26

: בתמונה

–ירוחם

אז והיום

25

ביבליוגרפיה

. 2001, 141-150): 150-151( 23, אריאל , עיירות הפיתוח בנגב, אלישע, אפרת .1

.103-112 ' עמ,) קבץ(ח "תשי=ח"תש: העשור הראשון, יירות הפיתוחע, אלישע, אפרת .2

.2002, כתר, ירושלים, עסקה אפילה בדרום, דניאל, סימון- בן .3

): קבץ( 1900-1960, ישוב הנגב, תכנון הנגב והקמת עיירות הפיתוח, יעזראל, ברוצקוס .4

. 157-166 'עמ ,ו "תשמ, צבי- יד יצחק בן, ירושלים

-באר, 2001סקר תעשיות בנגב : תהליכים ומיקום , מבנה: שייה בנגב התע, יהודה, גרדוס .5

.2002ב "תשס, גוריון בנגב-אוניברסיטת בן, מרכז הנגב לפיתוח אזורי: שבע

2001, 162-151): 150-151( 23, אריאל , פיתוח אזורי ועירוני בנגב, יהודה, גרדוס .6

.ב"ב תשלתל אבי, חברתית-התפתחות כלכלית: שדרות ,אשר, דורון .7

האוניברסיטה , 1949-1957המעשה והמדיניות הישראליים בנגב הדרומי , זאב, זיוון .8

.1998, העברית בירושלים

, 137-146): 152-153( 23, אריאל , ראשיתן של ערי הפיתוח מדרום לבאר שבע, זאב, זיוון .9

2002

לה כהן 'דה לארהתו: טרם נדפס. (המרכז לערי פיתוח, ההיסטוריה של נתיבות, אהרון, כהן .10

)על המקורות

טרם . (המרכז לערי פיתוח, היסטוריה וראיונות עם ראשוני העיירה: שדרות, אהרון, כהן .11

)לה כהן על המקורות'תודה לארה: נדפס

: ארץ הנגב, תערי פיתוח ברמת הנגב המרכזי -דימונה ומצפה רמון , ירוחם, שמשון, לבני .12

. 588-595 'עמ', כרך ב, 1997, ההוצאה לאור-ןמשרד הבטחו, אביב-תל): קבץ(אדם ומידבר

.1999, 41-45: 10, חברה וחינוך, עת לתרבות-כתב: פנים, המופע של שדרות, גלית, סעדה .13

בית ספר שדה שדה :בוקר - שדה, חומר רקע למדריך: עיירות הפיתוח בנגב , יעקב, עיני .14

.1987, בוקר

אדם ומידבר : ארץ הנגב ,פון הנגבהתפתחותן של עיירות הפיתוח בצ , שאול, קרקובר .15

.596-611 'עמ', בכרך , 1997, ההוצאה לאור- משרד הבטחון, אביב- תל): קבץ(

http://www.edu-, מחוז דרום –באתר משרד החינוך , ראשוני ערי הפיתוח בנגב .16

negev.gov.il/first

2002, 147-170): 152-153( 23, אריאל , גב כיוםערי הנ, אלי, שילר .17

, נינה, לוין; אורלי, גילת; לאה, שאנן; דורית, לוין; יאיר, כהן; סעדיה, מנדל; אמנון, שנער .18

מועצה מקומית : ירוחם , הווה ועתיד, עבר: קוים מנחים לפיתוח ולהתחדשות : ירוחם

.1983, ירוחם

24

קליטת עולי אתיופיה בנתיבותקליטת עולי אתיופיה בנתיבותקליטת עולי אתיופיה בנתיבותקליטת עולי אתיופיה בנתיבות

ומבצע שלמה ) 1984(מבצע משה : עלו לישראל רוב יהודי אתיופיה בשני גלים 90-וה 80-בשנות ה

ומאז אוכלוסייתם גדלה 90-בראשית שנות העולים רבים מאתיופיה הגיעו לנתיבות ). 1991(

בחרו לגור ) בעיקר ממעגלים ומבועות(שר עולים רבים ממרכזי קליטה בסביבה בהתמדה כא

.לאחר שעזבו את מרכזי הקליטהבנתיבות

הלמידה והקניית הרגלים , הפעילות לעולים מאתיופיה מתמקדת בעיקר בתחום ההעשרה

, זי למידהמרכ, ר"אתג, תוכניות תחזוקת בית, בין היתר הופעלו תוכניות ביתיות. ומיומנות שונות

. פעילות לנוער ופעילויות לכלל הקהילה, פעילות העשרה ועזרה בשיעורי הבית

ניתן להבחין ביוזמות של עולים , ועם התערותם ההדרגתית של העולים בחיי הקהילה, עם הזמן

תרבות , להשתלב בתעסוקה ובתחומים אחרים ובעלייה ניכרת במעורבות פעילים בנושאי חינוך

. ת חינוך פנימיות ובוועדות בית ספר ובוועדות אחרת בקהילהבוועדו, וקהילה

.נוער ומבוגרים עולי אתיופיה, עיריית נתיבות מפעילה מספר מועדונים לילדים

22,90021,800

15,300

8,100

5,8002,900

0

5,000

10,000

15,000

20,000

25,000

200320021995198319721961

האוכלוסיה בנתיבות , 1961 - 2003

23

נתיבות

יחד עם שדרות ( 50-עיירות הפיתוח שהוקמו בנגב המערבי בשנות ה נתיבות היא אחת משלש

).ואופקים

הקמת העיירההקמת העיירההקמת העיירההקמת העיירה

ראש אגף , על שם האדריכל אריה שרון(' תכנית שרון'שנקראה , בתכנית המקורית של אגף התכנון

נתיבות : היו אמורות לקום בנגב המערבי שתי עיירות בלבד 1951משנת ) התכנון באותה תקופה

אולם למרות שתוכננה כבר בראשית שנות . נתיבות תוכננה להיות היישוב הגדול יותר .ואופקים

:מכמה סיבות 1956הקמתה התעכבה עד שנת , החמישים

שחשבה לנצל את הקרקע לחקלאות , התנגדות של הוועדה לשמירת קרקע חקלאית .1

. בעזרת מים שיגיעו מן הצפון

.1954 -1952צמצום העלייה בשנים .2

.הוצעו שישה אתרים שונים להקמתה –גבי המיקום אי הסכמה ל .3

הפעילה , שרצתה מרכז שיספק שירותים וכוח אדם ליישובים החקלאיים, המועצה האיזורית עזתה

. בערב שבועות הגיעו למעברה העולים הראשונים. 'עזתה'הוקמה המעברה 1956לחצים ובשנת

שהחל להקים את העיירה ' ני נתיבותמזכיר המועצה לעני'במקביל מינה ראש המועצה האיזורית

הוקמה המועצה המקומית נתיבות ומנהל המעברה 1960-ב. נתיבות בסמוך לצריפי המעברה

. נבחר לעמוד בראשה, אשר אוחיון, הראשון

בסלילת , העולים מצפון אפריקה שנשלחו לעיירה עסקו בשנים הראשונות בעבודות בנייה ופיתוח

. רת קרקעות לחקלאותכבישים ומפעלי השקיה ובהכש

אופי דתיאופי דתיאופי דתיאופי דתי

נתיבות ידועה . ישיבות וכוללים רבים, בעיירה בתי כנסת. מאז הקמתה היה לנתיבות אופי דתי

הפוקדים בעיקר את קבריהם של הרב שלום איפרגן והרב ישראל , כמרכז רוחני למאמינים רבים

).הבבא סאלי(אבוחצירא

הבבא סאליהבבא סאליהבבא סאליהבבא סאלי

מהווה מוקד למאות אלפי , שהתגורר ופעל בנתיבות, ראישראל אבוחצי' אחוזת הקבר של ר

ולאחר שגר 50-עלה לישראל בשנות ה, במרוקו 1890-שנולד ב, הבבא סאלי. מאמינים מדי שנה

, הבבא סאלי נודע כעושה מופתים. השתקע בנתיבות, יבנה ואשקלון, תקופה קצרה בירושלים

ומאז עולים עשרות אלפי מאמינים מדי ,1984-הוא נפטר ב. ורבים נהרו לביתו לקבל את ברכתו

. שנה להילולה בקברו

22

40,20038,600

29,30027,000

23,700

5,000300

0

10,000

20,000

30,000

40,000

50,000

2003200219951983197219611955

האוכלוסיה בדימונה , 1955 - 2003

21

קהילת הכושים העברייםקהילת הכושים העברייםקהילת הכושים העברייםקהילת הכושים העבריים

שראו עצמם כצאצאי , קמה בשיקגו שבארצות הברית קהילה של נוצרים שחורים 60-בשנות ה

ודרשו להירשם , מבני קהילה זאת 93הגיעה קבוצה של , 1969בשנת . עשרת השבטים האבודים

קבלו בני הקבוצה הראשונה הכרה כעולים והתיישבו בערד , פעילו לחציםלאחר שה. כיהודים

הן קיבלו אשרת מבקרים בלבד ולא הוכרו , כשהגיעו קבוצות נוספות, מאוחר יותר. ובדימונה

ץ להכרה כעולים "ותביעתם בבג, לא הורשו יותר בני הקהילה להיכנס לארץ 1971משנת . כיהודים

בשנת . שהמרכזי בהם היה דימונה, ארץ התגבשו במספר יישוביםבני הקהילה שכבר חיו ב. נדחתה

