class

מחלקת הזוחלים..

התחלה 7

א בובלקי בטלפון. אתה זוכר אותי, הוא קובע. הפעם זה מאוד כדאי .. אני סולד ממנו.הוא יודע זאת ולכן ממהר לעניין אותי. הוא יודע על תאוותי להקלטות.. ויש לו. כאלו שיעניינו

אותך,הוא אומר ...רק תראה ולא תרצה שום דבר אחר .. תרוץ אחרי שותת ריר ...אורי אורי, הוא מצריח את צחוקו ...נורא.., אורב לחולשה, הוא מגיח מפעם לפעם להוכיח את קיומו הבריוני בחיי. שכחת אותי אה... ניסית להתעלם. להתנער ממני... הנה אני...כך א בובלקימעת לעת, מזה כשלושים שנה ..., וביתר תוקף מפעם לפעם. כשיבה או כתמי זקנה... שותת רוע ... אי נוחותי, בשבילו חגיגה. בתאוותו לדם רע ... יאכל גם את בשרו שלו ... ככרישים שבאכסטזת הזלילה ינגסו במעיהם השפוכים ...כך כתב.... הרמן מלוויל, הגר

בטובה הראתה לי. וכשקראתי ידעתי כי מלוויל מדבר על משהו מוכר......הנה את א בובלקי אני מכיר היטב .. מין פטרייה. טראומה ..וכבר השלמתי עם הופעתו לתוך חיי ודווקא

כשהעניינים מתבהרים. הנה אני,הוא מחרחר ומייד מזכיר כשלון. אי נעימות מצלצלת.. ואיך שאנחנו בלשכה צחקנו ...בכל זאת הוא מעדיף להפריד את עצמו. הוא היה עם הגדולים

והצוחקים בלשכה כשאנחנו... התבזינו.בשבילו זה זיכרון עצום. מקור לגאווה מתמשכת. הוא ליד הקובעים, ליד הגדולים ..

ולעצם העניין. הלך לעולמו קרוב משפחה רחוק ואורי קנה לו חזקה על שרידיו. והיות וידע אורי כי אותו הנפטר היה ...והוא מספר לי... מייד חשבתי עליך, כי הייתה לו משרה במוסד. איזה

פקיד.. ובצבא היה מן רלש של.... אנחנו במשפחה הוא מזכיר לי... משרתים בקודש. הוא יצא מספור של ..רוברט וולזר. הגר מגחכת, שמחה להפגין את בקיאותה..בספרות העולם...אורי פון

גונטן היא קוראת לו. אז כן. השאיר הקלטות ... הוא תמיד הקליט, ועכשיו הסרטים אצל אורי... קלומטרים של סרט הקלטה ..כדאי לך. כדאי לך, הוא מקרקר. וכבר ידע כי אני שבוי בידיו. קשור ומסובך בסרטיו.

הוא מנצל הצלחה וממשיך לאירוע מבדח נוסף מעברינו, המשותף כביכול ...הוא עם הקודקודים צחקו בלשכה...כמה לא נעים, כמה דוחה. הקודקודים חייכו, ואורי נקרע מצחוק.

א בובלקי אדם..... ואילו הדוד, הדוד גם הוא היה משרתם של .. זה האתוס של משפחת בובלקי. הם אכלו

לידם, וישבו וישנו .. תמיד יותר קרוב..וליותר חשובים. אנחנו במשפחה, הוא מזכיר לי שוב,משרתים בקודש.

לאחר שכישף אותי אורי עם סרטי ההקלטה שלו.. בזאת לא היה לו ספק... החל לגרור רגליים .. לא רוצה כסף. רק שאכניס אותו לטכסט ..שישלם חשבתי. בינתיים ....התחלתי הוזה

...הרי חסרות לנו ההקלטות של מלחמת יום כפור מבאר שבע. אז פינטזתי לי עליהן, והזיהגוררת הזיה.... הנה שתיים וחצי הזיות לדוגמה.

1

"את חכי לי ואחזור " גורודיש נשאר בבאר שבע עד שתיים בלילה של מוצאי יום כפור שנת שבעים ושלוש. מה

היה לו לעשות שם לאלוף הכי קרבי הכי צמא דם שלנו, שלוש מאות קמ ויותר מן החזית.הרחק מן המלחמה הגדולה. ...אם חיכה לצאת החג על פי מצוות הרבנות הצבאית, כפי השערתה

של הגר, אז מדוע עד שתיים לפנות בוקר של יום ראשון ? בוועדת אגרנט לא שאלו. שאלה טבעית האין זאת? יש לי תאורייה ואולי בקלטות מבאר שבע

נמצא הוכחה ... .משהו כגון זה .. ..גורודיש צרוד וגברי וצודק בטלפון מדבר. ברקע רעש נורא של מכשירי קשר, זעקות

)חיפה( ..אז תגידי שאני שלחתי .... ישלם, ישלם ושלא04ולחישות .. וכך הוא מדבר עם יסדרו אותך, כמו בפעם הקודמת, קולו נחנק בהתמרמרות. שני כרטיסים. מקרוב. את יודעת

שלא שומע טוב מאז המוקש ההוא. אוזן ימין.. ... תסגרו את המכשיר עם הצעקות האלו ... תגידו להם שזה תרגיל.. הוא צורח .. ואכן שתיקה... ומייד אחר כך ממשיך... ואחר כך

למועדון.. תודיעי שיחכו ..רק גומרים פו עם התרגיל הזה של המצרים הדפרים... אל תצחקי ... מרשות לעצמן ... וזה עוד ממשיךי*** ואז דברים שאין הנייר סובל. עד כדי כך הזיותי

... אני עולה על המסוק לחיפה. סעודה מפסקת ..עוד לא אכל ... זה בערך מהלךיבהזיותי הזייתי הראשונה ...הגר העירה לי בתרעומת ש..לגורודיש לא הייתה מאהבת בחיפה. אתה

ויורם הסרתם מעליו את חשד המאהבת בחיפה, התעקשה ...אני, החברים שלי בחיפה, הצטדק בפני הועדה... . כשתהו על מעשיו שם, בסוף השבוע הנמהר שהחל בערבו של יום

חמישי, הרביעי לחודש והשתבש לו. החברים, הדגיש, החברים....קודם להתמנותו אלוף הדרום מילא תפקידים בצפון. החברים שלי, כולם גרים בחיפה אמר לוועדה. מסתבר כי טרם שידרג

את מצאי חבריו דרומה ... ... והועדה הסירה מעליו את חשד המאהבת בחיפה. רק חברים. אבן נגולה מעל לב

האומה ... אמנם לא הצלחנו לאשש את השערת המאהבת בחיפה אבל הזיותיי, מסתבר,נוטלות להן....את חופש ההזיה.

לא ייפלא שכה נרגז היה שמואל גונן, האלוף, אל"מ שמואל מחשופים בצריח, לשארית

המלחמה .. ומן ההקלטות .. עולה החשד כי הנאתו מעבודתו נפגמה לא מעט ... נזכור כי הייתה זו המלחמה האחרונה בחייו .....על הבוגדנות המצרית התלונן ..במלחמה בוגדנית פתחו

עלינו .. גדעון, קולגה ותיק ועיתונאי בחסד )וברמז(. האחד בדורו.. שמע אותו כך מגדף בשביעי . חוצפה ערבית זו לקלקל בלי שום תאום את ארוחת סוף73או בשמיני לחודש ההוא בשנת

הצום בחיפה . .. הנה כי כן גם את המצרים גידף ..גם דן מרגלית, גם הוא אחד ב ..ועיתונאיבחסד..ובזכות. אני טרם נולדתי..

המסוק שהוזכר בהזיה על גורודיש בבאר שבע העיר בי חלום ארוך טווח ) וחלום הרי הואמתווה לפעילות, להבדיל מהזיה שהיא רק .. תרשים זרימה במקרה הטוב(

הזיה תחת הכותרת

וידויו של טייס מסוקים קטנים . מה לא ניסו, ניסינו אנית לשבור את שתיקתם של טייסי המסוקים הקטנים, מוניות אוויריו

והקולגות שלי .. לדובב נשים של ... מאהבות ומאהבים. נדה. לא העלינו דבר. ידעו במי לבחור לתפקיד. הרי הכול הם יודעים ... נהגי המוניות האקסקלוסיביות. יודעים, ושומרים לעצמם ...כבולים בשותפות הסוד החמורה ביותר במדינת ישראל .....מי ומה הוטס לאן, ועל

חשבון מי, ולאיזו משימה, ואיזו בוטלה, לטובת מה ....כשחושבים על כך מעט, אפשר רק להתפעל. אבל אני ממורמר.. ..מקנאה, בטח מקנאה, הודיתי בפני הגר. הגר גאה בהיכרותה עם החבורה הזו. לו רק נותר בידי זמן הייתי הולך לקורס ....ולהכנס בעצמי ללב המאפליה. בלי מתווכים, ישר למקורות. גם אני יכול להטיס מונית אוירית. עם הדוקטורטים שלי באוקסבריג,

אין מצב שלא ..לו רק נותר בידי זמן.. .אמנם בלדפוק מסמרים אני חלש ..אבל עם מכשיריםאלקטרוניים ..או-או כמה אני חזק ..

זו הייתה הזייתי הראשונה. הזיה, וחצי הזיה המשתלשלת ממנה בדרך האסוציאציה ... ובגדרהזיה נשארה... הנה אחת מעוגנת יותר במציאות, וזו עולה על כל דמיון

2

צביקה א צביקה ב או דיוטי פרי

. כבר אחרי הרעש הגדול, וכבר פטרו את הכושלים ...1977השנה היא נאמר..

גורודיש, מן ההזיה הראשונה פתח כבר בקריירה השנייה שלו, ומגלה את ניצני הציונות מלבלבים בדמותו של בוקאסה, ברפובליקה האפריקנית שלו ...נזכיר

את אדם ברוך בראיון המופלא איתו על "האש והעצים" ...שני תלמידי ישיבה שהתפקרו ..וכבר אינם עמנו... ומינו גם כמה מאושרים..

חלק מאלמנות המלחמה נישאות היו, לולא התנו המנוולים את המשך תקצובן בכך, וכפו עלהגר היקרה, לחיות בחטא. נאמר, חטא מכורח המציאות. היא כה שונאת לשמוע זאת...

אז הנה לנו סרט הקלטה הזוי מתוך משרד מואר ושקט במוסד. משרדו של אחד מן הכוחות המעולים שלנו, ואם לא די בכוחו ובאישיותו, הרי שסבו היה מראשוני וממקימי ממייבשי

ומסוללי... וסבתו הייתה רחל המשוררת או אנדה אמיר או לאה גולדברג .. )בדיחה (. אשר על כן, ממלחי הארץ וממתקיה. ואילו הוא, את מי הכנרת עוד ייבש מרוב אהבתו לציון. הוא

מדבר ומדברים אצלו, ונכנסים ויוצאים. כך זה נשמע ..בהזיותי. .. תשאל על ההנפקה ..זה צביקה..לא א, זה ב ...מתעניין במיוחד.... הרודס, כן הרודס.. ומה עם השותף, סוגרים או לא .. ושתדע איך להתנהג איתו ...זה סטייל אחר לחלוטין... הוא הרי

אינו משתפ שנפגשים על הגדר ו...כמעט שומעים את התנועה האלימה ...היכן זה הפעם ? אה האג ? אצלי זה היה לונדון !!!הנה הכסף בשביל הבושם והיין ..ונעלי ריצה ...החברה הכינו

רשימת הזמנות, להביא ...זכור ושמור, כי כמוהו לא מגייסים גם אחת למאה שנה. שווה כל שילינג או קרונה תלוי במדינה באירופה. תמיד זה אירופה .הנה רשימת השאלות. מתחיל

להקריא יין ובושם, ומשהו שואל האם זה קודים ? לא. זה לא קודים.. הקודים על נייר אחר.הקודים זה כימיקלים ומותר לך כבר לדעת את זה )לא קראת ספרו של הפרופסור ההוא מ..

חיפה, חיפה!(.. והנה כאן הכסף בשתי מזוודות, לו ולאנואר. לא צריך לספור. מאה אלף לו, ומאה אלף וסנט אחד נוסף.. הנה הסנט הנוסף לאנואר ... המעמד מחייב. זה עניין של כבוד

. הרי במזרח התיכון אנו פועלים תערבי..ומישהו מצחקק. יש להבין את המנטאליו וכן ....תתאם אתו את הביקור ..לא, לא לוותר על יד ושם. ניסיתי, ניסיתי, אבל רו"הם עומד על

כך. רצון של ברזל יש לראש הממשלה. יד ושם ! ונוסעים דרך שער הגיא שיראה את הגרוטאות בדרך אל העיר... פאב אל וואד ...משהו מזמר ברקע ...יש להם גם הומור, ציני

בהזיותיי .... שידע מאיין באנו.. חוזר ליד ושם. ולאן אנחנו הולכים....)הזיות(. וגם למה אנחנו משלמים כה הרבה ..במחשבה שנייה הוא עוד עלול להעלות את המחיר.....ומחשבה שלישית.

עם מרגל חד פעמי שכזה לא חושבים על הכסף.. אני יודע כי המשיכו לשלם לו )להם( גם אחרי המלחמה הארורה הזו, ואני הלא מתפרנס

ממנה לא רע, וגם הגר ...עוד זמן רב שילמו לו. על סטייל כזה לא בקלות מוותרים. על סטיילמשלמים. הדיוטי הזה הוא גם דיוטי פרי ...עם ישראל מעריך סטייל ...ומשלם ..

חשב המצרי החלקלק על מחר. היהודים.. מה היינו עושים, חשב לעצמו, בלעדיהם. המנוולים משלמים... .. ותכנן להמשיך ולקבל את הדולרים .. לו ולשותף הבכיר.... לכן, ערב

האופרציה באוקטובר אמר שאולי ...ובמקרה ש ...ואיך הוא יכול להיות בטוח עם הערבים האלו...גם צרח בהיסטריה קלה כשנלחץ, כך מספרים... ערב המלחמה כבר כה הזדהה עם

עם ישראל וצבאו עד שהאמין בקונספציה. בודאי האמין בעוצמתו של חיל האוויר שלנו ... .. לכן אמר משהו. על מנת להישאר בתמונה ....כי הם ..הוא וסאדאת, בטחו בנו .. ורצו

מאוד שנמשיך לשלם. לכל מחר יש מחרתיים. מדובר בהרבה הרבה כסף ..ושילמנו.. בהזיותיי שילמנו גם שילמנו.. ובמציאות, שילמנו עוד יותר ...על כך שכמעט והשתגעה ההנהגה להביא

להתאבדות, עוד יסופר.. בספרינו הבא. יורם החרוץ כבר עובד ..זה אחד מן הסיכונים המקצועיים של מרגל ..התאיידותו של הקליינט ..הנה לנו דוגמא להערכת יתר לה אנו זוכים

מצד אויבינו... הראשון היה היטלר ... במחשבה שנייה זה נראה מעט מוגזם לחשוב כי על השולחן קיבל מרואן כסף עבור סאדאת.

אבל במחשבה שלישית ..... לא מרואן לבדו. הוא וסאדאת, סוכן כפול שניים במחיר של אחדכפול....המציאות עולה על כל דמיון. וזה עוד לפני שהזיותיי הצנועות נטלו להן עצמאות ...

. אנחנוישהרי אם המציאות עולה על כל דמיון, אז הזיותיי, דווקא הזיותיי.. נניח איפה להזיותי

3

היהודים מצטיינים בהערכת חסר לאויבנו ..ובהערכת יתר מצדם. כך כדאי לחשוב, אמריהודי חכם והוסיף..ראו מקרה היטלר.

הגר מעקמת את האף ..אחת מן התנועות החביבות עליה. הערכת ייתר מצדו של היטלר ליהודים, שהזכרת .. היא אומרת .. נראה לה בדיחה לא כשרה. אתה לא איבדת קרובים

בשואה היא מתמרמרת ... מושכת באפה. הגר רגישה היא......יש לה רשימת קרובים שהכינה .. נספים בשואה ..... חלקם רשומים היו במניין המתים, שנים. עד שמתו בגיל מבוגר במקום נידח

בעולם, או בישראל גופה .. מזקנה. קל וכדאי היה לרשום אותם במניין המתים..ומתים בשואה עדיף. כששיתפה אותי הגר בסודות האפלים של משפחתה, אגב גינוי שוקק של

קרוביה, היא לא חשבה שאזכיר את זה בויכוח. אפילו לא חלמתי ... האשימה אותי, דומעת בזעמה .. גם על יד ושם ופאב אל וואד בהזיותיי הכתובות, כעסה.... אבל החיים, הגר,

קשים... וגם אני לא מלקק דבש ..כך חשבתי לעצמי. בכל זאת אני ממשיך לגולל הזייתי בעלילות מרואן...לכן כה קשה להם במוסד להודות כי גם

**אותנו ומן ההתחלה. ומשום מה הכלל של גרון עמוק... , לך אחרי הכסף, נשכח . רק אידיאולוגיה ..ואתיקה מקצועית של מרגלים ... ובעיקר, מדגישים כי אל לנו לפגוע במשפחות

השכולות...לכך הגר מסכימה בכל לב .. .. קורבנות של הונאה הם מקדמי המכירות היותר טובים שלה, מצטטת לא פעם הגר לוזר תימהוני, ממכריה . .השטות הזו .. ומי הם הקורבנות? כולם הרי כה מאושרים...האג

לונדון ..דיוטי פרי הוא חלק חשוב מאוד מן הדיוטי ...ומרואן, מרואן כבר מת, אללה ירחמו ..,בינתיים כמה יהודים, נהנו ...מאוד.

עד כאן הזיותיי. בינתיים טפטפו ההקלטות, ואחר כך בשיטפון גדול. ומה אוזני שומעות ? בחורה, כמעט

נערה, כמעט בלעדיות יש לה בהקלטות. המוסד, לגלגה הגר לחלומותיי.. רמש"לט והמט"כלהסורי. מר"סה פרסה.. המשיכה בסגנון זה ללעוג לי

ולראשי התיבות ולהקלטות שלדעתה אני כל כך אוהב. כולה, ילדה מבולבלת, סיכמה בשמחה .. .תארו לכם עד כמה חלחלה האכזבה ...אורי בובלקי הנורא. אבל כמעט מתוך היסח הדעת, תוך כדי הכנת שתי עבודות הדוקטור שלי לקמבפורד ולאוקסבריג. הכנת כתבת שטח עם המון

נפח על סוחרי איברים מנמיביה. וכתבת טלפטיה עם הרבה סימפטיה, לטלביזיה, מן הקסבה של חאן יונס עם לוחמי סיירת רימון )באיזו שנה זה היה ?(בפיקודו של מאיר דגן, הייתי שוקע

ומאזין לצעירה הזו, נעמה שמה, הולך ומתמכר. סוג של מדיטציה. לעומתי אורי, על רגל אחת, ייצר לו תמונה על הטכסט. מתודלקת מנטייתו לקונספירציה ...

ומשומנת באהבתו הגדולה לעם ישראל ...אהבה שטיפח כנראה, בערוב ימיו... במשך השנים אכלס לו בראשו מטה שלם לענייני קונספירציה, כפי שפרה מטפחת בקיבתה רפת שלמה של בקטריות. הנה אני מוצא את עצמי מקדים את המאוחר ומשרבב דימויים כפריים, למקורם עוד

יגיע הקורא, אם יתמיד .. יש בטכסט לפרנס סקופים, אורי טען.. והצליח, שומו שמיים,להשחית את זמני המדוד על

כך. כשנפניתי אל תמלילי ההקלטות מצאתי חלק מהן תחת הכותרת נעמה נמה. באופן טבעי

פניתי קודם אל נעמה נמה. מתוך תחושת אחריות, שהרי ... מי גיבור ויתאפק, עם כל הפליליות שבדבר.. אני בהשכלתי, גם עורך דין, שהרי להקליט בחורה בחדרה בלא

ידיעתה ....אם כי בכך יסתברו הפתעות .,,,אם כן בנעמה נמה מצאתי מחיקות. ובתמליל נמצאו הערות כגון "צחקוק מגונה "או "מגונה" סתם. מנורת "זכות הצבור לדעת" מייד הבהבה בתודעתי, וזעמתי על המחיקות הללו. עוד מעט קט, והחזרתי לאורי את החומר, עם המלצה

למסור אותו לעיתון הארץ, או למעריב או אפילו, לעיתון פלילון הזה שמחלקים במקומותינו חינם. אף אינני זוכר את שמו. על כל הפסקה הזו הסתכלה הגר בחוסר אמון ..מה הבלבול מוח

הזה, שאלה בעוינות. בכל זאת, התעקשתי ... היא מובילה אותנו יפה לפרק הבא ולענייניםאחרים שעוד יתבררו אגב כך ..

חד האוזן

ושרותי האנטי מחיקון שלו

4

נזכרתי ב"ידידי " מפקד יחידת ה*****הכי טובה בעולם או לאחר ספקות והסברים הכי טובה שיש לעם ישראל.. והזמנתי והופיע והצעתי, בתור תרגיל ,למדענים והמהנדסים הגאוניים שלו,

והרי כולנו כל כך גאים בהם.. על אף שהם כה סודיים ונחבאים אל הכלים .... הצעתי כי ינסו לשחזר את המחוק מן הסרטים. מעין פסיכואנליזה מתמטית הנדסית. טרקטט לוגי פילוסופי

כזה, טרטרתי לו ..שמעתי שויטגנשטיין שבה את לבם של מפקדי היחידות המיוחדות שלנו... בגלל הסולמות, מישהו אמר. הסולמות שמשליכים אחר הגו לאחר שמטפסים בהם . .. הגר

כמומחית לעניינים שברומו של עולם ...הסבירה לי את הקשר לסולמות בכלל...ולזה שלויטגנשטיין.

ואילו הוא, מפקד ה***, רוצה עיתונות אוהדת ובדרך כלל מקבל. ואז רוצה עוד יותר אוהדת.אני אומר הוא, אבל זה הם. כי מתחלפים לעיתים מזומנות. הפעם זה חד האוזן..

אין כהצגת תכלית מוצלחת לקידום האינטרס נתתי להבין, והתכוונתי לעיתונות אוהדת .. ברור, הוא ענה לי .. אתה תסלח לי, הוא רותח פתאום ..מבין שמעד. זה אינטרס עליון של עם

ישראל. יוקרתה של יחידת ה**** הכי ...זה מרכיב חיוני בכוח ההרתעה שלנו ... פרס בטחון ישראל, הוא מנפנף לי. לא אחד ולא שניים. עשרות ומאות. כבר לא נשארו אצלנו קירות לתלות עליהם את כל המגינים ותעודות ההוקרה.. מיטב המוחות עובדים אצלנו על תכנון

המבנים עם שטח קירות מתאים ... מבנים עם צרכים מיוחדים. אצלם כשמדברים על שטח המבנה מתכוונים לשטח קירותיו....בעיית אופטימיזציה גיאומטרית פתוחה לפי שעה הוא

מפמפם לי.... אי השוויון האיזופרימטרי יעבוד הפעם בשבילנו ...בשביל עם ישראל זאתאומרת...

ישראל ...אולי זה קוד ..ןאי השוויון האיזופרימטרי, רשמתי לעצמי לברר, מה לו ולביטחוהצנזור עוד ישבור את הראש...

עוד תשמע ממני, קרץ באלימות לפרידה, מאלץ בדל חיוך...... נדמה לו שאני מזלזל. והרי לא אמרתי מלה .... השערות באוזן הבולטת שלו, רטטו כשפם של חתול ...רק לשון ורודה חסרה ..

לו אוזן אחת בולטת ומושחזת והוא נתן להבין כי זאת לו ממבצע סודי שהשתתף בו ונפצע. כשבא לקחת את ההקלטות והמחברות מוסווה בתחפושת והלך,הגר קיבלה על עצמה לתארו

כי היא מכירה אותו עוד מימים אחרים. להלן תיאורה.. ובכן, יותר ויותר הוא נראה כמו הכפיל הפחות מוצלח של עצמו. זאת עקב הנטייה שלו להסוואה. כך קרה גם, להבדיל, לצרציל. היו

של צרצילהלו כפילים. עד שהמקור הלך לאיבוד בקהלם. יש גרסה על פיה כהונתו השניי בראשות הממשלה הבריטית התמלאה, הלכה למעשה, על ידי אחד מכפיליו, לאו דווקא

KILZERהמוצלח ביניהם....יתכן שהתחיל עוד בזמן כהונתו הראשונה .... ראה את ספרו של ואולי אף אחד הדוקטורטים שלי ההולך ונכתב בקמפפורד או אוקסבריג..אני מקדים תרופה

ללעגה של הגר ומראש לועג מעט לעצמי ..קמפפורד. אני, עבדכם, מבין דבר או שניים בעבודת המודיעין.. ועל המחוק עוד הוספתי ומחקתי מן הסרטים שמסרתי בידו ושיניתי בזריזות את המחברות בהתאם. מאחר וקיבל רק העתקים וצילומים, נשאר בידי המקור המסורס חלקית, כך שאוכל להשוות ולבחון את עבודתם של

גאוניו, לאחר שיסיימו אלו את עבודתם בהצלחה רבה, כדרכם ..וכי מה יש לי לחשוד בכשרים. היעלה על הדעת שלא יעשו עבודתם נאמנה, ובכישרון עילאי .... לא. אין בלבי

ספק. אם חשדתם לרגע שיש, אז אין..

כנויים וקודים על אף שבמהלך הטכסט עוד נחזור לדון במשמעותם ה"אמנותית" והתוכנית של הקודים

והכינויים המופיעים בדיבורי נעמה, אדון בחלקם עתה בקיצור ובמרוכז לשם הכנה. דוגמאות אחדות לנפוצים בשלל הכינויים שנעמה חולקת איתנו כשמשתפת את הדוד של א

בובלקי ברשמיה, מן הדמויות הסובבות אותה משך ימיה העמוסים. ובכן. מזער המגדרית ולפעמים זוטר או סתם מגדר, וברגעים של חסד גם זערירה ובמחשבה שנייה

מחמיא יותר לחשוב כי כינויה הוא מיזהר, ונכתוב כך או כך, כי אכן משמיעה קשה לקבוע. פלצבו הוא רופא דגול ... אמנם, כל רופא דגול, היא מהרהרת בקול. חסר אם לא,..ולכן

דוקטור, ולאחר תיקון, הפרופסור הדוקטור פלצבו, ברגעים חגיגיים.אני מסופק אם ערה היא למשמעות האירונית בכינויו.

5

ופרופסור פורפיומו. לפעמים בתוספת ההערה התמוהה שהיא מצטטת ..כשר אבל פורפיומו. פילוסוף מן המעלה הראשונה. שכמותו, מופיעים סרים וזועפים בכלי התקשורת... להגן על

הצבא הכי מוסרי בעולם, ...ואיך בכלל ניתן להעלות על הדעת שלא. מר פרובוקציה...גם אם לא מתחיל בו אחד מספוריה, קרוב לודאי שאתו יסתיים. לרוב עם

המשפט המתריס...משועשע ...מר פרובוקציה היקר עלי להזכיר לך כי אתה עומד, או יושב, בפני יתומת מלחמה ...מסתבר כי היא יתומה .. וכשהעיר לה פעם, היא מספרת, פרופסור,

גבירתי, אני פרופסור .. השיבה לו באילו המלים .. אצלנו מר פרובוקציה, כל גבר הוא מר, כלעוד לא הוכיח את ההפך מזה. ככה אימא שלי למדה אותי...

עוד ברשימתה סלייירי. פרופסור סליירי. ועל מקור הכינוי אולי ניתן להירמז מהערה נשנית כי היה גם שוברט. בל נשכח,היה היה פעם שוברט ..בנימה עוקצנית, שהיא מאמצת בתימהון קל.

כי נעמה את אותו שוברט לא הכירה, ובכל אופן נתקבע בפיה הכינוי. אל סליירי נלווה כצל פעיל למדי )עוד יסתבר כי גם צל זה נוטל לו לרגעים עצמאות... ( והוא

בולט בצניעותו,. היא מקפידה לקרא לו פרופסור לא יחסר, והסבר דחוק בצדו. זאת כימשלמים לו. היטב משלמים לו. הוא משולם. הוא לא יחסר.

ועוד אחד שכינויו צליק. ומסתבר, כך אחשוד, פטטי למדי. כשמדברת בו, היא עוברת מהערצה דומעת של נערה מאוהבת, או אם דואגת לתינוק חולה. צליק, אמרה ברחמים, כי

הוא כה מצולק, ללגלוג מזעזע של נשים בשלות ...עד שנפניתי לחוות דעתה המלומדת של הגר כנציגת הנשים לגיליהן, שהרי הגר כבר חוותה אי אלו גילים בחייה. .... כי כן, זר לא יבין

הנהנה הגר חזור והנהן. וכביכול נתנה הסבר ממצה בכך שאמרה ...זר לא יבין. נשארתי המום. לא בפעם הראשונה וכפי שייווכח הקורא הנאמן, לא האחרונה.. מה טיב היחסים, מה

הגר הבינה, מיהו צליק .. בשבילן .... מאוחר מדי נתתי דעתי על כך שלא הוסיפה לצליק את התואר פרופסור. ממקורותיי נסתבר לי

כי הנו פרופסור מלא.. לא רק מלא, אלא ממולא כדבעי, הוסיף אותו המקור בקנאה. מלאוממולא.. ומצולק כאמור...

ויש סתם הפרופסור הרקטור וכינויו הוא הרקטור ואין חולק על כך. הוא תמיד לומד, נעמה מספרת. כך הוא אומר, היא מסבירה. אני כל הזמן לומד..בעיקר את העוגות החדשות שלנו,

אומרת ברגע של חוצפה. ויש לה דוד מת מן המושב, אשר בניו לה בני דודים מצוינים, ולכולם, בעקבותיו כנראה, היא קוראת יפתחלה. לדוד היא קוראת פעם,פעמיים, הדוד שלי דודלי, ובדרך כלל, הדוד שלי מן המושב. ואשתו אלמנתו תיבדל ל ..לה היא קוראת, , הדודה שלי יקצרלה... לא מספיק, הגר

מאשימה אותה בהדרת נשים.. ומציינת נעמה, ולא פעם אחת, כי עגנונית היא נוקטת. עגנונית אני מדברת. והיא כנראה מתכוונת לסיומות הנחמדות האלו של השמות.ולאיות מילים בדרך

משעשעת על מנת שיודעו למאזין חידודי הלשון שלה..בעיקשות מעט עצית היא חוזרת עלהפנינה הזו. אבל הואיל והיא נחמדה, עוברים על כך בשתיקה, לעת עתה ...כל עוד צעירה היא.

בסביבה הקשוחה, בה מתנהלים חיי המקצועיים ... קודים מכסים על הרהורי עבירה ..מזימות.. אנשים להם יש מה להסתיר משתמשים בקודים, אבל כאן ..נעמה מזימות ..

וכן, אתכבד במצוות הגילוי הנאות, יש קודים שבעצמי הכנסתי.קודים עצמיים. אני יודע להעריך פרוסה, ומי מורח מה, ומי עשוי עוד למרוח. בתמימות לא יאשימו אותי ..כן, הישרתי

מבט אל עיניה המלגלגות של הגר. יש לי מה להפסיד. הרבה. לאורך ההקלטות נעמה נוטה לתזזיתיות )הבחנה של הגר(. להחליף רוממות רוח נפוחה

המגיעה לדקלום טכסטים ספרותיים גבוהים, מתוך התפעלות דוחה מעט, בנמיכות ושפלות רוח. מומחה אליו פניתי בעניינה איבחן זאת כתסמונת מזמורי תהילים. ..מדובר בתופעה נפוצה בקרב בנות שבע עשרה עד עשרים וחמש .. אצל נעמה זה אולי מתאחר מעט. בגלל

הנסיבות, הוא הסביר. היותה יתומה מאב מגיל כה צעיר ..בכך הוא מייד הבחין, לאחר שהזכרתי.. שהיא יתומת מלחמה... נרשום לפנינו איפה. תסמונת מזמורי תהילים ..בסוף, חכו

ותראו, היא תלקה בסינדרום האקלזייסיטיס, וזה, בקרוב, שמו של ספר קוהלת בלטינית .... אבל דיה בצרה לשעתה. אל לנו להקדים את המאוחר. הקורא,אם אך יתמיד ירד גם לתהומות

אלו .. לנוכח המניירות שתיארתי ..לא נותר לי אלא למשוך בכתפי. אני, כותב

6

"רק " בעיתון הנמכר ביותר במדינה. ומופיע כפרשן ומגיש בטלביזיה וברדיו ..ורשימת ספרי התופחת ...עיתונית, אני כותב ומדבר. מובן שבקמפפורד ..באוקסבריג... אני מכבד את הסביבה

...ובאנגלית מתאימה, ולא זו של כפר ביאליק או קריית חיים ..והיא, הסביבה, מכבדת אותיבהתאמה. מאוד.

בעניין המניירות של נעמה עוד אוסיף, כי מעת לעת, היא מתחילה לסגל, כנראה בבלי דעת, או ברלין אוההווית הדיבור של בעלת בית קפה כמותה אני נתקל בגרמניה, או אוסטריה, בווינ

הנובר ..כזו עם עבר מפוטם.. והיא נותנת להבין את כובד האחריות ההיסטורית, ומסבירה בטון מדוד מאוד בעברית גרמנית שכזו ) בגרמנית זה היה נשמע טוב יותר..( עד כמה קריטי וחשוב היה בית הקפה שלה משכבר, ומי ביקר בו.. ונותנת לשומעיה את ההרגשה ש מי הם

אבל בכל זאת, אוהבת בכלל,לוזרים..ואילו פעם... פעם ביקרו פרסונות של ממש, פיגורות... אתכם, נמושות ...)כך ברשת א עדה ברודסקי..,מדברת על יקירה רילקה כעל אחיין אהוב

ומוכשר.. ומה לעשות, קצת שלימזל ..כמו, יש לשער, קהל מאזיניה הפרובינציאלי.....עדה ברודסקי, יקית יקרה על שום עצמה.. אהובה מאוד על הגר ...למה לא נותנים לעדה ברודסקי

פרס ישראל, הגר שואלת במרירות, כל אימת שנזכרת( נרפה איפה, לבסוף, מכינוייה של נעמה ונפנה לאוצרותיה ונביא דבר דבור כסדרו ...ואם יש

הגיון בדברים, חזקה עליו שיופיע מכוחו לפנינו. אם עגנונית.. שיהיה. את שלי אומר בעיתונית. ככלל אתערב ככל האפשר פחות. רק במצב שלא אוכל עוד...מצב בו השערות, או

הסערות, סומרות ..פשוט סומרות. וזאת תחת הכותרת החוזרת פינת השיער הסומר

נערה עובדת

. נעמה עובדת )אני לא משרתת את, אני משרתת ב.. אני לא משרתת, אני משרתת היא אומרת פעם פעמיים, צוחקת ( בבית ההארחה אוניברסיטאי,מה שלעיתים קוראים לו בית

הסגל, באוניברסיטה הכי מכובדת במזרח התיכון.. וזאת היא מציינת פעם בלגלוג, ופעם ביתר לגלוג, אך כשנידמה לה כי בן שיחה מצא להוסיף לעג על לגלוגיה, או אז היא עוברת לנימה

של חרדת קודש וקולה רועד מזעם... אכן הכי מכובדת, אבל לא פחות חשוב שזה במזרח התיכון ..כי אני, את פרק לימודי העיקרי

עשיתי באוקסבריג ובקמפפורד ולא ירשימו אותי.... אוקסבריג, קמפפורד זו בדיחה, תרופהלהתקפי הלגלוג של הגר... .

ובכן היא נעמה שם בההכי.. אבל של המזרח התיכון... מלצרית בכירה, מגישת על, ומתוקף תפקידה זה, אולי עמדת ניהול רשמית, אך ביתר תוקף מעצם אישיותה, הנוכחות הקורנת, גילה, והאסרטיביות הכמעט-חצופה שלה, ואודות לחלוקת קשב משובחת ודברנותה הרבה

אנו מפיקים אינפורמציה ונקודת מבט רעננה.... בבית ההארחה הזה מתכנסים גם לישיבות, על עניינים שברומו של עולם, ולטכס עצה ,מעת

לעת .. אבל אם לפי דבוריה של נעמה נשפוט הרי שבדרך כלל גם רומה של מלונה קטנה תספיק. אציין איפה, בסיפוק מסוים כי אמנם הכי, אבל במזרח התיכון....אני הרי את עיקר

לימודי עשיתי בקמפפורד ..כך שיש לי, כמו שאומרים,עם כל הצניעות, פרספקטיבה. התקופה שמשכה ביותר את לבו של א בובלקי מופיעה לקראת סופן של ההקלטות, ונמשכת כחודשיים ולשם ניסה לכוון, והיה מרותק לתחום טכסטואלי זה באכסטזה....וארשה לעצמי לרגע שימוש במשלי בעלי חיים. היה מלחית ונובח .. ומשתין בהתרגשות סביב, סביב. מעט

ספרותית הרי מותר גם לי להיסחף בה עלמנת לתאר..מין פודל זקן ורעשן שפעם היהיומרהגינגי...

ובכן, בתקופה הנדונה פקדו את בית הפגישות הזה של נעמה קציני צבא גבוהים. ועוד לפני שפקדו בגופם, איימו בתוכניותיהם. והשפיעו כך על שגרתם המרוממת של המבקרים

הקבועים בבית נעמה. ברור שהתכוונו הקצינים לעמוד על זכויותיהם .. לגבות חובות ישנים שהצטברו. עסקאות,

על פיהן קיבל המוסד האקדמי המפואר, ברוממות רוח, שנתקפים בה החוסים בו מפעם לפעם, כספים על מנת לפתור את בעיותינו הביטחוניות אחת ולתמיד. האקדמאים, מתחום המדעים

המדויקים, בעיקר, אך לא רק בהם, רואים עצמם מדי פעם, מעין רמבו של השכל..נזכרתי

7

בדבריו של לוזר, ממכרי, ומצליחים לשכנע בכך אי מי. לוזרים הנם מקור בלתי נדלהלאבחנות....

ובכן, הבטיחו להעמיד את ביצת הביטחון הסגלגלה שלנו על קודקודה, ואין ספק כי העמידו גם העמידו...ומי אנחנו שנשפוט .... אבל.. אם יקבל איזה אלוף, רב, תת, סגן או משנה,

משרה לסגור בה את מסע חייו המפואר עם כבוד אקדמי כתוספת, הרי זה לטובת הביטחון הלאומי ושווה כל שקל. החיים הרי לא מאוד מסובכים אם רואים דברים כהווייתם.

ומעמידים אותם על שלושה דברים...אלו ואחרים. מובן שעצתם של אותם הקצינים הופרה בסופו של יום .. על כל פנים, כך נעמה מבשרת לנו, בהמשך, מזדהה עם מעסיקיה ..הרי השתלטות כזו לא תעלה על הדעת. וחופש האקדמיה

הוא ראשית מעיינינו ....היא מתחלחלת בשמם... ואנשי הצבא האלו, אני מקדים מאוד את המאוחר, הוכו לבסוף שוק על ירך, יש להניח. הן לא מדינת צבא אנו. לא רק שנסוגו

מחמדנותם, אף הביאו על עצמם בזיון, ופתחו בנסיגה מבוהלת. כה מבוהלת עד שלו אני בצד המנצחים, נחרד הייתי. הצלחה, קשה להתאושש ממנה. וההיסטוריה מלאה באירועים של

תבוסות מאוחרות של מנצחים. נזכור את הנסים מטרויה והסוס שהשאירו אחריהם ... ואת קונספציית, אתה בחרתנו שלנו, אמנם תמיד, אך במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים,

וטראומת יום כיפור שאחריה. וראו את הספר שכתבנו על מלחמה זו לפי ההקלטות..,אותן גאלנו ממש מתהום הנשיה ....ואת כל שביסמארק הגדול אמר.... אני, עבדכם, העברתי

סמינר בלתי נשכח בנושא, באוקספורד..או אולי היה זה בקמבריג.. .. אבל בטוח תחת הכותרת .. כשאין סוס אחר, גם סוס טרויאני הוא סוס.. הומור בריטי דק ......שגם אני, עכשיו,

לא לגמרי מבין. אבל באוקסבריג.. לאוקסבריג הגיון והומור משלה...הנה נטלתי לי את זכותהחריגה לרגע.

עיון מדוקדק בדווחי נעמה מעלה כי אכן ...סוסים חשודים ...... השאירו אחריהם הנסים האלו על נפשם. למרבה האכזבה, נפנו מייד המנצחים, כבדי הראש ועתירי החכמה המוסמכת, בלי שמץ היסוס, לחגיגות, ולחלוקת שלל. לטפיחות שכם הדדיות ועצמיות. מבלי ספוד לחללים,

מבלי לבדוק בציציות ניצחונם ושללם. אנקוט לי, אך לרגע, לשון לירו היסטורית. איש לא אמר דברים כגון ..האביב )לא( מנע עצמו מבוא גם בשנה הזו לארצינו ..כבנאומו המפורסם של

פריקלס ,או להבדיל בשירי הגבעטרון ...אף לא העלו זאת על דעתם ... היכלנו אותם, יסכם הרקטור את מלחמת המגן המוצלחת במסיבת ניצחון המחלקה על יריביה ... ויפטור בתנועת יד

מזלזלת את הזהרותיהם של קובץ משביתי שמחה, האלרמיסטים...ותמיד הרי יש, ולו רק מקנאה. עוד עוגות וקונייק, נעמה... על חשבון הרקטור.חמום ושטוף בזימת מנצחים.... על פי

נעמה כשמחקה אותו, מתרונן. מסתבר, לא בפעם הראשונה ולמרבה הצער נראה כי גם לא האחרונה, כי ההיסטוריונים אינם הראשונים להחיל על עצמם את לקחי ההיסטוריה המרים. לא כל שכן להפנימם. הרי לנו עוד חיזוק לטענה שהיסטוריה עניין כבד וחשוב הוא מלהשאירו

בידי ההיסטוריונים. כי כן, היו שם הרבה היסטוריונים, ומן המעלה הראשונה ..את המתמטיקה, להבדיל, העיר אותו המאור, אותה ניתן וכדאי להשאיר בידיהם של

המטימתיקנים ... , לפרנס בו אתהאעיר עוד כי יש לי גם ידע אישי על הסביבה ממנה שואבת נעמה את סיפורי

שיחות התה עם הדוד הזה של אורי שהקליט את מה שנשאר לידינו... אבל בל נקדים את המאוחר. ועוד מצאתי להוסיף, על נטייתה לסיים הרבה ממשפטיה במין סימן שאלה שאינה

מחכה לתשובה ממש, אלא כזו המלווה במבט ודי לה במנוד ראשו של המאזין, והיות ומצאתי בכך תרומה למהימנות הטכסט סימנתי בס"שר, לאמור סימן שאלה רפוי...אותו הביאה הגר,

שקראה באינטרנט..לעגה והביאה ..כזו היא הגר. דברימצחקקת בלעג, מאיזה טכסט תימהונאינו מתבזבז עליה..

א בובלקי יותר מחוכם ממני. הוא אינו מוצא בדברי נעמה ביטוי להתנגשות בין מערכתית. להפך. על פיו, נעמה מגוללת בפנינו, בבלי דעת, פרטי מזימה בין תחומית אינטר קונטיננטלית ..והוא מוסיף לשלושת המימדים הרגילים ולזמן גם את המימד הקיברנטי ....שתכליתה להכות את אויבינו שוק על ירך. הוא אינו נותן את דעתו אל הניגודים הדיסיפלינרים המגוללים באזני

המאזין הקפדן. מבחינתו של אורי כל מה שמגולל במלמולי נעמה אינו אלא תכנית ארוכת טווח להשמדה, או טוב מזה, שעבודם המלא של כל אויבנו .. ואצל א בובלקי מדובר במושג גמיש ..אויב מזדמן ...בעבר היה זה קצין מטה שזלזל בנוכחותו ופתח את דלת חדרו של המגד

8

המחט, למרות שא, הרלש הקטן, אמר לא! ...אבל עכשיו א התבגר ונהייה לאומי .. ולאויבים מסוג אחר הוא מתייחס ..האויבים המשותפים .. אתה לא רואה ? אתה לא מבין.. הוא נוזף בי,

כשקולט את מבטי התיעוב שאני נועץ בו, למשמע שתת יבבות צחוקו האכזרי לסיום תיאורי מפלתם ההכרחית של כל אויבינו... לאחר שתיאר את הפגעים האיומים שנפיל עליהם בבא

שעתם, אם ימרו את פינו או סתם כשיתחשק ... וכל זאת הוא מעלה מאותו מקור דלוח..שיחות התה ומלמולי השינה הלחים של נעמה. אותה הוא מבטל מכל וכל. מה היא מבינה הצעירה,

ועוד נקבה ... ופרצופו מתעקם בתיעוב ... בשבילו היא מין מליסה )דבורלה ( יוונית שהאליםמדברים מגרונה ,אותן פיטיות, ישר אל האוזניים של א בובלקי ולתוך לבו.

לאורי אין שמץ של מושג בענייני מליסות ואלים יווניים אבל אני מפרש אותו. שהרי בקורסים מתקדמים מאוד באוקספורד או בקמפפורד נטלתי חלק .. מהם למדתי לעגן ולצקת את פרצי

תת המודע הקולקטיבי שאורי מבטא בפרימיטיביות ..ובעצם גם נעמה והגר .. לתוך משנהסדורה עם עבר הווה ועתיד ...כן, אני הרי למדתי דבר או שניים בקמפפורד

ו כך נפתחות ההקלטותאני ממונה על השקייתו והרגעתו של מר פרובוקציה

ואחרי כן תיאור החדר היכן שני אלו יושביםאני, היא אומרת ,ממונה על השקייתו והרגעתו של מר פרובוקציה. כך נפתח הסרט.

יש גם מר אפרופו. ושניהם, כך הפקתי מתיאוריה , יושבים זה כנגד זה בשתי פינות אולם ההארחה הזה עליו מופקדת נעמה. ארגון וסדר, הארחה והסעדה, וחלק נכבד מחייה מתנהל

איפה לאורך האלכסון הזה שבין שתי פינותיו. של פרובוקציה ואפרופו כי נעמה כנראה מדגימה לדוד המקליט. נראה כי מקדישה תשומת לב מרובה לעיצוב המוצג המדובר. ליד מקום מושבו

הקבוע של מר פרובוקציה בעציץ ענקי, צומח עץ בפראות. העץ של פרובו היא קוראת לו עם עצים, ומזכירה אגב כך , בפעם הראשונה את הדודים שלהןומתפעלת. אני, יש לי ניסיו

במושב. צימוח שכזה טרם ראיתי היא מכריזה ....ואני מבינה משהו בעצים... . פרובוקציה הוא . הוא שותה וויסקי בכוסות תה שמביאה לו ורושמת. עליה אף מוטלהדמות מרכזית בסיפורי

התפקיד לעצור אותו. כשמאבד רסן בדיבורו. תמיד אפשר להאשים את הוויסקי, היאמסבירה. זו אני שמשקה אותו בוויסקי ..

נראה בהמשך, כי התפקיד שנטלה על עצמה בכורח הנסיבות, אולי אף באי רצון ובפחד קל, לרסן אותו, הופך במהלך הזמן לשעשוע .. והוא, מר פרובוקציה, מקבל תמיד את גערותיה ומתנצל ...לעומתו את מר אפרופו אין צורך לרסן. הוא תכלית ההגינות והסדר הטוב.. היא

מביאה מפיו סיפורים מבדחים, בדרך כלל על דרך האפרופו, ומכאן כינויו. גם במושב של הדודים שלה היא מוסיפה לסיכום סקירת הטיפוסים הקצרה. גם שם היו בעלי

תפקידים .. הנואף הכזבן המשוגע והגנב)ת( והסוטה, נעמה מקפידה לפעמים על שוויון בין המינים. וגם

אחד)ת( היא מוסיפה, שתפקידו להגיד את האמת. תמיד אמת. גם אם נשבע, נעמה מגחכת .. אפילו אם נשבע ... עכשיו, היא ממשיכה, לבעל)ת( התפקיד סלחו. לסוטה על סטיותיו, לנואף,לגנב , ואפילו לדובר האמת סלחו.. אבל לכל אחד אחר במושב, לא סלחו ..ועל אותם דברים...

ככה זה במושב של הדודים שלי, נשמעת לבסוף נעמה מהרהרת על מנהגו של עולם, בדמותו של המושב בו גרים דודיה. אבל מה שפרובוקציה מרשה לעצמו, היא מתעוררת, לא היה מעז

איש ....ומה גם שיש הסבר. הוא מתודלק ...אני מתדלקת אותו.. בוויסקי. כאן לא המושב של הדודים. אני מתדלקת, מודיעה נעמה. ומה שאנשים מוכנים לקבל

משיכור זקן.. בדרך כלל אינם מקשיבים...חסידים שוטים או איך ששמה צחקנו

ביום הבא הרי זה ערב ופותחת נעמה בצחקוקים. עייפה, עייפה, היא מפהקת. פותחת בספור,ומדברת דרך הפיהוקים.

..מזער, היא פותחת .. מפהקת..תגיד דוד מה, בעצם, דעתך על הנשים ..ואז היא מכה ..האם גם אתה, כשהולך אל האישה, לוקח איתך את השוט?...או שאינך לוקח. מפהקת צוחקת.

כשהולך אל האישה דוד, בקול קטן ובשאלה, אתה לוקח או שאתה לא? הגר קושרת זאת לניטשה ...הגר משכילה ...פרידרישכן המסכן, היא אומרת בצער עשוי היטב ובהגוי גרמני

9

לח .. עד שלא קיבל מנת הצלפות הגונה על התחת, מקוזימה ווגנר או מלו סלומה ו.... לא הייתה מתקררת עליו דעתו...נו, לא פלא שגמר כפי שאנחנו יודעים שגמר....והגר חייבת

להזכיר את תיאורו הה מצמרר של סטפן צוויג על ימיו ואחריתו של פרידריך ניטשה... והגר עומדת כאיכרה פרוסית שמנה שהיא ראתה פעם בטיבינגן או בנהריה או בגבעת ברנר ,

ידיה על ביטנה כמפזרת גרעינים לתרנגולות לאחר שקוראת להן ..הגר יכולה להיות משעשעת..כשלא משגיחה. וכשהיא כועסת, מישהו אמר, או אז היא הכי מצחיקה ...

הגר מכורה לתכניות של רשת א... איזה תרבותניק יקה....בעיקר עדה ברודסקי בקולה, או את תרגומיה או הגיגיה ... מספר על ייקים, מלפני מאה שנה, וחלקם זקנים היו כבר אז, גברים

מוכשרים כשדים, ויצירתיים, עם שמות כגון שנברג מהלר רילקה גטה שירר היינה .. , וניטשה, כמובן ניטשה .ווגנר אותו הס לנו מלהזכיר...ולהם, וסביבם נשים יפות ושתלטניות עם

שמות כגון קלרה שומן, כגון אמה מהלר. היום בארצנו הייתה קוראת לעצמה אמה מהלר גרופיוס וורפל קוקושקה....... כמו מחרוזת של עורלות פלישתים על צוואר הלוחמים אחרי קרב

עקוב מדם בימי דוד הצעיר טרם היותו מלך ....ואני מצטט .. כגון לו סלומה היפהפיה ...שהייתה רוסיה, או פראו שטראוס הנוראה רוטנת ומטילה חיתתה על בעלה הקומפוזיטור..

