f תיאטרון nini^nn ז ?6*/׳

<■£ IA life ; I fj11 . 1

ן1 י Jiii\\

PFfUttU^ I ! \f/llmmk flBfi %H׳Jt V׳ 11 ti \« י• 1* ן' ' 0

JSf 1 w1׳ /« f״

? J"f'Jןי

y 1r raS

^ ׳ ־%

M◄1 7

fe־־ 1 _

' .ei'NjJiim ־־יי » ^

nun דח־דגיננגיץ,יוסף יהושע צילום:

הבעיות של העולמות את העולמות, שני את שחולק נער כזה "אני תמיד בעצמי, גאה אני למדי. הרגיל העולם ואת והנכות והמגבלות

תנועת של יובל בגרעין • הבמה״ על הייתי היום בקהל, יושב אני צרכים עם ובוגרים סטודנטים זה לצד זה פועלים עקיבא בני

המחיצות כל את שברו הם שקופים" "חלומות בהצגה מיוחדים.

קטחלומותגדולים.חלומותכולםחולמים.

אמיתיים.וחלומותדמיונםחלומותנים.

תמידלאשאנחנואלחגםחולמים.כולם

םיבימקשאתם.םלחשתומחלולםיבימקש

מק•אנילכולם.מקשיבאניאני,לחלומות?

לכולם".שיב

יובל)בתיאטרוןשחקןאוטיסט,,21בן(ג׳ניח,

שלהתיאטרוןובאולםבערב,וחצישמונההשעה

ושקטציפייהשלחושךשורריםבלודדנוורמתנ"ס

המסךהרמתלפנישלהדממהאתהתרגשות.של

­כשהאבלהאוזן,אתהמלטפתנעימהנגינהמפירה

וההצגההמידהעליתרמתארכתהמוסיקהעולהמסך

להתחיל.מסרבתכאילו

­הבמגיחההאחוריתוהתאורההסאונדמעמדתוהולכתהבמהעבראלצועדתשבתאי,ליאתמאית

שאמורהשחקןג׳ניה,ממתיןשםהקלעים,מאחוריאל

לוחשתהיאמתמהמה.והואהבמה,אלראשוןלעלות

עכשיו",מתחילאתהג׳ניה,"עכשיובחיוך:אוזנועל

"חלומותוההצגהבבלון,אוחזהבמה,אליוצאוהוא

כמומצומצמת,שלההתפאורהמתחילה.שקופים"

גדולהכךכלהשחקניםשלשנוכחותםהמקריםבכל

לזניחה.הופכתהתפאורה,שהיא,עדומשמעותית

חלומותיהם,אתהשחקניםיביעוההצגהכלבמהלךחלומותעלידברוהםביותר.הכמוסיםאלהאתגם

לראותאוצרות,למצואפנטסטיים:וחלומותיומיומיים

במה,עלולשירלשחקלהתחתן,משפחה,להקיםמלאך,

­מוגשלהםהחלומותמתפתחת,שההצגהככלובעצם

ייתנוהםכנהבצורההבמהעלהכרזתםמתוךשמים.

­לחלולהקשיבצריךכייזכירותוקף,לחלומותיהם

שקיפותם.אתלבטלמחדש,לאוראותםלהוציאמות,

התעלותחשיםכולםההצגהתוםשאחריבהתכנסות

בנהאתלחבקמפסיקהלאג׳ניה,שלאמולסיה,רוח.

אפילומצוין,היהשהואיודעג׳ניההבמה.עלשכיכב

אתשחולקנערכזה"אניבגללו.התעכבהשההצגה

"אתהמיוחדת,בשפתומסבירהואהעולמות",שני

העולםואתוהנכותוהמגבלותהבעיותשלהעולמות

ממש.שלבהצגההופעתיבעצמי,גאהאנילמדי.הרגיל

הלוואיהבמה.עלהייתיהיוםבקהל,יושבאניתמיד

בעתיד".זהעםלהמשיךשאוכל

אתחולקתשקופים""חלומותההצגהגםג׳ניה,כמו

מיוחדיםצרכיםעםצעיריםשלעולמםהעולמות,שני

בגרעיןחלקאיתםשלוקחיםסטודנטיםשלועולמם

שאותויובלובתיאטרוןעקיבאבניתנועתשליובל

­והופחלומותיהםאתהקהלעםחולקיםהםיחדהקימו.

