2014 ד עשת 4 תרבוח י ךרכ - WordPress.com...2014 — ד"עשת ,4 תרבוח י ךרכ ,העונתב דיה בתכ יקלח תא דיה בתכב לולכל שי ,תעה

פרופ' ר. לידור העורך:

פרופ' א. אלייקים המערכת:

פרופ' ד. בן-סירא

פרופ' א. בן-פורת

פרופ' מ. בר-אלי

פרופ' א. גולדבורט

פרופ' מ. סמיונוב

ד"ר נ. פייגין

פרופ' י. קפלנסקי

המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט

תשע"ד # 2014 כרך י # חוברת 4

"י

בתנועה, כרך י חוברת 4, תשע"ד — 2014

המטרות

חדשים, לרעיונות להתפתחויות, הגות, לדברי ביטוי לתת שנועד עת, כתב הוא בתנועה

והחברה, הרוח מדעי ובתחום החיים מדעי בתחום ספרות ולסקירת מחקר לממצאי

הקשוריםלחינוךגופני,ספורטובריאות.

כתבהעתשואףלהדגישהןאתהקשרביןהתיאוריותלביןמעשההחינוךוהןאתהייחוד

הבין-דיסציפלינארישלמקצועותהלימוד,המרכיביםאתתכניתהלימודיםבמכללהלחינוך

גופני:

הכשרהלהוראה #

מיומנויותהספורטוהתנועה #

מדעיהחייםורפואתהספורט #

מדעיהרוחומדעיההתנהגותשלהחינוךהגופני. #

הגשת כתב היד למערכת לשם הוצאתו לאור כפרסום

שיקוליהמערכתלקבלתכתבידלפרסוםמתבססיםעלחוותדעתםהמקצועיתשלקוראים-

מומחים.

כדילהבטיחאתהאנונימיותשלהמחבראיןלצייןבשוםדרךאתשם/שמותהמחבר/יםעל

גביתדפיסהמאמר.

רשימתהמומחיםשהשתתפובאישורובניפויהמאמרים,תפורסםבסוףכלכרך.

הנחיות למחברים,[email protected]:אלקטרונילדוארwordבקובץלמערכתלהגישישהידכתבאת #

כשמצורףאליומכתבנלווה:

המכתב הנלווה —מכתבקצרשבוהמחבר/יםפוניםלמערכתשלכתבהעתבבקשה �

להוציאלאוראתכתבהיד.

לצרף יש .12 אות בגודל כפולים, ברווחים David בכתב להיות צריך word-ה קובץ �

לוחות/איוריםכשהםמוכניםלדפוס.

ישלוודאחפיפהמלאהביןהסימוכיןלביןרשימתהמקורותולהקפידעלרישוםנכון #

American Psychological-בהמקובלהנוסחפיעל,(citations)העיולפרטישלומדויקAssociation (APA),מהדורת2010.

מחברהמגישכתבידשהתפרסםאוהעומדלהתפרסםבכתבעתלועזי,יצייןאתשם #

כתבהעתואתפרטיו.

בכתבהיד—בהיקףשלעד25עמודים—ישלכלולאתהחלקיםכמפורטלהלן. #


חלקי כתב הידאת היד בכתב לכלול יש העת, כתב במערכת ומועיל יעיל דיון לקיים שיהיהאפשר כדי

החלקיםהאלה:

פרטי המחברים —אתפרטיהמחבריםישלהדפיסעלגבידףנפרד)ובשוםפניםאין #

לכלולאותםבגוףהחיבור,שכןחריגהמכללזהעלולהלגלותאתזהותושלהמחבר(,

ולצייןעליוהןבעבריתוהןבאנגלית:

שם/שמותהמחבר/ים �

דרגהאקדמאית �

מקוםהעבודההאקדמאיהעיקרי �

טלפון,כתובתודואראלקטרונילהתקשרות �

גוףהחיבור—ישנם,כמובן,חיבוריםמסוגיםשונים.גוףהחיבורבמחקריםכולל, �

הסיכום הדיון, הממצאים, השיטה, התיאורטי, הרקע הפרקים: את כלל, בדרך

והנספחים)אםיש(.

תקציר בעברית —היקףהתקצירכ-150מילים. #

רשימת המקורות —אתרשימתהמקורותישלהגישלפיסדרא-במילונישלהמחבר #

הראשון.אםהרשימהכוללתמקורותהןבעבריתוהןבאנגלית—תוצגראשונההרשימה

בעבריתואחריההרשימהבאנגלית.

טבלה( או טבלא )ולא לוח במונחים ורק אך משתמשת המערכת — לוחות/איורים #

)ולאשרטוט,תרשיםאוציור(.אתהלוחות/איוריםישלהגישבנפרד,כללוח/ ואיור

איורעלגבידףנפרד.

תקציר באנגלית —התקצירבאנגליתיהיהבהיקףשלעד300מילים.היקףכזההוא #

ושלממצאיו תוכןהחיבור/המחקר ברורשל מושג לתת נועד הוא באורכו,שכן חריג

העיקריים,גםלמישאינוקוראעברית.

תארנים )descriptors(—ישלצרףהצעהלתארנים)בין4ל-6,הןבעבריתוהןבאנגלית(. #


המשתתפים בחוברת

—המכללההאקדמיתביתברל ד"ר שחר גינדי

—המכללהלחינוךגופניולספורטע"שזינמןבמכוןוינגייט ד"ר יאיר גלילי

—המכללהלחינוךגופניולספורטע"שזינמןבמכוןוינגייט ד"ר רחל טלמור

—בי"סלחינוך,אוניברסיטתבר-אילן משה טלסניק

—המכללהלחינוךגופניולספורטע"שזינמןבמכוןוינגייט ד"ר אור לונטל

—המכללהלחינוךגופניולספורטע"שזינמןבמכוןוינגייט פרופ' רוני לידור

—אוניברסיטתתל-אביב פרופ' יחיאל לימור

—אוניברסיטתחיפה ד"ר אביטל פלפל

—אוניברסיטתבר-אילן ד"ר ברוך פרומן

—המכללהלחינוךגופניולספורטע"שזינמןבמכוןוינגייט ד"ר יצחק רם

—המרכזהאוניברסיטאיאריאלבשומרון,אוניברסיטתבר-אילן ד"ר אילן תמיר


תוכן העניינים

דברהעורך

רונילידור...................................................................................................................................397

"בתנועה–כתבעתלמדעיהחינוךהגופניוהספורט":ניתוחביבליומטריוסיכוםשלהעשורהשניותחילתהשלישי)2013-2000(

רונילידורורחלטלמור...........................................................................................................399

זהלארקספורט–פעילותהשלהסתדרותמכביארץישראלבקרבהעוליםבשנותיההראשונותשלהמדינה

ברוךפורמן..............................................................................................................................416

בולללאפגיעה:ייצוגהספורטעלבוליישראליחיאללימורואילןתמיר........................................................................................................433

שחורעלגבילבן?הבניהחברתיתואתלטיקהבפתחהמאהה-21

משהטלסניקויאירגלילי.........................................................................................................453

איצטדיוניכדורגללאומיים:המקרהשלאצטדיוןרמת-גןאורלונטל.................................................................................................................................473

הכשרתמוריםלחינוךגופניבארץישראל–רקעהיסטוריוחבלילידהיצחקרם...................................................................................................................................491

ההיסטוריהשלהשחמטבישראל:ניתוחסוציו-פוליטיאביטלפלפלושחרגינדי........................................................................................................505

מפתחהמאמריםלכרכיםא-יומיונםלפימחבריםולפיתארנים

מבנההמפתחודרךהשימושבו....................................................................................................529

רשימתהמאמריםומחבריהםלפיסדרהופעתם...........................................................................529

מיוןהמאמריםלפישמותהמחברים............................................................................................546

מיוןהמאמריםלפיתארנים.........................................................................................................550

Ⅳ......................................................................................................תקצירים באנגלית

397בתנועה, כרך י חוברת 4, תשע"ד — 2014

דבר העורך

– "בתנועה"( )להלן: והספורט" הגופני החינוך למדעי עת כתב – "בתנועה של זו חוברתשנים 70 חוגגת בוינגייט בשנהשבההמכללההאקדמית לאור יוצאת – י כרך 4 חוברתלהיווסדה.במהלךשבעתהעשוריםהאחרוניםביססהעצמההמכללהכמוסדאקדמימוביל

הספורט במדעי מחקר המקדם גם אלא הגופני לחינוך מורים המכשיר רק לא בישראל

החינוך להוראת סטודנטים הכשרת הוא המכללה של העיקרי ייעודה אמנם והתנועה.

שנות במשך אולם התיכוניים, הספר ובבתי היסודיים הספר בבתי הילדים, בגני הגופני

קיומהוהתפתחותהדרבנההמכללהאתאנשיהסגלשלהלעשותמחקרבתחומידעתרבים

ומגווניםשלמדעיהספורטוהתנועה.אחדהתוצריםשלהעשייההמחקריתשלחבריהסגל

שלהמכללההיהייסודכתבהעת"בתנועה"בשנת1991.

"בתנועה"נועדלתתביטוילדבריהגות,לרעיונותחדשים,לממצאימחקרולסקירותספרות

בתחוםמדעיהחייםומדעיההתנהגות,הרוחוהחברההקשוריםלמדעיהספורטוהתנועה.

הפעילות הגופני, המאמץ הספורט, הגופני, החינוך בתחומי מאמרים מפרסם העת כתב

הגופנית,התנועהוהבריאות.כתבהעתשואףלהדגישהןאתהקשרביןתאוריהלביןמעשה

החינוך,האימון,ההדרכה,הטיפולוהשיקוםוהןאתהייחודהבין-תחומישלתחומיהדעת

השוניםשבהםהואעוסק."בתנועה"הואכתבהעתהיחידבשפההעבריתהעוסקאךורק

מאמריהם את לפרסם המעוניינים בארץ החוקרים מן לרבים והתנועה. הספורט במדעי

בשפההעברית,הואהאכסניההיחידההמאפשרתזאת.

כתבהעתיוצאלאורפעמייםבשנה.עדעתהפורסמועשרהכרכיםשלכתבהעת.כלכרך

כוללארבעחוברות;סךהכולפורסמועדכה193מאמרים.המאמריםשמתקבליםבמערכת

)review(,כמקובלבכתביעתשפיטים. לשםפרסוםבכתבהעתעובריםהליךשלשיפוטאתהמאמריםקוראיםשנימומחיםשאינםחברימערכתוחברמערכתאחדהמצויבתחום

הדעתשבועוסקהמאמר.במשךהשניםנמנומרביתחבריהמערכתשל"בתנועה"עםסגל

המכללההאקדמיתבוינגייטוייצגובהאתתחומיהדעתשבהםפיתחומומחיותאקדמית

במכללות סגל חברי הם לשיפוט המאמרים נשלחים שאליהם המומחים השנים. לאורך

ובאוניברסיטאותבישראלהעוסקיםבתחומיםשבועוסקכתבהעתאובתחומיםהמשיקים

לתחומידעתאלו.בהתבססעלחוותהדעתשלקוראיהמאמריםהמוגשיםלמערכתמחליט

מאמר קבלת כלל בדרך לדחותו. או העת, בכתב לפרסום המאמר את לקבל אם העורך

לפרסוםבכתבהעתנעשיתלאחרתיקוניםשהמחבראוהמחבריםמכניסיםלמאמרהמקורי

לפרסום המאמר את לקבל העורך שהחליט לאחר המומחים. והערות הדעת חוות פי על

של נוספים בתיקונים כלל בדרך הכרוך שלב לשונית, עריכה המאמר עובר ב"בתנועה",

המאמרעלידיהמחבר/מחברים.

חוברתזו,היוצאתלאורכאמורבשנתהשבעיםלמכללה,כוללתשבעהמאמריםהמשקפים

דעת תחומי של מגוון מייצגים המאמרים כותבי העת. כתב של הבין-תחומי הייחוד את

גם עולה – הבין-תחומי הייחוד – "בתנועה" של זה ייחוד והתנועה. הספורט ממדעימהמאמרהראשוןהכלולבחוברתזו)לידורוטלמור,2014(,המציגממצאיםשעלוממחקר

בתנועה, כרך י חוברת 4, תשע"ד — 2014 398

רוני לידור

ביבליומטרישל98המאמריםשפורסמובכתבהעתבעשורהשנילהופעתוובתחילתהעשור

השלישי)2000–2013(.בעזרתניתוחזהאנולמדיםעלהמאפייניםשלהמאמריםשפורסמוב"בתנועה"בשניםאלוכמותחומיהדעתשבהםעוסקכתבהעת,ההשתייכותהמוסדית

שלהמחברים,מחבריהמאמריםלפימגדרבתחומיהדעתהשונים,מספרהמחבריםלמאמר

השונים. במאמרים הביבליוגרפיות ברשימות הנכללים המקורות ומספר דעת תחומי לפי

המאמרמשווהאתהממצאיםשעלומהניתוחהביבליומטריהנוכחילממצאיםשעלומניתוח

ביבליומטריקודם,של95המאמריםשפורסמובכתבהעתבשנים1991–1999)לידורומילר,.)2000

שעלו הממצאים ובין בינם ומההשוואה הנוכחי הביבליומטרי מהניתוח שעלו הממצאים

"חומר מספקים ,1999–1991 בשנים שפורסמו המאמרים של הביבליומטרי מהניתוח

למחשבה"עלמטרותכתבהעתויעדיו.לדוגמה,כתבהעתשמרבמשךהעשוריםעלמערך

רב-תחומיהמאפשרלחוקריםלפרסםאתעבודותיהםבמגווןרחבשלתחומידעת.עםזאת

עלכתבהעתלענייןגםחוקריםמאוניברסיטאותוממכללותאחרותולארקאתחבריהסגל

ומכללות מאוניברסיטאות חוקרים של עבודות פרסום בוינגייט. האקדמית המכללה של

נוספותבכתבהעתודאייסייעלהעלותאתיוקרתושלכתבהעתבקרבאנשיאקדמיה.

לתת העת כתב מערכת על "בתנועה" כמו עת כתב של האקדמי חוסנו את להגביר כדי

אתהדעתעלהממצאיםשעוליםמניתוחיםביבליומטרייםשלהמאמריםהמופיעיםבכתב

העת,ולהביאממצאיםאלובחשבוןבעתגיבושהמדיניותהאקדמיתשלו."בתנועה"אמור

ולפרסםמאמרים עוסק הוא השוניםשבהם בתחומיהדעת לתמורותהחלות ביטוי לתת

והתנועה. במדעיהספורט האיכותני, והן הכמותני הן במחקר, החנית חוד המייצגיםאת

כדילהשיגיעדיםאלועלינולשאוףשקהילתהחוקריםבישראלהעוסקתבמדעיהספורט

איכותיים –כתיבתמאמרים עשייה והתנועהתהיהמעורבתבכתבהעתבשלושהמעגלישיתמקדו חוברות ועריכת למערכת המוגשים יד כתבי של ושיפוט הערכה העת, לכתב

הקהילה של המעורבות תגדל הקרוב שבעשור תקווה אני וייחודיים. מרכזיים בנושאים

המאמרים של הבא הביבליומטרי בניתוח נראה ביטוייה שאת אלו, במעגלים האקדמית

שיפורסמובעתידבכתבהעת.

רשימת המקורותלידור,ר.,וטלמור,ר.)2014(."בתנועה–כתבעתלמדעיהחינוךהגופניוהספורט":ניתוח

ביבליומטריוסיכוםשלהעשורהשניותחילתהשלישי)2013-2000(.בתנועה – כתב

עת למדעי החינוך הגופני והספורט, 4, 415-399.

לידור,ר.,ומילר,א.)2000(."בתנועה–כתבעתלמדעיהחינוךהגופניוהספורט":ניתוחביבליומטריוסיכוםשל)כמעט(העשורהראשון.יד לקורא, ל"ג,51-41.

רוני לידור


והספורט": הגופני החינוך למדעי עת כתב – "בתנועה ותחילת השני העשור של וסיכום ביבליומטרי ניתוח

השלישי )2000-2013(

רוני לידור ורחל טלמור

תקצירהמטרההעיקריתשלהמאמרהנוכחיהיאלהציגאתהממצאיםהעיקרייםשעלומניתוחביבליומטרי

הגופני החינוך למדעי עת כתב – ב"בתנועה שפורסמו המאמרים 98 של )bibliometricanalysis(והספורט"בעשורהשניובתחילתהעשורהשלישילהופעתו)2000–2013(.ניתוחביבליומטרימאפשרכל או עיתונות מדעיים, פרסומים כגון כתובים, טקסטים של מאפיינים ולכמת להעריך למדוד,

טקסטאחרשלהספרותהמדעיתאושלהתקשורתהכתובהבכלל.אחתהדרכיםהמקובלותבספרות

בכתב המופיעים המאמרים של )contentanalysis( תוכן ניתוח היא ביבליומטרי בניתוח לשימושזה במאמר המוצג הביבליומטרי הניתוח אחד. דעת תחום המייצגים עת כתבי בכמה או אחד עת

כוללחמישהמשתניםשנמצאומתאימיםלניתוחמסוגזה:תחומיהדעת,ההשתייכותהמוסדיתשלהמחברים,מחבריהמאמריםלפימגדרבתחומיהדעתהשונים,מספרהמחבריםלמאמרלפיתחומי

דעתומספרהמקורותהנכלליםברשימותהביבליוגרפיותבמאמריםהשונים.הממצאיםשעלומהניתוח

המאמרים 95 על שנערך קודם, ביבליומטרי מניתוח שעלו לממצאים הושוו הנוכחי הביבליומטרי

שפורסמובכתבהעתבשנים1991–1999)לידורומילר,2000(.הממצאיםשעלומהניתוחהביבליומטריהנוכחיומההשוואהבינםוביןהממצאיםשעלומהניתוחהביבליומטרישלהמאמריםשפורסמובשנים

1991–1999,מספקים"חומרלמחשבה"עלמטרותכתבהעתויעדיו.לדוגמה,כתבהעתשמרבמשךהעשוריםעלמערךרב-תחומיהמאפשרלחוקריםלפרסםאתעבודותיהםבמגווןרחבשלתחומידעת.

עםזאתעלכתבהעתלענייןחוקריםגםמאוניברסיטאותוממכללותאחרותולארקאתחבריהסגל

שבמכללההאקדמיתבוינגייט.פרסוםעבודותשלחוקריםמאוניברסיטאותוממכללותאחרותבכתב

העתודאייסייעלהעלותאתיוקרתושלכתבהעתבקרבאנשיאקדמיה.ממצאיםאלוואחריםעשויים

לשמשאתחבריהמערכתשלכתבהעתבגיבושהמדיניותהאקדמיתשלו.

תארנים: ניתוחביבליומטרי,ניתוחתוכן,מדעיהספורטוהתנועה,"בתנועה–כתבעתלמדעיהחינוך

הגופניוהספורט".



"בתנועה – כתב עת למדעי החינוך הגופני והספורט" –

רקע כללי

עת כתב הוא "בתנועה"( )להלן: והספורט" הגופני החינוך למדעי עת כתב – "בתנועהשנועדלתתביטוילדבריהגות,לרעיונותחדשים,לממצאימחקרולסקירותספרותבתחום

כתב והתנועה. הספורט למדעי הקשורים והחברה הרוח ההתנהגות, ומדעי החיים מדעי

העתמפרסםמאמריםבתחומיהחינוךהגופני,הספורט,המאמץהגופני,הפעילותהגופנית,

התנועהוהבריאות.כתבהעתשואףלהדגישהןאתהקשרביןתאוריהלביןמעשההחינוך,

האימון,ההדרכה,הטיפולוהשיקוםוהןאתהייחודהבין-תחומישלתחומיהדעתהשונים

שבהםהואעוסק."בתנועה"הואכתבהעתהיחידבשפההעבריתהעוסקאךורקבמדעי

בשפה מאמריהם את לפרסם המעוניינים בארץ החוקרים מן לרבים והתנועה. הספורט

העברית,הואהאכסניההיחידההמאפשרתזאת.

כתבהעתנוסדבשנת1991במכללהלחינוךגופניולספורטע"שזינמןבמכוןוינגייט)להלן:המכללההאקדמיתבוינגייט(.הואיוצאלאורפעמייםבשנה,בחודשאוקטוברובחודשמאי.

עדעתהפורסמועשרהכרכיםשלכתבהעת.כלכרךכוללארבעחוברות;סךהכולפורסמו

עדכה193מאמרים.כתבהעתהואשפיט,כלומרכלהמאמריםשמתקבליםבמערכתלשם

פרסוםבועובריםהליךשלשיפוט)review(.השופטיםהקוראיםאתהמאמריםהםשנימומחיםשאינםחברימערכתוחברמערכתאחדהמצויבתחוםהדעתשבועוסקהמאמר.

במשךהשניםנמנומרביתחבריהמערכתשל"בתנועה"עםסגלהמכללההאקדמיתבוינגיט

וייצגואתתחומיהדעתשבהםפיתחומומחיותאקדמיתלאורךהשנים.המומחיםשאליהם

בישראלהעוסקים ובאוניברסיטאות לשיפוטהםחבריסגלבמכללות נשלחיםהמאמרים

בתחומיםשבועוסקכתבהעתאובתחומיםהמשיקיםלתחומידעתאלו.בהתבססעלחוות

הדעתשלקוראיהמאמריםהמוגשיםלמערכתמחליטהעורךאםלקבלאתהמאמרלפרסום

בכתבהעתאולדחותו.בדרךכללקבלתמאמרלפרסוםבכתבהעתנעשיתלאחרתיקונים

המומחים. והערות הדעת חוות פי על המקורי למאמר מכניסים המחברים או שהמחבר

לאחרשהחליטהעורךלקבלאתהמאמרלפרסוםב"בתנועה",עוברהמאמרעריכהלשונית,

שלבהכרוךבדרךכללבתיקוניםנוספיםשלהמאמרעלידיהמחבר/מחברים.

של הדעת בתחומי שחלה המואצת להתפתחות ביטוי הוא 1991 בשנת "בתנועה" ייסוד

Massengale&:)ראהובעולםבארץהאחרוניםהעשוריםבחמשתוהתנועההספורטמדעי1996Swanson,(.התפתחותזובאהלידיביטויהןבהרחבתתחומיהענייןשלהחוקריםאלו. דעת בתחומי שדה אנשי של והטיפול הייעוץ האימון, ההוראה, דרכי בהשבחת והן

אחדהסימניםלתהליכיההתפתחותשלתחומיהדעתהשונים–חינוךגופני,ספורט,מאמץלתחומים ייחודיים עת כתבי של ההופעה הוא – ובריאות תנועה גופנית, פעילות גופני,אלוהמתאריםאתעבודתםשלהחוקריםואתהניסיוןהמצטברשלאנשישדהבעבודתם

שחלות לתמורות ראי להיות "בתנועה" שאף היווסדו עם .)2000 ומילר, )לידור המעשית

בתחוםדעתמסויםומסגרתעיוניתהמפרהאתהקוראיםותורמתלהרחבתהידעהתאורטי

והיישומישלהם.


"בתנועה – כתב עת למדעי החינוך הגופני והספורט"

ניתוח ביבליומטריספרים, עת, כתבי – המדעית בספרות החלים התמורות ועל השינויים על ללמוד כדייכולהחוקרלהשתמש –בתחומידעתשונים )Proceedings( כינוסים וספרי מונוגרפיותבמדדים משתמש החוקר כזה בניתוח .)bibliometric analysis( ביבליומטרי בניתוחובשיטותסטטיסטיותלשםבדיקהשלהספרותהמדעיתאושלהתקשורתהכתובהבכלל

Lidor,Miller,&Rotstein,1999;Papaioannou,;1988,ושורטייטלבאוםלדוגמה:ראה(2013Theano,&Machaira,(.אחתהדרכיםהמקובלותבספרותלניתוחביבליומטריהיאניתוחתוכן)analysiscontent(שלהמאמריםהמופיעיםבכתבעתאחדאובכמהכתביביבליומטרי ניתוח ערכו )1998( ושור טייטלבאום למשל, דעתאחד. המייצגיםתחום עת

פסיכולוגיה, חינוך, כגון דעת תחומי המציג "מגמות", העת בכתב שהופיעו מאמרים של

ורווחה.מטרתהמחקרהייתהלבחוןהיבטיםמסוימיםהקשוריםבכתבהעת סוציולוגיה

וכיווני המאמרים של המחברים מאפייני בו, המופיעים המאמרים אופי כמו "מגמות"

ההתפתחותשלכתבהעת.גםבספרותהבין-לאומיתניתןלמצואשימושלניתוחביבליומטרי

ארץ )כגון וחוקרות חוקרים של הגאוגרפיים המאפיינים את שבחן במחקר למשל כמו

יבשת,שיוךאוניברסיטאי(שפרסמואתמאמריהםבשישהכתביעתבפסיכולוגיה מוצא,

JournalofSportandExercisePsychology,The שלהספורטבשנים2011–1997:SportPsychologist, JournalofAppliedSportPsychology, JournalofSportBehavior,PsychologyofSportandExercise,InternationalJournalofSportמגמות שבחן במחקר או – andExercisePsychology )Papaioannouetal., 2013(בספרותהעוסקתבחינוךמיוחד)1985Margalit,&Shulman(.אםכך,בעזרתניתוחיםביבליומטרייםהחוקריכולללמודעלהתמורותהחלותבכתבהעתובתחוםהדעתלאורך

זמן.בנוסף,הממצאיםשעוליםמניתוחכזהיכוליםלסייעלעורךכתבהעתולחבריהמערכת

לבחוןמחדשאתמטרותיושלכתבהעת,אתמדיניותקבלתהמאמריםשלוואת"חוסנו

האקדמי".

ניתוח נערך )2000–1991( "בתנועה" של להופעתו הראשון העשור של )כמעט( סיומו עםהממצאים .)2000 ומילר, )לידור אלו בשנים בו שפורסמו המאמרים 95 של ביבליומטרי

הבולטיםשעלומניתוחזההיואלו:)א(כתבהעתמציגקשתרחבהשלתחומידעתמתוךהמאמרים )ב( שווה; באופן ביטוי לידי בו באים כולם לא אך והתנועה, הספורט מדעי

הדברמאפשר האנגלית. בשפה מפרסומים רבים ציטוטים כוללים העת בכתב המופיעים

לקוראיכתבהעתלהיחשףלספרותבין-לאומית;)ג(כתבהעתמספקבמה,בעיקרלחוקרי

מכללותהמתמקדותבמדעיהחינוךהגופניוהספורט.רקמספרקטןשלחוקריםממוסדות

אקדמייםשמדעיהחינוךהגופניוהספורטאינםנלמדיםבהםפרסמואתעבודותיהםבכתב

העת.

נוספים.מטרתושלהמאמר ועדשנת2013פורסמוב"בתנועה"98מאמרים משנת2000

הנוכחיהיאלהציגאתהממצאיםהעיקרייםשעלומהניתוחהביבליומטרישלהמאמרים

היו פירוט, ביתר להופעתו. השלישי העשור ובתחילת השני בעשור ב"בתנועה" שפורסמו



שלושמטרותלניתוחהביבליומטרישלהמאמריםשפורסמוב"בתנועה"בשנים2000–2013:להשוות השנייה, זו; בתקופה שפורסמו במאמרים שונותהקשורות מגמות לבחון האחת,

אתממצאיהניתוחהביבליומטריהנוכחי,קרישלהמאמריםשפורסמוב"בתנועה"בשנים

בשנים שפורסמו המאמרים של – הקודם הביבליומטרי הניתוח לממצאי ,2013–2000בעיצובהמדיניות כתבהעתהמלצותהקשורות למערכת להמליץ 1991–1999;השלישית,

שלכתבהעת.

השיטה

המאמריםהניתוחהביבליומטרינערךל-98המאמריםשפורסמוב"בתנועה"בשנים2000–2013.נכללו

בניתוחמאמריםמחוברת1כרךהעדחוברת4כרךי.

המשתניםהמחברים, של המוסדית ההשתייכות הדעת, תחומי זה: במחקר נותחו משתנים חמישהלפי למאמר המחברים מספר השונים, הדעת בתחומי מגדר לפי המאמרים מחברי מספר

תחומידעתומספרהמקורותהנכלליםברשימותהביבליוגרפיותבמאמריםהשונים.

תחומי הדעת. ניתוחהתוכןשלהמאמריםאיתר19תחומים:אנטומיהופיזיולוגיה,הוראה,

יהדות הגופני, החינוך והוראת גופני חינוך חינוך, מוטורית, התנהגות מקצועית, הכשרה

ותולדותישראל,היסטוריהשלהספורטהבין-לאומי,היסטוריהשלהספורטוהחינוךהגופני

היהודי/ישראלי,סוציולוגיה,ספורט,פילוסופיה,פסיכולוגיה,פעילותגופנית,פעילותגופנית

המבוגר. בגיל גופנית ופעילות בריאות מתודולוגיה, וביומכניקה, קינזיולוגיה מותאמת,

תחומידעתאלומייצגיםכמעטאתכלמדעיהספורטוהתנועה.מביןהמאמריםשפורסמו

בתחומיהדעתהשוניםיששסווגוליותרמתחוםדעתאחד,וזאתלפינושאהמאמרולפי

התארניםהמופיעיםבו.למשל,מאמרמסויםיכוללהיותמסווגלתחומידעתכמוהתנהגות

מוטוריתוחינוך,שכןישלומשמעויותוהשלכותלשניתחומיםאלו.

במכללה כאמור לאור יוצא "בתנועה" העת כתב המחברים. של המוסדית ההשתייכות

לחוקריהמכללה הייתהלאפשר "בתנועה" היסודשל בוינגייט.אחתממטרות האקדמית

להציגאתעבודותיהםהמחקריות.אולםבמהלךהשניםנפרץמעגלהמחברים,וגםחוקרים

המחברים לפיכך העת. בכתב עבודותיהם את לפרסם החלו אחרים במוסדות שעובדים

סווגועלפיהשתייכותםלמוסדותהאלה:המכללההאקדמיתבוינגייט,מכוןוינגייטלחינוךגופניולספורט,אוניברסיטאותבארץ,מכללותבארץ,בתיספר,בתיחולים,אוניברסיטאות

שסיפק הפרטים פי על נקבעה המוסדית ההשתייכות החינוך(. משרד )כגון ואחר בחו"ל

המחברלמערכתכתבהעתבעתהגשתהמאמרלפרסום.אםהמחברדיווחעלהשתייכות

ליותרממוסדאחד,הובאהבחשבוןהשתייכותולמוסדהראשוןברשימה,וזאתמתוךהנחה

שזהוהמוסדהעיקרישבוהואעובד.

מחברי המאמרים לפי מגדר בתחומי הדעת השונים.נבדקמספרהגבריםוהנשיםמכלל



המחבריםבתחומיהדעתהשונים)n=19(,המייצגיםאתמדעיהספורטוהתנועה.מטרתושלניתוחזההייתהלבחוןאםקיימיםתחומידעת"גבריים"או"נשיים"במדעיהספורטוהתנועה.

מספר המחברים למאמר לפי תחומי דעת. המאמריםסווגולפימספרהמחבריםהמופיעים

בוכדילבחוןאתמידתשיתוףהפעולהביןמחבריםבתחומיהדעתהשונים.

מספר המקורות הנכללים ברשימות הביבליוגרפיות במאמרים השונים. בכלמאמרנספרו

מקורות בכמה לבחון הייתה המטרה והאנגלית. העברית בשפות בו המופיעים המקורות

משתמשיםהמחבריםבמאמריהםובאילושפותמקורותאלוכתובים.

ממצאים ודיון

7 עד 1 לוחות בניתוחהביבליומטרי. פיחמשתהמשתניםשנותחו על הממצאיםמוצגים

זה.כדילהקלאתהשוואתהממצאיםשעלו ניתוח מציגיםאתהממצאיםהעיקרייםשל

מהניתוחהביבליומטרישנערךבמחקרהנוכחילממצאיםשעלומהניתוחהביבליומטרישל

המאמריםשפורסמוב"בתנועה"בשנים1991–1999)לידורומילר,2000(,מוצגיםבלוחות1עד7גםממצאיהניתוחהביבליומטרישלהמאמריםשפורסמובכתבהעתבשנים1991–

1999.כדילהימנעמחזרותיוצגוהממצאיםוהדיוןבהםבחלקאחד.

תחומי הדעתלוח1מציגאתהתפלגותהמאמריםלפיתחומים.כפישדווחבחלק"השיטה",המאמרים

סווגוליותרמתחוםאחד,וזאתעלפינושאהמאמרועלפיהתארניםהמופיעיםבו.

כפישעולהמלוח1,ששתתחומיהדעתהעיקרייםשבהםעסקכתבהעתבשנים2000–2013הםאלה:היסטוריהשלהספורטוהחינוךהגופניהיהודי/ישראלי)16.8%מכללהמאמרים(,חינוךגופניוהוראתהחינוךהגופני)15.9%(,ספורט)12.2%(,סוציולוגיה)11.2%(,התנהגות

מוטורית)9.4%(ופעילותגופניתמותאמת)8.4%(.לעומתזאתתחומידעתכמוקינזיולוגיה

וביומכניקה)0.9%(ומתודולוגיה)0.9%(כמעטשאינםבאיםלידיביטויבשניםאלה.תחומי

דעתכמוהכשרהמקצועיתאינםמיוצגיםכללבכתבהעתבשנים2013–2000.הניתוחהביבליומטרישלהמאמריםשפורסמובשנים1991–1999)לידורומילר,2000(גילהשחמשתתחומיהדעתהעיקרייםשבהםעסקכתבהעתהיוספורט)18%מכללהמאמרים(,

ופיזיולוגיה ואנטומיה )10.6%( הוראה ,)10.6%( מוטורית התנהגות ,)14.3%( פסיכולוגיה

)9%(.נראהשההבדלהעיקריבממצאיםשעלומשניהניתוחיםהביבליומטרייםעלתחומי

הדעתהואבתחוםההיסטוריהשלהספורטוהחינוךהגופניהיהודי/ישראלי:בשנים1991–1999לאהופיעומאמריםב"בתנועה"בתחוםדעתזה,ואילובשנים2000–2013היהתחוםזההבולטביותרבהשוואהל-18תחומיהדעתהאחריםשנכללובכתבהעת.בנוסף,ניכרת

מהשנים הגופני החינוך ובהוראת גופני ובחינוך בסוציולוגיה המאמרים במספר עלייה

1991–1999לשנים2000–2013.לעומתזאתבתחומידעתכמוהתנהגותמוטורית,ספורט,שפורסמו המאמרים מספר המאמרים. במספר ירידה ניכרת גופנית ופעילות פסיכולוגיה



בתחומידעתכמוביומכניקהוקינזיולוגיהומתודולוגיההיהקטןבשתיהתקופותשעליהן

נערךהניתוחהביבליומטרי.ישלצייןשבתהליךהמיפוישלתחומיהדעתנמצאשתחומים

כמוהוראה,הכשרהמקצועית,יהדותותולדותישראל,שנכללובכתבהעתבשנים1991–של היסטוריה כמו דעת תחומי בנוסף, .2013–2000 בשנים העת בכתב נכללו לא 1999בריאות היהודי/ישראלי, הגופני והחינוך הספורט של היסטוריה הבין-לאומי, הספורט

ופעילותגופניתבגילהמבוגרנכללובכתבהעתבשנים2000–2013אךלאבשנים1991–1999.לוח 1:

התפלגות המאמרים לפי תחומים

שנות 2013–2000שנות 1991–1999תחומים

מס'’

מאמרים*

אחוז מכלל

המאמרים

שפורסמו

מס'’

מאמרים*

אחוז מכלל

המאמרים

שפורסמו

17921.9אנטומיהופיזיולוגיה

--2010.6הוראה

--52.6הכשרהמקצועית

2010.6109.4התנהגותמוטורית

-73.7חינוך

חינוךגופניוהוראתהחינוךהגופני

126.31715.9

--94.7יהדותותולדותישראל

היסטוריהשלהספורטהבינלאומי

--76.5

היסטוריהשלהספורטוהחינוךהגופניהיהודי/

ישראלי

--1816.8

52.61211.2סוציולוגיה

34181211.2ספורט

10.510.9פילוסופיה

2714.354.7פסיכולוגיה

115.865.6פעילותגופנית

136.998.4פעילותגופניתמותאמת

2110.9קינזיולוגיהוביומכניקה

52.610.9מתודולוגיה

43.7--בריאות

21.9--פעילותגופניתבגילהמבוגר

188100107100סךהכול*מאמריכוללהיותמסווגביותרמתחוםדעתאחד



ההשתייכות המוסדית של המחבריםמאהשבעיםוארבעהמחבריםפרסמואתעבודותיהםבכתבהעתבשנים2000–2013.זהו1991 השנים בין ב"בתנועה" מאמרים שפרסמו המחברים למספר בהשוואה ניכר גידול

המאמרים שמספר פי על אף חל המחברים במספר הגידול .)2000 ומילר, )לידור ו-1999

בשתיהתקופותהואכמעטזהה.ממצאזהמעיד,אולי,עלהצורךהגדלעםהזמןבעבודת

מדעי השוניםשל בתחומיהדעת ועשייתמחקרים כתיבתמאמרים לצורך הנדרשת צוות

הספורטוהתנועה.נראהשעבודתצוותבןכמהחוקריםהיאחיוניתכיום,וישבהכדילייעל

אתתהליךהעבודההמחקריתואתכתיבתתוצריה.

לוח 2:

המחברים לפי השתייכותם המוסדית

שנות 2000–2013שנות 1991–1999השתייכות מוסדית

מס'

המחברים*

אחוז מכלל

המחברים

מס'

המחברים*

אחוז מכלל

המחברים

המכללהלחינוךגופני

ולספורטע"שזינמן

5257.7410862

מכוןוינגייטלחינוך

גופניולספורט

1313.6831.7

88.422615אוניברסיטאותבארץ

33.16158.6מכללותבארץ

11.0531.7בתיספר

55.2653בתיחולים

66.3295אוניברסיטאותבחו"ל

77.3753אחר)משרדהחינוך(

95100174100סךהכול*כלמחברנספררקפעםאחת

המחברים מכלל שכ-60% מגלה המוסדית השתייכותם לפי המחברים התפלגות ניתוח

של והמחקר ההוראה סגל עם נמנים 2013–2000 בשנים ב"בתנועה" הופיעו שמאמריהםשעלה לממצא דומה זה ממצא .2 בלוח לראות שניתן כפי בוינגייט, האקדמית המכללה

מניתוחההשתייכותהמוסדיתשלהמחבריםשפרסמומאמריםב"בתנועה"בשנים1991–1999–57%מכללהמחבריםנמנהעלסגלהמכללההאקדמיתבוינגייט)לידורומילר,2000(.בנוסף,כ-9%מכללהמחבריםשפרסמומאמריםבכתבהעתבשנים2000–2013נמנועםסגלשלמכללותאחרותבארץ.נתוןזהמראהעלגידולבמספרהמחבריםמהמכללותהאחרות

בהשוואהלייצוגםבניתוחהשנים1991–1999)כ-3%;לידורומילר,2000(.מספרהמחבריםממכוןוינגייטלחינוךהגופניולספורטפחתבשנים1991–1999ו-2000–2013)כ-14%ו-3%,



בהתאמה(,ואילומספרהמחבריםהנמניםעםסגלהאוניברסיטאותבישראלגדלבתקופות

שלמחברים בתרומתם עלייה על מלמדים אלו ו-15%,בהתאמה(.ממצאים )כ-8% הללו

שנמניםעםמוסדותאקדמיים–אוניברסיטאותומכללות–לכתבהעת.

מחברי המאמרים לפי מגדר בתחומי הדעת השוניםשישיםוארבעהאחוזיםמכללהמחבריםהםגברים)ראהלוח3(.ממצאזהדומהלממצא

ב"בתנועה" מאמרים שפרסמו המחברים מכלל 60% :)2000( ומילר לידור ידי על שדווחבשנים1991–1999היוגברים.

התפלגותזושלגבריםונשיםלפימגדרבאהלידיביטויאףבתחומיהדעתהשונים.לצורך

ניתוחזהחילקנואתהמאמריםלשתיקטגוריות)בהתבססעלעבודתןשלטייטלבאוםושור,

1998(:מאמריםאמפיריים)מאמריםהמתבססיםעלמחקריםכמותיים,קריעלתהליכיםשלאיסוףנתוניםוניתוחםבמבחניםסטטיסטיים(ומאמריםעיוניים)מאמריםהמתבססים

עלסקירתספרות(.

לוח 3:

התפלגות המחברים לפי מגדר

שנות 2000–2013שנות 1991–1999מגדר

מס'’

המחברים

אחוז מכלל

המחברים

מס'’

המחברים

אחוז מכלל

המחברים

6063.211164גברים

3536.86336נשים

95100174100סךהכול

מאמרים אמפיריים. ניתוחהמאמריםהאמפירייםגילהשמאמריםבשניתחומידעת–ספורט

ובריאות–נכתבורקעלידיגבריםבשנים2000–2013)ראהלוח4,חלקא(.אףלאמאמראחדנכתבעלידינשיםבתחומידעתאלובשניםשעליהןנערךהניתוחהביבליומטרי.עםזאת

ישכמהתחומידעתשבהםשיעורהנשיםגבוהמשיעורהגבריםשכתבומאמריםאמפיריים

בשניםאלו:חינוךגופני)כ-58%נשיםלעומתכ-42%גברים(,פסיכולוגיה)כ-71%נשיםלעומת

כ-29%גברים(,פעילותגופנית)כ-57%נשיםלעומתכ-43%גברים(ופעילותגופניתמותאמת

)75%נשיםלעומת25%גברים(.בתחוםדעתאחד–התנהגותמוטורית–שיעורהגבריםשכתבומאמריםגבוהמשיעורהנשים)כ-53%גבריםלעומתכ-47%גברים(.בתחומידעת

כמוסוציולוגיהומתודולוגיהתרומתנשיםוגבריםנמצאהשווה.



לוח 4:

התפלגות המחברים לפי מגדר בתחומי הדעת השונים

א. מאמרים אמפיריים

שנות 2000–2013שנות 1991–1999תחום הדעת

נשיםגבריםנשיםגברים

אחוז מס'’אחוז מס'’אחוזמס'’אחוזמס'’

----2376.7723.3אנטומיהופיזיולוגיה

----1257.1942.9הוראה

----666.7333.3הכשרהמקצועית

1041.61458.3853.3746.7התנהגותמוטורית

----758.3541.7חינוך

חינוךגופניוהוראתהחינוךהגופני

1372.2517.81142.31557.7

יהדותותולדותישראל

457.1342.9----

היסטוריהשלהספורטהעולמי

--------


ישראלי

--------

550550350350סוציולוגיה

--2564.11435.98100ספורט

------1100פילוסופיה

2367.61132.4228.6571.4פסיכולוגיה

1477.8422.2342.8457.2פעילותגופנית

פעילותגופניתמותאמת

1058.8741.2325975

קינזיולוגיהוביומכניקה

583.3116.7----

450450150150מתודולוגיה

--5100----בריאות

פעילותגופניתבגילהמבוגר

----4100--



ב. מאמרים עיוניים

שנות 2000–2013שנות 1991–1999תחום הדעת

נשיםגבריםנשיםגברים

אחוזמס'’אחוזמס'’אחוזמס'’אחוזמס'’

--1100----אנטומיהופיזיולוגיה

--------הוראה

--------הכשרהמקצועית

150150התנהגותמוטורית

--------חינוך

981.8----חינוךגופני

יהדותותולדותישראל

----110011

היסטוריהשלהספורטהעולמי

----14100--


ישראלי

----1493.316.7

981.8218.2----סוציולוגיה

--1100ספורט

--2100----פילוסופיה

133.3267.7133.3266.7פסיכולוגיה

150150פעילותגופנית

פעילותגופניתמותאמת

133.3267.7133.3266.7

קינזיולוגיהוביומכניקה

----2100--

----מתודולוגיה

--3100----בריאות

פעילותגופניתבגילהמבוגר

----110011

הממצאיםשעלומהניתוחהביבליומטרישלהתפלגותגבריםונשיםשמאמריהםהאמפיריים

הופיעובכתבהעתבשנים1991–1999)לידורומילר,2000(שוניםמעטמהממצאיםשעלו,1999–1991 בשנים .2013–2000 בשנים שפורסמו המאמרים של הביבליומטרי מהניתוחמתוך15תחומידעת12מיוצגיםעלידיגבריםיותרמאשרעלידינשים.למשל,כ-77%מן



המחבריםהםגבריםבתחומיםכמואנטומיהופיזיולוגיהופעילותגופנית,ולמעלהמ-83%

במקצועות גם וביומכניקה. קינזיולוגיה כמו דעת בתחומי גברים הם המחברים מכלל

מתחומימדעיהחברהוההתנהגותישלגבריםיתרוןמספריעלנשים.

בשנים2000–2013פורסמומאמריםאמפירייםרקבעשרהתחומידעת.בשניםאלומספרהמחברותהיהגדולממספרהמחבריםבארבעהתחומידעת,וכןמספרהמחבריםהיהגדול

ממספרהמחברותבארבעהתחומידעת,ובשניתחומיםהייתההתפלגותהמחבריםזהה.אף

עלפישמספרהמחברותנמוךבהרבהממספרהמחברים,הןבשנים1991–1999והןבשנים2000–2013,נראהשייצוגהנשיםבכמהתחומידעתשנכללובכתבהעתבשנים2000–2013היהגבוהמייצוגםבתחומיהדעתבשנים1991–1999.התפלגותהמיניםכפישהיאמוצגתבניתוחזהאינהמעידהבהכרחדווקאעלהבדליםביןנטייתגבריםלנטייתנשיםלחקור

בתחומידעתמסוימיםולפרסםאתעבודותיהם,אלאעשויהלבטא,במידהמסוימת,את

התפלגותמספרהנשיםוהגבריםהפועליםבאקדמיהובמכללותבתחומיםהשונים.

כפי ,2013–2000 בשנים דעת תחומי ב-11 נכתבו עיוניים מאמרים עיוניים. מאמרים

יותר גבוה ייצוג היה לגברים אלו דעת תחומי 11 מתוך ב. חלק ,4 בלוח לראות שניתן

ובחינוך )כ-67%( מותאמת גופנית בפעילות )כ-67%(, בפסיכולוגיה רק תחומים. בתשעה

)כ-82%(עלהמספרהמחברותעלזהשלהמחברים.גםבניתוחהביבליומטרישל הגופני

פורסמו עיוניים שמאמרים נמצא 1999–1991 בשנים ב"בתנועה" שפורסמו המאמרים

במספרקטןשלתחומידעת)חמישה(לעומתמאמריםאמפירייםשפורסמוב-15תחומים

בשנים ב"בתנועה" העיונייםשפורסמו מניתוחהמאמרים עולה עוד .)2000 ומילר, )לידור

1991–1999,ובדומהלניתוחהמאמריםשפורסמובכתבהעתבשנים2000–2013,ש-67%מכללהמחבריםהיונשיםבשניתחומיהדעת:פסיכולוגיהופעילותגופניתמותאמת.

מספר המחברים למאמר לפי תחומי דעתמרביתהמאמריםשפורסמוב"בתנועה"בשנים2000–2013נכתבועלידימחבראחד)47%מכללהמאמרים(אושניים)37%מכללהמאמרים(.בנוסף,11%מכללהמאמריםפורסמו

עלידישלושהמחברים,4%עלידיארבעהמחבריםו-1%עלידיחמישהמחברים.ממצאים

בכתב שפורסמו שלהמאמרים הביבליומטרי מהניתוח שעלו לממצאים למדי דומים אלו

העתבשנים1991–1999)לידורומילר,2000(:43%מכללהמאמריםפורסמועלידימחבראחד,29%מכללהמאמריםפורסמועלידישנימחברים,ו-20%מכללהמאמריםנתרמועל

ידישלושהמחברים.רק6%מכללהמאמריםנתרמועלידיארבעהמחברים.

פורסמו 5מציגאתממוצעימספרהמחבריםלמאמרבתחומיהדעתהשוניםשבהם לוח

מאמריםבשנים2000–2013,ולשםהשוואהגםבשנים1991–1999.מלוח5עולהשבעשרה2000–2013ממוצעיהמחברים פורסמומאמריםבשנים )מתוךה-16(שבהם דעת תחומיהםביןאחדלשניים.בשלושהתחומידעת,ממוצעיהמחבריםלמאמרהםיותרמשניים:שעלו לממצאים דומים אלו ממצאים המבוגר. בגיל גופנית ופעילות ספורט גופני, חינוך



מהניתוחהביבליומטרישלהמאמריםשנכללוב"בתנועה"בשנים1991–1999)לידורומילר,2000(:בשמונהתחומים)מתוךה-15(ממוצעהמחבריםלמאמרהואכשנימחברים.מספר

זהמייצגמאמריםהןממדעיהחברהוהןממדעיהחיים.

לוח 5:

ממוצע מחברים למאמר על פי תחומי הדעת

שנות 1991–1999תחום הדעת

מס' מחברים

למאמר )ממוצע(

שנות 2000–2013

מס' מחברים

למאמר )ממוצע(


-1.7הוראה

-2הכשרהמקצועית


-2.14חינוך

2.172.5חינוךגופני

1.21יהדותותולדותישראל

1.37-היסטוריהשלהספורטהעולמי

היסטוריהשלהספורטוהחינוךהגופניהיהודי/ישראלי

-1.25

21.4סוציולוגיה

1.92.2ספורט

11פילוסופיה


1.81.8פעילותגופנית


32קינזיולוגיהוביומכניקה

2.52מתודולוגיה

2-בריאות

2.5-פעילותגופניתבגילהמבוגר

מספר המקורות הנכללים ברשימות הביבליוגרפיות במאמרים השונים הממוצעיםשלמספרהמקורותהנכלליםברשימותהביבליוגרפיותבמאמריםהשוניםלפי

השוואה )לשם 6 בלוח מוצגים 2013–2000 בשנים ב"בתנועה" שפורסמו הדעת תחומימוצגיםגםהממוצעיםשלמספרהמקורותהמופיעיםבמאמריםהשוניםלפיתחומיהדעת

שנכללוב"בתנועה"בשנים1991–1999(.



לוח 6:

מספר המקורות למאמר על פי תחומי הדעת

שנות 1991–1999תחום הדעת

מס' מקורות למאמר

)ממוצע(

שנות 2000–2013

מס' מקורות למאמר

)ממוצע(


-35.7הוראה

-40.8הכשרהמקצועית


-40.1חינוך

37.166.6חינוךגופניוהוראתהחינוךהגופני

26.15יהדותותולדותישראל

56.5-היסטוריהשלהספורטהעולמי

היסטוריהשלהספורטוהחינוךהגופניהיהודי/ישראלי

-57.5

27.663.9סוציולוגיה

37.947.2ספורט

4647.5פילוסופיה


3274פעילותגופנית


25190קינזיולוגיהוביומכניקה

4664מתודולוגיה

77-בריאות

88-פעילותגופניתבגילהמבוגר

כפישניתןלראותבלוח6,קיימתשונותרבהביןהממוצעיםשלמספרהמקורותהנכללים

חמישה ישראל: ותולדות )יהדות דעת בשלושהתחומי למשל כך השונים. הדעת בתחומימקורותלמאמר;פעילותגופניתמותאמת:כ-110מקורותלמאמר;קינזיולוגיהוביומכניקה:או ישראל( ותולדות )יהדות ביותר הנמוכים הם המקורות מספרי למאמר( מקורות 190

הגבוהיםביותר)פעילותגופניתמותאמתוקינזיולוגיהוביומכניקה(לעומתמספרהמקורות

הנכלליםבתחומיהדעתהאחרים,המוצגיםבלוח6.עםזאתגםבשארתחומיהדעתניתן

ופיזיולוגיה באנטומיה העוסק הדעת בתחום למאמר מקורות 34 רבה: בשונות להבחיןאלו המבוגר.ממצאים בגיל גופנית בפעילות העוסק הדעת בתחום למאמר מקורות ו-88

שוניםמהממצאיםשעלובניתוחהביבליומטרישלהמאמריםשפורסמוב"בתנועה"בשנים

1991–1999)לידורומילר,2000(,ומוצגיםבחלקהימניבלוח6:ניתןלראותכיהתפלגותמספרהמקורותבתחומיהדעתהשוניםהיאדידומה.למשל,ממוצעהמקורותהגבוהביותר



ובפסיכולוגיה )40.1( בחינוך ,)40.8( מקצועית בהכשרה ,)46( במתודולוגיה נמצא למאמר

)39.7(.אמנםגםבפילוסופיהממוצעהמקורותהואמהגבוהיםביותר)46(,אךמדוברעל

מאמראחדבלבד.ממוצעהמקורותהנמוךביותרלמאמרנמצאבקינזיולוגיהובביומכניקה

.)25(

העת בכתב שפורסמו במאמרים שנכללו מקורות של יותר הגבוהים שהממוצעים ייתכן

1999–1991 בשנים שפורסמו במאמרים שנכללו לאלו בהשוואה 2013–2000 בשניםמשקפיםאתהעשייההמחקריתהרבהבארץובעולםבמדעיהספורטוהתנועההחלמתחילת

המסווגים מאמרים בעיקר המאמרים, מחברי ואילך(. ה-2000 )שנות השלישי המילניום

כסקירותספרות,שאפולהציגבעבודותיהםאתעיקריהממצאיםשעלובמחקריםקודמים

שנערכובתחומיהדעתהשונים.היותשניתןלזהותפריחהמחקריתברביםמתחומיהדעת

בהשוואה 2013–2000 בשנים שפורסמו במאמרים המקורות מספר ב"בתנועה", המוצגיםלהגביל ייתכןשכדאי זאת עם יותר. הרבה גדול הוא 1999–1991 בשנים לאלושפורסמואתמספרהמקורותהנכלליםברשימותהביבליוגרפיות,למעטבמאמריםעיוניים,ובעיקר

במאמריסקירה.

לוח7מציגאתהתפלגותהרשימותהביבליוגרפיותלפישפותבמאמריםשפורסמובשנים

2000–2013וגםבשנים1991–1999,לשםהשוואה.כ-70%מכללהציטוטיםהביבליוגרפייםשהופיעובמאמריםשפורסמובכתבהעתבשנים2013-2000הםבשפההאנגלית,וכ-30%

–בשפההעברית.גםבשנים1991–1999היומרביתהמקורותשנכללוב"בתנועה"בשפה)כ-86%(ורקכ-11%בשפההעברית.שפותאחרותכמעטשאינןמיוצגותבכתב האנגלית

עתזה.הצגתביבליוגרפיהבשפההאנגליתמאפשרתלקוראיכתבהעת,ובעיקרלסטודנטים

שבהם,להיחשףלספרותבין-לאומיתהכתובהבשפהמוכרת.

לוח 7:

התפלגות הרשימות הביבליוגרפיות לפי שפות

שנות 2000–2013שנות 1991–1999שפה

מס'

אחוז מכלל

הרשימה

מס'

אחוז מכלל

הרשימה

33711.71,23231.6עברית

2,49186.52,66368.4אנגלית

--351.2גרמנית

--170.6אחר

2,8801003,895100סךהכול



מסקנות והמלצות לקובעי המדיניות של כתב העת

בין ב"בתנועה" שפורסמו המאמרים של הביבליומטרי מהניתוח שהתקבלו הממצאים

השנים2000–2013מספקיםמידעעלהעשורהשניותחילתהעשורהשלישילהופעתושלכתבעתזה.מידעזהעשוילסייעלחבריהמערכתשל"בתנועה"בעיצובהמדיניותהעתידית

שלו.להלןמסקנותוהמלצותלקובעיהמדיניותשל"בתנועה":כתבהעת"בתנועה"מאפשרלחוקריםבישראללפרסםאתעבודותהמחקרשלהםבשפה

העבריתבמגווןרחבשלתחומידעת,הןבמדעיהחייםוהןבמדעיהחברהוההתנהגותשל

מדעיהספורטוהתנועה.גםבעשורהשניובתחילתהעשורהשלישיהשכילכתבהעתלשמור

עלמגווןרחבשלתחומידעת,מאפייןשאפייןאותוגםבעשורהראשוןלהופעתו.מומלץ

למערכתכתבהעתלהמשיךבמגמהזוולכלולמגווןרחבשלתחומידעתגםבעתיד,שכן

ומופיע והתנועה הספורט במדעי שעוסק בישראל היחיד עדיין הוא "בתנועה" העת כתב

בקביעות,פעמייםבשנה.

בעשורהראשוןלהופעתכתבהעתלאהיובוכמעטמאמריםשעסקובהיסטוריהשלהספורט

בהיבטים שעסקו מאמרים כ-25 זאת לעומת אחרות. ובמדינות בישראל הגופני והחינוך

ובהיבטיםשוניםשל הגופניהיהודי/ישראלי והחינוך שוניםשלההיסטוריהשלהספורט

השלישי העשור ובתחילת השני בעשור מופיעים הבין-לאומי הספורט של ההיסטוריה

להופעתכתבהעת.תחומידעתאחרים)כמופילוסופיהופעילותגופניתבגילהמבוגר(כמעט

שאינםמיוצגיםהןבמהלך2000–2013והןבמהלך1991–1999.ממצאיםאלויכוליםלשרתאתחבריהמערכתשלכתבהעתבבואםלבחוןאתנקודותהחוזקוהחולשהשלכתבהעת.

למשל,אםמספרקטןשלמאמריםמייצגתחוםדעתמסוים,יכוליםחבריהמערכתליזום

פעולותשתסייענהבהגדלתייצוגושלתחוםהדעתכמולמשלפנייהלחוקריםמתחוםזה

שיגישומאמריםלכתבהעתאופנייהלחוקרשישמשעורךאורחולערוךחוברתשתתמקד

בנושאזה.בנוסף,יכוליםחבריהמערכתלאתרתחומידעתשאינםמיוצגיםלחלוטיןבכתב

העת)לדוגמהגנטיקהוספורט(ולפנותלחוקריםשיגישולמערכתמאמריםבתחוםדעתזה.

מרביתממחבריהמאמריםהמופיעיםבכתבהעת"בתנועה"משתייכיםמוסדיתלמכללה

בשנים העת בכתב הופיעו שמאמריהם המחברים מכלל )כ-57% בוינגייט האקדמית

1991–1999וכ-60%מכללהמחבריםשמאמריהםהופיעובובשנים2000–2013(.עלחבריאקדמיים למוסדות המשתייכים המחברים מעגל בהרחבת מאמצים להשקיע המערכת

)אוניברסיטאותומכללות(אחריםולארקלמכללההאקדמיתבוינגייט.תהליךזהיאפשר

אקדמיה אנשי בקרב יוקרתו את ולהעלות העת כתב של האקדמית רמתו את להשביח

)ראה:לידורומילר,;20002013al.,etPapaioannou(.המלצהזומתבססתהןעלממצאיהניתוחהביבליומטרישלהעשורהראשוןוהןעלזהשלהעשורהשניותחילתהעשורהשלישי.

למעלהמ-50%מהמאמריםשפורסמוב"בתנועה",הןבשנים1991–1999והןבשנים2000–2013,נכתבועלידייותרממחבראחד.נראהשקייםשיתוףפעולהרבביןכמהמחברים

ביןמחברים,שכןהואעשוי זה במאמראחד.עלמערכתכתבהעתלעודדשיתוףפעולה



להשביחאתעבודתהמחקרוהעשייהשלחוקריםבמדעיהספורטוהתנועה.

בכתב שהופיעו השונים במאמרים הביבליוגרפיות ברשימות הנכללים המקורות מרבית

העת,החלמהיווסדו,הםבשפההאנגלית.דברזהמאפשרלאלומקוראיכתבהעתשאינם

להמשיך המערכת חברי על בין-לאומית. לספרות להיחשף הלועזית בספרות מעודכנים

האנגלית, בשפה מקורות במאמריהם הביבליוגרפיות ברשימות לכלול כותבים ולעודד

בעיקר,כדילאפשרלסטודנטיםהקוראיםמאמריםב"בתנועה"להעשיראתהידעהראשוני

שלהםולהיחשףלכתביעתנוספים)ששמותיהםמצויניםברשימותהביבליוגרפיותהנכללות

במאמרים(,שמהםיוכלובעתידלאתרמאמריםלקריאה.



רשימת המקורות

טייטלבאום,ר.,ושור,ד.)1998(."האמנםמגמותב"מגמות"?!יד לקורא, ל"א, 69-59.

לידור,ר.,ומילר,א.)2000(."בתנועה–כתבעתלמדעיהחינוךהגופניוהספורט":ניתוחביבליומטריוסיכוםשל)כמעט(העשורהראשון.יד לקורא, ל"ג,51-41.

Lidor,R.,Miller,U.,&Rotstein,A.)1999(.Isresearchonagingandphysicalactivity reallyincreasing?Abibliometricanalysis.JournalofAgingandPhysicalActivity, 7,182-195.

Papaioannou, A. G., Machaira, E., & Theano, V. )2013(. Fifteen yearsof publishing in English language journals of sport and exercisepsychology: authors’ proficiency in English and editorial boardsmake a difference. International Journal of Sport and ExercisePsychology, 1, 1-10.

Massengale, J.D.,&Swanson,R.A. )1996(.Thehistory of exercise andsportscience.Champaign,IL:HumanKinetics.

Shulman,S.,&Margalit,M. )1985(.Evaluationofresearchtrendsinspecialeducationjournals)1979-1982(.StudiesinEducationEvaluation, 11,

75-81.

בתנועה, כרך י חוברת 4, תשע"ג — 2014 416

ברוך פורמן

זה לא רק ספורט — פעילותה של הסתדרות מכבי ארץ ישראל בקרב העולים בשנותיה הראשונות של המדינה

ברוך פורמן

תקצירבשנים1960-1946קיימההסתדרותהמכביפעילותרבהבקרבהעוליםלארץ.לפעילותזוכמהגורמים,

כגוןהרצוןלחזקאתכוחושלהארגוןומאבקיםעםארגוניספורטאחריםשפעלובקרבהעולים,בעיקר

זהשלהפועל.מאבקיםאלההיופוליטייםבעיקרםאךגלשוגםלתחוםהספורט.בניגודלהתאגדות

הפועל,שעיקרפעילותהבקרבהעוליםהייתהספורטיבית,כללהפעילותההספורטיביתשלהסתדרות

המכביגםניסיונותלהעלותקבוצותשלצעיריםעלהקרקעכדיליישבאתהארץולהקיםבהנקודות

התיישבותחדשות.

תארנים:ספורט,מכבי,קליטתעלייה1960-1946.

העשורהראשוןלמדינהxבכללוהשנים1952-1948בפרטהיומןהחשוביםביותרבתולדותולאחרמכן, ערב, כדילהדוףאתצבאות כלהמשאבים גויסו הציונותהמודרנית.תחילה

גלי ארצה. שעלו העולים רבבות את לקלוט המשאבים כל הופנו המלחמה, כשנסתיימה

העלייה,הרכבההאנושי,דרכיקליטתהודפוסיהיחסיםשהתגבשוביןהקולטיםלנקלטים

סרטטואתהמפההפוליטיתוהחברתיתשלמדינתישראלעדעצםהיוםהזה.פרקהזמן

נע זו בתקופה העולים מספר .1951 יולי עד 1948 מיולי היה בעלייה ביותר המשמעותי

ב-1948 נפש מ-650,000 גדלה בארץ והאוכלוסייה בחודש, נפש ל-31,000 10,000 ביןל-1,322,000נפשבמאי1951.1

עלייההמוניתזועוררהבעיותקשותבעיתוישלה,בהיקפהובהרכבה.עיתויהעלייההיה

בעייתיביותר.הקמתהמדינהגררהמלחמהעקובהמדם,שבההתמודדההמדינההצעירה

ביטוי לידי כלכליקשה,שבא נוסףמשבר עלהמלחמה קיומה. עצם על ערב צבאות עם

במחסורחמורבמזון,ביגוד,דיור,מקורותתעסוקהוכו'.גםהרכבהשלהעלייהעוררבעיותוחששותבקרבבני"היישובהוותיק".עיקרהחששנבעמהקשייםשאותםצפועםקליטתםשלעוליעדותהמזרחובעיקריהדותצפוןאפריקה.בנובמבר1951הוחלטעלתהליךמיון

בכל שנתגלו לעולים, הוותיקים בין הפערים את לצמצם הצליח לא הוא גם נוקשה,2אך

שנעשו הניסיונות כל והחברה.6 החינוך5 הפוליטיקה,4 הכלכלה,3 ובכללם החיים, תחומי

כדילהתמודדעםקשייםאלה,כגוןיצירתפתרונותדיוראומציאתמקורותתעסוקה,לא

הצליחולפתוראתהבעיותהרבותשהתעוררו.ניסיוןנוסףשנועדלהתמודדעםהמצוקות

והקשייםבראשיתשנותיהשלהמדינה,ושעדהיוםלאבאלידיביטויהןבמחקרההיסטורי

והןבמחקרהסוציולוגי,היההפעילותהספורטיביתבקרבהעולים.הפעילותהאינטנסיבית

417בתנועה, כרך י חוברת 4, תשע"ג — 2014

זה לא רק ספורט — פעילותה של הסתדרות מכבי ארץ ישראל

ארגון שהייתה הפועל", גופנית לתרבות "ההתאגדות ידי על נעשתה זה בתחום ביותרהספורטהגדולביותרבאותהתקופהוייצגהאתמפא"י,שהייתהאזמפלגתהשלטון,ואתמפלגותהפועליםהאחרות.7מאמרזהנועדאפואלהוסיףולמלאאתהחללשנוצרבתחוםזה

ולתאראתנושאהפעילותהספורטיביתשהפעילההסתדרותמכביבקרבהעוליםבשנותיה

הראשונותשלהמדינה—מטרותיו,היקפוומאפייניו.

