בקלות, ואשר משמשות אותם בדרך כלל היטב, אך בלתי

420כדי לא להבין את המגבלות של יוריסטיקות אלה.

דוגמת טכנולוגי,-גם אם לא למגר )בהעדר פתרון פורמאלי -בהחלט ניתן למזער לשיטתי,

את נזקיהם של עיוותי תפיסה הפוקדים את כולנו, ובכך לשפר - 421בינה מלאכותית(

משמעותית את יכולת הניתוח והמחקר שלנו, ואת סיכויינו לקבל החלטות והערכות

הכוונה אינה להחליף את האינטואיציה וכללי ההיסק מדויקות ומועילות יותר.

ניתן מהשיבושים הטמונים בהם ולאפשר לנו ( ככל הdebiasהיוריסטיים, אלא לנקותם )

לעשות בהם שימוש אמין ומדויק יותר. זאת, תוך מזעור הפער הפוטנציאלי בין החסכון

בזמן ומאמץ )המתאפשר הודות ליוריסטיקה( לבין איכות ההחלטה )הצורכת משאבים

יקרים(.

דרכים המשימה של הצבת "תמרורי אזהרה" מפני "מלכודות קוגניטיביות" והנחלת

"לעקוף" אותן, דורשת למעשה עבודת מחקר מקיפה ומעמיקה בפני עצמה, ואינה מהווה

, קווים מנחים ,מספר מסקנות כלליותאת ליבתה של עבודה זו. לפיכך, אשרטט להלן

"קווי מרבית לסייע ל"מלחמה בעיוותי תפיסה". העשויות לקחים ועצות שימושיות,

שלהלן נוגעים בעיקר לקבלת החלטות/הערכות ברמה המתאר להגנה מפני עיוות תפיסה"

)אינדיבידואלית(, אם כי הם יפים גם לשאר הרמות )קבוצה, ארגון וכו'(. מדי האישית

יים בין הפרט לקבוצה במפורש בדינמיקה קבוצתית, נוכח הקשר ההדוק הקפעם, גם אגע

בודת צוות, כמו הקטנה שעימה הוא עובד )זאת, במיוחד במקומות עבודה הנסמכים על ע

במחקר המודיעיני(.

420 ” 442.For Those Condemned to Study the Past,“Fischoff,

Why We Still Use Our Heads Instead of Formulas: “, Benjamin Kleinmuntzראה למשל: 421

Toward an Integrative Approach,” Connolly, Arkes, and Hammond (eds.), Judgmental

Decision Making.


- 150 -

חלק מן ההצעות עשויות להישמע טריוויאליות, או נכונות בתיאוריה אך קשות ליישום.

המפתח, לתפיסתי, אולם, נכון היה, בראייתי, ללקטן לכדי מכלול אחוד; ומכל מקום,

המודעות. -להתמודדות יעילה עם תופעת עיוותי התפיסה הינו

החינוך מקת העהגברת המודעות ו 5.1

כדי להימנע מליפול !מודעות לקיומםהינה ההגנה הטובה ביותר מפני עיוותי תפיסה

ל"מלכודות" קוגניטיביות, יש לדעת היכן הן טמונות, מה מהותן ומאפיינן, ולמה הן בכלל

שם.

על החוקר להכיר את עצמו ולבחון כיצד האופי שלו ותפקודו בנסיבות -בהקשר רחב יותר

על הערכותיו. כפי שפסיכולוגים עוברים פסיכואנליזה לפני שהם הופכים יםשפיעשונות מ

ואיך הם חושבים -להיות פסיכולוגים, כך חוקרי מודיעין צריכים להבין את עצמם

(metacognition )- לפני שהם מבינים אחרים. אם נמשיל עיוותי תפיסה להסתיידות של

יש להיות מודעים לבעיה כדי לשנות את הרגלי 422,העורקים )העלול לגרום לשבץ הערכתי(

התזונה )החשיבה( ולהימנע מניתוח מעקפים )העברת המידע הגולמי לקברניט, תוך עקיפת

“ forewarned isכפי שנאמר באנגלית: 423הערכתי(.-הערך המוסף המודיעיני

forearmed”.

כולוגיה בנוסף, מומלץ, כי מעריכי מודיעין ילמדו סטטיסטיקה, הסתברות, פסי

קוגניטיבית ותיאוריות מתחום קבלת ההחלטות, בצד התמחותם בנושא המחקר

הספציפי.

בהירות 5.2

מצופה מאתנו לשדר מידע לאחרים, אנו לעיתים מעבירים אותו בצורה יותר ר שאכ

על עניין זה, כתב חוקר ממה שמקבל המידע מצפה. -מפוזרת, מסורבלת וטאוטולוגית

'(: 60-מודיעין )עוד בשנות ה

מדוע הן קורסות?", בתוך צבי עופר ואבי קובר )ער'(, -( estimatesפורת, "הערכות מודיעין )-יואל בן 422", הבעייתיות של הערכת המודיעיןפרות, "-; בן237(: 1987)ת"א: מערכות, חון לאומימודיעין וביט

.23(: 1984)דצמבר 296 מערכות

423 Heuer, 12.


- 151 -

אנשים מתבלבלים בין מורכבות לבין עומק. על החוקר להימנע מהפיתוי להרשים

את הדרגים הבכירים באמצעות תיאור המורכבות הסבוכה של מצב נתון, ולהפוך

את שפת הדיווח למאוד טכנית. תפקידו הינו לתקשר. הדרגים הבכירים מצפים

424ל.מקצין המודיעין לפשט, ולא לסבך; להבהיר, ולא לבלב

תי אינה, כי המודיעין יסתפק אך ורק בהעברת מסרים חדים וברורים, כפי עם זאת, כוונ

(:1973מאי 18ועחו"ב, -שגרס אלי זעירא )עוד בהיותו בתפקידו, במהלך דיון ב

בהירה וחדה עד כמה שאפשר. נכון, רמטכ"ל[ הערכה-]מחובתו של ראמ"ן לתת ל

אזי זו טעות בהירה וחדה, -ם היא טעות שככל שההערכה יותר בהירה יותר חדה, א

425אבל זהו כבר סיכון של ראש אמ"ן.

את המסרים לא רק ברורה ומפורשת בצורה )בכתב ובע"פ( יציג הכוונה, כי קצין המודיעין

( linchpin assumptions)את המידע, הטיעונים והנחות היסוד אלא גם ואת ההנחות;

את מסקנה הנובעת ממנו, ואת הערכה מחדש( או להביא ל)היכולים לאמת או להפריך

, מאז שהכתבו שורות אלה, התחוור, כי אדרבא מידת חוסר הודאות או הבטחון בהערכה.

אחת מהמסקנות העיקריות של ועדת החקירה של הסנאט האמריקני בעניין המלחמה

ת בעיראק היתה, כי "קהילת המודיעין לא הסבירה באורח מדויק ומספק למעצבי המדיניו

426הודאות שמאחורי ההערכות..."-את חוסר

-( 5מתוך 1אחוזים או סיכויים במושגים הימוריים )למשל, -לעיתים, מושגים מספריים

יש להימנע מכל מקום, 427עשויים לסייע להבהרת תפיסת המציאות והקרנתה לצרכנים.

וב", כגון "לא מן הנמנע", "סיכוי ט)ד חוסר הודאות יממביטויים המערפלים את מ

424 Marketing Intelligence: The Management of Marketing InformationWilliam T. Kelly,

(London: Staple, 1968): 137.

.286ברטוב, 425

426 Report on the U.S. Intelligence ates Senate, Select Committee on Intelligence, United St

Community’s Prewar Intelligence Assessments on Iraq (July 7, 2004): 16.

,Intelligence Epistemology: Dealing with the “Mark M. Lowenthalראה למשל: 427

Unbelievable,” International Journal of Intelligence and Counterintelligence 6.3 (Fall

.Gregory F :. לדוגמאות של כתיבה מודיעינית, שאינה מעבירה מסרים באופן אפקטיבי, ראה(1993

Treverton, “Estimating Beyond the Cold War,” Defense Intelligence Journal 3.2 (Fall

1994): 16-19.


- 152 -

( ומניסוחים העלולים לקלוע את צרכן "אפשרות אמיתית", "לא ניתן לשלול", וכו'

המודיעין למלכודות קוגניטיביות.

מדי )באשר עמום בסופו של חשבון, על החוקר להעביר את מסריו והערכותיו מבלי להיות

חסות מתייג הערכות שאינן יהצל)רלבנטי -בלתילאילו ארועים מוערכים ומה סבירותם(;

ממגבלות הידע והתבונה שלנו(; םהתעללהתכחש או ל)צנוע -בלתיצורכי הצרכן(; ל

428הימנע מההקשר הרחב יותר של ההערכה הספציפית(.ל)ופשטני

כנות 5.3

האם אנו אוספים מידע כדי לקבל הערכה -עלינו להיות כנים עם עצמנו ולהכיר במניעינו

אשר את מה שאנו חושבים? האם אנו נכונה ומושכלת, או שואלים שאלות מנחות כדי ל

רציונלית -מחויבות אימוכנים להודות שטעינו ולשנות את הערכותינו, או פועלים עפ"י

?להחלטות קודמות מכוח האינרציה

. זמן ולא העבר העתידצריכה להיות נקודת המוצא לבחינת ערך ההחלטה/ההערכה

(sunk cost) עה ששקעה"ק"הש ומאמץ שהשקענו בעבר בהחלטות קודמות הינו בבחינת

ואינם ניתנים ל"החזר כספי". כאשר קיבלנו החלטה/הערכה שגויה, יש להכיר בכך ולפעול

רן וכפי שאמר המשקיע המפורסם, ולתיקונה, ולא "להתחפר" ולהחמיר את הבעיה.

באפט: "כאשר אתה מוצא את עצמך בתוך חור, הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות זה

429ור".להפסיק לחפ

)למשל צירוף נסיבות או סף כלשהו -בצורה מפורשת -רצוי לקבוע מראש קונקרטית,

נקודת שבירה זו גם תקל עלינו שאם נעבור אותו אז ננטוש את ההערכה הנוכחית. תנאים(

430להצדיק את שינוי ההערכה.

428 in Terry Connolly, Hal R. Arkes, ”, What Forecasts (Seem to) Mean“off, Baruch Fisch

Kenneth R. Hammond (eds.), Judgmental Decision Making: An Interdisciplinary Reader,

ed,., (Cambridge: Cambridge University Press, 2000): 354. Originally published in nd2

International Journal of Forecasting 10.3 (November 1994).

. 197Choices Smart(eds.), et al.Hammond ,מצוטט אצל 429

,Belief Revision and Uncertain Reasoning,“Guy Politzer and Laure Carles ”ראה, למשל, 430

Thinking and Reasoning 7.3 (2001).


- 153 -

אחריות ודיוק 5.4

-יוק ויצירתיות אך גם לעודד ד -דרך נוספת למזער את נזקי הטיית "ההשקעה ששקעה"

:מאזן נכון בין אחריות אישית לקיבוציתהינה להקפיד את

יש לאפשר לחוקרים לחוש אחראיים ליזום פעילויות, ולתת להם סמכויות מחד גיסא, .1

קבלת החלטות בתחום המחקר שלהם, תוך צמצום מעורבות יתר של ממוניהם. על

יוקה של החלטתו בזמן מקבל ההחלטה להבין, כי הוא אחראי למידת נכונותה וד

מחיר ן שהפרט יביאם סביר להניח, כי קבלתה )ולאו דווקא לתוצאותיה בדיעבד(.

, הוא ישקיע לא עד כדי הפעלת לחץ שיפגע בכושר שיפוטו( ך)א הטעות בהערכתו גדול

מאמצים רבים יותר בתהליך גיבוש ההערכה.

האנשים לשנות את האחריות על הערכות תבוזר, אזי ייקל עלאם מאידך גיסא, .2

הערכתם, שכן מידת מחויבותם אליה תקטן.

ספק וסקרנות 5.5

על החוקר לא רק לשקוד על מתן התשובות הנכונות, אלא גם להגדיר ולהבהיר באופן

מדויק מה מצופה ממנו ולברר האם הוא שואל ונשאל את השאלות הנכונות. יש לשים לב

431ל במונחים של רווח לעומת הפסד(.( שאלת המחקר )למשframing) מנוסחתלצורה שבה

לנסח אותה מחדש כאשר נשאלנו שאלה, אין לקבל אותה אוטומטית, אלא יש לנסות ו

(reframe )תוך שימת לב לעיוותים ולהשלכות של הזוויות ומנוגדות בצורות שונות ,

כפי שהילדים -לפעמים שאלות "ילדותיות" 432השונות הטמונים בניסוחים השונים.

לחשוף עיוותים ותיכול -לשאול יותר )ויש האומרים, היצירתיים יותר( נוהגים הסקרנים

הקיימים בניסוחים השגורים ובהערכות המקובלות.

שן כשאני מתפלל?", לעומת "האם מותר לי להתפלל כשאני לדוגמא אם נשאל רב "האם מותר לי לע 431 John S. Hammond, Ralph L. Keeney andאנו עשויים לקבל תשובות סותרות. -מעשן?"

Howard Raiffa, Smart Choices: A Practical Guide to Making Better Decisions (Boston:

Harvard Business School Press, 1999): 200. כדוגמא לכך: אחת מאמרותיו המפורסמות ביותר של הנשיא ארה"ב לשעבר, קנדי, היתה: "אל תשאל 432

מה המדינה יכולה לעשות למענך, אלא מה אתה יכול לעשות למען מדינתך".


- 154 -

את השימוש בדימויים ואנלוגיות שונים )למשל, -פשוטם כמשמעם -כמו כן, אין לקבל

מדויקים מתחום הספורט, כפי שגברים רבים נוטים לעשות(, אלא לבחון אם הם אכן

ומתאימים.

