עדי נס / מוזיאון תל–אביב לאמנות

עדי נס

מוזיאון תל–אביב לאמנות

מוזיאון תל–אביב לאמנות

מנכ"ל ואוצר ראשי: פרופ' מרדכי עומר

עדי נס: סיפורי התנ"ך

ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת–זמננו

שד' תרס"ט 6

פתיחה: כ"ו באדר תשס"ז, 16 במרץ 2007

תערוכה

אוצר: מרדכי עומר

מסגור: עמיר אזולאי

תלייה: טיבי הירש

תאורה: נאור אגיאן, ליאור גבאי, אייל ויינבלום

קטלוג

עיצוב והפקה: מגן חלוץ

עריכת טקסט: דפנה רז

תרגום מאנגלית: דפנה רז ]עמ' 25-9[, דריה קסובסקי ]עמ' 35-27[

תרגום ועריכה אנגלית: עינת עדי

גרפיקה: עלוה חלוץ

התערוכה והקטלוג באדיבות:

גלריה זומר לאמנות עכשווית, תל–אביב

גלריה ג'ק שיינמן, ניו–יורק

גלריה פראז–דלאוואלאד, פריז

תודה מיוחדת לקרן למצוינות בתרבות

שער עברי: ללא כותרת )הגר(, 2005 )פרט(

שער אנגלי: ללא כותרת )יעקב ועשיו(, 2006 )פרט(

© 2007, כל הזכויות שמורות לעדי נסמוזיאון תל–אביב לאמנות, קט' 2007 / 5

מסת"ב: 978-965-7161-56-2

7 פתחדבר מרדכיעומר

9 "יותרמהאימה,החסד" דוריתלויטה–הרטן

27 סיפוריהתנ"ךשלעדינס סוזןצ'בלאו

37 ציוניםביוגרפיים

עבודות

43 חיילים

67 נערים

79 אסירים

93 סיפוריהתנ"ך

תוכן העניינים

�

הדיוןביחסיםביןטקסטודימויחזותימעלהבזכרוני,כלפעםמחדש,אתתשובתושלסמואל

והדימוי[ ]הטקסט הם ומים, אש "כמו לאיור: ניתנת הספרותית יצירתו אם לשאלתי בקט

באיםבמגעבאזורההתאדות".המסרשביקשבקטלהעבירבאותהפגישהבפריז,בספטמבר

1975,היהכיהמפגשעםהטקסטהספרותי—כמועםכלתופעתמציאותשאיתהבאהאמן

במגע—עשוילעוררתגובהיצירתיתולהולידמבעחדש)חזותי,במקרהזה(,הניחןבחיים

משלעצמו.

מפגשושלעדינסעםסיפוריהתנ"ךבארבעהשניםהאחרונותהולידמסעמרתקבמבוכי

חג הוא אלה באתרים ועכשיו. הכאן במרחבי גם ובעקבותיהם הפרטי, עברו של הזיכרון

ומתוכםהואבונהאלגוריותעלמצבוהאישיועלהמצבהאנושי,באמצעותסיפוריהתנ"ך

ששבואתלבווהפכולחלקמחייו.במהלךעבודתההכנהלסדרתתצלומיועלסיפוריהתנ"ך,

ובה–בעת בזיכרוןהתרבותיהקולקטיבי— נראטיביםאלה נסאחרהעקבותשהותירו תר

שוטטבסביבתוהקרובהבחיפושאחרבני–דמותםשלגיבוריהתנ"ך,שאותםמצאבדמויות

חסרותהדמותשלדריהרחוב.באמצעותהמקדמיםהתרבותייםהטעוניםלעייפההואשב

אל האישיים מנתוניהם החורגים במתחים אותן מטעין התלושות, הדמויות את ומחייה

רולאןבארת כלתמונות–האם,כדברי בין והחשובה עברהסודהאישי—התמונההאחת

ם. לו הצי על ת במחשבו

הדעת על מעלה התנ"ך, סיפורי בהנחיית ילדותו של הפתלתלים באתרים השיטוט

אתדרכםשלרבי–אמןמאזומעולםלקשוראתעולמםהקונקרטילרבדיהשפהוהתרבות

האחוזיםבו,ובתוךכךלטוותממנואתהמופלא.אזכירכאןשתידוגמאותמופתלהליכי

)1635בקירוב(שלרמברנדט]איור1[, טווייהטמיריםאלה:הראשונההיאמשתהבלשצר

המנציחרגעמסתוריהמתוארבספרדניאלפרקה',באמצעותחומריםחזותייםוטקסטואליים

שמצאבסביבתוהקרובה—אצלשכנווחברוהרבמנשהבן–ישראל]ראואיורים3-2[.

האנט הולמן וויליאם של החדשה והברית התנ"ך ציורי היא השנייה הדוגמא

היסטורי–מדעי לדיוק האנט חתר הפרה–רפאליטים האמנים כשאר .)Holman Hunt(בטיפולובכתביהקודש,באמונהכיהמגעה"ריאליסטי"יעשירויעמיקאתהמסרהרוחנישל

התמונה.למסעהצליינותהראשוןשלויצאהאנטב–1854,במטרהלצייראתסיפוריארץ

פתח דבר

מרדכי עומר

רמברנדט ואן–ריין, משתה בלשצר, 1635 בקירוב,

שמן על בד, אוסף הגלריה הלאומית, לונדון

1

De terminis עמוד בספרו של מנשה בן–ישראל

vitae libri tres, אמסטרדם, 1639

רמברנדט ואן–ריין, דיוקן מנשה בן–ישראל, 1636,

תצריב, אוסף רייקסמוזיאום, אמסטרדם

2

3

��

חייל נראה החיילים, כסדרת המוכרות ,]55 ]עמ' ב–1995 נס עדי שיצר באחתמהעבודות

פשוטו אותם, יוצר או פצעיו על איפור מורח בו המטפל החובש אם ברור שלא פצוע,

כמשמעו,באמצעותהצבעיםשבערכתו.אניסבורהשעבודהזומייצגתאתכלליצירתושל

נס,במלנכוליההמרוכזתשהיאממצהמתוךערטולןהמרהיבשלהסטיותביןהדימוילבין

הטקטיקותהננקטותבהלכיסויהמציאותהמתוארת.

תרת,כמורובעבודותיושלנס(מכילהאת כו אמנם,עבודתהחיילהפצוע)שמהללא

כלהדימוייםשבעולםואףלאאחדמהם.אפשרלראותבהמשטחשעליומוטליםצלמים

וסמלים,איקוניםופרדיגמות,אוצראנציקלופדישלדימויים—אבלדימוייםבתנועה,שאין

לתתבהםאמון.בענייניאמון—נסמעדיףלבנותאתהנראהבעצמו,גםאםאתהאביזרים

אידיאולוגיות היסטוריות, מתוך מלקט הוא בעבודותיו והמומחז המדומה של לשירותו

ואסטרטגיותנתונות.

הזיכרון מן היטלים אינספור בתוכו מחזיק ע הפצו ל י החי מכנה שאני הדימוי

הוא דתית; עבודה הוא זה ובמובן ,]146 עמ' ]ראו הפייטה את מהדהד הוא הקולקטיבי.

)1634(Pentamerone–בהמופיעהלגרסהויותר—הנמה ה י י פהפ מתייחסלסיפורהישלג'אמבטיסטהבזילה)Basile(מאשרלזוהמאוחרתיותרשלשארלפרו)Perrault(;הואן)1793(שלאן–לואיז'ירודה)Girodet(]עמ'136[ובתוךכך ו מי י ד אנ ת מהדהדאתשננושאבכנפיואסתטיקההומוארוטית;ועלבסיסזהמונחותשכבותשמקורןבאתוסהמקומי

ועניינןקודיםשלהתנהגותצבאית.אבלמעללכללפנינואלגוריהשלהאמנות,שונהבתכלית

האב ואן–מיריס פרנס של )1661( ר ו י הצ של ה י ר אלגו דוגמת לנו, המוכרות מאלה

ר)1638-39(שלארטמיזיה ו י הצ של ה י ר כאלגו עצמי ן ק ו י )van Mieries(—אודר)1660(שליאןורמייר,שבהןהאמנותהיאאשה. ו י תהצ ו ג'נטילסקי)Gentileschi(ואמנובכלזאת,החובשהמרפאאתפצעיהאגו,היוהרהוההיבריסשלאדוניס–אנדימיון–נרקיס,

מדברבשפהשלאלגוריותאלה.

ייצור אופני של מעומס להימנע משתדלת בלבד, בנראטיבים כרגע מתמקדת אני

של מצוירת כחידה הזאת, הרב–שכבתית ההבניה ועדיין— ומעובדים, וסגנונותשאולים

הסופי כשהדימוי מעורבות, כך כל רבות כשגיאולוגיות לביאור. מתחננת זכרונות, רסיסי

"יותר מהאימה, החסד"

דורית לויטה–הרטן

הקודשבדרךהנאצלהוההולמתביותראתאמונתוהאוונגליסטית.המסעהניבתמונותכמו

במקדש)1863(]איור4[,המתעדתאתנוהגם,מראםולבושםשלבני שו י של אתו מצי

הקהילההיהודיתבירושליםבאמצעהמאהה–19.בניסיוןלצייראתהעברעלסמךעדויות

ראייהישירות,יצאהאנטלמסעותנוספיםאלארץהקודש)1872-1869,1892(,בהצייראת

סיפוריהתנ"ךבנוסחפרה–רפאליטיהמשוחררמעננותשלמסתוריןומטאפיזיקה.

ביןהפרטי לביןאמנותשלחלל, זמן ביןאמנותשל נסיונולגשר על נס לעדי תודה

היומין. עתיקות התנ"כיות באלגוריות הצפון הקולקטיבי הזיכרון לבין כך כל והאינטימי

החזרהאלהשורשיםמנקודתמבטשלההווהמהדהדתלאמעטיצירותפרוזהעכשוויות,

שעמדתןלגביהמציאותהישראליתמומשגתדרךהפרטי.אנוגאיםלהציגבפניקהלושל

מוזיאוןתל–אביבאתסיפורוהפרטישלנס,המוצגבאופןכהכןופיוטי.

צ'בלאו וסוזן )גרמניה( לויטה–הרטן דורית בקטלוג, המאמרים לכותבי תודה

)ארצות–הברית(.עלעריכתהטקסטוהתרגוםמאנגליתתודהלדפנהרזולדריהקסובסקי,

ומפיקו, הקטלוג למעצב מיוחדת תודה האנגלי. בנוסח הטיפול על תודה עדי ולעינת

מגןחלוץ,ששקדעלפרסוםזהבמסירותוביצירתיות.תודהלצילהוגיוראירוןעלהעידוד.

סדרתסיפוריהתנ"ךשלנסהוצגהלראשונהבגלריהג'קשיינמןבניו–יורק;למנהלהשל

הגלריהאנומודיםעלכךשאיפשראתחשיפתההראשונהשלהסדרה.

וויליאם הולמן האנט, מציאתו של ישו במקדש,

1863, שמן על בד, אוסף בית סדלי, המוזיאונים

הלאומיים, ליוורפול

4

עדי נס, ללא כותרת, 1992

Adi Nes, Untitled, 1��2

1011

Jacques Lacan, "Kant avec Sade", Ecrits (Paris: Seuil, 1966), pp. 765-790

1

נראהכמוארכיאולוגיהשלעצמו,מתבקשלשאולמהמבודדבוומהישבושאסורלראות.

הפיתויגורראותיאלמחוזות"הממשי"הלאקאניאניים:האםלאהואזהשאמר)במאמרו

הידוע"קאנטעםסאד"(,שתפקידהיופילהוותמכשולאחרוןבחסימתהגישהאלהאימהשביסודהדברים?1

אכן,ברבותמעבודותיושלעדינסהיופימכסהעלאימה,והדברודאיממשבסדרות

לאתר אפשר המהלך ראשית את התנ"כיות. בתמונות כך ואחר והנערים, החיילים

ידאחתבלבד בעבודהמ–1996,המתארתקבוצהשלחייליםמוחאיםכפייםולאחדמהם

]עמ'45[—והמשכובעבודהמשנת2000,שבהנראיםנעריםתוקפיםילד]עמ'69[,ואחרכך

במראההגווייהשעוטהגופושלנוחהתנ"כיבאחתמעבודותהתנ"ך]עמ'107[.עבודותאלה

מצייתותאמנםלכלליההרמוניהוהקומפוזיציההקלאסיים,ושלווהגדולהנסוכהעלמערך

התנוחותהמוקפאבהןוחומקבלאפגעמנגעהאלימותהפורץמןהתוכן;אבלאימהאחרת,

שבגרעינהחוסרהיכולתלתתלהצורהומלים—אימהאוניברסלית,אםתרצו—מתחרה

בכלהיופיהזה.

שהיתה היא הקדושה ורוניקה מדוע לתהות לי גורם האימה בלב הזה האסור המבט

לייצוגושל לפטרוניתהצילום—כאשרמדוזה,עםמבטההמאבן,היאמופתטובממנה

הבלתיניתןלייצוג,הממשי,המתנגדלחיבוקהשלהאמנות.מדוזה,שראשהמתפענחבמגן

נוכחת אינה המקצוע, סודות אל האמנים עמיתיו את המדריך קראוואג'ו של )1596-98(

בעבודותיושלנס—אבלשיעורהנוכחגםנוכח.מבטה,ההופךאדםלאבן,מתורגםלתמונות

החיותשהואבונה,המדמימותאתהחייםלחזיוןראווהקפואממשכמעשהמדוזה.

כאןאנינזכרתבשירושלפרסיביששלי"עלמדוזהשלליאונרדודא–וינצ'יבגלריה

בפירנצה"—ציורהמיוחסלליאונרדו)אךמקורוכנראהבאסכולהפלמיתסביב1600(]עמ'

145[ומתארמדוזהקטלניתאףיותרמזושבציורושלרובנס,השמורבמוזיאוןלתולדות–

האמנותבווינה.שלי,רומנטיעדלשדעצמותיו,כותב:"אךיותרמהאימה,החסד/הואשהופך

אתנפשהמביטלאבן",2ובכךהואממקםאתהזיווגהחולההזהשליופיואימהבדמותהשל

מדוזה,שידעהטוביותרמשאריצוריהמיתולוגיההיוונייםאתמחירהנראות.אמנותיכולה

להרוג,אומרתמדוזה,אלאאםתכסהאתמקורהאימה;ועדינסמקשיבלשיעורהושומע

בעצתה.