הסתדרות מכבי א"י — פעילותה, מאפייניה ויחסה לעולים עד הקמת המדינה

צעדים ראשונים ועקרונות מנחים הסתדרותמכביא"יהיאאחדהארגוניםהציונייםשנוסדובארץישראלומהבודדיםששמרוזהלאורךהשניםכמעטעדלהקמתהמדינה.מראשיתדרכהפעלההסתדרות ייחודם על

הוא האחד הציר הלאומי: תפקידה הגדרת ידי על שהונעו צירים בשני כארגון מכביהחינוךהגופני,שמטרתוהייתהליצוראתהבריאותהפיזיתוהרוחניתהדרושהלהתחדשות

הלאומית,והצירהשניהיהעיצובהוויהלאומיתבתוךהיישובהיהודיבארץישראל.

ב-1906התארגנוצעיריםמעולירוסיהשגרוביפוואחדיםמצעיריהמקוםופנולד"רליאוכהן—עולהמקישינובשהיהרופאהגימנסיההרצליה—וביקשוממנולעזורלהםלהקים

קבוצתמתעמלים.ד"רכהןאסף500פרנקובהםקנהמכשיריהתעמלות:מקבילים,מתח,"עזרה"בנווה ניתןלהםמקוםלהתעמלבובחצרביתהספרשלחברת משקולותוכיו"ב.המתעמלים "אגודת נקראה הקבוצה מדריך. להם שימש בולגריה מעולי ובחור שלום,עוינות השם יעורר שמא שחשש משום "מכבי", לשם התנגד עוזיאל הרב לציון". ראשוןאצלהשלטונותהתורכיים.רקבשנת1912הוסבהשםל"אגודהלהתעמלותולספורטמכביביפו")תל-אביב(.ב-1911נוסדהאגודתמכביבירושלים,ובשנת1912נוסדואגודותמכביבמקומותאלה:בארטוביה,גדרה,זיכרוןיעקב,חיפה,נסציונה,עקרון,ראשוןלציוןורחובות.8התנועה של המגשים הפן מן והייתה בתל-אביב ב-1906 נוסדה בארץ מכבי הסתדרות

ביצירת אלא הלאומי הרעיון בהפצת לא תפקידה את ראתה ולכן הציונית, הלאומית

הכליםלהגשמתו.היאשאפהליצורבארץאתטיפוסהיהודיהחדש,ומשוםכךהיאפעלה

באותםנושאיםשהיובעיניהחיונייםלהשגתהלאומיותהציוניתבמגווןמאפייניההסמליים

והמעשיים.היאפעלהלהשרישאתהשימושבשפההעבריתכשפתושלהיישובבחייהיום-

יוםגםבביתהספרוגםבתאטרון.בצדמאבקהבשפותדיבוראחרותהיאעסקהגםבהנחלת

הלשוןהעבריתבשיעוריערבשהנהיגה.היאנאבקהלמען"עבודהעברית"במושבותובעדשימושב"תוצרתהארץ".היאפעלהלקיומהשלהגנהעצמיתמפניפעולותאיבהשלהתנועההלאומיתהערביתושלפורעיםבשליחותעצמם.הכלילהשגתמטרותאלה,ליצירת"העבריפיזית החדש"והתחייההלאומית,היההגימנסטיקה,כלומרההתעמלות,כאמצעילבנייה

שלהגוףוכאמצעיחינוךלתעצומותהנפששדורשתהפעולההלאומית.


ברוך פורמן

מכבי בתקופת "היישוב" — פעילות ספורטיבית בצד מאבקים ספורטיבייםמעמדית אידאולוגיה רקע על ב-1926 'הפועל'" גופנית לתרבות "ההתאגדות הקמת עםופרישתרביםמחבריההסתדרותהכלליתשלהעובדיםמהסתדרותמכביהחלבהתהליך,

שגברעםהשנים,שלהתייצבותמוגדרתבתוךהמחנההאזרחיביישוב.תהליךזה,שהגיע

של הפעולה כיווני על השפיע העשרים, המאה של השלושים שנות בתחילת להשלמתו

בין איזון היה העשרים המאה של השלושים שנות תחילת עד למעשה, מכבי. הסתדרות

בנושאים פעילותה לבין והספורט הגופני החינוך בתחום מכבי הסתדרות של פעילותה

כללית, הסכמה הייתה שעליהם מדיניים בנושאים מכבי פעלה השנים באותן המדיניים.

והםלאהיומזוהיםעםזרםפוליטי.אתסיומהשלהתקופההזוניתןלראותבשנת1932

עםכינוסהשלהמכבייההראשונהבארץישראל.המכבייההייתהשיאושלהביטויהלאומי

בעשייהשלהסתדרותמכביארץישראלבתחומיהחינוךהגופניוהספורט.

שנת1932מסמלתגםאתכניסתהשלהסתדרותמכבילחייםהפוליטייםכחלק"מהחוגיםהתחברה היא ובכך מכבי, חברי ידי על ב" "ארגון הוקם שנה באותה האזרחיים".בנושאי פעלה היא הפועלים. בידימפלגות נתונה היישוביתשהייתה להנהגה לאופוזיציה

"ארגוןב"הפכההפעילותהביטחוניתשל היישוב,אלאשעםהקמת ההגנההעצמיתשלמכבילפעילותפוליטית.בדבבדעםפעילותהבתחומיהביטחוןהפכהמכבילהיותמעורבת

רוטנברג פנחס למינוי המאבק כגון היישוב, של נוספים פוליטיים בתחומים ויותר יותר

ב-1939להנהגתהוועדהלאומי.הסתדרותמכביגםהצטרפהל"האיחודהאזרחי"וניסתהאתכוחהבהקמתמפעליםכלכלייםובמתןשירותיםלחבריה,דוגמתקופתחוליםמכבי.

ציונית התעמלות כתנועת הרי פוליטית, כהתארגנות מכבי של ההצלחה חוסר לעומת

לאומיתנחלההסתדרותמכביהצלחהרבה.מכביהנהיגהתנועהשלספורטחובבים,אך

ההנהגההספורטיביתשלההייתהמקצועית.

הסתדרות מכבי בזמן מלחמת העולם השנייהבזמןמלחמתהעולםהשנייההקדימההסתדרותמכביאתההנהגההיישוביתבהחלטהעל

גיוסחבריהלצבאהבריטי.הישגמדיניחשובהיהלהסתדרותמכבישקיבלהאתהסכמת

"פלוגההמכבי",שכל רשויותהגיוסשלהצבאהבריטילגייסאתחבריהליחידהמיוחדתהחייליםוהמפקדיםבההיוחברימכבי.תרומהנוספתשלמכבילהתנהלותהממלכתיתשל

היישובהייתהדרישהשהציגהבמצעהלבחירותלכנסתישראלבשנת1944בבירורלהוציא

אתהחינוךמהשפעתהתנועותהפוליטיות,לבטלאתהזרמיםבחינוךולקבועזרםממלכתי

אחיד.היאגםדרשהלהקיםרשותממלכתיתלנושאחלוקתהעבודהבמקוםלשכותהעבודה

הנתונותלהשפעהמפלגתית.9

הסתדרות מכבי ופעולותיה למען קליטת העלייה הקמתהמדינהבמאי1948,גליהעלייההגדוליםשהחלולשטוףאתחופיהארץוהקשיים

שהתעוררובעקבותזהחייבואתהנהגתמכבילהתמודדעםבעיהזו.הטיפולבעוליםלא



זוהחלהבמכביהתארגנותבמישורשל זרלאנשימכבי.ראשיתובשנת1933.בשנה היה

עזרההדדית,שמטרתההייתהסיועלעוליםולחבריםבמצוקה.המצבששררבארץבתחילת

שנותהשלושיםדמהמאודלמצבששררבארץבתחילתשנותהחמישים.שניקשייםעיקרים

עמדובפניהעולים:א.מציאתמקומותדיור;ב.מציאתמקורותתעסוקה.ופנייה במושבות העולים של הושבתם היו אלה לבעיות מכבי הסתדרות של הפתרונות

לאגודותמכביבעריםכדישאלהימנוועדותשיטפלובעוליםויסייעולהםמבחינהכלכלית.

ייעודה את ראתה זו ועדה מכבי. הסתדרות של העלייה ועדת שוב הוקמה 1936 בשנת

העיקריבטיפולובסיועלעוליםחברימכביבעבודהחקלאיתובארגוןפלוגותעבודה.הוועדה

חדלהלפעולבשנת1937והוקמהמחדשבשנת1939בראשותיהודהמ'טוקטלי,חברותיקבמכביואדםבעלאמצעיםכלכלייםניכרים.המשרדטיפלבכ-400פניותשלעוליםחדשים

חברימכבי.כמוכןהוטלמסבשיעורגרושאחדלשנהעלחברימכביהבוגריםוחציגרוש

נועדלעזורלעולים,בעיקרלאלהשביקשוהלוואות. "מכביהצעיר".המס לשנהעלחבריבחודשדצמבר1939הופסקהפעילותהשלועדתהסיוע,ובמקומההוקמהמחלקהלכלכלה

ולסיוע.המחלקההחדשההחליטהעלמבצעאיסוףבגדיםמחברימכביועלשכירתדירהבת

4—5חדריםשבהיוכלולהתגוררבמשךתקופהמסוימתכ-40עולים.המשאביםהכספייםשעמדולרשותהסתדרותמכביהיומוגבליםביותר,וגםההתנדבותשלחבריההסתדרות

בתחומיםשוניםלאשיפרואתמצבםשלהעולים,ולכןהחליטההסתדרותמכבילהנהיג

"תוסיוע"בצורתבולשיוצמדלכלכרטיסכניסהלמפעליםשלהסתדרותמכבישאליהםנמכרוכרטיסים.לאחרשנת1941,שנתההתגייסותהמסיביתשלחברימכבילצבאהבריטי,

השיפורשחלבמצבהכלכלישלהמשקבארץישראלוהקמתהקרןהסוציאליתשלקופת

חוליםמכבי,ייפחתהצורךבטיפולבנושאהסיועלעולים,וזההפךלתחוםשוליעדלהקמתה

שלמדינתישראל.10אזחזרהטיפולבעוליםלהיותאחדהנושאיםהמרכזייםבסדריומהשל

הסתדרותמכבי.

המניעים לפעילותה של הסתדרות מכבי בקרב העולים בראשית שנותיה של המדינה

הגורמים להיחלשותה של הסתדרות מכבי והניסיונות לחזקה הסתדרותמכבינחלשהמאודבעקבותהתגייסותחבריהלצבאהבריטיולאחרמכןלצה"ל.אחדהביטוייםהבולטיםלכךהיהבתחוםהפוליטי.בבחירותלקונגרסהציוניהכ"בנכשלההסתדרותמכביכישלוןמוחלט.היאלאהצליחהלשלוחאפילונציגאחדמטעמהלקונגרס,

מצביעים מספר של המדד לכך. הדרוש הקולות מספר את להשיג הצליחה שלא מאחר

אלה בבחירות קיבלה מכבי הסתדרות .2,458 היה לקונגרס אחד ציר לבחירת הדרושים

רק1,323קולות,הרבהפחותממספרחבריההבוגרים.11בעקבותהכישלוןהוחלטבהנהגת

מכבילנקוטשורהשלפעולותשנועדולהגדילאתמספרחבריהתנועה,ביןהשארבאמצעות

פעולותהכנהשיתחילוכברבחו"לבטרםעלותהחבריםארצה,בעיקראלהשנמצאובמחנות


ברוך פורמן

העקוריםבגרמניה,12ובאמצעותהשתלבותבגוףפוליטיגדוליותר.מסקנהזוהובילהלמגעים

ביןהסתדרותמכבילהסתדרות"הציוניםהכלליים"לצורךהצטרפותהשלמכבילמפלגה,ואכןב-1באפריל1948נחתםבתל-אביבהסכםביןהסתדרותמכבילציוניםהכלליים.אחד

הסעיפיםבהסכםהתייחסלנושאהעלייה.בסעיףזההתחייבההסתדרותהציוניםהכלליים

"לעזור למכבי במילוי זכויותיו בשטח ההכשרה, שליחים לגולה, ארגון העלייה של חברי מכבי כמכבים ותגייס את תמיכת הציונים הכללים בעולם למטרות אלה".13

מיכאל הארגון מטעם שליח יצא ההסכם חתימת לאחר קצר זמן 1948 מאי בחודש

אייזנשטטר)ברזילי(למחנותהעקוריםבגרמניה.חברימכביבמחנותביקשוכברבסוףשנת

1946ובתחילתשנת1947כייגיעאליהםשליחמטעםמכבי.לשםכךהםפנולמנהלארגון

אלא בפריז, הג'וינט מהנהלת הדרוש המימון את בשבילם שישיג בבקשה במינכן הג'וינטשזודחתהאתבקשתם.14אייזנשטטרהגיעלגרמניה,ומידעםבואוהחללעסוקבפעילות

ספורטיביתוארגונית.אךעדמהרההואהועברמתפקידועלידיהנהלתהמשלחתהארץ-

המשיך זו פעילות עם בבד בד מינכן. ליד המעבר מחנה מפקד להיות ומונה ישראלית

אייזנשטטרלעסוקגםבעניינימכבי.עלכךתעידחליפתהמכתביםבינולביןהנהגתמכבי

ואת בגרמניה העקורים במחנות הספורט חיי את בפירוט תיאר הוא שבהם ישראל ארץ

הפעילותבסניפימכבישם.אייזנשטטרניסהלהפעילגםאתהשפעתוולהקלאתעלייתם

שלחבריהסתדרותמכביארצה.15

קושינוסףשהתעוררבעקבותהתגייסותםשלספורטאימכביהיהצמצוםמספרםשלסניפי

מכביבארץוירידהניכרתבמספרהספורטאיםהפעיליםחברימכבי.הדרךשבחרההנהגת

מכבילהתמודדעםבעיהזוהייתהלמלאאתהשורותבספורטאיםמקרבהעוליםופתיחת

סניפיםחדשיםשלמכביבמקומותשבהםהםהתיישבו:העריםהנטושות,מעברותויישוביוכוחות לקוםהמדינההפנתההסתדרותמכבימשאבים בשניםהראשונות ואכן פיתוח.16

רביםלפעילותבקרבהעולים)בכךאדוןבהמשך(.

"הך פטיש עלה וצנח" — הניסיונות של הסתדרות מכבי ליישב את הארץההתיישבות ניסיונות היו בעולים מכבי הסתדרות שגילתה הרבה להתעניינות נוסף מניע

פעלה מכבי הסתדרות הצעיר. מכבי חברי ידי על בעיקר נעשו הניסיונות ביצעה. שהיא

בשניתחומים:הראשון—הפעילותהגופניתוהחינוךהגופני,והשני—רצוןושאיפהלהשגתמטרותלאומיות-ציוניות,ביןהשארבאמצעותהכשרתםשלחברימכבילהתיישבותועלייה

עלהקרקע.ב-26בדצמבר1948התכנסבתל-אביבהקונגרסה-10העולמישלמכבי.אחת

הבעיותשנדונובקונגרסזההייתהבעייתההתיישבות.הדובריםבקונגרסציינואתהירידה

שחלהבפעולותההתיישבותשנעשועלידיהסתדרותמכבי"המכבי לא מטפחת בהווה את

הקיימות מסגרות בהתיישבות את מטרתם להגשים לחבריה כלים המאפשרים אותם וספק אם גם בעתיד יעלה בדעתה להקים כלים מעין אלה...".17

חבריההנהלהראובעוליםהחדשיםאתאלהשיוכלולמלאאתהשורותשהידלדלוולהמשיך

על עלייתה פרשת היא לכך בולטת דוגמה מכבי. הסתדרות של ההתיישבות מפעלי את



הקרקעשלקבוצת"הסוללים".של צעירים עשרות מכמה שהורכבה ההכשרה, מפלוגות אחת הייתה "הסוללים" קבוצתחברימכביהצעיר.חבריהקבוצההכשירואתעצמםלעלייהעלהקרקע.בשנת1948דחו

חבריהקבוצהשתיהצעותלהתיישב—האחתבאזוררמותנפתלי,והשנייהבאזורלטרון—

בנימוקכיהמקומותשהוצעולהםהםמשלטיםצבאיים,ולכןאינםמתאימיםלהתיישבות

חקלאית.בסופושלדברעלוחבריהקבוצהעלהקרקעברעננהוהקימובהמשקחקלאי,18

שבעה לישראל. ההגנה לצבא הקבוצה חברי ממחצית למעלה התגייסו מהרה שעד אלא

ואלהשנותרועלהקרקעעברותקופהקשה.לכןהוחלט נפלובמהלךהקרבות, מהםאף

"שאין לבנות את קבוצות ההתיישבות על נוער ישראלי בלבד בהנהגתהסתדרותמכבי

הצטרפו זו החלטה בעקבות עולה".19 נוער של קבוצות או גרעינים גם לצרף יש אלא

לקבוצתהסולליםבנינוערשעלוארצהמארצותהברית,חניכיתנועתהנוערהציוניותשם

מסדה,יהודההצעירוהדסההצעירה.20נוסףעלקבוצתהסולליםפעלובאותהתקופהעודשבעקבוצותהכשרהשלמכביבנקודותשונותבארץשמנומאותחברים.21

היחס לעולים-אנשי מכבי, "ראשונים תמיד אנחנו"בקונגרסהעולמיהעשירישלמכבינדוןבהרחבהנושאהעלייה.לבאיהקונגרסנמסרדיווח

עלהטיפולוהעזרהלעוליםחברימכבישעלוארצהעדפרוץמלחמתהעולםהשנייה.22כמוכן

התקבלהבקונגרסההצעהלהעבירלתל-אביבאתהמרכזהעולמישלהתנועהמלונדון,שם

הואפעלבתקופתמלחמתהעולםהשנייה.כדילערוךארגוןמחודששלהתנועהולהשאיר

חינוך הצעיר, מכבי התיישבות, עלייה, כגון שלה המהותיים בעניינים הטיפול את בארץ

ולספק "לתמוך זו: הייתה העלייה בנושא בקונגרס ההחלטהשהתקבלה וספורט.23 גופנילחברי התנועה את כל האמצעים הדרושים להתיישבות בישראל".24

חברי מכבי ערבים זה לזהשהיו בעיות העלייה, קליטת לתהליך שנלוו לבעיות היטב מודעים היו מכבי בהסתדרות

לאאפשראתהשתלבותםשל העלייההאדיר לאומיות.קצב לבעיות והפכו נחלתהפרט

דיורבשבילם.הסתדרותמכבי ובחייהיום-יוםוהקשהמציאתפתרונות העוליםבעבודה

את להקל כדי העולים. במחנות ונמצאו ארצה שעלו לחבריה ובראשונה בראש דאגה

קליטתםבארץהוחלטלהדקאתהקשרביןסניפימכביבחו"ללביןהנהגתמכביבארץ,ולא מאורגנות בקבוצות מכבי הסתדרות חברי של ארצה עלייתם את לאפשר כדי וזאת

בעיקר והפנייתם מחד הלאומיות הקליטה למסגרות הכוונתם תוקל ובכך כבודדים,

לקבוצותההכשרההחקלאיתשלמכביהמתעתדותלעלותעלהקרקעמאידך.

בעיהנוספתהקשורהלקליטתםשלהעוליםחברימכביבארץנבעהמאי-הבהירותבאשר

של מגישתם הן נבעה זו עמימות קליטתם. בתהליכי לטפל האמורים ולמוסדות לגופים

מרכז כגון השונים, מכבי מוסדות בין התיאום מחוסר והן לעולים הלאומיים המוסדות

בהסתדרות לחברה הפכה ישראל בארץ מכבי הסתדרות ישראל. מכבי או העולמי מכבי


ברוך פורמן

בחודש בקרלסבאד שהתכנס היהודיות ההתעמלות אגודות של בקונגרס העולמית מכבי

אוגוסט1921בהשתתפותמשלחותמכבימאוסטריה,בולגריה,יוגוסלביה,מצרים,פולניה,

שפעלו מכבי לסניפי העולמית מכבי הסתדרות בין הגומלין יחסי ושווייצריה. תורכיה

פעל מכבי של הישראלי הסניף גם השנים. במשך ומורדות עליות ידעו השונות בארצות

לעתיםבניגודלהחלטותשהתקבלובמרכזמכביהעולמי.החומרהתיעודיבנושאזהמועט

לא רביםמסניפימכבישפעלובארצותהשונות .1 דוגמאות: להלןשתי ביותר. ומצומצםהשתמשובשם"מכבי"לציוןפעולתםאלאבחרולפעולבשמותאחריםכגון"הכוח"או"בר-כוכבא";2.במכבייההשנייהשהתקיימהבתל-אביבבשנת1935התעוררהמחלוקתקשהביןמרכזמכביהעולמילהסתדרותמכביבארץישראלבדברשיתופםשלספורטאיבית"רבמכבייה.ראשימכביבארץפעלובניגודלהחלטהשהתקבלהבמרכזמכביהעולמיועלידי

הלורדמלצ"טומנעובסופושלהוויכוחאתהשתתפותםשלספורטאיבית"רבמכבייה.25ומפלגות מפא"י של הפוליטית מההשפעה נבע מכבי בהסתדרות שהתעורר נוסף חששהפועליםשלהעוליםעלהעוליםומחלוקתהמשאביםהכספייםלפימפתחמפלגתישאפיינה

אתהעבודהבמדורהקליטהשלהסוכנותהיהודית,אותוגוףשטיפלבקליטתםשלהעולים

ולתנועהעצמה, לציבורהעוליםחברימכבי ראובכךסכנה בארץ.חבריהסתדרותמכבי

מפא"י(. )בעיקר האחרות המפלגות לטובת העולים חבריה בקרב ההגמוניה את שתאבדשל הקליטה במדור מטעמם נציגים לשלב מכבי בהנהגת דרשו זו בעיה על להתגבר כדי

הסוכנותהיהודית.הצעותנוספותשהועלוכדילהקלאתקליטתםשלחברימכביבארץהיו

אלה:לסייעלחבריםבאותםתחומיםשמדורהקליטהשלהסוכנותהיהודיתלאטיפלבהם,כגוןהכשרתםהגופנית,הדרכהוהסברבעיקרבקשרלעזרהשהםזכאיםלקבלמהמוסדות

משל ולקליטה לעלייה מדור להקים מכבי בהסתדרות הוחלט כך לשם וכו'. הקולטיםחברי על עדכני מידע מהם ויקבל העולים ברחבי מכבי סניפי עם בקשר שיעמוד עצמם,

טיפל כן כמו ארצה. בואם עם מיד קשר אתם וייצור לישראל לעלות המתעתדים מכבי

המדורבמציאתעבודה,שיכוןומתןהלוואותלעוליםחברימכביודאגבמיוחדלחברימכבי

הוותיקיםוהצעיריםחברימכביהצעירכדישאלהיוכלולפעולולהשתלבכקבוצותמכביות

על שיעלו קבוצותהכשרה אותםבמסגרתשל לארגן יתאפשר כך הנוער. עליית במסגרתהקרקע.בפעילותזושולבוגםקורסים,הרצאותוקרןלעזרהכספית.26

העיסוקבעלייהתפסמקוםחשובגםבדיוניהקונגרסהעולמיה-11שלמכבי,שהתקיים

בתל-אביבבחודשאוקטוברשנת1950.לבאיהקונגרסנמסרדיווחעלפגישהשהתקיימה

בחודשספטמברביןחבריהנהלתהסתדרותמכבילזלמןשזר,שהיהאזממלאמקוםיו"רהרב- הפעילות את לפניו ההנהלה חברי הציגו פגישה באותה היהודית. הסוכנות הנהלת

גוניתשנעשיתבסניפימכביבחו"ל,ושכלמטרתהלעורראתהנוערהיהודילעלותלארץ.27"הסובלים מתסביך של בגולה הנוערהיהודי לבני בדיוניהקונגרס מקוםמיוחדהוקדש

פחד ואנטישמיות. רק באמצעות הספורט ניתן להילחם בתסביך זה ולהביא נוער יהודי

הסתדרות "כי הייתה: קונגרס באותו שהתקבלה הראשונה ההחלטה למולדתו".28 חזרה

זכותו של כל מכבי באשר הוא לעלות לישראל ולהצטרף המכבי תמשיך להיאבק בעד



לבוני הארץ ומגיניה".29

הסתדרות של החמישית האירופית הוועידה בלונדון התכנסה 1951 בפברואר וב-4 ב-3

מכבי.ביןהשארעסקההוועידהבמצבהחדששנוצרבעקבותהקמתהמדינה.ציריהוועידה

החליטולהכריזעל"צ'רטר"חדשהנובעמהקמתהמדינהוהמיועדבעיקרלבניהנוערהיהודיהנמצאיםבכלהעולם.בצ'רטריושםדגשעלהעלייהלארץ.כדילהשיגמטרהזוישלבואבדבריםעםהארגוניםהציונייםכדישאלהיקבלוהחלטהמתאימהברוחזובקונגרסהציוני

הבא:"...יש להביע היטב את הצורך בפני המוני בני הנוער היהודי ביחסם כלפי הציונות בכלל ומדינת ישראל בפרט..."30

באותוחודשהתכנסההוועדההארציתשלהסתדרותמכביבארץוקיבלהכמההחלטות.

של ארצה עלייתם את בברכה מכבי מקבלת "ההסתדרות כי שם נקבע העלייה בעניין

המוני מכבים מהגולה ומביעה את תקוותה כי הם יקלטו במהרה בחיי הארץ ויימצאו

את דרכם להרחבת שורות המכבי במדינה".31מהחלטהזועולותשתימסקנותחשובות,

מעורבות הייתה שבהם בארץ העולים של הקליטה תהליכי כל את למעשה שאפיינו

הסתדרותמכבי:1 מקרב. לחבריה ובראשונה בראש כוונה מכבי הסתדרות של העיקרית דאגתה

העולים.

2 בהתייחסותםלעוליםולעלייהראואנשימכביאתהצדהלאומישלההשתלבות.

ובפעילותה במכבי ההשתלבות של התנועתי הצד עם בבד בד הארץ בבניין

חברי עצמם את העמידו למשל כך חבריה. מספר ולהגדלת שורותיה לחיזוק

ולמעברות החדשים לעולים לעזור ויצאו היהודית הסוכנות לרשות מכבישנפגעובשיטפונותהקשיםשלחורףשנת32.1951

הסתדרות מכבי ופעילותה בקרב העולים

ניצנים ראשונים סניפימכביהראשוניםביישוביהעוליםהחלואתפעילותםבשנת1949.היואלההסניפים

חברי העולים לילדי כמועדונים הסניפים פעלו בתחילה וברמלה. )ג'בליה( עלייה בגבעתלאחר ספורט.33 מועדוני להיות הפכו הם כך אחר ורק אלה, מקומות בשני שישבו מכבי

לפתיחתםשל אינטנסיבית פעילות פתיחתםשלהסניפיםהאלההחלהבהסתדרותמכבי

סניפיםחדשיםבמקומותנוספיםשבהםישבוהעוליםחברימכבי.34

הוקמו 1951 בשנת הכדורגל. בענף הייתה העולים בקרב הספורטיבית הפעילות עיקר

קבוצותכדורגלמכביותמקרבהעולים,והוכשרומגרשיכדורגלברמלה,ביתדגן,לוד,עכו,

יפו,טבריהובארשבע.בנוסףננקטוצעדיםארגונייםבאותםמקומות,כגוןבחירתהנהלת

הסניףמקרבהעוליםוכו'.35תשומתלברבההוקדשהלפעילותהספורטיביתבקרבהעוליםהרביםשישבוביפו.תחילתו

שלהסניףביפוהייתהכ"אגודתבת"שלמכביתל-אביב,אךלאטלאטהתרחבהפעילותוומספרהספורטאיםבוגדלעדשלבסוףהואהפךלהיותסניףעצמאילכלדבר.בשנת1952


ברוך פורמן

העמידהעירייתתל-אביבלרשותהסתדרותמכבישנימקומותביפושבהםניתןהיהלקיים

פעילותספורטיבית:האחד—אולםההתעמלותבביתהספרדג'אני,והשני—מגרשכדורגלשלביתהנוערשם.במכביקיווכיהפעילותבשנימקומותאלהתרכזאתארגוןהעולים

הרביםיוצאיבולגריהבעיר.36אולםההתעמלותשהועמדלרשותמכביאפשרגםאתהרחבת

הפעילותהספורטיביתשם,משוםשניתןהיהלקייםבופעילויותספורטיביותנוספותכגון

התעמלותוכדורעףבחודשיהחורף.37באותהתקופהעמדבראשהאגודההיפואיתהעסקן

אלברטקיוסומעוליבולגריה,אשרפעלללאלאותלהרחבתהפעילותבסניף,בשיתוףעם

הנהלתהסניף,שהייתהמורכבתגםהיאמעוליםחדשים.עיקרהפעילותבסניףהתמקדה

המיוחדת" "הליגה במשחקי השתתפה יפו מכבי של הכדורגל קבוצת הכדורגל. בענף

שהתקיימובמהלךהקרבותבמלחמתהעצמאותוהשיגהבהםאתהמקוםהשלישי.כמוכן

השתתפההקבוצהב"מפעלהעשרה"שאורגןעלידימרכזמכבילזכרםשלעשרהמספורטאיהארגוןשנפלוחלליםבמלחמתהעצמאות,והגיעהבולמשחקהגמראךהפסידהלקבוצת

מכביתל-אביב.כמוכןהשתתפהקבוצתהכדורגלשלהאגודהבמשחקיגביעהמדינהובכמה

וכמהמשחקיידידותעםקבוצותשונותברחביהארץ.בסניףפעלהגםקבוצתנוערבכדורגל,

שאףהיאהגיעהלהישגיםנאים.בנוסףהתקיימהביפופעילותספורטיביתבכדורסלשבה

השתתפובוגריםובנינוער,הןבמשחקיהליגההסדירים,הןבמסגרתאליפויותפנימיותשל

מכביוהןבמסגרתשלמשחקיידידות.כמוכןהתקיימהבסניףפעילותבשחייהובשחמט.38בראשית

שנת1955מנהסניףמכבייפוכ-800חברים.39אנשימכבייפוהקפידובאותןשניםלהדגיש

תמידאתזיקתםלציונותנוסףעלפעילותםהספורטיבית.עובדהזובאהלידיביטויבראשובראשונהבשמהשלהאגודה"אגודהציוניתלהתעמלותולספורטמכבייפו".40

בשנותהחמישיםהראשונותהתרכזהפעילותהשלהסתדרותמכביבשנינושאיםעיקריים:א.הפעלתםמחדששלסניפיםשהפעילותבהםנחלשהאוהופסקהדוגמתבנימינה,בתים,

עולים ישבו שבהם בארץ רבים במקומות נוספים סניפים של פתיחתם ב. ועוד; הרצליה

חדשיםדוגמתבאריעקב,ביתליד,מגדלגד,לוד,רמלה,טבריה,צפת,עכוועוד.לסניפים

בהם.41מלבד הפעילות להרחיבאת כדי הרגילה זו על נוספת כספית ניתנהתמיכה אלה

סניףמכביביפו,שהיההסניףהגדולביותרמביןסניפימכבישפעלובקרבהעוליםבראשית

שנותיהשלהמדינה,נפתחובראשיתשנותהחמישיםסניפיםנוספיםבמקומותשבהםישבו

העולים,כגוןבתים,בארשבע,ביתדגן,ביתליד,טבריה,כפראתא,לוד,מגדיאל,מחנה

דוד,עקיר)עקרון(,קרייתשמונה,קדימה,רמלה,נווהשלום)נתניה(ועוד.בפעילויותאלה

רבים.42לקראתסוףשנותהחמישיםשלהמאההקודמתהתרחבה נוער בני גם השתתפו

פעילותהשלהסתדרותמכביבקרבהעוליםוהוקמוסניפיםחדשים.דוגמהבולטתלכךהם

חמשתהסניפיםשנפתחובשנים1959-1958ביישוביהמועצההמקומיתגדרות.

בכפר מרדכי,שעלהעלהקרקעבשנת1950עלידיעוליםיוצאיאנגליה,סקוטלנדודרום-

התמקדה הפעילות .16-10 בגילאי נערים כ-30 הספורטיבית בפעילות השתתפו אפריקה,

בעיקרבכדורסלובשחייהבחודשיהקיץובהתעמלותבחודשיהחורף.

כ-30 בפעילות השתתפו ממצרים, עולים ידי על 1951 בשנת הקרקע על שעלה אביב, בכפר



ילדים.

במשגב דוב)זכרלדוב(,שעלהעלהקרקעבשנת1950עלידייוצאיתנועתהחירותואליהם

הצטרפואחרכךעוליםמעירקומרוסיה,השתתפובפעילותהספורטיביתכ-50בנינוער.

בכפר מישר,שעלהעלהקרקעב-1950עלידיעוליםמגרמניהומפולין,השתתפובפעילות

הספורטיביתכ-45בנינוער.

בפעילות השתתפו ממרוקו, עולים ידי על 1953 בשנת הקרקע על שעלה הדרום, בגן הספורטיביתכ-80ובנינוער.43

הסתדרות מכבי והמאבק להנחלת הלשון העברית בקרב העולים בראשית שנותיה של המדינה

בשנת1952הוקםביזמתמשרדהחינוךוהתרבותמוסדבשם"חברפעיליהלשוןוהתרבותהעברית".בראשועמדדודלוין,ועםחבריהוועדהארצינמנואישיםכדודשמעוני,פרופסור

שאקי,שלוםלוין,הרבטכורשואחרים.אלההיומטרות"החבר":1.להנחילאתהלשוןוהתרבותהעבריתבקרבהעוליםובמדינתישראל.

2.חברי"החבר"יתנדבולהנחלתהלשוןהעבריתבקרבהזקוקיםלכך. 3."החבר"יפעלבתיאוםמלאעםמוסדותהממשלהוהרשויותהמקומיותהעוסקות

בהנחלתהלשון.

4."החבר"יפעללגיוסאמצעיםכספייםלבנייתםולהפעלתםשלמבניתרבותבמקומותהזקוקיםלכך)בעיקריישוביעולים(.

5."החבר"יפעלליצירתקשריאחווהבקרבהאוכלוסייהבארץובעיקרביןהיישובהוותיקלביןהיישובהחדש.

"החבר"נבעכמובןמגליהעלייההגדוליםשהגיעולארץבתחילתשנות הצורךבהקמת"החבר"לכלארגוניהציבורבארץ, החמישים.כדילהשיגאתהמטרותהללופנוראשי

ובהםהסתדרותמכבי,שחבריהנרתמוברצוןלמפעלזה.44

הקורסים להנחלת הלשון העברית חברימכבישעלוארצהלמדובקורסיםלהנחלתהלשוןהעברית.הלימודיםהתקיימוביזמת

משרדהחינוךוהתרבות,המחלקהלהנחלתהלשוןוהסוכנותהיהודית—מחלקתהקליטה

עלית חרושת בית ליד בורכוב בשכונת העולות בית כגון שונים, במקומות הארץ ברחבי

רמות: לשלוש סווגו 37.הקורסים ג'ורג ברחובהמלך וביתהחלוצותבתל-אביב ברמת-גןבקורסים ללמוד היה אפשר באולפנים הלימוד בסיום ומשתלמים. מתקדמים מתחילים,

להכשרהמקצועיתבהנהלתחשבונותובפקידות.כמוכןניתנולמשתתפיםבקורסיםהכוונה

התקיימו והם חודשים חמישה היה הקורסים משך בארץ. קליטתם לסדרי בנוגע וייעוץ

בבוקרובערב.בשעותהבוקרהתקיימוהלימודיםמשעה8:00עד12:30שישהימיםבשבוע,להנחלת נוספים אולפנים .20:15—16:30 בשעות בשבוע, פעמים ארבע — הערב ובשעות


ברוך פורמן

הלשוןהעבריתפעלוגםבירושליםובקרייתמוצקין.חבריהסתדרותמכבימקרבהעולים

החדשיםנענולקריאתהנהגתםוהשתתפובקורסיםהללו.45

עולים ועלייה — המאבק לשינוי הגישה

ולעלייה—לטפלבהםכמקשהאחת דרישהלשינויבגישתהשלהסתדרותמכבילעולים

זוהיה נושאהדגלשלדרישה —עלתהלמעשהרקבשנותהשישיםשלהמאההעשרים.

הגבוה לעיטור 1984 בשנת שזכה ומי שוודיה במכבי מרכזי פעיל ,)Glueck( גליק דודפרי פרוגרמתי במאמר מכבי". "יקיר עיטור לחבריה— מכבי שמעניקההסתדרות ביותר

עטושפורסםבספרהיובללמכביטעןגליקכיהבעיההעיקריתשליהודיהתפוצותהיא

האנטישמיות,וכיהתחושהשממדיהקטנולאחרמלחמתהעולםהשנייהבשלהשואהובשל

הקמתמדינתישראלהיאמוטעיתוזמניתבלבד,משוםשהיאנובעתמנקיפותהמצפוןשל

אומותהעולםכלפיהיהודים.ההוכחהלכךהיאהתייצבותםשלעמיהעולםלצדהערבים

בפני סכר מהוות אינן הדת והמרת ההתבוללות תופעות גם המזרח-תיכוני. בסכסוך

האנטישמיות.

הארגוניים והמאמצים המשאבים כל הפניית הוא זו לבעיה היחיד הפתרון גליק, לדעת

שלהיהודיםלעידודהעלייהלארץישראל.בפעילותזוישלהסתדרותמכביתפקידמרכזי,

משוםשלזכותהעומדות50שנותניסיוןבמאבקיהעלהציונות.עלהסתדרותמכביללמוד

משגיאותיהבעברולהפנותאתעיקרמאמציהלטיפולבבניהנוערהיהודיבאשרהםכדי

להבטיחאתעתידהשלמדינתישראל.הדרךהיחידהלהשגתמטרהזוהיאעידודהעלייה

שלכולםלארץ.כמוכןעלהסתדרותמכביליזוםפעילויותמקדימותכגוןארגוןסיוריםשל

בנינועריהודימרחביהעולםבארץ,השתתפותבמכביותוכו'.כלהפעולותהללוייעשובדבבדעםפעילותספורטיביתשמפעילהמכביבהיותהארגוןהעוסקבפעילותספורטיבית.

הפעילותהספורטיביתנועדהלעצבטיפוסשלצעיריהודיחזקובריאוליצוראחווהלאומית

לביןאומותהעולם.בסופושלדברלאהתקבלה וביןהיהודים לביןעצמם ביןהיהודים

דרישתושלגליק,והסתדרותמכביהמשיכהלהפנותאתעיקרמאמציהלהעלאתספורטאים

לפעילות ולהפנותם במכביות, השתתפו שאלה אחרי בעיקר מחו"ל, מצטיינים יהודיםעלייתולארץשלטלברודי,ששיחק דוגמהבולטתלכךהיא ספורטיביתבקבוצותמכבי.

לקבוצות אירופה בגביע לזכייתה מרכזי שותף והיה תל-אביב מכבי בקבוצת כדורסל

אלופותבשנת1977.הייתהזוהפעםהראשונהשקבוצהישראליתזכתהבאליפותשלמפעל

אירופירשמיברמהזו.



סיכום

העשורהראשוןלקיומהשלמדינתישראל,ובעיקרבשניםהראשונות,התאפיינובגליעלייה

גדולים.העוליםהרביםשהגיעולארץנתקלועדמהרהבקשייםרבים,בכלתחומיחייהם.

קשייםאלהגרמובסופושלדברלהיווצרותהשל"ארץישראלהשנייה".הממסדהפוליטי,עלמגווןדעותיווהשקפותיו,גילהענייןרבבציבורהעולים,ששימשלופוטנציאלפוליטי-

ארגוני באמצעות השאר בין זו. מטרה להשגת פעולות של שורה נקט ולכן אלקטוראלי,

הספורט:הפועל,מכבי,בית"רואליצור,שמאחוריהםניצבוגופיםפוליטיים.מארבעתארגוניגישהממלכתיתשלפנייה גופניתהפועללשדר ניסתהההתאגדותלתרבות הספורטהללו

"צרה גישהמפלגתית ואליצור בית"ר,מכבי ייצגו ולעומתה כולו, העולים בציבור וטיפוליותר",ולפיהישלטפלבראשובראשונהבאותםעוליםהמזוהיםפוליטיתואידאולוגיתעםאותםארגונים.הסתדרותמכביהחלהלגלותענייןבעוליםחברימכביבעקבותהמכבייה

בארץ, ונותרו במכבייה להשתתף שבאו אלה, בעולים טיפול לצורך ב-1932. הראשונה

בזמןמלחמת גופים. כמה מכבי בעוליםשבאואחריהםהקימההסתדרות טיפול ולצורך

העולםהשנייהחדלוהגופיםהללומפעולתם.עםתוםמלחמתהעולםהשנייהופרוץמלחמת

העצמאותעברההסתדרותמכבימשברארגוניקשה,שנבעמהתגייסותםלצבאשלרבים

מחבריה.הדברגרםלירידהניכרתבמספרהפעיליםולהפסקתפעילותםשלסניפיםרבים.

גםהכישלוןהפוליטיהצורבשנחלההסתדרותמכביבשנת1946הביאלהיחלשותה.כדי

מכביאת הנהגת הפנתה עלשלמותהארגון, אלה,שאיימו קיומיות בעיות עם להתמודד

מאמציהלקליטתםשלהעוליםהחדשיםחבריהארגוןכברבעתקרבותמלחמתהעצמאות,

עלייה כגון ציונית, לאומית בפעילות והן ספורטיבית בפעילות הן לשלבם כוונה מתוך

ולימודמקצועבקורסים לימודהשפההעברית עלהקרקעבמסגרתשלקבוצותהכשרה,

של לפתיחתם מאמציה את מכבי הסתדרות הפנתה בבד בד זה. לצורך שנועדו מיוחדים

סניפיםחדשיםבמקומותשבהםהתיישבוהעולים.הסניףהגדולביותר,שמנהמאותעולים,

היהשלמכבייפו.הנהלתהסניףומאותהספורטאיםשהשתתפובפעילויותהשונותנמנועם

גםבמקומותאחריםברחביהארץשבהםהתיישבו נפתחו סניפיםאחרים בולגריה. עולי

עולים,כגוןרמלה,לוד,בית-דגןועוד.תחוםהעיסוקהמרכזיהיהכדורגל,אךגםבענפים

אחרים,כגוןכדורסל,טניסשולחןוכד',התקיימהפעילותספורטיביתבקרבהעולים.


ברוך פורמן

הערותמשהליסק,העלייההגדולהבשנותה-50,כישלונושלכורההיתוך,ההוצאהמוסד .1

ביאליקירושליםתשנ"ט,5-1.

עלתהליךהמיוןועקרונותיוראו:משהליסק,"מדיניותהעלייהבשנותה-50,כמה .2

עולים )עורך(, נאור מרדכי בתוך: החברתיות", והשלכותיהם ארגוניים היבטים

יד עזר,ההוצאה וחומר נבחרות ומעברות1952-1948,מקורות,סיכומים,פרשיות

לעולים הנוגעות והדילמות הבעייתיות על .15-14 תשמ"ז, ירושלים צבי בן יצחק

בשנותהחמישיםראוגםדבורההכהן,"מדיניותהעלייהבעשורהראשוןלמדינה",

בתוך:דבורההכהן)עורכת(,קיבוץגלויותעלייהלארץישראל,ההוצאהמרכזזלמן

ההשפלהשהתלוותה על .302-288 עמ' תשנ"ח ירושלים, ירושלים, לתולדות שז"ר

השביעי, הטור דנינו", העולה של "ריצתו אלתרמן, נתן גם ראה המיון לתהליכי

הקיבוץהמאוחד,תלאביב2000,110.

ראולמשלחייםברקאי,ימיבראשיתשלהמשקהישראלי,ההוצאה,מוסדביאליק .3

ירושליםתש"ן,83-80.

,1977 עובדתלאביב ליסק,מישובלמדינה,ההוצאה,עם ומשה דןהורביץ ראו .4

276-274,286-284,295-293;משהליסק,העלייההגדולה,122-121,234-225.

עלהפעריםבהכנסותומכאןגםברמתההשכלהביןמשפחותיוצאיאסיהואפריקה .5

למשפחותיוצאיאירופה,ראו:אריהסימון,"עלמבנההחינוךהיסודיבעירעולים

אחת",מגמות,ד,מס'4,)יולי1953(לוח1,380,לוח2,382,לוח4-3,383.ראהגם

הנ"ל,"עלהישגיהםבלימודיםשלילדיעוליםבנגב",מגמות,ח,מס'4,)אוקטובר

ב-ד כיתות תלמידי של הלימודיים הישגיהם מוצגים במאמר .353-343 )1957

481 נבחנו בסקר וכפרי. אזורי עיירתי, עירוני, בנגב: יסודיים ספר בתי בארבעה

תלמידים,כולםיוצאיארצותהאסלאם,במקצועותהעברית,חשבוןותנ"ך.כקבוצת

ביקורתנבחרותלמידיכיתותאחרות,המורכבותברובןמבניותיקיםאואשכנזים

קבוצות של פה ובעל בכתב המבחנים תוצאות מהשוואת המערב. ארצות יוצאי

והביקורתהתקבלוהתוצאותהאלה:א.בעבריתהיהשיעורהכישלון55% הסקר

בקבוצתהסקרלעומת11%בקבוצתהביקורת;ב.בתנ"ךהיהשיעורהכישלון54%

בקבוצתהסקרלעומת13%בקבוצתהביקורת;ג.בחשבוןהיהשיעורהכישלון44%

מתלמידי כ-50% — בקריאה ד. הביקורת; בקבוצת 13% לעומת הסקר בקבוצת

ו-0%, 9% לעומת קריאה ליכולת הגיעו לא ד כיתה מתלמידי וכ-33% ג כיתה

בהתאמה,בקבוצתהביקורת.

עולים בין )עורכת( עופר דליה בתוך: השנייה", וא"י הראשונה "א"י ליסק, משה .6

לוותיקים,ההוצאה,ידיצחקבןצבי,ירושלים,תשנ"ו,14-2.

ראוברוךפורמן,"ההתאגדותלתרבותגופנית"'הפועל'"ומעורבותהבקליטתהעלייה .7



בשנים1960-1946,חיבורלשםקבלתתוארדוקטורלפילוסופיה,אוניברסיטתבר-

אילן,כ"גבינואר2005,239-169.

)עורך(אחריםספר צבינשרי,תקופתבראשיתבא"י,בתוךאלכסנדראלכסנדרוני .8

היובללמכבי1971-1921,תל-אביב,1971.

דודאיששלום,מכביא"י1948-1908,חיבורלשםקבלתתוארדוקטורלפילוסופיה, .9

האוניברסיטההעבריתבירושלים,תשס"ד,292-284להלןאיששלום,מכביא"י.

איששלום,מכביא"י,172-170. .10

לקונגרס לבחירות בא"י הראשית הועדה דוח ,S 5/11 המרכזי, הציוני הארכיון .11

הציוניהכ"ב,מ-14בנובמבר1946.

ארכיוןמכבי,0400-8,המכבי,שנהב'מס'2)אלולתש"ח(,3."מכביעלסףתש"ט", .12

"חובהמיוחדתמוטלתעלכלאחדמאיתנווהיאלעזורלהעלותםארצהשלחברינו

המצוייםבמחנותהעקוריםעלינולאפשרל'מכבים'אלהלהגיעלמולדת".

ארכיוןמכבי,0119-6,הסכםביןהסתדרותמכבילהסתדרותהציוניםהכללייםמ-1 .13

באפריל1948,סעיף6.ראהגםארכיוןמכבי,1181-8,דוחהמרכזלתקופהתש"ח-

תש"טמיוני19496,36.ארכיוןמכבי0187-6,ישיבתההנהלהמיום28במאי1949,

סעיף111.מניענוסףלחתימתההסכםעםהציוניםהכללייםהייתההעזרהשתיתן

המפלגהלקליטתםשלנעריםעוליםחברימכבי."...הגוףהאחדבזרםהציוניכללי

המוכשרלקלוטנוערעולהבממדיםובתנועהחינוכיתאינואלא'העובדהציוני'על

לקראת הצעיר "מכבי ,0400-8 מכבי, ארכיון והחינוכיים..." הכלכליים מכשיריו

קונגרסמכבי",המכבי,שנהב'מספר4)כסלותש"ט(,15.

ל"פארבאנד" מכבי העולמית מההסתדרות מכתב ,23-6 ,386 מכל מכבי, ארכיון .14

מ-8בינואר1947.מכתבמה"פארבאנד"להסתדרותהעולמיתמכבימ-18בפברואר

בפריז הג'וינט מנכ"ל פסמן, ש' של מכתבו ,23-6 ,386 מכל מכבי, ארכיון .1947

)מספר102(.הנימוקלדחייתהבקשההיהכיארגוןמכביאינוזקוקלשליחאלא

לציודלשםקיוםפעילויותספורט.

למיכאל מכבי העולמית מההסתדרות מכתב ,1-13-5 ,175 מכל מכבי, ארכיון .15

איזנשטטרבמינכןמ-7באוגוסט1949.במכביהשלימוגםעםהעובדהכיאיזנשטטר

שבשל משום בספורט קשורים שאינם תפקידים עתה וממלא מתפקידו הועבר

"...אפשר והעלייההגדולההצטמצםהיקףהפעילותהספורטיבית: הקמתהמדינה

במידה מכבית הפעולה גם שם תרפה המחנות חיסול עם כי מראש, לחזות היה

רבה"...שם;ארכיוןמכבי,מכל386,23-6,מכתבושלמיכאלאייזנשטטרלמחלקה

להכשרהגופניתהוועדהלאומימ-21באוגוסט1948.

1NoMonatsbetcht,ארכיוןמכבי,מכל386,23-6מכתבושלמיכאלאיזנשטטר


ברוך פורמן

למחלקהלהכשרהגופניתבתל-אביבמ-21באוגוסט1948.המכתבכתובבגרמנית.

פורמן ברוך ראה בגרמניה העקורים במחנות אייזנשטטר מיכאל של פעילותו על

"ספורטופוליטיקהבמחנותהעקוריםהפעילותהספורטיביתשלמכבי1949-1945",

)נובמבר2007(,126-124.ראהגםארכיוןמכבי,1181-8,דוח ילקוטמורשת,כ"ד

ביוזמתנו נשלח מכבי מפעילי "...אחד 1949 מיוני תש"ח-תש"ט, לתקופה המרכז

ובעזרתנוהכספיתכשליחמיוחדלמחנותהעקוריםבגרמניהוהואפועלשםכשליח

מיוחד".

ארכיוןמכבי,0854-8,דוחהמרכזלתקופהתש"ח-תש"ט"...מיטבחברינומצאואת .16

מקומםבשורותצבאהגנהלישראלומכאןהתרוקנותהשורותוהתרופפותארגונית...

וכן עבודתם הפסיקו שונות מסיבות אשר סניפים להפעלת נעשתה נוספת פעולה

להקמתסניפיםחדשיםבכמהמאזוריהארץ...".

3 מספר "המכבי", ישראל, במדינת הראשונה מכבי ועדת ,0400-8 מכבי, ארכיון .17

)מרחשווןתש"ט(,3.

ארכיוןמכבי,1066-8,"הסולליםרעננה",)תמוז,תש"ח(,5. .18

ארכיוןמכבי,1181-8,"דו"חהמרכזלתקופהתש"ח-תש"ט"מיוני1949,32. .19

שם,שם. .20

.ReportoftheXIMaccabiCongress,29,1950,0087-6,מכביארכיון .21

לבאיהקונגרסהעולמיה-10שלמכבי וחשבוןשנמסר דין ,0088-6 ארכיוןמכבי, .22

בתל-אביב,4.

שם,שם. .23

גם, ראה .Maccabi World Congress Constitution ,0085-6 מכבי, ארכיון .24

ארכיוןמכבי,0400-8,"המכבי","מכביעלסףתש"ט",3,"תפקידיםמיוחדיםיעמדו

שיתבטאו תפקידים מהגולה, חברינו של ההמונית העלייה הגברת עם מכבי בפני

בעזרהממשיתלבאים...".

ארכיוןהמכבייה2-02-004,ספרהמכבייההשנייה10-9. .25

ארכיוןמכבי,0840-8,"בעיותקליטהוהמכבי",המכבי,שנהב,מס'7)מאי1949(, .26

5.עלהחששמפניההשפעהשלמפא"יומפלגותהפועליםעלהעוליםועלהמחסור

במשאביםראהגםארכיוןמכבי,0400-8,"ועידתמכביהראשונהבמדינתישראל",

העלייה... קליטת בעיית היא חשובה "בעיה .3 תש"ט(, )מרחשוון ,3 מס' המכבי

המציאות בפני בעומדנו אחרים... בחסדי תלויים ואנו דלים שבידינו האמצעים

המרהמייקבלזכותלמקוםמועדוןמכביבאחדממחנותהעוליםאובשטחהנטוש,

גישה זקוקיםאנולחסדיאנשיםשגישתם אובאחדמאותםאזורישיכוןהעולים



מפלגתיתצרה...איןפלאאפואשמאותמכביםמעלימיםאתשייכותםהמכביתכבר

ביוםהראשוןלבואםארצה...שליחיהמפלגותהשולטיםשלטוןבלתימוגבלמרשים

לעצמםלהתייחסאלינובביטול".ביןהשארנטעןשםכיהממסדהפוליטימתנכל

גםלמפעלהמכבייה,ובכךפוגעבעלייתםארצהשלספורטאיםחבריהמכבישבאו

להשתתףבמפעלזה.

ארכיוןמכבי,0087-6,דוחההנהלה",4-3. .27

ארכיוןמכבי,0087-6,הקונגרסהעולמיה-11שלהסתדרותמכבי,ישיבהמס'1מ-9 .28

באוקטובר1950.

מכבי, הסתדרות של ה-11 העולמי הקונגרס החלטות ,0087-6 מכבי, ארכיון .29

גםבקונגרסהעולמיה-12שלהסתדרות דומההתקבלה 1950.החלטה אוקטובר

מכבי "הסתדרות :1953 באוקטובר בספטמבר—1 29 בתאריכים שהתקיים מכבי

תמשיךלהיאבקבעדזכותושלכלמכביבאשרהואלעלותלישראלולהצטרףלבונה

ההסתדרות של ה-12 הקונגרס החלטות ,0082-6 מכבי, ארכיון ומגיניה". הארץ

העולמיתמכבי,החלטהמס'2.

ארכיוןמכבי,0229-6,עיקרההחלטותוההערותשלהוועידההאירופיתהחמישית, .30

החלטהמספר9.

ארכיוןמכבי,0854-8,החלטותהוועדההארציתשלמכביישראל,24-22בפברואר .31

1951,החלטהמס'2.

מ-26 ,154 מס' ביולוטין ותעמולה, להסברה המחלקה ,0076-1 מכבי, ארכיון .32

בדצמבר1951.

ארכיוןמכבי,1181-8,דוחהמרכזלתקופתתש"ח—תש"ט,מ-7ביוני1949. .33

מיוחדת פעילות ..." ,6 לתקופהתש"ט—תש"י, דוחהמרכז ,0854-8 מכבי, ארכיון .34

נעשתהלהקמתסניפיםחדשיםביישוביהעולים...".

ארכיוןמכבי,0076-1,בילוטיןמס'154,מ-26בדצמבר1951. .35

ארכיוןמכבי,0076-1,בילוטיןמס'202,מ-14במאי1952:"...קבלתמקומותאלה .36

לצרכיםהספורטיבייםתפטורבאופןחלקיאתבעייתאגודתמכבייפואשרמונה

מאותחברים,כולםעוליםחדשיםרובםיוצאיבולגריה...".

ארכיוןמכבי,0076-1,בילוטיןמס'226,מ-30ביולי1952,"...מחלקתההתעמלות .37

גם פתח יפו שונים...מכבי בגילים פעילים עשרותספורטאים מונה יפו שלמכבי

מחלקהלכדורעף...".

מכבי של הכ"ד הארצית לועידה מוגש כללי וחשבון דין ,0379-8 מכבי, ארכיון .38


ברוך פורמן

שהתכנסהבירושלים,א'-ב'בטבתתשי"ד,47-46,להלן,דוחהוועדההארציתהכ"ד.

ארכיוןמכבי,0075-1,פרוטוקולישיבתההנהלההארצית,מתאריך25בינואר1955, .39

דיווחשנמסרעלביקורחבריההנהלהבסניף.

"'קיבוץ ,1958 באוקטובר מ-9 107 גיליון ב, שנה בספורט, חדשות מכבי, ארכיון .40

גלויותהשמחבחלקו...'תוארהשלמכביבולגריההועתקאףהואמהגולהלישראל

אגודהציוניתלהתעמלותולספורטמכבייפו.עדהיוםמקפידיםאנשימכבייפועל

המילהציונות...".

)איגרת ,0078-1 מכבי ארכיון .8-7 הכ"ד, הארצית הוועדה דוח מכבי, ארכיון .41

למכבי(,מ-26במרס1953,5.ארכיוןמכבי,0075-1,פגישתרכזיסניפים,מתאריך

16בפברואר1955.

ארכיוןמכבי0855-8,ספרהמכבידוחלתקופהתשי"ד-תשי"ח,הוגשלוועדההארצית .42

לוועדה )הכוונה הוועדה "...חברי תשי"ח, ב-כ"ז—כ"ט שהתכנסה מכבי של הכ"ה

המקצועיתשלמכביבכדורגל(השקיעומאמציםרביםלהרחיבאתמספרקבוצותינו

ולישוביםחדשים...לקראתהעונההחדשה באזוריםהשונים,לחדורלריכוזיעולים

שבהם הארץ ובמרכז בגליל בדרום, חדשים עולים ריכוזי מספר סומנו .)1959(

תוקמנהקבוצותכדורגל...",שםעמק26-25.

ארכיוןמכבי,0075-1,דוחסניפימכביאזורגדרות,מ-16באוגוסט1959. .43

ארכיוןמכבי,0201-6,שאלוניםוחוזריםשל"חברפעיליהלשוןהעבריתמדצמבר .44

"...המדוברהואבצורךשלמאמץמאורגןמצדהמונימתנדביםבארץאשר ,1952

יסייעובעבודתהקליטההרוחניתשלהעולים...המדינהוהארגוניםהציבורייםעשו

אומנםרבותלהנחלתהלשון,להפצתהשכלהולהתערותםהתרבותיתשלהעולים,

אולםבעיהזוהיקפהרחבעניינהותביעותיהכהמרוביםשישצורךבמפעלגדולשל

קליטהרוחניתותרבותית...".

החינוך במשרד הלשון להנחלת שלהמחלקה חוזרים צרור ,0194-6 מכבי, ארכיון .45

והתרבותוהסוכנותהיהודית—מחלקתהקליטהמדצמבר1955—ינואר1957.

אלכסנדראלכסנדרוני,)עורך(,ספרהיובללמכבי1971-1921,תל-אביב,1971. .46

DavidGlueck,LAIdeaFundamental-Aliah,237-235


בול ללא פגיעה: ייצוג הספורט על בולי ישראל

יחיאל לימור ואילן תמיר

תקציראףשבוליהדוארהםמדיוםתקשורתימובהק—בזכותהיותםכלינפוץ,זולועממילהפצתמסרים,

לבמחקריתמעטה, ומושכיםתשומת צבעוני כקישוט בעיקר נתפסים עיצובם—הם בגלל גם כמו

ידיממשלות, ורקעל ובמיוחדבקרבחוקריתקשורת.מאחרשבוליםהםמסמךרשמי,המונפקאך

אפשרללמוד,באמצעותניתוחתוכנם,עלההיסטוריהוהתרבותשלמדינה,עלהדיוקןהחברתי-פוליטי

שלה,עלערכיםתרבותיים,אמנותייםואסתטיים,עלהניסיוןלהבנותאתהמציאותשלההווהושל

העברואפילועלמצבההכלכליאועליכולתההטכנולוגית.המאמרהנוכחימוקדשלאחדהנושאים

השכיחיםעלבוליםבעולםכולו—הספורט.באמצעותניתוחתוכןשלכללהבוליםשראואורבמדינת

ישראלמאזהקמתהנעשהניסיוןללמודעלמעמדושלהספורטבישראל,עלחשיבותו,עלייצוגוועל

גביבולים,שאפשרלראותבהםסוכניתרבותמרכזיים.ממצאי מאפייניוכפישהםמשתקפיםמעל

המאמרמלמדיםכילמרותהפופולריותהגדולהשלו,עדכדיהפיכתולמעיןדתחוצתגבולותותרבויות,

לאזוכההספורטלבולטותעלבוליישראל.מכלל2,213הבוליםשהונפקובמדינתישראלמאזהקמתה

ועדסוףשנת2012הוקדשו96בולים—כלומר,4.3%מכללהבולים—לנושאהספורט,עלהיבטיו

השונים.המחקרחושףקבוצותאוכלוסייה,אירועיםוהישגיםהנעדריםמהשיחהספורטיבי,ובעיקר

מלמדשהספורטאינומשובץבהיכלהתהילהשלהתרבותהישראלית,כפישהואמשתקףמעלבולי

ישראל.

__________________________________תארנים:תקשורתהמונים,בולים,ספורט,תרבות.

אףעלפישבוליהדוארהםמדיוםתקשורתימובהק—בזכותהיותםכלינפוץ,זולועממי

להפצתמסרים,ובזכותעיצובם—הםמושכיםתשומתלבמחקריתמעטה,ובמיוחדבקרב

והיחסאליהם נטען, חוקריתקשורת.הבוליםאינםמעוררים,בדרךכלל,מחשבהשנייה,

כסף, שטרות כמו בולים, .)Deans & Dobson, 2005( בלבד צבעוני קישוט כאל הואומשמשים, ריבונותה את המאפיינים כסמלים מוכרים והם המדינה,1 של מונופולין הם

כהגדרתסיוון)1997(,אמצעייעיללתעמולהאיקונוגרפיתבשירותה,ואפשראףלראותבהם

"תעמולהמיניאטורית")2002Rowley,(.בוליםמעצביםומייצגים,טועןברינקר)1990(,"סימבוליזם תרבותי שהנער בן התשע או העשר הרכון על אוסף הבולים שלו אינו יכול

שלא להטמיע בתוכו."

עשוי בולים של תוכן ניתוח שכן פליאה, מעורר למחקר כנושא בבולים הזניח העיסוק

ללמדעלההיסטוריהוהתרבותשלמדינה)ראולמשל:2000Sexty,(,עלהדיוקןהחברתי-פוליטישלה,עלערכיםתרבותיים,אמנותייםואסתטיים,עלהניסיוןלהבנותאתהמציאות

על או הבולים( מודפסים שעליו הנייר סוג )למשל, הכלכלי מצבה על ואפילו העבר ואת



יחסיתשבחנואתהבולכמדיום )איכותההדפסה(.המחקריםהמעטים יכולתטכנולוגית

תקשורתי,ולאכאמצעיתשלוםבעבורמשלוחדברידואראוכפריטלאספנים,פורסמובעיקרעל

Adedze;2012;Gelber,1992;Hazard,1960;Hoisington;1994,איילון( ידיהיסטוריוניםBrunn,2011;( ידיחוקריהגאוגרפיה 20071993,1984,Reid,2001;Jones,;1972(אועל)למשל: ישראל בבולי כה עד עסקו בלבד ספורים מחקרים .)Raento&Brunn, 2008

.)Lachover & Gavriely-Nuri,2013המאמרהנוכחימוקדשלאחדהנושאיםהשכיחיםהמוטבעיםעלגביבוליםבעולםכולו—

הספורט.באמצעותניתוחתוכןשלכללהבוליםשראואורבמדינתישראלמאזהקמתה,

ובמיוחדשלבוליהספורט,אנומבקשיםללמודעלמעמדושלנושאהספורטבישראל,על

חשיבותוועלמאפייניוכפישהםמשתקפיםמעלגביבולים,שאפשרלראותבהם"סוכנים

ואפילו ,)Scott, 1995( התרבותי" "הזיכרון לפיד נושאי ,)Frewer, 2002( חברתיים".)Altman,1991("ניירשלשגרירים"

בולים — רקע כללי

הבול,שהוכנסלשימושבבריטניהבשנת1841כאמצעיתשלוםבעבורמשלוחדברידואר,

הפךבהדרגהלאמצעיתשלוםמקובלבכלרחביהעולם.התרחבותהשימושבבוליהדואר

הפכהאתאיסוףהבוליםלתחביבמכובד,שהיהנפוץמאודעדלפנישניםלארבות.2היואף

.)Phillips,1936("מלכיםשלוהתחביבהתחביביםכ"מלךאותושהגדירוהנפקתבולים,כמושטרותכסף,היאכאמורמונופולשלהמדינה.הנפקתבולים,הנושאים

הזוכה מדינה וכל מדינית, עצמאות של המובהקים הסמלים אחד היא המדינה, שם את

מסמך בהיותם תושביה. לשימוש דואר בולי הראשון, מיומה כמעט מנפיקה, לעצמאות

רשמישלמדינהאפשרלהתייחסלבוליםכאלסוכניםהמשקפיםמדיניותוערכים,ובמילים

אחרות:הנפקהשלבולבנושאמסויםעשויהבהחלטללמדעלחשיבותובמערךהערכיםהלאומי.