ותעוזה שֹונּות, פתיחות 5.6

המבחן של אינטליגנציה מן המעלה הראשונה הינו היכולת להחזיק שני רעיונות מנוגדים במוח

זמנית, תוך שימור היכולת לתפקד.-בו

433פ. סקוט פיצג'ראלד -

יש לכונן סביבה נורמטיבית שתימנע הסתאבות מחשבתית והפיכת קונספציות

ה, י. זאת, באמצעות יצירת אוירה פלורליסטית, חופשידטרמיניסטיותול לדוגמטיות

מדי; עידוד דעות שונות ומנוגדות, או קונפורמיסטית סובלנית, סבלנית, ולא פורמאלית

ספקנות, ביקורתיות, יצירתיות, חדשנות; ובחינת סוגיות מזוויות שונות וסותרות, תוך

ההנחה היא, (. multiple advocacyרות )הנחה על השולחן של כמה שיותר היפותזות מתח

הכמות יכולה להוביל לאיכות. כי

החשש, ולמזער את , על מקבל ההחלטות/ההערכות לשאוף להיחשף למידע מאתגר וסותר

לטענת ג'רויס, הסיכוי שנטעה גדול יותר .בעלי רעיונות מקוריים ו"משוגעים" ייפגעוכי

ור" מדי(, לעומת כשאנו הפכפכים באימוץ כאשר אנו נצמדים לדעה המקובלת )"ראש סג

היצירתיות, כתבה פסיכולוגית קוגניטיבית 434ונטישת תזות שונות )"ראש פתוח" מדי(.

סדר בדרך אל סדר -ישראלית, "דורשת פתיחות, נכונות לקחת סיכון ויכולת להתנסות באי

ש משוב בנוסף, עלינו להיות מספיק פתוחים וכנים כדי לבק 435אחר ואל חשיבה חדשה".

על הערכותינו ועל אופן קבלתן.

מנגד, יש הטוענים, כי לעיתים דווקא סביבה תחרותית ועוינת עלולה להגביר את

יחות אינה נטולה תהיצירתיות, האיכות והתפוקה. כך או כך יצירת אוירה של שונות ופ

. ,37Decision TrapsRusso and Schoemaker ,מצוטט אצל: 433

434 , 187.Misperception and Perception .,idem” 459; Hypotheses on Misperception,“Jervis,

.26(: 2000)כפר סבא: אריה ניר, הגמד החושב: פסיכולוגיה של מחשבותניצה אייל, 435


- 155 -

קשיים; בהם ניכור ממונים, עקיפת סמכות, הסכנה שבטעות, הסיכון לקידום ולמעמד,

וכו'.

ניגודיותכפיית 5.7

שבירת הדפוס היפותזה מנוגדת )לחלוטין( "בכפיה", תוך לעיתים, יש צורך ליצור

ניתן לחולל . )קבלת מידע באורח איטי והדרגתי המקשה לזהות תפניות( האינקרמטלי

". במקרים כא מסתבראאיּפ" או ביצוע "השטן פרקליטע"י "בריאת" "תיזה שכזו -אנטי

גישה מקלה ביחס -בניגוד למה שנכתב לעיל לגבי הטיית בטחון היתר - אלה, ראוי לנקוט

תיזה. זאת, כדי שלא לפגוע בפוטנציאל של הבחינה -ביסוס" של האנטי-ל"מאזן הדיוק

מחדש של התיזה השלטת.

השהיית השיפוטודאות ו-סובלנות לחוסר 5.8

הנוחות חוסר ו"להתחשל" מפני ודאות ועמימות, -יש לפתח סובלנות למצבי חוסר

יש להשהות לית הנובעים ממצבים אלה. כמו כן, אנטלקטויהפסיכולוגית והא

; להימנע מלהיכבל ע"י רושם ראשוני; שיפוט/בניית קונספציות עד כמה שאפשר

גישה יש להשרות סביבה המעודדת . (brainstorming) "סיעור המוחיןולהאריך את שלב "

ולהשמיעה בפני הקבוצה עד כמה שניתן פניות, ולהימנע מלחרוץ דעה-נייטרלית וחסרת

עד בחינה מעמיקה של כלל החלופות. גם לאחר שראש הקבוצה הכריע, עליו לבקש לשמוע

על כל השלכותיה -להימנע מהיסגרות קוגניטיבית מוקדמת דעות אחרות. כל זאת, כדי

לפני הגבלתה.לעודד את היצירתיות וכדי -

אימוץ הגיון היריב 5.9

רואה אותו, ולאו )מושא המחקר(כפי שהאחר -עד כמה שניתן -לם יש להתבונן בעו

זאת, תוך התחשבות במאפייני האישיות, ההווי דווקא כפי שהחוקר רואה אותו.

כמו כן, אין לראות את מעשינו 436התרבותי, והדפוסים החברתיים של מושא המחקר.

יש להיזהר - בהכרח כפי שאנו מבינים אותם, אלא כפי שהאחר מבין אותם. מנגד

,The Presidential Character: Predicting James David Barberבהקשר זה, ראה למשל, 436

Cliffs, 1977). ed. (New Jersey: Englewood nd2 Performance in the White House,.


- 156 -

", קרי מלפסוק, כי הרציונאל של הצד שני בהכרח שונה הכפולה המראה אפקטמ"

437מהותית משלנו.

יש להישמר מהצגה צרה ודאות, -מכל מקום, מתוך הכרה במגבלות ההערכה בתנאי אי

)במיוחד כאלה ונחרצת של הגיון אחד בלבד, תוך פסילה מראש של אפשרויות שונות

ון עבור "כוחותינו"(. זאת, גם אם אפשרויות אלו נראות בעיני המעריך הטמון בהן יתר סיכ

כסבירות פחות, שכן עלולות להיות להן )אם יתממשו בכל זאת( השלכות חשובות על

דוגמא בולטת ל"ראיית תעלה" שכזו הינה, כאמור, 438תכנוניו של מקבל ההחלטות.

אפשרות אחת )מתקפה ל עהתבייתותו הפשטנית של אמ"ן ערב מלחמת יום הכיפורים

כוללת לכיבוש רוב או כל סיני( ובתנאי סף אחד )שיפור יכולת התקיפה האווירית

המצרית(.

העדפה אישיתומ מהיכרות ,זהירות מהעבר 5.10

]למי שרוצה להיות פוליטיקאי צריכה להיות[ היכולת לחזות מה יתרחש מחר, בשבוע הבא,

ר מדוע זה לא קרה.בחודש הבא, ובשנה הבא... ולאחר מכן להסבי

439וינסטון צ'רצ'יל -

פשטנית ורדוקציונית, שכן ההיסק מההיסטוריה עלול להיות אקסטרפולציה יש להימנע מ

מסוימת )בשל קרבתה בזמן, במאמץ או בחשיבות אנלוגיה שטחי ומטעה. אין להיתפס ל

base)למעריך(, אלא לבחון מגוון רחב של מקרים, תוך שימת לב לבסיס הסטטיסטי שלה

rateיש כמובן להסתמך על נתונים וסטטיסטיקות ולא על זיכרון אנושי. ,(. במידת האפשר

437 International Security” On Estimating and Imputing Intentions,“Raymond L. Garthoff,

2.3 (Winter, 1978): 25.

(.2003)אפריל 338 מערכותבהקשר זה, ראה למשל: יעקב עמידרור, "דרכי פעולה או רציונל", 438

Hindsight Bias: “, and Ulrich Hoffrage, Ralph Hertwig, Carola Fanselowמצוטט אצל: 439

How Knowledge and Heuristics Affect our Reconstruction of the Past,” Memory 11.4/5

(2003): 375.


- 157 -

כמו גם את הטיית בטחון -כמו כן, ניתן לצמצם את השפעת עיוותי התפיסה בראיה לאחור

של הערכות ןזהיר ושיטתי באשר למידת נכונות בקרהניהול תהליך באמצעות -היתר

כיצד התפתחות מסוימת הייתה יכולה פוש סיבות היכולות להאיר חיוכן ע"י ;בדיעבד

( counterfactual reasoning) להתפתח לכיוונים אחרים ומנוגדים לכיוון שבסוף "ניצח"

בכך, נטייב את יכולתנו ללמוד מן העבר, ונוכל אף לצמצם את 440או להיפותיזה המועדפת.

קבלת ההערכה, לבין המידע שזרם הפער שנוצר בין המידע שהיה קיים בזמן אמת בעת

מאז ותורם לעיוות הרטרוספקטיבי.

משוב חיצוני ו"דם חדש" 5.11

לנהל שיחות ולקיים יש לבקש חוות דעת מאנשים שאינם מומחים בתחום הספציפי,

דיונים בהשתתפות גורמי חוץ. רבים הסיכויים שהאחרונים לא יהיו שבויים בקונספציה

על אפשרויות אחרות שהמומחה לא חשב עליהם או לא - בצדק או שלא בצדק -ושיצביעו

הגיון השוואתי ייחס להם מספיק משקל. כמו כן, יטו גורמי החוץ לעשות שימוש רב יותר ב

, קרי ניתוח של המקרה "חשיבה תרחישית"באו "הגיון מצבי, מאשר ב"ותיאורטי

סף לצירוף מומחים למשל, בדיון אודות תרחישי הירושה במצרים, יהיה ערך מו הספציפי.

לרשת ירדני שעקבו אחר תהליך הכשרתם של בשאר אסד ועבדאללההסורי ומהתחום ה

זאת, לעומת מומחים לתחום המצרי הם, גם אם אין להן כל ידע בתחום המצרי.יאת אב

העלולים להתמקד במועמדים הספציפיים לרשת את מבארכ או בתנאים הייחודיים של

המערכת המצרית.

ל תפוצת המידע בתוך קהילת המודיעין, לעיתים לא רק גלבחון הרחבת מעיש לשם כך,

יש . ("need-to-know basis""צורך דוחק לדעת" )נות מחמירה לכלל של שעפ"י פר

להרחיב את מעגל המשתתפים בפורומים שונים ככל האפשר ולעודד פעילות בתחום "מדע

הן -מטרה לאפשר לאנשים שונים המודיעין" בקהילת המודיעין ובאקדמיה. כל זאת, ב

,The Debiasing Effect of “Laura J. Kray and Adam D. Galinskyראה, למשל: 440

Counterfactual Mind-Sets: Increasing the Search of Disconfirmatory Information in

Group Decisions,” Organizational Behavior and Human Decision Processes 91 (2003);

Laura T. Flannelly and Kevin J. Flannelly, “Reducing People’s Bias About Their Level

of Knowledge,” The Psychological Record 50 (2000); Craig R.M. McKenzie,

“Underweighting Alternatives and Overconfidence,” Organizational Behavior and

Human Decision Processes 71.2 (August 1997).


- 158 -

להביע דעות ולהפרות את -מומחים בנושא הספציפי והן מומחים לנושאים אחרים

התהליך החשבתי בנושא מסוים.

מומחיות נושאית , אם יימצא איזון אופטימלי בין הערכה עשויה להיות מדויקת יותר

)מה שידוע לגבי מדינות שאיות אחרות מומחיות נו)מה שידוע לגבי מדינה א'(, ספציפית

)מה שאינו ידוע או שלא ניתן לדעת לגבי ומומחיות "אּומנותית" ד'(, -הדומות ב', ג', ו

441מהיכרות עמוקה עם מקצוע המודיעין(.אך שניתן להסיק מדיניותה של מדינה א',

מול אימות הפרכה 5.12

- ההפרכהו -מבחן האימות בתיאוריה שתעמוד מידע מפריך ולא רק תומך. גם יש לחפש

בהערכתנו יכול גם להפחית את מידת לאפשרות שנטעה חיפוש סיבות 442תיחשב כנכונה.

דרך אחת לסכל את ההעדפה לאישוש בטחוננו בהערכתנו לשפר את "הכיול" שלנו.

בהקשר 443: "האם זה נכון ש...?"ניסוח סוגיות באופן המעודד הפרכההינה דעותינו

משמעיות לכך שהשגרה נמשכת, לעומת הצגת -י, יש שהציעו להציג הוכחות חדהמודיעינ

בעניין זה, ציינה "ועדת אגרנט": 444ראיות מעטות לכך שהיא לא )קרי מלחמה(.

...השקפתו של ראש אמ"ן כי הבא לערער על הקונספציה, עליו חובת ההוכחה...

כחה פוזיטיבית היא, בוודאי שלא היתה במקומה; נהפוך הדבר, מה שהיה טעון הו

שעל סמך הידיעות החדשות, שהגיעו בזמנו לאמ"ן, היה סביר להסיק שהקונספציה

445היתה שרירה וקיימת במצרים גם בימים שלפני פרוץ המלחמה.

,Reducing Analytic Error: Integrating Methodologists into “Rob Johnstonראה, בין היתר: 441

Teams of Substantive Experts,” Studies in Intelligence 47.1 (2003); Jack Davis,

“Improving CIA Analytic Performance: Strategic Warning,” Occasional Papers 1.1

(Washington, DC: Central Intelligence Agency, The Sherman Kent Center for

Intelligence Analysis, September 2002). ישראל, "הפילוסופיה של המודיעין: -מדי לטעמי( של דרך זו, ראה: יצחק בןמרחיק לכת )לפיתוח 442

אביב: -)תל מודיעין וביטחון לאומיהלוגיקה של תהליך ההערכה", בתוך צבי עופר ואבי קובר )ער'(, ישראל, "הלוגיקה של הערכת המודיעין: על מקומה ותפקידה של הקונספציה -; בן(1987מערכות,

. ת"א: דיאלוגים על מדע ומודיעיןישראל, -בן(; 1989אפריל -)מרס 293-292 מערכותין", במודיע Gideon Doron “Israeli Intelligence: Tactics, Strategy, and. ראה גם: 1989מערכות,

Prediction,” International Journal of Intelligence and Counterintelligence 2.3 (Fall

1988).

443 240.-ous, 239Pl .15אבן, "הכשלים המחשבתיים בהתרעה למלחמת יום הכיפורים", 444 .83, דו"ח חלקי נוסף -אגרנט 445


- 159 -

אין להתמקד אך ורק בנסיון להפריך הערכות, שכן גם בדרך פעולה זו עם זאת, לדעתי,

לחנו להפריך היפותיזה מסויימת, אין היא גם אם לא הצ יש כדי להוליך אותנו שולל:

בהכרח נכונה. למשל, הטיעון כי שדים קיימים, כפי הנראה, שכן קיומם לעולם לא הופרך

פוא, אינו שווה קיום של ראיות, א-משמעית, אינו באמת מהווה הוכחה לקיומם. אי-חד

אין ה, כי הבעייתיות שבהתמקדות בהפרכה מתחדדת נוכח העבוד 446קיום...-לראיות לאי

מידע האיכות וכמות כדי להכריע מה , אוניברסליות ואובייקטיביות אמות מידה ברורות

.צריך להשיג כדי להפריך היפותיזה מבוססתשמפריך ה

אגו 5.13

והוא נוגע יותר לעולם ההנעתי מאשר לקוגניטיבי, כלל זה אמנם כלל אינו פשוט ליישום,

יש להימנע ממצב בו המשימות המרכזיות, : לסיום הדגישולראיתי לנכון אולם בכל זאת

העתיד הפוליטי והמקצועי והזהות של הפרט או הארגון כרוכים באורח הדוק לתזה

אין לאפשר לאמצעים ולמטרות ביניים להפוך למטרות בפני עצמן )במיוחד ספציפית.