ע.לפנינולאחיילולאפצוע:במקום להפצו י אנימסתכלתשובבדימוישכיניתיוהחי

מדיםהואלובשדקורום,ותנוחתוהיאמחווהמוצפנת.מאומהמאימתהמלחמהאינוחודר

לסצינה,אבללפתחושלהיופיהגדולרובץדבר–מהאיוםיותרמהממשי—דברשנסמדגיש

לבצע לעבודה הואשמאפשר הגרוטסקי היסוד הגרוטסקה. תחושת והוא עבודותיו, ברוב

פיתולולהגןעלעצמהמשלמות–יתר.

המקורשממנושאבההגרוטסקהאתשמה,הגרוטו)grotto(,הואמערתהרהוריםשהיתהתרבות ה–17— המאה של והשגיונות הפנטזיה בגני לימים ונפוצה הרומאים על חביבה

פולחן מדומות, וחורבות מערות הזרועים מלאכותיים גנים בדמות קדמוני נוף חיקוי של

טבעהמוצאאתביטויובאובייקטיםהרחוקיםמלהיותטבעיים.בגרוטוהטבעהופךלגרסה

מאובנתשלעצמו—עולםתפורלפימידה,הנעביןחייםלמוותומכילאתהחיכדומם

ואתהתנועהכקיפאון.איבוןכזה,הכרוךבייצורמלאכותישלטבע,טמוןגםבגרעינהשל

אסתטיקתהתמונותהחיות)tableaux vivants(שבבסיסעבודותיושלנס.בצורתןהמקוריתהיוהתמונותהחיותבימוי–חיקוישלמצביםשמקורםבאמנות,כלומר,הןהיוהיפוכושל

הגרוטו—אבלבשתיהצורותכאחתאצורההמשאלהלחקות,ובתוךכךלהקפיאולשמר.

איןזהמקרהאפואשנסמתייחסהןלאסתטיקהשלהתמונההחיההןלזושלהגרוטו,

מוכפלת הצילום במדיום רגשי. אימפקט אלא מקום אינו בעבודותיו שהגרוטו למרות

תשוקתהשלהתמונההחיהלהכחידאתממדהזמן.התנועההקפואה,שנסמכהעליכולתם

שלהשחקנים,משוחררתבצילוםמתלותזוכדילהישארלנצח,ובתוךכךגםמזדכהכנכס

ומעולם, מאז האמנות את הרודף הנצח, שרעיון ומאחר צפייה; כמושא ומתגלמת תרבות

תובעיותרמאשרסממניםשלגרוטסקה—ברורמדוענסשותלאותםבמסגרתהרחבהיותר

שלמסורתהתמונה.

Percy Bysshe Shelley, "On the Medusa of Leonardo da Vinci", Posthumous Poems

of Percy Bysshe Shelley, ed. Mary W. Shelley (London: John & Henry

L. Hunt, 1824), pp. 139-140

2

קראוואג'ו, ראשה של מדוזה, 1596-98, שמן על בד מודבק

על עץ, אוסף גלריה אופיצי, פירנצה

Caravaggio, Head of Medusa, 15�6-��, oil on canvas

mounted on wood, collection of Galleria Uffizi, Florence

1213

שתיתנועותמוצפנותבכלאחתמתמונותיושלנס:תנועהאחתמאבנתדימויאיקוני,

והשנייהמסיטהאתמשמעותו;התנועההראשונהסטאטית,והשנייהדינמית)וישבכךכדי

להכניסאתהצופהלמצבקטטוני(.בעבודהשיצרנסב–1998נראיתקבוצתחייליםתוקעת

מוטשעליומטפסאחדמהם]עמ'44[,בהערהעלאחדהתצלומיםהאיקונייםשנוצרובשירות

החלוםהציוני—הנפתדגלישראלבאילת)"דגלהדיו"(ב–10במרץ1949.דימויזה,המתעד

רגעמכונןבזיכרוןהחזותיהקולקטיבישלהישראלים,בעצמומאזכראתתצלומוהמפורסם

שלג'ורוזנטל,שבונראיתהנפתהדגלהאמריקאיבאיבו–ג'ימה]עמ'143[.לגניאלוגיהשל

הדימוישכבותנוספות,מאחרשתצלומושלרוזנטלהיהבתורושחזורשלהתצלוםהראשון

בו נראה יחסי–הציבורשלהמרינסמשוםשהדגלהאמריקאי שלהמעמד,שנפסלעל–ידי

קטןמכדילהלוםאתגודלהשעהההירואית.אתדימויהנפתהדגלאפשרלשרשרלאחור

ולהמשיךעד ;)Leutze( לוץ )1851(שלעמנואל ר ו ו הדל את צה חו ן גטו נ שי ו ו עדאוגוסטוס הקיסר עבור שגולפה ,)Dioscurides( דיוסקורידס של Gemma Augustea–לשל הקמה מתארת בה החקוקות הסצינות ואחת לספירה, הראשונה המאה בראשית

את להוסיף נוכל הזה לשפע ופנוניה. בגרמניה הרומאים נצחונות לציון נס טרופאיון—

מוטיבהעלייהלשמים,הצובעאתהתצלוםבגווניםרליגיוזיים.

בגרסתושלנסנוכחיםכלהרכיביםהשולחיםלהקשרהנכוןותורמיםלאיקוניזציהשל

הדימוי—התורן,המחווה,החיילים;אלאשחסרבהגרעיןהדימוי,סיבתמטענוהקולקטיבי,

דהיינוהדגל—והדברמסיטאתהקריאהבהלכיווניםאחרים.עלפניונסיוצרכאןסיטואציה

את בצד להניח מעדיפה הייתי אבל — לאומי נראטיב באירוניה שמבקרת גרוטסקית,

נותרות — חסר הדגל כאשר כאן. המתרחש יותר חתרני בהיסט ולהתבונן המובן–מאליו

מחוותורפליקותחזותיות,שנצרבובקליפתהמוחשלנוכשכבותשלהיסטוריהאיקונוגרפית.

במובןמסויםהדגלאינונחוץעוד,שכןההקשרשלתוכונבנהכברקייםבעינירוחנו.הדגל

שאיננו-סיבתהקיוםהנאצלתשהשתבשה-הופךלאלגוריה.אניקוראתלהאלגוריהשל

התמונההאבודה,בניגודלאלגוריהשלהאמנותשיצרנסבדימויהחיילהפצוע.

אובייקט אחר חיפוש אינו נשמע, שזה ככל פיוטי האבודה, התמונה אחר החיפוש

אלאדרךלהכירבכךשאיבדנואתהיכולתלראותולהביןתמונות,כדרכנולפנישהעולם

טבעבמפולתשלדימוייםחזותיים,כאשרתמונות—בטרםהפכולסחורות—היועדיין

אובייקטיםנדיריםהטעוניםבעמדהמוסרית.מכך,דומני,נובעתהמלנכוליהשלנס,ובזכות

מודעותולאובדןוכמחווהלומובניםתצלומיוכתמונות.אתהמרחבבעבודותיוהואבונה

ופסיכולוגית. כחללתמונתי,כלומר—חללשאינומייצגטריטוריהממשיתאלאמדומה

שנבחרו האנשות, אלא ממשיים אינדיווידואלים אינן עבודותיו את המאכלסות הדמויות

תולדות–האמנות של החיים המתים — וסיטואציות רעיונות לייצג כדי ונוצרו–מחדש

בתפקידןכיוצרותמיתוסים.השאיבההמתמדתהזאתממאגרהנושאיםוהאיקונולוגיהשל

האמנות—השומר)כמאמרבורדייה(עלהאמנותהגבוההבהגדרתהככזוומבחיןאותהמצורות

הצייר, עבודת של הפיזי ההיבט ואילולא נס; של לעבודתו טיפוסית — נמוכות3 ביטוי

היהאפשרלהשוותאתמלאכתיצירתהדימוייםבסדנה—שעיקרהלאסגנוןאלאתפיסה

גופניתהמחלחלתבבד—לתהליךהייצורהארוךוהמוקפדשעובריםתצלומיושלנסבדרכם

להיעשותתמונות.

בהקשרזהמפתהלהיזכרבקסםשהילךעלדלקרואההמדיוםהחדששלהצילוםסביב

אמצעהמאהה–19,כשעזרלחברואז'ןדורייה)Durieu(בסידורמודליםלצילוםואחרכךשל התיעודי אופיו שאת נדמה .]142 עמ' ]ראו ציוריו על לעבודה אלה בתצלומים נעזר

המדיוםשלונסמפעילככלילטיפולבביתהגנזיםשלהאמנות,שמתוכוהואמבקשללקט

דימוייםלשימור.במובןמסויםנסהואשראוצר,המוזיאוןהואהגרוטושלו,ואבזריהאמנות

הםספרהאחוזותוהקרקעותשבוהואשקוע.

חייב הוא ומחוות; מנראטיבים ליותר זקוק נס לתמונה התצלום את להפוך כדי אבל

להפיקהילהכמוזושבציורים,כלומרלכונן–מחדשמופעראווהמסוים,שבשונהממקביליו

במדיומיםפחותיםשומרעלמימדעומקהנושאומקריןערךשל"עבודתאמנות".במונח

Pierre Bourdieu, Distinction: A Social Critique of the Judgement of Taste

(Cambridge, MA: Harvard UP, 2002)

3

מיכה פרי, חייל מניף את דגל הדיו באום–רשרש

)אילת(, 1949, תצלום שחור–לבן, באדיבות לשכת

העיתונות הממשלתית, ירושלים

Micha Perry, A Soldier Raising an Ink-

Drawn Flag at Um Rashrash (Eilat), 1�4�,

black & white photograph, courtesy of

Government Press Office, Jerusalem

עמנואל לוץ, וושינגטון חוצה את הדלוור, 1851, שמן על בד, אוסף

מוזיאון מטרופוליטן, ניו–יורק

Emanuel Leutze, Washington Crossing the Delaware, 1�51, oil

on canvas, collection of the Metropolitan Museum, New York

1415

"ראווה")spectacle(אנימשתמשתלאבמובןשנתןלוגידבור)Debord(,אלאבהוראתוהישירהכמהשממוסגרומופרד,מוצגלראווה.עלינולהשעותלרגעאתדעותינוהקדומות

ביחסלקלקולשמצייןהמונח—המצביעעלשטחיות,שטיחותופורענויותדומות—מאחר

רגשיים. מצבים ומעצימות ממסגרות הן כאשר התמונות שמפיקות באפקט חלק לו שיש

הראווהשבתמונותשוות–ערךלמהשייקרא,במונחיםרליגיוזיים,אפיפניה—אלאשבניגוד

למקרההרליגיוזי,הראווהכאןאיננהתוצר–לוואי:היאמושרשתבאופןהעבודהכשלעצמו.

הבנהזושלנס,הרואהבראווהייצורשלפנטזמה,מחזירהאותיאלאסתטיקתהתמונות

החיותהמשמשתאותובבימויעבודותיו.התמונותהחיותמשחזרותבדרךכללסצינהשכבר

"התרחשה"עלהבדאורגעהיסטורישכבר"נרשם"בתמונה.במובןזההתמונהאינהמחקה

היא גודרד, מייקל של במילותיו אמנות"; של כ"חיקוי מתגדרת לא גם אבל מציאות—

ממסגרת"חייםהמעמידיםאתעצמםכמופעראווהשלחיים,חייםבהשהיה".4נס,המשתמש

באסתטיקתהתמונה,מעונייןפחותבמסירתמצבממשי,פיסתמציאות,והרבהיותרבתפיסת

להיות עשויה המוצא שנקודת למרות ומסמנים. סימנים של מוצפנת כמערכת המציאות

תרת,1999(]עמ'53[—עבודה מעוגנתבמציאות,כמובמקרהשלהחייליםבמים)ללאכו

הניצחון את חוגג חייל המראה ף, י י ל המגזין עטיפת על איקוני דימוי פי על שנעשתה

הזאת, המציאות של בתיעוד מדובר אין — ]141 ]עמ' ששת–הימים במלחמת הישראלי

אפילולאבביקורתעליה,אלאבעיבודשלרגעטעון,שכברעברמיתולוגיזציה,לתוךרשת

החייליםמהשנים היטבבסדרת מודגמת זו יכולת קולטניםתרבותיים. גדולהבהרבהשל

2000-1994—פרויקטשבוחקרנסאתהסמלהגרעינישלהישראליותבהתגלמותה,דמות

החייל,המשלבתחלומותישניםעלנעוריםנצחייםעםאידיאתהיהודיהחדש,ההאנשהשל

הציונותהמשיחית.

על–ידי שהותנו נצח נעורי של במצב מוקפא הוא אוקסימורונית. דמות הוא החייל

מותו—מוותממשיאוכזההמסתמןכאפשרותבאופק.לכן,בדומהלאליםההומריים,הוא

בן–אלמוותשלעולםלאיזקין,ובמובןזהבן–דמותוהואאדוניסהמיתולוגי—צעירלנצח

במותו—ולאטיתונוסהיפה,שאאוסאלתהשחר,באהבתהאליו,הפצירהבזאוסלהעניקלו

חייאלמוותאךשכחהלכלולבבקשתהגםעלומיאלמוות.

של מיתולוגיים כהדים בקרקס, כשחקנים — שונות בתנוחות החיילים את יוצק נס

הסיפורהיווני,כדמויותבסאגההנוצרית.אבלבהקשרשלהחברההישראלית,הנראטיבים

הללומחוויריםלמראההדימוישהחייליםמציביםמולהתשוקההאמיתיתשלהחברההזאת:

הםמהשהחברההישראליתתראהכשתסתכלבמראה.

