1

כושר גופני השפעת תכנית התערבות על אירובי בריצה ארוכה בין תלמידי כיתות

יב' בעלי הפרעות קשב וריכוז -יא'(לתלמידים ADHD)והיפראקטיביות

.בחינוך הרגיל שלא עברו תכנית התערבות

פרויקט גמר

מוגש על ידי

קובי פרץ

במסגרת הקורס: פרויקט יישומי

בהדרכת:

זוהר שדהד"ר

המכללה הדתית לחינוך גבעת וושינגטון

תמוז, תשס"ד 4112יוני,

4

תוכן העניינים

2..........תקציר.................................................................................................................

3-5.........................................................................................................................מבוא .1

5.............................................................................סקירת ספרות-הפרעת קשב וריכוז .1

5הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות.......................................................................... 1.1

5-9...........................................................וגלגוליה השונים ADHDהיסטוריה של הפרעת 1.4

ADHD ...................................................................9-11שכיחות הפרעת –אפידמיולוגיה 1.3

ADHD..........................................................................11סיבות להפרעת –אטיולוגיה 1.2

ADHD.....................................................................11-11הבסיס התורשתי או הגנטי של 1.5

11..............................מאפייני ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות.......................... 1.1

11...................................................................קשב וריכוז עיקריים תסמיני הפרעת 1.1.1

ADHD.......................................................................14לילדים עם הטיפול התרופתי 1.1

14-13.................................................................תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי..... 1.1.1

ADHD........................................................13השפעת הפעילות הגופנית על הלוקים ב . 2

ADHD.......................13-12שיפור תפקודים ניהוליים בעקבות פעילות גופנית של הלוקים ב 4.1

ADHD .12-11של הלוקים טיבית בעקבות פעילות גופניתישיפור יכולת אירובית ויכולת קוגנ 4.4

11-11...... טיביתיוגנת קוהקשר בינה לבין שיפור יכול ADHDחשיבות הפעילות גופנית לילדי 4.3

......השפעתה המיטבית של פעילות גופנית על ילדים עם הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות 4.2

(ADHD )....................................................................................................................11-19

.......... ADHDעם הפרעת ובוגרים צעירים השפעתה מיטבית של פעילות גופנית על מבוגרים 4.5

19-41......................ואימפולסיביות דאגה, פולשניות מחשבות לבין גופנית פעילות בין קורלציהו

41...................................................................אליה הנלווית והתחלואה נזקיה, השמנה 4.1

44זיהוי השמנה בקרב ילדים..................................................................................... 4.1.1

44-43מניעת השמנה בקרב ילדים................................................................................... 4.1.4

43נזקי ההשמנה והטיפול בה בקרב ילדים.................................................................. 4.1.3

42....................................................................סרונותיהוח יתרונותיה, הריצה חשיבות 4.1

42....טכניקת הריצה................................................................................................ 4.1.1

42-49..........................................................לריצה נכונה .............................המרכיבים 4.1.4

49...חשיבות הריצה................................................................................................. 4.1.3

49-31...............................................הכנה לפני הריצה.................................................. 4.1.2

31-34....מה חשוב במהלך הריצה................................................................................... 4.1.5

34.............................המלצות כלליות בריצה............................................................ 4.1.1

33..כיצד לרוץ נכון................................................................................................... 4.1.1

33-32הריצה............................................................................תרגילי מתיחות לקראת 4.1.2

35.............................................................מחקר.............................................3

35.............................................................שאלת המחקר......................................... 3.1

3

35................מטרת המחקר..................................................................................... 3.4

35................המחקר..................................................................................השערות 3.3

35...............שיטות המחקר..................................................................................... 3.2

35-31................אוכלוסיית המחקר ........................................................................... 3.2.1

31...................כלי המחקר.................................................................................... 3.2.4

31..............................................................................................פרוטוקול המחקר 3.2.3

ADHD ................31-31"תכנית ההתערבות בישיבת בני חיל צביה שבה הילדים לוקים ב 3.2.2

31................................תלויים ובלתי תלויים................................–הגדרת משתנים 3.2.5

31-32הביטים אתיים במחקר ...................................................................................... 3.2.1

32.........שיטות סטטיסטיות................................................................................... 3.2.1

32חשיבות המחקר................................................................................................. 3.2.2

33.................................תוצאות .................................................................... .4

32המחקר וטבלת ריכוז תוצאות....................................................................קבוצות 2.1

39.........ד"תשע– ג"תשע בשנים ר"הקו עם לילדים ד"תשע בשנת רגילים ילדים השוואת 2.4

39....................... ד"תשע בשנת ר"הקו עם לילדים ד"תשע בשנת רגילים ילדים השוואת 2.3

39....................... ד"תשע בשנת ר"הקו עם לילדים ד"תשע בשנת רגילים ילדים השוואת 2.2

בשנת ר"הקו עם ילדים מול( ביקורת קבוצת) ג"תשע בשנת ר"הקו עם ילדים השוואת 2.5

21................................................................................................(ניסוי קבוצת) ד"תשע

21...........ד"תשע שנת לעומת ג"תשע בשנת ר"הקו עם נבדקים 15 של זהה חלק השוואת 2.1

21גרפים................................................................................................................ 2.1

24-23........................הביקורת קבוצות שתי הניסוי קבוצת – המחקר תוצאות ריכוז גרף 2.1.1

23-22................................ ד"תשע – ג"תשע בשנים ר"הקו עם זהים נבדקים קבוצת גרף 2.1.4

22-25.......................שנדגמו מהקבוצות אחת בכול בתוצאה השינוי מידת את המציג גרף 2.1.3

45. דיון..........................................................................................................5

25-21.................................................................................................. ממצאי המחקר 5.1

21.................מסקנות המחקר................................................................................. 5.4

22וגודל המחקר .............................................................................. מגבלות המחקר 5.3

22אומדן התוצאות ................................................................................................. 5.2

29........................................................................................המלצות למחקר עתידי 5.5

29....................יכום.............................................................................................ס 5.1

51........................................................תקציר באנגלית .......................................... 5.1

55-52. מקורות.....................................................................................................6

52......ספחים.................................................................................................7

53תשע"ד תחילה וסוף שנה..................................-ישיבת בני חיל שנים תשע"ג-תוצאות 1.1

52רבות" ..............................ישיבת בני חיל בתחילת, אמצע וסוף "תכנית התע-תוצאות 1.4

55תיכון הרטמן )ילדים רגילים( בתחילת וסוף תכנית ההתערבות....................–תוצאות 1.3

2

תקציר

להלן ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) המקצועי בשמה או, וריכוז קשב הפרעת

2-ל 2 בין על מדברות הערכות. בילדים ביותר השכיחה הפסיכיאטרית ההפרעה הינה הקו"ר הקו"ר.

מההפרעה סובלים בנים. יותר גבוהים אף שהמספרים ונראה, ממנה הסובלים בעולם מהילדים אחוזים

ביכולת המתבטאים - קשב קשיי תסמינה העיקריים של המחלה הם : .מבנות ארבע עד שלוש פי הזו

:נוספים תסמינים משני מאחד גם סובלים הילדים דעת .רובם של והסחת עניין אובדן, מועטה התמדה

לבעיות גורם החיים מוטורית ואימפולסיביות .האימפולסיביות היא תסמין שלאורך היפראקטיביות

הינו רבה שבמידה יודעים ואנו מולד הינו ההפרעה בסיס .הסביבה עם שונות ולהסתבכויות הסתגלות

, שנתיים בגיל כבר המאובחנים ילדים ישנם כאשר, שונה גילאים בטווח מתחילים הסימנים", "גנטי

בשנים מאובחנים הילדים רוב אבל, לתאונות מועדות או' עקשנות', 'עצמאות' על מדווחים שהוריהם

סובלנית פחות כבר והיא ואיפוק קשב יותר מהילד דורשת כבר הסביבה הללו בגילאים. הגן של האחרונות

במחקר זה נבדקו ילדים .הללו בילדים ההפרעה של הליבה תסמיני שהם, והאימפולסיביות השקט לאי

31ק"מ . כאשר נדגמו 4רגילים וילדים עם הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות במבחן אירובי של ריצת

אשר קבלו "תכנית התערבות" שכללה שני אימונים נוספים בכול שבוע במשך ארבעה ADHDתלמידים עם

34חודשים והם שמשו קבוצת המדגם .לטובת קבוצת הביקורת שמשו שתי קבוצות :קבוצה אחת של

-4113ילדים רגילים משנה זו ) 51וקבוצה נוספת של ילדים ADHD( עם 4114-4113ילדים משנה קודמת )

קבוצות לא קבלו תוספת אימון .מטרת מחקר זה היא לנסות ולהבין האם קיים הבדל מובהק ( .שתי ה4112

בין ילדים רגילים לילדים עם הקו"ר במבחן אירובי ? ואם קיים הבדל כזה ,האם ניתן באמצעות תוספת

אימונים להביא את הישגיהם של הלוקים בהקו"ר להישגים דומים לילדים רגילים ? זאת למרות הקושי

שלהם להתמיד במשימה ,תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי ושאר תסמיני המחלה.

מבוא.1

לכתוב עבודת מחקר החוקר במסגרת לימודי תואר שני בחינוך גופני בגבעת וושינגטון נתבקש

לעסוק בו הוא השוואת כושר גופני אירובי של ילדים החוקר בחרבנושא חינוך גופני. הנושא ש

(באותו הגיל. הסיבות ADHDיב' לבין ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז ) -נורמטיביים בכיתות יא'

לימוד במסגרת התואר השני. ראשית ה"נולדו" במהלך ובנושא זה לעבודתבחר החוקר שבגינם

נית, מזה ש בריצות ארוכות מזה שנים רבות. מתאמן הואו ועולם הריצה היה תמיד קרוב לליב

מועסק בבית ספר מיוחד מסוגו שבו כול תלמידיו מאובחנים כסובלים החוקרתשע שנים

החוקריפר אקטיביות בשם ישיבת בני חיל צביה בירושלים. כמו כן המהפרעות קשב וריכוז ו

ידיו הם תלמידים מלמד בתיכון במרכז ירושלים בשם תיכון תורני ניסוי הרטמן שבו תלמ

5

נורמטיביים באופן כללי. ההוראה בשתי המסגרות השונות כול כך באופיין ובאופי האוכלוסייה

שלהם הוביל אותי להעמיק יותר ולנסות להבין טוב יותר כיצד אני יוכל לקדם את התלמידים

השנים בעלי הפרעות הקשב והריכוז בדומה לתלמידי התיכון הנורמטיבי השני. כמו כן, במהלך

בריצה ארוכה בחינה שומע תלונות שונות מתלמידים בעת הואמלמד ילדים אלו החוקרשבהם

או במאמץ אינטנסיבי שדורש מהם מאמץ ארוך והתמדה לאורך זמן. תלונות התלמידים לאורך

השנים היו דומות למדיי: "המורה, אני מרגיש מיובש " או "המורה אני מרגיש חלש ורעב ואין

ח לרוץ" או "אני מרגיש חוסר תאבון לכן לא אכלתי ואני חלש" . תלונות בנוסח דומה שמעלי כו

מתלמידים שונים, כולל מהתלמידים היותר ספורטיביים שבד"כ אוהבים לעסוק בפעילות החוקר

גופנית גם אם היא קשה ומאמצת כריצה ארוכה.

דל בין שתי האוכלוסיות ע"מ לנסות להעמיק ולחקור את ההב החוקר טיבשל הנאמר לעיל, החל

על אף ולמרות הקושי ותופעות ADHDהלוקים ב יכול לעזור ולקדם תלמדים הואלהבין כיצד

הלוואי של השימוש בתרופות, הקושי להתמיד בביצוע מאמצים גופניים ארוכים, הקושי לעסוק

בפעילות גופנית בכלל לחלק מהתלמידים. חשוב לציין שסקלת הקשיים שמתמודדים ילדים אלו

ות גופנית כלשהי מבחינת התמודדות עם מאמץ גופני נעים מחוסר מוטיבציה מוחלט לבצע פעיל

ועד ביצוע של פעילות גופנית נמרצת ואף מסוכנת לעיתים, כטיפוס על מתקנים כלוחות הסל, חבלי

טיפוס וכדומה.

באשר לתוספת פעילות גופנית לילדים אלו ע"מ להוציא את עודפי האנרגיה בצורה חיובית כמה

ילה ובמהלך הפסקת בהפעלת חדר הכושר בכול בוקר בישיבה לפני התפ החל החוקרשיותר

הצהריים. נתלו שקי אגרוף במוקדים שונים בישיבה בנוסף לפינות הפעלה של שולחנות פינג פונג

עמל להוסיפם בימים אלו לטובת פעילות גופנית מגוונת ונמרצת שהחוקרומוקדי פעילות נוספים

רכש במסגרת סמוך ובטוח שהידע הרב והחיוני ש החוקרשתגיע לכול ילד וילד עד כמה שאפשר.

בצורה מאוד ניכרת ומשפרים וישפרו את ולימודי התואר השני בחינוך הגופני הרחיבו את אופקי

השונים. ולטובת תלמידי ורמת ההוראה של

ק"מ, שהיא מאמץ אירובי ארוך שדורש התמדה ומאמץ 4ריצת החוקר ימדודבאמצעות מחקר

למדיקווה שמ החוקרערוך השוואה בניהם. ויגופני, לשתי קבוצות התלמידים בשני התיכונים

פיק ממחקר זה ידע אשר יסייע בעתיד בקידום תלמידים אלו.וי

1

: סקירה ספרותית ADHDהפרעת קשב וריכוז .1

(ADHDהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות ) 1.1

Attention Deficit Disorder and Hyperactivityהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות )

ADHD- .להלן הקו"ר( נחקרה רבות לאורך השנים Connor (2002 הגדיר את הפרעה זו )

כהפרעה עצבית התנהגותית המופיעה בילדות וגורמת לקושי בוויסות פעילות ייתר, לקוי בקשב

שבתחילה כונתה "נזק , זיהו פסיכיאטרים אירופאיים את התסמונת 19ולתוקפנות. כבר במאה

רך מאה השנים האחרונות שונה שמה פעמים רבות. שינויים אלו העידו על מוחי מזערי". לאו

מורכבות ההפרעה מבחינת הגורמים השונים שבבסיסה ועל מאמצי המחקר והטיפול המושקעים

. (1991כפי שכתבו אפטר ואחרים ), בחקר תסמונת זו לאורך השנים

Barkly (1990 כתב ) : יכוז( מהווים אוכלוסייה מגוונת "ילדים הלוקים בהקו"ר )הפרעת קשב ור

במידה שבה בעיות ההתנהגות באות לידי ביטוי במצבים , המציגה שונות רבה בדרגת התסמינים

ובמידה שבה קיימות הפרעות נוספות הקשורות להפרעת הקשב והריכוז "., שונים

:היסטוריה של הפרעת הקשב והריכוז 1.4

(, כותב היינריך Struwell Peterהמלוכלך" )בשם "יפתח 1213בספר עממי לילדים משנת

הופמן בספרו: "עודד...הפסק להתנהג כזחל השולחן אינו שדה מערכה, כך אומר האב לבנו.

הוא אומר זאת ברצינות ולא בצחוק או בחיוך. האם עומדת נבוכה, מביטה סביבה למרות

רתו בכול מחיר. הוא שאיננה אומרת מילה. אך עודד אינו מוכן להקשיב. הוא ישיג את המט

סובב וגועש הוא מתפרע ומתפלש לכאן ולשם על כיסאו. פיל, תנועות אלו אינו יכול לסבול".

הפרעת קשב : זהו אחד התיאורים הראשונים של הפרעת הקשב והריכוז על שני חלקיה

והיפראקטיביות. ההיסטוריה של ההפרעה משלבת בתוכה את התפיסות המדעיות לגביה

נות בהתאם לידע באותה עת, והן את הגישות ביחס לחשיבותה של הפרעה זו בתקופות שו

בתקופות אלה. כמו כן, היא כוללת את התהוות העמדה כלפי מרכיביה הקוגניטיביים

)הכרתיים( והרגשיים. רוצה לומר ידע ורגשות הלא מודעים כלפי התופעה. כגון כעס, פחד,

יחסות לתופעה.אשמה, בושה וכדומה אשר משפיעים על ההתי

תיאר Tredgold (1914 .)Stillו Stillהראשונים אשר תארו במחקרם את ההפרעה הזאת הם

ילדים, אשר סבלו מתוקפנות יתר, מרדנות, רגשנות יתר, והתלהבות מופרזת. 41לראשונה

1

כמו כן, הילדים היו אכזריים וחלקם אף תוארו כלא ישרים. לרוב הילדים היה הפרעות קשב

הגדיר ילדים אלו כסובלים מהפרעה בשליטה Stillוז והם היו בפעילות יתר מתמדת. וריכ

ובמוסר, וטען שזו מחלה כרונית. היו מקרים מסוימים שבהם ההפרעה הופיעה כמשנית

למחלת מוח דלקתית, תוך כדי החלמה מהמחלה. חלקם של הילדים בסלו אף מטיקים בנוסף

ראשון של הפרעה משולבת בקשב וריכוז וטיקים. להפרעה זו. זה היה למעשה התיאור ה

Barkly (1922 תיאר שנית את התופעה שנים רבות אחר כך, הוא דוח על )מהילדים 11%

הסובלים מהפרעת טיק כרונית או מהפרעת טורט כסובלים גם מהפרעת קשב וריכוז. חלקם

בין בנים לבנות 3:1ל ( ציין כי יש יחס ש1914) Stillשל הילדים פיתחו אף עבריינות קשה.