מדינתישראלהנפיקהאתסדרתהבוליםהראשונה—"בולימטבעדוארעברי"—ב-16במאי1948,כלומרמידלאחרהכרזתהעצמאות.3מאזמנפיקההמדינהבוליםכחמשפעמיםלנושא, מוקדש הסדרות או מהבולים אחד כל בסדרות. ואם בודדים כבולים אם בשנה,

לאירועאולהנצחתזכרושלאדם.כלבולמקבלאתאישורהשלהממשלה.תהליךאישור

הנפקתהבוליםבישראלנעשהבשלבים,וזאתלפיתקנותהדואר)דרכיהשירותהבולאי(,

התשמ"ז–1987.בשלבהראשוןממליצהועדתתכנוןלענייניבולים,הפועלתבמסגרתהשירותהבולאי,עלהנושאיםשראוילהקדישלהםבולים.בשלבהשנימביאמנהלהשירותהבולאי

השלישי בשלב אותם. ויבחן ישקול שזה כדי התקשורת, שר בפני הוועדה המלצות את

מעבירהשראתהמלצותיולאישורהממשלה.השלבהרביעיהואשלבעיצובהבול,אםעל

ידימעצביחידואםבמסגרתתחרותעיצובפתוחה.בשלבהחמישימובאותהצעותהעיצוב

בפניהשר,וזה "רשאי לאשר... להורות על שינויים בו או על עיצוב מחדש".בשלבהשישי

"התרשים את השונות ההצעות מבין שבוחרת והיא שיפוט, ועדת השר ממנה והאחרון



המבטא לדעתה את נושא הבול בצורה הטובה ביותר מבחינה מהותית וגראפית")פרק

ג',סעיפים4–9(.לפיתקנותהדואר)סעיף10(,"בול יישא את שם המדינה בעברית, באנגלית ובערבית".

שם מתנוסס אין בוליה שעל בריטניה, למעט המדינות, כל בולי על מופיע המדינה שם

המדינהאלאדיוקנהשלהמלכה.

לבוליישראלישכמהמאפייניםברורים,מקצתםייחודיים:כדי בעיקר גדול, איננו שנה מדי אור הרואים הבולים ומספר ההנפקות מספר א.

למנועשחיקהבערךהבוליםבקרבאספניםוסוחרים.כךנוהגתלדוגמהגםשווייץ,

המקפידהלהנפיקמספרקטןשלבוליםמדישנה,ובכךשומרתעלערכםהגבוה.

לעומתזאתישמדינותהמנפיקותמאותבוליםמדישנה,ובלטובהןמדינותמזרח

אירופהשללפניקריסתהגושהסובייטיאומדינותמסוימותב"עולםהשלישי".

ב.לכלאחדמבוליישראלצמודשובל.השובלעשוילהיותמעיןהמשךשלהבולעצמו,

לעומתמדינותאחרות עלאודותהבול. דבריהסבר עליו נדפסים רבים ובמקרים

שאךלעתיםמצמידותשובליםלבוליהן,ישראלהיאהמדינההיחידהשלכלבוליה

צמודיםשובלים.

ג.שםהמדינהמופיעבשלוששפות—עברית,ערביתואנגלית—שהןהשפותהרשמיות

במדינה.

ד.איןמנפיקיםבוליםלכבודםשלבניאדםבעודםבחייהם.בוליםהמוקדשיםלאישים

מזוהיםמונפקיםרקלאחרמותם.זאת,בשונהממדינותרבותשבהןמונפקיםבולים

הנושאיםעליהםאתדיוקנושלראשהמדינה)למשלבריטניה,בלגיהאוספרד(או

שלגיבוריתרבות)למשלספורטאיםמצטייניםבאוסטרליהאובבריטניה(.

כברבמחציתהמאההתשע-עשרההחלומדינותשונותלהנפיקבוליםלארקלצורךתשלום

עבורשירותידואראלאגםלצורכיהתרמה,צדקהוגיוסכספים)בר-גל,1999(.כשנהלאחר

הקמתה,בשנת1901,כברהחלההקרןהקיימתלישראללהוציאלאורבולים,ובין1902

ל-1947הנפיקההלשכההראשיתשלהקק"לכ-250בולים.בדבבדהונפקובוליםגםעל

ידילשכותארציות-מקומיותשלהקק"ל.הבוליםנשאובדרךכללציוריםסמלייםהקשורים

של דיוקנאות ואף ישראל בארץ הראשונות למושבות היהודית, למורשת ישראל, לארץ

מנהיגיםציוניםשהלכולעולמםכמוהרצלונורדאו.

המטרההעיקריתשלהנפקתהבוליםהייתהגיוסכספים—למשלבהדבקתבולעלתעודות

בבתיספר—אולםכברב-1923העלהסקר,שנערךעלידיהקק"ל,כיהערךהעיקרישל

הבוליםאיננוהיותםאמצעילגיוסכספיםאלאדווקאמכשירתעמולתיחשוב)שם,134(.

מסורתהנפקתהבוליםעלידיהקק"לנמשכתעדהיום,ורביםמנושאיהבולים)כמולדוגמה

המכבייה(משקפיםאתהתפיסהבדברהקשרההדוקביןמדינתישראללעםהיהודי.



ספורט, חברה, תרבות ופוליטיקה

מיליוני מאות לה שיש "דת", גם הוא להמונים. ושעשוע בידור רק לא הוא הספורט

מאמיניםברחביהעולם)2001Price,(;הואכרנרחבלפעילותפוליטית,ברמההבין-לאומיתוהלאומית)חריף,20111980;Strenk,1999;Riordan,2003;Murray,&Kruger(,והואגםתעשייתענקכלכלית,חובקתארצותועמים,המגלגלתסכומיעתקמדישנה)בן-פורת,

2009א(.

כברביווןהעתיקהעמדוהשליטיםעלחשיבותושלהספורטכמכשירפוליטיודיפלומטי,

שאפשרביןהשאריצירתתקשורתוהבנהלארקביןידידיםאלאגםביןיריבים.המשחקים

האולימפייםביווןהעתיקההיובעליאופילאומיואתנימובהק,ואילוהספורטאיםוהצופים

הגיעומערימדינהשונותשלעתיםאפילוהיונתונותבמצבשלמלחמה,ואףעלפיכן"חגגו

— כביטוי של חברה שיש לכל רכיביה דת, — באולימפיה את הפסטיבל במקום אחד

שפה, מנהגים וערכים חברתיים משותפים" )גלילי,2009,עמ'24(.הקיסריםברומאזיהו

אתחשיבותושלהספורטכסוכןחברתיואתעצמתו,וארגנואירועיספורטהמונייםמתוך

המודרני בעידן הפוליטיים. מהעניינים ההמון דעת את יסיחו ושעשועים" ש"לחם הכרה

מיליארדיבניאדםצופיםבאירועיספורט,בעיקרבאמצעותתקשורתההמונים,ותעשיית

הספורטמגלגלתמיליארדידולריםמדישנה.

הדיוןבספורטיכוללהיותמעוגןאפואלפחותבחמישהתחומימחקר:ספורטכסוכןחברתי;ספורט הפנאי; ותרבות ספורט כלכלית; פעילות כזירת ספורט פוליטי; כמכשיר ספורט

ותקשורתההמונים.כסוכןחברתיתורםהספורטלהפנמתערכיםהנחוציםלהמשךקיומה

.)Clifford & Feezell, 1997( והדמוקרטית האזרחית החברתית, המסגרת של התקיןפעולותהמבוצעותדרךקבעובאופןשגרתיעלמגרשיהספורט,משמעותןהמעשיתהיאגם

אימוץערכיםכמוציות,קבלתמרות,משמעת,היררכיה,סובלנותועוד,ובקצרה—פעולות

.)Parry,1997;2004,)פייגיןלחברותהתורמותהספורטגםמעודד,כסוכןחברתי,אתהניעותהחברתיתומאפשרליחידיםולקבוצותלפרוץ

)לידור,2007;בן-פורת,2009ב(.המחשהבולטתלכךאפשר אתמסגרותהריבודהחברתי

כישנייםמתוךשלושתהצרפתים למצואבסקרשנעשהבצרפתבשנת2004שבוהתברר

האהוביםביותרעלתושביהמדינההםספורטאיםמהגרים—הכדורגלןממוצאאלג'יראי,

זינאדיןזידאן,ושחקןהטניסכהההעור,יאניקנואה,שהוריוהיגרולצרפתמקאמרון)פינטו,

גיבסוןוסאצ'לפייג'בסדרת ג'וש ג'קירובינסון, 2004(.הכללתםשלהשחקניםהשחורים

ערך כשווי מעמדם את קיבעה גם הבייסבול" "אגדות את שהנציחה אמריקנית בולים

לכוכביםהלבניםבהיכלהתהילההספורטיבי,החברתיוהתרבותי.הישגיהםשלטניסאים

"הספורט של הזכוכית תקרת את ניפצו ויליאמס, והאחיות אש ארתור כמו עור, שחורי

זה בספורט וההצלחה העיסוק כי הוכיחו וודס טייגר הגולפאי של הישגיו ואילו הלבן",

יכוליםלחרוגמגבולותההגמוניההלבנה.

בריאות. לערכי המודעות בקידום חשוב חברתי סוכן גם הספורט משמש המודרני בעידן

כושר, חדר הליכה, כמו גופנית, בפעילות מהעוסקים שלישים כשני כי מלמדים מחקרים



אלייקים תמיר, )גלילי, לפעילותם העיקרית הסיבה היא הבריאות כי טענו ועוד, שחייה

ומקל,2011(.

לאומית בין-לאומית, — רמות בשלוש מאבק זירת הוא הספורט שדה הפוליטי במישור

של פוליטיים תפקודים שישה על סטרנק אנדרו הצביע הבין-לאומית ברמה ומקומית.

היא לכך בולטת )דוגמה באחרת מדינהאחת של לאי-הכרה או להכרה הספורט:אמצעיהימנעותשלספורטאיםממדינותמוסלמיותמהתמודדותעםספורטאיםונבחרותמישראל(;

ערוץמחאה)למשלהחרםשלרבותממדינותהמערבעלהמשחקיםהאולימפייםבמוסקבה

בשנת1980(;מרחבלפעילותתעמולתית)כמוהמשחקיםהאולימפייםבברליןבשנת1936(;

וצמצום לנטרול דרך פעולה; ושיתוף ידידות קשרי ליצירת מנוף יוקרה; להשגת אמצעי

.)Strenk,1978(החרפתם—ולחלופיןמדינות,ביןמתיחויותברמההלאומיתהספורטהואאמצעילטיפוחהלכידותוהגאווההלאומית,והואמשמשגם

אמצעילטיפוחיוקרתםהציבוריתשלפוליטיקאיםכיחידים.איןפלאאפואכיפוליטיקאים

אותם ילכדו הטלוויזיה שמצלמות כדי הספורט, במגרשי קבע דרך מתייצבים בכירים

ויקרינואתהתצלומיםהמראיםשהם"מחובריםאלהעם"ושותפיםלחוויותיוולרגשותיו.

הדבריםהללו—הןביצירת"לוקאלפטריוטיזם"הןמבחינתםשלפוליטיקאיםכבודדים—

נכוניםגםברמההמקומית.

)בן- לסחורה" "ממשחק האחרונים, בעשורים ובמיוחד הספורט, נהפך הכלכלי במישור

פורת,2002,2013(.מועדוניספורטרביםנהפכובהדרגהממועדוניםשלחובביםלמועדונים

שלמקצועניםולתאגידיםכלכלייםהמגלגליםסכומיעתק—ממכירתכרטיסיםלמשחקי

נלווים)מרצ'נדייז(וממכירתזכויותשידורלטלוויזיה.לדוגמה, הספורט,ממכירתמוצרים

הליגות של הכספים מחזור כי עולה 2011 לשנת "דלויט" הבריטית החברה של מדוח

האירופיותבכדורגלהיהבאותהשנהיותרמ-16מיליארדאירו,וכיהגידולבהכנסותנמשך

בעקיבותמשנהלשנה)2011Finance,FootballofReviewAnnual(.נתוןאחרמלמדכיתעשייתהספורטהעולמיתכולהגלגלהבשנת2009כ-120מיליארדדולר,וכיסכומים

אלהגדליםבהתמדה)2010Clark,(.הענייןהגוברוהולךבספורטהביאגםלפיתוחמערכות)לימורותמיר,2012(. שלמותשליחסיציבורבגללמספרםהרבשלבעליהענייןבתחום

לוואי מוצרי ולייצר לפתח — הספורט אגודות רק ולא — שונים גורמים החלו במקביל

שוניםשבמרכזםעומדהספורט)משחק,אגודה,ספורטאיבודדוכדומה(.מבחינהזואפשר

הכלכלי- ההיבט לבין לספורט המוקדשים בולים הנפקת שבין הישיר הקשר את לראות

עסקישלתעשייתהספורטעלכלשלוחותיה.

הספורטתופסמקוםחשוביותרויותרבתרבותהפנאיבחברההמערבית.העיסוקבספורט

יכוללהתנהלבשלושרמות:רמתהפעילותהספורטיבית-גופניתהאקטיבית,רמתהנוכחותספורט. ואירועי פעילויות של הפסיבית הצריכה ורמת ספורט באירועי הפיזית והצפייה

הרמההראשונהפירושההקדשתזמןקבועהלפעילותגופניתסדירה,אםבמסגרתקבוצתית

ואםבמסגרתיחידנית.פעילותגופניתסדירההיאפעילותהנעשיתלפחותפעמייםבשבוע,

למשך30דקותבכלפעם,בקביעות,לאורךכלחודשיהשנה.הרמההשנייהפירושהנוכחות



באצטדיון במשחקים )צפייה אחרות ספורטיביות בפעילויות או ספורט באירועי מעשית

עצמווכדומה(,והרמההשלישיתהיאהצריכההפסיבית,שפירושההמעשיהואהתעניינות

בספורטוצריכתובאמצעותקריאתעיתונים,האזנהלרדיוובעיקרצפייהבשידוריספורט

בטלוויזיה.

תחוםהמחקרהאחרון,תקשורתההמונים,קשורבעידןהמודרניקשרבל-יינתקלספורט.

העמודים את כובשים קרובות שלעתים ספורט, בדיווחי מלאים היומיים העיתונים

חיים, בשידורים מהן רבות ספורט, תכניות כולל הרדיו של המשדרים לוח הראשונים;

מוצפת האינטרנט ורשת לספורט, המוקדשים ערוצים עשרות כיום מוצעים ובטלוויזיה

20 מתוך 18 הספורט שידורי כבשו 2010 בשנת בספורט. העוסקים ובבלוגים באתרים

התכניותהנצפותביותרבטלוויזיההאמריקנית)זורנזון,2012(,בשנת2011כבשותכניות

מעשר, )תשע ביותר הנצפים השידורים של הפותחת בעשירייה מקומות תשעה הספורט

2011(,ובשנת201223מתוך25התכניותהנצפותביותרהיומתחוםהספורט)זורנזון,שם(.

גם דואר,אלא למימוןמשלוחי אואמצעי עלמעטפות צבעוני" "קישוט רק אינם בולים

בקטגוריית להיכלל ראויים הם כן ועל — ממוזערת כרזה בבחינת — תקשורת אמצעי

אמצעיהתקשורת,אףשמחקרתקשורתההמוניםנטהעדכהלהתעלםמהם.

ספורט על בולים

בבד בד התשע-עשרה, המאה בשלהי להופיע החלו הספורט לנושא המוקדשים בולים

יוון, עםהתפתחותהספורטבעידןהמודרני.חלוצתהנפקתבוליספורטהיאככלהנראה

שהנפיקהבשנת1896סדרהשל12בוליםלציוןחידושהמשחקיםהאולימפייםשהתקיימו

באותהשנהבאתונה.בסדרההוצגובעיקרפסליםעתיקיםשלגבריםחטוביגוףהעוסקים

הנפקת ועוד. מרכבות מרוץ אגרוף, דיסקוס, יידוי כמו שונות, ספורטיביות בפעילויות

הבוליםלכבודהמשחקיםהאולימפייםיכולהללמדכיכברלפנילמעלהממאהשניםנתפסו

בוליהדוארכאמצעיתקשורתהעשוילסייעבהפצתרעיונותוערכים,ובתוךכךגםחיזוק

המורשתההיסטורית.

נהפךהספורטלמרכיבכמעטקבועב"תפריט"הבולאישלמדינותרבותבעולם, בהדרגה

כאשרהמשחקיםהאולימפיים,ומאוחריותרגםהישגיםספורטיביים,הםהסיבההעיקרית

להנפקתהבולים.לדוגמה,צרפתהנפיקהב-1924סדרהבתארבעהבוליםלציוןהמשחקים

שהנפיקה ריקה, קוסטה עשתה וכמוה אדמתה, על שנה באותה שנערכו האולימפיים

סדרהבתשלושהבוליםלכבודאירועזה;ארצות-הבריתהנפיקהב-1932בוללציוןאירוח

לציון בולים סדרת 1935 בשנת הנפיקה גרמניה אנג'לס; בלוס האולימפיים המשחקים

אולימפיאדתהחורףשנערכהבגרמניהבאותהשנה,ושנהלאחרמכןהנפיקהסדרהנוספת,

הפעםלציוןהמשחקיםהאולימפייםבמינכן,ואילובריטניה,ש"המציאה"אתהבול,פיגרה

אחרימדינותאחרותבטיפוחנושאהספורט,ורקב-1948הקדישהסדרתבוליםלספורט,

לציוןהמשחקיםהאולימפייםבלונדון.בהדרגהנהפךנושאהספורטלמרכיבקבועב"תפריט"

שירותיהדואר,ומדישנהמונפקיםברחביהעולםבוליםרביםהמוקדשיםלספורט.



בולי הספורט הראשונים בעולם: סדרת הבולים שהונפקה

ביוון לרגל המשחקים האולימפיים באתונה ב-1896

)אספנות בפילטליקה מיוחד ענף להתפתחות הביא ובבולאות בספורט המשולב העניין

.SportPhilatelistsInternational)SPI(כמוחובבים,שלהתארגנויותלהקמתמכןולאחר,)בוליםבדבבדפרחואתריאינטרנטהמוקדשיםלבוליספורטבכללאולענפיספורטפרטנייםכמו

כדורגל,כדור-בסיסועוד.

עשויים הבולים כי טוענים )2011( ופיליפס אוסמונד תחביב. רק איננה ספורט בולאות

תרבות משקפים הם א( לפחות: סיבות מארבע הספורט של ההיסטוריה להבנת לתרוםלאומית,מנהגיםואידאולוגיה;ב(הספורטהואנושאשכיחעלבוליםבעולםכולו;ג(בגלל

ממדיהםהקטניםשלהבוליםעיצובםממוקדומחושבמאוד,ולכןלכלפרטישמשמעות



וחשיבות;ד(לבוליםיששימושכפול:כבולידוארוכפריטכאספנים,והםמיוצריםבהמוניהםלשימושנרחב.

ההחלטותעלהנפקתבוליםמשקפותלארקערכיםלאומייםותרבותייםאלאלעתיםגם

מדינות כי אפוא פלא אין אספנים. על חביב הספורט שנושא משום מסחריים, שיקולים

מסוימות—ובמיוחדבמזרח-אירופהאובאפריקה—הרבו,ומרבות,כאמורלהנפיקבולים

המוקדשיםלספורט,מתוךתקווהכיחובביספורטיגלובהםענייןוירכשואותם.

שיווקית תפיסה עם — לאומית גאווה דיוק: וליתר — לאומיים ערכים של בולט שילוב

הנכה השחיינית של לכבודה מיוחד בול 2000 בשנת הנפיקה כאשר באוסטרליה נעשה

סיובאןפאטון,שזכתהבששמדליותזהבבמשחקיםהאולימפייםלנכיםשהתקיימהבאותה

הנושא בול זו במדינה הונפק שבה הראשונה הפעם למעשה הייתה זו באוסטרליה. שנה

האולימפיים המשחקים בעקבות מכן, לאחר שנים ארבע חי. אדם בן של דיוקן תצלום

באתונה,הפכוהאוסטרליםאתהרעיוןלשיטהוהנפיקובולמיוחדלכבודושלכלספורטאי,

אוצוות,שזכובמדלייתזהבבמשחקיםהאולימפייםאובמשחקיםהאולימפייםלנכים.הם

המשיכובמסורתזוגםבשניםהאולימפיותהבאות.בריטניהאימצהאתהרעיון,וב-2012

הנפיקהאףהיאבוללכבודכלאחדמהזוכיםבמדלייתזהב—אתלטבודד,צמדאוקבוצה.

ב-2013הורחבההשיטה,כאשרהדוארהבריטיהחליטלהקדישארבעהבוליםלכבודושל

הטניסאיהסקוטיאנדימארי,שזכהבטורנירוימבלדון,לאחרשהתוארלאנפלבחיקושל

בריטיבמשךשבעהעשורים.

גיליונית מזכרת, ובה ארבעה בולים, שהופקה על ידי השירות הבולאי הבריטי ב-2013

לציון זכייתו של הטניסאי אנדי מארי במשחקי וימבלדון: גאווה לאומית משולבת

בתפיסה שיווקית

הקרןהקיימתלישראלהקדישהלראשונהבוליםלנושאהספורטבשנת1945,והנושאשל

שניהבולים—האחדבערךשל5מא"יוהשנישל1מא"י—היה"ספורטיהודי".הבולים

הללושימשוחותםוהודבקועלתעודותאותהכושרשהוענקובשעתןלמישעמדובמבחן

זה)צעיריבתיהספרומבוגריםכאחד(.



עדשלהיהעשורהראשוןשלהמאההעשריםואחתהיורקארבעהנפקותנוספותשלבולי

הרביעית המכבייה בולים(; )שישה ב-1951 השלישית המכבייה בספורט: שעסקו קק"לב-1954)שלושהבולים,הנושאיםאתהכיתוב"בולהחינוךהגופני"וציורשלכמהרצים,

מקצתםלבושיםבמדיםואחדבבגדיספורט,וישבהםייצוגשלעמדהאידאולוגיתבדבר

שנרצחו זכרםשלהספורטאים הנצחת הגופני(; והחינוך החשיבותהלאומיתשלהספורט

במשחקיםהאולימפייםבמינכןב-1972)בולאחד(,בולאישילכלאחדמ-11הספורטאיםשנרצחו)11בולים(.4

הבולהראשוןשהנפיקהמדינתישראלואשרנושאוהיההספורטהופיעבשנת1950לציון

משחקיהמכבייההשלישית.

שאלות המחקר והמתודולוגיה

מבחינתהשלהמדינה,המנפיקהאתהבולים,לבוליםתפקידכפול:האחדאמצעיהסברהלטיפוח אמצעי השני חוץ-מדינתיים. לצרכים הן פנים-מדינתיים לצרכים הן ותעמולה,

החברתי-תרבותי. בקונצנזוס הנמצאים ונושאים מסורות לאומיים, ערכים של ולשימור

ועלחשיבותובמארג עלמעמדושלהנושא מכאןשניתוחתוכנםשלהבוליםעשויללמד

הערכיםהלאומי.

המדינה. בבולי משתקף שהוא כפי הספורט של מעמדו את לבחון נועד הנוכחי המחקר

לפיכךהוצגושאלותהמחקרהאלה:1 מההיקףייצוגהספורטעלגביבוליישראל?.

2 מהםהנושאיםהמיוצגיםעלגביבוליישראל,ולמעשה—האםישתחומיםבספורט.

הזוכיםלייצוגמועדףואחריםלייצוגחסרואוליאףמודריםלחלוטין?

"ספורט יהודי" – הבול הראשון שהונפק

ב-1945 על ידי הקק"ל בנושא הספורט

"המכביה השלישית" – בול הספורט הראשון

שהונפק ב-1950 על ידי מדינת ישראל



לצורךהמחקרנסקרוכלהבוליםשהנפיקהמדינתישראלמאזהקמתהועדחודשספטמבר

2012,ובסךהכול2,213בולים.סקירתהבוליםהתבססהעלקטלוגבוליישראל)2012(,שהוצאלאורעלידיהתאחדותבולאיישראל.5

ממצאים ודיון

הוקדשו 2012 שנת סוף ועד הקמתה מאז ישראל מדינת שהנפיקה הבולים 2,213 מכלל

96מהם—כלומר4.3%מכללהבולים—לנושאהספורט,עלהיבטיוהשונים.כדילבחון

אתהבולטותהיחסיתשלנושאהספורטנבדקייצוגנושאיםותחומיםאחריםעלגביבולי

המדינה.בדיקהזוהעלתהכיהנושאהזוכהלייצוגהגבוהביותרעלבוליישראלהואיהדות

ודת—333בולים)שהם15%מכללהבולים(.בקטגוריהזובעיקרבוליםשיצאולאורלרגל

חגיםיהודיים)כמוראשהשנהופסח(ובוליםלהנצחתזכרםשלרבניםואנשידת.

במקוםהשנימבחינתהיקףהייצוגעומדיםאירועיםוסמליםלאומיים—313בולים)שהם

14.1%מכללהבולים(.בקטגוריהזוכלוליםביןהשארבוליםהיוצאיםדרךקבעלציוןיום

ובולים עלייה( )כמו לציוןמפעליםלאומיים בולים הזיכרוןלחלליצה"ל, ויום העצמאות

להנצחתזכרםשלמנהיגיםציוניים.

נושאיםבולטיםאחריםהםספרות,שירה,מוסיקהואמנות—207בולים)9.3%(,תקשורת

—143בולים)6.5%(,בעליחייםועופות—130בולים)כ-6%(,התיישבות—127בולים

ביטחון צבא, ,)3.6%( בולים 79 ומחקר— )5.4%(,מדע בולים 119 ונוף— )5.7%(,טבע

ושירותיחירום—78בולים)3.5%(,חינוך—66בולים)3%(וילדיםונוער—56בולים

.)2.5%(

ניתוחתוכןכמותישלבוליהספורטמלמדכיהנושאהבולטביותרבתחוםבוליהספורט

מאז שנים. לארבע אחת לסירוגין, המתקיימים, הפועל, ומשחקי המכבייה משחקי הוא

)למעטשלושה( המכבייההשלישית,שהתקיימהבשנת1950,כמעטכלמשחקיהמכבייה

זוכיםלבוליםהמצייניםאתקיומושלהאירוע.6משחקיכינוסהפועל,שהחלובשנת1928,

הונצחולראשונהעלגביבוליישראלבשנת1961וזכולאחרמכןלייצוגכמעטקבוע)למעט

בשנת1966(.

פוליטיים ספורט ארגוני ידי על שנערכו בין-לאומיים ספורט אירועי זכו לא זאת לעומת

אחרים—בית"רואליצור—לייצוגעלגביבוליישראל.הבית"ריאדההעולמיתהראשונה,

שהתקיימהב-1958,לאזכתהלבול,ואילומשחקיהמכביה,שהתקיימובאותהשנה,הונפק

לא ו-1994, 1988 ,1983 בשנים שנערכו האליצוריאדה, משחקי גם מיוחד.7 בול לכבודם

זכולבוליםמשלהם,ולעומתם,באותהתקופה,משחקיהמכבייהאומשחקיהפועלכןזכו

להיותמונצחיםעלגביבולים)אםכיאיןלהתעלםכמובןמההיקףהשונהשלהמשחקים(.

במקוםהשניניצביםהמשחקיםהאולימפיים:27מכלל96בוליהספורט—כלומר28.1%המוקדשים בולים של זה גבוה שיעור .)1 לוח )ראו האולימפיים למשחקים הוקדשו —

הבולים ראשית, האלה: העובדות ארבע רקע על במיוחד בולט האולימפיים למשחקים



האולימפיים המשחקים לקראת ,1964 בשנת רק הונפקו זה לנושא שהוקדשו הראשונים

בטוקיו,וזאתאףעלפישמשלחותישראליותהשתתפובשלושתהמשחקיםהקודמים)1952

בהלסינקי,1956במלבורןו-1960ברומא(;שנית,ישראללאהנפיקהבוליםלרגלהמשחקים

האולימפייםבמינכן,בשנת1972,ככלהנראהבגללהרגישותהכרוכהבמיקוםהמשחקים;

שלישית,לאהונפקובוליםלקראתהמשחקיםהאולימפייםבמוסקבה)1980(,וזאתמשום

ובראשן המערב, מדינות ידי על הוחרמו האלה המשחקים בהם. השתתפה לא שישראל

ארצותהברית,בגללהפלישההסובייטיתלאפגניסטן.גםישראלהייתהבמחרימות;רביעית,

לאהונפקובוליםלציוןהמשחקיםהאולימפייםבסיאול)1988(,ולאנמצאהסברלענייןזה.

במיליםאחרות,שיעורםהגבוהשלהבוליםשהוקדשולמשחקיםהאולימפיים,מכללבולי

הספורטבישראל,בולטשבעתייםלנוכחהעובדהששבעהמתוך17המשחקיםהאולימפיים

שהתקיימובשנים1948—2012לאזכוכלללייצוגעלגביבוליישראל.

יצויןכיכלהבוליםהללוהונפקולציוןקיוםהמשחקיםהאולימפייםאךלאלציוןהישגים

ספורטיביים,וגםכאשרישראלזכתהבמדלייתהזהבהאולימפיתהראשונה,לאזכההדבר

ספורטיביים הישגים לציין הנוהגות אחרות, ממדינות בשונה זאת, בול. גבי על להנצחה

באמצעותבולים.

לוח 1:

קטגוריות נושאיות בולטות על גבי בולי הספורט בישראל

לעומתהמשחקיםהאולימפייםשבהםזכתהישראלעדשנת2012בשבעמדליותבלבד,שזכו

מספר הבוליםהקטגוריה36מכביותומשחקיהפועל

)37.5%(

27המשחקיםהאולימפיים)28.1%(

10אישיםבספורט)10.4%(

9סדרהשוטפת8)9.4%(

5אירועיספורטבין-לאומיים)4.2%(

3ציוןיובלות)3.2%(

3ספורטאתגרי)3.2%(

96סה"כ

)100%(



לבולטותרבה,שתימערכותאחרותשלמשחקיםאולימפיים:משחקיהחורףוהמשחקיםהאולימפייםלנכים)המשחקיםהפראלימפיים(לאזכוליחסדומה.

יצוין .1994 משנת בהם משתתפת וישראל ,1924 שנת מאז מתקיימים החורף משחקי

המשחקים זה. אירוע לציון בולים קבע דרך להנפיק נוהגות בעולם רבות מדינות כי

הפראלימפייםהתקיימולראשונהב-1960,וישראלהנפיקהלכבודםעדכהבולאחדבלבד

—בשנת1968,שבהנערכוהמשחקיםבארץ—אףעלפישעדסוףשנת2012זכתהישראל

ב-380מדליותבמשחקיםהללו.

שלושהאירועיספורטבין-לאומייםשנערכובישראלזכולייצוגעלבוליהמדינה:משחקיהנכים)1968(,אליפותהעולםבשיט)1970(ואליפותהעולםבמפרשיותמדגם420)2010(.

משחקיםבין-לאומייםברמהנמוכהיותר—שלקבוצותולאשלמדינות,אושלתחרויות

בכדורסל אירופה גביע גמר משחקי למשל: דומה, לייצוג זכו לא — לצעירים המיועדות

לקבוצות)1994,2004(אומשחקיגביעאירופהבכדורגללצעיריםעדגיל21)2013(.

שלושהאירועי-יובלבין-לאומייםבספורטזכולבולים:מאהשנהלהקמתהוועדהאולימפיהבין-לאומי)1994(,50שנהלהתאחדותהכדורגלהאירופית)2004(ומאהשניםלהתאחדות

הכדורגלהבין-לאומית)2004(.לעומתזאתלאזכולייצוגדומהאירועי-יובלדומיםשהם

שנה מאה יובל הן לכך בולטות דוגמאות והישראלית. היהודית הספורט מתרבות חלק

)2003( יובל75שנהלהקמת"הפועל" )שנחגגבשנת1995(, להקמתתנועתמכביהעולמי

,)2001( יובלחמישיםשנהלהקמתהוועדהאולימפיהישראלי ,)1998( אולהקמתבית"ר

.)2003( אס"א האקדמית הספורט תנועת להקמת או )1998( "אליצור" תנועת להקמת

נפקדותםשלאירועייובלאלהממפתהבוליםהישראליתבולטתבמיוחדעלרקעהמספר

הגדולשלבוליםשראואורבמשךהשניםוהמוקדשיםלציוןיובלותשלמוסדותוארגונים

שונים.

וספורטבישראל":האחד,לחינוך גופני "חינוך לנושא בוליםהוקדשובשנת2007 שלושההגופניבבתיהספר;השני,לציון50שנהלהקמתמכוןוינגייט;השלישי—לספורטהעממי.

שלושה מציגים והם האתגרי", "הספורט שנושאם בולים שלושה אור ראו 2009 בשנת

ענפיספורט:גלישתגלים,רכיבהעלאופנישטחוצניחהחופשית.עשרתהבוליםהיחידיםשהוקדשולאישיםבתחוםהספורט—ואשרראואורבשנת2011—נועדוכולםלהנצחת

זכרןשלדמויותגבריותבולטותמעולםהכדורגל,ובעיקרכדורגלנים.9

אין ותרבויות, גבולות חוצת דת למעין הפיכתו כדי עד שלו, הגדולה הפופולריות למרות

תקשורתי מדיום הם שהבולים פי על אף וזאת ישראל, בולי על לבולטות זוכה הספורט

זמיןונגיש,המופץבמיליוניעותקים.החשיבותהרבההמיוחסתלבולים,עדכדיהגדרתם

"סוכניםחברתיים"אונושאילפיד"הזיכרוןהתרבותי",רקמחדדתאתהשאלה:מדוערק,2012 סוף ועד 1948 בשנת הקמתה מאז ישראל, במדינת שהונפקו הבולים מכלל 4.3%

הוקדשולספורט?10

לפער,ולולכאורה,ביןהייצוגהנמוךשלהספורטעלבוליםמצדאחדלביןהפופולריותשל

הספורטוהחשיבותהתעמולתיתהמיוחסתלבוליםמצדאחרעשוייםלהיותשניהסברים,



ולמעשה — ממשלתי תקשורת אמצעי הם שבולים מאחר האחד, ומשלימים: חלופייםהם — בעולם המדינות בכל ממשלתית בבעלות שהוא היחיד ההמונים תקשורת אמצעי

מנוצליםכאמצעיתעמולהלקידוםערכיםהנתפסיםכבעליחשיבותלאומיתאוכמשקפים

אתהאידאולוגיהשלהשלטון,כוללהנצחתדמויותיהםשלמנהיגיםפוליטייםשהםבבחינת

בבולים— בולטבמיוחדבמשטריםלא-דמוקרטיים,המשתמשים "אבותהאומה".הדבר

כמובאמצעיתקשורתאחריםוכןבאמנות—כסוכניחברותוכערוציםלהפצתהמסריםשל

השלטון.לעומתזאתבמדינותדמוקרטיות,שבהןאיןאידאולוגיהשלטתוניסיוןלכפותה,

עשוייםהבוליםלשקףדווקאמגווןרחבשלנושאיםוערכיםבחברה,וככלשמגווןזהרחב

יותר,כךיקטןמשקלוהיחסישלכלנושאושלכלערך.

ההסברהשניהואשבמדינותדמוקרטיות,בגללנפיצותםהגדולהשלהבוליםובגללהיותם

ביותר. נושאיהםלהיותבמתחםהקונצנזוסהציבוריהרחב על מיועדיםלשמשכלאזרח,

הספורט,בהכללה,איננונושאקונצנזואליבמדינתישראל,איןהואחלקממנעדהערכים

בעליהחשיבותהלאומית,ואףאיןבוכדילשקףאתהאידאולוגיהשלהמעמדהשליט,ולו

הישראלית— בחברה מסוימים במגזרים חשוב חברתי כערך נתפס הוא רקמשוםשאין

ובראשםהמגזרהדתיוהחרדי—שתקופותארוכותהיושותפיםלהנהגההפוליטית.למעשה,

אפשרלהצביעלפחותעלחמישהשסעיםבחברההישראלית—שסעביןדתייםלחילוניים,

היהודי-ערבי השסע ל"נצים", "יונים" בין הפוליטי השסע לאשכנזים, מזרחיים בין שסע

והשסעביןעוליםחדשיםלביןותיקים)יערושביט,2001(.עלאלואפשרלהוסיףגםאת

"השסעהשקוף"—ביןגבריםלביןנשים)למיש,1998(.ישמקוםלשערכינושאים,ערכים

ישראל, בולי על בולט לייצוג יזכו לא השסעים פני על "גשר" בבחינת שאינם ותחומים

כיאיאפשרלהתעלם,כמובן,מהאפשרותהחלופית,כלומר יהיהמוגבל,אף אושייצוגם

שהספורט,בהיותושפהאוניברסלית,עשוידווקאלתרוםלאיחוישסעיםבחברה.

לפיכךהייצוגהמוגבלשלנושאהספורטעלבוליישראלעשוילהיותמוסבר,ביןהשאר,בכך

שיחסושלהציבורהדתילספורטולעיסוקבושונהמזהשלהציבורהחילוני,כמוגםהיחס

כלפיהצפייהבספורט.אשרלעיסוקבספורט,טעןבזמנוהרבשלמהגורן,כידינוכביטול

תורה,וכיהואמותררקמטעמיבריאותאולצורכיפרנסה,ואילולענייןהצפייהבתחרויות

ספורטקבעופוסקיםכמוהרבאבינרוהרבפיינשטייןכיישבכךמשום"ליצנות,ביטולזמן

וביטולתורה")זוכמן,2003(.

יתרעלכן,ייצוגחזותישלהספורטגםמחדדאתסוגייתהמגדר,ולורקמשוםשהלבוש

שלספורטאים,ובעיקרספורטאיות,נתפסבחוגיםמסוימיםכלאמהוגןוכלאמוסרי.אף

שברביםמביןהבוליםמשולבותדמויותאנושיות—ולארקסמליםחזותייםא-פרסונליים

של השנייה במחצית שהונפקה השוטפת בסדרה רק גברים. של הן מרביתן הרי —

רישומי באמצעות המוצגים שונים ספורט ענפי לתשעה הוקדשה ואשר התשעים, שנות

אילוסטרציה,אפשרלראשונהלזהותדמויותנשיותבארבעהמהבולים—כדורעף,גלישה

עלגלים,חץוקשתושיטבמיםסוערים—אךהאיוריםמטשטשיםבמידהרבהאתהזהות

הפערים לקיבוע תורם הספורט כי הראו כבר שונים מחקרים הנשיים. המאפיינים ואת



המגדרייםולהעצמתהעליונותהגברית)2010Galily,&Tamir(.מבחינהזוייתכןשבוליהספורטשלישראלתרמותרומהצנועהלהחלשתהקיבוע,שכןענפיהספורטשבהםשולבו

הדמויותהנשיותאינםמזוהיםכענפיםנשייםבמובהק.

מוגבל ישראלהוא בוליהספורטשל גבי על היחידהשהייצוגשלה אינןהקבוצה הנשים

זניח.בולטתבמיוחדקבוצתהנכים.אףעלפישספורטהנכיםמפותחמאודבישראל או

וספורטאיםישראליםמשתתפיםבקביעותבמשחקיהנכים)המשחקיםהפראלימפיים(,ועד

כההניבההשתתפותםמאותמדליות,לאזכהתחוםספורטזהאלאלבולאחד,לציוןאירוח

ולדוגמה: הנכים, ספורט ייצוג בעניין אחרת נוהגות אחרות מדינות בישראל. המשחקיםאוסטרליההנפיקהעדכה17בוליםמיוחדיםלציוןהמשחקיםהאולימפייםלנכים,ובהם

זהב; במדליות שזכו אוסטרליות שחייניות של דיוקנאות עליהם הנושאים בולים שני

ארצותהבריתהנפיקהכמהפעמיםבוליםלציוןהמשחקיםהאולימפייםלנכים;בבריטניה

הונפקבשנת2012בולמיוחדלכבודושלכלספורטאיבודדאוקבוצהשזכובמדלייתזהב

במשחקיםהפראלימפייםבלונדון,ובסךהכול34בולים.

שתי לדוגמה בולים, על להנצחה שזכו המדינה בחיי אחרים בתחומים הישגים לעומת

סדרותבוליםלציוןההישגיםבחקלאותאוסדרהשהוקדשהלחידושיםישראליים"ששינו

אתהעולם")בהיי-טק,ברפואהובחקלאות(,הישגיספורטלאזכולייצוגדומה.דוגמאות

בולטותלהישגיםבולטיםבספורטהןזכייתהשלנבחרתישראלבאליפותאסיהבכדורגל,

הזכייה או לקבוצות בכדורסל אירופה בגביע הזכיות בשיט, העולם באליפות ניצחונות

במדלייתזהבאולימפית.

"היכלהתהילה"עלבוליישראלכללעדשנת2011מגווןדמויותבתחומיפעילותשונים.

בצדנשיאיהמדינהוראשיהממשלה,שכלאחדמהםזכהלהיותמונצחעלבול,הונצחוגם

פוליטיקאיםאחדיםעלבולים)כמויוסףשפרינצק,זאבז'בוטינסקי,יגאלאלון,פנחסרוזן,

יעקבמרידור,משהדיין,אבאאבן,רחבעםזאבי,יצחקגרינבויםאופרץברנשטיין(.עלגבי

הבוליםהופיעוגםמשוררים)לדוגמה:יהודהעמיחי,רחל,לאהגולדברג,חייםנחמןביאליק,אוריצביגרינברג(,סופרים)לדוגמה:ש"יעגנון,אברהםמאפו(,רבנים)לדוגמה:הרבקוק,הרבעוזיאל,הרבהרצוג,הרבמימון,הגאוןמווילנה,הבאבאסאלי,הרבאריהלוין(,ראשי

ערים)מאירדיזנגוף,טדיקולק(,מדענים)יואלרקח,אהרןקציר,שאולאדלר(,היסטוריונים

פובליציסטים טלמון(, יעקב גרץ, צבי קלוזנר, יוסף בער, יצחק דינור, בן-ציור )לדוגמה:)אבאאחימאיר,ישראלאלדד,משהבילינסון,ר'בנימין(,אנשיתאטרון)יוסףמילוא,משה

הלוי,נסיםאלוני,שייקהאופיר(,וכןגיבוריתרבותבתחוםהמוסיקההישראלית)לדוגמה:עפרהחזה,זוהרארגוב,אהודמנור,מאיראריאל,נעמישמר,אריקלביא,שושנהדמארי,

ברכהצפירה(.רקבשנת2011הונפקהגיליוניתמזכרתובהדיוקניהםשלעשרהספורטאים

מתחוםהכדורגלשהלכולעולמם—שמונהשחקנים,מאמןאחדושופטאחד.

הנצחתדיוקנושלאדםעלבולכמוהכהכנסתולפנתאון,אולהיכלהתהילההתרבותי,של

המדינה.ארצותהבריתלדוגמהמנפיקהזהשניםאחדותסדרתבוליםהנושאתאתהכותרת



"המורשתהשחורה",והאישיםהמונצחיםבסדרהזו—מדינאים,פעיליםחברתיים,אמנים,

סופריםוספורטאים—הםגיבוריתרבות.היעדרןשלדמויותמזוהותעםתחוםהספורט

רוזין יהושע בספורט, ישראל פרס מחתני לדוגמה, ששניים, פי על אף הבולים— ממפת

יותראתנחיתותו ורלףקליין,כברהלכולעולמםשניםאחדותקודםלכן—מבליטעוד

הונצחו כאשר גם כן, על יתר הישראלית. בחברה אחרים תחומים לעומת הספורט של

ספורטאיםעלגביבולים,הםהיוכולםמעולםהכדורגלהגברי.

כה עד שהיה התהילה להיכל להצטרף "הכשר" לפתע הספורטאים קיבלו אפוא מדוע

סגורבפניהם?התשובההמתבקשתטמונהככלהנראהבזירההכלכלית.השירותהבולאי

הישראלי,כמורביםמעמיתיובעולם,מחפשכיוםדרכיםיצירתיותלהגדלתהכנסותיובשל

הירידההנמשכתבשימושבשירותיהדואר.אחתהדרכיםלכךהיאהנפקתבוליםבנושאים

פופולריים,ובהםספורט,העשוייםלעודדאתרכישתםעלידיאספנים—ובמקרהשלבולי

ידיחובביספורט—שלאלצורךהדבקתםעלגבימעטפות.אימוץהגישה ספורטגםעל

במדינת שהונפקו בוליהספורט 96 מכלל 22 כי העובדה מן גם עולה השיווקיתהחדשה

ישראל)כ-23%(הופיעובשנים2008-2012.

בייצוגהמוגבלשלנושאהספורטעלגביבוליישראלעדלאימוץהגישההשיווקיתהחדשה

מהמרחב הדרה יותר: הרבה רחבה לתופעה אחד ביטוי רק למעשה לראות אפוא אפשרהציבורישלהבוליםאותת-ייצוגשלנושאיםשאינםבמתחםהקונצנזוס.




,49 זמנים, בחג'אז. ההאשמית הממלכה תולדות והיסטוריה: בולאות .)1994( ע. איילון,.77-66

באר-שבע: .1999-1948 הישראלי הכדורגל לסחורה: ממשחק .)2002( א. בן-פורת,

אוניברסיטתבן-גוריוןבנגב.

י'גלילי, בן-פורת,א.)2009א(,כסףהואשםהמשחק:תהליךמסחורושלהספורט.בתוךר'לידורוא'בן-פורת)עורכים(,במגרש המשחקים: ספורט וחברה בתחילת האלף

השלישי )עמ'280-233(.רעננה:האוניברסיטההפתוחה.

בן-פורת,א.)2009ב(.הזירה:תיאוריהסוציולוגיתוספורט.בתוךי'גלילי,ר'לידורוא'בן-)עמ' וחברה בתחילת האלף השלישי במגרש המשחקים: ספורט )עורכים(, פורת

102-63(. רעננה:האוניברסיטההפתוחה.

חיפה: כיצד התמסחר הכדורגל. וערך החליפין: )2013(. התשוקה, המשחק בן-פורת,א.פרדס.

בר-גל,י.)1999(.בוליהקק"ל1947-1923,פרקבעיצוב'מכשירתעמולה'. כיוונים חדשים, 1,

.160-131

,3 אגרא, בולאית. ישראלמנקודתראות בנושאתרבות )1990(.הצעת-מחקר ברינקר,מ..14-9

גלילי,י.)2009(.ירייתהזינוק:מהוספורטוהאםהשתנהבמהלךההיסטוריה.בתוךי'גלילי,ר'לידורוא'בן-פורת)עורכים(,במגרש המשחקים: ספורט וחברה בתחילת האלף

השלישי )עמ'62-13(. רעננה:האוניברסיטההפתוחה.

בהרגלי שינויים בארץ: והתהלך קום .)2011( י. ומקל, א. אלייקים, א., תמיר, י., גלילי,הפעילותהגופניתבישראל2008-1992.סוגיות חברתיות בישראל, 12, 165-144.

זוכמן,א.)2003(.ריצהבשבתתענוג. פנים, 25,106-102.

זורנזון.ר.)2012,2בפברואר(.פרצופהשלמעצמה.גלובס,נדלהב-15באוגוסט2013מ:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000721242

חריף,ח.)2011(. ציונות של שרירים: תפקידיו הפוליטיים של הספורט הייצוגי ביישוב הארץ-ישראלי ובשנות העיצוב של מדינת ישראל – 1960-1898.ירושלים:ידבן-צבי.

יער,א.,ושביט,ז.)2001(,מגמות בחברה הישראלית.תל-אביב:האוניברסיטההפתוחה.

לידור,ר.)2007(.ספורט,חינוךוחינוךלספורט.בתוךא'גור-זאבור'לידור)עורכים(, ספורט – ערכים ופוליטיקה,)עמ'206-189(.חולון:רכגולד.



לימור,י.,ותמיר,א.)2012(.ספורט,עסקיםופוליטיקה—הכליח"צי.בתנועה, 10,

.215-197

למיש,ד.)1998(.השסעהשקוף:תצפיתפמיניסטיתעלחברהדרךהתקשורתהישראלית.בתוךא. יערות.הרמן)עורכים(, החברה הישראלית: בין פילוג לאחדות

)עמ'51-33(.תל-אביב:מרכזתמישטיינמץלמחקרישלום,אוניברסיטתתל-אביב.

סיון,ע.)1997(.מיתוסים פוליטיים ערביים. תל-אביב:עםעובד.

מוטורית: התנהגות )עורך(, לידור ר' בתוך: ספורט, באמצעות חברות .)2004( נ. פייגין,היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים )עמ'176-147(.ירושלים:מאגנס.

פינטו,ג.)2004,26ביולי(.שחקןהכדורגלזינאדיןזידאןהואהצרפתיהאהובביותר.הארץ,עמ'ג3.

קטלוג בולי ישראל תש"ח-תשע"ב)2012(.תל-אביב:התאחדותבולאיישראל.

ב-15 נדלה גלובס, ספורט, משדרי :2011 בשנת בארה"ב הנצפות התכניות מעשר תשעhttp://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000711816:-מבאוגוסט

Adedze, A. (2012). Visualizing the game: The iconography of football on African postage stamps. Soccer & Society, 13, 294-308.

Altman, D. (1991). Paper ambassadors: The politics of stamps. Sydney, Australia: Angus and Robertson.

Annual Review of Football Finance (2011). Downloaded August 15, 2013 from http://www.deloitte.com/view/en_GB/uk/industries/sportsbusinessgroup/

sports/football/annual-review-of-football-finance-2011/index.htm

Brunn, S. D. (2011). Stamps as messengers of political transition. Geographical Review, 101, 19-36.

Clark, J. (2010). Back on track? The outlook for the global sports market to 2013. Price Waterhouse Coopers Report.

http://www.pwc.com/gx/en/entertainment-media/pdf/Global-Sports-Outlook.pdf

Clifford, C., & Feezell, R. M. (1997). Coaching for character: Reclaiming the principles of sportsmanship. Champaign IL: Human Kinetics.

Deans, P., & Dobson, H. (2005). Introduction: East Asian postage stamps as socio-political artifacts. East Asia, 22, 3-7.

Frewer, D. (2002). Japanese postage stamps as social agents: some anthropological



aspects. Japan Forum, 14, 1-19.

Gelber, S. (1992). Free market metaphor: The historical dynamics of stamp collecting. Studies in Society and History, 34, 742-769.

Hazard, H. (1960). Islamic philatelic as an ancillary discipline. In J. Kritzeck & R. Bayly Winder (Eds.), The world of Islam (pp. 199-232). London, UK: Macmillan.

Hoisington, W. (1972). Politics and postage stamps: The postal issues of the French state and empire 1940-1944. French Historical Studies, 7, 549-567.

Jones, R. A. (2001). Heroes of the nation: The celebration of scientists on postage stamps of Great Britain, France and West Germany. Journal of Contemporary History, 36, 403-422.

Kruger, A., & Murray, W. (2003). The Nazi Olympics: Sport, politics and appeasement in the 1930s. Champaign, IL: University of Illinois Press.

Lachover, E., & Gavriely-Nuri, D. (2013). Israeli stamps 1948–2010: between nationalism and cosmopolitanism. Israel Affairs, 19, 321-337.

Lebed, F. (n.d.). Sport postage stamps issued in the former socialist camps in the 1950-1980s as a mirror of ideological dependence and political coercion (unpublished paper).

Parry, J. (1997). Ethical aspects of the Olympic idea. Electronic Version International Olympic Academy. Retrieved April 28, 2008 from: http://www.ioa.org.gr/books/reports/1997/1997_233.pdf

Phillips, C. J. (1936). Stamp collecting: The king of hobbies and the hobby of kings. New York, NY: Lindquist.

Price, J. L. (2001). From season to season: Sports as American religion. Macon, GA: Mercer University Press.

Raento, P., & Brunn, S.D. (2008). Picturing a nation: Finland on postage stamps, 1917-2000. National Identities, 10, 49-75.

Reid, D. M. (1984). The symbolism of postage stamps: A source for the historian. Journal of Contemporary History, 19, 223-249.

Reid, D. M. (1993). The postage stamp: A window on Saddam Hussein’s Iraq. Middle East Journal, 47, 77-89.



Reid, D. M. (2007). Egyptian history through stamps. The Muslim World, 62, 209-229.

Riordan, J. (1999). The impact of Communism on sport. In J. Riordan & A. Kruger (Eds.), The international politics of sport in the 20th century (pp. 48-66). London, UK: E & FN Spon.

Rowley, A. (2002). Miniature propaganda: Self-definition and Soviet postage stamps, 1917-41. Slavonica, 8, 135-157.

Scott, D. (1995). European stamp design: A semiotic approach to designing the messages. London, UK: Academy Editions.

Sexty, R. (2000) .Stamping our history: The story of Canadian business as portrayed by postage stamps. Canadian Journal of Administrative Sciences, 17, 332-341.

Strenk, A. (1978). The thrill of victory and the agony of defeat: Sport and international relations. Orbis, 22, 453-469.

Strenk, A. (1980). Diplomats in track suits: The role of sports in the foreign of the German democratic republic. Journal of Sport & Social Issues, 4, 34-45.

Tamir, I., & Galily, Y. (2010). Women's sports coverage in Israel: Perception vs. reality. International Journal of Sport Communication, 3, 92-112.



הערות

הזכות "למדינה כי 51א'( )סעיף התשמ"ו–1986 הדואר, חוק קובע כדוגמה, כך, .1

הייחודיתלהנפיקבוליםדביקיםודבריבולים...".

עידןהאינטרנטהחיה,במידהרבה,אתאספנותהבולים,שכןהואמאפשריצירת .2

קהילותוירטואליותשלתחביבאיםבתחומיםובנושאיםשונים.

לישראל, הקרן-הקיימת הנפיקה ה-20 המאה בראשית כי העובדה לציון ראויה .3

באישורושלהדוארהאוסטרי,בוליםשנועדולשימושבדוארהמושבותהראשונות

בארץ-ישראל.

בולים שישה של סדרה המדינה הקמת לפני עוד הנפיקה הקק"ל כי לציין ראוי .4

הנושאיםאתדיוקנושלמקסנורדאו,מישנחשבלאבירעיוןהספורטהיהודי.

)בוליישראל—קטלוגמס'14)2008(,ירושלים: נוסף בדיקההשוואתיתלקטלוג .5

השירותהבולאי(,העלתהשאיןהבדלבמספורהבוליםביןשניהקטלוגים.

בולים הונפקו לא השביעית( )המכבייה ו-1965 השישית( )המכבייה 1961 בשנים .6

לציוןהאירוע.כןלאהונפקובוליםלציוןהמכביהה-16בשנת2001,ואפשרשהדבר

קשורל"אסוןהמכבייה",שאירעארבעשניםקודםלכן.

עםזאתזכומשחקיהבית"ריאדההעולמיתהראשונהלחותמתדוארמיוחדת. .7

בשימוש הנמצאים לבולים כולל שם היא )Definitive stamps( שוטפת סדרה .8

שוטףוש"תוחלתהחיים"שלהם–כלומרמשךזמןהמכירהשלהםבמשרדיהדואר

,)Commemorativestamps(מזכרתבולילעומתזאת,ארוכה.כללבדרךהיא–זמן ואשר וכדומה, אדם של זכרו להנצחת מסוים, אירוע לציון לאור המוצאים

המכירהשלהםמוגבל.

כינוס כיהדמותהמצוירתעלאחדמשלושתהבוליםשהונפקולכבוד לציין ראוי .9

בריצות ישראל אלוף של דיוקנו הנראה ככל היא 1971 בשנת התשיעי הפועל

למרחקיםבינוניים,יובלוישניצר,אףששמואינומצויןעלגביהבול.

בפולין שהונפקו הבולים מכלל הוקדשו15.9% 1989–1950 בשנים המחשה, לשם .10

לנושאהספורט.באותןשניםהוקדשו13%מבוליהונגריהלנושאהספורט,בברית

.)Lebed,n.d(10%–ובצ'כוסלובקיה10.2%,–המועצות


בפתח ואתלטיקה חברתית הבניה לבן? גבי על שחור המאה ה-21

משה טלסניק ויאיר גלילי

תקצירמנקודתהזמןשבהנכנסוהאצניםהשחוריםשלארצותהבריתלהתחרותבתחרויותבין-לאומיות–המשחקיםהאולימפייםבלוסאנג'לס1932–החליפוכהיהעורבהדרגהאתהלבניםבצמרתהזמניםהאצנים טובי של ההישגים בין הזה הבולט ההבדל בלעדית. בה לשלוט החלו אשר עד המהירים,

מעורר דיון כך אחר שנה 80 מזמן מטר ה-100 ריצות של בענף השחורים עמיתיהם לבין הלבנים

מחלוקתבסוגייתה"גזע")Race(.מאמרזהמציגשלושההסבריםשוניםלתופעהתוךשימושבטענתפילדס, ברברה ההיסטוריונית פי על סקפטיסיזם אסכולות: בשלוש המודגמת החברתית ההבניהמישל הפילוסוף פי על הבניה וניצול; דיכוי לשרת הבא לחלוטין מדומיין עניין הוא שגזע שטוענת

נגד למעשיהאלימות כסות הביולוגיהמשמשת ביולוגי. אינו הוא גבול,אך קו פוקו,הטועןשקיים

כי לוי-שטראוס,שטוען פיהאתנולוגקלוד על נטורליזםשלקבוצותאוכלוסייה גזעית; ה"נחותים"

הגזעהואפונקציהשלהתרבות,שקדמהלובזמן.

_________________________________________________________________תארנים: הבניהחברתית,גזע,ריצת100מטרים,מישלפוקו,ברברהפילדס,קלודלוי-שטראוס.

ב-9ביולי2010התרחשאירועהיסטורי:לראשונהאיפעםהצליחאצןלבןלחצותאתקו)Lemaitre(למטרהכריסטוףזההיההשניות.10מתחוםבירדומטר100בריצתהסיוםאת לשפר הצליח הוא .9.98 של בזמן הראשון למקום צרפת באליפות שהגיע הצרפתי,

ההישגחסרהתקדיםשלובמאיתשנייה,כאשרקבעבסוףחודשאוגוסטאתהתוצאה9.97,

שהביאהאותולמקוםהרביעיבלבדבתחרותבעירהאיטלקיתריאטי.לשםהשוואה,מי

שהגיעלמקוםהראשוןהיהנסטהקרטר)Carter(,האצןהג'מייקניהשחור,שחצהאתקוהסיוםלאחר9.78שניות.1

את פעמים מאות לעבור אצנים 71 הצליחו 2010 יולי חודש בראשית יום לאותו עד

עצר 1968 בשנת כבר שחור. עור צבע בעלי כולם – שניות מ-10 קצר בזמן המרחקשניות 9.99 של בזמן העצר שעון את )Hines( היינס ג'ים השחור האמריקני האצןלמטרה(. לרשות כיום העומדים מאלה פחות מתקדמים ועזרים אימון שיטות )בעזרת

יוסיין הג'מייקני אחר, שחור לאצן שייך שניות 9.58 של המדהים העולמי השיא

מגבול לרדת יותר עוד מתאמצים כיום האצנים שטובי בזמן כך, אם .)Bolt( בולט

ה-9.6שניותבמרוץהיוקרתי,נרעשעולםהאתלטיקהמאצןלבןשבסךהכולירדמתחום

10השניות.



ההבדלהבולטהזהביןההישגיםשלטוביהאצניםהלבניםלביןעמיתיהםהשחוריםבענף

מזמןדיוןמעוררמחלוקתבסוגייתה"גזע" )Race(.במשךמאות שלריצותה-100מטר,שניםעסקומלומדיםרביםבנושא2וחקרואותומנקודותמבטשונות,והעיקריותשבהןהן

השתיים, מבין המוקדמת הראשונה, הגישה החברתית. ההבניה וגישת הביולוגית הגישה

אדם, בני של שונות קבוצות בין המולדים הגופניים בהבדלים עוסקת היא, כן כשמה

גולגולת )כמוצבעעור,מבנה שעובריםבתורשהובאיםלידיביטויבחיצוניותושלהפרט

ועוד(,במאפייניםשאינםנראיםלעין)כמועמידותבפנימחלות(,ויששהרחיקולכתודיברו

בין השנייה,ההבדלים הגישה פי על גזעים. בין ומוסרית קוגניטיבית מנטלית, שונות על

גזעים,אועובדתקיימותםכשלעצמה,אינםענייןטבעיאלארעיוןשפותח)הובנה(במהלך

ההיסטוריהבמסגרתמשאומתןביןקבוצותבחברה.

תוצאות – זה מאמר שפתחה הדוגמה עם נעמת הגזע של החברתית ההבניה רעיון אתריצת100מטרלגברים.עיוןברשימתהתוצאות,נכוןלספטמבר2012,מגלהשרובהככולה

היכולות אפריקה.3 יבשת של הצפון-מערבי בחוף שמקורם שחורים מאצנים מורכבת

בשווה שווה נחלקות אינן זה אתלטי בתחום להצטיין כדי הנדרשות מאוד הספציפיות

בין הבדלים קיימים כלומר, הגלובוס. גבי על שונים באזורים שמקורן הקבוצות כל בין

שהובנה במושג שמדובר הטענה למרות – "גזעים" להלן – אדם בני של שונות קבוצותבאופןמלאכותימסיבותשונותעלידיבניאנוש.

במאמרהנוכחינתחילבמבואשסוקרבקצרהאתהתפתחותמושגהגזע,שראשיתוכאמור

רבות. צוטטו הגזע בסוגיית שדבריהם הוגים לשלושה נמשיך מכאן הביולוגית. בטענה

הםעוסקים,כלאחדמזוויתאחרת,בנושאההבניההחברתיתשלהמושג:ההיסטוריוניתלוי-שטראוס והאתנולוגקלוד )Foucault( פוקו )Fields(,הפילוסוףמישל פילדס ברברה)Lévi-Strauss(.לסיוםנחזורלדוגמהמהמבוא)רציה-100מטר(וננסהלעמתאתתוצאות

הריצהעםמהשטועניםההוגיםשיוצגולהלן.

שורשי הגזעפיזיים מאפיינים של סט בעלי אנושיים פרטים של קיבוץ מציינת גזע של "התפיסה

הנישאים גורמים דרך בתורשה לעוברים הנחשבים 'פנוטיפים', נקראים לרוב מקובלים,

בדם",כךמוגדרהמושגבערך"גזע"באנציקלופדיהלפילוסופיהשלאוניברסיטתסטנפורד

ראשית המושג, של הפיזיולוגי היסוד את שמדגישה הפתיחה אף על 4.)Stanford(ההיסטוריהשלהעיסוקבגזע,עלפיכותבהערךג'יימסמייקל)Michael(,היאבימייווןהבחינו המערבית, התרבות כערש הנתפסות הציוויליזציות, שתי בני העתיקות. ורומא

ביניהםלביןבניקבוצותאחרותשלאהיובהןיסודותביולוגייםאופיזיים,אלאמהשהיום

קהילות בין הבחין למשל )Aristotle( אריסטו תרבותיים". "הבדלים בשם מכנים היינועצמם ייחדו הרומאים )ברברים(. כאלה שאינם מי לבין )יוונים( המדינה ערי יושבי של

לקבוצההמיוחסת מישזכאילהשתייך מקבוצותאחרותבאמצעותמבניםחוקתיים,של

באימפריהומישאינוזכאי.


שחור על גבי לבן? הבניה חברתית ואתלטיקה בפתח המאה ה-21

האי בחצי ומוסלמים יהודים נוצרים, של המשותף הקיום של לימים גם ממשיך מייקל

בכיבושהמוסלמי.עםהשלמתהכיבושמחדששל הביניים ימי כל לאורך האיבריכמעט

)Isabella & Ferdinand( ופרדיננד איזבל המלכים בראשות )הרקונקיסטה(, הנוצריםבסוףהמאההחמש-עשרה,גורשותוךעשורכלהיהודיםוכלהמוסלמים)המוריסקוס(בשל

)sangredeLimpieza(.עםזאתבמקרהשלהיהודים העיקרוןשלטוהרהדםהקתוליגורשומאדמתקסטיליהרקאלהששמרועלאורחחייםיהודיולאהסכימולהמיראתדתם

המרהמלאה)האנוסים(.5מכאן,שעדייןאיאפשרלהתחיללדברעלהמושג"גזע"כפישהוא

מופיעבהגדרהשהובאהלמעלה.