בשאלות )Mosse( מוס ג'ורג' של הדרך פורץ מחקרו על לדבר ברצוני זו בנקודה

הלאומיות,הגוףהגבריומעמדחברתי.מוסמצאשהסטריאוטיפהגבריהתגבשסביבסוף

מאתגרים החלו הלאומיות הזהויות וניצני המהירה התעשייתית כשהצמיחה ה–18, המאה

היררכיותישנות.5בזמניםכאוטייםאלהאנשיםביקשולהיאחזבסמליםשיפיגואתפחדם

משינוי,ובאידיאליזציהשלהגוףהגבריהםמצאודו–קיוםשלכוחוריסוןבצורהאחת,שהיה

בהכדילייצגאידיאליםשלאאוימועל–ידיכוחותהמודרניזציה.הגוףהגבריהיהלאיקון

אומה של לסמל הפך הגברי הגוף ללאומיות; פנים ונתן הדרך ישרת החברה של החזותי

בריאה.

ודאישהאידיאלהזההוקםעלגבינדבכיםקיימים—אבלבאותושלבמכונן,נדבכים

הגבריהאידיאלי הגוף הגניאלוגיהשל סימטריבמסגרתהסטריאוטיפ. באופן אלהשולבו

ראשיתההרחק,בפסליםהיוונייםמהתקופההקלאסיתוהקדם–קלאסית—שושלתהנמתחת

מצלמיותהאבן)kouroi(שלהיווניםהארכאים,עבורדרךהמודליםהקלאסייםוההלניסטיים,האתוס את הלמו שלא גופים .)Breker( ברקר ארנו של השלישי הרייך לתפלצות ומשםשמאחוריהאסתטיקההזאתהיוארורים,ולראיההמקרהשלהפיזיונומיההיהודית,שהסתירה

בינהלביןהאידיאלתרמה—לפימוס—לפריצתהשלהאנטישמיותהמודרנית.איןפלא

אפואשכאשרהציונותחיפשהמודללעיצובהאדםהחדששראתהבעינירוחה,היהעליו

להיותשלילהמוחלטתשלדימויהיהודיהגלותי.היאאימצהאתהאידיאלהמתחדששל

הגוףהמערביובמונחיוחלמהאתהעבריהחדש,שלימיםהיהלדימויהצברונדחסלדמותו

שלהחייל.

אנימרחיבהבענייןזהמשוםשבסדרתהחייליםנרתםנסלמשימהמורכבתממהשנדמה

במבטראשון.ישבהמשוםפירוקשלאידיאלישן,בדומהלמהלכיםשהניעובישראלמגמת

"ההיסטוריההחדשה"שלשנותה–90והבקיעיםשנבעובמיתוסהמכונןשלהמדינהלנוכח

גליהביקורתוהגינוי.

נסמתחילבעיצובחייליוכמשתתפיםבקרקס.כלהדמויותשם:בולעהאש,השרירנים,

הפריק,ההולךעלחבל.כמשתתפיםב"מופעחימום"צדדי,חייליוהםמושאלגיחוךולחמלה

ייצוגהגוףהמזויןשלהמדינהרחוקמהםמרחק גםיחד,ובהיותםכאלה—התפקידשל

רב.איןכאןדימוייםשלגיבוריםואףלאדימוייםשלפשיסטים,המסתיריםאתהאמתשל

היותםבני–תמותה—העתידיםלהזדקןולנבול—מתחתלאסתטיקתהסייבורג.החייליםשל

נס—ישנים,צוחקים,משוחחים—הםיותרנימפותחנניותמאשרמאצ'ואים,מהשהופךאת

תיאורםלסוריאליסטי,שכןהאמתמוכרתהיטבמןהמציאות:חייליםמתנהגיםאחרתבחיים

הממשיים,במיוחדכשהםנתקליםבערביםובפלשתינים.החייליםשלנס,שנותקומסביבתם

הממשית,הםפנטזמהשלהתעלותארוטיתשנדגמהלתוךתולדות–האמנותבאמצעותשורת

George L. Mosse, The Image of Man: The Creation of Modern Masculinity

(New York: Oxford UP, 1996); "Nationalism and Respectability: Normal

and Abnormal Sexuality in the Nineteenth Century", Journal of Contemporary

History 17:2 (April 1982), pp. 221-246

5

מאמרושלמייקלגודרד)Goddard(הוצגבכנסהשנתישלהחברההאוסטרלית

לפילוסופיהקונטיננטלית,24-22בנובמבר2000,באוניברסיטהשלניוסאות'וויילס,

סידני,אוסטרליה.

4

וילהלם פון–גלדן, ללא כותרת, 1900, הדפס

אלבומין, אוסף פרטי

Wilhelm von Gloeden, Untitled, 1�00,

albumen print, private collection

161�

גילומיםשלמוטיבהנעוריםהנצחיים.בסדרתהחיילים,כמובסדרותאחרות,נסמפגיןאת

כשרונולבנותתמונהבתוךתמונה,מבלילהפוךאתתמונותה"מקור"—השומרותעלמידה

מעצמאותן—לאיורים.לפעמיםהתמונותהחבויותבעבודותיודורשותידעאיקונולוגי-אך

השלליאונרדו. נ ו האחר דה לא–פעםהואבוחרבאיקוןמוכרלכל,כמוהסעו

הכברשימשבאינספורעבודותאמנות.אנדיוורהול,אנדרס נ ו האחר דה דימויהסעו

סראנו,אננילייבוביץ,סםטיילור–וודוראוףממדוב,אםנמנהרקכמה,עיבדואותובאמצעי

ולא ליאונרדו של המפורסמת הגרסה כלל בדרך נדגמת אלה לצרכים העכשווי. הצילום

סכנה תמיד אורבת הניכוס לתהליך כאשר לורנצטי, או ]139 ]עמ' פוסן רובנס, של אלה

המאפיינים בהדגשת ממנה חומק לסכנה, המודע נס, המקור. של ומסחור בנאליזציה של

הרב–משמעייםוהמוקשיםשליצירתהמופתממילאנו—דהיינוקנה–המידה,החלל,המוקד

ה: נ ו האחר דה הנושאי—המוביליםאלהתהייהשהעלהליאוסטיינברגבספרועלהסעומהישבו,בייצוגשלליאונרדו,שמזמןריבויכזהשלפרשנויות?6

זו,המפוגגתאתהלכידותשלהמבטהראשון,היאנקודתהמוצא איכותרב–משמעית

ה]עמ'51[.בתיאורוהחייליםיושביםלאורךשולחן, נ ו האחר דה לטיפולושלנסבסעו

בהקבצותקרובותככלהאפשרלתרחיששלליאונרדו,כךשהקומפוזיציההיאכמתגהמקפיץ

ותדיאוס )מתי ישו אל פונים השליחים כל הקיר, בציור המקורי. הדימוי את הזיכרון אל

ישוהוא נעותבכיוונובמחווהרחבה(. ידיהם מסביםאתפניהםממנולעברשמעון,אבל

הדמותהמרכזיתוהמוקדאונקודתהמגוזשלהתמונה.אבלהתנועהבציורהקירמהצדדים

אלהמרכזנשברתעל–ידיישועצמו,הפורשאתידיוובכךכמומזמיןאתהצופהאלתוך

מריה סנטה של האוכל בחדר לכמרים להצטרף כדי מהמסגרת יוצא או — העבודה

דלה–גרציה.

אינומוקדתשומתהלב,שכןאףאחדמחבריו ישו נס,החיילהמייצגאת בגרסהשל

החייליםאינומסתכלעליו.הואמסמןאמנםאתהמרכזהצורנישלהתמונה—אבללא

שלהנראטיב.סביבוישרקריק,ושלאכמואצלליאונרדו—איןכאןמחווההמזמינהאת

עולות תשובות כמה הזאת? הפרשנות את להבין עלינו כיצד בסצינה. להשתתף הצופים

בדעתי:ישוהנותרלבדו,ישוהנשכחמדעת,הואחיילשנגזרגורלולמות,ובאופןהחוזהאת

העתידלבואכברנמחהמזכרונםשלהסובביםאותו;ואולי,מתוךהיכרותעםיחסוהמורכב

נמחק המקור ודימוי ספרותית משמעות מקבלת המגוז נקודת לתולדות–האמנות, נס של

באופןסמלי,משוםשעינייםרבותמדישזפואתחומריותובהותירןמאחורמסגרתהילתית

ה.האיןכאןעיוןבעיוורוןבלב–לבהשלהתרבותהחזותית? ז י ל ה נ בלבד,כבמקרההמו

והיא נס, והסמלהמסחרישל אופןהפעולה היא דו–משמעית הזאתלעמימות הפנייה

והנערים האסירים החיילים, בדימויי נוכחת היא מייצר. שהוא ודימוי עבודה בכל ניכרת

בהיסטוריה ובראשונה בראש אבל — מתחלפים בתכנים נכרכת והיא התנ"ך, ובסדרת

הפרטיתשלנסכהומוסקסואל;אכן,הדו–משמעותשלהרגעההומוארוטיהיאהדומיננטית

ביותרבעבודתו.

מסורת יש בדימוי, המהבהבים הומוארוטיים מסרים בנוסח דו–משמעית לעמימות

ארוכהשבמרכזהייצוגיהגוףהגברילאורךתולדות–האמנות—אבלדומהשהמחקרמגלה

ם לו קושימסויםלהבחיןאתההומוארוטימההומוסקסואלי:אלןאלנצווייג,שבספרוהצי

כקטגוריה, ולא חקירה של כתת–תחום ההומוארוטי הצילום את מתאר טי ו אר מו ההו

מלאה,מזההבותשוקה פה משווההומוארוטיקהעםתשוקה;7עמנואלקופר,בספרוחשי

מיניתמודחקת;8ושניהםכאחדעוסקיםאךורקבייצוגיםשעניינםגוףהגברהעירום)החוקר

ת,אינו ו תאו ו ת ו נ השלישישכתבעלאמנותוהומוסקסואליות,ג'יימסססלובבספרותמומשתמשכללבמונח"הומוארוטיקה"(.9

נס, בבירורשם. נס,אבלההקשרההומוארוטי נדירמאודבעבודתושל הגוףהעירום

מוצפן,אלא כעירום לא ואף כהיצגשלהדחקה לא ההומוארוטיקה מביןאת סבורה, אני

ם )Eakins(בציוריםכמומתאבקי כפוטנציאל.במובןזההואקרוביותרלתומסאיקינססטקליף מדואו לפרנק או ,)1898( לקהל והצדעה )1885( ה י השחי ת נ פי ,)1899(

ם)1886(]עמ'137[—מאשרלפרדריקהולנד–דיי מי שי ו )Sutcliffe(בתצלוםכמועכבר)Holland Day(]עמ'22[אולווילהלםפון–גלדן)von Gloeden( ]עמ'15[:אלהמסתיריםאתתשוקותיהםמאחוריאידיאתהעלומיםהיוונית,בחיבורמופרךביןפולחניטבעשרווחו

בראשיתהמאהה–20לביןמוטיביםיוונייםקלאסיים,המקניםלתשוקתםאתהלגיטימציה

הריאליזם במונחי אלה לנושאים משיכתו להנמקת עדיין נזקק איקינס האמנות. של

המדעי—אבלנס,בןלזמניםנאוריםיותר,אינונדרשלעמימותהדו–משמעיתככיסויאלא

כאסטרטגיה,כלומר,הואמצליחלהפוךאותהלכליאסתטי.

סדרתהחייליםהיאדוגמאמצוינתלטיפולוהייחודיבנושא.נסנשעןעלמסורתארוכה

שלחיברותצבאיבקרבהיוונים,דוגמתהגדודהקדוששלתבאי,שבואידיאותשלערבות

הדדיתבתיבוליחסיםהומוארוטייםגיבשוסולידריותביןחייליםועשואותםלוחמיםטובים

יותרבשירותעריהמדינהשלהם.אצלקסנופוןואצלאפלטוןנמצאשפעשלהתייחסויות

לקשריםמינייםביןגבריםבהקשריםצבאיים,שמהןעולהבבירורשקשריםאלההובנולתוך

מערכתהחונכותביןצעירלמבוגר)pederasty(וזכולעידודכאמצעילקידוםסולידריותביןחיילים,שהדלואפשרלמצואבסיפוריםעלאכילסופטרוקלוסאואריסטוגיטוןוהרמודיוס.

באידיאת אלה נוהגים התגלגלו והלאומיות, הלאום מושגי בהנץ יותר, מאוחרים בזמנים

Allen Ellenzweig, The Homoerotic Photography: Male Images from Durieu/ Delacroix to Mapplethorpe (New York:

Columbia UP, 1992)

7

Emmanuel Cooper, Fully Exposed: The Male Nude in Photography (London &

New York: Routledge, 2006)

8

James M. Saslow, Pictures and Passions: A History of Homosexuality in the Visual

Arts (London: Penguin, 1999)

9 Leo Steinberg, Leonardo's Incessant Last Supper (Cambridge, MA: MIT Press,

2001)

6

ליאונרדו דא–וינצ'י, הסעודה האחרונה, 1495-98,

ציור קיר בטמפרה שמן, סנטה מריה דלה–גרציה,

מילאנו

Leonardo da Vinci, The Last Supper,

14�5-��, wall painting in oil tempera, Santa

Maria Delle Grazie, Milan

תומס איקינס, פינת השחייה, 1885, שמן על בד,

אוסף מוזיאון אמון קרטר, פורט–וורת', טקסס

Thomas Eakins, The Swimming Hole, 1��5,

oil on canvas, collection of Amon Carter

Museum, Fort Worth, Texas

1�1�

הרעות,שצביעתהבגווניםהומוארוטייםתרמהלרתימתהשלאחוותהחייליםלשירותהאומה

שלמענהלחמו.