כפי שקראנו אצל ברברה טוכמן למה לא נותנים לעדה ברודסקי פרס ישראל, הגר מתלוננת, כל פעם מחדש, בעקבות שמיעת

אחת מן התכניות האלו בשידור חוזר )הן מעולם הושמעו בשידור חוזר אמר מישהו ( הגר היא עוזרתי הנאמנה. טעונה בלא מעט רשעות מפעפעת, עם כשרון וידע, וחולשה לתרבותיות באשר הינה. לדעתה, אני העוזר שלה.. וכך, אודות לאזור הדמדומים הקוגניטיבי המוסכם

בינינו, אנו מפיקים לא מעט עבודה, ביחד. אחד ממכרינו מזהה את הגר עם דמות ספרותית כלשהי מן השנים האחרונות, וטורח להביך

אותה בכך בכל הזדמנות..הו כמה שזה מרתיח אותה ...אני יצאתי מסיפור גרוע ...אני...???????.

בחזרה להקלטה, הדוד נשמע משהק ממבוכה. אולי שופך את התה שלו, ולבסוף פולט איזו חכמה ש לא, כי בדיוק עכשיו השוט שלו בתיקון ולולא נעמה עדינה ומחונכת )לא עדינה ולא

מחונכת, מתקוממת הגר אוטומטית ( הייתה שואלת, האם גם האישה בתיקון ...)הגר הזועמתלבסוף (

אחר כך נעמה חוזרת לשם שפתחה בו, מזהר ..מזער המגדרית היא מגששת, אתה מכיר אותה? שמעת עליה ..לפעמים קוראים לה זוטר, ובחיבה גם זהרירה וזאת היא אומרת בנימת

שאלה )סש"ר( סמן שאלה רפוי. והתעתיק לא ברור... תאר לך את מזער, היא ממשיכה, דופקת הופעה ...כמו שאומרים, מפהקת. ...נעלי עקב

וחליפת עור עם ניטים. היא מתייצבת כך היום ..נו מזער ... היא מאיצה במאזינה ..??? שולפת שוט ומנפנפת בו ..FMSתאר לך דוד, נעמה מתגלגלת בצחוקה, על עקבים.. נעלי

אמות הספים רעדו, היא מכריזה בקול מתאים.

ונעמה ממשיכה לגלגל את הספור בעייפותה, אבל במצב רוח נהדר. גם הגר, לאחר שהתגברה על התוגה בעניינה של עדה ברודסקי, מתחברת לזה. עד שנדמה

לי ולא בפעם הראשונה, כי נעמה והגר מכירות .. בכלל, אני חושב. הנשים.. הן תמיד מכירות ..לפחות קצת, גם אם לעולם לא נפגשו או דיברו.. .וכאן מין שביעות רצון הדדית ... ובסצנה

הזו אחת נוכחת אחת מדברת והשלישית היא נשוא דיבורי.. והערצתן ...הזמנית התגלמות הרצון של נשים קושרות. אבוי לגבר שיקלע לסביבתן במצב זה. מצב בו כל שטות לעמקות תיחשב ותיענה בתרועות גיל. זר לא יבין, לא כל שכן גבר, לשקוף יחשב ואינו נספר.

ברגעים שכאלו, אני מאמין, עם כל העלבון שבמעמד, שאני גבר. אבל נעמה ממשיכהבספורה המקוטע, רצוף פיהוקים.

..היה מתגרה במזער לאורך זמן, ההקלטה כנראה תפסה את נעמה באמצע ההסבר... כלפעם בבואה היה מציב עצמו לפניה ..ממש כופה את עצמו.. ואומר ...לא צריך את השוט ..

כשתלך אל האישה אל תיקח את השוט .. מיזער נפגעה.. ברור שהייתה זו התגרות.. גם נעמה חושבת, ומהר עברה מיזהר לזעם קדוש.

אני חושבת שאצלה, כל זעם קדוש. אל תיקח עמך את השוט מלמלה. כשתלך אל האישה ... וזה נגע במימד המגדרי. האם זה פוגע בך, ניסתה לעניין את נעמה. וזו כנראה מושכת בכתפיה

10

לשם הדגמה של היסוס, ולבסוף הגדיש את הסאה, נעמה נשמעת קצת כועסת, והסביר, אל תיקח עמך את השוט... כל אישה ושוטה עימה. לא צריך לקחת. יש לה משלה, נעמה מסבירה

ומגחכת.. ומכאן והילך, מכריזה נעמה, חיפשה מזער תשובה מגדרית הולמת. ו ..לא! היא אמרה לי, צוחקת נעמה, אין לה שום כוונה להוריד חולצה לשם המחאה, כמו הפמיניסטית

ההיא מן הטלוויזיה, ששכחתי את שמה ....שיחלמו היא צועקת ....שיחלמו שאוריד. ונעמה ממשיכה ואומרת כי גמל בליבה של מזהר הצורך כפי שאומרים ..הצורך בתגובה, היא עונה כנראה לשאלתו של הדוד... והיום חוגגת נעמה ..היום הוא נגמל...הצורך של מזער..אומרת

בסמוך לפיהוק .. וממשיכה לגלגל את האירוע באוזנינו. וכשחזר היום האיש על האמירות השחוקות שלו, ואני אמרתי, אוף כבר נמאס .. רק התחיל,

ומזער נעמדה מולו בפוזה של מורה המציגה נוכחות נעלבת ואמרה כ..ן ואיך שהתחיל עם המשפט שלו, כבר הרגיש כי משהו רע עומד לקרות לו, אבל לא יכול היה

להפסיק ..זה כמו השתנה מזכירה נעמה את הדוד שלה מן המושב. כמו השתנה, שאי אפשר חיבר ...נזכרתי על דרך האסוציאציה. רלהפסיק ..כמו המנגינה הזו ...שמפקד חיל האווי

והיא ממשיכה ..וכשהגיע לכל אישה ושוטה עמה, וזה עלה לו במאמץ ובזעה, וראו עליו.. ממש לרחם..נעמה נשמעת קצת מתחננת ..אבל אין בי רחמים, מכריזה לבסוף בקשיחות. ובלי

רחמים, ממשיכה, ... בלי רחמים, שלפה מזער מתוך תרמיל צר וארוך על גבה ...שוט ארוך מעור.. שוט שלו הדודים שלה מן המושב קוראים קורבץ, היא מרחיבה. ונפנפה בו שתיים

ושלוש, ואפשר היה לשמוע את השריקה, נעמה צוהלת ... ואחר כך ממש בגובה הרצפה סובבה את השוט, היא התאמנה על כך שעות בבית ..מזער משקיעה בהופעות שלה, אומרת נעמה

בהערכה. צוחקת ....... כך שלבסוף על מנת שלא להיפגע, ברח על נפשו במרוצה, פולט צעקות בהלה קטנות, אותן

נעמה מחקה. והיא מוסיפה ואומרת כי ..מזער עוד דלקה אחריו מעט. לשם ניצול ההצלחה, כמו שאומרים,

נעמה אומרת, מכה עם השוט ברצפה. איך ששמה צחקנו, לא בכינו מזמן)את מי היא מצטטת ?(.

הייתה זו תגובה מגדרית הולמת תרתי משמע. ובמילים אלו נפנית לשנתה מזהר, או מזער, והתעסקותה של נעמה בה הזכירו לי בדרך האסוציאציה את ביטאון חיל

האויר. היא שרתה או מישהו שהכיר הזכיר.. אולי זה המוסף הספרותי של ביטאון חיל ..ואני עכשיו מתעניין מאוד בעיתון המגויס הזה.. ואולי על כן כל דבר מזכיר לי אותו, עלרהאווי

דרך האסוציאציה החופשית, הסתבר לי לא מזמן... כי הביטאון, הוא כר גידולם של גדולי ...בלי מידה של סרקזם אי אפשררהסרקסיסטים במדיה האזרחית. בביטאון חיל האווי

שם הוא בין השורות ...ללשרוד ... ואכן הוא הוציא משורותיו ויש אומרים בין שורותיו, כי הכו כמה סרקסיסטים ברמה ... אחד מהם בעיתון הארץ.. מה זה סרקסטי, להתגלגל..על כך הגר

שלנו, אדוני, אין מוסף ספרותי ... נסחפתירהעירה בקרירות רותחת, כי... לביטאון חיל האווי מעט ועניתי כי ביטאון חיל האויר שלנו כולו ספרות ...ולא רק ספרות, הביטאון הוא גם שירה

ומוסיקה, שהרי את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק .. ...שניים ממבנה חרדל, דקלמתי ..הגר נעלבה ..לך אין קרובים ש ..התחילה אבל הלכה לה בולעת דמעותיה. להגר יש נימה לבנה ??? לחיל האויר. נו, למי לא?הרי כולנו, שניים ממבנה חרדל ..היית מת, הגר העירה על כך, היית

מת... וגם קרובים יש להגר בכל מקום ובכל מבנה, ולכל עת ולכל עניין.כנראה באותו הערב אנו שומעים בנעמה נמה

....קורבץ קורבץ )סוג של שוט( היא מחקה את מזער קורבץ זה... הנה לכם חלומותיה של מתבגרת קורבץ זה מאיבר מין ...השוט המגדרי האולטימטיבי לפעמים אני ממש אבל ממש

שונאת..ותזכורת למהנדס ושוטו אצל שירה. אצל שירה והמהנדס המצליף )אנה ערף, אולי הגר יודעת משהו ..( היא מפטפטת בתוך שנתה ..קשה שלא להתפעל חשבתי לעצמי מי

שמתוך שנתו מדבר עגנונית מעניין מה פרויד הגדול היה אומר על זה..אולי שולח אותה לניתוח באף אצל רעו פליס כמו את אמה אקשטיין בסוף המאה התשע עשרה, אמר מי שאמר... אבל

אני, יש לי מה להפסיד......יותר מדי כסף ...ולכן לא אומר. אורי בובלקי היה מאושר מן הקטע הזה. אחרי כל תיאוריות הקונספירציה המסובכות, להגיח

על אויבינו מן המימד הקברנטי, אלימות של חדר ניתוח, סטרילית ועם הרדמה .. הנה לנו

11

קטע פשוט של אלימות, חד וחלק. מקל ושוט, וא בובלקי מאושר. הוא משמיע מיני קריאותקרב ושריקות של שוט בהצלפה וצורח קורבץ ....הנה מה שאורי באמת אוהב.קורבץ..

בערב הבא אנו מתחילים להיכנס לעובי הקורה לגרעין התוכני )..(של הטכסט הזה כי מר פרובוקציה פותח את פיו בפעם הראשונה

למרות שצנוע אין לו במה להתגאות

לאחר שמכריזה על עייפותה היא עוברת לחלוק עם מאזיניה את חוויות היום העמוס שלה .. נכנסו הצמד הזה כי לעולם לא ייפרדו, היא מגזימה, סליירי ולא יחסר. כך היא קוראת להם, עד שאני מתחיל לפקפק באוטנטיות ... אני חושב על מה ש חברי היקר והמת אהוד אמר לי על כינויים באמנות ...... על מחזה של חנוך לוין, רצוף כינוייו הדוחים, לאנשים מכוערים, הוא

דיבר. ואילו הגר, היא אוהבת את חנוך לוין .... מאוד טרגי, אבל מה זה מצחיק, היא מגעגעת ... תמיד נדמה לקהל הסביר לי אהוד חברי המת, נדמה להם כי מדובר באנשים

אחרים. רחוקים מהם שנות אור... "זה סלבקה אחר .."אני ניזכר בשורה מתוך סיפור ילדים רוסי, שנאלצתי לקרא פעם, כשמתארים, לילד סלבקה, חטאיו ..וכישלונותיו של איזה

סלבקה ..נו סלבקה אחר, זה לא אתה..מרגיעים . זה סלבקה אחר. רק נדמה לך. .. כשמתאר הגאון המקומי שלנו לקהלו את השלומיאליות האומללות והבושות שעושה הגוף לפופציק ולקרטופל לבובלך לפרפלה ולצירקלך...ויש איזו שחקנית יפה, המשיך אהוד המת להדהד

. תמיד אחת יפה. לה הגוף לא עושה בושות. היא הרי בחורה יפה ואין זה ממנהגהיבזיכרונ הסטריוטיפי להתבייש ... והם, הקהל, צוחקים מקרב לב. איזה בידור.. זה סלבקה אחר, הם

משוכנעים. ..ממה שאת נהנית, אמרתי להגר, מסתכל עליה ברחמים ..וציטטתי את מה שרעי המת

אהוד.. כאמור לעיל. הגר הייתה הרוסה. לאט זה חלחל לנשמתה ..ממה שהיא נהנית ...למרותשנשמע נראה ומריח כמיזנטרופיה ..זה אכן מיזנטרופיה. אבל מדובר, כמובן, בסלבקה אחר ...

וחנוך לוין.. גדול. ואתה,היא אומרת לי לבסוף, מנסה להתגבר, מי אתה, אדוני הנכבד .. בכל זאת נעקוב אחרי דיבורי נעמה . .. אז נכנסים שני אלו, סליירי ולא יחסר ופרובוקציה קורא

בקול גדול ללא יחסר, על מנת להתנצל בפניו. מה שמכניס אותי לכוננות, אומרת נעמה. הוא אוהב מאוד להתנצל ואחר כך בשקט, בשקט, הוא אומר לי ...אני באמת מאוד מצטער על מה

שאמרתי, נעמה, ויותר מכך אני מצטער על שזה נכון... מצחקקת. כי בפעם הקודמת כשנכנסו שני אלו, מר פרובוקציה פנה אלי ואמר בקול, כך שכולם שמעו. שימי נא לב נעמה ..איך מתמלא החדר בצניעות. לא יחסר, היא ממשיכה לצטט, אצלו אברי הצניעות מפותחים

במיוחד. וכשנכנס לחדר הם עולים כפורחים..ממש כענוות הלובן אחרי העלות הקשת בענן, נעמה מפליגה למחוזות גבוהים מידי לטעמי. אך אני נאמן למקור, וגם היא תוהה, מאיין זה בא

לי ...,וחוזרת למציאות האכזרית של יום יום ...כי לא נשאר מקום לכל צניעות אחרת, נעמה ממשיכה לחקות את מר פרובוקציה. כל כך הם מנופחים. עד שאני נחלצתי מן המבוכה,

ואמרתי לו, מר פרובוקציה היקר אני מזכירה לך שאתה... והוא סיים כדרכו דרכינו ... כן, כן,אני יושב בפני יתומת מלחמה. דע בפני מי אתה יושב ..

אבל עתה, וזה לפחות שבוע אחרי, הוא מוצא להתנצל בפני לא יחסר ..אני תקפתי אותך על צניעותך המוגזמת. זה לא היה נכון. חשבתי על כך במשך הזמן ,וגם אשתי העירה לי ..טעיתי

בך. היא לא מוגזמת הצניעות שלך ... לעולם אינה מוגזמת..להפך . .עמדתי בפניו ו...מסיימת נעמה עם פרובוקציה בשורה הרגילה. נעמה עכשיו נשמעת עייפה מן המונולוג רב התוכן

והדרמתי ועוברת לשם הרגעה עצמית לסדרת חיקויים זולים של קולות ורעשים, חפצים ואנשים. סליירי היא פונה לחברו הדומיננטי של לא יחסר הצנוע, משגע אותה כשחוזר ואומר

במין ניגון בקול גבוה, אותו היא מחקה ..זה פששששוטט.....וגומר בזה שהוא פשששוט לא יכוללעלות לעומק הטטטטפשששוט וניכר עליו הזעזוע היא אומרת ...זה שהוא פפשששוט ..

.. די לנו בכך. נשכיב את נעמה לישון.... הגיע זמנה. אם זה תלוי בי.. אבל טוב שהיא נרגעת , ומספרת בטון רציני כי מתרגשת על המחלקה צרה. יש פגישות חורגותםמצחקוקיה האוויליי

וחריגים .. והיא מסתייגת מידי פעם ומכריזה כי... אולי אסור לי לדבר על זה.. אבל ממשיכה כנראה לאחר שהדוד מסמן לה וממלמל משהו שאפשר לפרשו כ זה בסדר, המשיכי ..אך בעצם עבורה, הבנתי, זה כמו השתנה, שאי אפשר להפסיק. אנחנו נזכרים בדוד שלה מן

12

הכפריים שהוריש לה. ואתה הרי מקליט היא פולטת וממשיכה להשתיןםהמושב ובדימוייאינפורמציה, אבל לפני כן היא תורמת מוצג נוסף לגלריית הטיפוסים, צליק. כי

.צליק הוא מדען בסדר גודל עולמי כולם אומרים ...אפילו צליק עצמו אומר היא מחזקת. אפילו הוא עצמו, בעיקר הוא... ואל לנו להקל ראש בדעתו של צליק, כי לא בקלות הוא מפרגן..צוחקת .. ומסתבר כי כולם )כולם זה

מושג יחסי בעולמה ההולך ומתרחב של נעמה ( רודפים אותו ומנסים לחבל בעבודתו המדעית הייחודית. ובעצם מנסים לפרסם לפניו את התוצאות המרעישות שלו. ראשית תפקידו של

המדען, הסביר לי צליק, הינו לפרסם ראשון... אחרת נכשל, ולא התקדם המדע בכלל. אם צליק לא מפרסם ראשון עמד העולם המדעי על מקומו ...כאילו החסיר פעימה, אולי אףהתקף לב ממש ... תגיד, זה נשמע לך הגיוני מה שאמרתי שואלת נעמה, בטון מודאג. ...

וכנראה, הדוד המקליט מושך בכתפיו, אבל היא ממשיכה בהזדהות המלאה שלה עם צליק וצער עולמו, בולעת את ספקותיה ... לא פרסמת, לא... ומתי, ממשיכה נעמה. מתי, זה יותר

חשוב ממה ..שמפרסמים ..הוא כל כך רדוף, מקוננת נעמה על יקירה צליק. כל הזמן מאיימים לפרסם לפניו. ואת התוצאות המרעישות, שלו. שלו! מדגישה נעמה .. אין ולא יכול להיות, כך

צליק מפציר בנעמה להבין והיא זורמת עם הנחיה זו יפה ... מצבו הקשה של צליק בעולם ובעצם מצבו הקשה של העולם, שלעולם, אבל לעולם, אינו מכיר בערכו כראוי לו ...וכך נפגע

המדע אנושות. מסכמת נעמה את הנושא, בטון מודאג של דוגרת .. ככה אומרים באוקסבריג .טון של דוגרת

ולעומת זאת פרובו, כמשתמע מדבריה, מתייחס אל צליק בהומור אכזרי, כאל מהתלה עצומה, ואני מסופק אם מודעת היא לכך... פרובו מזכיר לצליק את מי שקרא, בפעם האחרונה

אולי, את מה שצליק כתב, וכנראה הבין, והיה זה מזמן מזמן .. או לפחות עשה מאמצים להבין, כי הנה, גם שיתף את פרובו, ודעתו הייתה רעה מאוד. אחרת פרובו הרשע לא היה מזכיר

זאת, נעמה זועמת. הוא, הרשע קרא בעיון רב, אם הרשה לעצמו לרדת כך על צליק . אבל הוא כבר מת ממזמן נאנח פרובו. מי היום קורא משהו.. כולם כותבים. צליק כלל לא מוחמא מהזיכרון על זה, אולי

האחרון, פרובו אומר, אשר קרא את כתביו בתשומת לב. הוא מחוויר ופולט את רשימת הפרסים והכיבודים להם זכה ..האם משיג מר פרובוקציה, איזה

הפסד יכול היה להיגרם למחלקה ולמדע בכלל, לו רק היה נתקף צליק בחולשה. כתוצאהמאותה החוצפה.. לבדוק. האם אתה משיג מר פרובוקציה.....

ופרובו ממשיך, כאילו לא לעניין. נעמה מתרעמת על כך, ובכל זאת ממשיכה להזרים. ,כי יש בזה משהו, היא מסבירה ,....ופרובו מדבר על גאון מן המאה התשע עשרה, גם הוא

במתמטיקה, שבגילך צליק, בגילך, כבר היה מת ממזמן ...נהרג בדו קרב ..ופרובו מפתח את הנושא ומכריז כי כל מחלקה ראויה לשמה, ראוי שיהיה לה מגרש לדו קרב .....עם חומת מפגע,ורופא להזמין, כשנחוץ. זה נשמע לך הגיוני, נעמה שואלת ...ומעט חרדה בקולה. אבל מוכרחה, קודם כל, להיזכר במטווחים שלה בטירונות.. ואיזו חיילת מצוקמקת שאני הייתי.. , אלא שכך או כך פגעה בכל המטרות והרסה אותן ועוד קיבלה צופר ..מין שלומיאליות שכזו .. והיא חוזרת

פרובו ממשיך להציק לצליק .... מתמטיקאי ראוי לשמו, צליק, ראוי לו .לבסוף לעניין ..אז הואלהשתתף בדו קרב עד גיל שלושים)סשר( נאמר... ולהיהרג פעם פעמיים באוהלה של תורה ..

אני מניחה שזה הומור כזה, נעמה כועסת. ואני, אוהבת הומור, היא מאמצת מבטא הונגרי. אבל לא כזה....והיא ממשיכה להזרים.. ומה איתך צליק.. פרובו פונה אליו בהתרסה. וצליק עונה לו, הרופא שלי אוסר עלי להשתתף בדו קרב. יפה, צועקת נעמה. יפה, צליק ... הרופא

שלו אוסר... וצליק הרי אינו אחד שמתווכח עם הרופא שלו. ועוד מסתבר מפטפוטיה, כי לצליק עבר צבאי עשיר. פרסים חשובים פארו את שרותו ביחידת הפרסים המרכזית שלנו, ואת זה נעמה אומרת ללא ניד עפעף. אבל בנעמה נמה היא ממלמלת

באי אמון על יחידת הפרסים המרכזית....וצליק ...האם יש כאלו יחידות בצהל שלנו, או אולי במוסד או בשבכ ... החברה הישראלית למדליות ופרסים , היא ממלמלת בתימהון בנעמה

נמה. חשבתי שהיא רומזת על אותה יחידת הגאונים**, אליה שלחתי את הסרטים עם המחיקות

בשביל האנטי מחיקות. תמהני....

13

ולשם כך, ממשיכה נעמה, כלומר עבודתו הצבאית, מחזר היה צליק הצעיר על פתחיהם של גנרלים , ובהצלחה מלאה...בכך הביא לצבאנו,ולביטחון ישראל, יותר מאשר בכל פעילות

אחרת שלו, ומן הסתם, פעילותן של כל זרועות הבטחון שלנו גם יחד אמר לי צליק .. ניצחון הרצון אצל צליק זה לא שם של סרט אלא דרך חיים. הוא כל כך רוצה... נעמה משווה

לקולה גוון של צורך דחוף. נזכרתי בדיבוריו של מפקד יחידת ההכי.... על האי שוויוןהאיזופרימטרי ועל הקירות שאינם מספיקים. אולי צליק עשה משהו מעניין בעניין ...

אבל לא על שום כך קרא לו הרקטור לישיבה המיוחדת. צליק הוא מומחה לפתחי הגנרלים ... הצבאי הנמרץ והמועיל שלו. אם כי נעמה כנראהןממש דוקטור לפתחים.. מתוקף הניסיו

מכירה אותו לפני ולפנים ומסתבר כי המחלקה עומדת בפני משבר... אך בינתיים נהנים מכל רגע

ועכשיו, נעמה נזכרת כי לפני שבוע היא נקראה למשרדו של הרקטור, עם כיבוד, ושהתה זמן די רב. אולי אף נתבקשה לכתוב פרוטוקול. אני כזאת בחורה טובה, היא אומרת על עצמה. ככה

הוא אמר, הרקטור, היא ממהרת להסביר, צוחקת .. .ישב שם הסמל הראשי נעמה נזכרת, ומסתבר כי כך היא מכנה איש צבא בדרגה גבוהה מאוד. כמעט רמטכל, הסגירה פעם את

התרגשותה, מתוך מעט לעג , כפי שהסביבה האקדמית מצפה ממנה ..ואולי גם היא מעצמה ..

אבל בכל זאת, כמעט רמטכל. אז הוא והרקטור דיברו ואני הבאתי כיבוד וכך היא מצטטת .. אה, אז מתי הוא מתגייס שאל הסמל העליון את הרקטור. הבן שלכם..לשריון, לטנקים.?.

מעניין ...מעניין הגנרל בקולו העמוק, מתעניין, נעמה מחקה אותו ...אתה יודע, החלולים של היום ...החלולים האלו.. שבעים סמ פלדה הם חודרים, ועוד נשאר להם לא מעט מרץ ..

ולטנקים שלנו, לטנקים שלנו יש אולי חמישים וגם זה רק בשפיץ.... השפיצלה של הטנק אומר הגנרל. השפיצלה, נעמה מגחכת. ושלושים סמ זה לא מספיק, מצטער הסמל על הטנקים

שלנו עם השפיצלה שכולו שלשים סמ. ומה כבר אפשר לעשות עם שלושים סמ .....נעמהצוחקת.

והרקטור, ממשיכה נעמה, הרקטור אכן התחלחל מן החלולים .. כן, כן, החלולים האלו.. כלהנוער הוא חלול היום. נורא.. גם בורים, לא רק חלולים. מין בורות איומה...

אבל אתם יודעים לעשות מה בנידון, מקווה הרקטור. ונעמה מהרהרת בקול .. שאולי הוא חשב על פרויקט נערי רפול.... והוא פנה אלי. מה את חושבת נעמה? האם בתור נוער הוא פנה אלי,

נוער חלול, או בתור יתומת מלחמה.. שוב נעמה מהרהרת בקול רם וממשיכה לדקלם טוב, אז מתי מתגייס .. תעבירו לי את הפרטים, כן... אחר כך הם עברו להיזכר בלימודיו של הגנרל, הסמל הראשי הזה נעמה קוראת לו, הוא ישב בכתתו של הרקטור. לפני שנים... וגם

אשתך למדה אתנו נזכר הגנרל, הסמל העליון ..תמסור לה דש מצופציק היא תבין .... מגחך... ועוד, מספר הגנרל, הסמל העליון, ונעמה קצת מתפעלת ..איך הרקטור היה בא לשיעוריו עםפטיש)סשר(... וכולנו תלמידך המעריצים.. עד היום אנחנו זוכרים את הפטיש ומתפעמים...ו...

אתה לא מתאר לעצמך את תועלת שהפקנו מן הפטיש הזה בצהל... .אכן, צוהל הרקטור, בקולה המחקה של נעמה, אני הבאתי בכוונת מכוון פטיש קטן וסמלי ...שהרי לעשות

פילוסופיה עם פטיש נתכוונתי ....ונראה כי הסמל קנה שליטה על רגשותיו של הרקטור עם הזיכרון המתוק על הפטיש הקטן, שאצלנו, אבל אצלנו צוחק הסמל הראשי, אצלנו בצ"הל

.... כמו במקדונלדס..להוא נהיה לפטיש גדול ..של חמישה קילו.. אנחנו בצבא מגדילים הכו חמישה קילו לפחות ...ואני רואה, נעמה מדברת בשם עצמה עכשיו, אני רואה כי הרקטור

הולך אחריו מוקסם, ורוצה לשמוע עוד על גדולתו של הפטיש הקטן שלו משכבר.... ממש כפהאחר הכפית, תורמת נעמה דמוי משלה ומעולמה. הולך אחריו ונמשך כפה אחר הכפית...

ובנעמה נמה היא נשמעת במלמולי השינה הלחים שלה ... כפה אחרי הפטיש או כאיזמלתחת הפטיש ..

אבל אחר כך לבדו, כי הסמל הראשי נפרד ממנו בלבביות, שאין גדולה ממנה, הכפית כבר נרחצה ...אז הרקטור חזר אל עצמו והיה מאוד נסער, ומלמל דברים כגון השפיצלה של .. ותמסור מצופציק, רטן במסכנות כועסת, אומרת נעמה. על דיבורים שיצאו מהקשרם.. כמו

של הרקטור אורז המזוודות האולטימטיבי,םבגד שפורץ ממזוודה שנארזה בחופזה. הדימויייצאו, אם כן, מהקשרם, נעמה מפרשת. בדיעבד הבנתי כי פגישה זו, סימן היה בה לבאות..

14

כי אחר כך, מבחינה נעמה את המצב, החלו להופיע דמויות חדשות בתחילה הוזעקו נוגעים בדבר מטעמינו, נעמה כאן מזדהה לחלוטין עם הקהל הקבוע ..ורק אחר כך הופיע הדבר עצמו

בדמותם של לובשי המדים שכל כך הסעירו את רוחו של א בובלקי ולא רק את אורי. אנשי שלומנו,על פי נעמה הופיעו לקריאתו של הרקטור לטפל בבעיית הסמלים .התפרצות

הסמלים מאמצת לה נעמה ביטוי. חלקם באי רצון וחלקם בחוסר רצון מוחלט. הכול במופגן. כי מה לנו להתעסק בפוליטיקה .. תנו לנו לחקור ולפרסם ולהביא את גאולת העולם הדלה

שלנו, מנחה לאלים הכנעניים מחקה נעמה אי מי בטון מתחסד ובהדגשים משונים של עיצורים. אבל ניכר בכולם, אומרת נעמה, כי היו נעלבים מאוד לולא ניתנה להם ההזדמנות

להופיע ולבטא את מורת רוחם על שהופרעו מעבודתם הקדושה .. הופיעו שופטים מורמים מעם. הופיעו רופאים דגולים ..אפילו מיכאל הופיע מדמדומי הפרישה

שלו.. ונעמה חייבת לדקלם. חיכיתי, חיכיתי. בקול של ילדה מתפנקת ...... ואחר כך היא מחקה את מבטאו של אותו מיכאל, יהודי רוסי שנולד ברומניה התחנך בצרפת ושב לרומניה לבית

שאז היה בזה כבוד לשבת בכלא ..כבוד עם בטחון .. ומאוחר יותר מתההסוהר במלחמה השניי בארץ ישראל ..אבל, בינתיים, אם צריך להגן על חופש האקדמיה, הרי בינינו לבין עצמנו, נוקט מיכאל, ביטוי המשמש אותו בפני פורום רחב . נאמר בטלביזיה, או ברדיו... שהרי הוא מרבה

להופיע ולהשמיע.ובכן בינינו לבין עצמנו הוא אומר, נראה להם גיהינום...מסתבר איפה, כישש אלי קרב.

והופיע גם הפילוסוף והמומחה לאתיקה, פרופסור אסא פורפיום. אומרת נעמה. פרופסור פורפיומו הם קוראים לו. דרך חיבה ..אני חושבת...כשר, אבל פורפיומו, מישהו אמר, נעמה

נזכרת בתימהון קל, והוא הרי ידוע דווקא בחיבתו העזה לסמלים. הוא יוצא ונכנס בקהלם, מביא ומוציא, ואכן נלחשו הוראות להיזהר מפניו, נעמה עוברת ללחישה. פורפיומו הוא בוגד,

פלט מישהו ומבטי הזהרה חמורים ננעצו בו שהרי אין בוגדים בינותינו .וזה לפי הגדרה, נעמה טוענת בחום. פורפיומו הוא סוכן כפול, וכפול זה הרי שניים במחיר של אחד ... הגיע

פרובוקציה לפשרה, ומישהו התפרץ ואמר שאם כך או כך נימצא אותו מתחת איזו מרפסת גבוהה כמו את אתם יודעים מי וגם עליו כעסו... צחקו וכעסו. אבל סיכמו שסוכן כפול גם הוא

סוכן.. ובכלל, שאלו, האם יש סוכן שאינו כפול? ולי לא נותר למשמע פטפוטים אלו אותם נעמה מצנרת, אלא לחייך מתחת לשפם, כמו שאומרים. וזאת מאחר שאני כפות בכתונת

המשוגעים של הסוב יודיצה... ואני בהשכלתי גם עורך דין, בנוסף על הדוקטורט בקמפפורד ... ולכן לא אביא את דעתי המלומדת מאוד בנידון. אני, כמו שאומרים, מנוע שבכ. רק אוסיף, וזה

יובן ליודעי חן,סוג של הומור בריטי דק ..כי לא ממרפסת גבוהה ... אלא בצריחים גבוהים מאודעסקינן....

אכן מייד כשהגיע פורפיומו וכשנישאל על הסמלים הללו שעוד מעט קט יטרידו הלכהלמעשה, ועתה רק מבעתים את שנתם, אז הוא ממש יצא מגדרו בשטפי הערצתו ..

ובכן, זה נכון שיעצתי להם ...והוא עובר לשבח את מי שיכל להיות האלוף הפואטי ביותר בצהל. בצהל בפרט, ובצבאות העולם בכלל..ידידו ואלופו הוא קורא לו ושמו כך נכנה אותו צבי טילדה .. ברור שנעמה לא עומדת על טיב הבדיה בשמו...אבל הגר, המומחית לתשבצי הגיון, נזכרה שטילדה בעברית זה גל ושם נתקעה ..על הגל... ואני הייתי אז יועצו, ממשיך פורפיומו בקולה של נעמה ..מינוי חרום ..כי כפי שכולכם יודעים בימים כתיקונם אני מלמד

וחוקר, וכותב את מאמרי ... וזה הרי מה שאני הכי טוב בו..עם כל הצניעות ....אבל יעצתי לו .. נו, כשצריך להתגייס... אז הוא, ולא פעם אחת, כשהערתי על חשיבות אחידות הטכסט ושלמותו אכן שינה והזיז איזו מטרה, איזה יעד איזו יחידה .. איזה זמן ..על מנת שיתאים למשקל ולחרוז ...לא לא יותר מקמ ...קמ וחצי גג , ממהר פורפיומו למזער את תרומתו

למאמץ המלחמתי. הוא ראה את מבטו המזועזע של צליק,..נעמה מסבירה ופרש אותו, בטעות טרגית, הייתי אומרת, כבקורת עניינית, והתחיל להסביר.. כן אני מודע שזה מוזר אבל

הגאונות הצבאית נזקקת גם למרחב הנשימה הטכסטואלי שלה ... אבל לצליק בכלל לא איכפת ממרחבי נשימה, מגחכת נעמה. צליק לא אוהב שאחרים מגזימים בחשיבותם של אחרים,

אחרים. .בעיקר המלה גאונות מרתיחה אותו, והוא מאדים.... נעמה ממשיכה לתאר את צליק... זה מעלה על פניו הבעת חרדה....ומישהו צועק, היא חוזרת לדקלם את הדיבור הכללי .......אזהוא צועק ..נרגעתי, רק קמ וחצי. חשבתי שחזית שלמה הוקרבה על מזבח החרוז והמשקל ...

15

לאאא, מרגיע פורפיומו, בקולה של נעמה המחקה אותו,קילומטר אולי עוד כמה מאות מטרים...לבסוף הוא עוד מזכיר כמה הולמים את צבי טילדה מדי הקרב, עם הנשק המקוצר והאפוד ..

תוריד את אלו, לא נשאר הרבה ....איזה רבע עוף, מגחכת.. ופורפיומו, ממשיכה נעמה, מעודד מן ההשתתפות הערה, עוד ממשיך ואומר שהכול הרי

מתחיל בשפה ...וגם נגמר. אני לוקח לרגע את המנדט של המוציא והמביא, על מנת להזכיר חלק מתלונותיו המרות של

האלוף גונן ..האלוף אל"מ שמואל....מהזיית את חכי לי ואחזור ... בפני וועדת אגרנט ..על העברית הירודה של הסמלים בניהול יומני המבצעים של פיקוד הדרום במלחמה, התלונן. אכן,

לולא הרשום... בעברית כה קלוקלת,לדבריו, כל התמונה הייתה מתבררת על נקלה, והיה זוכה במלא ההערכה הראויה לו. כך טען גורודיש בתוקף. הנה כי כן, חיים ומוות ביד הלשון ..לו אך

היה החינוך במדינתנו ראוי ... הוועדה חשבה אחרת... כך זה עם ועדות לפעמים.אבל ההזרמה חייבת להמשך

כי אצלו.. ממשיכה נעמה לצטט קטעים מהשתפכותו של פורפיומו, בקלוסיו את האלוף הפואטי )כמעט אלוף אבל לא (, אצלו, אצל צבי טילדה, המלחמה היא המשכו של מעשה

האהבה באמצעים אחרים ... כן, זו פרפרזה על אמרתו של מורנו ורבנו, המקצוען הצבאי הדגול קלאוזביץ, ונעמה מחקה את פורפיומו מצחקק באושר, הנה כשמדובר בצבי טילדה אין לי

ברירה אלא להתלות באילן כה גבוה... הוא מסביר, ונעמה נשמעת מתמוגגת. קלאוזביץ, לאפחות.

תגיד, מתפרצת נעמה לדברי עצמה, אני נשמעת לך הגיונית. אני .. במו אזני..המלחמה היא המשכו...באמצעים.. נעמה נשמעת מתגוננת בפני ספקותיה. אחר כך, ממשיכה נעמה,

השתררה שתיקה, וראיתי כי לא יחסר קעקע בגרונו, כרוצה לומר דבר, אך הביט בסליירי. אם סליירי שותק אז גם לא יחסר מתגדר לו בצניעותו ומתגרד.. מבעבע צניעות .. ונעמה מגלגלת

כמה סיסמאות צניעות בעניין לא יחסר ..עד כמה שצניעותו משגת ..ככל שצניעותו מתירה לו. עד כמה שצניעותו מגעת. ונעמה,עוברת לחיקוי החביב עליה, את סליירי וניגוניו ..זה

פשששוטטט..וטפשוות... ומתפקעת מצחוק. אבל ממבוכה זו נחלצנו .. נעמה מפנה את תשומת ליבנו להופעתו של הרקטור שהרי נתכנסו

שם לקריאתו הבהולה. ובכן, ממשיכה נעמה, מופיע הרקטור ומספר בהתרגשות אגב אורחה ... נעמה מתנאה לה במילים גבוהות ...כי כן, הוא, הבן שלו, מתגייס ... לחיל המודיעין. היום

נתבשרנו. נבחרו עשרה משמונה מאות. אולי שמונת אלפים.... נעמה מתלבטת, והוא, הבן שלי, בראשם... אכן, מאוד רצה להתגייס לחיל השריון. אבל מה לעשות, הוא נאנח, הכישורים מחייבים.. על כולנו לבטל רצונותינו, מפעם לפעם, על מזבח תקומתנו.....אם אומר לכם שאני לא גאה, אכחד, מתוודה הרקטור באושר, ומעביר עלינו מבט עיניו השואלות .... ..הילד כמובן

מצטער. הוא כל כך רצה לשריון .. אבל בבניין הארץ ...עשרה מתוך שמונה מאות, או שמונת אלפים. והוא בראשם...האם נימת לגלוג אני שומע אצל נעמה המדקלמת כל זאת

בהתפעלות? לא.מתקבל על הדעת, היא צעירה מדי. הרקטור מקצה משימות וסגולותיהם של האנשים

מתגלות

ואחר כך, עולה הרקטור לדבר בלב קל כגנרל בפני גייסותיו הרעננים ערב קרב ההבקעה הגדול מפליגה נעמה בהתפעלות אולי אפילו מרשל ..ואורי בובלקי נמתח מעט בכסאו מתוך צפיה

דרוכה ... ..זו שעה קריטית בתולדות המוסד, מאורע מכונן, תקדים לדורות הבאים . זו דרכינו , היא

מחננת את קולה, מחקה את הרקטור. זה המנדט שלנו ...וחובתנו למנות את תלמידינו אחרינו. לדאוג שהמוסד ישמור על צביונו המיוחד ויישאר, ככל האפשר, דומה לעצמו. לעצמינו ובשרנו,

ובכך עוד להגדיל ולפאר את עצמיותו, עצמיותינו... זו מלחמת הישרדות. זה ממש רגע דרוויני. קרב מגידור שלנו על חפירות חיינו. הרי המצוינות שלנו כבר הוכחה מעל כל ספק, והוא פונה לצליק. כי לדבריו הוא מומחה להוכחות, ומצוין מוכח בפני עצמו .. מעל כל ספק, מאשר

לו צליק בניד ראש. קרב מגידור, על חפירות חיינו. הסמלים האלו, הוא מתמקד בעניין שלשמו התכנסו ..הסמלים האלו, יש להם את התרבות

שלהם, האינטליגנציה שלהם. גיחוך עבר בקהל. האינטליגנציה שלהם, קרץ איש אל רעהו ..

16

וכבודם במקומם, ממשיך הרקטור עם הדגש על מקומם במקומם!!! ונעמה מדגישה זאת, להראותנו כמה היא מזדהה עם הדרישה הכה טבעית הזו והדרווינית להלל. הרי אין דבר חביב עלינו מתורתו ההומניסטית של דרווין הקשיש. ממשיכה נעמה להוליך דבר הרקטור במועצה.

הן כל אדם בר דעת ונאור יודע ומבין חשיבותו של הרגע הדרוויני ...וזה, שהיטלר, מתוך טמטום, לקח לאן שלקח את הדרוויניות התמימה, שהרי הגאונות תמימה היא ..., ושיגע,

וכבש חצי עולם אגב כך, רק מעיד על טמטומו וצרות אופקיו של אותו הרב טוראי ..ופרופסור בן אהרון קפץ, כנשוך נחש, להעיר כי היטלר היה רק טרש. רק טרש, הוא מדגיש. ונעמה

אומרת שזה כנראה חשוב מאוד... כי ככה הוא אמר בן אהרון ...רק טרש...והוסיף כי הוא עצמו רב סרן במילואים... .אחר כך פונה הרקטור אל הנוכחים לסוגיהם ולמינם על מנת להדגיש את

נושא האחריות האישית המוטלת על כתפי כל אחד ...ואחת. סליחה ..הוא נענה למבט ההזהרה של מזער. והוא פונה אל לא ייחסר. הן רק עכשיו דאגנו לו שלא יחסר, הוא משולם..

וכבר הוא כאן להצילנו מידם... ונראה כי אין לבו שלם עם נוכחותו המשולמת של לא יחסר ... לעומת זאת, הוא עובר, והתעוררות מה נשמעת בקולה של נעמה המדקלמת דבריו ,לשכנו של

לא יחסר, סליירי. לדבריו, סליירי הוא ממש תזמורת שלמה ..והוא עובר לתאר את כאבי הבטןשיכול פרופסור סליירי לגרום לשומעיו, כשעולה הרצון מלפניו, ובלבד שהשעה משחקת לו... ממש עד כדי מריטת השערות שעוד נותרו...אתה זוכר את זה פרופסור בנימיני .. אה.....הוא

פונה לאחד הפרופסורים, וזה יושב שם במצב קטטוני קל, נעמה מגחכת... עד כדי כך יכול סליירי לשגע .... ונעמה מחקה את צחוקו הרע של הרקטור ... והחיקוי מזכיר לי את א בובלקי...

ואכן אורי מהדהד אוטומטית אחרי הרקטור וצחוקו לשמע החיקוי של נעמה בהקלטה. ונעמה ממשיכה לצנר לנו מפי הרקטור.....אבל , לא לשכוח כי היה גם שוברט ,עם כל הכבוד

לסליירי היה שוברט.. בנימת געגועים ..שתכליתה ,לדעתה של נעמה, העמדת סליירי במקומו. בל יגבה לבבך, הוא בעצם אומר לו. לא נשכח את שוברט. אבל מי הוא שוברט, תוהה נעמה.

הוא כנראה מתכוון לאיזו מטפורה על מוזיקאים, מנסה להסביר לעצמה ...סליירי ושוברטמעניין ...כמעט אבסורד, מביע הדוד המקליט את בקיאותו בעולם המוסיקאים ...

אחר כך, הרקטור עובר לאסא פורפיום ממשיכה נעמה... פורפיומו כאן הוא תחת שני כובעים. הראשון להכיר את האויב באשר מי כמוהו מכיר את הסמלים. אכל איתם, ישן איתם,

וכיוצא באלו דברים. ובכובעו השני. תחת כובעו השני הוא על מנת שנכיר את האויב. תחת כובע אחד שלו אנו נהנים ממנו כדרכו ותחת השני אנו נהנים ממנו שלא כדרכו. תחת האחד כדרך הנאתו, תחת השני שלא. וכולי וכולי נפנה הרקטור לדמוייו האובר אינטלקטואליים.

היו גיחוכים בקהל, ופורפיומו הסמיק מנחת.הוא מפרש את הכול לטובתו, מציינת נעמה בטון ניטרלי. אחר כך היא תוהה. האין זה גס. זה נשמע לה גס..כדרכו. שלא כדרכו.. היא ממלמלת.

תחת האחד .. אחר כך הוא עובר למר פרובוקציה ואומר שאם הוא, ממילא תקוע פה כל הזמן, במילים אלו..

אז ..אולי תוקפנותו וחריפותו תופנה פעם אחת כלפי חוץ. לטובת האינטרס העליון המשותף, הוא אומר לו, ונעמה מסגלת לקולה את נימת התוכחה המתבקשת ...שהרי מדובר באינטרס

עליון ..הרי עד עתה, הולך ומתקצף לו הרקטור, השכלת רק לפגוע בקולגות שלנו. תלינו בך תקוות ..אבל רק בסביבתו הטבעית והתומכת פגע. והוא פונה אל קהלו בתרעומת, מתחנן להבנה. אנחנו יכולים לעמוד בזה, כן, כן, אנחנו חזקים אבל הגיע הזמן לשלם את חובו

לחברה ..מין תופעה אוטו אימונית כזו ..וכל זאת נעמה מחקה ... והוא מאיר פניו אלי, ומגדיר אותי כשומרת החותם, שהרי אני ממונה ..והוא ממנה אותי, שוב, על השקייתו והרגעתו של

מר פרובוקציה. כן, זה הרגיל. אני מאשרת.וגם פרובוקציה מרים את כוסו ברוב טכס, לאישור המינוי .. לנעמה יש שיטות מצטטת נעמה את הרקטור, מתפעל ממנה בפני כולם. אבל

הרקטור גם דיבר איתי בארבע עיניים, נעמה מועכת את קולה, על פרובו. הוא נדהם וחרד, אומרת נעמה, ומדקלמת מחקה. איך קרה שאחד כזה שרד אצלנו... הוא לא דומה לאף אחד

שהיה פה עד עתה ...ואני הרבה שנים עוקב... הרבה שנים...אחר האבולוציה המופלאה של המקום....אחד שהורס כל חלקה טובה ... מספיק היה לנו זמלוויס כזה בווינה, במחצית המאה

. ונעמה תוהה, בשיא הרצינות, האם הרקטור חווה טראומה זו עם זמלוויס, בוינה, הלכה19ה למעשה, במעלה המאה התשע עשרה, וממשיכה להזרים דבריו..היום, ממילא כולנו רוחצים

ידיים. אין לנו שום צורך בזמלוויסים חדשים,הוא קובע על פי קולה של נעמה..או זה לא כבר, גפרי מוסאיוף בקודש הקודשים של פרוייד בלונדון. מן סוס טרויאני ...ואלו, אלו הכי מסוכנים,

17

ללמדך כי המוסד המפואר שלנו אינו פטור מחובת הזהירות ..כך הרקטור בארשת של תיעוב, מתארת יפה נעמה את תסכולו ממר פרובוקציה. במה אני אמור להתעסק ....חמורים

טרויאניים ..ולתלונתיה של נעמה שהיא לא מבינה כלום. כלום אני לא מבינה, היא רוטנת. מי אלו ..

זמלוויס.. מוסאיוף..........הדוד מעיר כי מוסאיוף הם משפחה בוכרית עם נטייה לדיסלקציהשעוסקים במסחר בתכשיטים ...מה שמשאיר, אותנו לפחות, במבוכתנו.

אחר כך בררתי, ומסתבר כי גפרסון מוסאיוף פיתה בקסמיו .. אחד, הייזלר, מבכירי עסקני הענף, למנות אותו לשומר החותם של גנזי פרוייד בתוך ביתה של אנא פרויד הזקנה. והמנוול,

מרגע שקיבל את המפתחות נכנס לכל הגניזות. ולא התענג לבדו על כל המידע הזה, אלא שיתף בכך את כל מי שרצה ..ומעטים, מעטים מאוד רצו...כל שראוי היה להסתיר, הוא חשף .. . אכן

סוס טרויאני אמיתי היה אותו מוסאיוף ...גם צהל לא מעט, ובעט ...מזל. מזל שעוד לא הייתה.1981לו קביעות והעיפו מכל המדרגות ..שערוריה הגונה הייתה שם.. היה זה בשנת

הפסיכואנליטיקאים, מסתבר, יודעים לשמור על הנחלה שלהם ..יותר מידי כסף כוח ומין מזדמן, מכדי שיהמרו על עקרון כה רופס כמו שקיפות. ואילו זמלוויס? נו הכול יודעים שהציע,

בחוצפתו, לרעיו הרופאים הבכירים ממנו בוינה, "אולי תירחצו ידיים?" והם גיחכו..איזה רעיון מטופש. באמצע העבודה לרחוץ ידיים..וסופו, אכן, שמת, צעיר, במוסד לחולי נפש....נו, עם

הקיבעון הזה שלו לרחיצת ידיים...................אנשים בעלי סגולות חריגות מקבלים תפקידיהם בהתאם

אחר כך, אנחנו ממשיכים עם ההקלטה של נעמה,עובר הרקטור להתייחס לסוללת עורכי הדין המשפטנים שלנו. בינתיים רק שניים במספרם אך לפי כוחם לא יספרו מרוב ...ושמם

הולך לפניהם ואותם אינו צריך לתאר ולעודד. הם יודעים יפה מאוד את מקומם איש לא ימנה אותם לא ינחה אותם. יש להם אגנדה, כמו שאומרים, ועל קיצור דבריו של הרקטור בעניינם

נעמה מחפה בתיאוריה.. עוד קודם לכן נזכרת נעמה הופיעו שני העליונים רעם ושש וכולם נעמדו לידם ..ממש נוצר תור

על מנת ללחוץ את ידם. של רעם קודם, ואחר כך את זו של שש, רעו הצעיר ממנו בכמה שבועות. כמה שבועות שהם אולם מלא, שהרי בהופעותיהם בבית המשפט הם ממלאים

אולמות, כך שרעם, מסכם מי את המצב, הוא אולם אחד קדימה כי נולד כמה שבועות קודם. זה כמו בחצרות המלכים. מי שנולד קודם,לו הבכורה, תוהה נעמה. בדיוק כך מסכים איתה

בחרדת קודש... רגע אחד יכול ..זה כמו בחצרות המלכים זה כה ממלכתי.. לבסוף נעמהממלמלת כמסכמת את הנושא, כמה שבועות של שכרון חושים.... ועוברת לתאר אותם.

שניהם עבי בשר, אבל רעם יותר. שניהם קורנים ספוק ובטחון עצמי. אבל רעם יותר. על אףשאצל שניהם הכול הוא מוחלט, אצל רעם זה יותר ...