כאשר השקענו בהשגתן זמן ומאמץ רב(.

.absence of evidence is not evidence of absenceבאנגלית משפט זה נשמע מעט פחות סתום: 446Williams, 113-114.


- 160 -

אחרית דבר .6

עולמות ממספר קונספטואליות ומעשיות תובנות , ששילב רנו מסע מורכבעב בעבודה זו

יחסים בינלאומיים, פסיכולוגיה קוגניטיבית, מדע המדינה, שונים: היסטוריה, תוכן

בקרב לא אףולהתרשמותי, האקדמית, בספרותחיבור זה אינו נפוץ ומקצוע המודיעין.

.אנשי המקצוע בקהילות מודיעין

קוגניטיביים עיוותי תפיסה מודל או טיפולוגיה של הצגתי הראשונה של מסע זה, בתחנתו

מודל אינטגרטיבי תיזאת, לאחר שלא מצא. ןרלבנטיים לתחום המודיעיה ,ברמת הפרט

אילו עיוותי תפיסה משפיעים על מחקר מודיעין. ברר לניתן ורלבנטי, שבעזרתו

את לאתר תיביקשמודל על מקרה מבחן רלבנטי במיוחד, ואת ה תילהחבתחנה השניה,

ת המודיעין ערב מלחמת יום והערכתרמו את חלקם לסילוף עיוותי התפיסה העיקריים ש

כמו גם עיקר המאמץ -עד כה, מרבית המחקר אודות מלחמת יום הכיפורים .הכיפורים

מקום שולי יחסית להטיות וסייח -דיוק הערכותיו לחידוד לשיפור איכות המודיעין ו

קוגניטיביות. הדגש בספרות אודות "המחדל" היה על ליקויים מבניים, תכונות

הרחבת ב; ואילו המוקד בנסיונות לטיוב יכולות המודיעין היה אישיותיות, והווי תרבותי

משאביו החומריים, המבניים והאיסופיים.

ההיסטורי כדי והתיאורטי מהניתוח תיידע שרכשבעשיתי שימוש , בתחנה האחרונה

קוגניטיביות "מלכודות"להימנע מליפול ללקחים מעשיים, שיסייעו תובנות ולהפיק

.את הסיכוי להיקלע להפתעה אסטרטגית צמצםואולי גם ל, בעתיד

ת מלחמת יום הכיפורים; כולי תקווה, כי עבודה זו תתרום להבנה טובה יותר של הפתע

תסייע למאמץ הכולל להגביר את המודעות לקיומם ולהשפעתם של עיוותי תפיסה;

,ותהווה נדבך צנוע בחתירה לשפר את איכות תהליך קבלת ההחלטות וביצוע ההערכות

המשמש כ"גלגל השיניים" המניע את שאר המערכות המודיעיניות, ומהווה את ליבת

י הבטחון ומדיניות החוץ של המדינה. המענה המודיעיני לאתגר

יבחן את החיבור בין ר, בין היתר, שאמחקר נוסף בנושא, העבודה תקדם אם אשמח גם

מודיעין לעיוותי תפיסה מזוויות קבוצתיות, ארגוניות ותרבותיות; יעמיק בהיבטים

הרגשיים וההנעתיים של עיוותי תפיסה; יצלול לתוך המעמקים המתודולוגיים

-ויעסוק גם במימד היישומי אפיסטמולוגיים הרחבים יותר של המחקר המודיעיני;וה

חינוכי של הסוגיה.


- 161 -

היו מודעים לקיומן "הקונספציה"של עיקריים , אם מצדדיה העניות דעתילכהערת אגב,

כי ,, רבים הסיכוייםנספחשל מלכודות קוגניטיביות והיו מיישמים את הלקחים שהוצגו ב

לפני פרוץ המלחמה ומשגרים התרעה , מספר ימים , לפחות"הקונספציה"היו זונחים את

מציאותית ונובעת מהטיה בראיה ואקת ו אינה מדויכי מסקנה ז ,למלחמה. עם זאת, יתכן

לאחור...

. עכשיו כבר קל לזהות את הדמויות 11 איור

השונות...


- 162 -

ביבליוגרפיה .7

447מקורות ראשוניים 7.1

מסמכים 7.1.1

חולק ע"י המחבר במהלך הרצאתו באוניברסיטת .1974ר בינוא 24, סיכומים ולקחי המלחמה"ן/מחקר )יונה בנדמן(. אמ .1

.2002ינואר 15ת"א, במסגרת הסמינר "מודיעין והפתעה", בהנחיית ד"ר יגאל שפי,

חולק ע"י המחבר במהלך הרצאתו .1973, נובמבר עיקרי הערכות בשאלת המלחמה .אמ"ן/מחקר )יונה בנדמן( .2

.2002ינואר 15פתעה", בהנחיית ד"ר יגאל שפי, באוניברסיטת ת"א, במסגרת הסמינר "מודיעין וה

.1975תל אביב: עם עובד, .דו"ח ועדת אגרנט: ועדת החקירה מלחמת יום הכיפורים .3

.1975רושלים: י. מלחמת יום הכיפורים, דין וחשבון שלישי ואחרון -ועדת אגרנט .4

מלחמת יום הכיפורים, דין וחשבון חלקי נוסף: הנמקות והשלמות לדו"ח חלקי מיום ט' בניסן תשל"ד -ועדת החקירה .5

.'(74אפריל 1)

זכרונות 7.1.2

(. 1980נובמבר -)אוקטובר 627-727 מערכותאלבדרי, חסן, טה אלמגדוב, דיא זוהרי. "מלחמת רמדאן". .6

1994צה"ל, חיל המודיעין, בית הספר למודיעין, .1973מלחמת אוקטובר -ת אלגמסי זכרונואלגמאסי, עבד אלע'ני. .7

[.1989]פריס: אלמנשורת אלשרקיה,

[. 1980] 1987ת"א: מערכות, חציית התעלה.אלשאזלי, סעד אלדין. .8

(.1983)אוקטובר 892-902 מערכות ".הפוגה. "דיןלשאזלי, סעד אאל .9

.1992. ת"א: עידנים, יום הכיפוריםמשה דיין במלחמת בראון, אריה. .10

.2002. מהדורה שניה. אור יהודה: דביר, יום 20שנה ועוד 48דדו: ברטוב, חנוך. .11

.1976. ירושלים: עידנים, אבני דרך: אוטוביוגרפיהדיין, משה. .12

לוי אשכול אלוף ישראל ליאור, המזכיר הצבאי של ראשי הממשלה -היום תפרוץ מלחמה: זכרונותיו של תתהבר, איתן. .13

.1987. ת"א: עידנים, וגולדה מאיר

למחצה(, משום שעיקר -)או ראשונית כללתי בפרק זה של חלוקת המקורות גם ספרות משנית 447)מסמכים, סיכומי דיונים וכו'( ציטוט של המידע הראשוני השימוש שעשיתי באותם מקורות הינו

.להם בספרות הגלויה בלעדיבחלק מהמקרים הינו המצוי בהם, אשר


- 163 -

(. 1980נובמבר -)אוקטובר 627-727 מערכותהייכל, מחמד חסנין. "מלחמת הרמדאן: הכנות, מהלכים, לקחים". .14

.1993. ת"א: ידיעות אחרונות, מלחמת יום כיפור: מיתוס מול מציאותזעירא, אלי. .15

.2003ביתן, -. ת"א: זמורהעין ישראליבדרך ממרחביה: חייו של איש מודייערי, אביעזר. .16

.2003בספטמבר, 29, מוסף ראש השנה, מעריבסודאי, אלברט. ראיון ל .17

18. El-Sadat, Anwar. In Search Of Identity: An Autobiography. [No Place]: [No Publisher], 1977.

19. Heikal, Mohamed Hassanayn. Road to Ramadan. London: Collins, 1975.

20. Kissinger, Henry. White House Years. Boston: Little, Brown and Company, 1979.

21. Kissinger, Henry. Years of Upheaval. Boston: Little, Brown and Company, 1982.

22. Meir, Golda. My Life. Jerusalem: Steimatzky, 1975.

הרצאות/ראיונות 7.1.3

.2003צמבר ד 16צה"ל, -ארז, יעקב. הרצאה לקורס ב .23

.2002ינואר 15במסגרת הסמינר "מודיעין והפתעה", בהנחיית ד"ר יגאל שפי, באוניברסיטת ת"א, בנדמן, יונה. הרצאה .24

ספטמבר 30-שנה לכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים", שנערך בצה"ל ב 30גלבוע, עמוס. הרצאה ביום עיון בנושא " .25

2003.

.2003דצמבר 14בנושא "מהות המחקר המודיעיני", גלבוע, עמוס. הרצאה לקורס צבאי .26

טוב, ער'. -סימן-. חיים אופז ויעקב בר1998אוקטובר 27למלחמת יום הכיפורים, 25זמיר, צבי. הרצאה ביום עיון לציון .27

.1999. ירושלים: האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך, מלחמת יום הכיפורים: מבט מחדש

טוב, ער'. -סימן-. חיים אופז ויעקב בר1998אוקטובר 27למלחמת יום הכיפורים, 25ון לציון זעירא, אלי. הרצאה ביום עי .28

.1999. ירושלים: האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך, מלחמת יום הכיפורים: מבט מחדש

.2004ספטמבר 10 ,מעריב, כמצוטט ב2, חינוכית 2ערוץ זעירא, אלי. ראיון ל .29

30-שנה לכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים", שנערך בצה"ל ב 30יום עיון בנושא " יה(. הרצאה-יאיר, יורם )יה .30

.2003ספטמבר

. 2002ינואר 8במסגרת הסמינר "מודיעין והפתעה", בהנחיית ד"ר יגאל שפי, באוניברסיטת ת"א,יערי, אביעזר. הרצאה .31

ספטמבר 30-צה"ל ב-מלחמת יום הכיפורים", שנערך בשנה לכשל המודיעיני ב 30יערי, אביעזר. הרצאה יום עיון בנושא " .32

2003.

ספטמבר 30-צה"ל ב-שנה לכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים", שנערך ב 30פקר, רן. הרצאה יום עיון בנושא " .33

2003.


- 164 -

גאל במסגרת הסמינר "מודיעין והפתעה", בהנחיית ד"ר יבאוניברסיטת ת"א, . הרצאה של ("זיזי"ייה )סוז, קנייאז'ר .34

.2002ינואר 1שפי,

צה"ל -שנה לכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים", שנערך ב 30הרצאה יום עיון בנושא ". ("זיזי"ייה )סוז, קנייאז'ר .35

.2003ספטמבר 30-ב

במסגרת הסמינר "מודיעין והפתעה", בהנחיית ד"ר יגאל שפי, באוניברסיטת ת"א,רוזנפלד, יעקב )"יענקיל"(. הרצאה .36

. 2002 ינואר

צה"ל -שנה לכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים", שנערך ב 30הרצאה יום עיון בנושא "רוזנפלד, יעקב )"יענקיל"(. .37

.2003ספטמבר 30-ב

.2002פברואר 5במסגרת הסמינר "מודיעין והפתעה", בהנחיית ד"ר יגאל שפי, באוניברסיטת ת"א, שלו, אבנר. הרצאה .38

.2001דצמבר 18במסגרת הסמינר "מודיעין והפתעה", בהנחיית ד"ר יגאל שפי, ברסיטת ת"א,באונישלו, אריה. הרצאה .39

.2003דצמבר 16 לקורס צבאי,שלו, אריה. הרצאה .40

התבטאויות בכירים באמצעי התקשורת 7.1.4

מצרים אאח'ר סאעה .41

אלאהראם אלערבי .42

אלאסבוע .43

אלחודת' .44

אלראי אלעאם .45

רדיו קהיר .46

ישראל47. Jerusalem Post

48. New York Times

49. Time

במחנה .50

גלי צה"ל .51

דבר .52


- 165 -

הארץ .53

ידיעות אחרונות .54

מעריב .55

(. לקט תעודות והתבטאויות גלויות.1973)נובמבר 232-233 מערכות .56

צומת השרון .57

448מקורות משניים 7.2 .1976"חצב". ההונאה הערבית במלחמת יום הכיפורים: מתוך ספרות המלחמה שיצאה לאור במצרים". אוגוסט .1

(.1993אוקטובר -)ספטמבר 332 מערכות ". מת יום הכיפוריםמקורות ערבים על מלח" .2

אוקטובר ) 338 מערכותאבן, שמואל. "הכשלים המחשבתיים בהתרעה למלחמת יום הכיפורים ומה ניתן ללמוד מהם?" .3

1994).