בעליל.שקופיםללאבכךאותםכים

­מאעקיבאבנישליובלששבטיעשוריםשניכבר

זכותםאתלממשמיוחדיםצרכיםעםלילדיםפשרים

תנועתבמסגרתהצהרייםאחרשלחברתיתלפעילות־שבהחגיגיהערבמגבלתם.היאמהמשנהלאנוער,

לציוןהקיץנערךלראשונה,ההצגהעלתהמסגרתועשרותאליווהגיעוהפרויקטשללהיווסדושנה20

משפחותיהם.בניעםהמיוחדיםהשבטיםשלבוגריםמיוחדיםצרכיםעםחניכים400בתנועהפעיליםכיוםמכלנפרדבלתיחלקוהםהארץברחביסניפיםב־74

יובלשבטיבעודהתנועה.שלוטיולמפעלפעילות,עבורהוקמויובלגרעיני21-10,בנילחניכיםמיועדיםמפוכחתהבנהמתוךומעלה,21בניהשבטים,בוגרי

־צרעםצעיריםשלהחברתייםהמעגליםכיורגישהגילםלבניבניגודומצטמצמים,הולכיםמיוחדיםכים

־ליבמסגרותחברתייםחייםשמקיימיםהנורמטיביים,העבודה.ובמקומותוחברתיותמודיותשבטילבוגריהמיועדיםגרעיניםשניפועליםכיום־בייליןדודובמכללתבר־אילןבאוניברסיטתיובל,

מתנדביםסטודנטיםגםחלקבהםולוקחיםרושלים,עולםתפיסתמתוךהתנועה,שלהבוגריםמתנועת

להקמתשהביאהעולםתפיסת-ושוויוןשיתוףשלשקופים"."חלומותההצגהולהעלאתהיובלתיאטרוןהירשברג,דניאומרוגאווה",התרגשותמלא"אניהמוזמניםביןשמסתובבעקיבא,בניתנועתמזכ"לבסניףקםהזה"כשהפרויקטפניו,עלכשחיוךלאירועוהנהפרויקט,אזלוקראנואחורה,שנה20ברעננה

לראותהואהיופישבטים.הרבהכךכלשלנוישהיום־לנורמעצמנואותנוהופכיםהאלהשהילדיםולהביןכשהםבריאה.חברהמרגישיםאנחנואיתנו,כשהםלים.

הופךזהבסניף,קיץ,במחנהבטיול,איתנוצועדיםלהתייחסותוהחריגהשונהאלשלנוההתייחסותאת

מאיתנו,חלקהםלמענם,מתנדביםלאאנחנובריאה.תודעתי".לשינוישהובילהעצומהבשורהוזו

־החזאתהתיאטרוןחבריכשערכוהיום,בצהריעודאפשרהיהלאלפרקיםזה,לצדזהוישבוהגנרליתרה

־וללעזרההזקוקומיהנורמטיביהסטודנטמילהבחיןגםשלהם.הבכורההופעתלקראתהתרגשוכולםתיווך.עוליםשהםראשונההפעםהיתהזוהסטודנטיםעבורומכובדת.גדולהכהלבמה

בדיבורהכולםעלמנצחתהבמאית,שבתאי,ליאת־הסנבעייתאתפותרתהיאהכוח.מלאאבלהשקט

בגללאפילפסיההתקףלקבלשחוששתעינבשלוורלהפסיקלאג'ניהאתבסבלנותמנחההחזקה,התאורהשחקןלכלהקלעים,אחוריבכלכמוהקהל.עללהסתכל