תוך כדי מהומת כניסתם ולחיצות הידיים, שש נפנה אל מי מהנוכחים ומודיע לו כי ..סדרנו את זה לא תהיה בעיה הפעם. אבל אני מבקש לא לחזור על זה עוד הפעם. שלא תחזרו אלינו עם

הבעיה הזו שוב, ורעם נפנה אל הרקטור ..מותר לשער השערות. בתנאי כמובן שהוסמכת לשער השערות, על ידי מי שהוסמך להסמיך....אחריות מן האקדמיה ונעמה מחקה את רעם

נושף בשאט נפש, אחריות מן האקדמיה .. אבל אני מבקש לא לחזור על זה כי בכל זאת פרסומת לבנק ואחר כך הבנק נופל וכל המסכנים האלו שאבדו את כספם מאשימים את המוסד שלנו ..זה כמו ההערכה הזו לסאדאת בשבעים

ושתיים... תרפפו, אומר רעם בהומור, שזה כמו להגיד.. זה היה לפנים ולפני לפנים נעמה מצטעצעת וממשיכה לצטט ... אז אחר כך, נכון שהוא חצה את התעלה... ולא הוא לבדו )והרי

היה איתו לפחות טבח ..חלפה בי הזיה. מאיפה באה לי זו...אולי הגר יודעת .. ( אלא עם כל טוב מצרים...אז בגלל זה להתגולל על האקדמיה. חוסר אחריות ..כשלון.. מה )?(, לשמעון

שמיר לא היו תארים ..מה )?(,הוא לא סיים בהצטיינות ..יתרה, משהו זורק מן הקהל, הצטיינות יתרה. אז מה פה לא אחראי אני שואל אתכם. מה, הוא שלם שוחד ..אז אחר כך, אנואר

סאדאת חצה את התעלה. זה נכון. אבל התיאור בכללותו, והסגנון האקדמי ללא דופי, והסטייל .. . אז על מה הם מתלוננים, על מה. צריך היה להיות נביא? להפך, להפך, אנחנו הרי

יודעים למי ניתנה הנבואה מאז נחרב בית המקדש..כן, כן צועק משהו מן הקהל. אנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה .. ולכן הביאו אותך לכאן. ונעמה מציינת שעל פניו של רעם חלפה עננה,

18

כאילו. אבל מייד התעשת. וגם איש לא הגיב להערה המרושעת הזו. עד כדי כך גדולה יראת הכבוד לרעם. אבל מה... מהרהרת לה נעמה, רעם לא יחזור עוד על הביטוי הזה, אתם הרי

יודעים למי ..באנחה. חבל, דווקא משפט יפה ..ככה הולכת ומידלדלת לנו השפה, בגלל רשעשרצה להרשים, מקוננת נעמה ..אתם יודעים למי ניתנה הנבואה... כן, כן ולכן הבאנו אותך..

היא חוזרת סהרורית משהו ..ואז היא משתחררת וממשיכה לדקלם את דבריו של רעם הגדול .. אז פרסומות לבנק והבנק מתמוטט, העמדנו את הבורים האלו, שאינם מבינים חופש אקדמי מהו, במקומם .אבל אני מבקש לא לחזור על כך .. פרסומות לבנק .... לא השערות ..זה הם

המליצו.. מישהו מתערב אבל כולם משתיקים אותו כי הרי ידוע שאת רעם לא מתקנים. נעמה מסבירה מזדהה עם המערכת . אחר כך אפרופו הסביר לי שהיה איום בתביעה ייצוגית כנגד

כל ידוען שמשתתף בפרסומת. אם הוא ידוע ופירסם הוא במעמד של ממליץ ומומחה. כלומר אחריות נדרשת ממנו. אבל, ונתעוררה הדאגה בלבבות בני האקדמיה. הו, להם מותר ..יצא הפסק כי מן המפורסמות כי באקדמיה אין כל מומחיות מחייבת, ולכן לא חלה על האקדמאי

איש האוניברסיטה אחריות של בעל מקצוע. זה פסק דין מפורסם....המקצוע של האקדמאי זהלכתוב. אז יש להם אחריות, לשגיאות הכתיב, אולי.

נראה כי ראויה פרשת שמעון שמיר לפתוח בה את פינת השיער,שערי, הסומר

פרופסור שמעון שמיר אכן טען בחוות דעת מלומדת שהגיש בשנת שבעים ושתיים לאמ"נ. , כי אנואר סאדאת אינו אלא משוגה חולפת במצריים. ומי שתפקידו להסיק, הסיק כי אל לנו

להתייחס אל הצעותיו והצהרותיו של האחרון ברצינות. לפתוח את התעלה בהסכמתנו לשייט מצד אחד, או מליון חיילים מצריים להקריב על מנת שתיפתח ...מאידך. איש אכן לא לקח

ברצינות ..ובודאי לא גולדה מאיר .. כל זאת נכון ...אבל פרופסור שמעון שמיר כתב זאת רק על פי מיטב הבנתו והכרתו. והרי אינו איש צבא. אולי אף כתב את סקירתו המלומדת בהתנדבות ..ואם קיבל משהו בתמורה, הרי

ברור לכל בר דעת, שלא הגיע כדי שכרה של הרצאה אחת בפורום הרצליה או בפני נשות ויצו, שהרי הוא, איש אקדמיה רהוט להפליא בעברית, וגם הערבית שלו..והאנגלית .. וגם נראה כל

כך טוב.. הן היה אחר כך, שגרירינו השלישי במצריים ..ואומרים כי סאדאת, ממש נשבה בקסמו ...וגיהן, גיהן בכלל ... ואת סופו של סאדאת הרי כולנו..ואילו שמעון שמיר, יבדל לנו

לחיים ארוכים ...קריירה מופלאה ...אז מה יש להשוות ...ועל מי יש להלין .. נחזור לגלגול דבריה של נעמה.

לסיכום חוזר הרקטור על עקרי הדברים, לקראת המאבק הדרוויני העומד לפניהם. ממש קרב מגידור. האם ימשיך המוסד המבורך שלנו בדרכינו.. האם דמותו תדמה לדמותנו גם בעתיד. אנחנו רוצים, אומר הרקטור, לשמר את צלמינו ודמותנו. הרי זו תכלית עבודתנו.

תמצית חיינו. ועד היום הצלחנו לא רע, ואנחנו, אכן, נעשים יותר ויותר דומים לעצמנו...אנחנו משתפרים מאוד בתחום הדמיון העצמי .. פרובו מעיר כי אפילו הרהיטים נעשים דומים לנו ..או אנחנו להם.. נדמה לנעמה שיש קטע כזה ב..נפשות מתות... כמה שאני אהבתי את גוגול, נעמה

גונחת, ושוקעת למלמולי נוסטלגיה.. אפרופו, היא חוזרת לעצמה, גם סיפר לי אחר כך, על זיקית שכזו, שנדהמת מהקירות

שמשנים את צבעם כשהיא נכנסת לחדר. תמיד לצבע המוכר והאהוב.. שלה ....תגיד, נעמה מתפרצת לדברי עצמה, זה נשמע לך הגיוני?... אבל ממשיכה להזרים.... כי אחרת, מאיים הרקטור, אם נכשל במשימה קדושה זו, ממלכת המנויים תשתלט כאן. בדואים ולסטים, ו

קוקיות תטלנה ביציהן בקננו. ימציאו לנו את הגלגל, הוא מקונן על קינו..אנחנו רוצים להמשיךאת הגנים שלנו...

היש דבר טבעי מזה..אפילו כלב קטן רוצה ..את הגנים שלנו, שלנו ..כל זאת וכנראה עוד, הביאאת נעמה לקטע נוסטלגי ומגוחך לו בחרתי לקרא

נעמה וארון הבגדים היהודי ודברים הנכרכים אחריו

תשמע מה זה מזכיר לי, נזעקת נעמה לאחר הדקלום של דבר הרקטור במועצתו, לו התמכרה.תשמע מה זה מזכיר ..כל הדיבורים האלו על הדמיון עצמי..

אחי ואני בתור ילדים ...אחי היה בלגניסט ... וגם אני, אז אימא רצתה לחנך אותו, אותנו ..עם שירים ... הביאה שיר נחמד על ארון בגדים. ונעמה מכחכחת בגרונה ושואלת, איפה הפתק

19

שהכינותי. היא מחקה אישה זקנה, סבתא קוראת לנכדיה. היכן הניחותי את המשקפיים שלי...ומכריזה, שם השיר: ארון בגדים וזה הולך כך, בערך ...

הארון כעס מאוד.. אהרונה

לא תוכל לדחוס בו עוד כך לשים? הוא התמרמר בכעס

חולצה על מכנסיים? תחתונים על מגפיים?

אם שרוולים על חצאית תניחי איך את כל ההמולה תביסי?

ועוד הוסיף בקול דואב, הביטיאני כל כך רוצה,

ולא סתם כך כאילואלא רוצה מאוד אפילו

אז. בלי מורא מעינה בישא

איכה מחר לגן תלבישה פירטה אהרונה גם הסבירה

חולצה, לובשים ? גם מכנסיים ,תחתונים וגופיה? גם זוג גרביים

ואת ...המגפיים..ולסיכום היא עוד הוסיפה שזה

לא את הבובה גלילה אלא את גוף ההוכחה,

כלומר אני, כלילה.כך שואלת גם עונה

ובשום שכלה את המצב עוד מחריפה ) ונעמה בקול של ילדה מתריסה נושפת ( הן לא תלבש היא

שש חולצות וערימת גרביים במקום חולצה ומכנסיים

תחתונים וזוג גרביים וגם תנעל תמגפיים

אז, הארון אפילו לא הקשיב, פסוק פסק וקצת איים ש..אז עם רדת ערב שימי נא לפי הספר

אחרת נעשה פה חסל סדר.. וגם גרב יש לבלול בגרב-

ולא אותה תרבות של עדר )שזה העדר תרבות נעמה הגדולה מסבירה ( ..אחרת חיש המדפים מוכי גרברבת

ותחתונים על שרוולים גבבת )במשקל של מחלות(וגופיות על כותנות ערמת )במשקל של מחלות(

הצילוני עוד אחטוף גרדבת .... זו מחלה רוסית של ארונות נעמה מסבירה ומה זה כך עלה על דעתך גברת

ועוד עם מי על מה, עלמה ..להתווכח )נעמה בקול מתוק של ילדה מוחנפת עלמההוא

קרא לי ..(

הגם עם הרופא שלך את מתווכחת ....כשרושם לך איך ומה

ומה עם מה בשום פנים ואופן ביחד לא לקחת ..

20

הגם עם הרופא את מתווכחת ? נעמה בטון נעלב נורא חוזרת מחקה אתהארון בעלבונו

ואז כי שמעה את המריבה באה אמא וקרבה

וחיש קל פסוק פסקה אהרונלה לא כך לא כך בתי

תמיד את כך, נגדי, נגדי נעמה מתיילדת בקול מתלונן .ואז חוקי הארונות ואת ויסתם

גרסת האם היא מגוללת תחתונים על תחתונים שמים,

וגופיות על גופיות )גופיות, זה בעצם תחתונים עליונים, נעמההגדולה

צוחקת(ודעת יש לתת על טיב הבד ועל צבעו

וגם שבגד על בגדו יש לשים כמידתו.

הנה בארונות כמשתמע הגודל בהחלט קובע, נעמה צוחקת

זה כמו בגן בערוגה הלא צנונית על יד צנונית זורעים

וגזר ..יפה ניחשת, גבר )אמא נועצת אצבע בחזה של אחי, כי רצתהלחזק לו

את הגבריות(הנה בשיר הזה עצמו

דומה מעל דומה מונח.. אהרונלה האין זה כך?

הנה מחט מעל שחת )או איך אני מורחת(וכך חרוז על חרוזו נחרז איך כה טחו ענייך יקירה

וטלי נא לך קורה ..שמעה אהרונה גם הסכיתה

את הפרינציפ מייד הפנימה ..הבינה )היסוס בקולה( זה הגיוני זה מן הטבע זה כמו חרוז לשיר זו הסיסטמה )הקשיבי נא פוסטמה נעמה

צוחקת( הדומה חובר אל הדומה כי אין פשוט מזה

וכך על כל דמיון עולה ומדור לדור שוגה

דמיוננו זה לזה ארון הבגדים היהודי עוד יופיע בשנתה והיא תדבר אז גם על בגדי המלך ..המלך עירום או

הילד... על אף שכיפה על ראשו. אבל, נעמה לוקחת נשימה עמוקה וממשיכה. אחי, אחי זרם עם זה.. ונזכר בכל סיפורי הסטיות המיניות )היא מדגישה ביטויים נועזים משהו. כרוצה לומר, זה לא אני, אני רק מצטטת. שכן

אין לה עוד את מלוא הביטחון שדבריה רצויים על המאזין ..( שפיטמו אותו בם בני הדוד הפרועים שלנו מן במושב. אימא הייתה שולחת אותנו אל הדודים שלנו במושב, היא

מסבירה. בגלל שאבא שלנו מת במלחמה לאחי הייתה חסרה דמות גברית להזדהות ..וגם לי.. נעמה מוסיפה, בביישנות מודעת לעצמה, ומגחכת. אז ככה אחי קיבל דמויות גבריות להזדהות

עימן.. נו העגלים ...בני הבקר במושב. ההתנהגות של העגלים בני הבקר..מסבירה באי נוחות .. ניבלוסים היו קוראים לכך. ניבלוסים. ונעמה נשמעת משתוממת ומעירה לבסוף כי זה נשמע

נורא גס ..נכון?...עגלים מתיוונים קראו להם ...וחוזרת לתלם ..כי הדומה נמשך אל הדומה ועד לאין שעור עולה דמיוננו זה לזה. אימא כמעט החטיפה לו סטירה. זה בכלל לא

21

עלה על דעתה התוודתה אחר כך. מה יותר תמים מארון בגדים... ותראי מה יצא לנו ממנו התלוננה באזני האחות הגדולה ...הייתי בת שמונה, היא אומרת ..הדומה נמשך אל הדומה אז

עגלים, בני הבקר, וניבלוסיהם. ובעקבות זאת נעמה משנה נושא, על מנת לדון בתולדות השירההציונית המתחדשת ונשמעת, עכשיו, כמי שדורכת על קרקע בטוחה יותר..

מי כתב את ארון בגדים דוד, נעמה מתייעצת .. אולי לאה גולדברג, הדוד מציע. איך זה מסתדר עם... לילה, לילה מסתכלת הלבנה, נעמה שרה על היקינטון...לא, היא פוסלת את

לאה ... אולי דליה רביקוביץ, היא מהרהרת .. לא. היא, היו לה שירים צבאיים דווקא ...ואין אחד שם שלא עלה על מוקש באחד הימים בדרכי האש נעמה שרה בהתפעלות.. דליה

רביקוביץ לאומית מדי ..לאומנית נעמה העייפה מועדת. שכחה שלאומנות זה אצלם, אצלנו לכל היותר לאומיות .. בובלקי, עמדו לו דמעות בעיניו לשמע השיר המרגש ..על סיירת שקד,

יחידת הגיבורים ...אין שם אחד שלא..כל כך נגעו שורות המשוררת הלאומית הזו, דליהרביקוביץ, בלבו..

אחר כך,מבלי להגיע למסקנה מחייבת, נעמה נסחפת בעייפותה, לדבר על לאה גולדברג וקורותיה ... מה אתה אומר על לאה גולדברג, דוד, היא שואלת..ואהבתה הנכזבת לאברהם בן

יצחק. אז מה.. אשרי הזורעים ולא יקצרו..? כי ירחיקו נדוד ..נעמה נשמעת לועגת קמעה. בשלושים שנה מבוגר ממנה וגם ראיתי תמונה. נעמה כנראה מעווה את פניה. נדמה שגם

אמרה בחצי קול שנראה לה בכלל הומו ... והדוד נשמע מצחקק במבוכה. ..על זה מיזהר המגדרית פעם אמרה, ונעמה עוברת לקול מתנצח .. מה שהאהבה עושה לנו

הנשים. הנה משורר כושל, של אחד עשר שיר סהכל .. וגם צליק אמר, שבלי להיכנס לתוכן, אחד עשר שיר זה לא נחשב. אין כאן שום גאונות, צליק קובע. הוא מגיב בעוצמה על המלה

הזו גאונות. הוא מאדים, נעמה מזכירה לנו ... ופרובוקציה מסכים עם צליק ועוד מחזק ואומר שלפי התחשיבים של שמאי הרכב לוי יצחק, זה בכלל משורר לפרוק ...מגחכת... . ואילו

לאה, לאה הייתה משוררת פורייה. אז מה היה לה לחפש אצל האחד עשר שיר, סהכל ..ככה להתרפס. והמגדרית, ממשיכה נעמה, גם יצאה בשצף קצף כנגד הנטייה שלנו, הנשים,

להוריד מערכינו לנוכח העולם הגברי המתנשא. השפלה עצמית ..כן כן.. ונעמה נשמעת גם היא מאוד ממורמרת בשעת לילה זו על מעמד האישה הירוד... ושלושים שנה מבוגר ממנה היא

מיללת. מה שהאהבה עושה לאישה

ונעמה למרות עייפותה, עוד מתחילת הערב, ואולי בגללה גולשת ל ספור משפחתי מרתק על סבתה רבה של נעמה

..אז הסבתה רבה שלי ...בשנת שלושים ושלוש עזבו את גרמניה אבל קודם או תוך כדי הסבא רבה התאבד או סתם ככה, מת מזקנה ..וניכרת נימת זלזול מגדרי בדברי נעמה... כך זה היה עם

הגרמנים הזכרים. היהודים הקיסריים ... נעמה קוראת כך ליקים, כי, הסבירה פעם, הדוד שלי מן המושב ספר לי על אחד היהודים

האלו שעלו מגרמניה, שאמר כי הייה מנשק את כפות רגליו של הקייזר שלו, לו חזר זהוהופיע...את כפות רגליו של הקייזר אנשק. אם לא למטה מזה ..נעמה מגחכת.

אבל נעמה באמצע הסיפור המשפחתי שלה .....כך שסבתא רבה הגיעה עם הסבתא שלי, ואחיה של הסבתא שלי... עם שני הילדים, היא הגיעה לארץ. וכאן, היא נפלה שדודה

בזרועותיו האמיצות של פזנט )כך אמרה ,פזנט..(אחד ....פזאנט, עם מגפיים שחורים ושוט.. נעמה,אולי, מפנטזת על הפייה-נואר באלגיריה שהיא דולה אולי מתוך תת מודע קולקטיבי

נשי... )ונזכרתי גם בזה שאמר .. שכשתלך אל האישה, אל תסמוך על האישה. אין עמה שוט, קח איתך שוט ..( הייתה זו תשוקה בלתי נשלטת. הנה נעמה נסוגה בציטוטיה שלושה דורות

לאחור. אנחנו הנשים ..נעמה נאנחת בתוגת עלמות ..מין תשוקה בלתי נשלטת ...וממשיכה לספר כי את הסבתא של נעמה ואת אחיה של סבתה, הועידו הפסנט מהכפר עם הסבתא רבה שלה לעבודת החקלאות.. לעדור להשקות ולקטוף. מגיל שבע שמונה.. כך שלא נותר

בידם זמן ללמודים ...וגדלו כמעט אנאלפביתים ..כמעט, כי עוד הספיקו למזלם ללמוד משהו בגרמניה, קודם עלייתם ארצה... אבל, פתחו אהבה עצומה לטבע, אז זה היה שווה, נעמה

מעט מתעודדת .. והכול בגלל היטלר יימח שמו, היא מסיימת את הספור בנימה ציונית

22

הולמת. כמה מפתיע. אבל היא, הסבתא רבה של נעמה, אנו שומעים ממנה אגב פיהוקיה, גם עבדה בבליסטיקה, מפהקת... בשביל התותחים הבריטים.... במלחמה השנייה ...חישבה להם טבלאות ... היא כנראה הייתה טובה מאוד בחישובים, ובתורת היחסות של איינשטיין.... . כל

עוד לא השתלטה עליה התשוקה.. כמו שאומרים ...מסיימת נעמה את הספור המשפחתי שלהבנימה קלה של הצטדקות, אגב פיהוקיה.

עד היום, נזכרתי בשמועה, כי מאחורי כל על מחשב ביחידות העל סודיות של חיל העל מודיעין שלנו, יש לגיבוי, כמה קשישות יקיות עם סרגלי החשוב שלהן. ואחת עם חשבונייה בת מאה היא הזריזה בכולן.. וזה מאוד סודי ..ומי שסיפר לי על כך התלונן על השחצנות שלהן ..הן

מדברות ביניהן גרמנית, ובשבילן, בשבילן אף לא אחד מספיק חכם ...הן עוד עם אבק השריפה שלהן, הוא מתקצף ...כבר אמרו להן אלף פעם שהסינים הם שהמציאו את אבק

השריפה .. אבל אותן הרי לא יבלבלו עם עובדות ..הנה עוד אחד שלא ימציא את אבק השריפה הן צוהלות ...סיפר בשאט נפש ... אבל אין מה לעשות אנחנו זקוקים להן...לשחצניות המאוסות

הללו. מה אנחנו.. עם ישראל. להגר,די באזכור הקטן על יקיות שאי אפשר לו לעם ישראל בלעדן, כדי לחזור על קינתה.

למה לא קיבלה עדה ברודסקי פרס ישראל.. לי הסתבר, ולא בפעם הראשונה, כי התותחנות, הבליסטיקה, ותורת היחסיות של איינשטיין, הם ממש בגנים של היהודי הקיסרי. ולעצם העניין. אני הרי קרייתי ...גדלתי לא רחוק משם,

ובכלל לא ידעתי אילו דרמות איכרים טבטוניות מן המאה התשע עשרה התחוללו .. מצדו השני של הכביש ..אפילו לא פיללתי... ...פסאנט עם שוט, מגף שחור, ועבדות של ילדים..

תשוקות .. לשמוע ולא להאמין. אחרי זאת נפנית לבסוף נעמה לשנתה, שרה, יום ליום ינחיל שמש דועכת ולילה על לילה

יקונן... אולי הגר יודעת מאיפה נעמה הביאה לנו זאת...וגם רשמתי לעצמי כי.. על ה"זמרת הזו "אני

אדבר עם ריטה.. ואני קורא לה כך, רק על שום שיש לה אוטוריטה... בענייני זמרה...... בנעמה נמה אנו שומעים את נעמה ממלמלת ... שלושים שנה מבוגר ממנה. כנראה מתכוונת לא בן יצחק..הגר מסבירה, וזה בטון המתריס בו היא נוקטת על מנת לחקות את מזער. אחר

כך עוברת למלמול מהיר שעניינו למיטב הכרתי, סבל חסון בצבע שוקו...שהוא אוכל מצלחתי, היא מזמזמת, והוא ישן במיטתי. ומה.. ולאה גולדברג, )לאה במלרע(...היא בולעת רוק ..ומה,

לאה הצעירה. היא לא אהבה קוביות שוקולד על הבטן, ואז היא לגמרי נעמה... חוזרת לעצמה ומלמולים קדחתניים על בני הדודים שלה וחבריהם מן המושב. תמיד צוחקים היא

מתלוננת בקול ילדותי, מתבכיין.. ולמה אתם צוחקים בטון פסקני, לבסוף ..מה שמעלה אתההשערה כי היה לה איזה מעמד בקרב האיכרים הצעירים האלו . ..

רופאים איתם לא מתווכחים גלגולו של לב יהודי ולבסוף ,עולה החשד, אויה, כי

רופאים לא מאמינים ברופאים

כי..ביום הבא נעמה מדברת על הרופאים. יש גם רופאים בבית המצוינות של נעמה. הם מופיעים בחוסר השקט המרוכז שלהם, פותחת נעמה, ומייד הם חוברים אל רעם ושש. רופאים ומשפטנים זה צרוף כימי ...הם נוטים להיצרף אלה לאלו ..ודר פלצבו ניגש מייד אל

שש ואוחז אותו בכפתור, ונראה זועם, ודורש.. נעמה לוקחת אויר ...להוריד את המשפחה הזו מבית החולים שלו. המשפחה הזו. להוריד, מחקה נעמה את דבורו החותך וכמעט אפשר

להבחין בתנועת חיתוך בחיקוי של נעמה את הדר פלצבו וזה מזכיר לי את התנועה האלימהבהזיה על המוסד כשמדברים על מרואן שהוא כידוע.. לא איזה משתפ מתכלה על הגדר...

דר פלצבו הוא בית חולים שלם מודיעה לנו נעמה ...שם המוסד שלו זה, חולים בחסד עליון ... אבל אני חושבת שאפרופו מתלוצץ ... ובכל אופן, פלצבו נשמע ונראה כי אינו סובל כל

הפרעה למהלכו התקין. אצלו אמר לי מר פרובוקציה, אצלו, החולים ימותו לפי תור... פלצבו הרי מרוב ששונא את המחלות שונא גם את נושאיהן ומפיציהן. במקום להלחם ביתושים עלינו לייבש את הביצה.. ונראה כי המשל הזה הולך לאבד את נמשליו הלכה

למעשה. האם החולים הם היתושים או הביצות. והרופאים.. אולי הם היתושים.. ונעמה חוזרת לצטט ולחקות את פרופסור הד"ר פלצבו.

23

מותר לחגוג ארבעים שנה ל ...הוא רושף. ושש עונה לו, אני מסכים אתך לגמרי. בכל מאתהאחוזים שעוד נותרו לי .. נעמה משתוממת על המשפט שיצא מפיה, אתה שומע את זה דוד...

בכל מאת האחוזים ש.. מותר לחגוג. ואז נשלפת התמונה ורואים רופא עם סטטוסקופ וסביב כמה אחיות במדיהן מחייכות אל המצלמה, והרופא נושף על עוגה בצורת לב על מנת לכבות ארבעים נרות )מאחר וכבה נרו נעמה מעירה..באיזה הקשר צופה פני עתיד( ומאחור את מי אנחנו רואים, שואלת נעמה, ועונה מייד כי את דר פלצבו מחייך בטוב לב, ידיו משולבות על

חזהו, ואל צווארו תולה סטטוסקופ )זה סטטוסקופ לצילומים אמר מר פרובוקציה. הסטטוסקופהזה חלוד, טוב למת ( ..

אבל אני חשבתי, ממשיכה נעמה בילדותיות, כי גם אני אצלם אותו, מדי פעם, על מנת להעלות חיוך על פניו...כי כאן..הוא תמיד, כל כך מוטרד ממצבה של הרפואה ..ובעיקר מצב החולים,

מטריד אותו, ורמתם .. שהיום, היא מוסיפה בשמו, היום החולים אינם ראויים להיקרא חולים...פעם היו חולים ..היום המצב... בושה...

ומסתבר, נעמה חוזרת להזרים, כי איש, חוץ מן המופיעים בתמונה ובני משפחותיהם, לא אהבאותה, ועל כך התחמם הדיון עד שנחוצה, כנראה, התערבות שני העליונים.

אז נכון, מודה פלצבו כי המנותח המנוח )הבדל של אות.. ( לא התעורר מן הנתוח אבל בכל זאת חי עוד כמה ימים עד שקבעו את מותו. בכל זאת עוד הספיק משהו עם הלב החדש שנתנו לו. ופרובו, ממשיכה נעמה, מתפרץ ואומר בחמה, שהם במהלך הניתוח מילאו את

עורקיו באויר. יש לו עדות מאחות חדר הניתוח, ומסתבר כי פרובו עורך תחקירים כשאינו שתוי, מתפלאת נעמה. אבל זה הרי היה לפני ארבעים שנה וממילא לא היו לנו היכולות למנוע

הדחייה של הלב היהודי עונה לו פלצבו כראוי לו, ..פרובו מה הוא בכלל מבין ..מה הוא מתערב. תופעה אוטואימונית, היא כנראה מצטטת את הרקטור. הרי בכלל לא יכלו למנוע

הדחייה של השתל, נעמה טוענת בתוקף. עשרים שנה חלפו עד שחזרו להשתיל ..ולכן זו קטנוניות ורשעות מצדו של פרובו. התעורר לא התעורר.. אויר בעורקים ..אבל צריך היה

להתחיל מתישהו נעמה חוזרת לחקות את פלצבו מתרתח, עניו יוצאות מחוריהן. אחר כך חוזרת נעמה לפרובו, והוא ממשיך ומסביר כי השנה הייתה שנת ששים ושמונה, ובשנה זו הישראלים האמינו כי יכולים הם ,אך אם ירצו, ללכת על המים ..עד היום יש לנו כאלו התפרצויות נוירוטיות או פסיכוטיות ..אבל אז, עם חיל האוויר של שלוש שעות ביוני,

בששים ושבע ..עם חיל השריון של גורודיש... מה חסר לנו? שאלו את עצמם הרופאים. מה חסר לנו? ..ניסו.. נכשלו... מחו את הפה, וחיכו שהגויים יפתחו את הנושא. אבל רשמו לעצמם

, כבר אז ...קצרנו ושתלנו לב. אז מה יש למשפחת68שאנחנו, הרופאים הישראלים, בשנת סדגת להתרעם, במקום להוריד את הכובע, אם הם לא דתיים ... ולהגיד תודה.

ונעמה ממשיכה לגולל את דבר שש העליון. לדבריה, בצדק הוא התעלם מדברי פרובו .. וממשיך להסכים עם פלצבו. זה עניין מדעי ממדרגה ראשונה ...והרי היו להם כל ההסמכות,

ומוריס לוי עבר את כל המבחנים. עלינו להיות אסירי תודה על שבחר להישאר איתנו. הרי יכול היה לעבוד בכל מוסד מפואר בעולם. ושמה, מישהו בכלל מעז היה להתקומם? ובאמת הוא

סיים את הקריירה שלו בבית החולים של הצי הבולגרי )שאין לה ים אלא השחור( כשהייתה עוד קומוניסטית. לפני שעברה לידי המאפיה הפרובוסלבית . ...אז שהמשפחה הזו.. חוזרת

נעמה לדבריו של שש ..אנחנו נוריד אותה מכם.... לא אמרו להם שלקחו את הלב .. ונניח שלא קיבלו רשות, אז מה.. האם מדובר בפושעים ..ובכלל מה זכות יש למשפחה הזו להתערב

בשמחות של בית החולים, על מה שכביכול קרה, או שלא לפני ארבעים שנה. אנחנו הרי עםהפנים לעתיד.. והמשפחה, נזכרת, פתאום, אחרי ארבעים שנה, להתלונן כי שדדו את הלב .. ולקלקל לכולם את התרוממות הרוח. הרי בלי עבר אין עתיד, ואנחנו עכשיו הרי ממש בעתיד.

העתיד בעיצומו אצלנו, אז המשפחה הזו.. אנחנו נוריד אותם. ושלא תרגישו רע מאיים שש בחביבות על הרופאים..להפך, להפך. חס וחלילה, צועק הד"ר פלצבו. שהמשפחה הזו תרגיש

רע. פרובו הסביר לי, מספרת נעמה, שקצרו את הלב.. הרי השתילו אז צריך גם לקצור ממישהו.

המשפחה שמה סדגת והתורם ,איש צעיר, שכב כמה ימים בקומה. קצרו את לבו ולא אמרו למשפחה. וכשבאו לאסוף אותו, כדי לקבור ראו שאין לו לב. דבר גדול אין לו לב, מתבדח אפרופו. טוב למי יש..בבית החולים ..זמן וראש לספר למשפחה שנפלה זכות כזו בחלקם,

חלוצי ההשתלות.

24

אחרי דרום אפריקה.. טוב דרום אפריקה מקדימים אותנו באי אלו שנים באי אלו תחומים זה ידוע ..בכל עניין ...אם אתה מבין למה אני ....נעמה בקול של מסתורין ויודעת כל, נותנת להבין

כי, לדעתה, חריפה היא מכפי גילה. ואילו א בובלקי אומר בלחש תוסס רוע .. נשק אסטרטגי.. לפי מקורות זרים ..נפוצץ להם..

ונעמה ממשיכה להזרים ולחקות ..היום יש כמובן עובדת סוציאלית ופסיכולוג אבל אז, בקושי חומרי הרדמה היו לנו. מה גם שהמנותח המושתל בכלל לא התעורר...זה הרי היה לפני

ארבעים שנה .... אין להם שום הבנה במדע, מקונן פלצבו על מצב האומה. לא סיפרו להם,הוא מלגלג.. ולו סיפרו להם מה היה קורה אז .. האם היו מבינים ?

וצליק, כששומע על אי הבנה במדע, ניגש לתרום דוגמא טרייה המוכנה איתו .. לאי הבנה מזעזעת במדע שנעשתה.. לו. לא רק שהקדימו וטעו, והוא יכול להוכיח, אף מבלי להסתכל. לא, הוא לא מתכוון לקרא את המאמר .. זמני יקר מדי ... אז גם העתיקו ממנו .. אבל המאבק

בעיצומו ....וידו של צליק תגבר, וידו של המדע ..כמובן, האם נעמה לועגת ..אני מתחיללחשוד...

תשמע מה זה מזכיר לי מתפרצת נעמה לדברי עצמה, וכאילו מזיזה בתנועת ניגוב את צליקוקובלנותיו המדעיות ..ומסתבר כי לפני איזה זמן, לקחה על עצמה להפיץ בקרב האורחים ..

להירשם לכרטיסי הסכמה לתרומת איברים.. "אדי" ..היו שם שלושת הרופאים ..טוב, רוב הנוכחים היו להם כבר כרטיסים שלפו והראו ושאלו ..נעמה, האם זה בסדר, נעמה? זה בתוקף,

נעמה? ואחדים ביקשו שאסדר להם כרטיס, ומישהו שאל האם יש אילו הנחות או הגרלות ..הוראות קבע ....

אבל אצל הרופאים, שום דבר..ונעמה לוקחת נשימה עמוקה, נזכרת..פלצבו ענה לי אוטומטית,כבר תרמתי. ואחר אמר, אשתי בבית, היא תתרום.

ולשלישי לא היה ארנק. הוא תמיד שוכח את הארנק, כך גם כשצריך לשלם.. אני הרי יודעת ...אבל למה צריך ארנק על מנת להירשם לאדי, מהרהרת לה נעמה מאוחר מדי.

אז מר אפרופו סיפר לי ..אבל קודם לכן, לא יחסר הצנוע הסתכל עלי במבט נוזף האומר כי עלי לדעת את מקומי, ומה פתאום אני נטפלת לאנשים מכובדים עם כרטיסי ההתרמה

המצחיקים ...ואני, איך יכולתי לדעת שאשתו כבר תרמה, ולזה אין ארנק היא מתקוממת. .. טוב, נעמה מתקנת, תמיד אין לו כשצריך..אז באמת אמורה הייתי לדעת.. ובכלל למה צריך

ארנק... אבל, היא חוזרת לאפרופו ..הוא סיפר כי כשהוא היה סטודנט אז גם הרופאים היו.

כן, כן שלושת האלילים האלו היו סטודנטים לרפואה והעתיקו בבחינות. ככה הוא סיפר לי, נעמה נשמעת עומדת על דעתה. העתיקו. ואז התחיל הטרנד עם הכרטיסים ....מסתבר כי

הם ואחרים, רפואנים כולם, סרבו לשאת כרטיסים. השתלות ותרומות .במקרה של מוות .. זה קשור במוות.. נעמה תוהה.... הם מכירים את המטריה, אמרו וקרצו עיין, כאילו צחוק. חוץ מזה, הרפואן, ממילא אינו מתכוון למות בקרוב.. אם בכלל. אצל הרפואן הכל מתוכנן, כך

הסביר לי מר אפרופו. אבל ממקרה הנשפן וארבעים הנרות של מוסאדג ..נראה כי מבלבלת נעמה את המושגים

לחלוטין.. ניתן אולי ללמוד מכך איזה דבר או שניים, למה הם סרבו.. אני מתכוונת לכך שהם באמת הכירו את המטרייה. הרופאים אכן טובים המה ..ללא ספק...זו הרי לא הבעיה, נעמה

טוענת,לסיכום, בחום. אבל הם..הם לא סומכים על הרופאים האחרים..מגיעה לבסוף למסקנה מספקת ... בכל מקרה, לא נעצור את הקדמה חוזר אפרופו לצד הנכון של המתרס בסוגיה זו.

הרי אין בדעתו לתפוס מקומו של מר פרובוקציה. הוא נשמע אפילו קצת מבוהל מדבריו ומןהמשתמע מהם, מסבירה נעמה.

אז יורידו את המשפחה הזו מבית החולים, סוגרים השופטים העליונים את הדיון. עם מי הם חושבים שמתעסקים, עם השכנים שלהם....הרי מדובר במוסד חשוב ומכובד .....האם גם עם

הרופא שלהם הם מתווכחים .. נעמה מגחכת. אחרי כן, נזכרת נעמה, נפרדים השופטים מן הרופאים בלב קל ובמצב רוח טוב. ורעם עוד נזכר

בסוף להזהיר את הרופאים ולהתריע ...ושהכול ילך אצלכם לפי הפרוטוקול. התרופות, הניתוחים, הכול לפי הפרוטוקול ..ושש מחזק את דברי רבו, רעו הבכיר ממנו בכמה שבועות,

49 חולים מתים לפי הפרוטוקול מאשר אחד מת שלא על פיו, ו50ומפרש על פי דרכו ...מוטב

25

חיים...טוב אני מגזים, אבל אתם הלא מבינים את הכוונה. ראו איך כמה שבועות משפיעים, תוהה נעמה על דרכו של עולם ...אני לא יכולה לתאר לעצמי את רעם אומר, טוב, אני

מגזים... סדר העדיפויות מובן הלא כן ...ביי מחקה נעמה את רעם ושש עוזבים את המחלקה בכל

ההדר, וכולם, כביכול, עומדים ומנפנפים להם לשלום, בערגת פרידות ובעיניהם תוגה.. נעמהצוחקת מהמחזה הקטן שמביימת בעיני רוחה ואותו היא מתארת בהתרוממות רוח.

תגיד דוד, נשמע לך הגיוני.... העניין הזה עם הפרוטוקול... מוטב חמישים לפי הפרוטוקול ..טוב. הוא באמת אמר שהוא קצת מגזים, ונעמה נפנית לשנתה באנחת הקלה..הו איזה יום ... היא נאנחת לעצמה מאושר .. איזה אנשים גדולים..ועוד משלמים לי...הרופאים שלנו, אנשים

טובים מאוד. הן לא יתכן אחרת..רק לא כך הם חושבים על הרופאים האחרים...והשופטים,כנראה גם הם..היא ממלמלת כמעט מתוך שנתה

הרקטור נושא דברים כדרבנות

ביום הבא נעמה חוזרת בשיחות השולחן שלה על נאום הרקטור לקראת המאבק הגדול. שוב הפעם הסביר לנוכחים כי אנו נלחמים על הבית. על צביון חיינו המאוים כה על ידי אנשים כה שונים, מדיסציפלינה אחרת. מדובר על זכויות תלמידנו אחרינו. שימשיכו את דרכינו כצלמנו.

הלא צלחה דרכנו, אמנם לא קלה היא, אבל מותר לנו לצפות כי ימשיך המוסד להידמות לנו... ועוד לטפח את מקדם הדמיון העצמי שלו. וכאן כבר ניכרת השפעתו של סליירי,הסביר לה

מר אפרופו, לאחר שמינה את עצמו לעוזר הרקטור לתפקידים מיוחדים ..הוא קרוב אצל הרקטור מגחכת נעמה .. ועוד יותר עוד יותר דומה ..היא מזכירה את ארון הבגדים היהודי.

ואחר כך, לאחר הפסקה קלה, פונה הרקטור להקצות משימות. אל הרופאים הוא פונה כאל יחידת עלית. הן ידוע כי בצבא יש לגנרלים יחס חם במיוחד לרופאים..הן בדרך כלל אנו רואים

דברים בראש אחד. אין, אין שום סבה למריבה... הגנרל הראשי, מספר הרקטור, אמר כי הם מוכנים להתפשר. אין להם התנגדות לשים כפה

על הראש. הבעיה שלהם היא הראש, והסתכל סביבו על מנת לוודא כי יורדים לעומק הבדיחה. הרקטור מגחך ומוסיף שהם, הרי, כל חייהם נוקטים בגנוני לבוש...אז להוסיף כפה,

עניין של מה בכך.. מעניין לאיזה מוסד הוא חשב אותנו .. ופרובוקציה מפתיע לאחר שתיקה ארוכה ...המוסד הרבני שקורא לעצמו, נו אתם יודעים איך

הוא קורא לעצמו... אבל הוא אכן הולך ונהיה דומה לעצמו יותר מיום ליום ... מקדם הדמיון העצמי שלו מאפיל על כל המשוער ...יש מה ללמוד מהם בתחום הדמיון העצמי. הרקטור

מגחך, וכמה צחקו ממש, וכמה חובשי כפה, ולסבית פרועה אחת, יצאו במחאה. גם לא יחסר התכוון לצאת במחאה, אבל צניעותו לא התירה לו. מה עוד שידידו סליירי נשאר על מקומו. אחר כך פרובו התנצל,הוא הרי אוהב להתנצל נעמה מזכירה, והיוצאים חוזרים בראש מורם, בעיקר הלסבית, ופרובו לחש לי את לחשיו הארסיים הקבועים לאחר ההתנצלות, ועוד הוסיף וקרא להם האיגוד המקצועי של חובשי הכפות..והלסבית הנוראה ..נעמה, בשעה מאוחרת זו,

מרגישה, כנראה, שנסגרו ספרי החוקים ...זה לא אני ..זה פרובו, נעמה נשמעת מתגוננת.כנראה בפני המבט המזועזע שנועץ בה הדוד.

אחר כך פונה הרקטור אל פורפיומו ...אנחנו מבינים את מצבך הרגיש אבל צריך לראות בכך מלחמה בין אוהבים.... כפי שגרמניה יצאה להכות את הצרפתים במלחמה הראשונה,,, מרוב

אהבתה אותה... והוא מזכיר איזה יהודי קיסרי יקר שאמר זאת. מר אפרופו אמר שמנהגי האהבהבים האלו של סדו-מזו בין צרפתים וגרמנים, חזקה עליהם,

שיגמרו בלידת מפלצות ..וחוזרת להזרים את הרקטור בדיבורו מטרתנו היא להיפרד בידידות ..לא תיירה כאן אלא אש ידידותית ..ופרופסור פורפיומו מגיב בחיבה ומזכיר את בן טיפוחיו תלמידו ומפקדו, התאל הפואטי צבי טילדה עבורו המלחמה

היא, אכן, המשכו של מעשה האהבה באמצעים אחרים ..למרבה הצער כבר אינו בצבאנו, אך זורע את אהבתו בצבאות העולם. עוד כוחו במותניו, כמו שאומרים .... ולבסוף הרקטור חוזר ומוסיף כי... לא רק להיפרד כידידים, אלא גם לשמור על יחסי שכנות טובים. מישהו מן הקהל

צעק ..שרק לא יפעילו את נוהל שכן עלינו )אפילו שכן טוב( ופרובו השתומם שלא הוא דיבר, כיראיתי אותו מעביר את ידו על פיו, נעמה צוחקת..

26

ומסבירה כי הסתבר לפרובו כי יש עוד רשעים. למד זאת בדרך הקשה. נעמה מוסיפה, בהדגשה סרת טעם, כאילו הברקה גדולה יצאה מפיה, ופרופסור פורפיומו מיהר להגן על איזה

קונטרוס שלו עם האלוף רגלין )נעמה מהססת בדבר שמו. זה פותח באיזה איבר...יד רגל אצבע ..וגם קונטרוס, היא שואלת, מאיפה זה בא לי היא תוהה ..אולי התקף עגנונית (על כל

פנים כותרתו של אותו הנייר. אוי לשכן, ואוי לשכנו, היא משבשת ... אשר הסדיר בצורה מניחה את הדעת, את יחסי השכנות הגיאופוליטיים באזורנו. ומוצא לנכון לציין, פניו זוהרות, כי האלוף רגלין הנו האדם הלבן היחיד שהפיל מטוס אף חמש עשרה בקרב אווירי, ומסתבר, אפה, כי הוא טייס ... אורי נכנס לאקסטזה. הוא ממש תלוי על הטפרים שלו מרוב רגשותיו.

הנה א בובלקי גורם לי לחרוג משפת העיתונית השגורה עלי ..עד למשלי חיות ..למשהו שאני מתרגם מאנגלית, מתורגמת מצרפתית, עם שגיאת כתיב קלה בעברית ..תלוי על הטפרים .. . תירגע אמרתי לו. גש לאינטרנט ותראה כי המטוס המדובר, אכן היה אף חמש עשרה .. רק

נפגע קשות, אבל טייסו האמיץ הנחית אותו והוא הוחזר לכשירות. את אורי זה מרגיז נורא שאני משבח את הטייס שהאלוף רגלין שלנו נלחם נגדו. טייס אמיץ, הוא אומר בתעוב... ואם

הוא היה מפיל את האלוף רגלין שלנו, זה היה יותר טוב? אז היית שמח .. ונראה כעומד להתפרק בדמעות...אבל לבסוף הוא נרגע לחלוטין לאחר שהראיתי לו באינטרנט, כי הטייס, אכן אמיץ היה ומשלנו. אז הכל נשאר במשפחה, א מתנפח מגאווה. גם על ההפלה היחידה

במינה של האלוף רגלין שלנו, וגם על ההצלה ההרואית בידי הטייס הצעיר, שגם הוא שלנו.. כל הכבוד, משבח אורי את כולנו .. . אבל למה לבן, נעמה תוהה. זה נשמע כל כך גזעני היא

מתלוננת. מר אפרופו, בקולה של נעמה המזרימה, מפרש לה את נוהל שכן..... שעם המנטליות

הזו הערבית.... מן המפורסמות שאצל הערפי, נעמה כנראה מחקה, השכן אוהב את שכנו, להבדיל מאצלנו ..שאצלנו זה להפך, נעמה צוחקת ...אבל בסופו של יום ..הרי הערפי לא יכול

להיות הרבה יותר טוב מן היהודי, שהרי אנחנו בני דודים ....בני אפרם אנחנו, מתרגשת נעמה, ונזכרת בדוד שלה מן המושב, שגם הוא, כך היה מספר להם, והיא מחקה את הדוד ...גם לי

אדוני היה לוחש, אולי תהרוג את יפתחלה שלך.. ואני, אני הייתי מביט בו כך ישר לעניים ואומר לו. אתה צוחק עלי ...אתה שומע יפתחלה, בנימת שאלה מבודחת צועקת מחקה את

הדוד .. אבל לאפרם אבינו לא היה חוש הומור, היא חוזרת לקשקש בשם עצמה, והוא ...רוצחילדים היה אבינו המשותף מהרהרת לה נעמה ...ותוהה האם זה לא גזעני הדיבור הזה ..ערפי ..

והילדים בני אפרם היא מסכמת את הנושא , או, הם עוד חלוקים זה אם זה .. את מי, אבאאברם התכוון לשחוט... מהרהרת לה נעמה בקול

לומדים על אזורי מתיקות חדשים

ומעין קדימון אימפרסיוניסטי

אחר כך הרקטור המשיך להנחות את לוחמיו עילגי הרגליים, כך קוראת להם נעמה, והוא חוזר אל הרופאים. לסכם את משימתם, ומחזק דגשים, ב.. תסבירו להם כי זה אינו מקומם. לכולנו

פרופיל רפואי נמוך. שליש עד חצי הומוסקסואלים, הוא מביך את האורחים שלי, נעמהמתרעמת, והם מביטים זה בזה במבוכה ..

יש כאן תפוצה גבוהה של מחלות ניווניות וגם לא מעט מדבקות, והוא מצחקק.. סתם, סתם כשהבחין בבהלה שאחזה בחייליו. הם אוטומטית נטו לקחת מרחק, ופרובו משווה את זה

לכדוריות ברזל שטענו אותן חשמלית בערמה. שאז,היא מסבירה, הדומה דווקא דוחה אתהדומה. ונעמה נזכרת בארון הבגדים היהודי, ששם זה להפך.

..באימפוטנציה תאיימו עליהם הוא ממשיך לתדרך את הרופאים..בקולה, אתם תמצאו כברבמה להפחידם. אני סומך עליכם.

תזהירו אותם, מתפרץ פרובוקציה, פשוט, תזהירו מסינדרום המתיקות הרקטלית... ....חלה איזו אי נוחות מכריזה נעמה ..הנוכחים נעים באי נוחות בכסאותיהם )או אולי נחים באי

נעימות, נעמה משתעשעת ( כאילו ישבו על מסמר. מסמר חלוד אפילו, היא מביאה חיזוק מן הדודים שלה במושב. ונעמה מתפרצת לרגע לדברי עצמה. זה נורא גס מה שהוא אמר, נכון

27

שזה נורא גס ? וממשיכה כי מישהו העיר כי כנגד הסינדרום הזה, הם הסמלים הצבאייםמחוסנים....בצבא מתחסנים כנגד כל דבר.

הרופאים מנידים ראשיהם במרץ. אותם לא יביכו עם גסויות. אין להם שום בעיה וזה עניין ממש תפור למידותיהם ..בכל זאת, קצבי אמר בשקט, בשקט. פרובו, כשתגיע אלינו ננתח אותך עם שבעים אחוז חומר הרדמה. ופרובו במה שנוגע לגופו, אין לו בכלל הומור, שלא

לדבר על סרקזם, והוא מסתכל על קצבי בזעזוע, מבועת מן הרעיון,הרי התכוון לעזור... נעמה צוחקת, עד שקצבי מתנצל, ניתן לך מנה כפולה או משולשת. אתה תקבל את המגיע

והמרגיע....ואף יותר. אבל לא נראה לי שפרובו נרגע, צוחקת נעמה..שוב במבטא הונגרי ...השמור עמה להומור ....

)על אף שלא סמר שערי( נזכרתי בהערה הבאה על יהדות הונגריה. מהונגריה, היהודים החריפים במדע וטכנולוגיה, היגרו לארצות הברית. החריפים בהומור, פנו

לציונות... וזאת למה יש לנו הומור טוב שעניינו שרברבים ועבודתם המרושלת ... לו ההפךהיה, מפחות עליצות נהנינו, אבל הביוב היה יותר בסדר ..

אבל נעמה הרי ממשיכה להזרים מילים ... הרקטור ממש הסמיק, ממשיכה נעמה לתאר את הרושם שעשה פרובו בהצעתו

האחרונה .. כי חשב שהערה הרקטלית הזו מכוונת אליו אישית ...אלי, אלי. אני שכל הזמן אנילומד אז אלי....נעמה מתלוננת בקולו. והרופאים מחזירים את הדיון למסילתו.

כן, כן, הם עונים, יש בין האורחים הירוקים לפחות אחד, לא רק שהוא הפוכנדר,אולי אף היפוכונדר מדומה... הוא גם מתפרנס מזה יפה. האם לא הם שהמליצו לוועדות המתאימות,

והעלו לו את אחוזי הנכות. במאות העלו.. למעשה שקלנו להכריז על אשתו אלמנת צהל, ועל ילדיו יתומי ..כי עם כל אחוזי הנכות האלו, ומדובר כאמור במאות.. הוא חשוב כמת. אבל אז

התברר, שאלמנה, על פי ההלכה, אסורה על בעלה ..והם בבית ככה שומרי מסורת ...אז עם כל הצער שבדבר, נאלצו לוותר על כל ההטבות השמורות לאלמנות צהל וליתומיו ....תגיד,

נעמה מתפרצת,זה נשמע לך הגיוני... והדוד נשמע אומר, אלמנה אסורה על בעלה.. אבסורד. איכשהו, נעמה בגלל העניין עם האש הידידותית האלמנות והיתומים, נזכרת באנקדוטה נוספת

של אפרופו, על נשק דמי איטלקי, הם מאוד טובים בזה,ובגלידות.. האטלקים. מדובר בנשק דמי שכה דמה למקור עד שגם היה יורה ופוגע. אבל כל הנפגעים הם נפגעי דמי, וגם

האמהות השכולות, כולם, כולם דמי. ובלוויות שלהם יורים שלושה מטחי כבוד מרובי דמי איטלקיים. ופעם גם הפילו מטוס כך. מטוס קטן, אולי זה בכלל היה מטוס דמי. שלא לדבר על להקת זרזירים שבאה זה אך לארצנו מערבות רוסיה מאיזה ספור של מאיר שליו, ונפגעה ..עד

כדי כך הנשק דמי הזה היה דומה לנשק אמיתי ....ונעמה נזכרת שהיא נורא אוהבת את הספורים של מאיר שלו על הזרזירים והיונים .... כי הוא כאילו כתב על המושב של הדודים

שלי....ממש כאילו... היא מסבירה. ואת זה היא אומרת בחיקוי של אשה זקנה, במבטא רוסיכבד, ומתמוגגת... האם היא צוחקת מ או צוחקת על ....

