Transcript
Page 1: ’רעין יובל - ישראל היום - 11_10_16.pdf · P_W e_b_ Y[Y pbbadW[ eb_VPnW p^_gnW_f[VW bW[_ c_WYfpd c_^fY[^g cX mb] cZW c_]m[b[ c_bo[n cb[h pg_jp `[pd Zh[fpZ bo c_nX[WZ

f תיאטרון nini^nn ז ?6*/׳

<■£ IA life ; I fj11 . 1

ן1 י Jiii\\

PFfUttU^ I ! \f/llmmk flBfi %H׳Jt V׳ 11 ti \« י• 1* ן' ' 0

JSf 1 w1׳ /« f״

? J"f'Jןי

y 1r raS

^ ׳ ־%

M◄1 7

fe־־ 1 _

' .ei'NjJiim ־־יי » ^

nun דח־דגיננגיץ,יוסף יהושע צילום:

הבעיות של העולמות את העולמות, שני את שחולק נער כזה "אני תמיד בעצמי, גאה אני למדי. הרגיל העולם ואת והנכות והמגבלות

תנועת של יובל בגרעין • הבמה״ על הייתי היום בקהל, יושב אני צרכים עם ובוגרים סטודנטים זה לצד זה פועלים עקיבא בני

המחיצות כל את שברו הם שקופים" "חלומות בהצגה מיוחדים.

Page 2: ’רעין יובל - ישראל היום - 11_10_16.pdf · P_W e_b_ Y[Y pbbadW[ eb_VPnW p^_gnW_f[VW bW[_ c_WYfpd c_^fY[^g cX mb] cZW c_]m[b[ c_bo[n cb[h pg_jp `[pd Zh[fpZ bo c_nX[WZ

קטחלומותגדולים.חלומותכולםחולמים.

אמיתיים.וחלומותדמיונםחלומותנים.

תמידלאשאנחנואלחגםחולמים.כולם

םיבימקשאתם.םלחשתומחלולםיבימקש

מק•אנילכולם.מקשיבאניאני,לחלומות?

לכולם".שיב

יובל)בתיאטרוןשחקןאוטיסט,,21בן(ג׳ניח,

שלהתיאטרוןובאולםבערב,וחצישמונההשעה

ושקטציפייהשלחושךשורריםבלודדנוורמתנ"ס

המסךהרמתלפנישלהדממהאתהתרגשות.של

­כשהאבלהאוזן,אתהמלטפתנעימהנגינהמפירה

וההצגההמידהעליתרמתארכתהמוסיקהעולהמסך

להתחיל.מסרבתכאילו

­הבמגיחההאחוריתוהתאורההסאונדמעמדתוהולכתהבמהעבראלצועדתשבתאי,ליאתמאית

שאמורהשחקןג׳ניה,ממתיןשםהקלעים,מאחוריאל

לוחשתהיאמתמהמה.והואהבמה,אלראשוןלעלות

עכשיו",מתחילאתהג׳ניה,"עכשיובחיוך:אוזנועל

"חלומותוההצגהבבלון,אוחזהבמה,אליוצאוהוא

כמומצומצמת,שלההתפאורהמתחילה.שקופים"

גדולהכךכלהשחקניםשלשנוכחותםהמקריםבכל

לזניחה.הופכתהתפאורה,שהיא,עדומשמעותית

חלומותיהם,אתהשחקניםיביעוההצגהכלבמהלךחלומותעלידברוהםביותר.הכמוסיםאלהאתגם

לראותאוצרות,למצואפנטסטיים:וחלומותיומיומיים

במה,עלולשירלשחקלהתחתן,משפחה,להקיםמלאך,

­מוגשלהםהחלומותמתפתחת,שההצגהככלובעצם

ייתנוהםכנהבצורההבמהעלהכרזתםמתוךשמים.

­לחלולהקשיבצריךכייזכירותוקף,לחלומותיהם

שקיפותם.אתלבטלמחדש,לאוראותםלהוציאמות,

התעלותחשיםכולםההצגהתוםשאחריבהתכנסות

בנהאתלחבקמפסיקהלאג׳ניה,שלאמולסיה,רוח.