החייליםשלנס,כשאינםישניםאומשחקיםבקרקס,מתנהגיםזהבחברתזהכמוקשישות

ובניגודלדימויההומוארוטיהמובהק,הםלעולםלאמופיעים במסיבתתה.בהתאםלכך,

בעירוםואףלאמצייתיםלדגםהפדרסטישליחסיםביןארומנוס)eromenos,החניךהצעיר(מציגים שהם ההומוארוטיים היחסים .]133 עמ' ]ראו החונך( המבוגר ,erastes( וארסטסמבוססיםבעיקרעלהיותםאחיםלנשק,גבריםהקשוריםזהלזהמתוקףחברותםבמסגרת

שלערבותהדדית,מאשרעלתכונותפיזיות.בארצםאיןנשים—ועםזאתהיאאינהמקום

"שלגברים",ואףלאנמלמבטחיםשלתוםעלומים.כמעטאיןאפשרותלאתראתמקום

הימצאם,כיווןשהאחווההיאשמגדירהאותםכקבוצהולאשייכותםלצבאזהאואחר.במובן

מסויםנספורקאותםמנשקם,מסגנןאותם,תולשאותםמזמנםוממקומםושותלאותםבארץ

סולם של קפדנית ובחירה מושלמת קומפוזיציה מפוזר, אור באמצעות וזאת — האמנות

צבעיםוגוונים.כשמתבונניםבחייליםהישניםשלנסחוויםאותםכנושאשלאמנות,כמה

ןשלז'ירודה ו מי י ד אנ ת םשלקראוואג'ו)1608(אולשנ הנ ן ו ד י פ שקרובמטבעולקו

]עמ'136[)המפגיןפחותכישרוןובכלזאתנותרמפתהביותר(.

את מטמיעים כמו המובהק, הישראלי מראם למרות נס, של שחייליו אפוא פלא אין

המודליםשלקראוואג'וועוטיםאתסממניהאסתטיקהשהתפתחהסביבהמאהה–17ומוכרת

כיוםכטנבריזם)Tenebrism(—דהיינוחשיכהעשירה,הנרקמתבטיפולקיארוסקורובפניהשטחהתמונתיים.10פרקטיקהזושלניגודיאורוצלחריפים,המותירהחלקיםמהתמונה

באפלה,הולמתאתטקטיקתהעמימותהדו–משמעיתוההתקהשמפעילנס,שהרילאייתכן

מרחקגדולמזהשביןהעולםשהואבונהבאמצעיםאלהלביןהמקוםהממשי.לאנמצאכאן

אתהאורהים–תיכונישאינומכירבניואנסים,אלאערפיליותאירופית,המחלחלתבעבודותיו

והופכתאתישראלשלהמאהה–21לרומאשלהבארוק.אכן,חומריהגלםשלנס—האנשים

והמקומותשהואבוחרליצירותיו—רחוקיםכלכךמהמימדהאירופיהמוטמעבתמונותיו,

עדששברנפערבהןומעידעלמעמדוהמשניבהחלטשלההיבטהתיעודיבעבודתו.הפער

סביב החיילים סדרת בעקבות שנוצרה הנערים, בסדרת ביותר השלם לביטויו זוכה הזה

שנת2000.עבודותהסדרהצולמובעריהפיתוחשלישראל,וגיבוריההםבנינוערשמראם

מזרחי.

נס. של בעבודתו הפער מהות את להסביר כדי הללו, במקומות לרגע מתעכבת אני

)שנבנו ישראל של הפריפריאליות הפיתוח עיירות את שהגו הערים ומתכנני האדריכלים

בשנותה–50כדילשכןאתגליההגירההעצומיםשהגיעואזלארץ,בעיקרמארצותדוברות

ערבית(,ראואותןבחזונםכערי–גנים,בעודםשוכחיםאתהאקליםהצחיח,המחסורבמים

והמנטליותשלהמתיישבים.עריםחדשותאלההפכוברובןלמוקדיםשלהזנחהונידחות,

המאכלסיםבעיקרתסכולוחוסרסיכוי.העוליםהחדשים,שיושבובהןבעל–כורחם,התייחסו

לסביבתםבהתאםוההזנחהרקהעמיקה)למעןגילוינאותאצייןשיישוביםנידחיםמעיןאלה

אינםייחודייםלישראל;מדוברבתופעהכלל–עולמית,שנולדהבמוחותהקודחיםשלנשמות

קצה, ערי מאותן אחת בקריית–גת, גדל נס אחרים(. במקומות חיו טוב,שכמובן שוחרות

שטרדותההישרדותוהיומיוםלאהותירובהןמקוםלאסתטיקה.

אםכך,כאשרנסבוחרבאתריילדותוכרקעלסדרתהנערים,ומטעיןאותםבעושרשל

האסתטיקההאירופית,במובןמסויםהואמוחהאתהמקוםהמקורי—ולתוךהשלדשנותר

הואמערהמידהשלנחמה,אםלאחסד,שכמומבקשיםלהבריחממנואתהעלבוןהמקורי

הטבועבו.במעשהפיגמליוןזהשלונסמחזירלמקוםדקורוםמסוים,שאותההיסטוריהקשה

שללהממנו.לצורךזההואמגייסאתתולדות–האמנות,ואלהמספקותלבניהנוערהמופיעים

בתמונותאינספורתפקידים,החקוקיםכולםבדברי–הימיםשלהיסטוריהחליפית.

אמנםגםבסדרתהחייליםהוצפנורמזיםלטווחרחביותרשלפרשנויות,אבלהדמויות

עצמןלאיכלולהרחיקנדודמהמסגרתהצבאיתהמגדירהאותן,כךשהפרשנויותהאחרות

הוכפפוכולןלזהותהמוצהרת:חיילים.סדרתהנעריםשונהמפנישאיןאפשרותלשייכם

הם — מוגמר הבלתי עדיין, המתהווה טבעם — עלומיהם לכידה; התייחסות למסגרת

שעושיםאותםפתוחיםוחדירים,מראהלדבריםאחרים.

אחדהרבדיםבעבודותהסדרהשולחלהיסטוריההאישיתשלנס,שאתפרטיהאיןהוא

מהססלספקבנדיבות.אבלנסיודעשסיפוריםאישייםכאלה,בטבעםהאנקדוטי,מגביליםאת

העבודהבזמןובמרחב.עלמישורזה,תמונתהנעריםהשורפיםמגלשהבמגרשמשחקים]עמ'

70[מתייחסתלגורלםהמוכרשלמגרשימשחקיםמעיןאלהבעיירותפיתוח;התמונהשלששת

הנעריםהישניםבחדראחד]עמ'77[מבוססתעלכתבתחדשותעלהעונישראהנס,ותמונת

הילדהשרועעלהכבישונשיםמקיפות]עמ'76[אותומשחזרתתאונהבהנפגע.אבלדימויים

אלהנוגעיםבנובדרךאחרתברגעשהמקומיותמתפרקתומורכבת–מחדשליצירתמימדמיתי,

בתמורת–קסםהגורמתלמוכרלהופיעכנוףמוזר.במקוםהחדשהזה,הנערהשרועעלהכביש

הואאדוניס,והנשיםשסביבולוקחותחלקבטקספולחןעתיק.

אחד הבאות: הדוגמאות בעזרת להבין אפשר הסדרה של המוטטיבי האופי את

ד ו מר הדימויים—נערצעירשעלכתפועורב]עמ'72[—כברהושווהעל–ידיאלןגינתוןלנ

שליצחקדנציגר,שחלםאתהעבריהחדשבדמותמלךמןהעברהרחוק.אכן,בהבדלבין

שתיהדמויותנעוץסיכומושלהמפעלהציוניכולו,מראשיתוהמהוללתועדההתפכחות

Maria Rzepinska and:ראוטנבריזםעל Krystyna Malcharek, "Tenebrism in

Baroque Painting and Its Ideological Background", Artibus et Historiae 7:13

(1986), pp. 91-112

10

קראוואג'ו, קופידון הנם, 1608, שמן על בד,

אוסף פלאצו פיטי, פירנצה

Caravaggio, Sleeping Cupid, 160�, oil on

canvas, collection of Palazzo Pitti, Florence

יצחק דנציגר, נמרוד, 1938-39, אבן חול נובית,

אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, מתנת דוד אורגלר

Itzhak Danziger, Nimrod, 1�3�-3�, Nubian

sandstone, collection of The Israel Museum,

Jerusalem, gift of David H. Orgler

2021

ר י צע בר ג ן ק ו י שבהווה.11הנער,שמבטומוכפלומועצםבמבטהציפור)עולהבדעתיד

עצמו את מרחיק נס של לנער שבדומה מ–1506, ג'ורג'ונה של ] ו ד קר ו בר ו י נ טו אנ [

הדמות — גנימדס סיפור את גם גבו על נושא ספק(, הטלת של במחווה המבט ממושא

והתאהב היפה גנימדס של בקסמיו שנשבה זאוס, הפדרסטית: האהבה לאמבלמת שהיתה

בו,חטףאותובעודומחופשלנשרוהביאולאולימפוס;לימיםקראעלשמומערכתכוכביםבשמים.12

נטועהדימוי, נוספת,אלהמציאותשבה גנימדסמשליךאתהסיפור,במוטציה סיפור

במערכת הצעיר השותף לארומנוס, מדומה הנער אכן אם הפיתוח. עיירת של המציאות

הפדרסטית)כשהמונח"פדרסטיה"אינומשמשכאןבמובנוהמודרני,אלאבמובןשליחסי

החונכותשרווחוביווןהעתיקהוהיומקובליםבהלחלוטיןכאמצעיחינוכי(—אזיהעורב,

ציפורושלאפולו,הואהתגלמותהאלהמייצגאתדמותהארסטסבמיתולוגיההיוונית)וזאת

עלהכתףשלבן–חסותו(.העורב,בתפקידוכארסטס,לוקחאתתפקידהאב—בעודהאב

הביולוגינדחקלמעמדחסרמשמעותבחייהנער.

השברהטראומטישחווהאבותבחברההחילונית–מערביתשאליההגיעו,עלרקעתפקידו

המסורתישלהאבבמשפחותשמוצאןבארצותדוברותערבית,כברנחקרבהרחבה.משברזה

הורגשבמלואעוצמתובעיירותהפיתוח,שמרביתאוכלוסייתןהגיעהמאותןארצות.במקרה

זרה, יובעבדרכיהעקיפיןשלמיתולוגיה שלנס,אךטיפוסיהדברשהקונפליקטהמקומי

יוכנסבדלתהאחוריתשלתרבותאחרת,כשבמרחקשנוצרמתאפשרעיוןשמעברלביקורת

ישירה.

נוספותבסדרה:האחת ונערמופיעבשתיתמונות ביןמבוגר נושאהיחסיםהארוטיים

מתארתגברצעיר,שידיונחותעלכתפיהנער]עמ'75[וכמומאחזרותאתהעורבמהדימוי

אלה, עבודות בשתי .]71 ]עמ' השמים אל ילד מניף צעיר גבר נראה ובאחרת הקודם;

פיזיהמוטעםבעירוםשל דגםהארסטס-ארומנוסמעוגןבהקשרשלהגימנסיון—הקשר

זוגות של ארוכה שורה מייצגים הצמדים שני מיתולוגיים, במונחים העליון. הגוף פלג

ויקינתוס אפולו וגנימדס, זאוס ואיולאוס, הרקלס ופטרוקלוס, אכילס — פדרסטיים

גבריותלביןתשוקהלנעריםצעירים:אדרבא, בין 24[—שאינםמציגיםכלסתירה ]עמ'

תשוקהזורקמדגישהאתאונםשלהגיבורים.גםצמדיםאלהמאזכריםאתהאב,הנכשל

ומוחלףבדמותהחונך,הארסטס.כלהכוונותהללומתלכדותברובהודבדימוי בתפקידו

הפדרסטית הסיטואציה את רק לא שמהדהד ממנו, המבוגר על–ידי לשמים המונף הנער

אלאגםאתהאבהכושל,המאכזב,בסיפורעקדתיצחקובמיתוסשלדדלוסואיקרוס.הנער

המבקשלעוףנעזרונעצרעל–ידיאותוכוח,המותירוחסראוניםונבגד.

לנצח. הצעיר של זה אחר, במוטיב מלווה הנערים סדרת של הפדרסטי המוטיב

למיתוס בבירור מתייחס ,]74 ]עמ' מים בשלולית בבבואתו השקוע נער המתאר הדימוי

נרקיס—ובהכנסתולסדרהנסחוזרעלהדגםשהכרנובסדרותאחרות,שגםבהןהמוטיבעובר

אלגוריזציהומועברלמחוזותהאמנות,המעגניםאתהדיוןבחושהראייהוכשליו.נרקיסהיפה

מכלמתאהבבבבואתו–שלו,ועובדהזוהיאשמוליכהאותולקיפאוןולמוות.אובידיוסרואה

בסיפורושלנרקיסהשתקפותשלמיתוסאדיפוס,שכןבשניהמקריםהגיבורמיטלטלביןשני

עולמות—העולםשהואמדמהוהעולםהממשי,העתידלהביאלאובדנו.13ליאוןבטיסטה

אלברטי,בחיבורו"עלהציור")1436(,מחליףאתהפרשנותהמוכרתהרואהבמיתוסאלגוריה

כותב ידידי", בין לומר "נהגתי הראשון. הצייר חדש: תפקיד לנרקיס ונותן היבריס, של

הציור. את המציא אשר הוא לפרח, המשוררים, לדברי שהיה, נרקיסוס "שאותו אלברטי,

הואילוהציורהואהפרחשלכלאמנות,הריהסיפורעלנרקיסוסהואכולולעניין.האםלא

תאמראפואכילציירהריזהכמולחבקבזרועותהאמנותאותהבבואהשהשתקפהבמימיהבריכה?"14

שניהם שהרי — פיגמליון הפסל של בדמותו החוזר הראשון, הצייר הוא נרקיס אם

"מכונת כתסמונת לימים שיוכר מה על מעידים ושניהם ביצירתם–שלהם, מתאהבים

הרווקים"—הייתכןשבדמותהנעריצרנסדיוקןעצמי,מרוחקלאיןשיעורמדמותו–שלו,

כטיפולובדימוייםאחרים?האםנרקיסזה,במקוםשאיןלהכירבואתהסביבההיפהפייה

ת)סביבתומזכירהיותראתהשום–מקום ו ז ו רפ שתיאראובידיוסלפרטי–פרטיםבמטאמו

השלהסמל(,אינואלאהערהביוגרפית י ר או תי : ס רקי נ על שלאנדרהז'ידבמאסה

עלילדותובקריית–גת?ואולינרקיסמסמןאתכשליהראייה,החותריםמתחתלפניהשטחשל

דימוייםרביםכלכךבעבודתושלנסוכמומורידיםמרוםמושבואתהרובדהמיתולוגי?