אבל אצלנו, חוזרת נעמה לעניינים, הסיסמא היא שלא לפגוע בבני המשפחות השכולות, ואניהייתי צריכה להזכיר למר אפרופו שהוא מדבר עם יתומת מלחמה. צוחקת.

אחר כך חלה התפרקות כללית וכל אחד עבר לספר על עצמו. מה שהוא הכי טוב בו. ואניוהבנות האחרות עברנו עם כיבוד.

ראשית כל, מזער צעקה אלי, ש..מתי כבר נביא בחור לצוות. אני רוצה שבחור ישרת אותי, נעמה מחקה את קולה הרותח של מזער נחנק בהתמרמרות בפה מלא. אני רוצה שבחור, היא

תובעת, אני אוהבת בחורים .. אבל מביאה גם דיונים אינטליגנטים סביב לשולחנות הכבוד אותם היא קולטת ומשחררת

בבית על התה, או מה שיהיה ..היא רוכשת לה השכלה אם גם שטחית ...כמובן שבאוניברסיטה שלי, קמפפורד, יכולה הייתה להשכיל פי כמה וכמה אבל הייתה נאלצת לחזק את האנגלית שלה ואת התנהלות שלה בכלל. וגם אין שם כבוד ליתומת מלחמה מישראל .. אולי אבנים

בחומה.. היו קוראים לאביה. אבן בחומה ......והיתה עושה קריירה של רוקר, מאקסימום..ומה שיותר סביר, נערת רוק. והגר הסבירה על מה אני בעצם מדבר .. ושמדובר בלהקת הפינק

פלוייד ושירם המונומנטלי " אבא אבן בחומה "...זה על מה שאתה מדבר היא פוסקת ברודנות.. בכל אופן, מה שנעמה מרשה לעצמה כאן.....ואכן באיזה יום שמענו אותה מתלוננת על

פורפיומו ש...העיר לי על השימוש הציני שאני עושה בדבר היותי יתומת מלחמה ,....אני יושב

28

עכשיו לנסח קוד אתי למשפחות השכולות.. הוא התחיל לתדרך אותי, ואני.. מה זה כעסתי, בעצמי,יאומרת נעמה.. פרופסור יקר, רציתי לומר לו, מיום שצמחו שני אני לועסת את מזונותי

ולהביא דבר בשם אומרו כמו שאומרים .. אבל לא אמרתי ..... מה אני צריכה, מהרהרת נעמה בקול רם, שיגיד לי, גסים הם משליך גיברת ...מין יהודי קיסרי שכזה ....והגר, בהתקף חוזר של מרירות מתוקה, מקוננת על התרבות הקיסרית שאבדה, עם

לכתה של עדה ברודסקי ...למה לא נתנו לעדה פרס ישראל....היא מיללת. אבל נמשיךלהתרשם. כי נעמה חוזרת לתאר את הווי בית המחלקה שלה ...

יושב לו היסטוריון ידוע, שלא ננקוב בשמו, על אף שנעמה נוקבת גם נוקבת .. הן גם אני יודע כבד ומכובד, בכתפיותיו.. והוא מדברןמאיזו צד הפרוסה ומי עוד עשוי למרוח ... זה היסטוריו

עם איזו ברוריה ..הייתה סטודנטית שלו והיא מביטה בו במבטי הערצה ...מקדימה לנו נעמה על מנת שתוכל להגיב כראוי. אם על הבעת כאב בפניו על איזה כבוד שנמנע ממנו בזדון, רק מתוך זדון, או זדון ואף אנטישמיות, בקריאת השתתפות בצער, ואם בתרועת גיל מאופקת, כשמספר על איזו השפלה שהנחיל לאויב מר שלו ושל הציונות במיטבה. זה פשוט מעורר קבס, הוא אוהב

להגיד על שכאלו ועל דבריהם ...ואז על ברוריה לעטות על פניה הבעת סלידה מתורבתת. ואילו הוא, גם הוא נועץ בה מבטי הערצה מכוונים... אותם נעמה מתארת כראויים לטיפולה

הנמרץ של מזער המגדרית. אלא שאת המגדרית, את מזהר, הוא מנטרל עם שבחים לבני המשפחה שלה ...בני ה נעמה מדגישה לא בנות ה ...ובפיה זה נשמע כך. מחקה אותו. הסבא

שלך מזער, הוא היה ציוני אמיתי ופטריוט. אפילו בעיתון לייף כתבו והיללו ..וגם יונתן ליטל הצעיר הזכיר בספרו זה לא כבר...וליטל הרי קיבל את מיטב הפרסים. אמנם סוטה, אמנם

פורנוגרפיה ...אבל פרסים. הוא כנראה מתבדח, מתלבטת נעמה, וקורא לו ליטל יונתן ... וממשיך שיונתן הקטן גדל בינתיים .. כבר לא מחפש אפרוחים, אלא ציפורים גמורות, שלא

לומר באידיש הגונה, פייגלך ..ונעמה, בטון כזה של תימהון, שאני רואה בעני רוחי את עיניה נפקחות עד קצה גבולם של עפעפיה... כי נעמה מתלוננת שלא מבינה ..שום דבר אני לא

מבינה ..אבל אני חושבת שזה גס, היא רוטנת ..בכל אופן, בן אהרון מפרק את התוקפנות, המובנית באישיותה של מזהר, לחלוטין.. הסבא שלך מזער הוא היה .... יש לך מושג מי הוא

הסבא של מזער שואלת נעמה...אולי טרומפלדור ...צוחקת .. ...לבסוף ההיסטוריון, כתמיד, מודה לברוריה על השיחה הפורייה ...הפעם את אפילו נתת לי

פייט הגון הוא אומר, על אף שלא הוציאה משפט שלם מפיה מעבר להבעות השתתפות ב..אבל אולי גם שפת הגוף היא שפה לתת בה פייט, מהרהרת נעמה, שוחרת טוב..

בשולחן אחר יושבים רעם ושש עם סליירי, שהוא כזכור, בחזקת תזמורת שלמה, ועם לא יחסר הנודע בצניעותו המתפרצת, ועוד אתם, פיסיקאי, שהוא גם מלחין ומשורר. ומאהב. לא

אנשים פשוטים בבית נעמה. והם, כך מסתבר,

עוסקים עם שני העליונים בסוגיית הפסיקה ברוב קולות

מובן שבנוגע לסוגיה הרת עולם זו, אין רעם יכול להשאיר את הזירה לחברו שש, כי הרי הוא צעיר ממנו בכמה שבועות, שהם כזכור אולם מלא, וככה הוא אומר, נעמה מדקלמת ...ובכל

זאת יש בינינו ידידות. יתכן במשפט רצח למשל, והיו דברים מעולם, אני הייתי בעד לזכות ושש וחבורתו בעד להרשיע. וזוכה, או הרשיעו, או אולי זה היה להיפך אני בעד להרשיע ..אבל

הפרטים הרי פחות חשובים הוא אומר בחוסר סבלנות ....ולבסוף, ברוב קולות, זיכו או הרשיעו, בדרך כלל מרשיעים. ובכל זאת, יום אחרי או אפילו תוך כדי, אנחנו בידידות עצומה ומשתפים

פעולה עד הפרט האחרון, וללא שמץ טינה, למרות חילוקי הדעות שהיו ... אז מה בעצם הבעיה .. דווקא לא יחסר בצניעותו מתעקש לשאול בגמגום נבוך. לא יחסר, נאמן לצניעותו גם ברגעיו הנמוכים ביותר, נעמה צוחקת ...,והוא שואל. אז הרשיעו או זיכו ..אם היו חילוקי דעות,

הוא מנסה, ומשתעל, לנוכח מבט התדהמה שרעם נועץ בו. שהרי כבר אמר שאין פה בעיה. הוא לא מבין מה פה הבעיה. האין זה ברור שהוא לא מבין מה פה ....זה לא ברור? מה זה

משנה, נכנס שש באי סבלנות בעובי הקורה. מן המפורסמות, נעמה מזכירה, שרעם לא חוזר על דבריו. והוא גם רגיל שמקשיבים לו בנימוס. שופט רגיל שמקשיבים לו בנימוס מופלג. הרגל

מקצועי כזה, נעמה מהרהרת. ולכן, היא מפתחת מעט את הנושא, גם אינו צריך להישמע

29

מעניין.. גם נשים יפות זה ככה אצלן.... ועל זה הגר מעירה שנעמה מסמיקה. וזה בביטחון מלא, מסמיקה.... והגר מסבירה לי שלנשים צעירות מאוד יש בעיה עם יופי של נשים.. ואני רואה שהגר, גם היא, מסמיקה... אבל נעמה הרי ממשיכה לדקלם את דברי שש...אין שום

בעיה.... יש בינינו אמון מלא. עם כל חילוקי הדעות באותו עניין פעוט. ובכל זאת, מבין סליירי את המצוקה של חברו.. אם הרשיעו, אז זה מעל כל ספק ... בודאי, נזעק רעם חזרה למרכז השיחה. בודאי.. מעל כל ספק סביר. הרי זה מן המפורסמות כי מרשיעים אצלנו רק בתנאי

שמעל כל ספק סביר. נעמה מחקה נימה של חוסר סבלנות ... והעיקר, שאין בינינו טינה. היו חילוקי דעות בעניין ההרשעה ..אז מה, כבר אי אפשר לאכול ארוחת צהריים ביחד... הרי מחר,

מן הסתם, המצב יתהפך ואני אהיה בעד לזכות ורעם להרשיע, וירשיעו ...כמעט תמידמרשיעים אצלנו. הרי לא סתם כך מביאים למשפט, ועל עבירה כה חמורה. זו מקצועיות ..

של כל מערכת המשפט שלנו. אני, אומרת נעמה, לא הבנתי מה מציק ללא יחסר ולסליירי. אז אוכלים ארוחת צהריים ביחד ..

אבל נזכרתי, היא מהרהרת, כי כשהיו לשש ולאחיו הבוגר רעם חילוקי דעות, בנושא של.. נעמה נשמעת מהססת, מינוי שופטים או שופטות)סשר( יותר נכון, עם איזה קולגה שהוא לא

עליון, והוא רצה משהי למנות , והם לא רצו. והייתה מריבה גדולה... מאז התיאבון שלהם לאכול איתו ירד פלאים. מעורר קבס, שמעתי את שש מתלונן, ורעם רק העווה את פניו. אבל

אולי זה, כי נימוסי השולחן שלו, של פרידי, זה כנראה הקולגה המדובר .. היו כל כך גרועים. ונעמה חייבת, אבל ממש חייבת, לתאר את נימוסי השולחן של הדוד שלה מן המושב .. והדודה

שלי יקצרלה, נעמה משתנקת מצחוק. היא הייתה אומרת לו, כי הוא ממש מעורר כבש ...בשין היא אמרה, בשין בסוף ומתחיל בכף ובאמצע יש בית. הגר הסבירה שנעמה נוקטת עגנונית...

ומתפקעת מצחוק .. אבל אתה היא אמרה, אתה, בין כה וכה,לא מבחין בהבדל. נעמה משתנקת....הגר ממש יצאה מגדרה מרוב הזדהות ..זה שהוא לא מבחין בהבדל.. וזה כל כך

אופייני ..כמה שזה נכון...הגר ממש לא ידעה את נפשה מרוב התפעלות. שוב נותרתי המום וללא הסבר לתובנה המיידית הזו של הגר, ולהסכמה המגדרית מקיר אל קיר שהופגנה. על כך

שלא מבחין בהבדל. ושהוא, הדוד של נעמה, בעצם מעורר כבש…. אבל נעמה מתעשתת וממשיכה בדבוריה המוקלטים בדבר גינוני האוכל של העליונים ומסכמת

....כך שלעניינים כאלו יש השפעה יתרה על התיאבון של רעם. התיאבון עם מי ועל מי מסכמת נעמה .. אבל עניין הזיכוי או ההרשעה, אין לו דבר עם ארוחת צהריים. הרי לא יושבים לאכול עם בעל הדבר. ככלל בענייני ארוחת צהריים יש לפעול לפי סדר עדיפויות

קפדני. זה נכון, פוסקת נעמה. בארוחות צהריים אני מבינה. לכאורה נסתיים השידור בכך ונעמה רק חוזרת ומתארת את הבעת הפליאה של רעם על הקולגות האינטליגנטיים כה שמתקשים להבין דברים פשוטים. אולי זה יותר מדי פשוט

עבורכם הוא מנסה לרכך את האווירה, אך מתקשה להעלים את נימת הזלזול בדבריו..איך ואז אנו מתחילים להבין

מיעוטהמכיל את המרובה

הינו גדולתה של השטה האדוורסרית

כי אז נכנס הפיסיקאי, שהוא גם מלחין ומשורר, לעובי הקורה. הוא מבין את הבעיה של סליירי ולא יחסר... ואכן יש כאן בעיה הוא פוסק. ושוב נעמה מתארת את מבטי התדהמה על פניהם של רעם ושש. הרי רעם אמר שאין בעיה. עד כדי כך קשי הבנה ...הרי בפרוש אמר

שאינו מבין מה פה בכלל הבעיה ...אבל הוא הפיסיקאי, הולך לאחוז את השור בקרניו. ונעמה מוכרחה להיזכר למה היא אוהבת את הביטוי הזה לאחוז את... הדוד שלה מן המושב...)איך לא( אז הוא פעם הסביר לי שאת השור אולי תופשים בקרניו, נעמה, אבל את הפר.. וכאן

נעמה מצחקקת לכסות על המבוכה, אז ככה הוא אמר הדוד שלי, היא מצטדקת ..חוזרת פיסיקאי שהוא גם משורר.. מלשון שור, מין פר קטןעצמותי רוחפות מסלידה לנושא, אז ה

מסורס)אחרת הוא היה מפורר( היא פולטת בצחוק מופקר, ועכשיו נראה, כי כבר מזמן היה עליה לעלות על יצועה ..להתייצע אולי ..אך היא ממשיכה במשימת ההזרמה שלה. ובכן אפשר

ליישב את הסתירה הזו, סתירה לכאורה הוא ממהר להרגיע, לנוכח מבט השור הפצוע ששש

30

נועץ בו, מזועזע. רעם, כך נראה, כבר נואש לחלוטין מן החבורה הזו. אז אפשר לישב את הסתירה לכאורה הזו שבין הרשעה ברוב קולות לבין הרשעה מעבר לכל ספק סביר)צל צלו(, והוא, כפיסיקאי שגם משורר ומלחין, מסביר על עקרון אי הודאות של שרדינגר או הייזנברג, ועל מודלים בפיסיקה. מובן שההדיוטות לא יכולים להבין, אבל צריך לקחת זאת בחשבון. גם את ההדיוטות, אך לא פחות חשוב את תורת הקוונטים. שהרי הסוגיות המשפטיות העדינות

אינן נחלתו של ההמון. לעיתים נחוצה אריסטוקרטיה, וטוב שיש אחת או שתיים במגרה. כמו מבחנות עם נבגים של אבעבועות שחורות, או דבר נורא אחר ששומרים למקרה ש ...על כל

פנים, הוא חוזר לנושא, אי הודאות הנו עקרון הודאות של ימינו. כך מסכם את הנושאבחגיגיות אותו פסיקאי שהוא גם משורר ומלחין ....

ומעניין שפרופסור סליירי מיד נדלק על הרעיון איך ניתן ברוב קולות לבטל כל ספק סביר, אומרת נעמה וממשיכה בדבריו, ש לא, לא משתמע מכך שהמיעוט דעתו אינה סבירה. להיפך, להיפך. המיעוט כבודו במקומו. היום אתה במיעוט מחר אני ברוב. אז בפרוש, לא. ואיך בכלל

נראית הייתה הדמוקרטיה ללא מעוט חזק וסביר. המיעוט ודעתו הנחרצת, רק מחזקים את הביטחון בתקפות הכרעתו של הרוב. המיעוט סביר גם סביר, וזה מן הנוזלים החיוניים של הדמוקרטיה שלנו. ממש הפלזמה בעורקי הדמוקרטיה המבורכת שלנו מתלהב פרופסור

סליירי. ואז רעם חזר לתמונה. הוא נוכח כי בכל זאת, יש עם מי לדבר, והוא ממשיך את דבריו של סליירי ..ועוד יותר חשוב זה...הוא )כלומר נעמה המחקה ( לוקח אויר .. דהיינו

הכרעה ברוב קולות עם כבוד מלא לדעת המיעוט, זה הממריץ האולטימטיבי לשיטההאדוורסרית, וההצדקה שלה. ..השטה האדוורסרית אותה קדשנו במקומותינו ..

......רעם מתאר על פי הזרמתה של נעמה את נפלאות השיטה האדוורסרית, שהיא בבחינתישחקו הנערים לפנינו

הנה בשיטתינו האדוורסרית.. כשעולים הנערים ומשחקים לפנינו.. זה ממגן וההוא תוקף, זה בולם וההוא מכדרר ... ומייד ניתן להבחין מי פה שולט בכדור, במטפורה כמובן..שלא תתבלבלו.

ומי התחנך איפה. האם זה, נאמר, ייל.. או, להבדיל, מכללת יהודה ושומרון או האוניברסיטה של כסל. עם כל הענווה אז יש הבדל. מי ראשו מוברג לו כדבעי, ומי כמו שאומר הפתגם,

דוחף את הדלת דווקא בצד שכתוב עליה משוך. , הימור כבר בהופעהןאני מתכוון לעורכי הדין כמובן. יש לנו, בין השופטים בעלי הניסיו

הראשונה...ונותנים לדברים להתגלגל, מתוך נמנום מאושר.. צריך לתת לצעירים להתבטא.. את התיק בגדול, כי הרי, כמעט תמיד,חהצדק כמו שאומרים צריך גם להיראות... מי ייק

מרשיעים אצלנו, אבל בכל זאת חשובים הפרטים ...אם כן, אין כשיטתנו האדוורסרית לחזק את מעמדם של המשפטנים ועורכי הדין.. מלוא כל הארץ משפט..ממש מקיר אל קיר ....

)להכניס את פינת השער הסומר(

.ואני רוצה להגיד לכם ..ורעם לבסוף רוצה להגיד שלנו כיהודים, ודווקא כיהודים, כה חשובה לנו השטה האדוורסרית ...כי מדובר במסורת המתחילה בצדוקים והפרושים. וזה ממשיך

בחסידים ומתנגדים, האצל וההגנה וגומר עם אברגיל ואלפרון ....כן, כן, ללא משפחות פשע ,כמעט נעלמת ...הרי באחרית הימים,םראויות לשמן הסיבה להחזקת המוסדות השיפוטיי

נעמה מחקה אותו מצחקק באושר, מי בכלל יזדקק לנו. נמות ברעב ...אבל בינתיים .. יש לנו, ברוך השם, את משפחות הפשע האדוורסריות ...אני כמובן מתלוצץ, ואל נא תתנו לזה פומביות ..... ובכן, אנחנו חוליה בשרשרת של מסורת אדוורסרית מתמשכת, שהביאה אותנו להישגים

31

המופלאים שלנו... כי אצלנו היהודים, הכול, בסופו של דבר, לשם שמיים ..והשיטה האדוורסרית היא אצלנו בגנים. ולולא היטלר ימח שמו וזכרו, לולא היטלר, ואני הרי לא צריך לומר לכם, לאילו הישגים ..הרי לולא הוא, העולם היה ממש קטן מכפי מידתנו ...ואם יתחכם

מי מכם, חכם בלילה שכזה, לתהות, הכיצד לא יכולנו לו להיטלר, עם הפוטנציאל האדוורסרי האין סופי הזה שלנו. אענה כך ..עם הכול אפשר לנו להתמודד ולנצח, אלא עם הטמטום

לבדו ..זו מגרעתה היחידה של השטה האדוורסרית ..ואומר לכם בדם ליבי, יש במהלהתגאות.... .

כך שהשטה האדוורסרית. היא, היא התשובה הרוחנית האמיתית שלנו לאדולף היטלר יימח שמו וזכרו, כל בוקר מעתה והילך צריך אדם מישראל לאמור ימך שמו וזכרו.. ..ורעם

בהתרגשות עוד מסכם ...בשבילי השיטה האדורסרית היא עמוד הזיכרון ההולך לפני המחנה שלנו, והוא נחנק מהתרגשות ..על פי נעמה, מחקה אותו ומתארת ..ועכשיו עוד אנשים הצטרפו

להתייפחות של רעם, לא רק אנחנו המלצריות הטיפשוניות, נעמה מתפנקת, אלא כולם. הגר מוצאת להגיב, על הקטע הירוד הזה של נעמה, בהבעה של בחילה תהומית, בהה .. אנחנו

כולנו כל כך התרגשנו נחנקת נעמה ...וזה בעצם נובע מתורת היחסיות הכללית ...ויפה אמרה חברתנו מרים, חוזר רעם לדיון, שהרי עכשיו ברור שיש מי אשר מבין עניין. חברתנו כבוד

השופטת מרים בן פורת אמרה שהצבור לא יכול להבין זאת. בינינו לבין עצמינו, הוא עובר למין טון אינטימי, אותו נעמה מעבירה לנו ... שש ואני יושבים הרבה בסביבה האינטר

דיסיפלינרית וקולטים המון חומר, אבל מרים חברתנו ..היא כנראה המציאה את תורת היחסיות בעצמה ...ואת תורת הקוונטים, מתפרץ עילם. היום בלי תורת הקוונטים אתה לא שווה. וגם

בלי תורת המיתרים ...אדם לא יכול להיקרא תרבותי, אם לא סיגל לעצמו לפחות אי אלו מושגים מתורת המיתרים ....ונעמה שואלת. דוד, האם סיגלת לך כבר כמה מושגים מתורת

המיתרים .?..והגר אמרה שהיא באמת צריכה להעמיק את הבנתה בתורת המיתרים...אבל אני רוצה להבהיר, ממשיכה נעמה לצנר את רעם... בית המשפט, שום מכשול לא יעצור אותנו.

נצלח כל תורה, כל מעשה אנושי....תורת הקוונטים, תורת הקלידים ...שש אומר בלהט, אתהכול אנחנו נצלח....

בכל אופן, מרים חברתנו למדה זאת אד הוק, כשקבעה שהצבור מתקשה להבין שאנחנו מצליחים להרשיע ברוב קולות ופטורים מכל ספק סביר )תיק מספפר שק"רג עביד( ..וגם זאת שדעת המיעוט לא רק שסבירה, אלא שמחזקת ומבססת את דעת הרוב בעולמינו הדמוקרטי,

ובשיטתנו האדוורסרית המבורכת.. והעיקר זה שאין ספק... שהרי אם יש ספק . אין ספק, אומרים צברינו השחצניים... . אבל, מרים חברתנו שכחה זאת מייד, לתורת הקלידים אני

מתכוון.. אחרי כן. כי הרי היא לא הולכת לגזול מכם, הפיסיקאים המכובדים והמתמטיקאים, את הפרנסה. הרי כבר עכשיו,שמעתי, אתם מתקשים לגמור את החודש... מסיים שש את

השיחה ברוח טובה. ורעם נותן גם מעין פקודת יום בנושא,כמעט אגנדה, לאמור עיניכם הרואות עניינים שבבית המשפט הם לחם חוקינו, הפת והמרגרינה שלנו, ממש בבחינת ירה

ושכח.. הכרעה ברוב קולות וללא צל של ספק.. ובכן שואב בית המשפט את חכמתו והצדקותיו, מן העולם המדעי לעילא ולעילא. אלברט איינשטיין בכבודו היה אומר על כך... ואני בכלל לא

העליתי זאת על דעתי ..ושש אומר זאת במבטא יקי רך, וכולם צוחקים בנימוס..כמצופה מהם... והייזנברג.. רגע אחד, מישהו הזכיר את הייזנברג. האם לא היה נאצי..שואל, וניכרת דאגה

בקולה של נעמה המחקה אותו ... כי אז, הוא נשמע מהסס...ומישהו מעלה השערה, כי מן הסתם היו לו להייזנברג שורשים יהודיים, שהרי לא יכול להיות כי מוח כזה אין לו שורשים

יהודיים, ..והיות וכך, גם אינו יכול להיות נאצי. ומזכיר את המחקר הגניולוגי המזהיר של פרופסור אהרונסון שלנו, בו הוכיח כי להיידריך לא היו שורשים יהודיים...אולי, חשד פרופסור

אהרונסון, איזו מופקרת צוענייה השתרבבה להם לגניולוגייה .... הוא ממש עשה עבודת שורשים למשפחת היידריך ...ונעמה מודיעה למאזיניה בשקיקה ש ... אני מתה על עבודות שורשים..וממשיכה בהזרמה. פרופסור אהרונסון, כנראה כמו כולנו, ידע מראש שהיידריך

לא יכול היה להיות יהודי. צליק באמת הסביר לי, נזכרת נעמה ביקירה, שאת המובן מאליו הכי, הכי קשה להוכיח. בזה עיקר כוחו של צליק. הוכחת המובן מאליו. אחרת הוא בכלל אינו ניגש לבעיה. זה היה ממש לא מדעי מצידו. עוד היה מוכיח דבר לא נכון, נחרדת נעמה ...צליק, עם יכולת ההוכחה הקוסמית שלו ..היא ממש מתחלחלת. אבל, חוזרת כנראה נעמה למשנתו של פרופסור אהרונסון, יש כמה אנטישמיים, רובם יהודים, דרך אגב ... שצריך להאכיל בכפית מן

32

עובדה טריביאלית שכזאת ...ממש הר כגיגית לכפות עליהם, .. שיהודי לא יכול להיות נאצי ..לאחר ההסבר המלומד הזה רעם נרגע לחלוטין....לגבי הייזנברג

ונעמה מוסיפה ש..גם פרופסור פורפיומו אמר שיהודי לא יכול להיות נאצי וזה נובע מן החוק השלישי המוציא או המביא. היא לא ממש זוכרת, אבל גם היא שמחה מאוד להיווכח שיהודי

לא יכול להיות נאצי. יהיו הסיבות אשר יהיו. אני מודיעה לפרוטוקול, היא מכריזה באנחת רווחה ....ולבסוף ונעמה מברכת עד כמה שפר עליה גורלה לנכוח בסביבה גבוהה כל כך

ואינטליגנטית. ועוד משלמים לי, היא נאנחת ברוב אושר ... אבל האמת, היא מוסיפה, לאהבנתי כלום..

אבל עילם, ממשיכה נעמה , נטל את ההזדמנות לדבר על מהותה של הדיסציפלינה המדעית שרק הרגע ראיתם בודאי כולכם נחלה עוד הצלחה צנועה למניין הצלחותיה ..והסבירה איך זהמרשיעים אצלנו ברוב קולות ומעל כל ספק סביר....ושש התריס כלפיו נעלב, למה צנועה ... .. ולמען האמת עד שלא הסברתם זה כלל לא עלה על דעתו שיש כאן בעיה... ובכן גדולתו של עיקרון המדעיות ממשיך עילם הינו שראשית לכל שמים המדענים לנגד עיניהם את עקרון

השקיפות. הכל פתוח לאימות ולביקורת ..של כל אחד ..אפילו את נעמה, יכולה לבדוק ולאשר. העיקרון הזה ממשיך הוא כל כך חזק וכל כך מאיים עד שאיש היום לא יעז לזייף תוצאות.

שהרי כל אחד יכול לבדוק, וכפי שכבר הערתי אפילו את נעמה ... היות וכך אנו פטורים היום לחלוטין מהסוסים ומהצורך לבדוק וכך נשכר המדע פעמיים. ראשית אמינותו מתחזקת. ושנית

ואף חשוב יותר, פנויים כולנו לייצר תוצאות חדשות לכתוב ולסגנן את מאמרינו ללא בזבוז זמןעל בדיקת הקולגות שלנו ומאמריהם המטופשים )סתם, סתם (..

ונעמה גם שואלת, זה נשמע לך הגיוני אך נרתעת ואומרת. מה אני עפיס יודעת ... אחרי עקרון השקיפות ניתן לנו כנראה להסתיר את כל החטאים. כל דבר....אחר כך מוסיפה כי צליק

מצא כאן לתרום מניסיונו המר, עם קוראי מאמרים שכאלו. לדבריו, הרקטור,לא הנוכחי, אחר, הוא העז להתיימר לקרא את מאמרו המונומנטלי .., כששאלת קידומו של צליק עלתה

על הפרק ...דווקא אז..מובן שקודם ...איזו שאלה, נעלב צליק מן השאלה. אבל העלבון. העלבון..זה שהרקטור הקודם התיימר ..כי הנוכחי לא מעלה כלל על דעתו לקרא משהו.. חוץ מתפריטים, נעמה מתחצפת פתאום..אבל צליק פגוע מאוד מהזיכרון.... ולבסוף מזכיר לנו את

הפרסים שבינתיים קיבל..ואילו שעוד יקבל.... אז את המאמר שלי הוא צריך היה לקרא...נעמהמתלוננת בשמו.

ונעמה חוזרת להזרים דבריו של אותו פיסיקאי שהוא גם משורר. כי לאחר שיישר את ההדורים עם שני העליונים בצורה כה יפה, הרגיש כנראה כי יש לו זכות לדבר גם במה שקרוב ללבו

ממש, וזה גם מתיישב עם הרוח הטובה של המחלקה.. נעמה מסבירה. ..ובכן זו היא הדיסציפלינה המדעית המבורכת שלאורה אנו חיים. לעומתה, בדיסציפלינה הצבאית, עם כל הכבוד, שם יש היררכיה וזה משנה מאוד אם אתה גנרל או נהג או טבח. לעומת זאת אצלנו באקדמיה אם תשבי את נעמה ותיכתבי מאמר מדעי בלי שגיאות כתיב

ותשלחי לעיתון מדעי מכובד, ידחו אותו בכל הכבוד....וכולם צחקו, אומרת נעמה בקול נעלב.

בנעמה נמה היא ממלמלת, אפילו את נעמה, אפילו את.... בנמנום הטרום שנתי שלה היא נשמעת ממלמלת

משהו שאפרופו דיקלם לה. אולי בשביל לנחם אותי, היא נשמעת מדוכדכת..).להעיר עלמקורות(

וזהעל הטבח של אלכסנדר מוקדון

...לפעמים היה מקבל הטבח את הכניעה..במטבח ..... היו גם שבאו פעם נוספת להיכנע .....

בעצם צריך היה לעצור אותם מהיכנע שוב ושובבעצם, עוד זמן רב אחרי מותו של אלכסנדר הגדול

המשיך הטבח של אלכסנדר מוקדון

33

לקבל את כניעתם..אביב נעורים הסמלים באים

מעט על מלחמת המפרץ הראשונה על שני סוגי של אגרסיביות

ועל מעלותיו של עדר שמח

בערב הבא נעמה ממש כורעת תחת נטל הרשמים.. סמל אחד עדיין אינו מבשר על באהאביב, היא פותחת בדקלום ופורחת לאיזה דמוי משונה

היום הופיעו הסמלים. היום ראינו אותם היא פותחת את שיחת התה )השתנות התה של נעמה, קוראת לכך הגר( ונעמה מספרת כי צורף אליהם מילואימניק עם דרגות של רב סרן דהויות. צדאחד מחוזק בדיו. זה סטייל כזה נעמה מהרהרת.. מילואימניק בבגדי עבודה צבאיים בלויים...

יועץ תקשורת שלהם. ואז, נזכרת נעמה, בהתרוממות רוח, שהוא, איך לא, מן המושב של הדודים שלה, כך היא חושבת. והיא נשטפת ברגשותיה, נזכרת בהספד על הדוד שלה מן המושב, ומכאן אני מסיק שמת ..על הגסות שלא דבקה בו..למרות שהרבה בגסויות... נעמה

מודה בקול נמוך,וממשיכה .. וזאת רק בגלל שהיה מחובר כל כך טוב לאדמה, הדוד שלי, כמו עץ זקן חזק...אז בגלל זה הגסות אצלו..ישר לאדמה זרמה ולא דבקה בו... היה לו מה זה

הרדונג, צחק הבן דוד שלי יפתחלה, אחרי הלוויה של הדוד שלי ..וואחד הרדונג, נעמה ממלמלת...ואחר כך בסוף )הלוויה( גם תקעו בחצוצרה...נעמה עכשיו ממוללת בקול הזוי, של

דגלים באפר... זה ביטוי שהגר כפתה על שפת העיתונית, שאני מעדיף ... קול של דגלים באפר, היא מתמוגגת ..וקובעת. זה מה שמתאים כאן, זה הולך טוב עם חצוצרות... אני למדתי

לאפשר לאנשים לבטא מעט את תימהונותם, ונכנעתי. אבל ההתרגשות התעוררה, הרי, מהופעתו של יועץ התקשורת..המלואימניק ... הוא יועץ

התקשורת הזה ממשיכה נעמה לשטוף, משתחררת מן הקטע הרגיש הזה, אז הוא, כיאה למקצועו, עורר היום את.. התקשורת. נראה ש מכיר את כולם,.... ..כי מייד הוא פותח בשיחה

עם צליק. צליק, יש לו שרשים בהתיישבות.. ומסתבר שגם התיקשורתן הזה, המילואימניק, היה מן המושב של הדודים שלי. כך נדמה לה, היא שוב חוזרת מהרהרת ..אבל חוזרת

להזרמתה .. ומה שמעניין את איש התקשורת הזה, הנה מלחמת המפרץ הראשונה.. שהרי לכל מלחמה עכשיו יש מלחמת המשך, נעמה מסבירה וממשיכה .. אז הוא התלונן. איך זה,

שדובר צהל ואיש מילואים אחד, צופה הליכותיו של נחמן, נשאו על כתפיהם את עול המלחמה ההוא איש המיל.. ביחד הזו, כולה. הרי יש.. היה הרמטכל וכל המטה שלו... אז איך זה שרק

עם דובר צהל ....והוא מתלונן, על פי קולה של נעמה, על שנתנו לנחמן ולצופה הליכותיו.. לשאת בכל כובד המלחמה ... וכמובן שהם בכבוד נשאו בעול .... בשעה שאיש, לא נתן על כך

את הדעת ...כווולם נאלמו דום. היו להם דברים אחרים, נעמה כנראה מסבירה .. הרבה יותרחשובים ....

אז הגר נזכרת, בספור ממלחמת יום כיפור.. איך לא. על הקשרית מבלוזה, שנטלה על עצמה את עול ההחלטה, וכאילו על פי הוראת הגברים המפקדים.. האדונים המפקדים, הגר נוקטת

נימה מגדרית מלגלגת עכשיו. ובכן האדונים המפקדים, הם כנראה עסוקים היו בדבר האמיתי, לשפצר איזה חגור או להשיג משהו באפסנאות... )הכי חשוב קלצניקוב ...לגור בבית ערבי, ונשק

של טרוריסטים ערבים, הגר מריעה (ואילו היא, הקשרית מבלוזה הוציאה את הפקודות הרלבנטיות בכל הקטע הטרגי הזה, לאמור, בירחו. אני ויורם הבאנו מזה משהו, אם אני זוכר

נכון, ..אבל כבר מזמן שהתרחקתי ממלחמת כיפור ..אני הרי מתקדם. הנה עכשיו אני עוסק במעללי סיירת רימון בעזה בפיקודו של .. ורק הגר עוד תקועה עם שאלתה הנצחית, איפה היית

ומה עשית, ביום כיפור בשעה שתיים בצהריים כשפרצה המלחמה ... . לאחר מכן, ממשיכה הגר, בעקשנותה,לטרטר על בלוזה והקשרית ...אז אחר כך יצאו

הגברברים, האדונים המפקדים, מגדרם. והגר ממש חוגגת את זעמה. ובכן הם יצאו מגדרם והתווכחו ... זה אני ש נתתי.. לא, זה אני ש.. וכך הלאה ..מתקוטטים .. גברבר אחרי גברבר טוען על הקרדיט לפקודה הזו.. לברוח ........ אז נכון שגם במקרה הטילים העירקיים, נחמן

הוציא את ההוראה למצב המגוחך.. שתו מיים... נבך. שתו מיים ...ואיפה היה הרמטכל ומפקדי היחידות המיוחדות,איפה? גברים אחד, אחד, מתרוננת הגר בעליצות מגדרית .. ונחמן שי הוא

34

גבר..לא...והנה גם עוזר היה לו ...המילואימניק הטוב, צופה הליכותיו, שההוא, התקשורתן, מן המושב של הדודים של נעמה, מעריץ אותו. ... והגר מתעקשת, להכניס אנקדוטה מרושעת,

על שני סוגי אגרסיביות. וזה הולך כך. אגרסיביות מסוג הראשון פונה כנגד החיה הניצודה לתקוף, או מפני חיות הטרף, להגן.

כנראה מדובר בתקופה הדרווינית, ואו אצל השבטים הדרווינים ....זו האגרסיביות בה אוחזים הטיפשים...והשנייה, זו של החכמים. אצלם האגרסיביות נדלקת לא לפני שמתחילים בחלוקת

השלל. אבל כל זאת בתקופות הדרוויניות, ואו אצל השבטים הדרוויניים..בכלל לא רלבנטי.. אבל אנחנו הרי באמצע ההזרמה של נעמה ....אז אחרי התלונות של יועץ התקשורת

המלואימניק , איפה באמת היה הרמטכל עם חבורתו המרוממת, כשנחמן שי והמילואימניק, צופה הליכותיו )שלא לאמר מנחה( ..וגם הוסיף על כך ש..ואני לא שתקתי ..והראינו להם.

דברים שגברים מתוסכלים אומרים כשמתארים, באופן אובייקטיבי, איך הם עמדו על שלהם, ומול כוחות עדיפים ..ובודאי שלא נכנעו בלי קרב, אם בכלל .....וכן, ממשיכה נעמה בתיאור

האמפטי שלה, בשם המלואימניק יועץ התקשורת..המעריץ את חברו הקשיש ממנו,המלואימניק, צופה הליכותיו של נחמן שי, גם הכין עבודה מלומדת על הנושא, ולא התייחסו ... גנזו בארכיון צהל ..דוקטורט הגיע לו, דוקטורט, הוא מייבב פתאום...כאילו מדובר בו עצמו. כך

נעמה חולקת איתנו ניסיונה הטרי עם גברים מתוסכלי המערכת ודיבוריהם...והכל מתוך כוונה טובה, זה הרי לא הוא, היא מודיעה בקול מלא כוונה טובה... אחר כך, היא ממשיכה, עובר

לדבר בחבר אחר שלו,. אתם צריכים להכיר אותו. הוא נוקב בשמו, על פי נעמה, אך אותו לא נביא מפאת כבודו של הנפטר. . .....ואיש התקשורת פונה בעניינו לצליק. וצליק, כמובן

שצליק מכיר, איזו שאלה. וצליק מספר שהיה כשלון, ושהסתובב פה ושם ...ושצליק באמתרצה לעזור לו... צליק, מזכירה נעמה, תמיד רצה לעזור ..... אבל ההוא לא קיבל שום משרה ...

אולי בקולג של נין, מישהו צועק מן הרקע. ואחר מתקן אותו ..כסל. האוניברסיטה של כסל.. ובכל זאת המילואימניק הכרסתן ממשיך לצטט. כי כפה אותו השד, כנראה, אומרת נעמה. ובכן

הוא אמר, החבר הזה שלו, הכישלון ..ובאותו עניין של מלחמת המפרץ, כי אין זו אלא דוגמא נוספת לאתוס יהודי ידוע ..נעמה בקול תמה .. והוא קרא לו האתוס, או הסינדרום, של

הקסטנריזם -נחמניזם ...ונעמה מסגלת לקולה נימה של זלזול מהוסס, עם חוסר אונים,לנוכח השיטפון הזה. קסטנריזם נחמניזם. אתוס, סינדרום. והוא המשיך והסביר כי כשאין להם

לקברניטים שום פעילות מכובדת להציע לעם להצלתו, וגם אם ממש על פי התהום, או אז, שוקדים הם על הרגעתו בידי שליחים מדרגה נמוכה יותר ...שתו נא מיים במקרה של נחמן. יש רכבת לשוויץ במקרה של קסטנר...וצליק הניד בראשו ברחמים גדולים כשנזכר במרצה הזה

מכסל, שתמיד התעניין בדברים שלא קידמו אותו. צליק הרי רצה מאוד לעזור לו .. מקלטים של ממש לא היו. ואילו דובר צהל שרמנטי, היה גם91שהרי במקרה של נחמן בשנת

היה..וגם צופה הליכותיו מוכשר היה .. ובמקרה השני. המאוד היסטורי, של קסטנר .. הייתה רכבת אחת, למיוחסים. וקרוב למאה ושלושים רכבות אחרות, לאחרים. .... וליתר בטחון, עוד הוסיפו ושילמו כסף טוב .את חלקו קסטנר אסף, באסיפות. למשל בקלוז, או בדברצן, עם הרב

שלהם וויספל .... כך שקיוו ...שרגש הכבוד הגרמני ייתן את הטון..יהיה בסדר, אמר קסטנר בדברצן, ואספו כסף, וויספל אכן נסע ברכבת. יש תמורה לאגרה, נעמה מתלוצצת בחוסר

טעם משווע ... וגם היו מכתבים לקלוז מקנייר מהזה... ראו כמה טוב ..עובדים ...אתהמכתבים חילקו ..גם יהודים שאחר כך נסעו ברכבת ???? ונעמה תוהה מה זה קנייר מהזה.....

ואז, ציטט המלואימניק התיקשורתן מהמושב של הדודים של נעמה את חברו הלוזר,מןהאוניברסיטה של כסל, בפיה של נעמה כלהלן.

סיתמו נא, עם יקר, את הסדקים שתחת לדלתות רגע לפני שטונות של ברזל נופלים מן השמיים. הוא כנראה מכוון להנחיות של צהל במלחמת המפרץ הראשונה... והציבור

הממושמע שלנו, בבהלתו ...אהב את זה. לטפל בסדקים שתחת לדלת... זה מה שההוא אמרבשם אמרו, נעמה לא מתבלבלת ומביאה דבר בשם אמרו, בשם.. נו בעזרת השם..

זה כמו לצחצח את התנור לפני שמעלים את הבית באש, אומרת נעמה, כנראה בשם עצמה ...ואת הביטוי האחרון אפילו הגר התייאשה מלפרש ...וממשיכה נעמה לצטט... כי

חווית המנהיגות, וזה מה שבשני האירועים האלו, בא לידי ביטוי דומה.. ובכן חוויה זו מותנית בהשגת לכידותם של הנתינים. להרגיע..העיקר הוא, שיישארו צאן מרעיתם צאן. אפילו צאן לטבח.. זה כבר עדיף על עדר היסטרי שאבדה לו אמונתו ברועהו....האמונה התמימה שיוביל

35

אותם בבטחה וברוח טובה .. לבית המטבחיים. היא נשמעת מעט נבוכה מן המסקנה האחרונה אבל מתעשתת וממשיכה...שהרי ידוע כי עדר שמח, בשרו משתבח ...תורמת לנו נעמה

מחכמת האטליזים שלה בחרוזים כפריים ובצהלה.... וגם חייבת להיזכר,השד יודע למה, ש הפרות )סשר( במושב )סשר( הן לא אהבו את הצמחוניים ..וכך סיפר לי הדוד שלי, היא אומרת. את שומעת נעמה, היא צוחקת, מחקה אותו.וחוזרת לדבר בסשרים האלו שלה,

הפרות, את נתן חופשי, הטבעוני הקדוש של העלייה השנייה... הן ממש לא אהבו..אני חילצתי אותו מהן בעור שיניו פעם כשנכנס לרפת באיזה עניין, ....בדיוק הגשנו להן תלתן. עם בצל

ירוק. וזה כל כך טעים להן ...ונעמה משמיעה קולות של תיאבון בהמי .. הפרות חשבו, צוחקת, שנתן חופשי בא כדי לזלול להן את הירק. אבל הדוד שלי גם חשד, נעמה מגחכת, כי נתן ניסה להמריד לו את הפרות ....אבל למה אני סיפרתי את זה? היא תוהה לבסוף ..והיות וכך

מוסיפה גם אנקדוטה של מר אפרופו ..שהוא סיפר על איכר אחד באירופה שהזאבים היו אוכלים כבש לשבוע מהעדר שלו.. איכשהו, הצליחו לשכנע את הזאבים לאכול עשב.. במקום

כבשים, ואכן הזאבים עברו לאכילת עשב במרעה, יחד עם הכבשים ... כעבור שבוע, שוד ושבר, מצאו את כל עדר הכבשים מת... ולא נגעו בבשר. הכבשים, מתים ללא מתום. ..אם

קודם היה זה לזאבים תרגיל שבועי על מנת לשמור על הכושר, עכשיו נהייתה להם זו למלחמת קיום ....אבל נעמה חושבת שזה ממש לא אמיתי הספור של אפרופו ..הרי יש עשב

לכולם.. היא גועה. והיא, כי נזכרה לבסוף מאיין באה לכל זאת, ממשיכה להזרים ולחקות. ועכשיו לשם סיכום,

דבריו המלומדים של מיכאל שגיא נאור באותו העניין, רועה ועדרו..וזה נשמע כך ...כי הרי בינינו לבין עצמנו, פתח מיכאל כדרכו, וזה אותו מיכאל שעלה מן האמריטוס, היא מזכירה. אז

בינינו לבין עצמנו .. כשעליתי ארצה,לקיבוץ.. נעמה מחקה אותו, ויום אחד יצאתי עם העדר למרעה... ובכן בינינו לבין עצמנו, אני הגעתי למסקנה.. כי הרועה חשוב מן העדר, וגם חשוב

שיהיה לו העדר, כי מה הוא הרועה בלי העדר שלו. עפר ואפר .... התבלבלתי לגמרי, מתלוננת נעמה. אז מה יותר חשוב ? אבל אולי זה תלוי באיזה צד אתה. האם בצד של הרועים, או בצד

של העדר ואם אתה פרה, מגלה נעמה את עקרון היחסיות, או בפשטות, קורטוב שכל ישר .. . והוא מיכאל סגי נאור נדמה שגם הזכיר את טולסטוי ..הקומוניסט הזה.. שהיה לו איזה עמוד על

חווית הלכידות של הבורחים ובנטייתם להימלט ביחד. אפילו ללא רועה.. שהיא מנוגדת בתכלית לאינטרס הקיומי שלהם. ולב טולסטוי הרי מדבר על נסיגת צבאות נפוליון מרוסיה

.. הרוסים זינבו בהם.. ונפוליון עוד חייב היה לקפוץ לביקור אצל1812הקפואה בחורף של שנת המאהבת הפולניה שלו בכדי ש...אבל זה הגסויות של סלין.. ונעמה נשמעת קצת מבוהלת ממה שכנראה עלה על דעתה, פתאום.... טולסטוי לא היה אלא קומוניסט מוסווה, נרגעים כולם ולא

ראוי ליותר מדי רצינות... הרי כולנו יודעים מה אירע לו לקומוניזם ...ואיפה הוא עכשיו,ובכלל, הרועה הטוב יודע מתי לפזר את עדרו לכל רוח .. אבל אז... מי בכלל יקרא לו רועה...

מסכמת נעמה את הנושא בנימה של הרהור. ולבסוף נזכרת באפוריזם מופרך של מר פרובוקציה.."כמו כל הדיבורים שלו", נעמה מזדהה עם התנגדות המערכת, אבל מדקלמת

בדבקות. היכן וככל שמאורגנים יותר היו, פחות מהם נשארו.. היהודים בשואה.

חנה ארנדט, כנראה, לקחה את זה מכתבי ראול הילברג,... ואנשי מפאי התחלחלו. רק מן הרעיון התחלחלו,וממה שמשתמע ממנו. משה שרת התפלץ, פשוט התפלץ ..ככה מר

פרובוקציה אמר לי ..ועוד שלחו את מבקר המדינה הראשון שלנו לנזוף בה בחנה ..מישהוהתבלבל איכשהו ....

ואני חושב כי נעמה ערבבה כאן ממקורות שונים בחוסר אחריות משווע.והתבלבלה לחלוטין....כעיתונאי מקצועי וכהיסטוריון עלי להסתייג בחריפות משימוש בטכסט הזה ...ראו הוזהרתם. ובכל זאת, מצאתי אותו מתאים כקדימון אמפרסיוניסטי )מילה של הגר( סהרורי .. למופע

האימים הבא. כי

מזהר עולה להופעה שניה

במפתיע פרצה מזער למרכז האירוע. היא באה בריצה ומתנשמת, מתוך דיון ערני וערכי בענייני מגדר בצבא, שנערכה בצד השני של האולם. הניחה כל דבר אחר מידיה היא ממש

36

באה מהסריגה או מהחליבה תורמת נעמה ביטוי נשי מהדודה שלה במושב. זה מאוד מוזר ששמעה, מתפלאת נעמה. ואני ממשיך לשמוע את נעמה .. אבל כנראה שלמזער יש

רגישויות, והיא מתפרצת כך על המילואימניק שרק ציטט את חברו. הלוזר הזה, מהקולג של נין, או האוניברסיטה של כסל, )אנא הארף מה אני אפיס יודעת(, ודורשת לדעת, נעמה לוקחת

נשימה .. מה פתאום קסטנר. ומה יש להשוות את קסטנר לנ לנח לנחמן .. לנחמניזם הזה היא אומרת בשאט נפש. שלא יעזו להשוות. מה יש כאן בכלל להשוות. תמיד הם משווים, היא צורחת בזעם .. ונעמה מוכרחה להיזכר בבני הדודים שלה מן המושב שהיו בין שאר מעלליהם גם משווים... פסנתרים ..ונעמה כנראה גולשת בזיכרונה לשעשוע סר טעם של בני איכרים.

הומור שזר לא יבין .. וטוב שכך .. ושטף דיבורה נקטע בהתפרצויות של צחוק היסטרי... אבל מזער ממשיכה לנאום בזעם, ונעמה מביאה דבריה בנאמנות. כי קסטנר...היא צועקת, לא

של1600היה שום דבר להשוות אליו. אף לא אחד, שיכול להתקרב לרמה כזו..זה לא ה הרכבת. כפויי הטובה האלו ש... וגם לא מאתיים אלף, אלא מאות רבות של אלפים שהציל..

והם אפילו לא יודעים. זה ממש יכול לגעת בכל אחד מכם, והיא מעבירה על הקהל, מבטמאשים כזה...נעמה מתארת.