כדיבבירורתלויההצגהשלוהליינאפשלו,הכיסאישמי.אחריעולהמילהזכיר

לימודיבוגרתויוצרת,שחקניתהיא)29(שבתאי)אותהקטן""יםשיצירתההקיבוצים,בסמינרמשחק־בפהשנהלשבחבציוןזכתהרזניק(מעיןעםהעלתההקריירהבמהלךילדים.להצגותהבינ"לחיפהסטיבלומאחוריהמיוחדיםצרכיםבעלישלדמויותשיחקהכמונכתבההזו"ההצגהחברתית.עשייהשלרזומה

אותהכתבוהמשתתפיםכלנכתב.קהילתישתיאטרוןמפגשכלקלות.אותםערכתיואניבמפגשים,ביחד

כולם,שללחלומותכשהגענואבלאחר,לנושאהוקדשההצגה.נושאיהיהשזההחלטנוולכןחזקמאודהיהזה

־ההבואתעבודה','משמעתלהכניסזמןהרבה"לקחדמיוןבהמוןונעזרתיהצגה,לעשותהולכיםשאנונה

עצמם,אתלבטאלבוגריםלתתהיתההמטרהמודרך.לקהללתתשלהם.בסיפוריםלשתףאותם,להעציםקהילהמולעצמוואתהבוגריםאתלפגושהזדמנות

אבללעצמנו,שהצבנומטרותהיומיוחדים.צרכיםשל־ילמהבוגריםשחלקדמיינתילאאמונה.היתהבעיקררציתיוילחינו.יכתבואופה,בעלשלמיםקטעיםמדו

וקצתיכולתםלפיביטוילידיעצמםאתיביאושכולםאיטי,היההתהליךעכשיו.עדעשושהםממהיותרואחתאחדלכלקדימה.אחדצעדנעהזמןכלאבל

קטןרגעמהקונכייה','יציאהשלרגעהיהמהבוגריםלהראותלעצמםוהרשוואהוביםבטוחיםחשוהםשבוהקבוצה.בפניחבויהיהאזשעדשלהםצדעוד

החלומותאתהשמיעוואחדאחתשכל"העובדהכולנודברשלבסופומדהימה.חוויההיתהשלהםאושרלנושמסביםוהדבריםמאושריםלהיותרוצים

היועצמית.הגשמהאהבה,משפחה,חברות,דומים:הםוזהקהל,בפנילהופיעחלומםאתשהביעומשתתפים

הזוהעובדהצעיר.מאודמגילשליהפרטיהחלוםבדיוק

אמפתיהדרךאלארחמיםדרךלאאותנו,מחברתואהבה.להשתמשאפשראיהזאתהקבוצהאתלהוביל"כדי

יעבודלאזהובשליטה.בכוחבהישגיות,בשאפתנות,־הסהרכות,אתבעצמילהכירזכיתיועליהם.איתם

וההשלמהשיתרחשותסכוליםעםההשלמהבלנות,יותר".טוביםלהיותהפכנוכולנושליטה.חוסרעם

חיוך"מהםלהוציאכדי"הכל

אתמציגיםואנחנוורזי,אוריעםלבמהעולה"אניסטודנט23,בןגלקופ,יהונתןמספרשלהם",החלוםבשבטשהדריךבר־אילן,באוניברסיטתא'שנהלפיזיקה

כבר"אנחנויובל.בגרעיןחברהואוכיוםבירוחםיובלישמהיודעבאמתלאאניאבלהדוק,בקשרשנה

רלוונטי,לאזהכישאלתילאפעםאףלרזי.אולאורימהמשנהלאזהליכולם,אלכמואליהםמתייחסאניושאוריגלגלים,בכיסאיושבשרזירואהאנילהם.יש

באמתזהאבלהמציאות,אתאחרתקצתמביןלפעמיםקרובאנישלהם.הלקותשלההגדרהמהלימשנהלא

הםמהיודעואניאותם,מכירשאניומרגישאליהםליעושהאיתםהמפגשמההשאלהלעשות.יכולים

חשובפה,איתםלהיותגאהאניפה,אנירלוונטית.לאנותןשאניליברוררגע,מכלנהנהאניפה,להיותלי

כמה".פימקבלשאניגםברוראבלמעצמי,החלוםעלואורירזייספרוהבמה,עליותר,מאוחר

הואה־21בןאוריאשדוד.שלימהבחוףלטיילשלהםואוטיסט.מוחיןמשותקהואה־23,בןורזי,אוטיסטלדבר,תורושעכשיורזישלאוזנועללוחשיהונתן