בשנת1684פרסםרופאוטיילצרפתיבשםפרנסואהברנייה)Bernier(אתהמאמר"חלוקהחדשהשלהעולם",המבוססעלהממצאיםשלוממסעותיובמצרים,בהודוובפרס.ברנייה

חילקאתהאנושותלחמישהאולארבעהמיניםאוגזעיםשלבניאדםשההבדליםביניהם,

פרס דרך ומזרחה אפריקה צפון אירופה, אנשי הם: ואלו לעין, מאוד בולטים לטענתו,בואכהמרכזהודו)למרותההבדליםבתוךהקבוצהברנייהטעןלדומותבמרקםשלשערם

אסיה מזרח אנשי השחור(; העור )בעלי לסהרה מדרום אפריקה אנשי העצמות(; ובמבנה

מסיןועדלאוזבקיסטןומרכזרוסיה)עורלבן,פניםשטוחותועינייםמלוכסנות(;הלאפים

הילידיםשלהאמריקותהם ברנייהשקלאם וכפופים(. )נמוכים צפוןסקנדיניביה ואנשי

הקבוצההחמישית,אךלבסוףהואהחליטלשייכםלקבוצההראשונה.

בסוףהמאההשבע-עשרהננקטלראשונההמונח"גזע"בהקשרשלבניאנוש.החלוקהשל

מה בה: מלעסוק נמנע שלו השאלהשהמחקר את עוררה לקבוצות האנושות את ברנייהקדםלזה?האםישלכלהגזעיםגזע-אבקדוםאחדשממנוהתפצלוהקבוצות)מונוגנסיס–?)polygenesis–)פוליגנסיסמהאחריםבנפרדגזעכלהתפתחשמאאו(?monogenesisהראשוןשנתןאתדעתועלמקורהגזעיםהיההפילוסוףהסקוטידייווידיום)Hume(.בחיבורו"עלהאופיהלאומי"משנת1742.הואטועןכיהכושים)Negroes(נחותיםמןהלבנים)אפילויוםמסבירזאתבכךש"שונות מןהטטרים(מכיווןשהםמעולםלאהיולאוםמתורבת.

קבועה ואחידה זו לא הייתה יכולה לקרות בארצות רבות כל כך אם הטבע לא היה יוצר

הבדלה מקורית בין הגזעים של בני האדם".6כלומר,לאייתכןשישלבעליצבעעורשחורולבעליצבעעורלבןאותואבקדוםשממנויצאוהגזעיםבעליההיררכיההקבועהביניהם.7

מישחשבואחרת,והציגונימוקמשכנעכדילתמוךבטענתם,היוהפילוסוףהגרמניעמנואל

בלומנבך פרידריך יוהן הגרמני לאביהאנתרופולוגיההמודרנית, ומישנחשב )Kant( קנט)Blumenbach(.שניההוגיםמצאועלפיכתביהםמהשנים1775ו-1781)בהתאמה(8אתבעלי עם )מהשלאמתאפשר ולהתרבות זה עם זה להזדווג יכולים שבניהאדם העובדה

חייםאחרים(,הסברמניחאתהדעתלמונוגנסיס.לדעתשניהם,מהשיוצראתההבדלים

ביןהגזעיםהםהתנאיםהסביבתיים.

הגזע. נושא על בדיונים לגיטימי אינטלקטואלי זרם להיות המשיכה הפוליגנסיס גישת

המפורסםבהוגיםשתמכובההיההתאורטיקןהצרפתיהנודעלשמצהבאנטישמיותשלו,

של האבולוציה של המהפכה עם באחת פסק הוויכוח 9.)Gobineau( גובינו דה ארתור



"הוויכוח :)1871( האדם" "מוצא בספרו האנגלי הטבע חוקר כתב כך .)Darwin( דרוויןבין המונוגניסטים לפוליגניסטים ימות מוות שקט וסמוי".10דרוויןטעןשבניזוגמגזעים

גזע-אבקדום ישכנראה יוכלולהביאלעולםצאצאשעשוילשרוד.מכאןשלכולנו שונים

אחד.

המאה ובראשית התשע-עשרה המאה שבחלוף הגזעי, השיח על שהשפיע מדעי גילוי עוד

התומכת מעשיים, יישומים בעלת פילוסופית )גישה באאוגניקה הדיון גם כלל העשרים

אשלי האמריקני האנתרופולוג הגנטיקה. בתחום הדרך פריצת היה גזעית"( ב"השבחה

מונטאגו)Montagu(טעןשמאחרשאבולוציהגנטיתיכולהלקרותמעירובביןגניםשוניםשל התכונות את לייחס אפשר אי הדורות, לאורך שמועברת גן אותו של ממוטציה או

הגזעיםהשוניםלגבולותהגנטייםשביניהם,שהרילדוגמהצבעעורשחורהיהיכוללהיווצר

הגזעים בין הביולוגיים ההבדלים היעדר בדבר מונטאגו של הטענה גנטית. ממוטציה

יוזכרבהמשךהרשימהבדיוןעל UNESCOמשנת1950)המסמך התקבלהבפרסוםשל

דבריושללוי-שטראוס(.האיגודהאמריקנישלהאנתרופולוגיההפיזית)AAPA(יקבלאתאותןהמסקנותבפרסוםרשמישלורקבשנת11.1996

הפילוסופיתנעמיזאק)Zack(מפריכהבספרהמשנת122002אתכלהטענותבדברההבדליםהגנטיים( )ולא הסביבתיים ההבדלים טעמים: משני לדעתה וזאת הגזעים, בין הגנטייםמעודדיםהתאמותגופניותשלצבעעור,מרקםשערומבנהעצמות.בנוסף,המטעןהגנטי

המועברמדורלדורהואבעלמאפייניםפרטייםהמשתניםמאדםלאדם,והואאינומשותף

לכלבניאותוהגזע.לבסוףהיאמסיקהש"מהויות ]מונח שמיוחס לאריסטו, המציין הבדל

בין קבוצות בני אדם – מ"ט[, גאוגרפיה, פנוטיפים, גנוטיפים וגנאולוגיה הם המועמדים

הידועים היחידים לבסיס המדעי הפיזי של הגזע. כולם נכשלים ]במבחן המדעי[. לפיכך

אין שום בסיס פיזי מדעי לטקסונומיה חברתית של גזע".13

אי- בדבר והמדענים הפילוסופים בקרב דעים תמימות שוררת העשרים המאה מאמצע

קיומובעולםשלהמושג"גזע"ככזהשישלומאפייניםהעובריםביולוגיתבתורשה,שהם

משותפיםלמיששייךאליוורקלוומסביריםהתנהגותותכונותשליחידיםוקבוצות.עם

ועודםמשלמים,בחייהםאובאיכות בניאדםלאורךההיסטוריהשילמו, זאתמיליארדי

חייהםרקמשוםשייחסולהםמאפייניםגזעייםנראיםלעיןאוכאלהשישצורךבפיסות

נייר)מסמכים(כדילזהותאותם)למשל,יהודיאירופהבימיהשואה(.אתההסברלייחוס

מקורהשונותביןקבוצותשלבניאדםעלבסיסשלגזעלאנמצאבביולוגיה,אלאבמדעי

החברה.מהשעתידלהחליףאתהתפיסההביולוגית-מדעיתלגזעהיאהגישההרווחתכיום

–ההבניההחברתית.הפרקהבאיעסוקבגישההחדשה.



איך מבנים גזע?

)Hartmann&Cornell(חקרואתהמאפייניםשלהגזעבארצותהברית קורנלוהרטמןידי על או עצמה ידי על המוגדרת אנשים "קבוצת הזאת: ההגדרה את למושג והציעואחרים מכוח מאפיינים פיזיים מורגשים הנחשבים מורשים ]...[ הקביעה אילו מאפיינים

היא – הגזעית הקטגוריה של ההבניה ומכאן הסימנים של הבחירה – גזע מכוננים

ברירה שבני אנוש עושים. לא הסימנים ולא הקטגוריות נקבעים מראש על ידי גורמים

ביולוגיים".14

נקודתהראותשל פי על לגזע. גישתההבניההחברתית לנסחאת לעילמיטיבה ההגדרה

תומכיה,איןמשמעותלמאפייניםביולוגייםשהאדםנולדאתםאםהחברהאואותואדם

)בהשפעתהשלהחברה(אינםמייחסיםלהםמשמעות.לדוגמה,לצבעעורושלהשחורשנולד

בארצותהבריתלאתהיהמשמעותבעיניעצמואובעיניהחברהלונולדבברזיל.מהשעיצב

אתההתייחסותלצבעעורוהיאההיסטוריהשלבעליאותוצבעעורבאינטראקציהשלהם

עםבעליצבעעורשונהבצפוןאמריקהובעולםבמשךמאותשנים.

במאמרמשנת2006מיפההפילוסוףהאמריקנירוןמלון)Mallon(אתהמצבהאונטולוגישלתפיסתהגזעבמחקריםאקדמייםשוניםמסוףהמאההעשריםועדלימיו.15הואמציע

חלוקהלשלושהסוגיםשלתפיסתהמושג:בני בין –מכיווןשישהוכחותשהשונותהגנטית )RacialSkepticism( סקפטיסיזם .1

אותוגזעגדולהלאפחותמהשונותביןבניגזעיםשונים,מסיקיםתומכיגישהזושאין

קיימיםגזעים.מבחינתם,הטענהשהממשותשישלמושג"גזע"משולהלממשותשאפשר

לייחסלקיומםשלחדי-קרן.

הבניה)Constructionism(–כמובגישההראשונה,גםתומכיגישהזויוצאיםמההנחה .2

הובנה הגזע כיצד זומחפשים הואשבגישה ביולוגית.ההבדל קבוצה אינו הוא שגזע

בצורהחברתית.לדעתאנשיהגישה,ישמקוםלעסוקבגזעמכיווןשאםיתייחסואליו

כדברשאינוקיים,תימנעעשייתהצדקבדמותההעדפההמתקנתשלקבוצותשקופחו

עדעתה.מלוןמזההשלושקבוצותבתוךסוגזה:מראה פי על לקבוצות אנשים משייכים – )Thin constructivism( דקה הבניה א.

גופני,אבותקדומים,מודעותעצמיתלאבותקדומים,מודעותשלהציבורלאבות

הם הללו המאפיינים שכל פרט כל של עצמית והכרה ניסיון תרבות, קדומים,

רלוונטיים.מלוןקוראלזה"דקה"מפנישישכאןהתייחסותלמאפייניםשטחיים

שלגוףושלאבותקדומים.הקבוצההזוהיאהבנייתיתמכיווןשישחשיבותלמה

שהחברהמתייחסתאליוכרלוונטילשיוךהגזעי.

מה – )Interactive kind constructivism( גומלין יחסי על המבוססת הבניה ב.

על מבוסס מאחרים אותם שמבדיל ומה אנשים של אחת קבוצה בני שמקרב

היסטוריהשליחסיגומליןעםאנשיםאחריםשתייגואותםכגזענפרד.איןבסוג

זהמשמעותלמאפייןגופני)כמולמשלצבעעור(אםלאנעשובמהלךההיסטוריה

מעשיםשיבדילוביןמישישלוהמאפייןלמישישלומאפייןשונה.



ג.הבניהמוסדית)constructivisminstitutional(–מוסדותחברתייםהםלוקליים

אדירה עצמה להם ויש חברתיים, תוצרים הם והיסטורית, תרבותית מבחינה

בתוךהחברה.גזעשיתבססכמוסדחברתייקבלממשותמשלושיהיהקשהמאוד

גזע, אדם הוא R "במקום שבו :)Root( רות מייקל כותבהפילוסוף כך לבטלה.הוא R באתר מסוים רק אם R משמש בו לחלוקה של אנשים. מכיוון שהיוונים

הקדומים לא חילקו אנשים לפי גזע, לא היו גזעים באתונה..."16

3.נטורליזםשלקבוצותאוכלוסייה)NaturalismPopulation(–קבוצותגזעיותשבשוגג

יוחסולהןבעברמבחינהביולוגיתתכונותתרבותיות,מנטליותאואפילופיזיות,בודדו

בארצות השחורים )למשל אחרות מקבוצות רבות שנים לאורך חוקית ואף חברתית

הברית(.היותשהםהזדווגורקבתוךעצמם,נוצרוקבוצותשישלהןייחודביולוגי–עלפיגישהזוהובנובאופןחברתיהגזעיםכפישאנומכיריםאותםהיום.

ומעבירים הביולוגי מהטיעון מתרחקים הללו הסוגים לשלושת ששייכים ההוגים כל

אתהשיחלשדההחברתי.עםזאתעלאףההבדלביניהםרובם)בהמשךאצייןחוקרת

ההשלכות בשל בגזעים לעסוק להמשיך מקום שיש משוכנעים במיעוט( הנמצאת

הלא הקיפוח בשל בחברה. והפוליטי האתי השיח על הזה העיסוק של הנורמטיביות

מוצדקהנמשךזהשניםרבות."טאטוא"הנושאמתחתלשטיח,כאילומעולםלאהיה,

מונעאתהתיקוןהחברתילקראתשוויוןהזדמנויות.לפיכךצפויותלנועודשניםרבות

שלשיחגזעים.

העשרים המאה של השנייה במחצית עסקו רבות צוטטו שמחקריהם הוגים שלושה

בנושאההבניההחברתיתשלהגזע:ההיסטוריוניתברברהפילדס,הפילוסוףמישלפוקוהגזע מושג בנושא דבריהם עיקרי את אציג זה בחלק לוי-שטראוס. קלוד והאתנולוג

ואנסהלסווגםעלפישלושהקבוצותשהציעמלון,שנמנעמלהדגיםאתדבריועלפיהם.

סקפטיסיזם: ברברה פילדסהסוגהקיצוניביותרשלגישתההבניההחברתיתשלמושגהגזעהואשלהטועניםשאיןלו

ניקחממאמרחריףשלהיסטוריונית זו שוםקיוםממשיבמציאות.דוגמהלדבריםברוח

העבדותהאמריקניתברברהפילדסמשנת171990,שלועגתבבוטותלכלאזכוראושימוש

תמיםאוזדוניבמושגה"גזע":"כל אדם שממשיך להאמין בגזע כתכונה פיזית של פרטים, למרות הטענות הרווחות של ביולוגים ושל גנטיקאים כי אין בכך כל אמת, יכול להאמין

שסנטה קלאוס, ארנב הפסחא ופיית השיניים הם ממשיים, וכי הארץ עומדת ללא נוע

בעוד השמש סובבת אותה".18עיקרזעמהשלפילדסיוצאלאעלההדיוטותאלאדווקאעל

האינטלקטואלים)למשלאנשיהאקדמיהוהשופטים(הליברליםשלארצותהברית,שבשם

מגונה",לשמר "הרגל לו רציונליהםממשיכים,מתוךמהשהיאקוראת השיחהלכאורה

בצורהנפשעתאתהאידאולוגיההגזעניתשמקורהבחטא.

זהוהגזעעלפיפילדס:"]הוא[ אינו חלק מן הביולוגיה האנושית )כמו שאיפת חמצן או רבייה מינית(; זה אפילו לא רעיון )כמו מהירות האור(, שאפשר להניח כי יהיו לו חיי עד



משל עצמו. גזע אינו רעיון כי אם אידיאולוגיה. הוא הופיע ברגע היסטורי מסוים בגלל

סיבות בגלל להשתנות עתיד והוא הגיונית, בצורה להבינן היסטוריות שאפשר סיבות

דומות ]...[ האידיאולוגיה הגזענית האמריקנית היא המצאה מקורית של המייסדים לא פחות מארצות הברית עצמה".19

גילתה השבע-עשרה המאה של השני בעשור הגזענית? האידאולוגיה הומצאה כיצד

החברה שם על וירג'יניה המכונה היום, של הברית ארצות במזרח האנגלית ההתיישבות

טבק. גידול הוא בה המטעים לבעלי רב ממון להכניס שעשוי שמה שם, שפעלה היזמית

הגידולהחקלאיהזההצריךהרבהידייםעובדות)קשה(,שהיובדרךכללשלמשרתיםמרצון

שהגיעומאירופה)בעיקראנגליה(וגםשלשחוריםשנחטפוממערבאפריקה.אתהראשונים

אפשרהיהלקנותולמכורכמומקנה,לחטוףאותם,להמרעליהםבמשחקיקלפים,להטיל

בהםמומיםולהרוגאותםבלילתתעלכךאתהדין.בתוםתקופתשירותם,שנמשכהשבע

שנים,היוהמשרתיםיוצאיםלחופשיוזוכיםלאדמה.צבעהעורהלבןלאהגןעליהםמפני

כלאותןהתעמרויותשהוזכרולעיל,ותמידגםהיהאפשרלהטילעליהםעונשבדמותשבע

שנותשירותנוספות.ההשפלההיחידהשנחסכהמהםהייתהשעבודצאצאיהם–מהשהיהמנתחלקםשלהעבדיםשהובאומאפריקהבלבד.

הסיבה,עלפיפילדס,לאי-השוויוןביןשניסוגיהעובדיםהיאההיסטוריהשלהמאבקים.

דורותכדילשפראת נלחמובמשך אבותיהםשלהמשרתים,שהגיעולאמריקהמאנגליה,

רלוונטיים היו לא האפריקנים העבדים של אבותיהם שניהלו המאבקים עבודתם. תנאי

לשוקשאליוהגיעובכפייה,ואוקיאנוסהבדילביןהעבדיםלביןהתגבורתשהייתהיכולה

להגיעבמקרהשלמאבק.

של אלימה מרידה אחרי היה פילדס, של לדבריה הגזע, מושג הופעת של המכונן הרגע

.)1616 בשנת כבר מאפריקה הובאו הראשונים )העבדים 1676 בשנת לבנים משרתים

בנקודהזוהבינובעליהמטעיםשמסוכןמדילהשתמשבאירופיםבתורכוחעבודה.ברגע

שהעבדותשלשחוריםמאפריקההחליפהלגמריאתעבודתהמשרתיםהאירופים–הרימההגזענותאתראשה.

בשיא היו השואה בשנות בפולין ההשמדה במחנות הבקר מקרונות שירדו היהודים

פי על פעל לזה בדומה הטבע. מדרך נחותים כיצורים רוצחיהם בעיני ונראו עליבותם,

פילדסמכניזםהדיכוישלהאפריקניםבארצותהברית.אמנםלאקללדכאאנשיםשנראים

נחותיםמדרךהטבע,ההפךהואהנכון–קליותרלראותבהםכאלהלאחרשדיכאואותם.באמצעותאידאולוגייתהגזעמתייחסיםלאנומליהשלאי-מתןחירותלמישאבותהאומה

למנוע מדועאפשר "גזע"הסביר המונח לו. מגיע קבעושמדרךהטבע הברית ארצות של

מאנשיםמסוימיםאתמהשאחריםמקבליםכמובןמאליו.

המאמראינומסתייםבנימהאופטימית,אלאמוצאאתהכוונותהטובות)וכמובןהרעות(

שלמעצביהמדיניותבארצותהבריתמשעתקותאתמושגהגזעמדייוםבשימושבביטויים

"אי-צדק", "עבדות", כמו מילים של מקומן את שתופסים "מגוון", או "הבדלים" כמו

"דיכוי"ו"ניצול".מושגהגזע,שמוביללשיטתהשלפילדסבהכרחלהיררכיהביןקבוצותשל



אנשיםשבהנפגעתתמידאותהקבוצה,ימשיךלהתקייםכלעודבנידורנוירצובכך.לפחות

לנואין"התירוץהביולוגי"שהיהלאבותינווהוכחכשגוימיסודו.

הבניה: מישל פוקוסדרתהרצאותשנשאהפילוסוףהצרפתימישלפוקובשנים1976-1975)שנתתשל"ו(בקולג'דהפרנס)FrancedeCollège(עלתהעלהכתבויצאהבספרבשם"חברהחייבתלהיותמוגנת".20תנאייסודלדיוןבדבריםאלהלפיהגישהשלהבניהחברתיתשלמושגהגזעהיא

שלילתהיותוענייןביולוגי:"זה דבר מובן מאליו שהמילה 'גזע' כשלעצמה אינה צמודה למובן הביולוגי שלה ]...[ אנו יכולים לומר ששני גזעים קיימים, כאשר יש שתי קבוצות,

שנוצרו וגבולות שונות בשל ביניהן התערבבו לא שלהם, המשותף הקיום שלמרות

באמצעות פריבילגיות, מנהגים וזכויות, חלוקה של עושר, או באופן בו כוח מופעל ]על ידי אחת הקבוצות או שתיהן – מ"ט וי"ג[".21

מונחמפתחבדבריםשלפוקובהרצאותאלהובמקומותאחריםהואה"מלחמה".מדובר

או בנשק שימוש של לנו המוכרים באמצעים המדינה( בתוך )גם כוחות שני בין במאבק

באמצעותדיכוי,ניצול,גירוש,הדרהממוקדיכוחועוד.זהומצבשבוכלפרטמצויבאחד

הצדדיםהניצים,המשוכנעבצדקתדרכוומאמיןבאמונהשלמהשהואשדובראתהאמת

המוחלטת.הצידוקלברוטליותשלההואשכאשרהיאתסתייםבניצחוןשלהצדשאליואנו

סיום )עם השבע-עשרה במאה שהחל המלחמתי השיח וההרמוניה. השקט יחזרו שייכים

מלחמותהדתוראשיתהקולוניאליזם(הואלאשיחפילוסופי-יורידי,הנסבעלבעיותשל

לניצחון ושלחוק,אלאהואשיחהיסטורי-פוליטישבוהאמתמשמשתכלינשק ריבונות

אחדהצדדים.

הרגע,עלפיפוקו,שבוניתנהלראשונהמשמעותמרחיקתלכתלתופעהשהביולוגיםקראו

יותרעםרצח נכון )"או "גזע"היהעםהתפשטותהקולוניאליזםבמאההתשע-עשרה לה

העםהקולוניאלי"22(.לאויבהפוליטי)הילידיםבקולוניות(נעשתהאקסטרפולציהביולוגית

האירופים לחיילים הצדקה ניתנה הגזענות בשם הגזעית. הנחיתות להם יוחסה כאשר

במלחמהלסכןאתחייהםשלהםוליטולאתחייהםשלה"נחותים"מהם."קוהגבול"שבו

לחייםטהורים ביןמישראוי וזהשלהאחרמתחילהואהמקוםהמפריד נגמר גזעאחד

ובריאיםלביןמישהואבבחינתמכשוללכך.

לקבוצה קוד כשם הביטוי להביןאת אפשר ביולוגיתאמתית, לגזעמשמעות שאין היות

משום אחרת קבוצה עם במאבק מצויה והיא ככזאת, משמעות לה שמייחסים חברתית

שהיאמפריעהלסדרהתקיןשלה)בריאותהציבור,ביטחון,כלכלהוכו'(.כאלההםהעמים

המעמדות בני הם כאלה היהודים(, )לדוגמה האחרות הדתות בני הם כאלה בקולוניות,

"שחייב וכאלההםההומוסקסואלים.שיחשלהמלחמההגזעיתהואשלקרב הנמוכים,

להתנהל לא בין גזעים אלא על ידי גזע שנתפס כגזע הנכון היחיד, הגזע שאוחז בשלטון

על מול אלה המאיימים הזו, מול אלה הסוטים מהנורמה הנורמה, להגדיר את ורוצה

המורשת הביולוגית ]אמתית או מדומה – מ"ט ...[. זה כבר לא: 'אנחנו צריכים להגן על



עצמנו מפני החברה, אלא אנחנו צריכים להגן על החברה מפני האיומים הביולוגיים מצד גזע אחר, תת-גזע, הגזע המנוגד לשלנו'".23

הגזעי השיח החל לטענתם שבו מכונן רגע למצוא אפשר פוקו אצל וגם פילדס אצל גם

להצדיק שימשו הביולוגיה מתחום תאוריות הללו ההוגים שני פי על כן כמו להתקיים.

גישת של השני לסוג פוקו את שמשייך מה זאת עם ודיכוי.24 ניצול שליטה, של מעשים

יחסי על המבוססת "הבניה לה קרא שמלון לקבוצה דיוק )וליתר החברתית ההבניה

קבוצות בין גבול קו של קיומו עובדת את שולל אינו הצרפתי שהפילוסוף הוא גומלין"(

הגזעיםשהובנהמההיסטוריהשליחסיהגומליןביניהם.הואאינומייחסמשמעותלמהות

כמו מאפיינים )של בחברה רבים נקודות צמדי בין לעבור יכול הוא וכאמור הגבול, קו

וזהקורהבשלסיבות וכו'(,אלאמראהשהואנמצאשם זהותמינית דת,מעמדחברתי,

ספציפיותמאוד,שאףאחתמהןאינהביולוגית.

נטורליזם של קבוצות אוכלוסייה: קלוד לוי-שטראוסבשנת1949,בימיםשבהםהעולםעדייןעמדמשתאהכלאמאמיןמולהזוועותשנעשובימי

החינוך ארגון UNESCO( אונסק"ו ארגון הזמין הגזענות, בשם השנייה העולם מלחמתאם בשאלה דעתם את שיביעו החברה ממדעי הוגים כמה האו"ם( של והתרבות המדע

הגזעיםהשוניםתרמולציוויליזציההעולמית.אחתהמסותהבולטותבסדרהשראתהאור

לאחרשלוששניםהייתה"גזעוהיסטוריה"שלהאתנולוגהצרפתיקלודלוי-שטראוס.25

הטקסטהקצרהפךמידלקלאסיקהוזכהלהצלחהרבהבצרפתובמדינותדוברותהצרפתית.

הספרים בהוצאת כיס בפורמט רבות במהדורות ויצא התיכוניים הספר בבתי נלמד הוא

האבולוציה של הגישה את תקף והיסטוריה" "גזע 26.)Gallimard( גלימר היוקרתיתהתרבותית,שטוענתכיהחברותבעולםממוקמותעלסקאלהשבצדאחדנמצאותהחברות

–היא יותרשלתרבות ה"פרימיטיביות",שכולןמתקדמותלקראתהצורהה"משוכללת"המדינההלאומיתהמתועשת.

נגד יצא אך לקבוצות( האנושות )חלוקת "גזע" המושג את דחה לא לוי-שטראוס

האתנוצנטריותשחוקריםרביםממדעיהחברהחוטאיםבה.לדעתו,מיקוםחברותעלרצף

לינאריהואשגיאה,כיחברותמתפתחותכלאחתעלפיצרכיה,ומכלמקוםהןמתפתחות

זולצדזו)ולאזואחרזו(.כמוכןהקדמה)מושגשלוי-שטראוסאינודוחה(אינהייחודית

למערבוהיאגםאינהתוצרבלבדישלוכיאםשלחברותרבות.

לוי- גם חייהם, בדרך מתבטאים העתים ששינויי המרגישים רבים, להוגים שקורה כמו

שטראוסחווהמהפךבתפיסתושלואתמושגה"גזע".הגישההאופטימיתמראשיתשנות

החמישיםשלהמאההקודמתהתחלפהלאחרפחותמעשריםשנה)1971(,כאשרהואהוזמן

"גזע המסה בגזענות. במאבק שעסק כינוס במסגרת דברים לשאת אונסק"ו ידי על שוב

זכתה לא היא הבא. הדיון במוקד תעמוד בכינוס, דבריו בעקבות שהופיעה ותרבות",27

להצלחהשלקודמתהוכמעטנשתכחהונעלמהמעיניהציבור,עדשבשנת1983הדפיסלוי-

שטראוסאותהמחדשבקובץמאמריםפריעטוושובעלתהלדיון.



מן אחד לוי-שטראוס היה כבר היה 1971 בשנת המוקדמת, המסה פרסום מועד לעומת

שהפכו הספרים מן כמה שפרסם לאחר הצרפתית, באקדמיה ביותר החשובים ההוגים

מידעםהופעתםלקלאסיקהשלהאנתרופולוגיה:"החשיבההפראית","הטוטמיזםהיום")שניהםמ-1962(ו"מיתולוגיות")1971-1964(.למרותזאתהחיבורמתחילבאמירההצנועה

עלאודותמקומהשלהדיסציפלינהשבשמההואדובר: "אין זה מתפקידו של האתנולוג זה בכך הדנים הפיזית, האנתרופולוגיה מומחי שכן הגזע, מושג את ולהגדיר לנסות

התקרבותם על מצביע אינו ודבר בנידון, להסכמה מעולם הגיעו לא שנה, מאתיים להסכמה כזו".28

הואמניחשהיותתי-מיניםשלבניאדםשהתבוללובקבוצותשהיומבודדותוהתפתחועלפי

תנאיהסביבהשבהחיו.מכאןמגדירלוי-שטראוסאתהגזעכמונח"המצייןאפואקבוצות

אוכלוסייההנבדלותמןהיתרבמידתשכיחותםשלגניםמסוימים".29מכלמקום,לטענתו,

)כמוצבע אףשישהבדליםביןקבוצותשלבניאדםהמתבטאיםבתכונותהנראותלעין

עוראומבנהגולגולת(,ישגםתכונותשאינןנצפות,וייתכןכינמצא"גזעיםבלתינראים"

בתוךהגזעיםהמסורתיים.מאחרשמדוברבמינוניםגנטייםשונים,הגבולותהנקבעיםבין

הקבוצותלוקיםבשרירותיות.מלבדזאתתכונותרבותהתגלובזואחרזוכקשורותלתופעת

התבהרו הממוזגים באזורים שחיו החברות בני של עורם למשל, הסביבתית. ההסתגלות

כדילפצותעלקרינתהשמשולהתגונןבפנימחלתהרככת)מחלתילדיםהנובעתמחשיפה

מועטהלאורהחמה(.

גזעלתרבות?" בין "מההקשר לענותבהרצאתו לוי-שטראוס עלהשאלהשעליההתבקש

הואמתקשהלענותולורקמשוםשקשהעדבלתיאפשרילהגדיראתהמושג"גזע".במקום

זההואמתחילבדיוןבמאבקביןתרבויות,שהואאוניברסלי–תמידהיהבכלזמןובכל"האמתיים", עצמן מכנות פרימיטיביות בהן ראו המערב שאנשי רבות תרבויות מקום.

"הטובים"וכו'.יתרהתרבויותמכונות"ביציכינים"אוקופיאדמה".עוינותאומלחמההם

לרובנקמהעלעוולותשחוללהתרבותאחתלאחרת,כמוגנבתנשיםאורכוש.לעומתזאת

לעתיםדווקאהזרנהנהמיוקרהבקרבתרבותאחרתכאשרהואנתפסלמשלכאדםאקזוטי

אוכשנוכחותוגוררתהרחבתקשריםחברתיים.

מושג כאשר גם אלא רעותה על מאיימת מהתרבויות כשאחת רק לא פורצות מלחמות

אצלאחת שליליים(מתחלף צדדים לו להיות שיכולים )אף לכן קודם בו הגיווןשהכירו

מהןבתחושתעליונות,המבוססתעלאי-שוויוןביחסיהכוחות.לכןהבעיההאמתיתאינה

הקשרהאפשרי,במישורהמדעי,ביןהתורשההגנטיתשלקבוצותאוכלוסייהמסוימותלבין

ילידי את לעליונות.30הספרדים,שהכניעו לטעון הןמסתמכות שעליה הצלחתןהמעשית,

אמריקהבמאההשש-עשרה,חשועליונותטכנולוגיתעלתושבי"העולםהחדש")ספינות,

כלינשקוכו'(,ממשכמושהאירופיםבניהמאההתשע-עשרהשיצאולמסעותקולוניאליים

הישגים כמה ועוד הקיטור מכונת בזכות העולם על נעלים עצמם על הכריזו באפריקה

טכנולוגיים.

כלבןלתרבותמסוימתיכוללהעריךאתהתפתחותהשלהתרבותעלפיהערכיםשלו,ואין



אין – לגמרי שונים ערכים לפיתוח המתמסרת בתרבות התקדמות שום מזהה אינו הואיחסי של לזהותמרקם אנומתקשים במקום. דורכת הרישהיא יש, ואם היסטוריה, בה

גומליןבתוךתרבותהשונהמשלנואולהביןאתמשמעותהפולחניםשלהשיכוליםלהיראות

בין הקשרים בעיית של בנתוניה יסודי היפוך חל כך "אם טפלות. אמונות של אוסף

המושגים 'גזע' ו'תרבות'. במשך כל המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20

צורך לתהות כל אין ]...[ ובאילו אופנים תהו החוקרים אם משפיע הגזע על התרבות

האם התרבות הנה או איננה פונקציה של הגזע, שכן מתברר לנו שהגזע – או מה שמציין מונח זה על פי רוב – הוא אחת מן הפונקציות של התרבות".31

אוכלוסיות", של כ"נטורליזם מלון זיהה שאותו מסוימות קבוצות של התרבותי הבידוד

הואשיוצר,לדעתושללוי-שטראוס,אתההבדליםהגנטייםבינןלביןהקבוצותהאחרות.

למחסומים בטבעם זהים התרבותיים "המחסומים כי אף טוען הצרפתי האתנולוג

האחרונים, את מראש מתווים הראשונים בדרגתם; רק ביניהם ונבדלים הביולוגיים,

באופן אמין".32מלבדהתנאיםהסביבתייםשבהםמתפתחתהתרבות,בניהיכוליםלהטביע

סגנונות מילה(, ברית )לדוגמה גופניים מומים הטלת באמצעות הגוף על גם חותמם את

לבוש,תסרוקותועוד.

יותר מהר משתנה הראשון שכן התורשתי, החומר את קובע אינו ההיסטוריה מהלך

מהאחרון.בניגודלבעליהחיים,הסביבההאנושיתלרובאינהטבעיתבעיקרה,והיאשואבת

אין לפיכך ומנטליים. חברתיים כלכליים, טכניים, מתנאים המובהקות תכונותיה את

משמעותיתרהלתכונותביולוגיותמיוחדותש"אמורות"להיותתכונותמולדותשלהפרט.

התרבותשירכושהאדםתהיהתלויהבאקראיותשלמוצאוושלהחברהשבהיקבלאתחינוכו.

המהלךהאחרוןשעשהלוי-שטראוסבחיבור"גזעותרבות"–והואשעורראתתדהמתכולםהחמישים שנות ראשית של האופטימיות כאמור, הגזענות. של בפונקצייה הכרה היה –התחלפהבהתפכחותשללוי-שטראוסמחוסרהתועלתבמאבקנגדהגזענות.במקוםלצאת

מהם להבין ניסה הוא ממולדתו, 1940 בשנת להגר כמוהו יהודי שהביאה התופעה נגד

מקורותיהואוליאףלהצדיקאותה.

לקבוצות אנשים מחלקים שכאשר לסוציולוגיה, בחוג השנייה בשנתו סטודנט כל יודע

חלוקהאקראיתומציביםאותםבמצבשלתחרות,מידעולהתחושהשלמשואפניםועיוות

בתרבות( כאמור לוי-שטראוס פי על )שמקורן הגזעניות התפיסות היריבים. כלפי הדין

ולחיזוקהליכודהפנימישלהןעל תורמותלהגדרתמושגהשונותהתרבותיתשלהחברות

המכוננות הפונקציות ממגוון אחת היא הגזענית ההתנהגות ה"אחר". כלפי העוינות רקע

שלהתרבות,והיאאינהתופעהשוליתשאפשרלהיפטרממנהבאמצעותחינוךלרציונליזם

ולהומניזם,אלארכיבקבועבכלתרבותאנושית.דחייתהאחרחשובהכדילהמשיךלשמור

עלהגיווןהתרבותיגםכאשרהמחירהואויתורעלרעיונותהשוויוןוהאחווה.

אםכך,הוצגולעילדבריהםשלשלושההוגיםהרואיםבמושגהגזעהמצאהאנושיתשבאה

לעולםבשלנסיבותהיסטוריותשאיןבינןלביןהביולוגיהדבר.בחלקהבאננסהלהראות

יתרה משמעות יש דווקא הגברים של מטר 100 ריצת של המקצועניות בתחרויות כי



להשתייכותהגזעיתשלהאצן.33שוםאצןלבן,אסייתי,ילידאמריקנימקוריאואבוריג'ני

לאהצליחלהתקרבלהישגיהםשלהאצניםהשחוריםשמקורםבמערבאפריקה.המאפיינים

בניקבוצותאחרות,שמי על יתרוןממשי נותניםלהם זה הייחודייםשלהאצניםמאזור

שדוגלבתפיסתההבניההחברתיתיתקשהלהסבירו.

מה אפשר ללמוד בפחות מעשר שניות?תחרויותהספורטכוללותבתוכןמגווןעצוםשלענפיםכמוענפיהאתלטיקה,משחקיכדור,

שחייה,משחקימחבט)טניס,קריקט,בדמינטוןועוד(,התעמלות,ריקודיםוכו'.למעשה,יש

.ESPNהטלוויזיהבתחנתשמשודרמהכלהיא"ספורט"המונחשלשההגדרהשטועןמי

גםאםנקבלאתההגדרההקונבנציונליתיותר,שספורטהוא"כל פעילות גופנית עם מבנה

מוסכם או סט של חוקים המאפשרת תחרות של הפרט נגד יריב או נגד עצמו",34הריצה

היאאוליהפעילותהפשוטהמכולןמבחינתמורכבותהטכניקהוהתחרות.גםאםהאדם

לאהיהמפתחאתהמוסדהחברתישנקרא"ספורט"הואהיהנדרשלעתיםלרוץ,ומוטב

מהרככלהאפשר.בניגודלזריקהלסל,לקפיצתצוקהרה,ליידויפטישולטכניקותאחרות

באופן אדם כל אצל הריצהמתפתחת מיומנות עולם, תהילת מובטחת בהן שלמצטיינים

כמו מיוחדים בעזרים צורך אין בריצה לעוסקים בנוסף, לדבר. היכולת כמו ממש טבעי,

כלים)לדוגמהחרבותסייפיםאומחבטיגולף(,מתקניםמיוחדים)למשלברכתשחייהאו

לא אפילו )Bikila( ביקילה אבבה האתיופי המרתון רץ מיוחדות. ותלבושות ג'ודו( מזרןנזקקלנעלייםכשהואניצחיחףאתריצתהמרתוןבמשחקיםהאולימפייםשנערכוברומא

בשנת1960.

מכלתחרויותהריצה,היוקרתיתמכולןהיאריצתה-100מטרלגברים.מיליארדיםבעולם

בספרינטרים לצפות האולימפיים במשחקים התחרות בזמן חי בשידור למסך מרותקים

הטוביםביותרלזמנםיוצאיםמאדניהזינוקבקוהזינוקוחוציםאתקוהגמרתוךפחות

מעשרשניות.ניסיונותיהםשלהאצניםלהשיגאתמתחריהםולרוץמהרמכפישאיפעםרץ

בןאנושמושכיםצופיםרביםגםכאלהשבדרךכללאינםמתענייניםבספורט.

עיוןבטבלתהזמניםהמהיריםביותרשנמדדואיפעםבריצותה-100מטרמעלהשהיכולת

להגיעלמהירויותשלכ-40קמ"ש35מתאפשרתבאופןכמעטבלעדילמאגרכישרונותשמקורו

במערבאפריקה,ליתרדיוקבאזורשלאורךהחוףהאטלנטיממדברסהרהבצפוןועדלקו

המשווה.100ריצותה-100מטרהמהירותביותרשנמדדואיפעםנעותבין9.58השניות

.)Crawford( שלהאצןהג'מייקניאוסייןבולטל-9.89שלהאצןהאמריקנישוןקרופורדהחלוקהבטבלהשלהאצניםלפימדינותנראיתכך:36

•47פעמיםמופיעיםאצניםמג'מייקה,מתוכם:פאוול)Powell(30פעמים,בולט14פעמים,וקרטר)Carter(3פעמים.

)Greene(גריןפעמים,14)Gay(גיימתוכם:הברית,מארצותאצניםמופיעיםפעמים35 • 11פעמים,וקרופורד3פעמים.

•8פעמיםמופיעהאצןבולדון)Boldon(מטרינידד-טובגו.



•3פעמיםמופיעהאצןפרדריקס)Fredericks(מנמיביה.• 3פעמיםמופיעיםאצניםמקנדה.

• פעםאחתמופיעיםאצניםמהמדינות:פורטוגל,בריטניה,ניגריהוברמודה.מתוךהרשימהעולהשמדוברלמעשהבמועדוןמצומצםמאודשל19אצניםמ-9מדינות

נוסף מעניין פרט בלבד. אצנים לחמישה שייכים ביותר המהירים מהזמנים ו-78 בלבד,

שעולהמהטבלההואשמרביתהאצנים)כולםשחומיעור(הגיעוהםאואבותיהם,שנחטפו

לעבדותבצפוןאמריקהוהקריביים,ממערבאפריקה.37לתוךהרשימההזונכנסיםהאצנים

מג'מייקה, אפריקה(, מערב של האטלנטי האוקיינוס לחוף )ששוכנות ומניגריה מנמיביה

מבריטניה האצנים לשני אשר ומברמודה. מקנדה מטרינידד-טובגו, הברית, מארצות

ומפורטוגל)שניהםבעליצבעעורשחום(אפשרלהניחבסבירותגבוההשגםמוצאםהוא

בחבלארץמוצאםשל17האצניםהאחריםהחולקיםעמםאתהרשימההיוקרתית.

בשנת2000הוציאלאורהעיתונאיהאמריקניג'וןאנטיין)Entine(אתהספרששמואינוTaboo:–מגיעהואשאליהוהמסקנהעוסקהואשבוהנושאבדברלספקותמקוםמותירWhyBlackAthletesDominateSportsandwhyWe’reAfraidtoTalkAbout"דומיננטיות כזאת ]בענפי :)Sarich( It.38כךמצוטטבספרהאנתרופולוגוינסנטסאריץ'ספורט בהם שולטים שחורים[ לעולם לא תשכנע את אלה שלדעתם הגנטיקה לא משחקת

תפקיד בעיצוב התבניות הגזעיות שאנו רואים בספורט. כאשר אנו דנים בנושאים כמו גזע, זה לוחץ על כפתורים מסוימים והקורטקס פשוט מפסיק לפעול".39

בחיבורוסוקראנטייןאתהנושאשלדעתהאנתרופולוגהמצוטטלעילמפסיקאצלרבים

אתאחדמהתפקודיםהחשוביםשלהמוח.הואמראהכיצדהשחוריםשולטיםבכלענפי

הלבן. העור צבע בעלי על עדיפות להם נותנים הגופניותשלהם היכולות הספורטשבהם

יכולותאלה,לטענתאנטיין,לאנרכשובזכותאימוניםאחרים,תזונהייחודיתאוהעדפות

תרבותיות,אלאהןמולדותועוברותבגניםשלאותןקבוצותאוכלוסייהספציפיות.

דופן יוצאות אירוביות יכולות מהרצים המצריכות והארוכות, הבינוניות הריצות לעומת

)בזהמצטייניםבאופןכמעטמוחלטרציםממזרחאפריקהומעטמצפוןהיבשת,ורשימה

זואינהעוסקתבהם(,הריצותהקצרותמצריכותיכולותאחרותלגמרי,שהמטעןהגנטישל

הספורטאיםשמוצאםבמערבאפריקהמעניקלהםיתרוןעצוםעלפנימתחריהםמאזורים

בסנגל שמתחיל מהאזור שהגיע מי של הגופניים מהמאפיינים כמה הנה בעולם. אחריםבצפוןוממשיךדרומהלאורךהחוףהאטלנטיבואכהקמרון:40• כמותמועטהיחסיתשלשומןתת-עוריבזרועותוברגליים.

• חללביתחזהקטן.• מסתגוףכבדהבזכותרמהגבוההיותרשלמינרליםבעצמות.

• רמהגבוההיחסיתשלטסטוסטרון,התורמתלמסתשרירגבוהה,לרמתשומןנמוכהוליכולתלהגיעלרמותמאמץגבוהותולאחרמכןלהתאוששותמהירה.

• שיעורגבוהשלסיבישרירמסוגמהיר)Fast-twitch(,שיכוליםלהפיקמתחהתכווצותגבוהיותר.מחקריםהראו41כי40%מהשונותהפנוטיפיתשלסוגסיביהשרירקשורה



למשתניםסביבתיים)תזונה,אימוןועוד(,ואילו45%מהשונותקשורהלפקטוריםגנטיים

)15%הםמרווחטעותהדגימה(.

• כמותגדולהיותרשלאנזימיםאנארוביים,המיתרגמיםלאנרגיהמתפרצת.בריצות יותר מהר לרוץ שרוצה למי זוכה" "כרטיס הם הללו הגופניים הפתיחה תנאי

קצרות.עםזאתהםמהוויםבעיהלאתלטיםשמתחריםבשחייה,בענפיספורטחורפיאו

בענפיםשדורשיםסבולת)למשל,כאמור,בריצותבינוניותוארוכות(.

מכיווןשההבדליםבתוצאותביןהאצניםברמות-העלמגיעיםלמאיותשנייה,לכלאלמנט

המערב- הספרינטרים של הגופניים המאפיינים ביותר. רבה חשיבות יש יתרון שנותן

אפריקנייםשרציםאתמרחקהנדוןבפחותמ-9.9שניות,מבדיליםבינםלביןבכירהאצנים

הלבןשהשיגאתהתוצאהההיסטורית)9.97(,הממקמתאותורקבסביבותהמקוםה-470

בכלהזמנים.זמןקצרכלכך,שהעיןאינהיכולהכמעטלהבחיןבו,הואסיפורהפערהעצום

ביןהגזעים.

הנהכיכן,עלפיהטענהשלאנטיין,במקרהשלהאתלטיקהאיןמדוברבהבניהחברתית

אלאבהבדליםמובהקיםביןקבוצותאוכלוסייהמאזוריםשוניםבעולם–גזעים.ההבדליםאין הגוף. מבנה על והשפיעה השנים לאורך שנוצרה גנטית משונות נובעים הבין-גזעיים

מאזור שלו המתחרה את המערב-אפריקני ינצח תמיד קצרה ריצה שבתחרות טענה כאן

אחרבעולם,אלארקשישלוסיכוייםגדוליםיותרלעשותזאתבשלהמאפייניםהגופניים

הייחודיים,ואםמדוברבאתלטי-עלמקצוענים–הסיכוייםגדליםפיכמה.אנטייןמסייםאתספרובמשפטיםהאלה:"בני אדם הם שונים. שום כמות של רטוריקה, של הקלידוסקופ את בספק להעמיד יכולה יתרה, במוטיבציה מונעת היותה למרות

האנושות. זה הזמן להכיר בעובדה ואף לחגוג אותה: זה לא גזעני, ואף לא שגוי לומר ש: 42."]White men can’t jump[ 'לבנים לא יכולים לקפוץ'

סוף דבר

יותרמתנועתמטוטלת להיום( )נכון וכמעטהשלים ה"גזע" מושג עבר ארוכה דרך כברת

שלמהאחת.הואהחלמחלוקתהאנושותלקבוצות,מהשהביא,מניהוביה,לכינוןהיררכיה

שלמישביצעאתהחלוקה)כשקבוצתוהיאהעליונה(.אחדמןהשיאים)וללאספקהקשה

כאשר היהודים, שואת בימי היה הגזעית החלוקה של האלימות ההשלכות של שבהם(

הייתההשמדהשיטתיתשלאנשיםבגללשיוכםלגזענחות.האירועיםהביאולראקצייהשל

שלילה)לעתיםמוחלטת(שלמושגה"גזע"והטענהשכמומושגיםאחרים,גםהואהובנה

הבניהחברתיתואיןלושוםממשותביולוגית.

ברשימהזוהדגמנושלושהסוגיםשוניםשלטענתהבניהחברתיתבמחקריםשצוטטורבות:סקפטיסיזם)עלפיההיסטוריוניתברברהפילדס(,שלפיוגזעהואענייןמדומייןלחלוטין

הבאלשרתדיכויוניצול;הבניה)עלפיהפילוסוףמישלפוקו(,שלפיהקייםקוגבול,אךהוא

אינוביולוגי.הביולוגיהמשמשתכסותלמעשיהאלימותנגדה"נחותים"גזעית;נטורליזם



שלקבוצותאוכלוסייה)עלפיהאתנולוגקלודלוי-שטראוס(,שלפיוהגזעהואפונקציהשל

התרבותשקדמהלובזמן.

אתהטענותעלהבניהחברתיתשלגזעניסינולעמתעםהתוצאותהטובותבכלהזמניםשל

רציה-100מטר.מנקודתהזמןשבהנכנסוהאצניםהשחוריםשלארצותהבריתלהתחרות

בתחרויותבין-לאומיות–המשחקיםהאולימפייםבלוסאנג'לס1932–החליפוכהיהעורשליטה בה לשלוט החלו הם אשר עד המהירים, הזמנים בצמרת הלבנים את בהדרגה

בלעדית,והיוםלאנותרבהכמעטאףלבןאחדאובןגזעאחר.מתוך100הזמניםהמהירים

ביותרבריצההיוקרתיתהקצרהנמצאהיוםש-98%מהרציםבאוהםאואבותיהםממערב

אפריקה)כפישטענו,לאיהיהמופרךלהניחכיגםמוצאשניהאחריםהואמאותואזור(.

העיתונאי של מספרו שאבנו כך כל הזו המובהקת לדומיננטיות הסיבה על הטענות את

ג'וןאנטיין,שטעןשאתהפערהעצוםאפשרלהסביררקבגנטיקהשלהגזעים האמריקני

השונים.עםזאתאנטייןמתקשהלהתמודדעםהטענהשאחרישניםרבותשלשליטהשל

שחוריםיוצאימערבאפריקהבריצותהקצרות,אפשראולילהניחכימוותריםמראשעל

מציאתספרינטר-עללבן.מכאןשעלאףהממצאיםהלכאורהחותכיםשלהגנטיקהיכולה

להתגנבטענתהבניהחברתית.קרובלחמישיםאחוזיםמהתוצאותהמהירותבריצת100

המטריםהושגועלידישניאתלטיםבלבד)פאוולובולטהג'מייקנים(.מספיקאתלטאחד

להצטיין במקום מטר 100 לרוץ בוחרים שהיו אפריקה ממערב אינו שמקורם שניים או

בענפיםאחריםכדילערעראתהטענההגנטית.

יבשת – עבדיםממערבאפריקה לאמעט אליו בעולםשהגיעו אזוראחר עוד יש בנוסף,דרוםאמריקה,שמצטיינתבמשךשניםבייצואכדורגלני-על.האצןהמהירביותרשהצליחה

,)DaSilva( דהסילבה רובסון העור( )שחום הואהרץ להוציאמתוכה היבשתהלטינית10.0 של תוצאה עם ביותר המהירים הזמנים בטבלת ה-600 המקום בסביבות הממוקם

שמוצאם כאלה אפילו )כנראה ברזילאים ילדים כמה של שהמספרים נראה אז שניות.

במערבאפריקה(עלובגורלבסיבובהרולטההגנטיתשלהיכולותהגופניות,אךבפאבלות

שבהןגדלוהיומגרשיהכדורגלנגישיםלהםיותרממסלוליהריצה.

ממשכמוששטחהמלבןנקבעבמכפלתשנימשתנים)אורךורוחב(,נראהשההצטיינותשל

ספרינטרי-העלנקבעתעלידיהגנטיקהבצירוףעםההבניההחברתית.הרציםהג'מייקנים

לאהיומגיעיםלמסלוליהריצההיוקרתייםביותראםלאהייתהמסורתשלאצני-עלמהאי

הקריבי–מסורתשאינהקיימתלמשלבקובה.עםזאתיכולותהריצההמופלאותמקורןבגניםשהםירשומאבותיהםממערבאפריקה.

ריצת100מטרהיאתחרותשזכתהלעדנהרקבמאההשניםהאחרונות.עדלחידושםשל

)Coubertinde (בשנת1896רוב המשחקיםהאולימפייםעלידיהברוןפיירדהקוברטןתושביכדורהארץלאהעלועלדעתםכללשיענייןאותםלצפותבשמונהגבריםמתחריםעל

מקוםראשוןבריצהשמסתיימתאחריכמהשניות,ורקבשניםהאחרונותזהואירועשיא

שעינימיליארדיםנשואותאליו.

נראהשבעתידהנראהלעיןאתמסלוליהרקורטןבריצותהקצרותימשיכולחרוךרקהאצנים



השחוריםשמוצאםבמערבאפריקה,המסוגליםלהגיעלמהירויותשרובנונזדקקלפחותלזוג

כהי של למעמדם מוסיף אינו הללו הבודדים של היתרון אליהם. להשתוות כדי אופניים

העורבעולםואוליהואאףמנציחאתהישארותםמאחורבתחומיםרבים.העולםשלימינו

מעריךבדרךכללבשכרוביוקרהחברתיתאתהמצטייניםביכולותיהםהקוגניטיביותולא

הגופניות.העובדהכיכהיהעורהמפורסמיםביותרהםלרובאתלטים)וגםמוזיקאים,אךזו

כבר"אופרה"אחרת(היאאחדממקורותהטרגדיהשלהאדםהשחור.יכולותיהםהגופניות

יוצאותהדופן,שמביאותאותםלמקומותהראשוניםבגמריםהאולימפיים,לאקידמוולא

הובילועדעכשיולשוויוןחברתיביןהגזעים.כמושהיתרוןהגנטימאפשרלשחוריםלהותיר

בתחומים מאחור אותם הותירה החברתית ההבניה הקצרה, בריצה מאחור הלבנים את

אחרים.

יתרעלכן,ישהטוענים)לדוגמה,בןפורת,2009(כיישלהצלחותשלבנימיעוטיםבספורט

יכולתם הערכת פחתה המוטורית יכולתם הערכת שעלתה בשעה שלילי: אפקט דווקאהאינטלקטואלית,כאילושחומיהעורטוביםרקבדבריםשאינםתובעיםיכולתקוגניטיבית.

נוכחותמרשימהל"אפקטהאתני" יש כי ניתןלטעון כי בןפורתמודה גם ברםבהבעת

בספורט,כלומרישבהחלטקשרחזקביןמוצאאתנילביןעיסוקבספורטוההצלחהבו,

וזאתאףעלפישהמושג"אתניות"והתרגוםשלולמציאותמעורריםכמהבעיותשלמדידה

והערכה.הממצאיםשנאספובמשךשניםרבותמעידיםעלקיומושלקשרהדוקלמדיבין

וקיימות וחזק, חיובי קיימותקבוצותאתניותשלגביהןהקשרהזה מוצאאתנילספורט:קבוצותאתניותשהקשרהזהחלשעדבלתיקיים.

קו הסיום אחרי )Race( במרוץ מסתיימת הלבן זה על השחור הגזע בן של העליונות על הפנטזיהפחותמעשרשניות.בסיוםהקרנתההילוכיםהחוזריםעוברתהמצלמהלקהלשרובולבן,

מפנישרקהוא)בזכותהעבודההמכניסה(היהיכוללהרשותלעצמולטוסולרכושכרטיס

לתחרותהיוקרתיתשבהמשתתפיםרקאצניםשחורים.אתמהשקורהעלמסלולהגנטיקה

שקורה למה ההסבר את מסוימת. בצורה הנוכחי במאמר להסביר ניסינו הגזעים של

ביציעיםומחוץלהםנצטרךכנראהלחפשבמאמראחר.




אפשטיין,מ.)2009(."האםיוסייןבולטהיהיכוללהשיגתוצאהטובהיותר?",מתוךדינמי און לייןמס'26:

http://www.wingate.org.il/Index.asp?CategoryID=648&ArticleID=4561&VolumeID=28

בןפורת,א.)2009(.גזעואתניותבספורט.בתוךי.גלילי,ר.לידור,וא.בן-פורת,א.)עורכים(,

במגרש המשחקים: ספורט וחברה בפתח המאה ה-21.רעננה:האו"פ.

לוי-שטראוס,ק.)2006(.גזע, היסטוריה, תרבות. תלאביב:רסלינג.

נייס,ש.,וענברע.)2003(.הפיזיולוגיה של המאמץ: היבטים תיאורטיים ויישומם בתחומי הכושר, הביצוע הגופני והשמירה על הבריאות.תלאביב:הוצאתפוקוס.

פילדס,ב.ג.)1991(.עבדות,גזעואידיאולוגיהבארצותהברית.ילקוט למחשבה סוציולוגית,24,42-31.המאמרבאנגלית:

http://webdrive.service.emory.edu/users/mrustow/Fields%20in%20NLR.pdf

Cornell, S., & Hartmann, D. (1998). Ethnicity and race: Making identities in a changing world. Thousand Oaks, CA: Pine Forge Press

Curtin, P. (1969). The Atlantic slave trade: a census. Madison, WI: University of Wisconsin Press.

Darwin, C. (1871). The descent of man.

(http://www.infidels.org/library/historical/charles_darwin/descent_of_man/chapter_07.html)

Hume, D. (1742). Of national characters.

(http://www.econlib.org/library/LFBooks/Hume/hmMPL21.html)

Entine, J. (2000). Taboo: Why black athletes dominate sports and why we’re afraid to talk about it. New York, NY: Public Affairs.

Foucault, M. (2003). "Society must be defended": Lectures at the Collège de France, 1975-76. London, UK: Penguin Books

Mallon, R. (2006). ‘Race’: Normative, not metaphysical or semantic. Ethics, 116, 525-551.

http://www.philosophy.utah.edu/faculty/mallon/Materials/RNNMS.doc



Root, M. (2000). How we divide the world. Philosophy of Science, 67, 628-639.

Zack, N. (2002). Philosophy of science and race. New York, NY: Routledge.

הערותשל האתר מתוך לקוחים הבאה ברשימה שיוצגו הריצות זמני של הנתונים כל .1

התאחדותהאתלטיקההעולמית)IAAF(מיום5בספטמבר2012,מהקישורהזה:

http://www.iaaf.org/statistics/toplists/inout=o/age=n/season=0/

sex=m/list.html

Stanford Encyclopedia of Philosophy, 2008בתוךRaceבערךלמשלראה .2

/http://plato.stanford.edu/entries/race

סקירתינומתבססתעלהנתוניםשל100התוצאותהטובותבכלהזמניםשחלקניכר .3

מהןהןתוצאותשאותורץקבעכמהפעמים.

Ibid. .4

ראהאתנוסחצוהגירוששליהודיספרד)צואלהמברה(: .5

http://en.wikisource.org/wiki/Alhambra_decree

Hume ,1742, note no. 10. .6 http://www.econlib.org/library/LFBooks/Hume/hmMPL21.html#aa10

גורמים באקלים שההבדלים יום טוען I.XXI.21 בפסקה זה שבחיבור מעניין .7

שהצרפתים,המצרים,היווניםוהפרסיםהםעמיםבעליעליצותלעומתהספרדים,

כיום, עולמי בסקר זאת לבדוק בלי תוגה. מלאי עמים שהם והסינים, הטורקים

אפשרלהניחכיהספרדיםוהפרסיםנתפסיםכיוםאחרתבנוגעלאופייםלעומתאיך

שראהאותםהפילוסוףהסקוטיבמאההשמונה-עשרה.

StanfordEncyclopediaofPhilosophy. .8

Ibid. .9

Darwin,1871. .10

http://www.infidels.org/library/historical/charles_darwin/descent_of_ man/chapter_07.html

StanfordEncyclopediaofPhilosophy. .11

Zack,PhilosophyofScienceandRace. .12

Ibid,p.88. .13



Cornell&Hartmann,1998,p.24. .14

Mallon,2006,pp.525-551. .15

Root,2000,p.632. .16

למחשבה ילקוט העת בכתב 1991 בשנת שהופיע לתרגום נתייחס זו ברשימה .17

סוציולוגיתגיליון24,עמ'42-31.

שם,עמ'32. .18

שם,עמ'34. .19

Foucault,2003,SocietyMustBeDefended. .20

Ibid,p.77. .21

Ibid257. .22

Ibid,p.61. .23

והאמריקנית דוגמאות"מהבית":הצרפתיאתהקולוניאליזם כלאחדמהםמביא .24

אתהעבדות.

לוי-שטראוס,בתוךהספרגזע,היסטוריה,תרבות,2006,עמ'112-23. .25

שם,עמ'8. .26

שם,עמ'160-113. .27

שם,עמ'115. .28

שם,עמ'116. .29

שםעמ'125. .30

שםעמ'139-138,ההדגשהאינהבמקור. .31

שם,עמ'145. .32

ברשימהזואעסוקבאצניםגבריםבלבדמשוםשאתהיכולותשלהאצניותאפשר .33

)אםכילאבצורהחוקית(לשפרבאמצעותהזרקתהורמוניםשהםמטבעגופםשל

הגברים.לפיכךהשונותהגזעיתבטבלתההישגיםשלהאצניותגדולהבהרבהמזושל

הגברים–שםאראהמידשהיעדרהשונותהואמובהק.

עלפינייסוענבר,2003. .34

הוא )מאז בבייג'ין האולימפי בגמר בולט של הריצה מקטעי של הזמנים ניתוח .35

ליין: און דינמי מוליאפשטייןבאתר הספיקלשבוראתהשיא(מצויבמאמרשל



http://www.wingate.org.il/Index.asp?CategoryID=648&ArticleID=4561&VolumeID=28

לאהיורציםשנתפסומשתמשיםבסמיםוהריצותנעשועםרוחגביתמותרת)עד .36

שנימטריםלשנייה(.

האתלטיקה ענף של הזמנים בכל הטובות התוצאות רשימת דף על מבוסס

:2012 בספטמבר ל-5 נכון העולמית. האתלטיקה התאחדות אתר הקלה.

http://www.iaaf.org/statistics/toplists/inout=o/age=n/season=0/sex=m/list.html

.Curtin,1969ראההעבדיםשלהאטלנטיהמסחרעל .37

Entine,2000. .38

Ibid,p.338. .39

Ibid,p.268-269. .40

Ibid,p.253. .41

Ibid,p.341. .42


אצטדיוני כדורגל לאומיים: המקרה של אצטדיון רמת-גן

אור לונטל

תקצירתדמיתי ככלי והן לאומית וזהות גאווה ביצירת הן חשוב תפקיד לאומיים ולמונומנטים למבנים

החברתיים להיבטים גם להתייחס יש לאומיים כדורגל באצטדיוני כשמדובר הבין-לאומית. בזירה

והפוליטייםשלהספורט,למספרהמבקריםהגדולולחשיפההתקשורתיתהנרחבת.עםזאתמספררב

שלמדינות,לרובמצמרתהספורטהעולמיכגוןארצותהברית,איטליהוספרד,בחרובאירוחמשחקי

כדורגלבין-לאומייםבמגווןאצטדיוניםונמנעומהכרזהעלאצטדיוןלאומיאחד.השיקוליםלבחירה

ביןאצטדיוןלאומייחידאולאירוחבכמהאצטדיוניםמתבססיםעלהימצאותםאוהעדרםשלשלושה

לאומי במונומנט הפוליטי הצורך חוץ; כלפי נרטיבי ככלי ספורט במתקני בשימוש הצורך רכיבים:ספורטיבילשםיצירתזהותמקומיתאולאומית;יכולתושלמבנהיחיד,מבחינתמיקוםונראות,לייצג

באופןהרצויאתתרבותהשלהמדינהושלשללקבוצותהאוכלוסייהשבה.מאמרזהסוקרבהרחבה

ברמת- הלאומי והאצטדיון הישראלי המקרה של בהקשרו אותם ובוחן הללו הרכיבים שלושת את

התמסחרות רקע על תעמולתי ככלי הלאומית והנבחרת הספורט של הרלוונטיות מבחינת זאת גן.

והפונקציונליותהנובעותממיקומובמרחב. ומבחינתהמגבלותהחברתיות וגלובליזציהשלהספורט,

וצרכיםספורטיביים דרישות נידוניםהיבטיםמשמעותייםשלתשתיתהמתקניםבישראל, כך לשם

של האקטואלית לסוגיה הנוגעות והערכות המלצות וניתנות וגאוספורטיביים, פוליטיים ושיקולים

זהותהאצטדיוןהלאומיבישראל.

________________________________________תארנים: אצטדיונים,גאוספורט,כדורגל,סמליםלאומיים.

באירוח גם חשיבות מדינות בין ספורטיבית להתמודדות נודעת הפסד או ניצחון מלבד

ניתנת המארחת למדינה המקומי. בהיבט והן הבין-לאומי בהיבט הן ספורט, אירועי של

האפשרותלהציגעצמהבזירההבין-לאומית,כמוגםלהדגישסמליםלאומייםכדילחזק

מתרחשים שבהם המקומות האזרחים. בין הלכידות תחושת ואת הלאומית הגאווה את

אירועיספורטמסוגזההםהאצטדיוןאואולםהספורט.בשלכךכמחציתממדינותהעולם

ממדיהם שבצד לאומיים, ספורט מבני של בהקמתם רבים משאבים ומשקיעות השקיעו

הלאומיות לנבחרות מיטביים ספורטיביים תנאים מעניקים גם המרשימים הפיזיים

זרז תיירותית, אטרקציה עירוני, סמל גם ולעתים לאומי סמל רבים במקרים ומשמשים

עם לאזרחים. גאווה ומקור המדינה של והאנושיים הכלכליים למשאביה סמל כלכלי,

Alegi, 2008; למשל )ראה יעיל פוליטי כלי לאומיים היותםשלאצטדיונים למרות זאתעניין אינה כלאומי קיים עלאצטדיון הכרזה או לאומי הקמתאצטדיון (Bairner 2007יותרממאהמדינותהכריזועל גלובליאחידבמאפייניואלאתלויהבשיקוליםמקומיים.