ובשנת , קיבלו בני הקהילה מעמד של תושבים ארעיים בישראל וניתנו להם רשיונות עבודה 1991

1993-ב. ל"התגייסה קבוצה ראשונה של בני הקהילה לצה 2005הוכרו כתושבי קבע ובאוגוסט 2004

וחבריה , הקהילה היא שיתופית. י משרד החינוך"ה ומוכר עהשייך לקהיל' אחווה'הוקם בית הספר

. דוגלים בטבעונות

המאבק על כספי הארנונההמאבק על כספי הארנונההמאבק על כספי הארנונההמאבק על כספי הארנונה

יצאו יחד ראשי הערים דימונה וערד למאבק על חלוקה צודקת ושוויונית של הקרקעות 2004-ב

אשר לה שטח שיפוט , הסמוכה לדימונה וערד, המועצה האיזורית תמר, על פי טענתם. באיזור

מפעלי הפוספטים והכור (נהנית מכספי ארנונה רבים מהמפעלים , ול ומספר תושבים קטן מאודגד

ראשי שתי הערים דרשו לחלק מחדש את הגבולות בין . ל באיזור"המלונות ובסיסי צה, )הגרעיני

יוכלו לעשות , מהן מגיע רוב כוח העבודה למפעלים אלה, כדי שגם דימונה וערד, המועצות

בשיאו של המאבק . ולהינות מאוצרות הטבע והתיירות בנגב, מוש לפיתוח העריםבכספים אלה שי

כמו כן תושבי שתי הערים חסמו את . התבצרו שני ראשי הערים על המצדה עד שידונו בתביעתם

הורה שר הפנים על העברת הכור הגרעיני ופארק התעשיות , בעקבות המאבק. הכביש לים המלח

מאבק זה הוא פתח אפשרי למאבקן של עיירות פיתוח נוספות .הסמוך לרשות עיריית דימונה

.לחלוקה שוויונית יותר של משאבי הקרקע והמשאבים בכלל במדינת ישראל

דימונה כסמל למאבקי עובדיםדימונה כסמל למאבקי עובדיםדימונה כסמל למאבקי עובדיםדימונה כסמל למאבקי עובדים

הפכה דימונה לסמל למאבקי , לאחר ההפרטה שעברה התעשיה הכימית באיזור, בשנים האחרונות

הנמצא ', חיפה כימיקלים דרום'מעובדי חברת 50-קשו כבי 2003בשנת . עובדים על זכויותיהם

ולהיאבק על שיפור , להקים ועד עובדים בחסות ההסתדרות, במישור רותם שליד דימונה

הפעילה לחצים על העובדים שכללו גם איום , שהתנגדה להתארגנות, ההנהלה .זכויותיהם

ובין חברת השמירה ששכרה ובשער המפעל התפתחו עימותים אלימים בין העובדים, בפיטורים

העובדים עתרו לבית הדין . שזכה להד תקשורתי רחב, אישי ציבור רבים נרתמו למאבק. ההנהלה

מאבק זה הפך לאחד מסמלי המאבק על העבודה . שהורה למפעל לאפשר להם להתאגד, לעבודה

.המאורגנת בישראל

20

תעסוקה תעסוקה תעסוקה תעסוקה

בים ר. בשנותיה הראשונות עבדו תושבי דימונה בעבודות פיתוח ובנטיעת חורשות מסביב לעיירה

הוקמו בדימונה שני 60-עד תחילת שנות ה, כמו כן. מתושבי העיירה עבדו במפעלי ים המלח

סיבי 'ומפעל , 1958-שהוקם ב', כיתן דימונה'מפעל : מפעלי טקסטיל שהעסיקו תושבים רבים

יתרונה של דימונה למפעלים אלו היה היצע הקרקעות הנרחב שיכלה . 1960-שהוקם ב', דימונה

מפעלי הטקסטיל נתנו גם פיתרון , בניגוד למפעלי המחצבים בים המלח. ת המפעליםלהעמיד לרשו

תכנון מספר מפעלים גדולים בתחום אחד בלבד עלול להיות , מצד שני. לתעסוקת הנשים בעיירה

משברים שתקפו את תעשיית הטקסטיל הביאו לסגירת , ואכן –במקרה של משבר בענף , מסוכן

.מפעלים ולאבטלה גדולה

. התפתח מעט ענף התיירות ושירותי הדרך, קבות פתיחת כביש הערבה לאילת דרך דימונהבע

מסעדות וחנויות , ששימשה את המטיילים באיזור והוקמו תחנות דלק" דרכים"הוקמה אכסניית

. לעוצרים בדרך לאילת

הפכה תעשיית האלקטרוניקה לענף , לאחר המשבר בתעשיית הטקסטיל, החל משנות התשעים

. מהעובדים בתעשייה בעיר עסקו בתחום זה 72%-כ 2001בשנת . שייתי הגדול בעירהתע

הקריה למחקר גרעיניהקריה למחקר גרעיניהקריה למחקר גרעיניהקריה למחקר גרעיני

אשר מהם נתקבל , ציין את מכרות הפוספטים, גוריון בנגב-בן דוד בין אוצרות הטבע שמנה

התקפה של מדינות אשר חשש מפני , בן גוריון". החומר היקר שעתיד לייצר כוח אטומי אורניום"

ראה חשיבות רבה בפיתוח יכולת הרתעה , העלולה להביא לחיסולה, רב על מדינת ישראלע

היה את היכולת המדעית ואת חומרי הגלם להגשמת מטרה תמתוך אמונה כי לישראל , גרעינית

התקיימו שיחות על מנת להשיג . הוא החל לפעול במרץ להקמת כור גרעיני 1955בשנת . זאת

הוקמה הקריה 1959-וב, החלו עבודות העפר סמוך לדימונה 1957- ב .תמיכה מצרפת להקמת הכור

. בסמוך לדימונה) ג"קמ(למחקר גרעיני

וסיפקה תעסוקה , בניית הכור הביאה לדימונה ובאר שבע מאות טכנאים עם משפחותיהם

".מפעל טקסטיל"במשך שנים הוסווה קיומו של הכור כ. לפועלים שבנו אותו

הממשל . אותואשר שלחו מטוסי ריגול על מנת לצלם , הכוראת גילו האמריקאים 1960-ב

מעל בימת הכנסת 1960-בן גוריון הודיע ב. האמריקאי דרש מישראל לפרט מה מתרחש באותו כור

כי פיתוח הנגב מחייב מחקר מדעי רב צדדי ולכן הוקמו המכון המדעי למחקר השממה והצומח

ומתבצעים בו מחקרים על מנת , טרות שלום בלבדוהכור הגרעיני אשר משמש למ, והחי במדבר

. להקים בעתיד תחנת כח אטומית

תושבים רבים בדימונה חרדים , עם זאת. הקריה למחקר גרעיני מעסיקה רבים מתושבי דימונה

חולקו 2004באוגוסט . שעלולים להביא לאסון בעיר, מתאונה בכור או מתקיפה של גורמים עוינים

. למקרה של דליפה בעתיד ה כדורים לצמצום נזקי קרינה רדיואקטיביתלתושבי דימונה והסביב

19

דימונה

בחירת המיקוםבחירת המיקוםבחירת המיקוםבחירת המיקום

, בתחילת שנות החמישים הועלו מספר הצעות להקמת יישוב קבע לעובדי המפעלים בים המלח

רבים מאנשי המפעל . ררו מאז הקמת המפעלים בשנות השלושים במחנה זמני ליד המפעלשהתגו

מצד שני תבע ראש עיריית באר שבע כי העובדים . דרשו להקים את היישוב באיזור ים המלח

מינה וועדת רופאים שתייעץ מהי השפעת האקלים על , דב יוסף, שר הפיתוח. יתגוררו בעירו

בו , המלצת הוועדה היתה לבנות את מגורי העובדים בגובה רב יותר. העובדים בתנאי ים המלח

להחזיר לעובדים את הלחות הגופנית שהם מאבדים "על מנת , טמפרטורת הלילה יותר קרות

. כלשון הוועדה, "בשעות עבודתם

עם , שבו יתגוררו עובדי המחצבים ומפעלי האשלג בים במלח, דימונה תוכננה להיות מרכז עירוני

המגמה בהקמת עיירות המחצבים היתה להקים . 1953סדום בשנת –כביש מעלה תמר סלילת

על פי , אותן לא במקום הפקת המחצבים אלא במיקום שבו יש תנאים סביבתיים נוחים יותר

ליד , מטר מעל פני הים 500-600הוחלט כי העיר שתקום תהיה על הרמות בגובה . המלצות הוועדה

7-לאחר מספר סיורים באיזור הוחלט להקים את העיר כ). כורנוב(ת עתיקות העיר הנבטית ממשי

. מ מערבית לממשית"ק

וקינה ... זאת נחלת מטה יהודה למשפחותיהם: "מופיע בספר יהושע, דימונה, השם שנבחר לעיר

).כב, יהושע כ" (ודימונה ועדעדה

המתיישבים הראשוניםהמתיישבים הראשוניםהמתיישבים הראשוניםהמתיישבים הראשונים

והועברו באותו יום לצריפים , ן אפריקהמשפחות מצפו 32הגיעו לנמל חיפה 1955בספטמבר

משפחות אלה הם אלה שבנו מאוחר יותר את . כך התחילה בנייתה של העיירה דימונה. שבדימונה