איןליתשובהברורהלשאלותאלה—אבלבה–בעתאיןליספקבאשרליופיהוודאי

הטבועבנרקיסשלנס,בנס–נרקיס.כמוהנעריםהאחריםביצירתו,נרקיסשלנסניחןביופי

מזרחי—וזהשבושולחאותיאלתולדותהצילוםבחיפושאחרתשוקותקולוניאליסטיות,

פסוודו–אנתרופולוגי. מחקר או היווני האידיאל החזרת בנוסח בארונות המוסתרות

אוריינטליזם,לשיטתושלאדוארדסעיד,הואסגנוןמחשבההמבוססעלהבחנהאונטולוגית

ביןמזרחלמערב,שיחהמבטאאתדרכושלהמערבלהבנותארצותומחוזותבעינירוחו

מבנהעולםטקסטואלי, ואזלשלוטבהםבאמצעיהקולוניאליזם.מעללכלהאוריינטליזם

שאחתהתימותהרווחותבוהיאחגיגהשלמתירנותמינית—"מקוםשאדםיכוללבקשלו

שםחוויותמיניותשאיןלחוותןבאירופה".15עםזאת,סעידמתעלםמהעובדהשנתחנכבד

מהחוויותהמיניותשמחפשיםבמזרחהואהומו–טסקטואלי,כפישעולהמיומנימסעשנכתבו

ת,תרגום: ו ז ו רפ ראואובידיוס,מטאמושלמהדיקמן)ירושלים:מוסדביאליק,

1956(,ספרג',שורות510-339.

13

ליאוןבטיסטהאלברטי,"עלהציור",ת ו אמנ של ה י ר או בתי ם בתוך:פרקיק,תרגםוערך:משה ו הבאר ו ס סנ נ הרברש)ירושלים:מאגנס,1989(,עמ'72.

14

החשיבותשלגנימדסכאיקוןשליחסים

הומוארוטייםופדרסטייםנדונהאצל: James M. Saslow, Ganymede in the

Renaissance: Homosexuality in Art and Society (New Haven & London: Yale

UP, 1986)

12

ם,תרגום: ז י טל נ י י ר אדוארדסעיד,אועתליהזילבר)תל–אביב:עםעובד,אופקים,

2000(,עמ'170.

15

עדי נס, ללא כותרת, 2000

Adi Nes, Untitled, 2000

ראואלןגינתון,"דיוניסוסבקריית–ים",קט.ם)מוזיאון חדשי ם מי תצלו : ס נ י עדתל–אביבלאמנות,2001(,עמ'43-42.

11

2223

מאזהמאהה–18.לורדביירון,גוסטאבפלוברואנדרהז'ידהיוביןהרביםשיצאולמסעכזה

כדילהרוותתשוקהשהיתהבלתיאפשריתאואסורהבארצותיהם.ביקוםהומו–טקסטואליזה,

שהאחרהמזרחיזוכהבולאטריבוטיםמינייםבטווחהרחבשביןהנערהנשילגברהמסוקס,

פנטזיותהתשוקההגברית—שהודחקהמאימתושלהחוקהאירופי—הוקצנופיכמה.16

אבלפריקתעולושל"חוקהאב"במקוםהרחוקשימשהבה–בעתהוכחהלנחיתות,שהושלכה

עלכללהיבטיושלהנוףהמנטליהנתפסכ"אוריינט".

בתולדותהצילוםההומוארוטי,לאנמצאיצירותמופתרבותשעניינןהאוריינט.וילהלם

בגלימות נעריו את הלביש ,)1900-1890( אחמד הדיוקנאות בסדרת כמעשהו פון–גלדן,

מזרחיות—אבלבדרךכללהעדיףלצלמםמחופשיםלדמויותמיווןהעתיקה.באשרלעירום

בעודם עירומים גברים לתיאורי כיסוי סיפור שימשה הקלאסית שהאמנות לומר, אפשר

שאיפשרו הם ורפואיים אנתרופולוגיים מחקרים ואילו — "אמנותית" בפעילות שקועים

לתארגבריםמזרחייםכ"דוגמניעירום".נסחיבימינוואינונזקקלסיפורכיסוי,ולכןהוא

שולףאתההצפנהממחוזותההכרחוהופךאותהלכליאסתטי.הואלאנאלץלסגנןאתנעריו

באמנותיותכמעשהרוברטמייפלת'ורפ,להפוךאותםלקורבנותכמעשהפרדריקהולנד–דיי,

לקשורלהםזריתהילהכמעשהאננילייבוביץ.הואנמנעמעירומםכדילחזקאתהאסתטיקה

החתרניתשמושאיואינםמודעיםלה.תומתם,לפיכך,איןבהמתום,ולכןהיאארוטיתבאופן

קיצוני.הדגםהאוריינטליסטישלהםהואזהשלהאודאליסק,הנותרת—למבטהמערבי,

כמובן—מסויגתואסורהבמגע,רחוקהמהישגידוכשםשהיארחוקהמהמציאות.

ב–2003הוזמןנסעל–ידיVogue Hommes International,מגזיןשעניינובגדיגברים,לצלםתצלומיאופנהשלהדברהחםהבאבתעשייה—והואבחרלמקםאתדגמיהמעילים

והמכנסיים,הסוודריםוהחולצות,בביתכלאדמיוניועלאסיריםמדומים.נדמהשדברלא

יותרלמערכתהאופנהמאשרהכליאהמאחוריסורגובריח,שהריהאופנה זר יכוללהיות

מבקשתלאשרסדרחברתיתוךהבאתולנראותבאמצעותהסדרהסמלישלהלבוש—בעוד

אחת מערכת ממש. סדר אותו על המאיימים חברתיים ביסודות מלאים הענישה שמתקני

מוסמכתלזהותולהפעילמושאיתשוקה—ואילוהאחרתמוסמכתלרסןולבודדאתאלה

שמבקשיםלהשיגם.הנראותהמלאהשלהאופנהמנוגדתלחלוטיןלאי–הנראותשלהצינוק.

עלרקעזה,כאשרנסמחדירמערכתאחתלתחומיהאחרת,הואהופךאתהמתבונןלמציצן

בריבוע,הרואהבעתובעונהאתשניקטביהנראות:אתחלומותיוהרטוביםואתסיוטיו.

בגללהניגודהגדולביניהם,צימודםשלעולםהאופנהומערכתבתיהסוהרמעלהאלפני

השטחמניפהשלמהשלהקשריםנלווים.מפתהלקרואלתוכוביקורתעלנוהגההשערורייתי

שלישראלבפלשתינים,למשלבעבודההמתארתעימותביןאסירוסוהר]עמ'83[,אובדימוי

שלשורתאסיריםלאורךקיר]עמ'80[.נסעצמוהעבירחלקמשירותוהצבאיכשומרבמחנה

— סוהר–אסיר ביחסי הטבועה שהדינמיקה כך פלשתיניים, פוליטיים לאסירים מעצר

ובה–בעת הנפרצים הגבולות השטח, פני אל מעלה כזה שמפגש והרמזים העומק מבני

ומציג לתא מחוץ עומד אסיר נראה בסדרה אחר בדימוי היטב. לו מוכרת — מתחדדים

המערכת על תיגר קוראת זו ושלמות —]82 ]עמ' כדישלמות המחוטב גופו את לראווה

בהיותהמטאפורהגופניתשלכוחפיזי,תפקידשנחמסמסוהריו."מלךהתא"מאפשרקריאה

קהילת בקרב כוח מגדירהמערכי היא באופניםשבהם בהומוסקסואליות, נוספתהקשורה

יחסיאסירים-סוהרים.הגברהחזק ביןמערכיםאלהלבין ובמקבילותשנוצרות האסירים,

מקושרבדרךזועםדמותגברצעירבעבודהאחרתבסדרה]עמ'91[—ידיובאזיקים,גבו

למצלמהופניומופנותאלשומריובמחווהשלכניעה,כמועמדלאונסהממשמשובא.

ומתיישביםהיטבעםהכנסת נלוויםאלהבוקעיםמפניהשטחשלהדימויים הקשרים

האופנהלתוךהסביבותהברוטליותשלהכלא,כעיןתרגילביחסיםאוקסימורונייםשצלמי

בהקשרשל במיוחד מקוריות אלה מעין סבורשסתירות שנס לא לקראתם. אופנהששים

מעבר המשותף, מן הרבה יש המערכות שלשתי מתחוור מעבודתו לייף–סטייל: כרומון

לפרמטרהזמןהקצוב.האופנהחורתתאמנםעלדגלהסיסמאותשלחירות)החופשלבחור,

אנימתייחסתכאןבעיקרלציורשלג'ורג'ם י י מצר ם קוויינטנס,ובמיוחדלמתאבקי

Cat. The Art of George:ראומ–1952; Quaintance (Berlin: Janssen Gallery,

1989)

16

פרדריק הולנד–דיי, נער עם כד על הראש,

1896, הדפס פלטינה, באדיבות ספריית

הקונגרס, וושינגטון

Frederick Holland Day, Youth with

Urn on Head, 1��6, platinum print,

courtesy of the Library of Congress,

Washington DC

וילהלם פון–גלדן, אחמד,

1900-1890, הדפס אלבומין, אוסף פרטי

Wilhelm von Gloeden, Ahmed,

1��0-1�00, albumen print, private

collection

2425

לצרוך,ליצורדימויעצמי,להיראותצעיר,מושךומיוחד(—אבלבעצםהיאמכפיפהאת

משתתפיהלסדרסמליהקודםלבחירותיהם,ועקרוןהחירותמסוכןלהכרעל.כשנסמזווגאת

שתיהמערכותהללו,הואחושףאתהדמיוןוהחפיפהביניהן.האסתטיקההאוקסימורוניתשל

כרומוניהאופנהמופעלתאצלובאופןאירוני,כנשקהמתפוצץבפניהתעשייההמשתמשת

משם מופקעים מהילתם, מופשטים הבגדים — המעטה בלשון — בתצלומיו שהרי בו,

המעצבשלהם,והתדמיתשהיואמוריםלספקמתפוגגתכלאהיתה.נסמקדיםבצעדאחדאת

הטקטיקההמאליההאתהסחורהבאצטלתהדימוי,כיהואמעטרלאתהדימוי,מפשיטאותו

מערכוהסמלי,ומותיראתהסחורהעירוםועריה.מפתהלומרשבקרבהזהניצחההאמנות

בלב–לבושלעורףהאויב.זוחתרנותושלנס.

כברציינתישהמצולמיםבעבודתושלנסאינםדוגמנים—אבלגםלאדמויותהמייצגות

אתעצמן.הםנבחרולצילוםמשוםשהפיזיונומיהשלהםמתאימהלאפקטהכוללשלהתמונה

שראהנסבעינירוחו.כמוקראוואג'ו)נסמכבדאותוביותרממחווהאחתבסדרתעבודותיו

הקדושה וקתרינה יהודית מגדלנה, מריה את התנ"ך(,שמצא בסיפורי העוסקת האחרונה,

ם י נ י י הצל של ה נ ו )Melandroni(,אתמד לציוריוהשוניםבפרוצהפילידהמלנדרוניר אמו ואת ,)Minniti( מיניטי מריו בעמיתו ס ו הקתר ן ג נ את שלו, המסתורית בלנהצחק, י ו לבחברוקקו)Checco(—גםנסמוצאאתאברהם י המטב ן חנ ו צחוי המנתן,בחוגמכריו.אלמלאכותרותהעבודותלאהיינומזהים נ הו י ו ד ו ב,ד ו י ח,הגר,א נ

במצולמיםדברהמצביעעלתפקידיהםהתנ"כיים,ובכמהמהעבודותגםהמיתולוגיההיוונית

95[,למשל,מאזכרתאת ]עמ' הבל ו ן י ק וטווהמקבילותמשלה:העבודה אורבתבפתח

התוקפים הצעירים שלושת של בדימוי הנערים, בסדרת זוהתה )שכבר הדיוניסית התימה

)1801(,אהובו ס תו נ קי י ת תן]עמ'101[מהדהדתאתמו נ הו י ו ד ו צעיררביעי(,ואילוד

שלאפולו,כפישתוארבידיז'אןברוק)Broc(.עבודותאחרותבסדרהמתכתבותעםמעמדיםתשל י]עמ'105[מאזכרתאתהמלקטו עמ נ ו ת ו מפורסמיםאחריםבתולדות–האמנות:ר

צחק]עמ'106[הואפרפראזה י ו ז'אן–פרנסואהמייה)Millet(מ–1857]עמ'34[,ואברהםפרמרקטשלדואייןהנסון)Hanson(מ–1970]עמ'33[. בסו ה נ ו עלק

העבודותשלנס—נושאיו,סיפוריוואופניהמצגתם—מתמקדותכמעטתמידבנידחי

החברה,בשלביםשוניםשלהידרדרותוניוון.במובןמסויםהןמזכירותליאתחסרי–הבית

שלבוריסמיכאילובשצולמומידעםנפילתהמשטרהקומוניסטי,ועלרקעזההןרומזותעל

מציאותדומהבישראל.אבלהמבטשלמיכאילובבחסרי–ביתשלחרקובשונהמזהשלנס,

משוםשהמנעדהרגשישלמיכאילובחףמכלחמלה.חסרי–הביתשלו,המבוססיםבסיאוב

יותרתפלצותמעוותותמאשרבניאנוש,וחשיפתםלעינינורקמעצימה שאליונפלו,הם

אתהשפלתם.נס,לעומתו,מרחיקעדותבעצםעבודתהבימויוהשימושבמחליפים,ומעשה

התיווךמשמרבמצולמיםמידהשלהדרתפניםוכבוד.