ואילו המילואימניק עם הכרס פער את פיו בתדהמה. לחלוטין לא הבין איך נפלה עליו מזהר ועוד עם מה.. ..מה, היא קרובה של נחמן. שאל באי אמון. שהרי הוא מכיר את המשפחה. לא

תיתכן רגשנות שכזו ללא קרבת משפחה. הוא הרי יודע התרגשות אמיתית מהי ...לא נולד אתמול. ואפרופו חייך ואמר לי, כי הייתי לידו, הוא לא יודע מה נפל עליו. בידי מי נפל. ואז

מגיעים לשאלה חשובה ביותר והיא

של מי היו הרכבות

כי פרובו,ממשיכה נעמה, עקב בעניין אחרי הרב שיח הזה שמזער ניהלה. אמנם רק היא דיברה, כי כולם קצת בהלם, אבל כשמזער מדברת זה כבר רב שיח .. כך שפרובו לא ישאיר

את הזירה בידיה של מזער לבדה, והוא מוצא את הרגע הנכון להתפרץ, ואומר לה ככה. ונעמהמחליפה קול

האלו שאת מזלזלת... הרכבת לא הייתה של קסטנר. הרכבת הייתה של אייכמאן.1684 גם ה נפלה דממה, אומרת נעמה. הלא רגילים להתווכח, ובעצם כבר גמרו להתווכח על הרכבת של

קסטנר. מי עלה, מי לא..וכמה זה עלה, ולאן הלך הכסף. להיכן וכמה חזר. ושיצאו, לא לאושוויץ, אלא לברגן בלזן ואחרי זמן לשוויץ, והצלה גדולה.. אנחנו בתיכון נזכרת נעמה עשינו

משפט קסטנר, ואני שיחקתי את תפקידו של כבוד היועץ המשפטי לממשלה מר חיים כהן, שגם הוא שיחק כנראה איזה תפקיד, מתפלספת לה.ומוסיפה שהיה איש נהדר...הרי ככה

כולם אומרים .... והייתה הצלחה גדולה, היא מתפארת .. . בסופו של המשפט יצא קסטנר בסדר גמור )אמנם מת, אבל את זה, נעמה, אפיס, שוכחת . אני אפיס עובר לעגנונית כה וכה ...(. ומר חיים כהן, כבוד ה.. הראה בסופו של יום לפרקליט

השחצן הזה של הימין שיש ממשלה בישראל, וזה לא סתם אנשים. ומי אנחנו בכלל, שנשפוט את קסטנר. מה, הוא היה קאפו יהודי, שהכה אישה במחנה ריכוז? הרי מדובר פה ..ולא יכול

היה לגמור את המשפט מרוב ההתרגשות היהודית התמה. האם יצאנו מדעתנו הוא שאל. האם מי מאיתנו בכלל היה קרוב למצב כזה.. כך שיוכל עכשיו לשבת בניחותא בארצנו הגאה

והמשוחררת ולשפוט יהודי שפעל בתנאים כאלו, כאילו היה איזה קאפו במחנה ריכוז ....

להכניס את ה של הילברג שויסליצני התנגד לילדים ??????????הער..לא פלא איפה כירוצים לקרא על שמו רחוב חשוב מאוד למצא מקום

יהודים. לא אחד לא שניים,1684 האם מי מאיתנו הציל אפילו יהודי אחד והינה פו יהודי ש אז על מה, למען השם, אתה מדבר מר תמיר, נזכרת נעמה במשפטי המחץ ששיגרה1684

בהנאה רבה במשפט שביימו בתיכון, במסכן ההוא שמונה לייצג את שמואל תמיר. כבוד היועץ המשפטי חיים כהן היה יהודי נהדר מפליגה לה נעמה. כולם אומרים זאת.. והיא ממשיכה

37

יהודים1684לצטט, מדבריה בשם חיים כהן במשפט שביימו בתיכון. הנה כאן יהודי שהציל מאותה קהילה מוכית שלא יכלה לצפות לשום עזרה.... יהודים מרודים ורפי כוח ושכל...מין

עלובי נפש ..אז מה, מר תמיר...האם הם יכלו להתמודד עם הגרמנים החסונים והמפותחים, בעלי התרבות, ולהתמרד.... מה זה עלה על דעתך מר תמיר. כלום השתגענו...שהם ירימו יד על חייל גרמני ...היעלה על הדעת. הוא,חיים כהן, גם כתב מאמר )ספרון( ובו הוכיח כי אין לנו

ולא הייתה לנו ולא תהיה יד בצליבתו של ישו. פשוט לא יעלה על הדעת שיהודי ימסור יהודי... להפך להיפך...ונעמה אומרת, שתקי נעמה. את מדברת כמו פרובו ...בכל זאת הקלה,

נעמה נאנחת ...כי עד שלא קראתי, ולא ממש קראתי, היא מודה, הייתי מוטרדת ..כן , כן, היא מחזקת... מוטרדת... ונעמה חוזרת להזרמתה הנאמנה. פרובוקציה אמר שהרכבת הייתה

של אייכמן ....ראיתי את פרופסור בן אהרון מכה על פיו בתדהמה זועמת וממלמל, זה פשוט מעורר קבס ... אבל מזער, מזער הייתה המומה. ראיתי איך היא מחפשת את השוט מאחורי גבה, מגששת. אבל לבסוף נמנעה מן השוט .. בגלל הצפיפות הרבה זה היה לא מעשי, נעמה מסבירה, ומוסיפה כי, מאז האירוע ההוא, מזער הולכת עם השוט צמוד, צמוד .... ..אבל

פתאום אומרת נעמה, חל אצלי איזה היפוך של שלש מאות וששים מעלות. אולי אפילו שבע מאות ועשרים.. מפליגה נעמה במעלותיה ..כי באמת מה יותר ברור מכך שהרכבת הייתה של

אייכמן. הרי כולנו יודעים כי מי שהוציא בסמכות וברשות, רכבות מלאות יהודים מהונגריה, היה לא אחר מאשר אדולף אייכמן. אבל מזער, חוזרת נעמה לצנר אינפורמציה, מזער

כנראה מרגישה כי זו נקודת האלחזור בנושא מורשת קסטנר. כי אם הרכבת לא הייתה של קסטנר, מה עוד יכול לבא, נעמה תוהה בשמה..והיא אכן נערכת מני ובי, כמו שאומרים,

למתקפת נגד, נעמה עוקבת בעניין ומשווה לקולה את הגוון המתאים. באמת, היא זועקת, אז אתה חושב שקסטנר היה מתרפס בפני האייכמן הזה .. הביורוקרט השולי, כמו יהודי גלותי

כזה ...נעמה מחקה אותה עם כל הזה ...ונימות ההתרסה. קסטנר, נעמה ממשיכה לחצוב לחבות בשם מיזהר, הוא ידע יפה מאוד איך ללכת עם

המנוולים האלו. הוא לא היה טיפוס של ניצול שואה. הוא לא היה איזה מין יהודי גלותי כזה שבא להתחנן ... מוזר, נעמה מדברת בשם עצמה, אבל פרובוקציה מסכים איתה. לו אני מזער הייתי מתמלאת פחדים, אומרת נעמה, וממשיכה להזרים בשם פרובוקציה. בדיוק, הוא אומר

לה, קראתי כתבה בעיתון לייף משנת שישים. יש לי הרגל, לקרא עיתון לייף ישן, הוא מתוודה, בקולה של נעמה... ושם מישהו, אני לא זוכר את שמו כרגע, כותב על קסטנר

ובמילים טובות אלו.. אני בתרגום חופשי מן הזיכרון ...על כך שהיה יוצא ונכנס אצל הגסטפו בבודפסט ..הוא ממש נכח בחלק מן הפגישות ... בכר ויסליצני קרומיי.. וקסטנר מעשן היה

סיגריות יקרות. עם מצית מכסף מדליק אותן. אפילו בלי לבקש רשות. מה שנקרא קול. ומצייןשלא היה מין יהודי גלותי שכזה ובטח לא פולני. דיבר גרמנית טובה. לא כזו של גאליציינר ..

וההם מן הגסטפו הייתה להם יראת כבוד אליו, מצית מכסף ...סיגריה. הוא בא לעשות עסקים ...איש כערכם ..גם עם אשתו הגיע פעמים מספר .. ומזער מסתכלת בו בעיני זעם..

אשתו,היא ממלמלת, אשתו?..........מה הציק פה למזער, נעמה תוהה, וחוזרת לדברי פרובוקציה.

ובאמת תוהה לו מחבר המאמר בלייף, ברטרוספקט, איך היו העניינים מתנהלים, איך היה נשמר הסדר. קור הרוח והסדר הטוב, וזה מה שמבדיל בין הצלחה מסחררת, כפי שאכן

הייתה, לכישלון. ללא מעורבותו האמיצה של קסטנר ... בזכות סדר העדיפויות בו נקט במצב כה חמור... ובכן לולא הוא, יכול היה להתרחש בהונגריה, כמו שקרה בפולין. כמו בפולין.

גטו וורשה... נחרד בעל המאמר. הוא ממש לא יודע איך היה נגמר. יכול היה להיות ממש אסון... פיאסקו גמור... כמו בגטו וורשה. כדאי לך מאוד לקרא את המאמר בלייף. מפציר פרובו

במזער. זה משנת ששים. נובמבר דצמבר, מאמר, ומאמר המשך. הרבה קרדיט נותן בעל המאמר לקסטנר....על ההצלחה הגדולה בהונגריה. אולי אפילו מוגזם, אני מרשה לעצמי

לפקפק ... פרובו, שלא כדרכו, מצטנע נעמה מהרהרת ...וממשיכה להזרים.. וקסטנר, בשנת ששים כבר היה מת למרבה הצער...כי יכול היה להתגאות.. וגאווה הרי לא חסרה לו. היה לובמה, מתרתחת מזער...ותרשום נא לפניך אדוני הנכבד ... קרדיט לקסטנר אינו מוגזם...כן ... מסכים איתה פרובו..ושוב בצניעות חשודה מאוד .. וממשיך בשבחים .. ייתן לנו הרבה קורת

רוח וגאווה. צריך לתרגם את המאמר מעיתון לייף, וללמד בבתי הספר לפחות ביום השואה אם לא בכל יום..כל אדם מישראל צריך לחשוב כאילו הוא שיצא ברכבת..הוא היה ממש פטריוט.

38

קנאי יהודי, כתוב שם. מזה מזער לא ממש מרוצה. פטריוטיזם וקנאות היום זה לא עניין להתגאות בו בחוגים שלה. זה לא בון טון, כמו שאומרים.ובכל זאת, אני רואה שמזער ממש

נמסה, מספרת נעמה. כשמחמאות אז פחות איכפת ממי היא מלמדת אותנו .., אבל מזהר לא תיתן לאיזה גבר מזדקן, עכבישי כמו פרובוקציה לשתק אותה בקוריו המתוקים. ובשארית כוחה היא קוראת. אז למה אתה אומר כי הרכבת הייתה של אייכמן. והיא צורחת. הרכבת הייתה של

קסטנר ....כל הרכבות היו שלו ... ומזהר עוזבת את האולם במתח עצום, מתייפחת..ונעמהמעירה כי זה כאילו על בן משפחה שלה מיזהר מגוננת..

אחר כך בשקט שהשתרר, מר פרובוקציה נזכר מי כתב את המאמר בעיתון לייף .. אדולף אייכמן.. סאסן הקליט בארגנטינה והביא ללייף.. ומישהו תרגם לאנגלית ..והערה זו מביאה אותי לחשוב כי צריך את הקטע האחרון לקרא פעם אחת נוספת לפחות ...בכל אופן נעמה

ממשיכה כנראה עם פרובו ....אייכמן באותו הזמן כבר ישב וחיכה למשפטו בירושליים...חנה ארנדט תקרא לו אחר כך, ביורוקרט קטן, שהרי הצליח להעביר בחודשיים כמעט ארבע מאות וחמישים אלף יהודים זקנים עד טף... וחלקם כבר שכחו שהם יהודים ...., מבתיהם

הבטוחים בהונגריה, לאושויץ ...חלקם חשבו מקום אחר.. אולי קנייר מהזה )דבר גדול (. דוד,אתה יודע מה זה קנייר מהזה? נעמה שואלת בלי תשובה .. הם הלא קיבלו מכתבים משם ...

וכל זאת מתוך שקט גמור, על מנת לתרום למאמץ המלחמתי של גרמניה הגוועת .. ...איך אמר איזה מנוול ...ותמיד כדאי להאזין למנוולים ...מי שלא נשאר לו מקום ברכבת נסע

בטרמפים .... למעלה ממחציתם נספו. כל שלא יכלו לעבוד... אבל החברים של חנה, הפילוסופים המבריקים.. הם כנראה היו עושים את זה בשבוע לו אך

העמידו בפניהם האתגר.. במקומו של אייכמאן, המוגבל הזה ...ועוד כותבים, תוך כדי, מאמראו שניים על חופש הבחירה והסובסטנץ האלהי, חנה הארף..

ואייכמאן , , בינתיים עד למשפט ועד שייתלה ועד שחנה ארנדט תקרא לו ביורוקרט קטן, העביר את הזמן גם בקריאת כתביו של הפילוסוף הדגול קנט ..גם דיבר על כך במהלך המשפט

....וזה, זה באמת הגדיש את הסאה. אייכמן הביורוקרט הקטן קורא קנט בגלמי ...לקרא ולא להאמין ...אפילו ישעיהו ליבוביץ הזדעזע, ואיש הרוח הדגול, ששכחתי את שמו, אבא של

ההוא ששכחתי את שמו ושל ההיא ... גם הוא הזדעזע ... שהרי אייכמאן שהה בגלמי חלקמתקופת מעצרו לפני המשפט.

לא ברור אם נעמה מדקלמת,ואת מי, או שהיא מתוך לבה... כמין מליסה שכזו מתחברת לתתמודע חובק עולם וזמן וזורמת איתו. וזה מדהים, אפילו את הגר, מעט......

פינת השיער הסומר אני רואה עצמי מחויב להיסטוריה, ראשית אהבתי, ולהביא סקירה

קצרה על הנושא שהרי ...הדוקטוראט שלי, לפחות אחד מהם הוא בהיסטוריה.. מסמכי סאסן- מדובר בנאצי הולנדי עם האשמות על שתוף פעולה, תלויות כנגדו ..... בהולנדמולדתו, בשם סאסן ובהקלטות שלו את אייכמאן בארגנטינה,בשנת חמישים ושמונה כנראה.

הוא התחיל את סידרת הראיונות תחת השם המקומי שלו קלמנטה...... אחרי בקבוק יין ..איכמאן, סיפר אותו סאסן.

שמעון ויזנטל, על פי הביגרפיה שכתב תום שגב, השיג את ההקלטות, והעביר לישראל לצורךמשפט אייכמן, אך לא נעשה בן שימוש.

תמיר דרש לראות אותן. גדעון אהוזנר לא נתן )אני חושב שתמיר לא ממש התעקש(. תמיר גם אינו מזכיר כלל את ויזנטל, בכתביו. ואילו שגב טוען לשיתוף פעולה ביניהם, לעניין קסטנר.

אבל ויזנטאל, לדבריו, גם היה באושויץ ..ולא היה... אז הגזים קצת... עוד מחנה , פחות מחנהריכוז ..ויזנטאל גדול ....

מן הסתם, הפסקה הבאה תאיר או שמה תצל על הסירוב להראות לתמיר,את מסמכי סאסן,כמו גם ההימנעות מלהשתמש בהם במשפט על ידי התובע ולחשוף אותם על ידי כך.

כפי שפרובוקציה מספר, עיתון לייף פרסם שני פרקים מתומללים מהקלטות סאסן בסוף שנת ששים בעת שאייכמן כבר כלוא היה בישראל ..עשה עליה, כמו שאומרים, והבדחנים עוד

מוסיפים, כי הייתה זו לו לאייכמן העלייה השנייה ..ועוד צפויה לו העליה השלישית. .... חלק ניכר מן הפרק הראשון של הכתבה בלייף מוקדש למבצעיו של אייכמאן בהונגריה, עיקר

גאוותו. .על מה שפרובוקציה ציטט מפי איכמאן לעניין תרומתו של קסטנר למילוי משימותיו ...והערצתו להעדפות היוגניות שלו...ועל משמעות הפרומננטיות)להבאיר( היהודית,

39

אין לי להוסיף. אכן, התפעלות עצומה, ומי יודע מה היה קורה ללא שתוף הפעולה שלו... יכול היה להיגמר באסון. מתמוגג לו אייכמן, בנוסטלגיה ספוגת יין ... כמו בגטו וורשה ..... אבל

אייכמאן, רגשן שכזה, מתרפק במאמר בלייף, גם על חוויותיו, לאורך כל המלחמה, בטירזינשטט, עם לאו בק ומרמלשטיין, מגדולי הרבנים הקיסריים. אלו יהיו מליצי היושר שלו במשפט ההיסטוריה טען בחום ...הנה כי כן, גם איכמאן, מסתבר, בשלב זה של חייו, נתייאש מאחיו הגרמנים האריים לחלוטין ...לא נותר לו אלא לייחל למשפט צדק, מן היהודים..ובעיקר מאילו הקיסריים. אני שואל את הביטוי מנעמה. תמיד, מסתבר, הייתה לאייכמאן פינה חמה

בלבו לאלו ..... הגר, כצפוי, התרגזה על הציניות בדברי, וצעקה .. שלי..לך אין קרובים ש...ולכן אתה מרשה

לעצמך .. אבל אני מתעלם ממנה ולפני שאחזיר את השידור לנעמה חיקוייה ..דקלומיה, אוסיף לעניין הסיגריות והמצית, שאייכמאן מצא לציין, לגבי קסטנר. ובכן האנזי ברנדט סיפרה

בראיון, לעיתון לאישה, העיתון שכנראה אף לא אישה אחת קוראת... כי .. אני אמרתי לו, תעשן!... ואילו זוזי בתו של קסטנר, אמה של מירב )נזכרתי ...זו עם החזייה, מן הטלויזיה ,

שנעמה הזכירה בשם מזער, בתחילת ההקלטות..... איזה צרוף מקרים( אמרה בתגובה ...לא מתקבל על הדעת שאבא קסטנר ישמע בקולה של אישה, האם להדליק סגריה. )ועוד האנזי(,

נו באמת ... ונעמה מזרימה הלאה...למה, למה אתה מדבר ככה, מישהו מתנפל בבכי היסטרי על

פרובוקציה .. אימא שלי הייתה ברכבת, והיא הייתה יתומה. הוא כבר לא מעיז להגיד של מי הייתה הרכבת מציינת נעמה, ונעמה תוהה על כמות הפרופסורים המלאים המשייכים עצמם

למורשת קסטנר והרכבת שלו ... ידע את מי להעלות לרכבת מתפעלת נעמה. אכן היתה זו רכבת של פרומננטיים ....חומר גנטי משובח, כבר אייכמאן התפעל מבחירותיו של קסטנר ...

חומר גנטי משובח.והתוצאות מדברות בעד עצמן

סמל אחד אינו מבשר את בא האביב

למחרת נעמה נשמעת בהקלטות נסערת במיוחד, מלאת רשמים ועייפה נורא. קולה ממשמתרסק בסופי משפטיה אבל האדרנלין, היא אומרת, אינו מניח לה.

שכן היום החל הקרב הגדול ונחלו כבר הישגים לא מבוטלים ועוד היד נטויה. הסמל הראשי וחבר עוזריו הופיעו לפגישה רשמית למחצה, ואם עד עתה היו אלו משחקים מקדימים, הרי שעכשיו זה, כמעט, העניין עצמו. ובובלקי ממש ברתיחה למשמע הדברים האלו אותם הוא

מבשל כביכול בעיני רוחו כבר כל זמן ההקלטות ושמיעתן עד כה . הרקטור מספרת נעמה נשא נוסח משופץ על בסיס זה שנשא בפני באי המוסד להכינם לקראת

המאבק הגדול ונעמה קוראת לו נאום ארון הבגדים של הרקטור, והיא מתחילה שוב פעם לדקלם את השיר שלה, אבל הדוד עוצר אותה כי, לדבריו, הסרט נגמר נעמה... זה מה שאמר

לה, שכה אחייה... ונעמה עוברת בקול מדוד לצנר את הרקטור ..יש לנו מסורת משלנו והיא מוכחת ואם לא די בכך הרי שהיא מוכיחה את עצמה חזור והוכח יום ביומו ואנו חושבים כי דור לדור מעביר את

השרביט ..שרביט המרשל הרי נמצא בנרתיקו של כל חייל ..ובתרמילה של כל חיילת ...נרתיקו של, תרמילה של, נעמה תוהה על ההבדלים ..הוא מגיב על מבטי האיום של מזער. ובכן ,

אצלכם זה מן המפורסמות.. לא כך אצלנו ..אצלנו אין מרשלים. כולנו חיילים..מרושלים... וחיילות בצבא המדע. לעומת זאת, יש אצלנו מסורת סמיכה. השאלה אצלנו היא מי סמך ..ונעמה מאייתת את זה עגנונית. והיא, מסורת

הסמיכה שלנו, שורשיה עמוקים מיני ים ...מורה לתלמידו האהוב או לתלמידו של קולגה אהוב. ואם מותרת לי נימה אישית, ומתכבד לו הרקטור בזכות חובת הגלוי הנאות ..הנה

תלמידי האהוב ..הוא כה מבריק. זה עתה סיים את התואר שלו בהצטיינות יתרה. הוא עוד יעלה עלי ...הוא ממלמל בהתרגשות. הוא כה מזכיר לי את עצמי בשעתו..עוד יעלה עלי.. הוא

מתמוגג.ונעמה מתעקשת להזכיר את ארון הבגדים היהודי והעגלים המנבלסים...וחוזרתלהזרמתה......

לא, חוזר הרקטור בקולה של נעמה, לטון ממלכתי. לא ניתן לקלקל את השגנו בתחום הדמיון העצמי ...יש לנו מקדם דמיון עצמי עצום. דמיוני ממש, הלא כן, פונה הרקטור לסליירי.

40

וסליירי, הוא בכלל מינה את עצמו לעוזר הרקטור לעניינים מיוחדים)זה אירע קודם( הרי הדורות הבאים לא יסלחו לנו אם נתמסר ונערב את דמינו ..באופן מטפורי כמובן ..וסליירי

מהנהן לו במרץ כאומר, תראה להם רקטור תראה להם ..את המקדם הדמיוני שלנו.. או כגון זה, נעמה מהססת. ומחקה לבסוף את סליירי אומר, זה פשוווט ...עניין של ערכים. ערכים

עצמיים הייתי אומר ...היא פששוווט לא עומדת בפיתוי, וגם נזכרת לבסוף בארון הבגדיםהיהודי, גרסת הינקותה שלה, שלא לומר אינפנטיליות...

על צבא הישע תחילה, ואחר כך על חזירים ועל קפיטליזם ציוני

אבל הסמל הראשי מחליפה נעמה אובייקט לתיאור, הוא בכלל עלה על כל המשוער. הוא פשוט תקף את הנושא בחזיתות מהופכות. ונעמה תוהה מאיפה בא לה הביטוי המשונה הזה.

אולי שמעתי את זה מאימא שלי...... כי היא לפעמים מדברת משונה, נעמה מהרהרת וחוזרת לחקות ..איזו הערצה כמה פרגון ..אתם כבדי הראש ובעלי הראש. אנחנו עם הרצון החזק

והאיברים המחודדים שלנו מה אנחנו בלעדיכם. מעין חזירי פרא שכל בדל ריח משנה את מגמת פנינו ...אנחנו להכין את כל התכניות, ואתם להסביר לנו בדיעבד את צדקת הדרך

דרכינו. להסביר את מהלכינו המוצדקים והמוסריים, וזה אפילו לא עלה על דעתינו ... אנחנו, הרי, בצבא הכי מוסרי בעולם משרתים. הוא מסתכל על פורפיומו בחיוך ופורפיומו

מתמוגג מנחת על הצבא הכי מוסרי בעולם הזה שנתברכנו בו. לולא אתם, ובראש ובראשונה, פורפיומו זה אף לא היה עולה על דעתינו ..אולי אף מעליב מעט .. הוא מצטחק..מין צבא

הישועה כזה .. והוא פונה ומפנה לעבר מכיריו בקהל, ויש הרבה. מאיר להם פנים על מנת לשבח כל אחד

מהם בפניו ובפרהסיה. לפחות ארבעה מכם לאלופים בצהל הייתי ממנה. לפחות ארבעה ...לאלופים.

נעמה נסערת לדעת אילו בני מעלה היא משרתת. לפחות ארבעה לאלופים היא ממלמלת ומגחכת .... והכול בזכות נאום הקילוסין הזה של הסמל העליון. היא משווה במלמוליה )לא נוח

לה להודות שנהנתה מדברי ה"סמל הזה"( את התפעלותו מקרב לב למשפטי הלעג והשטנה, אותם היא קולטת מידי יום ביומו מפי פרובו, כלפי חבריו הקולגות שלו. לולא מתקפת הסמלים, נעמה מתרעמת, בכלל לא הייתי יודעת...כל הרעל הזה של מר פרובוקציה...הוא פשוט מרעיל

)אני מוכרח להתייעץ עם ריטה על "הזמרת"הזו (..והיאyour poison אותי היא מייללת ושרה חוזרת לתאר את הסמל הראשי ופניותיו הנרגשות והמחוות שלו כלפי מכריו מן המחלקה .. הוא

תיאר איזה רעיון גאוני שעלה פה בין השורות. הנה עמית, הוא מזהה מכר בין היושבים. בהתחלה הוא קרא לו יריב עד שתיקן. זה הוא שהציע לנו על מנת לאזן את התקציב, מעין השלמת ציוד .. לתלות פרסומות על גדרות המוצבים שלנו בלבנון.. אתם זוכרים, כשישבנו

בלבנון, וחזבאללה תקפו את המוצבים שלנו, ואנו.. בסהכל מה רצינו? להגן על ישובי הצפון. אז חיזבאללה תקפו ..את המוצבים. מוצבים, ישובים.. מה ההבדל? אנחנו לא מבדילים בין דם

לדם...יפה, מעירה נעמה ..זה שלא מבדילים בין דמים... וחיזבאללה גם צילמו תוך כדי ..את הגדרות. אז עמית שלכם ראה את הפוטנציאל. הרי הצילומים של חיזבאללה מסתערים על הגדרות, בכל העולם התפרסמו ...אז עמית שלכם עם הראש המיוחד שלו, הציע לתלות את שלטי הפרסום של מקדונלד, של קוקה קולה, בן אנד גרי .. על הגדרות.. שאותן הרי ראו בכל

העולם, בטלוויזיה, כי חיזבאללה צלמו ...אז כסף טוב... לאזן את התקציב ...היו כבר התקשרויות ..עמית הוא מן משפחת החזון הציוני. זו ציונות חדשה ...ציונות של תקשורת ..

עמית הוא הנכד ...נו של הסבא של יריב..עמית. עמית יריב אנא הארף אומר הסמל בחביבותו הכובשת ...זה ממילא טעותולוגיה מעיר לו פורפיומו ביובש .....כוכבית הוא הנכד של הסבא של כוכבית, הוא אומר בקול של מרצה, כפי שנעמה מחקה אותו. זו טעותולוגיה, והיא מאייתת לנו

עגנונית, על מנת שיבין השומע עד כמה חכמה היא.. הנה לכם פריה של הציונות המתחדשת ..לא נבל פרח הציונות ...אבל לרוע המזל לא יצא אל

הפועל, מקונן הסמל הראשי, כי בשנת אלפיים יצאנו מלבנון, וחיזבאללה הפסיקו לצלם אתגדרות המוצבים ... ככה זה כשהפוליטיקה מתערבת... והאמהות ההסטריות מתערבות..

בשוק האמהות, היום, יש מוכרים בלבד, הוא משעשע את הקהל. נדמה לי שמזער הייתה אמורה להתערב.. אבל אמהות זה אולי לא התחום של מזהר ... נעמה מהרהרת. מוכרים בלבד

41

היא רוטנת.. אבל ההצעה של עמית עוד קיימת ממשיך הסמל הראשי בקלוסיו,בקולה שלנעמה.. יש לנו תיק עמית ..קפיטליזם במשמעותו הטהורה. הייתי אומר, קפיטליזם ציוני ...

אינשאללה, מחייך הסמל הראשי..עוד נשתמש בה ...יוזמות טובות לעולם אינן הולכות לאיבוד ...תגיד, נעמה מתפרצת לדברי עצמה, זה נשמע לך הגיוני. שלטים של קוקה קולה על הגדרות של המוצבים בלבנון.. ואתה חושב שחזבאללה היו משתפים פעולה....היו מקבלים גם

הם משהו. כמה לירות מציע הדוד, והוא נשמע מתמוגג. ממש גילה את עצמו..... אורי בובליצקי, זחה עליו דעתו. אתה רואה, הוא צועק. אתה רואה. גם ציונות וגם קפיטליזם.

בובלקי, איך לא, הוא קפטיליסט קנאי ...ועוד נזכר ברעיון משובב הנפש שהיה, לעטוף שרידיהם של שהידים בעורות של חזירים ...לאו דווקא נפשם של החזירים העיר קולגה שלי

באוקסבריג, כשעלה הרעיון הזה על הפרק בדיוננו המלומדים שם .. הנה דוגמה להומור הבריטי הדק והיבש שיש לנו בקמפפורד ..אני חותם על ההומור הזה בשדה התעופה היתרו

כשנוחת, ומזדכה עליו בדרכי חזרה הביתה. זה היה גם כן רעיון נפלא, מתמוגג אורי. רק שמעו השהידים, נהייה שקט ...אפשר היה לתלות על הגדרות של המוצבים שלנו בלבנון גם

צילומים של חזירים. ..ואורי נוחר כחזיר .... או פרסומות של ההם אנגלי, או זמבו צרפתי.... בובליצקי מתחיל לגלות יצירתיות ....אני מציין לעצמי וגם חשבתי.. מה הייתה הרבנות

הראשית אומרת על כך..אמנם פיקוח נפש, אבל זמבו צרפתי ...גם להם היה משלם משהו,איזה פרובו פנימי טרטר לי ..

אבל נעמה ממשיכה לדקלם ועוקבת אחרי דברי הקילוסין של הסמל העליון ....שהוא אינו נעצר בנוסטלגיה. הנה אני רואה כאן את בן אהרון היא מחקה את הסמל העליון ..אתם

מעלים על דעתכם מי הוא בשבילנו ..ההרצאות שלו בטייסות, וביחידות המיוחדות, הן ממשלהיט ..קיבלנו המון אבל גם נתנו ...נתנו.... והוא פותח נושא חדש באותו עניין.

הנה חברי לוקרבי,דור שני

הוא ממשיך... לוקרבי הוא טייס על פי סמליו וגינוניו ..ולא סתם טייס, אלא טייס של קרב, נעמה ממריאה בלגלוג מתפעל....כן, זה שם של אסון אוירי צוחק הסמל הראשי ... אתם יודעים מה בן אהרון שלכם עשה ללוקרבי?...הוא, לוקרבי, בכלל לא ידע שהוא דור שני

לניצולי שואה ..הוא גדל מטומטם לחלוטין. ובן אהרון, הוא שלימד אותו ..עכשיו לוקרבי מתלונן על כי בן אהרון עשה אותו מתוסבך. לוקרבי, מתארת נעמה, עושה איזו העוויה של אי נוחות

אבל שומר על קשיחותו האופיינית. מה היה לי רע קודם... מצטט הסמל הראשי בפיה של נעמה המחקה אותו, את תלונותיו של לוקרבי, וחובט בחיבה על ראשו הקשה ואומר לו

בחביבות ..אז עדיף היה להשאר מטומטם, אה. זה מה שהיית אלמלא פרופסור בן אהרון הכניס בינה לקודקודך. הוא עומד עכשיו להגיש, מודיע לנו הסמל הראשי, להגיש תביעה ..לא נגדך, מרגיע הסמל הראשי את בן אהרון. כי בן אהרון נבהל, מסבירה נעמה ..ואומר בחוסר אמון,

נגדי? נגדי? ועיניו מתגלגלות באומללות ...צוחקת וממשיכה בשם הסמל הראשי. הוא באמתחשב שאתה אשם בכך שעכשיו הוא מתוסבך. אבל הסברנו לו, והוא יתבע את הגרמנים ..

הפולנים ..מתקן אותו לוקרבי, הפולנים ...ובאמת תשמעו מה היה לנו איתו באושויץ...נזכר הסמל הראשי בחדווה.. כשבאנו שמה, לוקרבי לא הפסיק להתייפח. הסמל הראשי מחקה את לוקרבי מושך באפו, מחקה אותו נעמה ... אתם מתארים לכם את לוקרבי.. דור שני זה מקרוב

)טרי(.. הוא מסתכל עליו בחיוך ... טוב, לבסוף הוא התעודד, בפקודה, נעמה צוחקת. לוקרבי מייד נמתח במקומו,..ומסבירה שזה אצלו אינסטינקט ...וממשיכה להזרים דברי הסמל העליון

על לוקרבי .. כשיצאנו, והוא עוד היה קצת סמרטוט, אז אני הושבתי אותו על כוס ווישניאק ואיזה שינקן חמים על צלחת ירוקה וקרירה...וזה בא ככה עם בצל. במין תבלון פולני כזה.....

והפולנייה, שיקסה בלונדינית... שהגישה לנו, היו לה מה זה ...והסמל הראשי מחוווה תנועה נדיבה בידיו על מנת שנבין... והיו לה גם זרועות נפלאות.. אחת שכזאת, לא מפחידים בנשיקות עזפן... מסיים את משפטו המוזר ומוסיף, צריך משהו יותר רציני....חובשי הכיפות, בעיקר הם, זעו באי נוחות, ולא יחסר הצנוע התכוון כנראה להצטרף. נראה כי הפעם הזו מנוי וגמור היה

איתו. כי הרי אוושויץ אינה עניין לצחוק, מזדהה איתו נעמה בחום ..וממשיכה... אבל מיזהר, מזער ממש רתחה, וכבר התחילה לרטון כנגדו. הכינה את עצמה לצעוק על עוולות המגדר. הרי היא רוצה מלצרים שיגישו לה.. ומה הוא חושב לעצמו עם התנועות האלו ..ואיפה, הוא

42

חושב, הוא נמצא ...אבל מישהו בקהל, כוח מדעי עולה בקרב הצעירים שלנו, וניכר שנעמה כבר מנכסת לה את הנוכחים על מעלותיהם, כל כך היא מזדהה עם המוסד. אז שמו סלוצטי

או טלוסקי והוא היה, בשרותו הצבאי, המבקר הספרותי של עיתון במחנה, והציל את עם ישראל אגב כך. שהרי, כך הסביר לה מר אפרופו, הוא בוגר של פרויקט תלפיות, וחזקה עליהם בתלפיות, שלא בזבזו זמן וכסף ..ככה מר אפרופו אמר לי, נעמה נזכרת ...אז הוא, טלוסקי הזה,

מזהה מיד שהסמל הראשי מצטט באופן חופשי שיר של רמבו .."אל הקברה הירוק", לא פחות, ונעמה מתרוננת ומוסיפה ש... מסתבר איפה, כי לא בזבז עליו הצבא את הזמן והכסף

בפרויקט תלפיות, ולבסוף, היא מסכמת בחדווה, ש.. יש לו שכל, לסמל הראשי. הוא שתל את זה יפה... ואילו מזער, כשמסתבר לה לאחר הסבר קצר, שאכן מדובר במשורר בן אלמוות,וזה

מוסמך.. ו ש..מה לעשות, הלך לעולמו בגיל שלשים ושבע, אמנם חיי עד אז שבע מערכות חיים שלמות שונות... באחדות מהן היה סוחר עבדים באתיופיה.. אבל בכל זאת שלשים ושבע

ובן אלמוות, נאלמת דום...ונעמה מתנשמת בכבדות. ומוסיפה לסיום בנימה נוסטלגית, כמהשאני אהבתי את ארטור רמבו...או ללה.

נזכרתי. החבר המת שלי, אהוד, אהב מאוד להזכיר את רמבו, ואת חברו ורלן. תמיד ציין את הגיוון המיני שהיה חביב עליו. הוא היה מסמיק החבר המת אהוד. ופעם התוודה בפני כי הוא מוצא קווי דמיון מסוימים... כל אמן אמיתי, פתח ואמר, כל אמן אמיתי צריך לנקוט גוון....והגר באיזה רגע של חסד מצאה תמונה של אותו גאון, רמבו, בספרה של מלכה לוקרבי, מן צרוף

מקרים שכזה...אז הראתה לי ואמרה, אכן יש איזה דמיון .. רק שאני יותר גבוה, וגם לא אעזוב את העולם הזה בגיל שלושים ושבע ...וגם הערבית שלך לא משהו, העירה הגר ברוע ..

אבל נחזור לדברי נעמה

כי פה הולכיםלהראות לפולנים פעם שניה

הסמל הראשי עוקב בנחת ובחיוך אחרי התפתחות ההפקה התרבותית שלו וממשיך לספר על אושויץ .......אז אחרי כוס נוספת של שנאפס, לוקרבי כבר היה מאושש למדי ובמצב רוח

מעולה ..ויכולנו לצאת יחד עם חיים גכט, זה המפיק הגאוני של האירוע האוירי מעל אושויץ, לאיזה מיני פוגרום בפולנים. האנטישמים האלו העליבו את אמא שלו ואולי גם איזו דודה... כך הוא סיפר לנו.. . ומישהו מוחא כף בחדווה ..אחרי כל מה שהפולנים עשו לנו, אז מיני פוגרום ... ממש מתבקש ..והוא קורץ לנו עיין. זו יכולתו של הסמל הראשי לקרוץ בו זמנית למאה איש .. וכל אחד מהם ירגיש כי קרץ לו באופן אישי, וזה, אני חושבת, מה שקוראים כריזמה.. הסמל

מסכם את האירוע ברוח טובה כדרכו, ואומר כי.. לוקרבי, אחרי אושוויץ, כבר לא יכתוב שירים ...זה בטוח. גם לפני אושויץ לא כתב ..מגחכת. ואז אנו מגיעים לנושא מעניין במיוחד תחת

הכותרת לוחות הזמנים של חיל האויר שלנו בפרט ועל לוחות זמנים

בכלל

כאן פרובו הכניס אותי לכוננות..ונעמה מתאימה את קולה לחקות אותו. .. בקשר למבצע הזה כנפיים יהודיות מעל אושויץ, הכבוד הפולני שהפגנתם שם ...ונעמה חוזרת בבוז זועם על

המשפט. הכבוד הפולני שהפגנתם...אז למה אתם לא הפצצתם ? וכשכולם מפנים אליו את מבטם באי אמון הוא ממשיך ומפרש. למה לא הפצצתם את אושוויץ. הרי טסתם שם באף

חמש עשרה. לא בפייפר או עגור ..חצי מליון שקל כל שעת טיסה, ונעמה לוקחת אויר... וממשיכה לתאר. מתחילה המולה גדולה. יש גבול. זו לא בדיחה, אושוויץ זה לא בדיחה, של נעליך מעל רגליך מר פרובוקציה כשמדובר באושוויץ זו שהמהדרין עוברים מעליה בטיסה,לא

חשוב הכסף, על מנת שלא לדרוך ברגליהם הקדושות על אדמה טמאה זו. מי יודע עד אנא היו הדברים מגיעים לולא עמדה נעמה בפני פרובוקציה.. אז עמדתי ואמרתי

לו..אבל אני הייתי שם. הייתי שם כשעברו המטוסים שלנו.. ואיזו גאווה. איזו התרגשות. אתה לא מתאר לעצמך מר פרובוקציה איזו.. אני נסעתי לשם, נעמה מסבירה. נבחרתי כנציגת הבית

ספר שלי. אחת ממאה ועשרים תלמידים, נעמה מתנפחת. נבחרתי לטכס המיוחד הזה

43

בפולניה. גם לחצתי את ידו של מר הירשנזון ..אז עכשיו הוא בבית הכלא.. בנימה מתנצלת... ומישהו צעק, עבריין. ואחד מן השופטים, וגם הרקטור מייד הגיבו בבהלה .. לאאא.. הוא אינו

עבריין ..הוא משלם את חובו לחברה ..ונעמה מחקה את נימת הדחיפות בקולם ....ופרובו העיר, איזו התחכמות תפלה, שגם יש כל מיני שיטות תשלום.... והאם אפשר לסדר לו הנחהעל תשלום מראש, ועל כרטיס מועדון. כאלה דברים שפרובו... אבל איש כבר לא התייחס ..

) היא גם נשאה עבורו מזוודה ..הוא ביקש ממני מר הרשזון, נעמה אומרת בקול קטן ... אותך בתור יתומת מלחמה... נזכרת באיזה אירוע תפל..( בנעמה נמה היא נשמעת אומרת שיש

עבריינים ויש שמשלמים את חובם לחברה ...חבר, היא צוחקת, האם כבר שלמת חובךלחברה ...והיא על פי קולה מחקה את הדוד שלה מן המושב. בינתיים היא ממשיכה ..

אחרי שעמדתי ואמרתי למר פרובוקציה מה שאמרתי, הוא נרגע מייד ..אני יושב בפני יתומת מלחמה התנצל ...לא, לא צריך היה להפציץ, הרי נעמה הסתובבה שם.... והמהומה נרגעה.

אבל בן אהרון לא החמיץ את ההזדמנות ולדבר... על השטות הזו, והאווילות. הבל ורעות הרוח הזאת לחשוב כי היו צריכים להפציץ את אושוויץ ..האמריקאים והאנגלים במלחמת העולם

השנייה, ונעמה מצטטת אותו ..אז היו הורגים במקום, כך אמר לי שפייר. אלברט שפייר. ולא שלא ידעתי את זה מראש, הכול אני.. אבל כל עוד ששפייר לא אמר, או שלא מצאתי את

המסמך באיזה ארכיון, זה לא מדעי...והוא חוזר על הפזמון, על פיו כמה עובדי כפיה עם כמה לומים...)קשילים( להביא לשפץ את הפסים, ובא לציון גואל..והרכבות חוזרות היו לדהור...וזה

באחריות, שהרי אלברט שפייר אמר. זה מה שאמר לו שפייר וכאן חוזר פרובוקציה לסורו. נעמה נזכרת כי פרובוקציה מסוכן דווקא בהתנצלויות שלו, ולאחריהן, והוא הרי התנצל. אז

פרובוקציה כאילו מצטרף לדברי בן אהרון ואומר בקול גדול ...להיפך, להיפך, לא רק שלא היה צריך להפציץ, ואני הרי באמת חזרתי בי מהרעיון הזה להפציץ, הוא מזכיר לנוכחים,

והתנצלתי ...שטות גדולה היתה זו להפציץ ..צריך היה להצניח להם חומרים. חומרי גלם, וכמה חיילים ומהנדסים שיסייעו בידם,לפחות גדוד, שילמדו אותם איך בונים מחנה ריכוז

לדוגמה.. הבריטים עם הניסיון שהיה להם מדרום אפריקה בזמן מלחמת הבורים. ונעמה תוהה עכשיו, מה פרובוקציה בא לנו פתאום עם מלחמת הבורים...ועוד הוסיף על חייו וזמניו של האזרח ק ... ובן אהרון כמזדהה עם דרישתו ההיסטורית של פרובוקציה מחרה ומספר על

השליחים שלנו מהונגריה, לצורך הבאתן של עשרת אלפים משאיות.... ונראה כי מזער התעוררה פתאום ומלמלה, ונעמה מעירה ש... זה מוד ורבלי נדיר אצל מזהר, הייתי אומרת ..,

כי שמעה על הבעל של הדודה האנזי, שנשלח בשביל המשאיות האלו, וכמובן שהשלומיאל הרס הכל ...ורק קסטנר הציל את המצב, ביחד עם העוזר שלו קורט בכר .. ושומו שמיים אומרת נעמה, אני לא יכולה לחזור על הכינוי שמזער כיבדה בו את אותה אישה... משהו

בהונגרית שקלטה מאיזו סבתא, כנראה. נעמה למרות המבטא ההונגרי המשובח שמפגינה ברגעים של בדיחות הדעת, הונגרית רצינית היא לא מבינה .. אבל ברור לי ברור לי מן הנימה

ושפת הגוף היא אומרת..... ונעמה גם נזכרת בגרמנית שדיברה הסבתא רבה שלה הייקתה, גבירתן של התשוקות מכפר ביאליק...על מנת שאנחנו הילדים לא נבין.. ונעמה עוד נזכרת גם ..

שאז במשפט קסטנר שהם ביימו בתיכון... באמת היה איזה קורט בכר, שקסטנר היה צריך להעיד לטובתו... בנירנברג, היא חושבת ...כי חשבו שהוא בכלל היה נאצי....ונעמה תוהה,

האם מדובר באותו אדם....שהרי כבר קרה, ולא פעם אחת, שחשבו על מישהו דברים.... )נעמה מסייגת את ציטוטיה )בסשרים ( בעניים פעורות להדגשת התימהון, אנו "רואים" את זה

בקולה ... כי זו לה פעם ראשונה ששמעה דברים כאלו והיא, ככה, מן הזכרון ..וקשה להלהאמין.(

אבל בן אהרון ממשיך ומפליג בשבחיה של שיטה שפותחה בתיאוריה של יחסים בין לאומיים...בעניין של ניהול משברים, ועיקרה, הלכה ומעשה, כיבוי שריפות על ידי ליבוי

הלהבות ..כך שמר פרובוקציה מוצא עצמו, ולא בפעם האחרונה, מתפרץ לדלת פתוחה ..נעמה נשמעת מרוצה ....משהו שבא בעצם מפיסיקה. ופיסיקה גורמת לכולם לשתוק ביראת

כבוד .....זו שיטה שקיסינגר אימץ והגיע איתה כידוע להישגים כבירים בויאטנם .. וכפי שכולנו יודעים הוא הרי קיבל פרס נובל ..)הויטנאמי לא טרח לבא אז הוא הפסיד. וקיסיגר שלנו

גרף את כל הקופה, נעמה מזכירה בתרועת נצחון(. ומול הטיעון הזה של פרס הנובל אפילו פרובו נראה נבוך וכנוע .. אבל מעריצו הנלהב של קיסינגר, יצחק רבין שלנו ...השם יקום דמו...

44

וחובשי הכפה התקוממו ...לא כך אומרים במקרהכזה ............................................................................................................

אבל הלסבית הנוראה סתמה....ונעמה מכה כנראה על פיה ואומרת, שתקי נעמה ..., אז הוא, רבין היקר שלנו חזר על זה עם פרויקט אוסלו, וכפי שכולכם ראיתם, גם כאן זה נחל הצלחה

כבירה. כמעט עלה התלמיד על רבו, והוא אף הגדיל לעשות לא אחד לא שניים. שלושה פרסינובל ...כולם באו, וקיבלו, ואיזו התרגשות.

כמובן שבינתיים אנחנו עוד בשלב של ליבוי הלהבות, ממשיך בן אהרון במסותיו, על פי נעמה. קיסינגר אמר לי בסוד, נעמה מקטינה את קולה.. כי הלהבות לא מספיק לובו.. על מנת להניח את דעתו...אצלנו בויטנאם, מאות אלפי הרוגים. אצלכם, כמה? עשרת אלפים? ומתחיל וכוח

על מספרים, ומעניין, אומרת נעמה. מעניין כי מצדדי אוסלו הנלהבים, לא סופרים את הפלשתינאים ההרוגים ..בכל אופן, זה לא מספיק הרוגים ..ממשיך בן אהרון ..כך שהיו פגמים

בפרוטוקול, כמו שאומרים, אבל התרופה הייתה מצוינת... הוא כל כך חכם, קיסינגר, מתמוגג לו בן אהרון בזיכרונותיו... והוא כל כך מעריך אותי ....אבל בכל זאת, פרסי נובל ששוחררו לא

יוחזרו.. והוא, על פי קולה של נעמה, מתמוגג. אני תוהה עכשיו מדוע, מכריזה נעמה, אבל אפרופו סיפר לה,היא מספרת,

אנקדוטה של גולדשמיט על הגנרל גרובס ועל הזמן שבו האחרון חש כי ממש ....כדאי לקצר את המלחמה

אז אפרופו סיפר כי קרא אצל גולדשמיט. ונעמה מסבירה בנימת ידענות שד"ר גולדשמיט הוא

יהודי צרפתי יקר שעסק בצעירותו ככימאי בפרויקט מנהטן, בהפקת פלוטוניום, ניהל את סוכנות הגרעין הצרפתית, במיטב שנותיו, ולימים כתב ספר בשם "ההרפתקה הגרעינית".

ושמעון פרס כתב הקדמה לתרגום לעברית של ספרו ... והיא חוזרת להזרים את אפרופו.. בין השאר, סיפר כי גרובס, אותו הגנרל האמריקאי שבלעדיו, נו בלעדיו, שום דבר לא הייה

, בא להאיץ בעושים1945קורה...בפרויקט מנהטן, אז הוא ערב כניעתה של גרמניה ב במלאכת ההפקה של האיזוטופים .. כי הזמן, לדבריו, קצר.. והם, כמובן, האיצו את מלאכתם

עד שממש נפלו מן הרגליים ...עוד יגמרו את המלחמה בלעדינו, הזמן קצר.. נחרדו כולם ..ועבדו עד שנפלו מן הרגליים ....

...עוד יגמרו את המלחמה בלעדינו, נעמה חוזרת בקול מהורהר, כמה עצוב. מי מוכן שיגמרו את המלחמה בלעדיו, היא ממלמלת.

אבל אני, מתעשתת נעמה, ובקולה התמרמרות עצומה ..אני הייתי בנוער הנרות ... אז כשהרגו לנו ראש ממשלה, ואת השלום. בשבילי זה לא תרגיל בתיאוריה של יחסים בין לאומיים

...בשבילנו נוער הנרות, הילדים של חורף שבעים ושלוש. נעמה מתרגשת נורא... אבל נכון אנו שקיבלו פרס נובל ..אבל הגיע ...הגיע .. ונרגעת מהר ..פרס נובל זה בכל זאת משהו ..וכך

מגיעים ללמוד

איך חיל האוויר שלנו מנצל הצלחה

כי אחר כך על מנת להרגיע את הרוחות הכרזנו על הפסקת אוכל. ארוחות להרגיע אתהרוחות, קוראת לכך נעמה. או להיפך- להרגיע את הרוחות, ארוחות.

כשהלכו לאכול אני שמה את לבי לכך שהסמל הראשי עם חברו לוקרבי, האסון האווירי, מגחכת.. מקרבים אליהם את מר פרובוקציה ומזמינים לגשת איתם אל השולחן. ואני מתוך

שמוניתי להשגיח על פרובוקציה עקבתי בעניין. וכך הם יושבים איתו לשולחן אחד. הסמל הראשי כמובן לא פוחד ממר פרובוקציה. אותו לא יפחידו ב..מלים. כך שהוא מפתח את

הנושא של הפצצת אושויץ כי פרובו הטיח בהם, למה לא הפצצתם.. ואני קולטת שפרובו אומר כנראה בתשובה ..ומסתבר כי חזר לסורו. אז מה אם באיחור להפציץ, עכשיו אחרי

ארבעים וחמש שנים, את אושויץ. חיל האויר שלנו הוא מומחה לאיחורים ויש לו גם את כל ההצדקות... וגם נהנה מכך... ואם בלבנון שמונים ושתיים גמרו באיחור את מה שנחוץ וחיוני

45

היה לעשות תשע שנים לפני.. בשנת שבעים ושלוש, אני עוד לא נולדת, מעירה נעמה .... והייתם מרוצים הלא כך? עבור חיל האויר שלנו אין מוקדם ומאוחר.. אז למה לא לעשות את

שמקובל להתלונן על האמריקאים והאנגלים כי לא עשו ...באושויץ....תמיד להאשים אחרים .....ולוקרבי מתנפל על פרובו. למה אתה מתכוון.. בשמונים ושתיים ..זו הייתה הצלחה כבירה. בשעתיים השמדנו והפלנו, ובששת הימים בשלוש שעות ...ולוקרבי נעמד ומסדר את הידיים שלו, ידי טייס קרב, ....להדגמת קרבות האוויר שניצח... בהם נצחנו. נעמה מתמוגגת.