תל אביב: . מודיעין וביטחון לאומיאבן, שמואל. "על חובת הביקורת: בזכות הבקרה באמ"ן". צבי עופר ואבי קובר, ער'. .4

.1987מערכות,

(. 1980נובמבר -)אוקטובר 627-727 מערכות ". מלחמת יום הכיפורים בעיני האויב. "אברהם .5

(. 1978אוקטובר -ספטמבר) 9-10 סקירה חודשית". הכיפורים בעיני סאדאת-סיבות מלחמת יום. "אברהם .6

.2000, . כפר סבא: אריה נירהגמד החושב: פסיכולוגיה של מחשבותאייל, ניצה. .7

(.2000 )נובמבר 6 נתיב". הערכה מחדש של מלחמת יום הכיפורים. "אילני, אשר .8

יברסיטת אונעבודת גמר לקראת תואר שני. . 73-67המענה הצבאי של מצרים להשבת אדמותיה הכבודות אליהו, חיים. .9

.1999ת"א,

. 1998ירושלים: ידיעות אחרונות, .עיוורון: המודיעין המערבי וקריסת ברית המועצותארבל, דוד ורן אדליסט. .10

(. 1979)אוקטובר 271-270 מערכות". על חיזוקן של חוליות רופפות בתהליך המודיעין בישראל. "ארז, עזי .11

.1974ת"א: מדים, המלחמה: רקע, מהלכים ותוצאות. -יום הכיפורים הארוך אריאן, אשר, ער'. .12

(.1998)נובמבר 361 מערכותם". אשר, דני. "התוכנית המצרית למלחמת יום הכיפורי .13

ת העיקריים.את מקורו הארתי בצהובלאור היקפה הנרחב של ספרות המחקר שבה השתמשתי, 448


- 166 -

.2003. ת"א: מערכות, לשבור את הקונספציהאשר, דני. .14

292-293 מערכותישראל, יצחק. "הלוגיקה של הערכת המודיעין: על מקומה ותפקידה של הקונספציה במודיעין". -בן .15

(.1989אפריל -)מרס

מודיעין וביטחון הערכה". צבי עופר ואבי קובר, ער'. ישראל, יצחק. "הפילוסופיה של המודיעין: הלוגיקה של תהליך ה-בן .16

.1987. תל אביב: מערכות, לאומי

.1989. ת"א: מערכות, דיאלוגים על מדע ומודיעין ישראל, יצחק.-בן .17

(.1984)דצמבר 296 מערכות". הבעייתיות של הערכת המודיעין. "פורת, יואל-בן .18

אוגוסט(. -)יולי 309 כותמער". המציאות והערכת המודיעין. "פורת, יואל-בן .19

230-330 מערכות ."'מלחמת יום הכיפורים, טעות במאי והפתעה באוקטובר'הערות בשולי המאמר: . "פורת, יואל-בן .20

(.1986אפריל -)מרס

. מודיעין וביטחון לאומימדוע הן קורסות?". צבי עופר ואבי קובר, ער'. -( estimatesפורת, יואל. "הערכות מודיעין )-בן .21

.1987אביב: מערכות, תל

(. 1985אוגוסט -)יולי 299 מערכות". מלחמת יום הכיפורים: טעות במאי והפתעה באוקטובר. "פורת, יואל-בן .22

(.1986)ספטמבר 305 מערכותקנס דטרמיניסטי של ההיסטוריה?" מלחמת יום הכיפורים:. "פורת, יואל-בן .23

.1991ת"א: עידנים, הכיפורים.נעילה: סיפור ההפתעה של מלחמת יום . פורת, יואל-בן .24

. ת"א: הוצאה מיוחדת, המחדלפורת, ישעיהו, יהונתן גפן, אורי דן, איתן הבר, חזי כרמל, אלי לנדאו, אלי תבור. -בן .25

1974.

3 פתו"ח?" האם נתנה העיתונות הכתובה הישראלית התרעה מספקת לקראת מלחמת יום הכיפורים. "צדף, אביתר-בן .26

(. 1996)מרס

.1986. ת"א: מערכות, מלחמת יום הכיפורים בעיני הערביםמואל. בר, ש .27

(. 1980נובמבר -)אוקטובר 627-727 מערכות "?'נצחון'או 'כשלון'מלחמת יום הכיפורים: . "בראון, אריה .28

(. 1989) 316-315 מערכות". טעויות בהערכה מודיעינית: אמפטיה או ייחוס אגוצנטרי. "אלי, מיכאל-בר .29

.2003ת"א: ידיעות אחרונות, מלחמת יום כיפור. זמן אמת.וגיל מלצר. ברגמן, רונן .30

(.1992)דצמבר 64 מחשבותהלל, מיה ועמוס טברסקי. "הפסיכולוגיה של האי ודאות". -בר .31

מבט חדש, כתיבה חדשה". אוניברסיטת -ברטוב, חנוך. הרצאה ביום עיון בנושא "ההיסטוריה של מלחמת יום הכיפורים .32

.2003מבר נוב 18ת"א,

328 מערכותמדיני". -יוסף, אורי. "אל תתנו להם מחקר! מדוע יש להפקיע מצה"ל את האחריות על מחקר מודיעיני-בר .33

(.1993פברואר -)ינואר


- 167 -

.2001ביתן, -לוד: זמורה הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה.יוסף, אורי. -בר .34

מדינה, ממשל ויחסים ".1973: משבר מלחמת יום הכיפורים דימויים והתנהגות, ומרדכי רז. "בריצר, מיכאל .35

(.1977)חורף 11 בינלאומיים

(.1994נובמבר -)אוקטובר 338 מערכות". צבא כמכשיר במדיניות חוץ: מצרים במלחמת יום הכיפורים. "גולן, שמעון .36

(.1979)אוקטובר 270-271 מערכותגזית, שלמה. "הערכה מול חיזוי בעבודת המודיעין". .37

(.2003)אוקטובר 34 מבט מל"מבגדי המלך החדשים". גזית, שלמה. " .38

(. 1999)מרס 336 מערכות". על הקשר שבין אנתרופולוגיה ובין המחקר המודיעיני. "גיל .39

. תל מודיעין וביטחון לאומימדוע אינן קורסות תמיד?". צבי עופר ואבי קובר, ער'. -גלבוע, עמוס. "הערכות מודיעין .40

.1987אביב: מערכות,

מבט חדש, כתיבה חדשה". אוניברסיטת -גלבר, יואב. הרצאה ביום עיון בנושא "ההיסטוריה של מלחמת יום הכיפורים .41

.2003בר נובמ 18ת"א,

.1998ת"א: מערכות, .ה זהירהכהער: אהרון יריבגרונדמן, משה, ער'. .42

.1979. ת"א: מערכות, הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבאדיקסון, נורמן. .43

.1987. תל אביב: מערכות, מודיעין וביטחון לאומיהנדל, מיכאל. "מודיעין והונאה". צבי עופר ואבי קובר, ער'. .44

(.1983)אוקטובר 289-290 מערכותרואים מאספקלריה מלוכלכת". הראבן, אלוף. "ה .45

. תל אביב: מערכות, מודיעין וביטחון לאומיהרכבי, יהושפט. "קשיים בלימוד עמים זרים". צבי עופר ואבי קובר, ער'. .46

1987.

(.1992ספטמבר -)אוגוסט 326 מערכות ".ראש המודיעין כעזר לקברניט. "הרכבי, יהושפט .47

.1975ירושלים: עידנים, מלחמת יום הדין.ם. הרצוג, חיי .48

.1994ת"א: ידיעות אחרונות, ודאות.-הינשוף של מינרוה: החלטות אסטרטגיות בתנאי איולד, עמנואל. .49

.1992ת"א: ידיעות אחרונות וחמד, הקשר הגורדי: מיתוסים ודילמות של הביטחון הלאומי הישראלי.ולד, עמנואל. .50

.1987. תל אביב: מערכות, מודיעין וביטחון לאומיהונאה המצרית". צבי עופר ואבי קובר, ער'. זאבי, אהרון. "תכנית ה .51

. עבודת גמר לקראת תואר שני, אוניברסיטת ת"א, ההונאה המצרית בתוכנית מלחמת יום הכיפורים זאבי, אהרון. .52

.1980הפקולטה למדעי הרוח, ביה"ס להיסטוריה,

נובמבר -)אוקטובר 338 מערכות". תכנית המצרית להונאה במלחמת יום הכיפוריםהיבטים מדיניים ב. "זאבי, אהרן .53

1994 .)

(.2004)פברואר 393 מערכותזלמנוביץ', בעז. "חקר מלחמת יום הכיפורים". .54


- 168 -

(.1980)אוגוסט 275 מערכות?" ניצחון ?מלחמת יום הכיפורים: הפתעה. "חסדאי, יעקב .55

מבט חדש, כתיבה חדשה". -"ההיסטוריה של מלחמת יום הכיפורים חסדאי, יעקב. הרצאה ביום עיון בנושא .56

.2003נובמבר 18אוניברסיטת ת"א,

)אביב 17 מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים ".מטרות מלחמה ותוצאותיה: מלחמת יום הכיפורים. "חרל"פ, שמואל .57

1981.)

ת"א: המדיני של הגדולה במערכות ישראל. . מלחמת יום הכיפורים: תיאור וניתוח מהלכי הקרב והרקעחשביה, אריה .58

.1974זמורה, ביתן, מודן,

.1986. ת"א: מעריב, מצעד האיוולתטוכמן, ברברה ו'. .59

.1986עם, -. ]ללא מקום[: אורשיפור כושרו של המוחיפסן, רוג'ר ב. .60

)ת"א: ב: הערכה זהירהאהרון ירי .ער' ,משה גרונדמן .ההלכה והמעשה בעיני יריב" -"סוגיית ההתרעה .רוני כתרי, .61

.(1998מערכות,

(.1980נובמבר -)אוקטובר 277-276 :מערכותלברן, אהרון. "הפתעה והתרעה: עיונים בשאלות יסוד". .62

(.2004)פברואר 393 מערכותלימונה, שמואל. "מחירן של הערכות יתר ושל התרעות שווא". .63

.1983בוץ המאוחד, . תל אביב: הקיהפתעה בסיסית: מודיעין במשברלניר, צבי. .64

(.1976)אוקטובר 251-252 מערכותלסקוב, חיים. "הרהורים על הפתעה". .65

(. 1992)מרס 323 מערכות ".להחליט במקום הקברניט. "לרנר, יונתן .66

(.1999) 21-31 תיאוריה וביקורת". ועדת אגרנט. "ין, אוריימילשט .67

.1992. ת"א: ירון גולן, הדם-ך המוצנח, קו: מלחמת יום הכיפורים, המערפרוץ המלחמהמילשטיין, אורי. .68

. ת"א: רביבים, סיפור הדראמה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ומה שאירע בעקבותיה :סבירות נמוכהנקדימון, שלמה. .69

1982.

.1998. ירושלים: משרד החינוך ומכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה, אינטליגנציה מצליחהסטרנברג, רוברט. .70

(.2003)אפריל 338 מערכות"דרכי פעולה או רציונל" ור, יעקב.רעמיד .71

.2002עיצוב, -ת"א: עיצוב הרהורים על צבא ובטחון.עמידרור, יעקב. .72

331 מערכות". טווח בהערכת המודיעין-במחקר המודיעיני: מקומם של תהליכים ארוכי 'השטח האפור. "'פודה, אלי .73

(.1993אוגוסט -)יולי

.1998אילן, -. רמת גן: אוניברסיטת ברההתנגדות לשינוי הפסיכולוגיה שלפוקס, שאול. .74

(.1983)אוקטובר 290 מערכותפלד, מתתיהו. "איך ישראל לא התכוננה למלחמה". .75


- 169 -

(.1999)אוקטובר 636-736 תומערכ. "שימוש במודיעין-ואי שימוש" קובץ', עמוס. .76

.1988. ת"א: מערכות, מתקפת פתעקם, אפרים. .77

.1999. ירושלים: פסגות, סאדאת-ת ותמורות בהנהגת אנוור אליוזמוקרניאל, מרדכי. .78

(.1996אוקטובר -)ספטמבר 350 מערכות?" מתקפת פתע -עיניים להם ולא יראו: מלחמת יום הכיפורים . "רפי .79

(.1998)נובמבר 361 מערכות'?" יהיה בסדר'מה לא היה בסדר ב. "רשף, דני .80

טוב, -סימן-. חיים אופז ויעקב בר1998אוקטובר 27למלחמת יום הכיפורים, 25שי )שוורץ(, חנן. הרצאה ביום עיון לציון .81

.1999. ירושלים: האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך, מלחמת יום הכיפורים: מבט מחדשער'.

.1995מכון דיוויס, האוניברסיטה העברית, . ירושלים: ודאות-התמודדות עם הפתעות בעולם של אישי )שוורץ(, חנן. .82

)יולי 250 מערכותי, אבי )יונה בנדמן(. "מצרים לקראת מלחמת יום הכיפורים: מטרות המלחמה ותוכנית ההתקפה". ש .83

1976.)

.1974ת"א: זמורה, ביתן, מודן, רעידת אדמה באוקטובר: מלחמת יום הכיפורים.. שיף, זאב .84

.1978. דביר, מצרים בהנהגת סאדאת: הביקוש אחד אוריינטציה חדשהשמיר, שמעון. .85

"מלחמה חגי גולן ושאול שי, ער'. הכיפורים". -המצרית ערב מלחמת יום השפי, יגאל. "מענה לתורפה אסטרטגית: ההונא .86

.2003ת"א: מערכות, היום".

(.1980נובמבר -)אוקטובר 627-727 מערכותתמרי, דב. "מלחמת יום הכיפורים: מושגים, הערכות, מסקנות". .87

(.2003)סתיו 84 זמניםשאלה של חוסר ידע". -רים מלחמת יום הכיפותמרי, דב. " .88

מבט חדש, כתיבה חדשה". אוניברסיטת -תמרי, דב. הרצאה ביום עיון בנושא "ההיסטוריה של מלחמת יום הכיפורים .89

.2003נובמבר 18ת"א,

90. “How to Think Like an Intelligence Analyst.” www.ci-ce-ct.com/article/

showquestion.asp?faq=5&fldAuto=1509

91. Adolph. Robert B., Jr. “Intelligence: The Human Dimension.” Military Intelligence Professional Bulletin

1999 (July-September).

92. Agor, Weston H. The Logic of Intuitive Decision Making: A Research-Based Approach for Top

Management. New York: Quorum Books, 1986.

93. Analytic Thinking and Presentation for Intelligence Producers. CIA, Office for Training and Education.

[NP]: [ND].

94. Arkes, Hal R. and Catherine Blumer. “The Psychology of Sunk Costs.” Organizational Behavior and

Human Decision Processes 35.1 (February 1985).


- 170 -

95. Ayton, Peter and Alastair G. R. McClelland. “How Real is Overconfidence?” Journal of Behavioral

Decision Making 10 (1997).

96. Barber, James David. The Presidential Character: Predicting Performance in the White House. 2nd ed.

New Jersey: Englewood Cliffs, 1977.

97. Bar-Joseph, Uri and Arie W. Kruglanski. “Intelligence Failure and the Need for Cognitive Closure: On

the Psychology of the Yom Kippur Surprise.” Political Psychology 24.1 (2003).

98. Bar-Joseph, Uri and Zachary Sheaffer. “Surprise and Its Causes in Business Administration and Strategic

Studies.” International Journal of Intelligence and Counterintelligence 11.3 (Fall 1998).

99. Bar-Joseph, Uri. “Israel’s Intelligence Failure of 1973: New Evidence, a New Interpretation, and

Theoretical Implications.” Security Studies 4.3 (Spring 1995).

100. Baron, Jonathan. Thinking and Deciding. 2nd ed. Cambridge: Cambridge University Press, 1994.

101. Bazerman, Max H. Judgment in Managerial Decision Making. 5th ed. New York: John Wiley & Sons,

2001.

102. Bell, David E., Howard Raiffa, and Amos Tversky. “Descriptive, Normative, and Prescriptive

Interactions in Decision Making.” David E. Bell, Howard Raiffa, and Amos Tversky, eds. Decision

Making: Descriptive, Normative, and Prescriptive Interactions. Cambridge: Cambridge University Press,

1988.