כמעטהמפגשיםשבתחילתרזי,מתרחש.הקסםואזבלחש,כמעטומבקשגדולה,במהעלנמצאדיבר,לאהים.שפתעלטיולבבירור,אבל

היאדומעת.בקהליושבתקראוס,בתיהרזי,שלאמובןלאכללבדרך"אניהבכור:הוארזילחמישה,אמא־בשהרוחנשלט.בלתיהבכיעכשיואבלבוכה,אדםשלפנינההואהזההמקוםנכונה.כךכלהיאיובלבטי

שנמצאה'יש'אתורואיםהדדיתנתינהשםיששילוב.

גלקופ,יהונתן"אניומדריך:סטודנט

אוריעםלבמהעולהמציגיםואנחנוורזישלהם.החלוםאתשאלתילאפעםאףכילהםישבדיוקמהאנירלוונטי.לאזה

כמואליהםמתייחסקרובאניכולם.אל

אותםומרגישאליהםיכולים"הםמהויודע

ריאליטיעלחולם)מימין(.איתמרוילחינו"יכתבואופה,בעלשלמיםקטעיםילמדומהבוגריםשחלקדמיינתי"לאההצגה.לפניבחזרות

_w

Oa/jv/c/

rtfOOMnni.umuי£31'<

צריךככהה'אין'.אתולאהמיוחדים,האנשיםאצל

הזו,בהצגהלהשתתףשמחכךכלרזילאחר.להתייחס

באמת;לושחשובמהוזהלו,הקדישוזמןהרבהכךכל

ידו".עללהיותששמחיםבו,שמשקיעיםיודעשהואואות־אמיתיכךכלהואהאלההחבריםעם"הביחד

בר־אילן,באוניברסיטתהתוכניתרכזתאומרתנטי",

תוארהשנהשמסיימתאיילון,מנוף)22(כהןאביגיל

שאתה"מהובסוציולוגיה.בפסיכולוגיההחברה,במדעי

ישרהכלפוזות,בלימשחקים,בלישיש,מהזהרואה

שאתה,מילהיותעצמךלךגםמאפשרוזהואמיתי,

­לעמוכנהאנימבחינתימשחרר.מאודמשהובזהויש

חברהפהישחיוהמהםממילהוציאכדירקהכלשות

המפגשיםבתחילתומרגש.יפהכרכלתהלירשעשו

מנותקים,וכאילויושביםמדברים,היולאהםשלנו

זהבביטחון.ומופיעיםהבמהעלעוליםהםהיוםוהנה

הכל".שווהזהמבחינתימבחינתנו.נפלאהישג

שאני"1כמתי1א"שיקבלו,םווישכיןכשווהעלישיסתכלורוצה"אני

מאורכיראלושליעוצהקיאלשי.תואורככיש

רוצהואניכהיםםייקשהרכהעכרתיהנכ.הוריאףאכלולנשהכעיותאתלנוישאותי.שיקכלו

תומלוההלומות,ישלנוונם.םלשומלאאהשיאמינורוצהאנילכולם.כמוכדיוקנדולים,

כי!"בהם,שיאמינו

­שכמוגבלותבעלת,31בתג׳יבלי,(עינב

^שחקניתחתפתחותית,לית

יובל)בתיאטרון

­חותקווהמפתח31ה־בתעינבהיאהבמהעלזמרת.להיותלמת

שירהראשונהבפעםמבצעתהמוקדשוהלחינה,שכתבה

דו־הזמרתהערצתה,למושא

בלהקתחברהאעידן,רין־אור

בעונהשכיכבהה״סיסטרס",

עושיםtlv"הדוקו־ריאליטיסידרתשלהרביעית

