תפילה כמפגשחוברת לתלמיד

הרב אלי טרגין

3

תוכן העניינים

שער א' - מבוא לתפילה........................................................................11א. פתיחה........................................................................................12ב. מצוות תפילה............................................................................141. מהתורה או מדרבנן.....................................................142. התפילה - חסד או חובה? ........................................15ג. זמני התפילה..............................................................................161. שלוש תפילת ביום.......................................................162. תפילת תשלומין............................................................20ד. הכנות לפני התפילה...............................................................221. הכנת הגוף - התפנות, נטילת ידיים........................222. הכנת הנפש - שהייה לפני התפילה........................27ה. תפילה בציבור ובבית הכנסת..............................................301. החשיבות........................................................................302. תפילה בציבור - מעלה או חובה?...........................333. תפילה בציבור או תפילה בכוונה? .........................34ו. החייבים בתפילה......................................................................361. תפילת נשים..................................................................362. חינוך ילדים קטנים לתפילה......................................38

שער ב' - לקראת תפילה העמידה בשחרית.....................................41א. פתיחה - מבנה התפילה.......................................................44ב. פתיחת התפילה.......................................................................461. מבנה................................................................................462. ברכות התורה................................................................463. ברכות השחר................................................................49

כתיבה ועריכה: הרב אלי טרגין, מרכז הלכה והוראה, אלון שבות

ייעוץ והנחיות: הרב יוסף צבי רימון, יו"ר מרכז הלכה והוראה, אלון שבות

עיצוב וכריכה: תמר גוטמן

עריכת לשון: חגית רייכרט

הגהה: אמיר הילדסהימר

© כל הזכויות שמורות למרכז ההלכה והוראה

הוצאת מרכז הלכה והוראה, ת.ד 230 אלון שבות 9043302-5474542/47 halachaed.org

office@halachaed.org

45ג. פסוקי דזמרה...........................................................................................521. פתיחה - יחידת אחת...............................................................522. ברוך שאמר..................................................................................533. ישתבח...........................................................................................564. תוכן הזמרה.................................................................................56א. אשרי.................................................................................56ב. הודו...................................................................................58ג. ויברך דוד - אז ישיר......................................................58ד. קריאת שמע............................................................................................601. המצווה..........................................................................................602. חשיבות אמירתה )איסור דיבור, כוונה בקריאת שמע(....603. תוכן הפרשיות.............................................................................644. זמן קריאת שמע.........................................................................67ה. ברכות קריאת שמע.............................................................................681. מבנה הברכות ותוכנן................................................................68א. יוצר אור/ מעריב ערבים..............................................68ב. ברכת אהבת עולם.........................................................702. הברכה שאחרי קריאת שמע...................................................72א. תוכן הברכה....................................................................72ב. סמיכת גאולה לתפילה..................................................73ו. חתימת השער )טיפוס בסולם(............................................................76

שער ג' - תוכן תפילת העמידה.........................................................................79פתיחה...........................................................................................................80א. תשע עשרה ברכות................................................................................811. תוכנן..............................................................................................812. מבנה הברכות..............................................................................82ב. מטרת תפילת העמידה.........................................................................841. חינוך והצבת יעדים....................................................................842. שלוש פעמים ביום.....................................................................86ג. בקשות אישיות......................................................................................88ד. חזרת הש"ץ.............................................................................................92ה. חתימת השער........................................................................................96

שער ד' - תפילת העמידה כמפגש.....................................................................99א. פתיחה....................................................................................................100ב. יצירת אווירה מתאימה )לפני התפילה(........................................1031. הרחקה של חפצים ואנשים המפריעים לריכוז ...............1042. מקום המתפלל..........................................................................112ג. התנהגות בזמן תפילת העמידה........................................................1141. צעידת שלושה צעדים - לפני התפילה ואחריה...............114

2. התנהגות מכובדת בזמן התפילה.........................................118 א. כריעות ..........................................................................118ב. גיהוק ופיהוק בזמן התפילה......................................119ג. לבוש................................................................................1203. מפגש מיוחד עם ה' ................................................................121א. עצימת עיניים................................................................122ב. צורת הדיבור..................................................................122

שער ה' - החלקים שלאחר תפילת העמידה................................................125פתיחה.........................................................................................................126א. תחנון.......................................................................................................1271. מבנה תחנון................................................................................1272. זמנים שבהם לא אומרים תחנון...........................................128ב. אשרי - ובא לציון..............................................................................1301. אשרי...........................................................................................1302. למנצח..........................................................................................1303. ובא לציון...................................................................................132ג. סיום התפילה.........................................................................................1341. שיר של יום...............................................................................1342. פיטום הקטורת.........................................................................1363. עלינו.............................................................................................137ד. הקדיש ..................................................................................................1381. סוגי הקדיש................................................................................1382. הקדישים בתפילה.....................................................................1383. תפקיד הקדיש בתפילה...........................................................139סיכום השער.............................................................................................142

67

שער ו' - תפילות נוספות................................................................................143א. מנחה וערבית..................................................................................................1441. מנחה.....................................................................................................1442. ערבית.....................................................................................................147ב. תפילות בזמנים מיוחדים............................................................................1501. הוספות בתוך תפילת העמידה........................................................1502. תפילת מוסף.......................................................................................1523. הלל........................................................................................................153א. שלושת הרגלים וחנוכה........................................................153ב. ימי הודאה על נסים- יום העצמאות ויום ירושלים......1554. תעניות ציבור.......................................................................................158

פתח דבר

התפילה היא אחד המוקדים החשובים והתדירים, שבאמצעותם יכול כל יהודי להתקרב לה'.

כדי לקיים את מצוות התפילה כראוי, יש לבנות שתי קומות:

א. תפילה כהלכתה - שמירה והקפדה על הלכות התפילה.

ב. תפילה משמעותית - תפילה שנובעת ממקום עמוק וכן מתוך האדם.

ובכך ונעימה, יכיר הלומד את הלכות התפילה בצורה בהירה זה בספר יזכה לבנות את הקומה הראשונה הנדרשת.

ספר זה ייחודי בניסיון לסייע לכל לומד )ומלמד( לחזק את אופן התפילה שלו כתפילה משמעותית. כדי להתקדם בעבודת התפילה יש לצעוד בשני

צירים:

1. הזדהות וחיבור למילות התפילה. לא ניתן להתחבר למילות התפילה אם המתפלל לא מבין אותן. חלק נרחב מספר זה מוקדש להסברת תוכן בשלבים לחשוב מה ועל לחוש כיצד - המתפלל ולהכוונת התפילות,

השונים של התפילה.

2. חיזוק תחושת המפגש עם ה'. אחד הקשיים המרכזיים בתפילה הוא העובדה שהמתפלל אינו רואה את מי שהוא מתפלל אליו. בספר זה נעשה ניסיון משמעותי לסייע ללומדים לחוש את העמידה מול ה' באופן ממשי

יותר.

בניית קומת המשמעות נעשית מתוך עיון מעמיק בהלכות השונות. בדרך זו ניכר שהלכות התפילה יסודן ברעיונות וערכים רוחניים גבוהים הבאים

לידי ביטוי באותן הוראות מעשיות.

8

יצירת המבנה הפנימי של הספר נעשתה מתוך רצון להשלים את בניית שתי הקומות - הקומה ההלכתית וקומת המשמעות. בתחילת כל נושא הובאו המקורות הראשוניים של אותו עניין, שדרכם נגלה את הרעיון והמשמעות של המרכיב הנדון בתפילה. בסוף כל נושא מובא סיכום 'הלכה למעשה',

ובו סיכום מעשי של כל הפרטים החשובים.

יחידה זו היא עיבוד של הספרים "תפילה כמפגש" )שני כרכים, בהוצאת מרכז הלכה והוראה וספריית בית אל, ירושלים תשע"א( שכתבתי ביחד עם חברי הרב מיכאל רובינטשיין )כיום, רב קהילה באורגוואי(. הרעיונות

וההלכות המובאים ביחידה זו מופיעים שם בהרחבה.

מתחבר הוא שבה משמעותית לתפילה הזוכה אדם - כמפגש תפילה למילים ומרגיש בצורה ממשית את קרבת ה', זוכה גם לרומם את עצמו למקום גבוה יותר. באמצעות התעלות זו של האדם בתפילה, יכול המתפלל

לגלות צדדים עמוקים החבויים בו שלא תמיד נחשפים בחיי השגרה.

בתפילה שכל אחד יזכה בתפילתו להיפגש עם ה' ועם עצמו!

אלי טרגיןמרכז הלכה והוראה, אלון שבות

שער א' מבוא לתפילה

1213

במדבר יב, יג

ה אל ה' לאמר א-ל נא רפא נא לה ויצעק מש

מלכים א ח, א- כד

לבני האבות יאי נש טות המ י ראש ל כ את ראל יש זקני את למה ש יקהל אז

וד היא רית ה' מעיר ד לם להעלות את ארון ב למה ירוש לך ש ראל אל המ יש

מים... יו הש פ ראל ויפרש כ ל קהל יש ח ה' נגד כ למה לפני מזב ציון... ויעמד ש

הארץ ועל על ממ מים ש ב א-להים מוך כ אין ראל יש א-להי ה' ויאמר )כג(

ם. כל לב רית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך ב חת שמר הב מת

את פיך ובידך מל ר ב דב רת לו ות ב ר ד וד אבי את אש ך ד מרת לעבד ר ש )כד( אש

יום הזה כ

כבר אלפי שנים יש שלוש תפילות קבועות ביום - שחרית, מנחה וערבית. הנוסח קבוע ואותו אנחנו חייבים לומר בכל תפילה.

יש שני אופנים של תפילה. תפילה חופשית - הנובעת מרצונו החופשי של המתפלל, ותפילה ממוסדת – שפרטי ההלכות שלה קבועים, כמו מספר

התפילות שיש להתפלל בכל יום, הנוסח וזמן התפילות.

בכדי להעמיק בנושא זה של אופי התפילה, יש לעיין בשתי העמדות המצויות בפוסקים באשר למקור חובת התפילה. האם חובת התפילה מהתורה, או

מקביעה של חז"ל ]דרבנן[, ומהי המשמעות של העמדות הללו.

?

א. פתיחה

תפילת שחרית של שבת כבר בעיצומה, לקראת 'ישתבח', רוב המקומות בבית הכנסת כבר היו תפוסים. בשלב זה יוסי נכנס פנימה. פסע במתינות לאורך הספסלים והתיישב ליד אביו. גם מי שלא היה חד עין במיוחד, לא יכול היה לפספס את מה שעבר באותו רגע על האב. הוא הביט בשעון ובבנו התפילה, החלה מאז )!( דקות וחמש שלושים שחלפו שהראה

האדיש, ופניו התחילו להאדים.

"אם זה היה סרט", סינן האבא בכעס מבין שיניו, "גם היית מרשה לעצמך לאחר ככה?".

כל המתפללים הפנו את מבטיהם לעבר המתחרש, צפו בסקרנות בדרמה המעניינת שהתפתחה לנגד עיניהם בשידור חי. יוסי דווקא נשאר רגוע. הוא נשען לאחור על הכיסא המרופד, נשם נשימה עמוקה וירה בחזרה:

"אני הולך לסרט מבחירה ולא מכפייה!" אביו נותר המום.

משה גם וכך שונים, במצבים התפללו ויעקב, יצחק אברהם, אבותינו: רבינו, דוד ושלמה. כמו כן ידוע לנו שעם ישראל התכנס, לא פעם, בכדי

לזעוק ולהתפלל לה'.

דוגמאות מובאות הבאים בפסוקים לתפילות אלו. קראו את הפסוקים, וחשבו: מה המשותף לכל המצבים הללו מבחינת

המתפלל, ומבחינת תוכן התפילה?

בראשית לב, י-יב

ילני נא מיד אחי מיד ויאמר יעקב א-להי אבי אברהם וא-להי אבי יצחק... הצ

נים ני אם על ב ן יבוא והכ י ירא אנכי אתו פ ו כ עש

מע ה' ש

קולי אקרא

ני וענני וחנ

1415

?

הרמב"ם עמדות הן מה הסבירו חובה יש האם לשאלה בנוגע והרמב"ן

להתפלל מהתורה?

כיצד הסביר כל אחד מהם את האמור בפסוק: "ולעבדו בכל לבבכם"?

2. התפילה - חסד או חובה?

התפילה האם המחלוקת שבשורש לראות ניתן יותר מעמיקה בקריאה עניינה על עולם תפיסות שתי עומדות מדרבנן, או מהתורה חובה היא

ומגמתה של התפילה:

הרמב"ן ראה את התפילה כחסד - "התפילה אינו חובה כלל, אבל הוא ממידות חסד הבורא יתברך עלינו". חסד של הבורא יתברך, שפותח את שעריו על מנת להעניק לכל אחד מאתנו את הזכות לפנות אליו ולבקש בקשות. התפילה היא זכות גדולה שזכה בה האדם, וכל מי שרוצה מוזמן לממש זכות זו. הרמב"ן רואה בתפילה כלי ביטוי לרחשי לבו הטבעיים של האדם, שעניינה להביא לידי ביטוי את רצון האדם לשפוך שיחו בפני קונו. להתפלל. מהתורה חובה אין ולכן האדם, מתוך לנבוע צריכה התפילה

חיוב התפילה הוא סתירה פנימית, למהותה ומטרתה של התפילה.

על פי הרמב"ם התפילה אינה אפשרות המסורה לאדם, אלא היא חובה. התפילה אמורה להיאמר בכל יום באופן תדיר, בין אם האדם חפץ בה ובין אם לא. אם כן, התפילה אינה בהכרח פעולה טבעית לאדם, אלא דורשת

ממנו עמל ויגיעה, ועל כן מכנה אותה הרמב"ם "עבודה".

פעם ביממה נדרש האדם לעצור את מרוצת חייו ולהיפגש עם ה'. עצירה זו אינה תנועה טבעית לאדם השקוע בתוך שגרת יומו, אלא דורשת עבודה ממקומו האדם את לרומם הוא המחייב והמפגש התפילה ייעוד ועמל.

טבעי אל מקום נעלה יותר, קרוב יותר לאביו שבשמיים.

את והרמב"ן הרמב"ם ראו כיצד מהותה ומטרתה של התפילה?

מה הקשר בין מקור החיוב לשאלה זו )האם יש חובה להתפלל מן התורה(?

ב. מצוות התפילה 1. מהתורה או מדרבנן

עיינו במקורות הבאים, העוסקים בשאלת מקור החיוב בתפילה:

דברים יא, יג

ה אתכם היום לאהבה את ה' ר אנכי מצו מעו אל מצותי אש ש מע ת ווהיה אם ש

כם: כל לבבכם ובכל נפש א-להיכם ולעבדו ב

ספרי דברים, פרשת עקב פסקא מא

"ולעבדו" זו תפלה.

אתה אומר זו תפלה. או אינו אלא עבודה ]עבודת הקורבנות[?

תלמוד לומר: "בכל לבבכם ובכל נפשכם".

וכי יש עבודה בלב? הא מה תלמוד לומר - "ולעבדו" זו תפלה.

רמב"ם, הלכות תפילה פרק א הלכה א

מצוות עשה להתפלל בכל יום... מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה,

זו שבלב? עבודה היא זו אי חכמים אמרו לבבכם". בכל "ולעבדו שנאמר:

תפילה.

ואין מניין התפילות מן התורה... ואין לתפילה זמן קבוע מן התורה.

רמב"ן, השגות על הרמב"ם מצוות עשה ה

בגמרא החכמים בארו שכבר מהתורה[. התפילה ]שחיוב בזה הסכמה ואין

תפילה דרבנן... אלא ודאי כל ענין התפילה אינו חובה כלל, אבל הוא ממידות

הכתוב ועיקר אליו... קראינו בכל ועונה ששומע עלינו יתברך הבורא חסד

בכל יתברך לא-ל עבודתינו כל שתהיה עשה מצוות לבבכם" בכל "ולעבדו

לבבנו, כלומר בכוונה רצויה שלימה... ומה שדרשו בספרי "ולעבדו" זו תפילה,

אסמכתא היא )או לומר שמכלל העבודה... שנתפלל אליו בעת הצרות...(.

?

1617

?

ג. זמני התפילה

1. שלוש תפילות ביום

המשנה במסכת ברכות עוסקת בסוף זמני התפילות:

משנה ברכות פרק ד משנה א

תפלת השחר עד חצות,

רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות. תפלת המנחה עד הערב,

רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה. תפלת הערב אין לה קבע.

הוא בקביעות ביממה פעמים שלוש להתפלל שהחיוב עולה זו ממשנה ברור ומוחלט ואף מוגבל בזמן. ראינו שיש מחלוקת: האם מצווה מהתורה מוסכם על הכול )על הרמב"ם והרמב"ן( להתפלל פעם ביום או לא, אך שחכמים )רבנן( הם שקבעו שיש להתפלל שלוש פעמים ביום, כיון שרצו להשתמש בפרקי הזמן כאמצעי שירומם את האדם מתרדמתו היום יומית,

להחזירו אל עמקי נשמתו ולקרבו אל הבורא.

מע קולי )תהילים נה, יח( יחה ואהמה ויש ערב ובקר וצהרים אש

שאלה מתוך אתר כיפה: למה צריך שלוש תפילות ביום? מספיק לי אחת בבוקר. למה לחזור על

אותה תפילת שמונה עשרה שלוש פעמים ביום? זה יוצר קצת מעמסה!

מה הייתם עונים לשואל?

?

מדוע מתפללים שלוש תפילות ביום?

מדוע הוגבלו התפילות בשלושת הזמנים – שחר, צהרים וערב? מדוע לא או להתפלל, לו נוח יותר שבו הזמן את לבחור אפשרות לאדם ניתנה

האפשרות לומר את כל התפילות יחד באותו זמן?

הרב יעקב בן אשר, טור אורח חיים סימן רלב

קודם שיהא תפלת השחר זמנה ידוע. בבוקר בקומו ממטתו יתפלל מיד פנוי והוא לביתו בבואו ידוע. זמנה בלילה ערב של וכן בעסקיו. טרוד

מעסקיו. אבל של מנחה שהיא באמצע היום. בעוד שהוא טרוד עסקיו.

לפי דברי הטור, חז"ל בקשו שהתפילה תלווה את האדם במשך כל יומו, ועל כן קבעו אותה בצמתים המרכזיים בחייו:

השכם בבוקר במעבר מהלילה הרדום ליום הפעיל - מתפלל האדם טרם שיהיה טרוד בעיסוקיו - עבודה, לימודים וסדר יום עמוס ומלא פעילות.

עוצמת התפילה והחוויה שבה אמורות ללוות את האדם עד אמצע היום.בזמן הצהרים תוך שהאדם טרוד בעיסוקיו, ובזמן שהאדם כבר שכח את ההתרוממות הרוחנית שלו מהבוקר, מתבקש הוא לשוב ולמלא את עצמו

באנרגיה רוחנית ולעמוד בתפילה. בסוף היום, כשהאדם כבר נפרד מעיסוקיו, הוא חותם את יומו בתפילת ערבית, שמהווה כמעין סגירת מעגל וחשבון נפש לפעילות היומית שעברה

עליו.

מדוע קבעו חז"ל שיש להתפלל שלוש מה וערבית? מנחה שחרית, פעמים:

המטרה בכך?

הטור כתב שזמן מנחה הוא בזמן שאדם "טרוד בעסקיו". חשבו על אנשים מבוגרים המתפללים תפילת מנחה במקום עבודתם.

מה לדעתכם זה עושה להם?

ערב

ובקר

וצהרים

יחה אש

ואהמה

מע קולי ויש

1819

!

?

כסדר לנפש הזה והסדר התפילה... עיתות שלוש אותן ולילו יומו פרי ויהיה

המזון לגוף, והוא מתפלל לנפשו ונזון לגופו, ונשארת ברכת התפילה עליו עד זמן

תפילה אחרת, כהישארות כח סעודת היום עד שיסעוד בלילה, והנפש הולכת

ונעכרת ככל שמתרחק זמן התפילה ממנה ממה שבא עליה מעסקי העולם.

)הרב יהודה הלוי, ספר הכוזרי מאמר ג פסקה ה(

הקב"ה ברא אותנו באופן כזה שהאוכל מזין אותנו ונותן לנו כוח לפעול ולעבוד, אך כעבור מספר שעות אנרגיה זו מסתיימת ונזקק האדם לאכול

שוב בכדי "להטעין" את גופו.

זמני בין מההשוואה ללמוד יש מה האוכל לזמני התפילה?

הכוזרי כותב שהתפילה היא "פרי יומו ולילו" של האדם. הסבירו דבריו.

הלכה למעשה - זמני התפילה

השעות השונות המופיעות בתרשימים למטה, הם ע"פ המושג ההלכתי לשנים שקיעה עד מזריחה הזמן חלוקת = זמנית' שעה זמנית'. 'שעה עשר חלקים. כדי לדעת את ההקבלה לשעות המקובלות כיום, יש לעיין

בלוחות הזמנים שמפורסמים בבתי כנסת, או באינטרנט. 1. יואב חזר מפעילות צבאית בשעה מאוחרת מאוד בלילה. יכול וקם למחרת רק ב-14:00. האם הוא לישון הוא הלך

להתפלל שחרית? בארו.

2. ליוסי יש "טסט" בשעה 7:00 בבוקר. כדי להגיע בזמן, יוסי יום בשעה צריך לצאת מביתו בשעה 6:15. הזריחה באותו

6:12. האם יוסי יכול להתפלל לפני היציאה לטסט? נמקו.

3. בזמן שהשמש מתחילה לשקוע, אחיך הצעיר נזכר שהוא לעשות. עליו מה אותך שואל הוא מנחה. התפלל טרם

מה תאמר לו? 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

שחרית

מנחה

ערבית

לכתחילה בשעת הדחקבדיעבד

זריחה שקיעה

0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

לכתחילה בדיעבד

13דקות

0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

?

6.5

לכתחילה

חצותהלילה

עלות השחר)72 דקות

לפני הזריחה(

בדיעבדעד עלות השחר

2021

??

2. תפילת תשלומין

אם אדם שכח להתפלל תפילת שחרית או לחילופין קם מאוחר כאשר כבר עבר זמן התפילה והוא מעוניין להתפלל תפילת שחרית. מה עליו לעשות? 'תפילת ידי על זאת לתקן אפשרות שיש מובא ברכות במסכת בגמרא

תשלומין':

ברכות כו ע"ב

טעה ולא התפלל ערבית - מתפלל בשחרית שתים

שחרית - מתפלל במנחה שתים.

להשלים תפילה אותה הוא לא 'תפילת תשלומין' נותנת לאדם אפשרות שהוא לאחר שחרית, תפילת התפלל ולא טעה כשאדם למשל, התפלל. מתפלל תפילת עמידה של מנחה, עליו להפסיק למספר שניות ואחר כך

עליו להתפלל תפילת עמידה נוספת שתהווה תשלומין לתפילת שחרית.

כיצד דבר זה אפשרי? מדוע מאפשרים לאדם להשלים תפילה שהוא לא התפלל?הגמרא )שם( מסבירה אפשרות זו כך:

ברכות כ"ו ע"ב

כיון דצלותא רחמי היא - כל אימת דבעי מצלי ואזיל ]כיוון שהתפילה היא רחמים - כל זמן שרוצה להתפלל, יתפלל[.

היכולת להשלים תפילה שלא התפללו אותה, במסגרת התפילה שאחריה, נובעת מכך שהתפילה היא בקשת רחמים. בעוד שהמסגרת הרגילה היא זמני תפילה קבועים כדי לרומם את האדם משגרת יומו בזמנים מוגדרים, 'תשלומין' היא ביטוי לתפילה הנובעת מרצון האדם לפנות לאלוקיו, בכל

זמן ועת.