שנים. בקרב ההורים לילדים אלו תוארו 2בשכיחות ההפרעה, גיל הופעת ההפרעה עמד על

תופעות של שימוש יתר באלכוהול, עבריינות והפרעות אפקטיביות כדיכאון ואובדנות בקרב

ההורים. הסיבות שיחס לכך היו תורשתיות או חבלות טרום או סביב הלידה. ההפרעה

המוסרי הערכי הוא יחס להפרעה מוחית, בהבנה שמדובר בירידה בסף הגירוי בתגובה בשיפוט

לגירויים חיצוניים, או בהפרעה קורטיקלית אחרת שהיא תוצאה של ליקוי עצבי. במקרים

"שהידע מתנתק מהרצייה או מהשיפוט החברתי". לכן המליץ על טיפול פסיכו Stillאלו טען

רעה.חינוכי כדי להתמודד עם ההפ

( ספר שדן בהבחנה שיש לעשות בקבוצת ילדים הסובלים Robinפרסם ד"ר רובין ) 1933ב

מהפרעה בתשומת לב, לדברי החוקר, יש להפריד בין ילדים הסובלים מהפרעת קשב לילדים

החולמים בהקיץ וילדים שבוהים. הוא חלק אותם לשתי קבוצות: ילדים הסובלים מחוסר

, ילדים שמתעניינים בהרבה דברים ביחידת זמן לומרכ יזור בריכוז,ריכוז לילדים הסובלים מפ

אחת.

לאחר שנצפו תוצאות מגפת קרום 1911-1912תופעה זו עוררה עניין רב בצפון אמריקה בשנים

Hohman (1912)ו Ebaughהמוח שפשטה באותה תקופה. פרסומים מחקריים רבים של

הפרעה בוויסות הפעילות והפרעה בשליטה על תיאר חלק מההפרעה כיום: הפרעת קשב,

דחפים, וכן בהפרעות מסוג מרדנות ועבריינות.

, החלו חוקרים רבים לחפש סיבות נוספות להופעת ההפרעה: 41-של המאה ה 31-בשנות ה

טראומה לאחר לילדה, דלקות, הרעלות, אפילפסיה וחבלות ראש. כמו כן, תואר הדמיון בין

בלו מחבלה באונה המצחית לילדים היפראקטיביים. ממצאים אלו התסמינים של ילדים שס

2

( לקבוע כי אי שקט זה אצל ילדים היפראקטיביים נובע מחבלה 1932) Levinהביאו את

( הדרך הנאותה לטפל בילדים אלו היא 1921) Lehtinen & Strauss באונה המצחית. לפי

ם לבוש אפור של צוות ההוראה.ללמד אותם בכיתות קטנות נטולות גירויים חיצוניים ע

החלו לטפל בילדים אלו באמצעות טיפול תרופתי שכלל 1931באותה תקופה בשנת

. התרופות תוארו כעוזרות לשיפור ההתנהגות וההישגים Bradleyאמפטמינים ע"פ דווחו של

הפך טיפול בממריצים לטיפול המומלץ להפרעות קשב. בשנות 1911הלימודיים. בשנת

למוס אשר במוחנו ע"פ דווחו של טעברה ההתמקדות בסיבות ההפרעה כנזק ב החמישים

Laufer (1951.הוא תיאר את ההפרעה כנזק וכירידה בסף הגירוי באזור הטלמי במוח .)

הופיעו תהיות לגבי הסיבות לתופעה, הצמדת ההפרעה לנזק המוחי, מה שעורר 11-בשנות ה

( שערערו על ההנחה כי ילדים אלו סובלים 1912) Rapinו Herbertתהיות בקרב החוקרים

מנזק מוחי, כאשר לא סבלו מנזק מוחי בהכרח, מה עוד שקשר זה לא הוכח מעולם. מאותה

"הפרעות למידה", "הפרעות : העת נעלם בדרגה המנוח הזה והופיעו במקומו מונחים שונים

את הילד S.Chessהגדירה החוקרת 1911שפה", "דיסלקסיה" "ופעלתנות יתר". בשנת

ההיפראקטיבי שמבצע פעולות בתדירות גבוהה בהרבה מהממוצע, או שנמצא כול הזמן

בתנועה או שניהם גם יחד כילד היפראקטיבי. קיטוב עמדות בין חוקרים מארה"ב וחוקרים

מאירופה, ובמיוחד מאנגליה, באשר למקומה של ההיפראקטיביות. בארה"ב נתפסה הפרעה

ת בעוד באנגליה היא נתפסה "כנזק מוחי". זו כהפרעת התנהגו

החל המחקר של הפרעה זו להתפתח: "הנזק המוחי המזערי" וההיפראקטיביות 11-בשנות ה

פינו את מקומם ל"הפרעת קשב וריכוז". דגלס, נשיאת החברה הפסיכולוגית בקנדה, הצהירה

ה יותר שהפרעת הקשב ובעיית השליטה בדחפים אצל ילדים אלו, מרכזיות בהפרע

(. באוניברסיטת מק'גיל פותח הכלי לבדיקת התפקוד Douglas 1972) מההיפראקטיביות

(,אשר הפך לכלי העיקרי לאבחון ההפרעה. כמו Continuion Performance Test) המתמשך

כן, הוכח לראשונה יעילותן של תרופות בטיפול בהפרעות קשב וריכוז. הוכח לראשונה

שההפרעה אינה נעלמת עם גיל ההתבגרות. לראשונה הופיע תיאור חדש של ההפרעה שנקראה

עתה" הפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות.

9

:היומאפייני ההפרעה

ליקוי בהשקעת קשב, בארגונו וברצף שלו. .1

קושי בשליטה על תגובות אימפולסיביות. .4

קושי בוויסות סף הגירוי בצורך להתמודד עם גירויים חיצוניים. .3

צורך מוגזם לבקש תמיכה מידית במצבי קושי. .2

. משנה זו, מודגשת ההפרעה בקשב כיסודית 1921תפיסה זו שלטה למשך חמש עשרה שנה עד

על הפרעה זו וכינו אותה & Hechteman Weissדווחו 1921פרעות המשניות. בשנת לה

"תיאורית הספירלה" שבה הם מתארים את השפעת הילד ההיפראקטיבי על הוריו ולהפך.

המבנה המשפחתי חשוב עד היום בקביעת גורלם של ילדים היפראקטיביים, גם אם עדיין לא

י הוצע לראשונה טיפול התנהגותי, טיפול פסיכותרפויטי מובן מהות המנגנון. לטיפול התרופת

וכן הדרכת הורים והתערבות התנהגותית בכיתה בה לומד הילד ההיפראקטיבי.

הקיטוב בין ארה"ב ואירופה, ובעיקר צרפת, הלך וגדל ולמעשה עד היום מדינות כמו צרפת

זכו לטיפול שונה אינן מכירות בקיומה של הפרעה זו. לכן ילדים הסובלים מהפרעה זו,

בארה"ב לעומת אנגליה או צרפת למשל. קיטוב זה השפיע על היכולת לבחון את נפיצות

התופעה ושכיחותה בקרב אוכלוסיות שונות.

מידה ייחודיות לאבחון ההפרעה, -אמות פורסמו, 41-השל המאה 21-91-ההחל משנות

ממשיכה להתקיים עד גיל ופותחו כלים ועזרי מחקר לבדיקת מהימנותן. נמצא שההפרעה

מאוחר, ושאחד המרכיבים התורמים להמשכיות קיומה כגורם פתולוגי הוא דרגת התוקפנות

המשולבת בהיפראקטיביות. ההיפראקטיביות יוחסה לחוסר בשלות מערכת העצבים

היה סיווג 1921המרכזית, בעוד שהתוקפנות יוחסה לגורמים התפתחותיים סביבתיים. משנת

: פרעה מכמה בחינותאחיד של הה

.סולם מדידה אחיד לאבחון ההפרעה

המידה הייתה מבוססת על ממדים אמפיריים.-רשימת אמות

.התסמינים היו צריכים להיות חריגים לגיל הילד

הפרעה אפקטיבית מלווה)דיכאון או היפומניה( לא שללה את קיום ההפרעה, אלא

נתפסה כהפרעה מלווה.

11

צורפה עם ההפרעה המרדנית והפרעת ההתנהגות להפרעה הפרעת הקשב והריכוז

אחת, שנקראה "הפרעות התפרצותיות בהתנהגות". זה נבע מתפיסה קלינית

מקובלת שבמקרים רבים יש חפיפה בין ביטויי ההתנהגות של ההפרעות השונות.

מאז שהחל המחקר להתמקד בהבדלים בין כול אחת מההפרעות, חשוב היה להגדיר את

ים של ההפרעה ע"מ לספק טיפול מתאים. אחת הדרכים לאשש את ההבדל בין שתי המאפיינ

ההפרעות היא לבדוק את הקשר הגנטי המלווה של כל אחת מההפרעות. מחקרים שנעשו,

(, הראו שלקרובי הילד עם הפרעת הקשב והריכוז, 1991) Biedermanובעיקר מחקרו של

י ילד הסובל מהפרעות בהתנהגות. או הפרעות שונות מאלו שנמצאו אצל קרוב קיימות

מהפרעה משולבת. אצל הקרובים של הילד עם הפרעת קשב וריכוז נמצאו הפרעות בהישגיות

צבי רוח דיכאוניים(, בעוד שאצל הקרובים לילד עם מודיסטימיה )הפרעה במצב הרוח ו

כאון הפרעות התנהגות נמצאו הפרעות התנהגות אנטי חברתיות, שימוש יתר בחומרים, די

והפרעות בזוגיות. אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז נמצא שינויים בחלק הקדמי של האונה

המצחית, במערכת הלימבית, ליקויים בקולטנים במוח, מחסור בדופמין, בנוראפינפרין

ובסרוטנין. בעיקר באזורים במוח הידועים כשלוטים בקשב, הרצייה, המוטיבציה ללמוד

ום ברור שהטיפול צריך להיות משולב בטיפול קוגניטיבי התנהגותי והתגובה לחיזוקים. כי

לילד, טיפול תרופתי בממריצים ונוגדי דיכאון, או תרופות חדשות שמוכיחות את עצמן

כעיליות יותר, הדרכה להורים, הדרכה למורים, וחיזוק חיובי התנהגותי לילד.

שבהבנת ההפרעה במסגרת סקירה זו של המושג הפרעת קשב וריכוז מראה את החשיבות

חברתית בה היא מתוארת. כיום ישנה הבנה מעמיקה יותר של הפרעות אלו. בסקירה זו

כמו ההבנה הביולוגית מול -ראינו עד כמה תפיסות מנוגדות בהבנת התפתחות ההפרעה

הפכו למשלימות זו את זו. כיום ברור שקיים קשר תורשתי להפרעה אך -הראייה הסביבתית

מידה, מידת השפעתה של הסביבה בהופעת התסמינים של ההפרעה. חשוב לא ברור באותה

פחות להבין את התהליך הספירלי המצביע על הדדיות ההשפעה של הילד על ההורה ולהיפך.

(4114 , ש וטיאנו , א')מנור

:אפידמיולוגיה )שכיחות המגפה( 1.3

אחת ומהווה את , ילדים לטיפול נפשיהפרעה זו היא אחת הסיבות השכיחות ביותר להפנייתם של

מהילדים בקירוב. 5%-3%פוגעת בו. , ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר בגיל הילדות

Gingerich (1998 התייחס לשכיחות התופעה במדינות שונות: בקנדה שכיחות התופעה היא )

11

בולטת שכיחות .3.9%-ובישראל 9.5%-בפורטו ריקו , 3%בנות(. בסין 3%בנים ו 9%) 14%

התופעה בקרב בנים לעומת בנות. אומנם יש לציין ששיטות המדידה היו שונות מארץ לארץ מה

בקרב בנים לעומת בנות. בנים 9עד 3שיצר את הפער לעיתים. בכול מקרה ההפרעה נפוצה פי

עת נוטים להפגין יותר התנהגויות תוקפניות, ובשל כך הגיעו יותר לצורך טיפול במרפאה. הפר

הקשב והריכוז אינה נעלמת בילדות, אלא ממשיכה להתקיים גם בחייו הבוגרים של הלוקה.

הפרעה זו משפיעה מאוד על חיי הילד ובני משפחתו, וכן על החברה שסביבו, ולכן תופעה זו הפכה

. ( Stubbe) 2000לנושא חשוב בבריאות הציבור

אטיולוגיה )סיבות לתופעה(: 1.2

קרי כקבוצה של סימנים ותסמינים דומים המופיעה בחלק , מוגדרת כתסמונת"ההפרעה

מהאוכלוסייה ", ההתייחסות היא לקבוצת ילדים השונה מאחרים באופן קבוע לאורך מספר

מעקבים מתקופת הילדות ועד תקופת הבגרות. ילדים אלו חשופים לסיכון מוגבר ללקות בקשיי

חברתיות. יכול להיות שאין תסמין אחד שמצביע על בעיה למידה ולפתח בעיות התנהגות ובעיות

למרות המחקרים הרבים שנעשו בארבעים . (1922 ,זו אלא מספר תסמינים קליניים )מרגלית

השנים האחרונות, סיבות ההפרעה עדיין אינם ידועות, השימוש בביטוי ההפרעה או בחומרת

חברתיים -מספר גורמים פסיכוההפרעה נעשה בביטויים שונים מעיד על כך שלהפרעה זו

וביולוגיים. רוב החוקרים ביום מסכימים כי קיימת נטייה ראשונית ביולוגית להפרעה. מחקרים

רבים שנעשו העלו השערות כי סיבוכי הריון, נטילת תרופות במהלך ההיריון, תזונה לקויה בזמן

ילדיםוי זה בקרב ההיריון, היעדר בשלות נירולוגית וליקויים קוגניטיביים גרמו לליק

Barkly) 1990 .)

: תורשה או סביבה 1.5

מחקרים שנערכו בתאומים ובילדים מאומצים ובמשפחות, נראה כי הפרעת קשב וריכוז היא

, כלומר שקיים קשר 91%-11%הפרעה תורשתית בבסיסה. נמצא כי שיעור הגורם התורשתי נע בין

חזק בין שכיחות התופעה לגורם הגנטי שלה. אבל חשוב לזכור שעדיין הקשר אינו מאה אחוזים

Connorת גם לגורם הסביבתי וליחסי הגומלין בין הגורם הגנטי לתורשתי. לכן יש לייחס זא

(. הנתונים הנירופארמקולוגיים כיום מעלים אפשרות של ליקויים בוויסות 2002)

הקטכולאמינים, ובמיוחד חוסר תפקוד דופמינרגי שהוא האטה בהפרשת הדופמין, ובעקיפין גם

(. כמו כן הועלתה אפשרות כי הפרעה זו 4114ושות' ) Wilensליקויים בוויסות של נוראפינפרין

14

– preהאונה הקדם מצחית ), נגרמת מליקויים במבנה ובתפקוד של קליפת המוח הטרום קדמית

frontal .וברשתות הקשרים שלה עם אזורים שונים במוח )

Barkly) (1997, Zametkin) 1999.)

: ותביוהיפראקטידים עם הפרעות קשב יל מאפיני 1.1

קושי בדחיית סיפוקים, כמו הצורך להמתין לתור במשחק, להמתין בשקט.

קושי בשליטה על דחפים ודחיית סיפוקים מידיים. .1

עשיית קיצורי דרך, כאשר מבחינתם הפעילויות משעממות הם ינסו למצוא כל דרך על מנת .4

לקצר את הזמן הנדרש להן ולהימלט ממנה.

מאופקת ויכולת שליטה עצמית נמוכה.הגבה מוגזמת ולא .3

קושי במילוי הוראות ועשיית משימות עד הסוף. מוסחים בקלות ממשימותיהם. .2

(4111)משרד החינוך,

:שני ממדים התנהגותיים–ההפרעה סווגה בשני מאפיינים קליניים

לזכור חוקים , חוסר היכולת לשמור על תגובה למשימות או פעילויות שונות–חוסר קשב .1

ולהתעלם מהסחות דעת שונות בזמן הפעילות., ולציית להם

בשלב הראשון בגלאי . התנהגות היפראקטיבית /אימפולסיבית או אי עיכוב של תגובות .4

שנים מופיעות בעיות הקשורות לעכבה זו בעוד שהבעיות הקשורות באינטראקציה 3-2

Barkly (4113.)שנים 5-1עם בני אדם מופיעות בגלאים מאוחרים יותר בין

:יקרייםהפרעת קשב וריכוז עתסמיני 1.1.1

Barkly (1991ו ) Gingerich(1998) טווח : דווחו כי התסמינים העיקריים של הפרעה זו הם

יתר, קשים בריסון דחפים המתבטאים באימפולסיביות -קשב קצר, הסחת דעת, פעילות

שנים. והם 1הילדות. בד"כ לפני גיל ורגזנות. הפרעות אלו מופיעות כבר בשל מוקדם למדי של

מופיעות בעקביות לאורך השנים. ילדים אלו מתקשים ליצור קשרים חברתיים ולעמוד

בנורמות חברתיות מקובלות. בשל הקושי שלהם לדחות סיפוקים הם נוטים להגיע לעימותים

יים בבית עם בני גילם וכן עם מבוגרים. בפעמים רבות הדבר בא לידי ביטוי בקשיים לימוד

הספר.

13

:הטיפול התרופתי בהקו"ר 1.1

Wilens ( 'התייחסו לטיפול התרופתי ודווחו על כך במחקרם: "הטיפול ב 4114ושות )-

הקו"ר כולל מישלב תרופתי ולא תרופתי )טיפול בחינוך ובפסיכותרפיה, וטיפול משלים (

בניגוד לסברה המקובלת, עיקר הטיפול בהפרעה הוא תרופתי, והוא יעיל הן בתסמינים

. ת ממנה בתחום הקוגניטיבי, החברתי והמשפחתי"ההתנהגותיים שלה והן בבעיות הנובעו

תחומי. התרופות הניתנות כיום כטיפול –ממחקרים שנעשו עולה כי הטיפול בהפרעה הוא רב

הן מעוררות, נוגדות דיכאון ותרופות נוספות. התרופות המעוררות נמצאו כהכי יעילות עד

(.4112עתה. ) כתב העת הרפואה ספטמבר

הטיפול התרופתי : הלוואי שלתופעות 1.1.1

. רוב הטיפולים כוללים ADHDפול התרופתי ממלא תפקיד חשוב בטיפול בילדים העם הטי

תרופות מעוררות )פסיכוסיטימולנטים ( עם טווח פעולה שונה .שחרור מידי או שחרור ממושך.