אור לונטל

אחדממתקניהספורטשלהםכלאומי,ולעומתןישמדינות,חלקןמצמרתהספורטהעולמי

כגוןספרד,גרמניהוארצותהברית,אשרבחרושלאלעשותכן.אתהסיבותלכךניתןלבחון

עלפישלושהמרכיבים,פנימייםוחיצוניים,המשתניםממדינהלמדינה:1.הצורךבמתקניספורטככלינרטיביבשבילגורמיםחיצוניים.

2.הצורךהפוליטיבמונומנטלאומיספורטיבילשםיצירתזהותמקומיתאולאומית.

3.יכולתושלמבנהיחיד,מבחינתמיקוםונראות,לייצגבאופןהרצויאתתרבותהתושבים

והמדינהשבההואנמצא.

בשלחשיבותושלההקשרהמקומידןמאמרזהבמאפייניהמקרההישראלישלהאצטדיון

כך לשם ומתיישן. ההולך זה, באצטדיון הכרוכות השונות הבעיות על ברמת-גן, הלאומי

יתרונותיו ואת להקמתו השיקולים את הלאומי, הכדורגל אצטדיון של מעמדו את נבחן

וחסרונותיואלמולהחלופההקיימתשלאירוחמתחלףבמגווןאצטדיוניםברחביהארץ.

נרטיב, זהות ומיקום

ספורט ואצטדיונים ככלי נרטיביצורות ומייצר חשוב ותרבותי חברתי הקשר מספק השונים גווניו על בספורט העיסוק

ולאומי אזורי מקומי, אתני, גזעי, חברתי, במעמד הקשורות קולקטיבית זהות של שונות

ההשפעות את מייחסים )Malec & Beckles, 1999( ובקלס מלק .)Carrington, 1986(ההדדיותביןספורטלתרבותלעובדהכיניתןלהביןתרבותעלידיצפייהבמשחקיםשלה.

נוצר.כך יכוליםבמידהרבהלהסביראתהתרבותשבה כלומר,מאפייניושלענףספורט

למשלהפופולריותשלענףהקריקטבמדינותכהודוופקיסטןובאייהודוהמערביתיכולה

ענפי ואילו קולוניאלית, שליטה של תולדה שהיא הבריטית, התרבות השפעת על להעיד

הספורטהייחודייםהיפניים,קנדו)Kendo(וקיודו)Kyūdō(,מעידיםעלהדומיננטיותשלשיטותהלחימההמסורתיותשלהסמוראיםבארץזו.במציאותזוניתןלהביןמדועאירועי

הספורטהםבמהיעילהלהעברתמסרים,הןלקהלהמקומיוהןלקהליםזרים.

רבות, מדינות הוביל שלטוניים אינטרסים לקידום ספורט באירועי הגלום הפוטנציאל

כדוגמת גדולים באירועיספורט עםהעולםהמערבי,להשתמש נמנות ובעיקראלושאינן

Gupta,( הלאומית והלכידות התודעה לחיזוק עולם ואליפויות אולימפיים משחקים

2009(.כךהיהבמקריםשלמקסיקו,דרום-קוראהוסין,אשרהשתמשובאירוחהמשחקים

כמדינות תדמיתן לחיזוק )2008 ביג'ינג ,1998 סיאול ,1968 סיטי )מקסיקו האולימפיים

מודרניותבעלותאופימערביולעודדפטריוטיותוגאווהלאומיתעלידיהצגתעושרתרבותי

ועליונותלוגיסטיתוספורטיבית)2010Collins,(;המשטריםהצבאייםבברזילובארגנטינהגביע בטורניר שימוש שעשתה וצ'ילה בהם, התמיכה את לחזק כדי בספורט השתמשו

העולםבכדורגלשאירחהבשנת1962כדילהעלותאתהמורלהלאומילאחררעידתהאדמה

.)Gupta,2009(לכןקודםשנתייםשהתרחשהההרסניתוהיסטוריהמרכיבאתאבניהבנייןשלשיחהזהותהלאומית, ייצוגםשלאנשים,תרבות



ואילוהייצוגים,שאותםמכנההול)1992Hall,("נרטיבשלמדינה",הםלמעשההנופים,אשר ועוד, הפולחנים הסיפורים, הסמלים, האירועים, היסטוריים, התרחישים התמונות,

מייצגיםחוויותמשותפות,אכזבותוניצחונותהמעניקיםלמדינהמשמעות.בעולםהמודרני

היא הללו הייצוגים את מראה מדינה כל שמעליה ביותר השכיחה הבין-לאומית הבמה

הוגאן פי על הגדולים. הבין-לאומיים הספורט אירועי ובעיקר הספורט, במת כאמור

)2003Hogan,(,טקסיהפתיחהשלהמשחקיםהאולימפייםבצורתםהנוכחיתהםלמעשהכמה מכילים הטקסים הלאומיים. הנרטיבים להצגת היטב ומבוימת ממוסחרת מערכת

אלמנטיםבסיסיםהנקבעיםעלידיהוועדההמארגנת,אךהםבעיקרמופעיםשלפרשנות

תרבותיתשלהמדינההמארחת.הנרטיבהמסופרבאמצעותאירועספורטיבילארקמאשר

תיירות, מקדם שהוא בכך המארחת המדינה את משרת גם אלא הלאומית הזהות את

השקעותבין-לאומיות,סחרחוץואידאולוגיהפוליטית.מקרהקיצונישלשימושפוליטי-

אידאולוגיבספורטובאצטדיוניםכביטויוהפיזיניתןלראותלמשלבתעמולההנאציתבנוגע

למשחקיםהאולימפייםבגרמניהבשנת19362003(Krüger & Murray,(ובתכניותיושלשם שבגרמניה, בנירנברג בלעדי באופן האולימפיים המשחקים את לקיים היטלר אדולף

מטרתה .)Paton&Barney, 2002( מושבים 400,000 של ענק אצטדיון להיבנות תוכנןכמובילה גם ומכאן בספורט עולמית כמובילה גרמניה את למצב הייתה זאת תכנית של

תרבותית,שכןהאצטדיוןהנאציימחישאתמהשמכנהטייץ"אידאולוגיהחרוטהבאבן"

)2006Tietz,,עמ'14(.מספר את שמרכז מקום הוא אחר, ציבורי מקום מכל יותר אולי המודרני, האצטדיון

האנשיםהגדולביותרבאופןהתדירביותר.נוסףעלכך,לאצטדיוןעודיתרונותהתורמים

להפצתהמסריםהפוליטיים,ובהםהכיסויהתקשורתיהרחבבשלהפעילותהספורטיבית

המתרחשתבו,בשלהמסגרתהחברתיתהסוחפתשלהאוהדיםובשלהאנונימיותשביציעים.

בספרדבתקופתשלטונושלפרנסיסקופרנקוהייתהאהדתקבוצתהכדורגלשלברצלונה

מזוההעםתמיכהבעצמאותהשלקטלוניה.אצטדיוןהקאמפנואו)Camp Nou(היההזירהשבההתאפשרל-100,000אוהדיםלהתכנסולהביעבחופשיותאתהרעיונותהתרבותיים/

פוליטייםנגדשיוכהשלקטלוניהלספרדהקסטיליאנית)2008Shobe,(.אמנםהאצטדיוןבדומה אך בקטלוניה, האוטונומית הקהילה של רשמי ייצוגי למעמד זכה לא בברצלונה

למקרהשלאולםאוסישקיןבתל-אביב,מקוםהספורטהיהלקהלהאוהדיםהמקומיסמל

גשמילתחושותהזהותהייחודיותשלהם)לונטל,2013א(.

ההגדרהשלמבניםכ"לאומיים"ישבהכדילהפכםלסמליםאשרמייצגיםאתהמדינהכלפי

פניםוכלפיחוץ.בישראלניתןלצייןאתהתאטרוןהלאומי,המוזאוןהימיהלאומי,המוזאון

הלאומילמדע,טכנולוגיהוחלל,הספרייההלאומית,הפארקהלאומיוהאצטדיוןהלאומי.

אלא ישראל בירת בירושלים ממוקמים אינם הללו המבנים הלאומית, הספרייה למעט

והפעילויות הפיזי גודלם בשל להם ניתן "לאומי" התואר המדינה. ברחבי אחרות בערים

הגדול נמצאאוסףהספרים כך,בספרייההלאומית הנמצאיםבהם. אוהפריטיםהרבים

במדינה,במוזאוןהימיהלאומישבחיפהנמצאיםכלישיטבעליגודלמרשיםששירתובצי


אור לונטל

היישוב בקרב שפעל הראשון היה שבתל-אביב "הבימה" הלאומי והתאטרון הישראלי,

נקרא ישראל.האצטדיוןהלאומי,שמקומובתחוםהמוניציפלישלרמת-גן, היהודיבארץ

כךמפנישהואמארחאתמשחקינבחרתישראל,אךהואגםבעלהקיבולתהגדולהביותר

מקרבהאצטדיוניםבמדינה.

גדולות ספורט תחרויות לצורך שנבנו אלו ובעיקר העולם ברחבי לאומיים אצטדיונים

בארכיטקטורה לרוב מאופיינים בכדורגל, העולם גביע או אולימפיים משחקים כדוגמת

ייחודיתבשלתשומתהלבהציבוריתוהסיקורהתקשורתיהעולמיהנרחבשלהםהםזוכים.

של במקרה לראות ניתן ויזואלית מבחינה ומרשים ייחודי מבנה שבהצגת החשיבות את

האצטדיוןהלאומי"קןהציפור"בביג'ינג.עםתחילתבנייתוהוגשהעצומהנגדומצדאנשי

רוח,מהנדסיםוארכיטקטיםסיניםבשלהיותוראוותני,ועלותוגבוהה,והואמובילבבזבוז

אדירשלפלדה,מסובךמבחינההנדסיתובעלבעיותבטיחותפוטנציאליות.רקהתעקשותם

.)Ren,2008(והייחודיהמקוריהתכנוןפיעללהשלמתוהביאהההחלטותמקבלישל

זהות ונבחרת לאומית

נבחרתלאומיתהיאכליחשובבבנייתהזהותהלאומית,ובכוחהלייצרמקורתדירלגאווה

בתחומי הישגים להחליף יכולים ספורטיביים הישגים הבין-לאומית. בזירה לאומית

אחריםכגוןכלכלה,תרבות,צבאוכדומה,אולהוסיףעליהם.למשל,כאשרנבחרותהולנד

וגרמניהנפגשותלמשחקכדורגל,ההתמודדותמקבלתמשמעותרבהבהרבהמהתמודדות

ספורטיבית.הזירההצבאיתההיסטוריתמוחלפתבזירתהכדורגל,וניצחוןספורטיבישקול

נגד "כדורגל זאתסימוןקופרבספרו לניצחוןצבאי.מיטיבלתאר בעיניחלקמהאוהדים

האויב")1996(בצטטושיריםשנכתבועלידיאוהדינבחרתהולנדלאחרניצחוןהיסטורי

במשחקנגדגרמניהבחציגמראליפותאירופהבכדורגלבשנת1988:"In 1940 they came, in 1988 we came… Sweet revenge, I thought, does not exist; or last only briefly; and there was unbelievable beautiful… Tuesday evening in Hamburg")5'עמ(. תחושותההזדהותשלאזרחימדינהעםנבחרתספורטלאומיתאינןמקריותכמובןאלא

תוצאהמכוונתשלהרצוןליצורגורםמלכד,שכןנבחרתלאומיתמייצגתלכאורהאתכלל

התושביםומתחרהתחתסמליהשלהמדינה.עלמשמעותהשלהנבחרתהלאומיתשל

ישראלבכדורגלכותבבןפורת)2010(: נגינת המנוני המדינות של "משחקי הנבחרת הלאומית הם בגדר טקס לאומי מובהק:

הנבחרות המשחקות, הנפת דגלי לאום, ולעתים נישאת ברכה על-ידי אישיות לאומית...

הזהות מדד עולה הבין-לאומית בזירה משחקת ישראל של הכדורגל נבחרת כאשר

יהודים וגם ונשים גברים ושמאליים, ימנים ודתיים, חילונים הלאומית-מדינתית:

וערבים משהים את המחלוקות שביניהם, ומתאחדים מאחורי הנבחרת הלאומית למעין

תשעים דקות של פטריוטיות" )עמ'4-3(.

הפופולריים( הספורט )ענפי ובכדורסל בכדורגל ישראל נבחרות כי לציין יש זה עם



נבחרת של במקרה לפחות כלל, ובדרך שנה, בכל מעטים במשחקים כיום משתתפות

הכדורגל,אינןמשתתפותבשלביהגמרשלטורניריםחשובים.לעומתזאתמועדוניהספורט

המקומייםהבכיריםמשחקיםדרךקבעבמפעליםהאירופייםהשוניםכגוןליגתהאלופות,

לספורט ביותר השכיחה הייצוג שבמת מצב אפוא נוצר ועוד. היורוליג האירופית, הליגה

ולספורטאיםהישראליםהיאמחוץלמסגרתהייצוגיתשלהנבחרת.מצבזהמייצרגישות

מנוגדותכלפיזכותןאוחובתןשלהקבוצותלייצגאתהמדינהשממנההגיעו.למשל,דרור

קשטן,מאמןהפועלתל-אביבבכדורגלבעונת2011/12,הצהירבמסיבתהעיתונאיםלפני

משחקההראשוןשלהקבוצהבמסגרתאירופיתכי"הפועלתלאביבמייצגתאתישראל"

תלה – האולטראס – הקבוצה של האוהדים מארגוני אחד זאת לעומת .)2011 )ארצי, "ליחידות שניתנת האפשרות ישראל". את ולא הפועל את "מייצגים הכיתוב: ועליו שלטשל מחשיבותה גורעת בין-לאומיים במפעלים להשתתף קטנות חברתיות או גאוגרפיות

הנבחרתהלאומיתבעיניאוהדיהספורטהישראלים.הקשרהישירביןכדורגלוביןיצירת

ואפקטיביבעיקרעדאמצע רלוונטי והיה )2003(,התרופף פורת בן פי זהותלאומית,על

המאההעשרים.ואילוכיום,בעקבותהאצהבתהליכיהגלובליזציה,ובעיקרמסחורהענף,

בעיקר זאת ארצם. של הייצוגית לנבחרת שונהמאהדתם לקבוצתם האוהדים של יחסם

ועלול שעליהם העומס את המכביד לנבחרת, שחקנים זימון כגון אינטרסים, ניגוד בשל

בעיני הלאומית לנבחרת שניתנה העדיפותהטבעית בקבוצתם.משמע, בביצועיהם לפגום

אוהדיהכדורגלכבראינהמוחלטתכשהייתה)שם(.גםקאופמןוגלילי)2009(כותביםעל

ירידתכוחההסמלישלהנבחרתהלאומיתומצייניםכימשחקיהןהרשמייםשלהנבחרות

השונותהפכולשגרתיים,ותחושתהשליחותשליוותהאותם,בנשיאתדגלישראללצדדגלי

המדינותהאחרות,נעלמה.כמוכןנבחרותהספורטאינןמשמשותעודלשמירתהקשרעם

קהילותיהודיותמחו"לואףלאלתעמולהלאומית)שם(.

היבטחשובנוסףהקשורלסמליותהלאומיתשאותהמייצגתהנבחרתהואמידתיכולתה

לייצגבמלואואתמגווןהמיעוטיםהשוניםהקיימיםבמדינה.בחברותרבותהמאופיינות

יהודים–ערבים יחסי בספרד, הבאסקים חבל של עצמאותו )שאלת פנימיים במאבקיםלראות ניתן ועוד( אירלנד ובצפון בסקוטלנד והפרוטסטנטים הקתולים מאבקי בישראל,

שחלקמןהציבוראינותומךבנבחרת)בןפורת,2003(.בישראלניתןלייחסאתאי-הזדהותו

ואי-תמיכתושלחלקמקהלהאוהדיםהערביבנבחרתלשניסמליםמוחשיים–דגלהמדינהוההמנון,שהםחלקיםבלתינפרדיםממדיהנבחרתומהטקסיותבמשחקים.בספרדלמשל,

הנחשבתלאחתהמדינותהמובילותבענףהכדורגל,משיקוליםשל)חוסר(אחידותחברתית

וזאת הבין-לאומיים, המשחקים לאירוח בבלעדיות ישמש אחד אצטדיון לא כי הוחלט

ברנבאו סנטיאגו – בעולם הגדולים הכדורגל מאצטדיוני שניים בה שנמצאים פי על אף)Camp Nou(בברצלונה,שאפשרהיה,הן נואו (Santiago Bernabéu(במדרידוקאמפמבחינהפונקציונאליתוהןמבחינתנראות,להכריזעלאחדמהםשהואהאצטדיוןהלאומי.

בייצוג קושי על לעיל, שצוין כפי לעתים, מעידה לאומי אצטדיון על מהכרזה הימנעות

מלאשלהאזרחים,הנובעממורכבותהזהותהאישיתוהקולקטיביתבתוךהמדינה,הבאה


אור לונטל

לידיביטויבפוליטיקהאזוריתחזקה,כפישניתןלראותגםבמקריםשלגרמניהואיטליה

)2008Houlihan,(.הולייהאןמצייןכיבמקריםאלופיזורהמשחקיםעלפניכמהמקומותיכולדווקאלתרוםלחיזוקהזהותהלאומיתבדבבדעםהכרהבזהותהאזורית.

מיקום האצטדיון הלאומי

המידי הגאוגרפי המרחב את לשרת כדי נבנו העולם ברחבי הפזורים הכדורגל אצטדיוני

ורובאוהדיהןשלמרביתקבוצותהספורטמתגורריםבאותההסביבה נמצאים, שבוהם

שבהממוקמיםהאצטדיונים.היחידההגאוגרפיתשאותהמשרתהאצטדיוןקשורהבמרבית

המקריםלזהותהגאוגרפיתשלהקבוצההביתית.לעתים,כמובמקריםשלאצטדיוןטדי

בירושליםאואצטדיוןקרייתאליעזרבחיפה,האצטדיוןמשמשאתכלקבוצותהכדורגל

בעיר.ולעתיםהואמשמשקבוצהאחתבלבדכמולמשלאצטדיוןשכונתהתקווהבתל-אביב

ששימשאךאתקבוצתבנייהודה,המייצגתאתהשכונה.אילכך,ההחלטהעלאצטדיון

עם הנבחרת זיהוי למנועאת הנבחרת,שתכליתה בלעדישלמשחקי לאומיאחדכמארח

קבוצהכלשהי,מקדמתהלכהלמעשההעדפתושליישובמסויםעלפנייישוביםואזורים

נוחהבהרבהמזושלאוהדיהנבחרת אחרים.לתושביהיישובוסביבתוהגישהלאצטדיון

האחרים,והיישובזוכהלשיפורתדמיתיולתודעהמוגברתברמההלאומיתוהבין-לאומית

בשל החוץ ותיירות הפנים תיירות של לקידום ואף בתקשורת( רבים אזכורים )בעקבות

הגעתםשלאוהדיספורטרבים.

מאזמאי1951התקיימורובםהמוחלטשלהמשחקיםהבין-לאומייםשלנבחרתהכדורגל

כאצטדיון תאריך( )ללא לכדורגל ההתאחדות אתר פי על המוגדר באצטדיון ישראל של

בלומפילד באצטדיון רחוקות ולעתים רמת-גן באצטדיון בלעדי הכמעט האירוח הלאומי.

במשחקי ולצפות להגיע בישראל נרחבות אוהדים מקבוצות למעשה הלכה מונע שביפו

הנבחרתהמייצגתאותם,למרותשטחההקטןיחסיתשלישראל.לאוהדיהנבחרתמאזור

הגלילאוהנגבלמשלנדרשותקרובלשעתייםואףיותר)ברכבפרטיאובתחבורהציבורית(

כדילהגיעאלהאצטדיון,והדרךחזרהלבתיהםלאחרהמשחקנמשכתלעתיםזמןרביותר.

לעומת ערבית אוכלוסייה מריכוזי למשל רחוק ברמת-גן הלאומי האצטדיון של מיקומו

ריכוזיאוכלוסייהיהודית)הגליללעומתגושדן(.

נקודהחשובהנוספתהיאשהאצטדיוניםהלאומייםברחביהעולםממוקמיםרובםככולם

ביותר הגדולה בעיר או ועוד( במקסיקו בקרואטיה, באפגניסטן, )באלג'יר, הבירה בערי

)בפקיסטן,הטורקיהועוד(.לעומתזאתבישראלהאצטדיוןהלאומילארקשאינוממוקם

בירושליםאובעירהגדולהביותראלאבעירה-11בגודלהמבחינתמספרתושבים)הלמ"ס

–הרשויותהמקומיותבישראל2008(.למרותהאמורלעילראוילהדגישכיהעיררמת-גןהוקם לו לפיכך בישראל. ביותר המאוכלסת הגאוגרפית היחידה – הדן מגוש חלק היא

האצטדיוןהלאומימחוץלאזורזה,היההופךהאצטדיוןהלאומיל"פריפריאלי".



אצטדיון רמת-גן

שתיהמכביותהראשונותנערכובישראלהמנדטוריתבשנים1932ו-1935,באצטדיוןהמכביה

עתמלחמת 1948 בדצמבר שנים, 13 כעברו עםהקמתו. לזה יועד תל-אביב,אשר בצפון

העצמאות,התקייםבתל-אביבהקונגרסהעולמיהעשירישלהמכבי,ובונתקבלהההחלטה

עלקיוםהמכביההשלישיתבספטמבר1950)ויין,1980(.רבבותהצופיםוהמשתתפיםשהיו

צפוייםלהגיעלמכביההשלישיתהיורביםמסףכושרהנשיאהשלאצטדיוןהמכביהונוצר

1950(,שנעשה עירבפברואר )קיבלהמעמדשל הכרחבמתקןחדש.ראשמועצתרמת-גן

לראשהעירונשאבתפקידזה24שנה,אברהםקריניצי,ענהלאתגרבינואר1950והכריזכי

רמת-גןתישאבהוצאותהמלאותותבנהאצטדיוןבסטנדרטיםאולימפייםהמתאיםלאירוח

חודש בסוף החלה האצטדיון בניית חודשים. שמונה של זמן בטווח זאת וכל התחרויות,

חודשים תשעה .1950 בספטמבר ב-27 המכביה של הפתיחה לטקס עד והושלמה אפריל

היריבה נגד רשמי בין-לאומי כדורגל משחק לאירוח והוסב האצטדיון שודרג מכן לאחר

הסקוטיתדנדייונייטד)ההתאחדותלכדורגלבישראל,ללאתאריך(.מאזועדהיוםמכונה

האצטדיוןברמת-גןבתקשורת,בהתאחדותלכדורגלובפיהאוהדים"האצטדיוןהלאומי",

ומשמשלאירוחכמעטבלעדישלמשחקינבחרתישראלבכדורגל.

את לארח הוא שמו, עליו שמעיד כפי בכדורגל, הלאומי האצטדיון של העיקרי תפקידו

משחקיהשלנבחרתישראלומשחקיםחשוביםאחריםכגוןמשחקיחצאיהגמרוגמרהגביע

הבין- מהבחינה ולאומי: בין-לאומי – חשובים היבטים שני בעל הוא משכך, המקומי.לאומיתמחויבהאצטדיוןלעמודבדרישותסףהמתאימותלמסגרותהספורטיביותשאותן

של המחמירות לתקנות האצטדיון נתון בין-לאומיים משחקים באירוח שכן מארח, הוא

התאחדותהכדורגלהעולמיתפיפ"א,הנוגעותלגודל,לבטיחות,לנגישות,לתקשורתוכדומה;

ברמההלאומיתאיןחובהחוקתית,אךראויכיהאצטדיוןיהיהניטרליולאיהיהמגרשה

הביתישלאחתהקבוצותהמשחקות,כדילמנועיתרוןספורטיבילאותההקבוצה.

האצטדיון הלאומי?

בט"ובשבטבשנת1951,ארבעהחודשיםלאחרחנוכתושלהאצטדיון,החלוהנטיעותבפארק

בעיתונותבמהלךשנות ושלכתבות הלאומיברמת-גן.סקירתהפרוטוקוליםשלהעירייה

ואילוהאצטדיוןמכונה "לאומי", לפארקהתלווהבקביעותהתואר כי החמישיםמלמדת

יתרהמכך,האזכורהעיתונאי "אצטדיוןרמת-גן"או"האצטדיוןהעירוניברמת-גןבלבד.

והאוניברסיטאי הלאומי ל"אצטדיון שייך הישראלי בהקשר לאומי אצטדיון של הראשון

נוספים אזכורים בעיתונות למצוא ניתן השישים בשנות .)1958 שם, )ללא בירושלים"

בירושלים רם בגבעת לאצטדיון לסירוגין הניתן תואר כלאומי, מסוים אצטדיון המזהים

לאחר ואילו ,)1969 ;1965 ;1961 שם, )ללא רמת-גן ולאצטדיון )1967 ;1962 שם, )ללא

והדיווחיםבעיתונות,רובםככולם,התייחסובבלעדיותל"אצטדיוןהלאומי מכןהכתבות

ברמת-גן")לבדמאזכוריחידבסוףשנותהשבעים)ללאשם,1979(של"האצטדיוןהלאומי


אור לונטל

בשועפט",שבנייתוהופסקה,ולימיםהועתקמקומולשכונתמלחה,ושמו–לאצטדיוןטדי(.ההכרההציבוריתבאצטדיוןרמת-גןכאצטדיוןלאומימתגבשתאפואבסוףשנותהשישים

ובין לכדורגל ההתאחדות בין ראשוניים מגעים התקיימו עת ,1969 משנת החל ובעיקר

עירייתרמת- עירייתרמת-גןלהחכרתהאצטדיוןמשיקוליםשלחיסכוןכספי.מצדהשל

העלויות של מסיבית בהקטנה – ההתאחדות של ומצדה באצטדיון, והחזקת בתפעול גןזאת עם .)1969 )טבק, אחרים במתקנים השימוש לדמי בניגוד הנבחרות, אימוני לקיום

ב-4 )34שניםלאחרהקמתהאצטדיון( 15שנים חכירתושלהאצטדיוןהחלהרקלאחר

עם החוזה קולותאת ברוב אישרה רמת-גן עיריית מועצת מליאת כאשר ,1984 בדצמבר

כונה הדיון במהלך .2082 עד האצטדיון של חכירתו בדבר בישראל לכדורגל ההתאחדות

אף עמית אורי דאז העירייה וראש גן", ברמת הלאומי "האצטדיון רבות פעמים המקום

צייןבמפורשאתחשיבותהישארותו"לאומי")לאחרההסכם(.כלומר,הכינוי"האצטדיון

הלאומי"היהמושרשבעתחתימתהחוזהעםההתאחדות,אשרסימןאתהעברתמשחקי

הנבחרתלרמת-גןבאופןבלעדי)פרוטוקולמועצתעירייתרמת-גןמס'8,4בדצמבר,1984(.

הזרמת וקידם ההימורים מועצת של המסיבית הכלכלית למעורבות הביא לעיל החוזה

כספיםרביםלשיפוץושדרוגהמתחם.בשנת1986נחנךהיציעהמערבי,ובשנת1993הותקנו

העבירה ולבסוף יציעתקשורת, דשאחדשה, פנים,תשתית אולםקבלת פלסטיק, מושבי

ההתאחדותאתמשרדיהרשמיתאלמתחםהאצטדיון)ההתאחדותלכדורגלבישראל,ללא

תאריך(.

אךלמרותהאזכורהתדירבתקשורתכ"אצטדיוןהלאומי"והקשרההדוקעםההתאחדות

רמת-גן, עיריית של האינטרנט באתרי שמופיע כפי האצטדיון, של הרשמי שמו לכדורגל,

בהתאחדותלכדורגלובהתאחדותהכדורגלהאירופיהוא"אצטדיוןרמת-גן".היעדרותושל

החלטה נתקבלה לא מעולם כי הפשוטה בעובדה נעוצה הרשמי מהשם "לאומי" התואר

רשמיתבישראלעלידיגוףציבורי,ממשלתיאומוניציפלי,להכריזעלאצטדיוןכדורגלשהוא

יואברם,טעןלאחרונה לאומי.מנהלתחוםמנהלהספורטשלמשרדהתרבותוהספורט,

כי"איןכלסמכותמשפטיתלקבועשמתקניספורטכלשהםהם"מתקניםלאומיים".מי

שעשהכן,עשהזאתעלדעתעצמוובאחריותובלבד.זאתלמעטבנושאהתאטרוןהלאומי

.)2012 ביוני 28 בדוא"ל, )התכתבות ממשלה" החלטת מכוח ככזה הוכר אשר "הבימה",

תפיסתוהציבוריתשלאצטדיוןרמת-גןכלאומינובעתבמידהרבהמעצםהאזכורהתדיר

היותוהאצטדיון עיקריות:הראשונההיא זהבתקשורת,המושפעמשתיסיבות כינוי שלהלאומית הנבחרת משחקי מרבית מתקיימים שבו היא והשנייה בישראל, ביותר הגדול

בכדורגל.התפיסההציבוריתשלהאצטדיוןוכינויוהשתרשהעדכימרביתאוהדיהכדורגל

בגלל לעובדהשבישראלאיןלמעשהאצטדיוןלאומי כלל ציבוראינםמודעים ואףאנשי

העדרסמכותלקבלתהחלטהמסוגזה.כךלמשלבשנת2010פנהנירברקת,ראשעיריית

ירושלים,במכתברשמיאללימורלבנתשרתהתרבותוהספורטבבקשהלהשפיעעלהחלטת

ההתאחדותלכדורגלבנוגעלזהותהאצטדיוןהלאומיולהעביראתהתוארה"רשמי"מרמת-

.)ONE,2010אתר)מערכתבירושליםטדילאצטדיוןגן



עמידה בתקניםתקנותיה את תקופה מדי ומעדכנת מפרסמת – פיפ"א – העולמית הכדורגל התאחדותבין- משחקים לקיום סף כתנאי בעולם הכדורגל מאצטדיוני הנדרשים להיבטים באשר

כגון ומבניים, טכניים היבטים לציין יש זה במסמך המופיעים הדגשים בין לאומיים.

דרכי צופים, חירום,אזורי ולרכבי גישהלשחקנים דרכי הסביבההמידיתשלהאצטדיון,

על נוסף ועוד. תאורה חשמל, כריזה, מערכות ניטור, אמצעי מאובטחים, חדרים מילוט,

אלההיבטיםתפעולייםוארגוניים,כגוןמערךהכניסהלאצטדיון,מכירתכרטיסים,מערך

אבטחה,בדיקותביטחוניות,פיקוחעלמזוןואלכוהול,והיבטיםכללייםהנוגעיםלתכנית

והתייחסות תוקפנית, ופעילות אלימות מניעת התנהגות, ונורמות כללים האצטדיון,

www.fifa.com/mm/document/tournament/)גבוהסיכוןבפרופיללמשחקיםמיוחדתובעיקר אלו, מחמירות הגבלות .(competition/51/53/98/safetyregulationse.pdfמשחקיהן אירוח ומונעות מנעו – )UEFA( אופ"א – האירופית הכדורגל התאחדות שלקריית אצטדיון של אי-עמידתו בשל הביתיים. באצטדיוניהן בישראל רבות קבוצות של

ליגת במסגרת משחקיה את אירחה לא למשל חיפה מכבי בתקנות שבחיפה אליעזר

לארחם ונאלצה שם וב-2009/2010( 2002/2003 הכדורגל )בעונות האירופית האלופות

באצטדיוןרמת-גן.נכפהאפואמצבשמשחקיםרשמייםשלקבוצותישראליותבכללושל

נבחרתישראלבפרטישוחקואךורקבאצטדיוןרמתגן)ובעקבותשדרוגובשנת2010,גם

באצטדיוןבלומפילד(.

ניטרליותאשרלענףהכדורסלהישראלימשחקיחצאיהגמרוהגמרמשוחקיםבדרךקבעבהיכלנוקיה

שבתל-אביב)משחקהגמרשלעונת2012/2013התקייםבהיכלהספורטרוממהשבחיפה,

הדומיננטיות בשל ישיבה(. מקומות כ-2,000 והוספת שקלים מיליון ב-40 שדרוגו לאחר

שנה בכל כמעט מעפילה היא הכדורסל בענף תל-אביב מכבי קבוצת של הספורטיבית

למשחקיםאלו,ולפיכךהמשחקיםנערכיםמדישנהבמגרשההביתישלהקבוצה,והדבר

נובעבעיקרמהעדרחלופהראויה זה יריבותיה.מצב נוסףעל יתרוןספורטיבי מקנהלה

לאירוחהמשחקים,שכןהיכלנוקיההואבעלקיבולתשל11,000מושבים,ואילוהאולמות

מלחה ואולם מושבים( 5,000( שבחיפה רוממה הספורט היכל כגון האחרים, הגדולים

בירושלים)2,000(אינםערוכיםלארחאתמספרהצופיםהגדולשמשחקיםאלומושכים.

היחידה הסבירה כאפשרות רמת-גן כיוםאתאצטדיון מציב קהל קיבולת של זה שיקול

לאירוחמשחקיכדורגלבקנהמידהגדול.אךמצבזהעתידלהשתנותבשנת2014עםסיום

בנייתאצטדיוןסמיעופרבחיפהלצדשיפוצוושדרוגוהנוסףשלאצטדיוןטדיבירושלים,

אשרלשניהםתכולהשללמעלהמ-30,000אלףמושבים1.וכךהסוגיההמרכזיתשתעמוד

עלהפרקהיאהאפשרותשהאצטדיוןהמארחיהיהגםמגרשההביתישלאחתהקבוצות.

באנגליהלמשל,עדלשנת2008,הייתהההחלטהבדברהמגרשהמארחאתמשחקיחצאי

ניטרלי מגרש נבחר היה העולות, שנקבעו לאחר העולות. הקבוצות בזהות תלויה הגמר


אור לונטל

ממבחרהאצטדיוניםבמדינה.החלמשנת2008,בעקבותהחלטהשלהתאחדותהכדורגל

וומבלי. – הלאומי באצטדיון משוחקים הגביע וגמר הגמר חצאי משחקי כל האנגלית,כיוםבישראלאףקבוצהבכירהאחתאינהמארחתאתמשחקיהבאצטדיוןרמת-גן,ובכך

מוקנהלויתרוןהניטרליותהספורטיבית.אךהסיבהשהאצטדיוןאינומשמשביתלקבוצה

מסוימתהיאבעיקרההתנאיםהבעייתייםשלהאצטדיוןמבחינתהאווירההביתיתהנעדרת

.)2006 )רודשיצקי, ובעיותאקוסטיקה היציעיםמהדשא בשלמרחק לדוגמה וזאת ממנו,

לפיכךלאמןהנמנעשבנייתוהאפשריתמחדששלאצטדיוןרמת-גןתובילקבוצותבכירות

מהאזורלעבורולשחקבו.מצבזהיפגעביתרוןהניטרליותהספורטיביותשלוכיום.

יחיד מול רבים

לאצטדיוןרמת-גןבמתכונתוהנוכחיתחסרונותרבים,המתבטאיםמחדבאיכותהצפייה,

של מלא באי-ניצול ומאידך המתקן, שמציע השונים והשירותים הנראות האקוסטיקה,

תכולתוהגדולהבשלמצבההספורטיבישלנבחרתישראל,שיכולתהלמשוךמספרצופים

גדוללמשחקיהביתהיאמוגבלת.בשלההכרהשלההתאחדותבמגבלותאלולצדהזדמנות

רעיונותלהקמתושלאצטדיוןלאומיחדש הועלו 3201ב( )לונטל, לפיתוחהאזור כלכלית

במקוםזההנוכחי)בוקר,2012(.אםתצאתכניתזאתאלהפועל,היאאמורהלתתמענה

לפחותעלהחלקהראשון,כלומרלבעיותהאקוסטיקה,הצפייהותנאיהנוחותהכללייםשל

המבנה,וגםלהפחיתאתיחסצפיפותהקהלביציעים)densityCrowd(בעקבותתכולתוסוגיות שתי מעלות לעתיד והתכניות האצטדיון של הנוכחי מצבו לפיכך יותר. הגדולה

הנוגעותקודםלכוללחלופותהקיימותבישראלהמתאימותלשמשאצטדיוןלאומי,ולאחר

מכןלצורךהמהותיבאצטדיוןכדורגליחידאשריישאאתהתוארהזה.

גורמים:איכותהמתקן,תכולת ישלהתייחסלשלושה עלאצטדיוןלאומיחדש בהחלטהצופיםומיקומו.אשרלשלושתםהשלכותפונקציונליות,כלכליות,ספורטיביותופוליטיות.

ולכןישלהתייחסתחילה ואינטרסים, סוגייתהמיקוםהמועדףמורכבתממגווןשיקולים

של המחמירות בדרישות לעמוד והיכולת מינימלית צופים תכולת והם סף תנאי לשני

התאחדויותהכדורגלהאירופיתוהעולמיתבנוגעלאירוחמשחקיםרשמייםבין-לאומייםשל

נבחרתישראלבכדורגל.בעקבותתכניתחדשהלפיתוחתשתיותספורט,בהובלתהמועצה

אצטדיונים של רב מספר האחרונות בשנים בישראל נבנו בספורט, ההימורים להסדר

חדשים)בנתניה,בעכו,בפתחתקווהועוד(.עםזהמתוךהיצעהמתקניםבישראל,הישנים

והחדשים,שלושהאצטדיוניםבלבדעומדיםכיוםבתנאיהסףהנזכריםלעילוהםאצטדיון

בלומפילדביפו,אצטדיוןטדיבירושליםואצטדיוןרמת-גן,ואליהםיתווסףעםסיוםבנייתו

בשנת2014אצטדיוןסמיעופר.

בזירה דלים כהישגים שנתפס מה בעקבות לאחרונה הלאומית הנבחרת של קרנה ירידת

נבחרת של הביתיים במשחקיה הממוצע הצופים במספר לירידה גרמה הבין-לאומית,

ישראל.לדוגמה,בחמישהמשחקיםרשמייםשאירחההנבחרתבטורנירימוקדמותאליפות

אירופהומוקדמותגמרגביעהעולםהגיעובממוצעכ-18,500צופיםבלבד.עםזהישלציין



למובילה נחשבת האורחת הנבחרת כאשר או מכריעים, משחקים מתקיימים כאשר כי

בעולםהכדורגל,לרובמגיעיםיותרמ-40,000צופיםלאצטדיוןרמת-גן.בהתייחסלנתונים

אלוולפוטנציאלהצופיםשלהנבחרתישלבחוןשנישיקוליםהנוגעיםלגודלהקהל:כלכליוספורטיבי.לקהלגדוליותרישיתרוןכלכליברור,ולפיכךישלהעדיףאתהאצטדיוןהגדול

בשל חיסרון להיות הגדול האצטדיון יכול ספורטיבית מבחינה אולם )רמת-גן(, ביותר

השפעתושלהקהלעלשיעורהיתרוןהביתישלהמארחת.בספרותהמחקריתבנושאיתרון

)ראה עלמידתהיתרוןהביתי כילמספרהצופיםאיןהשפעה לרוב ביתיקיימתהסכמה

למשל2011Ven,deVan2002;Strauss,(,אךככלשצפיפותהצופים,הבאהלידיביטויביחסשביןמספרהצופיםלתכולתהאצטדיון,דלילהיותר,כךחלהירידהבשיעורהיתרון

אצטדיון להעדיף יש ספורטיבי יתרון לשם כלומר, .)Agnew&Carron, 1994( הביתיבהתייחס טדי(. או עופר סמי )בלומפילד, הצפוי הצופים קהל את תואמת תכולתו אשר

ליתרוןהספורטיבי,המצוילכאורהבהכרת)familiarity(השחקניםאתהאצטדיוןהיחיד)ראהלמשל,2003; Pollard, 2002; Watson & Krantz, 2003Loughead et al.,(,ניתןלטעוןכיאיןהדבררלוונטיבמקרהשלאצטדיוןלאומי,שכןנערכיםבומשחקיםמעטים

בשנה,והרכבהשחקניםמשתנהלעתיםקרובות.יתרהמכך,בשלהאירוחהמשותףשלכמה

קבוצותישראליותבאצטדיוןעירוניאחד,נוצרמצבשבוניסיונםשלרובשחקניהנבחרת

במשחקבאצטדיוניםכגוןבלומפילדאוקרייתאליעזררבמניסיונםבאצטדיוןרמת-גן.כמו

כןנבחרותאירופיותמובילות,שאיןלהןמגרשביתייחיד)הולנד,פורטוגל,גרמניה,איטליה,

המתקנים בכל דומה הצלחות שיעור ועל גבוהה ביצועים רמת על שומרות ועוד(, ספרד

שבהםהןמארחות.

סוגייתמיקוםהאצטדיוןנוגעתלקהלהפוטנציאליולזהותהחברתיתהמרחבית,אךבאותה

הבירה. עיר פני על חיפה או תל-אביב רמת-גן, של הלגיטימציה את גם לשקול יש עת

מעמדהשלירושליםכבירתישראלהביאלריכוזשלסמליהשלטוןומבניםמרכזייםבעלי

חשיבותלאומיתבעיר.לעומתזאתמעמדההבין-לאומישלירושליםבעייתי,והשגרירויות

לירושלים הלאומי האצטדיון העברת תל-אביב. באזור כולן ממוקמות בישראל הזרות

נתפסתכחלקמןהמאבקעלהלגיטימיותשלהכבירה.זאתניתןלראותבפנייתושלראש

עירייתירושליםנירברקתאלשרתהספורטלימורלבנתבמכתבפומבי,שבוהואמבקר

אתהחלטתההתאחדותלכדורגללבנותמחדשאתאצטדיוןרמת-גןומציעכחלופהשיפוץ

והרחבהשלאצטדיוןטדיבירושלים.ברקתאףכותבמפורשות:בירת של וחשיבותה לאומיים משיקולים התעלמות יש ההתאחדות "...בהחלטת

ישראל... תמוהה בעיניי האפשרות כי ההתאחדות לכדורגל היא זו שתקבע היכן ישוחקו

משחקי נבחרת ישראל והיכן ייקבע האצטדיון הלאומי... אין ראויה מירושלים, בירתה

של ישראל, להקים בה את האצטדיון הלאומי ולסייע דרך כלל גורמי המימון, להרחבת

אצטדיון טדי לכדי 50,000 מקומות... אבקשך לבחון שנית ובהקדם את הנושא ולקבל

החלטה ברורה כי אין ראויה מירושלים, בירת מדינת ישראל, להקים בה את האצטדיון

.)ONE,2010אתרהלאומי..." )מערכת


אור לונטל

הלאומי, לאצטדיון טדי אצטדיון את להפוך לכוונותיו נוספת בהזדמנות התייחס ברקת

באמרו:ירושלים כבירת ספורט ותחזק את "הבאת המכביה לירושלים ביולי 2013, תמצב את

רואים חשיבות והתיירות... אנחנו ירושלים בתחום התרבות ההתפתחות המואצת של

רבה בהפיכת אצטדיון טדי לאצטדיון הלאומי ובאירוח משחקים וטורנירים בינלאומיים

יביאו התחרויות המכביה... של המרכזיים האירועים נמצאים זה בכלל הבירה. בעיר

ולחיזוק פניה רבות לכלכלת העיר, לתרבותה, לשיפור לעיר אלפי ספורטאים שיתרמו

תדמיתה של העיר בעולם על ידי הספורטאים כשגרירים, כל אחד בארץ מוצאו" )מערכת

.)ONE,2011אתרפורסםהמכתב,בדומהלתגובותיהםלכתבותרבות פיתגובותהגולשיםלכתבהשבה על

אחרותבענייןאצטדיוןרמת-גןוהתכניתלהקמהשלאצטדיוןחדשבמקומו)ראהלמשל,

בהט,2013;מערכתוואלה!ספורט,2010(ניתןלראותכימרביתםתומכיםבמעברהנבחרת

לאצטדיוןטדי,מקצתםמציעיםאתאצטדיוניבלומפילדוסמיעופרומעטיםבלבדתומכים

האצטדיון בדבר הדעות חילוקי למרות כי לציין חשוב ברמת-גן. באצטדיון בהישארות

כלל דיון ואין לאירוח, יחיד אצטדיון בבחירת למעשה תומכים ככולם רובם המועדף,

בחלופההאפשריתשלריבוימקומות.

אםהבחירהשנעשתהבמדינותאחרותבדבראירוחמשחקיכדורגלבין-לאומייםמוצדקת

המקומיות הכדורגל נבחרות של הישגיהן משתנים: שני פי על לבחון אפשר לאו אםושטחןשלהמדינות.אשרלהישגיהנבחרותהמקומיותניתןלראותכימתוך20הנבחרות

המדורגותבמקומותהראשוניםבדירוגשלהתאחדותהכדורגלהאירופיאופ"א)נכוןלחודש

המחצית ואילו לאומי, לאצטדיון הנחשב יחיד באצטדיון מארחות כמחציתן ,)2013 יוני

האחרתמארחתבכמהאצטדיוניםברחביהמדינה.לפיכךלהישגיהולמעמדהשלהנבחרת

בחינתן זאת לעומת האירוח. מיקום על להחלטה הנוגע בכל רבה השפעה אין המקומית

שלששהמדינותהאירופיות,שמידותשטחןדומותלאלהשלישראל)סלובניה,קפריסין,

בלגיה,לוקסמבורג,מקדוניהואלבניה(,מעלהכיבכולןנבחרתהכדורגלהלאומיתמשתמשת

באצטדיוןלאומיאחדבלבד.כלומר,ישהתאמהמלאהביןההיבטהגאוגרפילהחלטתהשל

מדינהעלאצטדיוןלאומי.

דיון ומסקנות

בין- כדורגל משחקי לאירוח בלעדי באופן שישמש יחיד באצטדיון העדרה( )או הבחירה

ההיבט האלה: ההיבטים בשני אלא ספורטיביים בשיקולים אפוא תלויה אינה לאומייםהגאוגרפיוההיבטהפוליטי-אידאולוגי.במדינותבעלותשטחקטןיחסית,ובמיוחדכאשר

ליוממות בדומה ניתנת, מרחבית, מבחינה המדינה של במרכזה נמצא הנבחר האצטדיון

כדי השונות התחבורה במערכות להשתמש ספורט אוהד לכל ההזדמנות תעסוקתית,

להגיעלאצטדיוןולצפותבמשחקיהנבחרתהלאומית.איןזהמשנהאתהעובדהשאוהדי

הספורטהמתגורריםבסמיכותלאצטדיוןהנבחרנהניםמיתרוןהקרבהלמקום.כמוכןבשל



מאפייניםדמוגרפייםואורבנייםשלמדינותקטנות,בכלעירישמספרמצומצםבלבדשל

הרבשאותו והקבוצות הצופים ביןמספר ישהתאמה ולרוב כדורגל, ומגרשי אצטדיונים

הגדולה בעיר כי לצפות יש משמע, 2013ב(. )לונטל, ותכולתו איכותו ובין המבנה משרת

ביותריהיההאצטדיוןהראוילתואר"לאומי",ואילובפריפריהתהיהתשתיתספורטיבית

נחותהיחסית.לעומתזאתבמדינותבעלותאוכלוסייהגדולה,העריםהמרכזיותהןבעלות

יכולתכלכליתלהקיםולתפעלאצטדיוניםמתקדמים,ובשלכךבמדינותאלו,המאופיינות

בזיקהספורטיביתחזקה)למשלארצותהברית,יפן,ברזילוגרמניה(,קייםמערךנרחבשל

מתקניספורטמודרנייםבפריסהארציתרחבה.

השיקולהשני,הפוליטי-אידאולוגי,שעלפיולאצטדיוןעודפןחשוב–כסמללאומי–עומדכיוםאלמולתהליכיגלובליזציהוהתמסחרותשלהספורט.מחדחלההתפתחותבספורט

העולמימבחינתמספרהתחרויותהבין-לאומיות,בעיקרברמתהמועדונים,מצבהחושףאת

ומאידך ומפחיתמחשיבותתפקידההתעמולתישלהנבחרתהלאומית. דרךקבע המדינה

חלגידולניכרבעשוריםהאחרוניםשלהקמתתשתיותספורטיביותמודרניות,ומכךחלה

עלייהבמספרםשלהאצטדיוניםהאיכותייםבכלמדינהאשרמתאימיםלאירוחמשחקים

לעצמתה כסמל הלאומי הכדורגל אצטדיון של מחשיבותו מפחיתים אלו כל חשובים.

ומרכזיותהשלהמדינה.אתחשיבותםשלסמליםארכיטקטוניים-ספורטיבייםניתןלראות

כדורגל אצטדיון ולתפעל לבנות אירופיות מדינות של ההיסטורית בנטייה בעיקר כיום

לאומי.למשל,מתוךעשרנבחרותהכדורגלהמובילותבאירופה)עלפידירוגאופ"אלשנת

ופורטוגל, צרפת אנגליה, הן לאומי אצטדיון קיים שבהן היחידות המדינות שלוש )2013

הקולוניות(. מספר )מבחינת ביותר הגדולות הקולוניאליסטיות המדינות שלוש היו אשר

משכך,שימשהאצטדיוןהלאומיאףכמגדלורתרבותישלמדינתהאם.

המקרה הישראליבשל וזאת רשמי, לאומי כדורגל אצטדיון ישראל במדינת אין היום ועד הקמתה מאז

של העדפתו זה עם לכך. המוסמכים הממשלתיים הגופים מטעם בנושא החלטה העדר

נבעה אשר האחרונות, השנים שישים במשך הנבחרת משחקי לאירוח רמת-גן אצטדיון

מעצמאותהשלההתאחדותלכדורגלבישראלבקביעתמיקוםהאירוח,הפכהאותולכזה

בתודעההציבוריתובתמיכתההמלאהשלהתקשורתובעיקרשלעיתונותהספורט.ההכרה

במגבלותיושלאצטדיוןרמתגןאלמולגלהבנייהשלאצטדיוניםחדשיםומודרנייםברחבי

ישראל)עכו,חיפה,נתניה,פתחתקווה,בארשבעועוד(מעלהאתהסוגיההעכשוויתבאשר

לנחיצותושלאצטדיוןרמת-גןבפרטובנחיצותושלאצטדיוןכדורגללאומיבישראלבכלל.

עיקריתרונותיושלאצטדיוןלאומימצוייםכאמורבפוטנציאללהיותסמלתדמיתילאומי

ובקיבולתאוהדיםגבוההיותרהממקסמתאתההכנסות.אךתהליכימסחורוגלובליזציה,

הפוליטי- השימוש את ניכרת במידה הפחיתו הישראלי, הספורט בעולם גם המצויים

מצדיק אינו הנבחרת של הנוכחי הצופים וממוצע הלאומית, הכדורגל בנבחרת תעמולתי

העיקריים חסרונותיו מנגד, צופים. 30,000 על העולה תכולה בעלי באצטדיונים שימוש


אור לונטל

גאוגרפי וקידוםשלאזור גבוהות,העדפה ותפעול בנייה עלויות שלאצטדיוןרמת-גןהם

מסויםואי-הכללתקבוצותנרחבותבאוכלוסייה.אתהחסרונותהללואפשרלמלאבחלופה

הקיים ההיצע מתוך אצטדיונים בשלל הנבחרת משחקי אירוח רוטציית של המקובלת

במדינה.2נוסףעלכך,הבחירהבחלופההאחרונה,תתרוםלהכרהבזהותאזורית,בדבבד

עםחיזוקהזהותהלאומיתהנובעתמהשתתפותשלקהליםרביםיותרבצפייהובתמיכה

בנבחרת.

ישראלבשנותהחמישיםשלהמאההעשרים, גופיםשוניםבמדינת בשלשאיפותיהםשל

ולחיזוקהזהותהקולקטיביתבאמצעיםאלו,הוקם ליצירתמונומנטיםוסמליםלאומיים

אצטדיוןרמת-גן,ששימשלאירוחתחרויותהמכביה,משחקיםבין-לאומייםואףמצעדים

צבאיים.עםזהיובלשלתמורותכלכליות,חברתיותותרבותיותדרמטיותבישראלמחייב

בחינהמחדששלהצורךהספורטיבי-לאומיבאצטדיוןלאומיאחד,שכןעלרקעהתרחבות

הפעריםביןהמרכזלפריפריהוהתחזקותהסקטוריאליות,מעברהשלהנבחרתהלאומיתבין

אצטדיוניםברחביהארץיכוללתרוםלמימושייעודההמקורי–ייצוגמלאשלהאוכלוסייההמקומית.




ארצי,ש.)27.7.2011(.קשטן:הפועלת"אמייצגתאתישראל,YNET,נדלהב-27.7.2011http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4100928,00.html-מ

בןפורת,א.)2003(. כדורגל ולאומיות.תל-אביב:רסלינג.

בןפורת,א.)2010(.ישראלשפהקשה,אךכדורגלדיברוכולם.עיונים בתקומת ישראל,

.25-1,20

בהט,ד.)17.1.2013(.4אדריכליםיגיעולהציגאתהאצטדיוןהחדשבר"ג,ONE,נדלהב-http://www.one.co.il/Article/211555.html-מ17.6.2013

http://www. הארץ,נדלהב-11.6.2012מ- )14.7.2012(.היורובדרךלישראל? בוקר,מ.

haaretz.co.il/sport/israel-soccer/1.1775308

וינגייט ומכון מכבי עולמית הסתדרות הוצאת ישראל. בארץ המכביות .)1980( ח. ויין,

לחינוךגופני.

טבק,א.)12.3.1969(.ההתאחדותלכדורגלמנהלתמו"מלחכירתאצטדיוןרמת-גן.מעריב,

http://www.jpress.org.il-מנדלה5,עמ'

לונטל,א.)2013א(.שימורוהנצחהשלמקומותספורטבישראל.זמנים, 121, 110-100.

תזה ותרבות. חברה פוליטיקה בישראל, תחרותי ספורט מתחמי )2013ב(. א. לונטל,

לתוארשלישי,אוניברסיטתחיפה,חיפה.

http://-מנדלה3,עמ'מעריב,בירושלים.האצטדיוןהקמתנשלמת)10.3.1958(.שםללא

www.jpress.org.il

,8 עמ' מעריב, ללאתשלום. – בתיהספר לרשות בבירה )7.2.1962(.האצטדיון ללאשם)http://www.jpress.org.il( נדלהמ-

,10 עמ' מעריב, ייהפךלמגרשאולימפי. )3.10.1961(.אצטדיון"הפועל"בבאסה ללאשם

)http://www.jpress.org.il( נדלהמ-

ללאשם,)29.7.1965(.53,000מקומות.מעריב,עמ'19,נדלהמ-

http://www.jpress.org.il

ללאשם)16.5.1967(.משחקאורותמרהיב.דבר,עמ'5,נדלהמ-

http://www.jpress.org.il

ללאשם,)28.7.1969(.הנשיאיכריזהערבעלפתיחתהמכביה.דבר,עמ'8,נדלהמ-

http://www.jpress.org.ilhttp://www.jpress.org.il-מנדלה4,עמ'מעריב,יבנה.האצטדיון)21.5.1979(.שם,ללא


אור לונטל

,ONE.לטדיהנבחרתמשחקיאתהעביריללבנת:ברקתניר26.7.2010(.(,ENOמערכת

נדלהב-2.6.13,מ-

http://sites.one.co.il/General/Article.aspx?id=162601&t=100&siteid=7

,ONE משמעותי. צעד ברקת: מקומות, ל-31,000 יורחב טדי .)ONE )9.6.2011 מערכתhttp://www.one.co.il/Article/181158-מ12.6.2013ב-נדלה

נדלה וואלה, מושבים. אלף ל-60 יורחב ר"ג אצטדיון .)19.9.2010( ספורט וואלה מערכת

http://sports.walla.co.il/?w=//1734315-מב17.6.2013

קאופמן,י.,וגליליי.)2009(.ספורט,אידיאולוגיהציוניתומדינתישראל.סוגיות חברתיות

בישראל:כתב עת לנושאי חברה, 8,31-10.

קופר,ס.)1996(.כדורגל נגד האויב.תלאביב:הוצאתחרגול.

רודשיצקי,ל.)13.11.2006(.עדייןחסריבית.וואלה,נדלהב-14.2.10מ-

http://sports.walla.co.il/?w=/7/1007221

Agnew, G. A., & Carron, A. V. (1994). Crowd effects and the home advantage. International Journal of Sport Psychology, 25, 53-62.

Alegi, P. (2008). A nation to be reckoned with: the politics of world cup stadium construction in Cape Town and Durban, South Africa. African Studies, 67, 397-422.

Bairner, A. (2007). From sands to Sanchez: the making of a national sport stadium for northern Ireland. Entertainment and Sports Law Journal, 5, 1.

Carrington, B. (1986). Social mobility, ethnicity and sport. British Journal of Sociology of Education, 7, 3-18.

Collins, S. (2010). Asian soft-power: globalization and regionalism in the East Asia Olympic Games. Proceedings: International Symposium for Olympic Research, p. 163.

Gupta, A. (2009). The globalization of sport. The International Journal of the History of Sport, 26, 1874-1888.

Hall, S. (1992). The question of cultural identity. In S. Hall, D. Held, & T. McGrew (Eds.), Modernity and its futures (pp. 273-326). Cambridge, MA: Polity.

Hogan, J. (2003). Staging the nation gendered and ethnicized discourses of national identity in Olympic opening ceremonies. Journal of Sport & Social Issues, 27, 100-123.



Houlihan, B. (2008). Sport and society (2nd ed.). London, UK: Sage.

Krüger, A., & Murray, W. (Eds.). (2003). The Nazi Olympics: sport, politics, and appeasement in the 1930s. Champaign, IL: University of Illinois Press.

Loughead, T. M., Carron, A. V., Bray, S. R., & Kim, A. J. (2003). Facility familiarity and the home advantage in professional sports. International Journal of Sport and Exercise Psychology, 1, 264-274.

Malec, M., & Beckles, H. M. (1999). Baseball, cricket, and social change: Jackie Robinson and Frank Worrell. In R. R. Sands (Ed.), Anthropology, sport and culture (pp. 137-144). Westport, CT: Bergin & Garvey.

Paton, G., & Barney, R. K. (2002). Adolf Hitler, Carl Diem, Werner Klingeberg, and the Thousand Year Reich: Nazi Germany and its envisioned post-war Olympic world. The Global Nexus Engorged, Sixth International Symposium for Olympic Research, London, Ontario: ICOS.

Pollard, R. (2002) Evidence of a reduced home advantage when a team moves to a new stadium. Journal of Sports Sciences, 20, 969-973.

Ren, X. (2008). Architecture and nation building in the age of globalization: construction of the National Stadium of Beijing for the 2008 Olympics. Journal of Urban Affairs, 30, 175-190.

Shobe, H. (2008). Football and the politics of place: Football Club Barcelona and Catalonia, 1975-2005. Journal of Cultural Geography, 25, 87-105.

Strauss, B. (2002). The impact of supportive behavior on performance in team sports. International Journal of Sport Psychology, 33, 372-390.

Tietz, J. (2006). Sport and remembrance: The Berlin Olympic site. In R. Rother (Ed.), Historic site: the Olympic grounds 1909-1936-2006. Berlin: Jovis.

Van de Ven, N. (2011). Supporters are not necessary for the home advantage: evidence from same-stadium derbies and games without an audience. Journal of Applied Social Psychology, 41, 2785-2792.

Watson, J. C., & Krantz, A. J. (2003). Home field advantage: New stadium construction and team performance in professional sports. Perceptual and Motor Skills, 97, 794-796.


אור לונטל

הערותבשנים2011–2012נחנכושניאצטדיוניםחדשיםבפתחתקווה)המושבה(ובנתניה .1

)האצטדיוןהעירוני(,שהםבעליתכולהשל11,500ו-13,600מושבים,בהתאמה.וכך

למרותהתאמתםלסטנדרטיםמודרנייםמקובלים,איןהםיכוליםלהכילאתמספר

הצופיםהממוצעבמשחקיהביתשלנבחרתישראל.

הסף בדרישות יעמדו שהמתקנים המחייבים רשמיים, משחקים בין הבדל קיים .2

כדילמקסםאתההכנסות דיים גדולים ושהם בין-לאומירשמי, שלקיוםמשחק

ולאפשרצפייהשלמספרמרבישלצופים,וביןמשחקיידידותשבהםמספרהצופים

קטןיותרוהדרישותמןהמתקןמצומצמות.לפיכך,כפישצויןלעיל,עםסיוםהבנייה

בארבעה רשמיים משחקים לארח הלאומית הנבחרת תוכל 2014 בשנת והשדרוג

במשחקי ואילו עופר, וסמי טדי בלומפילד, חדש(, או )ישן רמת-גן אצטדיונים:ועד המדינה מצפון – נוספים אצטדיונים בכעשרה לארח הנבחרת תוכל הידידות

דרומה.


רקע – ישראל בארץ הגופני לחינוך מורים הכשרת היסטורי וחבלי לידה

יצחק רם

תקצירהכשרתמוריםלחינוךהגופניהוכרהבאירופהכשבעיםשנהלפנישצורךכזההורגשבמערכתהחינוך

חברתיים- מתהליכים נפרד בלתי כחלק העשרים, המאה של הארבעים שנות באמצע היישובית.

מנהיגי כזו. הכשרה במערכת הצורך הורגש ישראל, בארץ היהודי ביישוב אז שהתרחשו לאומיים

הספורטהמקומיהבינואתחשיבותושלהחינוךהגופנילעתידושלהעם,שעמדלהיאבקעלקוממיותו,

מכון של הקמתו רעיון את גם ובעקבותיה הגופני החינוך מערכת את לקדם מניסיונות חדלו ולא

להכשרתמוריםמקצועייםבתחום.מכוןכזהאכןהוקםבסופםשלתהליכיםבשנת1944,ועדההכרזה

עלהקמתמדינתישראלהואסיפקלמערכתהחינוךהמקומיתלמעלהמשלישמןהמוריםלחינוךגופני

ששירתובאותהתקופהאתהמערכתבפועל.

_________________________________________________תארנים:הכשרתמורים,חינוךגופני,המחלקהלהכשרהגופנית,היישוב.

חוקרתהחינוךהעברירחלאלבוים-דרורבוחנתאתהתפתחותהחינוךהעבריביישובלאורם

שלהשינוייםשהתחוללובהתגבשותםשלמוקדיהסמכותוההחלטהבמערכתהחינוך.לפי

גישהזוהיאמבחינהבשלושתקופות:התקופההראשונהמאמצעהמאההתשע-עשרהועדפרוץמלחמתהעולםהראשונה,התקופההשנייהמשנת1914ועדשנת1920,והשלישית–משנת1920ועדקוםהמדינה.בתוךהתקופההשלישיתהיאמבחינהבשתיפאזות:האחתעדשנת1932והשנייהמשנהזוועדהקמתהמדינה.העברתההגמוניהבחינוךה"יישובי"

הלאומי הוועד של החינוך מחלקת אל הציונית ההסתדרות מן 1932 בשנת רשמי באופןלכנסתישראלסימנהאתקוהתפרשביןשתיהפאזותהללו.1

מבחינתהחינוךהגופניהעבריחוללהמעברהזהשינוישלממשבמנגנוניהשליטה,ובמקביל

לא הגופני החינוך פעולת של הממשי בהיקפה אבל מבוטלת, לא ארגונית התפתחות גם

זהמתמקדבתקופת נצפוכמהשינוייםלאמבוטלים.מאמרי כי חלהמהפכהרבתי,אם

הפאזההשנייהוהואנועדלתאראתחבליהלידהשלמערכתהכשרתהמוריםלחינוךהגופני

כלל עסקה לא עצמה אלבוים-דרור זה בנושא אלה. בשנים נעוצים ששורשיה בישראל,

באופןממוקדבמחקריה.