103. Bendor, Jonathan. “Herbert A. Simon: Political Scientist”. Annual Review of Political Science 6 (June

2003).

104. Benson III, Lehman and Lee Roy Beach. “The Effects of Time Constraints on the Prechoice Screening of

Decision Options.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 67.2 (August 1996).

105. Ben-Zvi, Abraham. “”Between Warning and Response: The Case of the Yom Kippur War.” International

Journal of Intelligence and Counterintelligence 4.2 (Summer 1990).

106. Ben-Zvi, Abraham. “Intention, Capability and Surprise: A Comparative Analysis.” Journal of Strategic

Studies 13.4 (December 1990).

107. Ben-Zvi, Abraham. “Perception, Misperception and Surprise in the Yom Kippur War: A Look at the New

Evidence.” The Journal of Conflict Studies (Fall 1995).

108. Berejekian, Jeffrey. “The Gains Debate: Framing State Choice.” American Political Science Review 91.4

(1997).

109. Berejikian, Jeffrey D. “Model Building with Prospect Theory: A Cognitive Approach to International

Relations.” Political Psychology 23.4 (2002).


- 171 -

110. Berlin, Don L. “Why Intelligence Estimates Won’t Mislead Us Anymore.” Defense Intelligence Journal

3.2 (Fall 1994).

111. Betts, Richard K. “Analysis, War, and Decision: Why Intelligence Failures Are Inevitable.” World

Politics 31.1 (October 1978).

112. Betts, Richard K. “Fixing Intelligence.” Foreign Affairs 81.1 (January-February 2002).

113. Betts, Richard K. “Is Strategy an Illusion?” International Security 25.2 (Fall 2000).

114. Betts, Richard K. “Policy-makers and Intelligence Analysts: Love, Hate or Indifference?” Intelligence

and National Security 3.1 (January 1988).

115. Betts, Richard K. “Surprise Despite Warning: Why Sudden Attacks Succeed.” Political Science Quarterly

95.4 (Winter 1980-1981).

116. Boettcher, William A., III. “Context, Methods, Numbers and Words: Prospect Theory in International

Relations.” Journal of Conflict Resolution 39.3 (September 1995).

117. Bonham, G. Mathew, Michael J. Shapiro and Thomas L. Trumble. “The October War: Changes in

Cognitive Orientation toward the Middle East Conflict.” International Studies Quarterly 23.1 (March

1979).

118. Brady, Christopher. “Intelligence Failures: Plus Ca Change...” Intelligence and National Security 8.4

(October 1993).

119. Brenner, Lyle A. “A Random Support Model of the Calibration of Subjective Probabilities.”

Organizational Behavior and Human Decision Processes 90 (2003).

120. Brenner, Lyle A. and Derek J. Koehler. “Subjective Probability of Disjunctive Hypotheses: Local-Weight

Models for Decomposition of Evidential Support.” Cognitive Psychology 38 (1999).

121. Brenner, Lyle A., Derek J. Koehler, Varda Liberman, and Amos Tversky. “Overconfidence in Probability

and Frequency Judgments: A Critical Examination.” Organizational Behavior and Human Decision

Processes 65.3 (March 1996).

122. Bronner, Rolf. Decision Making Under Time Pressure: An Experimental Study of Stress Behavior in

Business Management. Lexington, MA: Lexington Books, 1982.

123. Burke, Lisa A. and Monica K. Miller. “Taking the Mystery out of Intuitive Decision Making.” Academy

of Management Executive 13.4 (1999).

124. Carlson, Bruce W. “The Accuracy of Future Forecasts and Past Judgments.” Organizational Behavior and

Human Decision Processes 54 (1993).

125. Carr, Edward Hallett. What is History? New York: Vintage, 1961.


- 172 -

126. Carroll, John. “The Effect of Imagining an Event on Expectations for the Event: An Interpretation in

Terms of the Availability Heuristic.” Journal of Experimental Social Psychology 14 (January 1978).

127. Chan, Steve. “The Intelligence of Stupidity: Understanding Failures in Strategic Warning.” American

Political Science Review 73.1 (March 1979).

128. Chapman, Dane M. and Chandran D. Aublin. “Cognitive Strategies for Reducing Errors in Clinical

Decision Making.” SAEM Didactic Session, May 2002.

129. Chater, Nick and Mike Oaksford. “Human Rationality and the Psychology of Reasoning: Where Do We

Go From Here?” British Journal of Psychology 92 (2001).

130. Chater, Nick, Mike Oaksford, Ramin Nakisa, and Martin Redington. “Fast. Frugal, and Rational: How

Rational Norms Explain Behavior.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 90 (2003).

131. Chetan, Dave and Katherine W. Wolfe. “On Confirmation Bias and Deviations from Bayesian Updating.”

Preliminary Draft, March 21, 2003.

132. Chow, Clare Chua and Rakesh K. Sarin. “Comparative Ignorance and the Ellsberg Paradox.” Journal of

Risk and Uncertainty 22.2 (2001).

133. Christensen, Eben J. and Steven B. Redd. “Bureaucrats versus the Ballot Box in Foreign Policy Decision

Making: An Experimental Analysis of the Bureaucratic Politics Model and the Poliheuristic Theory.” The

Journal of Conflict Resolution 48.1 (Feb 2004).

134. Coffman, Thayne, Seth Greenblatt, and Sherry Marcus. “Graph Based Technologies for Intelligence

Analysis: Enhancing Traditional Algorithmic Techniques for Improved Pattern Analysis.”

Communications of the ACM 47.3 (March 2004).

135. Cohen, Eliot and John Gooch. Military Misfortunes: The Anatomy of Failure in War. New York: Vintage

Books, 1990.

136. Cosmides, Leda and John Tooby. “Are Humans Good Intuitive Statisticians After All? Rethinking Some

Conclusions from the Literature of Judgment under Uncertainty.” Cognition 58 (1996).

137. Cremean, Charles D. “Basic Psychology for Intelligence Analysts.” Westerfield, H. Bradford, ed. Inside

CIA's Private World: Declassified Articles from the Agency's Internal Journal. New Haven: Yale

University Press, 1995.

138. Croce, Benedetto. History as the Story of Liberty. London: George Allen & Unwin, 1941.

139. Croskerry, Pat. “The Importance of Cognitive Errors in Diagnosis and Strategies to Minimize Them.”

Academic Medicine 78.8 (August 2003).

140. Dacey, Raymond and Lisa J. Carlson. “Traditional Decision Analysis and the Poliheuristic Theory of

Foreign Policy Decision Making.” The Journal of Conflict Resolution 48.1 (Feb 2004).


- 173 -

141. Dahl, Arden B. Command Dysfunction: Minding the Cognitive War. Thesis presented to the Faculty of

the School of Advanced Airpower Studies, Air University, Maxwell Air Force Base, Alabama, 1996.

142. Davis, Jack, “Improving CIA Analytic Performance: Strategic Warning.” Occasional Papers 1.1.

Washington, DC: Central Intelligence Agency, The Sherman Kent Center for Intelligence Analysis,

September 2002.

143. Davis, Jack. “Combating Mindset: Improving the Quality of Analysis.” Studies in Intelligence. 36.5

(1992).

144. Davis, Jack. “Strategic Warning: If Surprise is Inevitable, What Role for Analysis?” Occasional Papers

2.1. Washington, DC: Central Intelligence Agency, The Sherman Kent Center for Intelligence Analysis,

January 2003.

145. Davis, Jack. “Tensions in Analyst-Policymaker Relations: Opinions, Facts, and Evidence.” Occasional

Papers 2.2. Washington, DC: Central Intelligence Agency, The Sherman Kent Center for Intelligence

Analysis, January 2003.

146. Davis, Jack. A Compendium of Analytic Tradecraft Notes. Internet ed. Washington, D.C.: Central

Intelligence Agency, Directorate of Intelligence, Product Evaluation Staff, February 1997.

147. Dawes, Robyn M. and Mathew Mulford. “The False Consensus Effect and Overconfidence: Flaws in

Judgment or Flaws in How We Study Judgment?” Organizational Behavior and Human Decision

Processes 65.3 (March 1996).

148. Dawes, Robyn M. Rational Choice in an Uncertain World. San Diego: Harcourt Brace Jovanovich, 1988.

149. DeRouen, Karl Jr. and Christopher Sprecher. “Initial Crisis Reaction and Poliheuristic Theory.” The

Journal of Conflict Resolution 48.1 (Feb 2004).

150. Dhami, Mandeep K. and Clare Harries. “Fast and Frugal Versus Regression Models of Human

Judgment.” Thinking and Reasoning 7.1 (2001).

151. Dickens, Charles. Hard Times. Oxford: Oxford University Press, 1989 [1854].

152. Doron, Gideon and Martin Sherman. “Free Societies and Their Enemies: An Intelligence Assessment.”

International Journal of Intelligence and Counterintelligence 8.3 (Fall 1995).

153. Doron, Gideon and Reuven Pedatzur. “Israeli Intelligence: Utility and Cost-Effectiveness in Policy

Formation.” International Journal of Intelligence and Counterintelligence 3.3 (Fall 1989).

154. Doron, Gideon. “Israeli Intelligence: Tactics, Strategy, and Prediction.” International Journal of

Intelligence and Counterintelligence 2.3 (Fall 1988).

155. Dougherty, Michael R.P. and Jennifer Hunter. “Probability Judgment and Subadditivity: The Role of

Working Memory Capacity and Constraining Retrieval.” Memory & Cognition 31.6 (2003).


- 174 -

156. Dougherty, Michael R.P.m Charles F. Gettys, and Rickey P. Thomas. “The Role of Mental Simulation

Judgments of Likelihood.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 70.2 (May 1997).

157. Edwards, Ward and Detlof von Winterfeldt. “On Cognitive Illusions and their Implications.” Hal R. Arkes

and Kenneth R. Hammond, eds. Judgment and Decision Making: An Interdisciplinary Reader.

Cambridge: Cambridge University Press, 1980.

158. Elio, Renee and Francis Jeffry Pelletier. “Belief Change as Propositional Update.” Cognitive Science 21.4

(1997).

159. Ellsberg, Daniel. “Risk, Ambiguity, and the Savage Axioms.” Quarterly Journal of Economics 75.4

(November 1961).

160. Evans, Jonathan St. B. T. “Selective Processes in Reasoning.” Jonathan St. B. T. Evans, ed. Thinking and

Reasoning: Psychological Approaches. London: Routledge, 1983.

161. Evans, Jonathan St. B. T. Bias in Human Reasoning: Causes and Consequences. Hillsdale, NJ: Lawrence

Erlbaum, 1990.

162. Evans, Jonathan St. B.T. and David E. Over. “The Contribution of Amos Tversky.” Thinking and

Reasoning 3.1 (1997).

163. Evans, Jonathan St. B.T., Simon J. Handley, David E. Over, and Nicholas Perham. “Background Beliefs

in Bayesian Inference.” Memory & Cognition 30.2 (2002).

164. Feder, Stanley A. “Forecasting for Policy Making in the Post-Cold War Period.” Annual Review of

Political Science 5 (June 2002).

165. Fennema, Hein and Peter Wakker. “Original and Cumulative Prospect Theory: A Discussion of Empirical

Differences.” Journal of Behavioral Decision Making 10 (1997).

166. Festinger, Leon. A Theory of Cognitive Dissonance. Stanford: Stanford, University Press, 1957.

167. Fischer, Beth A. “Perception, Intelligence Errors, and the Cuban Missile Crisis.” Intelligence and National

Security 13.3 (Autumn 1998).

168. Fischoff, Baruch and Stephen Johnson. “The Possibility of Distributed Decision Making.” Zur Shapira,

ed. Organizational Decision Making. Cambridge: Cambridge University Press, 1997.

169. Fischoff, Baruch, Paul Slovic, and Sarah Lichtenstein. “Knowing with Certainty: The Appropriateness of

Extreme Confidence.” Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance 3.4

(November 1977).

170. Fischoff, Baruch, Sarah Lichtenstein, Paul Slovic, Stephen L. Derby, and Ralph L. Keeney. Acceptable

Risk. Cambridge: Cambridge University Press, 1981.


- 175 -

171. Fischoff, Baruch. “Debiasing.” Daniel Kahneman, Paul Slovic, and Amos Tversky, eds. Judgment Under

Uncertainty: Heuristics and Biases. Cambridge: Cambridge University Press, 1982.

172. Fischoff, Baruch. “For Those Condemned to Study the Past: Heuristics and Biases in Hindsight.” Daniel

Kahneman, Paul Slovic, and Amos Tversky, eds. Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases.

Cambridge: Cambridge University Press, 1982. Revised version of article that appeared in: R. A.

Schweder and D. W. Fiske, eds. New Directions for Methodology of Behavioral Science: Fallible

Judgment in Behavioral Research. San Fransico: Jossey-Bass, 1980.

173. Fischoff, Baruch. “What Forecasts (Seem to) Mean”. Terry Connolly, Hal R. Arkes, Kenneth R.

Hammond, eds. Judgmental Decision Making: An Interdisciplinary Reader. 2nd ed. Cambridge:

Cambridge University Press, 2000. Originally published in: International Journal of Forecasting 10.3

(November 1994).

174. Fisher, Roger, William Ury, and Bruce Patton. Getting to Yes: Negotiating Agreement Without Giving

In. 2nd ed. New York: Penguin, 1991.

175. Fisk, John E. “The Conjunction Effect: Fallacy or Bayesian Inference?” Organizational Behavior and

Human Decision Processes 67.1 (July 1996).

176. Fiske, Shelly T. and Susan E. Taylor. Social Cognition. 2nd ed. New York: McGraw-Hill, 1991.

177. Flannelly, Laura T. and Kevin J. Flannelly. “Reducing People’s Bias About Their Level of Knowledge.”

The Psychological Record 50 (2000).

178. Ford, Harold P. Estimative Intelligence: The Purposes of National Intelligence Estimating. Washington:

University of America Press, 1993.

179. Fox, Craig R. and Amos Tversky. “A Belief-Based Account of Decision under Uncertainty.” Amos

Tversky and Daniel Kahneman eds. Choices, Values, and Frames. Cambridge: Cambridge University

Press, 2000. Originally appeared in Management Science 44.7 (July 1998).

180. Fox, Craig R. and Amos Tversky. “Ambiguity Aversion and Comparative Ignorance.” Amos Tversky and

Daniel Kahneman eds. Choices, Values, and Frames. Cambridge: Cambridge University Press, 2000.

Originally appeared in The Quarterly Journal of Economics 110.3 (August 1993).