F0gelman Y &kalan E(,4111 ( דווחו כי רישום מתילפנידט )שהוא הרטלין בשמו ) המסחרי

. הטיפול בתרופה ADHDמהווה את האחת תרופות המקובלות ביותר בטיפול בילדים עם הפרעת

זו עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות ,הן במדינת ישראל והן במדינות מערביות אחרות.

לשנה בשנת 351,111ל 1991מרשמים בשנה בשנת 4111למשל בבריטניה על השימוש בתרופה מי

4112(.Natt,DJ 'רוב העלייה ברישום התרופה הזו התרחשה בקרב ילדים. 4111ושות.)

אם כן רצוי שנכיר את תופעות הלוואי של תרופה זו מקרוב יותר ע"מ להבין טוב יותר את

ההשפעה של נטילת התרופות על רמת המוטיבציה של ילדים אלו לבצע כושר גופני .לא אחת

וטיבציה סבירה יחסית ובעלי משמעת יחסית טובה בקושי נתקלתי בתלונות בקרב ילדים עם מ

ק"מ בטענות שונות ודיי דומות לאורך השנים הרבות 4לבצע מאמץ אירובי ארוך טווח כמו ריצת

שבהם אני משמש מורה ומאמן לאוכלוסייה מיוחדת זו : "המורה אני מיובש" ,המורה אני מרגיש

לש כי לא היה לי תאבון לאכול " וכדומה . תלונות חלש " ,לא ישנתי טוב בלילה" , אני מרגיש ח

Peserson" ורצון לנסות ולהבין את הסיבות לתופעה. החוקרים אלו "הדליקו אצלי נורה אדומה

K , McDnagh MS (4112 ) והחוקרGodfrey J (2009) התייחסו להשפעות הלוואי של נטילת

להלן :התרופות, הם דווחו על מספר תופעות לוואי עיקריות

: בקרב מטופלים במעוררים קצרי טווח וארוכי טווח, תרופות מסוגים שונים גרמו ירידה בתאבון

לירידה בתיאבון ולכן המליצו על אכילה לפני נטילת התרופות.

12

: תופעות של הפרעות שינה היה באחוזים גבוה יותר באופן משמעותי בקרב הפרעות שינה

ינה או שהגביר הפרעת שינה קיימת, לכן הומלץ למטופלים המטופלים. הטיפול גרם או להפרעת ש

לטול את התרופות מוקדם בבוקר ולא אחה"צ או לשקול טיפול עם תרופה בעלת שחרור איטי .

: תופעות של חרדה נצפו במידה מועטת. כמו כן טיפול ברטלין כרוך בעליה קלה תופעות של חרדה

)ארגון הבריאות האמרקאי ( לציין זאת FDAשל לחץ הדם והדופק ,על כן המליץ ארגון ה

למטופלים. נבדק סיכול לחלות במחלות לב איסכמיות ) הפחתה בקצב הזרמת הדם לשריר הלב (

איש אשר נמצאו במעקב במשך עשר שנים. 241,111 -ולאירוע מוח בכ

: קיימות עדויות לתופעת ריגוש לתופעת ריגוש עצבי ,הכוללות רגישות להתפתחות פסיכוזה

פסיכוזה או מאניה כתוצאה מנטילת תרופות מעוררות כדוגמת הרטלין או בשמו הגינרי

כיום מומלץ ליטול רטלין למטרת טיפול לאחר שנערך אבחון מתאים ומהימן של ,מטילפנידט.

ADHD חשוב מאוד לבדוק אם קיימות מחלות קרדיווסקולריות בקרב המטופלים או האם.

ים, וכן האם קיימת הבחנה של סכיזופרניה )מחלת נפש( או קיים פוטנציאל להתמכרות לסמ

קוטבית )שהיא מאניה דפרסיה ,היא מחלה נפשית הגורמת לתנודות חריגות במצבי -הפרעה דו

הרוח, מרץ וביכול המטופל לתפקד כראוי. ראוי וחשוב לציין בפני הילד או הבוגר את כול תופעות

ם על מנת לצמצם ע"י אכילה לפני נטילת תרופה הלוואי של נטילת התרופות ע"מ שיערך בהתא

( 4111קטובר ו,נטילה בשעת בוקר מוקדמת ועוד תופעות כפי שמנינו מעלה. ) הרפואה ,א

ADHDהשפעת הפעילות הגופנית על ילדים הלוקים ב .2

ילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז לעומת ילדים בין בודק משווה החוקרבעבודת מחקר זו

מחקרים שנעשו בארץ ובעולם שבהם החוקר . לכן בדקיםיביכולת ביצוע מאמצים אירוב בריאים

, גמישות, רדינציהאוקו, סבולת שרירית, אירובית : נחקר השפעת פעילות גופנית מסוגים שונים

קוגניטיביים וחברתיים. להלן סקירה , פעילות גופנית קלה וכדומה על שיפור מדדים התנהגותיים

ר מחקרים שונים וממציאיהם.של מספ

( אשר בחן 4111) Gapin &Etnierע"י בגרינסבורו במחקר שנעשה באוניברסיטת צפון קרולינה 4.1

בחנו החוקרים את ADHDאת הקשר בין פעילות גופנית לתפקודים ניהוליים בילדים בעלי לקות

במה שהם הגדירו כתפקודים ניהוליים שהם: ADHDתפקודם של הילדים בעלי לקות

תהליכי השליטה הקוגנטיבים הגבוהים של האדם. תפקודים ניהוליים חיוניים לצורך תכנון

וקבלת החלטות, איתור ותיקון טעויות, למידה של מצבים או פעולות חדשים, התמודדות מול

15

. כמו כן, הם ב או התנגדות לפיתוימצבים מסוכנים או מסובכים, התגברות על הרגל מושרש היט

מאפשרים לאדם לפתח שליטה עצמית ויכולת לדחיית סיפוקים מידיים לצורך הגשמת מטרות

ארוכות טווח. שאלת המחקר שלהם הייתה: האם פעילות גופנית )הידועה כבעלת השפעה על

ילדים 41 ? החוקרים בדקו במחקרADHDהקוגניציה( יכולה להיות יעילה עבור ילדים בעלי

כל משתתפי המחקר היו בנים )בשל השכיחות הגבוהה של הפרעת קשב וריכוז והיפר . 2-14בגילאי

והנם מטופלים ADHDבקרב בנים(.כל משתתפי המחקר אובחנו כבעלי ADHDאקטיביות

25פרמטרים )לצורך מענה על כל המבחנים ניתנו להם 2בתרופות. הילדים קיבלו מבחן שבדק

מבחן מהירות תגובה מול מחשב, העתקת תבניות, חזרה על משפטים : פקודים שנבחנודקות(.הת

מתוך זיכרון, זמן עיבוד מידע. בסיום המבחן כל ילד קיבל פדומטר )מד צעדים(, אותו היה עליו

ימים נאספו הפדומטרים מהילדים )נלקחו 1ימים בכל שעות העיירות שלו. אחרי 1ללבוש במשך

ניתוח ( דווחו מ 4111) Gapin &Etnierימים(. 5ים שהיו עם הפדומטר לפחות תוצאות רק מילד

הנתונים כי נמצא מתאם גבוה בין כמות הפעילות הגופנית אותה ביצע הילד )ושבאה לידי ביטוי

בפדומטר( לבין התפקוד של הילד במבחנים הניהוליים. ילדים שביצעו יותר פעילות גופנית גם

פעילות גופנית יכולה : טובות יותר במבחנים התפקודיים. מסקנת החוקרים הייתההראו תוצאות

לנבא הצלחה במבחנים תפקודיים! ילדים שע"פ הפדומטר שלהם ביצעו יותר פעילות גופנית במשך

השבוע, באופן מתאמי גם הראו תפקודים טובים יותר במבחנים הניהוליים, בייחוד בפרמטרים

.ADHDופנית מהווה מדד להצלחה במבחנים ניהוליים עבור ילדים בעלי שכללו תכנון. פעילות ג

מהילדים. פעילות גופנית הוכחה 45-21% -יעילות רק ב ADHDהתרופות אותן מקבלים ילדי

וזה יוכל לאפשר לאותם ילדים לצמצם את התרופות שלהם ADHDכמסייעת לילדים בעלי

(Gapin & Etnier (2010 ,פריצת דרך של ממש!ולהגדיל את הפעילות הגופנית ויש בכך משום

ושות' Verretבמחקר גישוש נוסף אשר נעשה מטעם אוניברסיטת מונטריאול בקנדה ע"י 4.4

האם תכנית החוקרים בדקו ADHD( בנושא השפעת פעילות גופנית על ילדים עם ליקוי 2010)

התנהגות ותשפר יכולת מתוגברת של פעילות גופנית תסייע לילדים אלו לשפר תפקודי

נתמך ע"י כל הורי המשתתפים ו "Revier de Paris" בית חוליםע"י בוצעהמחקר . טיבית.יקוגנ

פעמים בשבוע נדרשו 3ה"ס ישבועות באולם הספורט של ב 11ללא יוצא מן הכלל במשך

פיתוח כוח תרגיליי קואורדינציה, , דקות. הפעילות כללה חימום 25התלמידים לעשות פ"ג במשך

. והורדת דופק בסופו של דבר הרעיון המרכזי היה לשמור על סימביוזה בין פעילות עצימה לקלה

11

כאשר בהמשך שולבו גם משחקיי כדור , כל הנ"ל נעשה בפיקוח של מוניטור מיוחד ושעונים

במהלך המחקר בוצעה פעילות קלה על קבוצת ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז. . לתלמידים

( הייתה שנחזה בשיפור בכל ההתנהגויות הקשורות 2010) ושות' Verret של ת המחקרהשער

יין כי כל המשתתפים בניסוי כבר אובחנו כל אחד מהם באופן אישי ע"י לצבקשב ובריכוז. חשוב

( וזאת גם בפן ADHDכלוקים בהפרעת קשב וריכוז ) רופא המשפחה ועוד גורמים הנוגעים בדבר

ילדים 41אותם . 1-14משתתפים בגילאים של בין 41המחקר כלל . וטוריהרגשי וגם בפן המ

תלמידים ונקראה קבוצת השליטה והיא הטרוגנית 11קבוצות. קבוצה אחת מנתה 4חולקו ל

וכללה ילדים מאזורים שונים)גיאוגרפית( כמו כן בקבוצת השליטה כולם היו תחת טיפול תרופתי.

מהם נטלו תרופות. 31%ילדים שרק 11ות הגופנית ומנתה קבוצה שנייה נקראה קבוצת הפעיל

האחראים הונחו אגב שלא לשנות במאומה את מינון וזמניי קבלת התרופות. בשלב השני של

( מהנחקרים 2010ושות' ) Verretשבועות(, בקשו 11ימים לפני תחילת הניסוי )שארך 11הניסוי,

יום לפני המבחנים, בשלב הזה מדדו החוקרים את לא לשנות את מינון התרופות ולא לעשות פ"ג

סבולת שריר, סבולת כוח. , גמישות, )יחס בין משקל חלקי גובה בריבוע ( bmi, חוזק שרירי השלד

שמורים ( באמצעות שאלוןcbcl( מדידת התנהגות )2010ושות' ) Verretבשלב השלישי ערכו

בחנו מספר אספקטים cbclבמבחן ה מילאו שמדד בעיות סוציאליות וחברתיות של התלמידים

עמידה , ובהם: חרדה, דיכאון, ביצוע תחת לחץ, התמודדות עם מצביי דחק, בעיות תשומת לב

התפרצויות אגרסיביות כאשר נעשה ממוצע של מה שהשיגו התלמידים במבדקים הנ"ל , בכללים

Verretון מדדו בשלב האחר . וכל אחד מהם קיבל ציון שהתבטא באחוזון מסוים המתאים לו

תשומת לב להתנהגות ותגובות הקשורות לכך שם –( מדידות ניורופסיכולוגיה 2010ושות' )

בפועל המבחן בודק את יכולת הריכוז וההתאמה של avery day attention for children-המבחן

לב החוקרים שמים, הנבחן לדוגמא: מבחן בו הנבדק שומע שני קולות אחד ללכת והשני לא ללכת

למתי הוא הגיב כמה זמן לקח לו להגיב ובאופן כללי למה הוא בחר להגיב ולמה לא.

Verret ( 'דווחו כי סה"כ רוב התוצאות היו בתחום הנורמאלי2010ושות ) . בעקבות המחקרים

בפן ואף, קוגניציה, כוח, אמנם הוכח שפעילות גופנית תורמת ועוזרת מבחינה מוטורית

ך אפילו החוקרים טוענים שלא דיי במחקר זה והוא לא מהווה בסיס איתן התנהגותי במעט אה

( טענו שפעילות גופנית 2010ושות' ) Verretמספיק להשערות מרחיקות לכת, יחד עם זאת

קונסיסטנטית בכוחה בהחלט לשפר תהליכים של מאן דהוא ולסייע להיות חד וממוקד באופן

11

וסף זה אנו למדים כי פעילות גופנית, אפילו קלה, יכולה ממחקר נ. כללי לכל אדם באשר הוא אדם

קוגניציה, ואף לסייע בצד התנהגותי. אם כי זהו מחקר גישוש , לסייע ולשפר יכולת מוטורית, כוח

(Verret et al, 2010) ראשוני ונושא זה עוד ראוי שייחקר לעומק.

מחקר סקירה בכתב העת שעוסק בהפרעת קשב וריכוז Archer & Kostrzewaערכו 4111בשנת 4.3

במדינות שונות בעולם, בנושא השפעת פעילות גופנית 4111ועד 1921שכלל מחקרים שנעשו משנת

היא למעשה ADHD( דווחו כי הפרעת 4111) ADHD . Archer & Kostrzewaעל ילדים עם הפרעת

בילדים 14%-2%חות ההפרעה בין בעיה התפתחותית שמקורה במוח. סטטיסטית נמצאה שכי

ברוב המדינות ובכל גווני הקשת באוכלוסייה אם כי מחקרים מראים 1-14בחתך הגילאים שבין

( כי סה"כ 4111)Archer & Kostrzewaשהפרעה זו נפוצה יותר דווקא בקרב בנים. עוד דווחו

, נורמטיביים אחרים בהחלט נמוכים יותר משל ילדים ADHDהציונים של הלוקים בהפרעה מסוג

לא משפיע רק על הלוקים בהפרעה זו אלא גם על ADHD הדבר המעניין לראות במחקר כי ה

המעגלים הקרובים כמו המשפחה וההורים שמסביב שנשאבים לעולמו של הילד מתוך רצון

לגיטימי לעזור לו ונתקלים פעמים רבות בחומה בצורה, מצביי רוח משתנים וחוסר יכולת לתקשר.

על הסביבה הקרובה והמידית כמובן שהתנהלות מסוג הנ"ל וכל מה שקשור בה יש בה להשפיע

( במחקר שפעילות גופנית 4111)Archer & Kostrzewaולא רק על המשפחה הגרעינית. עוד דווחו

להפחית את הסיכוי לדיכאון, ועוד כהנה וכהנה בדומה מאוד , מסייעת מאוד ובכוחה להוריד לחץ

ק על בני אדם נמצא כי למעשה גם בניסיונות שנעשו על חיות )חולדות ( ולא ר. למחקר הקודם

רגישות ותפקוד קוגניטיבי , יכולת מוטורית, פעילות גופנית מפתחת ומשפרת מרכיבים של רגישות

באופן כללי. כמו כן נמצא כי האפקט של פעילות גופנית גרם להפחתה של התנהגות השלילית של

להתנהג טוב ולמעשה פ"ג תרמה ליכולתם של התלמידים ADHDאותם תלמידים בעליי לקות

דקות 5-15יותר ובצורה מקובלת יותר. באחד המחקרים נמצא כי פעילות גופנית שנמשכה בין

הורידה משמעותית התנהלות היפראקטיבית של הנבדקים וכמו כן דווח על ירידה בהפרעות מצד

שעשו פעילות ADHDבנים בעלי 19אותם תלמידים. עוד דווח ע"י החוקרים על מחקר שכלל

שנים כי אמנם ההתנהגות השתפרה בהחלט אך לא הציונים. התוכנית הנ"ל 1-14ת בני גופני

יכולת מסת שריר , שיפור עיבוד תהליכי מידע במוח, הצליחה לשפר מרכיבים כמו תפקוד מוטורי

לאור המחקרים דלעיל נוכל לסכם ולומר כי לרוב ישנה . ואף התנהגות כללית בכיתה ובבית

וסיוע זה משמעותו ADHDשפעילות גופנית בכוחה לסייע ללוקים בהסכמה כוללנית על כך

שיפור של עשרות אחוזים במגוון רחב של תפקודים ופעילויות. המחקרים מצביעים על כך חד

12

משמעית שפעילות גופנית טובה ומסייעת לבעליי הלקות, הפועל היוצא של הנאמר לעיל מסקירה

ים לבצע פעילות גופנית בכלל ולפני מטלות חשובות ספרותית זו היא המלצה לאנשים נורמטיבי

(Archer & , Kostrzewa2155) וחומר לבעליי הפרעות קשב וריכוז בפרט וקל

בעקבות מחקר שבחן את הקשר הטורדני בין Abramovitch et alע"י 4113במחקר שנערך בשנת

פעילות גופנית ומחשבות טורדניות, תחושת דאגה ואימפולסיביות בקרב מבוגרים המאובחנים

הפרעת קשב וריכוז( .נמצא קשר בין רמת תסמיני –כלוקים בהפרעת קשב וריכוז )להלן קו"ר

מבוגרים 31קו הפרעת הקשב שלהם למידת פעילותם הגופנית של הנבדקים. במחקר נבד

המאובחנים כלוקים בהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות. המחקר בוצע באמצעות שאלונים

הנבדקים אשר אשר בחנו את תסמיני הפרעת הקשב ביחס לרמת הפעילות הגופנית של הנבדקים.