מהי תפילת תשלומין?

בשני מצבים לא ניתן להשלים תפילה שלא התפללו אותה. קראו את המקורות

הבאים, וציינו מהם.

שולחן ערוך אורח חיים סימן ק"ח, ג'

אין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה בלבד

ברכות כו ע"א

ת לא יוכל לתקן... זה שבטל... תפלה של ערבית, או תפלה של שחרית... מעו

אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן )כאן במה מדובר( - שבטל

במזיד

הגדרה למושג 'מזיד' נמצא בדברי הרב יצחק יוסף, קיצור ילקוט יוסף סימן ק"ח, ח'- ט':

אין נקרא מזיד אלא כשמבטל התפילה בשאט נפש בלי שום טרדא, אבל אם

היה טרוד ולא ביטל התפילה בשאט נפש, אלא היה סבור שיוכל להתפלל אחר

שלא מי ולכן מזיד. ולא מיקרי שוגג להתפלל, שכח כך ואחר העסק שיגמור

התפלל מנחה או ערבית בעוד שהיה לו זמן להתפלל מפני שהיה סבור שעדיין

יישאר לו זמן אחר שיגמור את העסק שהוא מתעסק בו, ובין כך ובין כך עברה לו

השעה, נחשב כאונס ויש לו תשלומין, אפילו אם היה עוסק במלאכתו להרווחה

בעלמא. וכל שכן אם היה עוסק במלאכתו לצורך מזונותיו ופרנסת ביתו.

עבר כך ידי ועל הפסד, לידי יבא שלא כדי ממונו בצורך טרוד שהיה מי וכן

זמן תפילה והפסיד תפילתו, יש לו תשלומין. ומכל מקום לכתחילה יזהר שלא

יעבור זמן תפילה אפילו משום הפסד ממון.

שחרית, להתפלל ממפקדיו זמן קיבל יוסי לצרכים הזמן את לנצל החליט זה במקום אך אחרים שלו. האם ליוסי תהיה אפשרות להשלים

תפילה זו במנחה? נמקו.

מיכל, בת שירות לאומי, בדרך כלל מקפידה להתפלל שחרית מיד אחרי ההתארגנות הבסיסית פעילות הייתה אחד בוקר בוקר. בכל שלה החליטה ומיכל מוקדמת בשעה מאוד חשובה הפעילות הפעילות. לאחר התפילה את לדחות מיכל האם שחרית. זמן סוף לאחר עד נמשכה

תוכל להשלים תפילה זו במנחה? נמקו.

!

2223

על נטילת

ידיים

?כיצד יש להתכונן לתפילה? בתפילה האדם זוכה לעמוד מול ה' ולהיפגש שמטרתן הלכות קבעו חז"ל ההכנה. להיות צריכה לכך ובהתאם עמו, לרומם את האדם מהמקום שבו הוא שקוע בחייו היומיומיים כדי להיות

פנוי ומוכן למפגש.

את ההלכות הללו ניתן לחלק לשני מישורים:

1. הכנות הגוף

2. הכנות הנפש

בשני המישורים הללו חז"ל הנחו את האדם, מחד להסיח את הדעת ממה שעלול להפריע לו בתפילה )בבחינת "סור מרע"(, ומאידך לזכך ולהעלות

אותם לקראת המפגש המיוחד עם ה' )בבחינת "עשה טוב"(.

1. הכנת הגוף

ברכות יד ע"ב - טו ע"א

ואמר רבי יוחנן: הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה, יפנה ויטול ידיו,

ויניח תפילין ויקרא קריאת שמע ויתפלל, וזו היא מלכות שמים שלמה.

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנפנה ונוטל ידיו... וקורא קריאת

שמע ומתפלל - מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, דכתיב:

"ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' " )תהילים כו, ו(.

ברכות כג ע"א

תנו רבנן: הנצרך לנקביו - אל יתפלל, ואם התפלל - תפלתו תועבה...

א-להיך לקראת "הכון שנאמר משום יתפלל, לא זה הרי לנקביו הנצרך

ישראל" )עמוס ד, יב(

ציינו שתי פעולות גופניות שאדם צריך לעשות כחלק מהכנתו לתפילה.

א. התפנות:

תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות פרק ב הלכה ב

ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא: "שמור רגלך כאשר תלך אל בית הא-להים"

טהור שתהא הא-להים בית אל נקרא כשתהא עצמך שמור יז(. ד, )קהלת

ונקי.

רמב"ם, הלכות תפילה פרק ד הלכה י

הצריך וכל יתפלל, לא לנקביו צריך היה אם כיצד? אותו, החופזים דברים

לנקביו והתפלל תפילתו תועבה וחוזר ומתפלל אחר שיעשה צרכיו.

הרב יואל סירקיס, פירוש בית חדש )ב"ח( על ארבעה טורים אורח חיים סימן צב סעיף א

שום בלי וחשוב נקי בגוף לפניו לעמוד התנאה אשר על שכר מקבל עוד ...

לכלוך, כאדם שמתנאה ללבוש בגדים חשובים בעמדו לפני המלך, כך מתנאה

בגלל זה וגם יתברך... לפניו בתפילה בעמדו לנשמה מלבוש שהוא נקי בגוף

"הכון לקראת א-להיך ישראל" שפירושו התנאה לפניו יתברך.

ד. הכנותלפני התפילה

2425

!

!

לקראת מההכנה כחלק ההתפנות את הגמרא מתארת הבבלי, בתלמוד המפגש עם הקב"ה בתפילה: "היכון לקראת א-להיך ישראל". ניתן להבין

חובה זו בשני אופנים:

באמצע להתפנות יצטרך שהמתפלל מכך הוא שהחשש הבין הרמב"ם תפילתו ויהיה טרוד בכך, דבר שעלול להפריע מאד לכוונתו בתפילה.

הירושלמי, לעומת זאת, רואה בהתפנות פעולה חיובית של 'טהרה' ו'נקיות', זיכוך והתעלות הגוף. הב"ח מרחיב הבנה זו ומסביר שזיכוך הגוף מסמל את סילוק הצדדים השפלים והנמוכים שלנו, הצדדים שיכולים להוות חציצה לגילוי הנשמה. כדי לאפשר את המפגש בינינו לבין הקב"ה, עלינו לסלק את הצדדים הנמוכים הללו ולהעצים את 'צלם א-להים' שבנו – הנשמה. רק לאחר שאדם סילק את צדדיו הנמוכים, נשמתו המלובשת בגוף יכולה

להופיע ללא חוצץ ולהיפגש עם השכינה. הגוף הוא "מלבוש" לנשמה.

הלכה למעשה - התפנות לפני התפילהגם אם יתפלל, 'קטנים'(, אל )אפילו מי שמרגיש שהוא צריך להתפנות בהסחת שעוברת קלה הרגשה זוהי אם )אולם, רב זמן להתאפק יכול

הדעת, רשאי להתפלל(.

אם התפלל למרות שמרגיש שצריך להתפנות: אם מדובר ב'גדולים' ולא היה יכול להתאפק 72 דקות )שיעור פרסה( לא יצא וחייב להתפלל שוב, או בכך( רק מסופק )ואפילו אם זה מזמן יותר להתאפק יכול אם אך

שמדובר ב'קטנים' - יצא.

ב. נטילת ידיים:נטילת הידיים נועדה להכין את גוף האדם טוב יותר למפגש עם הקב"ה.

ברכות טו ע"א

"ארחץ בנקיון כפי ואסבבה את מזבחך ה' " )תהילים כו, ו(... מי שאין לו מים

לרחוץ ידיו - מקנח ידיו בעפר, ובצרור ]אבן[, ובקסמית ]בקיסם, מקל[.

מי כתיב )האם כתוב( ארחץ "במים"? "בנקיון" כתיב - כל מידי דמנקי ]כל דבר

שמנקה[

רמב"ם, הלכות תפילה פרק ד הלכות א-ב

חמישה דברים מעכבין את התפילה... טהרת ידיים...

טהרת ידיים כיצד? רוחץ ידיו במים עד הפרק ואחר כך יתפלל...

לא היה לו מים... מקנח ידיו בצרור או בעפר או בקורה ומתפלל.

שני יעדים לנטילת הידיים לפני התפילה:

נקיות הידיים - אסור להתפלל כשהידיים מלוכלכות, הואיל ואנו .1עומדים לפני המלך. הטוב ביותר הוא ליטול ידיים באמצעות מים, אמצעי בכל להתנקות ניתן מים אין אם הלכלוך. את לנקות וכך

שמסיר את הלכלוך.

הכותרת: תחת הזו ההלכה את ניסח הרמב"ם - הידיים טהרת .2טהרת ידיים. נטילת ידיים אינה באה בכדי לסלק לכלוך אלא להסיר יש לטהר זאת נקיות, בכל ידיו של אדם גם כאשר טומאה מהם. ולקדש אותן על ידי המים. לפני שאדם ניגש לעמוד לפני המלך, עליו

לקדש את ידיו ולטהר אותן.

הלכה למעשה - נטילת ידיים לפני התפילה לכתחילה ייטול את ידיו במים לפני כל תפילה, אך יעשה זאת ללא ברכה. שהיא(. כל )בצורה אותן ינקה מלוכלכות ידיו אם מים, שאין במקרה בדיעבד אם לא נטל ולא ניקה את ידיו - יצא ידי חובת התפילה, גם אם

התברר לאחר מכן שידיו היו מלוכלכות.

2627

!

להיזהר שיש גם אותנו מלמדת התפילה לפני ידינו את ליטול ההוראה היכן נוגעות ידינו תוך כדי התפילה:

שולחן ערוך ורמ"א אורח חיים סימן צב סעיפים ו-ז

העומד בתפילה ונזכר שנגע במקום מטונף, די בנקיון עפר או צרורות או מחכך

ידיו בכותל.

מקום מטונף, היינו מקומות המכוסין באדם לפי שיש בהם מלמולי זיעה, וכן

אם חיכך הראש. הגה: ולכן אסור ליגע במקומות אלו בשעה שעומדים בתפלה

או עוסק בתורה, וכן בצואת האוזן והאף כי אם על ידי בגד.

משנה ברורה )שם(

)כז( העומד בתפילה - אבל אם עומד בקריאת שמע או בפסוקי דזמרה צריך

לילך וליטול ידיו.

סיכום - הכנות גופניות:

מול לעמידה ראוי גופו האם לבדוק עליו להתפלל, עומד שאדם לפני ריבונו של עולם: "היכון לקראת א-להיך ישראל". יש להיזהר שהגוף לא יהיה מקור לטרדות בזמן הפגישה, ויש לבדוק האם הופעת הגוף מכובדת

וטהורה מספיק.

הלכה למעשה - הכנות גופניותצריך קודם תפילה להסיר כיחו וניעו וכל דבר הטורדו, וכן אם פניו וידיו ינקה חוטמו, עיניו ואוזניו וכן מלוכלכים ירחצם היטב קודם התפילה, היטב, ואם שיער ראשו או זקנו מדובללים, יסרקם היטב. כללו של דבר

יכין עצמו לתפילה כעומד לפני המלך.

)הרב חיים דוד הלוי, מקור חיים השלם, חלק א', עמ' 223(

2. הכנת הנפש - שהייה לפני התפילה

לאחר שגופו של האדם מוכן וראוי לתפילה, עליו לעבור גם להכנת הרובד על התחושות והתודעה. קשה מאד להשפיע יותר: מישור הנפש הפנימי הפנימיות של האדם ולעצב אותן, ובכל זאת חז"ל הנחו את המתפלל לבצע פעולות שונות שעשויות לסייע לו להתרכז ולהביא את נפשו למצב המתאים

ביותר לתפילה. נתמקד בדרישה הלכתית אחת - שהייה לפני התפילה.

משחק כדורסל בהפסקת צהרים.יוסי מסתכל על השעון וצועק בקול: "עוד שלוש דקות מנחה!"

בשלוש להספיק אפשר כדורסל כמה יודע "אתה בחזרה: צועק דני דקות?!"

הכול ממשיכים לשחק.יוסי מסתכל שוב על השעון: "מנחה התחילה לפני חצי דקה!!"

ומגיעים מזיעים ומתנשפים לבית הכנסת, שם כבר התחילו הכול רצים, לפני כמה שניות את תפילת העמידה.

בסיום התפילה ניגש יוסי לדני ואמר לו: "זו הייתה אחת התפילות הגרועות בחיי!"

ונסיים את המשחק כמה לך, "גם שלי. בפעם הבאה אקשיב דני משיב: דקות לפני תחילת התפילה".

2829

!

?

על ההכנות הנפשיות לקראת התפילה מסופר במשנה:

משנה ברכות פרק ה משנה א

חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, כדי שיכוונו לבם לאביהם

שבשמים.

על פי דבריו הבאים של הרמב"ם, ציינו: האם זו רק הנהגה של "חסידים ראשונים", ולהתכונן לשהות אדם מכל שנדרש או

לפני כל תפילה שלו? נמקו.

רמב"ם, הלכות תפילה פרק ד הלכה טז

הוא כאלו עצמו ויראה המחשבות, מכל לבו את שיפנה הכוונה? היא כיצד

עומד לפני השכינה. לפיכך צריך לישב מעט קודם התפילה כדי לכוין את לבו,

ואחר כך יתפלל בנחת ובתחנונים... חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת

קודם תפילה...

ריכוז הוא תנאי בסיסי לתפילה. חובה להיכנס לתפילה בנחת וברוגע, ועל כן יש "לישב מעט קודם התפילה". האדם צריך להתנתק מהדברים שבהם עסק עד זמן התפילה, ולפנות מקום בראש ובלב לעמידה מול ה'. ללמוד משהו, לחשוב, להתבונן. אם אדם לא "ינשום נשימה עמוקה" לפני התפילה על מנת ליצור פנאי נפשי מתאים, אין אפשרות שיוכל להתרכז במחשבתו

וברגשותיו בתפילה.

החסידים נהגו במידת חסידות ביחס לאורך הזמן שבו שהו: שעה שלמה, אך גם עצם השהייה היא חובה. פעולה פשוטה כל כך, שבסך הכול "גוזלת" שלנו הנפשי הפנאי את לשנות בהחלט יכולה בודדות, שניות מאיתנו

בתפילה.

הלכה למעשה - הכנה נפשית לפני התפילהכל אדם חייב להמתין שניות בודדות לפני שהוא מתחיל בתפילתו, ובאותו

זמן יפנה עצמו מכל הטרדות והעיסוקים הקבועים.

3031

?1. החשיבות

במספר מקומות הדגישו חז"ל את החשיבות הגדולה של תפילה בציבור ובבית הכנסת. לכתחילה יש להקפיד על שני העניינים האלה, אך במקרה

שהדבר אינו מתאפשר יש חשיבות לכל אחד מן המרכיבים בפני עצמו:

ברכות ח ע"א

יד(? סט, )תהילים רצון" עת ה' לך תפלתי "ואני שכתוב[ ]מהו דכתיב: מאי

אימתי עת רצון? בשעה שהציבור מתפללין...

תניא נמי הכי, רבי נתן אומר: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילתן של

בשלום "פדה וכתיב: , ה( לו, )איוב ימאס" ולא כביר אל "הן שנאמר: רבים?

נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" )תהילים נט, יט(.

הרב יוסף קארו, שולחן ערוך אורח חיים סימן צ סעיף ט'

ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור.

ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהציבור

מתפללים )והוא הדין לבני אדם הדרים בישובים ואין להם מניין, מ"מ יתפללו

שחרית וערבית בזמן שהציבור מתפללים(. וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה

שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד, אף על פי כן יתפלל בבית הכנסת.

בכל מוצאי שבת יש מניין לתפילת אתם שבו לבניין בכניסה ערבית בבית מניין שמתקיים בזמן מתגוררים, של במרחק שנמצא השכונתי הכנסת חמש דקות הליכה. היכן תבחרו להתפלל?

נמקו.

ביישובו של משה מתקיימות בבית וערבית. בשחרית רק תפילות הכנסת בדרך מנחה תפילת להתפלל נוהג משה יום .13:30 בשעה הסמוך, ביישוב כלל אחד, לא יכול היה משה לצאת לתפילת משה על היכן הסמוך. ביישוב מנחה אפשרויות, שתי מנו ומתי? להתפלל,

וכתבו מהי האפשרות המועדפת.

על המעלה והערך של תפילה בבית הכנסת ובציבור נאמר בגמרא:

ברכות ו ע"א

אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מנין שהקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת?

שנאמר: "א-להים נצב בעדת א-ל" )תהילים פב, א(; ומנין לעשרה שמתפללין

ששכינה עמהם? שנאמר: "א-להים נצב בעדת א-ל" )תהילים פב, א(.

ה. תפילה בציבור ובבית הכנסת

3233

?

השכינה שורה בכל מקום, אך יש נוכחות מיוחדת של השכינה בבית הכנסת ובציבור.

אם כן, לכאורה מתבקש שגם את המצוות האחרות נקיים במסגרת ציבורית או בבית הכנסת, מדוע איננו נוהגים כך? במה התייחדה מצוות התפילה?

מהות התפילה היא המפגש שבין האדם לשכינה. בתפילה בציבור ובבית הכנסת זוכה המתפלל למפגש גבוה ומיוחד יותר עם השכינה.

מעלות שתי יש בציבור בתפילה נוספות. בארו מהן.

מדרש רבה, דברים פרשה ב

וזה אמר הכתוב: 'ואני תפילתי לך ה' עת רצון' )תהילים סט, יד(, דוד בשביל

שהיה יחידי אמר עת רצון. אבל תפילתן של ציבור אינה חוזרת לעולם ריקם

הוי "כה' א-להינו בכל קראנו אליו" )דברים ד, ז(.

הרב ישעיה הורוביץ, שני לוחות הברית )של"ה( עניני התפילה אות יג

כשהיחיד מתפלל בודקין את תפילתו וכמה מערערים יש עליה, אבל כשהציבור

מתפללים "ולא בזה את תפילתם" )תהילים קב, יח( - אף על פי שאין תפילתם

כל כך הגונה, מקבלים אותה מלמעלה.

הרב שניאור זלמן מלאדי, שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן צ סעיף יז

תפלת הצבור אף על פי שהוא מצווה מדבריהם היא גדולה ממצוות עשה של

תורה הואיל ומקדשין ]אומרים קדיש וקדושה ושאר דברים שבקדושה[ בה

ה' ברבים.

2. תפילה בציבור - מעלה או חובה?

יש מעלות רבות בתפילה בציבור ובבית הכנסת. האם מעלות אלו מהוות המלצה עבור המתפלל, או שזו דרישה מחייבת?

בגמרא במסכת פסחים )מו ע"א( נאמר שאדם חייב להשקיע מזמנו עד 18 דקות )זמן הליכת מיל(, כדי להגיע למניין. וכך היא ההלכה:

שולחן ערוך אורח חיים סימן צ סעיף טז

ההולך בדרך והגיע לעיר ורוצה ללון בה, אם לפניו עד ד' מילין מקום שמתפללים

בעשרה, צריך לילך שם; ולאחריו, צריך לחזור עד מיל, כדי להתפלל בעשרה.

ביישובו של ראובן יש מניין ערבית יום אחד, חזר ראובן אחד בשעה 20:30. הביתה מאוחר והפסיד את המניין. ביישוב הסמוך )5 דקות נסיעה( יש מניין בשעה

23:00. כיצד על ראובן לנהוג? פרטו.

ההלכה מחייבת את האדם לוותר על זמנו בכדי להתפלל בציבור. מכאן שאין זו המלצה בלבד, אלא חובה גמורה.

מאידך, הגמרא במסכת ברכות ז ע"ב מלמדת שיש מצב שבו אדם פטור מחובה זו:

אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן: מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי ]מה

הטעם שלא באת לבית הכנסת להתפלל[? אמר ליה: לא יכילנא ]לא יכולתי[.

?

3435

? !הלכה למעשה - תפילה בציבור

חובה על כל אדם להתפלל את כל תפילותיו בציבור, כל עוד שהדבר אינו דורש ממנו השקעה של יותר מ- 18 דקות.

במציאות שהאדם אנוס ולא יכול לבוא לבית הכנסת, חובה זו מופקעת ממנו והוא יכול להתפלל ביחידות. אונס כולל תשישות גופנית )אף על פי

שאינו חולה ממש( או חשש להפסד ממון.במצבים של אונס שבהם אדם אינו יכול להתפלל בציבור, יש להשתדל להתפלל בזמן שבו מתפלל הציבור )שבו בדרך מתפלל אותו אדם(, ואם

אין אפשרות יש להתפלל בזמן אחר בבית הכנסת )ביחידות(.

3. תפילה בציבור או תפילה בכוונה?

משה, חניך בשבט הרואה )בסניף בני עקיבא(, נהג תמיד להתפלל מנחה בשבת מחוץ לסניף ביחידות. רבקה, הקומונרית שלו ניגשה אליו וניסתה לשכנעו שייכנס להתפלל עם כולם, בנימוק שתפילה בציבור היא חובה וגם זכות גדולה. משה טען שמרוב דיבורים והפרעות של שאר החניכים,

הוא אינו יכול להתרכז ולכן עדיף שיתפלל בכוונה ביחידות.

עיינו בתשובה הבאה של הרב משה את נמקו צודק. מי וציינו פיינשטיין,

הדברים.

פיינשטיין הרב כותב בתשובה ממש". "חובה היא בציבור שתפילה נימוק. וכן ראייה מביא הוא זה לטיעון

ציינו את שני הדברים.

הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן ז

לשמים יותר לבו את מכוין ביחידות שכשמתפלל שמרגיש אחד בדבר

ביותר או עדיף בצבור תפילה אם יעשה, איך הצבור עם שמתפלל מבשעה

כוונה עדיף?

הנכון לעניות דעתו דאם כוונה המוכרחת לצאת יש לו גם כשמתפלל בצבור,

דתפילת ביותר, הרצויה כוונה לו שיחסר אף הצבור עם שיתפלל טוב יותר

להתפלל מיל עד לילך וצריך בזה להשתדל חיוב הוא צבור ]שתפילת[

בעשרה... הוא חיוב ממש... כיון שבצבור נשמעת תמיד ותפילת יחיד אף של

שיקיים כדי בצבור להתפלל חיוב יש שתתקבל ברור אינו וצדיק גדול אדם

על כוונה מיתרון עדיף בצבור שתפילה זה לפי ונמצא בצבור. תפילה מצות

על כוונה ויתרון תפילה מצוות בעיקר חיוב הוא בצבור שתפילה כיון החיוב

החיוב הוא רק מחמת חשיבות ומעלה. ובפרט שאין הדבר ברור שיכוין יותר,

דהא ]שהרי[ בזמננו ליכא ]אין[ מי שיכול לומר שהוא מכוין כראוי...

3637

1. תפילת נשים

במשנה במסכת ברכות נאמר:

משנה ברכות פרק ג משנה ג

נשים... פטורים מקריאת שמע ומן התפילין,

וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון

רמב"ם, הלכות תפילה פרק א' א- ב

מצוות עשה להתפלל בכל יום... ואין מניין התפילות מן התורה... ואין לתפילה

זמן קבוע מן התורה.

לשיטת הרמב"ם, תקנת חז"ל של תפילה שלוש פעמים אינה מחייבת את האישה מצד היות תקנה זו מצוות עשה שהזמן גרמא. הדבר היחיד שמחייב אותה הוא החיוב הראשוני מהתורה שחייבה כל אחד להתפלל "פעם אחת

ביום ובכל נוסח שירצה". לדעת הרמב"ן )השגות לספר המצוות של הרמב"ם, מצוות עשה ה'(, מן התורה אין חובה להתפלל כלל. החובה היא מדרבנן - חז"ל קבעו שיש כמצוות התפילה מצוות את הגדירו ובכך ביום, פעמים שלוש להתפלל זו. לגמרי מחובה פטורות להיות אמורות היו נשים גרמא. עשה שהזמן

אולם חז"ל קבעו שנשים תהיינה חייבות להתפלל.