. בתי הקבע הראשונים בדימונה

שהיה גם (מרדכי מקלף , ומנהל המפעל, נסגר מחנה העובדים בסדום, 1957בשנת , מאוחר יותר

הוא . י עובדי המפעל יעברו להתגורר באיזור עם משפחותיהםדרש כ) ל"ל השלישי של צה"הרמטכ

ליוו מפעלי ים המלח את הקמתה של , מאז. העניק תנאים מועדפים לבוחרים להתיישב בדימונה

על מנת לעודד , החל ממתן הגנרטור הראשון לעיר ועד להקמת גני ילדים ובית קפה –דימונה

.השתקעות של עובדים במקום

כבר 1961ועד שנת , 50- במהלך שנות ה, רובם מצפון אפריקה ומהודו, לים רביםאל העיר נשלחו עו

. איש 5000חיו בעיר

הוא הציע בזמנו להקים את בירת ישראל : גוריון-העיר דימונה היתה קרובה ללבו של דוד בן

כף . ופעל להקמת הכור הגרעיני ליד דימונה) הסמוכה לדימונה, העיר העתיקה ממשית(בכורנוב

.מונחת במקום בולט בצריפו בשדה בוקר, שקיבל מתושבי דימונה כמזכרת, איםבנ

, תושבים והפכה להיות העיר השלישית בגודלה בנגב 40,000-במשך השנים גדלה דימונה עד ל

.אחרי באר שבע ואילת

18

תושבים . במספר מקרים גבו ההפגזות גם קרבנות בנפש. חיים נורמליים בצל ההפגזות הרבות

החליטה המועצה לבטל את האירועים והקייטנות ביישוב בגלל 2005רבים עזבו את היישוב ובקיץ

שניות לפני נחיתת 20-ל להפעיל מערכת המתריעה כ"החל צה 2004בשנת . החשש מקסאמים

. על מנת שהתושבים יוכלו לתפוס מחסה, הרקטה

1980019400

17300

90007600

3500

1000

02000400060008000100001200014000160001800020000

2003200219951983197219611955

שנה

אוכלוסיה בשדרות 1955 - 2003 באלפים

17

מרכז , והקימה את מרכז דורות, המשפחות שעלו מקווקד ומבוכרה 1500פעלה העמותה בקרב

. קהילתי לעולי קווקז בשדרות

מרכז תרבותי נגבימרכז תרבותי נגבימרכז תרבותי נגבימרכז תרבותי נגבי ––––שדרות שדרות שדרות שדרות

התפרסמו להקות מוסיקה רבות שיצאו משדרות ונתקבלו בתרבות 80-לקראת סוף שנות ה

בין הלהקות הידועות ניתן למנות את להקת . הישראלית כמייצגים קול שונה ומעניין במוסיקה

להקת פופ ', טיפקס'להקת ; המשלבת שירים מרוקאיים מסורתיים בעיבודי רוק', שפתיים'

ולהקת כנסיית ; לית המביאה בשיריה גם את קול הפריפריה ומשלבת בהם מוטיבים מזרחייםישרא

וגם ביצירתה ישנם מוטיבים , להקת רוק שהתקבלה באהדה רבה על ידי המבקרים והקהל, השכל

.מזרחיים

המשמש כמרכז , הוקם סינמטק בשדרות 1999בשנת : שדרות בלטה גם בתחומי תרבות אחרים

. רת ומשלב גם פעילות חינוכית בבתי הספרלקולנוע ותקשו

מכללת הנגבמכללת הנגבמכללת הנגבמכללת הנגב

שאפו ראשוני המקימים . הוקמה בצמוד לשדרות מכללה אזורית לתושבי הסביבה 70- בשנות ה

. גוריון-בןרבות ברוח חזונו של דוד חינוך ות, ולהביא לכל תושביו השכלה, לפתח את האזור כולו

כיום לומדים במסגרות . וצה בהשכלה אקדמיתהמכללה חותרת למתן הזדמנות שווה לכל מי שר

, סטודנטים 8,000-כ –ש פנחם ספיר "מכללת הנגב והמכללה האקדמית ע –השונות של המכללה

. תרומתה של המכללה לשדרות הוא משמעותי ביותר. והיא המכללה הציבורית הגדולה בישראל

יים החברתיים המכללה שותפה מלאה לח, מלבד מאות הסטודנטים המתגוררים בעיירה

ערבי הרצאות : ומקיימת מספר רב של פעילויות בשיתוף עם התושבים, והקהילתיים בסביבה

. סיוע ועזרה לילדים ונוער, קורסי העשרה למבוגרים, פתוחים

.בו דנים מומחים ביחסי מרכז ופריפריה" כנס שדרות לחברה"המכללה גם מקיימת מדי שנה את

90909090----העלייה הגדולה בשנות ההעלייה הגדולה בשנות ההעלייה הגדולה בשנות ההעלייה הגדולה בשנות ה

עיירות הפיתוח . הגיעו לישראל כמיליון עולים חדשים מברית המועצות שהתפרקה 90- שנות הב

אולם שדרות כמעט והכפילה את אוכלוסייתה בזכות העולים , נהנו מגידול משמעותי באוכלוסייתן

קבלה שדרות 1996- ב. מאוכלוסיית שדרות 40%- היוו העולים החדשים כ 2000בשנת . החדשים

. מעמד של עיר

יישוב בקו החזיתיישוב בקו החזיתיישוב בקו החזיתיישוב בקו החזית ––––שדרות שדרות שדרות שדרות

הפכה את שדרות ליישוב הנאלץ להתמודד עם הפגזות , 2000שפרצה בשנת , האינתיפאדה השניה

100- מאז נורו יותר מ. על שדרות' קסאם'נורתה הרקטה הראשונה מסוג 2001באוקטובר . מדי יום

, מתושבי העיר 5פגיעות הרקטות גרמו למותם של . קסאמים על שדרות ועל היישובים בסביבה

תושבי העיר מתקשים לנהל שגרת . לפציעתם של עשרות ולנזק לרכוש, מתוכם שלושה ילדים

16

70707070- - - - שנות השנות השנות השנות ה

לא הפכו ) אופקים ושדרות, נתיבות(לאחר שהתברר כי עיירות הנגב הצפוני , 50-כבר בסוף שנות ה

- ובמקום יישוב עירוני, השתנתה מדיניות התכנון לגביהן, למרכזים עירוניים ליישובים החקלאיים

שיעסקו בתעשיה , ירה להפוך לעיר שבה יתגוררו עשרות אלפי תושביםכפרי קטן תוכננה העי

גם הבנייה . 70-את המדיניות החדשה החלו ליישם באופן מלא רק בשנות ה. שתקום במקום

. השתנתה ובמקום בתים חד קומתיים נבנו בניינים של שלש וארבע קומות

מתושבי שדרות בחקלאות בשנים הראשונות עבדו רבים : הבסיס הכלכלי של היישוב השתנה

ולכן , הן בעיירה עצמה והן בקיבוצים, הוקמו יותר ויותר מפעלים 70- בשנות ה. בקיבוצי הסביבה

.ירד שיעור המועסקים בחקלאות ועלה שיעורם של המועסקים בתעשיה

: המפעלים שהוקמו בשדרות היו מתחומים מגוונים

.תפוחי אדמה ועופות, תנהתעשייה הקשורה בתוצרת החקלאית של הסביבה כגון כו .1

מפעל , מפעלי טקסטיל, מפעל נייר, מפעל למודדי חום: תעשייה מקומית בתחומים שונים .2

.ומפעל המייצר בתים טרומיים" אוסם"המזון

היחסים בין שדרות ויישובי הסביבההיחסים בין שדרות ויישובי הסביבההיחסים בין שדרות ויישובי הסביבההיחסים בין שדרות ויישובי הסביבה

רוב . מורכבת ברובה מקיבוצים, אשר שדרות הוקמה בתחומה, המועצה האזורית שער הנגב

בעוד הרוב המכריע של תושבי שדרות היו , ם בקיבוצים אלה היו מיוצאי אירופה ואמריקההתושבי

. יוצאי צפון אפריקה ואסיה

אשר יש לסייע , התייחסה התנועה הקיבוצית לעלייה הגדולה כעלייה של נחשלים 70-עד שנות ה

המשתחרר , שכלומר הפיכת העולים לאדם חד', כור ההיתוך'להם להפוך לישראלים על פי מודל

הקיבוצים העסיקו את תושבי שדרות והתנדבו במעברות ובמרכזי . מתרבותו הישנה והפרימיטיבית

כיוון שהתייחסה , הייתה מתנשאת, למרות שנבעה מכוונות טובות, תפיסה זאת. הקליטה

. לתרבותם ומנהגיהם של העולים בביטול

תפיסה שוויונית יותר של " בוציםאיחוד הקבוצות והקי"בתחילת שנות השבעים החלה להתפתח ב

, דיברו על שוויון" שיקום"ו" השפעה", "חינוך"במקום . היחס בין הקיבוצים לעיירות הפיתוח

שיתוף פעולה "את הדגם השוויוני יישמו לראשונה בתוכנית שנקראה . שיתוף פעולה והדדיות

פיתוח מערכת הרווחה , הפחתת העוינות והאיבה ההדדיותמטרת התכנית היו ". שער הנגב-שדרות

