www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 1 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה

קובץ שאלות ותשובות

לחברה היהודית עקב משבר זה.. המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והסכנות שנשקפו 1

חדשים : תקנות חדשות 'זכר לחורבן', . בניית המרכז ביבנה : עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש, יצירת גורמים מלכדים 2

ת, לימוד תורה והתפילה.בית הכנס

רקע כללי

בן למשפחת כוהנים ואחד ממנהיגי הפרושים, חכמי דת ששאבו את סמכותם מבקיאותם בתורה. – רבן יוחנן בן זכאי

באישור השלטון הרומאי הצליח לרכז בעיר בזמן "המרד הגדול". הצליח לעזוב את ירושלים לפני נפילתה לידי הרומאים

רוחני חלופי לבית המקדש מרכז הקיםלסה"נ 07 – 07 ובין השנים ,ם ששרדו את "המרד הגדול"חכמי דת נוספי יבנה

. חדשה של העם היהודיהנהגה שנחרב בירושלים ובו

לסה"נ וחיזק 111 – 07, פעל בין השנים תפס את מקומו של רבן יוחנן בן זכאי בהנהגת המרכז ביבנה – רבן גמליאל

מאוד את המרכז ביבנה.

www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 2 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

הסכנות שנשקפו לחברה הצג את המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והסבר את . 1

היהודית עקב משבר זה.

תשובה

המשבר עקב חורבן בית המקדש

לסה"נ( את המרכז הדתי והלאומי 07 –לפנה"ס 111שנות קיומו ) 077 –בית המקדש השני היווה במשך כ

לם.של העם היהודי בארץ ובעו

היה חשש חורבן בית המקדש וחוסר היכולת לבצע את המצוות הקשורות בו היווה סכנה על החברה היהודית,

, שכן בכך חוסלה למעשה הנהגתו הדתית והמדינית של העם וכן בוטלה עבודת להתפוררות החברה היהודית

.ה' כפי שהייתה מקובלת עד אז

הסכנות שנשקפו לחברה היהודית עקב משבר זה

סכנה מדינית ופוליטית .א

בוטלה משרת "הכהן הגדול", אשר עמד בראש המקדש וייצג את היהודים מול השלטון הרומאי.

בנוסף, עקב חיסול שכבת הכהונה שהייתה תלויה במקדש נוצר ריק בייצוג העם אל מול השלטון הרומאי.

הפוליטית של העם.שנחרב, חוסלה שכבת המנהיגות

סכנה דתית .ב

ההוויה בוטלה עבודת הקורבנות לה' והופסק כל הפולחן הדתי בבית המקדש, אשר עד אז נחשב לעיקר

לקיים אורח חיים יהודי.נוצר ריק בדרך הפולחן הדתי ולא היה ברור כיצד ניתן יהיה להמשיך –בדת היהודית

סכנה להתפוררות העם – ייאושהלם ואווירת ג.

ירושלים ועל שריפת בית המקדש גרמה לתחושת אבל וייאוש, שכן התפיסה העממית הייתה שה' יגן על

ירושלים. חורבן בית המקדש יצרה בית המקדש, לא יניח לרומאים להחריבם ושהצבא הרומאי יובס בקרב על

ם העם.תכלית לקיותחושה של נתק בין ה' לבין העם ושללא בית המקדש אין

בארץ ישראל הסכנה הייתה כי אווירת ההלם והייאוש תביא להתפוררותו והיעלמותו של היישוב היהודי

ואף של העם היהודי בכלל.

www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 3 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

. הסבר מדוע פקד את העם משבר לאחר חורבן בית המקדש.2

תשובה

אווירת הלם וייאוש א.

ן התפיסה העממית הייתה שה' יגן על שריפת בית המקדש גרמה לתחושת אבל וייאוש, שכ

ירושלים ועל בית המקדש, לא יניח לרומאים להחריבם ושהצבא הרומאי יובס בקרב על

יצרה תחושה של נתק בין ה' כמרכז הפולחני של העם היהודי, ירושלים. חורבן בית המקדש

לבין העם ושללא בית המקדש אין תכלית לקיום העם.

ירת ריק פולחנייצב.

בוטלה עבודת הקורבנות לה' והופסק כל הפולחן הדתי בבית המקדש, אשר עד אז נחשב לעיקר

ולא היה ברור כיצד ניתן יהיה להמשיך נוצר ריק בדרך הפולחן הדתי –ההוויה בדת היהודית

לקיים אורח חיים יהודי.

חורבן הסנהדריןג.