דווחו על מעורבות גבוהה בפעילות גופנית אירובית, הראו אימפולסיביות נמוכה יותר ופחות

( .הסבר למחקר זה מוסבר 4113) Abramovitch et al חות מחשבות טורדניות ודאגות.ופ

עצביים שונים המעלים את האפשרות כי פעילות גופנית מונעת -באמצעות מנגנונים ביולוגיים

Abramovitch et al התגברותם של תסמינים מסוימים הקיימים אצל ילדים הסובלים מהקו"ר .

(4113)

ADHDעה מיטבית של פעילות גופנית על ילדים עם פהש 4.2

שנה, 51בר יותר מי טיב הקשר בין פעילות גופנית לתפקוד קוגניטיבי בילדים ומבוגרים נחקר כ

מחקרים בנושא הראו כי קיים קשר הדוק בין פעילות גופנית וקוגניציה בהיבטים של מנגנונים

ולחינוך גופני יש השפעה חיובית על פיזיולוגיים ומנגנוני למידה /התפתחות. לפעילות גופנית

ם אחדים בדקו ריכוז, על למידה ועל הצלחה אקדמית, וכן גם על חרדה והערכה עצמית. מחקרי

והראו תוצאות דומות, אולם כדי להגביר את ADHDאת ההשפעה של פעילות גופנית בילדים עם

התודעה ואת החשיבות של פעילות גופנית כפקטור קליני משמעותי בטיפול וסיוע לילדים אלו

(4114.)קונסטנטיני ושות'

על ילדים עם הקו"ר )להלן כאשר אנו באים לבחון את ההשפעה המיטבית של פעילות גופנית

במישורים שונים: ( רואים כי היא מסייעת ADHDהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות ,–הקו"ר

התמדה, סיוע ביצירת קשרים חברתיים, שיפור יכולת קשב וריכוז, שיפור קואורדינציה, שחרור

ראיות התומכות אנרגיות, שיפור יכולות למידה, קליטה, עיבוד וניתוח מידע חדש. קיימות

19

בהשפעה חיובית של פעילות גופנית על התפקוד קוגניטיבי של ילדים ובוגרים ובעיקר ילדים בגלאי

שנים . 1-13

נמצאו ממצאים שהצביעו לאותו כיון : שיפור ( 4114 ) בסקירת ספרות שערכה קונסטנטיני ושות'

הובאו מספר (4111)גפין ועמיתיה במחקר שערכה קוגניטיבית אצל ילדים ומבוגרים:יכולת

משך שישה ( הציע תכנית אימון של1921שנים האחרונות .אלן ) 31-דוגמאות למחקרים שנעשו ב

דקות ,הילדים היו קשובים יותר בימים 5-11שבועות ,שלוש פעמים בשבוע , שכללה הליכה של

שבועות שבדקה השפעת 14 ( הציע תכנית פעילות גופנית של1925שבהם בוצעה הפעילות. שיפמן )

ריצה על היפראקטיביות, שליטה בדחפים ובמינון התרופתי .המחקר נעשה ללא קבוצת ביקורת .

וכן הביאה לירידה במינון התרופתי. הפעילות הגופנית גרמה לירידה בהיפראקטיביות ובדחפים

לדים עם הקו"ר י 13( ערך תכנית אימון רגילה של שישה שבועות, שבה נטלו חלק 4111וונדט )

ילדים של קבלו שום אימון נוסף. חל 11שקבלה תכנית אימונים סדירה, וקבוצת ביקורת של

( שכלל 4113מחקרים נוספים של טת' ) שיפור התנהגותי בקבוצה שקבלה את התוספת אימון.

ך ( שנער4111שמונה שבועות של אימון ניכר שיפור התנהגותי, כמו כן במחקרם של גפין ועמיתיה )

במשך שבוע שלם שבו ניתנה לקבוצת בנים אימון מרוכז שהביא להורדת מינון התרופות, במחקר

זה לא נבדקה השפעת הפעילות הגופנית על תפקוד קוגניטיבי . מחקר נוסף של קאנג ועמיתיו

( הראה שיפור במיומנויות חברתיות ותפקודים קוגניטיביים. מחקר של סמית ועמיתיה 4111)

( בדק כושר 4114מחקר של ורט ועמיתיו ) טומים של הקו"ר .פגם שיפור ניכר בסימ ( הראה4111)

שבועות 11גופני, תפקודים קוגניטיביים והתנהגות בילדים עם הקו"ר נמצא כי לאחר תכנית בת

בהתנהגות דקות בכול פעם ,חל שיפור במסת השריר, ביכולת המוטורית, 25פעמים בשבוע , 3,

–מחקר זה הגיע לאחר מחקר מקיף נוסף שנעשה ע"י פריש הילדים הנבדקים.ובעיבוד המידע ע"י

( שבדק השפעה של שילוב פעילות גופנית וכישורים חברתיים על התנהגות. נצפה 1992פלאש )

שיפור ניכר בהתנהגות הפרטים בקבוצת הפעילות הגופנית.

וטיפול בילדים ע"פ המלצת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים בנוגע לאבחון, הערכה

קיימות מספר המלצות בנוגע לטיפול באוכלוסייה זו שאחת מהם היא ומתבגרים עם הקו"ר

חשיבות הפעילות הגופנית כפקטור משמעותי בטיפול וסיוע לילדים . פעילות גופנית הובילה

לשיפור בבריאות הנפשית של הילדים שנטלו חלק במחקרים הרצ"ב .לדברי החוקרים ,פעילות

ית יכולה להיחשב מרכיב משמעותי נוסף לטיפולים שכבר מבוססים היטב בתחום זה, כדוגמת גופנ

התנהגותי, שהוא כאמור אחת ההמלצות של האקדמיה האמריקאית לרפואת –טיפול קוגניטיבי

41

ילדים. אנשי מקצוע, רופאים, מורים והורים צריכים לעודד פעילות גופנית בילדים, לא רק לשם

ותיים והפיזיים שלה אלא גם לשיפור בבריאות הנפשית.היתרונות הבריא

( 4114)הרפואה דצמבר

חקר סקירה נוסף שנעשה ע"י ישנו מ ר"הקו עם ילדים על גופנית פעילות השפעת נושא לסיכום 4.5

,פולשניות מחשבות לבין גופנית פעילות בין קורלציה בדקמחקר זה ( 4113ושו"ת ) ,אברמוביץ ע

את ההשפעה של פעילות .המחקר בדק ADHDעם הפרעת במבוגרים ואימפולסיביות דאגה

גופנית פעילות :היה זה הרקע למחקר. רוחבי פיילוט מחקר זה היהגופנית על אוכלוסייה זו.

מקום מכל. כאחת בריאות ולא בריאות באוכלוסיות פסיכולוגיים אפקטים מספר כמייצרת ידועה

. ADHD עם במבוגרים ADHDהפרעת של וסימפטומים גופני אימון בין הקשר על ידוע מעט,

. אימפולסיבית התנהגות.1: שלושה סימפטומים לבין גופני אימון בין הקשר את בודק זה מחקר

בחרדה קוגניטיבי מרכיב הן האחרונות השתיים. דאגה. 3. רצוניות לא פולשניות מחשבות.4

דיווח שאלוני באמצעות הגופנית בדקו את הפעילותהחוקרים . ADHDב בולט סימפטום שהיא

אלה: קבוצות הקבוצה חולקה לשתי .ADHDאבחנה של עם משתתפים 31 השתתפו .עצמי

- שניה וקבוצה( high activity-פעילות ברמה גבוהה )תכופה ונקראה אירובית בפעילות העוסקים

תוצאות המחקר (.low activity group -פעילות ברמה נמוכה ) תכופה לא גופנית בפעילות עוסקים

התנהגות על דיווחו תכופה אירובית גופנית בפעילות שעסקו ADHD עם מבוגרים :היו דיי ברורות

לעומת פולשניות -טורדניות ומחשבות בדאגה ניכרת הפחתה. משמעותית מופחתת אימפולסיבית

מסקנות .יותר נמוכההקבוצה שעסקה בפעילות גופנית נמוכה ששם ההשפעה הייתה הרבה

אימפולסיביות של בסימפטומים והפחתה גופנית פעילות נמצא קשר ברור בין :המחקר היו

לעודד עשויות זה מחקר תוצאות. ADHD עם מבוגרים של במדגם ודאגה פולשניות מחשבות

בנושא ופותח צוהר חשוב לבדיקה וטיפול באוכלוסייה זו אצל מבוגרים וילדים. נוספים מחקרים

קירה מקיף וגדול שנעשה מחקר ס ( 4113) ת"ושו ,ע ים החוקרים אברמוביץבמחקר זה סוקר

הגדירה ( 4111)האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית .במהלך השלושים שנה האחרונות בתחום זה

, קשב בהיעדר בעיקר המאופיינת התפתחותית נוירולוגית הפרעהכ ADHDהפרעת את

של ע"פ מחקרם בבגרות להתקיים הממשיכהפרעה זו והיפראקטיביות אימפולסיביות

Mannuzza et al (1993),Kessler et al (2006), Biederman et al (2010) זו הפרעה/ זה מצב

Bederman et al(4111) במבוגרים 2.2% - ו ומתבגרים בילדים 5.3% -העולם רחבי בכל מופיעים

41

על מצביע המחקר. והקוגניטיבי פסיכולוגיה והשפעתה על התפקוד גופנית פעילות נמצא קשר בין.

תפקודים ומשפרת ודיכאון חרדה מפחיתה גופנית פעילות הפיזית בבריאות ששיפור כך

Dunn et al (2001) ,Page RM ע"פ דווחם של קליניות – ולא קליניות באוכלוסיות פסיכולוגיים

& Tucker LA (1994),Sjogren et al (2006),Teychenne et (2008)al ,Winfley D &

Kunce J(1986) ממצאים נוספים דווחו ע"יet al Wipfli (4111אשר ע )מטה מחקר רכו -

האימון של החרדה מפחיתי האפקטים את שבחנו מבוקרים רנדומליים ניסויים שכלל אנליזה

לקבוצות בהשוואה להתאמן שנהגו בקבוצות בחרדה משמעותית הפחתה מצאו הם. הגופני

משמעותית הפחתה הפגינו שהתאמנו שהקבוצות דיווחו החוקרים ,יתרה מכך טופלו שלא ביקורת

גופנית שפעילות מגלה המחקר. החרדה מפחיתי האחרים לטיפולים בהשוואה, בחרדה יותר

סיוןינ נעשה. Winter et al (2007) קוגניטיביים בתפקודים שיפור עם מקושרת להיות עשויה

ושוויגר אברמוביץ הקודם במחקר. הגופנית הפעילות של האפקטים של טבעם את להבין מרשים

Abramovitch A & Schweiger A(2009) עם צעירים שבוגרים מצאו ADHD יותר סובלים

נעשתה הנוכחי במחקר. הנורמלית הביקורת מקב׳ ודאגה פולשניות ממחשבות משמעותית

תכוף לא באופן והעוסקים תכוף באופן העוסקים: ADHD עם בוגרים קבוצות 4 בין השוואה

גופנית בפעילות שעסקו ADHD עם בוגרים שפרטים גילו המחקר תוצאות. גופנית בפעילות

על דאגה) meta- worry שקרוי במה משמעותית הפחתה על דיווחו תכופות לעיתים אירובית

פחות, הפולשניות המחשבות בדחיית קושי פחות, הפולשניות המחשבות בגלל דאגה פחות(, דאגה

פולשניות במחשבות משמעותית הפחתה - כללי ובאופן הפולשניות המחשבות בגלל עצבות

יותר אינטנסיבית בצורה בספורט שעסקו הקבוצה חברי -נוסף חשוב ממצא. חרדה מעוררות

. ADHD בתסמונת המהותיים ביםהמרכי אחד -אימפולסיבית התנהגות פחות הרבה על דיווחו

לתופעה הסבר מציעה הספרות. בהתמדה גדלהוהיא בנושאענפה פרותבמהלך השנים התפתחה ס

Winter etאמינים נומ נירו טרנזמיטורים של העברה לשנות עשויה פיסית פעילות :לעיל שתוארה

al (2007) .Hattori et al (1994) , של החומרים חילוף) במטבוליזם לשינוי גורם גופני אימון

עשוי זה שינוי. ונוראפינפרין דופמין, סרוטונין: אמינים מונונירו טרנזמיטורים 3 של (האדם

התנהגותיים, פסיכולוגיים אפקטים עם המקושרים הפיזיולוגיים המכניזמים בבסיס להיות

Chaouloff F (1997),Foley TE & Fleshner M (2003),Sutoo D . הגופני האימון של ורגשיים

& Akiyama (2003). כמו מבניים לשינויים גורם אירובי גופני שאימון לכך מדעית הוכחה ישנה

44

. ופיסי התנהגותי, אמוציונלי, הקוגניטיבי בשיפור קשורים - ואלה במוח תפקודיים גם

Hassmen P et al (2000) תראפוייטים לאפקטים הוכחה מספק המחקר לעיל בדיון שהוזכר כפי

ברור, לעיל האמור לאור ADHDל בהקשר גם, ולאחרונה ודיכאון חרדה הפרעות על אימון של

ADHD של הסימפטומים כלל על גופני אימון של חיוביים אפקטים משקפים המחקר שממצאי

ותרופות סטימולנטים מתן. התרופתי הטיפול של להאפקט מוסיף אף אולי או שמחקה באופן

התנהגותיים ולשינויים הקוגניטיביים בתפקודים לשיפור מביא ADHD עם לפרטים מרשם

עם בוגרים פרטים על )רטלין( methylphenidateב טיפול השפעת שבדקו המחקרים. חיוביים

ADHD ( פלסבו שקיבלה לקבוצה בהשוואה) עצמה התרופה את שקיבלה שהקבוצה מצאו

היפראקטיביות. קשב היעדר של בסימפטומים ניכרת הפחתה: מרשימות תוצאות הניבה

התרופות Faraone SV et al (2004), Spencer T et al (2005) אימפולסיבית והתנהגות

. נורמליים או התסמונת עם במבוגרים אימפולסיביות הפחיתו הסטימולנטיות

Faraone SV et al (2004) Pietras CJ et al (2003).

(Amitai A et al 2013 )

: נזקיה והתחלואה הנלווית אליה, השמנה 4.1

. בעל חוש הומור וכדומה, נתפס בעיננו כאיש חביב ולבבי וטוב לב, אדם אשר כרסו הולכת לפניו

ואומנם השמנה היא פועל יוצא של חוסר פעילות גופנית, אכילת יתר וגרגרנות. מעבר לשייח

לכל דיון בנושא הקילוגרמים המיותרים שלנו. אנו נוטים להדחיק ולהתעלם הפייסני המתלווה

מהמחיר הבריאותי הכבד שגובה מאתנו עודף המשקל הנערם עלינו. מחקרים רבים הוכיחו בצורה

מובהקת כי עודף משקל והשמנת יתר הם גורם סיכון מספר אחת למחלות לב וסוכרת וכן

, יאותית כמו יתר לחץ דם, חסימת עורקים וורדיםלתופעות הנחשבות כמזיקות מבחינה בר

הכבדה על פעילות הלב ואף מהווה גורם סיכון לסרטן השד.

בישראל, בדומה לכול מדינות המערב, עולה שכיחותה של השמנת יתר בילדים על סיבוכיה

הרבים. מצב זה מחייב פעולה רחבת היקף, הן במסגרת משרדי הממשלה השונים, שרותי

רופאי המשפחה. עודף משקל בקרב ילדים ונוער אינו בולט ולעיתים לא מאובחן נכון, הבריאות ו

ארגוני בריאות בארה"ב. בנייר סקירה זו 15סקירה זו מבוססת על נייר עמדה, אשר הוכן בסיוע

מפורטות בו דרכי זיהוי של השמנת ילדים, מניעת השמנה וטיפול בה.

43

ההשמנה "כמכת מדינה". ההוצאה הכספית מוערכת מוגדרת 4111בדו"ח מבקר המדינה משנת

מיליארד דולר בשנה. למרות הנטל כלכלי והרפואי הכרוך בכך, לא מתבצעים מאמצים 11ב

דווחו במסגרת סקר שנערך מטעם ארגון (4112ושות') Lissauלטיפול בתופעה, צמצומה ומניעתה.

בישראל 1991-1992בשנים הבריאות העולמי שכיחות עודף המשקל והשמנה בקרב בני נוער

בקרב 14%שנים. בקרב הבנות נמדדו 15בקרב בני 41%-שנים, ובכ 13בקרב בני 12%-הוערכה בכ

מתגייסים 11,134שנים. מנתוני המדידות שנערכו בקרב 15בקרב בנות 11%-שנים, ובכ 13בנות

Barסבלו מעודף משקל מהבנות 15%מהבנים ו 11.5%נמצא כי 4111שנים בשנת 11לצ.ה.ל בגיל

Dayan (4115) . כמובן, שנתונים אלו לא מיצגים את כלל האוכלוסייה כי המגזר הערבי, החרדי

ובנות השירות הלאומי לא נכללו בו.

זיהוי השמנה בקרב ילדים: 4.1.1

קיימות דרכים רבות לזיהוי השמנה בקרב ילדים, המדד הנפוץ, הפשוט והזול ביותר לבדיקה בכול

25אחוזון מעל( overweight) ( .ילד בעל עודף משקל BMIמפגש עם ילד הוא מדד מסת הגוף )

Centers for Disease Control and להלן : CDC (CDCלגיל ולמין על פי עקומי ה

Prevention,) ע"פ 95וילד מעל אחוזון ,המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"בCDC נחשב

לנוכח הצורך הגובר בו 99אחוזון –הוועדה אף הציעה להסתייע בסף נוסף (. obeseלילד שמן )

( 4111ושות' ) Bellיותר ויותר.