שהגיעהואעידן,ממושךבינןהקשראביב".תלאת

שלמשפחתהבניעםהשנייהבשורהיושבתבמיוחד,

בכלנוגעתג'יבלישלשירתהדומעות.ועיניהג'יבלי

האולם.יושבי

להתחבק.יפסיקולאהןמהבמהתרדשעינבאחרי

תספרבקשר",שניםשבעכברואנחנו,25בת"אניהטלוויזיה.לפניהתחיל"זהנוצצות,בעינייםדורין־אור

אצלאבלבפייסבוק,קשראיתייוצריםשהרבהנכוןזה

­מפישמהתחלה.מיוחדמשהוהיהעינב

מיליםאיןשלפעמיםאנשיםביןגשים

שנותןמשהובהישאותם.להסבירכדי

­חוששהיאמאשרכוחיותרהרבהלי

לחיים.השראהממני,מקבלתשהיאבת

וכלאלבום,עלעובדתאניאלהבימים

לעינבשולחתאנילהיכנסשאמורשיר

אתלינותנתהיאוככהכולם,לפני

אניכיהראשונים,ביןשלההביקורת

עליה".סומכת

עלשנמצאמשוהם,24ה־בןאיתמר

­בתוכלהשתתףחולם,,האוטיסטהרצף

טריוויה,בשאלותאלוףהואריאליטי.נית

שמןבצ׳קזוכהאכןהואההצגהובמהלך

אתמרגשהוא״.100נגד״אחדבתוכניתבישירות,מדברכשהואהאולםכליושבי

שלוהחלוםעללהתעכב,אולהתביישמבלי

כמהועלמהחברה,נפרדבלתיחלקלהיות

כולם.כמומשפחהלעצמולהקיםמייחלהוא

הבמהעלמשתתףהואשבההתוכניתאת

­מדי,22בתאשרף,לירוןרבבכישרוןמנחה

כשהיתהולשון.חינוכיייעוץשלומדתמונה,

הולדתה,בעיריובלשבטאתהקימהנערה

לגיוסאחראיתשהיתההבוגריםרכזתהיאוכיום

התנדבותפרויקטלזהקראנו"לאהסטודנטים.

קבוצהלגבש"רצינואומרת,היאחונכות",או

׳פעולה־מדריר־שלהקונספטעלתחזורשלא

ויצאהבוגריםעםגרעיןשיתגבשחלמנוחונר.

לבמהשעלההראשוןג׳ניה.'*ל

ליאתאתלהביאהרעיוןעלהואזמגובשת,קבוצהמזה

שלתיאטרוןלכדישהתפתחודרמהלסדנאותהבמאית

שאניליברורהיהזההצגה,שמעליםכשהוחלטממש.

הבמה".שעלהאלההקסםלרגעימצטרפת

הקלה,מרגיש"אנילהוריו.איתמרניגשההצגהאחרי

ביום־תחושותיו.אתחולקהואכזאת",טובההקלהאבל

שלבדוארעזרכפקידלאומישירותעושההואיום

"מיוחוזר.באוטובוסלבדונוסעהמחוזי.המשפטבית

שחלו־"מסתבראביו,אומרהזה?",לרגעשנגיעחלם

אחים,שלושהעודלאיתמרישמתגשמים.אכןמות

בנישללסניףהלכוכשהם.18בניתאומיםזוגבהםו'יובל'ילך,איתמרשגםחשובלנוהיהבשוהם,עקיבא

הזה".הענייןאתלואיפשר

טובות"תחושותשל"גודשאנילי:שהנדולההלוםמהלספררוצה"אנישתוקפתהמהלהדשן,ווננדתרופהלמצוארוצה