צה( הייתה גוף שהוקם בימי החשמונאים כבית דין עליון וכמוסד מוע –הסנהדרין )מיוונית

., ומקום מושבו היה בבית המקדשהעליון לפרשנות חוקי התורה

חורבנה במהלך המרד הותיר את העם היהודי ללא סמכות עליונה בענייני דת ומשפט.

חורבן מעמד הכהונה ד.

היגה את העם והתפרנסה מעבודת המקדש.פגיעה קשה בכוחה של שכבת הכהונה, אשר הנ

בנוסף, בוטלה משרת "הכהן הגדול", אשר עמד בראש המקדש וייצג את היהודים מול השלטון

הרומאי.

www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 4 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

היחלשות הרוב היהודי בארץ ישראל –דלדול דמוגראפי . ה

יים רבים הוגלו בעקבות המרד התמעטה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל, תוצאה של הרוגים רבים ושבו

ונמכרו לעבדות מחוץ לארץ ישראל.

הסברה המקובלת היא שכרבע מהאוכלוסייה היהודית בארץ ישראל נספתה במרד, כאשר עיקר האבדות

נגרמו בגליל ובאזור ירושלים.

יחד עם זאת, היהודים עדיין היוו רוב בארץ ישראל.

חורבן כלכלי. ו

שיתוק כלכלי*

הודה וירושלים, נחרבו ערים ועיירות והחקלאות נפגעה קשות עקב שריפת שדות בגליל ובעיקר באזור י

ומטעים והרג )או הגליית( החקלאים במהלך דיכוי המרד.

הפקעת אדמות ומיסוי כבד*

הרומאים הפקיעו אדמות מיהודים : חלקן נמכרו מחדש ליהודים וחלקן נמכרו לבעלות זרה. הבעלים המקוריים

מס קרקעכבדים ביבול או בכסף, דמי אריסותנאלצו לשלם –דמותיהם כאריסים מרוששים נאלצו לחיות על א

עבודות כפייה.ו מס גולגולתכבד,

: מס של שתי דראכמות לטובת אחזקת "המס היהודי"בנוסף, על כל יהודי האימפריה הרומאית הוטל תשלום

תרומת מחצית השקל לבית המקדש ראש האלים ברומא(, אשר החליף –מקדש יופיטר ברומא )יופיטר

בירושלים.

www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 5 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

לעיצוב החיים היהודיים בלי בית המקדש. וחכמי יבנה יוחנן בן זכאי ו רבןהסבר את הצעדים שנקט .3

תשובה

יוחנן בן זכאי התמודד עם אווירת המבוכה שנוצרה עם חורבן בית המקדש, באמצעות יצירת גורמים מלכדים

ורח החיים היהודי, תוך שמירת מצוות הדת אך ללא תלות בקיומו של חדשים לעם, אשר אפשרו את המשך א

בית המקדש :

הקמת הנהגה דתית ופוליטית חדשה לעם ביהודהא.

מתפקידי הסנהדרין שישבה בבית המקדש חלקיוחנן בן זכאי הקים מחדש בית מדרש ובית דין שירש

ף שהוקם בימי החשמונאים כבית דין עליון וכמוסד מועצה, גו –בירושלים לפני החורבן )הסנהדרין : מיוונית

העליון לפרשנות חוקי התורה(.

, ובימי רבן גמליאל שודרג למעמד של גוף זה הפך לגוף המחוקק והשיפוטי העליון של היהודים בארץ ישראל,

.נשיאות

הפיכת בתי הכנסת כמקום פולחן חלופי לבית המקדש שנחרבב.

בתי הכנסת, אשר פעלו כבר קודם לחורבן בית המקדש אך פעילותם נחשבה שולית יוחנן בן זכאי העמיד את

ומשלימה לעבודת ה' במקדש, כמקום פולחן חלופי לעבודת ה' שהייתה נהוגה בבית המקדש, בעיקר בכך

אשר הייתה נהוגה הקרבת הקורבנותבמרכז הפולחן הדתי במקום לימוד התורה והתפילהשהעמיד את

תפילה, יחד עם התשובה ומעשי חסד ומוסר, גם החליפו את הקרבת הקורבנות, שבטלה בבית המקדש )ה

עם חורבן בית המקדש, כדרך לכפרת עוונות(.

בכך חיזק יוחנן בן זכאי את התודעה של השלמה עם חורבן בית המקדש, תוך יצירת תנאים להמשיך בחיים

היהודיים גם בלעדיו בכל מקום ובכל זמן.

טיפוח התקווה לבנייתו מחדש –ר בית המקדש טיפוח זכג.