181. Fox, Craig R. and Jonathan Levav. “Familiarity Bias and Belief Reversal in Relative Likelihood

Judgment.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 82.2 (July 2000).

182. Fox, Craig R. and Martin Weber. “Ambiguity Aversion, Comparative Ignorance, and Decision Context.”

Organizational Behavior and Human Decision Processes 88.1 (May 2002).

183. Garst, Ronald D. and Max L. Gross. “On Becoming an Intelligence Analyst.” Defense Intelligence Journal

6.2 (Fall 1997).

184. Garthoff, Raymond L. “On Estimating and Imputing Intentions.” International Security. 2.3 (Winter,

1978).


- 176 -

185. Geertz, Clifford. After the Fact: Two Countries, Four Decades, One Anthropologist. Cambridge, MA:

Harvard University Press, 1995.

186. George. Alexander. Presidential Decisionmaking in Foreign Policy: The Effective Use of Information

and Advice. Boulder: Westview, 1980.

187. Gerber, A. and D.R. Green. “Misperceptions about Perceptual Bias.” Annual Review of Political Science

2 (1999).

188. Gerwehr, Scott and Russell W. Glenn. The Art of Darkness: Deception and Urban Operations. Santa

Monica, CA: RAND, 2000.

189. Gigerenzer, Gerd and Peter M. Todd. “Fast and Frugal Heuristics: The Adaptive Toolbox.” Gerd

Gigerenzer, Peter M. Todd and the ABC Research Group. Simple Heuristics That Make Us Smart.

Oxford: Oxford University Press, 1999.

190. Gigerenzer, Gerd and Peter M. Todd. “What Have We Learnt So Far.” Gerd Gigerenzer, Peter M. Todd

and the ABC Research Group. Simple Heuristics That Make Us Smart. Oxford: Oxford University Press,

1999.

191. Gigerenzer, Gerd and Reinhard Selten. “Rethinking Rationality.” Gerd Gigerenzer and Reinhard Selten,

eds. Bounded Rationality: The Adaptive Toolbox. Cambridge, MA: MIT Press, 2001.

192. Gigerenzer, Gerd, Jean Czerlinski and Laura Martignon. “How Good Are Fast and Frugal Heuristics.”

Renée Elio, ed. Common Sense, Reasoning and Rationality. Oxford: Oxford University Press, 2002.

193. Gigerenzer, Gerd. “On Narrow Norms and Vague Heuristics: A Reply to Kahneman and Tversky (1996).”

Psychological Review 103.3 (July 1996).

194. Girotto, Vittoria and Michael Gonzalez. “Chances and Frequencies in Probabilistic Reasoning: Rejoinder

to Hoffrage, Gigerenzer, Krauss, and Martignon.” Cognition 84 (2002).

195. Gladwell, Malcolm. ”Connecting the Dots: The Paradoxes of Intelligence Reform.” The New Yorker, 10

March 2003.

196. Goertz, Gary. “Constraints, Compromises, and Decision Making.” The Journal of Conflict Resolution

48.1 (Feb 2004).

197. Goldgeier, J.M. and P.E. Tetlock. “Psychology and International Relations Theory.” Annual Review of

Political Science 4 (2001).

198. Goldstein, Daniel G. and Gerd Gigerenzer. “Models of Ecological Rationality: The Recognition

Heuristic.” Psychological Review 109 (2002).

199. Goldstein, Daniel G. and Gerd Gigerenzer. “The Recognition Heuristic: How Ignorance Makes Us

Smart.” Gerd Gigerenzer, Peter M. Todd and the ABC Research Group. Simple Heuristics That Make Us

Smart. Oxford: Oxford University Press, 1999.


- 177 -

200. Golub, Andrew Lang. Decision Analysis: An Integrated Approach. New York: John Wiley & Sons, 1997.

201. Gourley, Robert D. “Intuitive Intelligence.” Defense Intelligence Journal 6.2 (Fall 1997).

202. Griffin, Dale W. and Carol A. Varey. “Towards a Consensus on Overconfidence.” Organizational

Behavior and Human Decision Processes 65.3 (March 1996).

203. Griffin, Dale W. and Roger Buehler. “Frequency, Probability, and Prediction: Easy Solutions to

Cognitive Illusions?” Cognitive Psychology 38 (1999).

204. Hamilton, Edith, and Huntington Cairns, eds. The Collected Dialogues of Plato, Including the Letters. 2nd

ed. [N.P.]: Bollingen Foundation, John Clive Graves Rouse, Lane Cooper, 1963.

205. Hammond, John S., Ralph L. Keeney and Howard Raiffa. “The Hidden Traps in Decision Making.”

Harvard Business Review (September-October 1998).

206. Hammond, John S., Ralph L. Keeney and Howard Raiffa. Smart Choices: A Practical Guide to Making

Better Decisions. Boston: Harvard Business School Press, 1999.

207. Handel, Michael I. “The Politics of Intelligence.” Intelligence and National Security 2.4 (October 1987).

208. Handel, Michael I. Perception, Deception and Surprise: The Case of the Yom Kippur War. Jerusalem:

Hebrew University of Jerusalem, Leonard Davis Institute for International Relations, 1976.

209. Harmon-Jones, Eddie and Judson Mills. “An Introduction to Cognitive Dissonance Theory and an

Overview of Current Perspective on the Theory.” Eddie Harmon-Jones and Judson Mills, eds. Cognitive

Dissonance: Progress on a Pivotal Theory in Social Psychology. Washington D.C.: American

Psychological Association, 1999.

210. Hastie, Reid and Nancy Pennington. “Explanation-Based Decision Making.” Terry Connolly, Hal R.

Arkes, Kenneth R. Hammond, eds. Judgmental Decision Making: An Interdisciplinary Reader. 2nd ed.


211. Hastie, Reid. “Problems for Judgment and Decision Making.” Annual Review of Psychology 52 (2001).

212. Heichal, Gabriella. “Perception, Image Formation and Coping in the Pre-Crisis Stage of the Yom Kippur

War.” P. R. Kumaraswamy, ed. Revisiting the Yom Kippur War. London: Frank Cass, 2000.

213. Herman, Michael. Intelligence Power in Peace and War. Cambridge: Cambridge University Press, 1996.

214. Herrmann, Richard K., James F. Voss, Tonya Y.E. Schooler, and Joseph Ciarrochi. “Images in

International Relations: An Experimental Set of Cognitive Schemata.” International Studies Quarterly 41

(1997).

215. Hertwig, Ralph and Gerd Gigerenzer. “The ‘Conjunction Fallacy’ Revisited: How Intelligence Inferences

Look Like Reasoning Errors.” Journal of Behavioral Decision Making 12 (1999).


- 178 -

216. Hertwig, Ralph, Carola Fanselow, and Ulrich Hoffrage. “Hindsight Bias: How Knowledge and Heuristics

Affect our Reconstruction of the Past.” Memory 11.4/5 (2003).

217. Heuer, Richards, Jr. Psychology of Intelligence Analysis. Internet Ed. Washington D.C.: CIA, Center for

the Study of Intelligence, 1999.

218. Hoffrage, Ulrich and Ralph Hertwig. “Hindsight Bias: A Price Worth Paying for Fast and Frugal

Memory.” Gerd Gigerenzer, Peter M. Todd and the ABC Research Group. Simple Heuristics That Make

Us Smart. Oxford: Oxford University Press, 1999.

219. Hoffrage, Ulrich and Rudiger F. Pohl. “Research on Hindsight Bias: A Rich Past, a Productive Present,

and a Challenging Future.” Memory 11.4/5 (2003).

220. Hogarth, Robin M. Judgment and Choice: The Psychology of Decision. Chichester: John Wiley & Sons,

1980.

221. Hughes-Wilson, John. Military Intelligence Blunders. London: Robinson, 1999.

222. Issak, Mathew I. And Marcel Adam Just. “Constraints on Thinking in Insight and Invention.” Robert J.

Sternberg and Janet E. Davidson, eds. The Nature of Insight. Cambridge, MA: MIT Press, 1995.

223. Janis, Irving L. “Causes and Consequences of Defective Policy-Making: A New Theoretical Analysis.”

Frank Heller, ed. Decision-Making and Leadership. Cambridge: Cambridge University Press, 1992.

224. Janis, Irving L. and Leon A. Mann. Decision Making. New York: The Free Press, 1977.

225. Janis, Irving L. Victims of Groupthink: A Psychological Study of Foreign Policy Fiascoes. Boston:

Houghton Mifflin, 1972.

226. Jervis, Robert. “Deterrence and Perception.” International Security 7.3 (Winter 1982-1983).

227. Jervis, Robert. “Perceiving and Coping with Threat.” Robert Jervis, Richard Ned Lebow, and Janis Gross

Stein. Psychology and Deterrence. Baltimore: The John Hopkins University Press, 1985.

228. Jervis, Robert. “Hypotheses on Misperception.” World Politics 20.3 (1968).

229. Jervis, Robert. “The Implications of Prospect Theory for Human Nature and Values.” Political

Psychology 25.2 (2004).

230. Jervis, Robert. “What’s Wrong with the Intelligence Process?” International Journal of Intelligence and

Counterintelligence 1.1 (Spring 1986).

231. Jervis, Robert. Perception and Misperception in International Politics. Princeton: Princeton University

Press, 1977.

232. Jervis, Robert. “Representativeness in Foreign Policy Judgments.” Political Psychology 7.3 (September

1986).


- 179 -

233. Johnston, Rob. “Foundations for Meta-Analysis: Developing a Taxonomy of Intelligence Analysis

Variables.” Studies in Intelligence 47.3 (2003).

234. Johnston, Rob. “Reducing Analytic Error: Integrating Methodologists into Teams of Substantive

Experts.” Studies in Intelligence 47.1 (2003).

235. Jones, Bryan D. “Bounded Rationality.” Annual Review of Political Science 2 (June 1999).

236. Jones, Martin and Robert Sugden. “Positive Confirmation Bias in the Acquisition of Information.” Theory

and Decision 50 (2001).

237. Juslin, Peter, Anders Winman, and Henrik Olsson. “Calibration, Additivity, and Source Independence of

Probability Judgments in General Knowledge and Sensory Discrimination Tasks.” Organizational

Behavior and Human Decision Processes 92 (2003).

238. Juslin, Peter, Anders Winman, and Thomas Persson. “Can Overconfidence be Used as an Indicator of

Reconstructive Rather than Retrieval Processes?” Cognition 54 (1994).

239. Juslin, Peter. “The Overconfidence Phenomenon as a Consequence of Informal

Experimenter-Guided Selection of Almanac Items”. Organizational Behavior and Human Decision

Processes 57 (1994).

240. Kahana, Ephraim. “Early Warning Versus Concept: The Case of the Yom Kippur War 1973.” Loch K.

Johnson and James J. Wirtz, eds. Strategic Intelligence: Windows Into a Secret World. Los Angeles:

Roxbury, 2004. First Published in: Intelligence and National Security 17 (Summer 2002).

241. Kahana, Ephraim. “Reorganizing Israel’s Intelligence Community.” International Journal of Intelligence

and Counterintelligence 15.3 (Fall 2002).

242. Kahneman, Daniel and Dan Lovallo. “Timid Choices and Bold Forecasts: A Cognitive Perspective on

Risk Taking.” Amos Tversky and Daniel Kahneman eds. Choices, Values, and Frames. Cambridge:

Cambridge University Press, 2000. Originally appeared in Management Science 39.1 (January 1993).

243. Kahneman, Daniel and Amos Tversky. “Choices, Values, and Frames.” Amos Tversky and Daniel

Kahneman eds. Choices, Values, and Frames. Cambridge: Cambridge University Press, 2000. Originally

published in American Psychologist 39.4 (1984).

244. Katz, Yizhak and Ygal Vardi. “Strategies for Data Gathering and Evaluation in the Intelligence

Community.” International Journal of Intelligence and Counterintelligence 5.3 (Spring 1991).

245. Kelly, William T. Marketing Intelligence: The Management of Marketing Information. London: Staple,

1968.

246. Keren, Gideon. “On the Calibration of Probability Judgments: Some critical Coments and Alternative

Perspectives.” Journal of Behavioral Decision Making 10 (1997).


- 180 -

247. Keren. Gideon and Leonie E.M. Gerritsen. “On the Robustness and Possible Accounts for Ambiguity

Aversion.” Acta Psychologica 103 (1999).

248. Klayman, Joshua, Jack B. Soll, Claudia Gonzalez-Vallejo, and Sema Barlas. “Overconfidence: It

Depends on How, What, and Whom You Ask”. Organizational Behavior and Human Decision Processes

79.3 (September 1999).

249. Klein, Glen and Karl E. Weick. “Decisions: making the right ones.” Across the Board 37.6 (June 2000).

250. Kleinmuntz, Benjamin. “Why We Still Use Our Heads Instead of Formulas: Toward an Integrative

Approach.” Terry Connolly, Hal R. Arkes, Kenneth R. Hammond, eds. Judgmental Decision Making: An

Interdisciplinary Reader. 2nd ed. Cambridge: Cambridge University Press, 2000.

251. Knor, Klaus. “Failures in National Intelligence Estimates: The Case of the Cuban Missile Crisis.” World

Politics 16.3 (April 1964).

252. Koriat, Asher S., Morris Goldsmith, and Ainat Pansky. “Toward a Psychology of Memory Accuracy.”

Annual Review of Psychology 51 (2000).

253. Kray, Laura J. and Adam D. Galinsky. “The Debiasing Effect of Counterfactual Mind-Sets: Increasing

the Search of Disconfirmatory Information in Group Decisions.” Organizational Behavior and Human

Decision Processes 91 (2003).

254. Kruglanski, Arie W., Daniel Bar-Tal, and Yechiel Klar. “A Social Cognitive Theory of Conflict.” Knud

S. Larsen, ed. Conflict and Social Psychology. London: Sage, 1993.

255. Kuhberger, Anton. “The Influence of Framing on Risky Decisions: A Meta-Analysis.” Organizational

Behavior and Human Decision Processes 75.1 (July 1998).

256. Kuhn, Kristine M. “Communicating Uncertainty: Framing Effects on Response to Vague Probabilities.”

Organizational Behavior and Human Decision Processes 71.1 (July 1997).

257. Kuhns, Woodrow J. “Intelligence Failures: Forecasting and the Lessons of Epistemology.” Richard K.

Betts and Thomas G. Mahnken, eds. Paradoxes of Strategic Intelligence: Essays in Honor of Michael I.

Handel. London: Frank Cass, 2003.