אותה,ימכרואזתרופהומצאיאםעכשיו.יתואאניהנוף.כלאתולהזיזאותהתקנולכלואאניואז

מעלית.כליככנייןשנרלמישהוללכתרוצהמאודלעשותהמפתהות,עםעזרהכליתהיהכלהיכנס

כבתלמעלהלקומהלעלות,השערשלרוהקאתזהרוצההכינישאהכר.תדרנוכמתלולעלי.ש

איתה.רקאתה,ושליאמאשלהקטןכאטולנסוענכוה,<ותראהיהאניהרנלייםעלאעמודאניאם

הרנלייםעלאעמודאםטוכ,ומשקלשיווילייהיהאוכלאניריצה.ולעשותספורטלינעלנעולאוכל

לישוןאוכלאנילכדכנריםולכהורלכרלהתלכשלכרלמיטהללכתאותי,שיסדרוכלילכרכמיטה

להכלואניאפהרותהיתהאםאותי.שיכסוכלימתיהכריםלכקרכלואלמעלה.הידייםאתרים

לנמרי".עצמאי,עצמאילהיותאוכלאנישארצה.

דושן,במהלתהולה,21בןסטרובינסקי,(נל

"יובל")התיאטרוןבקבוצתשהקן

גלגלים,לכיסאומרותקהדושןבמחלתהחולהגל,

האורכשאלומתרב.בביטחוןשלוהמונולוגאתמשחק

ליבו,עלאשראתאומרוהואהמחייכיםפניואתמאירה

הואבצהרייםבחזרותבקהל.עוברהתרגשותשלרחש

בר־אילןבאוניברסיטתהפגישותכמהברהיטותשיתף

ממנושסילקזהעבר,חשובתהליךואיזהאותו,שימחו

בחדרהדבריםאתהקראתי"בהתחלההקהל.פחדאת

הפ־לאט־לאטכולם,מולכךאחרקטנה,בקבוצהרק

מספר.הואלהילחץ",סקתי

ודנוהבמהעלהשחקניםכלהתקבצוההצגהבתום

"וואו,התהליך.אתיחדמעבדיםבחוויה,הקהלעם

אומ־ענק",גדול,משהועשיתםהזה.הערבעלתודה

בתסמונתהלוקהרעות,הקבוצהחברתשלאחותהרת

הקלעים,מאחוריהיתהתמידאחותיהשנים"כלדאון,

שמענונוכחת.הבמה,קדמתאלהגיעההיאוסוף־סוף

מייחלת".היאלמהחולמת,היאמהעלהראשונהבפעם

שלומדמשילה,24בןעקיבאבניבוגרגילבר,טוהר

כמהבהצגהושיחקביו־אינפורמטיקהשלישיתשנה

שאתההאלההרגעיםמסוג"אלהבכנות:אומרדמויות,

ולהגידטובות,כךכלתחושותשלגודשוישמוצף

זה".אתממצהלאפשוטאדיר''היה

אוריההתיאטרוןאולםאתאחרונהעוזבתבחצות

היאתום.עדהושלמוההפקהעניינישכלמוודאתחזן,

בבנימיוחדלחינוךהמחלקהומנהלת25בתירושלמית

מצייניםאנחנומאשריותרשהרבהחושבת"אניעקיבא.מיוחדים,צרכיםעםלילדיםפעילותשלשנים20

אנחנועברה.עקיבאשבניהשינויאתמצייניםאנחנווכברבתנועהשעובריםחניכיםשלשנים20מציינים

שרואיםמיוחדים.צרכיםעםמאנשיםמפחדיםלא

שגדליםהכביש,שלהשנילצדעובריםולאאותם

כברלייששלנו.מהחברהחלקשהםשמביניםאיתם,

כן,אזהזו,ההצגהעםלהופיענוספותהזמנותשתי

•מתגשמים".חלומות

ליאתהבמאית,"שאפתנות,שבתאי:ושליטהכוחהישגיות,

בקבוצהיעבדולאלהכירזכיתיהזו.

הרכות,אתבעצמיההשלמההסבלנות,

תסכוליםעםוהשלמהשיתרחשו

שליטה.חוסרעםלהיותהפכנוכולנויותר"טובים

במחלתחולהגלשלי"החלוםהדושן:

נגדתרופהלמצואזהשאוכלכדיהמחלה,

הגוף.כלאתלהזיזללכתרוצהמאודאני

בבנייןשגרלמישהולהיכנסמעלית.בלי

עםעזרהבליהביתהלעלותהמפתחות,לקומהבמדרגות

שלי"בבית