בנושאהחינוךהגופניהעבריבתקופתהיישובנעשהעדהיוםמחקרמועטיחסית.מאמרי

"יסודותיוהרעיונייםשלהחינוךהגופניבארץ-ישראלבראשיתהמאההעשרים"היהלמעשה

ירייתהפתיחהשלמחקרהיסטוריממוקדבנושאזה,ובותיארתיאתהתפתחותמערכת

החינוךהגופניהיישוביתבתקופתההראשונה,כלומרעדמלחמתהעולםהראשונה.2במאמר

מאוחרמזה–"תכנוןהלימודיםבחינוךהגופניבארץישראל:היבטהיסטוריפילוסופי"–


יצחק רם

ביקשתילבדוקבאיזהאופןובאיזהכיווןניכרוהשפעותאידאולוגיותשונותעלהתפתחות

מועד ועד היישוב התהוות מראשית בישראל הגופני החינוך בהוראת פעולות של התכנון

התפתחות של ארגוניים בהיבטים עסקתי לא אולם ישראל, מדינת הקמת על ההכרזה

המערכת.3

זהבמחקרהעלאודותהתפתחותתרבותהגוף החוקרתטליבןישראלכןעסקהבהיבט

בתקופת הגופני החינוך מיסוד "ראשית בפרק הארץ-ישראלית. התרבות בתוך העברית

ביןהשארגםאתהתפתחותהכשרתהמוריםלחינוךהגופני טרוםהמדינה"היאסוקרת

ביןשתימלחמותהעולם,אתפעילותהשלהמחלקהלהכשרהגופניתכוללפעולותההדרכה

שנוהלו הגופני, לחינוך מורים להכשרת הראשונים הרשמיים הקורסים שני את וכן שלהבמכוןלחינוךגופני.4

כאן. הנדון בנושא מכתביו בחלק עסק העברי, הספורט תולדות חוקר קאופמן, חיים גם

ישראל בארץ גופני לחינוך המורים הכשרת וראשית גופני לחינוך "המדרשה במאמרו

ובמדינתישראל"הואסוקראתהתפתחותהחינוךהגופניהעבריובתוכוגםאתהתפתחות

מערכתהכשרתהמוריםבאופןמפורטתוךעריכתמעקבקפדניאחרהשתלשלותהמאורעותההיסטורייםשהובילולהקמתהמדרשהלהכשרתמוריםלחינוךגופני.5

במאמריזהאנימבקשלהוסיףנדבךמחקריאלהעובדותההיסטוריות,שלובנוכהלכהעל

יותרעלהתופעההנחקרת.בכךאני ידיקודמיי,באמצעותהתבוננותמזוויתרחבהמעט

ההיסטורי הרקע הוא האחד בהם: עסקו לא שקודמיי מוקדים בשני להתבוננות מתכווןהכללישלהתפתחותהכשרתמוריםלחינוךהגופניבעולםבכללובאירופהבפרטבמסגרת

קהילתיות-חברתיות מגמות של התפתחות הוא והשני בעולמנו, המודרנה של צמיחתה

של הכשרה תהליכי במיסוד בצורך ההכרה לצמיחת משפיע כרקע היישוב בתוך חדשות

מוריםלחינוךהגופניבארץישראל.זאת,מתוךהרצוןלהוכיחכיתהליךהתפתחותהכשרת

המוריםלחינוךהגופניבישראלהיהתהליךטבעישלהתפתחותחברתית-לאומיתשליישוב

לאומילקראתהיותומדינהשבדרך.

תחילהאתארבתמציתאתהתפתחותמערכתהכשרתהמוריםבעולםהמערביובתוכהגם

אתניצניהתפתחותהשלמערכתהכשרתהמוריםלחינוךהגופניבעקבותהתעוררותםשל

צרכיםאנושייםחדשיםבתקופתהעתהחדשה.אחרכךאתאראתמצבוהכללישלנושא

החינוךהגופניביישובומתוךכךאתהצורךהגוברבהקמתמרכזלהכשרתמוריםבתחוםזה

ואקנחבתיאורהקמתושלהמכוןהראשוןלהכשרתמוריםלחינוךגופניביישוב.

העת החדשה והכשרת המורים כפעילות ממוקדת

הקדמה רב מידע של הצטברותו ועם מורכבת החדשה בעת האנושית התרבות של היעשותה עם

ומגווןבידיבניהאדםהשתנתהגםמפתהצרכיםהאנושייםוגרמהמצדהלהיווצרותםשל

מוסדותהשכלהחדשים.למשל,נפוליוןיזםאתהקמתהפוליטכניקבראשיתהמאההתשע-


הכשרת מורים לחינוך הגופני בארץ ישראל – רקע היסטורי וחבלי לידה

ובמדינת שלו, המדיניים-מלחמתיים המאמצים בשירות ומהנדסים מחקר לקידום עשרה

ישראליקימובאמצעהמאההעשרים,לאוריזמתוזושלנפולאון,ומאותםמניעים–אתמוסד"תלפיות".

בדבבדעלתהההכרהשלאתיתכןחברהשבהחינוךהדורהצעירלאיהיהענייןשלחובה

ולאיינתןבידיאנשימקצוע,אשרעלכןעלהמדינהלשאתבעולושלחינוךילדיה.לצורך

ומידימחנכיםמזדמנים,בחלקם כךהיהעליהתחילהלהפקיעאתהנושאמידיההורים

האריאנשידת,ולהפקידובידיאנשימקצוע,שהוכשרובמיוחדלצורךזה.

מענייןשגםהמשכיליםהיהודיםשלהעתהחדשהנתנודעתםעלסוגיהזו.כךעולהלמשל

ממאמרשלמשכיל,תושבהעירברסלב,יוזלמרכנוי,שנדפסבשנתתקמ"ט)1799(בעיתון

אנשי בידי ולהפקידו ההורים מידי החינוך את להפקיע מפורשת דרישה ובו "המאסף",

מקצוע.

מרכנויפוסעבמאמרוזהצעדאחדלפנימחנההמשכיליםהיהודים,אשרעסקובתקופתו

מקצוע. אנשי ידי על הניתן החינוך חשיבות על ברורות בדברו היהודי, החינוך בענייני

ידי על הניתן זה פני על מורים ידי על הניתן החינוך יתרונות על מרכנוימרצהבמאמרו

הוריםלאמיומניםומדגיםיתרונותאלה.הואגםמפרטאתתפקידיהמוריםהמקצועיים

ומתעכבעלמחויבויותיהםכלפיתלמידיהם.ביןהיתרהואמציע:"אבל תמיד יהיו עיניו ולבו עליהם, אל יעזבם ואל יעלים עיניו מהם, אף בשחוק ורקוד עמהם יהיה... והשגחתו

מכל שירחיקם ג"כ תכלול מאד, בו להיזהר צריך הוא אשר גופם, וחיזוק בריאות על

מיני עצלה ורפיון.... אל יושיבם תמיד בעת התלמוד, השבת מרבית חולאים היא, אבל

התנועה והעמידה הן טובות לגוף, גם אל יתנם להרים קולם ביותר לצעוק בלימודם, בל

תחלש החזה".6

בדבבדעםההתפתחותהזוהתרחשתהליךנוסףשלמיסודבתיהספרכמוסדותממלכתיים

והנהגתחוקלימודחובה,והללוהפכומניהוביהאתהמורהלפקידמדינה,שככזהנזקק

מעתהלתעודתהכשר.תעודהזוהיהעליולרכושבמוסדמקצועי.לשםכךהוקמוהסמינרים

וכךבאלעולםמעטאחריאמצעהמאההתשע-עשרהמקצועחדש,מקצועהכשרתהמורים.

שורשי הכשרת המורים בעת החדשה ,"seminal"במילהדיוקביתראוזרע,שמשמעו,"semin"בשורשמקורה"סמינר"המילההמורים הכשרת רעיון של ההיסטורי המקור זרעים. הפצת של במובן זריעה, שפירושה

propaganda"-ה–הבינייםבימיעודהקתוליתבכנסייהשרווחבנוהגנעוץזרעיםכהפצתdai"–שפירושוהפצתדעתהאלבאמצעותםשלאורטוריםמוכשרים,שהסתובבובעולם

בשםהכנסייהלתכליותמיסיונריות.

מיסודתהליכיהכשרתהמוריםהיהתהליךמהירואינטנסיבייחסית.בתחילהעסקובעיקר

טוב לחינוך שייחשב כלשהןבאשרלמה ה-"subject matter"בתוספתהכללות בהנחלתגרסוהמחנכיםלמשלשילדמחונךרואיםאבלאין וראוי.בבריטניההוויקטוריאניתדאז

שומעים.7אתההכשרההמקצועיתגופאהמשיכופרחיההוראהלקבלבביתהספרעצמומפי

המומחהלהוראהה-"mainster",שפירושו:האומןאובעלהמלאכה.כלומר,בפועלהיהזה


יצחק רם

תהליךשעדייןהסתמךברובועלהכשרהשוליאית.המגמההייתהדעתלשמהבמשמעשל

יובן ממילא השונים. בחושים שימוש תוך הזיכרון בעזרת ולשמרה לעבדה דעת, להרבות

שבמהלכןשלעשרותשניםזוהייתההגישההרווחתגםבהכשרתהמוריםלחינוךהגופני,

שהריעסקינןבמקצועעמלניופעלתניבמיוחד.8

תהליכיהמיסודעצמםהיוכאמורמהיריםיחסית,אולםגישותחינוכיותומערכותחינוך

בכללנוטות,יחסיתלמערכותחברתיות-תרבותיותאחרותלקצבהשתנותאטייותר,ולכן

הגישההשוליאית-מסורתיתהמשיכהלשמשגישתהכשרהמרכזיתעודזמןרבלאחרהקמת

ניתניםעקבותיהלאיתורבתכניותהכשרה ימינואלה עד ולמעשה הסמינריםהראשונים,

במקומותשוניםבעולםוגםאצלנו,ובכללןשלאלהתכניותהכשרתהמוריםלחינוךהגופני.

החינוך נושא את בסמינרים המורים הכשרת בתכניות לכלול הרעיון את שהגה הראשון

ידי הגופניהיהאותואדםשגםטבעאתהמושג"נצרותהשרירים",ושלימיםיתבקשעל

מקסנורדאובמסגרתתביעתובקונגרסהציוניהשנילקומםמחדשאת"יהדותהשרירים".

ההוגההזההיהסופרואישמנהלבריטיבשםצ'רלסקינגסלי)1875-1819(,אשרהיהבין

הראשוניםשבפעיליהתרבותהבריטיתשלהמאההתשע-עשרהשהעלועלנסאתחשיבות

האימוןהגופנילמטרתחישולהגוףכדילהגבירבאמצעותואתכוחהאמונהדווקא.ברוח

משנתואףנפתחסמינרלמורידתשהכניסבתכניתההכשרהשלופרקנרחבשלאימוןגופני,שכללהתעמלות,שחייהורכיבה.9

בעקבותמהלךזההחלובשלישהאחרוןשלהמאההתשע-עשרהלכלולבחלקמןהסמינרים

לחינוך למורים ספציפית ראשונה הכשרה ותכנית הגופני, בחינוך הקשורים נושאים גם

היגיינה פיזיולוגיה, אנטומיה, לימודי כללה והיא בברלין 1861 בשנת נפתחה הגופני

והתעמלות.10

הקדמות למכון להכשרת מורים לחינוך גופני ע"ש אורד וינגייט

בארץישראליוקםסמינרראשוןלחינוךכלליבירושליםבשנת1913,והואיישאאתשמו

שלהמחנךדודילין,וסמינרייעודילמוריםלחינוךהגופניבתל-אביבבשנת1944והואיישא

אתשמושלאורדוינגייט,קציןבריטי,מומחהללוחמהזעירה,שהקיםאתפלוגותהלילה

המיוחדותשלארגוןההגנה.

ישראל, בארץ הכללי העברי החינוך של גדולה התפתחות תקופת של עיצומה זה היה

שאופיינהבתהליכיהעברתמוקדיקבלתההחלטותמןההסתדרותהציוניתאלהמוסדות

המייצגיםשלבניהיישוב.בפועלהייתהזוהעברהשלמוקדיקבלתההחלטותמןההסתדרות

הציוניתאלהוועדהלאומילכנסתישראלבארץ-ישראל)בקיצור:הוועדהלאומי(.שינויזההשפיעבאופןמובהקגםעלמערכתהחינוךהיישוביתובתוכהגםעלמערכתהחינוךהגופני,

הקודמת, בתקופה כבר נראו שסימניו התהליך של למעשההמשכו היה הוא בפועל אבל

לאמורמסירתסמכויותההחלטה,המימוןוההקצאותהשונותבמערכתהחינוךהמקומית

מןהתנועההציוניתלבניהיישוב.11



מצב החינוך הגופני היישובי לקראת אמצע המאה

בשנת1936כברהיובארץישראלכמאהמוריםשהורוחינוךגופני,אבלרקכשלושיםמהם

היוגםבעליהכשרהמקצועיתספציפיתמספקת.רובםרכשואתהשכלתםבדנמרקבשני

מקומות–בסטטנסשבקופנהאגן,ביתהספרהגבוהבעולםבשעתולהכשתמוריםלחינוךהגופני,שצבינשריהיההראשוןמקרבהמוריםהארץ-ישראליםשהשתלםבובשנת1911,

ובביתהספרלחינוךהגופנישלנילסבוקבאולרופ.הלימודיםבמוסדותהללונמשכובדרך

כללכשנהאחת,ולאחריהשבוהמשתלמיםארצהונקלטובמערכתהחינוךהמקומית.

כ-35,000 השעה אותה חבשו העברי היישוב של החינוך במסגרות הלימודים ספסלי את

במוסדות למדו צעירים כ-15,000 עוד הספיקה. לא המורים שמכסת וברור תלמידים,

האורתודוקסיים:חדרים,תלמודיתורהוישיבות,ובאלהלאניתןכללחינוךגופני.במקבילונתמכה שהוקמה )הממשלתית(, הכללית החינוך במערכת תלמידים כ-35,000 עוד למדו

לחינוכם הקשור בכל בהחלט עדיף ליחס זכו ואלה הבריטי, המנדט שלטונות ידי על

הגופני.במערכתהחינוכיתהזוהורוחינוךגופניכמאתייםמוריםבסךהכול.מתוכםכמאה

ועוד הבריטי, המנדט שלטונות חשבון על מיוחדים מקצועיים קורסים עברו וחמישים

כשלושיםזכולקורסיםגבוהיםשלממשבהוראתהחינוךהגופני.עלקבוצתהמוריםהזו

נעזרובכמה פיקחושנימפקחיםקבועיםבמשרהמלאה)אחדבריטיוהשניארמני(,והם

מפקחיםמסייעיםבמשרהחלקית.12

וגובר הולך צורך אפוא הורגש השלושים שנות סוף של העברי הגופני החינוך במערכת

ביצירתמסגרתקבועהלהכשרתםשלמוריםלחינוךהגופני.בתחילההופנוהאנרגיותשל

אנשיהגרעיןהמארגןלדחיפתהנושאבתוךהסמינריםהכללייםלהכשרתמורים.בארכיונים

מצוייםמזכריםומכתביםרביםבנושאזה,שנשלחועלידיפעיליהחינוךהגופנישלהתקופה

אלבעליתפקידיםציבורייםשונים,אבלרקלעתיםרחוקותהםזכולקבלמענהמספקאם

בכלל.

המחשבהשליוותהאתההניעההזו,אשראגבלאנעלמהגםלאחרהקמתושלביתמדרש

מיוחדלהכשרתםשלמוריםלחינוךהגופני,נתלתהבתקווהשאםהסמינריסטיותהצעירות

להוראהתיתפסנהלעניין,וחשיבותהחינוךהגופניתוטמעבתודעתן,אזיקייםסיכוימסוים

שהןתפתחנהאתהנושאבמסגרתעבודתןבבתיהספרהעממיים,ובעיקרבקרבילדיהגיל

הרך,שעדייןלאזכואזכלללשיעוריהחינוךהגופנימאתמוריםמקצועיים.

עלההניעההזושלפעיליהענףאנולמדיםלמשלממכתבהשלהמורהלחינוךהגופניאלי

ויטקובראלהנהלתביתהמדרשלמוריםבירושלים.מכתבזהכותרעלידיהבשם:"לתכניתגופני חינוך של שלם פרק הציעה היא במכתב ביה"ס". לתלמידות גופני בחינוך עבודה

בתוךתכניתההכשרההכלליתשלהמוסד.הפסקההראשונהבמכתבהכללהאת"מטרת

"החינוך הגופני צריך להיות והיאפתחהבהצהרהרבתי: החינוךהגופניבביתהמדרש",חלק אורגני של החינוך בכלל. אנו רוצים לחנך את ילדינו לקראת הרמוניה שלמה של

הגוף, הרוח והנפש".לאחרשויטקוברסיימהלפרטבסעיףהמטרהאתהרציונלהחינוכי

ואתחשיבותושלמקצועהחינוךהגופני,היאעברהלהנפקתעצותבאשרלדרכיםב"ארגון


יצחק רם

העבודה",בקבעהבסעיףהראשון:"על כל תלמידה חובה להשתתף משך שנתיים בשעורי ההתעמלות פעמיים בשבוע. רב השעורים מיועדים להתעמלות של הבנות עצמן; על כל

יכולתה הגופנית. במשך שנתיים 30 'אות הספורט' במבחן על ואחת להשיג את אחת

שעות מיועדות להוראת החינוך הגופני במכינות א'-ב'".13

המפקחעלהחינוךהגופנייהושעאלוףכתבאלהד"רברוךבן-יהודהמכתבשבוהואפירט

דיבתחום נעשהשם עלשלא והתלונן למורים" הגופניבבתה"מד את"מצבושלהחינוך

של שערכו בשעה בה והולכת מחמירה הגופני לחינוך מורים חוסר "בעיית זה: חשובהחינוך על ביותר. הפקוח הבולטת בצורה הוכח דווקא בשעת החירום הגופני האימון

הגופני טוען זה כמה שנים לשפור המצב בשטח זה בבתה"מד למורים, אבל לצערנו הרב עד כה טרם נעשה הרבה בכוון זה".14

בהמשךהמכתבפירטאלוףאתדרישותיובנושא,ובהןשלוששעותשבועיותחובהלכלפרחי

ההוראהעםאפשרותלתוספתשלשעתייםמיוחדות"לקבוצתההכשרהאולמתקדמים".

הואאףהציעכי"בתעודתהגמריינתןציוןבעד"הוראתהחינוךהגופני"וציוןבלתימספיק

של פרק ההכשרה תכנית בתוך לראות ביקש הוא משמע, התעודה". מסירת יעכב – בהאת לוודא ביקש הוא מכך, חשוב פחות ולא הגופני, החינוך בהוראת ממש של התנסות

העלאתהסטטוסשלמקצועהחינוךהגופניעלידיהפיכתולנושאשלחובהבתוךהמערכת

הכלליתשלהכשרתהמורים.

להכשרה המחלקה ארגנה הכלליים בסמינרים הגופני החינוך בתכניות לטיפול במקביל

מדריכי להכשרת יותר ארוכים תקופתיים וסמינרים מועד קצרות השתלמויות גופנית

ספורט.ההשתלמויותהללונערכובנוסחצבאימובהק.עלכךאפשרללמודמנוסח"פקודות

הקבע"שלה"קורסלמוריהתעמלות"הכוללמונחיםכגון"מפקדכיתה","מפקדהמחנה",

"מחסנאי","מפקחתורני",וכן"תרגיליסדר"ו"תרגילישדה".15

הוועד להנהלת שנמסרה גופנית, להכשרה המחלקה של )תש"א( השנתית" "הסקירה מן

הלאומי,עולהכיבשתישנותפעולתההראשונותקיימההמחלקהשבעה"קורסים",ארבעה

"סמינריונים"ושנים-עשר"מחנות",שבהםהוכשרובסךהכול:341מורים,333מדריכיםו-54רופאים.16

גםמצבההכשרה וכמוהם צורכיהמערכת, עודאת לאסיפקו אבלכעתהקורסיםהללו

בסמינריםהכלליים.אנשיהמחלקהלהכשרהגופניתהחלואפואלהגותבהקמתושלסמינר

ייחודילנושא.בינתייםגםפרצהמלחמתהעולםהשנייה,והקשרעםאירופהנותק.ממילא

גםבטלההאפשרותלהמשךהשתלמותםשלכוחותהוראהמקומייםברחביהיבשת,שהרי

איןיוצאואיןבא.

חשיבותהקמתושלמוסדמכשירמקומיקיבלהמשנהתוקף,וככלשנקףהזמןהלךונתחזק

ההנהגה על התעמלות מורי ארגון עם בשותפות גופנית להכשרה המחלקה של לחצה

ה"יישוביית".



ניסיונות ראשוניםלמעשה,כברבאמצעשנותהשלושיםהגהארתורבירםאתרעיוןהקמתושלמרכזלהכשרה

גופנית,אלאשיותרמשהואנתכווןאזלמערכתהחינוך,הואחשבככלהנראהעלמערכת

הביטחון,בכוונובעיקרלהכשרתםשלבנינוערשראועצמםבשירותצבאימקצועי.הואאף

כתבלארגון"ההגנה"תזכירבשם:"הקמתביתספרלמדריכיםוקציניםבארץ-ישראל".17יריית וגידיםעם עור גופני",החלהלקרום לחינוך האקדמיה,אובשמההרשמי:"המכוןאבןהפינהלמבנהשלה,וזהקרהבחודשדצמברשלשנת1938.באותומעמדנרשםבמגילת

היסודשלה:"ביום ד' בשבוע, כ"ח כסלו, בחג האורים תרצ"ט היא השנה השלישית למערכת הדמים

בארץ המתנכלת למפעל התחיה של עם ישראל, התאספנו וירינו את אבן הפינה למרכז

הדרכה לספורט שימושי ע"ש ד"ר בירם… ללמד בני יהודה תורת תרבות הגוף, לאמצם

ולחזקם, ולהרבות כוחם למען יוכלו ביום צרה להגן על נפשם ועל כבוד עמם ותקומתו בארץ אבותם".18

הוועד בתוך גם לרעיונו נפשות בירם עשה ה"הגנה" מנהיגות עם להתקשרות במקביל

הלאומי,ומפרוטוקולאחתמישיבותהוועדהמנהלשלהוועדהלאומיאנולמדיםכי"מנהל

לחינוך ביה"ס על התכנית של גם בירם… מסר הד"ר ארתור בחיפה, הריאלי ביה"ס

גופני העומד להיווסד על הר הכרמל בחיפה. המוסד הזה, אשר יפתח כבר בשנת הלמודים

הקרובה, יעמוד בקשר אמיץ עם המרכז להכשרה גופנית שע"י הועד הלאומי".19

ממזכרים למדים אנו כך על העניין. בנחיצות השתכנעה הלאומי בוועד החינוך מחלקת

פנימייםוממכתבבנושאשנשלחממנהלהמחלקהאברהםקצנלסוןאלאליעזרקפלן,גזבר

הידועים בתיה"ס לתכנית הכלליים בקוויה דומה המקצועית "…התכנית הסוכנות:בארצות סקנדינביה, אשר בהם קבלו הכשרה כמעט כל המומחים שלנו להכשרה גופנית,

יהיה בו הפנימי והמשטר סגור יהיה המוסד שלנו. הארץ לתנאי הותאמה היא אולם צבאי".20

בפועלמעולםלאהחלהפעולתהכשרהשלמדריכיםומוריםבמקום,שכןמידלאחרהקמת

המבנההואהופקעעלידיהבריטים,ורקבתוםמלחמתהשחרורהואהושבלרשותבית

הספר.21הסיבהלפעולתהמניעהשלהבריטיםנעוצהכנראהבחששםמייעודוהצבאישל

המכון.אחדממכתביושלבירםלוועדהלאומיבנושאהמכוןנתגלגללידיהבולשתהבריטית,

ובירםהוזמןלחקירהבנושא.הואלאהצליחלשכנעאתחוקריושהואהתכווןלהקמתושל

מאוחר שאמר מה מתוך ללמוד אפשר כך על בלבד. גופני לחינוך מורים להכשרת מכון

החלטותיה שמרב בארץ, הבריטית הממשלתית החינוך מחלקת מנהל פארל, ג'רום יותר

האופרטיביותשלמחלקתהחינוךבוועדהלאומיהיוצריכותלקבלאתאישורו:"הוא חושב שאינני יודע מה הוא עושה, אבל אני יודע שהוא מכין קצינים למדינה היהודית".22

הניסיוןהבאלהריםביתספרלחינוךגופניהיהניסיוןמקומישלאנשיקיבוץכפרגלעדי,

בן הגופני, לחינוך מדריך ציפורי, חיים ע"ש כזה ספר בית לפתוח 1940 בשנת שביקשוהמשק,שנהרגבקרבעלהגנתמשמרהירדן,ואףהואלאצלחמסיבותתקציביותבעיקרן.23


יצחק רם

הקמת המכון להכשרת מורים לחינוך הגופני

המחנכים קהיליית בקרב הוטמע כבר המכון הקמת נחיצות בדבר הרעיון מקום, מכל

הרחבת הייתה הכותבים של מטרתם ורב. הלך העת בכתבי התדיר ואזכורו הגופניים,

המוסדות על הלחץ את להגביר ובכך לנושא ציבורית אהדה לעורר כדי המיודעים מעגל

בתוך גופנית" להכשרה המחלקה "מפעולות במדור: השאר, בין מצאנו, וכך המחליטים.התעניינות למכון, ממועמדים שנתקבלו בקשות 60" ההתעמלות": מורי ארגון "ידיעותבתי הגיעה. גופני לחינוך מכון לפתיחת שהשעה הוכיחו וקבוצים ספורט הסתדרויות

ספר במושבות ובקבוצים והסתדרויות הספורט והנוער היו מפיקים תועלת רבה על ידי

הכשרת מדריכיהם כאן בארץ… המחלקה להכשרה גופנית רואה בהגשמת המכון לחינוך

בחינוך אחידה דרך ליצירת שיעזור ביותר, החשובים הדברים אחד את בארץ הגופני

הגופני ולהרחבת מסגרתו".24

לאחרלבטיהתארגנותממושכיםוחיפושאחרמקורותתקציבייםהוכרזבספטמברשלשנת

1944רשמיתעלפתיחתהקורסהשנתיהראשוןלמוריםלחינוךהגופניבתל-אביב.הולדתו

גופני", לחינוך "המכון בתחילה נקרא שהוא כפי או הגופני, לחינוך למורים הסמינר של

התרחשהעלגבעתכורכרבלבהעירבסמוךלחוףהים,באתרשלימיםנקראמחנהיונה.היה

זהבמקורומחנהצבאיבריטיקטן,שיהפוךבבואהעתלבסיסהקליטהוהמיוןהראשוןשל

צה"ל,וממנוגםתופגזאנייתהנשקשלהאצ"ל,אלטלנה.

ההחלטהלהפכולמשכןהקורסהראשוןלמוריםלחינוךהגופנינפלהמשוםקרבתוהיחסית

למשרדיהמחלקהלהכשרהגופנית,ששכנובעיר,וגםמאחרשמדוברבעירהיותרמפותחת

מבחינהחינוכיתביישוב,שבהובסביבתהפעלובשעתםכמהמוריםמעוליםלחינוךהגופני,

חלקםמחדשיםשלממש,ובהםצבינשרי,יצחקנשר,בתיההלרועוד,שניתןהיהללמוד

מהםפרקיםשלחינוךגופנימיטבי.משךהזמןהמתוכנןשלהקורסהיהשנהאחתבלבד,

"מפעלי בדוח הקורס על דווח וכך בדחיפות. לעבודה מקצועיים מורים ונדרשו הואיל

המחלקהלהכשרהגופניתשלהוועדהלאומיבשנתתש"ד-תש"ה":"פרק מיוחד הוא הקמת הקורס השנתי למורי החינוך הגופני – המהוה למעשה התחלה

של בית ספר קבוע למורים בחינוך הגופני. המחלקה להכשרה גופנית בשיתוף פעולה עם

מחלקת החינוך של הועד הלאומי רואה במפעל זה את גולת הכותרת של מפעלי ההדרכה

שלה. הכרזת הועד הלאומי אשתקד על הקמת מכון קבוע להכשרת מורים בחינוך הגופני

הקורס הצלחת בהקדם. יוקם שהדבר התקווה את לנו נותן ווינגיט הגינירל שם על

השנתי מצד אחד וחוסר מורים בבתי הספר מצד שני צריכים להוות שני גורמים נוספים

להקמת המפעל. בקורס נמצאים היום 37 חברים וחברות, הגיל הממוצע – 19, הלימודים

בקורס מתנהלים 6 ימים בשבוע, 7 שעות לימוד ביום, מהן 3 שעות עבודה עיונית ו-4 שעות עבודה מעשית".25



ניהול הקורס ותכניו מידת והקביעההסופיתשל לראיונותאישיים, הוזמנו מגישיהמועמדות ושבעה ארבעים

התאמתםהגופנית,החברתיתוהפדגוגיתנקבעהחודשאחדלפניתחילתהלימודיםלאחר

גיבושבןשבועימיםבמחנההמחלקהבכפרויתקין.מקצתהמועמדיםנמצאולאמתאימים

בשנת הראשונים החודשים תנאי. על אושרו שלימודיהם אחדים, עוד היו ושוחררו.

מן שוחררו ובסיומם מכרעת, מבחן כתקופת נקבעו – ואוקטובר ספטמבר – הלימודיםהקורסמשתלמיםנוספים.לבסוףנותרובקורסשלושיםושבעהלומדים–עשריםושתיים

בנותוחמישה-עשרבנים.

הנהלתההשתלמותהורכבהמארבעתפעיליהמחלקהלהכשרהגופניתנוסףעלרפאלפנון.

להכשרה המחלקה ממשרדי פעלה הקורס מנהלת הקורס. מרכז להיות נקבע ויין חיים

גופניתבמרכזתל-אביב.השיעוריםהמעשייםהיועלמגרשיהספורטשלבתיספרשונים

ברחביהעיר,והשיעוריםהעיונייםהיובחדריהלימודשלהכיתותשהיופנוייםמתלמידים

שיצאולשיעוריהחינוךהגופניוחקלאות.26

שהיו השונים הלימוד ולאתרי המאמנים הספר לבתי הקורס משתתפי הגיעו רוב פי על

פזוריםברחביהעירברכיבהעלאופניים.סיפרעלכךאחדממשתתפיהקורסהראשון:"הפגישה הראשונה שלי עם הנהלת הקורס הייתה במשרדי המחלקה להכשרה גופנית

של הועד הלאומי, בקומה העליונה של בניין הדירות ברח' אלנבי 65. השאלות שנשאלתי

שאלה נשאלתי לפתע אך וכו'(, ספורטיבי עבר לאומי, )שירות ביותר שגרתיות היו

יופעל תמוהה באם נמצאים אופניים ברשותי. כתגובה לתמיהתי הוסבר לי כי הקורס

במקומות רבים ומרוחקים זה מזה ברחבי תל-אביב וכי בעלות על אופניים תסייע, ללא ספק, למעבר מקום למקום".27

תכניתהקורסכללהבחלקהמעשישלההתעמלותלבניםולבנות,אתלטיקה,משחקיתנועה,

משחקיספורט,שחייה,ריקודיעם,מחולמודרני)ניתןעלידיגרטרודקראוס(,ריתמיקה,

גי'אוג'יטסוואגרוף)רקלבנים(.לבדמזאתנערכואימוניהוראה;בחלקההראשוןשלשנת

ואילו הוותיקים, המורים של שיעורים ובניתוחי בתצפיות האימונים מוקדו הלימודים

בחצייההשנישלהשנההופקוהתנסויותהוראתיותעצמיותשלמשתתפיהקורסבבתיספר

שונים.הפרקהעיונישלשנתההכשרהכללאתהנושאיםהאלה:תורתהחינוךהגופני,תורתגוףהאדם,תורתהחינוך)פדגוגיהודידקטיקה(,תולדותהחינוךהגופני,מונחיההתעמלות,

ציורושירה.

מחמתלחץהזמןשמארגניהקורסהיונתוניםבוקשהלהאמיןשציורושירהנכללובתכנית

ההכשרהמתוךבקשהכנהלהרחיבאתהאופקהתרבותיהכללישלהמוריםלעתיד,ונראה

יותרלתלותאתהסיבהלכךבעומקהפנמתםשלמוריהחינוךהגופניבארץאת נכון לנו

חבילת של קיומה בדבר היישובית החינוך מערכת של הוותיקה הסטראוטיפית התפיסה

מקצועותמעשיים,פחותיערךבחשיבותם,שדיומורהאחדבכלביתספרלהתמחותבהם

ולהורותם.

ספרהלימודהמרכזיבקורסהיהספרםשלאלוףוסימון:"תורתהחינוךהגופני",עלשניכוללשלושמאותהשעות לימוד, ושבעמאותשעות כאלף בקורס היו הכול בסך חלקיו.


יצחק רם

שהוקדשולחינוךגופנימוגברלמטרתהעלאתרמתםהספורטיביתהכלליתשלהמשתתפים.

במקצועות והמדריכים המורים מטובי וארבעה עשרים הועמדו הקורס משתתפי לרשות

מקופת הספורט, ממועדוני הספר, מבתי אלה את גייסו המחלקה פעילי בארץ. השונים

של המכריע רובם כי לומר ניתן הקורס בוגרי עדויות פי על האוניברסיטה. ומן החולים

המוריםבשנתההכשרההזופעלובמסירותרבהתוךכדימתןתשומתלבאישיתללומדים

ומתוךתחושתעשייהנחשונית.28

הוכיחו ההתעמלות( מורי ארגון של הבוחן הוועד אנשי היו )הבוחנים הגמר בבחינות

החניכיםעלפירובשליטהיפההןבחומרהמעשיוהןבזההעיוני.רובםהמכריעשלבוגרי

הקורסהשתלבומידלאחרסיומובהוראתהחינוךהגופניבבתיספר,בארגונינוערובאגודותספורטשונותברחביהיישוב,ועלכךהייתהגאוותםשלאנשיהמחלקהלהכשרהגופנית.29

הקורס השני בשלהיהקורסהראשוןהסתיימההמלחמההעולמיתהשנייהונתעוררצורךדחוףבהכשרתם

גם זו להשתחרר. ועמדו היהודית בבריגדה ששירתו היישוב בני חיילים של המקצועית

הייתההזדמנותפזלהעשרתכוחאדםמקצועיבחינוךהגופניהיישובי,והמחלקהלהכשרה

גופניתלאהתכוונהלהחמיצה.

שיתוףהחייליםהמשוחרריםבקורסתואםעםהשלטונותהבריטייםבתיווכהשלהסוכנות

היהודית,והקורסהשניהיהאפואקורסשהורכבבעיקרומחייליםומחיילותמשוחררים,

לימים סיפר פלמ"ח. חברי כמה גם המנדט, היתרמשלטונות קבלת בלא צורפו, ואליהם

אחדממשתתפיהקורס,שלוםחרמון,שלימיםהיההמפקחהמרכזעלהחינוךהגופני:של התותחנים יחידת עם עדיין שהיתי ב-1944/5 הראשון הקורס קיום "בתקופת

לחיילים "הקורס של קיומו על באירופה. הברית צבאות במסגרת היהודית הבריגדה

משוחררים" שמענו במחנות הצבא הבריטי באירופה ובמצרים, בפלוגות הפלמ"ח בגליל

ובנגב, ביחידות של יתר ארגוני המחתרת, של הנוטרות והמשטרה ברחבי הארץ. כחיילים

העומדים להשתחרר אחרי תקופת שירות ממושכת, המתלבטים בעניין קליטתם בחיים האזרחיים, שמחנו להזדמנות זו של הכשרה במקצוע, שהיה קרוב ללבנו".30

כןהיההפעם על יכולתהקליטהשלהמערכת. גדולמכפי מספרהמועמדיםלקורסהיה

הסינוןקפדנייותר.תכניתושלהקורסהייתהזההפחותאויותרלמתכונתהתכניתיתשל

הקורסהראשון,וסיימואותו45אישואישה.הקורסהשלישילאהחלבמועדו,ופתיחתו

נדחתהעדלשלהישנת1949,לאחרהקמתהמדינה,מחמתהמאורעותבארץערבפריצת

מלחמתהעצמאות.

סיכום

נוכחנואפואכיתהליכימיסודהכשרתהמוריםלחינוךגופניבארץישראל,ממשכמותופעות

קהילתיותחברתיותאחרותביישובשלשעתו,לאהתפתחובחללריק,וכיהםקיבלואת

השראתםהןמןהנעשהבתחוםזהבעולםהאירופישלהמאההתשע-עשרה,כשהםמשקפים



מגמותשלמודרנה,והןמתהליכיםומשינוייםחברתיים-קהילתייםפנימיים,שהתרחשועל

רקעשלמאבקישליטהוהגמוניהבתוךהחברההיישובית.תהליכיםאלהגםיצרואתהפער

לבין ביישוב הגופני לחינוך המורים הכשרת מערכת של המייסדים האבות כוונות שבין

מדינת הקמת על ההכרזה בעת וכך לרשותם, הועמדו תהליכים של שבסופם המשאבים,

ישראלעמדולרשותמערכתהחינוךהמקומיתרקכ-200מוריםלחינוךהגופני.כשבעיםהיו

בוגרישניהקורסיםהשנתייםהראשוניםשארגנההמחלקהלהכשרהגופנית.כלומר,המהלך

קצרהמועדשלפעילותהמכוןלהכשרתמוריםסיפקלמעלהמשלישכוחהאדםהמקצועי

בחינוךהגופניהיישוביבשעתו,ללמדנועלחשיבותהקמתוועלנחישותהפעולהשלהוגיו

ושלמפיקיו,שהיוחדוריםתחושתשליחותעמוקהבפעולותיהםלטובתהחינוךהיישובי.

ההכשרה מערכת בוגרי מכארבעים מורכב היה המקומי הגופני בחינוך האדם כוח שאר

שהיו באולרופ, בוק נילס של הגופני לחינוך הספר ובית בקופנהאגן ה"סטטנס" הדנית:ב"קורסים הוכשרו מורים כארבעים עוד המקומיים. המורים שבקרב הוותיקים פלח גם

לשינון",שהיוהשתלמויותקצרותמועדאשרבהןהוכשרו,בעיקרבשנותמלחמתהעולם

השנייה,אנשיספורטמובהקיםלהוראתהחינוךהגופני,והשארהיומוריםעוליםמארצות

בכוח והמתמשך לרגלהמחסורהחמור בבתיהספר מוסמכיםשנקלטו לא ומורים שונות

אדםמקצועי.


יצחק רם


אלבוים-דרור,ר.)1982(.מוקדיהחלטהבמערכתהחינוךהעבריבארץישראל.קתדרה, 23, 156-125.

אלבויםדרור,ר.)1986,1990(.החינוך העברי בארץ ישראל )כרכיםא'וב'(.ירושלים:יד

יצחקבן-צבי.

אסף,ש.)תרפ"ה(.מקורות לתולדות החינוך בישראל )מתחילת ימי הביניים ועד תקופת

ההשכלה( כרךא'.תל-אביב:דביר.

א.צ.–ארכיוןצה"ל,גבעתיים.א.צ.מ.–הארכיוןהציוניהמרכזי,ירושלים.א.צ.נ.–ארכיוןע"שצבינשרי,מכוןוינגייט.

בחברות. אקדמיות ומערכות אוניברסיטאות .)1967 )אוגוסט א. וזלוצ'ובר, י., דוד, בן

מודרניות.מגמות, ט"ו, 3-2

בןישראל,ט.)2008(.מהלכה למעשה:סיפורה של תרבות הגוף בתרבות הארץ-ישראלית.

תל-אביב:מכוןמופ"ת.הלפרין,ש.)1970(.ד"ר א. בירם וביה"ס הריאלי.ירושלים:ראובןמס.

מורים הכשרת של הבראשית מתקופת זיכרונות .)1979( )עורכים( א. וזמרי, ח., ויין,

לחינוך גופני בארץ. נתניה:מכוןוינגייט.

וייט,ג.)2001(. החינוך וקץ עידן העבודה. תל-אביב:מסדה.

זמרי,א.,וארליך,מ.)1999(.החינוךהגופניבישראל.בתוך:א.פלד,)עורך(,יובל למערכתהחינוך בישראל.ירושלים:משרדהחינוךהתרבותוהספורט.

לם,צ.)1960(.תמורותבמעמדהשלהדעת.מאזניים, כ',285-281.

לייב(. דווידוויטש, )תרגום: והגופני המוסרי השכלי, החינוך: .)1894 ,1861( ה. ספנסר,

ורשה:אחיאסף.קאופמן,ח.)2011(.המדרשהלחינוךגופניוראשיתהכשרתהמוריםלחינוךגופניבארץ

ישראלובמדינתישראל.בתנועה, 1,124-110.

רם,י.)2002(.התפתחותיסודותיוהרעיונייםשלהחינוךהגופניבארץ–ישראלבראשיתהמאהה-20.בתוך:ח.קאופמןוח.חריף)עורכים(,תרבות הגוף והספורט

בישראל במאה העשרים )עמ'80-51(.הוצאתידיצחקבן-צביומכוןוינגייט.

רם,י.)2004(.תכנוןהלימודיםבחינוךהגופניבארץישראל:היבטהיסטוריפילוסופי.החינוכי ההקשר ספורט?" רק "זה )עורכים(, פייגין ונ. לידור ר. בתוך

רמות, הוצאת תל-אביב: .)62-25 )עמ' ובקהילה הספר בבית הספורט של

אוניברסיטתתל-אביב.

רשף,ש.,ודרור,י.)1999(.החינוך העברי בימי הבית הלאומי 1948-1919.ירושלים:יהושעצ'צ'יק.

Grebner, F.D.)1982(.Physicaleducationteachereducation:curriculum,

pedagogy, certification... history, issues, trends.Washington,DC:ERIC.



הערות

אלבוים-דרור,ר')1986(,עמ'6-5. .1

רם,י.)2002(,עמ'82-51. .2

רם,י.)2004(,עמ'62-25. .3

בן-ישראל,ט.)2008(,עמ'250-225. .4

קאופמן,ח.)2011(,עמ'124-110. .5

אסף,ש.)תרפ"ה(,עמ'רנ"ז.שםמאמרושלמרכנויאינומוזכראצלאסף. .6

עלהדרכיםההיסטוריותבהכשרתמוריםראולם,צ.)1960(,וכןבןדוד,י.וזלוצ'ובר, .7

א.)1967(.

הבחנהמעניינתביןהמושגיםעבודה,עמלנותופעולהמציעוייט,ג'.)2001(,ע"מ52-17. .8

עלפיספנסר,ה.)1861()1894(,עמ'161. .9

Grebner,F.)1982(,p.8 .10

אלבוים-דרור,ר.)1982(,עמ'156-125. .11

דבר על 1936 משנת היהודית הסוכנות להנהלת אלוף יהושע של תזכירו פי על .12

"הצורךבקביעתמחלקהלשאלתתרבותהגוףע"יהסוכנותהיהודיתלא"י".תיק-

/669925Sא.צ.מ.מספריהלומדיםבמערכתהחינוךהעבריתמתאשריםגםאצלרשף,ש.,ודרור,י.)1999(,החינוךהעבריבימיהביתהלאומי1948-1919.המחברים

הללומגישיםבעמ'53טבלתהשוואהשלמספריהלומדיםבדרגותהחינוךהשונות

בשניםתרע"ט,תרצ"גותש"ה.

תיק-5.17/8א.צ.נ. .13

תיק-1.02/3א.צ.נ. .14

תיק-1.02/29א.צ.נ. .15

תיק-664/49-41א.צ. .16

מצוטטאצלהלפרין,ש.)1970(,עמ'249. .17

תיק-12011-Jא.צ.מ.)נמצאגםבתיק-5.13/3א.צ.נ.(. .18

תיק-ג'/137753Sא.צ.מ. .19

הלפרין,ש.)1970(,שם,עמ'293. .20

מצוטטאצלהלפרין,ש.)1970(,שם,עמ'250. .21


יצחק רם

נוספים דיונים .19-18 עמ' י"ח, ,1940 דצמבר, התעמלות", מורי ארגון "ידיעות .22

בסוגיההזובעיתונותהיומיתהציעוגםחייםוייןבמאמרו:"שאלתהמכוןלחינוךמורי "לשאלת במאמרו: רבינוביץ דב וכן ה-11.10.1940, מיום ב"הארץ" גופני"

ההתעמלותבארצנו"ב"אמר"מיוםה-21.10.1940.

תיק-1039/40א.צ.נ. .23

תיק-1.02/29א.צ.נ. .24

ויין,ח.,וזמרי,א.)1979(,עמ' ויין,ח."ראשיתדרכושלביתהמדרש",בתוך ע"פ .25

.13-10

ע"פזמרי,א."זכרונותמהקורסהשנתיהראשוןלמוריהתעמלות)1944-5(",בתוך .26

ויין,ח.,וזמריא.)1979(,שם,עמ'31.

מתוךעדותוחייםויין,מרכזהקורס,בתוךויין,ח.,וזמרי,א.)1979(,שם,עמ'15. .27

קום לפני שניים הגופני, החינוך למורי הספר בית של מחזורים שנים-עשר אגב, .28

המדינהוהשארלאחרמכן,למדווסיימואתלימודיהםבקסרקטיןהבריטיונדדו,

בדרךכללבדיוושבאופניים,מדרוםהעירבביתספרנווהצדקועדמגרשיהתערוכה

הישניםשלתל-אביבבצפון.

ויין,ח., עלפיחרמון,ש."עלבית-המדרשלמוריהחינוךהגופניבראשיתו",בתוך .29

וזמרי,א.)1979(,שם,עמ'40.

זמרי,א.,וארליך,מ.)1999(,עמ'673. .30


ההיסטוריה של השחמט בישראל: ניתוח סוציו-פוליטי

אביטל פלפל ושחר גינדי

תקצירבכל ספורט הישגי בצל" ש"שמים להישגים הגיע הצעירה ישראל ובמדינת ישראל בארץ השחמט

ענףאחרבאותהתקופה.לטענתנוהשחמטהצליחמשוםשהואתמידנחשב"המשחקהיהודי",ולכן

היהקליותרלמצואכישרונותבענףזה)בייחודאחריהעלייהה"יקית"(,וכןמשוםשהצליחלהשיל

מעליואתאופיוה"גלותי"ולהיבנותמחדשכמעשהציוני,למשל:בתיאורשליחתנבחרתמארץישראללאולימפיאדתהשחמטב-1935כ"בפעםהראשונהלאחר2000שנה";בהצגתפתיחתמועדונישחמט

ביישוביםמרוחקיםכעזרלחיזוקההתיישבות;בקביעתמונחיםעברייםלשחמט)השחמטבארץישראל

בכללומדוריהשחמטבעיתונותבפרטעברולצדהציוניב"מלחמתהשפות"(ועוד.לבסוף,שלאכצפוי,

לשחמטהייתהחשיבותגםבניסיוןלקירובלבבותו"אחוותעמים"ביןהיהודיםלערביםבארץישראל

ונסיים התשע-עשרה במאה נתחיל אחרות. יריבות או עוינות למדינות ישראל מדינת בין כך ואחר

באולימפיאדתהשחמטשל1964בתל-אביב,אחדממאורעותהספורטהבין-לאומייםהראשונים)פרט

למכביות(אשרהתקיימובארץישראל.

______________________________תארנים: שחמט,היסטוריה,ציונות,היישוב.

השחמטשלימינוהואפיתוחאירופימימיהבינייםשלמשחקהשחמטהערבי,"שטרנג'",

אשרשוחקבפרסואחרכךבערבמאזהמאההשביעית.הואעצמופיתוחשלה"צ'טרונגה"

שחמט. אוהבי היו תמיד היהודים כאמור, .)Murray, 1913( השישית המאה מן ההודיהשחמטאףידועכ"המשחקהיהודי")2005Winter(.אפילוקיימתספרותמפורטתלמדי)2008aPilpel,(.מתוך בנושאהשחמטומעמדוההלכתי,משלילהגמורהועדלהתלהבותהיו ארבעה ב-2007, אנאנד ועד ב-1886 שטייניץ מוילהלם העולם, אלופי חמישה-עשר

יהודים)וילהלםשטייניץ,עמנואללסקר,מיכאלבוטביניקומיכאלטאל(,אחדיהודילפי

ההלכה,אףעלפישהתבטאויותיוהתאפיינובאנטישמיות)רוברט"בובי"פישר(,ולאחד–גאריקספארוב–אביהודי,ולפחותלפיעדויותמסוימות,הוארואהעצמויהודי)ריאיוןאישי,שלפלפלעםיוסף"טומי"לפידז"ל,לשעבריו"ראיגודהשחמט,2008(.בוריסגלפנד,

שהתמודדעלאליפותהעולםעםאנאנדב2012,גםהואיהודי.איןסטטיסטיקותמדויקות

וגם יהודי" "מיהו מגדירים בכיצד מדי יותר תלוי הדבר – בשחמט היהודים מספר של"מיהושחמטאי")האםהכוונהרקלשחקניםמקצוענים?אואולילמאההשחקניםהטובים

בעולם?אולכללחובביהשחמטבעולם?(–אךברורשמספרםגדוליחסית.בכלהדורותישבויהודיםבארץישראל,ואךטבעישהיובהםרביםאשרשיחקושחמטמאז

שהגיעהמשחק)בצורתוהערבית(לארץישראל.אךהמהלכיםשלמשחקיםאלולאנכתבו

עלידיהשחקנים,ולכןלאהשתמרו.מסיבותמורכבות,אשרלאנוכללדוןבהןפה,במאה



עניין והחל באירופה, ההלכתי-דתי ה"גטו" חומות נפרצו והתשע-עשרה השמונה-עשרה

מחודשבתרבותחילונית,וביןדבריםרבים–גםבשפההעברית.לעתיםהתבטאהדברגםבשחמט:למשל,כברב-1809כתבצביאורירובינשטייןבעבריתאת"לימודיהעיוניוהמעשיבדרכיהמשחקהנקרא)שאכשפיל(",אשרזכהלמהדורותרבותבמאההתשע-עשרה,לעתים

יידימתחתלכתבהעברי,כמובספריםעברייםפופולרייםאחריםמאותה מלווהבתרגום

תקופה)ראה1995Keats,(."הצפירה")וארשה(,העיתוןהפולניהראשוןבעברית,אשרשםלולמטרהלפרסםלארקאת"פקודותהממשלההנוגעותלבניעמינו"ואת"דבריהימים

והטבע" העולם ו"ידיעות הלב" את המושכים נעימים "סיפורים גם אלא ישראל" לבני

)גלבוע,1992(,החללפרסםב-15.1.1888מדורשחמט,כנראההראשוןבעולםבעברית.

מהדורה מ-1878 של רובינשטיין )1809(, מלווה בתרגום יידי

הוצאת הסדנא לתקשורת יישומית 1973



בעיית השחמט הראשונה בעיתונות העברית )מט בשלושה מסעים(

)"הצפירה" 15.1.1888(

גם ישראל בארץ היישוב של העברית בעיתונות פעם מדי רואים הראשונות העליות עם

חדשותשחמט,ובאופןטבעימוטעמתה"זווית"היהודית.למשל,ב"הצבי",עיתונושלבן-

יהודהוהעיתוןהעבריהראשוןבארץישראל,אנומוצאיםב-1909כתבהמאתד"ררוטנברג

,1987 מלמד, אצל )מצוטט ללסקר טאראש בין ב-1908 בעולם לאליפות הדו-קרב על

ושההצטיינות יהודים, הם הללו השחמט" "מלכי ששני להטעים שוכח שאיננו ,)11 עמ'

ר', ,1909 במאי התנצר שטאראש כיום ידוע כי )אם היטב ידועה בשחמט היהודית

בעיתונות רבה חשיבות בעל השחמט היה לא ככלל, אך .)Kamm, 2004, pp. 357-359הארץ-ישראליתבאותהתקופה.

שחמט בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה ותחילת המנדטכיבוש לאחר שם. עלום בריטי בעיתון דווקא נערך ישראל בארץ הראשון השחמט מדור

הארץעלידיהבריטיםיצאלאורהשבועון"חדשותהארץהקדושה".מהגיליוןהשנישונה

השםל"חדשותמהארץ")ומאוחריותר,בגלגול"אזרחי",ל"הארץ"(בשלהצנזורההבריטית,

אובמהדורההאנגלית–NewsPalestineThe.השבועוןיצאבמהדורותבאנגלית,ערבית,עברית,ואפילובדיאלקטיםהודיים)למעןחייליםהודים-בריטים(,תחילהבירושליםואחר

מורה בינה, ברוך ולאחריו קנטרוביץ בצלאל היו העברית המהדורה עורכי בקהיר. כך

)ציוניותיקשעלהלארץ גורדון בקהילההיהודיתבקהיר.עורךמדורהשחמטהיהשאול

הון, ;11 1987,עמ' )ראהמלמד, ימים" בירושליםשלאותם ידועה "דמות ב-1905(, עוד

1956,עמ'34;צ'רניאק,1963,עמ'155;מוהילבר,1956,עמ'142;'אודותהארץ',"הארץ"

22.12.2001(.מדורהשחהראשוןיצאעםהעותקהראשוןשלהשבועוןבעבריתב-18.4.18.

של קיומו עצם זאת עם מיוחדת. חשיבות למדור הייתה לא טהורה שחמטאית מבחינה

מדורשחמטבעבריתבארץישראלהיהבעלחשיבות.לארקשהדברהיהמקרהשל"בפעם

הראשונהאחרי2000שנה",אלאשהואגםעזרלפופולריזציהשלהמשחקבארץ.כמוכן



למצוא ניסה הוא כציוני בשחמט: השפות" ב"מלחמת הפתיחה" "יריית את ירה גורדוןגורדון לועזיים. ידועיםבציבורהיהודיבשמות חלופותעבריותלמונחיהשחמטאשרהיו

מבקשמהקוראיםב-7.6.18להציעמינוחעברילאלה:"רמיס")Remis–תיקובצרפתית(ו"פט")Patt–מילהבגרמניתהמציינתמצבשבולאחדהשחקניםאין,בתורו,מסעחוקי,

אבלהמלךשלולאבשח;במקרהזההמשחקמסתייםבתיקו(.

ישראל, גםמועדוןהשחמטהראשוןבארץ נוסדב-1918 נוסףעלמדורהשחמטהראשון,

של הצבאי מהמושל פחות לא שימש הבין-לאומי" השחמט "מועדון כנשיא בירושלים.

ירושליםבאותוזמן,רג'ינלדסטורס)Storrs()"השחמט",1923,עמ'22-20(.סטורסמוזכרעם השאר בין בקביעות, היהמשחקשחמט אשר נלהב, כחובבשחמט אחרים במקורות

האמירעבדאללהמעברהירדן,הידוע)כפישנראהעודבהמשך(גםהואכחובבשחמטנלהב

),1970Samuel(.מטרתהמועדוןהייתהלשמשאתכלבניהלאומיםהשוניםבירושלים–ערבים,יהודים,אנגליםואחרים–אך"מסיבותשונות")כמושאומר"השחמט"בזהירות(,מאוחר צ'רניאק שאומר )כמו בעיר לערבים היהודים בין הגואה המתיחות כנראה ובהן

יותרבמפורש(,שרדהמועדוןרקזמןקצר)"השחמט",1923,עמ'22-20;צ'רניאק,1963(.השחמטכיוצראחווהביןעמים–אשרמיוצגעדהיוםבססמהשלאיגודהשחמטהבין-לאומי,SumusUnaGensFIDE,,כלומר:"אנחנומשפחהאחת"–כברהחלאזבארץישראל.עםזאתלפניסגירתוהצליחהמועדוןליצורעודמאורעבעלערךפוליטימבחינת

הבין-לאומי. המועדון אליפות ישראל: בארץ ראשונה "רשמית" שחמט תחרות הציונות:המנצחהיהאותושאולגורדון,שערךאתמדורהשחמטב"חדשותהארץ",עםלומארשני

וד"רטאוברופרץקורנפלד)דגן(במקומותשלישי-רביעימשותפים)"השחמט",1923,עמ'

.)22-20

שחמט כפעולה ציונית של "היישוב החדש", משנות העשרים ועד למכביות הראשונות

עדשנותהעשריםהייתהלמנדטהבריטיהשפעהרבהמאודעלהתפתחותהשחמטבארץ

ישראל.לאמדורהשחמטב"חדשותהארץהקדושה"ולאמועדוןהשחמטהבין-לאומיהיו

היהודימהיזמה ביישוב הרוויחהשחמט היותר לכל יהודית. או ציונית יזמה של תוצאה

הבריטית,ומהציונותשלגורדוןבחפשואחרמינוחיםעבריים.אךבתחילתשנותהעשרים

השתנההמצב:נוסדומועדוןהשחמטהיהודיהראשון,מגזיןהשחמטהעבריהראשון)לעומתמדורבעיתוןכללי(ועוד–והפעםבאופןמכווןוגלויכחלקמאג'נדהפוליטיתציונית.

ישראל בארץ השחמט את שדחפו שחקנים/פעילים שני במיוחד התבלטו תקופה באותה

משחקים לפי לשפוט )אם המשחק שרמת פי על אף וציבורית ארגונית מבחינה קדימה

השלושים בשנות העלייה לגלי עד כזו ונשארה למדי, נמוכה הייתה עדיין שפורסמו(

והארבעים:משה"מנדל"מרמורושבתל-אביבואריהליבמוהילברבירושלים.חשיבותםלאנבעהמהיותםשחקניםדווקא–אףעלפישעדשנותהשלושיםהםהיואלופיהמועדוניםשלהםושחקניםחזקים,לפחותיחסית–אלאאבותהשחמטכפרויקטציונימאורגןבארץ.



–מועדוןלסקר בג'באיירתרפ"ב)1.5.1922(נוסדבירושליםמועדוןיהודי-ציונילשחמט–"עלשםגדולשחקניהשחמט,עמנואללסקרהיהודי",ולסקרנבחרל"נשיאכבוד"שללמועדון ב-1945 שמו את שינה אגב, המועדון, .)22-20 עמ' ,1923 )"השחמט", המועדוןלבין בינו לבלבל ואין רובינשטיין(, עקיבא אחר, ידוע יהודי שחקן )ע"ש "רובינשטיין"

מועדוןלסקר,שנוסדלאחרמכןבתל-אביב)מוהילבר,1957,עמ'235-233(.

הנהלת מועדון לסקר, תרפ"ד

יושבים מימין לשמאל: א' ראילסון, י' מיכלין, א' דיסקין

עומדים: ח' יפת, א' מוהילבר )מוהילבר, 1957, עמ' 233(

במועדוןזה,כפישאומרמוהילבר,אורגנובפעםהראשונהמאורעותשחמטאיםהמקובלים

בעולםאךבארץישראללאנראועדאז.הואנזכר:המועד בחול בזק. ]ו[משחקי סימולטניים... משחקים דו-קרבות, תחרויות, "נערכו

העירוניות התחרויות ת"א. – ירושלים הראשונה התחרות בו נערכה )1922( תרפ"ב

המסודרות הראשונות, בעלות רמה ניכרת, נערכו ב-1923 וב-1924 )ונסתיימו בניצחונו

של כותב הטורים האלה(. אמנם לא היו לו, למועדון, באותו זמן, שעונים שחמטיים. מה

עשו... התגברו על מכשול זה באמצעות שעוני כיס רגילים! ... בשנות 1923-1924 עשה

וארבע – הוא כתב-העת השחמטי העברי הראשון – לפרסם כתב-עת ניסיון המועדון

חוברות של "השחמט" )בעריכתו של כותב הטורים האלה( ראו אור... באותן השנים ערך

המועדון גם מדור שחמטי שבועי קבוע ב"דאר היום" – העיתון הירושלמי היומי – מדור

ששימש מקור ידיעות לכל חובבי השחמט בארץ")מוהילבר,1957,עמ'234-233(.

איןספקשמוהילברצודקבאמרושהמדורב"דוארהיום"אכןהיההמוקדלמדורישחמט

כך על נוסף .ThePalestineNews-ה של פעילותו הפסקת מאז ישראל בארץ בעברית–המשחקהראשוןששוחקבארץישראל זכההמדורל"פעםהראשונהלאחר2000שנה"

שהתפרסםאיפעםבעיתוןאומגזין.



משחק השחמט הראשון בארץ ישראל שהתפרסם

"דואר היום", 13.8.22

מעיוןבמהלכיהמשחקנראהשרמתהמשחקאיננהגבוההבמיוחד,אםכיהמשחקמעניין.

לפיניתוחנו)ובסיועתוכנתשחמט(,המסעה-24שלהשחורהואשגיאהגסה,המאפשרת

ללבןלשחק 25.ה6)!( ולנצח–אךהלבןהחמיץאתההזדמנות.חשובהיותרלצרכינושיטתהסימוןשלמהלכיהמשחק.המשחקמתוארבשיטה"האלגבריתהארוכה",שלפיההערוגות

h)משמאללימין(ושורה1עד8)כאשר1היאהשורה aעד מסומנותבמיקומןעלטורהראשונהשלכליהלבןבתחילתהמשחק,ו-8האחרונה,ובהנמצאיםכליהשחור(.כלמהלך

)שלשחוראולבן(מתוארעלידיסימןשלסוגהכלישנע)אוללאסימוןבמקרהשלחייל(,

הערוגהשממנההואיצאוהערוגהשאליההגיע.



סימון אלגברי. הכלים השחורים עומדים על שורה 7 )החיילים( ו-8 )הכלים האחרים(.

משמאל לימין בשורה העליונה, מס' 8: הסימון הבין-לאומי לצריח, פרש, רץ, מלכה,

מלך, רץ, פרש וצריח

מימין מסומנים המהלכים כול, ראשית עברי. לסימון ניסיון כאן יש שכבר לב לשים יש

לשמאל,ולאכמובאנגלית,משמאללימין.שנית,אמנםהערוגותעדייןמסומנותבאותיות

לועזיות)בתוספתהסימניםהבין-לאומיים:"X"לשח,":"ללקיחתכלייריב,"!"למסעחזקו-"?"למסעחלש(,אךסימונישמותהכליםכברבעברית:"ר"לרץ,"צ"לצריח,"פ"לפרש)ה"סוס"שלכליהשחמט(,"מ"למלךו"ג"לגבירה,כלומרהמלכה.למשל,המסעה-25של

,g4עללבןכלילקחg8הערוגהעלשעמדשחורשצריחמשמעותו!g8:g4Xצהשחור,נתןשחלמלךהלבן,ושזהו)בעיניכותבההערותלמשחק,ד"רמוהילבר(מסעחזק.ברור

שהסיבהלתרגוםשמותהכליםבעבריתאיננהחשששלהעורךשמאהקוראיםלאיבינואת

סימוניהכליםבאנגלית,שהריאזלאהיהטורחלרשוםאתשמותהערוגותבאנגליתאלא

רצון,כמוהמעברלכתיבהמימיןלשמאל,ל"עברות"הסימוןהשחמטאי.

מדועאפואלא"עוברתו"גםשמותהטורים–טורaלטורא,טורbלטורב,וכו'–כמושמקובלהיוםבכתיבשחמטאיבעברית)המסעיםהראשוניםהיונכתביםהיום1.ה-2ה4

ה-7ה5(?הסיבההיאשהעורכיםעודלאהחליטוכיצד"לעברת"אתסימניהטורים.הרעיון

הטבעי–a=א,b=בוכו'–לאהיהמספיק"עברי",משוםשבמקרהזהטוראיהיהולכןה"עברית"שלסימניהטוריםתיכתבמשמאל ביותר, הימני ח וטור ביותר השמאלי

לימין,ולאמימיןלשמאל...

כדאילהשוותאתה"שעטנז"הזהלמשחקבסימוןעברי"טהור"אשרבוהשתמש"דואר

היום"כמהחודשיםלאחרמכן:



דואר היום, 23.4.1923

ראשיתכל,הסימוןעברמסימוןאלגבריארוך–שבומצוינותגםנקודתהמוצאשלכליאוחיילוגםנקודתההגעהשלו–לסימוןהאלגבריהקצר,והנפוץיותר,שבומצוינתרקהערוגה"X"-וללקיחה":"כמולועזיבין-לאומיסימוןבמקוםשנית,המסע.בסוףהגיעהואשאליהלציוןשח,מסעיםמיוחדיםאלומתואריםבמיליםעבריות.שלישית,והחשובביותר,סימון

ב טור האנגלי(, בסימון h )טור ביותר הימני הטור הוא א טור – "עברי" הוא הטוריםלשמאלווכו',כלומרמימיןלשמאלכמובכתיבהעברית,ההפךמהמקובלבסימוןהלועזי.

2.פג3למשלמשמעותו:מהלךהפרשמהערוגהב1)שםהואנמצאלפניכן(לערוגהג3,אומg1לf3בסימוןהלועזי.איןספקש"עברות"הסימוןהיהחשובלמוהילבריותרמהנוחות.דומה הוא – רב לבלבול גרם שהוא משום התקבל לא לטורים העברי הסימון ואכן,להתעקשותעלכתיבתהשנה1984ב"עברית"מימיןלשמאל:4891–ונזנחעלידימוהילברעצמועדמהרה,לטובתסימוןהטוריםבאותיותאעדחמשמאללימין,המקובלתעדהיום.

אךאנורואיםשובאתהמאמץהציונילכתובשחמטבעברית,כוללסימוניהמהלכיםעצמם.

עוד"בפעםהראשונהאחרי2000שנה"הואפרסום–בעריכתאותומוהילבר–שלמגזיןספורות פעמים יצא הוא שנים באותן אחרים שחמט מגזיני כמו ישראל. בארץ שחמט

פעילותו את הפסיק לארץ, ובחוץ ישראל בארץ שחמט לחובבי ירחון "השחמט", בלבד.