ו. החייבים בתפילה

כך סיכם זאת הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, במשנה ברורה:

הרב ישראל מאיר מראדין, משנה ברורה סימן קו, ד

לדעת הרמב"ם שרק זמני התפילה הם מדברי סופרים אבל עיקר מצות תפילה

היא מן התורה... אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה ויכול להתפלל בכל נוסח

שירצה ובכל עת שירצה ומשהתפלל פעם אחת ביום או בלילה יצא ידי חובה

מן התורה. וכתב המגן אברהם שעל פי סברא זו נהגו רוב הנשים שאין מתפללין

שמונה עשרה בתמידות שחר וערב לפי שאומרות מיד בבוקר סמוך לנטילה

איזה בקשה ומן התורה יוצאות בזה, ואפשר שאף חכמים לא חייבו יותר.

אבל דעת הרמב"ן שעיקר מצוות תפילה היא מדברי סופרים שהם אנשי כנסת

הגדולה שתיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר להתפלל אותן שחרית ומנחה

שהזמן עשה מצוות מכל פטורות שהנשים פי על ואף רשות, וערבית חובה

הואיל אנשים כמו ומנחה שחרית בתפילת אותן חייבו כן פי על אף גרמא...

ותפילה היא בקשת רחמים. וכן עיקר כי כן דעת רוב הפוסקים...

על כן יש להזהיר ]ללמד[ לנשים שיתפללו תפילת שמונה עשרה ונכון גם כן

שיקבלו עליהן עול מלכות שמים דהיינו שיאמרו על כל פנים 'שמע ישראל' ...

ויציב' כדי לסמוך גאולה לתפילה... וכל זה לעניין ויאמרו גם כן ברכת 'אמת

כבר שעכשיו פי על אף רשות שהוא ערבית תפלת אבל ומנחה. שחרית

קבלוהו עליהם כל ישראל לחובה, מכל מקום הנשים לא קבלו עליהם ורובן אין

מתפללין ערבית.

3839

?

הרב יצחק יוסף פוסק כשיטת הרמב"ם, וכך כתב:

הרב יצחק יוסף, קיצור ילקוט יוסף אורח חיים סימן קו, א- ב

א. כתב הרמב"ם "...נשים חייבות בתפילה, לפי שהיא מצוות עשה שלא הזמן

גרמא". ע"כ. ומכל מקום אין הנשים חייבות מן הדין להתפלל שלש תפילות,

ומה טוב שיתפללו תפילת שחרית, יום. אלא חייבות רק בתפילה אחת בכל

של ראשון פסוק יאמרו התורה, וברכות השחר... ברכות שיברכו שאחר

קריאת שמע, כדי לקבל עליהן עול מלכות שמים, ולאחר מכן יתפללו תפילת

שמונה עשרה. ואם היו עסוקות וטרודות בבוקר בצרכי הבית עד שעבר זמן

תפילת שחרית, יתפללו תפילת שמונה עשרה במנחה, או בערבית. ואם ירצו

הנשים להתפלל בכל יום שלש תפילות, ערבית שחרית ומנחה... תבוא עליהן

ברכה...

עליהן קיבלו שלא ומנחה, שחרית רק מתפללות האשכנזיות הנשים רוב ב.

להתפלל ערבית.

ג. מאחר ונשים חייבות בתפילה, לכן התקינו בכל בית כנסת יציע מיוחד לנשים

]עזרת נשים[, ואמנם אין הנשים חייבות בתפילה בצבור, שהרי אינן מצטרפות

למניין, מכל מקום יש להן שכר על מה שעונות אמן אחר השליח צבור, או אחר

האומר קדיש, ושומעות קריאת התורה...

2. חינוך ילדים קטנים לתפילה

יש להרגיל ילדים קטנים להתפלל: ובנות, בצורה הדרגתית את חלקי התפילה בנים – ילדים ללמד נוהגים השונים, בהתאם לרמתם השכלית והנפשית. חלק מהחינוך לתפילה, הוא בהבאת ילדים לבית הכנסת, שיחוו את חווית התפילה וילמדו להכיר את

התפילה, לענות אמן, ללמוד את המנגינות וכדו'.

אך יש לחנכם לכך שבית הכנסת הוא מקום קדוש, ושיש להקפיד על התנהגות ראויה. כך כתוב במשנה ברורה:

הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, משנה ברורה אורח חיים סימן צח, ג

בשל"ה קורא תגר על המביאים ילדים לבית הכנסת והיינו קטנים שעדיין לא

ומחללים הכנסת בבית ומרקדים משחקים הילדים כי מטעם לחינוך. הגיעו

קדושת בית הכנסת. וגם מבלבלים דעת המתפללים. ועוד גם כי יזקינו לא יסורו

ממנהגם הרע אשר נתחנכו בילדותם להשתגע ולבזות קדושת בית הכנסת.

אורחות וילמדהו הכנסת לבית אותו יביאנו אדרבה לחינוך כשהגיעו אבל

חיים לישב באימה וביראה ולא יניחנו לזוז ממקומו ויזרזהו לענות אמן וקדיש

וקדושה. ועיין בתנא דבי אליהו גודל העונש שיש להאב שמניח את בנו לענות

דברים של הבל ותפלות בבית הכנסת.

ציינו שלוש סיבות לכך שיש להימנע מהבאת ילדים )מסוימים( לבית הכנסת.

ילד להביא הרצון בין התנגשות יש שעלולות בעיות לבין הכנסת לבית לצוץ מהבאתו. מה הפיתרון שהוצע לכך

במשנה ברורה?

שער ב' לקראת תפילת

העמידה בשחרית

4243

רעות מחכה מחוץ לדלתו של הרב אודי, רב האולפנא.

זו ששיחה לשבוע קרוב כבר ומחכה אודי, הרב את מאד מעריכה היא תתקיים.

אחרי המתנה של כרבע שעה נפתחת סוף סוף הדלת והרב קורא לרעות להיכנס.

"שלום רעות. במה אוכל לעזור לך?", שואל הרב אודי.

"בתקופה האחרונה, אני מנסה מאד לשפר את תפילתי, וברוך ה' בתפילת שמונה עשרה חל שיפור גדול מאוד, אך בשאר חלקי התפילה אני הולכת לאיבוד - מחשבותיי "בורחות לי", ואני לא מצליחה להתרכז!", אומרת

רעות בסערת רגשות.

הרב השיב בקול מרגיע "רעות יקרה, הלוואי שכל התלמידות היו במצבך. הרצון העז שלך להתקדם בעבודת התפילה וגם ההצלחה בתפילת שמונה

עשרה, מעוררים התפעלות. אשרייך!

"תודה רבה", אומרת רעות תוך כדי שסומק קל ניכר על פניה, "אך באמת אשמח אם יש לרב עצות שיוכלו לסייע לי בשאר חלקי התפילה".

לאחר חשיבה, פותח הרב שוב ואומר "מתוך החוויה הפרטית שלי, אני חש שהקושי כאן הוא כפול. ראשית, בתפילת שמונה עשרה המטרה ממוקדת ולאומיים. פרטיים צרכים על ובקשות הקב"ה מול עמידה - וברורה לעומת זאת, מטרת שאר חלקי התפילה פחות ברורה. התחושה הפשוטה וממילא הסידור, לתוך הודבקו ביניהם, גלוי קשר ללא שונים שחלקים כשאני שואל את עצמי - על מה עליי לחשוב ולכוון תוך כדי אמירתם, אני

נשאר עם סימן שאלה.

לעומת שחרית(, בתפילת )בעיקר ארוכים יחסית אלו חלקים בנוסף, תפילת שמונה עשרה שהיא "קצרה ולעניין". חוסר הבהירות בנוגע לתוכן גורמים לכך שקשה מאוד להרגיש הקטעים, בתוספת האריכות הגדולה להפיכת רבות פעמים שמוביל מה התפילה, למילות וחיבור הזדהות התפילות הללו לכמעין קריאת "תהילים". כאשר מחשבתו של האדם אינה מחוברת לטקסט אלא הוא נקרא "מן השפה ולחוץ", אז ברור שעם הזמן

מחשבותיו מתחילות לברוח לו".

"נו רעות", ממשיך הרב אודי, "מה את אומרת?".

"הרב תיאר בצורה מרשימה וקולעת את הבעיה, אך אשמח אם הרב יוכל להתמקד בפתרונות ובעצות לשיפור התפילה, ולא בניתוחי הקשיים שאני

כבר חווה אותם מספיק", משיבה רעות.

הרב מגיב: "רעות, בכדי לתת פתרונות למצבים שונים, צריך להבין קודם כול את שורש הקושי ומקורו. מה את אומרת, כיצד אפשר "לפתור" את

הקשיים שהעליתי?"

לאחר מחשבה קצרה, אומרת רעות: "בנוגע לקושי הראשון - חוסר בהירות בנוגע למטרת חלקי התפילה, אולי הפיתרון הוא יחסית קל - לימוד של

חלקי התפילה הללו".

הרב משיב: "רעיון פשוט אך מעולה. לדעתי זה גם ייתן מענה לקושי השני. תחושת האריכות של התפילה היא בגלל ההרגשה שאת עושה דבר אחד )קוראת טקסט( למשך זמן ממושך. כשתלמדי על התפילות השונות פתאום ברכות אמירת בזמן שלך התחושה אחר. רעיון יש תפילה שבכל תביני שמע. קריאת אמירת בזמן לתחושתך דומה להיות אמורה אינה השחר ושינוי מתמיד כך מפעולה אחת רצופה ומשעממת, תוכלי לחוות תנועה

במהלך התפילה

4445

בשער זה נלמד על חלקי התפילה הנאמרים לפני תפילת העמידה. בסיפור הינה חטיבה אחת ארוכה. לעיל, הומחשה התחושה הרווחת שהתפילה בשער זה ובבאים אחריו נראה שהתפילה מורכבת משבעה חלקים שונים:

ברכות השחר )וקרבנות(, פסוקי דזמרה, קריאת שמע וברכותיה, שמונה עשרה, תחנון, אשרי ובא לציון, סיום התפילה )שיר של יום, אין כאלוקינו,

עלינו(.

סימן ההיכר ההלכתי למעבר בין חלקי התפילה הללו הוא אמירת 'קדיש' )שעליו נרחיב בהמשך(.

דרך לימוד הלכות התפילה נלמד להכיר את האופי והמטרה השונה שיש לכל חלק, ובסופו של דבר

הסולם בראש סולם. כמעין בנויים השונים החלקים כיצד לראות נוכל ניצבת תפילת העמידה, שלושת החלקים שלפניה )בהם נתמקד בשער זה( של הפסגה עבר אל אט אט מטפס המתפלל שבהם כשלבים משמשים כשלבים משמשים העמידה תפילת שאחרי והחלקים העמידה, תפילת

שבהם האדם יורד ממנה.

מע ה' ש

קולי אקרא

ני וענני וחנ

א. פתיחהמבנה התפילה

ברכות השחר )קרבנות( פסוקי דזמרה קריאת שמע

שמונה עשרה

להפי

התם

סיו

ון צי

לבא

י ושר

א

ן חנו

ת

4647אשר נתן

לשכוי בינה

?

1. מבנה

התפילה פותחת באמירת פסוקים ומזמורים המתחלקים לשלוש קבוצות מרכזיות: א. ברכות התורה. ב. ברכות השחר. ג. קרבנות.

בעדות השונות ובנוסחים השונים יש הבדלים במיקום ולעתים אף בניסוחים של תפילות וברכות אלו.

להלן נעסוק רק בברכות התורה וברכות השחר.

2. ברכות התורה

ברכות כא ע"אואכלת שנאמר: - התורה מן לאחריה המזון לברכת מנין יהודה: רב אמר

ושבעת וברכת )דברים ח, י(. מנין לברכת התורה לפניה מן התורה - שנאמר:

כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלהינו )דברים לב, ג(.

לימוד מפשט הגמרא עולה שישנה חובה מן התורה, לברך לפני תחילת נתייחדו וחייו, יומו במשך מברך שאדם הברכות מכלול מתוך תורה. שתי ברכות בלבד בכך שיש להם תוקף מן התורה - ברכת המזון וברכת

התורה. ברכות תורה מחולקת לשלוש ברכות.

שאותם הברכות שלוש את ציינו מברכים, לאור עיון במקור הבא:

ברכות יא ע"ב

אמר יהודה רב אמר התורה[? לברכות מברך אדם ברכה ]איזו מברך מאי

שמואל: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה". ורבי יוחנן מסיים

בה הכי ]מסיים את הברכה כך[: "הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו

ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל

כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך, ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל".

ורב המנונא אמר: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. ברוך אתה

ה' נותן התורה". אמר רב המנונא: זו היא מעולה שבברכות. הלכך לימרינהו

לכולהו ]לכן צריך לומר את כל הברכות[.

בברכה הראשונה, מדובר בנוסח הקבוע של ברכת המצוות )ברכה שאדם מברך לפני קיום מצווה( - "אשר קדשנו וציוונו....", ובה האדם מברך לפני קיום מצוות לימוד תורה. בברכה השנייה מבקש המברך שהתורה תהיה אהובה ועריבה עליו, על משפחתו ועל כל עם ישראל. בברכה השלישית מודה האדם לה' על בחירתו בעם ישראל להיות 'עם סגולה' וכחלק מכך

זכה להיות זה שקיבל את התורה.

בברכות התורה חייבים גברים ונשים:

הרב יוסף קארו, שולחן ערוך סימן מז, יד

נשים מברכות ברכת התורה

ב. פתיחת התפילה

4849

?

?

מדוע נשים מברכות, הרי לכאורה הן פטורות ממצוות לימוד תורה?

הרב יצחק יוסף, קיצור ילקוט יוסף סימן מז, יח

גם הנשים מברכות ברכות התורה בכל יום, שהרי יש בברכות התורה גם שבח

להבורא יתברך, אשר בחר בנו על אשר הבדילנו מאומות העולם על ידי מתן

תורה, וגם הנשים שייכות בשבח זה. ועוד... מפני שהנשים צריכות ללמוד הדינים

וההלכות השייכות להן, כגון הלכות תפילה וברכות ושבת, והלכות נדה וחלה

ושאר הלכות איסור והיתר. וגם מקיימות מצוות שהן חייבות בהן, כמו חלה,

ונוסח ברכת על דברי תורה כולל על חיוב עשיית המצוות.

שמחמתן הסיבות שלוש את ציינו שייך לחייב נשים גם בברכות התורה.

ברכות התורה, נאמרות כפתיחה ללימוד תורה. אם כן, היה מצופה לאומרן ומדוע חז"ל קבעו ברכות אלו ילמד בפועל, לאחר התפילה, טרם האדם

בראש התפילה?

כתבו תשובה לשאלה זו, לאור העיון בדבריו הבאים של השולחן ערוך:

הרב יוסף קארו, שולחן ערוך סימן מו, ט

לא יקרא פסוקים קודם ברכת התורה, אף על פי שהוא אומרם דרך תחנונים.

לחוש ונכון תחנונים, דרך אלא אומרם שאינו כיון לחוש, שאין אומרים ויש

לסברא ראשונה.

הגה: ...ונהגו לסדר ברכת התורה מיד אחר ברכת אשר יצר, ואין לשנות.

מהתורה פסוקים אמירת התורה, ברכות לאחר מיד להוסיף נוהגים ומהמשנה שבהם אדם ודאי יוצא חובה. בכך גם זוכה האדם לפתוח את

יומו בקיום מצוות לימוד תורה.

ותמיד יהיה תפילת האב והאם שגורה בפיהם להתפלל על בניהם שיהיו לומדי תורה וצדיקים ובעלי מידות טובות. ויכוין מאוד בברכת אהבה רבה ...ובודאי וצאצאינו...", אנחנו "ונהיה שאומרים בשעה התורה ובברכת תועיל אותה כוונה בשעת הברכה והתפילה גם לעורר לב ההורים לפעול

למען חנך את בניהם בדרך התורה והמצווה...

)הרב חיים דוד הלוי, מקור חיים השלם, כרך א', עמ' 37(

3. ברכות השחר

בגמרא )ברכות ס ע"ב( נאמר על ברכות השחר כך:

כי מתער ]כאשר מתעורר[, אומר: "אלהי, נשמה שנתת בי טהורה... ברוך אתה

ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים". כי שמע קול תרנגולא, לימא ]כאשר שמע

קול תרנגול, יאמר[: "ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה".

כי פתח עיניה, לימא ]כאשר פותח את עיניו, יאמר[: "ברוך פוקח עורים"... כי

לימא זקיף, כי ערומים". מלביש "ברוך יאמר[: יתלבש, ]כאשר לימא לביש,

]כאשר יזקוף, יאמר[: "ברוך זוקף כפופים"...

5051

!

? במה שונה אופן זה של אמירת ברכות

השחר מהדרך שבה אנו נוהגים כיום?

עיינו בדבריו הבאים של רבנו יעקב בן רבנו אשר, וכתבו שני נימוקים לשוני זה:

טור, אורח חיים סימן מו

ולפי סדר הגמרא היה ראוי לברך על כל אחת ואחת בשעתה. ולפי שאין הידיים

נקיות תקנו לסדרן בבית הכנסת, וגם מפני שרבים מעמי הארצות שאין יודעים

אותן תקנו שיסדרום בבית הכנסת

ביצוע לאחר מיד השחר ברכות נאמרות שבהם השונים המצבים הכנסת, בבית או וכדו'( העיניים פקיחת הבגדים, )לבישת הפעולה ברכות של ומטרתן למהותן בנוגע תפיסות שתי ומשקפים מבטאים השחר. האופן המתואר בגמרא שבו כל אחד בירך כתגובה על הנאה שזכה לה, מלמדת על כך שברכות אלו דומות במובנים רבים לקבוצה של 'ברכות הנהנין', ברכות שבהן האדם מודה לקב"ה באופן מיידי על דברים הגורמים לו הנאה. בברכות השחר האדם מודה לה' על כך שהוא משיב לו בכל בוקר את גופו על כל חלקיו, ויכולותיו השונות - לפקוח עיניים, להנות מהבגד שהוא לובש, כשם שמודים על אכילת פרי והרחת כיום לומר את הברכות נהוג ריח טוב ושאר הנאות. אך האופן שבו אדם השבח, בברכות השבח. כברכות אותם מאפיין הכנסת, בבית דוגמת בעולם, פועל שהוא הנפלאים הדברים על הקב"ה את משבח פי על רעם. שמיעת על שמברכים עולם' מלא וגבורתו 'כוחו ברכת הבנה זו, בברכת 'פוקח עוורים' )לדוגמא( אין האדם מודה לקב"ה על כך שהעניק לו אישית את ההנאות הללו אלא על כך שהקב"ה הטביע

בעולם את היכולת הזו באופן כללי, לכלל האנושות.

הגדול הטוב על מודים אנחנו השחר בברכות השחר: ברכות - סיכום שהקב"ה משפיע על העולם כולו, ובכלל זה גם על הטוב האישי שניתן כל

אחד ואחת.

הלכה למעשה - ברכות השחרמתחילת כחלק הכנסת בבית השחר ברכות את לומר האדם צריך

תפילתו. מי שלא ישן בלילה: ספרדים - יברכו את כל ברכות השחר למרות שלא נהנו מכך )ברכות השבח(, אשכנזים - יברכו את כל ברכות השחר, למעט 'א-להי נשמה' ו'המעביר שינה' שעדיף לכתחילה לשמוע מאחר )ואם אין

אפשרות לשמוע מאחר, יברך בעצמו(.

עצה טובה -

במהלך אמירת ברכות השחר באופן מרוכז בבית הכנסת, מומלץ לשחזר בכל ברכה וברכה את ההנאה שלנו מאותו בוקר. בכך האדם יזכיר לעצמו שהשפע הא-לוקי שיורד לעולם בכל יום ויום נוגע גם בו באופן אישי.

חשיבה זו יכולה בהחלט לסייע מאוד לכוונה בזמן אמירת ברכות אלו.

5253

! פסוקי דזמרה בנויים מחמישה מרכיבים מרכזיים:

ברכות פתיחה וסיום - ברוך שאמר וישתבח .1

הודו .2

אשרי .3

מזמורי הללויה .4

ויברך דוד - אז ישיר .5

1. פתיחה - יחידה אחת

בגמרא במסכת שבת קיח ע"ב נאמר:

יום. איני ]האמנם[? והאמר הלל בכל יוסי: יהא חלקי מגומרי אמר רבי ]והרי אמר[ מר: הקורא הלל בכל יום - הרי זה מחרף ומגדף! - כי קאמרינן

]כשאמרנו שהדבר מבורך[ - בפסוקי דזמרא.

מזמרים ומשבחים את ה', 'פסוקי דזמרה' הם פרקי תהילים שבהם אנו אותם קבעו חז"ל כמצווה וכחובה יומית, בתוך סידור התפילה. ההודאה לה' היא זכות עצומה, אך גם חובה ומצווה. חז"ל תקנו לומר ברכה לפני עשיית / אמירת מצוות רבות. לפני ואחרי אמירת פסוקי דזמרה, הוסיפו ברכה. 'ברוך שאמר' בפתיחת פסוקי דזמרה, ו'ישתבח' בסופם. ברכות אלו

ג. פסוקי דזמרה

מהוות מסגרת ומעטפת לכלל המזמורים הנאמרים בפסוקי דזמרה.

דזמרה הם חלק פסוקי לכך שכל ארבעת המרכיבים השונים של ביטוי 'ברוך בין בדיבור להפסיק שאסור ההלכה הוא רציפה, אחת מיחידה

שאמר' ל'ישתבח' )שו"ע אורח חיים סימן נ"א, ד'(.

הלכה למעשה - פסוקי דזמרה

ואפילו שאמר'... 'ברוך משיתחיל בדיבור מלהפסיק להיזהר צריך לצורך מצווה אין לדבר בין 'ברוך שאמר' ל'ישתבח', ואף בשתיקה אין

להפסיק...

כל 'אמן' יכול לענות באמצע פסוקי דזמרה, וכל שכן קדיש קדושה וברכו, פסוקי תוך לנקביו הוצרך אם יענה. לא שמו' וברוך הוא 'ברוך אבל

דזמרה יטול ידיו ויברך 'אשר יצר'.

כהן שקראוהו לעלות לתורה ולישא כפיו עולה וקורא ונושא כפיו, אך לכתחילה לא יקראו לעלות לתורה כהן או לוי העוסקים בפסוקי דזמרה

אם יש כהן או לוי אחר.

בסוף להפסיק ישתדל אונס, מחמת דזמרה בפסוקי להפסיק כשנאלץ פרק.

)הרב חיים דוד הלוי, מקור חיים השלם, כרך א', עמ' 371- 471(

2. ברוך שאמר

הרב יחיאל עפשטיין, בעל ערוך השולחן הסביר את התוכן והמבנה של ברכת ברוך שאמר:

ערוך השולחן אורח חיים סימן נא, ג

"משונה ברכה זו ד'ברוך שאמר' מכל הברכות. דכל )שכל( הברכות שפותחות

בברוך ומסיימות בברוך, אומרים בתחילה הברכה "ברוך אתה ה' אלהינו מלך

העולם". ואילו 'ברוך שאמר' אומרים זה באמצע הברכה אצל "האב הרחמן

המהולל בפה עמו". ולמה לא קבעוה בראשו כבכל הברכות?