258. Kuhnerger, Anton, Michael Schulte-Mecklenbeck, and Josef Perner. “Framing Decision: Hypothetical

and Real.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 89 (2002).

259. Kunda, Ziva. Social Cognition: Making Sense of People. London: MIT, 1999.

260. Langer, Ellen and Jane Roth. “Heads I Win, Tails It’s Chance: The Illusion of Control as a Function of

the Sequence of Outcomes in a Purely Chance Task.” Journal of Personality and Social Psychology 32.6

(December 1975).

261. Laqueur, Walter. Confrontation: The Middle East War and World Politics. London: Wildwood House,

1974.


- 181 -

262. Laqueur, Walter. The Uses and Limits of Intelligence. 2nd ed. London: Transaction, 1993.

263. Lebow, Richard N. Between Peace and War. Baltimore: John Hopkins University Press, 1981.

264. Lefebvre, Stephane. “A Look at Intelligence Analysis.” International Journal of Intelligence and

counterintelligence 17.2 (Summer 2004).

265. Levin, Irwin P., Sandra L. Schneider, and Gary J. Gaeth. “All Frames are Not Created Equal: A Typology

and Critical Analysis of Framing Effects.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 76.2

(November 1998).

266. Levite, Ariel. Intelligence and Strategic Surprise. New York: Columbia University Press, 1987.

267. Levy, Jack S. “Prospect Theory and the Cognitive-Rational Debate.” Nehemia Geva and Alex Mintz, eds.

Decision-Making on War and Peace: The Cognitive-Rational Debate. London: Lynne Reinner, 1997.

268. Levy, Jack S. “Prospect Theory, Rational Choices, and International Relations.” International Studies

Quarterly 41 (1997).

269. Lichtenstein, Sarah, Baruch Fischoff, and Lawrence D. Phillips. “Calibration of Probabilities: The State

of the Art to 1980.” Daniel Kahneman, Paul Slovic, and Amos Tversky, eds. Judgment Under Uncertainty:

Heuristics and Biases. Cambridge: Cambridge University Press, 1982. Revised version of article that

appeared in: H. Jungermann and G. deZeeuw, eds. Decision Making and Change in Human Affairs.

Dordecht, Holland: D. Reidel, 1977.

270. Lipshitz, Raanan, Gary Klein, Judith Orasanu and Eduardo Salas. “Taking Stock of Naturalistic Decision

Making.” Journal of Behavioral Decision Making 14 (2001).

271. Lissak, Moshe. “Paradoxes of Israeli Civil-Military Relations: An Introduction.” Journal of Strategic

Studies 5.5 (September 1983).

272. Lockwood, Jonathan S. “Sources of Error in Indications and Warning.” Defense Intelligence Journal 3.1

(Spring 1994).

273. Lockwood, Jonathan S. and Kathleen O. Lockwood. “The Lockwood Analytical Method for Prediction

(LAMP).” Defense Intelligence Journal 3.2 (Fall 1994).

274. Lowenthal, Mark M. “Intelligence Epistemology: Dealing with the Unbelievable.” International Journal

of Intelligence and Counterintelligence 6.3 (Fall 1993).

275. March, James G. “The Economic Psychology of Herbert A. Simon.” Journal of Economic Psychology 24

(2003).

276. March, James G. A Primer on Decision Making. New York: The Free Press, 1994.


- 182 -

277. Mark, Melvin M., Renee Reiter Boburka, Kristen M. Eyssell, Laurie L. Cohen, and Steven Mellor. “’I

Couldn’t Have Seen it Coming’: The Impact of Negative Self-Relevant Outcomes on Retrospections

About Foreseeability.” Memory 11.4/5 (2003).

278. Maule, A. John and Gerard P. Hodgkinson. “Heuristics, Biases, and Strategic Decision Making.” The

Psychologist 15.2 (February 2002).

279. Mazursky, David and Chezy Ofir. “’I Knew it All Along’ Under All Conditions: Or Possibly ‘I Could

Not Have Expected It to Happen’ Under Some Conditions?” Organizational Behavior and Human

Decision Processes 66.2 (May 1996).

280. McDermot, Rose and Jacek Kugler. “Comparing Rational Choice and Prospect Theory Analyses: The US

Decision to Launch Operation ‘Desert Storm’, January 1991”. Journal of Strategic Studies 24.3 (September

2001).

281. McDermot, Rose, Jonathan Cowden, and Cheryl Koopman. “Framing, Uncertainty, and Hostile

Communications in a Crisis Experiment.” Political Psychology 23.1 (2002).

282. McDermot, Rose. “Prospect Theory in Political Science: Gains and Losses From the First Decade.”

Political Psychology 25.2 (2004).

283. McGraw, Kathleen M. “Contributions to the Cognitive Approach to Political Psychology.” Political

Psychology 21.4 (2000).

284. McKenzie, Craig R.M. “Underweighting Alternatives and Overconfidence.” Organizational Behavior

and Human Decision Processes 71.2 (August 1997).

285. Meital, Yoram. Egypt's Struggle for Peace: Continuity and Change, 1967-1977. Gainesville: University

Press of Florida, 1997.

286. Mellers, Barbara, Rakph Hertwig, and Daniel Kahneman. “Do Frequency Representations Eliminate

Conjunction Effects?” Psychological Science 12 (2001).

287. Merom, Gil. “The 1962 Cuban Intelligence Estimate: A Methodological Perspective.” Intelligence and

National Security 14.3 (Autumn 1999).

288. Minz, Alex. “How Do Leaders Make Decisions?” The Journal of Conflict Resolution 48.1 (Feb 2004).

289. Moutier, Sylvain and Oliver Houde. “Judgment under Uncertainty and Conjunction Fallacy Inhibition

Training.” Thinking and Reasoning 9.3 (2003).

290. Mussweiler, Thomas, Fritz Strack, and Tim Pfeiffer. “Overcoming the Inevitable Anchoring Effect:

Considering the Opposite Compensates for Selective Accessibility.” Personality and Social Psychology

Bulletin 26 (2000).

291. National Institute of Mental Health. Basic Behavioral Science Research for Mental Health: A National

Investment. [NP]: National Institute of Mental Health, 1995.


- 183 -

292. Neilson, William S. and Jill Stowe. “A Further Examination of Cumulative Prospect Theory

Parameterizations.” Department of Economics, Texas A&M University, 2001.

293. Newell, Ben R., Nicola J. Weston, and David R. Shanks. “Empirical Tests of Fast-and-Frugal Heuristics:

Not Everyone ‘Takes-the Best’.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 91 (2003).

294. Nickerson, Raymond S. “Enhancing Creativity”. Robert S Sternberg, ed. Handbook of Creativity.


295. Nisbett, Richard E. and Lee Ross. Human Inference: Strategies and Shortcomings of Human Judgment.

New Jersey: Prentice-Hall, 1980.

296. Nisbett, Richard E., David H. Krantz, Christopher Jepson, and Geoffrey T. Fong. “Improving Inductive

Inference.” Daniel Kahneman, Paul Slovic, and Amos Tversky, eds. Judgment Under Uncertainty:

Heuristics and Biases. Cambridge: Cambridge University Press, 1982.

297. Nisbett, Richard E., Eugene Borgida, Rick Crandall, and Harvey Reed. “Popular Induction: Information

is not Necessarily Informative.” Daniel Kahneman, Paul Slovic, and Amos Tversky, eds. Judgment Under

Uncertainty: Heuristics and Biases. Cambridge: Cambridge University Press, 1982. Abbreviated version

of article that appeared in: J. S. Carroll and J. W. Payne, eds. Cognition and Behavior. Hillsdale, NJ:

Lawrence Erlbaum, 1976.

298. Ofir, Chezy and David Mazursky. “Does a Surprise Outcome Reinforce or Reverse the Hindsight Bias?”

Organizational Behavior and Human Decision Processes 69.1 (January 1997).

299. Oppenheimer, Daniel M. “Not So Fast! (and Not So Frugal!): Rethinking the Recognition Heuristic.”

Cognition 90 (2003).

300. Ordonez, Lisa and Lehman Benson III. “Decisions under Time Pressure: How Time Constraint Affects

Risky Decision Making.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 71.2 (August 1997).

301. Ortman, Andreas and Ralph Hertwig. “Biases and Heuristics in Psychology and Economics.” Article

proposal for The Journal of Economic Literature. May 2000.

302. Patton, John R. “Intuition in Decisions.” Management Decision 41.10 (2003).

303. Payne, John W., James R. Bettman, and Mary Frances Luce. “When Time is Money: Decision Behavior

under Opportunity-Cost Time Pressure.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 66.2

(May 1996).

304. Perlmutter, Amos. “Israel’s Fourth War, October 1973: Political and Military Misperceptions.” Orbis 19.2

(Summer 1975).

305. Perlmutter, Amos. “Military Incompetence and Failure: A Historical, Comparative and Analytical

Evaluation.” Journal of Strategic Studies 1.2 (September 1978).

306. Peterson, John L. “Forecasting: It’s Not Possible.” Defense Intelligence Journal 3.2 (Fall 1994).


- 184 -

307. Pezzo, Mark V. “Surprise, Defence, or Making Sense: What Removes Hindsight Bias?” Memory 11.4/5

(2003).

308. Pfeifer, Phillip E. “Are We Overconfident in the Belief That Probability Forecasters Are Overconfident?”

Organizational Behavior and Human Decision Processes 58 (1994).

309. Plous, Scott. The Psychology of Judgment and Decision Making. New York: McGraw-Hill, 1993.

310. Politzer, Guy and Laure Carles. “Belief Revision and Uncertain Reasoning.” Thinking and Reasoning 7.3

(2001).

311. Politzer, Guy and Laure Carles. “Belief Revision and Uncertain Reasoning.” Thinking and Reasoning 7.3

(August 2001).

312. Pollard, Paul and Jonathan St. B. T. Evans. “The Role of 'Representativeness' in Statistical Inference: A

Critical Appraisal.” Jonathan St. B. T. Evans, ed. Thinking and Reasoning: Psychological Approaches.

London: Routledge, 1983.

313. Popper, Karl R. Conjectures and Refutations: The Growth of Scientific Knowledge. London: Routledge

& K. Paul, 1969.

314. Price, Paul C. and Eric R. Stone. “Intuitive Evaluation of Likelihood Judgment Producers: Evidence for

a Confidence Heuristic.” Journal of Behavioral Decision Making 17 (2004).

315. Radford, K. J. Managerial Decision Making. Reston, Virginia: Reston Publishing Company, 1975.

316. Rakow, Tim, Neal Hinvest Edward Jackson, and Martin Palmer. “Simple Heuristics for the Adaptive

Toolbox: Can We Perform the Requisite Learning.” Thinking and Reasoning 10.1 (2004).

317. Rehm, T. Jurgen, and Volker Gadenne. Intuitive Predictions and Professional Forecasts: Cognitive and

Processes and Social Consequences. Oxford: Pergamon, 1990.

318. Rieber, Steven. “Intelligence Analysis and Judgmental Calibration.” International Journal of Intelligence

and counterintelligence 17.1 (Spring 2004).

319. Rodman, David. “War Initiation: The Case of Israel.” Journal of Strategic Studies 20.4 (December 1997).

320. Roese, Neal J. and James M. Olson. “Counterfactuals, Causal Attributions, and the Hindsight Bias: A

Conceptual Integration.” Journal of Experimental Social Psychology 32 (1996).

321. Rogers, Paul. “The Cognitive Psychology of Lottery Gambling: A Theoretical Review.” Journal of

Gambling Studies 14.2.

322. Ross, Lee and Craig A. Anderson. “Shortcomings in the Attribution Process: On the Origins and

Maintenance of Erroneous Social Assessments.” Daniel Kahneman, Paul Slovic, and Amos Tversky, eds.

Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases. Cambridge: Cambridge University Press, 1982.


- 185 -

323. Ross, Michael and Fiore Sicoly. “Egocentric Biases in Availability and Attribution.” Daniel Kahneman,

Paul Slovic, and Amos Tversky, eds. Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases. Cambridge:

Cambridge University Press, 1982. Excerpts from article that appeared in: Journal of Personality and

Social Psychology 37 (1979).

324. Russo, J. Edward and Paul J. H. Shchoemaker. Decision Traps: The Ten Barriers to Brilliant Decision-

Making and How to Overcome Them. New York: Simon & Schuster, 1989.

325. Russon, J. Edward, Vistoria Husted Medvec, and Margaret G. Meloy. “The Distortion of Information

during Decisions.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 66.1 (April 1996).

326. Safran, Nadav. “Trail by Ordeal: The Yom Kippur War, October 1973.” International Security 2.2 (Fall

1997).

327. Samuels, Richard, Stephen Stich and Michael Bishop. “Ending the Rationality Wars: How to Make

Disputes about Human Rationality Disappear.” Renée Elio, ed. Common Sense, Reasoning and

Rationality. Oxford: Oxford University Press, 2002.

328. Sanna, Lawrence J, Norbert Schwartz and Shevaun L. Stocker. “When Debiasing Backfires: Accessible

Content and Accessibility Experiences in Debiasing Hinsight.” Journal of Experimental Pschology:

Learning, Memory, and Cognition 28.3 (2002).

329. Schul, Yaacov and Ruth Mayo. “Searching for Certainty in an Uncertain World: The Difficulty of Giving

Up the Experiential for the Rational Mode of Thinking.” Journal of Behavioral Decision Making 16 (2003).

330. Sedlmeier, Peter and Gerd Gigerenzer. “Intuitions About Sample Size: The Empirical Law of Large

Numbers.” Journal of Behavioral Decision Making 19 (1997).

331. Shafir, Eldar. “Belief and Decision: The Continuing Legacy of Amos Tversky.” Cognitive Psychology

38 (1999).

332. Shanteau, James. “Cognitive Heuristics and Biases in Behavioral Auditing: Review, Comments and

Observations.” Accounting, Organizations and Society 14.1-2 (1989).

333. Shapira, Zur. Risk Taking: A Managerial Perspective. New York: Russell Sage Foundation, 1995.

334. Shlaim, Avi. “Failure in National Intelligence Estimates: The Case of the Yom Kippur War.” World

Politics 28.3 (April 1976).

335. Shwartz, Stefan and Dagmar Stahlberg. “Strength of Hindsight Bias as a Consequence of Meta-

Cognitions.” Memory 11.4/5 (2003).

336. Sides, Ashley, Daniel Osherson, Nicholas Bonini, and Riccardo Viale. “On the Reality of the Conjunction

Fallacy.” Memory & Cognition 30.2 (2002).