בעוד שיוחנן בן זכאי ביטל את הצורך בהקרבת הקורבנות ובעלייה לרגל שהיו נהוגים בבית המקדש, הוא

שמר על מנהגים אחרים שהיו נהוגים בו, מתוך רצון לטפח את זכרו ולטפח את התקווה הלאומית לבנייתו

מחדש כשיתאפשר הדבר.

www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 6 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

. למשל :תקנות חדשות 'זכר לחורבן' בית המקדשוקנו לצורך העניין ת

תקנת נטילת לולב*

יוחנן בן זכאי התיר נטילת לולב בכל שבעת ימי חג הסוכות, נוהג שהיה שמור בתקופת המקדש

רק לבית המקדש עצמו, בשעה שמחוץ לו נטלו לולב רק ביום החג הראשון מכיוון שראו את

טילת לולב בבית המקדש.עיקר המצווה בנ

תקנת תקיעה בשופר*

יוחנן בן זכאי התיר תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת בכל מקום שיש בו בית דין, מעשה

שעד חורבן בית המקדש היה מותר בבית המקדש בלבד )ביתר הארץ היו עד אז תוקעים בשופר

בבתי הכנסת רק בראש השנה שחל בימי חול(.

השגת אחדות דתיתד.

דתית בעם, רבן גמליאל, שהחליף את רבן יוחנן בן זכאי בהנהגת המרכז ביבנה, כפה אחדות ואחידות

גרסאות שונות של באמצעות כפיית הלכה )חוק( אחת ויחידה שתחייב את כל העם בכדי למנוע הופעת

ת, שתרמו לפילוג הפנימי ולמלחמת האחים במהלך רבן גמליאל חיסל את הזרמים והכיתות ביהדו התורה.

"המרד הגדול" )אחת הסיבות לכישלון המרד(, ובכך ליכד את העם היהודי מבחינה דתית ולאומית.

www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 7 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

להתמודד עם משבר צעדים אלה לעםוהסבר במה סייעו וחכמי יבנה רבן יוחנן בן זכאי ועדים שנקטצה את. הצג 4

החורבן.

תשובה

גורמים מלכדים זכאי התמודד עם אווירת המבוכה שנוצרה עם חורבן בית המקדש, באמצעות יצירת יוחנן בן

, אשר אפשרו את המשך אורח החיים היהודי, תוך שמירת מצוות הדת אך ללא תלות בקיומו של חדשים לעם

בית המקדש :

הנהגה דתית ופוליטית חדשה לעם ביהודהמוסדות הקמת א.

מתפקידי הסנהדרין שישבה בבית המקדש חלקבית מדרש ובית דין שירש ביבנה יוחנן בן זכאי הקים מחדש

מועצה, גוף שהוקם בימי החשמונאים כבית דין עליון וכמוסד –בירושלים לפני החורבן )הסנהדרין : מיוונית

העליון לפרשנות חוקי התורה(.

, ובימי רבן גמליאל שודרג למעמד של ל היהודים בארץ ישראלגוף זה הפך לגוף המחוקק והשיפוטי העליון ש

.נשיאות

בנייתם מחדש של מוסדות ההנהגה היהודיים שחרבו במרד. – התרומה להתמודדות עם המשבר

הפיכת בתי הכנסת כמקום פולחן חלופי לבית המקדש שנחרבב.

ית המקדש אך פעילותם נחשבה שולית יוחנן בן זכאי העמיד את בתי הכנסת, אשר פעלו כבר קודם לחורבן ב

ומשלימה לעבודת ה' במקדש, כמקום פולחן חלופי לעבודת ה' שהייתה נהוגה בבית המקדש, בעיקר בכך

אשר הייתה נהוגה הקרבת הקורבנותבמרכז הפולחן הדתי במקום לימוד התורה והתפילהשהעמיד את

, גם החליפו את הקרבת הקורבנות, שבטלה בבית המקדש )התפילה, יחד עם התשובה ומעשי חסד ומוסר

עם חורבן בית המקדש, כדרך לכפרת עוונות(.

בכך חיזק יוחנן בן זכאי את התודעה של השלמה עם חורבן בית המקדש, - התרומה להתמודדות עם המשבר

תוך יצירת תנאים להמשיך בחיים היהודיים גם בלעדיו בכל מקום ובכל זמן.

www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 8 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

טיפוח התקווה לבנייתו מחדש –ש טיפוח זכר בית המקדג.