ולכן נראה לעניות דעתי דבאמת עיקר ברכת פסוקי דזמרה מתחלת מן "האב

שאנו העניין מעין הוא ברכה כל שהרי כן. לומר ובהכרח המהולל" הרחמן

5455

!

?

זה, והרי מן "ברוך שאמר" עד "המהולל בפה עמו", אין בה כלל מברכין על

וזמירות. ולפי זה באמת הברכה מתחלת באמצע, ורק הסמיכו מעניין הילול

הגדולה כנסת אנשי שרצו מפני שמו", "ברוך עד שאמר" ד"ברוך הך לזה

ברוך הקדוש של במאמרו נברא שהעולם איך התפילה בראשית להזכיר

עושה ברוך וזהו בראשית מעשה תמיד יום בכל מחדש שבטובו ואיך הוא,

בראשית... ורצו להזכיר שהוא מרחם על הארץ ועל הבריות ומשלם שכר טוב

לעושי רצונו ושהוא חי וקיים לכן הסמיכום לזה.

וכו' נהללך" דוד ובשירי ומפואר משובח מ"המהולל היא הברכה עצם אבל

שזהו מעין פסוקי דזמרה. ולפי זה יש לומר דמותר להפסיק כשצריך מן "ברוך

שאמר" עד "ברוך אתה ה' האל האב הרחמן".

ברוך שאמר

ברוך שאמר והיה העולם,

ברוך הוא,

ברוך אומר ועושה,

ברוך גוזר ומקיים,

ברוך עושה בראשית,

ברוך מרחם על הארץ,

ברוך מרחם על הבריות,

ברוך משלם שכר טוב ליראיו,

ברוך חי לעד וקיים לנצח,

ברוך פודה ומציל,

ברוך שמו.

ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם,

הא-ל, אב הרחמן, המהולל בפה עמו, משובח ומפואר בלשון חסידיו ועבדיו,

ובשירי דוד עבדך נהללך ה' א-לוהינו בשבחות ובזמירות,

חי יחיד, א-להינו, מלכנו שמך, ונזכיר ונמליכך ונפארך ונשבחך ונגדלך

העולמים, מלך משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול. ברוך אתה ה', מלך מהלל

בתשבחות.

מחבר ערוך השולחן מסיק שפסוקי דזמרה מתחילים מאמצע ברכת 'ברוך שאמר', מהמילים: "ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם, הא-ל, אב הרחמן".

כתבו שתי הוכחות לטענה זו של ערוך השולחן )מתוך דבריו(.

כיצד מוכיח מחבר ערוך השולחן את דעתו )שתי הוכחות(?

הנובעת הלכתית השלכה ציינו מטענתו.

"ברוך המקדים: החלק תפקיד מהו שאמר... ברוך שמו"?

הלכה למעשה - ברוך שאמר

ברכה זו הפותחת בשבחו של מקום, צריך לאמרה בניגון ובנעימה, וקבלו ויאחז ישראל. בכל קהילות נוהגים וכך קדמונינו שראוי לאמרה מעומד,

שתי ציציות שלפניו בידו בשעת אמירת 'ברוך שאמר'...

אם אחרי שכבר התחיל 'ברוך שאמר' שמע קדיש או קדושה או ברכו, אם עדיין לא התחיל "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם הא-ל האב הרחמן" שהיא עיקר הברכה בשם ומלכות, יפסיק ויענה ככל הצריך, ואחר כך יחזור לאמירת 'ברוך שאמר' מתחילתו, כדי שתהא אמירתו רצופה ללא הפסק. אך אם כבר פתח בברכה, לא יפסיק לעניית 'אמן' על שום ברכה שישמע, )שני וקדושה )לחמשת אמנים ראשונים(, לעניית קדיש אבל מפסיק הוא

פסוקים ראשונים - קדוש, וברוך כבוד ה'(, וברכו.

)הרב חיים דוד הלוי, מקור חיים השלם, כרך א', עמ' -167 168(

5657

?

3. ישתבח

ברכה זו, כאמור, חותמת את פסוקי דזמרה. כדרכה של ברכה החותמת, היא מכילה את עיקר העניין של 'פסוקי דזמרה' - הזמר והשבח להקב"ה. הברכה כולה מתחילתה ועד סופה היא שבח גדול לקב"ה - "ישתבח שמך... אל מלך גדול בתשבחות". פסגת ברכה זו היא אמירת השבח בחמישה עשר

לשונות שונים -

"שיר ושבחה, הלל וזמרה, עז וממשלה, נצח גדולה וגבורה, תהילה ותפארת,

קדושה ומלכות, ברכות והודאות"

בכדי להעצים ולהדגיש את גודל השבח, יש לומר את חמישה עשר לשונות השבח בצורה רציפה. השל"ה )מובא במגן אברהם אורח חיים סימן נ"ג, א'( פסק שיש לומר את כל הלשונות בנשימה אחת, אך הרב חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א )קשר גודל סימן ז', אות מ"ז( כתב שהמסדר שבח בפני מלך צריך לעשות כן בנחת ונעימות. על כן ההכרעה המקובלת על קהילות בני ספרד )כף החיים, אורח חיים סימן נ"ג, ב( וקהילות בני אשכנז )משנה ברורה סימן נ"ג, א( יחדיו: "כל הט"ו שבחים שבישתבח מן שיר ושבחה עד מעתה יזהר מאוד שלא להפסיק ביניהן והמפסיק עונשו גדול אבל אין צריך

שיהיה בנשימה אחת" )לשון המשנה ברורה(.

בני וקהילות 'ישתבח', אמירת בזמן לעמוד נוהגים אשכנז בני קהילות ספרד רשאים לשבת.

4. תוכן הזמרה

א. אשרי

יעודם של פסוקי דזמרה הוא להלל את ה' ולשבחו. על מה אנו מזמרים בפרקים הללו?

נתבונן במצב בו אדם נצרך לקצר ולומר רק חלקים מתוך פסוקי דזמרה עדיפות סדרי יש כזה, במצב ההלכה, ע"פ וכדו'(. לתפילה איחור )בגלל הפוסקים כל על מוסכם דזמרה. בפסוקי השונים המזמורים באמירת המקור ו'ישתבח'. 'אשרי' שאמר', 'ברוך לומר יש הראשונה שבעדיפות יוסף )בית קארו יוסף הרב זאת והסביר הגאונים, בדברי הוא זה לדין אורח חיים סימן נב(: "שאע"פ שתקנו לומר מ'תהלה לדוד' ]אשרי[ עד 'כל הנשמה', כיון שעיקר התקנה ]של אמירת פסוקי דזמרה[ נראה שלא הייתה

אלא מפני זה המזמור".

הוא ביתך' יושבי ו'אשרי המסגרת, ברכות הן ו'ישתבח' שאמר' 'ברוך התוכן העיקרי של פסוקי דזמרה.

מה תוכן מזמור זה ובשל מה נתייחד?

במסכת ברכות )ד ע"ב( נאמר:

"אמר רבי אלעזר אמר רבי אבינא: כל האומר "תהלה לדוד" בכל יום שלש פעמים

- מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מאי טעמא? אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת ...]מה הטעם? מפני שהוא

ע"פ סדר א' ב'[ אלא משום דאית ביה 'פותח את ידך'...".

פי סדר אותיות על בנוי א. המזמור זה: לייחודו של מזמור שני טעמים האל"ף-בי"ת )למעט האות נו"ן(; ב. הפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" הוא פסוק ייחודי. לפי מסקנת הגמרא, מזמור זה נבחר בשל תוכן בריאה כל על ה' להשגחת הביטוי מפני שהוא ידך" "פותח את הפסוק

ובריאה.

עיינו במקורות הבאים וענו על השאלות הבאות:

איזה ביטוי הלכתי יש לכך שפסוק זה הוא החשוב ביותר?

זה? פסוק מבטא שאותו הרעיון מה נמקו.

שולחן ערוך אורח חיים סימן נ"א, ז'

)טו( צריך לכוין בפסוק 'פותח את ידך' )תהילים קמה, טז( ואם לא כוון, צריך

לחזור ולאומרו פעם אחרת.

משנה ברורה שם סעיף קטן טו

שעיקר מה שקבעו לומר 'תהלה לדוד' בכל יום הוא בשביל אותו פסוק שמזכיר

בו שבחו של הקדוש ברוך הוא שהוא משגיח על בריותיו ומפרנסן.

5859

!

בפסוקי דזמרה, האדם מהלל ומשבח את ה' בורא העולם, המשגיח ומיטיב לכל המציאות. רעיון זה בא לידי ביטוי בצורה הברורה והבהירה ביותר ב'אשרי'. בפסוק 'פותח את ידיך' מדובר על כך שה' יתברך פותח את ידו בכל יום ומשביע לכל חי, דברים קטנים וגדולים כאחד. גם היות המזמור מקיף את כל אותיות האל"ף-בי"ת, משקף את העניין הזה, של השגחת ה'

על כלל המציאות.

מזמורי התהילים המובאים אחריו, הלקוחים מתוך בכל חוזר זה מסר הפרקים האחרונים בספר תהילים )קמ"ה- ק"נ(. כך גם בשאר המזמורים

המופיעים בפסוקי דזמרה:

ב. הודו

החלק העיקרי של 'הודו' )מההתחלה עד "והלל לה'"( הוא פסוקים מספר פסוקי הודיה שביקש דוד דברי הימים א )פרק טז, פסוקים ח-לו(. אלו המלך מהלויים לשיר ביום שהביא את ארון ה' בחזרה לתוך אוהל מועד,

לאחר ששהה הארון בשבי אצל הפלשתים תקופה ארוכה.

המשך חלק זה הוא פסוקים מספר תהילים, ספר השירה והשבח שכתב דוד המלך. גם בהם אנו ממשיכים ומדגישים את חסדי ורחמי ה' - "לא עלינו... ה' חסדך יהי יצרוני... תמיד ואמתך חסדך ממני, רחמיך תכלא

הראנו ה' חסדך וישעך".

פסוקי המזרח, ובעדות ספרד בנוסח המתפללים קהילות מנהג פי על 'הודו' אינם חלק מפסוקי דזמרה. הם נאמרים לפני 'ברוך שאמר'. הסיבה לכך היא הרצון לחבר אותם לפרשיות הקרבנות )הרב אליהו מונק, עולם

התפילות, עמ' עו(.

ע"פ מנהג אשכנז, פסוקי 'הודו' הם תחילת מזמורי ההלל לפסוקי דזמרה, מיד אחרי ברוך שאמר. מיקום זה משקף, שפסוקים אלה הם כבר חלק

מפסוקי דזמרה שבהם מהללים ומשבחים את ה' על חסדיו.

ג. ויברך דוד - אז ישיר

חטיבה זו מורכבת מפסוקים משלושה מקומות שונים בתנ"ך:

1. "ויברך דוד... לשם תפארתך" )דברי הימים א כט, י-יג( הודאת דוד לקב"ה, ביום הכתרת שלמה בנו למלך.

2. "אתה הוא ה' לבדך... במים עזים" )נחמיה ט, ו-יא( - פתיחת מעמד כריתת האמנה של נחמיה ועם ישראל.

3. שירת הים - "ויושע ה'... אז ישיר... ביבשה בתוך הים" )שמות טו, א-יט(.

המכנה משותף של הפסוקים הללו, הוא השבח להקב"ה על כוחו העצום, ועל השפעתו על המציאות בצורה ניסית ובלתי מוגבלת.

כך דוד משבח: "ואתה מושל בכול, ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכול". נחמיה מדגים את זה בתיאור נפלאות ה' לישראל במשך ההיסטוריה, החל מהוצאת אברהם אבינו מאור כשדים עבור בהוצאת ישראל מיד מצרים על ידי עשר המכות - "ותתן אותות ומופתים בפרעה ובכל עבדיו", וכלה בקריעת ים סוף - "והים בקעת לפניהם". מכאן המעבר הברור לפסוקי תשועתם על ישראל עם שירת את המתארים הים שירת סביב התורה

הניסית מידי חילות מצרים.

במזמורי 'אשרי' ו'הללויה' ההתייחסות היא לחסד ה' הניתן בצורה טבעית, ובחטיבה זו השבח הוא גם לחסדים וישועות המגיעים בצורה ניסית.

סיכום - פסוקי דזמרה:

לאחר שאדם פתח את תפילתו בברכות השחר, בהודאה על הנאתו האישית, הוא עובר לשלב הבא: פסוקי דזמרה, פרקי הזמר וההלל על החסד והטוב

שהקב"ה מעניק בצורה גלויה וניסית, לעולם בכללו!

הלכה למעשה - על אלו חלקים יש לדלג בכדי להגיע לתפילה במניין כשאדם איחר לתפילה ומבין שלא יספיק להגיע לאמירת תפילת העמידה

ביחד עם הציבור, עדיף שידלג על חלקים בתפילה.

התורה, ברכת נשמה, אלוקי בכלל: עליהם לדלג ניתן שלא חלקים ]התעטפות בטלית והנחת תפילין[, אמירת ברוך שאמר, אשרי וישתבח.

אם יש לו זמן נוסף, יוסיף מזמורים על פי סדר העדיפות הבא:)הללו א-ל ברכות השחר, שני המזמורים שפותחים ב"הללוי-ה הללו" ויברך ה' מן השמיים, שאר הללויות, מזמור לתודה, בקדשו; הללו את

לדוד עד לשם תפארתך(.בשבת ויו"ט, לאחר ברכות השחר יוסיף את 'נשמת א-ל חי'.

כך שיוכל זמנו יתכנן האדם את ולכתחילה בדיעבד, הינם מצבים אלו להתפלל את התפילה במלואה, עם הציבור מתחילה ועד סוף.

6061

1. המצווה

בסיום אמירת פסוקי דזמרה, אומרים קריאת שמע וברכותיה. בעוד שלגבי מצוות התפילה - תפילת העמידה יש מחלוקת האם חובתה מהתורה או מדרבנן, לגבי קריאת שמע מוסכם על כולם שחובת אמירתה פעמיים ביום

בבוקר ובערב היא חובה מהתורה:

ספר המצוות לרמב"ם, מצות עשה י

והמצווה העשירית היא שצוונו לקרוא קריאת שמע בכל יום ערבית ושחרית

ו, )דברים ובקומך" ובשכבך בביתך בשבתך בם "ודברת יתעלה אמרו והוא

התבאר ע"א( )כא ושם ברכות. במסכת זו מצווה משפטי התבארו וכבר ז(.

שקריאת שמע דאורייתא.

2. חשיבות אמירתה

המוכרות האמירות אחת היא אחד", ה' אלהינו ה' ראל יש מע "ש האמירה ביותר בהווי החיים היהודי. יהודים רבים במשך הדורות מסרו את נפשם

תוך כדי שזעקת 'שמע ישראל' יוצאת מפיהם.

לחשיבותה של קריאת שמע ביטויים גם בהלכה:

ד. קריאת שמע

ראל ה' אלהינו ה' אחד מע יש שברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

ך נפש ובכל לבבך כל ב אלהיך ה' את ואהבת

אנכי ר אש ה האל ברים הד והיו מאדך. ובכל

רת ודב לבניך ם נת נ וש לבבך. על היום ך מצו

ך כב ובש רך בד ך ובלכת ביתך ב ך בת ש ב ם ב

לטטפת והיו ידך על לאות ם רת וקש ובקומך.

עריך. ובש יתך ב מזוזת על ם וכתבת עיניך. ין ב

א. איסור דיבור:

חומרת הדיבור תוך כדי קריאת שמע וברכותיה חמורה יותר מאשר דיבור תוך כדי פסוקי דזמרה )שגם הוא אסור, למעט מקרים חריגים(, ועל כן יש להקפיד מאוד כבר מתחילת ברכות קריאת שמע לא להסיח את הדעת

בדיבורים, אלא להיות ממוקדים ומרוכזים בתפילה.

ב. כוונה בקריאת שמע

ברכות יג ע"א

תנו רבנן: "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך" )דברים ו, ו(...

הקורא את שמע צריך שיכוון את לבו.

הרב שלמה בן אדרת, חידושי הרשב"א שם ד"ה שמע

והטעם שבשאר מצוות... כל שעשה מצוותו אף על פי שלא נתכוון הרי מצוות

סידור או מלכות קבלת שהן אלו אבל המובחר... מן זה שאין אלא עשייתו,

שבחים, אינו בדין שיהא לבבו פונה לדברים אחרים.

שולחן ערוך אורח חיים סימן ס', ה'

הקורא את שמע ולא כוון לבו בפסוק ראשון שהוא "שמע ישראל", לא יצא

ידי חובתו.

הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, משנה ברורה שם ס"ק ז'

יהרהר ואל מפיו מוציא שהוא למה בלבו שיכוין עצמה למצוה הלב כוונת

וכדומה, וקידוש המזון וברכת ותפילה שמע בקריאת כגון אחר, לדבר בלבו

דזה לכולי עלמא לכתחילה מצוה שיכוון בלבו. ובדיעבד אם לא כיון יצא לבד

מפסוק ראשון של קריאת שמע וברכת אבות של תפילה.

6263

? מה פירוש המילים "שיכוון את לבו"?

מה ההבדל ההלכתי בין קריאת שמע בהן יוצאים שאנחנו אחרות למצוות

בדיבור )כגון קידוש וברכת המזון(?

מהותה על מלמד זה הבדל מה ועניינה של קריאת שמע )היעזרו בדברי

הרשב"א(?

חשיבותה ומחמת מפינו תצא שמע שקריאת אותנו מצווה התורה ומשמעותה, היא צריכה לנבוע ממעמקי הלב!

הלכה למעשה - כוונה בקריאת שמע

לקיים בדעתו יכוין באהבה', ישראל בעמו 'הבוחר ברכת סיום אחרי שמצוות ביום... פעמיים שמע קריאת לקרוא שנצטווינו עשה מצוות

צריכות כוונה.

היא ותמציתה ה', יחוד של עשה מצוות לקיים כן גם שיכוין וטוב "להאמין כי השם יתברך הוא הפועל כל המציאות אדון הכול, אחד בלי

שום שיתוף"...

יקרא קריאת שמע בכוונה באימה ביראה ברתת וזיע. ויראה זאת היא באופן שיכוין בשעת קריאתה לקבל עליו עול מלכות שמים להיות נהרג

על קידוש ה' המכובד...".

)הרב חיים דוד הלוי, מקור חיים השלם, כרך א', עמ' 891(

]על הכוונה המיוחדת בעת אמירת הפסוק הראשון, יורחב בהמשך[

!

הוריהם ידי על נמסרו יהודים ילדים מאות השנייה, העולם במלחמת את ולהחביא לטפל תשלום תמורת להם שהבטיחו הגויים לשכניהם הילדים מפני הצורר הנאצי. רבים מהילדים הללו נמסרו במהרה למנזרים הנוצרי. החיים אורח את ולמדו התבוללו שם אירופה, ברחבי שונים למעשה, לא ידעו מאומה על יהדותם. לאחר סיום המלחמה, הרב הראשי האשכנזי הראשון של ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, החל במסע חיפושים אחר הנשמות המפוזרות. הוא קיבל מידע על מנזר שאמורים להיות בו כמאה ילדים יהודים. הוא נפגש עם ראש המנזר וביקש ממנו למסור בידו את הילדים על מנת להחזירם הביתה, אך ראש המנזר סירב זכר ואין מאוד צעיר בגיל שהגיעו בילדים שמדובר וטען תוקף בכל ליהדותם. עם זאת, הסכים ראש המנזר, שאת הילדים היהודים שיזהה

הרב בזמן הימצאותו שם - יוכל להוציא.נעמד הרב הרצוג וזעק מעמקי נשמתו: "שמע ישראל...".

מיד כמאה ילדים רצו לעברו וזעקו כל אחד בשפתו "אמא...".וכך תיארה זאת אחת הבנות שהיו שם:

"הצטרפתי גם אני לשירת הנצח של המלאך הזה, לשירת הנצח שלי, ושל העם שלי.

של בכי ואוריאל, גבריאל המלאך בכו, המלאכים גם לבכי, הצטרפתי תקומה. תקווה. וגאולה. קמנו מהמיטות - אני, אנט, פטריסיה, ומרים. וכל מי שהייתה לה נשמה יהודית, רצנו אליו. סובבנו אותו, כמו המלאכים

שסובבו אותנו תמיד. וכך יד ביד בבכי ובשיר עזבנו את המנזר עם המלאך שבא להחזיר אותנו

הביתה. לעם ישראל!"

כדי שאדם יוכל להזדהות עם מילות קריאת שמע ולהתחבר אליהן, עליו בשלב ראשון להבין מה הוא אומר ולמה עליו לכוון.

64653. תוכן הפרשיות

מדוע קריאת שמע כל כך מרכזית ומשמעותית? כדי לענות על השאלות, יש לעיין בתוכן פרשיות קריאת שמע.

קריאת שמע מורכבת משלוש פרשיות:

דברים פרק ו, ד-ט

ראל ה' א-להינו ה' אחד: מע יש )ד( ש

ך ובכל מאדך: כל לבבך ובכל נפש )ה( ואהבת את ה' א-להיך ב

ך היום על לבבך: ר אנכי מצו ה אש ברים האל )ו( והיו הד

ך ובקומך: כב רך ובש ך בד ביתך ובלכת ך ב בת ש ם ב רת ב ם לבניך ודב נת נ )ז( וש

ין עיניך: ם לאות על ידך והיו לטטפת ב רת )ח( וקש

עריך: יתך ובש ם על מזזות ב )ט( וכתבת

דברים פרק יא, יג-כא

ה אתכם היום לאהבה את ר אנכי מצו מעו אל מצותי אש ש מע ת )יג( והיה אם ש

כם: כל לבבכם ובכל נפש ה' א-להיכם ולעבדו ב

ך ויצהרך: עתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירש י מטר ארצכם ב )יד( ונתת

: בעת ך ואכלת וש דך לבהמת ש ב ב י עש )טו( ונתת

חויתם ת ם א-להים אחרים והש ם ועבדת ה לבבכם וסרת ן יפת מרו לכם פ )טז( הש

להם:

ן את והאדמה לא תת יהיה מטר מים ולא הש ועצר את כם ב וחרה אף ה' )יז(

ר ה' נתן לכם: ם מהרה מעל הארץ הטבה אש יבולה ואבדת

ם אתם לאות על רת וקש כם נפש ועל ה על לבבכם ברי אל ד ם את מת וש )יח(

ין עיניכם: ידכם והיו לטוטפת ב

ך כב רך ובש ך בד ביתך ובלכת ך ב בת ש ם ב ר ב ניכם לדב ם אתם את ב דת )יט( ולמ

ובקומך:

עריך: יתך ובש ם על מזוזות ב )כ( וכתבת

ע ה' לאבתיכם לתת ב ר נש )כא( למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אש

מים על הארץ: ימי הש להם כ

במדבר פרק טו, לז-מא

אמר: ה ל )לז( ויאמר ה' אל מש

בגדיהם נפי כ על ציצת להם ועשו אלהם ואמרת ראל יש ני ב אל ר ב ד )לח(

כלת: תיל ת נף פ לדרתם ונתנו על ציצת הכ

יתם אתם ולא ל מצות ה' ועש ם את כ )לט( והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרת

ם זנים אחריהם: ר את תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אש

ים לאלהיכם: ל מצותי והייתם קדש יתם את כ רו ועש זכ )מ( למען ת

ר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים )מא( אני ה' א-להיכם אש

אני ה' א-להיכם:

ר' יהושע בן קרחה מנמק את סדר אמירת קריאת שמע כך: פרשת 'שמע', פרשת 'והיה אם שמוע', ופרשת ציצית:

משנה ברכות ב' ב'

אמר רבי יהושע בן קרחה:

למה קדמה פרשת 'שמע' ל'והיה אם שמוע'?

כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואחר כך מקבל עליו עול מצוות

ו'היה אם שמוע' ל'ויאמר'?

ביום אלא נוהג אינו 'ויאמר' בלילה, ובין ביום בין נוהג שמוע' אם ש'והיה

בלבד".

רבי יהושע בן קרחה מסביר את תוכנה העמוק של כל פרשה:

פרשת 'שמע' - קבלת עול מלכות שמיים.

פרשת 'והיה אם שמוע' - קבלת עול מצוות.

פרשת 'ויאמר' - מצוות ציצית, זכירת המצוות )"וזכרתם את כל מצוות ה'"(.

וכפי שכותב הרמב"ם )קריאת שמע א', ב'( - "ואחר כך פרשת ציצית שגם היא יש בה ציווי זכירת כל המצוות".

6667

!

רבי יהושע בן קרחה הוסיף וביאר כי סדר הפרשיות מבטא סדר עבודה נכון:

בפסוק הראשון יש לכוון לכך שעם ישראל מצווה לשמוע )שמע ישראל(, ומקבל על עצמו שה' הוא בעל כל כוחות המציאות כולם )פירוש א-לוהינו(, ואף על פי שיש כוחות רבים ושונים - ה' הוא אחד והוא המקור והשורש לכל הכוחות )ה' אחד(. המשך הפרשה גם הוא עוסק בקבלה כללית של עול מלכות שמיים. האדם מקבל על עצמו לאהוב את ה' )"ואהבת את..."( ולהעביר את מסורת ישראל גם לדורות הבאים - "ושננתם לבניך ודברת

בם...".

את לקיים עצמו על מקבל האדם שמוע', אם 'והיה – השנייה בפרשה מצוות ה'. קבלה זו של קיום מצוות מזכה את עם ישראל בהשגחה מיוחדת של הקב"ה. הקב"ה עוקב אחר המעשים של כל אחד ואחד, והביטוי לכך

הוא ב'שכר ועונש':

דברים יא, יג-יז

עתו יורה ומלקוש י מטר ארצכם ב מעו אל מצותי... ונתת ש מע ת )יג( והיה אם ש

ואספת דגנך...

חויתם ת ם אלהים אחרים והש ם ועבדת ה לבבכם וסרת ן יפת מרו לכם פ )טז( הש

להם:

ן את והאדמה לא תת יהיה מטר מים ולא הש ועצר את כם ב וחרה אף ה' )יז(

ר ה' נתן לכם: ם מהרה מעל הארץ הטבה אש יבולה ואבדת

הסיומת של קריאת שמע היא פרשת ציצית. עניינה של הציצית הוא לשמש תזכורת לקיום כל המצוות - "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'". פרשה זו מהווה חיזוק והמשך לפרשה השנייה - קבלה של מצוות )פרשה

שנייה(.

להסתפק אין גדול: מסר יש שמיים, מלכות עול קבלת של זה במהלך באמונה בפה ובלב אלא יש לפעול לכך שאמונה זו תתממש ותבוא לידי ביטוי באופן מעשי בחייו של כל אחד ואחד. אדם שבאמת מאמין שה' הוא שולט ומשגיח על כל חלקי המציאות )ה' אלוקינו ה' אחד( ומקבל על עצמו עול מלכות שמיים, חייב להשתדל באופן פעיל מאוד על מנת לקיים את

רצון ה' ואת מצוותיו.

הלכה למעשה - כוונה בפסוק הראשון של קריאת שמע ידי יצא לא שמע, בקריאת הראשון הפסוק באמירת כיוון שלא מי

חובה. בעת אמירת הפסוק הראשון יש לכוון כך:

"שמע ישראל" - הריני מקבל על עצמי )כחלק מהיותי מעם ישראל(, ש... "ה' א-לוהינו" - ה' הוא בעל כל כוחות המציאות כולם.

"ה' אחד" - אף על פי שיש כוחות רבים ושונים, ה' הוא המקור והשורש לכולם.

בדיעבד, גם אם לא כיוון בפירוש המדויק של כל מילה, אלא כיוון באופן כללי שמקבל על עצמו עול מלכות שמיים, יצא ידי חובה.

אמנם אם לא כיוון כלל אפילו כוונה בסיסית זו, לא יצא ידי חובתו ויש סיום לאחר נזכר א. אם באופן הבא: בכוונה, לומר את הפסוק לחזור אמירת הפסוק ימתין כמה שניות ולאחר מכן יאמר את הפסוק. ב. אם נזכר באמצע הפרשיה הראשונה )של 'ואהבת'( יאמר מיד כאשר נזכר בכך ויחזור ויקרא את כל הפרשיה כסדר. ג. אם נזכר באמצע הפרשיה השנייה, ימשיך ויסיים את קריאת הפרשייה השנייה, ולאחר מכן יאמר את הפסוק ביחד עם כל הפרשייה הראשונה, ואז ידלג לפרשייה השלישית )'ויאמר',

שכן אין סדר הפרשיות מעכב, בדיעבד(.

4. זמן קריאת שמע

את קריאת שמע יש לומר פעמיים ביממה: "בשכבך ובקומך". מדוע יש צורך לאומרה פעמיים ביממה? מדוע דווקא בשני זמנים אלו? המסר והרעיון של קריאת שמע הוא שאדם צריך לבטא את האמונה והנאמנות להקב"ה בכל

מעשיו והליכותיו, מרגע הקימה ועד לכתו לישון.

6869

1. מבנה הברכות ותוכנן

בדומה לפסוקי דזמרה, שבהם ברוך שאמר וישתבח נתקנו כברכות מסגרת, גם לקריאת שמע נקבעה מסגרת של אמירת ברכות לפניה ואחריה-

המשנה מציינת את מספר ברכות קריאת שמע:

משנה ברכות א' ד'

בשחר מברך: שתיים לפניה ואחת לאחריה,

ובערב מברך שתיים לפניה ושתיים לאחריה.

הגמרא מפרטת את הברכות. בתפילת שחרית - מברך לפני אמירת קריאת ולאחריה רבה( )או: אהבה עולם' ו'אהבת אור' 'יוצר ברכות: שמע שתי ו'אהבת 'אשר בדברו מעריב ערבים' ויציב'. בערב - מברך לפניה 'אמת

עולם', ולאחריה 'אמת ואמונה', ו'השכיבנו'.

מה תוכנן של ברכות אלו?

א. יוצר אור / מעריב ערבים:

ברכת יוצר נפתחת כך-

"יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכול".

בדומה לברכת מעריב ערבים, הנאמרת בתפילת ערבית-

"בורא יום ולילה גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור".

ה. ברכות קריאת שמע

ראל ה' אלהינו ה' אחד מע יש שברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

ך נפש ובכל לבבך כל ב אלהיך ה' את ואהבת

אנכי ר אש ה האל ברים הד והיו מאדך. ובכל

רת ודב לבניך ם נת נ וש לבבך. על היום ך מצו

ך כב ובש רך בד ך ובלכת ביתך ב ך בת ש ב ם ב

לטטפת והיו ידך על לאות ם רת וקש ובקומך.

עריך. ובש יתך ב מזוזת על ם וכתבת עיניך. ין ב

לכאורה מתאים יותר בשחרית להזכיר את העובדה שה' בורא את האור, ואילו בערבית להזכיר את היותו בורא הלילה. מדוע בשתי התפילות תקנו

חז"ל לומר את שני העניינים?

יום נובע מרצון להזכיר "מידת )יא, ע"א( מסבירה שזה הגמרא בברכות בלילה ומידת לילה ביום".

דבריו הבאים של ר' יונה שופכים אור על חשיבות ומשמעות העניין-

רבינו יונה, ברכות שם

יש ששואלין למה צריך לומר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום הלא די כשיאמר

ז"ל, הצרפתי אליהו רבי הרב אומר והיה בלילה? לילה ומדת ביום יום מדת

מין[ ]אותו מינאה ההוא בגמרא ]שנאמר[ דאמרינן משום הדבר שטעם

דאמר ]שאמר[ לר' מי שברא אור לא ברא חושך ומי שברא חושך לא ברא

אור, שנאמר: "יוצר אור ובורא חושך" )ישעיהו מה, ז(. כלומר ממה שלא אמר

יוצר אור וחושך משמע שכל אחד ואחד היה לו בורא לבדו... על כן אנו אומרים

מדת יום בלילה ומדת לילה ביום להודיע שבורא אחד ברא הכול.

לאור הסברו, הדבר הזה נוגע לעיקר הראשון מתוך י"ג עיקרי האמונה )בפירוש המשנה, בהקדמתו לפרק חלק(, שיש הנוהגים שמונה הרמב"ם

לומר בסוף תפילת שחרית -

לכל ומנהיג בורא הוא שמו יתברך שהבורא שלמה באמונה מאמין "אני

הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים".

)הנוסח שמופיע בסידורים(

ישנם כוחות גם אם כולה. זוהי אמונה שהקב"ה ברא את כל המציאות שנראים סותרים ומנוגדים זה לזה, כגון אור וחושך או טוב ורע, יש לדעת שה' הוא מקור הכוחות כולם. הקב"ה הוא העומד גם בבסיס החושך ומה

שנראה לעינינו האנושיות כרע.

של הבלעדית בשליטתו מכיר האדם ערבים, ומעריב אור יוצר בברכות בחכמה כולם ה', מעשיך רבו "מה - וכוחותיו רבדיו כל על בעולם הקב"ה

עשית, מלאה הארץ קנינך" )תהילים קד, כד(.

7071

!

של את שבחם נוסף המתאר חלק ישנו של שחרית, אור' 'יוצר בברכת המלאכים כלפי הקב"ה -

"וכולם פותחים את בקדושה ובטהרה, בשירה ובזמרה".

לא רק בני האדם מכירים במלכות ה' הבלעדית, אלא גם העולמות העליונים מכירים בשליטתו המוחלטת של הקב"ה שמלוא כל הארץ כבודו. פסגתה

של תוספת זו, בקטעי ה'קדושה' שאומרים המלאכים:

ה' כבוד ברוך כבודו... הארץ כל מלא צבאות ה' קדוש, קדוש "קדוש

ממקומו".

הלכה למעשה - 'קדושה דיוצר'

לכתחילה עדיף לומר את 'קדושה דיוצר' )"קדוש קדוש... כבודו", ו"ברוך דיוצר' ש'קדושה )מחשש במניין תפילה כדי תוך ממקומו"( ה' כבוד

נחשבת כקדושה רגילה(.

המתפלל ביחידות, רשאי לומר בכל זאת את הפסוקים האלו, אך עדיף לאומרם בניגון של טעמי המקרא )זה בסדר לכולי עלמא, כיוון שדומה

הוא לקורא בתורה(.

ב. ברכת אהבת עולם:

הברכה מורכבת מארבעה חלקים:

ויתרה גדולה חמלה א-להינו ה' אהבתנו עולם "אהבת פתיחה: .1חמלת עלינו".

בקשה על תורה ומצוות: "...כן תחוננו ותלמדנו... ותן בלבנו בינה .2ולקיים את וללמד לשמור ולעשות להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד ודבק לבנו עינינו בתורתך והאר כל דברי תלמוד תורתך באהבה,

במצוותיך...".

בקשה על גאולה: "והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו .3קוממיות לארצנו".

ולשון, עם מכל בחרת ובנו אתה ישועות פועל א-ל "כי חתימה: .4וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול סלה באמת להודות לך וליחדך באהבה,

ברוך אתה ה' הבוחר בעמו ישראל באהבה".

הברכה פותחת וחותמת באהבת ה' את עם ישראל המתבטאת בבחירתו לו לעם. המתפלל מבקש שאהבה זו תמשיך גם כיום, בכך שה' יסייע לעם מצוות, תורה, שמירת בלימוד - רוחנית אליו מבחינה להתקרב ישראל ובסופו של דבר בקירוב הגאולה. בחיתום הברכה, מזכיר המתפלל שכל הטוב שהקב"ה משפיע על עם ישראל מטיל עליו חובה ואחריות גדולה. על עם ישראל מוטל התפקיד "להודות" על כל השפע שהוא מקבל, ולפרסם

את שמו של ה' בעולם - "וליחדך באהבה".

סיכום - תפקיד הברכות לפני קריאת שמע:

ברכות אלו הן מעין הקדמה ומבוא לקריאת שמע.

בברכה הראשונה המתפלל מתוודע לכך שה' הוא המקור לכל כוחות - זו תודעה )מלאכים(. והעליונים התחתונים והרע, הטוב והחושך, האור מעמיקה את משמעות אמירת "ה' אלוקינו )בכל כוחות המציאות( ה' אחד )על

אף הכוחות הרבים, הוא הוא אחד והוא המקור והשורש לכולם(".

בברכה השנייה מכיר המתפלל בכך שלעם ישראל יש תפקיד מיוחד להודיע יותר עמוקה נותנת משמעות זו הבנה בעולם. ה' של שמו את ולפרסם לאמירת 'שמע ישראל' )שמע וקבל על עצמך, עם ישראל(. כעת מובן יותר מדוע

עם ישראל צריך לשמוע ולקבל את על עצמו תפקיד משמעותי זה!

ברכת יוצר אור "ה' א-להינו ה' אחד"

ברכת אהבת עולם "שמע ישראל"

7273

??

2. הברכה שאחרי קריאת שמע

א. תוכן הברכה:

בסיום קריאת שמע של שחרית, ישנה ברכה אחת, שניתן לחלקה לשני חלקים:

"אמת ויציב ונכון..." - בחלק זה יש חמישה עשר לשונות של אשרור .1וכו'. התוספות ונכון וקיים וישר ונאמן ויציב לאחר המילה אמת: קריאת שמע על מוסב מבארים שהאישור אמת( ד"ה ע"א יב )ברכות כולה. כלומר, לאחר שהאדם קיבל עול מלכות שמיים הוא מאשר

את הקבלה.

ברכת זוהי ישראל". גאל מעולם... הוא אתה אבותינו "עזרת .2ומושיע גואל כיצד הקב"ה מזכירים ישראל גאל בברכת הגאולה. את עם ישראל בכל דור ודור - "עזרת אבותינו אתה הוא מעולם, מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם בכל דור ודור". קשר זה התחיל ביציאת מצרים "אמת, ממצרים גאלתנו ה' א-לוהינו ומבית עבדים פדיתנו", ונמשך עדי עד. חלק זה מסתיים בברכת "ברוך אתה ה' גאל

ישראל", שמיד אחריה מתחילים את תפילת העמידה.

בערבית ישנן שתי ברכות לאחר קריאת שמע:

"אמת ואמונה... גאל ישראל" - זוהי ברכות הגאולה המקבילה בהרבה .1מובנים לחלק השני של הברכה בשחרית - "עזרת אבותינו".

"השכיבנו... שומר עמו ישראל לעד" - הגמרא בברכות )ד ע"ב( רואה .2את הברכה הזו כהמשך לברכת הגאולה )ובכך מסבירה מדוע אין היא מהווה הפסק בין גאולה לתפילה(, אך בשונה מהברכה בשחרית וכן מהברכה הראשונה בערבית, העוסקות בהודאה ושבח על גאולות

העבר, ברכה זו מהווה בקשה לגאולה וסיוע עכשווי ועתידי.

אלו שני דברים, מבקש המתפלל בחלק זה?

"השכבינו ה' א-לוהינו לשלום והעמידנו מלכנו לחיים טובים ולשלום...

והושיענו מהרה למען שמך, והגן בעדנו והסר מעלינו אויב דבר וחרב ורעב ויגון..."

ב. סמיכת גאולה לתפילה

חשיבות סמיכות גאולה לתפילה מבוטאת בגמרא כך:

ברכות ד ע"ב

איזהו בן העולם הבא? - זה הסומך גאולה לתפילה של ערבית

ברכות ט ע"ב

כל הסומך גאולה לתפילה - אינו נזוק כל היום כולו

באיסור גם מבוססת העמידה לתפילת הגאולה ברכות סמיכת חשיבות חמור להפסיק בדיבור בין אמירת ברכות הגאולה לתפילת העמידה:

שולחן ערוך אורח חיים סימן ס"ו ח'- ט'

אם רק ישראל, גאל שאמר לאחר יפסיק ולא לתפילה גאולה לסמוך צריך

ולא אז, מניח לתפילה גאולה בין לו ונזדמנו תפילין הניח שלא אונס אירעו

יברך עליהם עד אחר שיתפלל, אבל טלית לא יניח אז.

בשירה ממתין עושה, וכיצד לתפילה. גאולה בין וקדושה קדיש לענות אין

חדשה כדי לענות.

"וכיצד עושה, ממתין בשירה חדשה כדי לענות" - בארו בלשונכם את המשפט.

7475

!

מדוע יש חשיבות כה גדולה בסמיכות הגאולה לתפילה?

בירושלמי )ברכות א', א'( נמצא לכך הסבר:

"אמר ר' אמי: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק ]דפק[ על פתחו של מלך.

יצא לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג אף הוא הפליג".

ברכת הגאולה מתוארת כדפיקה על דלתו של הקב"ה, ותפילת העמידה ברכות אמירת ה'. עם להפגש זוכה והאדם הדלת נפתחת שבו כמעמד את לשמוע ומוכן דלתו את פותח שהקב"ה כך לידי מביאה הגאולה

המתפלל. מדוע?

הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה עמ' 223

פתחו על כדפיקה כמוה ממצרים ישראל את ה' שגאל הגאולה "הזכרת

הקב"ה של הגדולה האהבה את מבטאת ישראל שגאולת מפני המלך, של

לישראל, ולכן יציאת מצרים נחשבת כאירוסין שבין הקב"ה לישראל".

לאור זה, נוכל להבין מדוע נבחרה ברכת הגאולה לשמש בתפקיד המעבר בין קריאת שמע לתפילת שמונה עשרה.

לעם הקב"ה בין שיש המיוחד הקשר מתברר וברכותיה שמע בקריאת ישראל. מצד אחד עם ישראל מקבל על עצמו עול מלכות שמיים, ומצד שני מתגלה האהבה הגדולה שהקב"ה אוהב אותנו. אהבה זו החלה להתגלות הלאומית ברמה וסיוע בגאולה ודור דור בכל ומתגלה מצרים ביציאת וברמה הפרטית של כל אחד. גילוי קרבה זה פותח דלת החוצצת בין האדם יש לנצלה זו, אלא לקב"ה ומאפשר שיחה ומפגש. אסור לפספס קירבה

ולהתחיל מיד את המפגש – "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך".

הלכה למעשה - סמיכות גאולה לתפילה

בשחרית וערבית יש חובה לסמוך גאולה לתפילה ועל כן אסור להפסיק אפילו בשתיקה בין סיום ברכת הגאולה לתפילת העמידה.

בתפילת מאשר יותר, חמור ההפסק איסור שחרית בתפילת זאת, עם ערבית. יש לכך כמה השלכות:

א. עניית אמן: בשחרית אין להפסיק לעניית אמן, קדיש וקדושה וברכו ביטויים שני זה לשוני אלו. לצרכים להפסיק מותר בערבית ואילו

מעשיים:

הגאולה ברכות בין קדיש אומר אינו החזן בשחרית - קדיש .1לתפילת העמידה, מה שאין בערבית.

2. עניית אמן על שמיעת סיום הברכה מהחזן - בערבית הציבור אמן, - החזן מפי לעד" ישראל עמו "שומר לשמיעת עונה ואילו בשחרית יש מחלוקת האם מותר לציבור לענות אמן אחרי 'גאל ישראל'. ספרדים נוהגים כדעת מרן השולחן הערוך ואילו אשכנזים מנסים לצאת ז'( שאסור לענות אמן, )ס"ו, ידי הספק ומכוונים את החזן לסיים את ברכת 'גאל ישאל' לענות אמן( או שהמתפללים יוכל לא )כדי שהקהל בלחש זמן שהחזן מסיים ישראל באותו גאל מסיימים את ברכת )ואז אסור למתפלל לענות אמן, מפני שאין לאדם לענות אמן

על ברכות עצמו(.

ב. המאחר לתפילה והגיע בזמן שהציבור עומד לפני שמונה עשרה ועומדת בשחרית לתפילה: גאולה לסמיכת בציבור תפילה בין הבחירה לפניו יתפלל מההתחלה כסדר, כי סמיכות גאולה לתפילה )בשחרית( גוברת על החשיבות של תפילה בציבור. ואילו בערבית יתפלל תפילת העמידה עם

הציבור וישלים אחר כך את קריאת שמע וברכותיה.

וכדו'(: בתפילת ערבית הגבאי )בראשי חודשים ויבוא' 'יעלה ג. הכרזת ויבוא' בין קדיש לתפילה, כדי להזכיר לציבור המתפללים 'יעלה יכריז

לאומרה בתפילה, ואילו בשחרית אסור להכריז על כך.

7677

כולו יש מפגש עם ה', ומעל להם: לעם ישראל יש מפגש אינטימי ותמידי עם ה'.

כבר ומצפה לה', קשור היותו את מבין אדם כל זה, תהליך באמצעות לפתוח את המפגש המלא עמו בתפילת העמידה – "ה' שפתי תפתח ופי

יגיד תהלתך".חלקי התפילה הקודמים לתפילת שמונה עשרה מצביעים על נקודות מפגש

של האדם עם ה', ומבשרים בשורה נפלאה - ניתן להיפגש עם ה'!

חלקי התפילה מובילים את המתפלל, מהמפגש הנמוך ביותר ועד למפגש הגבוה ביותר המתרחש בשמונה עשרה.

לו מעניק שהקב"ה הפיזיים הכוחות על מודה האדם השחר בברכות אישית בכל בוקר ובוקר. בברכות השחר מתברר שהקב"ה מתגלה אליו

אישית בכל יום.

בפסוקי דזמרה האדם משבח ומהלל את התגלות ה' בבריאה כולה. הטבע מספק אוצרות נפלאים - החל ביופיו המדהים, והמשך במים ובאוכל שבני האדם זקוקים להם. פסוקי דזמרה מרחיבים את המבט לראות את ה' לא

רק בחיים האישיים, אלא בכל הטוב שה' משפיע על העולם כולו.

בקריאת שמע יש עליית מדרגה נוספת. בברכות השחר ובפסוקי דזמרה הודגש המפגש והקשר עם הקב"ה בצדדים הפיזיים של האדם ושל המציאות ובקריאת שמע מתייחסים לקשר הרוחני המיוחד בין עם ישראל )וכל אחד המשתייך אליו( לקב"ה. ברית זו היא שהובילה את הקב"ה להוציא את ישראל ממצרים ולשמור עליו במשך כל שנות הגלות הארוכות. ברית זו דורשת מאיתנו מחויבות ונאמנות, לקבל עול מלכות שמיים לא רק בפינו

אלא גם במעשינו והליכותינו.

סולם התפילה מוביל את המתפלל דרך תחנות אלה באופן מדורג, ובונה לבנה על גבי לבנה את התודעה שיש קשר בין האדם לה' ושהמפגש אפשרי. המפגשים השונים נוטעים את ההבנה שמפגש עם ה' לא רק אפשרי, אלא קורה בפועל בכל הרבדים של החיים. לאדם הפרטי יש מפגש עם ה', לעולם

ו. חתימת השער)טיפוס בסולם(

תפילת שמונה עשרה -

המפגש

ברכות השחר )וקרבנות( – מפגש עם השגחת ה' על הפרט

פסוקי דזמרה – מפגש עם בורא ומנהיג העולם

שמע ישראל – מפגש עם א-להי ישראל

שער ג' תוכן תפילת

העמידה

8081לים עירך ולירוש

שוב רחמים ת ב

פתיחה

תפילת העמידה היא מרכזה של התפילה. במשנה ובגמרא, כאשר מדברים מה זאת לעומת בלבד. עמידה לתפילת היא הכוונה סתם, 'תפילה' על ששגור על לשוננו כ'תפילה' מתייחס לכל המזמורים והפיוטים הנמצאים

בסידור.