: מניעת השמנה של ילדים 2.6.2

הוא כולל את כול הילדים ובעיקר : תהליך המניעה של השמנת ילדים מתחיל בלידה ואף לפניה

הריון. זאת למרות שהרכב התזונה להורים הלוקים בעודף משקל או לאם שלקתה בסוכרת

המדויק והיעיל ביותר עדיין אינו ידוע. ע"מ לצמצם את היקף תופעת ההשמנה בקרב ילדים

מומלץ :להימנע מצריכה של משקאות ממותקים ,צריכה מוגברת של ירקות ופריות בתפריט

מחשב ואף מניעת שימוש במחשב או צפייה בטלוויזיה יזיה ובוהיומי ,הגבלת שעות הצפייה בטלו

לפני גיל שנתיים. הוצאת המחשב והטלוויזיה מחדר הילדים ,אכילה מסודרת של ארוחת בוקר

,צמצום צריכת מזון מחוץ לבית, ובעקר מזון מהיר השופע משומנים ובחומרים מזיקים, קיום

תינוקות מומלץ לצרוך תזונה מאוזנת ארוחות משותפות, הגבלת גודל המנה המוגשת לילד. אצל

ועתירת סידן וסיבים תזונתיים, הנקה עד גיל שישה חודשים, הנקה עם תוספת של מזונות

42

דקות 11חודשים . ביצוע פעילות גופנית בעצימות בנונית עד מאומצת למשך 14משלימים עד גיל

Dubnov- Raz G &Berry EM ,2008) לפחות. )

:והטיפול בה בקרב ילדיםנזקי ההשמנה 2.6.3

לאחר איתור המחלה בקרב הילד יש לבדוק מספר גורמים בריאותיים נוספים, כגון איכות התזונה

ביממה ונוכחות רקע משפחתי של עודף משקל או של "היושבנות",מידת הפעילות הגופנית, שעות

מחלות כרוניות. כמעט כול מערכות הגוף משפעות לרעה כתוצאה של עודף משקל אשר פוגעים

באיכות החיים של הילד: הפרעות נשימה בשינה ,גנחת )אסתמה(, צרבת, עצירות, מיעוט

י גוף או הימנעות מהליכה לבית מחזורים, כאבי ראש, מצב רוח ירוד, חרדה, עיסוק מוגבר בדימו

הספר, כאבי רגלים בהליכה, שתייה מוגברת ושיתון יתר כעדויות לסוכרת ועוד מחלות ובעיות

מומלץ לערוך אף בדיקות מעבדה לבעלי עודף בריאות רבות שהם תוצאה ישירה של עודף המשקל.

ד לאיתור סוכרת משקל ע"מ לאתר רמות שומני דם גבוהים, רמות סוכר גבוהות ואנזימי כב

שנים 11, מומלץ לערוך בדיקות אלו מגיל 95מעל אחוזון BMIסמויה או כבד שומני. לילדים בעלי

(4112ושות ' (August GP גם ללא גורמי סיכון נוספים.

לסיכום ניתן לומר כי שכיחות ההשמנה בישראל גבוהה בקרב ילדים ומבוגרים, נלווים לה נטל

לכן יש להשקיע מאמץ מרבי ע"מ לצמצם את ממדי התופעה. לרוב זוהי נפשי, רפואי וכלכלי .

ים בסיסים מאוד של האדם, הפועלים לחיסכון בהוצאת אנרגיה ילוציונבומלחמה כנגד יצרים א

ולאגירתה. עם זאת לנוכח הנתונים האפידמיולוגיים המדאיגים ,נראה כי העיסוק והטיפול בסוגיה

נושא זה בעדינות ובזהירות מרבית, ולזכור כי המשקל אינו חזות זו הוא בלתי נמנע. חשוב לגשת ל

: המשקל הוא תולדה של אורח חיים בלתי מיטבי. לאחרונה גברו העדויות המחקריות כי הכול

פעילות גופנית או שמירה על כושר גופני טוב לבדם מסוגלים לצמצם את התחלואה הנלוות

ושות' Eisenmann JC,(2007)ושות' DuBose KB, (2007)ושות ' Allen DB להשמנה.

. לכן יש לשאוף ולפעול לשיפור אורח החיים בקרב ילדים ובני נוער, ולמזער את העיסוק (2007)

אך בריא מבפנים. שזה -במשקל עצמו ובמיוחד במראה החיצוני. ניתן להיות אף שמן מבחוץ

(4119)הרפואה דצמבר בוודאי חשוב יותר.

45

חשיבות הריצה, יתרונותיה וחסרונותיה 4.1

טכניקת הריצה 2.7.5

טכניקת ריצה נכונה היא מרכיב מרכזי להגברת יעילות הריצה ולמניעת פציעות. מרבית האנשים

לא חושבים פעמיים לפני שהם מתחילים לרוץ, אם לכושר כללי או כחלק מאימונים לתחרות

כלשהי. הם קונים נעלי ריצה, קושרים שרוכים ומתחילים לרוץ. ואולם, למרות שהפשטות

אותה לענף ספורט כה מבוקש, אם נתחיל לרוץ ללא טכניקה נכונה, קיימת שבריצה היא שהופכת

נסלול את דרכינו לפציעות שונות. -סבירות גבוהה שהדרך בה נרוץ תהיה לא יעילה וגרוע מכך

:המרכיבים לריצה נכונה 2.7.2

יציבה מאוזנת וישרה, ריצה בצעדים קצרים ובמקצב מהיר, נחיתה רכה על מרכז כף הרגל, הטיה

קלה של הגוף קדימה ותנועות ידיים חופשיות ורפויות.

":צמר גפן ופלדה"יציבת .1

נבחן לעומק כל מרכיב ומרכיב בריצה, ונתחיל ביציבה בעת ריצה. יציבה נכונה היא חוד החנית

לריצה נכונה. כשמקפידים עליה, האנרגיה זורמת בגוף בחופשיות ממש כמו שמים זורמים ביתר

קלות דרך צינור ישר לעומת צינור עקום. יציבה לא נכונה יכולה ליצור לחץ, עייפות יתר, חוסר

ת ואפילו כאב. נוחו

כשהיציבה מאוזנת באופן נכון, אנו יוצרים מצב בו מבנה השלד תומך במשקל הגוף במקום

ששרירי הגוף יבצעו זאת. אחד מהעקרונות לריצה נכונה ויציבה נכונה נקרא : "צמר גפן ופלדה";

חזק, במנח גוף ישר יש ציר שעובר במרכז הגוף מהראש לרגליים. ברגע שאותו ציר נשמר ישר ו

נוצר מצב שה"פלדה" תומכת את הגוף ומאפשרת לזרועות ולרגליים להיות רפויים ממש כמו צמר

גפן. יציבה ישרה ומאוזנת יוצרת קו ישר שמחבר בין הכתף, האגן ועקב כף הרגל. הדרך הטובה

ביותר לחוש זאת היא להתרכז בעמוד השדרה בעוברו מקצה הראש ועד לקצה עצם הזנב.

ים אינו רק להניע את הגוף, אלה לתמוך בו בין הצעדים, ולכן יציבה ישרה משחקת תפקיד הרגלי

תפקיד מרכזי בכל פעם שכף הרגל דורכת על הקרקע. מרבית הרצים פוגעים ביעילות הריצה

על מנת לשמור על יציבה נכונה כשהם רצים כפופים. סיום הריצה בגב כואב היא אינדיקציה לכך.

בזמן ריצה חשוב להפעיל את שרירי הבטן התחתונים. פעולה זו מתאפשרת על ידי הרמת רצפת

האגן כלפי מעלה בעזרת שרירים אלה.

41

כיצד בונים יציבה נכונה .2

התחילו בעמידת פיסוק כשהרגליים ברוחב האגן, כשכפות הרגליים מקבילות אחת לשנייה. דמיינו

הקשור לקצה ראשכם המושך אתכם כלפי מעלה וגורם לכם להיות גבוהים וישרים יותר. מיתר

הורידו מעט את הסנטר והביטו קדימה. כעת, הרימו את רצפת האגן בעזרת שרירי הבטן

שניות. 31התחתונים. ההרגשה תהיה כאילו אתם מבצעים כפיפת בטן אנכית. החזיקו למשך

זק את שרירי הבטן ותאפשר שמירה על יציבה ישרה בזמן ריצה, ביצוע פעולה זו במהלך היום תח

שחייה, ישיבה, עמידה ואפילו בזמן נסיעה ברכבכם.

נחיתה בזמן ריצה.3

נושן -, הגיע הזמן להפנות את תשומת הלב לוויכוח הישןיציבה נכונה בזמן ריצהלאחר שלמדנו על

בקרב קהילת הרצים: מהי צורת הנחיתה האופטימלית על כף הרגל בזמן ריצה?

רצים בכל הרמות מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: אלה שנוחתים על מרכז כף הרגל, אלה

יכם ההבדלים בין שלושת אלה שנוחתים על כריות כף הרגל ואלה שנוחתים דווקא על העקב. לפנ

המצבים, והסבר על ההשפעה של כל אחד ואחד מהם על הרץ.

41

נחיתה על כריות כף הרגל .4

מדובר בנחיתה על החלק הקדמי של כף הרגל בין החלק הקדמי ביותר של קשת כף הרגל לקצה

ם נחיתה על כריות כף הרגל. אם העקבים בזמן הריצה אינם נוגעי -האצבעות, ובאופן כללי

בקרקע, סימן שמדובר בנחיתה על כריות כף הרגל .

ספרינטרים שרצים למרחקים בינוניים וחלק מהטריאתלטים נוטים לרוץ על כריות כף הרגל,

פשוט משום שיותר קל לפתח מהירות בסגנון זה. זו ריצה שמתאימה לריצות מאוד מהירות, והיא

חלק התחתון שלהן. עם זאת, נחיתה על מסתמכת רבות על עבודת שרירי רגליים חזקה, בעיקר ב

חלק מרצי העילית המהירים ביותר לטווח ריצה בינוני כרית כף הרגל פוגמת ביעילות הריצה.

)רצים קנייתים, מרוקנים, אתיופים ומקסיקנים( רצים עם שילוב של הטיית הגוף קדימה ונחיתה

על כריות כף הרגל.

פציעות? יש לנו בשורות טובות לברכיים, שכן ריצה כזו האם נחיתה על כריות כף הרגל מונעת

מורידה מהן עומס. הבעיה היא בכך שריצה על כריות כף הרגל מגבירה את העומס על שרירי

התאומים, גיד אכילס, השוקה וכף הרגל, ובכך מעלה את הסיכון לעומס יתר על אחד מהשרירים

חק הריצה.או קרע באחד מהגידים אם מגזימים במהירות או במר

נחיתה על מרכז כף הרגל.5

ניתן לראות זאת נחיתה זו מאופיינת במגע בו זמני של העקב וכריות כף הרגל בקרקע בכל צעד.

בבירור כשצופים בילדים רצים. הם תמיד ינחתו במגע מלא של כף הרגל בקרקע . למרבית הרצים,

למניעת פציעות. הדגש שניתן הוא על ריצה על מרכז כף הרגל נחשבת לבטוחה ביותר בכל הקשור

מפציעות הריצה מתרחשות 91%-מניעת עומס ייתר בגפיים התחתונות )כולל הברכיים( משום ש

כדי לנוע קדימה בריצה אנחנו בסך הכל צריכים לאפשר לגוף ליפול קדימה מתוך בחלק זה.

42

וכפות הרגלים כפי ידי דחיפה של הגוף בעזרת שרירי הרגליים-משיכה של כוח הכובד, ולא על

שנהוג לחשוב. לכן, ריצה כזו יעילה יותר, שכן הרגליים לא משמשות ככוח מניע.

על מרכז -כשכפות הרגליים מגיעות לקרקע הן נוחתות מאחורי או מתחת למרכז הכובד של הגוף

האם נחיתה על כף הרגל. המאמץ היחיד על הרגל הוא לספק ייצוב רגעי של הגוף בין הצעדים.

רכז כף הרגל מונעת פציעות? כאן, כאמור, היתרון ברור. ריצה כזו מפחיתה או מונעת לחלוטין מ

את העומס על הגפיים התחתונות, במיוחד באזור השוק הקדמית ושרירי התאומים וכן שני

הגידים שבדרך כלל הפציעה בהם היא השכיחה ביותר: גיד אכילס והגיד הפלניטרי שבכף הרגל.

על עקב כף הרגלנחיתה .6

מהרצים נוחתים על 15%-נחיתה באזור העקב מתרחשת כשהעקב פוגע בקרקע בקדמת הגוף. כ

העקב ולמרות שזו הנחיתה השכיחה ביותר, מעניין לציין שהיא נעשית מתוך אילוץ, ולא מתוך

בחירה. רוב רצי הפנאי נוטים לרוץ במנח זקוף ללא הטיה של הגוף קדימה, מצב המאלץ אותם

הניע את רגליהם קדימה כדי להתקדם. במצב זה, כפות הרגלים תמיד ינחתו בקדמת הגוף והעקב ל

תמיד יפגע בקרקע קודם. ריצה כזו בולמת את התנועה בכל צעד, דבר שגורם לעומס גדול על

? מרבית הרצים בסגנון זה האם נחיתה על העקב מונעת פציעות הברכיים ולחוסר יעילות בריצה.

על כאבי ברכיים בשלב כלשהו במתכונת האימונים שלהם, ומספקים תעסוקה מתמדת מתלוננים

לאורתופדים ופיזיותרפיסטים ברחבי הארץ.

49

לכן, מומלץ להתאמן על שיפור סגנון הריצה שלכם. אם תלמדו לרוץ בצורה בטוחה ויעילה,

ם, נחיתה על תמזערו את הסיכוי לפציעה. זכרו: נחיתה על מרכז כף הרגל מתאימה לרוב הרצי

לא מתאימה לאף אחד. -כריות כף הרגל מתאימה רק לחלק קטן מהם, אך נחיתה על העקב

7.כיצד מניעים את הידיים בזמן ריצה

לתנועת הידיים יש תפקיד מכריע במהלך הריצה, לא פחות מהרגליים.

המניעות את לרבים מאתנו תנועת הידיים בריצה נתפסת כשולית בלבד, שהרי הרגליים הן אלו

חשובה לא פחות -מהכתף ועד קצות האצבעות –הגוף בריצה. אך מתברר שתנועת הידיים

מתנועת הרגליים, ובמצבים מסוימים אף יותר. תנועת ידיים נכונה תסייע להפוך את הריצה

.יותר לקלילה ואנרגטית

?כיצד משפיעה תנועת הידיים על הריצה.3

הידיים לרגליים. כאשר תנועת הזרועות מוגבלת, גם תנועת בריצה קיים קשר הדוק בין תנועת

הרגליים תהיה מוגבלת איטית יותר, ובכך נסגל לעצמנו סגנון ריצה כבד ואיטי. אם תנועת

הזרועות תהיה משוחררת ומהירה, גם תנועת הרגליים תהיה קלילה יותר, ועל כן נצטרך להשקיע

כף הרגל. אם תשימו לב לסגנון הריצה של רצים פחות אנרגיה בייצוב הגוף בכל פעם שננחת על

שונים, מקצוענים או חובבנים, תוכלו להבחין בסגנונות שונים של תנועת הידיים: חלקם מחזיקים

את הזרועות גבוה וחלקם נמוך, חלקם בקושי מזיזים אותן ואחרים מניעים אותן בחוזקה ועם

אנרגיה מרובה.

31

טיפים לתנועת ידיים נכונה.9

מעלות. הקפידו שהזרועות לא יעברו את קו המותניים 91את הזרועות בזווית של כופפו

בזמן הריצה או לא יעלו מעל קו הכתפיים. דמיינו שזרועותיכם נעות כמטוטלת הנעה

בחופשיות קדימה ואחורה.

,שימרו על כפות ידיים רפויות. חלק מהרצים נוטים לכווץ אגרופים בחוזקה בעת הריצה

לשרירים מכווצים שלא לצורך. על אצבעות הידיים להיות מכונסות פנימה דבר הגורם

ברכות בזמן הריצה, כאילו אתם אוחזים פרפר בכף ידכם. הניחו את האגודל מעל האצבע

ואל תכניסו אותה פנימה.

הימנעו מהרמת הכתפיים בזמן ריצה. כתפיים, צוואר או גב עליון תפוסים בזמן הריצה או

ים על כך שקיימת תנועה כלפי מעלה ומטה של הכתפיים. הקפידו בעקבותיה מאותת

להרפות את הכתפיים בזמן הריצה ואל תאפשרו תנועה אנכית של הכתפיים בזמן שאתם

רצים.

אפשרו למרפקים להוביל את תנועת הזרועות אחורה. שימו דגש על תנועה לאחור של

וחפים את המרפקים לאחור המרפקים בזמן הריצה במקום לפנים. קל להבחין שכאשר ד

הזרוע חוזרת מעצמה קדימה. תנועה לאחור של המרפקים מאזנת את ההטיה של הגוף

קדימה )על כך נלמד בפרקים הבאים(. המקרה היחידי בו נעבור לתנועת זרועות לפנים

ידי הגברת המומנט -יהיה בעליות, כדי שתנועת הזרועות תקל על עבודת הרגליים על

למעלה וקדימה.

ידי -כאמור, לתנועת הידיים ישנה חשיבות לא פחות משמעותית מאשר לתנועת הרגליים. על

סגנון תנועת ידיים נכונה נוכל להקל על עבודת הרגליים בריצה באופן משמעותי, ובכך לשפר את

חדש ., את היעילות האנרגטית ואת הקלילות ריצה, ואולי אף נצליח לשבור שיא אישי ריצהה

(4111טל סתיו XNET)מתוך אתר

31

.

. חשיבות הריצה 4.1.3

ריאה ומניעת מחלות לב -הפעילות היעילה ביותר מבחינה קרדיווסקולארית לשיפור סיבולת לב•

וכלי דם.