יש לה חולשה לידיים, היא שוב מתוודה. של גברים, הגר מעירה בצחקוק של כעס, ..אבל נעמה ממשיכה להזרים ..ומה עשיתם אחר כך, תוהה לו פרובו. אחרי שהשמדתם את כל

אויביו הטבעיים של המטוס העברי, בשנת שמונים ושתיים, במשחק הגומלין שאירגנו לכם ....אני אגיד לך, הוא אפילו אינו מחכה לתשובה ...יכולתם לרדת, ולתקוף בשקט את

כוחותינו, שהרי כבר לא הפריעו לכם בכלל .. אפילו הסמל הראשי נראה נבוך. ואילו לוקרבי, לוקרבי נראה.. בדרכו לצאת לפוגרום קטן, איזה מיני פוגרום, צוחקת נעמה. הסמל הראשי נראה סמוק ונעלב. שינה את טעמו והפסיק לחייך,

ונזכר.. שעליו עוד לגשת.. יש לו עניינם חשובים יותר לעשות, מלבזבז את זמנו על נוסטלגיה, ומתרחק, תוך שממלמל ..ככה לפגוע במשפחות השכולות.. כך שלפרובו לא נותר בפני מי

להתנצל. חזקה עליו שהיה מתנצל, לו אך נתבקש.. . כי פרובו אוהב את זה ....

על נשים צרותיהן, צריהן ודרכן

ונעמה עוזבת את פרובו עם לוקרבי, מספר על קרבות האויר שלו בהם ניצחנו, ונפנית לספר על מזהר המגדרית במאבק הזה, המר והנהדר שמתנהל על יד שולחנות ערוכים. ובכן, מזער

יושבת עם תת אלוף צעיר ומטיפה לו לתת לנשים עוד ועוד תפקידים. כל שגבר יכול, אישה יכולה טוב ממנו, ובודאי לא פחות ..ובכלל ..לו הנשים היו בתפקידי מפתח, מלחמות לא היו

אלא בספרי ההיסטוריה, נעמה נואמת בשמה של מזהר או אולי בשם עצמה .. ואלו ספרי ההיסטוריה נכתבו על ידי הגברים... ולראיה היא מזכירה בצהלה גם את אותו מחזה של

אריסטופנס, בו מכריזות הנשים היווניות על שביתת מין, כל עוד נמשכת המלחמה. זה נראה קצת לא לעניין, קוטעת נעמה את התלהבותה ... כי בעצם, אם מזער רוצה את הנשים בצבא, בכל התפקידים הכי חשובים, אז מה עניין שביתת המין, ונגד מי ... ואריסטופנס הרי היה גבר,

ואילו היוונים, ודווקא הלוחמניים שבהם, היו הומויים, מגזימה נעמה .... כך שבשבילם היציאה למילואים זה היה בבחינת שמחה כפולה.... שניים במחיר של אחת, כמו שאומרים ....אבל

אולי הנשים שלהם בבית לא ידעו.... מעלה נעמה השערה היסטורית, ובכלל מארגנת לנו אתההיסטוריה מחדש. שהרי פשוט השיער סומר ..חוצפה שכזו ....

היא גם מוכרחה להיזכר בדוד שלה. ואיך שהיה צוחק על יפתחלה ..הבן דוד שלי ...ועוברת לחקות אותו .. למילואים?... שוב תוכל להתקלח עם בחורים צעירים? אתה אוהב את זה, אה יפתחלה ... כי הבן דוד שלי אוהב לצאת למילואים, היא מגחכת. ולדעתי אומרת נעמה שוקעת

במין עייפות מנותקת ..בקול חלש וצרוד .. לדעתי, רק גבר יכול להעלות רעיון טיפשי שכזה .. שביתת מין..... ובאמצע המשפט נעמה מתעוררת לגמרי וחוזרת להזרים .. מזער מצאה

להתלונן אצלי שוב, למה אין מלצרים בצוות. היא רוצה שבחור, היא אוהבת בחורים. והכולנאמר מעל פה מלא. למזער יש תיאבון אדיר, מתפעלת נעמה.

נראה כי העניין הזה עם שביתת המין של הנשים אצל אריסטופנס, אל מול הגברים הלוחמים מזכיר לנעמה את הסבתה רבה שלה מכפר ביאליק, גבירתן של התשוקות הבלתי נשלטות...

והפסאנט עם המגפיים. אנחנו הנשים, מחזיקות בתשוקות .. היא ממלמלת בעצב קל. והיאמספרת בחדווה על מיני מאכלים שאימא שלה השתוקקה להם כשהייתה נעמה עובר בבטנה.

לא סתם יצאתי כזאת, היא מסיימת את התיאור המביך ...צוחקת. נימפומנית של נעליים .. היא תולה משפט סתום באויר.. הגר מסרבת בכל תוקף להתייחס למשפט הזה. בשום אופן,

היא צועקת. מישהו גם נדחף, נזכרת נעמה, איזה סמל זוטר. זוטר, ושכזה יישאר פוסקת נעמה בתיעוב אתה

בטח מכיר כאלו .... הוא מצחקק ואומר משהו ואחר כך אומר סתם, סתם..בלי לפרט ודחק במזער.. מה דעתה על זיגמונד פרוייד, אה? כשהתלוננו המטופלות שלו, כמעט ללא יוצאת מן

46

הכלל על ניצול מיני, בתוך המשפחה, כילדות. אב או איזה דוד. .. פטר אותן, פרוייד קשישה, בנימוק שתסביך אדיפוס, הוא שדיבר מגרונן ובלשוננו היינו אומרים היום שהוא אמר להן,לכל

אחת ואחת " היית מתה". וכשמעמתים את מילת הכבוד של הגבר האוסטרי, אל מול גרסת מתבגרת היסטרית, אז התשובה ברורה ....ופרויד, הלא היה גבר אוסטרי מכובד מאוד .. אבל

הרי לא מדברים כך עם מטופלת לאחר ששילמה במיטב כספה ועוד צפויה להמשיך לשלם... וראויה לטפול טוב ומטיב ....ועוד, מוסיף אותו מאור, לו קיבל את טענותיהן, והוא התלבט

קשות לפני שדחה אותן מכל וכל, הייתה כל התיאוריה המדעית שלו מתמוטטת ... ובכן מה את אומרת עליו, מתגרה בה... ומזער ראשית כל נוזפת בו על הסגנון ההמוני שמעז לנקוט בו, בעניין כה רגיש למגדר.. ובכך אני מגבה אותה לחלוטין מצהירה נעמה... ולעצם העניין מזער מסלסלת באצבעה את שער רקתה, לאמור. נסתתרה בינתך אחא, ונעמה פונה אל הדוד ..מה אתה אומר על זה דוד. והדוד, זה על פי תגובתה הקולנית של נעמה גם הוא מסובב אצבעו על

רקתו, ומוסיף בשקט כי זיגמונד פרוייד הוא גדול היהודים של המאה העשרים. הוא ואלברט איינשטיין. ככה הרי כולם אומרים...ונעמה מתלוננת על תחושת ארון בגדים שמעצבנת

אותה ......בנעמה נמה היא נזכרת שהזכירו את אפה של אמה אקשטיין.. ומה שנכון, מאז איןלנו כבר נשים היסטריות בכלל .. נעמה נמה ממלמלת על אפה של קלאופטרה אקשטיין..

מישהו, איזה רשע, העיר כי לולא הייתה יהודיה, אמה אקשטיין, אז אחרי מה ששני היהודים האלו פליס ופרויד עוללו ....ללא ספק פוגרום ביהודי וינה. ליל בדולח מוקדם ...וגם הזכיר משהו על מילת נשים. פרויד ראה בעין יפה .... מתוך הכוונה הטהורה לשחרר את האישה מנטייתה

האינפנטילית, להתמקד בתפל..נעמה מזרימה בנימה של תימהון גדול ובאינטונציה שלשאלה ..

הרופאים מפגינים הסכמה מקיר אל קיר, עמוס עוד יתלוצץ עם קברניו וניצוצות של רפואה האדוורסרית

דרמה אמיתית נעמה מפיקה משולחן הרופאים. אלו התלבשו על איזה עמוס אחד, כנראה לפי תכניתו השטנית של הרקטור לשימור הגנים. עמוס עמוס בדרגות ובעל כרס גדולה. בכלל

אומרת נעמה עמוס בשורוק יש לקרא לו. ממש גנרל לתפארת. כולו עגלגלות אליפטית, סגלגלות .. ונעמה צוחקת ונזכרת בדבריו של הסמל העליון על האיברים המחודדים של אנשי

הצבא. אנחנו חזירי הבר, הוא אמר. אבל עמוס, כך נעמה, מזכיר לה הרבה יותר את חזיר הבית הורדרד.. ובעצם זה הוא שפנה אליהם עם כאביו והם מדברים אליו ישר אל תוך חייו,

נעמה כנראה מצטטת ... תחילה דיבר אליו הפרופסור הדוקטור פלצבו באצבע מאיימת ובשרבוב שפתיו ואמר לו כך ..רק תרופות, למקרה שלך רק תרופות. כאלו וכאלו, והוא מפרט ולבסוף מוסיף כי גם לבן משפחה

שלי הייתי ממליץ ונעמה מחקה את קולו העצבני. ואז עברו לרופא המנתח הדוקטור קצבי, לו ידיים כל כך יפות.. נעמה מתוודה על חולשתה

לידיים יפות. כן, הוא גם טייס קרבי במילואים, ויש לו הכרות עם לוקרבי והסמלים הגבוהים. ובכן, הדוקטור קצבי ממליץ על ניתוח. במקרה שלך ניתוח. עניין של חודשיים שלושה ואתה יוצא, לא כמו חדש, חדש. והוא מתקדם ומספר לו איך הוא מנסר את הצלע, ושם את ידו על

הצלע, נעמה מתמוגגת. אחר כך בסכין דק מן הדק בשביל השכבה המגינה השומנית, ואחר כך מגלחים את הבלוטה. כל מעבר כזה מכלי, לכלי עבודה אחר, סוחט מעמוס קריאות

התפעלות, או של פחד וכאב. ונעמה מחקה .. לבסוף קצבי מוחא כף, ונעמה אומרת כי מעולםלא שמעה כזו מחיאת כף מדויקת ונקייה. זו הייתה מחיאת כף יד אחת. כמו שטרומפלדור....

ממש תאור התיקון המושלם של כל מה שיורד עתה לחייו של עמוס ..רק ניתוח, הוא חותםאת דבריו. כך גם לבן משפחה שלי הייתי ממליץ.

דוקטור צמחונח או טבעונה ולכן נעמה קוראת לו צמעונה כי הוא תמיד מבקש ממני מים אבל לא שותה מים. שותה דברים אחרים, אבל תמיד עומדת כוס מים מלאה, מתלוננת נעמה. הכי

אני שונאת אובססיות ... היא מתלוננת כנראה בעניינו, בנעמה נמה. ובכן הדר צמעונה ממליץ על דיאטה כצפוי. נראה כי במקרה שלו נעמה עוברת )אבל אני לא רואה( לפנטומימה של

47

הבעות פניו של עמוס המלוות את הסבריו של אותו צמעונה, על מיני האוכל התפלים שעל עמוס שלנו לאכול ולזלול. בעצם עד יומו האחרון, ואולי גם מעבר לכך על מנת שבריאותו

תשביע את רצוננו. נעמה מחקה גם את קולו הישנוני והנימוח של הדיאטן. אתה נראה עכשיומה זה מת הוא אומר לעמוס. לסיום, גם לבן משפחה היה ממליץ ..זה הרגיל

כל אותו הזמן, ממשיכה נעמה, אנו מקרבות לפניהם את התקרובת... עוגות הגבינה הנפלאות שלנו... וכיסוני הבשר ..אין אצלה מוקדם ומאוחר. וכולם אוכלים ונהנים ומגהקים, וחלק

שוטפים בכוסית קוניאק, ברוב שובע. ניכר שלנעמה יש התנגדות לדיאטן הזה שמטיף לכולםלאכול את רגלת הגינה כדבריה ...

אבל אחר כך בזמן שתיית הקפה, חזרתי אצלם כדי לשמוע, נעמה ממשיכה, ודוקטור פלצבו מזמין את עמוס לבית החולים שלהם, חולים בחסד עליון, שמו. ניכר כי נעמה כבר סיגלה לה

את השם. עמוס מזכיר כי הציעו לו בביקור רופאים...לטפל בו ולתת הנחות, כי יש לו נקודות קבע, וכרטיסי שקם לא מנוצלים, והנחה לאנשי כוחות הביטחון ...יתנו לו שם חדר משלו, עם

אחות צמודה .שם הרי יודעים לכבד את צהל. ואז, מספרת נעמה, משתנה האווירה פלאים. פלצבו מקצר את המושכות מייד ומתרה בעמוס בנפנוף אצבע מפחיד ובשרבוב שפתיו.. בבקור

רופאים יחתכו, מייד יחתכו. ואחר כך דיאטה מלאה. לחם צר בן שבוע ומים. חסל סדר ארוחות כאלו שנעמה מגישה לנו כאן, ותוך כדי הוא מאותת לי בעצבנות בשפת האילמית,

להביא עוד כיסוני גבינה ועוד ולבסוף כוסיות של קוניאק בשביל לשטוף הכול. למעשה, הואממשיך בקול קר וענייני, סיכוי טוב שתצא משם רק להשתלה ...היו דברים מעולם

אחר כך קצבי נוטל את ההגה ואומר לו בתוכחה כי כן כן ילעיטו אותך בתרופות.. בקורטיזון ימלאו אותך. ידללו לך את הדם שהוא יחלחל פשוט דרך העור וקצבי יש לו מן צחקוק יבש

השמור איתו לרגעים קשים ..שלא לדבר על הדיאטה שיכפו עליך כמו שתיאר זאת יפה חברנופלצבו

תבוא אלינו חביבי. מביקור רופאים להיזהר כמו מאש. גם אצלנו מכבדים נקודות קבע .ביקוררופאים, הוא אומר בנימת שאלה עוינת. איזה מין רעיון.

ואילו הדיאטן האלטרנטיבי הפרופסור צמעונה אמר כך. הם יחתכו אותך, זה בטוח שיחתכו, ואחר כך ימלאו בתרופות וקורטיזון. במחשבה שניה לאור מה שהזכירו ידידי הקולגות שלי, ויש לנו הסכמה מקיר לקיר כמובן .. איבריך לא יצלחו גם להשתלה. הכבד שלך.. והכליות הרוסות

לגמרי אחרי הבקור רופאים הזה שאתה מתכוון. ביקור רופאים אבסורד. תבוא אלינו חביבי. אנחנו אוהבים חיילים. והרופאים מחליפים בינהם רשמים וזכרונות על מקרים של ביקור רופאים, ועמוס ממשיך להאזין לתיאורים הנוראיים, ומשמיע קריאות של בהלה והקלה,

לסרוגין. ואפילו עושה מת מידי פעם, חומדת לה נעמה לצון לטבח.. כך היא אומרת. ונעמה גם מוכרחה לספר על הלברדור הנפלא שלהם, כלב הבית, שידע לעשות מת. וכל הכלבים

האחרים קנאו בו על כך. הם ממש לא ידעו את נפשם מרוב קנאה, הכלבים ..אבל ממשיכה לצנר, כי הללו הרופאים מקפידים לאזן כל תאור אסון, שאירע בביקור רופאים, עם תיאור

ההצלה ההרואית לה זכה האומלל שנפל בידי רופאי בקור רופאים, וממש ברגע האחרון ובשארית כוחותיו דידה לידיהם של הרופאים הטובים במוסד שלנו, חולים בחסד עליון ..

להצילו. ונעמה נשמעת מתנשמת מכובד ההזרמה. אמנם, חייב פלצבו לבסוף להזכיר, כי גם בביקור רופאים יש רופאים טובים מאוד.

הנה, תלמיד אחד שלו עובד שם, וכמובן שגם הם צריכים להתפרנס. אבל אין בכלל מה להשוות. לסיכום, אתה תבוא אלינו. כל מה שיבטיחו לך בביקור רופאים, אצלנו תקבל יותר.

אצלנו, חולים בחסד עליון... שוב נעמה נוכחת לדבריה כי הרופאים הם אנשים טובים, נפלאים אפילו הייתי אומרת... זה ברור.. אבל הם לא מאמינים שהרופאים האחרים טובים הם.

בנעמה נמה היא ממלמלת על רפואה אדוורסרית........ וזה עמוד הזכרון שלנו התשובה שלנו להיטלר, רפואה אדוורסרית. אחר כך מחקה את הדוד שלה מן המושב צוחק ושואל ..גם עם

הרופא שלך את מתווכחת נעמה?? ....

השופטים שמים את דרווין במקומו כבוד השופט חיים כהן

הוא, כפי שכולנו יודעים, בן אדם נהדר

48

.......לעומת זאת, נעמה מספרת. הכישרון הזה שלה לפצל את הקשבתה, אפשר לקנא ..... רעם ושש נטפל אליהם אחד מן הגנרלים ודרש מהם שיסבירו לו מדוע הוא לא יכול כרצונו על

הכפופות ..מה אני הומו הוא תוהה. במילים אלו .. מחזקת נעמה את הציטוט השערורייתי הזה, והוא פונה לתורת האוולוציה והדרוויניזם, לא פחות..הרי הייתי בוגד ביעוד האבולוציוני שלי כזכר אלפה, הוא מנסה לשטח בפניהם את קו ההגנה הכושל שלו במשפטו על הטרדות

כנראה... והוא על הרמה העקרונית כי בבית נעמה הכל חוץ מהאוכל קורה על הרמההעקרונית

ונעמה גם תוהה, האם מזהר היא נקבה אלפה ... ..למה לי כל הדרגה הזו, וכל ההצטיינות, אם אסור לי לנצל הצלחה, הוא מתמרמר. האם אסור

לי לממש את היעוד האבולוציוני שלי, זו זכות יסוד. גם מעוגן בחוקה האמריקאית. הזכותלאושר. מה זכות ,חובה ...נעמה מייללת בשמו של אותו הזכר אלפה ....

רעם נראה לרגע נבוך. מה שכמעט לא יעלה על הדעת. ניכר , כי בטענה כזו עדיין לא נתקל. הוא מייד מתגבר על המבוכה בדבור ..למה בדיוק אתה מתכוון היעוד האבולוציוני... שמע נא

חביבי ניכר כי התגבר על המבוכה וחזר אל עצמו לחלוטין. אז תשמע נא חביבי ,תורת האבולוציה נגמרה, ונעמה מוחאת כף ומצטטת, והאבולוציה עצמה גם היא כמובן נגמרה. וכי

מה תחשוב? האם משהו עוד יכול להשתנות? האם אתה רואה עכשיו קופים הולכים ונעשים לאנשים ? ורעם פולט איזה צחקוק, וזה נדיר מאוד אצלו. סימן לסערת נפש גדולה. אולי להפך

הוא מהרהר. ומזכיר את פרידי....שהולך ונעשה ..אתם בודאי לא רוצים לדעת.. או עבריינים ..אפילו עבריינים,והם כמובן אנשים, אין על כך עוררין. זה הרי מעוגן בחוק... אז תשמע נא,הוא מתגבר לבסוף בקולה של נעמה המחקה אותו, כל זה נגמר, ועכשיו יש לנו

חוקים. הכול שפיט. גם את חוקי הטבע אנחנו נחיל, או שלא נחיל .. הכל שפיט ..ניתן אף לשפוט. להאשים ולהגן על אנשים מתים ..מה, המתים הם לא אנשים,

שואל רעם ..ונעמה ממהרת להזדהות...והוא ממשיך. הנה, חיים כהן. איש יקר, ויהודי נפלא ... ונעמה מתקנת לכבוד היועץ המשפטי מר חיים כהן, ונזכרת שהרי לולא הוא, עוד הייתי

מרגישה אשמה בצליבתו של ישוע המתוק.. כך היא אומרת. אז הוא, חיים כהן, עסק והצטיין בעיקר, עם אנשים מתים. אמנם התחיל איתם חיים, אבל עיקר הצלחתו בעניינם, באה לו

לאחר מותם... גם על אחד הרופאים אמרו כך, נעמה נזכרת... ומר אפרופו אמר לי אחר כך, כי אכן חיים כהן הצליח לזכות את הקליינט שלו מאשמת שתוף פעולה עם הנאצים, לאחר שהקליינט כבר הלך לעולמו. ולא סתם לזכות, אלא ברוב קולות...

ובשיטתנו האדוורסרית, העדיפה אשר לנו כיהודים היא עד, זה בעצם עדיף... אמנם חיים כהן התחיל בעודו חי, אבל ברצינות, הגן עליו רק לאחר מותו... ולחשוב שהוא

היה התובע... פלאי פלאות.. ומתחיל דיון נרגש בחייו, פעלו, ומורשתו, של כבוד השופט חיים כהן. הוא בן אדם נהדר,

נעמה לא שוכחת לציין. שש מידי פעם נחנק מדמעות של התרגשות ואומר.. של נעליך מעל רגליך כשאתה מעלה על דל שפתותיך, ומנסה כביכול לחלוץ את נעליו או מגפיו. נעמה צוחקת

כשמתארת את שש מתכופף להתיר את השרוכים, אבל לא מגיע כי הכרס מפריעה לו. כמעט והצעתי לעזור .. כי גם אני, יש לי כבוד רב לכבוד השופט חיים כהן .. נעמה מגרגרת

צחוקים ..ומדגימה כנראה לדוד איך מנסה שש להתכופף כדי להתיר את שרוכי נעליו ולא מגיע..כי גם הוא מגחך ונעמה אומרת לו. נו, נראה אותך עכשיו ..

אבל מייד יסתבר כי

?נעמה לומדת, על גנטיקה, פרומננטית

היא ממשיכה לצנר ומספרת כי מר פרובוקציה אמר כך ..הכריח חיים כהן, כבוד היועץ המשפטי, כמו שנעמה אומרת, ויהודי מופלא על שום עצמו, את קסטנר, לתבוע את גרינואלד. ולא, איים, אדרוש התפטרותך. לא ישראל קסטנר רצה, ולא מעסיקיו, דוב יוסף, השר שלו. ו

ראש הממשלה, מר משה שרת גם הוא לא רצה....וניתן, עוד בימינו, להבחין בזעזוע על פניו הניבטים מן השטר של העשרים שקל ...זעזוע המתפוגג עם הזמן ...ובכן הם בכלל לא רצו

49

להיכנס לעניין הזה. ומעניין מאוד למה ..היום, וזה לקח ברור מן התביעה הגאונית של חיים כהן, איש לא יתבע .. לא יחלץ היועץ המשפטי להגן על פקיד ממשלתי. למדו את הלקח בזכות כבוד השופט חיים כהן, וכמו שנעמה אומרת, הוא היה בן אדם נהדר..אז לבסוף, בלית ברירה, הגיש

קסטנר את תלונתו כנגד אותו זקן דוחה מלכיאל גרינוולד, עם ההאשמות חסרות היסוד שלו והאבסורדיות, ובחמת זעם עצלה, יצא חיים כהן .. אחד השרידים היותר מפוארים לעדת

היהודים הקיסריים, ונעמה מציינת שפרובו שאל ממנה את הביטוי. כבוד ה - להגן על קסטנר בתוקף היותו פקיד ממשלתי בדרגה בכירה ... מה להגן, הוא הרי היה התובע.. טוב להגן על

שמו הטוב של קסטנר, ולתקוף את אותו זקן תימהוני ודוחה, מר גרינוולד. עם ההאשמות חסרות הבסיס והאבסורדיות שלו.... לבסוף מצא עצמו במלחמת מאסף, מגן גם על שמה הטוב

, הלא הם חברי הממשלה הנוכחית,היינו שנת44של כל ההנהגה הציונית המרכזית בשנת , ובראשה מר משה שרת, גיבור המשנה הראשי בפרשה. זה שפרצופו, עוד מביע זעזוע1954

קל, ניבט אלינו מן השטרות הנחמדים של העשרים שקל. פרצופו הנעלב כאילו אומר " מה ? רק עשרים שקל "מוכר לכם בודאי. זה מר משה שרת,

לועג מר פרובוקציה לכל מה שיקר. ונעמה מנסה להישמע נורא כועסת, אבל קשה לה להחניק את צחוקה, ומעירה כי זה לא נכון, פרצופו על העשרים שקל לא מביע שום זעזוע.. אך

מחויבת להמשיך לצנר אינפורמציה. זה כמו השתנה, נזכרתי. ....לבסוף הצליח מר חיים כהן להגן על שמם הטוב של מעסיקיו. אלו יצאו כנראה ממש מדעתם.. איך הוא,לכל השדים, סיבך

אותם בפרשה ...מרטו שערם... קסטנר עצמו כבר היה מת ...היו אבדות, שהרי אין ארוחות חינם. והיה זה רק בזכות מה שדעת הרוב קבעה .. וכזכור בשיטתנו הדמוקרטית, האדורסרית זה עדיף ....אז דעת הרוב אמרה ש..מה לנו כי נשפוט את מי שפעלו בתוך התופת הזו. אנחנו שלא היינו שם. אז איך נוכל לשפוט את קסטנר? והוא כבר היה מת,לשפוט אותו, כאילו מדובר במי

שהיה קאפו במחנה ריכוז, ומה גם שקסטנר היה בכלל התובע.. אז איך אפשר? אנחנו שלא היינו .. וכמו איזה קאפו....... אנחנו שלא היינו שם.. מה שנכון, מסכימה נעמה, ומזכירה, איך היא אמרה במשפט קסטנר, שהם ביימו בתיכון ...אז על מה אתה מדבר מר תמיר... אבל מה

שהם אמרו, נזעקת נעמה, מה שהם אמרו זה, בעצם, שלא הכול שפיט. הינה איך הם יכולים את מי שהיה שם ..כאילו הוא היה קאפו.. אנחנו שלא היינו שם. זה בעצם מה שאמרו. וכך יצאו הממשלה וכל עסקני מפאי טהורים, מפני שאנחנו לא היינו שם. אז איך אפשר עכשיו,

כמו את איזה קאפו במחנה ריכוז. אנחנו שלא היינו ..... תארי לעצמך נעמה, אמר לי מר פרובוקציה, מה חיים כהן חשב על שמו הטוב של קסטנר,

לאחר שהוא ממש גרר אותו בצווארון, להגן על שמו הטוב ...והוא לא רק גרר גם דחף .. ונעמה אומרת עכשיו בשם עצמה. הוא בודאי חשב שישראל קסטנר הוא יהודי צנוע שמוחל

על כבודו. ונעמה, מעט נלחצת, מצטטת מפי הדוד שלה מן המושב...: כשתלך אל העורךדין, יפתחלה, טוב שתיקח איתך עורך דין ...וקסטנר אכן לא פנה אל כבוד היועץ שיגן עליו ...

ישמור אותו האל ממגיניו, נעמה מתחלחלת... ואז, כי כנראה התרסקה נפשית מהעלאת גירת הדיונים משפטיים האלו, אשר להדיוט שאין לו השכלה משפטית ראויה, ולי הרי יש, נראים כתרתי דה סטרי ממש... נעמה עוברת, בנימה כמעט אינטימית, לדבר בנכונותו של כבוד היועץ המשפטי לממשלה מר חיים כהן, ואז הוא

כבר כבוד השופט העליון.. לקצץ לעצמו זרת, על מנת שיוכל, ככהן, לשאת גרושה. כמה רומנטי. כמעט ואן גוך הייתי אומרת.. ונעמה מתגרה בדוד המקליט של א בובלקי. האם גם

אתה היית מקצץ לעצמך זרת, בשביל האהבה? .. ובנעמה נמה היא קושרת את זה לסיפור של אחד, צ"רלס בוקובסקי, הוליווד. ומעניין שגם שם חשב איזה גון להתחיל בקצוץ הזרת ...ושם

הרי מדובר בעניין פעוט בהשוואה. ויכוח על זכויות הסרטה. והוא בכלל גוי ....יכול להיות שבוקובסקי גנב את הרעיון? היא תוהה. אבל ממשיכה בסיפור היהודי הרומנטי שלנו שעניינו פתרון בעיות ההלכה, והזרת. טוב ..לבסוף הוא, כבוד היועץ המשפטי שכבר שופט עליון, מר חיים כהן, לא קיצץ את הזרת. ובכלל, עם שתי הידיים השמאליות שלו )נטיה נשית מקובלת היא ליחס בלגלוג אימהי ידיים שמאליות לגבר מזדמן ( עוד יכול היה לקצץ לעצמו אוזן ...או

לקצץ למישהו אחר ...שהרי, כבר היה לו ניסיון בלהתגלח על הפנים של אחרים, כמו שאומרים .....אז יותר פשוט היה לנסוע לקפריסין... או לחיות עם הגרושה בחטא, כמו שאומרים..נושמת

נעמה לרווחה

50

כמו שאומרים לועגת הגר, כמו שאומרים..ולהגר יש דוגמה משלה לגברים המחבלים בגופם.. "האב סרגי" של טולסטוי שהוא אכן חתך, חד וחלק, אצבע לעצמו, ומסיבה טובה בהרבה,

הגר מתרוננת. הרבה יותר טובה...אבל האב סרגי היה גוי ..היא לבסוף מודה.ואנו חוזרים לנעמה המזרימה

אבל שמואל תמיר בנה על זה קריירה גדולה, מישהו אמר ....וזה מרגיז מאוד את הנוכחים לשמוע. וגם אותי, נעמה מעידה על עצמה, שהרי היא, במשפט שביימו בתיכון, הייתה בתפקיד כבוד ה ..מר חיים כהן.. וכמה מחברי המחלקה התקרבו בחרדה זועמת, רוטטים ... איכה תעז..

ברכבת של קסטנר הייתה אימא שלי. ואימא הייתה יתומה, התנפלו עליו בהתרגשות ודמעותוצעקות. כי אם אמא לא הייתה ניצלת אני לא הייתי כאן. אתה קולט את זה מר פרובוקציה.... לא הייתי. ונעמה מחקה את היאוש בקולו האומר, אני לא הייתי.... ואי אפשר היה להרגיע, כי

מר פרובוקציה נאלם דום.. לא הוא שהעלה את נושא שמואל תמיר... הפעם זו הסביבה שאיבדה עשתונותיה. אולי זה מהקוניאק שהגשנו, נעמה אומרת, הקוניאק של הארוחות

להרגיע את הרוחות.

אפרופו סיפר לי בעניין האמירה הזו ש.. לא לשפוט חברך עד שתגיע למקומו)סשר( ובאמת מר אפרופו סיפר לה שרעם ושש, שני המכובדים, לפני שניגשו לשפוט )משפטי השבכ

כנראה..(הלכו להתנסות בעצמם בחקירות השבכ ופעם רעם היה החוקר הרע נאמר גורג , עםהצבת,...ושש, הוא היה החוקר הטוב.. אחר כך התחלפו.... ונעמה תוהה, האם שמעה טוב.... אבל. אבל הציפורניים של שניהם נראו די בסדר מגמגמת נעמה נמה ..לפחות בידיים, כמובן

ששש אוכל את ציפורניו בכל פה, כי רעם הקדים אותו בכמה שבועות, שהם אולם מלא .... ונעמה תוהה בחרדת מה. זה נשמע הגיוני שרעם ושש באמת חקרו עבריינים

ופלשתינאים? ....עם הצבת, וטלטולים, ושמן קיק?...אבל אכן נאמר, אל תשפוט ..עד שתגיע למקומו. כך שאיך זה שאת קאסטנר נשפוט כמו איזה קאפו יהודי במחנה ריכוז שאותו אנחנו

שופטים לפי חוק עשיית הדין בנאצים ובעוזריהם..אנחנו שלא היינו שם. ...אז איך באמת את קסטנר ..כמו איזה קאפו.. שלא היינו שם, איך ..

נעמה, בדיבוריה, נשמעת מנומנמת למדי על אף שלא הכריזה, רשמית, על פנייתה לשנת הלילה ... הדרויניות של איכמן, מסמך סאסן .... היוגניקה של קסטנר, שליחותו היוגנית. הגנים הפרומיננטיים, שעזרו להצטרף לרכבת של קסטנר עוזרים כנראה להתגנב לעוד מקומות ..גם כמות הפרופסורים המלאים שנולדו לנוסעי הרכבת, נעמה נשמעת משתוממת..מלאה הייתה..

בגנים המחזקים מרפקים ולשון. היא מקשקשת בלי הכרה, טרום שנתה. ולחשוב לאן הגענו מאיזו הערה על דרווין, מתעשתת נעמה כדי לסכם את היום הגדוש הזה לפני שנפנית, סופית, לשנתה... עם כל הכבוד לדרווין, אז האבולוציה כבר נגמרה.. זהו זה.

ושוב מלמולים ..אנחנו שלא היינו שם אז איך כמו איזה קאפו ...שלא היינו שם.

היא חוזרת על המשפט, אנחנו שלא היינו שם ..לשפוט כאילו קאפו, אנחנו שלא היינו קאפו ....רעם היה מתמנה למפקד הצריף ...או אף כל המחנה. ללא ספק, ממלמלת לה נעמה

שטויות ..שטויות. שתקי נעמה, היא ממלמלת..שתקי כבר.

אבל תחת הכותרת נעמה נמה, נראה כי בטחונה נתערער. כי מידי פעם היא נשמעת בקול בכייני שואלת מפצירה טוענת ..אז תורת האבולוציה כבר נגמרה, נכון, אמא ... כי, כי, היא

מגמגמת, להסתובב זה דבר נורא..... ביום הבא מסכמת נעמה את השבוע הזה של הפגישות של התושבים הקבועים של בית ההארחה שלה עם הסמלים האלו שמעוניינים להצטרף. והיא אומרת כך. בעצם מצאו

הסמלים ואנשי המחלקה אלו את אלו.... הם מבינים עכשיו כי חסרו משהו... אני, מוסיפה נעמה, שוחרת טוב, מוצאת בהם הרבה מן המשותף. למשל,היא מפתחת, משני הצדדים

אוהבים לדבר על הסגל. סגל ההוראה, וסגל המחקר, וסגל המפקדים, וסגל ההדרכה. ונעמה מביאה משהו יפה על אנשי סגל, שמר אפרופו סיפר לי, וזה הולך ככה. נעמה מתנצלת על

העילגות מהעייפות שלה. ...בסוף כל הסופים, הטובים ירשו גן עדן, ליהנות משור הבר ומהלווייתן נחש בריח..

והשרימפסים והקלמרים, ונעמה מפליגה בתיאור, עם הסשרים האלו שלה.. מה שהיא אכן

51

מבינה בו הכי טוב, להיות מזון לצדיקים בגן עדן. וכל זה מוגש עם הרבה לימון ....והיא חוזרת לצטט.. .ואילו הרשעים, הם ילכו לגיהנום. שם יטוגנו ויתובלו, אך לעולם לא יגשו ולא יוגשו

אל השולחן. ונעמה מוכרחה להיזכר בארוחות הבוקר מן המושב של הדודים שלה. השמנת והבשר והדגים.. כולם הגיעו לארוחה. חלק אל השולחן, וחלק על השולחן.. ההווי הכפרי

המבורך ...של שבת אחים. כל השושלת האבולוציונית. חלק אל, וחלק על השולחן ...ברוח טובה ובנפש חפצה. וממשיכה במשל העממי שלה ששמעה ממר אפרופו ..אז הרשעים,כאמור,

ילכו לגהינום להתבשל שם, מגיע להם. ואילו הרשעים הגדולים באמת. הם, גם הם ילכו לגהינום, אלא לאיפה. והם יהיו שם אנשי הסגל. מרוצה מן המשל שלה, פונה נעמה לעלות על יצועה ...כן כן היא מקשקשת לעצמה. אנשי סגל...נראה להם גיהינום, היא מחקה את סיסמת

הקרב של פרופסור סגי נאור, בשלל מבטאיו. פיסיקאים במלוא כובדם

וכיבודיהם

למחרת, נעמה אומרת כך ....דיבר היום הסמל הראשי והפעם הזכיר מכרים ותיקים שלו. .. היכן הוא אותו פיסיקאי עם העניבות הצבעוניות, הוא התעניין בחיוך של סמלים עליונים.

פיסיקאי בעל שם עולמי מלידה ..הוא גם היה מהנדס, וגם היטיב לבחור עניבותיו,הסמל הראשי צוחק נעמה מעירה ...הוא יבטל את כוח הכובד, כך אמרו. כוח הכבידה נעמה מתקנת את

, עוד לא נולדתי נעמה אומרת וממשיכה72עצמו. נבטל לכם את כוח הכבידה. זה היה בשנת לחקות את הסמל העליון בדיבורו הזחוח... ואנחנו עוד צעירים ויפים ..כבר חשבנו לעצמנו. נוכל להעמיס תותח שלם על כל חייל צפלון..וגם בשדה המוקשים, יכול היה להועיל לנו מאוד, אבל

אחר כך זה דעך... אולי הוא עשה תרגילים אחדים, צוחק הסמל הראשי, כי מאז, מאז החיילים לא הפסיקו להתלונן כמה כבד להם, וכמה שברי הליכה. אולי, הוא מהרהר במין

צחקוק, הייתה לו איזו בעיית סמנים במשוואות שלו. תמיד הוא התלונן על חולשה קלה שלו בסימנים ...אז איפה הוא אותו פיסיקאי בעל שם עולמי מלידה ...עם העניבות, והוא היה גם

מהנדס. איפה הוא ? אבל אני מרגישה שהוא ידע יפה מאוד היכן הוא, נעמה מתרעמת, וכשמישהו מסמן ומוסיף כי אכן הוא התגבר אחת ולתמיד על כוח הכובד כמו על בעיית

הסמנים שלו, לובשים פניו של הסמל הראשי הבעה של סבל בל יתואר, ולכן אני לא אתאר, נעמה מגחכת ..ומר אפרופו סיפר לי בשיא הרצינות במי מדובר..אבל אז נעמה נוזפת.. שלא

כך, נעמה, מדברים על מדען בעל שם עולמי מלידה שכבר הלך לעולמו.

ופרובוקציה גלש והשמיץ, בלי הכרה, ועם כל כך הרבה שנאה, נעמה מתייסרת ... את הדוקטורט שלו. לדבריו, היה יובל שלנו, בתוקף תפקידו כ -הגאון הציוני הראשון, אגב שרותו

הנאמן בשגרירותינו בלונדון,,נספח לעניינים..שהשתיקה ודאי יפה להם, גם מתדלק את הקבוצה של עבדו סאלם, באוניברסיטה של המלכה מרי בלונדון, בליקרים... הוא היה בועדת

כיבוד..נעמה נשמעת כמנסה להסביר.. וכאן מתפרצים מולו מקיר לקיר. ממש התנגדות כללית. ונעמה שמחה כל כך, היא מתמוגגת, שההשמצה של פרובו זוכה לתגובה הולמת. והיא עוברת

לנימות של צעקות נרגזות אותן היא מצנרת ...אתה לא תגיד לנו ..ואם מצא מצד השגרירות לתדלק, ונניח, לצורך הויכוח, שעל חשבון השגרירות. נניח...שהרי לא כתוב שעל חשבון

השגרירות, אבל נניח. חזקה על יובל שלנו שידע למה הוא עושה את זה. וגם היו תוצאות... מישהו מחליף צבעים )סימנים(מרוב התרגשות ..האם אין פצצה פקיסטנית ..תודה... האם אין

פצצה פקיסטאנית ..הוא מצריח בהתרגשות. ובכלל אמר מישהו בנימה דידקטית שקטה. אתה מר פרובוקציה, אינך מבין דבר וחצי דבר בעבודת המודיעין ..איך אפשר בכלל אחרת. והאם

אתה מעלה על דעתך שעבדו סאלם בעצמו יכול היה ..פצצה פקיסטנית .. פקיסטאן... זו הרי מדינת עולם רביעי, אז בלי יובל שלנו שחיבר קצה לקצה, והסביר לעבדו סאלם איך ולמה ...היו יכולים ? ואני אפילו לא רוצה לדעת ...וטוב שכך. אבל דע לך, כי בלי יובל שלנו, הגאון הציוני הראשון, להעשיר ולהפחית... .אז נכון שהוא קצת חלש היה בסימנים...כבר ציינו. כך שלדבר

עכשיו על כמה ארגזי ליקר לחג המולד ..... ונעמה מציינת כי האחרון שדיבר, תמיד הוא מצטיין באמירות כגון- אתה לא תגיד לי, ומי

שמך... עניינים של סמכות, עניינים של מי סמכה. ונעמה עוברת לעגנונית על מנת שלשומע יתחוור עד כמה היא שנונה ... וגולת הכותרת, הוא אוהב לשאול לסיום, נעמה משווה לקולה

52

טון נוקדני, עד שניתן לדמיין גם את המבט המרחם.. והאם לאדוני יש קבלות ....כן כן קבלות ...לפני שאדוני מעז בכלל לפתוח את הפה. קבלות, נעמה צוחקת, פקיד שומא ...

ובסופו של יום, מסכם מישהו ברוח טובה, כי אם צריך היה להשקיע מעט ליקרים אז חזקה על עם ישראל... והשגרירות שלנו בלונדון מצאה, הוא בטוח, סעיף תקציבי מתאים. על מנת שהצדק לא רק יעשה אלא גם יראה.. וכמו שכולנו יודעים הפצצה הפקיסטנית חיה ונושמת

וכו .. ואז נכנס פרופסור פורפיומו מן המדעים האתיים לעובי הקורה ואומר כהי לישנה, צוחקת

נעמה. שנת אלף תשע מאות חמישים ושמונה הייתה שנת רזון בארצנו. אך זה עלתה היא על דרך השילומים..מגרמניה, שאז החליטו לאמץ את החלק השני מן הביטוי נקם ושילם ..כי על החלק הראשון דילגנו ברוב חן,... ו .. האם אתם מאמינים שבזמן שכזה כה קריטי למדינתנו,

יובל שלנו היה מביא בלימוזינה מהשגרירות ארגזי ליקרים למסיבת חג המולד )במעבדה( של עבדו סאלם... יהודי ומוסלמי בחג המולד באנגליה ... אלכוהול....ועוד להוציא מן הלימוזינה

. קולגהStreaters Ray כפי שכתב באינטרנט...פרופסור crate after crate השחורה נפלא ,אגב הוא ידיד יקר, והוא מאוד, מאוד מעריך אותי ....בהספדו הנרגש,הנפלא, על יובל נאמן. ולא כתוב שיובל לא קנה את ארגזי הליקר בכספו, ואת הלימוזינה, האם לא שכר על חשבונו... או של קרוביו הייתה. הרי לא כתוב.. ומה בכלל סטריטר יודע. אולי דוד אחד של

יובל נהג לימוזינה בלונדון.. היה, אולי הוא בכלל נצר לשושלת של נהגי לימוזינות???? אבל נגיד ש ...אז בלי הצדקה מלאה .?...חזקה עליו שידע גם ידע. ועלי להזכירכם את המקרה

המעציב והכה מחנך של אורי בן ארי הלוחם האגדי, שפוטר מן הצבא על שמצאו אצלו שק סוכר במכונית. הייתה זו תקופת הצנע בארץ ואורי בן ארי, היה מפקדה של חטיבה שבע

המהוללת... פוטר ... אז אם יובל שלנו בלונדון, מצא להביא ליקרים בלימו השחורה, לצורך הכיבוד בסמינר של

סאלם בלונדון.. ואין להסיק מכך שעל חשבון השגרירות, אבל נניח ...חזקה עליו שידע .....הינה, גם יש תוצאות. הפצצה הפקיסטאנית. אם יובל מצא לנחוץ, אז נחוץ היה. זו הוכחה אתית פשוטה שאין אחריה ספק, סוגר פורפיומו את הויכוח בהפגנת כוחם של המדעים האתיים.

בנעמה נמה היא תוהה. למה הפצצה הפקיסטנית כל כך חשובה לנו כיהודים... בולעת רוק ...שתהיה. אני, כנראה אני מטומטמת לגמרי.. והיא שוקעת לשינה מטומטמת ..

ואולי זה איזה קוד היא מהרהרת בשנתה ונאנחת...לפי מקורות זרים ...ופצצה פקיסטנית יש... אבל מה העניין הזה, של כוח הכובד לבטל, תוהה נעמה הקצה ..והיא נזכרת בבדיחות של

הדוד שלה, מן המושב..היום אני יודעת שזו הייתה בדיחה. או כך אני חושבת, נזהרת נעמה פתאום... יפתחלה, הוא היה נובח, תצא אחר הצהרים להרים חבילות חציר. קיבלו טלפון במזכירות מ...כי תהיה היום כבידה חלשה. כוח הכובד חלושס. בהבעת חמצמצות מבודחת

הוא היה אומר... יש איזה מבצע סודי ...החברה שלנו מהיחידה טלפנו ... ותיקח את נעמה. אפילו נעמה הקטנה יכולה היום על חבילת חציר .. ואני הייתי נעלבת..ואחר כך בשדה כשהייתי מנסה להרים חבילת חציר, יפתחלה, הבן דוד שלי, היה אומר. שוב הפעם איחרנו נעמה ..הם

כבר גמרו את המבצע. ואת כל המשפטים הקצרים האלו היא מסיימת בסשרים)סמני שאלה רפויים(. עכשיו אני מבינה נעמה אומרת, נפל התבלול מן העין. הוא היה אומר נעמה הקטנה

בשביל להרגיז אותי...מאז ..גדלה נעמה ...היא מסיימת. בובלקי יוצא ממש מדעתו. אתה לא מבין, הוא צורח. מדובר פו... הוא ראה פעם בסרט

אנימציה, איך מפעילים על האויב כבידה פתאומית.. ואורי מדגים לי איך החיילים, כמובן חיילי האויב, פתאום כורעים תחת המשקל הקל ביותר ...אורי ממש מאושר אז אולי הסמנים

השתבשו לו, אבל העיקרון ...וגם לגבי הפצצה הפקיסטנית, הוא קורץ ברוב פיקחות. ברור לו שמדובר במזימה ציונית מן המעלה העליונה. בסך הכול, הוא מסכם. אין לך מושג מה אנחנו

הולכים לעשות להם.... ובזה צדק. שוב אקח את המנדט של המביא לאור, כי השיער סומר, על מנת להעיר על עניין גלי

הכבידה של דרור הגאון הציוני השני...הנה יש לנו גם גאונים שניים בציונות. ואני לא מבין בכך דבר. שיהיה ברור שאני לא... אני, הדוקטורט שלי בקמפפורד, אבל בהיסטוריה.... בכל זאת

קמפפורד זה לא סתם אנשים .....

53

אכן בשנת שבעים ושתיים יצא פרופסור יובל נאמן, אז נשיא אוניברסיטת תל אביב, ופיסיקאי בעל שם עולמי מלידה, כאמור שלושה פרסי נובל נמנעו ממנו...לפחות. אני, הקטן, עוד

הספקתי לראיינו. הבחנתי באכזבה המרה, והכאב האמיתי על שלא זכה..בכל זאת, פיסיקאי בעל שם עולמי מלידה כמוהו.. אפשר להבין ...והכל כנראה בגלל האנטישמיות...וזה מה

שבאמת כאב לו, האנטישמיות.. ובכן, בשנת שבעים ושתיים, יצא יובל לעיתונות בהכרזה כי מדען צעיר בשם דרור שדה, כמובן מאוניברסיטת תל אביב, מדד גלי כבידה. דרור שדה,

כנראה גם הוא בעל שם עולמי מלידה .....ונכון שלא היה בכך שמץ של ממש, או שעד היום איש לא הצליח למדוד שמץ מגלי הכבידה האלו. יש אולי רגליים לסברה שהיה זה גילוי חד

פעמי של הגניוס היהודי.... אופייני ליהודים גילויי מדעי שלא ניתן לחזור עליו..וגם לא רצוי.. מעין השראה אלוהית חד פעמית השמורה לנו כיהודים. הרי גם גילוי האלהים עצמו, היה בו

מעין זה, האין זאת ? אבל איינשטין הרי ניבא את קיומם של גלי הכבידה. דרור מדד, כפי שאיזה רשע, לא

פרובוקציה של נעמה, העולם הרי מלא רשעות.....אז הרשע הפרטי שלי צחק ברוע, ואמר שדרור מדד את תדירות רשת החשמל. לדבריו של אותו רשע כל נסיונאי חווה פעם אחת

לפחות את מדידת תדירות הרשת בתורת תגלית המזכה בפרס הנובל. אבל כמה פעמים כבר אפשר לזכות על אותה התדירות, אותה הרשת... ויובל המדובר, הוא בכלל היה תאורטיקן. מה

הוא מבין בתדירות הרשת. אבל הוא מכיר את הנוסחאות של איינשטיין,ישר ובמהופך, ודרור אמר לו ...אז יצא לעיתונות.. דבר גדול יצא לעיתונות... אז להשוות את זה להמצאת מרידור, פשוט רשעות, יובל הרי היה פיסיקאי בעל שם עולמי מלידה, ותרומתו למערך המודיעין שלנו ולכור האטומי ולפצצה הפקיסטאנית ..אז איזה בסיס יש בכלל להשוואה להמצאת מרידור. זו פשוט רשעות... נכון שהיה חלש בסימנים, אמר לי אותו מקור נעלם, אבל להשוות להמצאת

מרידור.. נו באמת ...מותר לתיאורטיקן דגול כמו יובל שלנו ...ולא רק מותר אפילו מומלצת, חולשה קטנה בסימנים. למעשה , כל תיאוריה ראויה בפיסיקה מצטיינת בעיוורון חלקי

לסימנים, סיכם באוזני אותו מומחה לסימנים ..כך שההשוואה להמצאת מרידור ..פשוט רשעות ...כי המצאת מרידור פותחה על ידי בלתי מוסמכים בעליל. ואילו גלי הכבידה שדרור גילה.. שדה הכבידה של דרור ...,טוב ..לא גילה, אבל כולם הרי מן המוסדות היותר מכובדים

קיבלו את תאריהם ...ובהצטיינות יתרה... חלקם אפילו באוקסבריג. ופרסים מלוא הטנא הפריסו, לפני ולא פחות, אחרי.. כך שזו, פשוט, רשעות. הגר העירה בסארקזם המרושע שלה,

כי איש בעצם לא העלה את המצאת מרידור להשוואה, וזה רק אני קפצתי להגן ..מה יש להשוות ..היא מחקה את "הלהט המוזר שלך " כך היא אמרה. ...נאלצתי להודות שאכן כך.