בתפילות יום חול, תפילת עמידה מכונה תפילת שמונה עשרה.

מה הרעיון העומד בבסיסה של תפילת שמונה עשרה, ומדוע היא כל כך חשובה?

1. תוכנן

בתחילה תיקנו הגדולה כנסת שאנשי מציינת ע"א( )יז במגילה הגמרא שמונה עשרה ברכות. בשלב מאוחר יותר, הוסיף שמואל הקטן את ברכת המינים )ברכות כח ע"ב(. אנו בכל זאת מכנים את התפילה 'שמונה עשרה'

על שם התקנה הראשונית, למרות שכיום יש תשע עשרה ברכות:

אבות - תיאור גדלות ה' ומעשיו .1

גבורות - שבח ה' על גבורותיו .2

קדושת השם - האדרת קדושת הא-ל והמלכתו .3

דעת - בקשה לקבלת חכמה ודעת מבורא עולם .4

תשובה - בקשה מהקב"ה לסיוע בחזרה בתשובה .5

סליחה - בקשה מבורא עולם שימחל לנו על חטאינו .6

גאולה - בקשה שה' יגאל אותנו מצרותינו .7

רפואה - בקשה מהקב"ה שירפא את מכאובינו ומחלותינו .8

ברכת השנים - בקשה שה' ישלח ברכה בפרנסתנו .9

לארץ העולם יהודי כל את יביא שה' בקשה - גלויות קיבוץ .10ישראל

חזרת ידי על מערכת המשפט, - בקשה שתתוקן 11. השבת המשפט מלכות ה' ומשפטיו

א. תשע עשרההברכות

8283

?

12. ברכת המינים - בקשה להשמדת אויבי ישראל והכופרים בתורתו

וכן בקשה להרים את קרנם של הצדיקים - בקשה 13. על הצדיקים להיכלל בתוכם

14. בניין ירושלים - בקשה לחזרת השכינה לירושלים ולמקדש

משיח בן דוד - בקשה להופעת המשיח .15

16. שומע תפילה - בקשה שהתפילה של האדם תישמע ותתקבל על ידי הקב"ה

עבודת והחזרת המקדש בית לבניית בקשה - )רצה( עבודה .17הקרבנות

הודאה - הודאה על כל הטוב הקבוע והמשתנה שמקבלים מבורא .18העולם

19. ברכת שלום - בקשה להשכנת שלום על כל עם ישראל

2. מבנה הברכות

הגמרא )ברכות לד ע"א( מחלקת את הברכות לשלושה נושאים:

ולא ראשונות בשלש לא צרכיו אדם ישאל לעולם יהודה: רב "אמר בשלוש אחרונות אלא באמצעיות, דאמר רבי חנינא:

ראשונות - דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו,

אמצעיות - דומה לעבד שמבקש פרס מרבו,

אחרונות - דומה לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו".

מדברי הגמרא עולה שפסגת התפילה הן הברכות האמצעיות - הבקשות )"שמבקש פרס מרבו"(, והברכות הראשונות של שבח, ובהן אנו מברכים בקשותינו, את נבקש זה בסיס על עולם. בורא של וגבורותיו כוחו את

והברכות האחרונות של הודאה הינן אמירת תודה לאחר הבקשה.

הברכות עשרה תשע ברשימת עיינו לשלוש אותה ומיינו לעיל, שהובאה

הקבוצות: שבח, בקשה, הודאה.

מדוע הדמיון בכל קבוצת נושאים היא של מהותה על מלמד הדבר מה לעבד?

תפילת י"ח?

8485

תפילת פסגת הן והבקשות כולה, התפילה מרכז היא העמידה תפילת העמידה. מה מטרת הבקשות הללו?

אפשרות לאדם לתת נועדו שה'בקשות' חושבים, היינו ראשון במבט להתפלל על צרכיו ורצונותיו האישיים, המשתנים מעת לעת. לדוגמה, אדם העומד לפני מבחן או 'טסט' יתפלל על כך, ואדם אחר שלא מסתדר עם

ההורים או עם החברים יתפלל על כך.

אנו שאותן מסוימות ברכות לנו ניסחו חז"ל כזו. אינה התמונה אבל מחויבים לומר באופן קבוע. חז"ל רצו להציב בפנינו נושאים משמעותיים לנו מסייעת התפילה בכך לבקש. ראוי עליהם ואוניברסליים לאומיים

לזכור מה באמת חשוב בחיים.

ב. מטרת תפילת העמידה

1. חינוך והצבת יעדים

שלושה בפנינו להציב רצו שחז"ל נראה הברכות, בתוכן מעמיק מעיון נושאים:

הבקשות הראשונות - צרכי הפרט

בברכות הראשונות המתפלל מבקש מהקב"ה שימלא את צרכיו הפרטיים. חז"ל קבעו נוסח אחיד קבוע כדי למקד את הבקשות לשישה דברים מאוד רפואה, - הגשמי במצבו שיפור מבקש אדם ברכות בשלוש מסוימים. פרנסה וגאולת האדם מצרותיו השונות. שלושה עניינים אלו הם הצרכים

הבסיסיים ביותר, שלהם זקוק כל אחד ואחד.

בוודאי לכל אדם יש צרכים גשמיים נוספים. חז"ל הציבו בפנינו עיקר וטפל בחיים. כשעומדים מול הקב"ה יש למקד את הבקשות לדברים הבסיסיים

והחיוניים ביותר- רפואה ופרנסה וגאולת האדם מצרותיו השונות.

ד. דעת

ה. תשובה

ו. סליחה

ז. גאולה

ח. רפואה

ט. ברכת השנים

צורך רוחני

צורך גשמי

צורכי האדם

י. קיבוץ גלויות

יא. השבת המשפט

יב. ברכת המינים

יג. על הצדיקים

יד. בניין ירושלים

טו. משיח בן דוד

צרכי האומה

8687

?

בצרכים עוסקות הפרט' 'צורכי של זו בחטיבה נוספות בקשות שלוש אחד כל של גופו בתוך נפח הקב"ה סליחה. תשובה, דעת, - רוחניים ואחד נשמה, ויש לזכור מה עיקר ומה טפל. אין לזלזל חס ושלום בצרכים הגשמיים של האדם, אך יזהר האדם לבל ישתלט הגוף וידכא את העולם הוא עוד כל מצוין, הוא האדם של הגשמי ומצבו הגוף פיתוח הרוחני. משמש ככלי עזר לחיים של משמעות, שבהם האדם מתקדם ומקדם את העולם, כל אחד על פי כישוריו ונטיותיו. כאשר אדם עומד מול א-לוקיו הוא צריך להיזכר גם בצד הגבוה והאלוקי שבו, ולבקש שה' יחונן אותו והתקדמות משמעות של חיים לחיות כיצד ידע הוא וכך ובינה, בדעה היומיומיים חייו בשגרת וחכמות נבונות החלטות לקבל וכיצד רוחנית, יש לבקש מה' לסייע בעדו לשוב והתרחק מהקב"ה נפל וכן אם )דעת(.

בתשובה )תשובה( ולבקש מחילה מה' על מעשיו )סליחה(.

חשיבה על אחרים וצורכי האומה

הבקשות כולן, מנוסחות בלשון רבים: "סלח לנו אבינו", "רפאנו ה' ונרפא", "ברך עלינו" וכו'. מלשון זו, מפנים האדם שהוא אינו לבד בבקשותיו מול הקב"ה, אלא יש אנשים נוספים בצרה שזקוקים לתפילה ורחמי שמיים. אחת ממטרותיה של התפילה היא שאדם לא יחשוב רק על עצמו, אלא יחשוב גם על הזולת וצרכיו, על היעדים של עם ישראל ועל הגדלת הופעת

שמו של ה' בעולם.

ובסביבתם בני האדם עסוקים בעצמם, במשפחותיהם רוב באופן טבעי, הקרובה. חז"ל רצו לרומם את המבט שלנו, לחשוב גם על צרכים ויעדים גבוהים יותר. עם ישראל המפוזר בגולה מתבולל בקצב מחריד ויש להתפלל על קיבוץ כולם לארץ ישראל )קיבוץ גלויות(. מדינת ישראל נמצאת במצב של איום מתמיד מכל החזיתות, ויש לזכור לבקש סיוע מבורא עולם גם עם של ועתידיים גדולים ימים על להתפלל המינים(. )ברכת זה בעניין ישראל ימי משיח בן דוד, על השבת מערכת המשפט כבראשונה ובניין

בית המקדש בירושלים.

מדוע חז"ל קבעו נוסח קבוע ל'בקשות' ולא אפשרו לכל אחד לבקש כרצונו?

האדם את מחנכת העמידה תפילת מבנה כיצד בארו מהן? נקודות. לשלוש התפילה, תכניה והסגנון שלה, אכן מחנכים

לנקודות אלו.

2. שלוש פעמים ביום

בשער א' )בעמ' 18-17( הובאו דברי הטור והכוזרי שלימדו אותנו שחז"ל קבעו את התפילה שלוש פעמים ביום, בצמתים המרכזיים של החיים, כדי היום. כל במשך האדם את ומרומם שמדריך כמקור תשמש שהתפילה על החיים. נקודת מבט אחרת ומקבל ה' האדם מתרומם מול בעמידה לחיים ומכוון הגשמיים, בחייו טפל ומה עיקר מה לעצמו מזכיר הוא מלאי משמעות אישית ולאומית. חינוך זה שלו זוכה האדם בתפילה, אמור להשפיע באופן ישיר על דרכי התנהלותו ומעשיו, כפי שכותב הרב קוק )עין

איה ברכות ט ע"א, אות קיט(:

תכלית התפילה היא שתוסיף תת פריה בהנהגת האדם, שיהיו טובות וכשרות

גם כן אחר תפילתו, מעין של התרוממות נפשו בתפילתו...

חז"ל תקנו ששלוש פעמים נעצור את מרוצת חיינו, נתנתק מהכול ונזכור מה באמת חשוב לנו.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות התפילה, עמ 82

ההבדל בין מי שמתפלל ובין מי שאינו מתפלל, איננו בזה שהראשון מייחד זו לשם זה. יש כאן הבדל שעה ביום לתפילתו והשני איננו מייחד שעה תפילה, של שעה אותה לגמרי: שונה אלה שני של חייהם אופן עיקרי.

מטביעה חותם מיוחד על כל היום כולו.

8889

?

האישיים החיים על המבט את לרומם נועד הקבוע התפילה נוסח והלאומיים. היכן מקומן של הבקשות האישיות?

משנה אבות ב' י"ג

רבי שמעון אומר... אל תעש תפילתך קבע, אלא תחנונים

עבודה זרה ח ע"א

אמר יהודה רב אמר תפילה. בשומע צרכיו אדם שואל אומרים... וחכמים

שמואל: הלכה כדברי חכמים...

אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: אף על פי שאמרו: שואל אדם צרכיו בשומע

תפילה, אם יש לו חולה בתוך ביתו - אומר בברכת חולים, ואם צריך לפרנסה

- אומר בברכת השנים.

אמר ר' יהושע בן לוי, אף על פי שאמרו: שואל אדם צרכיו בשומע תפילה, אבל

אם בא לומר אחר תפילתו, אפילו כסדר יום הכיפור - אומר.

ר' יונתן אייבשיץ, יערות דבש דרוש א' )מהדורת מכון ירושלים, עמ' כ"ב(

ישים כל מגמותיו לה' להתפלל לו על כל צרכיו, אפילו דבר קטן או גדול לא

יבצר דבר מה שלא יתפלל לה', אם צריך שידוך לעצמו או בניו ובנותיו. ... כללו

של דבר אין דבר מה שרצונו לעשות בו ביום שלא יתפלל לה'... ועל ידי תפילה

פיו יהיו ולא בכוונה, ודאי זו תפילה כי תועלת, לנו ויצא לקולנו ה' ישמע זו

כי וכמצוות אנשים מלומדה ולבו בל עמו, כמדבר בהרגל ולשונו מדבר ולבו

אם מתפלל בכל יום דבר חדש מה שצריך לו באותו זמן ועת... ואם כן יוצא ידי

תפילה גמורה כי זהו העיקר, התפילה הבאה ממעמקי הלב.

ג. בקשות אישיותמשנה ברורה סימן קכ"ב ס"ק ח'

נכון וראוי לכל אדם להתפלל בכל יום ביחוד על צרכיו ופרנסתו ושלא ימוש

התורה מפיו וזרעו וזרע זרעו ושיהיו כל יוצאי חלציו עובדי ה' באמת... וכל מה

שיודע בלבו שצריך לו....

הסבירו את הביטוי: "אבל אם בא לומר אחר תפילתו, אפילו כסדר יום הכיפור –

אומר".

ניתן שבהם מקומות שלושה מנו להוסיף בקשות אישיות בתפילה.

כיצד הוספת בקשות אלו, יכולה לעזור "להתחבר" לתפילה?

המפגש של האדם עם הקב"ה בתפילה, מרומם אותו למקום גבוה יותר, אך אינו מבטל את צרכיו ובקשותיו האישיים. הם נשארים, אלא שמתגלים גם רצונות גבוהים יותר שלעתים נשכחים בשגרת היום יום. אם בנוסח הקבוע ועל הכלל על ומבקשים המבט את מרימים אנחנו בסידורים, המופיע הופעת ה' בעולם, הבקשות האישיות הן נתינת מקום לבקשות הפשוטות

והטבעיות, לכל פרט במקום שבו הוא נמצא.

9091

?

הרב יהודה עמיטל, והארץ נתן לבני אדם עמ' 95

כאשר אדם מדבר עם חבירו אין לו מחשבות זרות, בדרך כלל. לעומת זאת,

אם אומרים לאדם לחזור על משפט פעמים רבות, יהיו לו גם מחשבות זרות.

ואז טבעית, אינה שתפילתו הרי - מדרגתו למעלה מטפס אדם אם ממילא,

המחשבות הזרות ממילא יופיעו - כתוצאה מחוסר הטבעיות שבתפילתו.

כתבו בלשונכם מהן "מחשבות זרות"?

להופעת שהסיבה מציין עמיטל הרב חוסר היא בתפילה הזרות המחשבות וציינו בדבריו עיינו שבתפילה. הטבעיות אינה התפילה שלעתים לכך גורמים שני

טבעית לאדם.

יכולה אישיות בקשות הוספת כיצד להוות פיתרון )מסוים( להצצת המחשבות

הזרות באמצע התפילה?

הלכה למעשה - בקשות אישיות

רצוי מאוד להוסיף בקשות אישיות בכל תפילה ותפילה.

תוך כדי תפילת העמידה ניתן להוסיף בשני מקומות. בכל אחת מברכות ה'בקשה' )מ'דעת' ועד 'משיח'(, מעין עניינה של הברכה. למשל, אם רצה להצליח במבחן יבקש ב'אתה חונן', ואם היה לו חולה בביתו, יכול לבקש עליו בברכת 'רפאנו'. כמו כן, אפשר להוסיף את כל סוגי הבקשות בברכת

'שומע תפילה'.

הוא המשותף שעניינן הגבלות, שתי יש אלו, מקומות בשני בהוספה לשמור שהבקשות הפרטיות לא ישתלטו ויבטלו את האופי הכללי של

התפילה:

יוסיף א. יפתח קודם בנוסח הקבוע של הברכה, ואת בקשתו האישית בסוף, לפני חתימת הברכה.

ב. אין ראוי להאריך בבקשות פרטיות במקומות אלו.

מי שרוצה להרבות בתפילות אישיות, יעשה זאת בסוף 'אלוקי נצור', בין 'יהיו לרצון' וכו' ל'עושה שלום' וכו'. מצד אחד, בחלק זה הוא עוד עומד יש משמעות ולכן עוד שלא פסע שלושה צעדים לאחוריו( )כל ה' לפני גדולה לבקשותיו, אך מצד שני אין הקפדה על שמירת האופי הכללי, כי

אין זה נחשב מעיקר התפילה אלא רק תוספת.

עצה טובה:

מהמלצת הפוסקים להוסיף בקשות אישיות, למדנו שדרך טובה לכוון יותר מועטת בחשיבה האישיים. לחיינו השייכים דברים לבקש היא בתפילה ניתן לראות שגם הנוסח הקבוע יכול להיות מאד רלוונטי לחיים של כל אחד. 'רפאנו' - אתה לא מכיר קרוב משפחה או חבר שזקוק לרפואה?! 'וכל אויבי עמך מהרבה יכרתו' - עם ישראל )ואתה בתוכם( שוכן בתוככי אויבים רבים שמנסים השכם וערב להרוג אותם ואותך! וכן על זו הדרך, ניתן לחשוב על דוגמות מעשיות לכל ברכה. מומלץ מאוד לכל אחד להשקיע מחשבה מועטת )עדיף לפני התפילה( ולראות כיצד הוא יכול מהמקום שלו

להתחבר לברכות הקבועות.

!

9293

חוץ התפילות בכל העמידה תפילת על יחזור שהחזן תיקנו חכמים מבתפילת ערבית.

במשנה מובאת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל בשאלה מהי התפילה העיקרית - תפילת לחש של היחיד )חכמים( או חזרת שליח הציבור )רבן

גמליאל(.

הגמרא )ראש השנה לד ע"ב( מסבירה מדוע לפי כל אחת מהדעות יש צורך גם בתפילת היחיד וגם בתפילת הציבור:

תניא, אמרו לו לרבן גמליאל: לדבריך, למה צבור מתפללין? אמר להם: כדי להסדיר שליח צבור תפלתו.

התיבה? לפני יורד צבור שליח למה לדבריכם, גמליאל: רבן להם אמר אמרו לו: כדי להוציא את שאינו בקי.

בלחש התפילה שבין ביחס הפוכות גישות שתי עולות הגמרא מדברי לחזרת שליח הציבור:

ואילו תפילת העיקרית, היא הציבור סובר שתפילת שליח גמליאל רבן היחיד נועדה "להסדיר שליח הציבור תפילתו". שליח הציבור מתפלל בלחש ומכין את תפילת הציבור שתהא קולחת. על פי שיטתו עיקר התפילה הוא בכך שהציבור עומד ומקשיב לשליח הציבור המתפלל את נוסח התפילה

ועונה אחריו אמן.

ד. חזרת הש"ץ

ואילו חכמים סוברים שתפילת הציבור בלחש היא העיקרית. העיקר הוא החובה האישית שיש לכל יחיד ויחיד בתפילתו. אלא שיש כאלו שאינם כדי הציבור שליח חזרת באה ולפיכך להתפלל, ביכולתם ואין בקיאים

להוציא אותם ידי חובה.

להלכה פסקו הראשונים והשולחן ערוך )אורח חיים סימן קכ"ד, א'( כחכמים: מטרת חזרת הש"ץ היא להוציא ידי חובה את מי שאינו בקיא. זהו ביטוי הזולת, על גם לחשיבה האדם את לרומם התפילה שמטרת לכך נוסף

ולפתח את תחושת האחריות שלו כלפי הציבור בכללותו.

חזרת שליח הציבור בימינו

אם המטרה היא ששליח הציבור יוציא ידי חובה את מי שאינו בקי, לשם ונוסח כנסת בית בכל סידורים יש הרי בזמננו, חזרת הש"ץ נחוצה מה התפילה מסור לכול? הרי מי שאינו בקיא כמעט ואינו בא לבית הכנסת?

מצאנו בכך שתי גישות מרכזיות:

גם כיום מטרת חזרת הש"ץ היא להוציא ידי חובה את מי שאינו בקי .1

עיינו במקורות הבאים, וכתבו שני נימוקים מדוע גם כיום יש צורך בחזרת הש"ץ.

הרב יוסף קארו, שולחן ערוך סימן קכד ג

קהל שהתפללו וכולם בקיאים בתפילה, אף על פי כן ירד ש"צ וחוזר להתפלל,

כדי לקיים תקנת חכמים

הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף קיצור שולחן ערוך סימן קכד

שכלל הוא בידינו שאף על פי שבטל הטעם, לא בטלה תקנת חכמים. וכל שכן

שאפשר שגם בזמן הזה ישנם עמי הארץ שאינם בקיאים להתפלל, ובפרט בעלי

תשובה שלא למדו בבתי ספר דתיים. ועוד, שאפשר שרבים מן הציבור לא כיוונו

והשליח הדין, מן תפילה חובת ידי יצאו ולא 'אבות', בברכת לחש בתפילת

ציבור שהוא בקי, ומכוין כראוי בתפילת החזרה, מוציאם ידי חובת תפילה.

9495

?

ערך עצמי בחזרת הש"ץ .2

הרמב"ם כתב שיש לעמוד בזמן חזרת הש"ץ:

הרב משה בן מיימון, הלכות תפילה פרק ט הלכה ג

ומתפלל מתחיל ויעמוד לאחוריו פסיעות שלש ציבור שליח שיפסיע ואחר

עומדים והכל התפלל, שלא מי את להוציא הברכות מתחילת רם בקול

ושומעים ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה, בין אלו שלא יצאו ידי חובתן בין

אלו שכבר יצאו ידי חובתן.

מה דעת השולחן ערוך והרמ"א בעניין זה?

שולחן ערוך ורמ"א אורח חיים קכ"ד ד'

ולכוין לברכות שמברך החזן יש להם לשתוק כשש"צ חוזר התפילה, הקהל

ולענות אמן; ואם אין ט' מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה; לכן

כל אדם יעשה עצמו כאילו אין ט' זולתו, ויכוין לברכת החזן.

הגה יש אומרים שכל העם יעמדו כשחוזר הש"צ התפילה.

את הסביר כ( ס"ק קכד )סימן ברורה במשנה מראדין, הכהן ישראל הרב פסיקת הרמ"א:

וכאילו כעונה ושומע ציבור משליח ושומעים שמכוונים כיוון "טעמם מתפללין בעצמם דמיא וכן היה מנהג הקדמונים".

עמידת הציבור בזמן החזרה, מראה שהציבור כולו פעיל בתפילה - "כאילו מתפללין". העמידה באה לבטא שהציבור אינו פאסיבי בזמן חזרת הש"ץ, אלא הוא בעצם מתפלל שוב בהקשבה שלו במשך התפילה ובענייתו אמן לקול החזן. כשם שבזמן אמירת שמונה עשרה בלחש כל אחד עומד ומתפלל, כך גם בחזרת הש"ץ. מכאן, שבכל תפילה )למעט תפילת ערבית( יש שתי חובות: האחת היא חובת התפילה האישית להתפלל בלחש. האחרת היא תפילת הציבור המובלת בידי שליח הציבור, ושותף בה כל הציבור כולו באופן פעיל בעניית אמן )ובעמידה(. כיוון זה מפותח מאוד בדברי המקובלים

)עיין כף החיים קכ"ד, ד'(.

את לכונן אלא בקיאים, שאינם את להוציא כדי רק אינה הש"ץ חזרת תפילת הציבור. במובן מסוים נשתמרה גישת רבן גמליאל הרואה בחזרת

הש"ץ, תפילה בעלת אופי ציבורי מובהק.

להתרומם לו מסייע התפילה ונוסח לה', פונה פרט כל היחיד בתפילת ממקומו הפרטי ולבקש על הכלל - "ברכנו/ברך עלינו ה' א-להינו", ועל הופעת ה' בעולם - "ולירושלים עירך ברחמים תשוב". בחזרת הש"ץ יש התרוממות נוספת, הפנייה לה' אינה עוד בתור פרט הרואה עצמו כחלק מהכלל, אלא אוסף הפרטים הנמצאים בבית הכנסת נהפכים לציבור שיחד יוצאות רק עומדים בתפילה לפני ה'. הברכות הנשמעות מפי החזן אינן

מפיו, אלא עולות מפי הציבור כולו!