להורדה במשקל, שורפת קלוריות יותר מכל פעילות אירובית אחרת.הפעילות היעילה ביותר •

פעילות כנגד מסה המסייעת בטיפול באוסטיאופורוזיס )בריחת סידן, הידלדלות העצם(.•

משפרת את תחושת היכולת, ההישגיות והביטחון העצמי, וניתנת לביצוע בכל מקום.•

:לפני הריצה הכנה 4.1.2

לפני שאתם יוצאים לריצה הראשונה גשו לבדוק את כשירות הלב והריאות אצל רופא. מומלץ •

גם לבצע בדיקה שנתית של תפקוד הלב במאמץ )ארגומטריה(.

מצאו חבר לריצה, ריצה עם שותף או קבוצה היא כלי מצוין להגברת המוטיבציה. •

חלקו את האימונים על פני כל השבוע.•

הימנעו מארוחה כבדה וצאו לריצה לפחות כשעתיים אחריה, כדי להבטיח שהמזון לפני הריצה•

יתעכל במלואו וייספג בדם.

רצוי שהארוחה לפני הריצה תהיה עתירת פחמימות עם מעט מאד חלבון ושומן•

34

נעליים טובות עשויות להפחית ולמנוע פציעות. לכן, קנו נעלי ריצה טובות, שיהיו יציבות, קלות •

ל, שיבלמו זעזועים ושיתאימו במיוחד למבנה כף הרגל שלכם. אל תערבו שיקולי מותג, משק

אופנה או עלות. נעל טובה היא נעל שנוחה לכם כבר מהתחלה.

אנשים הסובלים מבעיות אורתופדיות ואנשים הסובלים מעודף משקל של עשרה קילוגרמים •

פרקים, בעיקר בברכיים, בקרסוליים ובגב, ויותר, צריכים להיזהר מריצה. הסיכונים לפגיעות במ

ממשקל 1.5גדולים יותר בריצה מאשר בהליכה )בהליכה, העומס המופעל על המפרקים הוא פי

ויותר(. 3הגוף, בריצה העומס גדל עד פי

לאנשים בעלי עודף משקל ו/או בעיות אורתופדיות מומלץ לשלב הליכה ומעט מאד ריצה, •

י מאד )כמעט הליכה(, על מנת להפחית את העומס ולהימנע כשהריצה תתבצע בקצב איט

מפציעות.

הימנעו מביצוע שני אימונים ארוכים או קשים במיוחד ברצף. ניתן לקיים אימון קל בין שני •

אימונים עצימים יותר.

רכשו מחזירי אור ואמצעי סימון ואזהרה )סרטים בוהקים, נצנצים וכד'(. תמיד -רוצו בטוח •

מסלול שיעבור באזורים נקיים מכלי רכב )שדות, חוף הים, פארקים וכד'(. בכביש יש לרוץ העדיפו

נגד כיוון התנועה.

: במהלך הריצה

דקות לפני שיוצאים לדרך מומלץ לשתות לפחות שתי כוסות מים. אם הריצה נמשכת יותר 11 -כ•

משעה מומלץ לשתות גם במהלכה, אך בלגימות קטנות.

דקות הליכה, משולבת במעט ריצה, ומעת 31-ם פעילים תקופה ארוכה התחילו באם לא היית•

לעת הגדילו את פרק הזמן הכולל ואת תדירות הריצה, עד שתרוצו את כל פרק הזמן ברצף.

התקדמות מהירה מדי עלולה לגרום לפציעות.

ות השרירים.לפני תחילת הריצה בצעו חימום של המפרקים ותרגילי מתיחה בסיסיים לכל קבוצ•

הדקות הראשונות לחימום בהליכה/ריצה איטיים יחסית, כדי להעלות בהדרגה 1הקדישו את •

את הדופק ולחץ הדם ול"שמן" את המפרקים.

33

ריצה לפי זמן קלה יותר ומאפשרת להתאים את הקצב -רוצו לפי זמן ולא לפי מרחק •

להרגשתכם.

כלומר, קודם צריך להיות בעלי יכולת לרוץ מרחק קודם מפתחים סיבולת ורק אח"כ מהירות. •

דקות ריצה רצופה לפני שתנסו להעלות את מהירות 31-ורק אח"כ לרוץ אותו מהר. הגיעו קודם ל

הריצה.

הדקות האחרונות חזרו להליכה/ריצה איטית כדי להוריד את קצב הלב והנשימה בהדרגה. 5-ב•

הרפיה ומתיחות.בתום הריצה הקפידו לבצע תרגילי •

: בריצה המלצות כלליות 4.1.1

לפחות שלוש פעמים בשבוע. דילוג על אימונים ואפילו אימון בודד, -רוצו בקביעות והתמידו •

מקשה על ביצוע האימון הבא.

נקודת המפנה בה תתחילו להרגיש יותר טוב, תגיע באימון התשיעי )בד"כ, בסוף השבוע השלישי •

לאימונים(.

היו קשובים לגופכם. לא כל ריצה תהיה טובה ונעימה. בימים קשים הורידו את קצב הריצה, •

שלבו יותר קטעי הליכה או קצרו את זמן הריצה.

אל תעשו השוואות ביניכם לבין רצים אחרים, התרכזו ולמדו ליהנות מההישגים שלכם. •

אשר רצים בין שלוש לחמש פעמים מחקרים מצאו ששינוי במערכות הפיזיולוגיות מתרחש רק כ•

מהיכולת המרבית שלנו. 25%-51%בשבוע, למשך עשרים עד שישים דקות, ובעוצמה של

גוונו ושנו מעת לעת את המסלול, כך יהיה לכם מעניין ומהנה יותר.•

"כאב בצד" בזמן ריצה, לרוב מתחת לצלעות התחתונות, הוא אחד הדברים המתסכלים הקורים •

ילים. הסיבה לכאבים היא עיוות שריר הסרעפת והצטברות פסולת של דו תחמוצת לרצים מתח

הפחמן בגוף. הדרך הטובה ביותר להתגבר עליו היא להפחית מעוצמת הפעילות, לעבור להליכה

ואף לעצור במקרה הצורך. דרך נוספת היא לקחת מספר נשימות עמוקות בהן יש לנשוף יותר

תחמוצת פחמן. -ד את רמת דואוויר מאשר לשאוף, כדי להורי

העדיפו ריצה על משטחים רכים יותר, כך מפרקי גופכם יספגו פחות זעזועים.•

32

: כיצד לרוץ נכון

יש להניף את הידיים קדימה ואחורה ולא לרוחב הגוף. שימו לב שאצבעות -עבודת הידיים •

ף. לצורך כך, דמיינו שאתם וכפות הידיים לא סגורות חזק מידי, כדי למנוע מתח שיעבור לכל הגו

מחזיקים בכפות הידיים חפץ שביר שיש להחזיקו בעדינות.

שחררו את חגורת הכתפיים, כך שהכתפיים תהיינה שמוטות כלפי מטה וייטו -חגורת הכתפיים •

אחורה. רצים מתחילים נוטים לרוץ בצורה מכווצת, מה שמגביל את תנועת הידיים וגורם

רת.להוצאת אנרגיה מיות

הראש מורם וזקוף והמבט קדימה. הטיה מוגזמת של הגו לפנים גורמת לעומס -רוצו זקוף •

מיותר על הגב התחתון ולא מאפשרת פתיחה מלאה של הריאות.

אם אתם שומעים את הצעדים שלכם, סימן שאתם נוחתים בעוצמה חזקה מידי. -נחתו ברכות •

טיח שקיעורי הצוואר והגב יישארו בריאים, במצב מטרים קדימה, מה שיב 41עד 11הביטו •

תקין.

הוא יודע להכתיב את סגנון הריצה היעיל והקצב הנכון עבור מבנה הגוף -תמיד הקשיבו לגופכם •

שלכם ורמת הכושר בה אתם נמצאים.

:לפני הריצה מתיחותתרגילי 4.1.2

ש שלוש קבוצות שרירים השרירים העיקריים שפועלים במהלך ריצה הם שרירי הרגליים. י

עיקריות שרצוי למתוח ולהכין אותם לפני הריצה וגם לאחריה:

(Gluteus Maximus –ו Hamstringsכופפי הברך פושטי הירך ) .1

התרגיל: אלו הם השרירים העיקריים המבצעים בריצה את תהליך הדחיפה של הקרקע לאחור.

הציבו את העקב של הרגל אותה מותחים על מדרגה מוגבהת, הטו את הגוף לפנים בצורה מבוקרת

פעמים 3 -4שניות וחיזרו על הפעולה 31-ואיטית עד לתחושת מתיחה. החזיקו את המתיחה כ

נוספות.

35

(Quadricepsפושטי הברך ). 4

צה. משמשים גם כסופגי הזעזועים שרירים אלה דוחפים את הגוף קדימה ולמעלה במהלך הרי

העיקריים, השולטים על תנועת הגוף והנחיתה של כף הרגל אל הקרקע.

התרגיל: בעמידה ישרה, כופפו את הרגל לכיוון הישבן, תפסו את הרגל בנקודת המפגש של כף

הרגל והשוק עם היד כאשר האחיזה מתבצעת מאחורי הגב. משכו את הרגל לכיוון הישבן ולמעלה

וך כדי כך בצעו סיבוב אגן לאחור, בכדי לבטל את הקשת המותנית )הלורדוזה(, עד שתרגישו ות

פעמים 4-3שניות, לבצע את הפעולה 31-תחושה של מתיחה בקדמת הירך. יש להחזיק במתיחה כ

נוספות ואז להחליף רגליים.

(Soleus -ו Gastrocnemius) –הכופפים כפית של מפרק הקרסול . 3

שרירים חשובה לתהליך דחיפת הגוף וניתוקו מהקרקע )קדימה ולמעלה( ולספיגת קבוצת

זעזועים.

רגל אחת לפנים קצת -: הישענו קדימה על קיר או כל דבר יציב אחר בעמידת פסיעה התרגיל

כפופה והרגל השנייה ישרה לאחור. הקפידו לשמור על העקב של הרגל האחורית על הרצפה.

הישענו לפנים עד תחושת מתיחה בחלק התחתון האחורי של הרגל הישרה. יש לבצע את הפעולה

וח להחליף רגליים. פעמים נוספות ולא לשכ 4-3

31

מחקר .3

: מחקר יישומי בשטח מתחום הפיזיולוגיה של המאמץ. אופי המחקר

ת ביקורתותכנית התערבות עם קבוצ :סוג המחקר

: ת המחקרושאל 3.1

הגופני אירובי של ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות לבין .האם יש הבדל בכושר1

? הרגילבחינוך ילדים

.האם תכנית התערבות הכוללת תוספת אימון שבועית ובקבוצות קטנות תוך הצבת מטרות 4

למתאמנים ,תשפר את הכושר הגופני אירובי של ילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז

והיפראקטיביות ?

מטרת המחקר : 3.4

לדים בריאים לבין י ADHDלהשוות יכולת ביצוע של מאמצים אירוביים בילדים בעלי הפרעת

ADHDולבדוק האם יש השפעה של אימונים נוספים על שיפור היכולת האירובית בילדים בעלי

.בחינוך הרגילמול ילדים

:םהשערות המחקר ה 3.3

יהיה נמוך יותר מאשר אצל ילדים ADHDA.כושרם הגופני האירובי של ילדים בעלי הפרעת 1

. בחינוך הרגיל

. באמצעות תוספת אימוניים אישיים ,בקבוצות קטנות תוך הצבת מטרות מוגדרות להשגה ,ניתן 4

ולהביאם לשיפור בהישגיהם ADHD יהיה לשפר את כושר הגופני האירובי של ילדים הלוקים ב

ק"מ . 4בריצת

: שיטות המחקר 3.2

אוכלוסיית המחקר : 3.2.1

ים תלמיד 51יב' . -תיכוניים בירושלים מכיתות יא'תלמידים משני בתי ספר 114הנבדקים הם

מישיבת בני חיל צביה בארמון הנציב עם בחינוך הרגיל. ילדיםמתיכון הרטמן במושבה הגרמנית,

מהחינוך תלמידים משנה קודמת )תשע"ג( 34משנה זו )תשע"ד( ו תלמידים ADHD 31הפרעת

נבחרו ובתיכון הרטמן תלמידים משכבת יב', מחציתתלמידים משכבת כיתה יא' ו מחציתהמיוחד ,

31

נוצרו שתי קבוצות בקורת : .משנה זו )תשע"ד(תלמידים מכיתה יב' 45תלמידים מכיתה יא' ו 45

תלמידי החינוך המיוחד משנה קודמת ללא תוספת של "תכנית התערבות" ותלמידי החינוך הרגיל

שלא קבלו "תכנית התערבות" משנה זו )תשע"ד( .

כלי המחקר : 3.2.4

ומחשב. סטופר ורישום התוצאות ברשימה שימית

פרוטוקול המחקר : 3.2.3

ק"מ לכיתה יא' 4נערכה מדידת ריצה של 4.9.4114בתחילת שנת הלימודים תשע"ג בתאריך

,כול התוצאות נרשמו והוקלדו .בסוף שנה במסלול מישורי לכיתה יב' 11:11ובשעה 11:11בשעה

11:11ולכיתה יב' בשעה 11:11נערכה מדידת סיכום לכיתה יא' בשעה 31.5.4113בתאריך

במסגרת מבחן בגרות בחינוך גופני . כול התוצאות הוכנסו והוקלדו בגיליון אקסל במחשב. נדגמו

נבדקים מכיתה יב' . מדידה זו שימשה קבוצת ביקרת 11נבדקים מכיתה יא' ו 11תלמידים , 34

וך המיוחד ,ללא תכנית התערבות .בבית הספר של החינ

אימוני הכנה דם יותר השנה ביחס לשנים קודמות, נערכובתחילת שנת הלימודים ,שהתחילה מוק

קלים והחזרת התלמידים לכושר בסיסי ע"י ביצוע של אימוני כוח קלים ,ריצה קלה עד בנונית

מטרים, לאחר מכן נערכו מבחני ריצה בתחילת שנה בכול אחד 1511מטרים עד 511למרחקים מי

מישורי ק"מ הלוך ושוב במסלול 4נערכה מדידת ריצה של 11.9.4113מבתי הספר: בתאריך

שבה בבוקר לכיתה יב' בישיבת בני חיל צביה 11:11בבוקר לכיתה יא' ובשעה 11:11בשעה

נערכה מדידת ריצה 14.9.4113. בתאריך הילדים לוקים בהפרעת קשב וריכוז והיפר אקטיביות

לכיתה יב' בתיכון 11:11בבוקר לכיתה יא' ובשעה 11:11ק"מ במסלול מישורי בשעה 4של

,התוצאות נרשמו לפי רשימה שמית. כול התוצאות מהחינוך הרגילגרמנית הרטמן במושבה ה

ק"מ 4נערכה מדידת ריצה אחרונה של 31.14.13בתאריך לגיליון אקסל במחשב.והוקלדו הוכנסו

לכיתה יב' בתיכון הרטמן במושבה 11:11בבוקר לכיתה יא' ובשעה 11:11במסלול מישורי בשעה

ות בין בית הספר שבו הופעלה תכנית התערבות לבית ספר שבו הגרמנית לשם השוואת תוצא

נערכו שיעורים כרגיל ללא תוספת מיוחדת.

. ADHDתכנית ההתערבות בישיבת בני חיל צביה שבה הילדים לוקים ב 2.2.3

לאחר המדידה הראשונית שנערכה בשני התיכונים ,הילדים קבלנו שיעורי חינוך גופני פעמיים

תכנית האימונים השנתית הרגילה בשני בתי הספר : נערכו אימוניםבשבוע בצורה סדירה ,כאשר

32

בכושר גופני ולאחר מכן באתלטיקה קלה וכושר גופני אירובי כהכנה התבצע אימוןבתחילת השנה

כפי שנעשה בכול שנה בכול מרוצי שדה מחוזית ולתחרות אתלטיקה מחוזית בהמשךלתחרות

. אחד מבתי הספר

"תכנית התערבות" בישיבת בני חיל צביה שבה הילדים התבצעהבשונה משנים קודמות ,השנה

נוספו עוד במשך ארבעה חודשים ע"מ לשפר את כושרם הגופני האירובי : ADHDלוקים ב

ת בנוסף לשיעורי חנ"ג בנושאים אחרים בנוסף לאימון בהפסקת הצהריים שעתיים שבועיו

1111אימונים אישיים בקבוצות קטנות של תלמידים בריצה בנונית , בוצעובתוכנית זו הגדולה.

מדידות אימון לאותם תלמידים בתאריך בוצעוק"מ ,משם 4בהדרגה עד ריצת המטרים ועל

בבוקר לכיתה 11:11בבוקר לכיתה יא' ובשעה 11:11בשעה ק"מ באותו מסלול 4בריצת 1.11.13

התלמידים בריצה נמשך אימוןיב' כול התוצאות נרשמו ע"פ רשימה שמית והוקלדו למחשב, משם

מטרה ברורה לתלמידים כולם, הצבוה ארוכה שהיעד הוא להכינם לתחרות מרוצי שדה. כאשר

יבחרומרוצי שדה המחוזית ,כאשר ללא יוצא מהכלל ,להיות מוכנים וכשירים לתחרות

ק"מ לייצג את בית הספר בכבוד . ע"פ התוצאות 4התלמידים עם התוצאות בטובות ביותר בריצת

התלמידים בעלי ההישגים הטובים ביותר לייצוג הישיבה בתחרות מרוצי השדה. ובחרנ,ו מדדנש

49.14.13בתאריך בשבוע.כול ילד קבל תוספת אימון ועסק באימון כושר אירובי בריצה שעתיים

באותו מסלול ריצה 11:11ולכיתה יב' בשעה 11:11מדידה אחרונה לכיתה יא' בשעה נערכה

31.14.13 בתאריך ובאותם תנאים, כול התוצאות נרשמו ע"פ רשימה שמית והוקלדו למחשב.