. בשדרות וקידום אינטרסים משותפים לשדרות ולקיבוצי שער הנגב

מספר גרעינים של בני קיבוצים פעלו יחד עם צעירים משדרות לארגון פעילויות משותפות

באותם פסטיבלים החלה . טיולים ופסטיבלי זמר, חוגים, קייטנות: לשדרות ויישובי הסביבה

שבאה לידי ביטוי בלהקות הרבות שיצאו ממנה , ית הייחודית לשדרותלהתפתח התרבות המוזיקל

. בשנות התשעים

קיבוץ , את הקיבוץ העירוני בשדרות, רובם יוצאי קיבוצים, הקימו מספר צעירים 1987בשנת

הרעיון בהקמת הקיבוץ היה קיום מסגרת קהילתית ושיתופית בעיר ופעילות למעורבות . מגווןמגווןמגווןמגוון

, לפיתוח החינוך עמותת גווניםעמותת גווניםעמותת גווניםעמותת גווניםהקימו חברי הקיבוץ את 1994בשנת . יתוהשפעה בחברה הישראל

, בין שלל הפעילויות. המפעילה עשרות פרוייקטים בשדרות ובנגב המערבי, הקהילה והסביבה

15

שדרות

ייחודה מבין ). יחד עם נתיבות ואופקים(שדרות היא אחת משלש עיירות הפיתוח בנגב המערבי

קולנוע , העיירות הפיתוח בכך שנוצרה בה במשך השנים תרבות ייחודית הבאה לידי ביטוי במוסיק

אשר , ליעד להתקפות טילים 2000כמו כן קרבתה לרצועת עזה הפכה אותה משנת . וספרות

.תושביה מתמודדים עמן מדי יום

דורותדורותדורותדורות----מעברת גביםמעברת גביםמעברת גביםמעברת גבים

המתיישבים הראשונים במעברה היו עולים . דורות-כמעברת גבים 1951שדרות הוקמה בשנת

בתוכניות של אגף התכנון תוכננו לקום , למעשה. שעבדו בקיבוצי האיזור, מפרס וכורדיסטאן

בעקבות לחץ של תושבי המקום , 1955אולם בשנת , אופקים ונתיבות: באיזור רק שתי עיירות

.הוסכם להקים גם במקום יישוב קבע, בסיוע הסוכנות היהודית

ממעברה לעיירהממעברה לעיירהממעברה לעיירהממעברה לעיירה

בשדרות מקור שמה, לפי אחת הדעות. הוכרזה המעברה כעיירת פיתוח בשם שדרות 1955בשנת

. ובנטיעתם עבדו העולים החדשים, שבע-עצי האקליפטוס שניטעו בראשיתה לאורך הכביש לבאר

.הפכה שדרות למועצה מקומית 1956-וב, בתחילתה היתה חלק מהמועצה האיזורית שער הנגב

הבא לידי ביטוי בגודלו , כלומר יישוב בעל אופי כפרי למחצה, כפרי-היישוב תוכנן כיישוב עירוני

במשקים קטנים ליד , בבנייה חד קומתית, )תושבים 12,000-ל 6000היישוב תוכנן להיות בן (טן הק

תכנון זה יצר מרחק גדול בין בית לבית והקשה על הכנת תשתיות . הבתים ובתעשיה חקלאית

החינוך והבריאות היו מרוחקים מבתי , כמו כן שירותי המסחר. מתאימות של מים וחשמל

. המגורים

הבנייה לא הדביקה את . וכנות שלחו לשדרות עולים רבים מעבר לתכניות אגף התכנוןאנשי הס

90%-למעלה מ. מצריפים ופחונים, קצב העלייה ולכן נאלצו לבנות שתי מעברות בתוך שדרות

מתושבי העיירה היו עולים 75%- כ. מתושבי שדרות היו עולים חדשים שהגיעו לאחר קום המדינה

. מפרס ומרומניה והשאר, מצפון אפריקה

) 'פדאיון'שנקראו (מסתננים רבים : בשנות החמישים ידעו תושבי שדרות גם מצוקה בטחונית

. אך לעתים הניחו מוקשים, בדרך כלל גנבו המסתננים ציוד ואוכל. מרצועת עזה נכנסו ליישוב

באחד המקרים עלתה עגלה רתומה לחמור שהובילה חמישה מתושבי שדרות לעבודה בשדות

.בעיר' גן החמישה'על שמם נקרא . וכל החמישה נהרגו, יזורהא

הגיע גל שני של עולים לשדרות והעיירה כמעט הכפילה את אוכלוסייתה 60-בתחילת שנות ה

בין השאר בגלל שהעלייה פחתה , הצמיחה היתה איטית ביותר 1964אולם משנת . בתוך שנתיים

וכלוסיית העיירה המשיכה לגדול בגלל הריבוי א, למרות ההגירה השלילית מהיישוב. באופן כללי

.הטבעי הגבוה

14

האוכלוסיה בירוחם 1954 - 2005

0

2000

4000

6000

8000

10000

2005

1995

1990

1985

1980

1978

1971

1966

1964

1961

1957

1954

שנה

הסי

לוכאו

מבנה דמוגרפי בירוחם, 1996

יוצאי אסיה

ואפריקה,

50%יוצאי הודו,

21%

יוצאי ברית

המועצות,

17%

יוצאי ארה"ב

ואירופה,

12%

'הארץ': מקור

העלייה מצפון : 60-שנות ה

.אפריקה והודו

הגירה : 80-וה 70-שנות ה

ירידה במספר . שלילית

התושבים

העלייה : 90- שנות ה

הגדולה מברית המועצות

לשעבר

הרכב האוכלוסיה בירוחםהרכב האוכלוסיה בירוחםהרכב האוכלוסיה בירוחםהרכב האוכלוסיה בירוחם

הרכב האוכלוסיה בירוחם בתרשים ניתן לראות את

העליות : על פי הקבוצות השונות שהגיעו אליה

, ברית המועצות לשעבר, הודו, מצפון אפריקה

ב שהגיעו במסגרת הגרעינים "ויוצאי אירופה וארה

.המשימתיים והקהילה החרדית במקום

מהווים כמחצית מתושבי יוצאי צפון אפריקהיוצאי צפון אפריקהיוצאי צפון אפריקהיוצאי צפון אפריקה

, 1954-קבוצה ראשונה של עולים הגיעה ב. ירוחם

הגיעה קבוצה גדולה יותר ממרוקו 1963-אולם רק ב

.והפכו לרוב ביישוב

-הגיעו בקבוצות קטנות כבר בשנות ה יוצאי הודויוצאי הודויוצאי הודויוצאי הודו

הגיעה קבוצה גדולה של 1963-ב. אך רובם עזבו 50

יוצאי הודו חיים בירוחם בקהילה . יוצאי הודו

" שערי רחמים"המרוכזת סביב בית הכנסת

.וחינוכי המשמש גם כמרכז תרבותי

אתרים בירוחםאתרים בירוחםאתרים בירוחםאתרים בירוחם

:בירוחם והאיזור מספר אתרים המהווים מוקד למטיילים רבים

במרכזו ישנו אגם מלאכותי באפיק נחל . בסמוך ליישוב נמצא פארק ירוחם - אגם ירוחםאגם ירוחםאגם ירוחםאגם ירוחם •

נעשה נסיון לפתח תיירות סביב 80- ובשנות ה, האגם הוקם למטרות השקייה. רביבים

. פיקניקים ודיג, המיועדים לטיולים, קטן ומדשאותכיום הוכשר בפארק אגם . הפארק

, החלמוניות. לא רחוק מאגם ירוחם נמצאת שמורת החלמוניות – שמורת החלמוניותשמורת החלמוניותשמורת החלמוניותשמורת החלמוניות •

.צובעות את המדבר בצהוב ומהוות מוקד משיכה למטיילים וחובבי טבע, הפורחות בסתיו

, מטר 20בגובה הבנוי משני ניצבים מבטון , פסל בולט ומרשים בגובהו – ''''פסל הזהותפסל הזהותפסל הזהותפסל הזהות'''' •

. המתמחה בפיסול מדברי, הפסל עוצב על ידי הפסל עזרא אוריון. המוצב בכניסה לירוחם

13

ייאוש ותקוהייאוש ותקוהייאוש ותקוהייאוש ותקוה –––– 80808080----והוהוהוה 70707070- - - - שנות השנות השנות השנות ה

משפחות רבות עזבו את היישוב . ניכרת ירידה משמעותית במספר התושבים 70- בשנות ה

.והאבטלה גדלה

המראה החיצוני של ירוחם . לקראת שנות השמונים התחילה מגמה של שינוי חיובי ביישוב

ויחד אתו גם תחושת השייכות של תושבי , הרבה בזכות פרוייקט שיקום השכונות, השתפר

בשנות השמונים הוקמו גם מוסדות תרבות כגון הספריה העירונית והמרכז למוסיקה . עיירהה

. בזכות תרומתה של קהילת מונטריאול מקנדה

מצב האבטלה החמיר ביותר ורבים מתושבי העיירה עלו לירושלים על מנת להפגין מול , מצד שני

. בית ראש הממשלה

בני הגרעינים . עקיבא-ל המשימתיים של תנועת בני"נחבאותם שנים החלו להגיע לירוחם גרעיני ה

עשו את הפרק האזרחי של השירות הצבאי בירוחם ורבים מהם התיישבו בה לאחר שחרורם

. וחיים בה עד היום

עלייה גדולה ומהפכה חינוכיתעלייה גדולה ומהפכה חינוכיתעלייה גדולה ומהפכה חינוכיתעלייה גדולה ומהפכה חינוכית ––––שנות התשעים שנות התשעים שנות התשעים שנות התשעים