הרשע. כוחות עם איומה בהתמודדות אנשים מתארים כאחד ונס מיכאילוב זאת, עם

איוב,הגר,עשיו,יוסףויצחקהםקורבנותתמימיםבדרמהשלאהםמחולליהואיןביכולתם

זאתהתנ"ךמציבאותםכמופתיםשלאמונהבכוחשהמיט ובכל להשפיעעלמהלכה—

עליהםאתאסונם.נסהופךאתהאמונההזאתלקבלתדיןונותןלהחזותבדרךהמיוחדתשבה

דמויותיומחזירותאלינומבטדרךעדשתהמצלמה.מכהביההדףשלהמבטהמשותףלכל

גיבוריו,המבטשליוסף,דוד,איובוהגר,שכמותוכברפגשנובדימויהנערעםהעורבובקרב

ובחוסר בספקות הנגוע ג'ורג'ונה, של הצעיר אולי הוא מולידו שאביו מבט האסירים—

מיאוס מחמת מוקצים אותם מנוכרים, שכוחי–אל אותם אלינו שמפנים המבט זה תקווה.

המוגדריםכאחרים.וכולםרוחציםביופיאיום,בחסד.

ז'אן ברוק, מות יקינתוס, 1801, שמן על בד,

אוסף מוזיאון סן–קרואה, פואטייה, צרפת

Jean Broc, The Death of Hyacinth, 1�01, oil

on canvas, collection of Saint Croix Museum,

Poitiers, France

2�

כאשראמן,במיוחדאמןיהודיבמאהה–21,בוחרלעסוקבתנ"ךכנושאביצירתו—יהיה

השאוב — חזותי מערך מחיל נס מדרש. של סוג כאל לתוצר נתייחס אם טבעי אך זה

מתולדות–האמנות,הקולנועותקשורתההמונים—עלקריאותיוהחזותיותבטקסטהמקראי,

ומייצרתובנותנוקבותעלהאנושותבאמצעיםשלמחווה,העמדה,רקעומבע.

על נבנותשכבה הן קולנועי. בימוי ועל עלמחקרמקדים נסמבוססות תמונותיושל

גבישכבה,צילוםאחריצילום,רקעלמנתלקלףאתההתרחשותולהגיעלמהותהאנושית

שבנייתם אף גרידא, שחזורים אינם המתקבלים הדימויים דמיונו. את שהציתה הבסיסית

את מרעננים הם בד–בבד שכן המקוריים, לסיפורים הנאמנים פרטים בעושר מתאפיינת

משמעותםומחזקיםאתנגיעתםלימינו–אנו.בכךאפשרלהשוותאתעבודתושלנסלזושל

ג'ףוול,הנושאאתבשורתהצילוםהמבויםמאזסוףשנותה–70.תצלומיושלנסניחנים

בפיזיותעזה.ישבהםאיכותתלת–ממדית,המועצמתבאמצעותתאורתקיארוסקורו,נראטיב

דרמטי,ואפיוןאינטנסיבישלדמויותבריאליזםהמושפעמקראוואג'ו.בדומהלוול,גםנס

משתמשבשחקנים—לאשחקניםמקצועייםכיאםאנשיםמןהישוב,שהואמוצאבאמצעות

מודעות,דרךהאינטרנטאומפהלאוזן.הואמתמקדבסיפוריםפתוחים,המאפשריםלולספר

עלאנשיםממשייםועלחוויותמחייהיומיום.כמווולהואמייצרדימוייםקולנועייםהנסמכים

עלאזכוריםמתולדות–האמנות—אבלבניגודלוהואאינומפעיללשםכךאמצעיםשל

הרכבהועיבודממוחשב.ייתכןשגישהמסורתיתיותרזוישבהכדילהסביראתההומניות

הרבההבוקעתמעבודותיו.

לה ומעניק עבודתו את המבנה נושא–מסגרת, עם בתסריט סדרה כל מתחיל נס

אחדות—כפישעושיםגםהתאורה,סולםהצבעיםוהתפאורה.בסדרההנוכחית)2003-06(,

גיבוריםמקראייםבדמותחסרי–הביתושארהעשוקיםשל דימויים,הואמתאר המונה14

ימינו,תוךהתמקדותבאנושיותם,בייסוריהםובמצוקותיהם.כמובסדרתהנעריםהקודמת,

היום, של בישראל והפוליטית החברתית המציאות הוא התנ"ך סיפורי לסדרת הרקע

ההולכתומתרחקתמןהאידיאולוגיההסוציאליסטיתשלמקימיהמדינה.דיווחיםעלעניים

הנובריםבזבלבחיפושאחרשאריותמזון,היוממקורותההשראהלשתיהתמונותהקרויות

בעבודה ביטוי לידי בא תמחוי בתי של בפתיחתם התקשורתי העיסוק ; עמי נ ו ת ו ר

סיפורי התנ"ך של עדי נס

סוזן צ'בלאו

ד"רסוזןצ'בלאוהיאפרופסורחברבתוכניתלאמנותותרבותחזותיתיהודיתבסמינר

התיאולוגי–יהודיבניו–יורק.לשעבראוצרתבמוזיאוןהיהודי,ניו–יורק,שבמסגרתואצרהיותרמ–12תערוכותשלאמנותמודרניתועכשווית. Painting a:הקטלוגיםאתהשאר,ביןפרסמה,

Place in America: Jewish Artists in New York, Common ;)קליבלאטנורמן1900-1945 )עם Man, Mythic Vision: The Paintings of Ben

The Jewish Identity Project: New–ו ;Shahn .American Photography

עדי נס בעבודה; צילום: שרית לבקוביץ

Adi Nes at work; photo: Sarit Lefkovitz

2�2�

,שתידוןבהמשךביתרפירוט. ו עשי ו עקב י

ד ו מר נ את המאזכרת ,]72 ]עמ' )2000( הנערים בסדרת העבודות באחת כבר

נראטיבים של לרתימתם נס של מודעותו ניכרה ,]19 ]עמ' דנציגר יצחק של )1938-39(

מקראייםלהיסטוריוגרפיהשלמדינתישראלהעכשווית,במטרהלתתתוקףלהבניותשל

הגיבור של האמביוולנטית למורשת זרקור הפנתה עבודתו למקום. וזיקה לאומית זהות

המקראינמרוד,שנודעכציידללאחתאךבד–בבדגםכשליטרודן—ובכלזאתאומץכסמל

על–ידיחבריהתנועההכנעניתבשנותה–40וה–50שלהמאההקודמת.אתדימויושלנמרוד

קשרנסלתבניותשלזהותגברית)ובמיוחדשלזהותגבריתישראלית(,במסגרתקריאתתיגר

כשהיא במיוחד חקירה, באותה התנ"ךשלוממשיכה סיפורי סדרת ושברו".1 "החלום על

בוחנתאתגורלהשלההבטחהשנשאה"ישראל"עבורעוליםמארצותמוצאשונות.

בגרסאותיושלנסלסיפוריהתנ"ך,הגיבוריםנתוניםבמצבימצוקהקיצוניים,מרוששים

מבחינהכלכליתורגשית.נסחותרתחתהטוהרוההבטחההגלומיםבנוףהבראשיתי,ובוחר

למקםאתסיפוריהמקראדווקאבסביבההאורבניתשלתל–אביבהעכשווית.דימוייוחושפים

בסביבות רעועות. ותשתיות אשפה מוזנחות, מדשאות גרפיטי, עירוני: בניוון הנמק נוף

לזהות משמעות שהעניקה ארץ מאותה מנוכרות כשהן מוצגות דמויותיו אלה עירוניות

הלאומיתשלישראלהמודרנית.ניכורזההואסימפטוםשלהתפכחותמחלוםהלאומיות:מה

אירונייותרמלהיותחסר–ביתבביתהלאומישלהיהודים?

להמשגתסיפוריהתנ"ךשאבנסהשראהממראותצילומייםמוקדמיםשלארץ–ישראל,

שהציגואתתושביהדאזכאילויצאוהיישרמהטקסטהמקראי.2הביקוששלתיירים,צליינים

ושארנוצריםלתמונותהאתריםהקשוריםלחייישו,הפךאתהצילוםבארץהקודשלמפעל

רווחי.טבעוהרציונליוהמדעישלהמדיום,יחדעםהדעההרווחתכיתמונותאינןמשקרות,

"אמיתותם" לתיקוף המושלם לכלי ב–1839, שהומצאה החדשה, הטכנולוגיה את הפכו

מעשי )למשל אלה מעין אישורים על שהתבססו מעשים ולהכשרת התנ"ך אירועי של

הפרוטסטנטים,שחתרולהמרת–דתמיסיונריתשליהודיםומוסלמיםבבחינתתנאימוקדם

לביאההשנייהשלישו(.3חייהם–בפועלשלתושביהארץבתקופההנדונההואפלועל–ידי

אינטרסיםקולוניאליים,והדברניכרבתצלומי–חקררביםמארץ–ישראלדאז,המראיםנופים

ריקיםמאדם.תצלומיםאחרים,שנראיםבהםתושביהמקום—ערביםאובדואיםעלפי

רוב,המצולמיםבחורבותובאתריםמקראיים—נטולהציגםכבניבליזמן.כזההוא,למשל,

תצלומושלפרנקמייסוןגוד)Mason Good(הבריטי,המציגבדואיםעטוייגלביותבמאהלבמדברסיני,בליוויהכיתובהמקראי"ויקםדודוירדאלמדברפארן")שמואל–אכה,א(.4

הארץהומצגהכ"סמלשלאמונה"עלבסיסעיקריהתיאולוגיההנוצרית.5

אצלם כי אם המקרא, לעדשת מבעד תצלומיהם את מסגרו המוקדמים הציונים גם

הדברנעשהממניעיםשונים,מתוךרצוןלכונןקשררציףלעברהיהודישלארץ–ישראל.

א.מ.ליליין,שכונהלאאחת"האמןהציוניהראשון",מיזגאתדמותושלהרצלעםזושל

משהבעבודותהיוגנדשטילהרומנטיות–פטריוטיותשלומסוףהמאהה–19וראשיתהמאה

ה–20,שהתבססועלדימוייםצילומיים.לילייןנודעבמיוחדבעבודותיוהגרפיות.הואהיה

מקומיים, תושבים בדימוייםשל ועשהשימוש בארץ–ישראל, היהודים הצלמים מראשוני

בלבושאופייני,כמקורלאיוריהתנ"ךשיצרעבורהשוקהאירופי.6ב–1919צילםיעקבבן–

דבאחתמתלמידות"בצלאל"בדמותרותהמואבייהבלבושבדואי,כשהיאמלקטתתבואה

בשדהואוחזתבידהאלומתשיבולים]עמ'30[.רותשלואינהעוסקתבמלאכההמפרכתשל

איסוףלקטפיאהושכחה,אלאמתוארתבמונחיםפיקטוריאליים,עלפיקונוונציותהנשיות

מלאכת את הקדשתי "מלכתחילה מודה: ובן–דב ה–19. המאה בורגנות של האידיאלית

הצילוםשלילמטרותהציונותהלאומית".7ברוחדבריהשלויויאןסילבר–ברודי,שכתבהעל

צלמיםיהודיםבארץ–ישראלבשנים1933-1890,הצילוםמילאתפקידמרכזיבהרכבהשל

תרבותחדשהעלגבהשלתרבותישנה.8חשובלצייןשאותומדיוםממש-כפישמעידות

עבודותיושלנס—ממלאתפקידמרכזיגםבפירוקהמיתוסיםשלהזהותהלאומית,מיתוסים

שבכינונםסייע.

"לפעמיםצריךלהרחיקכדילפגושאתעצמך",הסבירלינסכיצדהגיעלתנ"ךכנושא

בסדרות עוצמה במלוא אצלו הבשילה כבר והלאומית הגברית הזהות חקירת ביצירתו.

החיילים)2000-1994(,הנערים)2000(והאסירים)2003(.בסדרתסיפוריהתנ"ךהואממשיך

אתשאלת גם חוקר הוא בד–בבד ביניהם. הגומלין קשרי ואת הללו הנושאים את לחקור

הגר של בסיפוריהן מיצירתו, נפרד בלתי כחלק נשים משלב ובראשונה היהודית, הזהות

המרכיבות בזהויות עוסקת ביותר, מוחשי באופן כולה, נס של יצירתו ונעמי. רות ושל

אתאישיותו—מוצאולהוריםשעלומאירןלעיירתהפיתוחקריית–גת,ההומוסקסואלית

שלו,היותואמן,יהודיוישראלי.עלרקעזה,ובהיותויליד1966,חשיבותההמחודשתשל

המיתולוגיההתנ"כיתבתרבותהישראליתלאחרמלחמתששת–הימיםתרמהלגיבושזהותו

)כברבסדרתהחייליםהתייחסנסלאותהמלחמהכשציטטאתתמונתהשערהמפורסמתשל

רובהקלצ'ניקוב בידו אוחז בן–חנן, יוסי נראה ובה ,]141 ]עמ' ףמ–23.6.1967 י י ל מגזין

מוחרם,כשהואמתרענןבמימיתעלתסואץ(.הניצחוןיוצא–הדופןבמלחמהזותוארבמונחים

שלנצחוןדודעלגוליית,כדרכהשלהציונותמראשיתהלרתוםאתסיפוריהתנ"ךלתיקוף

הנראטיבהלאומיוהאירועיםהפוליטייםבני–הזמן.אבלנסאינובוחרבגבורתדודותבוסת

באמנות תוארו שיחסיהם התואר, ויפי הצעירים ויהונתן, דוד בסיפור דווקא אלא גוליית

עדינסבשיחהעםהמחברת,ניו–יורק,ינואר2006;כלהציטוטיםמדברינסהמופיעיםלהלןבלאמראה–מקום,לקוחיםמשיחהזו.