סיכום:

ראינו שתי סיבות מדוע אנחנו ממשיכים כיום לומר את חזרת הש"ץ:

א. החזרה היא אמצעי להוציא את מי שאינו בקי )שולחן ערוך, ילקוט יוסף(.

ב. ערך עצמי בחזרת הש"ץ בהיותה תפילת הציבור )רמ"א, אר"י, כף החיים(.

הלכה למעשה - חזרת הש"ץ

בזמן חזרת הש"ץ יש חובה מוחלטת להיות קשובים לגמרי לשליח הציבור ולענות אמן לברכותיו. אין ללמוד תורה בעת החזרה, אין לעיין בעלונים

וכדו', ובוודאי שאין לפטפט דברי חולין או להתעסק בדברים אחרים.

ספרדים נוהגים לשבת בזמן חזרת הש"ץ, ואילו חלק מהאשכנזים נוהגים לעמוד.

!

96

חתימת השער

התפילה היא חובה, אך היא גם זכות גדולה!

בתפילה, המתפללים לומדים ומתחנכים מה באמת חשוב בחיים הפרטיים על החזרה בזכות יותר. גדולים ליעדים המבט את מרימים וכן שלהם, התפילה בשחרית ומנחה ערבית, היעדים הללו מלווים את האדם במשך

היום כולו, ויכולים להפוך את החיים למשמעותיים ומאושרים יותר.

שער ד' תפילת העמידה

כמפגש

100101

אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול.

ניגש אלי אמיר, לפני שתים עשרה שנה, בהיותי חייל בסיירת מטכ"ל, המפקד שלי, ואמר לי בהתלהבות רבה: "משה, נבחרת!"

"נבחרתי למה?", שאלתי בתמימות.

אחד עם לשוחח רוצה הוא בסיירת. לביקור הרמטכ"ל מגיע "היום החיילים באופן אישי. אתה נבחרת!", בישר אמיר.

התרגשתי מאוד. פגישה אישית עם הרמטכ"ל בכבודו ובעצמו!

"אבל על מה אני אמור לדבר איתו?", שאלתי.

"מה שנראה לך. יש לך כמה שעות טובות לחשוב על זה. בינינו, זה לא כל כך משנה מה תגיד ועל מה תדבר. העיקר שתזכה לעמוד במחיצתו כמה

דקות", סיים אמיר והלך.

חז"ל קבעו שיש להתפלל שלוש פעמים ביום כדי שנעצור את חיינו בצמתים חשובים, נתרומם ממקומנו הטבעי וניזכר בדברים החשובים באמת. תוכן וערכים מטרות על מרוממות למחשבות אותנו מוביל העמידה תפילת

גדולים, יחד עם האפשרות להתפלל על הצרכים האישיים.

כשאנו מדברים על מטרות גדולות בתפילת העמידה, אין הכוונה רק לעצם לעובדה שבתפילת העמידה ובעיקר גם הנאמרות, אלא והמילים התוכן

זוכה המתפלל לעמוד מול הקב"ה ולשוחח עימו.

סנהדרין כב ע"א

המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו, שנאמר: "שיוויתי ה' לנגדי

תמיד" )תהילים טז, ח(.

בתפילת עמידה אנו זוכים למפגש ממשי עם הקב"ה. בתפילה אנו מצויים במעמד ייחודי שבו ה' נוכח ונמצא כנגדנו.

בזמן התפילה, האדם מתרומם ממקומו האנושי הטבעי וזוכה לעמוד מול השכינה. במעמד נשגב זה מתברר שלכל אחד מאתנו יש שייכות לקב"ה. חוויה אדירה זו המתרחשת שלוש פעמים ביום, אמורה ללוות את האדם במשך היום כולו, ולהובילו לתחושת נוכחות וקשר לקב"ה במשך כל זמן

פעילותו: "שיוויתי ה' לנגדי תמיד".

הקושי שבתודעת המפגש

בשולחן ערוך )אורח חיים סימן צח סעיף א( נפסק:

המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו; ויחשוב כאלו שכינה כנגדו.

בנוסף על התוכן המילולי, נדרש מהמתפלל להיות בתודעה של עמידה מול הקב"ה במשך כל תפילת העמידה. משימה זו קשה עד מאוד, שכן הקב"ה אינו נראה לעינינו. חז"ל אמרו שבתפילת עמידה הקב"ה נוכח יותר מאשר בזמן רגיל, ובעצם נמצא ממש מולנו - אך אנו לא מרגישים ולא רואים זאת

באופן ממשי.

חז"ל הצביעו על כלים שונים ומגוונים שיכולים לסייע בעדנו להרגיש באופן ממשי שאנו במפגש. הכלים הללו באים בדמות הלכות שונות, שלפחות

חלקן מוכרות ואף מקוימות בפועל ביום-יום על ידי מתפללים רבים.

מע ה' ש

קולי אקרא

ני וענני וחנ

א. פתיחה

102103את הכלים הללו יש לחלק לשתי קבוצות מרכזיות:

א. יצירת אווירה מתאימה )לפני התפילה(

ב. התנהגות בזמן התפילה

ממנו לסלק מצווה האדם מתאימה" אווירה ל"יצירת הנוגעות בהלכות לעצמו לייצר ובכך דעתו, ולהטריד את ודברים שיכולים להסיח חפצים יהיה האדם כאשר גם זאת, עם הדעת. ויישוב לריכוז בסיסיים תנאים מיושב בדעתו, לא יהיה קל לחוש את העמידה מול ה'. בהלכות הנוגעות ל"התנהגות בזמן התפילה", חז"ל קבעו הלכות שביכולתן לסייע לבניית

תודעה ממשית של מפגש עם ה'.

הלכה למעשה - כוונה הנדרשת בזמן התפילה

"המתפלל, יחשוב כאילו שכינה כנגדו, ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתישאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפילה. ויחשוב כי אלו היה

מדבר בפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל, קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה...

המתפלל צריך שיכוון בלבו פירוש המלים שמוציא בשפתיו. וצריך לכוון בכל הברכות, ואם אינו יכול לכוון בכולם יכוון לפחות בברכת אבות, ואם לא כיון באבות אף על פי שכיון בכל השאר יחזור ויתפלל. אבל עתה אין חוזרים בשביל חסרון כוונה שאף בחזרה בקרוב הוא שלא

יכוון, אם כן למה יחזור?!"

)הרב חיים דוד הלוי, מקור חיים השלם, חלק א', עמ' -228 229(

בי שוב והפצירו זה דבר מדהים", חזרו חבריי לנסות. "יוסי, אתה חייב ושוב.

"עזבו אותי! אני לא מתחבר לדברים האלה. תפסיקו לשגע אותי".

חברים רבים שלי היו הולכים בכל ליל שבת להתפלל בבית הכנסת "משכן אריה" בלב העיר ירושלים. הם היו חוזרים בכל פעם בהתפעלות עצומה

ומספרים שחוו תפילה מרוממת ומדהימה.

"אני לא כל כך מסתדר עם כל עניין התפילה. אני מתפלל כי אני חייב, אבל כך חשבתי. בשבת ו'מדהים'". 'תפילה' בין המילים אין שום קשר אצלי אחת נכנעתי ואמרתי לעצמי שרק אציץ לכמה דקות כדי לראות על מה לעיניי מראה ונגלה 'קבלת שבת', לבית הכנסת באמצע נכנסתי מדובר. העוצמות דודי'. 'לכה את עצומה בדבקות שרים אנשים מאות מרהיב. שהיו שם, קשה להגדיר אותן במילים. חשתי כי מילות התפילה השגורות כל כך על שפתי קיבלו מימד אחר. בהתחלה ניסיתי להישאר אדיש, כי אני הרי לא מאלו שמתחברים לתפילה. אך בתוך דקות ספורות מצאתי את

עצמי נסחף בזרם האדיר של השירה וריקודים.

!

ב. יצירת אווירה מתאימה

)לפני התפילה(

104105

?

? הרגשתי צורך עז להתפלל. לאמי התגלתה מחלה נוראה באופן פתאומי, ה' את בקשתי בפני לפרוש כדי שאוכל חיכיתי לתפילה הבאה, כך וכל

לרפואת אמי.

שתי דקות לפני 15:00 נכנסתי לבית הכנסת, והתחלתי להתכונן לתפילה העומדת להתחיל.

התחלתי את תפילת העמידה בכוונה אדירה. אלא שכעבור דקה, עוד לפני שני לידי עמדו חולים", ורופא בחסד... חיים "מכלכל לומר שהספקתי חברים שסיימו כבר את תפילתם, והחלו לדבר. הם דיברו על משחק גמר

האליפות בכדורסל שעתיד להתקיים הערב.

שהמחשבות הרגשתי אבל שלי, אמא על שוב ולחשוב להתרכז ניסיתי בורחות ממני. לא הצלחתי שלא להקשיב לשיחתם. באותו רגע הרגשתי שעם כל הרצון הטוב שלי, תפילה בכוונה תהיה כעת בגדר משימה בלתי

אפשרית...

שני הסיפורים הללו ממחישים כיצד הסביבה יכולה להשפיע על מחשבותיו ורגשותיו של האדם לטוב ולמוטב. הדבר נכון בין אם מדובר בחפץ, ובין אם מדובר באדם אחר או אפילו בהימצאות במקום גיאוגראפי מסוים – לסביבה השפעה ניכרת על עיצוב תחושותינו ורגשותינו. הסביבה יכולה להסיח את הדעת לעתים, ומאידך סביבה מתאימה יכולה ליצור אווירה

שתועיל לרומם את האדם ולקדם אותו לקראת התפילה.

1. הרחקה של חפצים ואנשים המפריעים לריכוז

א. איסור החזקתם בידיים

ברכות דף כג ע"ב

תנו רבנן: לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל... אמר שמואל:

סכין ומעות וקערה וככר הרי אלו כיוצא בהן.

רש"י )שם(: לא יאחוז - שאין דעתו מיושבת עליו בתפילה, שהרי לבו תמיד

עליהן שלא יפלו מידו.

הרי אלו כיוצא בהן - לעניין תפילה, שדואג עליהן שלא תפול הסכין ותזיקנו,

והקערה תשפך, והמעות יאבדו, והככר יטנף.

בכל אחד מן המקורות מוזכרת פעולה שאסור לעשותה תוך כדי התפילה.

מהן הפעולות הללו?

מהו העיקרון המשותף לכולן?

החזקת חפץ )או ילד( ביד, על הגב ולעתים אף ליד המתפלל, יכולה בקלות להביא לידי כך שהוא יהיה טרוד באותו עניין במשך התפילה. פעולות אלו

נאסרו מחשש לפגיעה ביישוב הדעת והריכוז.

חשיבה גם דורש הדבר אך התפילה, כדי תוך אסורות הללו הפעולות והכנה לפני התפילה. אדם שנושא על גביו תיק כבד )מעל 12.5 ק"ג(, יחפש עתיד שהוא שיודע אבא להתפלל. מתחיל הוא טרם להניחו מקום לו לשמור על ילדו הקטן אחר הצהריים, יחשוב על כך מראש ויחפש מניין

מנחה קודם לכן.

אך יש לציין כי האיסור אינו גורף.

וציינו הבאים, המקורות בשני עיינו תסתפקו )אל עקרוניים מצבים שני להחזיק מותר שבהם דוגמה( בהבאת

דברים שונים ביד במשך התפילה.

שולחן ערוך אורח חיים סימן צו סעיף ב

מותר לאחוז מחזור תפילות בידו בשעה שמתפלל, הואיל ותופס לצורך תפילה

עצמה לא טריד.

הרב יעקב חיים סופר, כף החיים אורח חיים סימן צו סעיף קטן ז

הגנבים מפני דמתיירא ותפילין תורה ספר בידו ליקח מותר אם עיון צריך

וכדומה... דהנה אין ספק דאם יש אדם יושב שם יפקיד אצלו... ואם אי אפשר

כיון כשאוחז, עליו מיושבת שדעתו לו ]ברור[ שברי כיון הנזכרים באופנים

שהטעם הוא משום טרדת הכוונה ואם יניחנו על הספסל יש לו טרדא ביותר,

עדיף טפי ]יותר[ שיאחזנו בידו.

106107

?

ארנק. ? כשבידיה לתפילה הגיעה רחל להכניס שמתאים כיס אין שלה בבגדים עם לעשות עליה מה הארנק. את לתוכו

הארנק בזמן התפילה? נמקו.

תפילה מתוך מכשיר סלולרי

באשר לתפילה מתוך סידור אלקטרוני, )ממכללת ליפשיץ אברהם הרב עסקו ישראל והרב בנתיבות(, הדרום' 'חמדת רוזן )ראש מכון 'צומת', אלון שבות(. עיינו במאמריהם, וסכמו את הצדדים השונים

לתפילה מסידור כזה.

הרב אברהם ליפשיץ, תפילה מתוך סידור אלקטרוני תחומין ל'

מכשירים אלקטרוניים שונים, גם מאלה הנישאים ביד )כגון פלאפון, איי-פוד וכדו'(, מכילים בתוכם סידור שממנו ניתן להתפלל. השאלה

היא האם ראוי לעשות כך.

א. האיסור לאחוז חפצים בשעת התפילה

איתא ]נאמר[ בגמרא )ברכות כג,ב(:

תנו רבנן: לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל... אמר שמואל:

סכין ומעות וקערה וככר - הרי אלו כיוצא בהן...

יזיקו או יינזקו שיאבדו, חושש שאדם שדברים יוצא זו מסוגיא בשעת אותם לאחוז אסור וככר(, מעות קערה, )כמו בנפילתם יותר הרבה גדול שערכו האלקטרוני, ומכאן, שהמכשיר התפילה.

מככר או קערה, כל שכן שיהיה אסור להתפלל בעזרתו.

בדברים שאסור להחזיקם ביד בעת התפילה, מדובר לא רק על תפילה שבלחש, אלא כמו שכתב בפרי-מגדים )סימן צו סוף ס"ק א(: "והך יתפלל

לאו דווקא; הוא הדין קריאת שמע, אפילו פסוקי דזמרא לדידן."

ב. חפצים שמותר לאחוז בהם בתפילה

של מנהגו על מהאיסור. הסתייגות מצינו )מא,ב( בסוכה בסוגיא אמימר להתפלל כשלולב בידו, הקשתה הגמרא מהאיסור להחזיק בזמן התפילה תפילין, ס"ת, סכין, קערה ומעות, ותירצה: "התם לאו

מצוה נינהו וטריד בהו, הכא - מצוה נינהו ולא טריד בהו."...

בשאלת בדונו יז(, )סי' תרומת-הדשן בעל הסתמך זו סוגיא על דידן ונראה דבנדון אחיזת הסידור בשעת התפילה, שלמרות ש"... הואיל ותפשה לשם תפילה עצמה כדי להתפלל בעיון ובדיוק יפה,

אין משאם כבד עליו ולא טריד." וכך נפסק בשו"ע או"ח צג,ב.

אם כך לגבי לולב, וכן סידור ומחזור, לכאורה הוא הדין לסידור אלקטרוני שגם בו אוחזים "לשם תפילה עצמה". אבל נראה שיש לחלק ביניהם...

ג. חשש ומראית עין

כל הדברים שנמנו בברייתא וע"י שמואל, וכן לולב שנזכר בסוגיית סוכה, הינם חפצים שאין בהם שימוש תוך כדי תפילה, ואין לכאורה כל חשש שהמתפלל יבוא להשתמש בהם תוך כדי תפילתו. אין הוא זקוק בשעה זו לא לסכין, לא לקערה, לא למעות ולא לכיכר. תפילין אין עושים בהם שימוש כלל, ולגבי ספר תורה יש לשער שאדם יודע שזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד, ולא יבוא לעיין בספר התורה תורה בספר מדובר שמן הסתם עוד, מה מתפלל. כדי שהוא תוך שהוא עטוף וסגור, ואין חשש שהמתפלל יגלול אותו כדי לעיין בו.

נידוננו הוא סידור תפילה הטמון בתוך מכשיר אלקטרוני שבדרך כלל משמש לקריאות טלפוניות או לקריאת מסרונים )SMS(. כדי מסובכות; בפעולות צורך אין אלו למטרות בפלאפון להשתמש כפתור על ללחוץ רק צריך והמתפלל רוטט, או מצלצל המכשיר )ובמקרים רבים אף לזאת אין הוא זקוק( כדי שהמכשיר ישרת אותו שליחת או שיחה ייזום לא עצמו המתפלל אם גם אלו. למטרות ייתקע אל תוך מכשירו לא לידו שהדבר אין איש שיתקע מסרון, תוך כדי תפילה. המחשבה שדבר כזה עלול )לפעמים: עשוי, כאשר את מסיחה בוודאי לקרות למסרון( או לשיחה מצפה המתפלל דעת המתפלל ומטרידה אותו. וכשהדבר קורה, בוודאי החשש גדול

שהמתפלל יתייחס לקריאה אליו.

בעת כתיבת מאמר זה, עדיין לא מקובל שבעלי פלאפונים מתפללים מתוכם. ועל כן בנוסף לחשש שהם ישתמשו בהם לצרכים האחרים, יש גם חשש למראית עין, שהעומד מן הצד יתמה הכיצד עומד אדם כך לפני בוראו - אמנם שפתיו רוחשות, אבל אולי זוהי שיחה שבין

אדם לחברו שטילפן אליו, ולא אל בוראו!

108109

?

תגובת הרב ישראל רוזן )תחומין ל', תגובה למאמרו של הרב ליפשיץ(

א. לא הרי לולב, שהוא 'סתם' דבר שבקדושה, כהרי סידור ומחזור לסידור כעזר סידור, מתוך להתפלל ההיתר התפילה. צורך שהם התפילה, גובר על חשש הסחת הדעת, ולא חילקו בין סידור פשוט ולא דבר לכל סידור הוא האלקטרוני הסידור המציאות. ליקר

מצאתי בכל המאמר מקור לאבחנה בין סידור לסידור.

עם יחד ה'כרוכים' וכדו', וטלפון ביומן ישתמש שמא החשש ב. נאסור וכי שמענוה. שלא חדשה גזירה זו האלקטרוני, הסידור

להתפלל בסידור הכרוך עם חומש או תניא?

הלכה למעשה - איסור החזקה בידיים

התפילה. במהלך להטרידו שיכול דבר בידו להחזיק למתפלל אסור בתפילת העמידה יש להקפיד שלא להחזיק ביד שום דבר )אפילו אם אין

חשש להפרעה(, שכן לא מכובד לעמוד מול מלך בצורה כזו.

שגם ונראה סלולרי, סידור מתוך להתפלל ניתן האם מחלוקת ישנה למתירים יש להעביר את המכשיר ל"מצב טיסה".

ב. איסור הסתכלות על חפצים ואנשים המפריעים לריכוז

לא רק החזקה של חפץ או אדם יכולה להביא לביטול כוונת המתפלל, אלא גם הסתכלות עליו יכולה לעתים לפגוע בריכוז.

כך נאמר בגמרא ברכות ה ע"ב:

מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין הקיר? שנאמר: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל" )ישעיהו לח, ב(.

!

בביאור איסור זה כתב הרמב"ם בתשובה )מהדורת פריימן, סימן כ'(:

יהא שלא כדי הוא התפילה בעת הקיר אל להתקרב שהצריכו הטעם לפניו דבר שיבטל כוונתו.

'בגדים כנגד להתפלל שאסור )שם( הרמב"ם ביאר זה הסבר בסיס על המצוירים', וכך נפסק בשולחן ערוך )אורח חיים סימן צ סעיף כג(.

מהם 'בגדים המצוירים'?

כאשר להתפלל לאדם מותר האם בה שיש חולצה שלובש חבר יש לפניו

ציור מאחור? נמקו.

על פי הבנת הרמב"ם, הבעיה אינה בעצם החציצה אלא בכך שהיא מובילה לפגיעה בכוונתו של המתפלל. ממילא, ניתן להבין שבמצבים שבהם הדבר

החוצץ אינו גורם להיסח הדעת - מותר להתפלל כנגדו.

דבר חוצץ שאינו מושך את העין - במצבים כאלה מותר להתפלל נגדו אף לכתחילה.

1. חפץ הנמצא בבית הכנסת לצורך התפילה: ספסל, סטנדר וכדומה.

2. החציצה רחוקה ממנו.

3. אדם אחר המתפלל )יש הסבורים שגם אדם המתפלל חוצץ. לשיטתם לכתחילה יחפש מקום ליד הקיר, ואם אינו מוצא יסתכל בסידור או

יעצום את עיניו(.

110111

!

? !הלכה למעשה - איסור הסתכלות על חפצים ואנשים המפריעים לריכוז

צריך להתפלל במקום שאין חוצץ בין המתפלל לקיר, אלא אם כן מדובר או חלון עם נגד מראה יתפלל לא כן על בדבר שאינו מושך את העין. ציורים. מצוירים שעליו בגד כנגד להתפלל אין וכן וכדו', השתקפות או בסידור יסתכל החוצץ, דבר מול להתפלל שמוכרח הדחק, בשעת

יעצום עיניו.

ג. התנהגות הסובבים

סביבתו של המתפלל יכולה לסייע לו, או להפריע לו, חלילה.

לנהוג ונכון כיצד ראוי חז"ל הנחו את הנמצאים בסביבתו של המתפלל כלפיו וכלפי מקומו בזמן התפילה. במקורות הבאים מובאות שלוש הלכות

הנובעות ממטרה זו:

שולחן ערוך אורח חיים סימן קב סעיף ד

אסור לעבור כנגד המתפללים בתוך ד' אמות, ודווקא לפניהם, אבל בצידיהם

מותר לעבור ולעמוד.

שולחן ערוך אורח חיים סימן קב סעיף א

אסור לישב בתוך ד' אמות של מתפלל; בין מלפניו בין מן הצדדין צריך להרחיק

ד' אמות; ואם עוסק בדברים שהם מתקוני התפילות... אינו צריך להרחיק.

שולחן ערוך אורח חיים סימן צ סעיף טו

אם נשאר אדם יחידי מתפלל בבית הכנסת... חייב חבירו להמתין לו עד שיסיים

תפילתו, כדי שלא יתבלבל בתפילתו.

ציינו את שלוש הפעולות שנאסרו.

נאסרו. אלו פעולות מדוע הסבירו הייתם אם מרגישים הייתם מה חשבו היה מהסובבים ואחד בתפילה, עומדים

עושה כל אחת מהפעולות הללו.

מתוך ההלכות האלו אנו למדים כמה אחריות יש על האנשים הנמצאים ופשוט שאסור ברור מכאן שלו. לריכוז להפריע שלא המתפלל בקרבת

לעשות גם רעש וכל שכן לדבר בקרבת אדם מתפלל.

יש אחריות המוטלת גם על המתפלל, כחלק מעבודת ההכנה שלו לתפילה. לעתים הדיבורים וההפרעות מסביב הם מקריים ולא צפויים, אך פעמים רבות דברים אלו ידועים מראש. יש בתי כנסת ומניינים שבהם יש יותר הרעש רמת שבהם אזורים יש אחד כנסת בית בתוך ולעתים דיבורים, גבוהה יותר. ראוי שהמתפלל יחפש מקום תפילה שבו הוא חושב שתהיה

אווירה מתאימה.

אווירת התפילה: כלל הנוכחים יוצרים את האווירה ועל כן עליהם מוטל המתפלל בוחר לאיזו אווירה להשתייך: האם זאת, עיקר האחריות. עם להשתייך לקבוצת ה'דברנים' או לחילופין לחבורה שקטה שבקרבתה ניתן

להתפלל בריכוז.