דגש על שינוי ששמו את ה, השתלבו בהנהגת היישוב יותר ויותר צעירים ילידי המקום 90-בשנות ה

, שהופעל בשלושים יישובים בישראל, על פי מודל של משרד החינוך. מהותי במערכת החינוך

ליוו מומחים חיצוניים לחינוך את אנשי החינוך המקומיים ', פרויקט שלושים היישובים'ונקרא

, 60%- ל 17%-בתוך מספר שנים עלו שיעורי ההצלחה בבחינות הבגרות בירוחם מ. בבתי הספר

.73%היה אחוז הזכאים לבגרות 2003ובשנת , ותר מן הממוצע הארציי

עולים רבים מברית המועצות לשעבר מצאו את ביתם . הביאו לירוחם תושבים רבים 90- שנות ה

.מתושבי ירוחם 20%-כיום הם מהווים כ. והשתלבו במערכת החינוך ובהנהגת היישוב, בירוחם

כלכלה ותעסוקה ביישובכלכלה ותעסוקה ביישובכלכלה ותעסוקה ביישובכלכלה ותעסוקה ביישוב

בניגוד לשאר עיירות . ביישוב עובדים במפעלי התעשיה השונים בעיירה ובאיזוררוב המועסקים

המייצר ' פיניציה'מפעל : רוב המפעלים בירוחם קשורים לאוצרות הטבע של האיזור, הפיתוח

המפיקים חומרי בניין ממחצבי ' נגב קרמיקה'ו' אקרשטיין'ומפעלי , כית מחול המכתשבקבוקי זכו

הענף הכלכלי השני . למוצרי קוסמטיקה מספק מקומות עבודה רבים' אגיס'כמו כן מפעל . האיזור

. בגודלו הוא ענף השירותים הציבוריים והקהילתיים

האוכלוסיה בירוחםהאוכלוסיה בירוחםהאוכלוסיה בירוחםהאוכלוסיה בירוחם

:ויים באוכלוסיית ירוחם לאורך השניםבתרשים שלפניכם ניתן לראות את השינ

כמה מאות תושבים, מעברה קטנה: 50-בשנות ה

12

כך הגענו לירוחם

: שעלו מתוניס, סיפורה של משפחת נעים מירוחם

המשפחה ועולים חדשים אחרים . שמונה בבוקר

עשר משפחות כמהות לחיים . משאית מועלים על

, ני הגבריםעי. המסע מתארך .חדשים בארץ המיוחלת

החולף לנגד הנשים והילדים נעוצים במראות הנוף

והם, אט הופך הירוק לצהוב מדברי, אט. עיניהם

והחום . עייפות נמסכת באבריהם. נוסעים ונוסעים

והמשאית נעצרת , צ"אחה ושהשעה של .הולך ורב

כמה מהמשפחות . צריפים סוף סוף ליד מחנה

ניק 'מוצפנחס ליד המשאית ממתין. מסרבות לרדת

אני ראש המועצה המקומית: "והוא אומר להם

ופותח בשטף דיבור !" ים הבאיםכברו... ירוחם

המשפחות . טוב המקום הזה עד כמה, ושיכנוע

כבוד אל נעתרות בסופו של דבר ומוכנסות אחר

. שלימים הפך למועדון הנוער המקומי, "הצריף הירוק"

היה זה ערב שבת : " אסתר, מספרת אם המשפחה

ושיכנעתי גם את , כי נרד מהמשאית, החלטתי...

יהיה , אתם תראו: להם ולמשפחתי אמרתי. האחרים

...ונכנסנו לצריף, !טוב כאן

מחוז דרום –משרד החינוך , ראשוני ערי הפיתוח בנגב

רבים מן העולים הובאו לירוחם בשעת . בלבד 880-הגיע ל 1957מספר התושבים בסוף . עולים 5000

והשאר נשארו בלית , רבים עזבו –כשקמו בבוקר . לילה מאוחרת על מנת שלא יראו לאן הגיעו

.באותן שנים הגיעו קבוצות ראשונות של עולים ממרוקו ומהודו. ברירה

היתה משמעות , כשהקימו את ירוחם. דרך הערבה, ביש המרכזי לאילתבאותה תקופה נסלל הכ

.משנסלל הכביש החדש ירדה קרנה של ירוחם. רבה למיקומה על הדרך לאילת

מכפר למועצה מקומיתמכפר למועצה מקומיתמכפר למועצה מקומיתמכפר למועצה מקומית

' כפר ירוחם'שונה שם המקום מ 1962ניתן לירוחם מעמד של מועצה מקומית ובשנת 1959בשנת

איש אולם עדיין לא הוקמה 2500- ביישוב חיו אז כ. 'ירוחם'ל

תושבים רבים יצאו להפגנות . תעשיה מקומית בעיירה

בשנת . ולחסימות כבישים במחאה על מצב התעסוקה במקום

, בעקבות החלטה להקים מפעל בערד ולא בירוחם, 1963

. התפטרו ששת חברי המועצה במחאה

הוקמו : התפתחה מערכת החינוך בירוחם 60-בתחילת שנות ה

הופעל יום חינוך , )דתי-ממלכתי וממלכתי(חדשים בתי ספר

. ארוך ונפתח מרכז נוער

בשנים אלו הגיעו יותר : הרכב האוכלוסיה בעיירה עבר שינויים

הוקמה . ויותר עולים מצפון אפריקה והפכו לרוב בעיירה

עולים רבים הגיעו מהודו . מעברה נוספת לקליטת העולים

. ל רקע עדתי בעיירהולעתים נוצרו חיכוכים ע, 1963בשנת

תעשייה בירוחםתעשייה בירוחםתעשייה בירוחםתעשייה בירוחם ––––שנות השישים שנות השישים שנות השישים שנות השישים

הוקם לראשונה מפעל עתיר , שנה לאחר הקמת ירוחם 16-רק כ

לייצור ' פיניציה'הוקם מפעל 1965בשנת . עבודה בירוחם

לייצור בקבוקי ' טמפו'מפעל 1968ובשנת , בקבוקי זכוכית

גם במפעלי הפוספטים . משקאות וארגזי פלסטיק, משקה

. יות הביטחוניות נקלטו יותר ויותר עובדים מירוחםובתעש

בריכת , במקביל הוקמו בירוחם מבני ציבור כגון קופת חולים

הקמת המפעלים אמנם שיפרה את . שחייה ובית כנסת מרכזי

אולם היתה זו תעשייה המבוססת על עבודה , מצב התעסוקה

.יאוש בקרב התושביםשהנציחה את תחושת התסכול והי, ללא הכשרה מקצועית, במשמרות

בבתי הספר לימדו מורים בלתי מנוסים שהגיעו לתקופות : גם מצב החינוך בעיירה היה קשה

בית ספר תיכון לא היה והתלמידים נאלצו לנסוע מרחקים ארוכים או ללמוד . קצרות בלבד

.הוקם בירוחם בית ספר תיכון ממלכתי 70- רק באמצע שנות ה. בפנימיות

11

...כך הוקמה ירוחם

הסתובב בשוק מחנה יהודה 1951באחד הימים של

בעודו . ח מקיבוץ גן שמואל"יוצא פלמ, רודי קליינר

ששימש , קונה ירקות פגש באקראי את גיורא יוספטל

באותה עת ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות

מה אתה . "ראי על יישובם של העולים החדשיםוהאח

שום דבר "שאל יוספטל את חברו " ?עושה בימים אלה

אשמח מאוד אם יש לך אתגר "השיב קליינר " מיוחד

. יוספטל חכך בדעתו כמה שניות. הוסיף" בשבילי

שאל " ?איפה. "הציע לו" ?למה שלא תנהל מעברה"

ם אז למה שלא תקי –אם אתה רוצה אתגר "קליינר

"אני אוהב את הנגב. מצוין: "קליינר" ?מעברה בנגב

)עסקה אפילה בדרום, דניאל בן סימון(

ירוחם

. כמעברה והיתה העיר הראשונה שהוקמה מדרום לבאר שבע 1951ירוחם הוקמה בשנת

1954195419541954 - - - - 1951195119511951' ' ' ' תל ירוחםתל ירוחםתל ירוחםתל ירוחם''''מעברת מעברת מעברת מעברת

התנאים . ברחבי הארץ' מחנות עולים'שוכנו העולים ב, בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל

מנהל , הציע לוי אשכול 1950באפריל . רעב ומחלות, במחנות היו קשים והעולים סבלו מצפיפות

שיכונים אלה . להקים שיכוני מעבר זמניים לעולים, ות של הסוכנות היהודיתמחלקת ההתישב

עד שייקלט באופן , מתוך הנחה כי העולה יישאר בשיכון באופן זמני, מלשון מעבר', מעברה'נקראו