1

Dwight L. Elmendorf, A :למשלראו, Camera Crusade through the Holy Land

(New York: Scribner's Sons,1912)

2

Kathleen Stewart Howe, Revealing :ראו the Holy Land: The Photographic

Exploration of Palestine (Santa BarbaraMuseum of Art, 1997), pp. 12-13

3

ראושם,עמ'123. 4

Vivienne Silver-Brody, Documentors:ראו of the Dream: Pioneer Jewish

Photographers in the Land of Israel(Jerusalem: Magnes Press, 1998), p. 23

5

ר י י דימוייםכאלהמשוחזריםבקט.לצרת צי בי מי לו הצי בט ההי : ר באו,אוצר:מיכהבר–עם)תל ן י י ל י ל מ. א.אביב:הוצאתדבירומוזיאוןתל–אביבמ. לאמנות,1990(;ראוגםקט.א.

: ן הראשו י נ ו י הצ האמן , ן י י ל י ל, ם טי י תחר , ם י ר ו י א , ם י מכתב

)תפן:המוזיאוןהפתוח,1997(; ם מי תצלו Chaim Finkelstein, "Lilien and Zionism",

Assaph: Studies in Art History 3 (1998), pp. 195-216; Michael Berkowitz, "Art in Zionist Popular Culture and Jewish

National Self-Consciousness, 1897-1914", in: Ezra Mendelsohn (ed.), Art and Its

Uses: The Visual Image and Modern Jewish Society, Studies in Contemporary

Jewry 6 (New York: Oxford University Press, 1990), pp. 9-41; Milly Heyd,

"Lilien: Between Herzl and Ahasver", in: Gideon Shimoni and Robert S. Wistrich (eds.), Theodor Herzl: Visionary of the

Jewish State (Jerusalem: Magnes, 1999),pp. 165-193

6

ראוסילבר–ברודי,לעילהערה5,שםעמ'.23

7

שם,עמ'12. 8

3031

ובספרותכמשלהומוארוטי.9

במכלוליצירתושלנס,ההומוארוטיותמתפקדתכמנגנוןהחושףאתהשניותשבבסיס

תן נ הו י ו ד ו הנראטיבהלאומי,המעוגןבאתוסשלגבריותהירואית.לסצינההמיוצגתבד

שלנס]עמ'101[איןמקבילהמדויקתבתנ"ך,אךישבהרמזלרגעשלפרידה,שבונשקו"איש

אתרעהוויבכואישאתרעהועדדודהגדיל")שמואל–אכ,מא(—אולפגישתםבמדברזיף

שאיפות על מוותר יהונתן בעוד אלוהים עם ברית כרתו כאשר טז-יח(, כג, )שמואל–א

המלכותלטובתדוד]ראועמ'123[.הבחורהצעירהמגלםאתדודהאדמוני,מביטהיישר)אם

כיבזהירות(אלהמצלמה,בעודומגונןעלהצעירממנו,יהונתן,הנשעןעלכתפו.תנוחהזו

מאזכרתאתהאופןשבואוחזדודבנבלשלו,כךשהואנראהכקוטףאתיהונתןאוכפורטעל

גופו,מפיקממנומוזיקהחרישיתאךמרגיעה.

בכלאחתמעבודותהתנ"ךהגיבורניצבעלסףתהוםאוגלות,בעמדתהמנודהשבשולי

החברה.יוסף,שנמכרעל–ידיאחיולעבדותונכלאבגלותמצרים,מתוארבאחדהתצלומים

]עמ'98[כילדבחולצתפסיםצבעונית,המזכירהאתכתונתהפסיםשנתןלואביויעקב.הוא

ניצבחולמניואבוד,ילדככלהילדיםשאופיוטרםעוצב,ברחובצרשלשכונתמצוקההרחק

מןהבית,זרתכולעינייםוזהובשיער.רקהשמיםהכחוליםוהבהיריםמאחוריומרמזיםעל

עתידוועלהחוכמהוהאמונהשיחלצואותומבורתחתיות.

לא לבסוף זכה לו הגמול ואת ייסוריו את הרואה — איוב לסיפור התלמוד פרשנות

כסיפוראנושיאלאכמשלגרידא—תמוההבעינינס.בעבודהשלו]עמ'102[נסמבליט

דווקאאתהסבלהאנושי,כשהואמתאראתאיוב)המגולםעל–ידידודו(כזקןהנאבקעל

אווירלנשימה.

שצילם תמונה מקורות: משני נס שאב ]99 ]עמ' ו ה י אל לעבודה הקומפוזיציה את

]עמ'122[,שתיעדאתמצוקת )Bischof( בהונגריהב–1950הצלםהשווייצריורנרבישוףו ה י הפליטיםוהעקוריםבאירופהלאחרמלחמתהעולםהשנייה—וציורושלגוארצ'ינואל

)1610-20(.בתיאורהנביא,מבשרוהקדוםשלהעידן םבמדבר רבי עו י ד י אכלעל– מו

הנביא, פניוהרבותשל על נס הישןעלספסלבחצרשלשיכון,מרמז כהומלס המשיחי,

או מרוד, כפועל להופיע פגיעות, להפגין ביכולתו גם אלא היוקד באופיו רק לא שנודע

כנוכרי.אצלנס,בדומהלדמותהמתוארתאצלבישוף,כפותרגליושלאליהומלוכלכות

ומוצמדותזולזו,כאילוהואאוזרכוחלהתמודדעםאיתניהטבע.

התייחסותושלנסלצילוםתיעודי,חברתיבמפורש,כאןובסדרותנוספות,מרחיבהאת

בחברה הרווחים תנאים אל בישראל ודיכוי עוני של הפרטי מהמקרה תצלומיו משמעות

העירונית והאדריכלות "הנוף שבה הנערים, בסדרת כבר ניכר הדבר ככלל. העכשווית

גם משותפת שזו אלא מוגדרת, סוציו–אקונומית שייכות בעל כאזור כמובן, מזוהים,למקומותאחריםבעולם".10

וגלות, חוסר–בית של נוסף סיפור נס מציג ]95-94 ]עמ' הבל ו ן י ק תצלומי בצמד

ואחדמיריביו. ליהקאלוףהיאבקותחופשית סיפורהמסגרתשלרצחאח.לראשון בתוך

קין מיהו בבטחה לקבוע נוכל האם זאת: ובכל אחיו, על ברור גופני יתרון לאחד אמנם

ומיהוהבל?ידועלכל,מקריאהבתנ"ך,שאחריהרצחסומןקיןעל–ידיאלוהיםבאותקלון

עלמצחו—אבלבתצלום,דווקאהאחשידועלהתחתונהנושאעלגופושללקעקועים.

ייתכןשהתצלוםמייצגרגעמוקדםיותר,שבוהיתהידושלהבלעלהעליונהביחסיועם

אחיו.ישבכךרמזלפרשנויותהגורסותכיהבלהיהלמעשההחזקמביןשניהאחים,וכיקין

הצליחלגבורעליורקבאמצעיםשלעורמה,שגרמולולשחררלרגעאתלפיתתו.11בתצלום

האחר,המבוססעלציורשלרובנס,גופוהכמעטעירוםשלהבלמוטלמתעלמדרכתאבן

קרהברחובהשלעירכשהואמוארבאורחם.אלומתאוראדומה,המרצדתביןאורותהעיר

שגונםכחול,צובעתאתהקרקעבצבעמבשררעות,כמומדמהאתשלוליתהדםשלהקורבן.

בשניהתצלומיםביקשנסלומרש"הקורבןוהמקרבןכאחדמייצגיםמצוקה,המונחלתלמצב

האנושיבהווה".ומאחרשבנושלקיןהיהלבונה–ערים,ייתכןשכברהסיפורהמקראימרמז

עלהמצוקההכרוכהבחייהעירבאשרהם.גופוהגבריוהחושנישלהבחורהמגלםאתהבל

המת,איפשרלנסלשמורעלהאפקטעתירהרושםשבגרסתרב–האמןרובנס.מעלהחושניות

הנפולההזאתמחייכתאודריטוטו,שחקניתהקולנועהצרפתייההיפהפייה,מתוךפוסטר

התלויבאורחבלתימוסברעלצדו,בניגודחדלמציאותהקשהשמסביב.

קולנועיות, טכניקות על רבה במידה נסמכת שבנייתו בתצלום לקולנוע ההתייחסות

]עמ'107[. ח מוסיפהנדבךשלמשמעותלעבודתושלנס.הדברבולטבמיוחדגםבעבודהנ

לאחרשיצאמןהתיבהעםמשפחתואחריהמבול,כדילמלאאתהציוויהאלוהי"פרוורבו

עלהארץ")בראשיתח,יז(—נח,"אישצדיקתמים",משפילאתעצמוכשהואנוטעכרם

ושותהלשוכרהמיינו.שכובעירוםבאוהלוהואמתגלהעל–ידיבנוחם,החולקאתהידיעה

עםאחיושםויפת,ואלהלוקחים"אתהשמלה,וישימועלשכםשניהםוילכואחורניתויכסו

אתערוותאביהםופניהםאחורנית"כדישלאלראותובמצבזה.נחמברךאתשםויפתעל

מעשיהם—ואילואלחם,שראהאתערוותו,הואמתייחסבגסותומקללו:"ויאמרארורכנען,

עבדעבדיםיהיהלאחיו")בראשיתט,כג-כה(.מבחינתנס,נחההירואי,שנבחרעל–ידיהאל

לקומםאתהעולם—לבדמהיותובעלחסרונות)שהריהשתכר(הואגםדמותטרגית,שהרי

הקללהשהטילעלחםועלצאצאיו,כנעןוכוש,שימשהצידוקלדיכוי,ובכללזהשיעבוד

שבטיםאפריקאייםעל–ידיכובשיםאירופים,שראובהםאתצאצאיכוש.

Raymond-Jean Frontain, "Subjects:ראו of the Visual Arts: Jonathan", glbtq: An

Encyclopedia of Gay, Lesbian, Bi-sexual, Transgender, and Queer Culture, accessed

31 December 2006: http://glbtq.com/arts/subjects_david_jonathan.html

9

ניליגורן,"להכניסאתהבדיהלשגרה",ן ו א י ל פרס . ם מי תצלו : ס נ י עד קט.י שראל י לאמן ם לו לצי ר נ טי סטנ נ קו

)מוזיאוןתל–אביבלאמנות,והמוזיאוןלאמנויותיפות,סן–פרנסיסקו,2003(,עמ'

.58

10

Rabbi Nosson Scherman (ed.),:ראו The Chumash (Brooklyn, NY: Mesorah

Publications, 1993), p. 21

11

יעקב בן–דב, תלמידת "בצלאל" לבושה כרות

המואבייה המלקטת בשדות, 1919, תצלום

שחור–לבן

Ya'acov Ben-Dov, a Bezalel student

dressed as Ruth the Moabite gleaning

the fields, 1�1�, black & white

photographפטר פאול רובנס, הבל המת, 1608, שמן על

בד, אוסף אוניברסיטת בוב ג'ונס, גרינוויל,

דרום–קרוליינה

Peter Paul Rubens, The Dead Abel, 160�,

oil on canvas, the Bob Jones University

Collection, Greenville, South Carolina

3233

עלתקרתהקפלההסיסטיניתציירמיכלאנג'לואתנחהשיכורמוקףבשלושתבניו,לאחר

שראהחםאתאביובמצבוהמביש.נסמאזכראתהקומפוזיציהשלמיכלאנג'לו]עמ'120[

בהציבואתהדמותהעירומה)ערלבארץהיהודים,ולפיכךעודנוכריהמסומןככזהבגופו(

לצדשלושהוידיאומטיםלהשכרתסרטים,הממלאיםאתמקוםשלושתבניו.לדברינס,הוא

בדמות מבטם–שלהם בעצם חם של המבט חטא את ישחזרו בתצלום ביקששהמתבוננים

הגברהעירום."אנחנוזקוקיםלאמנות",הואאומר,"ככליתיווך,כדילראותנכוחהולחוש

אמפתיהכלפיחסרי–הביתודריהרחובהמצוייםבכלעירמודרניתבעולם—אלהשמקיומם

ובהסתכלות במציצנות הגלומות הסכנות מפני אמנם מזהיר נס להתעלם". מנסים אנו

מנוכרת—אךבה–בעתהואמראהשהאמנות,כאשרניגשיםאליהבדרךהנכונה,מגשימה

אתברכתנח.

על אלוהים מצווה א( )יב, בראשית בספר הגלות: פרדוקס נעוץ היהדות של ביסודה

אברם,אביהאומה:"לךלךמארצךוממולדתךומביתאביךאלהארץאשראראך,ואעשך

ויוצאלכנען,היאארץ–ישראל,בחברתאשתושרי.שםמתגלה לגויגדול".אברםמציית

אליואלוהיםואומרלו:"לזרעךאתןאתהארץהזאת")בראשיתיב,ז(.אבלבהמשךנאמר

בשני ביתו ובני אברהם בסיפור עוסק נס להם". לא בארץ זרעך יהיה "גר כי לאברהם

]עמ'96[,הגיבורהמוצגתכקבצניתבחדרמדרגותעלוב,זרועעלים, תצלומים.באחד,הגר

פרוץלרוחותהשמים.לפיהמסורתהמוסלמית,ישמעאלבןהגרהואאביהאומההערבית,

לעולה שהועלה הוא יצחק, ולא שישמעאל, מספר )הקוראן צאצאו הוא מוחמד והנביא

על–ידיאברהם(.סיפורגירושםשלהגרוישמעאלעל–ידיאברהםושרהמשמשלא–פעם

כסמללגירושהפלשתיניםבמלחמת1948.אבלאתתיאורהשלהגרבתצלומושלנסאפשר

לפרשגםמתוךנראטיביםשלזהותנשיתבתרבותהישראליתהעכשווית)שכברבהםאפשר

לזהותהיטליםשלתפיסותנשיות,מןהמערבומןהמזרחכאחד(.עלרקעזה,הגראיננהלא

זאת, ואףלאהחלוצההעמלההעובדתאתהאדמה.12עם היפהפייההאקזוטיתהפסיבית,

בהיותהמוגבלתעל–ידיתפקידהכאם,היאמהווהאיקונהאוניברסליתשלייסוריהאמהות,

ותהאערבייהאויהודייה:אבודהבמדבר,היאמנותקתמהארץהמגדירהאותהבאמצעות

הארץ את שירשו לוחמים לגברים שיהיו מנת על ולגדלם לכלכלם בנים, להוליד הציווי

וישלטובה,אולחילופין—ימותובעדה.