אפילומצוין,היהשהואיודעג׳ניההבמה.עלשכיכב

אתשחולקנערכזה"אניבגללו.התעכבהשההצגה

"אתהמיוחדת,בשפתומסבירהואהעולמות",שני

העולםואתוהנכותוהמגבלותהבעיותשלהעולמות

ממש.שלבהצגההופעתיבעצמי,גאהאנילמדי.הרגיל

הלוואיהבמה.עלהייתיהיוםבקהל,יושבאניתמיד

בעתיד".זהעםלהמשיךשאוכל

אתחולקתשקופים""חלומותההצגהגםג׳ניה,כמו

מיוחדיםצרכיםעםצעיריםשלעולמםהעולמות,שני

בגרעיןחלקאיתםשלוקחיםסטודנטיםשלועולמם

שאותויובלובתיאטרוןעקיבאבניתנועתשליובל

­והופחלומותיהםאתהקהלעםחולקיםהםיחדהקימו.

בעליל.שקופיםללאבכךאותםכים

­מאעקיבאבנישליובלששבטיעשוריםשניכבר

זכותםאתלממשמיוחדיםצרכיםעםלילדיםפשרים

Page 3: ’רעין יובל - ישראל היום - 11_10_16.pdf · P_W e_b_ Y[Y pbbadW[ eb_VPnW p^_gnW_f[VW bW[_ c_WYfpd c_^fY[^g cX mb] cZW c_]m[b[ c_bo[n cb[h pg_jp `[pd Zh[fpZ bo c_nX[WZ

תנועתבמסגרתהצהרייםאחרשלחברתיתלפעילות־שבהחגיגיהערבמגבלתם.היאמהמשנהלאנוער,

לציוןהקיץנערךלראשונה,ההצגהעלתהמסגרתועשרותאליווהגיעוהפרויקטשללהיווסדושנה20

משפחותיהם.בניעםהמיוחדיםהשבטיםשלבוגריםמיוחדיםצרכיםעםחניכים400בתנועהפעיליםכיוםמכלנפרדבלתיחלקוהםהארץברחביסניפיםב־74

יובלשבטיבעודהתנועה.שלוטיולמפעלפעילות,עבורהוקמויובלגרעיני21-10,בנילחניכיםמיועדיםמפוכחתהבנהמתוךומעלה,21בניהשבטים,בוגרי

־צרעםצעיריםשלהחברתייםהמעגליםכיורגישהגילםלבניבניגודומצטמצמים,הולכיםמיוחדיםכים

־ליבמסגרותחברתייםחייםשמקיימיםהנורמטיביים,העבודה.ובמקומותוחברתיותמודיותשבטילבוגריהמיועדיםגרעיניםשניפועליםכיום־בייליןדודובמכללתבר־אילןבאוניברסיטתיובל,

מתנדביםסטודנטיםגםחלקבהםולוקחיםרושלים,עולםתפיסתמתוךהתנועה,שלהבוגריםמתנועת

להקמתשהביאהעולםתפיסת-ושוויוןשיתוףשלשקופים"."חלומותההצגהולהעלאתהיובלתיאטרוןהירשברג,דניאומרוגאווה",התרגשותמלא"אניהמוזמניםביןשמסתובבעקיבא,בניתנועתמזכ"לבסניףקםהזה"כשהפרויקטפניו,עלכשחיוךלאירועוהנהפרויקט,אזלוקראנואחורה,שנה20ברעננה

לראותהואהיופישבטים.הרבהכךכלשלנוישהיום־לנורמעצמנואותנוהופכיםהאלהשהילדיםולהביןכשהםבריאה.חברהמרגישיםאנחנואיתנו,כשהםלים.

הופךזהבסניף,קיץ,במחנהבטיול,איתנוצועדיםלהתייחסותוהחריגהשונהאלשלנוההתייחסותאת

מאיתנו,חלקהםלמענם,מתנדביםלאאנחנובריאה.תודעתי".לשינוישהובילהעצומהבשורהוזו

־החזאתהתיאטרוןחבריכשערכוהיום,בצהריעודאפשרהיהלאלפרקיםזה,לצדזהוישבוהגנרליתרה

־וללעזרההזקוקומיהנורמטיביהסטודנטמילהבחיןגםשלהם.הבכורההופעתלקראתהתרגשוכולםתיווך.עוליםשהםראשונההפעםהיתהזוהסטודנטיםעבורומכובדת.גדולהכהלבמה