אולי זאת כי אני עדיין מתפעל והמום ממה שהיה בבית הקפה בגדרה ..הנכונות שלו להתאבד ....על העוגות בבית הקפה בגדרה . ....כך מורי ורבי דן, סיפר בהתרגשות עצומה, בספרו המונומנטלי "אכלתי איתם" .. איך יובל, בגדרה, על העוגות והקפה...לאחר שהציל את המדינה פעם ועוד פעם, במשך שנים רבות....אז עוד היה מוכן אחר כך, גם לקדש במותו

את זכותו של דן לספר...כי אני אתאבד, אחר כך. אמר לי יובל ..אני אתאבד!..דן דמע כשסיפר, על העוגות של אמנון בגדרה...ועל נכונותו של יובל להתאבד. להיות מארטיר על

מזבח חופש המידע, ועל בטחון המדינה היקרה שלנו .... בגדרה אצל אמנון והעוגות שלו... גם לי יש רגשות, אני מבהיר להגר, אפילו שאין לי קרובים ש ... אני עובד על זה שיהיו לי קרובים ש

..באמת התרגשתי .....ובכל זאת נחזור לתזרימי נעמה ... העניין עם יובל, הגאון הציוני הראשון,לא נרגע, כי לדברי נעמה, סליירי עוד קפץ וטען כי

לפחות שלושה פרסי נובל נמנעו ממנו או מתלמידיו, ופרובו הוסיף בחוסר טעם, עד כדי סימן, נעמה לועגת ....וזה רק בגלל אנטישמיות. וכשאומרים לו, אבל כל כך הרבה יהודים קיבלו.

הרשקו ועדה ומרשמלו ואומן ועגנון ונלי זקס ו... שהם אפילו חרדים על שאטנז...לא נלי כמובן אבל אומן ועגנון חרדים ..על שעטנז, טוענת נעמה בלהט.על כך סליירי עונה בקשיחות שזה

רק מחזק את הטיעון על אנטישמיות בעניין יובל הגאון הציוני הראשון ...צא ולמד, האנטישמים נותנים עכשיו דווקא לדתיים על מנת למנוע פתחון פה, ואילו יובל שהיה יהודי גאה, לא פחות,

אבל אתאיסט.. אז לו הם מרשים לעצמם ..אנטישמיות ... לבסוף נעמה לא יכולה להתאפקמלחקות את סליירי אומר תייייראה זההה פשששווווט...

הדיבורים על פרסי נובל שנמנעו מאתנו עשו לרקטור לא טוב, מקיפה נעמה את כל הנוכחיםבדאגותיה, זה הוציא ממנו איזו טראומה, היא מצקצקת..

54

הוא התייסר בכיסאו ונראה כאילו ישב על מסמר.. חלוד.. נעמה מהרהרת ... ופלט משפטים קטועים כגון, במרחק נגיעה ..ומתח את ידו, במעין מחווה אילמת של מי המצפה לקבל לידיו משהו טוב. לא לגעת, ממש לקחת...כמאמר השיר, שם הרי גולן הושט היד וגע בם )סשר(

אז כן, נעמה פוסקת לבסוף. ממש לקחת .. מתרוננת. ואני שוב הפעם חושב שעל הבחורה הזו אני צריך לדבר עם ריטה...ונעמה ממשיכה לצטט את הרקטור באומללותו, פרס הנובל, הוא מלמל. במרחק נגיעה...תמורת הגולן ... מנוולים..עד שאני הגשתי לו מיים והוא נרגע.....אבל

אכתוב על כך ספר.. הוא התאושש קמעה, קמעה ..כן, כן אמרתי לו, תכתוב ...ספר. אני יודעתאיך להרגיע אותם .. סוריה.היא מסבירה ..מקור בלתי מנוצל עדיין, לפרסים ...

הסמלים הצעירים יוצאים לבלות ומברכים על החלטת הרמטכל מיל לאזרח מכוניות הקצינים

אחר כך נעמה עוברת לטון איטי של בין הערביים. לאחר שהאירועים הדרמטיים הסתיימו

והיא מספרת איך ויושבות להן המגישות והמבשלת על כוס תה ו"עוגת שמרים שאפיתי במיוחד" נעמה מחקה את הדודה שלי יקצרלה, או אחת מן השכנות ..ובכלל מתאים לדבר

אידיש בכזה מצב, נעמה מהרהרת בקול. ואולי באמת דברנו אידיש. כאן הגר התפרצה בחוסר טעם ואמרה ברוגז ...טוב שנעמה ניזכרה שיש לה דודה ואפילו שמדברת אידיש ... כל הזמן

היא, עם הדוד שלי, הבן דוד שלי יפתחלה, החברים של הבן דוד שלי יפתחלה. כבר אין נשים ..אין לה איזו בת דודה? מה..רק גברים בראש שלה, הגר רותחת ..הבחורה הזו מזוכררת ....

)וכשהגר כועסת, אז היא הכי מצחיקה..( נמשיך עם נעמה

..אז אני קולטת איזה דיבור נרגש בין הסמלים לבין עצמם. הצעירים שבהם ..והם מתכננים לנצל את שהותם הנדירה בעיר בשעות הערב ..שהרי בדרך כלל בשעות אלו הם בדרך לאיזה

מבצע, או בתכנון של מבצע או ממש במבצע ..ואת המשפחות שלהם כמעט ולא רואים .. והילדים שלהם ממש יתומים, אחד מהם סיפר לי בדמעות.. ולי, אומרת נעמה, לי יש חולשה

לדמעות של גבר..היא מתחברת לצד הנשי שלה הגר לועגת לווידוי של נעמה על החולשות היומיות שלה ...אז כשנופלת לידיהם ההזדמנות לפקוד את העיר, חובה עליהם לנצלה כראוי.

ונעמה מדווחת כי מספרים זה לזה, באלנבי ובדרום העיר ..מקומות..הם רוצים לגשת ולראות ולטעום אבל..נזכרת נעמה בבני הדודים שלה מן המושב.. שהיו אלו נוסעים לעיר הגדולה, וזה

היה בצלנוב או בהרצל או..הרחובות הדרומיים האלו, שהסמלים מזכירים עכשיו, היו משניםאת פניהם וטעמם לאחר השעה חמש אחרי הצהריים ..וגם בחיפה התחתית זה היה ככה ... ברחוב המלחים. ונעמה מסבירה. כן, כן, מלחים.. כי היו מוכרים שם שעונים, וחיפה הייתה

פעם עיר של נמל .. ..אז הם בני הדודים שלי, היו נוסעים לקנות שק זרעים, או אתילן די ברומיד... הם היו נוסעים עם הטנדר, והדוד שלי דודלי, הוא היה אומר ליפתחלה, הבן דוד שלי,

שיסע ויקנה, ושבלי חוכמות יחזור, סוגרים שם בארבע, ותחזיר עודף, כי אני אברר ... ואל תספר לי סיפורים, אתה שומע אותי, יפתחלה, כי נעמה מקשיבה ......אז הינה, הסמלים

הולכים לשם ולא בשביל שק זרעים לקנות, או אתילן די ברומיד, כי אלו סוגרים בשעה ארבע... והשעה הייתה כבר הרבה אחרי חמש וכן ..נעמה מקשיבה ..צוחקת. ....ואכן אני רואה כי לא

יחסר הצנוע מסתובב סביבם בהתרגשות, ובקול קטן וחרד מזהיר אותם ..אבל יזהו את המכוניות הצבאיות שלכם ומחר זה בעיתונים. והוא מזכיר את מפקד חיל הים שלנו ..שלו כל

גל נושא מזכרת..וגם צרף אליו את יועץ התקשורת הכרסתן מן המושב של הדודים שלי שאייםעליהם באצבעו, מחר זה בתקשורת...

אבל אחד מן הסמלים מדגים איך ועד כמה גלי עד גבה גלי, היה באמת המצב. נעמה מחקה על מנת שידע השומע שזה לא היא. היא הרי נערה עדינה, ומוסיפה שזה כנראה נורא גס ....

והם צוחקים ושמים את לא יחסר ואת איש התקשורת על מקומם. תירגעו ..מזה חמש שנים אנחנו נוסעים במכוניות אזרחיות ...הם תמיד במצב רוח טוב הסמלים האלו, אומרת נעמה

בטינה. ..נפלה החלטה מבורכת לאזרח את מכוניות הקצינים..קודם נסעו בנגמשי"ם היא תוהה .. זו

יכולה להיות רוח גבית לטרור, הזדעזע הרמטכל הגיבור, ולחייו התנפחו בעלבון, כאילו נשבה

55

בם הרוח הגבית לטרור. זה הרמטכל שנעלב... אם יזהו קצין על פי המכונית הצבאית שלו וירו ויפצעו. על משהו גרוע יותר אני לא רוצה לדבר ..זו רוח גבית לטרור התפלץ לו הרמטכל,

וקציני המטה מיהרו להזדהות, להזדעזע ,ולבצע .. אז אנחנו עכשיו יכולים בשקט לנסוע ולבלות בדרום העיר במועדונים. איש לא ייתן את דעתו על ... הם מבשרים בנימת ניצחון ללא יחסר המבועת ..מן העיתונות מחר ... כי בדרך כלל, הם חוזרים ומסבירים באורך רוח, בשעות

כאלו, הם באימון למבצע, או בדרך למבצע, או בעצומו של מבצע ..והילדים שלנו, ממש יתומים..יתומי צהל מציעה נעמה ברוחב לבה לספח אותם לאיגוד המקצועי שלה.... אז כך

מרגיעים הסמלים מחודדי האיברים האלו, חזירי הבר, נעמה זועפת, את לא יחסר העדין והצנוע. הוא כמובן נבוך ומצטנף. איך הוא העז ...אין ספק, הייתה זו אחת ההחלטות

האסטרטגיות ביותר של הרמטכל ...תשמע ..הם צוחקים על הרמטכל, נעמה נזעקת, מבינה פתאום ..זה רמטכל מיל, חתול מסורס )יועץ( מסביר לה הדוד, ביהירות בלתי נסבלת, של

דודים זקנים. והם, הסרגנטים האלו, אכן יוצאים בהמולה רבה ואף נוטלים עמם את לא יחסר הצנוע. נהפוך אותו נכפיל אותו נשחית .. הם קורצים זה לזה וצוחקים ..מין גסות שלא תתואר, מתארת נעמה

יפה את תחושתה ..גסות שלא תתואר. לאט, לאט הם מכפילים לי את המועדון, מסכמתנעמה את האירוע במרירות, כרואה את הנולד.. ונפנית לשנתה.

הסערות סומרות מן החוצפה הזאת של נעמה... בעניינים שהיא לא מבינה ... אבל בסופו של יום ובעצה עם הגר,גם היא הזדעזעה מן החוצפה, החלטתי לא לצנזר. אבל בכל זאת להודיע

שאיני מתכוון על כך להגיב בפינת השיער הסומר, והמבין יבין. או שלא.

דיון משפטי חוזר באותו הרכב ליישור דעתו של הנוער האדם הוא מיסודו ...טוב, יסתבר,ולבסוף נעמה סופגת נוק אאוט אדיר.אדיר..

למחרת היה שקט בבית נעמה .ונפנו אל העניינים הרגילים מנצלים את ההפוגה בקרבות. ונעמה מספרת כי רעם ושש הופיעו ...לאכול צהריים ביחד. מה כבר אי אפשר לאכול ביחד

צהריים אם חלוקים...נעמה נזכרת ומחקה את התמיהה בקולו. מסתבר כי הדיון שהיו מעורבים בו על........ מעל כל ספק הרשעה או זיכוי מה זה משנה בעצם ברוב קולות כי אצלנו דמוקרטיה

נעמה...ומה בכלל יש כאן להבין ..השאיר איזה טעם של עוד אצל הנוגעים בדבר ורעם פנה אלי ואמר כי הוא לא שלם .. זה לא שיש לי ספק. להיפך, להיפך. לי הרי אין ספק ולו גם

סביר...כך הרי אצלנו .. אבל את נעמה, את ושכמותך ..האם באמת השתכנעת, והוא מביט בי בעניו הטובות ..הרי מצווים אנו על חינוכו של הנוער שלנו, ואם תדבק בנוער שלנו תולעת הספק, מי את הסוף יישורנו? אפילו השטה האדוורסרית שלנו בסכנה. ושש מחרה מחזיק

אחריו כמסכים עם כל מילה ומילה, ומדבר על תפוח רקוב אחד שיכול ..מני משלים חקלאיים ...אולי הם תכננו את זה, נעמה תוהה בקול רם, ומוסיפה על ההרגל של השופטים

לדבר באריכות. הם רגילים לכך שאיש אינו מאיץ בהם, או מגלה את קוצר רוחו, כשמדברים. גם אצל נשים יפות זה ככה. זה גם לא חשוב להם להגיד משהו מעניין ...אבל היא ממשיכה

לגולל את דבריו... השתכנעת? מתוך הבנה אני מתכוון. כי באמת במחשבה שניה, תורת המיתרים אינה נחלתם של כל נער ונערה. לא כל אחד יכול ....כי אני, נעמה משתלהבת

בדבורה המוקלט, מפסיקה לחקות ומדברת מתוך לבה ... אני בתיכון הכנתי עבודה בשם " אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש, האומנם.. " וקבלתי מאה, היא מתנפחת .. ואמרתי לו, להם..

חשבה שאולי הם קראו... והיא מספרת בקול קטן, כי המורה שלה בתיכון שלחה למשפטנים הגדולים שלנו. לעיין בעבודה של נעמה, כל כך התרשמה ... ואז נעמה מסמיקה נורא. זה

בטוח שמסמיקה אומרת הגר ומוסיפה, נעמה היא לא הטיפוס המחוויר... כי היא, בסתר לבה מאמינה שהם קראו את העבודה שלה, הגר מגחכת ברשעות. ונעמה ממשיכה לדקלם ..כי

רעם מייד ענה ..איזו שאלה. אי ידיעת החוק ...קח. קחי לך עורך דין טוב ..אין האזרח יכול לייצג את עצמו בבית המשפט. ייקח לו עורך דין. באופן תאורטי כמובן. כי מה לנערה הגונה

כמוך יש להופיע בבית המשפט...אז מה יש לדבר בכלל על ידיעת.. אי ידיעת החוק. יש עורכי דין וזה מקצועם, והם אכן יודעים את החוק. ונעמה אומרת באי רצון שזה נשמע לה הגיוני

אבל ...והיא ממשיכה לצטט את רעם...בשיטתנו האדוורסרית הברוכה אין על הצדדים להופיע בפני בית המשפט ללא עורכי דין. כל אחד ועורך דינו, ומוטב שניים. זו הלבה הקשה של

שיטתנו האדוורסרית המקובלת עלינו, וממנה אנו ובני משפחותינו מתפרנסים כה יפה. אני

56

כמובן מתלוצץ, אותה הלצה שחוקה במקומותינו.. ואל נא תחזרי על זה..את הלא בחורה נבונהנעמה. נעמה מגחכת... והנה אני חוזרת..אני בכלל לא נבונה וממשיכה להזרים דברי רעם,

ככלל. כל שנאמר כאן, אינו אמור לצאת החוצה. זה לא שיש לנו מה להסתיר. להפך להפך.. הפומביות היא הלבה הקשה, הלוז של שיטת המשפט שלנו. אבל יפה לה הצנעה... והוא חוזר לעניין..הנה, גם אני, נעמה, מומחה בדיני שטרות.. ואם מוטל עלי להגן על כיסי בעניין של דיני

מזונות או פטור מתשלום מס הכנסה, אקח לי מומחה בתחום לייצגני. ככלל, כמו אצל הרופאים, אל לנו להיות מעורבים בעניננו ובענייני בני משפחותינו. אמנם נכון שהרופאים

אוהבים להגיד כי כך גם לבן משפחתם היו מציעים ... את בודאי מכירה את זה, אבל, כל בעל מקצוע חופשי ואינטליגנטי, עליו לנתק את פעילותו המקצועית מחיי הרגש והמשפחה ... באופן מטפורי כמובן, אם כי לגבי חברי שש, חברי שש. או אצלו הכול הוא בתחום המטפורה..ואפילו

בענייני מזונות .. וזיק של רשעות נדלק בעיניו של רעם, ושש חברו השפיל את מבטו ומלמל משהו. אני לא בטוחה אבל קללה, כן, גידוף של עריות, כמו שאומרים, ונעמה זעה באי נוחות בכיסאה כאילו ישבה על מסמר. מסמר חלוד אפילו ...ואני יודע זאת כי היא מודיעה לרשם

הקול, אני נעה באי נוחות בכיסאי, וצוחקת ... ולבסוף אנו שומעים אותה ..איך את מדברת... נעמה נוזפת בנעמה וממשיכה להזרים ... ההגנה על השיטה האדוורסרית הברוכה שלנו ממשיך

להציק לו, והוא אומר. הם, הפרידמנים האלו, עוד יחזירו אותנו לשיטת המושבעים וקשה לי לתאר, מתארת נעמה, בכישרון, את שאט הנפש שרעם יוצק במילותיו. גם לעניין הפרידמנים,

וגם לגבי שיטת המושבעים, לא פחות .... כמו את נאמנותו לשיטה האדוורסרית הברוכהשלנו.

אחרי זה, מהרהרת נעמה בקול רם, איפה העבודה שלי בתיכון ..לאן אוליך את הבושה. .. אבכה עלייך בכי נעמה, היא מוסיפה ....אבל, היא לא עומדת בפיתוי. ומוכרחה לספר עלהעבודה שלה בתיכון ש..עליה אני קבלתי מאה, ושאך זה ספגה נוקאאוט אדיר, לדבריה.

אז אני בעבודה דווקא קבלתי כמסקנה נחרצת, כי ידיעת החוק, במשטרנו הדמוקרטי, הנה נחלתו של כל אזרח .. כותרת מפוצצת נתתי לעבודה ..הכול בידי החוק, וגם ידיעת החוק ..על

משקל האפוריזם המפורסם, הכול בידי אלוהים, חוץ מיראת האלוהים, וראיתי בכך ניצחון ויתרון של מערכת הצדק הנאורה שלנו במדינתנו הדמוקרטית, שבה החוק ראוי לו שיהיה שווה

לכל נפש ..ונעמה לוקחת הרבה אויר .. השופט רעם גיחך ואמר כי אנחנו ממש רגע לפני כניסתה של מסעודה משדרות לאולם. בכל משפט יש רגע כזה, הוא צוחק .. ושש מחרה

מחזיק, וגם בוזגלו תיכף יכנס ..מסעודה ובוזגלו, הוא צוחק. רעם מרגיש שחברו ניסחף מעט, ומספר, בפי נעמה ש.. יש לו חבר בקטמונים. בוזגלו, כן שמו בוזגלו. כל אימת שהוא בא אלינו

הביתה, לנקות את הגינה, אני מדבר איתו. על ביתר ירושליים ...הוא מאוד אינטליגנטי ..אבל מכאן ועד ידיעת החוק..שווה לכל נפש ...נובלס אובליג כמו שאומרים. עוד לא הגענו לימי

המשיח. ואילו אני, בעבודתי בתיכון ממשיכה נעמה, עוד הפלגתי בתמימותי כי החוק במהותוהדמוקרטית נועד לשחרר את האזרח. לשחרר.. איזה אבסורד. כמה תמימה הייתי, וטיפשה ..

נעמה מפליגה בהשפלתה העצמית. אבל, כן, כן, ממשיכה באינרציה ילדותית, עם האגנדה המובסת שלה. כי ברודנות .. ברודנות, הרודן אינו כפוף ...לכלום אינו כפוף. ברצותו,כל עוד

כוחו עמו, יעשה בנו כרצונו, ללא שום חוק. את בניכם ייקח לו לרוץ לפני מרכבתו, את בנותיכםלמטבח ייקח ..

ואילו במדינת חוק. במדינת חוק, גם שם ייקח לו מי שייקח את בניכם לרוץ לפני המרכבה שלו ... נעמה תמיד חושבת, כך היא אומרת, על יפתחלה , הבן דוד השחצן שלה מן המושב,

שרץ לפני מרכבת המלך, והרוק של הסוסים ניתז עליו, והוא מאובק ומזיע ..ועוד מתגאה .. והיא ממשיכה ואומרת כי, במחשבה שנייה, דווקא במדינת החוק הדמוקרטית שלנו, החיילים

בחינם.... מאיפה זה בא לה לנעמה ...היא כנראה מתכוונת לזה שהחיילים נוסעים היום בחינם באוטובוסים וברכבת ... אבל בנעמה נמה המשמעות הכפולה של המושג מקבלת את ההארה הנכונה לאמור. בדמוקרטיה יש ארוחות חינם ...אתם הארוחה יקירי ונעמה מגמגמת בעילגות של נעמה נמה איזה ספק שיר )של ברכט אולי הגר מהססת...(על מפקד האוגדה שיש לו כל

מה שיכול הלב לחפוץ בו. יש בשרים ויש עוגות לטרוף והשתייה כדת ויש נשים ונערות שאת בשרן ללוש ולמעוך ואם בבשר הנערים לחשוק הרי רבים מהם בבגדי הדיילים, ארוזים ונכונים לפקודתו... אבל אנחנו, דווקא אנחנו, תענוגו הגדול של מפקד האוגדה. אנחנו חיילים מזיעים, אנחנו חיילים מבוהלים, אנחנו בואשים משאת... היא מלהגת בשנתה. שלדים מהלכים, שאין

57

את ריחנו לשאת, אנחנו תענוגו הגדול של מפקד האוגדה. גם במדינת החוק, נעמה ממשיכה במה שקרוב ללבה, את הבנות למטבח. ונעמה נזכרת באיזו חוויה צבאית במטבח.. וגם עכשיו

אני בעצם במטבח...היא מגחכת. אבל במדינת חוק זה על פי חוק ..אז יש הבדל ... נעמה צוחקת, וממשיכה באובססיביות, חוזרת לעבודה שלה בתיכון שעליה אני קבלתי מאה .. כי כן,

במשפט הצבאי האבסורד חוגג פעמיים, שהרי פותחים בזה שעל החייל לציית למפקדיו. אז בשביל מה צריך חוק, נעמה שואלת. איך אפשר גם למפקד וגם לחוק, לציית? זה ממש תרתי

דסיטרי.. ונעמה מצטטת שוב מעבודתה בתיכון, שאך זה ספגה לדבריה נוקאאוט אדיר ... וסוגרים בקטע על פקודה בלתי חוקית בעליל ...אז כנראה שיש חוק, ונעמה ממש משתנקת

כשמנסה להגיד הכול מהר, מהר, הן הזדמנות נוספת לא תינתן ... כבר אז הרגשתי שאני מטומטמת, ממשיכה נעמה בהשפלה העצמית הזו שנשטפת בה, ולכן באתי לבית האוכל הזה

לשרת את החכמים, חשבתי אולי אשכיל ואחכים, בקול עצוב .... אימא שלי, היא מתעוררת, אמא, יש לה אובססיה לעניין הזה של פקודה בלתי חוקית בעליל. היא באה להרצות על זה

פעם בבית הספר. ...היא גם סיפרה שאבא שלי הציע, לפני שהוא מת במלחמה, להכריז על הדגל השחור בתור דגל המדינה שלנו ... כי תמיד אמא מסיימת עם הדגל השחור ...אבל גם

פותחים בזה שעל החייל לציית למפקדו, כי אחרת ..אחרת לא היה נחוץ בכלל הדגל השחורואנא היינו באים ….נעמה שואלת ..בלי הדגל השחור ...

אבל בכלל, היא חוזרת באון לדקלם את דברי רעם... אין לנו השופטים אלא מה שמביאים בפנינו. אבל הוא מוסיף, על מנת שדברי לא יצאו מהקשרם אני מבקש, שגם ובעיקר, לא יצאו

מן החדר הזה. תראי נעמה, מקשקשת נעמה, מחקה את רעם מדבר אליה, האדם הוא טוב מיסודו, האין זאת

.. לפי הגדרה....אז למה, כשבא לפנינו פרקליט מלומד מטעם המדינה, או מטעמו של מוסד מכובד מאוד של מדינתנו ..והוא גמר באוניברסיטה הטובה במזרח התיכון, בהצטיינות.. אמנם

זה לא ייל... כמובן, היכן שאני מבלה חלק מזמני היקר כה מפז, כותב את מאמרי בדיני שטרות….... אבל בכל זאת הצטיינות.. ואולי עשה גם תואר שני, והוא עשה לעיתים, סטז אצלנו או בערכאה נמוכה יותר... עם כל הכבוד, אז נמוכה יותר.. ..ואולי, וזה קורה לעיתים

קרובות, הוא בן משפחה. אז למה שלא להאמין לו? איזו סיבה ,איזו, יש לנו ... מה, הוא סתם, להפליל אדם. מה, הוא מפלצת, מתפלץ על עצמו רעם ..מה , הקידום שלו מותנה בזה...אין לו

לחם לאכול? .. ראי נעמה, .. ואם לו לא נאמין ,אז למי, ריבונו של עולם, נאמין, לעבריינים ... שנראים כפי שנראים? ואני אפילו לא רוצה להיזכר.. ומעלה על פניו הבעת סבל בל יתואר ולכן אני לא ..והאדם, האדם הוא הרי טוב ...מיסודו ..נעמה ממש נחנקת מהתרגשותו הכנה, אותה

היא משתדלת להעביר בנאמנות..ראי נעמה, בארהב, בשיטת המושבעים שלהם.. לא יותר מחמישים אחוזי הרשעה משיגים . ואני שואל אותך נעמה, זה מקצועי? ...אפשר הרי להטיל מטבע..ואילו אצלנו, אצלנו לפחות תשעים וחמישה אחוזי הרשעה ובשנים האחרונות גם הגיעו לתשעים ותשעה אחוזי הרשעה

ולא צריך אפילו להטיל מטבע ..הוא מסכים עם פרובו שמצא את עצמו מתפרץ לדלת פתוחה,מריעה נעמה למשבתו של פרובו.

אפרופו, העיר אחר כך, שאם נספור את הרשעתו של קסטנר, במכירת נפשו לשטן, במשפט שבו נאלץ לתבוע את גרינוולד, אותו זקן דוחה.... עם האשמותיו חסרות היסוד ... נגיע אולי

ליותר ממאה אחוזי הרשעה. אבל זו אכן הייתה ממין הגאונות המקצועית של כבוד היועץ המשפטי לממשלה מר חיים כהן, ונעמה מסבירה שאפרופו מחקה אותה ..והוא כבוד ה..

חיים כהן כידוע, הוא אחד במילניום ..הוא כל כך הצטיין בכישלונותיו, אז רק תארו לעצמכם אחוזי הרשעה במקומותינו ..99איך הוא היה בהצלחותיו .... בנעמה נמה היא חוזרת להרהר ב

וגם זה ש..תיראי נעמה, האדם מיסודו טוב. אז למה לא נאמין לתובע ולשוטרים למה...מה.הם לא אדם? והאדם הרי הוא טוב..ולמי אם כן נאמין, לעבריינים....

זוטר מזדמן מרים להנחתה

וכבוד השופט לנדאו וועדתו זוכים לתהילה

58

בינתיים נכנסו כמה סמלים בקולניות הלא רצינית שלהם ..ואחד מהם האזין בחצי אוזן ונדחף לשאול, ומה אתה אומר על פרשת קו שלוש מאות ..והמשיך בדרכו כאילו כלום. קולו היה גס, רע, ומתגרה. נעמה מחקה אותו ואינה מסתירה את עוינותה. חצוף כזה, היא נושפת וחוזרת

להזרים אכן הוא שאמרנו, מתפרץ עתה שש לעזרת רבו,וחוזר על דבריו.. הוא שאמרנו ..אם פרקליטים מקצועיים ומוכשרים שכאלו מטעם המדינה ומוסדותיה.. כאלו שעשו אצלנו סטז, או בערכאה

נמוכה יותר.. עם כל הכבוד אז נמוכה יותר ... והם, לעיתים קרובות, ואולי כמעט תמיד, בני משפחה או חברים של, או ילדים של ...כמעט תמיד זה כך ...התפוח הרי אינו נופל רחוק מן

הסוס, נעמה צוחקת .. אז אם הם עומדים ומשקרים )לא אומרים אמת מתקן אותו הרקטור(לבית המשפט הישראלי, של המדינה שלנו ...אז זה באמת סוף העולם, סוף העולם.

כי למי, ריבונו של עולם, נאמין ? לעבריינים האלו שעולים מחדרי המעצר? האם להם להאמין ..סוף העולם, נעמה ממלמלת ביגון ..האנשים הם טובים ביסודם, ויהודים הם רחמנים

בני רחמנים. ונעמה ממש מתחננת בשמו להבנה. אבל עכשיו, הוא מתעודד, אחרי וועדת כבוד השופט לנדאו ומסקנותיה, המצב שונה לחלוטין.

ממש מקצה אל קצה נתהפך. יום ולילה. כי הועדה הבהירה להם, ממש שחור על גבי לבן, והוכיחה להם כי אין שום סיבה לשקר )לא לומר אמת מתערב הרקטור בפסקנות. זה בפרוש

שונה .. ( כולנו הרי רקמה אנושית אחת הרי כולנו מאותו הצד. משפחה אחת, ולעיתים זו אינהמטפורה הרי .. ומדינת ישראל יקרה לכולנו האין זאת ...והשיטה האדוורסרית ...

אז עכשיו המצב השתפר. בשביל זה הקמנו את הועדה. והועדה בטאה כל כך יפה את הזעזוע והזעם , והסבירה כי לא נחוץ להם לשקר לבית המשפט.לא נחוץ, גם לא כדאי ... שהרי לכולנו

אותה המטרה, להגן על השטה האדוורסרית היקרה כה לכולנו ..אופס, נזעקת נעמה, אופס נדמה לי שהתבלבלתי ..אבל זה מה שהוא אמר, אומרת נעמה בתוקף לאחר הרהור. אבל, חוזר רעם לדיון, עליכם לזכור כי אין לו לבית המשפט אלא מה שמביאים בפניו. בית המשפט אינו

מין בופה שכזה.. אצלנו זו השטה האדוורסרית. ואיש הרי לא באמת חולק על התאמתה המלאה למקומותינו ולמורשתנו היהודית.. יש שופטים בירושלים, הוא מסיים את דבריו

היוצאים מן הלב ..כי ככה הוא אמר, אומרת נעמה, מתוך לבי..ואני לא ארשה לאיש לשכוחזאת. על גופתי המתה, כל המנויים האלו של פיירסייד ... הוא מלמל בזעם.

פיירסייד שו, שאלתי, והגר חידדה את חושי התשבצנית שלה ונזכרה שלבית החרושתפרידמן היו תנורי נפט פיירסייד בשכבר הימים ...טוב, הגר אכן מבוגרת ...

תגיד, נראה כי נעמה חוזרת מעט לעצמה, זה נראה לך הגיוני כי ועדה יכולה להסדיר שיותר, מעתה והלאה, לא ישקרו לבית המשפט.?. ..אבל, היא מהרהרת בקול רם, אולי ועדת לנדאו..

כי כבוד השופט לנדאו היה מיוחד. אפרופו אמר שאפילו חנה ארנדט התפעלה מן התרבות שלו, מהגרמנית שלו. בשביל חנה הייתה זו חוויה מיוחדת להיזכר בתרבות הגרמנית האמיתית.

רק בישראל נותרה תרבות גרמנית בטוחה בעצמה ולגיטימית, אחרי המלחמה העולמית השנייה ...לכן חנה כל כך אהבה לבקר במדינתנו ..... והוא, לנדאו, הרי היה יהודי קיסרי

אמיתי ...כמו כבוד היועץ המשפטי חיים כהן, כמו מבקר המדינה הראשון והשני וה...כמו... נעמה תקועה עם העניין הזה של כבודו. היא חנה ארנדט הקשיבה לו, ורק לו כשחבורת

הלבנטינים, אפילו גרמנית רהוטה לא הייתה להם.. אולי גרמנית של פולנים, אוסט יודן, חשבו לשפוט כאן את אייכמאן...בהצגה שמר בן גוריון הפיק בשביל הילידים .. אנשים שאפילו תיכון

הגון בהמבורג או בהנובר לא גמרו ...אבל כבוד השופט לנדאו, הוא באמת יחיד ומיוחד היה ..הגרמנית שלו ..והוא בכלל נולד בדנציג..ונעמה מתענגת על השם דנציג..

אז אולי ועדה ברשות איש כזה באמת יכולה לסדר שמעתה והלאה לא ישקרו לבתי המשפט במדינה, שסדרנו לנו אחרי אלפיים שנה... שהרי כולנו רקמה אנושית אחת, והשיטה

האדוורסרית יקרה לכולנו, וגם היא, אחרי אלפיים שנה ותלאות וכיסופים.... והגרמנית של כבוד השופט לנדאו הייתה..משופרי דה שופרי... נעמה מתנשמת..... מה זה עובר על נעמה, אני תוהה והגר עונה ללא הסוס. היא מתבגרת סוף סוף ומבחינה בין עיקר לתפל ..ועוברת לקינתה

המוכרת על עדה ברודסקי, היקית היקרה, ותכניותיה ברשת אלף על המורשת הקיסרית, ולמהלא קיבלה פרס ישראל ...

59

אולי גם מאיזה צד הפרוסה מרוחה אני אומר..מחפש אינטרסים. בדיעבד היה זה סימן רעלבאות בענייני בריאותה הרוחנית של נעמה ולכך הקורא המתמיד יתוודע.

צל צילו של ספק ולבסוף אל נא תגידו בייל

היא ממשיכה להזרים...עכשיו נכנסים, פרובו לתמונה, ואני, מתוקף המינוי שלי כמשגיחתו, לכוננות, כי הוא מדבר על פרשת עביד, ומותה האלים של חנית קיקוס )סשר( וככה הוא אמר.

אז ללא צל של ספק הרשיעו.. גם בערעור.. ולא סתם הרשיעו, אלא ברוב קולות הרשיעו. וזאת לאחר שנתגלתה הגויה ב.. שאז נתחזקו כולם בדעתם. אלו, שהרשיעו תחילה, נתחזקו בדעתם, כי קודם לא הייתה בכלל גוויה. אז מהיכן היה להם הביטחון שבכלל רצח היה כאן..

עכשיו, כשיש בידינו, נתחזקו בדעתם. ואילו אלו שזיכו, נתחזקו גם הם בדעתם, כי הרי קודם חיפשו את הגויה בדודאים נבך, והנה נתגלתה זו בבאר שבע.. .נעמה מסגלת לקולה נימה של

והוא פתאום נזכרדיון הלכתי .. עניין של עשרים שלושים קמ בעניינים מופשטים כאלו. בפורפיומו וסיפוריו על התכנונים הצבאיים שהזיזו בשני קמ על מנת שיתאים למשקל ולחרוז של הפקודות ...כן מה זה עשרים ק"מ בינינו לבין עצמנו... ואלו שזיכו בודאי שנתחזקו בדעתם.

אואמנם רצח פה כי יש גויה. אבל במקום אחר. ולצורך העניין אפילו קמ אחד, שמאלה ימינה, דיו ...וכאן לפנינו מקרה של עשרים קמ, היא ממלמלת בדאגה ... אני חושדת שפרובו

ירד מן הפסים, אומרת נעמה בקול מחמיר, וממשיכה לצנר .. כך שללא צל של ספק סביר, הרשיעו ברוב קולות כי כולם רק נתחזקו בדעתם. אז אם קודם לא היה להם ספק,ולו גם סביר, אז עכשיו זה התחזק .... ובית המשפט העליון גם הוא ברוב קולות פסק שכך יהיה. כולם בסופו של יום יצאו מרוצים..ונכון שמרים בן פורת, על אף שלה אין ספק, בהרשעה הזו ברוב קולות..

אלא להפך. בכל זאת, המליצה על חנינה לעביד. כי הצבור, היא הרי יודעת, שהכרעה ברוב קולות רק מסירה ספקות ...אבל מתקשה בהבנת תורת הקוונטים.. ואני שוב הפעם חושבת שפרובו לועג, אומרת נעמה בקול של מתריעה. וכן ....עיקר שכחתי, מוסיף פרובו רעל על רעליו, גם הרוצח הזה, שמסתובב חופשי, מרוצה, גם הוא מאוד מרוצה, ובטחונו בטחנות

הצדק הישראלי, על כל תחנותיו, אף נתחזק ... הוא לא מדבר לעניין, סתם עובר מנושא לנושא, כי יש לו חשק לעשות רושם ..הוא בכלל שיכור. הרי אני תדלקתי אותו, נעמה מתרגזת,

ונשמעת קצת היסטרית.אחר כך נרגעת וממשיכה להזרים.....על זה, מתפרץ פתאום רעם... הפתיע אותי שהוא מקשיב לדברי ההסתה הפרועים של פרובו, הבלע הזה ..נעמה מגדפת, וממשיכה לצנר את רעם.. על זה אני מוכרח להגיד לך, אני חייב להודות. שעם כך אני שלם

לחלוטין ..כאילו שהוא לא לחלוטין שלם עם משהו,נעמה מעירה, כי מוטב..מוטב אפילו עשרה רוצחים מסתובבים חופשי, על פני מצב, בו אדם אחד חף מפשע, יימק בכלאו על לא עוול

בכפו. יש שופטים בירושליים, סיים רעם את משפט המחץ הזה. ופרובו, מה זה נאלם דום, נעמה נשמעת מרוצה.... ואני ושאר הנוכחים, והמלצריות )רומן למלצריות( ממש דמענו לשמע הדברים האלו של כבוד הנשיא העליון ..שעכשיו הוא דיבר ממש מתוך ליבו ..ככה הוא אמר .. מתוך ליבי, כיהודי וכבן תרבות. גם עכשיו כשאני מספרת את זה. נעמה מושכת באפה ..דברים כדרבנות, היא מסכמת את הערב. אני באמת צריכה לברך על מזלי הטוב, שהביא אותי לשהות במחיצה אחת עם אנשים כאלו ..ונפנית לשנתה .. וכן, הוא גם הוסיף היא נזכרת בסוף, כל מה

שנאמר ..שלא יצא החוצה, אני מבקש .. . זה הרגל טוב...אם לא יצאו, גם לא יוצאו, מהקשרם. ראו לדוגמא מה קרה כשאהרון ברק, ויש המשווים בינינו,הוא אומר בענווה,

כשהוא, אהרון ברק, מתוך שכחה רגעית, לא הטיל צו איסור פרסום, כהרגלו, על דבר מעצרם המתמשך של הקטינים הלבנונים, והלבנוני חולה הנפש...אלו שנפלו בידינו בהסח הדעת

כשחטפו את דיראני, ואפילו גורג לא מצא בשבילם זמן..איזו מהומת אלוהים הקימו על כך... והוא, אהרון ברק, רק פעם אחת שכח לחתום על צו איסור הפרסום, ומיד יצאו הדברים..

מהקשרם... ונעמה מייללת בשמו של רעם ..רק פעם אחת שכח, וצבי ריש עשה מזה מטעמים ...וזה הרי כה אנושי לשכוח..ואהרון ברק הוא סמל לאנושיות. אז שכח פעם אחת... ובכל זאת, מהומה .... אפילו בייל דיברו על זה ....וזה מה שבאמת כאב.. והנה אני עושה את זה, מוציאה

החוצה, מכה נעמה על פיה. עוד יגידו עלי בייל ...היא צוחקת, ונפנית לשנתה.

60

בנעמה נמה היא חוזרת על המשפט של רעם, כי מוטב עשרה רוצחים מסתובבים חופשי, על מצב בו אחד חף מפשע..בנימת שאלה. איזו אי נוחות בקולה הישן .....ולבסוף היא מיללת

משנתה..בניגון, להסתובב זה דבר נורא ...ואני שוב רושם לעצמי לדבר על הזמרת הזו עם ריטה..שלה כזכור יש אוטוריטה, ורק על שום כך אני קורא לה כך, ריטה.

לאחר הדברים האלו חלה רגיעה. ערבים שקטים כמעט בלי דיבורים היו גם מחיקות גסות בנעמה נמה עם ההערה "מגונים" .. ואני כבר חששתי שנעמה קיבלה איזו תענית שתיקה על

עצמה. סדנת ויפאסנה והגר אמרה שנעמה פשוט עברה מדיבורים למעשים ...ככה זה בגיל הזה, הגר מסבירה ונותנת לי להבין שמעולם לא הייתי בגיל הזה, גם לא אהיה.

בכל זאת באחד הימים נעמה מספרת בחוסר התלהבות על הכלכלנים שהתאספו שם חבורה משעממת ביותר. גם אורי בובלקי זלזל.. בעיקר הגדיל לעשות שם מפריס פרסים, ככה היא

קראה לו .. שהזדעזע מן הרעיון שמישהו מעלה על דעתו שהוא, מאחר והפריס אי אלו פרסים בתחום הכלכלה, מבין בכלכלה...כלכלן, לפי הגדרה ,אינו מבין בכלכלה ... ונעמה תמהה

בס"שר מחוזק. דוד, נעמה פונה ערב אחד, דוד האם גם אתה חושב שהממשלה לא יודעת לנהל ..והדוד

מהמהם משהוא. כך נהוג הוא אומר, הממשלה לא יודעת לנהל. אז תגיד,היא מסתערת, בתוקפנות, אז מה בעצם הממשלה יודעת. לרתך. לסרוג. אולי מה שהם צריכים לדעת זה

שהם לא יודעים לנהל... זה פילוסופי מידי כל ממשלה ראוי שיהיה לה פילוסוף אחד לפחות בין חבריה זו היתה המסקנה של נעמה מן חבר הכלכלנים האלו. גם סליירי מאמין שהממשלה לא יודעת לנהל. וזה הדבר הכמעט יחיד שהיא צריכה לדעת. גם צליק חושב שהממשלה לא

יודעת. וגם הכלכלן הוא מי שלא מבין בכלל בכלכלה ....

לעומת החבורה המוזרה הזו של הכלכלנים, שמעייפים את נעמה עד מוות,לדבריה, הנה לנו מעט אקשן ואולי גם רווח בצידו על פי פרופסור בן אהרון הנמרץ, כי מאחר ואינו כלכלן אלא

היסטוריון.. אז הוא בכלכלה מבין דבר אחד או שניים...

ישראל מעצמת זיכרון הקבוץ הוא חלון הראווה

כולנו פול ניומן

הויעוד הזה. המפגש האינטר דיסיפלינרי מייצר עתיד של שיתופי פעולה...כלכליים.. למשל בן אהרון, מספרת נעמה, פנה אל הסמל הראשי ובעצם לאחד הטייסים ..מה דעתך על טיסות

מעל ירוון ונעמה משווה לקולה גוון של התעניינות גברית ..נראה כי לנעמה אין מושג היכן זה אבל הנה היא לומדת, ומלמדת אותנו על הפרויקט הארמני של בן אהרון .כי הוא נקרא אצל

הארמנים לייעץ בנושא הנצחות, ועכשיו מדבר עם הטייסים שלנו על איזה רעיון יצירתי שעלה קמ מזרחה20בדעתי, נעמה מחקה ..אתם הרי שם באימונים בתורכיה. אז תוכלו לקחת

ולטוס מידי פעם מעל ירוון.... כן, כן סיוע אוירי... יהיה לכם שם איזה קשא או קסא או איך שאתם קוראים לזה .. הרי מעל אושויץ זה קצר הצלחה רבה . נעמה היתה שם, הוא מעיד אותי

... ונעמה מטרחנת לנו שוב על ימי הירשזון שלה באושויץ... וממשיכה להזרים דברי בן אהרון ..הארמנים מאוד מעריכים אותנו. אוהבים ומעריכים.. קיבלו

אותי יפה. ובן אהרון מספר על הכיבודים להם זכה בביקורו אצל מועצת הזיכרון הארמנית.הם מנסים למנף את נושא השואה שלהם. שואה נבך, הוא מייד מסתייג . שואה לעניים ..

לקחת דוגמא מאתנו אם כי אין מה להשוות, כמובן. ובן אהרון ממש מתחלחל. התקף קל שלאפילפסיה, נעמה צוחקת.

הם, הוא מסביר, הארמנים, מנסים לגייס תרומות. יש להם גולים עשירים באמריקה. אז נניח שכבר מביאים ארמני עשיר ואשתו לארמניה, נעמה מחקה אותו. נניח.... מה הם יראו,

???את הירקנים על הכביש ..FMSשואל בן אהרון. יראו את הבנות שלהם עם נעלי ה מוכרים אחד לשני כמה עגבניות, ובשר פרה שנשחטה על המקום ....

61

אצלנו, אצלנו זה היה הולך כך, בימים הטובים. כולנו עוד היינו צעירים, נזכר בן אהרון ונעמה הרי אוהבת נוסטלגיה, וממשיכה לצנר את בן הארון ומסותיו על הארמנים והיהודים ..כי אצלנו

אז זה הלך כך ...זוג אמריקאים קשישים באים לקבוץ, אחרי שהעבירו חצי יום ביד ושם... ובדרך הניחו פרחים על הגרוטאות שהכינו לשם כך המוסדות בבאב אל ואד, לנצח זכור נא, נעמה שרה ברגש, והגר מרוצה, עוד יצא ממנה משהו, היא אומרת... ....ואז, נעמה ממשיכה,

הקבוץ היה חלון הראווה שלנו... ומראים להם את בריכת השחיה, שמחת המיים הציוניים, שלבנייתה תרמו היהודים היקרים שלנו במיציגן ... ונקודת השיא של הביקור, ילד וילדה

בלונדיים ושזופים . הארים המקומיים שלנו...מביאים את הפרחים, מקבלים נשיקה מהאמריקאית המקרקרת, ונמלטים על נפשם השובבים, מורחים את האודם מפניהם אולי

אף מושיטים לשון לעברה .. והבעל דומע מצחוק והתרגשות, פותח את פנקס הצקים ורושם. ומה לכם יש להראות חשבתי לעצמי, נעמה מזרימה דבריו של בן אהרון על הארמנים ..את

הירקנים על הכביש.? האמריקאי , ואפילו במקורו ארמני, לא יבזבז את FMS הנערות בנעלי מעשי החסד שלו על מקרים סוציאליים. ונעמה מחקה את טון ההשתתפות בצער של פרופסור

בן אהרון, עם הארמנים...

זה ראשי תיבותFMSלבסוף הגר הצליחה לפענח. היא הרי בקיאה בתשבצי הגיון וחידות, ש מתוך רומן חצי פורנוגרפי של אריקה גונג .. על שושלת של יהודיות בעלות )גבירותיהן של..(

תשוקות.. האישה אינה אלא גבירתן של התשוקות שלה, אני נזכר .. אבל סירבה בכל תוקף להוסיף פרטים. הגר יש לה את המעצורים שלה. לכל אחת זכות למעצורים משלה אמרה הגר,

רותחת ... או למשל אקסודוס, ממשיכה נעמה לצנר את דבריו של בן אהרון ..על הארמנים המסכנים..

הימים של מוסדג מי שיחק לא40הרי מאז הסרט אקסודוס כולנו כאן פול ניומן, האין זאת ) תממש הצליח מישהו העיר מן הצד, נו הפקה ארמנית מה כבר אפשר .. ( ולא נערה אירופאי נפלאה אחת הגיעה לארצנו, לאחר הסרט הזה, אקסודוס, על מנת למצוא כאן את פול ניומן

שלנו....נעמה צוחקת.יהפרטי שלה.... ונפלה לבסוף לידיו של משה איבגי הציבור אז מה דעתכם, הוא חוזר לבסוף לעניין.טיסות מעל ירוון לזכר הקורבנות הארמניים... מדובר

בכסף טוב ... התורכים יעלימו עיין. יקבלו גם הם משהו, מנסה ליישב את ההדורים מראש .. לשנות את

הנתיב בעשרים קמ עניין פעוט .. הנה כאן קמישלי שם טרבזון, אררט יותר דרומה תחת לענן,והופ, כאן זה ירוון ואחי אהרון מצביע על מפה דמיונית ....

סיפרו לי הארמנים, הוא נזכר, שהנה הנה גם התורכים ישנו את דעתם לעניין השואה הארמנית. ימתנו מאוד את התנגדותם, ואתם, הם אמרו לי, תמצאו עצמכם כדג הלווי הזה

שגילה יום אחד להוותו, שהכריש שלו הפך לצמחוני..דמויים ארמניים מגוחכים .. ומישהו מצא להעיר כי אם התורכים ימשיכו בעוינות המוסלמית שלהם אלינו, או אז, אנחנו כנראה נגיע

גם בעצמנו, למסקנה המדעית, המתבקשת מן המצב, כי היה גם הייתה, שואה ארמנית. עם כל אלף ההבדלות המתבקשות, כמובן...שהרי אנחנו לא ארמנים, התורכים אינם גרמנים. ואיפה בכלל היו הפולנים, אבן הראשה בכל ספור שואתי טוב ... גורו לכם התורכים ...בעיקר במוסד הרבני, שקורא לעצמו אוניברסיטה, מאיימים בזאת ..מעניין לעניין עוברת נעמה לדון בסוגיות

טייס עקרוניות היות וכאמור נזדמנו לשם הטייסים בכל מיני עניינים והיא התרשמה כפישהתרשמה ..הסכיתו נא

איצי שם בדוי שם בדוי או.. רציונלי זה ממש ללא רציונלי

על אף ששערי אינו סומר לפני ש.. אפתח באגדה לעניין האתוס הזה של אי הסגרת שמותהטייסים....

זו מסורת של טייסי קרב שלא להסגיר את שמותיהם. אולי זה התחיל אחרי השחיטה שלגרניקה, או הפצצות השטח של קובנטרי, שאז איימו מי שאיימו, כי טייס מאלו, דמו בראשו .. ויש הרי סולידריות של טייסים, אחווה בין לאומית שכזו. והם , הטייסים ,הלא ספורטאים בלב

62

ונפש הם ..והפצצות שטח זה מה שהם ושיטתם, באמת עשויים לו,ומפעם לפעם ביתר שאת. אז החליטו שכולם, כל האיגוד המקצועי. האחווה, הלא רשמית, העולמית,של טייסי הקרב,

מעין מסדר הבונים החופשיים, ללא הבדל דת צבע או מין. ... שהם לא יסגירו שמות.... ממשחזון אחרית הימים ...סוף האגדה ...