- 186 -

337. Simon, Herbert A. “A Behavioral Model of Rational Choice.” Herbert A. Simon. Models of Man: Social

and Rational. London: John Wiley & Sins, 1957. Originally appeared in: Quarterly Journal of Economics

69 (February 1955).

338. Simon, Herbert A. and George B. Dantzig, Robin Hogarth, Charles R. Piott, Howard Raiffa, Thomas C.

Schelling, Kenneth A. Shepsle, Richard Thaler, Amos Tversky, and Sidney Winter. “Decision Making

and Problem Solving”. Research Briefing Panel on Decision Making and Problem Solving. Washington,

DC: National Academy of Sciences, 1986.

339. Sloman, Steven A., David Over, Lila Slovak, and Jeffrey M. Stibel. “Frequency Illusions and Other

Fallacies.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 91 (2003).

340. Slovic, Paul, Baruch Fischoff, and Sarah Lichtenstein. “Facts Versus Fears: Understanding Perceived

Risk.” Daniel Kahneman, Paul Slovic, and Amos Tversky, eds. Judgment Under Uncertainty: Heuristics

and Biases. Cambridge: Cambridge University Press, 1982. Revised version of artivle that appeared in:

R. Schwing and W. A. Albers Jr., eds. Societal Risk Assessment: How Safe is Safe Enough? New York:

Plenum Press, 1980.

341. Slovic, Paul, Baruch Fischoff, and Sarah Lichtenstein. “Response Mode, Framing, and Information-

Processing Effects in Risk Assessment.” David E. Bell, Howard Raiffa, and Amos Tversky, eds. Decision

Making: Descriptive, Normative, and Prescriptive Interactions. Cambridge: Cambridge University Press,

1988.

342. Soll, Jack B. “Determinants of Overconfidence and Miscalibration: The Roles of Random Error and

Ecological Structure.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 65 (1996).

343. Stanovich, Keith E. and Richard F. West. “Individual Difference in Framing and Conjunction Effects.”

Thinking and Reasoning 4.4 (1998).

344. Staw, Barry M. “The Escalation of Commitment: An Update and Appraisal.” Zur Shapira, ed.

Organizational Decision Making. Cambridge: Cambridge University Press, 1997.

345. Stein, Janice Gross and David A. Welch. “Rational and Psychological Approaches to the Study of

International Conflict: Comparative Strengths and Weaknesses.” Nehemia Geva and Alex Mintz, eds.

Decision-Making on War and Peace: The Cognitive-Rational Debate. London: Lynne Reinner, 1997.

346. Stein, Janice Gross. “’Intelligence’ and ‘Stupidity’ Reconsidered: Estimation and Decision in Israel,

1973.” Journal of Strategic Studies 3.2 (September 1980).

347. Stein, Janice Gross. “Military Deception, Strategic Surprise and Analysis of Egypt and Israel 1971-1973.”

John Gooch and Amos Perlmutter, eds. Military Deception and Strategic Surprise. London: Frank Cass,

1982.

348. Stein, Janice Gross. “The 1973 Intelligence Failure: A Reconsideration.” Jerusalem Quarterly 24 (Summer

1982).


- 187 -

349. Stein, Janice Gross. “The Failures of Deterrence and Intelligence.” Richard B. Parker, ed. The October

War: A Retrospective. Gainesville: University of Florida, 2001.

350. Stein, Janice Gross. “Calculation, Miscalculation and Conventional Deterrence I: The View from Cairo.”

Robert Jervis, Richard Ned Lebow, and Janis Gross Stein. Psychology and Deterrence. Baltimore: The

John Hopkins University Press, 1985.

351. Stein, Janice Gross. “Calculation, Miscalculation and Conventional Deterrence II: The View from

Jerusalem.” Robert Jervis, Richard Ned Lebow, and Janis Gross Stein. Psychology and Deterrence.

Baltimore: The John Hopkins University Press, 1985.

352. Stekler, H.O. “Improving Our Ability to Predict the Unusual Event.” International Journal of Forecasting

19 (2003).

353. Stempel, John D. “Error, Folly, and Intelligence.” International Journal of Intelligence and

Counterintelligence 12.3 (Fall 1999).

354. Stone, Eric R. and Ryan B. Opel. “Training to Improve Calibration and Discrimination: The Effects

of Performance and Environmental Feedback”. Organizational Behavior and Human Decision Processes

83 (2000).

355. Stracca, Livio. The Optimal Allocation of Risks Under Prospect Theory. European Central Bank,

Working Paper Series, 161, 2002.

356. Suantak, Liana, Fergus Bolger, and William R. Ferrell. “The Hard-Easy Effect in Subjective Probability

Calibration.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 67.2 (1996).

357. Tan, Hun-Tong and J. Frank Yates. “Sunk Cost Effects: The Influences of Instruction and Future Return

Estimates.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 63.3 (September 1995).

358. Tatarka, Christopher J. “Overcoming Biases in Military Problem Analysis and Decision-Making.”

Military Intelligence 28.1 (January-March 2002).

359. Taylor, Shelley E. “The Availability Bias in Social Perception and Interaction.” Daniel Kahneman, Paul

Slovic, and Amos Tversky, eds. Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases. Cambridge:

Cambridge University Press, 1982.

360. Tetlock, Philip E. “Theory-Driven Reasoning about Plausible Pasts and Probable Futures in World

Politics: Are We Prisoners of Our Preconceptions?” American Journal of Political Science 43.2 (April

1999).

361. Thaler, Richard H. “From Homo Economicus to Homo Sapiens.” Journal of Economic Perspectives 14.1

(Winter 2000).

362. Thaler, Richard H. “Illusions and Mirages in Public Policy.” Terry Connolly, Hal R. Arkes, Kenneth R.

Hammond, eds. Judgmental Decision Making: An Interdisciplinary Reader. 2nd ed. Cambridge:



- 188 -

363. Thaler, Richard. “Toward a Positive Theory of Consumer Choice.” Journal of Economic Behavior and

Organization 1.1 (March 1980).

364. The Commission on the Roles and Capabilities of the United States Intelligence Community. Preparing

for the 21at Century: An Appraisal of U.S. Intelligence. March 1996.

365. Thomas, William. “Are Intelligence Failures Inevitable?” www.ci-ce-

ct.com/article/showquestion.asp?faq=5&fldAuto=298.

366. Todd, Peter M. and Gerd Gigerenzer. “Bounding Rationality to the World.” Journal of Economic

Psychology 24 (2003).

367. Torrens, Donna, Valerie A. Thompson and Kenneth M. Cramer. “Individual Differences and the Belief

Bias Effect: Mental Models, Logical Necessity, and Abstract Reasoning.” Thinking and Reasoning 5.1

(February 1999).

368. Treverton, Gregory F. “Estimating Beyond the Cold War.” Defense Intelligence Journal 3.2 (Fall 1994).

369. Tversky, A. and Daniel Kahneman. “Judgment under Uncertainty: Heuristics and Bias.” Paul K. Moser,

ed. Rationality in Action: Contemporary Approaches. Cambridge: Cambridge University Press, 1990.

Originally appeared in: Science 185 (September 1974).

370. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “Prospect Theory: An Analysis of Decision Under Risk.” Paul K.

Moser, ed. Rationality in Action: Contemporary Approaches. Cambridge: Cambridge University Press,

1990. Originally published in: Econometrica 47 (1979).

371. Tversky, Amos and Craig R. Fox. “Weighing Risk and Uncertainty.” Amos Tversky and Daniel

Kahneman eds. Choices, Values, and Frames. Cambridge: Cambridge University Press, 2000. Originally

published in Psychological Review 102.2 (1995).

372. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “Advances in Prospect Theory: Cumulative Representation of

Uncertainty.” Journal of Risk and Uncertainty 5.4 (October 1992).

373. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “Availability: A Heuristic for Judging Frequency and

Probability.” Cognitive Psychology 5 (September 1973).

374. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “Belief in the Law of Small Numbers.” Daniel Kahneman, Paul


Cambridge University Press, 1982. Originally appeared in: Psychological Bulletin 2 (1971).

375. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “Casual Schemas in Judgment Under Uncertainty.” Daniel

Kahneman, Paul Slovic, and Amos Tversky, eds. Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases.

Cambridge: Cambridge University Press, 1982. Abbreviated version of article that appeared in: M.

Fishbein, ede. Progress in Social Psychology. Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum, 1980.

376. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “Conflict Resolution: A Cognitive Perspective.” Amos Tversky

and Daniel Kahneman eds. Choices, Values, and Frames. Cambridge: Cambridge University Press, 2000.

http://www.ci-ce-ct.com/article/showquestion.asp?faq=5&fldAuto=298

http://www.ci-ce-ct.com/article/showquestion.asp?faq=5&fldAuto=298


- 189 -

Originally appeared in Kenneth J. Arrow, ed., Barriers to Conflict Resolution, Stanford: W. W. Norton &

Company, 1995.

377. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “Extensional Versus Intuitive Reasoning: The Conjunction

Fallacy in Probability Judgment.” Psychological Review 90.4 (October 1983).

378. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “Intuitive Prediction: Biases and Corrective Procedure.” Tims

Studies in the Management Sciences 12 (1979).

379. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “Judgments of and by Representativeness.” Daniel Kahneman,

Paul Slovic, and Amos Tversky, eds. Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases. Cambridge:


380. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “Loss Aversion in Riskless Choice: A Reference-Dependent

Model.” Amos Tversky and Daniel Kahneman eds. Choices, Values, and Frames. Cambridge: Cambridge

University Press, 2000. Originally appeared in The Quarterly Journal of Economics 106.4 (1991).

381. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “On the Psychology of Prediction.” Psychological Review 80.4

(July 1973).

382. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “On the Reality of Cognitive Illusions.” Psychological Review

103.3 (July 1996).

383. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “On the Study of Statistical Intuitions.” Daniel Kahneman, Paul


Cambridge University Press, 1982. Originally appeared in: Cognition 11 (1982).

384. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “Rational Choice and the Framing of Decisions.” David E. Bell,

Howard Raiffa, and Amos Tversky, eds. Decision Making: Descriptive, Normative, and Prescriptive

Interactions. Cambridge: Cambridge University Press, 1988. Originally published in: The Journal of

Business 59.4 (1986).

385. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “Subjective Probability: A Judgment of Representativeness.”

Cognitive Psychology 3 (July 1972).

386. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “The Simulation Heuristic.” Daniel Kahneman, Paul Slovic, and

Amos Tversky, eds. Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases. Cambridge: Cambridge

University Press, 1982.

387. Tversky, Amos and Daniel Kahneman. “Variants on Uncertainty.” Daniel Kahneman, Paul Slovic, and

Amos Tversky, eds. Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases. Cambridge: Cambridge

University Press, 1982. Originally appeared in: Cognition 11 (1982).

388. United States Senate, Select Committee on Intelligence. Report on the U.S. Intelligence Community’s

Prewar Intelligence Assessments on Iraq. July 7, 2004.


- 190 -

389. Vertzberger, Yaacov Y.I. The World in Their Minds: Information Processing, Cognition, and Perception

in Foreign Policy. Stanford: Stanford University Press, 1990.

390. Villejoubert, Gaelle and David R. Mandel. “The Inverse Fallacy: An Account of Deviations from Bayes’s

Theorem and the Additivity Principle.” Memory & Cognition 30.2 (2002).

391. Vital, David. “Images of Other Peoples in the Making of Intelligence and Foreign Policy.” International

Journal of Intelligence and Counterintelligence 16.1 (Spring 2003).

392. Voss, James F., Jeanette A. Lawrence, and Randi A. Engle. “From Representation to Decision: An

Analysis of Problem Solving in International Relations.” Robert J. Sternberg and Peter A. Frensch, ed.

Complex Problem Solving: Principles and Mechanisms. New Jersey: Lawrence Erlbaum, 1991.

393. Vranas, Peter B.M. “Gigerenzer’s Normative Critique of Kahneman and Tversky.” Cognition 76 (2000).

394. Van Dijk, Eric and Marcel Zeelenberg. “The Discounting of Ambiguous Information in Economic

Decision Making.” Journal of Behavioral Decision Making 16 (2003).

395. Wallsten, Thomas S. “An Analysis of Judgment Research Analyses.” Organizational Behavior and

Human Decision Processes 65.3 (March 1996).

396. Warner, Michael. “Understanding Our Craft: Wanted: A Definition of ‘Intelligence’.” Studies in

Intelligence 46.3 (2002).

397. Watanabe, Frank. “Fifteen Axioms for the Intelligence Analyst”. Studies in Intelligence 1 (1997).

398. Webster, Donna M. and Arie W. Kruglansky. “Individual Differences in Need for Cognitive Closure.”

Journal of Personality and Social Psychology 67.6 (1994).

399. Werth, Lioba and Fritz Strack. “An Inferential Approach to the Knew-it-all-along Phenomenon.” Memory

11.4/5 (2003).

400. Werth, Lioba, Fritz Strack, and Jens Forster. “Certainty and Uncertainty: The Two Faces of the Hindsight

Bias.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 87.2 (March 2002).

401. Williams, Steve W. Making Better Business Decisions: Understanding and Improving Critical Thinking

and Problem-Solving Skills. New York: Sage, 2002.

402. Windschitl, Paul D., Michael E. Young, and Mary E. Jenson. “Likelihood Judgment Based on Previously

Observed Outcomes: The Alternative-Outcomes Effect in a Learning Paradigm.” Memory & Cognition

30.3 (2002).

403. Windschtil, Paul D. and Michael E. Young. “The Influence of Alternative Outcomes on Gut-Level

Perceptions of Certainty.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 85.1 (May 2001).

404. Wirtz, James J. “Theory of Surprise.” Richard K. Betts and Thomas G. Mahnken, eds. Paradoxes of

Strategic Intelligence: Essays in Honor of Michael I. Handel. London: Frank Cass, 2003.


- 191 -

405. Wolshteter, Roberta. “Cuba and Pearl Harbor: Hindsight and Foresight.” Foreign Affairs 43.4 (July 1965).

406. Wright, George, Fergus Bolger, and Gene Rowe. “Judgment and Decision-Making.” Frank Heller, ed.

Decision-Making and Leadership. Cambridge: Cambridge University Press, 1992.

407. Wright, George, Gene Rowe, Fergus Bolger, and John Gammack. “Coherence, Calibration, and Expertise

in Judgmental Probability Forecasting.” Organizational Behavior and Human Decision Processes 57

(1994).

Documents

מודיעין ועיוותי תפיסה - תיזת מ.א^