לאחרשפרסםשלושחוברות)גיליון2-1בספטמבר1923,3ביוני1924ומס'4בספטמבר

ישראל בארץ ששוחקו משחקים כמה המגזין פרסם הקצרים חייו בימי זאת עם .)1924

בארץ שחוברו הראשונות השחמט בעיות את ופרסם במועדון, יהודים שחקנים ידי על

לראשונה פורסמו ואשר העשרים שנות בתחילת מוהילבר ידי על שחוברו בעיות ישראל:)"השחמט",מס' מכן לאחר שנתיים שוב הדפיס ו"השחמט" ,Egyptian Post-ב ב-19212-1;פשר,1964(.1משחקיםובעיותאלואינםטוביםבמיוחד)ניתוחשלגינדיופשר1964(אך



חשיבותםבעצםפרסומם.כמוכןהמגזיןמכילמאמרשבותמונותשלמשחקה"שחהחי",

שבושחקניםמזיזיםאתכליהשחמטעללוחהמסומןעלכרדשאאומגרשאחר,הראשון

בארץישראל)"השחמט",4,עמ'62-61(.אתהמשחקארגןאריהפפוממועדוןלסקרבחוללסקר, מועדון חברי היו והשחקנים הכרם, בבית רב" "קהל בנוכחות 1924 פסח המועד

שעטותלבושותשנתפרובמיוחדלאירועעלידיבוגרות"בצלאל"במסגרת"חגיגותהפסח

הלאומיות".כרגילהודגשוהאספקטהלאומיותרומתהמועדוןלפרויקטהציוני.כמהשנים

מאוחריותר–1927–היהמשחקחינוסף,הפעםבחיפה,וגםהואהדגישאתהרעיוןשליהודים, מורדים לעומת כרומאים לבושים היו הצדדים שני זה במשחק ישראל: תקומתוהיהודיםניצחו)"דבר",26.8.27(.סבירלהניחשבשניהמקריםלאחושבומהלכיהמשחק

במקוםעלידיהשחקניםש"שיחקו"זהנגדזה,אלאכמושנהוגברובהמקריםב"שחמט

זו מסיבה הצופים. להנאת מראש נבחר בעבר ששוחק במיוחד יפה או ידוע משחק חי",

לאהיומארגניהמשחקבחיפהצריכיםלחשוששמאינצחוהרומאים,אושהמשחקייגמר

בתיקו.

ידועים יהודים בעיות ממחברי או משחקנים שהתקבלו תרומות המגזין פרסם כן כמו

AmBaumder ספרו את – טרטקובר וסביאלי ברכה, מכתב שלח מיזס יעקב מחו"ל.Schacherkenntins)"השחמט",3,עמ'46(.בעייתשחמטמעניינתבמיוחדחוברהעלידי)Speiser(לרגל"תחייתחייהשחמטבא"י")"השחמט",3,עמ'71( הפולני-יהודישפייזרבמשחקשבוהיוהכליםמסודריםבצורתמגןדוד,והייתהתרומתושלעקיבארובינשטיין,

אחדהשחמטאיםהיהודיםהחזקיםבעולם,שתרםמאמרשלם–"עלדברהתחלתהפרטיה")כלומר,עלפתיחתהמשחק;"השחמט",3,עמ'34(.זהוהמאמרהראשוןשכתבאמןברמה

)רובינשטייןלמדעבריתבילדותו ועודבעברית עולמיתבמיוחדלמגזיןשחבארץישראל,

ב"חדר"המזרח-אירופי;צ'רניאק,1963,57(.

הציוני: בפרויקט דווקא השחמטאית ה"גלותיות" את לשלב הניסיון את רואים כאן גםלארקהמגזיןמדגישאתפעילותםהציוניתשלאנשיהשחמטבארץורואהבעצםהוצאת

מגזיןשחמטתרומהלציונות,גםהיהודיםבגולהמברכיםאת"השחמט"עלשהואמהווה

"תחייה"לאומיתבארץישראל.יתרעלכן:דווקאה"גלותיות"שלהשחמט,המשחקהיהודי,נוצלהעלידימוהילברושחקניהמועדוניםבארץכדילפרסםאתעצםקיומושלהשחמט

בארץישראלואתרמתובגרמולכךששחקניםיהודיםחזקיםבגולהיבואולבקרבארץאו

יכתבוטובותעלהשחמטבארץישראלבמגזינישחמטבין-לאומיים.מוהילבראומרבגאווה

ושהודות ישראלי", דגלהשחמטבארץ בגאוןאת "נושאים 29.6.23(שהם היום", )"דואר

למועדוןלסקר"יצאמוניטין"לשחמטבארץישראל"בכמהעיתוניםאירופאיםחשובים",

מהשגרםלכךש"עינירביםמחובביהשחמטהיהודיםבגולהנישאותאלינו".

זר"הבא "נטע מוהילבראוליהגזים,אבלהרעיוןהמרכזיהיהלאלראותבשחמטבארץ

ברמתו נופל איננו לפחות או בגולה, להערצה הראוי ארץ-ישראלי פיתוח אלא הגלות מן

דגל את הנושא חלוץ חיל הוא ישראל בארץ השחמט כן, על יתר בחו"ל. מהמקובל

השחמטאיםהיהודיםבעולם.כלומר,היחסלשחמטהואכמויחסהשלהציונותליהדות

העולם:היישובבארץישראלאיננומחריםאתיהדותהעולםאומתכחשלה–להפך,אבלזהוהטוןהשולטבספרותהשחמט כנושאהדגלהלאומי. דורשלעצמומעמדבכורה הוא



בארץישראלובמדינתישראלעדשנותהשישים.

באופןפרדוקסליאפואדווקאהעובדהשהשחמטהיהפופולריבקרביהודיםבגולהאפשרה

לשחמטאיםבארץישראלובמדינתישראללהצדיקאתמעמדםכציונים–כ"שליחים"אואפילו"מנהיגים"שלשחמטאיהעםהיהודיבעולם–בשלהימצאותםבארץ.דברזהלארבה יהודית השתתפות כידוע הייתה לא שבהם כדורגל, כגון ספורט בענפי אפשרי היה

בתחוםבחו"ל,ולכןאיאפשרהיהלראותבכדוגלניםבארץישראלאובמדינתישראל"חיל

דוגמה רק אלא – כאלה היו לא שכמעט משום – בגולה יהודים כדורגלנים של חלוץ"ל"נורמליזציה"שלהחייםהיהודייםבארץישראלבאופןכללי.הפרדוקסהשחמטאיבארץ

ישראל–כיצדלהפוךשחמטמגלותילציונימבלילוותרעליו–לאהיהשונהמהפרדוקסשלהציונות,אולפחותשלהציונותהדתית:כיצדלהפוךאתהיהדותלציוניתמבלילוותרעליהכאשרהיהדותהתפתחהבמשךאלפישנהדווקאבגלות?ציוניםרביםויתרועלכל

שראו משום שחמט לשחק הפסיקו גם שרבים ספק ואין כידוע, יהדותם של דתי ביטוי

,)11 עמ' ,15.3.1910( ב-1910 כבר הציוני הצעיר הפועל עיתון שטוען כפי "גלותי", בו

כוחות "חסרים תקווה בפתח שהפועלים תקווה" מפתח ב"מכתב מתלונן הוא כאשר

כגוןדיבורביידיש גלותיות ולכןמנצליםאתמועדוןהפועליםלפעילויות אינטליגנטיים",

)"ז'רגון"(,שתייתתה,ומשחקישחמט.אךהדרךלשילובביןהגלותיותשלהשחמטלציונות

כברהייתהברורה.

מלבדמוהילבר,השחקןהחשובביותרבאותהתקופהועדלאמצעשנותהשלושיםהיהמשה

"מנדל"מרמורושמתלאביב,אשרמתוארבספרו"שחמט:ספרעזרללימודהמשחק")ללאהפנימית(. )הכריכה ישראל" בארץ התנופההשחמטאית כ"מחולל )1930 בערך שנה, ציון

דברזההואאולימוגזםקצת–הואניסהלפרסםמגזיןשחמט,אבלהניסיון)1932(נכשלוהגיליוןהראשוןהיהגםהאחרון–אבלאיןספקשמשנותהשלושיםהואהיהאחדהכוחותרבים( נגד )אחד סימולטניים משחקים קיום בארץ: השחמט בפיתוח ביותר החשוביםבשנות הלאה. וכן לטירונים שחמט לימוד חשובים, שחמט אנשי ביקורי ארגון מרובים,

סימולטניים משחקים על כתבות שבוע, מדי כמעט בקביעות, ב"דבר" הופיעו השלושים

שמרמורושערך.גםכאןה"תנופהבארץישראל"הייתהבמפורשאידאולוגית)ריאיוןעםילדיושלמרמורוש,2009(.

אשר מדור מ-1930, החל ב"דבר" השחמט מדור עריכת הוא מרמורוש של פועלו עיקר

יומוהאחרוןשלהעיתון.מרמורוששיחקשחמטעםעבדאללהמעברהירדן, התקייםעד

אשרשלחאתהרולסרויסהפרטיתשלולהביאאתמרמורושאליולרבתעמון.כפישאמר

לאוריצחור)"דבר",13.12.62(,הואנזכרשהאמיר)חובבשחמטנלהב(כעסכאשרמרמורוש

הפסידבכוונהמשחקאחד,ובמכתבאישי)מהאוסףשלרותדוראל,בתושלמרמורוש(הוא

מזכירביןהשארשהואשיחק–וניצח–אתאנשיהחצרשלהמלךלארקבשחמטרגיל)ריאיון זה לשחק.מאורע נהגו עוד הערביתשלשחמט(,שהם )הצורה גםבשטרנג' אלא

עםש'סמילטינר,2007;"דוארהיום",28.3.28(עוררסנסציהבארץישראל,והיהדוגמה

לשחמטכמקרבלבבותביןיהודיםלערבים:עבדאללהנפרדמאורחובאמרו:"ביתיפתוח



לפניךתמיד".

מארץ יהודים עם עבדאללה של היחידה השחמטאית הפגישה זו הייתה שלא לציין יש

ישראלבנושאשחמט.פוןוייזל)"דוארהיום",18.7.27(–"לורנסאישערבהיהודי"–העירשליטים כמה לימד שעבדאללה טוען וכן ב-1924, עוד עבדאללה עם שיחק עצמו שהוא

ערביםאחריםשחמט)בגרסתוהערבית(,ובהםג'מלפחהמעזה,אשרלאחרמכן"התמנה

זמן בו בילה וייזל שפון )עסירשבתימן(,מקום בחצר-האידריסיםאשרבאססיר" לוזיר

רב.פחהלימדשםאתיורשהעצרואחריםשטרנג',וויזלשיחקאתם–כשהואנזהרמאודשלאלנצחאתיורשהעצר,אךבאותההזדמנותניצחאתפחה.יורשהעצרלאשםלבשויזל

והיה מישלימדאותואתהמשחק – לפחה ומידהחללתת גבר ביטחונו בכוונה, הפסידשחקןחזקהרבהיותר–עצותכיצדלשחק.פוןויזלסיפרשלאחרשעזבואתביתושליורשהעצרהעירפחהשאיןהוא,אואףאחדאחרמאנשיהחצר,מעזיםלדברעםיורשהעצרעל

שגיאותיובמשחק–שלאלדברעלשגיאותיובנושאיםחשוביםיותר.זוהסיבה,הוסיףפחהיכולתם וחוסר בעצב,שהנסיכיםהערביםאינםראוייםלהיותמושלים:ביטחונםהעצמיללמודאולקבלכלביקורתהםכמעט"שיגעון".פוןוייזלמוציאמכללזה–בשחמטלפחות–אתהשחקןהחזקביותרשבהם,עבדאללהמעברהירדן.כמובן,איננוטועניםשיכולתולקבלביקורתבשחמטהייתההסיבהשעבדאללהנודעכשליטמתוןוזהיר,אבלאוליאופיו

אוחינוכוהשונהגרםלולהיותביקורתייותרכלפיעצמוהןבשחמטוהןבפוליטיקה.פון

וייזלאמרכיהשחמטהואכליחשובביצירתהקשריםהחברתייםהטוביםשלועםשליטים

ערבים,והיהמבילוייהזמןהחשוביםשלהאצולההערביתבאותהתקופה.הואצייןשמה

שבעיקרהרשיםאתמארחיהםשלוושלמרמורושהואששניהםהצליחולשחקהיטבלארק

בגרסההאירופיתאלאגםבגרסההערביתשלהמשחק.

למרותהיעדרפעילותשחמטמקצועיתבאותהתקופהבארץישראלאירעובהאזשלושה

עקיבא של ביקורו אח"מים: ביקורי הוא שבהם והמפורסם הראשון חשובים. מאורעותמאי1931,שלסאלופלורב-1934,ושליעקבמיזסב-1936. – רובינשטייןבארץבאפרילהשחקניםהידועיםשיחקומשחקיםסימולטנייםרביםבארץ,ופלורשיחקגם"שחמטחי"

נגדמרמורוש.ב-1931אחדמהשחקניםבתל-אביבהיהח.נ.ביאליק,חובבשחמטנלהב.

השחמט להתפתחות הוכחה כעוד הארץ-ישראלית השחמט בעיתונות נזכר הדבר כמובן,

בארץ,להכרההבין-לאומיתבו,וזאתלצדהנרטיבהציונישנזכרלעיל.

אשרלמונחיהשחמטכברנעשובעבר)כפישראינו(ניסיונותלמצואמינוחעבריכמולמשל

מכן ולאחר הלאה, וכן היום", "דואר של השחמט במדור ב-1918, גורדון שאול ידי על

פורסמוגםמונחישחמטב"השחמט"שלמועדוןלסקרב-1924עלידיהעורךהלשונישל

העיתון,ק"יסילמן)"השחמט",שנה1,מס'2-1,תשרי– מרחשווןתרפ"ד(.אךהבעיהלאנפתרה:כפישראינו,מונחיםלועזיים)כמו"רמי"(עדייןהיובשימוש,והיהצריךלהחליטאיךלקרואלכלי–"סוס"או"פרש"?"צריח"או"טורה"?"מלכה")כמובאנגלית(או"גבירה""הצרחה" כגון מיוחדים מסעים של בשמות נגענו לא ועוד – הלאה וכן בצרפתית(? )כמו)עמדת"פט"למשל(אושמות רגלי",שמותטכנייםלסוגיםשוניםשלעמדות או"הכתרת



למצביםמיוחדיםהמופיעיםרקבבעיותשחמט)האםהשםהוא"מטלדעת"או"מטעצמי"

למונחselfmate?(וכו'.הנהלת"דבר"ביקשהעזרהמוועדהלשון–קודמהשלהאקדמיהללשוןהעברית–שכחלקמקידוםהציונותחשיבותבמציאתמונחיםעברייםבכלתחום,כוללשחמט.ועדהלשוןמינה

ועדהשכללהאתמרמורושואתח.נ.ביאליקועודאחרים.הוועדהפרסמהאתהחלטותיה

עד מלאה: הייתה ההצלחה ב-24.3.1932. ב"דבר" שחמט מונחי )!( כשישים של בעניינםניצחוןשל עוד זהו )כמעט(משמשיםבשחמטבארץכלהמונחיםשהציעההוועדה. היום

העבריתב"מלחמתהשפות".

המונחיםהצליחומשוםשהםהיופשרהמעשיתביןמונחיםבין-לאומייםלמונחיםעבריים.

כללית,הוועדהחיפשהמונחיםעברייםקליםלביטויאשרהיותרגוםמילולישלמונחים

אם אלא השחקנים את אז שימשו אשר גרמנית, בייחוד האירופיות, בשפות שחמטאיים

הייתהסיבהטובהלאלעשותזאת–סיבהשתגרוםגםלשחקניםלהשתמשבתרגוםהלא-ניסיוןלכפותמונחיםעבריים"טהורים"עלהשחמטאיםבארץישראל; מילולי.לאנעשה

היהחשובהרבהיותרלגרוםלאנשיםלהשתמשבמונחיםהעברייםגםאםהם"רק"תרגוםמילולי.

תרגוםמילוליאנורואיםבמיליםכמו"יריב"–השחקןמולך–"הכאה","כניעה","פתיחה","סיום"ועודועוד.לעומתן,"שח","מט"ו"פט"הםמונחיםשהגיעולשפותאירופיותמהפרסית

ומהערבית,שפותשמיות,אחיותיהשלהעברית–הםהושארוכשהיוולאתורגמו.כאשרהיוכמהאפשרויותלתרגוםמשפותאירופיותשונות,בחירתהשמותנעשתהבצורהששמרה

עלהיגיוןפנימיבמונחיםהעבריים.הדברניכרבייחודבשמותהכלים:השחמטהואבעיקרו–ה"רגלי")חייל()במקרהזה,תרגוםמילולימערביתדווקא(ולא משחקמלחמה,ומכאן)מ-knightבאנגלית(ולא"קפצן"כמובגרמנית )Bauer(,וה"פרש" "איכר"כמובגרמניתהשם את קיבלה ה"מלכה" המלחמתי. תפקידו את להדגיש כדי "סוס", או )Springer(האנגלישלהכלידווקאכדילהתאימהלמלך,אךהרץקיבלאתהשםהגרמני)Laufer(כדי)bishop(.לבסוף,כבחירהמעשית,המצאתמילים לאלקרואלכליבשםהנוצרי"הגמון"נשמע מילולי תרגום כאשר אמתי, צורך של במקרה רק וננקטה חסכנית היתה חדשות

מסורבלמאודבעברית,בתקווהשהמילההקצרהוהמצלצלתיותרתיקלט.למשל,הוצעה

middle- – )מלשון"אמצע"(במקוםהמונחהמסורבל"משחקאמצעי" המילה"מציעה"mittelspielgame,–לציוןהחלקהאמצעיבמשחק.



שנות השלושים: "הפלישה היקית" וצלו של היטלר; ספורט, מכביות, אליפויות ואולימפיאדות

לארץ מאירופה. חזקים יהודים שחקנים של בריחתם החלה לשלטון היטלר עליית עם

ישראלהגיעוכמהשחקניםחזקים,אשרבמידהרבההחליפואת"דורהמייסדים"משנות

העשרים.כמוכןנערכובשניםאלובפעםהראשונהאליפות,תחרויותבין-לאומיות,ונשלחו

משלחותלאירועבין-לאומי:אולימפיאדותהשחמטשל1935ו-1939.מעתהאפשרלטעוןשהשחמטבארץישראלהוכרבעולם.

– לפחות שבעה ומתוכם שחקנים, 16 השתתפו )1936( הראשונה ישראל ארץ באליפותצ'רניאק,פורת)אזפרדר(,בלאס,אנוך,מאכט)אלוףליטא(,בויטוםווייל–הגיעומאירופהכךשמוהילבר כל 1936(.הרמההכלליתעלתה )מוהילבר, ישראלבשנותהשלושים לארץ

ומרמורוש,ששניםמעטותלפניכןהיושניהשחקניםהחזקיםבארץ,לאהיוחזקיםמספיק

דיווחעליהבמדורוב"דבר" ומרמורוש אפילולהשתתף.מוהילברהיהממארגניהתחרות,

)צ'רניאק,1937(.איןספקשאליפותארץישראלבסוכות1936הייתהאליפות"אמיתית":משחקיםברמהגבוההביןשחקניםברמהבין-לאומית)אוקרובהלכך(.

שני – פורת ויוסף צ'רניאק משה היו במיוחד החשובים לעיל שהוזכרו השחקנים מתוך)!(,לצדאלוני.צ'רניאק "ענקי"השחמטאשרשלטובשחמטהישראליעדשנותהשישים

זכהבתחרותוהיהלאלוףהארץהראשוןבשחמט,ופורתהיהבמקוםהשני)במשותףעם

בלאס(.שניהם,אגב,זכולתואר"אמןבין-לאומי"מטעםפדרצייתהשחמטהבין-לאומית

כברב-1951,כאשרתוארזההוענקרשמיתלראשונה–אזהיובעולםפחותמ-200אמניםורבי-אמניםבין-לאומיים)כיוםישכמהאלפים(.

פורתהיהשחקןחזקעודבגרמניה)הפרטיםהמובאיםכאן,אםלאנאמראחרת,הםמפי

פשרופורתמשנת1989.פורתהיהקרובל"ילדפלא":הואקיבלתואראמןשלפדרצייתעוד בתיקו, סיים או וניצח – אז עד ביותר הצעיר – )1927( 18 בגיל הגרמנית השחמטפלור, כגון כוכביהשחמטהאירופיבאותהתקופה, עם כ-20,משחקיםקשים בן בהיותו

)פורת, מספר פורת כמובן. הכול, שינתה לשלטון היטלר עליית ועוד. בוגוליובוב זאמיש,

:)1983השחמט[ ]מועדון ב התחילה הממשלה... לראש מונה שהיטלר אחרי שבועות "כמה

שמועות היו סיבובים, כמה עוד נותרו כאשר העיר... אליפות על התחרות "מורפי"

ניגשתי האחרונים הסיבובים ובכל הימים, באחד למועדון לפלוש עלולים ...שנאצים

השפיע זה שמתח וייתכן בשלום. יעבור הסיבוב האם נפשי, מתח בהרגשת למשחק

לגמור כמו בהזדמנויות קודמות בראש פנים לא הצלחתי כל ועל על תוצאות משחקי,

הטבלה אלא רק במקום השני".

ימים אחדים לאחר סיומה פלשה באחד דבר, אך לא ארע לגמר התחרות עד "ואמנם

את הדיחו שנכחו, היהודים את גירשה המועדון, אל ס"א אנשי של פלוגה הערבים

שסברו היו נציונאל-סוציאליסטי". שחמט ל"מועדון המועדון את והפכו ההנהלה



בראש עומד אני הייתי לו יותר, מוקדם המועדון אל פולשים אולי היו שהנאצים

הטבלה!"

פורתעלהלארץישראלב-1935)אחרישנתהכשרהכחקלאיבריגה(,וכבראזהטביעאת

חותמובשחמטהארץ-ישראלי:הואהשתתףבהצלחהבמכביהשל1935ובמשלחתשלארץישראללאולימפיאדתהשחמטבאותהשנה)ר'להלן(.משהצ'רניאקהגיעלארץב-1934,

ובאולימפיאדה 1935 של במכביה והשתתף ירושלים באליפות הגיעו עם מיד כמעט זכה

של החיה" "הרוח היו ומוהילבר, מרמורוש ועמו צ'רניאק, בוורשה. שנה באותה שנערכה

ארגוןהשחמטבארץישראל:צ'רניאקלארקשיחקאלאגםהוציאלאורמגזיןשחמט)שלאשרדזמןרב(,היהפעילבלימודשחמטועוד)ר'להלן(.

השחמטבארץישראללארק"ייבא"שחקניםמחו"לאלאהחלגם"לייצא"שחמט.באליפות

.)12.4.1935 )"דבר", השני המקום את חלקו ואנוך ופורת בלאס, זכה 1935 של המכביה

במובןמסויםהמכביותהיואכזבה:אףעלפיששחקנישחמטיהודיםאינםחסריםבעולם,וחלקםהיובצמרתהעולמית,הםלאהגיעוכנציגימדינותיהםל"אולימפיאדההיהודית"

ברובם היו ב-1935 לשחק הגיעו שכן מחו"ל היהודים השחקנים הבטחותיהם. למרות

מ"הליגההשנייה";אילכךצמרתהשחמטהארץ-ישראליתהייתההדומיננטיותבתחרויות

אלה.זהומצבאירוניכשמביניםבדיעבדשהשתתפותבמכביהבארץישראלהייתהעשויה

להיות"פתחמילוט"ליהודיםמאירופהבאותהתקופה.עדכמהשאפשרלוודא,רקהאמן

בשחמט אוסטריה כנציג ב-1935 הגיע הוא ההזדמנות: את ניצל בויטום האוסטרי-יהודיב-1936 ישראל ארץ באליפות מהשתתפותו לראות שאפשר כפי בארץ, והשתקע למכביה

)צ'רניאק,1979עמ'7;מוהילבר,1936(.עםזאתישלצייןשנישחקניםמסתורייםב-1935–האחיםזילברשץמלוקסמבורג–שלאהיוידועיםכללכשחקנים.שלאכמושארהשחקנים,הםהפסידואתכלמשחקיהםוצברובסךהכולנקודהאחת–זושבמפגשביניהם.ייתכןשאחיםאלוראובמכביהפתחמילוטמאירופההנאציתונשארובארץ)עםזאתייתכןשהם

אז מנתה אשר בלוקסמבורג, היהודית בקהילה ביותר החזקים השחקנים שני היו פשוט

כ-1,000אישבסה"כ(.

התחרות הייתה היא כול ראשית אלה: בשל חשיבות נודעה 1935 של למכביה זאת עםהבין-לאומיתהראשונהבהיסטוריהשלהשחמטבארץישראל;שנית,היאשימשה"טבילת

הבין- בשחמט ארץ-ישראלית נבחרת של הראשונה ההופעה לקראת כושר ומבחן אש"

שחקני .1935 וארשה, באולימפיאדת )Palestine( ישראל ארץ נבחרת הופעת – לאומיהנבחרת)פורת,אנוך,דובקין,וינץוצ'רניאק(נבחרומקרבאלוששיחקובמכביהב-1935,

לבדמבלאס,אלוףהמכביה,אשרנחשבלמהגרלאחוקיבעיניהשלטונותהבריטיים,ולכן

1936(.הנבחרת 8-7;מוהילבר, 1979עמ' )צ'רניאק, ישראל לעזובאתארץ יכול היה לאעברהאת"טבילתהאש"בהצלחה–מקום15מתוך20והישגקבוצתישל42%:דברחסרתקדיםלהופעהראשונהשלנבחרת.ישלצייןשהופעהנדירהזושלנבחרתישראלהייתה

לתעמולהלשחמטהציוניותרמהלעידודו:עיתונאיבמשרהמלאהנשלחללוותאתהנבחרת–לאאחרמאשרמרמורוש–אשרדיווחבהרחבהעלהישגיהנבחרתבעיתונו"דבר"בזמן



הציונית החשיבות הדגשת ותוך תצלומים, ובליווי הראשון בעמוד קרובות לעתים אמת,

נגד –"אחד זומשחקיםסימולטניים שלהמאורע.אגב,בנוסףהואגםשיחקבהזדמנות"דבר", למשל )ראה לפרסוםהשחמטהארץ-ישראלישם להוסיף כדי באירופה, – רבים"

.)20.9.1935

טובי הפליגו שבה ה"פריאפוליס", איירס. בבואנוס השחמט אולימפיאדת נערכה ב-1939

בה שהיו יהודים של הרב המספר בשל בייחוד – זכתה לאולימפיאדה, העולם שחמטאירבות ומדינות בעיצומה, הייתה כשהאולימפיאדה פרצה המלחמה נח". "תיבת לכינוי –ישראל ארץ נבחרת עם לשחק רצו הגרמנים דווקא אירונית, גרמניה. עם לשחק סירבו

בטענהשאיןמלחמהביניהן!)הסיבההאמתיתהייתהשמפגשביןקבוצותשלאשיחקוזו

יותרמול וגרמניהיכלהלצפותלתוצאהטובה זומסיבותפוליטיותהולידתיקו2:2, נגדארץישראל;צ'רניאק,1979עמ'15-14(.צ'רניאק–מארגןהנבחרתשל1939–עמדמולדילמהמוסריתקשה:שחקניםאירופיםיהודים,ובהםהשחמטאיהוותיקרודולףשפילמןלמשלחת לצרפם בבקשה הארץ-ישראלי השחמט איגוד אל פנו קליין, הווינאי והשחקן

לאולימפיאדה,וכךיוכלולהימלטמאירופה.אךצ'רניאקנאלץלסרבלהם)שניהםנמלטו

בסופושלדברבדרכיםאחרות;"64משבצות",אפריל1956,עמ'51(.האולימפיאדהגרמה

ל"בריחתמוחות":צ'רניאקלמשלנשארבדרום-אמריקהוחזרלארץרקבשנותהחמישים,אחרישפיתחשםקריירתשחמטנאה,ואחרים)וינץ,למשל(לאחזרוכלל.

בדרך עברה, לא לנשים העולם אלופת מאוד: "גברי" משחק השחמט היה לאחרונה עדכלל,אתהמקוםה-100בדירוגהעולמי.מצבזההולךומשתנה:האחיותפולגר)היהודיות(משחקותברמהגבוההמאוד)יהודיתפולגרהייתהזמןרבבעשירייההפותחתהעולמית(,

ושחקניותחזקותרבותהתגלובעשוראושנייםהאחרונים.אךגםלפניכןהיושחקניות

חזקות.בארץישראלהייתהבשנותהשלושיםנציגהשזכתהבמקוםהשישי-שביעיהמשותף

אז ששהתה ,)Karff( קארף ריי מונה ייצגה ב-1937 )!( לנשים בשחמט העולם באליפותהמהפכה לאחר נמלטה ממנה )אשר מרוסיה הברית לארצות מעבר" כ"תחנת בתל-אביב

לארצות מעברה לפני בסטוקהולם לנשים העולם באליפות ישראל ארץ את ,)1917 של

הבריתב-1938)"דבר",20.8.1937(1מאוחריותרהייתהידועהכ"מלכתהשחמטשלארצות

בגלל –אולי פעמים.למרבההפלא לנשיםשבע וזכתהבאליפותארצותהברית הברית",זלזולכלליבשחמטהנשים,אובכללבשלחוסרהתעניינותהבציונות–הופעהזושלקארף

כמעטשלאנוצלהלצורכיתעמולהציונית.



שנות הארבעים והחמישים: התבססות

ישראל,מטבעהדברים, בזמןמלחמתהעולםהשנייההייתההפעילותהשחמטאיתבארץ

פעילותשחמטאית.ברמה הייתה לבדמאליפויותמקומיותכמעטשלא מצומצמתמאוד.

הלאומיתאליפויותארץישראללאהתקיימובין1940ל-1945,וצ'רניאקעדייןהיהבדרום-

אמריקה)עד1950(.אךלאחרהמלחמהוהקמתהמדינההחלהשחמטהישראליסוףסוף

להתפתחעםנבחרותלאומיותרשמיות,איגודרשמיוכןהלאה.

בשנותהארבעיםהגיעולארץשנישחקניםחזקיםבמיוחד:אלוני)ב-1943,כעריקמצבאפוליןהחופשית;קנדלשיין,1987,עמ'13(ואורן)שמוהמקורי:חבויניק(ב-1949)אגב,אורןופורתנפגשועלהלוחכברבאולימפיאדתהשחמטשל1928–אורןייצגאתפוליןופורתאתגרמניה(.אורןהיה,לטענתרבים,השחקןה"מושלם"שלישראלבאותהתקופה,ללאכל

חולשות,אךבשלעבודתו)הואהיהמורהבגימנסיההרצליה(וחוסרנכונותולהכירבשחמט

כמשהושהואיותרמתחביב,הואזכהבאליפותישראלרקפעםאחתב-1951)קנדלשיין,

1989,עמ'15-11;ראיונותעםשמעוןכגןואחרים(.אלוני,לעומתו,היהאחדמ"השלישייה"השישים, שנות עד איתן שלטון הישראלי בשחמט שלטה אשר – ופורת צ'רניאק לצד –השתתפהבכלהאולימפיאדות)עם"שחקניחיזוק"משתניםכגוןקניאזר,סמילטינר,דובקין

ואחרים(,זכתהבכלאליפויותהארץועוד.

מצליח היהודי" "הגניוס שבהם מהתחומים אחד – ציוני לעניין נחשב השחמט כאמור,"בפעםהראשונהאחרי2000שנה"להצטייןבשחמטללאעזרתהגויים.לאליפותישראל

הראשונהבשחמט)1951(הגיעבן-גוריון)חובבשחמטנלהבאםכישחקןחלש(לתתאת

הפרסלאורןודאגלסיקורמרביבעיתונותואפילולסיקוריומיברדיו.מבחינתושלאורן,

הפליטהיהודי,קבלתהפרסכאלוףהראשוןשלמדינתהיהודיםמידיראשממשלתהמדינה

היהודיתהיהמאורעמרגשביותר)צ'רניאק,1989,עמ'21-16(.

דוד בן-גוריון )מימין( מקשיב לדבריו של אורן )עומד( בטקס סיום אליפות ישראל

הראשונה, 1951

משמאל דוד רמז, שר החינוך; במרכז דוד גרינגרד, מנהל התחרות

)קנדלשיין, 1989(



האיגוד רשמית נוסד ב-1949 מובנים. שלבים בכמה נעשתה בארץ השחמט התבססות

הישראלילשחמט,אשרירשאתהאיגודהארץישראלי.כמוכןנוסדבאותהתקופהאיגוד

בעצמו )שנוסד ישראל בארץ הפרובלמיסטים איגוד של יורשו – הישראלי הפרובלמאיםב-1945;פשר1964,עמ'19(.הוחלבארגוןתחרויותקבועות:אליפותישראלהפכהלהיות)מ- בכתב )מ-1957(, לנשים )מ-1951(, לנוער אליפויות מ-1951(; שנתיים, )כל קבועה

המדור בסדירות. היומיים העיתונים ברוב מקומם את תפסו שחמט מדורי וכולי. )1960

–התמקדבפרובלמיסטיקה.ה-Palestine Post)אח"כ –החלמ-1945 של"עלהמשמר"השחמט את הפך ובכך מ-1948, החל באנגלית שחמט מדור הכיל )Jerusalem Post

הישראלילנגישגםבחו"ל.משחקיהליגהנפתחורשמיתב-1954.

)הלסינקי( 1952 של השחמט באולימפיאדת הגיעה ישראל לבוא: איחרו לא התוצאותהשביעי למקום )אמסטרדם( וב-1954 ב(, בגמר שני )מקום המכובד האחד-עשר למקום

העולמי, בשחמט הנצחית האלופה המועצות, ברית נבחרת עם 2:2 תיקו כולל – בעולםקוטוב את וניצח חייו" "משחק את שיחק אלוני מאוד. החזקה הונגריה על 3:1 וניצחוןבזכות .)2011 סופר, ;32-33 ,25 ,1979 )צ'רניאק בעולם החזקים השחקנים אחד הרוסי,

כבר )מוסקבה( 1956 לאולימפיאדת למשל ממלכתית, תמיכה השחמט קיבל זו תוצאה

לאחר רק משלחת שליחת התאפשרה אז ב-1952 האולימפיאדה לעומת "תקציב", היה

שאורןששיחקבסדרתמשחקיםסימולטנייםמתישיםבארץ,והכנסותיההיוקודשלמימון

הנסיעה)סופר,2011(.התמיכההכלכליתניתנהלארקלנסיעהלאולימפיאדהב-1956אלא

גםל"תחרותהעשור"של1958,התחרותהבין-לאומיתהראשונהלשחמטשנערכהבישראל

)אתרהאיגודהישראלילשחמט,2012(.

לפני ואחרי: פותרי ומחברי בעיות בארץ ישראל עברו מעלון בכתב יד )!(

ומכונת כתיבה המופץ ב"סטנסיל" )שמאל, 1946( לעלון מודפס )ימין(

הביטאון אוחד מאוחר יותר עם "64 משבצות" של צ'רניאק, כמדור קבוע,

ולאחר מכן ב"שחמט" )1962(. ר' פשר )1964( עמ' 55



כאמור,המאורעהשחמטאיהחשובביותרשנערךבארץבאותהתקופההיההתחרותהבין-

יהודי; )הלא סזאבו לפני הברית( )ארצות רשבסקי זכה שבה ,1958 ב הראשונה לאומית

הונגריה(.התחרותזכתהלענייןעצום,ותמונותהמשתתפיםותוצאותהמשחקיםפורסמוכל

יוםבעמודיםהראשוניםבעיתונות.השחקניםהזריםסיירובארץושיחקוהרבהמשחקים

שחמט, על תשדירים סדרת ישראל" ב"קול ששודרה תקופה הייתה אפילו סימולטניים.

בהנחייתשאולהוןולאחריומשהצ'רניאק)היהלפניכןמדורב"קולירושלים"(.ראהאת

לוחשידוריהרדיוב-1948)למשל,"דברהשבוע",29.10.1948(.

בעיתון "על המשמר" מה-19 באוקטובר 1958,

"עמיר סיים בתיקו עם האמן הבין-לאומי גרבן" בתחרות הבין-לאומית של 1958

באותו עמוד התפרסמו גם כתבות אלה:

הרוסים צילמו את הצד הרחוק של הירח, ונאשמי טבח כפר קאסם יועמדו לדין

חשובות: אך פחות ידועות התפתחויות שלוש עוד חלו והחמישים הארבעים בשנות

–"64משבצות"בעריכת לראשונההופיעמגזיןשחמטשהאריךימיםיחסית)כשנתיים!(צ'רניאק–אשריצאלאורבזמןחייוהקצריםבאופןסדיר)57-56(;השחמטהחללהתפתחולרוחבה לאורכה הארץ את סרק )אשר צ'רניאק של בעידודו הגדולות: לערים מחוץבשחקומשחקיםסימולטניים,בנשאוהרצאותוכו',כפישעשהמרמורושבשנותהשלושים(

התפתחהשחמטבספר,ובייחודבקיבוצים;אליפותההתיישבותהעובדתנערכהמאזשנות



החמישיםבקביעות,ו"64משבצות"וכמובן"עלהמשמר"הקדישומקוםנרחבלדיווחעל

תחרויותשחמטבקיבוצים)למשל"עלהמשמר",4.4.52כדוגמהטיפוסיתהמכילהגםבעיה

וגםמשחקמהקיבוצים,אוהמדורהקבוע"בהתיישבותהעובדת"ב-"64משבצות"(.

שכבר מתכנית חלק אלא מקרית הייתה לא הספר ביישובי השחמט של זו התפתחות

מרמורושומוהילבריזמובשנותהעשריםוהשלושים.הייתהתמיכהשליחידים"משוגעים

סימולטניים. משחקים משחק ולרוחבה לאורכה ישראל ארץ את חצה מרמורוש לדבר":צ'רניאקעשהזאתשניםלאחרמכן,וזאתמתוךהרצוןהציונילעזורלפיתוחהספר,ובמקרה

זהבאמצעותעידודרמתהשחמטביישוביםמרוחקים.בנוסף,ומהשחשוביותר,מועדוני

ובערים בקיבוצים בספר, דווקא והשלושים העשרים משנות החל נפתחו רבים שחמט

קטנות,ולארקבעריםהגדולות.עםייסודארגוןהשחמטהישראליב-1949כברהיוחברים

בויותרמ-20מועדונים)כיוםישכ-100;אתרהאיגודהישראלילשחמט,2012(.

פעם שמדי מראה העשרים בשנות שחמט במדורי פרסומים בחינת הדבר? קרה כיצד

נוסד תקוה: "פתח היום: חיוך יעוררו חלקם חדשים. שחמט מועדוני ייסוד על מודיעיםהעצמאיים המועדונים רוב .)14.11.1930 )"דבר", הפועלים" מטבח בדירת שחמטי קלוב

חדשים שחמט מועדוני – מאז שאת וביתר – העשרים בשנות כבר אך שרדו, לא האלהשייכואתעצמםיותרויותרלאיגודיהספורטהגדוליםאולארגוניםאחרים,כגוןהתנועה

הקיבוציתאואגודותהסטודנטים.למשל,מועדוןהספורטשלהפועלבכפרסבאכוללגם

אליפותהשחמט בירושלייםמארחאת מכבי מועדון ;)24.4.1930 )"דבר", מחלקתשחמט

העירונית)"דבר",16.2.1930(;נפתחמועדוןשחמטשל"הפועל"בירושליים)"דבר",4.1.28(;

ועוד.בקישור )23.6.26 )"דבר", "סקצייתשחמט" גם כולל בגבעתהשלושה סניףהפועל

השחמטלארגוניםאלוהצליחומועדוניםלארקלשרודאלאגםלהתפתחולארגןתחרויות

פנימיותביןהמועדוניםהשייכיםלארגוןמסוים,כגוןאליפותהפועל,אליפותההתיישבות

העובדתועוד.

העשרים בשנות המהוססות התחלותיו מאז מאוד התפתח הפרובלמיסטיקה ענף לבסוף,

ואפשר ביריב, צורך אין תחרותי: שחמט על אחד יתרון לפרובלמיסטיקה והשלושים.לשלוח)ולקבל(בעיותשחמטגםבדוארללאהוצאותנסיעהאוארגוןשלתחרויות.לכןגם

בתקופתה"יובש"שלשנותהארבעיםהמוקדמותנערכותחרויותחיבורבארץישראל)פשר,

)פיגין(, שחף ואליהו יוסף ישראלים, פרובלמיסטים זכו ב-1946 כבר .)41-40 עמ' ,1964בהכרהבתחרותחיבורבעיותבאנגליה)פשר,1964,עמ'43(.אליהושחףגםכיהן)-1952)פשר, קיפינג הבריטי הנשיא, בהמלצת – הבין-לאומי הפרובלמיסטים ארגון כמזכ"ל )19471964,עמ'43(–אחדהישראליםהראשונים,אםלאהראשון,שכיהןבתפקידכהבכירבארגוןבין-לאומי.קיפינגהמליץעלשחףלתפקידאףעלפישבאותהתקופה,1947,היחסיםבין

בריטניהליישובהיהודילאהיוטובים,בלשוןהמעטה.שחמטגורםלעתיםקרובותלאנשים

ויסברג,אשר זושלהמחברהכישרונייהודה לשכוחאתהפוליטיקה.דוגמהמאלפתהיא

נפלבמלחמתהשחרור.ב-1946הואקיבלמכתבמעורךמדורשחמטבריטישמודיעשהוא

יפרסםאתבעיותיו–כאשרהיהעצורעלידיהבריטיםברפיח)פאר,1964,עמ'48(.גםכאן



השחמט"קירבלבבות".אתיתרונותיהשלהפרובלמיסטיקהמבחינתםשלמישחיובספר

ולאתמידמצאויריביםראוייםלמשחקניתןלראותבעיסוקםשלויסברג,יחזקאלהלל,

–פתרוןבעיותשחמט כישרונייםאחרים,שהיוחבריקיבוצים ומחבריבעיות לויהרצוגבמשךיוםהעבודה.הללוהרצוגלמשלהיורועיצאן,וכשויסברגשלחבעיהחדשהשחיבר

להלל,שלחזהבחזרהתשובהנלהבת:"ארבעה ימי מרעה עבדתי על הבעיה עד שהצלחתי להתגבר עליה – באמת רעיון עצום!")פשר,"למרחב",8.5.1959(.מנגד,כאשרהרצוג,אשר

שלחבעיותרבותלעיתוןשחמטהונגרי,צייןלבקשתהעורךכמהפרטיםאישייםעלחייו

ועיסוקו,השיבהעורך:"אני שמח מאוד שבארצכם האסיאתית הגיעו רועי הצאן לרמה כה גבוהה בשחמט" וניתקקשרעמו...)פשר,"שחמטלהנאתך",1980,עמ'138(.

בשנותהחמישיםנפרץהסכר:בשחמטתחרותינשלטוהתחרויותעלידי"ארבעתהגדולים"של חדש דור צמח בפרובלמיסטיקה ואורן(, אלוני פורת, )צ'רניאק, הארבעים שנות של

הייתה וישראל רבים, בין-לאומיים ובפרסים בתחרויות זכו אשר כישרוניים "צברים"

מיוגוסלביה, לבד לאוכלוסייה(, )יחסית ביותר הגדול הפרובלמיסטים מספר עם למדינה

ולאחתמעשרהמדינותהחזקותבעולםבפרובלמיסטיקה)פשר,1964,עמ'59-58(.

שנות השישים: האולימפיאדה של 1964, ושחמט כמקרב לבבות

– לצ'רניאק )פרט הוותיקים דור של בפרישתו בארץ התאפיין השישים בשנות השחמטהשישים(, בשנות שלהם האחרונות האולימפיאדות את שיחקו ופורת ואלוני נפטר, אורן

דור בצמיחת ,)2012 ועד מ-1962 החל )"שחמט", קבוע ירחון של – סוף סוף – בייסודבהיותו "התגלה" )אשר פרסיץ רפי כגון הארץ", "תוצרת מוכשרים שחקנים של חדש

סטודנטבאנגליה(ויאירקריידמן,ובאופןכללייותר,לאחרעשורשלהתבססות–בפריצתהשחמט אולימפיאדת באירוח לכול מעל שהתבטאה העולמי, לשחמט פוליטית דרך

)כמובן( ובראשם העולמי, השחמט גדולי כל נכחו זו באולימפיאדה בתל-אביב. ב-1964

בוטביניק,פטרוסיאן, – עולםבשחמט כללהארבעהאלופי )אשר בריתהמועצות נבחרתספסקיוסמיסלוב(.

ושארהמדינות ישראלבאירוחהאולימפיאדה?מדועהחליטובריתהמועצות זכתה כיצד

העוינותפוליטיתאתישראללהשתתף?והאםהייתהלדברהשפעהעליחסיישראל–בריתנפרד. מאמר דורש אשר עצמו, בפני מרתק סיפור הן אלה לשאלות התשובות המועצות?

נצייןפהרקשהאולימפיאדההוכתרהבהצלחהארגוניתופוליטית.המטרותהפוליטיותהיו

–כרגיל–להראותשמדינתישראלמסוגלתלארגןאירועיםכמוכלמדינהאחרתולרתוםאו עוינות:אותןמטרותשהיולשחמטהישראלי ביןמדינות לבבות לקירוב אתהשחמט

הארץ-ישראלי40שנהקודםלכן.

–בביתא,ובריתהמועצות –האחרון עלקצההמזלגנציין:ישראלהגיעהלמקוםה-14שכבר וכפי אבן, ואבא בן-גוריון נכחו הסיום לצייןשבטקס יש הראשון. למקום )כרגיל(

לא תקופה באותה המזרחי לגוש ישראל בין הפוליטי המתח אחרות, בהזדמנויות ראינו

מנעמיחסיםלבבייםלהתפתחביןהשחקנים.אמנםמקובלשנאומיםבזמןטקסיהפתיחה



בין החופש ושימי ומנומסים, ידידותיים יהיו השחקנים, של או הנבחרות של והסיום,

המשחקיםישמשולתיורבמדינההמארחת,אךאישלאהכריחאתסמיסלוב)הלאיהודי(

שבן- ציינו שהכתבים נספר למשל. לציון, ראשון במועדון סימולטניים משחקים לשחק

"מעריב", )הון, אמו שפת – ברוסית המועצות ברית של המשלחת חברי עם דיבר גוריון26.11.1964,עמ'17(.

שחמטשימשגשרלארקלגושהמזרחיאו)בזמןהמנדט(לבריטניהאלאגםלמדינותערב,

אםכיעדהיוםשחקניםערביםרביםמחרימיםאתישראל,ולאולימפיאדותשהיובמדינות

ערבלאהוזמנהישראל.המקרההראשוןשלקשרספורטיביעםמדינותערבבספורטאירע

באולימפיאדתוארנה,1962.שחקניתוניסשיחקומולישראלבמוקדמות.אגב,ישראלניצחה

3:1,והתוניסאיםספגונזיפהמנשיאתוניסדאז,חביבבורגיבה)צ'רניאק1979,עמ'70(.כמוכןהלבנונים,אףשלאיועדולשחקעםישראל,הסכימולחתוםלקפטןהמשלחת–עסקן

השחמטאליעזרפאר–במחברתאשרבההואהחתיםאתכלהשחקניםבאולימפיאדה.

חתימתם של שחקני לבנון ותוניסיה במחברתו של אליעזר פאר, קפטן נבחרת ישראל,

וארנה 1962 )האוסף של אליעזר פאר(



סיכום

כמה של מתחביבם – השישים לשנות העשרים שנות בין התפתח ישראל בארץ שחמט"משוגעיםלדבר"לענףספורטשבוהיולישראלהישגיםגבוהיםביותר,והיהאפילולדרך

השחמט מקרי. היה לא הדבר ויריבותיה. לאויביה ישראל בין בין-לאומי לבבות לקירוב

בארץישראל,אףעלפישחסראתהתקציביםאשרניתנולענפיספורטאחרים)שלאלדבר

חובביו ידי על פותח יוגוסלביה(, או המועצות ברית כגון אחרות במדינות תקציבים על

כ"פרויקטציוניהולם".שחמטהיהלארקמשחקאלאגםהוכחהל"גניוסהיהודי",ופעולות

השחמטבארץישראלהיוהוכחהשהיהודיםיכוליםלארגןאליפויות,תחרויותומשלחות

טהורים עבריים מונחים למצוא ואפילו ה"גויים", עזרת ללא לאולימפיאדות עצמאיות

לשחמט.לאחרשנותהשישיםאימץאתהשחמטבישראלדורה"צברים",תלמידיהםשל

הדורהקודם,ולאחרמכן–עםגלהעלייהמחברהמדינות)לשעברבריתהמועצותוהגושהמזרחי(–קפץהמשחקמדרגהנוספת.אךתקופותאלוראויותלדיוןנפרד.




http://www.haaretz. :)20.7.2009 )עדכון הארץ. .)2001 בדצמבר, 22( הארץ. אודות

co.il/misc/1.1271971

והתשע-עשרה. השמונה-עשרה במאה העברית העיתונות לקסיקון .)1992( מ. גלבוע,

ירושלים:מוסדביאליק.

הון,ש.)26בנובמבר,1964(.טקסנעילהרברושם.מעריב,17.

הון,ש.)1965(.פתיחות בשחמט)מהדורהשלישית(.תלאביב:הוצאת"שח".

תרפ"ד תשרי-חשון ,2-1 ,1 שנה השחמט לסקר"'. "עמנואל בירושלים השחמטי המועדון

)ספטמבר-אוקטובר,1923(,22-20.

לוחשידוריקולישראל.)29לאוקטובר,1948(.דבר השבוע,43.

מוהילבר,א.)אוגוסט-אוקטובר,1956(.שאולגורדוןז"ל.64 משבצות,9-7,142.

מוהילבר,א.)ספטמבר,1936(.ההתחרותלאליפותא"י.השחמט, א', 15.

וציוני מספרים, זכרונות, )קצת 35 בן הירושלמי המועדון .)1957 )מאי-יוני, א. מוהילבר,דרך(.64 משבצות, 6-5,235-233.

מוהילבר,א.)אפריל,1994(.אלייכיןכאדם.שחמט, שנה 33, 2, 2.

http://rishonchessclub.com/history. אינטרנט(: )אתר לציון ראשון שחמט מועדוןhtml#1938

מלמד,ד.)אפריל,1987(.ואיןשולפיםבמלחמתםחרבות:תולדותמדורהשחמטבעיתונותהעברית.עת-מול,13-11.

מרמורוש,מ.)ללאשנה(.שח-מט: ספר עזר ללימוד המשחק.תלאביב:ברלוי.

http://www.chess. הישראלילשחמט: העשור הראשון.אתרהאיגוד .)2011( ר. סופר,

.org.il/users/ShowSub.aspx?site_content_id=195&isFather=False

פורת,י.)מאי,1983(.שחמטיהודיבצלהנאצים)מכתבלמערכת(.שחמט, שנה 22, 5, 155.

פשר,א.)1964(. הפרובלמאי הישראלי.תלאביב:הקיבוץהמאוחד.

אביב: תל נבחרים. משחקים 70 השחמט: אמן פורת יוסף .)1989( י. ופורת, א., פשר,

הקיבוץהמאוחד.

צ'רניאק,מ.)ינואר,1937(.ההתחרותהראשונהלאליפותא"י.השחמט, ב',31-18.

צ'רניאק,מ.)אפריל,1956(.ישראלבאולימפיאדותהשחמט.64 משבצות, 3, 51.



צ'רניאק,מ.)1963(. תולדות השחמט.תלאביב:מזרחי.

צ'רניאק,מ.)1979(.ישראל באולימפיאדות השחמט.תלאביב:רותם.

אביב: תל שחמט. אלוף של ומשחקיו חייו אלוני, יצחק הלוחם: .)1987( ש. קנדלשיין,

רשפים.

אורן בצמרת: ד"ר מנחם אורן, אלוף השחמט הראשון של מדינת )1989( קנדלשיין,ש.

ישראל. תלאביב:רשפים.

קלדור,א.ושווידלר,א.4)דצמבר,1990(.ראיוןעםד"רמיכאלבוטביניק.שחמט בישראל,

עמ'ס"ד-ס"ו.

הנקרא המשחק בדרכי והמעשי העיוני לימודי .])1809( 1973[ צ. א. רובינשטיין,

שאכשפיל. הוצאתהסדנאלתקשורתישומית.

Kamm, W. (2004). Siegbert Tarrasch Leben und Werk. Unterhaching, Germany: Manuel Fruth.

Keats, V. A. (1995). Chess in Jewish history and Hebrew literature. Jerusalem, Israel: Magnes Press, The Hebrew University.

Murray, H. J. R. (1913). A history of chess. Oxford, UK: Oxford University Press.

Pilpel, A. (2008a). Chess in Judaism. Berlin, Germany: Emmanuel Lasker Gesellschaft.

Pilpel, A. (2008b). Walking stick speed chess. (Interview with Eliezer Pe'er). http://jewishchesshistory.blogspot.com/2008/10/walking-stick-speed-chess.html .

Samuel, E. (Second Viscount Samuel). (1970). A lifetime in Jerusalem. Jerusalem, Israel: Israel Universities Press.

Winter, E. (2005). Chess and Jews. In Winter, (Ed.), Chess facts and fables (pp. 110-113ff). Jefferson, NC: McFarland.

הערות

תודהלמשהרויטמןעלהסבתתשומתלבהמחבריםלמקורזה. .1


מפתח המאמרים — רשימת המאמרים ומחבריהם לפי סדר הופעתם

מפתח המאמרים לכרכים א-י ומיונם לפי מחברים ולפי תארנים

מבנה המפתח ודרך השימוש בו

המפתחכוללשלושהחלקים:רשימתהמאמריםומחבריהםלפיסדרהופעתם #

מיוןהמאמריםלפישמותהמחברים #

מיוןהמאמריםלפיתארנים. #

השימוש במפתח. המאמריםנרשמולפיסדרהופעתםבכתבהעתבתנועה,ולידכלמאמר

צויןמספרו הסידורי.המספר הסידורימופיעהןבמיוןהמאמריםלפימחבריםוהןבמיון

המאמריםלפיתארנים,ומכוון את המשתמש למאמר עצמו,המופיעברשימתהמאמרים

לפיסדרהופעתם.

רשימת המאמרים לפי סדר הופעתם

המספריםהסידורייםשלהמאמריםמשמשיםגםבחלקיהמפתחהאחרים)מיוןלפימחברים

ומיוןלפיתארנים(.

כרך א', חוברת מס' 1

1 רביב,ש.,ונאבל,נ.)1991(.ריכוזותלות/איתלותבשדהכמאפייניםפסיכולוגייםשל.

שחקניכדורסלברמהגבוהה.בתנועה, 1, 21-5.

2 פלד,מ.)1991(.הצוותהמקצועיבביתהספרהעל-יסודיכקבוצתעבודהאפקטיבית..

בתנועה, 1, 41-22.

3 העובד. תפקוד על הגופנית הפעילות השפעת .)1991( ג. וטננבאום, ע., רוזנפלד,

ובריאותו.בתנועה, 1, 56-42.

4 הוצלר,י.)1991(.תהליכיםקוגניטיבייםבמשחקהטניסבכסאגלגלים.בתנועה, 1, .

.74-57

5 מטרני,ר.,שגיב,מ.,ופישר,נ.)1991(.השוואהביןנשיםלגבריםבתגובותהמודינמיות.

ותגובותהחדרהשמאלי.בתנועה, 1, 86-75.

6 טננבאום,ג.,וגולדרינג,א.)1991(.תלותאיכותהלמידההמוטוריתבאיכותההוראה:.


ממצאימחקר.בתנועה, 1, 103-87.

כרך א', חוברת מס' 2

7 רוטשטיין,א.,שגיב,מ.,תמיר,א.,פישר,נ.,ודותן,ר.)1991(.ההשפעההמיידיתשל.

העישוןעלהשינויבצריכתהחמצןבמעברממנוחהלמאמץתת-מירבי.בתנועה, 2,

.20-7

8 נץ,י.,טננבאום,ג.,ושגיב,מ.)1991(.השיפורבמדדיםפסיכולוגייםופיזיולוגייםבקרב.

מבוגריםכתוצאהמפעילותגופנית.בתנועה, 2, 36-21.

9 ..)1991( נ. ולוי-קולקר, ג., אלבז, ס., פנחס, ר., ווינברג, ג., טננבאום, מ., בר-אלי,

ההשפעהשלקרבתהמטרהעלהביצועהגופני.בתנועה, 2, 51-37.

10 ליברמן-רז,צ.,וליברמן,ד.)1991(.כיווןהתפתחותחדש:בקרהמוטורית–הגישה.הדינאמית.בתנועה, 2, 70-52.

11 פייגין,נ.,משיח,א.,וואוולי,פ.)1991(.ניתוחמשווהשלהמניעיםלבחירתמקצוע.

אצלפרחיהוראהבמכללותלחינוךגופניבישראלובפינלנד.בתנועה, 2, 88-71.

12 שוויד,י.)1991(.נזקיספורטבשאלותותשובותשלהרברביאשר.בתנועה, 2, 96-89..

13 רביב,ש.,ונאבל,נ.)1991(.חינוךגופנילגילהרךכחלקאינטגרלימתכניתההכשרה.

המקצועיתשלגננות.בתנועה, 2, 119-97.

כרך א', חוברת מס' 3 – הנושא המרכזי: תנועה ופעילות שיקום

14 מנחם,נ.)1992(.פעילותהשלתנועתמכביבדמשקובבירותביןשתימלחמותהעולם..

בתנועה, 3, 26-7.

15 במסגרת. גופני לחינוך ההוראה פרחי של ההוראה התנהגויות .)1992( נ. אפרתי,

ההצמדההפדגוגית.בתנועה, 3, 47-27.

16 היבטים. גלגלים: בכסא המשתמשים נכים של הגופני הכושר .)1992( י. הוצלר,פיזיולוגיים.בתנועה, 3, 70-48.

17 ונוירומוטוריים.. פסיכולוגיים מאפיינים תנועה: כבדי ילדים .)1992( א. יזדי-עוגב,בתנועה, 3, 86-71.

18 ודרכי. מוחין בשיתוק שלקו ילדים של והנכות התפקוד הערכת .)1992( א. ורמיר,

ההתערבותהמשקמתבהם.בתנועה, 3, 103-87.

19 גלסר,ח.מ.,ומנדלברג,ח.)1992(.פעילותגופניתוספורטכאמצעילשיקוםחולינפש:.תכניתחלוץ)pilot(טיפולית.בתנועה, 3, 116-104.



20 שגיב,מ.)1992(.פעילותגופניתבשיקוםחולילב.בתנועה, 3, 132-117..

כרך א', חוברת מס' 4 – הנושא המרכזי: פסיכולוגיה של הספורט

21 פייגין,נ.,אפרתי,נ.,ובן-סירא,ד.)1992(.שחיקהבהוראהאצלמוריםלחינוךגופני..

בתנועה, 4, 29-7.

22 ביין,ל.)1992(.מחקרבפדגוגיהשלהספורט.בתנועה, 4, 54-30..

23 לידור,ר.,וסינגר,ר.)1992(.תרומתתהליכיחשיבהלהצלחהשלביצועיםגופניים..

בתנועה, 4, 77-55.

24 מקרים. תיאורי עקרונות, בספורט: פרדוקסליות התערבויות .)1992( מ. בר-אלי,ויישומיםאפשריים.בתנועה, 4, 94-78.

25 רביב,ש.,וגירון,א.)1992(.העקרונותהמתודולוגייםשלמבחןלמדידתמניעההישג.

לפעילותמוטוריתשלספורטאים.בתנועה, 4, 120-95.

כרך ב', חוברת מס' 1 – הנושא המרכזי: תהליכים הכרתיים במיומנויות מוטוריות

26 הלר,ש.,ולידור,ר.)1993(.היכולתהגופניתשלהתלמידים)בניםובנות(בכיתותז':.קבוצתמבחניםולוחותהישג.בתנועה, ב)1(, 32-7.

27 דרויאן,ש.)1993(.התנסותקינסתטיתוההבנהשלמושגהמהירות.בתנועה, ב)1(, .

.56-33

28 לידור,ר.)1993(.התהליכיםהחשיבתייםבעתהלמידהובעתהביצועשלמיומנויות.

מוטוריות)מאמרמערכת(.בתנועה, ב)1(, 61-57.

29 על. השלכות המוטורית: הלמידה התפתחות של המאפיינים .)1993( א. יזדי-עוגב,הוראתהמיומנויותהמוטוריות.בתנועה, ב)1(, 80-62.

30 טננבאום,ג.,לוי-קולקר,נ.,ושדה,ש.)1993(.הזיקהביןציפייהלאירועיםוביטחון.

בהחלטותבתנאיחוסרודאות,לביןרמתהמיומנותשלשחקןהטניס.בתנועה, ב)1(,

.103-81

31 לידור,ר.)1993(.יעילותןשלאסטרטגיותלמידהוהשפעתןעלביצועמיומנותמוטורית.

גסה.בתנועה, ב)1(, 124-104.

כרך ב', חוברת מס' 2 – הנושא המרכזי: ביודינמיקה

32 )1993(.בחינתהזיכרוןשלאירועימשחקבתנאיםשל. נ. ולוי-קולקר, ג., טננבאום,


ב)2(, בתנועה, צעירים. ספורטאים ובקרב מנוסים ספורטאים בקרב קשב, הסחת

.20-7

33 הוצלר,י.,רביב,ש.,וזגורי,ע.)1993(.אבחוןהיכולתהמוטורית-ספורטיביתשלילדים.

בגילאיתשע-עשר:מחקרחלוץ.בתנועה, ב)2(,38-21.34 אלדר,א.)1993(.עקרונותבתכנוןהכללה:היישוםלמאמניםולספורטאים.בתנועה, .

ב)2(,54-39.

35 לידור,ר.,וקורו,ג'.)1993(.ההשפעהשלמתןמשובעלביצועיםשלמטלתציפייה:.תמיכהבתיאוריהשלהמשובהמיותר.בתנועה, ב)2(,71-55.

36 ורבר,ג.,אננברג,ה.,פישר,נ.,פרת,י.,בן-סירא,ר.,ושגיב,מ.)1993(.ההשפעהשל.

בתנועה, ב)2(, מאמציםממושכיםושלכמותהנוזליםעלמדדיםשלתפוקתהלב.

.92-72

37 איילון)תווי(,מ.,איילון,א.,בן-סירא,ד.,ונתן,ר.)1993(.תזמוןבפעולתהמפרקים.

שלהגפייםהתחתונותבעתנחיתהאנכית.בתנועה, ב)2(,113-93.

כרך ב', חוברת מס' 3 – הנושא המרכזי: הפסיכולוגיה של הספורט

38 בן-סירא,ד.,איילון,י.,שגיב,מ.,דודלזק,צ.,ובן-גל,ש.)1994(.היקףהפעילותהגופנית.

בקרבהתלמידיםבבתיהספרהתיכונייםבשנההאחרונהללימודיהם.בתנועה, ב)3(,

.24-7

39 רביב,ש.,ורכס,א.)1994(.ההשפעהשלחינוךגופנייומיומיעלההתפתחותהמוטורית,.

עלההישגיםבלימודיםועלהמושגהעצמישלילדיגןטעוניטיפוח.בתנועה, ב)3(,

.50-25

40 וביןהסתדרות. הפועל התאגדות בין המנדט בתקופת העימות .)1994( ח. קאופמן,

מכביבסוגייתההשתתפותבמכביות.בתנועה, ב)3(,72-51.

41 ..)1994( ד. ר.,שדה,ש.,ושטרית, יבלונובסקי, ג'., ג.,בר-אלי,מ.,הופמן, טננבאום,

השפעתטכניקותעירורשונותעלכוחמרביועלהספקמרביבביצועתרגילאיזוקינטי.

בתנועה, ב)3(,84-73.

42 דרויאן,ש.,דני,א.,והדדי,ג.)1994(.השפעתתנאיהמטלהשלהפעילותהגופניתעל.

אומדןזמןביצועה.בתנועה, ב)3(,107-85.

43 לידור,ר.,וטננבאום,ג.)1994(.חקרמקרה)studycase(לנבדקיחידבמדעיהספורט:.

עקרונות,יישוםודיווח.בתנועה, ב)3(,126-108.



כרך ב', חוברת מס' 4 – הנושא המרכזי: הוראה יעילה והישגים לימודיים

44 גולדשטיין,א.,וסימקין,א.)1994(.השפעתפעילותגופניתבמיםעלצפיפותהעצםשל.

נשיםאחריגילהמעבר)agemenopausal(.בתנועה, ב)4(,30-7.

45 לידור,ר.)1994(.חשיבותהתהליךשלבחירתמטלותמוטוריותושלסביבתהביצוע,.