הלכה למעשה - התנהגות הסובבים

איסור ישיבה - אין לשבת בתוך ארבע אמותיו )כ-2 מטרים( של אדם ולעדות אשכנז והן מצדדיו, הן מלפניו המתפלל תפילת שמונה עשרה, אסור לשבת גם מאחוריו. אמנם אם היושב מתפלל )וי"א אף אם שומע עוד כל עשרה, ליד המתפלל שמונה לשבת לו מותר הש"ץ( חזרת את

שאינו יושב לפניו ממש.

בתוך עשרה, שמונה תפילת המתפלל לפני לעבור אין - מעבר איסור ארבע אמותיו )כ- 2 מטרים(. לכן אם סיים את תפילת העמידה, ומאחוריו נמצא אדם שטרם סיים את תפילתו, לא יפסע לאחור את שלוש הפסיעות אלא ימתין עד שחברו יסיים. מותר לעבור בצדי המתפלל. כמו כן מותר לעבור כנגד המתפלל לצורך מצווה עוברת )כגון: כהן שרוצה לעלות לדוכן או אדם שרוצה לעלות לתורה או ללכת ללמוד תורה( או כבוד הבריות )כגון: אם נצרך לנקביו או אם רוצה להוציא תינוק שמפריע לתפילה(. כמו כן, אם המתפלל עומד במקום שאינו מיועד לתפילה )כגון: מסדרון( מותר

לעבור כנגדו.

112113

!

?2. מקום המתפלל

על השפעה ישנה מצוי אדם שבו הגיאוגרפי ולמרחב הפיזי למקום גם התודעה.

חז"ל אסרו עלינו להתפלל במקומות מסוימים, מחשש שאלה ייצרו אצלנו תחושה שאינה ראויה לזמן התפילה.

ברכות י ע"ב

שנאמר: ויתפלל, נמוך במקום אלא ויתפלל, גבוה במקום אדם יעמוד אל

"ממעמקים קראתיך ה' " )תהילים קל, א( ...לפי שאין גבהות לפני המקום.

ברכות לד ע"ב

בבקעה שמתפלל מי ]חצוף בבקתא דמצלי מאן עלי חציף כהנא: רב אמר

)מקום פתוח([.

עליו חלה צניעות במקום שכשהוא בבקעה, - בבקתא דמצלי )שם(: רש"י

אימת מלך, ולבו נשבר.

הלכות אלה יכולות להיות בעייתיות מאד כשנמצאים, למשל, בטיול בחיק הטבע. במקומות כאלה בדרך כלל אין מבנה שניתן להתפלל בתוכו. כמו כן, לעתים יש שם עליות ומורדות באדמה, כך שייתכן שחלק מהמתפללים במקומות להתפלל ניתן זאת בכל איך מהשאר. גבוה במקום יתפללו

הללו?

שולחן ערוך אורח חיים סימן צ סעיף ב

שיעור מקום גבוה שאמרו, ג' טפחים. היה גבוה ג' ויש בו ד' אמות על ד' אמות,

הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו.

משנה ברורה סימן צ סעיף קטן ה

שם כשיש מקום ומכל בשדה, להתפלל מותרים עלמא לכולי דרכים ועוברי

אילנות טוב יותר שיעמוד שם ביניהם ויתפלל אם אין קשה עליו איחור דרכו,

דמקום צנוע הוא קצת על ידי זה.

האיסור על להתגבר הדרך מהי דרך מדוע נמקו פרוץ? במקום להתפלל

זו ראויה.

ציינו שתי אפשרויות שבהם יהיה מותר לאדם להתפלל במקום גבוה מהשאר.

הלכה למעשה - מקום המתפלל

בבחירת מקום התפילה יש לשים לב לכמה הלכות:

א. אין לעמוד במקום גבוה מעל ג' טפחים )24 ס"מ(, )אלא כן שטח המקום גדול מ-2 מטר על 2 מטר(. לכתחילה לא יתפלל גם אם עומד חפץ על נמוך יותר )כגון שרפרף/ אבן וכדו'( כיוון שהחשש מנפילה מהחפץ יכול

לפגוע בכוונת המתפלל.

שאינו אף מחיצות מוקף במקום אך פרוץ, במקום להתפלל אסור ב. מקורה ניתן להתפלל לכתחילה. עוברי דרכים יכולים להתפלל בחוץ, אך חייבים לנטות לצד הדרך בכדי שלא יפריעו להם אנשים אחרים, ועדיף

אף להתפלל ליד עצים או מבנה כל שהוא.

ג. ישתדל אדם לקבוע מקום לתפילתו, ולא יתפלל במקום אחר אלא כן יש צורך. אין די בקביעת בית כנסת מסוים, אלא גם בתוך בית הכנסת

יקבע לו כסא מסוים שבו מתפלל.

'שני שיעור ייכנס אלא הכנסת, בית לפתח בסמוך אדם יתפלל לא ד. פתחים' - בערך 65 ס"מ )אם זהו מקומו הקבוע יש מקום להקל בכך(. וכל

שכן, יימנע אדם מלהתפלל במבואה שלפני דלת הכניסה.

סיכום – יצירת אווירה מתאימה

לפני שאדם עומד להתפלל, עליו להתכונן היטב ברמה האישית בבחירת סביבה תומכת.

יש קושי לחוש את המפגש עם הקב"ה בתפילה, ויצירת אווירה מתאימה לתפילה בסיס ומהווה ומחשבה, ריכוז המאפשרת ראשונה קומה היא

משמעותית.

114115

?

קומה לבנות היא התפילה לפני מתאימה אוירה יצירת מטרת כאמור, ראשונה, שבה דעתו של האדם מכוונת לעבר חשיבה רוחנית גבוהה יותר, להתנהג כיצד המתפלל את המדריכות הבאות, בהלכות מוסחת. ואינה

בזמן התפילה, יש ניסיון לבנות קומה נוספת משמעותית יותר.

כנגדו. השכינה כאילו לדמות חובה מוטלת עמידה תפילת המתפלל על חז"ל היו מודעים לקושי המובנה שביצירת תודעה זו, ולכן הם נתנו כלים לסייע למתפלל להתגבר על הקושי. המכנה המשותף של ההלכות הללו הוא שכולן נועדו לכוון אותנו לתודעה של עמידה מול מלך, למפגש עם מלך מלכי המלכים. חז"ל חייבו את המתפלל לעשות פעולות פיזיות שונות, מתוך הבנה המעשים "אחרי בבחינת תודעתו, על להשפיע יכולה האדם שהתנהגות נמשכים הלבבות". קיום ההלכות הללו, מתוך הבנת מטרתן המקורית, יוכל

לסייע לנו להגיע ליעד הנכסף: תחושה של מפגש עם הקב"ה!

1. צעידת שלושה צעדים – לפני התפילה ואחריה

ואילו קדימה, צעדים שלושה המתפלל צועד העמידה תפילת בתחילת בסוף התפילה הוא צועד שלושה צעדים לאחור. מדוע? האם אנחנו נמצאים

באמצע שיעור ריקוד?!

לפני התפילה

רמ"א אורח חיים סימן צה סעיף א

שצריך לדבר והגשה קירוב דרך פסיעות, ג' לפניו ילך להתפלל כשעומד

לעשות.

ג. התנהגות בזמן התפילה

יש לפסוע לפני התפילה שלוש פסיעות קדימה, ולבטא בכך קרבה ונגישות אל הקב"ה. הליכה זו מביאה לידי ביטוי את המעמד אליו אנחנו נכנסים. עד עתה עמדנו מרוחקים מרחק שלוש פסיעות, ועתה אנו מתקדמים אל

מקום התפילה, מקום השכינה.

עצה טובה:

עצרו רגע לפני שאתם צועדים שלושה צעדים קדימה, וחשבו על מה שאתם עושים. לאן אתם צועדים? אתם זוכים ברגעים הללו להתקרב למפגש עם

הקב"ה. מחשבה קצרה זו יכולה להועיל מאוד לחוויית המפגש.

רבים נוהגים לצעוד שלושה צעדים אחורה לפני שלושת הצעדים קדימה. מדוע? יש שהבינו שאין הכרח לפסוע לאחור, אלא רק במקרה שהמתפלל אינו יכול להתקדם ממקומו הנוכחי )למשל: אם יש לפניו שולחן(. אולם,

רוב העולם נוהג לצעוד לאחוריו גם כשהמצב אינו כזה.

המנהג טעם את בלשונכם הסבירו לאחור צעדים שלושה תמיד לצעוד

)בתחילת התפילה(, לאור המקור הבא:

הרב יעקב חיים סופר, כף החיים אורח חיים סימן צה סעיף קטן ז

זכר לג' מילין שנתרחקו ישראל מהר סיני בשעת מתן תורה...

ואחר כך חוזר למקומו ג' פסיעות וחוזר לאחוריו זה שעומד במקומו ידי על

להתפלל מורה הכנעה לפני ה' יתברך שהוא מתפחד לגשת לפניו להתפלל...

ועל כן הוא נרתע לאחוריו... וידע לפני מי העמידה ויתפלל בכוונה עצומה לפני

הא-ל הגדול הגבור והנורא.

116117אחרי התפילה

פרידה המסמל דבר לאחור, פסיעות שלוש לפסוע יש התפילה בסיום ועזיבת המפגש עם ה':

יומא נג ע"א

שלש שיפסיע צריך המתפלל לוי: בן יהושע רבי אמר אלכסנדרי רבי אמר

פסיעות לאחוריו, ואחר כך יתן שלום....

הפרידה מתחילה בפסיעת רגל שמאל לאחור. המשנה ברורה מבאר הלכה זו:

משנה ברורה סימן קכג סעיף קטן יג

דמסתמא עוקר אינש כרעא דימינא ברישא ]שמן הסתם עוקר אדם את רגלו

עליו כבד כאילו בעצמו דמראה בשמאל כאן עוקר לכן תחילה[, הימנית

ליפטר מן המקום.

ממלך. שנפרד לאדם כיאה לכרוע, על האדם הפרידה מהשכינה במהלך חז"ל מורים למתפלל לכרוע תחילה לצד שמאל. מדוע? הרי ידוע שצד ימין )נג ע"ב( מסבירה שכיוון שה' הוא הצד החשוב! הגמרא במסכת ברכות עומד כרגע כנגדנו, כאשר אנו פונים לצד שמאל שלנו בעצם אנו פונים לצד

ימין שלו.

סיכום: ההלכה מחייבת אותנו להיכנס ולצאת מן התפילה בפסיעת שלושה לנו לחוש שבזמן התפילה אנו צעדים. הצעדים הללו מזכירים ומסייעים

עומדים במפגש ממשי עם הקב"ה.

הלכה למעשה - צעידת שלושה צעדים לפני התפילה ואחריה

לפני התפילה:

הרצון את לבטא כדי התפילה לקראת פסיעות שלוש לפסוע "נוהגים צריך אינו תפילתו במקום עומד שכבר ומי ה'. לפני ולעמוד להתקרב ויש ולפסוע לקראת התפילה... לילך לאחריו שלוש פסיעות כדי לחזור אומרים... ראוי שסמוך לתפילת עמידה יחזור לאחריו ושוב יפסע לפניו לפסיעה בין הפסיעה אחורנית להפסיק ביותר והטוב פסיעות... שלוש קדימה, כדי שלא יראה כחוזר ובא. ולכן כשיגיע ל"תהלות לא-ל עליון" יחזור לאחריו שלוש פסיעות, ולקראת סיום ברכת "ברכת גאל ישראל"

יפסע לפניו שלוש פסיעות".

)הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה תפילה עמ' 227(

אחרי התפילה:

"כורע, כריעה כעין זו שכרע תוך תפילתו, ופוסע שלוש פסיעות לאחוריו, תוך כדי אותה כריעה. ואחרי שיסיים פסיעותיו, בעודו כורע יאמר "עושה "הוא ויאמר כדי אמירה, תוך לצד שמאל פניו ויהפוך שלום במרומיו" פניו ואח"כ ישתחווה למול ימינו. פניו לצד ויהפוך עלינו" יעשה שלום כעבד הנפטר מרבו, ויסיים באמרו "ועל כל ישראל ואמרו אמן". וכשפוסע שלוש פסיעות עוקר תחילה רגל שמאל... כמי שמסתלק בלב כבד... והוא

הטעם שכורע לשמאלו תחילה.

שיעור שלוש פסיעות אלו הוא כדי שיתן גודל בצד עוקב... בבית הכנסת הנ"ל, כשיעור פסיעות שלוש לפסוע אפשר שאי דחוק, מקום בכל או

יפסע שלוש פסיעות כל- שהן, ללא שיעור, וכן נהגו מכל מפני הדחק.

התפילה כי וכו'", המקדש בית שיבנה רצון "יהי כך אחר לומר נהגו במקום העבודה, ולכן מבקשים על המקדש שנוכל לעשות עבודה ממש".

)הרב חיים דוד הלוי, מקור חיים השלם, חלק א', עמ' 250(

!

118119

?

!

?

2. התנהגות מכובדת בזמן התפילה

בפרק הקודם דיברנו על שלושת הצעדים המתייחסים לשלב הכניסה והיציאה מהמפגש. בשלב הבא נלמד את ההלכות הנוגעות להתנהגות בזמן המפגש עצמו. כאשר אדם עומד מול מלך, הוא ודאי מתנהג בצורה מכובדת ומנומסת,

וכל שכן כאשר עומד הוא מול מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

מכובדת בצורה להתנהג לאדם לגרום רצון מתוך נגזרות רבות הלכות וראויה בעמידתו מול הקב"ה.

א. כריעות

בתוספתא )מסכת שבת פרק א הלכה ח( נאמר:

אלו ברכות ששוחין בהם: באבות תחלה וסוף, ובהודאה תחלה וסוף.

מה פירוש המילה "שוחין"?

כתבו באילו מילים "שוחין" במהלך כל ברכה.

מדוע תקנו חז"ל לשחות בתפילה?

המתפלל שעל מופיע ערוך השולחן בדברי "לשחות" ארבע פעמים. ציינו פעם נוספת שאותה

הזכרנו בעבר.

הלכה למעשה - כריעות

כלומר שבשדרה, החוליות כל שיתפוקקו עד להיות צריכה הכריעה שהחוליות שבעמוד השדרה יבלטו מגבו. ויכוף את ראשו וגבו עד שפניו יגיעו לגובה שבין ליבו למותניו, אבל לא יכוף ראשו עד חגורתו, שנראה כמידת ראשו את ירכין להתכופף, לו שקשה חולה או וזקן כיוהרא. יכולתו. ויכרע במהירות, להראות את השתקקותו לכרוע לפני ה' יתברך,

וכשיזדקף - יזדקף לאט, כמי שמעוניין להמשיך לכרוע לפניו.

)הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה תפילה עמ' 233(

ב. גיהוק ופיהוק בזמן התפילה

בשולחן ערוך )אורח חיים סימן צז סעיף א( נפסק:

לא יגהק, ולא יפהק; ואם צריך לפהק מתוך אונס, יניח ידו על פיו, שלא תראה

פתיחתו.

במיוחד ולפהק, לגהק מנומס לא לאדם אחר עומד בקרבה כאשר אדם כאשר מדובר באדם חשוב. הלכה זו מחדדת את המסר החשוב, שבתפילה

אדם נמצא במפגש ממשי עם הקב"ה, ולכן עליו להתנהג בהתאם.

לפהק פתאומי בצורך נתקל יאיר לנהוג, עליו כיצד התפילה. באמצע יותר לכוון לו תסייע זו הנהגה ואיך

בתפילתו?

120121

!?

ג. לבוש

העמידה מול הקב"ה מחייבת גם קוד לבוש הולם. ההוראות ההלכתיות בעניין הלבוש נחלקות לשני סוגים:

כיסוי חלקים חשופים: ישנם חלקם בגוף שחשיפתם מביעה חוסר .1כבוד וביזיון למעמד, ועל כן הם צריכים להיות מכוסים בבגדים.

ביגוד מכובד: גם כשחלקי הגוף מכוסים, נדרש בנוסף לדאוג לביגוד .2שמכבד את האירוע. ביגוד מכובד מתבטא בסגנון ובכיסוי מקומות

נוספים.

1. כיסוי חלקים חשופים

החייבים בגוף המקומות שני מהם להיות מכוסים בזמן תפילת עמידה?

מגולה להיות יכול איזה מקום ציינו בזמן אמירת קריאת שמע.

בארו מדוע יש שוני בין קריאת שמע לתפילת העמידה בכך.

הים ושחה בתוך ים בגד אלעד לבש רשאי הוא האם התפלל. שלא ונזכר

להתפלל בתוך הים? נמקו.

גילוי מקומות אלה בגוף בזמן התפילה נחשב כדבר כה חמור, עד כדי כך שכאשר אין לאדם אפשרות לכסות את המקומות הללו, עדיף שלא יתפלל

כלל )ביאור הלכה אורח חיים סימן צא סעיף א ד"ה יצא(.

2. ביגוד מכובד

הרמב"ם )הלכות תפילה פרק ה הלכה ה( הוסיף שאין להסתפק בכיסוי חלקי הגוף הצריכים לכך. יש גם להדר וללבוש בגדים מכובדים:

שנאמר ומהדר עצמו ומציין תחלה מלבושיו מתקן כיצד? המלבושים תקון

"השתחוו לה' בהדרת קדש", ולא יעמוד בתפלה באפונדתו ]אפוד עם כיסים[

ולא בראש מגולה, ולא ברגלים מגולות אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו בפני

הגדולים אלא בבתי הרגלים ]מכנסים ארוכים[...

העובדה מהרגיל. יותר ומיוחדת מהודרת בצורה להתלבש אדם כל על שאם בכך מתבטאת מביזיון( במניעה )ולא הידור בתוספת שמדובר למתפלל אין אפשרות לעמוד בתנאי זה, יכול להלכה לוותר על דרישה זו ולהתפלל בבגדים רגילים. בגדים מבזים פוגעים בכבוד המפגש ולכן עדיף לוותר על התפילה כדי לא לפגוע בכבוד המלך. לעומת זאת, אין להחמיץ

את העמידה בפני המלך אם אדם לא לבוש בבגדים מכובדים.

הלכה למעשה - לבוש

אסור להתפלל ללא חולצה, ומכנסיים/ חצאית.

לכתחילה יש ללבוש בגדים מכובדים כפי שאותו מתפלל היה עומד בפני מעכב. זה דבר אין אך ביום(, פעמים לפגשו שלוש )שרגיל אדם חשוב על כן, לכתחילה אין להתפלל בפיג'מה ונעלי בית, אך מי שחולה רשאי

להתפלל כך.

3. מפגש מיוחד עם ה'

בהלכות השונות שראינו עד עתה הצביעו חז"ל על ההתנהגויות המקובלות בעמידה מול מלך בשר ודם, ולמדו מהם עקרונות וקריטריונים לתפילת העמידה. להלן נראה שתי הלכות נוספות הבונות קומה נוספת, ומהן נלמד

שעמידתנו היא עמידה מול מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

122123

!

א. עצימת עיניים

עיניו. את לעצום המתפלל על העמידה תפילת שבזמן מובא, בפוסקים מכאן נובע המנהג שרווח אצל רבים לכסות את הראש עד העיניים בטלית בזמן תפילת עמידה. כמו כן מוזכר בפוסקים שאם עיני המתפלל נעוצות בסידור בלבד, נחשב הדבר כעצימת עיניים והוא מותר. האר"י הקדוש נהג

להתפלל מתוך הסידור.

הפוסקים מציינים שהמקור להלכה זו בדברים הבאים בספר הזוהר )פרשת ואתחנן דף ר"ס ע"ב(:

מאן דקאם בצלותא בעי לכוסיי רישה ועינוי בגין דלא יסתכל בשכינתא

]מי שעומד בתפילה צריך לכסות ראשו ועיניו כדי שלא יסתכל בשכינה[.

חובת עצימת העיניים אינה נובעת רק מהצורך להתרכז ולא להיות מוסח ממה שקורה מסביב. נאסר על האדם לפקוח עיניו בשעת התפילה כי הוא "מסתכל בשכינה". באופן טבעי, אדם העוצם את עיניו יפקח אותן בשלב כלשהו ויסתכל מסביב בלא משים. המאמץ המחויב על פי ההלכה לעצום העובדה את כולה התפילה במשך לזכור לנו לסייע יכול העיניים, את

שהקב"ה עומד כנגדנו.

עצה טובה:

בכל פעם שמרגישים צורך לפתוח את העינים או להרים אותן מהסידור ולהסתכל סביב, כדאי להיזכר שההלכה מחייבת להשאיר אותן עצומות,

ולחשוב מה עומד מאחורי חובה זו.

ב. צורת הדיבור

בכל חלקי התפילה מותר לאדם להתפלל בקול רם, אולם בתפילת העמידה יש להתפלל בשקט, ומכאן שמה 'תפילת לחש'.

ברכות כד ע"ב

המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה

רש"י )שם( הרי זה - כאילו אין הקדוש ברוך הוא שומע תפילת לחש ומגביה הרבה.

הצורך לצעוק או לדבר בקול רם נובע מתודעת ריחוק. כששני אנשים נמצאים רחוק זה מזה הם צריכים להרים את קולם כדי לשמוע זה את זה. אולם, בתפילה הקב"ה נמצא קרוב - "שכינה כנגדו" - ולכן יש ללחוש, שלא כקטני 'תפילת הכינוי כן, נמצא במקום מרוחק. אם האמונה החושבים שהקב"ה לחש' מבטא את מהות התפילה: מפגש קרוב ואינטימי עם ריבונו של עולם.

הלכה למעשה - צורת הדיבור

חובה אך הקול, את להגביה אין בלחש. להתפלל יש העמידה בתפילת לומר את המילים בצורה כזו שיישמעו לאוזני המתפלל. הפוסקים הזהירו השמיע ולא בלחש אמר אם בדיעבד, אותו. לסובבים יפריע לבל מאוד

לאזניו - יצא, כל עוד הוציא בשפתיו.

סיכום - התנהגות המתפלל בזמן תפילת העמידה

תפילת העמידה נותנת לנו זכות גדולה - עמידה ומפגש עם הקב"ה. הלכות רבות נגזרות מתוך תפיסת התפילה כמפגש עם ה'. הלכות אלו נותנות לנו כלים המאפשרים לנו לחוש באופן ממשי יותר את העובדה שאנו עומדים

במפגש עם הקב"ה.

עם כל הרצון להגיע לתפילה כל כך חוויתית ומשמעותית, המציאות היא שפעמים רבות האדם אינו זוכה לתחושות מרוממות של מפגש עם ה'. האם

יש ערך לתפילה זו?

הרב יהודה עמיטל, והארץ נתן לבני אדם עמ' 97

בתפילה גם לזלזל אין שבתפילה, החוויתי לממד שיש החשיבות כל עם

הממד את לחוש מסוגל הוא שבה בדרגה נמצא אינו אדם לפעמים 'יבשה'.

החוויתי שבתפילה.

יש ערך גם באותן תפילות 'יבשות', נטולות אותה לחלוחית של חוויה נעלה.

בא אליי פעם תלמיד, ובפיו טרוניה: "בכל חודש אלול הייתה תפילתי רווית רגש,

והנה דווקא בערב ראש השנה 'יבש המעיין', הכל 'יבש'. מה עליי לעשות?".

אמרתי לו: "פנה לקדוש ברוך הוא ואמור לו: "ריבונו של עולם 'זה מה שיש',

איני יכול עוד".

יש עולם של קרבנות 'גדולים', פרים, ואיילים וכבשים, ויש עולם של 'מנחה' קטנה,

מנחת עני - "כאשר תשיג ידו" )ויקרא י"ד, ל'(. אלו ואלו רצויים הם לפני הקב"ה.

"אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון לבו לשמיים" )ברכות ה', ע"ב(.