בדיבורהכולםעלמנצחתהבמאית,שבתאי,ליאת־הסנבעייתאתפותרתהיאהכוח.מלאאבלהשקט

בגללאפילפסיההתקףלקבלשחוששתעינבשלוורלהפסיקלאג'ניהאתבסבלנותמנחההחזקה,התאורהשחקןלכלהקלעים,אחוריבכלכמוהקהל.עללהסתכל

כדיבבירורתלויההצגהשלוהליינאפשלו,הכיסאישמי.אחריעולהמילהזכיר

לימודיבוגרתויוצרת,שחקניתהיא)29(שבתאי)אותהקטן""יםשיצירתההקיבוצים,בסמינרמשחק־בפהשנהלשבחבציוןזכתהרזניק(מעיןעםהעלתההקריירהבמהלךילדים.להצגותהבינ"לחיפהסטיבלומאחוריהמיוחדיםצרכיםבעלישלדמויותשיחקהכמונכתבההזו"ההצגהחברתית.עשייהשלרזומה

אותהכתבוהמשתתפיםכלנכתב.קהילתישתיאטרוןמפגשכלקלות.אותםערכתיואניבמפגשים,ביחד

כולם,שללחלומותכשהגענואבלאחר,לנושאהוקדשההצגה.נושאיהיהשזההחלטנוולכןחזקמאודהיהזה

־ההבואתעבודה','משמעתלהכניסזמןהרבה"לקחדמיוןבהמוןונעזרתיהצגה,לעשותהולכיםשאנונה

עצמם,אתלבטאלבוגריםלתתהיתההמטרהמודרך.לקהללתתשלהם.בסיפוריםלשתףאותם,להעציםקהילהמולעצמוואתהבוגריםאתלפגושהזדמנות

אבללעצמנו,שהצבנומטרותהיומיוחדים.צרכיםשל־ילמהבוגריםשחלקדמיינתילאאמונה.היתהבעיקררציתיוילחינו.יכתבואופה,בעלשלמיםקטעיםמדו

וקצתיכולתםלפיביטוילידיעצמםאתיביאושכולםאיטי,היההתהליךעכשיו.עדעשושהםממהיותרואחתאחדלכלקדימה.אחדצעדנעהזמןכלאבל

קטןרגעמהקונכייה','יציאהשלרגעהיהמהבוגריםלהראותלעצמםוהרשוואהוביםבטוחיםחשוהםשבוהקבוצה.בפניחבויהיהאזשעדשלהםצדעוד

החלומותאתהשמיעוואחדאחתשכל"העובדהכולנודברשלבסופומדהימה.חוויההיתהשלהםאושרלנושמסביםוהדבריםמאושריםלהיותרוצים

היועצמית.הגשמהאהבה,משפחה,חברות,דומים:הםוזהקהל,בפנילהופיעחלומםאתשהביעומשתתפים

הזוהעובדהצעיר.מאודמגילשליהפרטיהחלוםבדיוק

אמפתיהדרךאלארחמיםדרךלאאותנו,מחברתואהבה.להשתמשאפשראיהזאתהקבוצהאתלהוביל"כדי

יעבודלאזהובשליטה.בכוחבהישגיות,בשאפתנות,־הסהרכות,אתבעצמילהכירזכיתיועליהם.איתם

וההשלמהשיתרחשותסכוליםעםההשלמהבלנות,יותר".טוביםלהיותהפכנוכולנושליטה.חוסרעם

חיוך"מהםלהוציאכדי"הכל

אתמציגיםואנחנוורזי,אוריעםלבמהעולה"אניסטודנט23,בןגלקופ,יהונתןמספרשלהם",החלוםבשבטשהדריךבר־אילן,באוניברסיטתא'שנהלפיזיקה

כבר"אנחנויובל.בגרעיןחברהואוכיוםבירוחםיובלישמהיודעבאמתלאאניאבלהדוק,בקשרשנה

רלוונטי,לאזהכישאלתילאפעםאףלרזי.אולאורימהמשנהלאזהליכולם,אלכמואליהםמתייחסאניושאוריגלגלים,בכיסאיושבשרזירואהאנילהם.יש