רוב המעברות הוקמו ליד יישובים . קבוע בחברה הישראלית

אולם כמה מעברות הוקמו . עירוניים וכפריים –קיימים

שהיו אמורות להפוך עם הזמן ליישוב , מעברות עצמאיותכ

. מעברה עצמאית כזו היתה מעברת תל ירוחם. קבע

המעברה לא היתה פרי תכנון מראש אלא הוקמה בצורה

בניגוד , מאולתרת ביזמת מחלקת העלייה של הסוכנות

הגוף שהיה ממונה על הקמת , לתוכניות של אגף התכנון

בהן סירבו אגף התכנון ומשרד , יםלכן רק לאחר שנ. יישובים

קיבלה ירוחם הכרה , השיכון להכיר בירוחם כיישוב קבע

. כיישוב

מיקום המעברה נבחר על פי הקרבה למכתש הגדול ושדה

המעברה היתה מיועדת . שם קיוו למצוא מחצבים רבים, אורון

ליד באר שבע ולעובדי המחצבות ' אבן וסיד'לעובדי מחצבת

.במכתש הגדול

. עולים מרומניה 270, הגיעו ראשוני העולים 1951יץ בק

ואילו ליתר העובדים , עובדים מעטים בלבד עבדו במכתש. השנה הראשונה היתה קשה ביותר

.הצריפים לא הגנו מפני החום והקור והתנאים היו קשים. נמצאו עבודות יזומות

אולם כעבור שנתיים עדיין , בית חרושת לקרח וספריה, מכולת, מאוחר יותר הוקמו במקום מאפיה

. כמחצית מהמתיישבים הראשונים עזבו את המעברה. לא היו מים וחשמל

התיישב עם משפחתו , פנחס מענית, שליח המוסדות החדש. החל המצב להשתפר 1954בשנת

המעברה חוברה למים ולגנרטור והוקם בית ספר ראשון . בירוחם ופעל רבות למען התושבים

. במעברה

יישוב חקלאייישוב חקלאייישוב חקלאייישוב חקלאי ––––רוחם רוחם רוחם רוחם כפר יכפר יכפר יכפר י

שתושביו יעבדו במפעלי האיזור ובנוסף , נעשה נסיון להפוך את ירוחם לכפר 1958-1955בשנים

אולם בשל המחסור במים והאדמה המלוחה נסיון זה , יפתחו משקים חקלאיים קטנים ליד הבית

-ירוחם כעברו ב 1957-1954בשנים . תושבים רבים המשיכו לעזוב ועולים נוספים נשלחו. נכשל

10

ועד היוםועד היוםועד היוםועד היום 90909090----כלכלה ותעסוקה בעיירות הפיתוח משנות הכלכלה ותעסוקה בעיירות הפיתוח משנות הכלכלה ותעסוקה בעיירות הפיתוח משנות הכלכלה ותעסוקה בעיירות הפיתוח משנות ה

שהיה ענף התעשיה הגדול בנגב והעסיק עשרות אלפי , עבר ענף הטקסטיל 90- בתחילת שנות ה

הביאו לסגירתם של רוב מפעלי , השלום עם ירדן ותהליכים נוספים. משבר חמור, עובדים

. ירדן ותורכיה, כמו מצרים, העבודה זול יותרהטקסטיל בנגב ולהעברתם למדינות בהם כוח

בשנים אלה הוקמו בנגב מפעלי חשמל ואלקטרוניקה רבים וענף זה הפך לגדול מבין ענפי התעשיה

למרות שלכאורה מדובר בתחום מפותח יותר מענף , עם זאת. יחד עם התעשיות הכימיות, באיזור

ודה בשכר נמוך ואינם כוללים כמעט רוב מפעלי האלקטרוניקה בנגב הם עתירי עב, הטקסטיל

טק -ובו מפעלי היי, 1995שנפתח בשנת , יוצא מן הכלל הוא פארק התעשיה בעומר. מחקר ופיתוח

-המעסיקים אקדמאים ומהנדסים רבים שנשארו בנגב לאחר לימודיהם באוניברסיטת בן, רבים

. גוריון בבאר שבע

ים רבים בנגב משליטת הממשלה תהליך נוסף שעבר על התעשיה בנגב הוא העברת מפעל

, חברת כימיקלים לישראל. והדבר משפיע על מצב התעסוקה בנגב, וההסתדרות לידיים פרטיות

כמו כן חברות . העבירה את משרדיה הראשיים מהנגב למרכז הארץ בגלל שיקולי יעילות, לדוגמא

בשכר ובשאר דבר הפוגע במקרים רבים, רבות מעדיפות לשכור עובדים דרך חברות כוח אדם

. הזכויות של חלק מן העובדים

מטיילים רבים ממלאים את . ענף כלכלי נוסף המתפתח בנגב בשנים האחרונות הוא ענף התיירות

המסעדות וחברות , ותושבים רבים בנגב עובדים בבתי המלון, כבישי הנגב בסופי שבוע ובחופשות

. הטיולים ברחבי הנגב

9

הנחה כי בשנים הראשונות יעבדו מתוך , העיירות הוקמו ללא יצירת מקומות עבודה .2

בתחילה הועסקו העולים . התושבים בבניין בעיירה עצמה ועבודה שכירה בחקלאות

תעשיית המחצבים לא סיפקה . בבניין ובסלילת כבישים אך לא הוקמו מפעלי תעשיה

.תעסוקה מספקת לכל תושבי העיירות ונוצרה בעיה של אבטלה ומצוקה כלכלית

דה כי דווקא העולים החדשים נשלחו אל העיירות המבודדות העוב, מבחינה חברתית .3

התחושה הקשה של . והרחוקות יצרו תחושות של כעס וקיפוח כלפי המדינה ומוסדותיה

. הזנחה מצד ממשלות ישראל הביאו לעזיבה של כל האוכלוסיה החזקה

70707070----והוהוהוה 60606060- - - - שנות השנות השנות השנות ה

יותר (מאזן הגירה שלילי . צפון החל מהלך של עזיבת העיירות בנגב לכיוון 70-מתחילת שנות ה

. נרשם בכל עיירות הנגב) אנשים שעזבו את המקום מאנשים שבאו למקום

:הבעיות המרכזיות שהתעוררו בעיירות הפיתוח היו

היו , )מצפה רמון, דימונה, ירוחם(בעיקר ברמת הנגב , עיירות רבות –הריחוק והבידוד .1

וחים המקשרים בין העיירות ובינן לבאר כבישים נ. רחוקות ממרכזים עירוניים קיימים

.וקיצרו אך במעט את הדרך הארוכה לערים הגדולות, שבע נסללו רק מאוחר יותר

ונוצרה , העיירות התקשו לגייס מורים מנוסים שיישתקעו בעיר –רמת החינוך בעיירות .2

במספר עיירות לא היו כלל מסגרות . תחלופה מתמדת של מורים ומנהלים בבתי הספר

כיוון שרמת החינוך . ובשאר העיירות הוקמו בתי ספר מקצועיים בלבד, יסודי- ינוך עללח

. לא היתה מספקת לא הגיעו תושבים חדשים ותושבים ותיקים עזבו את העיירות

60- בשנות ה. העיירות הוקמו ללא פתרונות תעסוקה מספקים, כפי שנאמר –התעסוקה .3

.החלו להקים מפעלי תעשייה בעיירות 70-וה

יצרו , "כולם מכירים את כולם"והחיים ביישוב קטן שבו , האווירה המשפחתית החמה, עם זאת

ותיקי עיירות הפיתוח מציינים את , למרות הקשיים הרבים. בעיירות קהילות חמות ותומכות

העזרה ההדדית ויחסי השכנות הנהדרים שנוצרו במקום כיתרון על פני הערים הגדולות במרכז

.הארץ

גל עלייה נוסףגל עלייה נוסףגל עלייה נוסףגל עלייה נוסף ––––תשעים תשעים תשעים תשעים שנות השנות השנות השנות ה

השפיעה בצורה ניכרת על , 90-שהחלה בשנות ה, העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר

ובחלק מן העיירות , עשרות אלפי עולים חדשים התיישבו בהן. האוכלוסיה בעיירות הפיתוח

כעבור כמה שנים . כרבע מכלל העולים התיישבו בעיירות בכל הארץ. הכפילו את אוכלוסייתן

גם אלפי העולים . השתלבו העולים גם בהנהגה המקומית של ערי הפיתוח ובתעשיה המקומית

. שהגיעו מאתיופיה התיישבו בחלק מעיירות הפיתוח

מהאוכלוסיה הם עולים 40%-בהם כ, מבין עיירות הפיתוח בנגב בולטות במיוחד ערד ושדרות

. יית המקוםאך גם בשאר העיירות העולים מהווים כרבע מאוכלוס, חדשים

8

ומאוחר , כמחנה לעובדי המחצבות במכתש רמון 1951-הוקמה ב –) 1951( מצפה רמוןמצפה רמוןמצפה רמוןמצפה רמון .5

הפכה ליישוב קבע קאופרטיבי שנועד 1956-ב. יותר כמחנה לסוללי הכביש לאילת

עם חתימת הסכמי השלום עם , 80-בסוף שנות ה. להתבסס על הפקת מחצבים במכתש

אולם רובם לא השתקעו , תוכנן היישוב כמגורים לאנשי הקבע המשרתים באיזור, מצרים

כיום . העלייה מברית המועצות הגדילה בצורה ניכרת את האוכלוסיה ביישוב. ביישוב

. אכסניות ופעילויות במכתש רמון, בתי מלון: הבסיס הכלכלי של מצפה רמון הוא תיירות

1955- הוקמה ב. אחרי באר שבע ואילת, העיר השלישית בגודלה בנגב –) 1955( דימונהדימונהדימונהדימונה .6