במחקרילמידהמוטורית.בתנועה, ב)4(,49-31.

46 המוטורי-. הלימודי במרכז הפעילות השפעת .)1994( ע. והכט, א., רכס, ש., רביב,

קוגניטיביעלההתפתחותהפסיכומוטוריתוהריגושיתועלההישגיםהלימודייםשל

ילדיםבגיל7-5.בתנועה, ב)4(,84-50.

47 אלדר,א.)1994(.הוראהיעילהבחינוךהגופני:כיוונימחקרוממצאים.בתנועה, ב)4(,..116-85

כרך ג', חוברת מס' 1 – הנושא המרכזי: סקרים

48 שוויד,י.)1995(.הפעילותהגופניתבמשנתושלהרמב"ם.בתנועה, ג)1(,22-7..

49 פלק,ב.,ובר-אלי,מ.)1995(.תגובותפסיכופיסיולוגיותלצניחהבקרבצנחניםמנוסים.

ובקרבצנחניםלאמנוסים.בתנועה, ג)1(,36-23.

50 לידור,ר.,נאבל,נ.,אלדר,א.,ואייל,ד.)1995(.חשיבותהגיוון)variability(בתהליכי.

למידהשלמיומנויותמוטוריות:מהות,עקרונותומקרהייחודי.בתנועה, ג)1(,55-37.51 )1995(.הזיקההרעיוניתביןספורטהפועליםלביןהתאגדות"הפועל". קאופמן,ח.

בתקופתהמנדט.בתנועה, ג)1(,76-56.

52 מתבגרים. המאפיינים ואישיות רקע משתני .)1995( א. ורוטשטיין, ש., רביב,

המשתתפיםבקורסיםלהכנהלצה"ל.בתנועה, ג)1(,100-77.

53 החינוךהמיוחד:המצב. במוסדותשל הגופני החינוך .)1995( ח. ושושני, י., הוצלר,המצוילעומתהמצבהרצוי.בתנועה, ג)1(,122-101.

כרך ג', חוברת מס' 2 – הנושא המרכזי: הילד והמצוינות בספורט

54 אפרתי,נ.,ארצי,צ.,ובן-סירא,ד.)1995(.תפיסתהתפקידהעיקרישלהמורהלחינוך.

על ידיסוכניחינוךועלידיתלמידים.בתנועה, ג)2(,155-131.

55 פייגין,נ.)1995(.מביתמדרשלמוריםלמכללהלחינוךגופני:ניתוחשיחשלתהליך.המכלול)אקדמיזציה(.בתנועה, ג)2(,172-156.

56 אלדר,ד.)1995(.הילדוהמצוינותבספורט:סיכוייםוסיכונים–דו"חהכנסהמדעי.ג)2(, בתנועה, והספורט. הגופני החינוך למדעי הישראלית האקדמיה של הראשון


.176-174

57 גירון,א.,ורביב,ש.)1995(.סיכוייםוסיכוניםבהתפתחותהפסיכולוגיתשלילדים.

המשתתפיםבספורטתחרותי.בתנועה, ג)2(,209-177.

58 רסקין,ה.)1995(.תחומיםערכייםוחינוכייםבזיקתםלמצוינותבספורטבמערכות.

החינוךהגופניבבתיהספר.בתנועה, ג)2(,227-210.

59 שגיב,מ.)1995(.הילדוהמצוינותבספורט:תגובותלאימון.בתנועה, ג)2(,237-228..60 רוטשטיין,א.)1995(.מערכותחילוףחומרים)מטובליות(כגורםהמגבילאתהיכולת.

לבצעפעילותגופנית.בתנועה, ג)2(,247-238.

61 וינגייט,. ג.)1995(.דיווחמהשדה:המרכזלטיפוחמחונניםצעיריםבמכון ויינגרטן,הלכהלמעשה.בתנועה, ג)2(,253-248.

כרך ג', חוברת מס' 3 – הנושא המרכזי: מאמץ אירובי ואנאירובי

62 השרירים.. יהדות המושג של הלאומיים ומרכיביו יסודותיו .)1996( ח. קאופמן,

בתנועה, ג)3(,282-261.

63 נ.,וארנון,מ.)1996(.האםניתןלאתר,לבחורולמייןספורטאים. לידור,ר.,ארליך,

)כדורסלניםצעירים(עלסמךהתוצאותשלמבחניםגופניים-מוטוריים.בתנועה, ג)3(,

.308-283

64 בר-אלי,מ.)1996(.הצבתמטרותכאמצעילהגברתההניעהבספורט:מחקרויישום..בתנועה, ג)3(,328-309.

65 הוצלר,י.,ואוחנה,ש.)1996(.יכולתגופניתאירוביתשלנכיצה"להמשתמשיםבכסא.

גלגלים.בתנועה, ג)3(,345-329.

66 סטבסקי,ה.,הופמן,ג'.,ופלק,ב.)1996(.ההשפעהשלמאזןנוזליםשליליעליכולתם.

שלשחקניםבקבוצתנוערבכדורסללבצעמאמץאנאירובי.בתנועה, ג)3(,361-346.

67 מקל,י.,רוטשטיין,א.,וגרודז'ינובסקי,ע.)1996(.הקשרשביןמאפייניםפיזיולוגיים.

ומיומנותטכניתלביןהישגיהןשלאצניותלמרחק100מטר.בתנועה, ג)3(,379-362.

כרך ג', חוברת מס' 4 – הנושא המרכזי: השפעת הפעילות הגופנית על אוכלוסיות מיוחדות

68 דונסקי,א.,לידור,ר.,ובר-אלי,מ.)1996(.הזיקהביןקשבלביןהפרעותחיצוניות.

ופנימיותבעתהביצוע מוטורי:היבטיםעיונייםומעשיים.בתנועה, ג)4(,410-387.

69 –ממצאימחקרומשמעותםליישום. )induction( אלדר,א.)1996(.כניסהלהוראה



ההתמחות)סטאז'(בישראל.בתנועה, ג)4(,443-411.

70 של. למידה בתהליכי למידה ועקומות הגרפי המשוב שימושי .)1996( ר. לידור,

מיומנויותמוטוריות:היבטיםתיאורטייםומעשיים.בתנועה, ג)4(,471-444.71 הוצלר,י.,חכם,ע.,ברגמן,א.,ושיינברג,א.)1996(.השפעתפעילותגופניתטיפולית.

עלילדיםעםשיתוקמוחי.בתנועה, ג)4(,484-472.

72 יצירתיתכאמצעילשיפוראיכות. פעילותמוטורית .)1996( ש. ורייטר, י., אלמוסני,

חייהםשלאנשיםבעליפיגורשכליקלובינוני.בתנועה, ג)4(,502-485.

כרך ד', חוברת מס' 1 – הנושא המרכזי: מאמץ ועייפות

73 הוצלר,י.,וסלומון,ג.)1997(.שימושבארגומטרגליליםלהערכתכושראנאירובישל.

שחקניםושחקניותכדורסלבכיסאגלגלים. בתנועה, ד)1(,29-7.

74 לידור,ר.,וארנון,מ.)1997(.האםניתןלנבאמיקוםשלקבוצתכדורסלעלפיהישגיה.

הטכניים? בתנועה, ד)1(,58-30.

75 המנדטורית.. העברית בעיתונות הספורט דיווחי של ראשיתם .)1997( ח. קאופמן,

בתנועה, ד)1(,80-59.

76 או. ללבך מסוכנת גופנית פעילות האם .)1997( ע. ושמעוני, ר., מור-אוניקובסקי,

מועילהלו?בתנועה, ד)1(,98-81.

77 הכוח. שבין ביחס שינויים .)1997( א. ומורג, א., איילון, מ., איילון, ד., בן-סירא,

בתנועה, עייפות. פושטיהברךבתנאי כופפיהברךלעומת האיזוקינטיהמירבישל

ד)1(,111-99.

78 לידור,ר.)1997(.חידושיםוכיווניחשיבהבמערכותהחינוך.דעה:עיוןמחדשבלמדנות.)scholarship(בחינוךהגבוה.בתנועה, ד)1(,118-112.

כרך ד', חוברת מס' 2 – הנושא המרכזי: היענות והתמדה בפעילות גופנית ובספורט

79 בר-אלי,מ.,ופארמוסקוביץ,נ.)1997(.משחקיסמים:יישוםתורתהמשחקיםבבעיית.השימושבסמיםבספורט.בתנועה, ד)2(,145-125.

80 אבני,ר.,ולידור,ר.)1997(.ההשפעהשלהפרעותחזותיותושלהפרעותקוליותעל.

ביצועיםמוטורייםשלמתעמלותצעירות.בתנועה, ד)2(,171-146.

81 מבוגרים.. בקרב גופנית בפעילות והתמדה היענות השתתפות, .)1997( ה. רסקין,

בתנועה, ד)2(,202-173.


82 מהספורט. הנשירה למניעת והדרכים גופנית בפעילות ההתמדה .)1997( ד. לופי,

התחרותי.בתנועה, ד)2(,210-203.

83 רביב,ש.,וגירון,א.)1997(.הנשירהשלילדיםמפעילותגופניתומספורט.בתנועה, .

ד)2(,232-211.

כרך ד', חוברת מס' 3 – הנושא המרכזי: אמות מידה )קריטריונים( להערכת כתב יד

84 הלוקה. חולה עם לשיחות סיוע בתנועה: טיפול .)1998( א. ומילבואר, א., רודניק,בסכיזופרניה.בתנועה, ד)3(,249-241.

85 מוטוריים. היבטים הכדור: שלמשחקי בהוראה משולבות גישות .)1998( ר. לידור,וקוגניטיביים.בתנועה, ד)2(,276-250.

86 גולדבורט,א.)1998(.פעילותגופנית,תמותהממחלתלבכליליתותוחלתחיים:לקחי.מחקריםשל30השניםהאחרונות.בתנועה, ד)3(,294-277.

87 בר-אלי,מ.,שפיגל,א.,ויערון,מ.)1998(.דפוסיהשתתפותשלנשיםארץישראליות.

באולימפיאדותובמכביות,1996-1936.בתנועה, ד)3(,318-295.

88 שפר,א.,ויערון,מ.)1998(.המניעיםשלספורטאיםצעיריםבישראללעסוקבספורט.

תחרותי.בתנועה, ד)3(,337-319.

89 אפרתי,נ.)1998(.שיקוליהמערכתשלכתבעתבהחלטההאםלהוציאלאורכתביד.

)manuscript(בנושאמדעי.בתנועה, ד)3(,360-338.

כרך ד', חוברת מס' 4 – הנושא המרכזי: החינוך הגופני והספורט לקראת המאה ה-21

90 הנגבי,ר.,ופייגין,נ.)1998(.שיתוףמוריםלחינוךגופניבקבלתהחלטותבבתי-ספר..

בתנועה, ד)4(,395-368.

91 הררי,נ.,לידור,ר.,והררי,י.)1998(.טכניקותתדרוךבתהליכיהוראהולמידהבחינוך.

הגופני:היבטיםתיאורטייםומעשיים.בתנועה, ד)4(,419-396.92 רסקין,ה.)1998(.תרבותהפנאיוהחינוךלפנאילקראתהמאהה21-:חיזויהעתיד,.

מגמות,התפתחויותוכיווניפעולהאפשריים.בתנועה, ד)4(,449-421.

93 בר-אלי,מ.)1998(.עירורוביצוע:חידהבלתיפתורה.בתנועה, ד)4(,478-450..



כרך ה', חוברת מס' 1 – הנושא המרכזי: החינוך הגופני והספורט לקראת המאה ה-21

94 מקל,י.)1999(.האנרגטיקהשלהספרינטהארוך–ריצת400מטר.בתנועה, ה)1(,..26-11

95 מיומנויות. של למידה בתהליכי הדגמה של שילוב .)1999( ר. ולידור, ר., ריימן,

מוטוריות:סקירתספרותוממצאימחקרעדכניים.בתנועה, ה)1(,64-27.96 על. המפקחים של תפקידם .)1999( א. וטישלר, מ., ארליך, ר., טלמור, א., אלדר,

החינוךהגופני–משימהבלתיאפשרית?בתנועה, ה)1(,94-65.97 נץ,י.)1999(.פעילותגופניתותפקודפסיכולוגיבגילהזקנה.בתנועה, ה)1(,132-95..

98 בארץ.. גופני לחינוך המורים של והמקצועי החברתי הסטטוס .)1999( נ. פייגין,

בתנועה, ה)1(,156-133.

כרך ה', חוברת מס' 2 – הנושא המרכזי: היבטים היסטוריים בחינוך הגופני ובספורט בישראל

99 הכושר. ברמת כלליות מורות ובין גופני לחינוך מורות בין הבדלים .)1999( י. נץ,

הגופני. לכושר הקשורים עצמית הערכה ובמדדי הגופנית הפעילות ברמת הגופני,

בתנועה, ה)2(,180-166.

100 ארליך,א.,טלמור,ר.,ואלדר,א.)1999(.קליטהשלמוריםמתחיליםמנקודתמבטו.

שלמנהלביתהספר.בתנועה, ה)2(,204-181.

101 גופניתבקרבתלמידיהחטיבה. גורמיההניעהלפעילות .)1999( ורביב,ש. י., רובין,

העליונה–מהם,והאםחלשינויבסוגהגורמיםובעוצמתםעםהעלייהבגיל.בתנועה, ה)2(,225-205.

102 קאופמן,ח.)1999(.הזיקהביןהיהדות,הציונותוביןתרבותהגוף–מבטהיסטורי..בתנועה, ה)2(,248-226.

103 רם,י.)1999(.השתנותמטרותהעלבחינוךהגופניבישראללאורהתפתחותהתרבות.

בחמישיםשנותהמדינה.בתנועה, ה)2(,268-249.

כרך ה', חוברת מס' 3

104 איילון,מ.,בן-סירא,ד.,ותירוש,א.)2000(.ההשפעהשלאימוןכוחאיזוקינטישל.

כופפיהברךבטווחמוגבלשלתנועהעלהכוחבטווחהמלא.בתנועה, ה)3(,294-286.

105 בגישות. כדור ובנותמשחקי בנים ללמד )2000(.האםמומלץ ר. ולידור, ע., ינוביץ,


לימודשונות?בתנועה, ה)3(,322-295.

106 צמידות. ספרי: הבית הספורט מועדון .)2000( מ. ובר-אלי, ר., הנגבי, ע., פייגין,למדיניותושביעותרצון.בתנועה, ה)3(,348-323.

107 רוטין,י.,וענתבי,ט.)2000(.התנאיםהסביבתייםשבהםמתנהלותפעילויותספורט.

בבתיהספרבאזורהקריות.בתנועה, ה)3(,361-349.

108 רם,י.)2000(.הייחודבתפיסתהשלהחסידותהיהודיתאתתרבותהגוףואתהמחול..

בתנועה, ה)3(,381-362.

כרך ה', חוברת מס' 4

109 גלילי,י.)2000(.מהסטדיוםאלהמדיום.בתנועה, ה)4(,408-396..

110 עלהתפתחות. )2000(.השפעתההזדהותעםהתפקידהספורטיבי ס. וזך, ב., שחר,

הזהותהעצמיתשלספורטאיםמתבגרים.בתנועה, ה)4(,430-409.

111 זימרי,א.,ופולידורו,ר.)2000(.משחקינמאהביווןהעתיקה.בתנועה, ה)4(,440-431..

112 רוטשטיין,א.,וענבר,ע.)2000(.תסמונתעייפותכרוניתויכולתגופנית.בתנועה, ה)4(,.

.459-441

כרך ו', חוברת מס' 1

113 לאור. וטיפוחה טיבה בספורט: לעיסוק מוטיבציה .)2001( ש. וקרייטלר, ש., רביב.תיאורייתהאוריינטציההקוגניטיבית.בתנועה, ו)1(,31-6.

114 מהרי"ק,מ.,ולידור,ר.)2001(."איךלאחשבנועלזהמראש?"–בטיחותבספורט,.הערכתסיכוניםוחשיבהשיטתית.בתנועה, ו)1(,54-32.

115 לחקר. התירבות תיאוריית ושל התהליך אסכולת של התרומה .)2001( י. גלילי,

הסוציולוגיהשלהספורט.בתנועה, ו)1(,66-55.

116 ארליך,א.,טלמור,ר.,נאבל-הלר,נ.,ואלדר,א.)2001(.שנתההוראההראשונהשל.

המורהלחינוךהגופני–קשייםומקורותתמיכה.בתנועה, ו)1(,92-67.117 מנחם,נ.)2001(.פעילות"אגודתהפועל"בדמשקובבירותביןשתימלחמותהעולם..

בתנועה, ו)1(,103-93.

118 ויינגרטן,ג.,רסקין,ה.,ולידור,ר.)2001(.ניירעמדהשלהאקדמיההישראליתלמדעי.

טיפוח בספורט: אלימות ועם תוקפנות עם התמודדות – והספורט הגופני החינוךמשחקהוגןוהגינותספורטיבית.בתנועה, ו)1(,113-104.



כרך ו', חוברת מס' 3-2 – הנושא המרכזי: הקשר ארוך הטווח בין אורחות חיים והיבטים בריאותיים

119 למשאבי. גבולות:המקרהשלהשאלון חוצה מדידה כלי .)2002( ר. ולידור, ס., זך,התמודדות.בתנועה, ו)3-2(,148-122.

120 בלקינג,ד.)2002(.מרקסיזםמוליהדותהשרירים:הספורטהיהודיבפולין.בתנועה, .ו)3-2(,159-149.

121 חכם,ע.,והוצלר,י.)2002(.מבחןהסתגלותלמיםלילדיםולבנינוערנכים:בדיקת.תוקףומהימנות.בתנועה, ו)3-2(,189-160.

122 גולדבורט,א.)2002(.צריכתאבותמזון,פעילותגופניתבשעותהפנאיומשקלגוף,.

בקרבגבריםישראלים,ילידייבשותשונות,לפני40שנה–איזומשמעותארוכתטווחנודעתלהםבבריאותהלב?בתנועה, ו)3-2(,224-192.

123 שגיב,מ.,ווגלארא,פ.פ.,סודרי,מ.,וארסאם,ר.)2002(.תפקידהפעילותהגופנית.

בצמצוםהאיבודשלגובההשלדעםההזדקנות.בתנועה, ו)3-2(,235-225.

124 גומלין. יחסי ההזדקנות: עם גופנית ופעילות תזונה .)2002( פ. א. סימופולוס,

מטאבולייםביןפעילותגופניתוביןחומצותשומניותמסוגאומגה3.בתנועה, ו)3-2(,

.259-236

כרך ו', חוברת מס' 4

125 זימרי,א.,ופולידורו,ר.)2002(."השלוםהאולימפי":עובדהאואגדה?בתנועה, ו)4(,..301-280

126 החוקתית. ההיסטורית, בהתפתחותו יסוד קווי .)2002( ח. וקאופמן, מ., ורטהיים,

והטכנית-טקטיתשלמשחקהכדורעףבעולםובישראל.בתנועה, ו)4(,362-302.

127 הוצלר,י.)2002(.מבחןלהערכתאיכותןשלמיומנויותיסודתנועתיותבכיתותא'-ד':.תוקףונתוניםלהשוואה.בתנועה, ו)4(,391-363.

128 גבע,ק.,ולידור,ר.)2002(.עיתויהצגתהשלאסטרטגייתלמידהבתהליכירכישהשל.

מיומנויותמוטוריותסגורותבעלותקצבפנימי.בתנועה, ו)4(,420-392.

129 ו)4(,. בתנועה, וספורטיביים. פיזיולוגיים היבטים בחבל: קפיצה .)2002( מ. קירש,.431-421

כרך ז', חוברת מס' 2-1

130 לשם. גופנית פעילות בה שכלולה לימודים תכנית .)2004( ר. וטלמור, א., שובל,


התמודדותעםמגווןקשייםבביתהספר:ניתוחיסודותקוהרנטיים.בתנועה, ז)2-1(,.37-7

131 זימרי,א.)2004(.משחקיאיסתמיה:המשחקיםהנשכחיםשליווןהעתיקה.בתנועה, .ז)2-1(,55-38.

132 1948-1918:הכדורגל. ופוליטיקהבארץ-ישראל, )2004(.ספורט י. וגלילי, ח., חריף,כמראההמשקפתאתהיחסיםביןהיהודיםלביןהבריטים.בתנועה, ז)2-1(,78-56.

133 מילר,א.)2004(.ארגון"המכבי"ברוסיהבהקשרההיסטוריהכללי.בתנועה, ז)2-1(,.

.109-79

134 בכדורעף:. פתיחה מכות ביצוע לפני המוטורי" ה"טקס .)2004( ר. ולידור, ז., מעין,משך,דפוסיהתנהגותויישומיםבתהליכילמידה.בתנועה, ז)2-1(,129-110.

כרך ז', חוברת מס' 4-3

135 שונים. הוראה סגנונות של ההשפעה .)2005( ד. ובן-סירא, ש., רייטר, ג., אלמוסני,

ובינוני. קל שכלי בפיגור הלוקים צעירים של חייהם איכות על גופנית בפעילות

בתנועה, ז)4-3(,176-139.

136 עצמית. יעילות תחרות, מטרות, הצבת של השפעתן .)2005( ש. ורביב, מ., ארנון,

ואוריינטציהספורטיביתעלביצועמשימתסבולת.בתנועה, ז)4-3(,223-177.

137 בישראל.. כדורגל פרשני של הריגושית הרטוריקה .)2005( ח. וקאופמן, א., קיים,

בתנועה, ז)4-3(,253-224.

138 זימרי,א.)2005(.חידושהמשחקיםהאולימפייםבתקופההמודרנית:אתונהופאריס..בתנועה, ז)4-3(,280-254.

139 פיהגישההאקולוגית-. על )2005(.שינויתבניתהתנועה י. והוצלר, נ., לויאן-אלול,

דינאמית:יישומיםבהוראתמיומנויותמוטוריותיסודיותובפעילותגופניתמותאמת.בתנועה, ז)4-3(,330-281.

כרך ח', חוברת מס' 2-1

140 בן-פורת,א.)2006(.הקדמהומוראותיה:האםישרקעתידאחד–הקדמה.בתנועה, .ח)2-1(,19-7.

141 קאופמן,ח.)2006(.ראשיתושלהכדורגלהעבריבארץ-ישראל)1928-1910(.בתנועה, .

ח)2-1(,54-20.

142 משבר. המוות": לבין החיים בין מפרפר הצעיר העברי "הספורט .)2006( ח. חריף,



משחקיהכדורגלבשבתותביישובהעבריבארץ-ישראל,1933-1930.בתנועה, ח)2-1(,

.87-55

143 בכדורגל.. סחנין" בנות "הפועל – החופש "משחק .)2006( ש. ורזניק, י., להב-רז,בתנועה, ח)2-1(,110-88.

144 גיא,ש.)2006(.אוהדיםשרופיםבטמפרטורתהחדר:אוהדיקבוצותספורטבישראל.מבניםקהילותחברתיותבאמצעותהאינטרנט.בתנועה, ח)2-1(,133-111.

145 בן-פורת,א.)2006(."הובית"ר":קובלנתושלהיציעבשחורצהוב.בתנועה, ח)2-1(,..154-134

146 רם,י.)2006(.כדורגלתרבותוחינוך.בתנועה, ח)2-1(,193-155..

147 בר-אלי,מ.,ברדוש,י.,וצפריר,ע.)2006(.עלההיסטוריההיהודיתשלפ"צבאיירן.

מינכן.בתנועה, ח)2-1(,203-194.

148 לידור,ר.,ואקסלרד,ס.)2006(."לקפוץלפינההימניתאולשמאלית"–יכולתהציפייה.שלהשוערבעתבעיטותעונשיןמ-11מ'.בתנועה, ח)2-1(,221-204.

כרך ח', חוברת מס' 4-3

149 בן-סירא,ד.,ואיילוןמ.)2007(.היבטיםביומכאנייםבבעיטתכדורגל.בתנועה, ח)-4.

.286-239,)3

150 מוכתר,ע.)2007(.עמדותאוהדיספורטבנוגעלחומרהשלמכירתמשחקים.בתנועה, .

ח)4-3(,312-287.

151 מיסודם.. ותהליך בישראל הספורט הימורי של ראשיתם .)2007( י. וגלילי, מ., לוי,

בתנועה, ח)4-3(,334-313.

152 אירועם. – היום" הביתה באתי זה "עם .)2007( ח. ושכטר, א., אלדר, י., הררי,משמעותייםבעינימתמחיםבהוראה)סטאז'רים(בשנתעבודתםהראשונה.בתנועה,

ח)4-3(,360-335.

153 לידור,ר.)2007(.הנחיותקשבבלמידהמוטורית–הקדמה.בתנועה, ח)4-3(,366-361..154 שטרומר,מ.,ולידור,ר.)2007(.ההשפעהשלאסטרטגיותלמיקודקשבעללמידהשל.

מטלותמוטוריותסגורותבקרבלומדותבעלותהעדפתקשבשונה.בתנועה, ח)4-3(,

.393-367

155 סולומון,ה.,ולידור,ר.)2007(.ההשפעהשלאסטרטגיותמיקודקשבעללמידהשל.

מטלותזריקהאצלילדיםבעליADHDואצלילדיםללאADHD.בתנועה, ח)4-3(,.419-394


כרך ט' חוברת מס' 1

156 שובל,א.,שוויד,י.,פוקס,א.,וזאב,א.)2008(.עמדותיהםשלמוריםלחינוךגופני.

ביחסלתכנוןההוראה.בתנועה, ט)1(,36-9.

157 בדיקת. מלאה: לכיתה גופני בחינוך עמיתים הוראת .)2008( ש., ואייבזו, פ., וורד,השפעותיהבקרבילדיגןהלוקיםבאוטיזם.בתנועה, ט)1(,52-37.

158 אלמוסני,י.)2008(.הפעילותהגופניתכאמצעילהשתלבותחברתיתשלצעיריםבעלי.

לקותאינטלקטואלית,בתנועה, ט)1(,79-53.

159 פנטנוביץ,מ.,ולידור,ר.)2008(.אנילאמאמין,קיבלתישיעוריםגםבחינוךגופני–.תרומתשיעוריהביתלהישגיהתלמידבחינוךגופני,בתנועה, ט)1(,80-97.

160 פורמן,ב.)2008(.הא"יהראשונה"מול"א"יהשנייה"–המקרההפומביהראשוןשל.קיפוחאתניועדתיבכדורגלהישראליבמדינתישראל,בתנועה, ט)1(,111-98.

כרך ט' חוברת מס' 2

161 עראר,ח'.)2009(.תפיסתתלמידיתיכוןערביםאתמעמדהחינוךהגופניבביתהספר.

והפעילותהגופניתמחוצהלו:היבטיםמגדריים,בתנועה,ט)2(,127-153.162 פורמן,ב.)2009(.ספורטביןגדרותהתיל–הפעילותהספורטיביתשלאסיריהאצ"ל.

והלח"יבמחנותהמעצרבאפריקה,1948-1944,בתנועה, ט)2(,154-173.

163 האנאירובית. היכולת למדידת מבחנים .)2009( א. ואלייקים., א., מחנאי, י., מקל,

בענפיכדור,בתנועה, ט)2(,186-174.

164 על. הגופני בחינוך למידה ליחידות הוראה סגנונות התאמת .)2009( א. אלמוסני,

פיתרומתםלממדיאיכותחייםבקרבצעיריםוצעירותעםלקותאינטלקטואלית,

בתנועה, ט)2(,216-187.

165 גרינברגר,ל.,ובןבשט,ו.)2009(.תפיסתדימויעצמי,דימויגוף,הרגליפעילותגופנית.

ותזונהבקרבמתבגרות,בתנועה, ט)2(,239-217.

כרך ט' חוברת מס' 4-3

166 זך,כ.,וכהן,ר.)2010(.למידהשיתופיתבחינוךהגופני–סקירתספרות,בתנועה, ט.,)4-3(

167 סקירת. – הגופני בחינוך עמיתים הוראת .)2010( א. ואלחדף-אברג'ל, ש., אייבזו,ספרות,בתנועה, ט)4-3(,

168 עצמאותם. לשיפור כאמצעי הפנאי בשעות הגופנית הפעילות .)2010( י., אלמוסני,



האישישלנעריםעםלקותאינטלקטואלית,בתנועה, ט)4-3(,

169 מודל. והצגת התופעה מאפייני – כדורסל אוהדי של אלימות .)2010( ב., בר-אב,לניבוייה,בתנועה, ט)4-3(,

170 בן-פורת,א.,)2010(.ידרכה–נשיםהמשחקותכדורסל,בתנועה, ט)4-3(,.171 זיו,ג.,ולידור,ר.)2010(.מאפייניםגופנייםופיזיולוגייםשלשחקניותושחקניכדורסל.

–סקירתספרות,בתנועה, ט)4-3(,

כרך י' חוברת מס' 1

הספורט. בקונכיית וערבים יהודים ילדים ביחסי חברתי שינוי .)2011( ב. זועבי, .172

בתנועה, י)1(,35-9.

173.תמיר,א.,וגלילי,י.)2011(.ספורטוטרור–מדיניותארגוניהספורטהבין–לאומייםבנושאקיוםאירועיספורטבזמניטרורבישראל.בתנועה, י)1(,58-36.

174.לידור,ר.,פייגין,נ.,לבד,פ.,גלילי,י.,נץ,י.,ורטהיים,מ.,וחרל"פ,א.)2011(.

דוחועדה:מהוספורט?שישהתבחיניםמומלציםלהגדרהשלפעילותספורטדוחהוועדההמייעצתלתיקוןועדכוןהמונח"ספורט".בתנועה, י)1(,69-58.

175.קאופמן,ח.)2011(.הקמתהתאגדות"הפועל"בגולהבשנותהשלושיםשל

המאההעשרים. בתנועה, י)1(,86-70.

176.פרומן,ב.)2011(.קולטיםעלייה:האמנםתרמהההתאגדותלתרבותגופניתי)1(, בתנועה, המדינה? של הראשונות בשנותיה העולים של לקליטתם "הפועל"

.109-87

177.קאופמן,ח.)2011(.המדרשהלחינוךגופניוראשיתהכשרתהמוריםלחינוך

גופניבארץישראלובמדינתישראל.בתנועה, י)1(,128-110.


178.רם,י.)2012(.חינוךגופניופילוסופיהשלחינוךגופני.בתנועה, י)2(,157-129.

179.כרמי,א.)2012(.חותריםלמגע–הסיוףכגשרביןיהודיםלהונגרים.בתנועה, י)2(,181-158.

180.שחף,מ.,כץ,י.,ושובל,א.)2012(.הקשרביןהעיסוקבספורטומגדרלבין

הישגיםלימודייםבקרבתלמידיתיכוןבישראל.בתנועה, י)2(,196-182.

181.לימור,י.,ותמיר,א.)2012(.ספורט,עסקיםופוליטיקה–הכוליח"צי.בתנועה, י)2(,215-197.


182.בן-פורת,א.)2012(.אהדתהכדורגל:חומרשאינומתכלה.בתנועה, י)2(,235-216.183.מורגולב,א.,זך,ס.,וגלילי,י.)2012(.הקשרביןמשתניםסוציו-אקונומיים

לנפחפעילותגופניתברחביהעולם.בתנועה, י)2(,250-236.

184.לידור,ר.,ופרי,ע.)2012(.משךהזמן,דפוסיהתנהגותויישומיםבתהליכי

למידהבעתביצוע"טקסמוטורי"לפניביצועחבטהבגולף.בתנועה, י)2(,263-251.


185.בן-פורת,א.)2013(.אוטונומיהיחסית:נשיםאוהדותכדורגל.בתנועה, י)3(,.286-264

186.בןאשר,ס.,וברגר,ר.)2013(.שיפורכישורילמידהשלתלמידותעםלקויי

למידהבאמצעותאימוןבתנועהמשולבבהתערבותקוגניטיביתהתנהגותית–מחקרגישוש. בתנועה, י)3(,307-287.

187.כרמי,א.)2013(.המשחקים האולימפיים במינכן ועיצוב תדמיתההחדשהשל

גרמניה.בתנועה, י)3(,323-308.

188.אלמוסני,י.)2013(.יעילותהשלהפעילותהגופניתבשעותהפנאיע"פמודל

ההפנמהוהשפעתהעלנחישותעצמיתשלנשיםצעירותעםלקותאינטלקטואלית.

בתנועה, י)3(,344-324.

189.רם,א.)2013(.הגינות:התפתחותוההיסטוריתשלמושגההגינותבספורטעדשלהיימיהביניים.בתנועה, י)3(,366-345.

190.לידור,ר.,טלמור,ר.,וארנון,מ.)2013(."איךקוראיםלך?"–ניתוחהשמותשלתכניותהלימודיםלתוארראשוןושניבחינוךגופניבישראל.בתנועה, י)3(,-383

.367

191.מורגולב,א.)2013(.קבלתהחלטותבעולםהספורט:שאלתהרציונאליות.בתנועה, י)3(,383-368.


192.לידור,ר.,וטלמור,ר. )2014(. "בתנועה–כתבעתלמדעיהחינוךהגופני

והספורט":ניתוחביבליומטריוסיכוםשלהעשורהשניותחילתהשלישי)-20132000(.בתנועה, י)4(,415-399.



193.פורמן,ב.)2014(.זהלארקספורט–פעילותהשלהסתדרותמכביארץישראלבקרבהעוליםבשנותיההראשונותשלהמדינה.בתנועה,י)4(,

.432-416

194.לימור,י.,ותמיר,א.)2014(.בולללאפגיעה:ייצוגהספורטעלבוליישראל.בתנועה, י)4(,452-433.

195.טלסניק,מ.,וגלילי,י.)2014(.שחורעלגבילבן?הבניהחברתיתואתלטיקה

בפתחהמאהה-21.בתנועה, י)4(,472-453.

196.לונטל,א.)2014(.איצטדיוניכדורגללאומיים:המקרהשלאצטדיוןרמת-גן.בתנועה, י)4(,490-473.

197. רם, י. (2014). הכשרת מורים לחינוך גופני בארץ ישראל - רקע היסטורי

וחבלילידה.בתנועה, י)4(,504-491.

198.פלפל,א.,וגינדי,ש.)2014(.ההיסטוריהשלהשחמטבישראל:ניתוחסוציו-פוליטי.בתנועה, י)4(,528-505.


80 אבני,ר.

65 אוחנה,ש.

אייבזו,ש.157,167

50 אייל,ד.

77,37 איילון,א.

38 איילון,י.

149,104,77,37 איילון)תווי(,מ.

9 אלבז,ג.

,96,69,50,47,34 אלדר,א.

152,116,100

56 אלדר,ד.

אלחדף-אברג'ל,א.167

אלייקים,א.163

,164,158,135,72 אלמוסני,י.

188,168

36 אננברג,ה.

89,54,21,15 אפרתי,נ.

148 אקסלרד,ס.

116 ארליך,א.

96 ארליך,מ.

63 ארליך,נ.

190,136,74,63 ארנון,מ.

123 ארסאם,ר.

54 ארצי,צ.

22 ביין,ל.

120 בלקינג,ד.

186 בן-אשר,ס.

בן-בשט,ו.165

38 בן-גל,ש.

,54,38,37,36,21 בן-סירא,ד.

149,135,104,77

,182,170,145,140 בן-פורת,א.

185

בר-אב,ב.169

,64,49,41,24,9 בר-אלי,מ.

,103,93,87,79,68

147

71 ברגמן,א.

186 ברגר,ר.

147 ברדוש,י.

128 גבע,ק.

122,86 גולדבורט,א.

6 גולדרינג,א.

44 גולדשטיין,א.

144 גיא,ש.

198 גינדי,ש.

83,57,25 גירון,א.

מיון המאמרים לפי שמות המחברים

שמותהמחבריםנערכובסדראלפאביתי.המספריםלידכלשםשלמחברהינםהמספרים

הסידורייםשלהמאמרים,כמפורטבחלקהראשוןשלהמפתח.


מפתח המאמרים — מיון המאמרים לפי שמות המחברים

,151,132,115,109 גלילי,י.

195,183,174,173

19 גלסר,ח.מ.

67 גרודז'ינובסקי,ע.

גרינברגר,ל.165

38 דודלזק,צ.

68 דונסקי,א.

7 דותן,ר.

42 דני,א.

42,27 דרויאן,ש.

42 הדדי,ג.

66,41 הופמן,ג'.

,65,53,33,16,4 הוצלר,י.

,127,121,73,71

139

46 הכט,ע.

26 הלר,ש.

106,90 הנגבי,ר.

152,91 הררי,י.

91 הררי,נ.

11 וואלי,פ.

123 ווגלארא,פ.פ.

9 ווינברג,ר.

118,61 ויינגרטן,ג.

36 ורבר,ג.

174,126 ורטהיים,מ.

18 ורמיר,א.

וורד,פ.157

זאב,א.156

33 זגורי,ע.

172 זואבי,ב.

זיו,ג.171

138,131,125,111 זימרי,א.

183,166,119,110 זך,ס.

121,71 חכם,ע.

142,132 חריף,ח.

174 חרל"פ,א.

96 טישלר,א.

,130,116,100,96 טלמור,ר.

192,190

195 טלסניק,מ.

,32,30,9,8,6,3 טננבאום,ג.

43,41

41 יבלונובסקי,ר.

29,17 יזדי-עוגב,א.

105 ינוביץ,ע.

88,87 יערון,מ.

כהן,ר.166

180 כץ,י.

187,179 כרמי,א.

174 לבד,פ.

143 להב-רז,י.

151 לוי,מ.


32,30,9 לוי-קולקר,נ.

139 לויאן-אלול,נ.

196 לונטל,א.

82 לופי,ד.

10 ליברמן,ד.

10 ליברמן-רז,צ.

,35,31,28,26,23 לידור,ר.

,68,63,50,45,43

,85,80,78,74,70

,114,105,95,91

,134,128,119,118

,155,154,153,148

,184,174,171,159

192,190

194,181 לימור,י.

114 מהרי"ק,מ.

מחנאי,א.163

150 מוכתר,ע.

76 מור-אוניקובסקי,ר.

77 מורג,א.

191,183 מורגולב,א.

5 מטרני,ר.

84 מילבואר,א.

133 מילר,א.

19 מנדלברג,ח.

117,14 מנחם,נ.

134 מעין,ז.

163,94,67 מקל,י.

11 משיח,א.

116,50,13,1 נאבל,נ.

174,99,97,8 נץ,י.

37 נתן,ר.

123 סודרי,מ.

155 סולומון,ה.

66 סטבסקי,ה.

124 סימופולוס,א.פ.

44 סימקין,א.

23 סינגר,ר.

73 סלומון,ג.

112 ענבר,ע.

107 ענתבי,ט.

עראר,ח'.161

79 פאר-מוסקוביץ,נ.

125,111 פולידורו,ר.

פוקס,א.156

פורמן,ב.160,162,193

,98,90,55,21,11 פייגין,נ.

174,106

36,7,5 פישר,נ.

2 פלד,מ.

198 פלפל,א.

66,49 פלק,ב.

פנטנוביץ,מ.159

9 פנחס,ס.

176 פרומן,ב.

184 פרי,ע.

36 פרת,י.



147 צפריר,ע.

,102,75,62,51,40 קאופמן,ח.

,175,141,137,126

177

35 קורו,ג'.

137 קיים,א.

129 קירש,מ.

113 קרייטלר,ש.

,39,33,25,13,1 רביב,ש.

,101,83,57,52,46

136,113

101 רובין,י.

84 רודניק,א.

3 רוזנפלד,ע.

107 רוטין,י.

112,67,60,52,7 רוטשטיין,א.

143 רזניק,ש.

135,72 רייטר,ש.

95 ריימן,ר.

46,39 רכס,א.

,178,146,108,103 רם,י.

197,189

118,92,81,58 רסקין,ה.

,38,36,20,8,7,5 שגיב,מ.

123,59

41,30 שדה,ש.

180,156,130 שובל,א.

156,48,12 שוויד,י.

53 שושני,ח.

180 שחף,מ.

110 שחר,ב.

154 שטרומר,מ.

41 שטרית,ד.

71 שיינברג,א.

152 שכטר,ח.

76 שמעוני,ע.

87 שפיגל,א.

88 שפר,א.

104 תירוש,א.

194,181,173,7 תמיר,א.


175 אגודותספורט:182 אהדה:

150,144 אוהדים:185 אוהדותכדורגל:אוטונומיה:170185 אוטונומיהיחסית:אוטיזם:15744 אוסטאופרוזיס:185 אורחחיים:57 אוריינטציהלמטרה:136 אוריינטציהספורטיבית:

164,135,72 איכותחיים:178 אידיאולוגיות:

57,38 אימון:41 אימוןאיזוקינטי:

65,59 אימוןאירובי:59 אימוןאנאירובי:41 אימוןמנטלי:52 אימוןקדםצבאי:אינטגרציהחברתית:158131 איסתמיה:

,82,57,52 אישיות:110

141,118 אלימותבספורט:

אלימותמילולית:169אלימותפיזית:16988 אמותמידהלהערכה:179 אמנציפציה:114 אמצעיבטיחות:94 אנרגיה:187 "אסתטיקהאולימפית":31 אסטרטגיה:128 אסטרטגיותלמידה:196 אצטדיונים:אצ"ל:16265 ארגומטריה:96 ארגוןומנהל:

176,173 ארגוניספורט:

112 בדיקותרפואיות:194 בולים:

55,11 בחירתמקצוע:63 בחירתספורטאים:114 בטיחותבספורט:124 ביוכימיה:

149,37 ביומכניקה:30 ביטחוןעצמי:93 ביצוע:

מיון המאמרים לפי תארנים

וינגייט. מכון ספריית של )תזאורוס( באגרון המופיעים תארנים לפי מוינו המאמרים

הינם תארן כל ליד המספרים האלף-בית. סדר לפי מפורטים )descriptors( התארנים

המספרים הסידורייםשלהמאמרים,לפיסדרהופעתם,כמפורטבחלקהראשוןשלהמפתח.



130 ביתהספר:33 בית-ספריסודי:145 בית"ר

100,80 בנות:149 בעיטה:148 בעיטותעונשין:10 בקרהמוטורית:195 ברברהפילדס:

,99,86,48 בריאות:190,124

97 בריאותנפשית:187 ברלין1936:

116,93,53 בתי-ספר:2 בתי-ספרתיכוניים:

"בתנועה–כתבעתלמדעיהחינוךהגופני

192 והספורט":

196 גאוספורט:184 גולף:88 גורמיהניעה:195 גזע:88 גיל:גילההתבגרות:1658 גילהעמידה:

139 גישהאקולוגית-דינאמית:67 גמישות:

53,39,13 גניילדים:73,37 גפייםתחתונות:

172 דו-לאומי:

178 דילמותפדגוגיות:79 דילמתהאסיר:דימויגוף:165

165,135,39 דימויעצמי:

100,8,5 הבדליםביןהמינים:195 הבניהחברתית:46 הגילהרך:189 הגינות:הגמוניה:17095 הדגמה:

ההתאגדותלתרבות

176 גופנית–הפועל:,22,15,6 הוראה:

29

54 הוראה-למידה:הוראתעמיתים:157,167124,123 הזדקנות:198,197 היישוב:

,142 היישובהיהודי:175 הישובהיהודיבא"י:151 הימורים:

198,133 היסטוריה:25 הישגיות:הישגים:159

166,46,39 הישגיםלימודיים:180 הישגיםאקדמיים:34 הכללה:

113,4 הכרה:,55,15,13 הכשרהמקצועית:

116


197,177,55 הכשרתמורים:186 הליכהאין-סופית:92 המאהה21-:177 המדרשהלחיוךגופני:

המחלקהלהכשרה

197 גופנית:187,179 המשחקיםהאולימפיים:

155 הנחיותקשב:,64,11,9 הניעה:

113

69 הסמכה:העצמה:158,168,

188

110,99 הערכהעצמית:54 הערכתמורים:114 הערכתסיכונים:47 הערכתתכניותלימודים:

,62,51,40 הפועל:,117,75

175,141

136,64 הצבתמטרות:74 הצלחה:

117,62,51 התאגדותלתרבותגופנית:113 התנהגות:התנהגותחברתית:166

25,17 התנהגותמוטורית:80 התעמלותספורטיבית:

התערבותקוגניטיבית

186 התנהגותית:,46,39,26 התפתחותמוטורית:

127

46,39 התפתחותנפשית:46 התפתחותקוגניטיבית:46 התפתחותרגשית:

182,143 זהות:179 זהותיהודית:

32,29 זיכרון:67 זמןתגובה:154 זריקהלמטרה:

173 חברהישראלית:172 חד-לאומי:146 חוליגניזם:150 חומרה:126 חוקה:חזרות:163

2 חטיבתביניים:89 חיבורמדעי:92 חיזויהעתיד:

60,36 חילוףחומרים:,31,28,26 חינוךגופני:,39,35,33

,80,47,45

,102,99,91

,161,159

,177,167

,190,178

197

96,58,9 חינוךגופניבבתי-ספר:חינוךגופניבבתי-ספר

100 תיכונים:



189 חינוךגופניהוליסטי:13 חינוךגופנילגילהרך:53 חינוךגופנימיוחד:139 חינוךגופנימותאם:חינוךגופנימשלב:16792 חינוךלפנאי:39 חינוךלתנועה:36 חמצן:43 חקרמקרה:179 חרב:

57,49 חרדה:146 חרות:23 חשיבה:

189 טורנירים:84 טיפול:

126,74 טכניקה:30,4 טניס:46,39 טעוניטיפוח:126 טקטיקה:134 טקסמוטורי:173 טרור:

172 ידידותוקרבהחברתית:175,101,48 יהדות:

179 יהדותהשרירים:,75,62,12 יהדותופעילותגופנית:175,120

147 יהודים:,125,111 יווןהעתיקה:

131

132 יחסייהודים-בריטים:27 יחסיםבינאישיים:181 יחסיציבור:ייעוץחינוכי:16574 יכולתמוטורית:148 יכולתציפייה:

,59,18,17 ילדים:127,121

57 ילדיםבספורט:136 יעילותעצמית:

,62,51,40 ישוביהודיבא"י:141,101,75

,53,11,2 ישראל:,98,90,87

126,102

,142,141 כדורגל:,148,146

,151,149

,182,160

196

132 כדורגלבארץישראל:143 כדורגלנשים:32 כדור-יד:

,63,42,1 כדורסל:,74,73,66

,170,169

171

134,126 כדורעף:67 כוח:

13,2 כוחאדם:


67,60 כושראירובי:,67,66,60 כושראנאירובי:

73

,33,16,9 כושרגופני:112,99,65

73,65 כיסאגלגלים:119 כלימדידה:

183,181 כלכלה:152 כניסהלהוראה:57 כשירות:89 כתיבהמדעית:

143 לאומיות:36,5 לב:

117,14 לבנון:לח"י:162189 לחםושעשועים:57 לחץ:5 לחץדם:54 לימודים:186 ליקויילמידה:34 למידה:

,29,28,6 למידהמוטורית:,35,33,31

,50,45,43

,85,80,70

,128,95,91

,154,148

155

למידהשיתופית:166למידהשיתופית

בחינוךהגופני:16643 למידה,תהליכיה:27 למידהתפיסתית:

לקותאינטלקטואלית:158,164,188,168

155 לקותקשב:137 לשוןהעיתונות:

57 מאמן:112 מאמץ:129 מאמץאירובי:76 מאמץגופני:מאפייניםגופניים:171מאפייניםפיזיולוגיים:17181 מבוגרים:26 מבחן:25 מבחניהישגים:8 מבחניכושרגופני:

127,121,63 מבחנים:8 מבחניםפיזיולוגיים:8 מבחניםפסיכולוגיים:67 מבנהגוף:

,161,143 מגדר:180

172 מגעחברתי:מדדעייפות:16377 מדידות:מדינתישראל:16027 מדעיהטבע,הוראתם:192 מדעיהספורטוהתנועה:27 מהירות:



53,17 מוגבלויות:79 מודל:מודלמצבי:16976 מוותפתאומי:57 מוטיבציה:מוסלמים:16154 מורהמאמן:54 מורהמקצועי:99 מורים:

,21,15,11 מוריםלחינוךגופני:,90,69,55

,98,96,95

,152,116

156

116,69 מוריםמתחילים:152 מוריםמתמחים:179 מועדוןה-ו.א.צ.:145 מחאה

58 מחונניםבספורט:86,76,20 מחלותלבוכלידם:

122 מחלותלבכלליות:22,6 מחקר:מחקראיכותני:170

,45,11,7,5 מחקרמשווה:,71,67,56

99

27 מטהקוגניציה:128 מטלותמוטוריותסגורות:

מטרותשלתכנית

מבחןאנאירובי:163184 מוכנותגופנית:

מחנותהמעצרבאפריקה162

94,67 מיאוץ:139 מיומנויותיסוד:

,31,29,23 מיומנויותמוטוריות:,63,50,45

,91,74,70

127,95

מיומנויותמוטוריות

,154,155 סגורות:184

30,29 מיומנות:מיומנותמוטוריתסגורה

134 בעלתקצבפנימי:מימדיהמשחקים

138 האולימפייםהראשונים:88 מין:187 מינכן1972:195 מישלפוקו:

193,133 מכבי:175,14 מכביהעולמי:

,62,51,40 מכביישראל:175,141,75

87,40 מכביות:מכוןוינגייטלחינוך

177,61 גופניולספורט:134 מכותפתיחה:88 מניעים:מעורבותהורים:159

65,36,5 מערכתהזרימה:71 מערכתהנשימה:123 מערכתהשלדוהשרירים:


111 מפעליספורט:37 מפרקים:93 מצביםפסיכוביולוגיים:144 מקומי:2 מקוםעבודה:

119 משאביהתמודדות:93 משבר:

70,35 משוב:146 משחק:118 משחקהוגן:131 משחקיאיסתמיה:85 משחקיכדור:32 משחקיספורט:

138,125,87 משחקיםאולימפיים:88 משפחה:12 משפט:

110,52 מתבגרים:

66 נוזלים:38 נוער:

נחישותעצמית:158,168,188

נטבול:17174,63 ניבוי:114 ניהולסיכונים:

192,190 ניתוחביבליומטרי:55 ניתוחמקרה:55 ניתוחשיח:192 ניתוחתוכן:121 נכויותגופניות:

170,99,44 נשים:

28 נשירה:83 נשירהילדים:

136 סבולת:86 סגנוןחיים:135 סגנונותהוראה:סגנונותהוראה

בחינוךגופני:164סדרתספרינטים:163

סוציולוגיהשל

58 החינוךהגופני:,109,87 סוציולוגיהשלהספורט:,151,115

160

115 סוציולוגיהשלהפנאי:117,14 סוריה:

152 סטאז'

63 סטטיסטיקה)נתונים(:172 סטראוטיפים:179 סיוף:84 סכיזופרניה:196 סמליםלאומיים:

,83,62,22 ספורט:,146,113

,173,162

,189,174

,193,190

194

,67,66,58 ספורטבבתיספר:94

120,117,62 ספורטבתפוצות:



,61,34,1 ספורטהישגי:82

175,51 ספורטהפועלים:132 ספורטופוליטיקה:151 ספורטוטו:

,65,19,4 ספורטנכים:73

87,67 ספורטנשים:57 ספורטתחרותילילדים:

110,32 ספורטאים:63,32 ספורטאיםצעירים:

ספורטאיםצעירים

,66,61,59 מצטיינים:88

97,95 סקירתספרות:53 סקר:

144 עולמי:89 עורך:77 עייפות:187 עיצובחזותי:41 עירור:7 עישון:75 עיתונאות:176 עלייה:62 עםישראל:עמדות:161

123,65 עמודהשדרה:88 ענפיהספורט:

44 עצמות:188 עצמאות:עצמאותאישית:168

161,143 ערביםבישראל:189 ערכיםומוסר:

49 פגיעות:12 פגיעותספורט:120 פולין:

181,151 פוליטיקה:135,73 פיגורשכלי:

5 פיזיולוגיהסביבתית:,60,16,7,5 פיזיולוגיהשלהמאמץ:94,67,66

פיזיולוגיהשל

36 הפעילותהגופנית:פעילותגופנית:158,159,,180,165

183

183 פעילותגופניתבפנאי:פעילותמקוטעת:163

120,62,51 פילוסופיהשלהספורט:178 פילוסופיהשלחינוךגופני:11 פינלנד:96 פיקוח:92 פנאי:17 פסיכולוגיה:2 פסיכולוגיהחברתית:

פסיכולוגיהשל

37 החינוךהגופני:


,24,9,4,1 פסיכולוגיהשלהספורט:,68,64,25

110

28 פסיכומוטוריקה:49 פסיכופיזיולוגיה:19 פסיכופתולוגיה:19 פסיכותרפיה:38 פעולותגופניות:

,58,48,42 פעילותגופנית:,83,81,75

,99,97,86

,121,100

,123,122

,130,124

188,135

121,44 פעילותגופניתבמים:פעילותגופנית

3 במקומותהעבודה:20,19 פעילותגופניתטיפולית:147 פ"צבאיירןמינכן:54 פרחיהוראה:181 פרסום:42 פרספקטיבתזמן:137 פרשניכדורגל:150 פשע:

65,52 צה"ל:198,62 ציונות:

30 ציפיות:49 צניחה:123 צפיפותעצם:

59 צריכתחמצן:

74 קבוצה)ספורט(:2 קבוצותקטנות:

,168,90 קבלתהחלטות:191,188

144 קהילה:קהל:169

129,33 קואורדינציה:138 קוברטן:130 קוהרנטיות:קורפול:171186 קינזיולוגיהחינוכית:קיפוחאתני:160195 קלודלוי-שטראוס:

קליטתעלייה

193 :1960-194637 קפיצה:129 קפיצהבחבל:49 קצבלב:

,80,68,32 קשב:,154

130 קשיים:97 קשישים:

172 רגשות:109 רדיווטלוויזיה:184 רוטינות:133 רוסיה:137 רטוריקה:68,1 ריכוז:



129 ריצה:195 ריצת100מטר:48 רמב"ם:88 רמתהספורטאי:144 רעיון:

38 שאלון:116 שביעותרצון:142 שבת

191 שופטים:121,71 שחייה:

21 שחיקה:150 שחיתות:198 שחמט:שחקניכדורסל:171שחקניותכדורסל:17134 שיטותאימון:

,91,85,47 שיטותהוראה:166

47 שיטותמחקר:שילוב:157שיעוריבית:159191 שיפוט:

20,19,18 שיקום:16,4 שיתוק:

121,71,18 שיתוקמוחי:145 שנותהחמישים

77 שרירים:

176 תאוריהסוציולוגית:89 תארנים:

174 תבחינים:187 תדמיתלאומית:119 תהליכיתיקוף:

,75,51,40 תולדותהספורט:,120,111

141

84 תופעתההחשה:תוצרמקומיגולמי

183 )תמ"ג(:118 תוקפנותבספורט:

תורתהמשחקים,

79 שיתוףפעולה:124,122 תזונה:

136 תחרות:תכנוןהוראה:156

156,130,58 תכניתלימודים:190 תכניותלימודים:

תכניותלקידוםאורך

חייםבריא:1651 תלות/אי-תלותבשדה:54 תלמידים:180 תלמידיתיכון:57 תמיכהמשפחתית:89 תמצית)תקציר(:84 תנועה:112 תסמונתעייפותכרונית:30 תפיסהחזותית:תפיסות:16142 תפיסתזמן:

117,115 תקופהמודרנית:142 תקופתהמנדט


194 תקשורתהמונים:,119,102 תרבות:194,146

The Zinman College of Physical Education & Sport Sciences at the Wingate Institute

Vol. 10 # 4 2014

Editor: R. Lidor, Prof.Editorial Board: M. Bar-Eli, Prof. A. Ben-Porat, Prof. D. Ben-Sira, Prof. A. Eliakim, Prof. N. Feigin, PhD U. Goldbourt, Prof. Y. Kaplanski, Prof. M. Semyonov, Prof.

Movement, Vol. 10 (4), 2014

Contributors

Furman, B., PhD - Bar-Ilan University

Galily, Y., PhD - Zinman College of Physical Education and Sport Sciences at the Wingate Institute

Gindi, S., PhD - Beit-Berl College

Levental, O., PhD - Zinman College of Physical Education and Sport Sciences at the Wingate Institute

Lidor, R., Prof - Zinman College of Physical Education and Sport Sciences at the Wingate Institute

Limor, Y, Prof - Tel-Aviv University

Pilpel, A., PhD - Haifa University

Ram, I., PhD - Zinman College of Physical Education and Sport Sciences at the Wingate Institute

Talmor, R., PhD - Zinman College of Physical Education and Sport Sciences at the Wingate Institute

Talesnik, M., - Bar-Ilan University

Tamir, I., PhD - Ariel University Center and Bar-Ilan University


Table of Contents

Editor’s note R. Lidor…………………………………………………………………….397

"Movement – A Journal of Physical Education and Sport Sciences": A bibliometric analysis and summary of the second decade and thebeginning of the third decade of publication R. Lidor, R. Tal-Mor ………………………………………………………399

It's not only about sport – The Maccabi organization and its involvementamong new immigrants in Israel between the years 1946-1960B. Furman………………………………….………………………………416

Presentation of sport through Israeli stampsY. Limor, I. Tamir………………………………….………………………433

Black on white? Social constructivism and sport at the beginning ofthe 21st century M. Talesnik, Y. Galily……………………………………………………..453

National football stadiums: The case of Ramat Gan StadiumO. Levental………………………………………………………………..473

Physical education teacher training in the land of Israel – historical background and pains of birthI. Ram……………………………………………………………………….491

The history of chess in Israel: A socio-political examinationA. Pilpel, S. Gindi…………………………………………………...…….505

Index (Hebrew)……………………………………………………………529

Abstracts…………………………………………………………………….IV

Movement, Vol. 10 (4), 2014IV

"Movement – A Journal of Physical Education and Sport Sciences": A bibliometric analysis and summary of the second decade and the beginning of the third decade of publication R. Lidor, R. Talmor

The purpose of this study was to examine the trends, developmental perspectives, and main characteristics of the 98 articles published in Movement – A Journal of Physical Education and Sport Sciences between 2000-2013, namely the second decade and the beginning of the third decade of the journal, using a bibliometric analysis. A bibliometric analysis is the application of mathematical and statistical methods to the study of bodies of writing – for example scientific periodicals, which may reveal the historical development of subject fields and patterns of authorship and publication. This type of analysis is widely used in literature, mainly to provide a picture of the state of research in a discipline, as well as to determine broad characteristics of material currently in print. In the bibliometric analysis conducted on the empirical and theoretical papers published in Movement between 2000-2013, five variables were analyzed: (a) scientific domains (e.g., biomechanics, motor behavior, sport pedagogy), (b) academic affiliation of the authors, (c) gender of the authors, (d) number of authors per article, and (e) number of references cited in each article. Among the findings that emerged from the bibliometric analysis were that physical education and sport sciences were represented by 18 different domains, however some (e.g., motor behavior) were presented frequently, while others (e.g., biomechanics) were presented less often; and that about 70% of the authors were male. Based on the findings obtained in this study, we discuss a number of editorial perspectives that can be taken into account by the Editorial Board of the journal in the development of the future publication policies of Movement. _____________________________________________________________Descriptors: A bibliometric analysis, content analysis, exercise and sport sciences, physical education.

Movement, Vol. 10 (4), 2014 V

It's not only about sport – The Maccabi organization and its involvement among new immigrants in Israel between the years 1946-1960B. Furman

Between the years 1946 and 1960 the Maccabi organization was actively involved among new immigrants to Israel. The reasons for this included the wish to strengthen their organization, and the struggle against other sports organizations (mainly the Hapoel organization). Those struggles mainly represented the extension of political conflicts between the organizations. The Hapoel organization was a sports organization that was primarily involved in physical activity. In contrast to the Hapoel organization, the Maccabi organization was also involved in active attempts to settle the land of Israel. __________________________________________Descriptors: Sport, Maccabi, imigrants 1946-1960.

Movement, Vol. 10 (4), 2014VI

Presentation of sport through Israeli stampsY. Limor, I. Tamir

Stamps are clearly a communicative medium: They are an inexpensive and common tool which carries a message, they are used for mass distribution, and their design is approachable and captivating. Nevertheless stamps are usually seen as decorative, colorful artifacts, and so far have attracted little research attention, particularly among media researchers. As stamps are official state objects, issued solely by governments, their analysis can shed light on the cultural, sociological, and political aspects of their time, as well as on its artistic and aesthetic values. They can help in an attempt to reconstruct the reality of their times – the way the society that issues them grasps its past, and can even open a window to its financial situation and technological capacities. The present article is devoted to one of the more common themes in world stamps – sport. Using content analysis of all the stamps that were issued by the State of Israel since its establishment, this article seeks to learn about the status of the sport in Israel: its importance, and its representations and characteristics as reflected in stamps as a major cultural agent. The article’s findings indicate that in spite of the great popularity of sport – and even, as some scholars hold, as kind of a modern religion that crosses borders and cultures, sports have low visibility in Israeli stamps. Out of 2,213 stamps that were issued in Israel from the state’s establishment in 1948 to the end of the year 2012, only 96 stamps (4.3%) were devoted to sport._____________________________________________________Descriptors: Mass communication, postage stamps, sport, culture.

Movement, Vol. 10 (4), 2014 VII

Black on white? Social constructivism and sport at the beginning of the 21st centuryM. Talesnik, Y. Galily

The current paper presents three different explanations for the phenomenon of race in sport by using the argument of social construction, as illustrated by three schools of thought. The first, Skepticism (according to historian Barbara Fields), argues that race is something completely imaginary, and serves oppression and exploitation. The second is Social Construction (according to philosopher Michel Foucault), which has a limit, but is not biological – biology serves as a cover for acts of violence against “racially inferior” people. The third explanation is Naturalism of the population (according to the ethnologist Claude Levi-Strauss), which claims that race is a function of culture, which preceded it in time.

Descriptors: sociology of sport, race, social constructive, Claude Lévi-rauss.

Movement, Vol. 10 (4), 2014VIII

National football stadiums: The case of Ramat Gan StadiumO. Levental

National places and monuments play an important part in creating and designing a national identity, on both the domestic and international level. National football stadiums are also laden with the social and political aspects of sport, and receive a great amount of attention due to the large number of visitors and broadened media exposure. Nonetheless, a significant number of countries, usually with a rich heritage of sport excellency such as the USA, Italy, and Spain, have chosen the alternative of hosting national competitions in various stadiums throughout the country. This decision is based on the presence or absence of three factors: the need for a sport facility to be used as a narrative tool, the political need for strengthening local and national identity, and the ability of a single place to appropriately represent the culture of the country and its various social groups. This paper examines these factors in the Israeli context of the national stadium in Ramat Gan, focusing on the changing importance of the national team in accordance with the modern trend of commercialization and globalization of sports, as well as the social and functional limitation of the stadium’s location. Significant aspects such as sport infrastructure, sportive needs and demands, and political and geosportive consideration are discussed, and assessments and recommendations are proposed for the current issue of the identity of the new national stadium of Israel. _________________________________________________Descriptors: Stadiums, geosport, football, national symbols.

Movement, Vol. 10 (4), 2014 IX

Physical education teacher training in the land of Israel – historical background and birth pains I. Ram

The need for physical education teacher training was recognized in Europe seventy years before such a need became evident within the education system of the Jewish settlers in the land of Israel. This need arose in the mid-1940s, and became an integral part of certain social-national processes that evolved within the Jewish community of that time. The local sport leaders understood well the importance of physical education to the future of a nation that was about to fight for its independence. They never ceased in their attempts to promote physical education and encourage the establishment of a training institute for professional teachers in the field. Eventually, such an institute was set up in the year 1944, and until the declaration of the establishment of the State of Israel it provided the local education system for one-third of the physical education teachers who actually worked in the field._____________________________________________________________Descriptors: Teacher training, physical education, department of physical training, Jewish settlement.


The history of chess in Israel: A socio-political examination A. Pilpel, S. Gindi

Chess in Mandatory Palestine and in the early State of Israel was unparalleled in its sporting achievements. We argue that this is due to two reasons: First, chess was always a “Jewish game”, so talented players were relatively easy to find (especially after many European Jews fled Hitler in the 1930s); and, second, it managed to shed its “diaspora” image and re-invent itself as a Zionist enterprise. For example, the Palestine team to the 1935 Olympiad was praised as the first Jewish team on the world stage in 2000 years; opening chess clubs in remote villages was deemed as helping the residents to settle the land; and, Hebrew chess terms were invented to replace foreign ones. What’s more, chess surprisingly served to connect Jews and Arabs in various ways. We begin with the 19th century and end with the 1964 Olympiad in Tel Aviv, perhaps the early state’s greatest sporting event. ______________________________________Descriptors: Chess, history, Zionism, Palestine.

X

Documents

2014 ד עשת 4 תרבוח י ךרכ - WordPress.com...2014 — ד"עשת ,4 תרבוח י ךרכ ,העונתב דיה בתכ יקלח תא דיה בתכב לולכל שי ,תעה