ובשעה' יא לכיתה בבוקר 11:11 בשעה מישורי במסלול מ"ק 4 של אחרונה ריצה מדידת נערכה

שבו הספר בית בין תוצאות השוואת לשם הגרמנית במושבה הרטמן בתיכון' יב לכיתה 11:11

.מיוחדת תוספת ללא כרגיל שיעורים נערכו שבו ספר לבית התערבות תכנית הופעלה

תלוי ובלתי תלויים : -הגדרת משתנים 3.4.5

תלמיד אשר קיבל תכנית התערבות כן/לא , -המשתנה הבלתי תלוי

ק"מ . 4תוצאת ריצה בשניות של – המשתנה התלוי

: ע"מ לערוך מחקר זה ,החוקר פנה אל כול אחד ממנהלי בתי הספר ובקש היבטים אתיים 3.2.1

רשות לערוך מדידות שישמשו למחקר ,החוקר הסביר את חשיבות המחקר למנהלי בתי הספר

ובעיקר למנהל ישיבת בני חיל צביה שמחקר זה עשוי לפתוח "צוהר" לעולמם של ילדים עם

39

ADHD דשות וטובות לסייע להם. מנהלי בבתי הספר נתנו שיכול לסייע להבינם ולמצוא דרכים ח

את ברכתם למחקר זה.

: בדיקה של סטטיסטיקה תיאורית שכוללת : סטיית תקן ,מדדי מרכז שיטות סטטיסטיות 3.2.1

נלקחו .ומבחן שונות דו כווני עם מדידות חוזרותבלתי תלוי tופיזור . כמו כן ,עריכת מבחני

ק"מ בתחילת השנה ובסוף השנה בישיבת בני 4ם קודמת של ריצת דגימות של ריצה משנת לימודי

ליצור קבוצת ביקורת מאותה אוכלוסייה של החינוך המיוחד שפעלו ללא וחיל צביה ,ע"מ לבדוק

."תכנית התערבות"

: חשיבות המחקר 3.2.2

ע"מ למצוא דרכים לקדם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות למרות הקשיים

להם להתמיד במאמץ גופני ובכלל להתמודד עם אתגרים וקשים בחיים שלהם כבוגרים ש

וכאזרחים מן השורה בעתיד.

:וצאות ת 4

: קבוצות במחקר זה 2.1

נבדקים . קבוצה זו משמשת קבוצת 51( תשע"ד.קבוצת ילדים רגילים מתיכון הרטמן בשנה זו )5

(תשע"דשלא קבלה תכנית בשנה זו ) בקורת של ילדים רגילים

נבדקים. קבוצה זו 34( תשע"ג. קבוצת ילדים עם הקו"ר מישיבת בני חיל צביה משנה קודמת )4

" .תכנית התערבות"משמשת קבוצת בקורת של ילדים עם הקו"ר שלא קבלה

עם קבוצת הניסוי של ילדים את ם עם הקו"ר מישיבת בני חיל צביה המהווהצת ילדי.קבו3

. נבדקים 31 ( תשע"דהקו"ר שקבלה "תכנית התערבות" מיוחדת בשנה זו )

טבלת ריכוז תוצאות של כול הבדיקות שנעשו וסוג הנבדקים טבלת סטטיסטיקה תיאורית :

מס' שנה וסוג נבדקים קבוצה

מס' נבדקים

ממוצע בדקות

תחילת שנה

סטיית תקן בדקות תחילת שנה

ממוצע בדקות סוף שנה

תקן בדקותסטיית סוף שנה

00:45 08:06 00:57 08:20 50 רגילים–תשע"ד 1

00:55 09:40 01:12 10:19 32 הקו"ר תשע"ג 2

01:16 08:50 01:19 10:06 30 הקו"ר תשע"ד 3

01:10 09:16 01:15 10:12 62 הקו"ר תשע"ג + תשע"ד 4

00:52 09:43 00:57 10:08 15 הקו"ר תשע"ג זהים 5

01:07 08:15 01:05 09:52 15 הקו"ר תשע"ד זהים 6

21

תשע"ד–תשע"ג לילדים עם הקו"ר בשנים תשע"דהשוואת ילדים רגילים בשנת 4.2

כונית עם מדידות חוזרות.-לבדיקת ההבדלים בין הקבוצות נעשה ניתוח שונות דו

הילדים עם קבוצתקבוצת הילדים הרגילים מול בין שתי הקבוצות, יםמובהק יםהבדל ונמצא.1

י שת, ובנק' הסיום. בנקודת ההתחלה בתחילת כל שנה (תשע"דובשנת תשע"ג)בשנת הקו"ר

)גורם הקבוצות( F(1,110)=59.8 p< 0.001הקבוצות הינם שתי אוכלוסיות שונות.

. כול קבוצה שיפרה את הביצועים שלה מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום .4

F (1,110)= 127.8 p< 0.001 )גורם הזמן(

.אופן השיפור שונה מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום בשתי הקבוצות .3

F(1,110) = 46.6 p< 0.001 הקורלציה( קבוצת הקו"ר שיפרה יותר את הישגיה באופן יחסי(

לקבוצת הילדים הרגילים.

תשע"דלילדים עם הקו"ר בשנת תשע"דהשוואת ילדים רגילים בשנת 2.3

.t-testומבחן כונית עם מדידות חוזרות-לבדיקת ההבדלים בין הקבוצות נעשה ניתוח שונות דו

.נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות, קבוצת הילדים הרגילים מול קבוצת הילדים עם 1

ום. שתי הקבוצות בלבד( בנקודת ההתחלה בתחילת כל שנה, ובנקודת הסי 4113הקו"ר )בשנת

) גורם הקבוצות ( F(1,78)= 28.2 p< 0.001הינם שתי אוכלוסיות שונות.

. כול קבוצה שיפרה את הביצועים שלה מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום .4

F (1,110)= 185 p< 0.001 )גורם הזמן(

.אופן השיפור שונה מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום בשתי הקבוצות .3

F(1,110) = 87.6 p< 0.001 ( קבוצת הקו"ר שיפרה יותר את הישגיה באופן יחסי הקורלציה )

לקבוצת הילדים הרגילים.

תלוי test-t מבחן

.בין שתי הקבוצות עם הקו"ר נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאת ההתחלה במבחן הריצה .1

T(49) = 6.64 p < 0.001 .

21

בין שתי הקבוצות עם הקו"ר )שנים בתוצאות הסיום במבחן הריצה .נמצאו הבדלים מובהקים4

( תשע"ד–תשע"ג

t(29) = 9.72 p < 0.001

שנת )קבוצת ביקורת( מול ילדים עם הקו"ר ב תשע"גהשוואת ילדים עם הקו"ר בשנת 2.2

)קבוצת ניסוי( תשע"ד

.t-testומבחן חוזרותכונית עם מדידות -לבדיקת ההבדלים בין הקבוצות נעשה ניתוח שונות דו

: כונית עם מדידות חזרות-מבחן שונות דו

בנקודת ההתחלה ..לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות, קבוצות הילדים עם הקו"ר 1

בתחילת שנה, שתי אוכלוסיות זהות.

F(1,60)= 3.42 p > 0.05 ) גורם הקבוצות (

מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום .. כול קבוצה שיפרה את הביצועים שלה 4

F (1,60)= 140 p< 0.001 )גורם הזמן(

.אופן השיפור שונה מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום בשתי הקבוצות .3

F(1,110) = 87.6 p< 0.001 שיפרה )קבוצת הניסוי( תשע"ד) הקורלציה ( קבוצת הקו"ר בשנת

.קבוצת הביקורת() תשע"דיותר את הישגיה באופן יחסי לקבוצת הקו"ר

בלתי תלוי test-t מבחן

.בין שתי הקבוצות עם הקו"ר נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאת ההתחלה במבחן הריצהלא .1

T(60) = 0.72 p >0.05 .

בין שתי הקבוצות עם הקו"ר בתוצאות הסיום במבחן הריצה נמצאו הבדלים מובהקים.4

t(60) = 3.0 p < 0.01.

24

תשע"דלעומת שנת תשע"גנבדקים עם הקו"ר בשנת 55השוואת חלק זהה של 2.5

הבדלים בין השנים תשע"ג לתשע"ד : כונית עם מדידות חזרות-מבחן שונות דו

סוף שנה תחילת שנה סוג נבדקים ושנה

סטיית תקן ממוצע בדקות ממוצע בדקות

סטיית תקן

13.5 09:43 14.8 10:08 הקו"ר-תשע"ג

17.4 08:15 16.8 09:52 הקו"ר-תשע"ד

סוף התחלה

בתחילת תשע"דלשנת תשע"גהבדלים מובהקים בין תוצאות נבדקים זהים בשנת נמצאו .1

F(1,14) =13.5 p < 0.01 . )גורם הזמן( התכנית

תשע"ד בין נקודת לשנת תשע"ג .נמצאו הבדלים מובהקים בין תוצאות נבדקים זהים בשנת4

.בין הקבוצה בשנת תשע"ג לאותה קבוצה בשנת תשע"ד )גורם הזמן(ההתחלה לנקודת הסיום

F(1,14) = 61.28 p < 0.001

.נמצאו הבדלים מובהקים בבדיקת אינטראקציה בין השנים לזמן , היה שיפור מובהק בשתי 3

בקבוצה שקבלה את השנים מתחילת שנה לסוף שנה ,אבל השיפור היה גדול הרבה יותר

F(1,14) = 21.8 p < 0.001"תכנית ההתערבות".

23

גרפים 4.6

: שתי קבוצות הביקורתוקבוצת הניסוי – רגרף ריכוז תוצאות המחק 4.6.5

הסבר הגרף :

,שתי קבוצת ביקורת וקבוצת ניסוי אחת. קבוצת הביקורת של בגרף זה מוצגות שלושת הקבוצות

נבדקים, קבוצת ביקורת של ילדים עם הקו"ר משנת תשע"ג )הקו 51ילדים רגילים )הקו הכחול(

נבדקים , קבוצת הניסוי של ילדים עם הקו"ר משנת תשע"ד שקבלו "תכנית 34האדום(

ק"מ בכול 4ור בתוצאה הממוצעת של ריצת התערבות" )הקו הירוק ( . בגרף זה רואים שהיה שיפ

של הקבוצה עם הקו"ר שקבלה "תכנית התערבות" היה גדול השיפור היחסי הקבוצות ,אך

ומשמעותי הרבה יותר. חשוב לציין שתוצאת הריצה הממוצעת הייתה הרבה יותר גבוהה אצל

499.75

485.8

619.5

580.6

605.7

530

400

410

420

430

440

450

460

470

480

490

500

510

520

530

540

550

560

570

580

590

600

610

620

סוף שנה תחילת שנה

זמן בשניות

מ בשניות בנקודת ההתחלה ובנקודת סוף בכול "ק 2תוצאות ריצת שלוש הקבוצות שנבדקו

רגילים-ד "תשע

ר"הקו-ג "תשע

ר"הקו-ד "תשע

22

דיי דומה הילדים הרגילים ביחס לשתי הקבוצות עם הקו"ר שתוצאת ההתחלה שלהם הייתה

ניתן גם לראות שתוצאת הריצה הממוצעת בסוף שנת תשע"ג לתוצאה הממוצעת בתחילת שנת .

דיי דומות וניתן ליחס את הפער "לירידה בכושר" בשל מיעוט תשע"ד אצל הילדים עם הקו"ר היו

פעילות גופנית בחופשת הקיץ. כמו כן חשוב לציין שהתוצאה הממוצעת של קבוצת הביקורת של

דים הרגילים הייתה מאוד גבוהה ולכן השיפור היחסי בין נקודת ההתחלה לנקודת הסוף היל

הייתה קטנה ,אך כול שיפור ברמה הזאת היא הרבה יותר קשה והערך היחסי של כול שיפור

בשניות הרבה יותר משמעותי.

תשע"ד –גרף קבוצת נבדקים זהים עם הקו"ר בשנים תשע"ג 4.6.2

נבדקים זהים בעלי הקו"ר בשנת תשע"ג שלא קבלו "תכנית 15שבו נבדקו , בגרף זה: הסבר הגרף

.)הקו האדום( בשנת תשע"ד, נבדקו שוב לאחר שקבלו תכנית התערבות ) הקו הכחול(התערבות"

אך ,בקבוצת הביקורת בשנת תשע"ג בין הבדיקה בתחילת השנה לסוף השנהרואים שיפור מובהק

ותר היה בשנת תשע"ד שבה קבלו אותם ילדים "תכנית התערבות" השינוי המשמעותי הרבה י

11:12ק"מ בשנת תשע"ג עמד בתחילת השנה על 4הזמן הממוצע בדקות של ריצת .בשנת תשע"ד

608.6

583.6

592.5

505 500

510

520

530

540

550

560

570

580

590

600

610

620

12

זמן בשניות

נקודת התחלה נקודת הסוף

מ בשניות בנקודת ההתחלה וסוף של קבוצת הנבדקים "ק 2תוצאות ריצת ד"ג ובשנת תשע"הזהה בשנת תשע

ר"הקו-ג "תשע

ר"הקו-ד "תשע

25

דקות .בשנת תשע"ד התוצאה הממוצעת עמדה 9:23דקות ובסוף שנה התוצאה הממוצעת הייתה

זהו שיפור ניכר דקות . 2:15דקות בתחילת שנה הגיעה בסוף "תכנית ההתערבות" על 9:54על

ומשמעותי מאוד וחייבים ליחסו להשפעה החיובית של "תכנית ההתערבות" על הנבדקים שקבלו

את תוספת האימון.

.גרף המציג את מידת השינוי בתוצאה בכול אחת מהקבוצות שנדגמו 2.1.3

הסבר הגרף : ניתן לראות את מידת השינוי בכול קבוצה בתוצאה הממוצעת בנקודת ההתחלה

לנקודת הסוף. חשוב מאוד לשים לב לשני ממצאים עיקריים : בעמודה בצבע ירוק מציינת את

ק"מ בקבוצת הקו"ר בשנת תשע"ד שקבלה "תכנית 4צת מידת השינוי בתוצאה הממוצעת ברי

שניות בתוצאה הממוצעת( מי 1:11התערבות" ,רואים שינוי מהותי מאוד בתוצאה )הורדה של

נתון מובהק ק"מ ממוצעת. 4דקות לריצת 2:51ק"מ ממוצעת לתוצאה של 4דקות לריצת 11:11

ומת שנת תשע"ד )העמודה בצבע הרבה יותר הוא של הקבוצה הזהה שנמדדה בשנת תשע"ג לע

דקות 9:54ק"מ .מזמן של 4טורקיז (.שם רואים שינוי גדול מאוד בתוצאה הממוצעת בריצת

400

420

440

460

480

500

520

540

560

580

600

סוף שנה תחילת שנה

זמן בשניות

מ בשניות בנקודת ההתחלה ובנקודת הסוף בכול אחת "ק 2תוצאות ריצת מהקבוצות שנדגמו

רגילים-ד "תשע

ר"הקו-ג "תשע

ר"הקו-ד "תשע

ר זהים"ג הקו"תשע

ר זהים"ד הקו"תשע

21

ק"מ בסוף השנה לעומת תוצאה 4דקות לריצת 2:15ק"מ בתחילת השנה לתוצאה של 4לריצת

ק"מ בסוף 4דקות לריצת 9:23ק"מ בתחילת שנת תשע"ג לתוצאה של 4דקות לריצת 11:12של

4שניות בתוצאה הממוצעת בריצת 45שנת תשע"ג . רוצה לומר שבשנת תשע"ג היה שיפור של

ק"מ בשנת תשע"ד. זהו שינוי גדול מאוד . 4דקות בריצת 1:31ק"מ לעומת

דיון .5

במחקר זה נעשה ניסיון לבדוק האם קיים הבדל מהותי בכושרם הגופני אירובי של ילדים בעלי

, ואם קיים הבדל כזה בתוצאה ממוצעת ק"מ 4בריצת קשב וריכוז לעומת ילדים רגיליםהפרעות

ק"מ ,האם ניתן באמצעות "תכנית התערבות" ליצור שינוי ולהביא לצמצום הפרע בין 4בריצת

שתי קבוצות הנבדקים? לשם כך נדגמו שתי קבוצות ביקורת וקבוצת ניסוי אחת .קבוצת ביקורת

עם הקו"ר בשנת תשע"ג )שנה קודמת( באותו מוסד לימודי בישיבת בני חיל ילדים של אחת הייתה

קבוצת צביה בירושלים וכן קבוצת ביקורת נוספת של ילדים רגילים מתיכון הרטמן בירושלים.

ניסוי אחת של נבדקים עם הקו"ר שקבלו "תכנית התערבות" בשנת תשע"ד )שנה זו( מישיבת בני

חיל צביה בירושלים.

דיקת הנתונים לעומק , נבדקו נתוני המחקר ע"י יצירת מספר קבוצות וביצוע השוות לצורך ב

ק"מ בתחילת וסוף הבדיקה כדלהלן: 4ריצת בנתונים ביניהם בתוצאה ממוצעת

תשע"ד–הקו"ר בשנים תשע"ג הרגילים נבדקה מול קבוצות הנבדקיםקבוצת

עם הקו"ר בשנת תשע"ד קבוצת הנבדקים עם הקו"ר בשנת תשע"ג מול קבוצת הנבדקים

שקבלו "תכנית התערבות".

הנבדקים הרגילים בשנת תשע"ד מול קבוצת הנבדקים עם הקו"ר בשנת תשע"דקבוצת .

שקבלו "תכנית התערבות".

קבוצת נבדקים זהים עם הקו"ר בשנת תשע"ג )בהיותם בכיתה יא' ( מול אותם נבדקים

בשנת תשע"ד )בהיותם בכיתה יב(.