מלבד עולים . ים המלח בתנאי אקלים נוחים יחסיתכמקום מגורים לעובדים במפעלי

הכושים "התיישבה במקום קהילת , הודו וברית המועצות לשעבר, מצפון אפריקה

בעיר הוקמו מספר מפעלי טקסטיל . המונה כמה אלפים, מארצות הברית" העבריים

רבים מתושבי העיר עובדים בקריה למחקר גרעיני הנמצאת . גדולים שסיפקו עבודה

.ך לעירבסמו

9שמנה , הוקמה כמרכז ליישובי הסביבה החקלאיים באזור מרחבים –) 1955( אופקיםאופקיםאופקיםאופקים .7

העיר סבלה במשך שנים מעזיבת . חלקם מושבי עולים שהוקמו באותה התקופה, יישובים

הגיעו לאופקים עולים רבים מברית המועצות 90-בשנות ה. תושבים ומקשיים רבים

.מעמד של עירקיבלה 1955-ב. לשעבר ומאתיופיה

קיבלה 1972- ב. הוקמה כעיר מרכזית לחבל לכיש לפי תכנון אזורי כולל –) 1956( גתגתגתגת- - - - קריתקריתקריתקרית .8

הקימה 1996-ב. רוב המועסקים בעיר היו בענף הטקסטיל 80- בשנות ה. מעמד של עיר

חברת המחשבים אינטל את אחד ממרכזי הייצור בקרית גת וכיום היא המעסיקה הגדולה

.בעיר

הוקמה בשם עזתה ליד הכביש בין עזה לבאר שבע כמרכז עירוני לאיזור –) 1956( נתיבותנתיבותנתיבותנתיבות .9

רוב התושבים בעיירה היו עולים ממרוקו . יישובים חקלאיים 11שמנה , עזתה ושלחים

. לנתיבות אופי דתי מאז הקמתה ויש בה ישיבות ומוסדות חינוך דתיים רבים. ומתוניס

. וקברו משמש מרכז רוחני עד היום, בעיירההתגורר , הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירה

.קיבלה מעמד של עיר 2001בשנת

ערד לא , בניגוד לשאר העיירות. הוקמה בתכנון מוקדם לפני אכלוסה –) 1961( ערדערדערדערד .10

העיר ידועה כנוחה . אוכלסה בעולים חדשים אלא בזוגות צעירים ותושבי הארץ הוותיקים

כמו כן יש לעיר מאגר גז טבעי . מקוםבשל האוויר היבש ב, למגורים לחולי אסטמה

. העיר משמשת מרכז תיירות למטיילי מדבר יהודה. המספק גז למפעלים ולתושבים

בין תכנון למציאותבין תכנון למציאותבין תכנון למציאותבין תכנון למציאות ––––עיירות הפיתוח עיירות הפיתוח עיירות הפיתוח עיירות הפיתוח

, לאחר מעשה התברר כי המטרות שלשמן הוקמו עיירות הפיתוח התממשו באופן חלקי בלבד

:מסיבות שונות

היישובים החקלאיים . כזים עירוניים ליישובים החקלאייםהעיירות לא שימשו בפועל כמר .1

ולשאר הצרכים השתמשו בשירותי הערים , סיפקו לעצמם את מרבית השירותים

הפער החברתי והתרבותי שבין תושבי הקיבוצים והמושבים הוותיקים לבין . הגדולות

.העולים החדשים היה גדול

7

כגון , עיירות שהוקמו על פי הדירוג היישובי כדי לשמש מרכז עירוני ליישובים חקלאיים .1

.שדרות ואופקים, נתיבות

כגון , עיירות שהבסיס הכלכלי שלהם לא היה יישובי הסביבה אלא המחצבים באיזור .2

ירות המחצביםירות המחצביםירות המחצביםירות המחצביםעיעיעיעיאלה הן . מצפה רמון ודימונה, ירוחם

עיירות מחצביםעיירות מחצביםעיירות מחצביםעיירות מחצבים

הוקמו בנגב הדרומי ארבע עיירות , מלבד הערים שקמו כמרכזים עירוניים להתיישבות החקלאית

, מצפה רמון: למרות שלא היו יישובים חקלאיים בסביבתם, ששכנו בקרבת מקורות מחצבים

יירות היו הע. שהוקמו בקרבת המכתשים ומפעלי ים המלח, דימונה ומאוחר יותר ערד, ירוחם

שתוכננו להיות , אמורות לשמש מקום מגורים לעובדים במפעלי תעשיית המחצבים ובים המלח

. מקור תעסוקה לעשרות אלפי תושבים

::::ואלו העיירותואלו העיירותואלו העיירותואלו העיירות

):בערים ותיקות צוין מועד הקמת שכונות העולים(על פי סדר הקמתן , שהוקמו בנגב

קימו מחדש בתקופת שלטונם שהתורכים ה, עיר מתקופת המקרא –) 1949( באר שבעבאר שבעבאר שבעבאר שבע .1

1948-המצרים תפסו את באר שבע ב. והבריטים כבשו במלחמת העולם הראשונה, בארץ

לאחר המלחמה קיבלה . תושביה הערביים עזבו את העיר. ל כבש אותה במבצע יואב"וצה

עולים רבים הגיעו לבאר . העיר מעמד של עיר פיתוח שתוכננה להיות העיר הגדולה בנגב

הוקם בה בית חולים גדול 1959בשנת . ועבדו במפעלים שהוקמו בעיר 50- ה שבע בשנות

לשרות תושבי הנגב ובסוף שנות השישים קמה בבאר שבע אוניברסיטה שהיתה אמורה

הביאה רבים 90- העלייה הגדולה מחבר העמים בשנות ה. למשוך אליה אכלוסיה חזקה

כיום בבאר שבע יש . מהעולים לבאר שבע והיא נהנתה מתנופת בנייה ופיתוח

.בית משפט ומרכזים מסחריים רבים, משרדי ממשלה, בית חולים, אוניברסיטה

עבור עולים 1951הוקמה כמעברה בשנת . הראשונה בין עיירות המחצבים –) 1951( ירוחםירוחםירוחםירוחם .2

הפכה לכפר חקלאי למחצה ומאוחר יותר למועצה , מרומניה שעבדו במחצבות באיזור

.רוב תושביה מועסקים בתעשיה המקומית. תש הגדולנמצאת סמוך למכ. מקומית

ל הגיעו לקצה הצפוני של מפרץ אילת במלחמת "לאחר שכוחות צה –) 1951( אילתאילתאילתאילת .3

שנתיים מאוחר יותר הוקמו הדירות הראשונות . הוקמו במקום מספר צריפים, העצמאות

בי בנוסף עבדו תוש. בתחילה התפתחה אילת כעיר נמל. והוכרז על הקמת נמל אילת

כיום עיקר פרנסתם של . עד שנסגרו בשנות השבעים, המקום במכרות הנחושת בתמנע

נופשים רבים מהארץ . תושבי העיר היא בתיירות והיא ידועה כבירת התיירות של ישראל

ומהעולים ממלאים את בתי המלון בעיר בכל השנה ומבלים על החוף ובאטרקציות

. השונות אותן היא מציעה

. הפכה למועצה מקומית 1955ובשנת 1951הוקמה כמעברה בשנת – )1951( שדרותשדרותשדרותשדרות .4

במשך השנים התפתחה . משמשת כמרכז עירוני לקיבוצי המועצה האיזורית שער הנגב

בשנת . שבאה לידי ביטוי בזמרים ולהקות רבים שיצאו משדרות, במקום תרבות ייחודית

.קבלה מעמד של עיר 1996

6

עיר גדולה

עיר נפהמרכז עירוני

כפרי

מרכז עירוני

כפרי

מרכז עירוני

כפרי

מרכז כפרי

כפר

כפר כפר

מרכז כפרי

כפר

כפר

כפר

עיר גדולה

עיר נפהמרכז עירוני

כפרי

מרכז עירוני

כפרי

מרכז עירוני

כפרי

מרכז כפרי

כפר

כפר כפר

מרכז כפרי

כפר

כפר

כפר

על פי עיקרון זה תוכננו רוב עיירות הפיתוח לקום באיזורים מיושבים פחות . באזור המרכז

.ומרוחקים ממרכז הארץ ומישור החוף

:למדיניות זו היו יעדים נוספים

.להגביר את הנוכחות הישראלית לאורך הגבולות –יעד בטחוני .א

.בים הטבעיים המצויים באיזורים השוניםלנצל את המשא –יעד כלכלי .ב

שישמשו מרכז עירוני ליישובים הקטנים שסביבם על , להקים ערים בינוניות –יעד מנהלי .ג

....דירוג יישובידירוג יישובידירוג יישובידירוג יישוביפי העיקרון של

דירוג יישובידירוג יישובידירוג יישובידירוג יישובי

כלומר היו רק שני סוגי התיישבות , קוטביקוטביקוטביקוטביעד שנות החמישים להתיישבות בארץ ישראל היה אופי

: מזהשונים מאוד זה

בהם התרכזו המוסדות , ערים גדולות מאוד .1

.והשירותים כולם

מושבים וקיבוצים קטנים בעלי אופי , כפרים .2

.חקלאי

50- אגף התכנון במשרד ראש הממשלה עיצב בשנות ה

תכנית ארצית לפיתוח מדינת ישראל שקבעה כי יש לעבור

במערך מדורג יש חמש דרגות . מדורגמדורגמדורגמדורגלמערך קוטביקוטביקוטביקוטביממערך

:יםשל יישוב

.שבו גרים כמה מאות תושבים, כפר חקלאיכפר חקלאיכפר חקלאיכפר חקלאי .1

לכל כמה כפרים יהיה מרכז שבו – מרכז כפרימרכז כפרימרכז כפרימרכז כפרי .2

, מאפיה: כגון, מוסדות משותפים לכל הכפרים

.מוסדות חינוך, מכולת

. יישובים חקלאיים 30-המשרת כ כפריכפריכפריכפרי- - - - מרכז עירונימרכז עירונימרכז עירונימרכז עירוני .3