תוקנו תקנות חדשות 'זכר לחורבן' בית המקדש. למשל :

תקנת נטילת לולב*

יוחנן בן זכאי התיר נטילת לולב בכל שבעת ימי חג הסוכות, נוהג שהיה שמור בתקופת המקדש

ון מכיוון שראו את רק לבית המקדש עצמו, בשעה שמחוץ לו נטלו לולב רק ביום החג הראש

עיקר המצווה בנטילת לולב בבית המקדש.

תקנת תקיעה בשופר*

יוחנן בן זכאי התיר תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת בכל מקום שיש בו בית דין, מעשה

שעד חורבן בית המקדש היה מותר בבית המקדש בלבד )ביתר הארץ היו עד אז תוקעים בשופר

סת רק בראש השנה שחל בימי חול(.בבתי הכנ

באמצעות שמירה על מקצת מהטקסים שהיו מקובלים בבית המקדש, – התרומה להתמודדות עם המשבר

טיפחו את זכרו ואת התקווה הלאומית לבנייתו מחדש כשיתאפשר הדבר.

www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 9 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

השגת אחדות דתיתד.

יבנה, כפה אחדות ואחידות רבן גמליאל, שהחליף את רבן יוחנן בן זכאי בהנהגת המרכז ב

דתית בעם, באמצעות כפיית הלכה )חוק( אחת ויחידה שתחייב את כל העם בכדי למנוע הופעת

גרסאות שונות של התורה.

- התרומה להתמודדות עם המשבר

רבן גמליאל חיסל את הזרמים והכיתות ביהדות, שתרמו לפילוג הפנימי ולמלחמת האחים

במהלך "המרד הגדול" )אחת הסיבות לכישלון המרד(, ובכך ליכד את העם היהודי מבחינה

דתית ולאומית.

www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 11 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

. הסבר את הגורמים להתנגדות כלפי רבן יוחנן בן זכאי.5

תשובה

לא כל העם קיבל את מנהיגותו של רבן יוחנן בן זכאי ולאחר עשור של פעילות הוא פרש מהמרכז שהקים

לסה"נ(: 07)שנת ביבנה

עריקתו מירושלים בזמן המצור הרומאיא.

שברח )למעשה חלקים בעם ומקרב חכמי הדת שלחמו ברומאים בזמן "המרד הגדול", לא סלחו לו על כך

הרומאים.ערק( משורות המורדים בירושלים בזמן המצור הרומאי והסגיר עצמו לידי

משפחות הכוהניםב.

את ההנהגה אלו סירבו לקבל את סמכותו, מכיוון שהקמת המרכז ביבנה והתקנות שיצר שם, העבירו

בתקופת בית המקדש בעם לידי חכמי הדת, ולמעשה נישלו אותם סופית ממעמדם הקודם כמנהיגי העם

.)כממונים על פעילות המקדש והקרבת הקורבנות(

תומכי בית שמאיג.

זכה רבן יוחנן בן זכאי השתייך לזרם בית הלל ביהדות אשר נטה להקל בפרשנות חוקי התורה, לכן

להחמיר.להתנגדות תומכי בית שמאי, שפרשנותם את חוקי התורה הייתה קשוחה יותר ונטתה

www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 11 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

, אחר חורבן בית המקדשל. הצג את התקנות העיקריות שתוקנו ביבנה ועיצבו מחדש את החיים היהודיים 6

.לאחר חורבן בית המקדשוהסבר במה הן סייעו לעם להתמודד עם המשבר

תשובה

התקנות העיקריות שתוקנו ביבנה ועיצבו מחדש את החיים היהודיים לאחר חורבן בית המקדש)"זכר למקדש",

"זכר לחורבן"(

(, תיקנו 111 – 07לסה"נ( ואחריו רבן גמליאל ) 07 – 07חכמי המרכז ביבנה, בראשות רבן יוחנן בן זכאי )

–קנות אלו כונו בשם ת מספר תקנות עיקריות שעיצבו מחדש את החיים היהודיים לאחר חורבן בית המקדש.

"זכר למקדש" ו"זכר לחורבן"(.

תקנת נטילת לולבא.

ר בתקופת המקדש יוחנן בן זכאי התיר נטילת לולב בכל שבעת ימי חג הסוכות, נוהג שהיה שמו

רק לבית המקדש עצמו, בשעה שמחוץ לו נטלו לולב רק ביום החג הראשון מכיוון שראו את

עיקר המצווה בנטילת לולב בבית המקדש.

תקנת תקיעה בשופרב.