באמתזהאבלהמציאות,אתאחרתקצתמביןלפעמיםקרובאנישלהם.הלקותשלההגדרהמהלימשנהלא

הםמהיודעואניאותם,מכירשאניומרגישאליהםליעושהאיתםהמפגשמההשאלהלעשות.יכולים

חשובפה,איתםלהיותגאהאניפה,אנירלוונטית.לאנותןשאניליברוררגע,מכלנהנהאניפה,להיותלי

כמה".פימקבלשאניגםברוראבלמעצמי,החלוםעלואורירזייספרוהבמה,עליותר,מאוחר

הואה־21בןאוריאשדוד.שלימהבחוףלטיילשלהםואוטיסט.מוחיןמשותקהואה־23,בןורזי,אוטיסטלדבר,תורושעכשיורזישלאוזנועללוחשיהונתן

כמעטהמפגשיםשבתחילתרזי,מתרחש.הקסםואזבלחש,כמעטומבקשגדולה,במהעלנמצאדיבר,לאהים.שפתעלטיולבבירור,אבל

היאדומעת.בקהליושבתקראוס,בתיהרזי,שלאמובןלאכללבדרך"אניהבכור:הוארזילחמישה,אמא־בשהרוחנשלט.בלתיהבכיעכשיואבלבוכה,אדםשלפנינההואהזההמקוםנכונה.כךכלהיאיובלבטי

שנמצאה'יש'אתורואיםהדדיתנתינהשםיששילוב.

גלקופ,יהונתן"אניומדריך:סטודנט

אוריעםלבמהעולהמציגיםואנחנוורזישלהם.החלוםאתשאלתילאפעםאףכילהםישבדיוקמהאנירלוונטי.לאזה

כמואליהםמתייחסקרובאניכולם.אל

אותםומרגישאליהםיכולים"הםמהויודע

ריאליטיעלחולם)מימין(.איתמרוילחינו"יכתבואופה,בעלשלמיםקטעיםילמדומהבוגריםשחלקדמיינתי"לאההצגה.לפניבחזרות

Page 4: ’רעין יובל - ישראל היום - 11_10_16.pdf · P_W e_b_ Y[Y pbbadW[ eb_VPnW p^_gnW_f[VW bW[_ c_WYfpd c_^fY[^g cX mb] cZW c_]m[b[ c_bo[n cb[h pg_jp `[pd Zh[fpZ bo c_nX[WZ