למרות שאיצי שם בדוי אינו טייס, ואין שום מניעה, למרות שקיוינו שתמנע אותנו הצנזורה מפרסום שמו . וגם האיגוד המקצועי האמור כאמור, לא מצא להתערב,שהרי איצי אינו טייס,

החלטנו בעצה עם העורך המסור שלנו, לבדות את שמו, לשם כבוד. הוא זכה בכל כך הרבה כיבודים אחרים...ועוד יזכה, אז הוחלט שאין סיבה למנוע ממנו גם כבוד זה, לפי שעה. אם כן,

איצי שם בדוי אינו שמו, זה שם בדוי. נשמע המשפט המקוטע של נעמה ....כביכול באופן בלתי מגמתי ..הם חושבים שאנחנו

תמימים..נעמה בשלב מסוים מבינה שהיא ופרובו הם הנציגים האוטנטיים האחרונים של המחלקה. איכשהו, הסמלים הפכו לי את המחלקה, נעמה מתלוננת, אבל ממשיכה להזרים

במרץ ....ואיצי שם בדוי ביקש לתת הרצאה מדעית אפליקטיבית. בתחילה הוא דיבר על כמה זה חשוב להפריך. ככל שמפריכים יותר, כך יותר מדעיים. צליק ממש גיחך. צליק סיפר שמכיר

אותו, את איצי שם בדוי, מעת שרותו הצבאי ביחידת הפרסים המרכזית.. בצעירותו צליק היה מחזר על פתחיו..בפרויקט הפרסים שלו .. והנה עכשיו הוא על פתחיו של צליק. אבל אצל

צליק, גורס צליק, אין הפרכות. הכול צריך להיות ברור מראש אחרת ..אינו ניגש לבעיה אלא אם פתרונה ברור לו. אחרת זה לא יהיה מקצועי ולא מדעי. . אין לו שום עניין בכישלונות. הפרכות מופרכות, הוא כועס. זה המוטו של צליק.. כישלונות, לא אצלנו ...ואת זה הוא כבר

למד בשרותו הצבאי, ביחידת הפרסים המרכזית ...אנחנו לא טועים ..ובעצם זה הדבר היחידי שקבלתי שם הוא אומר. אנחנו לא טועים. ..ומי צריך יותר מזה, תוהה נעמה ..ושרה לנו,

יותר מזה אנחנו לא צריכים ..ואני מזכיר לעצמי לפנות לריטה בעניין זמרתה. ונעמה ממשיכה כי העיקרון המדעי של צליק הוא לא להיכשל. היום,המדע הוא כל כך מפותח, שאסור למדען הרציני להיכשל....וצליק ממש כועס, מדגישה נעמה ... נכון, מסכים איתו איצי שם בדוי, מעט

נדהם. נכון, אני לא טעיתי. אבל צריך לחשוב על הפרכה, כי יש אחרים, ועם זה צליק מסכים בחום, ומוכן איתו סיפור מסיפוריו, על כל האחרים האלו, שמשבשים את מהלכו התקין של המדע הטהור טועים ונכשלים ואומרים שהם יותר טובים מצליק... ובלי הכרה, הורסים כל

סיכוי להשתפרות מדעית אמיתית ...ממררים את חייו של צליק שלנו ...כמדען וכגבר. לאור ההסכמה הזו, מקיר אל קיר, איצי שם בדוי מתעודד, ומספר על הצלחות... שבמלחמת

יום הכיפורים אני צדקתי. ועוד איך צדקתי ...עם ההכשרה המדעית שלו, הלוגית פילוסופית. אבל היו אכן כאלו שלא הפנימו את עקרון ההפרכה המדעית, וכפי שכולנו יודעים יש אחדים שטעו ..ומנידים כולם ראש ברחמים גדולים. בעיקר הרקטור.. וצליק, כמובן צליק. שהרי לבו

מלא רחמים והשתתפות בצער. בעקר צערו שלו.. נעמה מוסיפה בארסיות קלה וממשיכהבהזרמה.

...איצי כבר היה ממש שיכור כלוט )קלות( נעמה פוסחת על שני הסעיפים המילוליים בשפת העגנונית שלה. על כל פנים, שיכור מן ההסכמה הזו מקיר אל קיר שנקרתה לו. לא התאפק

וביקש, עם כל הצניעות, ברשותכם, לספר ובעצם להרצות על ההצלחה שהייתה לו במלחמת שבעים ושלוש. הנה הצלחה... וועדת אגרנט שישבה על המדוכה, אז עם כל הכבוד היא לא

השכילה..כי אלו, רק כישלונות הם חיפשו הוא מתמרמר.. ונעמה אומרת לדוד, נדמה לי שזו המלחמה שלך, ואני הרי מהילדים של שנת שבעים ושלוש חורף ..ונעמה שרה לנו, הבטחתם יונה דוד. איפה היונה שהבטחתם..עם אורז וצנובר ועלי זית לקישוט דוד.. והגר נדרכת מכה על ראשה. היא את איצי שם בדוי עדיין לא שאלה, איפה היית בשתיים בצהריים ביום כיפור כשפרצה המלחמה ...להגר יש רק מלחמה אחת בראש ..ובכן מסתבר שאיצי שלנו היה בחיל

האוויר. הוא עשה חשבונות מסובכים... והוא נפנה אל הלוח לרשום את נוסחאותיו ...והוא ..... נעמה נזכרתQEDאומר שהוא קיבל שורש של אי חלקי פי )סשר( ובסוף גם רשם

שבתיכון היא אהבה להשוויץ עם זה, אבל ממשיכה לחקות את איצי ...וזה בכלל מספר אי רציונלי, כמו שכולכם יודעים. הוא מסתכל בקהל, מתמוגג מאושר ...וכולם מנידים ראש

בהסכמה ומתעניינים. אי רציונאלי.. נעמה חוזרת לחקות את איצי שם בדוי ...אבל מה, האם יכולתי לתת להם מספר אי רציונאלי ? אז יצא, לבסוף, ששה וחצי מטוסים .. ומפקד חיל האוויר... טוב איזה קצין מטה בדרך, דחה את הדוח, כי אמר שזה לא מבוסס...אבל מן

63

הסיבה הלא נכונה, כי אני חושב שהוא, בני, היה מבחין מיד שחצי זה לא המספר הנכון...בני, זכרו לברכה, היה גאון. הוא תמיד היה אומר לי כך, אני ואתה, )איצי שם בדוי(, היחידים כאן

שמבינים ...אני כל כך מתגעגע לבני ...כי כולם שם מלבדו מין . ...ונעמה נזכרת בנאוםהפתיחה של הסמל הראשי, אנחנו חזירי הפרא, עם האברים המחודדים שלהם ....אתם..

כעבור חודש פרצה המלחמה, ממשיכה נעמה להביא הרצאתו של איצי, והתרחש כפי שהתרחש, במצריים ובסוריה.. ונפלו לנו בשביעי לחודש, בצהרי היום בסוריה, בכמה דקות, ששה מן המטוסים שתקפו את הטילים.. , ואיצי שם בדוי מצחקק באושר ושואל, אז היכן

החצי ?... מסתבר כי אחד הנווטים קפץ. על יד עפולה, אולי. לא בררתי, אומר איצי.. והטייס הנחית את המטוס,ברמת דוד, בלעדיו. אז רשמו "ששה וחצי מטוסים, כמו שאיצי שם

בדוי אמר".... אבל לכם אני יכול להגיד שטעו וזה היה מספר לא רציונלי וכו..ואיצי זוכה בתשועות. הוא זורח, סוגרת נעמה את הקטע של איצי שם בדוי. בסוף, סליירי גם הסיק מסקנה

מסובכת כזו, שאיצי בעצם חישב את היחס הנומרי המדויק, שבין ערכו של הטייס לזה של הנווט, ופתר אגב כך, בעיה פתוחה ......וצליק מייד התערב ופסק בעלבון, שלא הייתה בעיה

פתוחה מוסמכת כזו ...ומאיים באצבעו על סליירי המפרגן הנלהב. סליירי אכן נבוך והתקפל...אחד אפס לטובת צליק, נעמה מריעה, וממשיכה להזרים רשמיה.

כי אז, פרובו אומר לאיצי ...וכמה טילים סורים חישבת שישמידו מטוסינו. גם זה מספר אי רציונלי ?..ומישהו צועק ש..אפס, זה נשמע לכם רציונלי... אבל איצי לא מתבלבל ויש לו

תשובה. המלחמה פרצה מוקדם מידי, ולא הגעתי לחישוב ההצלחות שלנו.. אצלנו, הרי, כל כך מודעים לנושא האבדות, שהנחו אותי להתחיל באבדות ..ואני אז רק קצין

זוטר. קודם אבדות, מציאות אחר כך, הוא מתלוצץ כנראה ..כך שלמען האמת אפילו לא התעניינתי בהצלחותינו. ואיזה גס רוח אחד מן הקהל זורק לו שוב בשאלה. האם אפס זו

הצלחה... ותשמעו מה ענה לו סליירי. כי סליירי, כזכור, נורא התלהב מן ההרצאה של איצי, וכבר התאושש מהמבוכה שצליק הנחיל לו ....זה פשוווטטטט ...נעמה מגלגלת צחוקה. ובכן,

אמר סליירי, אפס זה מספר רציונאלי ולא יכול להיות תשובה מדעית...פשוווט מספר רציונאלי זה ממש לא רציונאלי ... לא יכול להיות ...וההוא שתק ...וכולם נורא מרוצים מן התשובות של איצי, וכמובן איצי מרוצה נורא מכך שסוף סוף, נמצא לו קהל כערכו , שיכול להבין. בעיקר את רוח הדברים ..זה שהוא לא מתעניין בהצלחות ..זה בכלל לפי השיטה המדעית שלנו..אבל

על פי צליק הצלחות תמיד ..ורק פרובו פתאום מחפש הצלחות ...פרובו, שתמיד מחפש פגמים,פתאום הצלחות.. סופקת נעמה כפיים למישבתו של פרובו ..ואז היא חוזרת לתלם ומסכמת .... כך שהם מוצאים, עם איצי שם בדוי, שפה משותפת ברמות ....וניכר שלא ברור לה האם היא

אוהבת את זה. ובכלל, היא אומרת, אני מתחילה להישמע לעצמי כמו נעמה נמה .. שלאלומר כמו חיה מבולבלת מעירה הגר ברשעות ..

אקח לעצמי את זכות המלה האחרונה לעניין זה, מעצם היותי המביא לדפוס, שהרי הסערותפשוט סומרות..

בכל זאת, באותו ארוע מדובר, פגעו בסוללת טילים אחת, ויש לפחות עשרה הטוענים לפגיעה הזו, שהרי, להצלחה אבות רבים, ועוד איזו הצלחה....וועדת אגרנט לא הקדישה לחיל האויר

יותר מעמודים ספורים מתוך אלפיים ומשהו.... חיל האוויר חוקר את עצמו. הוא הרי לימד את כולנו תחקיר מהו....אז שאנחנו הקטנים,העפר לרגליהם..שאנחנו נחקור את חיל האוויר ..יש

גבול ... . ואכן, אנו מוצאים לאחר כארבעים שנה, מסקנות כואבות מאוד על תפקודו של חיל האוויר שלנו במלחמה ההיא ,בעצם על חוסר תפקודו. אבל ארבעים שנה זה זמן סביר לתחקיר

כה מעמיק על חייל כה מהיר ..ובחיל האוויר יודעים ..הלא הם שלמדו את כולנו ... אצל הערבי, אני נזכר, נקמת דם אחרי ארבעים שנה, זה בבחינת הקדמת המאוחר...זריזות יתר ....

וכן, לא פחות חשוב, היו הרי צריכים לחכות להסתלקותו של בני פלד.. . טייסים אמיצי לב המה בהגדרה, אבל יש גבול... ובודאי לא לפני ההצלחה במשחק הגומלין שמדינת ישראל,

בטובה, ארגנה להם בתנאי דה לוקס ... במלחמת לבנון שמונים ושתיים ...... צבי לניר בשנת שמונים ואחת סיכם את הכישלון של חיל האוויר, וחולשת טעוני המתרצים שלו. והיו רבים

וטובים שתרצו. תרצו את הכישלון הרבה, הרבה זמן לפני שמישהו העז להבחין בו...אז צבי לניר, במספר משפטים.. אבל ללא ספק היה זה מוקדם מדי, ובמעט מלל ..והיסטוריה הרי אוהבת מלל, והרבה ..וגם לחכות ...כך, שבני פלד לא נתן על כך את הדעת..למזלו של צבי

64

לניר..כי מי הוא בכלל צבי לניר, אפילו ססנה לא הטיס. איש בעצם לא נתן, ממש,את דעתו עלהפמפלט הקצר של צבי לניר.

לו קיצר אותו כדי חציו עוד ראוי היה לתואר גאוני, אמר מישהו. אז אמר... )על מאו והמהפכההצרפתית...(

סרטרה והרובאים של גולני

אתה יודע, מתחילה נעמה ערב חדש, אבא התעקש לעשות מילואים. והוא כבר היה מבוגר בעל מעמד. אבל שרת. להרצות לחיילים ..על סרטרה. נעמה אומרת בשיא הטבעיות,

אצלנו בבית זה סרטרה...והחיילים אהבו את זה. ככה אמא ספרה לנו על אבא... כמה שהם אהבו, אוללה ...אבל אחר כך התחרפנה, וצחקה קצת.. את מתארת לך את אבא מרצה לרובאי

גולני ..על סרטרה. מה לא זרקו עליו ...גם קופסאות שמורים. מה סרטרה, צרחו, הבטיחו להביא כוסית ..את מתארת לעצמך. אז אבא היה עולה להרצות להם עם כובע פלדה ..אבל

התעקש לשרת במילואים. איך אוכל לסרב בעתיד, אם לא אשרת עכשיו... הוא תכנן איזו סרבנות אולטימטיבית.. שתביא כותרות. פרופסור ) נעמה מקריאה ידיעה בעיתון כביכול (

מסרב להרצות לפלוגה הרובאית, על סרטרה, כל עוד אנו כובשים ..ההתנחלויות ..שטחים. אבל הוא נהרג קודם שעשו אותו לפרופסור. טרם ממש את פנטזיית הסרבנות הגרנדיוזית שלו,

סיימה אימא באנחה ...ואחי שאל האם אבא נהרג מפגיעת קופסת שמורים שזרקו עליו.. נעמהמגחכת. אבל אבא לא לקח את זה אישית ..זה שזרקו וזה שצעקו, הבטיחו לנו כוסית.

...אחי שם לב כי באזכרות לחללי.. אחרי השם של אבא כשקוראים, לא מוסיפים כי השם יקום דמו,ושאל .. ואמה יצאה מדעתה וצרחה עליו ..אחר כך לא ידעה איך לרצות אותו כי

באמת מה הוא אשם ..והמנוול הקטן ניצל את זה, נעמה לא שוכחת...אבל באמת היא מהרהרתלמה את דמו של אבא לא יקום ?. אולי זה כי הוא שמאלני היה...שמאלן לא ממומש...

לוקרבי רוצה להצליח

וחשד להתקף דזה וו לנעמה

ערב אחר כך נעמה מדברת..... שמעתי את הטייס לוקרבי מתלונן לרגלין. למה לא מגיע לי. נעמה מחקה את לוקרבי בטון לא טייסי. מיילל אפילו. הבאתי תמונות. כולם היו חמושים. כלי רכב קרביים. ואחרי ההפצצה דבר לא נשאר שלם ...מראה לוקרבי אילו תצלומי אויר. דיברתי

עם אסא והוא אמר שהכול כשר, נעמה טוענת בלהט בשמו ... והרי לא לקחתם סמי המרצה, אתם הספורטאים..אני כמובן מתלוצץ..ההישג כשר. מדובר

במרכז של הנתיב האתי, ואין פו נקודת קיצון. הכל כשר. לוקרבי מגלגל עניים במרירותו, תמה למה מפלים אותו. זה יפגע לו בקידום. אני רוצה להצליח הוא מייבב ..ונעמה, מסתבר, קצת

לועגת. חשבתי לעצמי, כך נעמה אחר כך בשיא הרצינות, הוא צודק לוקרבי ..שרוצהלהצליח ..הוא צודק ...כולנו רוצים.

רגלין מסביר לו משהו בסבלנות. על המשפחות השכולות ..ויש את ההסטרית ההיא עם הפניות לבגץ ..וצריך לחכות לחלון הזדמנויות ....ואז לוקרבי מבקש שגם אני אראה . אולי בתור

נציגת סקטור המשפחות השכולות, נעמה תוהה. ונזכרת שפורפיומו איים עלי עם קוד אתי לבני המשפחות השכולות, שהוא כותב. הוא הרי לא מרוצה ממני.. ואני, כך נעמה, אני הייתי

מפענחת תצלומי אויר בצבא, ומבט אחד הספיק לי, על מנת לזהות את כל הרקם.. וגם קלטתי ..ונעמה נכנסת למתח וזה ניכר בקולה. הבחנתי שעל אחת התצות רשום, היא אומרת

.. ביאנור ברקת .. אגם קרעון, העשירי ליוני שעה שתים עשרה אפס שמונה, שנת שמונים ושתיים. ורואים שם, על יד כלי הרכב וההתרוצצות, קבוצה של חיילים יושבים במין אמפי כזה, ומישהו עומד, עם כובע פלדה על הראש ומרצה להם ..משהו מאוד לא צבאי בעמידה

שלו, נעמה מהרהרת וממלמלת. ביאנור ברקת העשירי לשישי שנת שמונים ושתיים.. דוד היא נשמעת פתאום נרגשת שלא כדרכה, אני מוכרחה... והיא נפנית לשנתה ...משאירה אותנו

תמהים

65

גם אחרים רוצים להצליח שובו של חד האוזן

אחר כך נטשתי לזמן מה את ההקלטות וחזר אלי האלוף משנה מחיל המודיעין מיחידת ה הכיטובה בעולם עם ההקלטות המחוקות עליהן החברה הגאונים שלו עברו עם האנטי מחיקון ...

והוא מתלונן כמה זה היה קשה אבל כמובן התגברו על כל הקשיים ואני אמרתי שאפילו צל שלספק לא היה לי..ובאמת ..

התחלתי להריץ את הסרטים האלו שהחזיר לי, ומה אני שומע שם.. קריין, והגר מציינת שזה אחד מטובי סופרינו מקריין ..ומביאים אותו למילואים בשביל זה ... אולי עגנון ??חשבתי לעצמי.. אז הוא מדקלם, כי עכשיו נשמע מתוך ה מה שקלטנו ופענחנו במאמץ רב וכפי שתיווכחו באוזניכם, הצלחה. ואחר כך מוסיף כי יש להם גם המלצות מטובי

הפרופסורים, אלו ואלו ...גם הם קבלו פרסים, אלו ואלו.... אחר כך שומעים מואזין מתפלל,ומישהו מברך בערבית או בשפה מוסלמית את הנמצאים, והמון המון רעש.

וכך זה ממשיך עוד ועוד... הגר יש לה רקע, כי הייתה שם בשרותה הצבאי. היא מספיק חכמה בשביל לשרת בהההכי טובה. היא מזהה את החומר כהגשה לאיזה וועדת פרס. ותמיד, תמיד

מקבלים …. ככה זה נשמע היא אומרת ומוסיפה .. בטח יש גם ...חדי האוזן שבינינו יבחינו וכו ..ואתה.על בטוח, לא מספיק חד אוזן..ותמיד אבל תמיד מבחינים יפה בתפילות... כמה שאללה

הוא אכבר ...והשאר שמור כאמור לחדי האוזן ... מחודדי האברים האלו .. נזכרתי בנאום של הסמל הראשי ממנו נעמה אוהבת לצטט, על חזירי הפרא והאיברים המחודדים..ובאזנו

המחודדת של ידידי מפקד יחידת הפרסים המרכזית . . נו, זו הגשה לועדת הפרס, הגר אומרת. ואני מתגולל עליה, שלא לכל אחד יש הורים באוניברסיטה, כך שיכול לסדר לילדים שלו שרות ביחידת הפרסים המרכזית הזו ...אבל הגר אפילו לא רוצה לשמוע, ומסכמת בחוסר סבלנות .. זה תמיד אותו הדבר ....הגשה לועדת הפרס. אני לא מתכוונת להמשיך להקשיב היא מודיעה.

אין לה הרשאות. הגר מגלה ענווה...אין לה הרשאות. אחרי יומיים חזר אלי חד האוזן, מבוהל נורא. הוא מביא את הסרטים הנכונים ומשביע אותי

שלא אסגיר אותו. מן בלבול שכזה, הפקידות המפגרות ... הוא מתחנן. אתה יודע. ואנימבטיח לו.. כמובן שהשארתי לי העתקים.....והוא כנראה יכול לנחש ונשאר מודאג ...וטוב שכך

ועל הסרטים שלי שהחזיר, הם עבדו יפה הגאונים שלו ... בקטעי נעמה נמה המחוקים שומעים קטעים מאיזה פורנו. פה ושם, הברה בגרמנית ........ולא צריך להיות חד אוזן... .גם על

הקטעים שמחקתי בעצמי הם מרחו את הפורנו הזה.. עבודת מופת, כפי שכל בר דעת יכול לשמוע ..אפשר לישון בשקט עם יחידת הפרסים הכי

טובה ..שיש לנו. אז הלכתי לישון. אבל לפני כן קשרתי את הכלבים ובדקתי את השער והאזעקות והתכסיתי

טוב טוב ..לאחר שלילי הגישה לי כוס תה חם, ומרחה לי את הגב במשחה סינית מחממת... אחר כך הגר הסתכלה על הטכסט, וצרחה עלי, מה פתאום לילי.... מלמלתי שזה כנראה מפלאי הכט אנד פייסט אצלי בראש. זה מהקלטות אחרות שאני מתעסק בהן ...על יומני

המבצעים האבודים של אוגדת שרון במלחמת יום כפור ... כנראה אני גם הולך לפתח שפעת ..

אחרי כמה ימים התאוששתי וחזרתי להאזין

איפה היה אלהים בשואה ולבסוף

מזער הגידה מיזהר מגידה ומזער תגיד

איפה היה אלהים בשואה. איך אפשר בלי השאלה הזו. אני חושבת העלה את השאלהבלגלוג קל סליירי אבל אחר כך הוא נחרד מן התשובה ...אומרת נעמה

שנה שהוא עובד אצל1500אלהים יקירתי )עוד מחווה לאדם ברוך( היה בחופש. מזה כבר הנוצרים. אנחנו קבלנו את הרבנים, במקום. קודם לכן התנאים ואמוראים, וכל השושלת

66

האדוורסרית היהודית, אותה, רעם העליון הזכיר לנו בטובו, לטובה, ואחר כך, הרבנים הודיעו לו סופית, שהוא יוצא לחופש. אז הרבנים התמקדו והיתמקצעו במה שבאמת מעניין אותם.

מה שהם הכי טובים בו, שזה מין ואוכל.. ונעמה נוקטת את הטון שכמו אומר, זה לא אני, זה .. . טון, שלפי דעתה, פוטר אותה מכל אחריות למה שהיא אומרת...ובכן , אלף חמש מאות

שנה של העמקה באוכל ובמין ....נתנו לאלוהים להבין, שהוא, אצלנו, מיותר ..ונעמה מוחאת כף..וממשיכה בתיאור הארוע.. אצל הנוצרים הוא עשה עבודה, ממשיך פרובו ... ומתעוררת התנגדות בקהל. ודווקא מצד

החילוניים ביותר, היא מתפלאת .... הדתיים,למרבה המזל, יצאו עוד הרבה קודם לתפילת ערבית ..תמיד הם באיזו תפילה ..כי זה חשוב להם יותר עם מי, מאשר למי...להתפלל... נעמה

מוצאת להעיר ... אבל סליירי ...והיא מזכירה שזה הוא שהתחיל בבדיחות הדעת... ועכשיו משנה את טעמו ..מעט מבוהל, אפילו, הייתי אומרת. הוא, כששאל את השאלה . הוא לא חיכה לתשובה.. נזכרתי, היא מוסיפה, שיש לו איזה סבא רבה שהיה רב מכובד ביותר, והוא מתגאה בו. תייייראה, נעמה מתחילה לחקות את סלייירי ,זההה לא שכל כך איכפת לי, אבל

הסבה רבה שלייי, גאוווו ן .. פשששווטטט .. נעמה מתגלגלת מצחוק. זה לא נראה לטובתם, החילול קודש הזה לתיאבון שפרובו עושה, נעמה מסכמת. זה שאלוהים עבר לעבוד אצל

הנוצרים ..... זה ממש מוגזם. וכולם נעים באי נוחות בכיסאות כאילו ישבו על מסמרים חלודים. איש, איש ומסמרו, ממשיכה נעמה לפתח את משלי המסמרים שלה בהנאה גלויה. נראה כי לנוכח חילול הקודש הפרוע הזה עליו היא נאלצת לדווח... אובססיה אישית קלה למסמרים,

ממש נסלחת ...אצלה המסמרים סומרים .. והיא ממשיכה לדקלם אבל אצל הנוצרים הוא עוד עבד יפה, ממשיך פרובו . למרות שאנחנו לפנסיה הוצאנו. ונעמה

צורחת, זה לא אני, זה פרובו ....כנראה שהדוד נועץ בה בשקט, מבטים מבוהלים. והיא ממשיכה מבלי יכולת להפסיק, כמו השתנה ..אבל ניכרת בקולה מתיחות ...הנה ניוטון ולייבניץ,

הגויים המאוד דתיים האלו, הם, עם האמונה שלהם, הגיעו רחוק מאוד ....קבוע גרביטציה קוסמי.. ליוונים ... הוא עונה לשאלה נרגזת, כלום אינך יודע שהמדע שלנו מתחיל אצל

היוונים.., ,ובכן, פרובו אומר, היוונים, לא היה להם אפילו קבוע גרוויטציה מחוזי. ואיכשהו נזכרתי שוב אומרת נעמה, בדוד שלי מן המושב, הוא הרי היה בדחן גדול ...היום אני יודעת,

איך הוא אמר .. יפתחלה, תהיה היום אחר הצהריים כבידה, גרביטציה )במבטא רוסי( חלשה... מחוזית כזו, ואפילו נעמה הקטנה יכולה להרים חבילת חציר. ונעמה מחקה אותו

מדבר בנביחות שמחות. ואיך שהייתי נעלבת. היא לא שוכחת לציין ...והוא היה ממשיך עם זה ש קילו ברזל יותר מהר מקילו נוצות נופל.. וזה ברור, כי הרי אריסטו בכבודו ובעצמו אמר,

הדומה נמשך אל הדומה לו, ולכן מה שיותר כבד, יותר מהר הוא נמשך אל הכבד ..זה הגיוני. ואז היא נזכרת בארון בגדים, השיר הזה שאמא..ואיך שאחי אמר כי אם הדומה נמשך אל הדומה לו אז הומוסקסואלים ...)הוא אמר נבלוסים העגלים היווניים האלו מן המושב של

הדודים שלנו ..( והיוונים באמת היו...והעגלים... נעמה סופקת כפיים. אחי הקטן חכם )..דיוןחסר טעם על נבלוסים(

ונעמה כנראה עוברת לסכם את כל הסוגיה הזו, של איפה,למען השם, אלוהים היה... על פי פרובו.. כך שאלוהים עבר אל הנוצרים ועשה איתם לא מעט, ולולא כך היינו עד היום תקועים

עם היוונים והמתמטיקה הגאונית שלהם. אכילס עוד היה רודף אחר הצב, ולהשיגו לא יכול.. וטונה ברזל יותר מהר נופלת מקילו נוצות. כי הדומה נמשך אל הדומה ..הסברים הלא היו להם

ליוונים..מביצי כינים ועד קרני ראמים..לא השאירו סדק בלתי מטויח ...אז הוא אלוהים בסופושל יום עשה עבודה טובה אצל הנוצרים ...כך שלשואה הגענו, אנחנו היהודים, בלי אלוהים ..

כי הוא ...מבחינתנו הוא היה בחופש..חלת ... נעמה נחנקת בדיבורה וממשיכה .. ומזה כבר אלף וחמש מאות שנה יש לנו את הרבנים ...במקום. נעמה אומרת מהר, מהר, בהיסטריה של

מחלל קודשים שכפא אותו שד, והוא חושש שהשמיים יפלו עליו אוטוטו ...אבל מסתבר שפרובו עוד ממשיך בפיה של נעמה ...גם המנזרים הקתוליים, נעמה מצטטת ..הצילו הרבה יהודים, המנזרים. בכלל, מי שהציל יהודים בשואה כמעט תמיד נוצרי מאמין ..וכאן נתמלאו כולם מרירות, משטמה וצעקה ..ופחדתי שיכו אותו .. את האינקוויציה אתה לא זוכר, וגרוש

ספרד ... אני מתפלא עליך.. ועל הפוגרומים ...ומה, אנחנו אופים מצות בדם של ילדים נוצרים ? ומה.. אנחנו רצחנו את ישו ? שואלים בזעם מלגלג ...והרי חיים כהן כבוד השופט העליון פסק שלא כך. זה לא אנחנו את ישוע .. ובכלל, מי ביקש מהם להציל ילדים יהודים

67

בשואה ...וזה הרי תפקידם של המנזרים...וגם להמיר את דתם נתכוונו .. הצילו והצילו, אז גם הצילו כמה ילדים יהודים. כן, בשביל זה באמת הקמנו את המנזרים, אני שומעת את פרובו ...

אבל מי שממש התנפלה זו מזער, שיצאה כרגיל מגדרה ...לא המנזרים ולא היהודים ולא היהודיות, אלא קסטנר. הוא ורק הוא, וצטטה את ליבוביץ החכם כשאמר כי כל השואה אינה

אלה תולדה של אנטישמיות נוצרית של אלף ושמונה מאות שנה... ומה לנו כי נלין על איכמאן... מה יכול היה לעשות, אותו ביורוקרט אוסטרי קטן, עם אלף וחמש מאות שנים של

אנטישמיות נוצרית על הכתפיים ..וכן, הרי גם קסטנר כנראה על קורט בכר, ההורס, הסביר את הרקע הזה של אנטישמיות נוצרית שזה כבר אלף וחמש מאות שנים ....וגם אלו ששכחה את שמם ...זה הכל אנטישמיות נוצרית. ומי שהציל, זה קסטנר ..וליבוביץ הרי אמר ..נעמה

נחנקת בדיבוריה בשם מיזהר, מרוב מרירות. אז תגידי גם, אמר לה פרובו. ומזער ענתה לו, ויפהענתה. אני הגדתי ואני מגידה ואני אגיד. ועוד איך אני אגיד, מר פרובוקציה.

זוחלים קדמוניים

פתיחה נעמתית אופיינית על כמה עייפה ואיזה יום עמוס היה לה, מדברת דרך הפיהוקים. תשמע מה היה היא מתחילה לספר. פתאום הופיע דרוד דרוראי. והוא לעולם לא מופיע. יש לו דרך חיים משלו והוא לא מופיע. הוא מחרים ויש לו את העקרונות שלו, וזה בסדר מבחינתי...

ניכר בנעמה המאמץ להסתיר עוינות אוטומתית למי שמחרים את המוסד שלה. זכותו, היא אומרת, וחוזרת ומצדיקה את דרכו. עד לשאט נפש. זכותו, היא אומרת, זכותו ...ואם תישאל

איך אני יודעת....אני יודעת. אבל במיוחד, נעמה מתחזקת, במיוחד דרוראי שונא לובשי מדים. עד כדי השתוללות וזה יכול

להגמר רע מאוד ..נעמה מתחלחלת. כך סיפר לי אפרופו היא פותחת.. כך שידעו תמיד להיזהר, ולהזהיר אותו על בואם של הסמלים. הרופא שלך אוסר עליך, היו מזכירים לו. ולרופאים יש

לו כבוד. הוא לא אחד שמתווכח עם הרופא שלו ..ותמיד יש רופאים בסביבה ..דרוראי שונא את המדינה, אבל אוהב את המחלקה, אמר לי מר אפרופו. אהבת נפש הוא אוהב..אז הצליחו

להשפיע עליו שלא יראה, ואז גם לא יראה .הסבירו שזה לטובת המחלקה ואפילו, רמזו, יזיק לא מעט למדינה ..אנחנו נכה אותם בדרכינו.. אנחנו נכיל אותם. הבטיחו לו, והוא נתרצה. נפלה, אם כן, שגגה. אי תאום. אולי, אבל אני חושבת שגבר עליו יצרו, אומרת נעמה. לפעמים אנחנו הכי נמשכים אל מה שאנחנו הכי שונאים... והנה הוא עומד בפתח בבגדי הפועל הצעיר שלו

כמו הדוד שלי מן המושב. מכנסיים כחולים רחבים נורא וחולצת חקי וסוודר בחורף וברט על הראש תמיד כי הוא היה קרח צוחקת נעמה. היו לו רגישויות לדוד שלה מן המושב . אבל כפי

שהדוד שלי מן המושב היה מחייך תמיד, ככה דרוראי כועס. על מצבו של מעמד הפועלים הוא כועס, כנראה, נעמה מהרהרת, ונזכרת כמה שהיא כל כך מתגעגעת לדוד שלה מן המושב.

שפמו נופל ורועד בזעם ..נעמה חוזרת לתאר, וכן הוא ממלמל משהו בערבית. לא, לא אללה הוא אכבר. לא חושבת שהתכוון להתפוצץ אומרת נעמה... ואני חושבת לעצמי, איזו מהומה תהייה כאן, ואולי להזעיק את הביטחון? אבל מה אני אגיד להם ... שפה מלא בשנואי נפשו,

בבגדי הדיילים שלהם, ומפרכסים כזונות אלו את אלו . הוא הולך לחרב לי את המועדון נעמהמסיימת המשפט המבולבל שלה בקינה.

אבל תשמע מה קרה, נעמה ממשיכה. הסמל הראשי וחבריו לא נבהלו. שום דבר לא מבהיל אותם. הם הרי נולדו להכיל מצבים מביכים ..מצחיק, פותחת נעמה, פורפיומו ניגש בחרדה אל

חברו רגלין כדי ללחוש לו. הוא לא שולט על קולו, וזה נשמע גבוה. ורגלין מרכיב על פניו את החיוך הצבאי של הכול בסדר ותחת שליטה.. סמוך עלי עשא ...ונעמה משווה לקולה טון גברי

מאוד ובוטח. אפילו פרובוקציה גילה סמני אי נוחות ..הנה משוגע גדול ממנו ..כי דרוראי, אצלו זה בלי

השתיה....... דרוראי מנתח בלי משככי כאב, הוא גבר אמיתי.. נזכרתי שצליק התגרה פעם במרפרובוקציה...צליק יודע להיות ארסי...מהרהרת לה נעמה.ובקולה הערכת מה.

ובכן אני רואה כי דרוראי מתקדם ועובר במרכז האולם וכאילו הים נחצה לשני צדדיו ממלמל המיות ... היישר לעבר שנואי נפשו בבגדי הדיילים שלהם .. ותשמעו מה קרה. הסמל הראשי

עמד בדרכו של דרוראי החוצה, כביכול, את הים בחרבה. חיוך מאיר את פניו עד שדרוראי מגיעעדיו, נעמה עוברת לשפה חגיגית. ומסתברת אכן דרמה.

68

כי הם נפגשים ומתחבקים חיבוק גברי ואני, אומרת נעמה, אני יש לי חולשה לחיבוקים גבריים כאלו ...נעמה והחולשה היומית שלה, נאנחת הגר בלעג ..הם ככה נשארים עומדים ומכים זה על כתפו השמאלית של חברו, מדייקת נעמה, בטפיחות עזות. והם מדווחים לנו שהם חברים

עוד מן הטירונות. בדמעות גיל הגנרל הראשי מספר לנו גדולתו של חברו דרוראי במסלול המפרך של ראשית דרכם הצבאית המשותפת. מסתבר, מספרת נעמה, כי דבוראי היה מצטיין

שבמצטיינים. כולנו חשבנו שהוא יהיה הרמטכל התימני הראשון, אומר הסמל הראשי. הוא לא יכול להפסיק להתבדח גם ברגעים של התרגשות עליונה זועמת נעמה על כי מקלקל לה את

הדרמה הגברית, שהיא כל כך אוהבת, וממשיכה לחקות ... כן, כן תקוות גדולות תלינו בו.. ואז הם, ביחד,מספרים על החודש ההוא, בסוף המסלול ביחידת העלית הסודית, שאת כולו הם עברו בזחילה. מאכסימום, הליכה שפופה.. מחלקת הזוחלים קראו לנו. ודרוראי, בדיוק אז

התגלה במלוא שעור קומתו. לולא עמדנו על כתפי ענקים... הסמל הראשי מגחך, ומרגיז נוראאת דרוראי שהתאושש מהר מן ההתרגשות הנוסטלגית וחזר להוויה הנרגנת שלו והעוינת.

אני שוב חושבת שהסמל הראשי מתבדח, מתלוננת נעמה ...ופה קוראת איזו מבוכה, כי הסמל הראשי אמנם ממשיך לפאר את דרוראי, לפחות לאלוף ציפינו ממך להגיע. ולמה לא

הרמטכל התימני ..לולא נהרגת בסוף המסלול ..נעמה לוקחת נשימה ..ודרוראי מתקומם ובצדק, שלא הוא שנהרג. אני לא נהרגתי, זועם דרוראי על פי קולה של נעמה. הוא לא קיבל

את החניך המצטיין, מסבירה נעמה, כי הסמל העליון דפק אותו ..אמרת שנהרגתי, הוא אומר בקול מר ומיואש. הוא ממש מיתבכיין, נעמה מתפעלת... כל כך זה נגע ללבו... מי יודע הוא מלמל, יכולתי להיות אפילו רמטכל. ונראה כי עכשיו הוא באמת הולך להתפוצץ ..כמעט

ונעמדתי מולם על מנת להזכיר בפני מי הם עומדים .. מן בדיחות שכאלו, נעמה כועסת .. אבל הסמל הראשי כמובן השתלט על המצב חיש קל. מכיל אותו, ולוקח בחיבוק את דרוראי,

חלל צהל שמקום קבורתו לא נודע.. צוחקת ...הוא מציג אותו בפני הסמלים הצעירים והם נאלצים לכבד את הזקנים. מורשת קרב ...נו מורשת קרב. אבל אני ראיתי איך הם העוו פניהם

זה לזה ..בגועל. גוויות, מישהו אמר לרעהו דוחק בו במרפק.

נעמה על צרופי מקרים

באחת ההקלטות האחרונות נעמה שואלת. דוד אתה מאמין בצרופי מקרים ..היא נשמעת וכן1982מודאגת. כי תראה, היא אומרת בלי להמתין לתשובתו. ביאנור ברקת עשירי ליוני

שעה שתים עשרה וחצי אולי מאוחר יותר זה המקום, על יד אגם קרעון, בו אבא שלה נהרג, ולא רק המקום, גם הזמן מתאים. כי זה גם מה שהיה רשום בתצא ההיא שראיתי אצל

לוקרבי, האסון האווירי, כשהציע וביקש ..נעמה, הסתכלי וראי ..כולם חמושים עד האזניים. אז למה הם לא נותנים לי ...אסא אמר שהכול כשר. יוחנן, הוא אמר לי, הכול כשר, שריד

מזכרונה. ואני אז לא נשאר, התגאה אז לוקרבי ... ואני רוצה להצליח ...ככה נעמה מדקלמת חשבתי לעצמי.. הוא צודק, לוקרבי בזה שהוא רוצה להצליח...ואז גם ראיתי בתצ"א מישהו

עומד ומרצה בפני החיילים. חבוש כובע פלדה...לנעמה יש עיני נצה היא אומרת, עיני נצה. כךהיו אומרים עלי במחלקת הפענוח, היא נזכרת... ומשהו מאוד לא חיילי, מאוד לא חיילי ...בעמידה שלו .. תגיד, אז אתה מאמין בצרופי מקרים, דוד.. נעמה נשמעת כמעט בחרדה ..

פינת השער הסומר שוב שערותי סומרות ..הרי ביאנור ברקת, אגם קרעון, והזמן שנעמה מציינת, זה הזמן והמקום

של הפגיעה החמורה ביותר בכל הזמנים של כוחותינו בכוחותינו. חיל האוויר שלנו על שיירה וחניון שלנו?????? במלחמת לבנון הראשונה, שלג. ואני לא יכול להאמין שבדיוק באותו הזמן

והמקום, האבא של נעמה בהרצאה בפני החיילים.... ועוד על סרטרה. יש גבול לציניות. חיל האויר כבר אחרי הצלחתו הגדולה במשחק הגומלין, להשמיד את כל1982 ליוני 10אכן ב

איום הטילים הסורי. איזה רשע אמר שהטייסים היו בהנג אובר מן המסיבה שחגגו לילה קודם.אכן רשעות. הטייסים תמיד חוגגים. הם... משתתפים בשמחת האומה על שהתברכה בם ... כלום חסרים רשעים במקומותינו. עוד הוסיף, אותו הרשע, כי כעבור יומיים ביום הששי ההוא, השנים עשר לאותו החודש, אותה המלחמה, בסולטן יעקוב ... כשמדינת ישראל הייתה במצב של "תעשה הכול" ...כשנחוץ היה מאוד לסייע, או אז חיל האוויר נמנע מסיוע ...וזאת מאימת

הא"מט הלוהט ...חיל היבשה הוא המרומה הנצחי שמחכה לשווא לסיוע אווירי, נזכרתי

69

במאמר חריף של האלוף עמנואל סאקל. גם הוא חיכה הרבה שנים... אמיץ מאוד, האלוף סאקל, עם תעודות, אבל לא עד כדי בני פלד.... אכן סביר כי בחיל האוויר לא רצו לקלקל

לעצמם את הטעם הטוב של הניצחון המוחץ יומיים קודם. ניצחון בו הכריעו לחלוטין את איום הטילים הסוריים. ויש מהם האומרים שגם חרצו אגב כך את דינו של הגוש הקומוניסטי

להתפורר, בתוך כמה שנים ..עד כדי כך גדול היה הניצחון... רשע רשע, אבל יש סדק בטעון.. צריך אולי ... נו טוב ..אבל הלוגיקה הצרופה נאלמת לעיתים דום .. ולחיל האוויר שלנו, הגיון משלו, אמת משלו. זה בטוח.. אפילו הגר קצת נדהמה ..ובכל

זאת, מלמלה כהרגלה, ש..לך אין קרובים ש.. היא תדבר עם הקרובים שלה ש ...והכוליתבאר ..הבטיחה לעצמה.

הגענו לפרק האחרון בהקלטות נעמה

סיום מחלקת ובה יסתבר כי נעמה חיה בסרט

כי נעמה אחרי כמה חודשים חוזרת מסדנת טיפולים לריפוי תסמיני האקליזייסיטיס החמור בהם לקתה, אגב עבודתה באותה סביבה רווית גרויים. אכן, אקליזיסיטיס, כפי שראינו

באנציקלופדיה, היא תסמונת שלוקים בה בסביבה עתירה מידי בנושאים מכדי לטפל..זה כמו מכונה כזו לקיצוץ ירק במושב של הדודים שלי שאם שמים יותר מדי היא נתקעת והמנוע

מתחמם ...או עוגת קרם דשנה מידי...אז בעיקר, מדגישה נעמה, אקלזייסיטיס פוגע באנשים צעירים אינטליגנטיים ורגישים שנקלעים לסביבה עתירת נושאים, רוויה מדי, רועשת מדי.

שאז חל בלבול מושגים בסיסי ..למרבה הפלא היא באה לדוד של אורי לבקש את ההקלטות ... כן כן ההקלטות.. המטפלים שלה יכולים ללמוד מזה הרבה על התפתחות המחלה שלי, היא

אומרת ...מסתבר, אם כך, שידעה ..יותר מזה היא מדגישה. את הקלטות הלילה ..את הקלטות הלילה היא מדגישה ...כן, אני תכננתי לכתוב תסריט, היא מסבירה. חשבתי על

עצמי, מעין מרייה שניידר בטנגו האחרון בפריס )סשר(..ארוסה המאוהב מעריץ ונלהב, מצלם ...מריה שניידר? בכל שהוקי הצעירות שלה. כן, רציתי לספר על כל הבני דודים שלי

במושב,והדוד שלי, והחברים של הבני דודים ....מתוודה ... אז תראה אותי, נעמה לועגת מרות. איפה ארוסי המאוהב, איפה. אפילו מאהב זקן ורקוב, מי שהיה פעם מרלון ברנדו... אני

חושבת שהיום אנחנו בעידן ההיטק. נעמה מדברת בסשרים ..שהטנגו זה היה בעידן הפופ ...אז אני, מה שבאמת הייתי עד כה...זו בעצם הבחורה התימהונית מלשבור את הגלים )לארס פון

טרייר ,הגר העירה בהערכת מה...( זו שמקיימת דיאלוגים עצמיים עם אלוהים ...)נעמה מדברת, כדרכה, עם סשרים סימני שאלה רפויים...והפעם רפויים מאוד, הייתי אומר(ומנסה כל

עוד נפשה בה הטעמות סקוטיות........ כן, בקרתי בבית המחלקה..היא עונה על שאלה, מחליפה נושא. זה כבר לא זה, היא מצקצקת

אכזבה מתחסדת. מר פרובוקציה הפסיק לבא.. מישהו אמר, את יודעת נעמה, מאז שעזבת, פרובו דעך, עד שהפסיק בכלל... גם העץ שלו נראה נבול... תשמע מה הסתבר, נעמה נדלקת, מתעוררת מן הטון הכבוי ..חוזרת לעצמה, כועסת. מסתבר שפרובו בכלל לא היה שותה...הוא

היה משקה את העץ.. עם הוויסקי, שהייתי מביאה לו בכוסות של תה ...מעץ שיכור בונים אניה שיכורה.. היא ממלמלת. נעמה משקה ומרסנת, היא נזכרת בזעף, מתחלחלת.. נעמה המרומה, היא מקוננת...הוא פשוט שיקר עם תדמית השכור שלו. בכלל לא היה שכור, היא

נושפת בזעף ... בשביל להפיק מיליגרם אמת צריך לייצר טונות של שקרים, מהרהרת לה נעמה במשפט סתום שהשאיר אחריו הדוד שלה דודלי מן המושב ...לי, הייתה זו כנראה, עונה

בגיהינום, היא מכריזה לבסוף. כאלו הם הנעורים, אמרה הגר. גם ברגעים הנמוכים ביותר, פומפוזיות...........

איצי שם בדוי, מחליפה נעמה נושא, חוגג שם. מדבר על הנייר האחרון שכתב עם פרופסור סליירי...על אירציונליות ומדעיות ...ועל מספרים טרנסנדנטליים, ועל קלאוזביץ. זה שאמר שהמלחמה הינה המשכו של מעשה האהבה באמצעים אחרים ..)סשרים(. ...המלחמות הבאות יתחוללו מחוץ לעולם, טרנסנדנטליות כאלו .... נעמה מבלבלת לחלוטין. פרופסור

70

סליירי נורא מתפעל ממנו, היא ממשיכה, והוא מספר בשבחו לכל מי שמוכן להקשיב.. למרותשמעלה עליו חמתו של צליק....

לא יחסר הצנוע, הוא שינה את טעמו בכלל. ומאז שהסמלים לקחו אותו לדרום העיר התחתית בחיפה. אחרי חמש אחרי הצהריים ... ומסתבר כי נעמה באופן שיטתי מבלבלת

אנשים מקומות, גיאוגרפיה וזמנים... כנראה מחמת האקלזייסיטיס ...הוא השתנה ..נשחית אותו הם אמרו .. אוי ואבוי. הנה אני עושה מה שהרופא שלי אסר עלי. האקלזייסיטיס יכה

אותי שוב....שתקי נעמה היא אומרת. יותר טוב לך לשתוק.בכלל, חוזרת נעמה לטון המתון שהכתיבו לה כנראה הרופאים, אני התחלתי להטיל ספק ..

בכול... תגיד, יכול להיות שהכול היה בראש שלי?. כי תראה ..אפילו חיים כהן, כבוד היועץ המשפטי לממשלה ...והשופטים העליונים, והרופאים.. אפילו בהם, אני מטילה ספק. וגם

הרופא שלי אומר שאני מתווכחת איתו ....היא נשמעת מיואשת. ונעמה נזכרת בדוד שלה מן המושב. בלול של נעמה, התרנגולות יטילו ספקות, הוא היה

צוחק ... מספקות לא מטגנים חביתות נעמה. היא נשמעת מעט מחייכת. אז אתה חושב שהכול בראש שלי? ככה המטפל שלי אומר, אז רציתי את ההקלטות..כי בכל

זאת אם הכול בראש שלי .. אחר כך היא עוברת בתפנית חדה. חדה מדי,ומאוד מבולבלת לדבר

עלרחובות והאנשים הנקובים בשמם

ונעמה נזכרת שאת קורט בכר קסטנר צריך היה לחלץ כשחשבו בנירנברג שהוא היה נאצי וכמעט תלו אותו... ובן אהרון אמר פעם, היא מוסיפה ש..מה פתאום..כי הוא, בכר, רק קנה

סוסים עבור האס אס. והאמריקנים, הם לא תולים מישהו שקנה סוסים... ואפילו עבור האס אס.. וקסטנר. מה, הוא היה סוחר סוסים, היא משתוממת .. והיהודים, הם הרי רחמנים בני רחמנים. צא ולמד מפעילותו של קסטנר בנירנברג ובבתי המשפט לדה נציפיקציה ....וברוב

צניעותו, אפילו לא ספר על כך במשפט .......אבל מי אלו ויסליצני ויוטנר וקרומאי ..נעמה תוהה .. וכל הקרטוגרפיה העירונית המתחדשת הזו, עלתה מסתבר, כי אנשי מורשת קסטנר מן

המחלקה, העלו עתירה לקרוא רחוב על שמו של קסטנר. יש, נחרדו לשמוע, היכן שהו, רחוב תמיר... והוא, שמואל תמיר, נעמה מחקה אותם לועגים,

אפילו רכבת אחת לא הוציא. אפילו לא קרון. ואילו קסטנר,..קסטנר, כל הרכבות היו שלו, נעמה ממלמלת. .בנימת יגון חולני ..נזכרת, בבלי דעת, במה שאמרה מיזהר המגדרית בעניין..

ואיזה רשע, ורק מתוך רשעות. ונעמה שמעה את זה בקולו, והיא ממשיכה לחקות את פרובוקציה מתוך הרגל. על אף שהוא כאמור כבר יצא מהסצנה, יש לשער, לאיזה בית אבות.

אך מסתבר שהוא הפך לה לקול הקורא הפנימי שלה לענייני הרגזה ורשעות ...אז הרשע הציע ש...למה לא ...ובודאי יש להוסיף עוד אתרים ורחובות בערינו גם על שם הנקובים

לעיל.. דרך ויסליצני מעלה קרומאי.... כיכר קורט בכר. ונעמה יודעת שזה מרשעות. רק מטון הדבור היא מזהה ..ולא, היא לא הולכת לברר מי הם. והיא מדקלמת בטון מוכיח, לא נעמה אתלא. באלף רבתי, את לא ... הרופא שלה אוסר עליה ..רק מתוך רשעות, היא ממלמלת ....

ובכלל ..אקלזייסיטיס זה לא צחוק, נעמה ... פינת השער הסומר לייחס לדן מרגלית ... האורים והתומים שלי לעניין כעס יהודי כנה ....

סוף דבר

ואני חושב לעצמי כי.. מהסייחה הזו חלב כבר לא יצא .. הגר צדקה אין מה לדבר ואילו הגר ..הגר נהנית אמנם להיות צודקת,לא חשוב על מה, ועוד אומרת ש ..זה גנוב הביטוי

שלך ..לא מגניב, והיא צועקת.. אחר כך עוד הלכתי להתייעץ עם ריטה, ולה אני קורא כך רק על שום שבשבילי היא אוטוריטה

לענייני זימרה...

71

ריטה ריחפה במהירות על ההקלטות, באוזניים רוטטות, ופסלה תוך שימוש בסשרים סימני השאלה הרפויים האלו.. את ...הזמרת הזו שלך, נעמה... בשיריה הטרום שנתיים.... ,ממש

נחרה בבוז, ועפעפה בעיניה, והוסיפה גם הערה בשפה הודו אירופית השמורה עמה. שפהשאני לא מבין...

שנעמה מציינתFMSאם כן, ריטה העדינה רטטה ריחפה ודחתה ...אבל קלטה את נעלי ה נרעשה ...ודרשה שאקנה ואביא לה ..זוג כזה. מהנסיעה FMSכמה פעמים .... אין לי נעלי

כאלו. אתה שומע אותי רני...... אתFMSהבאה שלך לאוקסבריג אתה לא חוזר בלי זוג נעלי המידה שלי אתה עוד זוכר...אני מקווה... לפעמים היא קוראת לי רני..

זה כנראה לא היה רעיון כל כך טוב לעשות לנעמה מין כוכב נולד כזה אצל .... ריטה

72