תעשיה חקלאית , במרכז יהיו מרכז מסחרי

.ינוך ובריאותהמבוססת על תוצרת האיזור ומוסדות ח

תהיה עיר בינונית שתספק שירותים עירוניים ) נפה(בכל איזור גאוגרפי – עיר בינוניתעיר בינוניתעיר בינוניתעיר בינונית .4

.מרפאות ומפעלי תעשייה גדולים, בנקים, בעיר יהיו מוסדות תרבות. לכל יישובי האיזור

.ירושלים וחיפה, אביב- תל: הערים הגדולות 3 – עיר גדולהעיר גדולהעיר גדולהעיר גדולה .5

כפרי אשר יספק שירותים לאוכלוסיה הכפרית - מרכז העירוניעיירות הפיתוח היו אמורות להיות ה

. הסמוכה

הקמת עיירות הפיתוחהקמת עיירות הפיתוחהקמת עיירות הפיתוחהקמת עיירות הפיתוח

. רובם הוקמו בתחילת שנות החמישים. בנגב 11מתוכן , עיירות פיתוח 29בסך הכל הוקמו בישראל

וחלק הוקמו , שתוכנן מחדש כעיירת פיתוח, חלק מהעיירות הוקמו על בסיס יישוב קיים

:בנגב הוקמו שני סוגים של עיירות פיתוח. ת פיתוחמלכתחילה כעיירו

5

מבוא –בנגב הפיתוחעיירות

בשנות החמישיםבשנות החמישיםבשנות החמישיםבשנות החמישים ישראלישראלישראלישראלמדינת מדינת מדינת מדינת

יום חתימת , 1949עד יולי , ונלחמה על קיומה במשך יותר משנה, 1948-שהוקמה ב, מדינת ישראל

:נאלצה להתמודד עם אתגרים רבים בשנים הראשונות לקיומה, הסכם שביתת הנשק עם סוריה

בשנותיה הראשונות הכפילה מדינת ישראל את אוכלוסייתה פי – קליטת עלייה גדולהקליטת עלייה גדולהקליטת עלייה גדולהקליטת עלייה גדולה .1

עולים תוך 700,000-קלט כ, קום המדינהיהודים עם 650,000שמנה , היישוב: שניים ויותר

העלייה הגדולה ממדינות ערב ומאירופה חייבה את המדינה הצעירה . שלוש וחצי שנים

.חינוך ובריאות למאות אלפי העולים החדשים, תעסוקה, דיור, למצוא פתרונות הזנה

,בעיקר בנגב, ישראל כבשה במהלך מלחמת העצמאות שטחים גדולים – יישוב הגבולותיישוב הגבולותיישוב הגבולותיישוב הגבולות .2

והיה צורך ליישב אותם על מנת להבטיח את הריבונות עליהם וליצור רצף טריטוריאלי

.של יישובים יהודיים עד לאילת

נסיון להפקת –בעיקר באיזורים החדשים שנכבשו במלחמה , של המדינה פיתוח כלכליפיתוח כלכליפיתוח כלכליפיתוח כלכלי .3

.מחצבים בנגב ופיתוח חקלאות ותעשיה במקום

העלייה הגדולההעלייה הגדולההעלייה הגדולההעלייה הגדולה

רוב האוכלוסיה . שראל מאות אלפי עולים מאירופה וממדינות ערבבשנות החמישים הגיעו לי

.ועל כן היה רצון ליישבם בערים, היתה אוכלוסיה עירונית

שננטשו מתושביהן הערבים , תחילה נשלחו העולים החדשים לערים ושכונות במרכז הארץ

חר מכן נשלחו לא. ובבסיסים ריקים של הצבא הבריטי) לוד, חיפה, יפו, כגון ירושלים(במלחמה

אך גם שם אזלו ) בית שאן, צפת, אשקלון(העולים לערים נטושות באיזורים מרוחקים יותר

והיה צורך להקים עבורם , רוב העולים שוכנו באופן זמני במחנות עולים בכל רחבי הארץ. הדירות

שחלקן הגדול היה צמוד לערים', מעברות'הועברו העולים מהמחנות ל, כך. יישובים חדשים

ערי –שהוקמו באיזורים בהם עתידים לקום יישובי קבע , קיימות ואחרות היו יישובים זמניים

. פיתוח

באיזורים , ערי הפיתוח נקראו כך משום שהיו ערים שהוקמו בתמיכה ובתכנון של הממשלה

. שהמדינה רצתה לפתח

פיזור האוכלוסיהפיזור האוכלוסיהפיזור האוכלוסיהפיזור האוכלוסיה

מהתושבים חיו בשלוש 60%- כ. החוףמהאוכלוסיה באיזור מישור 80%בזמן הקמת המדינה חיו

מושבים וקיבוצים ברחבי , האחרים חיו במושבות). ירושלים וחיפה, אביב-תל(הערים הגדולות

. הארץ

על ::::פיזור האוכלוסיהפיזור האוכלוסיהפיזור האוכלוסיהפיזור האוכלוסיהמדיניות התכנון בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל התבססה על עיקרון

ים של המדינה ולמנוע את הצטופפותה יש לפזר את האוכלוסיה על פני חלקיה השונ, פי עיקרון זה

4

19 ........................................................................................................................................ דימונה .4

19 ..................................................................................................................... המיקום בחירת .4.1

19 ........................................................................................................... הראשונים המתיישבים .4.2

20 .............................................................................................................................. תעסוקה .4.3

20 .............................................................................................................גרעיני למחקר הקריה .4.4

21 ........................................................................................................ העבריים הכושים קהילת .4.5

21 ........................................................................................................הארנונה כספי על המאבק .4.6

21 .................................................................................................. עובדים למאבקי כסמל דימונה .4.7

23 ........................................................................................................................................ נתיבות .5

23 ...................................................................................................................... העיירה הקמת .5.1

23 ............................................................................................................................. דתי אופי .5.2

23 ......................................................................................................................... סאלי הבבא .5.3

24 .................................................................................................. בנתיבות אתיופיה עולי קליטת .5.4

25 ............................................................................................................................................... ביבליוגרפיה

3

חוברת לתלמיד -עיירות הפיתוח בנגב

גוריון- המכון למורשת בן, אילן בן יעקב וצוות מערך הפיתוח: : : : כתיבהכתיבהכתיבהכתיבה

גוריוןגוריוןגוריוןגוריון- - - - כל הזכויות שמורות למכון למורשת בןכל הזכויות שמורות למכון למורשת בןכל הזכויות שמורות למכון למורשת בןכל הזכויות שמורות למכון למורשת בן ©©©©

תוכן עניינים

5 ..................................................................................................... מבוא –עיירות הפיתוח בנגב .1

5 .................................................................................................... החמישים בשנות ישראל מדינת .1.1

5 ........................................................................................................................ הגדולה העלייה .1.2

5 ...................................................................................................................... סיההאוכלו פיזור .1.3

6 ............................................................................................................................ יישובי דירוג .1.4

6 ................................................................................................................ הפיתוח עיירות הקמת .1.5

7 ........................................................................................................................ מחצבים עיירות .1.6

7 .......................................................................................................................... :העיירות ואלו .1.7

8 ............................................................................................. למציאות תכנון בין – הפיתוח עיירות .1.8

9 .................................................................................................................... 70- וה 60- ה שנות .1.9

9 .................................................................................................... נוסף עלייה גל – התשעים שנות .1.10

10 ................................................................. היום ועד 90- ה משנות הפיתוח בעיירות ותעסוקה כלכלה .1.11

11 ......................................................................................................................................... ירוחם .2

11 ............................................................................................. 1954 - 1951 'ירוחם תל' מעברת .2.1

11 ...................................................................................................... חקלאי ביישו – ירוחם כפר .2.2

12 ........................................................................................................... מקומית למועצה מכפר .2.3

12 .............................................................................................. בירוחם תעשייה – השישים שנות .2.4

13 ............................................................................................. ותקוה ייאוש – 80- וה 70- ה שנות .2.5

13 ............................................................................ חינוכית ומהפכה גדולה עלייה – התשעים שנות .2.6

13 ......................................................................................................... ביישוב ותעסוקה כלכלה .2.7

13 ............................................................................................................... בירוחם האוכלוסיה .2.8

14 ..................................................................................................................... בירוחם אתרים .2.9

15 ........................................................................................................................................ שדרות .3

15 ............................................................................................................... דורות- גבים מעברת .3.1

15 ................................................................................................................... לעיירה ממעברה .3.2

16 .......................................................................................................................... 70- ה שנות .3.3

16 .......................................................................................... הסביבה ויישובי שדרות בין היחסים .3.4

17 .................................................................................................... נגבי תרבותי מרכז – שדרות .3.5

17 ........................................................................................................................ הנגב מכללת .3.6

17 ................................................................................................... 90- ה בשנות הגדולה העלייה .3.7

17 ...................................................................................................... החזית בקו יישוב – שדרות .3.8

2

: בתמונה

–ירוחם

אז והיום