_w

Oa/jv/c/

rtfOOMnni.umuי£31'<

צריךככהה'אין'.אתולאהמיוחדים,האנשיםאצל

הזו,בהצגהלהשתתףשמחכךכלרזילאחר.להתייחס

באמת;לושחשובמהוזהלו,הקדישוזמןהרבהכךכל

ידו".עללהיותששמחיםבו,שמשקיעיםיודעשהואואות־אמיתיכךכלהואהאלההחבריםעם"הביחד

בר־אילן,באוניברסיטתהתוכניתרכזתאומרתנטי",

תוארהשנהשמסיימתאיילון,מנוף)22(כהןאביגיל

שאתה"מהובסוציולוגיה.בפסיכולוגיההחברה,במדעי

ישרהכלפוזות,בלימשחקים,בלישיש,מהזהרואה

שאתה,מילהיותעצמךלךגםמאפשרוזהואמיתי,

­לעמוכנהאנימבחינתימשחרר.מאודמשהובזהויש

חברהפהישחיוהמהםממילהוציאכדירקהכלשות

המפגשיםבתחילתומרגש.יפהכרכלתהלירשעשו

מנותקים,וכאילויושביםמדברים,היולאהםשלנו

זהבביטחון.ומופיעיםהבמהעלעוליםהםהיוםוהנה

הכל".שווהזהמבחינתימבחינתנו.נפלאהישג

שאני"1כמתי1א"שיקבלו,םווישכיןכשווהעלישיסתכלורוצה"אני

מאורכיראלושליעוצהקיאלשי.תואורככיש

רוצהואניכהיםםייקשהרכהעכרתיהנכ.הוריאףאכלולנשהכעיותאתלנוישאותי.שיקכלו

תומלוההלומות,ישלנוונם.םלשומלאאהשיאמינורוצהאנילכולם.כמוכדיוקנדולים,

כי!"בהם,שיאמינו

­שכמוגבלותבעלת,31בתג׳יבלי,(עינב

^שחקניתחתפתחותית,לית

יובל)בתיאטרון

­חותקווהמפתח31ה־בתעינבהיאהבמהעלזמרת.להיותלמת

שירהראשונהבפעםמבצעתהמוקדשוהלחינה,שכתבה

דו־הזמרתהערצתה,למושא

בלהקתחברהאעידן,רין־אור

בעונהשכיכבהה״סיסטרס",

עושיםtlv"הדוקו־ריאליטיסידרתשלהרביעית

שהגיעהואעידן,ממושךבינןהקשראביב".תלאת

שלמשפחתהבניעםהשנייהבשורהיושבתבמיוחד,

בכלנוגעתג'יבלישלשירתהדומעות.ועיניהג'יבלי

האולם.יושבי

להתחבק.יפסיקולאהןמהבמהתרדשעינבאחרי

תספרבקשר",שניםשבעכברואנחנו,25בת"אניהטלוויזיה.לפניהתחיל"זהנוצצות,בעינייםדורין־אור

אצלאבלבפייסבוק,קשראיתייוצריםשהרבהנכוןזה

­מפישמהתחלה.מיוחדמשהוהיהעינב

מיליםאיןשלפעמיםאנשיםביןגשים

שנותןמשהובהישאותם.להסבירכדי

­חוששהיאמאשרכוחיותרהרבהלי

לחיים.השראהממני,מקבלתשהיאבת

וכלאלבום,עלעובדתאניאלהבימים

לעינבשולחתאנילהיכנסשאמורשיר

אתלינותנתהיאוככהכולם,לפני

אניכיהראשונים,ביןשלההביקורת

עליה".סומכת

עלשנמצאמשוהם,24ה־בןאיתמר

­בתוכלהשתתףחולם,,האוטיסטהרצף

טריוויה,בשאלותאלוףהואריאליטי.נית

שמןבצ׳קזוכהאכןהואההצגהובמהלך

אתמרגשהוא״.100נגד״אחדבתוכניתבישירות,מדברכשהואהאולםכליושבי

שלוהחלוםעללהתעכב,אולהתביישמבלי

כמהועלמהחברה,נפרדבלתיחלקלהיות

כולם.כמומשפחהלעצמולהקיםמייחלהוא

הבמהעלמשתתףהואשבההתוכניתאת

­מדי,22בתאשרף,לירוןרבבכישרוןמנחה

כשהיתהולשון.חינוכיייעוץשלומדתמונה,

הולדתה,בעיריובלשבטאתהקימהנערה

לגיוסאחראיתשהיתההבוגריםרכזתהיאוכיום

התנדבותפרויקטלזהקראנו"לאהסטודנטים.

קבוצהלגבש"רצינואומרת,היאחונכות",או

׳פעולה־מדריר־שלהקונספטעלתחזורשלא

ויצאהבוגריםעםגרעיןשיתגבשחלמנוחונר.

לבמהשעלההראשוןג׳ניה.'*ל

ליאתאתלהביאהרעיוןעלהואזמגובשת,קבוצהמזה

שלתיאטרוןלכדישהתפתחודרמהלסדנאותהבמאית

שאניליברורהיהזההצגה,שמעליםכשהוחלטממש.

הבמה".שעלהאלההקסםלרגעימצטרפת

הקלה,מרגיש"אנילהוריו.איתמרניגשההצגהאחרי

ביום־תחושותיו.אתחולקהואכזאת",טובההקלהאבל

שלבדוארעזרכפקידלאומישירותעושההואיום

"מיוחוזר.באוטובוסלבדונוסעהמחוזי.המשפטבית

שחלו־"מסתבראביו,אומרהזה?",לרגעשנגיעחלם

אחים,שלושהעודלאיתמרישמתגשמים.אכןמות

בנישללסניףהלכוכשהם.18בניתאומיםזוגבהםו'יובל'ילך,איתמרשגםחשובלנוהיהבשוהם,עקיבא

הזה".הענייןאתלואיפשר

טובות"תחושותשל"גודשאנילי:שהנדולההלוםמהלספררוצה"אנישתוקפתהמהלהדשן,ווננדתרופהלמצוארוצה