בתצלוםבחרנסבדוגמניתהמזכירהבתוויפניהאתהאםהמהגרתמתצלומה)1936(של

דורותיאהלאנג)Lange( ]עמ'119[,ואףהעמידהועיצבאתשערהבאופןדומה.הדימויחמורהסברשללאנגבשחור–לבן,שכברהוכתרכתיעודבהתגלמותו,מאוזכרבגווניםהאפורים

המינהל בחסות בקליפורניה צילום במסע שצולם לאנג, של תצלומה נס. אצל כמעט

זכה הגדול, הכלכלי השפל בתקופת )Farm Security Administration( חקלאי לביטחוןכבראזלפרסוםגדולוהואמוכרעדהיוםכדימויאיקונישלהתקופהושלמצוקתחסרי–

הבית.כמוהאםהמהגרת–נודדתשללאנג,גםהגרשלנסהיאעקורהחסרת–בית.האםשל

לאנג—שאותותהזמןניכריםעלפניה,הרבהמעברל–32שנותיה—נוגעתבקצותפיה

סמוךלסנטר,וגםהגרמכסהאתפיהבדאגה,אוליבהלם.שתיהנשיםמביטותאלמחוץ

לתמונה,בלילהישירמבטאלהמצלמה.ובכלזאתהתמונהשלנסנבדלתבמובהקמזושל

לאנג,שבהנכללוגםשנייםמילדיהאשההנצמדיםאליה.בדימוישלנס,ייאושהשלהגר

מועצםבעצםהעובדהשבנהנעדרמןהתמונה;כףידההשמאליתמוחזקתבתנוחהקעורה

כאותלאותהריקות.

]עמ'106[,מתייחסלסיפורהעקדה.אתהקומפוזיציה צחק י ו התצלוםהאחר,אברהם

פרמרקט)1970(שלדואייןהנסון)Hanson(,המראהאשה בסו ה נ ו שלוביססנסעלקעבתבשרומאופרתבהגזמהדוחפתעגלהעמוסתמוצרימזון.בזמנה—ימיהפופ–ארט—לא

היתהזועבודהפוליטיתבמיוחד,אךבמבטלאחורהיאמהווהכתבאישוםנגדתרבותהצריכה

והשפעהאמריקאית,המשגשגתבעתשחלקיםגדוליםמהעולםסובליםחרפתרעב.אברהם

שלנסהואעודחסר–ביתזקןומוזנח—מראהשכיחבאחדותמןהעריםהעשירותבעולם,

שענייהןמתפרנסיםמאיסוףפחיותובקבוקישתייהלמיחזור.עלגביהרהאשפההממלאאת

עגלתהסופרמרקטשהואדוחףנושאאברהםאתבנוהצעיר,יצחק,בעודוישן.אברהםשל

)1601-02(]עמ'118[.חשובלצייןכי צחק י נסדומהבמכווןלזהשלקראוואג'ובעקדת

תיאורושליצחק,הישןבשלווהבעגלה,נסמךעלפרשנותיהודיתשלהסיפורולאעלזו

ששימשהאתקראוואג'ו:עלפיהמדרש,יצחק,שהיהבן37באותהעת,הביןאתהמתרחש

ולאהתנגדמשוםמצוותכיבודאב.13כמובתצלומיםאחריםבסדרה,נסאינומתאררגעמוגדר

בסיפור.הואמותירפתוחהאתהשאלהאםאברהםמצויבדרכולהרהמוריהאובדרךחזרה

ממנו.גםמשמעותהעגלהעצמהנותרתמעורפלתאצלנס:רקפיסותהעץהחרוכותהמבצבצות

והבקבוקים המשקה שפחיות העובדה כמזבח. העגלה את לקרוא מציעות צדדיה משני

שבעגלהנועדולהיפדות,מעבהברובדנוסףאתסוגייתפדיוןהבןיצחקמןהעקדהוהמרתו

באיל—אבלאיןלדעתאםכךיקרהגםבמקרהשלפנינו.

]עמ'97[שוניםזהמזהבמראםובמזגם.רובפרשניהמקרא ו עשי ו עקב התאומיםי

משמיציםאתעשיוומתאריםאותוכעובדאליליםוכצבוע,בעודםמשבחיםאתיעקבעל

ואתהעמידה ירושתו נסיונותיולהבטיחאת ומצדיקיםאת ועלשקדנותו מוסריותוהרבה

יז,ג-ח(.עםזאת,הסיפורהמקראיאינומתעכבעל בבריתאברהםעםאלוהים)בראשית

מורכבותהיחסיםוהיריבותביניהםולאעלהניואנסיםהדקיםשלאופיים.זהמהשמושך

Irit:ראואלהזהותבהבניותנוסףלדיון Rogoff, Terra Infirma: Geography's

Visual Culture (London & New York:Routledge, 2000), p. 159

12

ראושרמן,לעילהערה11,שםעמ'103. 13

דואיין הנסון, קונה בסופרמרקט, 1970, טכניקה

מעורבת, אוסף PAC, מילאנו

Duane Hanson, Supermarket Shopper, 1��0,

mixed media, collection of PAC, Milan

3435

כלכךאתנס.הואמתאראתהרגעשבועשיומוכרליעקבאתבכורתותמורתנזידעדשים.

ולאהולךשולל. כי"לארומה לדבריהפרשנים,הבוזשמפגיןעשיוכלפיבכורתומוכיח

]...[לאהיהלהכלערךבעיניוכשהיהרעב,והיאנותרהחסרתערךעבורוגםלאחרשסיים

לפטםאתעצמו".14בתצלוםמתרחקנסמןהסיפורהמקראיומוסיףמדרשמשלוכאשרהוא

כוללאתיצחקכאחדהמסוביםלשולחן.עשיויושבבצדוהמועדףשלאביו,לימינושליצחק

וקרובאליו;יעקביושברחוק,משמאלו.

מבוססת והקומפוזיציה תמחוי, בית של היא נס של בתצלום העכשווית התפאורה

של הדרמטי טיפולו את מאזכר נס .)1606( ס באמאו דה סעו קראוואג'ו של ציורו על

ובהקרנה הקיר על המוטלים העזים בצללים יעקב, של צדודיתו בתיאור באור קראוואג'ו

דמויתההילההבוקעתמןהחלוןונופלתמאחורעלראשושלעשיו.חרףאדמוניותו,תווי

אל פשוטות וזרועותיו ומאופק זקוף יושב הוא ישו. את הדעת על מעלים עשיו פניושל

קערתהנזיד,שיעקבכהההשיערדוחףלעברומצדוהאחרשלהשולחן.בקריאהזושלנס,

הקודיםהחזותייםהמנחיםאתהצופיםאלהלקחהמוסרי,משדריםאמביוולנטיות;זאתועוד:

סמעבהאתהסיפורברובדנוסףשלמשמעות.לפיהכתוב באמאו דה ההתייחסותלסעו

בבשורהעלפילוקס,ביוםהתחייההתגלהישולשנייםמתלמידיועלאםהדרךלאמאוס,

והםהזמינוהולסעודעימםעלאףשלאזיהואותו.במהלךהסעודהחשףישואתזהותו,ואז

השלליאונרדודא–וינצ'י]עמ'16[,והדמיוןביןעשיו נ ו האחר דה נעלם.הדנוסףלסעו

לייצוגיםרווחיםשלישווביןיעקבליהודהאישקריות—כלאלהמדגישיםעודיותראת

השניותהמוסריתשביסודמעשיושליעקב.לעינינס,אפילוביתהתמחוי,שבוכולםחסרי

כל,נראהכאפוףאווירהשלמרמהושלמניפולציה.

]עמ'105-104[—באחדהןנראותבתוךמחסן, י עמ נ תו ו בשניתצלומיםהמתאריםאתר

ובאחרכשהןמלקטותשאריותשלירקותבשוק—נסגרמעגל.רותהמואבייה,שהקדישה

אתעצמהלנעמיולעמה,מוזכרתלעתיםקרובותבתנ"ךכנוכרייהשהתגיירה,ודגשזהצובע

בגוןהאחרותאתייחוסושלנינה,דודהמלך.בתצלוםשלנסמודגשתעצמאותןשלרות

ושלנעמי,ובד–בבדמודגשתגםתלותןזובזו.שדותארץ–ישראל,שנמצאולהםמקבילות

בדימוייםצילומייםמוקדמיםשלארץהקודש,מומריםכאןבשווקיםמודרנייםתחתכיפת

שהכאוס — העירוני בשדה שאריות. העניים מלקטים יום, של בסופו שבהם, השמים,

המוחלטהשוררבומסמןחורבן,מחסורושיבוש,ולאאתתנובתהארץואתההבטחההגלומה

ציור ,)Millet( מייה ז'אן–פרנסואה של )1857( ת למלקטו בדומה הנשים הוצבו — בההמציגאתהאיכריםבמונחיםשלכבודואצילות.בצילוםהארצישראלישלטרום–המדינה

נראולא–אחתנשיםמעבדותאתהאדמה,פועלותשוות–ערךלגבריםבשירותבנייןהארץ.

כפישמציינתאיריתרוגוף,ייצוגיםמעיןאלהשלנשיםהמעבדותאתהאדמהומפרותאותה

"שימשולהצגתהתביעותהציוניותעלהארץכטבעיותואורגניות".15בתצלוםשלנסאלה

הייצוגים עם מתכתב ככאלה וייצוגן אדמה, עובדות ולא העירונית החברה משולי נשים

הציונייםומפרקאותם.

בני– מהגרים מפני המקראיים הגיבורים נדחקים נס של התנ"ך סיפורי בסדרת

גיבורי את מחליפים הם בתורם החברה. בשולי החיים ואלה חסרי–בית, עניים, זמננו—

הצילוםהארצישראלישלדורותהחלוציםואתהתצלומיםהדרמטייםשלבנייןהארץועיבוד

האדמה,כלומר—אתדימוייהחלום.דימוייושלנסחותריםתחתהנראטיביםהגדוליםשל

התרבותהישראלית,ומקדמיםאתאריגתושלסיפורחדש.

קראוואג'ו, סעודה באמאוס, 1606, שמן על בד,

אוסף פינקוטקה די–בררה, מילאנו

Caravaggio, Supper at Emmaus, 1606, oil

on canvas, collection of Pinacoteca di Brera,

Milan

ז'אן–פרנסואה מייה, המלקטות, 1857, שמן על

בד, אוסף מוזיאון הלובר, פריז

Jean-François Millet, The Gleaners, 1�5�, oil

on canvas, collection of the Louvre Museum,

Paris

שם,עמ'128-127. 14

ראורוגוף,לעילהערה12,שםשם. 15

�2�3

Prisoners, 20032003-06 ,סיפורי התנ"ך

ללא כותרת )הבל(, 100x100 ,2003, מהדורה של 140x140 ;10, מהדורה של 5

ללא כותרת )קין והבל(, 100x136 ,2003, מהדורה של 140x190 ;10, מהדורה של 5

ללא כותרת )הגר(, 100x100 ,2005, מהדורה של 140x140 ;10, מהדורה של 5

ללא כותרת )יעקב ועשיו(, 100x130 ,2006, מהדורה של 175x228 ;10, מהדורה של 5

ללא כותרת )יוסף(, 100x100 ,2004, מהדורה של 140x140 ;10, מהדורה של 5

ללא כותרת )אליהו(, 100x127 ,2005, מהדורה של 175x223 ;10, מהדורה של 5

ללא כותרת )שמואל ושאול(, 127x100 ,2006, מהדורה של 178x140 ;10, מהדורה של 5

ללא כותרת )דוד ויהונתן(, 100x127 ,2004, מהדורה של 140x178 ;10, מהדורה של 5

ללא כותרת )איוב(, 100x100 ,2004, מהדורה של 140x140 ;10, מהדורה של 5

ללא כותרת )איוב ורעיו(, 100x127 ,2004, מהדורה של 175x223 ;10, מהדורה של 5

ללא כותרת )רות ונעמי(, 100x127 ,2006, מהדורה של 140x178 ;10, מהדורה של 5

ללא כותרת )רות ונעמי(, 100x127 ,2006, מהדורה של 140x178 ;10, מהדורה של 5

ללא כותרת )אברהם ויצחק(, 100x100 ,2004, מהדורה של 140x140 ;10, מהדורה של 5

ללא כותרת )נח(, 100x127 ,2004, מהדורה של 175x223 ;10, מהדורה של 5

94

95

96

97

98

99

100

101

102

103

104

105

106

107

Untitled, 2003, 123x�0, edition of 10; 1�2x125, edition of 3

Untitled, 2003, 60x�2, edition of 10; �0x123, edition of 3

Untitled, 2003, 60x�2, edition of 10; �0x123, edition of 3

Untitled, 2003, �0x�0, edition of 10; 125x125, edition of 3

Untitled, 2003, �0x�0, edition of 10; 125x125, edition of 3

Untitled, 2003, 123x�0, edition of 10; 1�2x125, edition of 3

Untitled, 2003, 60x�2, edition of 10; �0x123, edition of 3

Untitled, 2003, 60x�2, edition of 10; �0x123, edition of 3

Untitled, 2003, 60x�2, edition of 10; �0x123, edition of 3

Untitled, 2003, 60x60, edition of 10

Untitled, 2003, 60x�2, edition of 10; �0x123, edition of 3

Untitled, 2003, �0x123, edition of 10; 125x1�2, edition of 3

�1

�0

��

��

��

�6

�5

�4

�3

�2

�1

�0

�4�5

�6��

����

100101

102103

104105

10610