יוחנן בן זכאי התיר תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת בכל מקום שיש בו בית דין, מעשה

בית המקדש היה מותר בבית המקדש בלבד )ביתר הארץ היו עד אז תוקעים בשופר שעד חורבן

בבתי הכנסת רק בראש השנה שחל בימי חול(.

קביעת צורה חדשה לסדר פסחג.

והקרבת קורבן הפסח קריאת ההגדה של פסח ואופן עריכת הסדר במקום היישוב במקום עלייה לירושלים

לצורך כך חוברה ההגדה, אשר הכילה תכנים לאומיים וסייעה בגיבוש העם. בבית המקדש.

קביעת צורה חדשה ליום כיפורד.

באמצעות תפילה במקום הקרבת הקורבנות בבית המקדש כדי לכפר על החטאים, נקבע כי הכפרה תושג

וחזרה בתשובה.

www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 12 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

"ברכת המינים"ה.

ברכות ונאמרת שלוש 10)כוללת תפילת שמונה עשרהפיעה בברכה שהיא למעשה קללה המו

כיהודים המאמינים הנוצרים )יהודים שראו עצמם –פעמים ביום(, מכוונת כנגד הנוצרים בכלל או היהודים

במשיחיותו של ישו( ונועדה להרחיקם מהציבור היהודי ולהשפיע עליו.

לאחר חורבן בית המקדשבמה הן סייעו לעם להתמודד עם המשבר

איחוד העם וליכודו סביב המרכז הרוחני ביבנהא.

רוחני של באמצעות הפסיקה הדתית, המרכז ביבנה החליף את בית המקדש בירושלים כמרכז הנהגה

העם היהודי, המהווה מקור לפסיקה דתית והוראה.

הבטחת המשך חיים יהודיים ללא בית המקדשב.

של החיים קנות החדשות שחררו את חיי הדת היהודית מהתלות בבית המקדש, ואפשרו את המשכם הת

היהודים ללא בית מקדש, בכל מקום ובכל זמן.

www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 13 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

החורבן. שסייעו לעם להתמודד עםוחכמי יבנה רבן גמליאל. הסבר את הצעדים שנקטו 7

תשובה

111 – 07ן זכאי בהנהגת המרכז ביבנה, פעל בין השנים תפס את מקומו של רבן יוחנן ב – רבן גמליאל

לסה"נ וחיזק מאוד את המרכז ביבנה.

תחת מנהיגות רבן גמליאל נקט המרכז ביבנה מספר צעדים נוספים לסייע לעם היהודי להתמודד עם חורבן

בית המקדש.

השגת אחדות דתיתא.

ת המרכז ביבנה, כפה אחדות ואחידות רבן גמליאל, שהחליף את רבן יוחנן בן זכאי בהנהג

דתית בעם, באמצעות כפיית הלכה )חוק( אחת ויחידה שתחייב את כל העם בכדי למנוע הופעת

גרסאות שונות של התורה.

רבן גמליאל חיסל את הזרמים והכיתות ביהדות, שתרמו לפילוג הפנימי ולמלחמת האחים

אחת הסיבות לכישלון המרד(, ובכך ליכד את העם היהודי מבחינה במהלך "המרד הגדול" )

דתית ולאומית.

חיזוק מעמדו של המרכז ביבנה כמרכז מנהיגות לעם היהודי כולוב.

הכיר בכך באישור השלטון הרומאי, אשר נשיא", ורבן גמליאל קיבל את התואר נשיאות* המרכז הפך ל"

היישוב היהודי בארץ ישראל. במנהיגותו על

* רבן גמליאל וכן חכמי דת אחרים מהמרכז ביבנה, יצאו לבקר וללמד בקהילות היהודיות הן

בארץ ישראל והן מחוץ לה.

כך חיזק רבן גמליאל את הקשר בין חכמי יבנה לבין הציבור היהודי.

www.agurim.co.il || @gmail.comagurim1 || 14 || לומדים יחד באינטרנט –"עגורים"

חן הדתי ללא צורך בבית המקדשהמשך פעילות לשם קביעת דפוסי חדשים לפולג.

קביעת צורה חדשה לסדר פסח*

והקרבת קורבן קריאת ההגדה של פסח ואופן עריכת הסדר במקום היישוב במקום עלייה לירושלים

לצורך כך חוברה ההגדה, אשר הכילה תכנים לאומיים וסייעה בגיבוש העם. הפסח בבית המקדש.

קביעת צורה חדשה ליום כיפור*

באמצעות במקום הקרבת הקורבנות בבית המקדש כדי לכפר על החטאים, נקבע כי הכפרה תושג

תפילה וחזרה בתשובה.