אותה,ימכרואזתרופהומצאיאםעכשיו.יתואאניהנוף.כלאתולהזיזאותהתקנולכלואאניואז

מעלית.כליככנייןשנרלמישהוללכתרוצהמאודלעשותהמפתהות,עםעזרהכליתהיהכלהיכנס

כבתלמעלהלקומהלעלות,השערשלרוהקאתזהרוצההכינישאהכר.תדרנוכמתלולעלי.ש

איתה.רקאתה,ושליאמאשלהקטןכאטולנסוענכוה,<ותראהיהאניהרנלייםעלאעמודאניאם

הרנלייםעלאעמודאםטוכ,ומשקלשיווילייהיהאוכלאניריצה.ולעשותספורטלינעלנעולאוכל

לישוןאוכלאנילכדכנריםולכהורלכרלהתלכשלכרלמיטהללכתאותי,שיסדרוכלילכרכמיטה

להכלואניאפהרותהיתהאםאותי.שיכסוכלימתיהכריםלכקרכלואלמעלה.הידייםאתרים

לנמרי".עצמאי,עצמאילהיותאוכלאנישארצה.

דושן,במהלתהולה,21בןסטרובינסקי,(נל

"יובל")התיאטרוןבקבוצתשהקן

גלגלים,לכיסאומרותקהדושןבמחלתהחולהגל,

האורכשאלומתרב.בביטחוןשלוהמונולוגאתמשחק

ליבו,עלאשראתאומרוהואהמחייכיםפניואתמאירה

הואבצהרייםבחזרותבקהל.עוברהתרגשותשלרחש

בר־אילןבאוניברסיטתהפגישותכמהברהיטותשיתף

ממנושסילקזהעבר,חשובתהליךואיזהאותו,שימחו

בחדרהדבריםאתהקראתי"בהתחלההקהל.פחדאת

הפ־לאט־לאטכולם,מולכךאחרקטנה,בקבוצהרק

מספר.הואלהילחץ",סקתי

ודנוהבמהעלהשחקניםכלהתקבצוההצגהבתום

"וואו,התהליך.אתיחדמעבדיםבחוויה,הקהלעם

אומ־ענק",גדול,משהועשיתםהזה.הערבעלתודה

בתסמונתהלוקהרעות,הקבוצהחברתשלאחותהרת

הקלעים,מאחוריהיתהתמידאחותיהשנים"כלדאון,

שמענונוכחת.הבמה,קדמתאלהגיעההיאוסוף־סוף

מייחלת".היאלמהחולמת,היאמהעלהראשונהבפעם

שלומדמשילה,24בןעקיבאבניבוגרגילבר,טוהר

כמהבהצגהושיחקביו־אינפורמטיקהשלישיתשנה

שאתההאלההרגעיםמסוג"אלהבכנות:אומרדמויות,

ולהגידטובות,כךכלתחושותשלגודשוישמוצף

זה".אתממצהלאפשוטאדיר''היה

אוריההתיאטרוןאולםאתאחרונהעוזבתבחצות

היאתום.עדהושלמוההפקהעניינישכלמוודאתחזן,

בבנימיוחדלחינוךהמחלקהומנהלת25בתירושלמית

מצייניםאנחנומאשריותרשהרבהחושבת"אניעקיבא.מיוחדים,צרכיםעםלילדיםפעילותשלשנים20

אנחנועברה.עקיבאשבניהשינויאתמצייניםאנחנווכברבתנועהשעובריםחניכיםשלשנים20מציינים

שרואיםמיוחדים.צרכיםעםמאנשיםמפחדיםלא

שגדליםהכביש,שלהשנילצדעובריםולאאותם

כברלייששלנו.מהחברהחלקשהםשמביניםאיתם,

כן,אזהזו,ההצגהעםלהופיענוספותהזמנותשתי

•מתגשמים".חלומות

ליאתהבמאית,"שאפתנות,שבתאי:ושליטהכוחהישגיות,

בקבוצהיעבדולאלהכירזכיתיהזו.

הרכות,אתבעצמיההשלמההסבלנות,

תסכוליםעםוהשלמהשיתרחשו

שליטה.חוסרעםלהיותהפכנוכולנויותר"טובים

במחלתחולהגלשלי"החלוםהדושן:

נגדתרופהלמצואזהשאוכלכדיהמחלה,

הגוף.כלאתלהזיזללכתרוצהמאודאני

בבנייןשגרלמישהולהיכנסמעלית.בלי

עםעזרהבליהביתהלעלותהמפתחות,לקומהבמדרגות

שלי"בבית