: ממצאי המחקר כפי שעלו מתוצאות הבדיקות שנעשו 5.1

ראשית חשוב לציין שבכול הקבוצות שנבדקו היה שיפור בתוצאת הריצה הממוצעת בבדיקה

שנעשתה בסוף השנה או "תכנית ההתערבות" )ארבעה חודשים( לעומת התוצאה הממוצעת

עת בין ילידים רגילים ק"מ הממוצ 4בתחילת השנה .כמו כן נמצא הבדל מובהק בתוצאות ריצת

4ת יצדקות לר 2:41: התוצאה הממוצעת של הילדים הרגילם שנבדקו הייתה לילדים עם הקו"ר

21

ק"מ בסוף הבדיקה ,שהיא תוצאה ממוצעת 4דקות לריצת 2:11ק"מ בתחילת השנה לתוצאה של

ק"מ בתחילת השנה לעומת 4דקות לריצת 11:14גבוהה כשל עצמה ,לעומת תוצאה ממוצעת של

ק"מ בסוף הבדיקה אצל שתי הקבוצות יחד בעלות הקו"ר משנים 4דקות לריצת 9:11תוצאה של

צא הבדל מובהק בין ילדים אשר קבלו " תכנית התערבות" בשנת תשע"ד .נמתשע"ג ותשע"ד

: מידת השינוי בתוצאה )שנה זו( לעומת ילדים שלא קבלו "תכנית התערבות" בשנת תשע"ג

ק"מ בקבוצת הקו"ר בשנת תשע"ד שקבלה "תכנית התערבות" ,רואים שינוי 4הממוצעת בריצת

ק"מ 4דקות לריצת 11:11בתוצאה הממוצעת( מי שניות 1:11מהותי מאוד בתוצאה )הורדה של

ק"מ ממוצעת. 4דקות לריצת 2:51ממוצעת לתוצאה של

נמצא הבדל מובהק ומהותי מאוד בבדיקה שנעשתה בנבדקים זהים משנת תשע"ד )בהיותם

בכיתה יא'( לעומת אותם נבדקים בשנת תשע"ד בהיותם בכיתה יב': שינוי גדול מאוד בתוצאה

ק"מ בתחילת השנת תשע"ד לתוצאה של 4דקות לריצת 9:54ק"מ .מזמן של 4ת הממוצעת בריצ

ק"מ 4דקות לריצת 11:12ק"מ בסוף השנת תשע"ד לעומת תוצאה של 4דקות לריצת 2:15

ק"מ בסוף שנת תשע"ג . 4דקות לריצת 9:23בתחילת שנת תשע"ג לתוצאה של

"תכנית התערבות" התחילו "בנקודת חשוב לציין כי הנבדקים עם הקו"ר בשנת תשע"ד שקבלו

הזינוק" בתחילת השנה בתוצאה גבוהה יותר )פחות טובה( וכן מידת השיפור היחסי היה גבוהה

הרבה יותר ביחס לקבוצה של הילדים הרגילים.

בשל הפער בתוצאות חשוב להבין את הסיבות להפרעה זו ואת ההשפעה של פעילות גופנית על

ום ברור שקיים קשר תורשתי להפרעה אך ברור באותה מידה, מידת כיהלוקים בהפרעה זו :

השפעתה של הסביבה בהופעת התסמינים של ההפרעה. חשוב לא פחות להבין את התהליך

. (4114 , ש וטיאנו , א'הספירלי המצביע על הדדיות ההשפעה של הילד על ההורה ולהיפך. )מנור

וזה יוכל לאפשר לאותם ילדים לצמצם את ADHDפעילות גופנית הוכחה כמסייעת לילדים בעלי

(2010 התרופות שלהם ולהגדיל את הפעילות הגופנית ויש בכך משום פריצת דרך של ממש!,

Gapin & Etnier) . חשובה לא פחות המסקנה שעלתה ממחקרים שונים שהצביעו על הפעילות

שפעילות משמעית חד כך על מצביעים המחקריםם ילדים הלוקים בהקו"ר : הגופנית כמטיבה ע

היא זו ספרותית מסקירה לעיל הנאמר של היוצא הפועל, הלקות לבעליי ומסייעת טובה גופנית

וחומר וקל בפרט חשובות מטלות ולפני בכלל גופנית פעילות לבצע נורמטיביים לאנשים המלצה

(Archer & , Kostrzewa2011) וריכוז קשב הפרעות לבעליי

22

חשוב לציין מספר הערות לגבי תוצאות מחקר זה : למרות "תכנית ההתערבות" ביקורת :

ק"מ ,יתכן 4שנעשתה ,עדיין ישנם הבדלים מובהקים בין ילדים רגילים לילדים עם הקו"ר בריצת

בטל כליל שאם "תכנית ההתערבות" הייתה נעשית לאורך השנה כולה ,הפער היה מצטמצם או

בין שתי קבוצות הנבדקים. ניתן לציין כי יתכן שאם היה נעשה מחקר לאורך זמן רב יותר ,למשל

שנתיים ברציפות ,היה ניתן לבדוק בצורה מדויקת יותר את יעילותה של "תכנית ההתערבות".

כך יש כמו כן ,בל נשכח שבמחקר זה ,החוקר היה מעורב באופן אישי ופעיל למען הצלחת הניסוי ול

בוודאי השעה על התוצאות ,יתכן שאם הבדיקה הייתה נעשית ע"י גורם נטרלי מטעם החוקר

השינוי בתוצאות היה פחות מהותי ומובהק. כמו כן ,זהו מדגם קטן שבדק שני בתי ספר בסה"כ

,יתכן שאם היה נעשה מחקר בהיקף הרבה יותר רחב של בתי ספר ,התוצאות היו שונות.

: המחקרמסקנות 5.2

זהו מחקר פיילוט שפותח צוהר למחקרים נוספים בתחום ויכול להתרחב לתחומי בדיקה

רבים ונוספים בתחומי השפעתה המיטבית של פעילות גופנית על ילדים הסובלים מקו"ר

,אין ספק שרב הנסתר על הגלוי בתחום זה וראוי שייחקר לעמוק.

ירוביים אצל ילדים הסובלים מי הקו"ר ניתן לבצע שינוי ולשפר תוצאות במבחני ריצה א

ע"י תוספת שעות אימון ויחס אישי בקבוצות קטנות ואינטימיות.

.אכן יש הבדל מהותי ומובהק בכושר גופני אירובי בין ילדים רגילים לילדים עם הקו"ר

קיים קושי בסיסי לבצע מאמצים גופניים אירוביים ע"י ילדים עם הקו"ר בשל השפעה

נים כמו תופעות הלוואי של התרופות שהם נוטלים ,הקושי להתמיד של גורמים שו

ועוד גורמים בביצוע מאמצים שדורשים התמדה לאורך זמן אצל ילדים עם הקו"ר

נוספים שדורשים מחקר מעמיק ורחב הרבה יותר.

: גודל המדגם מהווה מגבלה ראשונה במחקר זה ,סביר להניח כי מגבלות המחקר5.3

יותר של נבדקים היה בעל סיכוי גדול יותר למצוא הבדלים נוספים בין מדגם גדול הרבה

הקבוצות . ראוי היה לערוך מדידה של נבדקים במקומות שונים בארץ עם הפרעת קשב

וריכוז בבתי ספר שונים ואצל אוכלוסיות שונות ומגוונות כגון : דתיים ,בני מיעוטים

,חרדים וחילונים וכדומה.

29

התוצאות נבדקו במסלול דומה אך לא זהה ,יתכן כי היו השפעות ת :אומדן התוצאו 5.4

של מזג אויר ,לחות ,עומס חום ,קור וכדומה ,אע"פ שבכול המדידות היה מזג אויר נוח

לביצוע פעילות גופנית.

בנושא פעילות : זהו מחקר מרתק שחשף מעט מאוד המלצות למחקר עתידי 5.5

הפרעות קשב וריכוז ,כדאי לרצוי לבצע מחקר עם מדגם גופנית אירובית אצל ילדים בעלי

גדול יותר שיבדוק פרמטרים נוספים להשוואה בין ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לילדים

רגילים.

: במחקר זה ,החוקר עצמו ערך את "תכנית השפעת "החוקר המתערב" 5.6

ההתערבות" והיה בעל רצון ומוטיבציה חזקה להצלחת התכנית ,יתכן שאם "תכנית

ההתערבות" הייתה נעשית ע"י גורם נטרלי בהנחיית החוקר ,התוצאות היו אחרות

ופחות מרשימות במידת השינוי שהתכנית הצליחה לעשות .

סיכום 5.7

מחקר פיילוט שיכול "לפתוח צוהר" למחקרים רבים ומגוונים בתחום זה שיכול מחקר זה הוא

ללמד רבות על עולמם המיוחד ,בעל הקשים המיוחדים ,המאתגר והדורש הרבה הבנה וסובלנות

מהחברה הסובבת אוכלוסייה זו .רבים חושבים כי ילדים אלו מפריעים או חסרי סבלנות ומנוחה

מבלי להבין את הקשיים היומיומיים שבהם נדרשים ילדים אלו ללא כול סיבה הנראית לעין

להתמודד במסגרת בית הספר ,בחברה ובבית הפרטי. חשוב לציין כי במחקר זה נבדק תחום

ספציפי של כושר אירובי אך ניתן לבדוק תחומי כושר גופני ויכולות שונות ומגוונות בענפי ספורט

ור חזק וברור" את השפעתה המיטבית של פעילות שונים אצל ילדים אלו. מחקר זה "האיר בא

הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות ולכן כדאי ורצוי להוסיף גופנית על ילדים הסובלים מ

ולתגבר את שעות הפעילות הגופנית באוכלוסייה זו. מחקרים הראו שכתוצאה מתוספת ותגבור

וכן דווח על צמצום מהותי בכמות של פעילות גופנית באוכלוסייה זו, חל שיפור התנהגותי לטיב

צריכת התרופות אצל הסובלים מהקו"ר.

51

: תקציר באנגלית

51

ספרות 4.5

(.לקות היפראקטיבית ולקות קשב בחינוך הגופני. הגיגי גבעה 2113דיין, א .)595, י-

256.

/2116בנובמבר 5)א(, י' במרחשוון התשס"ז, 3"חוזר מנכ"ל סז ,"

2155 אוקטובר• 51' חוב• 551 כרך• הרפואה סקירותכתב העת .

קפיטולניק יובל: רפואי ובריאה .ייעוץ נכונה לריצה מדריך לכם מגיש' אדם' מגזין ,

בריאים . לחיים המדור: מתוך ."כושר שרותי דינמיקל" משותף ל"מנכ

( לחיות עם הפרעת קשב ,הוצאת דיונון . 2112מנור, א טיאגו ,ש )

קפיטולניק יובל: רפואי ייעוץ. ובריאה נכונה לריצה מדריך לכם מגיש' אדם' מגזין ,

בריאים לחיים המדור: מתוך". כושר שרותי דינמיקל" משותף ל"מנכ

Correlates of physical Activity with intrusive thoughts, worry and

impulsivity in dults with Attention deficit / Hyperactivity disorder : A

cross –sectional Pilot study.

Exercise training increases size of hippocampus and improves memory

.Kirk I. Ericksona, Michelle W. Vossb,c, Ruchika Shaurya Prakashd,

Chandramallika Basake, Amanda Szabof Laura

erret, C., Guay, M. C., Berthiaume, C., Gardiner, P., Louise B. (2010).A

Physical Activity Program Improves Behavior and Cognitive Functions in

Children With ADHD : An Exploratory Study. Journal of Attention

Disorders.

.J Sport Exerc Psychol. 2010 Dec;32(6):753-63

The relationship between physical activity and executive function

performance in children with attention-deficit hyperactivity disorder.

Jennifer Gapin and Jennifer L. Etnier .University of North Carolina at

Greensboro

54

Journal of Attention Disorders .Archer, T., Kostrzewa, R. M. (2012)

Physical Exercise Alleviates ADHD . Symptoms: Regional Deficits and

Development Trajectory. Neurotox Res, 21:195–209.

Gapin J, Etnier JL.Archer, T., Kostrzewa, R. M. (2012) Physical Exercise

Alleviates ADHD Symptoms: Regional Deficits and Development

Trajectory. Neurotox Res, 21:195–209.

ISRAEL JOURNAL OF PSYCHIATRY & REKATED SCIINCES /

50(1) '2013 '47-54

53

נספחים

וסוף שנה בישיבת בני חיל צביה בחינוך ק"מ שנה קודמת )תשע"ג( בתחילת 2תוצאות ריצת 7.5

. (ADHD))ילדים עם הפרעת המיוחד

שנה קודמת סוף שנה– שנה קודמת שנה קודמת תחילת שנה– שנה קודמת

ק"מ ריצה בתחילת שנת 2 (2.22.2)בדקות תשע"ג

ק"מ מדידה בתחילת 2ריצת 2..2.2 בשניות שנה

ג ק"מ ריצה סוף שנה תשע" 2 3..32.5בדקות

ק"מ ריצה סוף שנה תשע"ג 2 3..32.5בשניות

09:15 555 08:26 506

10:58 598 10:37 637

09:03 543 08:41 521

10:30 630 09:41 581

11:10 670 10:32 632

12:26 746 11:36 696

09:37 577 09:30 570

09:20 560 09:00 540

09:04 544 08:48 528

10:07 607 09:37 577

09:52 592 09:33 573

09:20 560 09:01 541

11:07 667 10:21 621

09:17 557 09:00 540

10:47 647 10:12 612

09:40 580 08:52 532

10:46 646 10:37 637

10:04 604 09:26 566

11:20 680 10:02 602

11:30 690 10:28 628

10:04 604 09:56 536

08:57 537 08:45 525

11:27 687 10:10 610

14:12 852 11:25 685

10:41 641 10:12 612

10:26 626 09:19 559

09:30 570 09:20 560

12:01 721 11:14 674

10:48 648 10:08 608

52

08:59 08:29

539 509

08:10 07:59

490 479

10:37 637 10:02 602 ק"מ בתחילת ,אמצע וסוף תכנית ההתערבות בחינוך המיוחד בישיבת בני חיל 2תוצאות ריצת

מדידה אחרונה בתום התוכנית מדידה שניה מדידה ראשונה

ק"מ 2תוצאה

ק"מ 2תוצאה בדקות

2תוצאה ק"מ

ק"מ 2תוצאה בשניות

ק"מ 2תוצאה בשניות

ק"מ בשניות 2תוצאה

22..2..3

.2:35 536 22:5. 52. 22:23 653

.2:22 502 22:20 560 20:00 625

.2:52 566 .2:31 631 22:32 672

22:51 667 22:35 515 20:50 635

22:50 665 22:25 565 20:55 636

20:5. 631 20:31 5.1 20:22 552

.2:23 503 22:21 561 22:.. 661

22:23 653 22:25 505 20:02 622

22:.2 662 20:35 5.5 21:53 573

..:2. 551 .2:33 633 .2:2. 501

..:22 556 .2:32 632 22:51 667

22:32 670 20:32 5.2 21:02 550

.2:02 652 .2:25 625 22:50 665

22:50 665 22:22 562 20:00 625

.1:.1 611 .5:25 225 .3:.2 760

.2:22 502 22:30 510 22:23 653

22:.5 512 20:53 533 20:20 605

20:36 615 21:01 061 21:.2 536

22:52 666 22:31 511 20:50 635

22:35 676 20:02 522 21:36 565

20:51 637 20:36 5.6 20:.. 561

20:0. 621 20:22 522 21:23 553

20:02 620 21:02 062 21:02 552

.2:03 553 20:25 525 26:00 505

20:21 557 21:52 012 21:20 555

.2:22 526 22:20 500 20:51 637

..:.2 572 .2:01 601 .2:23 523

.2:22 502 22:20 560 20:23 603

..:02 700 ..:.5 615 .2:05 556

22:06 573 22:.1 551 22:20 655

55

ילדים רגילים–ק"מ בתיכון הרטמן 2טבלת תוצאות ריצת

מדידה ראשונה מס'

ק"מ 2ריצת

דקותב

מדידה ראשונה ריצת

ק"מ בשניות. תיכון 2

2מדידה שני ריצת

ק"מ בדקות תיכון

2מדידה שניה ריצת

ק"מ בשניות תיכון

51

5 06:50 410 06:47 407

2 08:18 498 07:58 478

3 08:12 492 08:11 491

4 08:04 484 07:55 475

5 07:42 402 07:43 403

6 08:02 482 07:57 477

7 07:12 432 07:11 431

3 07:43 463 07:45 465

9 09:20 560 08:44 524

51 08:52 532 08:34 514

55 09:33 573 09:04 544

52 08:22 502 08:10 490

53 10:25 625 09:42 582

54 08:59 539 08:23 503

55 09:12 552 08:48 528

56 07:49 469 07:42 462

57 08:54 534 08:46 526

53 08:34 514 08:22 502

59 07:54 474 07:39 459

21 07:14 434 07:16 436

25 08:02 482 08:07 487

22 06:45 405 06:40 400

23 06:49 409 06:46 406

24 09:27 567 08:57 537

25 06:55 415 06:50 410

26 08:47 527 08:33 513

27 08:42 522 08:19 499

23 08:46 526 08:22 502

51

29 08:17 497 08:02 482

31 07:45 465 07:33 453

35 07:51 471 07:37 457

32 07:44 464 07:39 459

33 11:40 700 10:22 622

34 08:26 506 08:22 502

35 07:15 435 07:17 437

36 07:53 473 08:02 482

37 07:45 465 07:46 466

33 07:19 439 07:11 431

39 09:06 546 08:42 522

41 08:22 502 08:09 489

45 08:27 507 08:12 492

42 09:41 581 09:03 543

43 08:54 534 08:42 522

44 09:12 552 09:01 541

45 08:02 482 07:48 468

46 08:16 496 08:01 481

47 09:01 541 08:41 521

43 07:52 472 07:35 455

49 08:12 492 08:08 488

51 09:05 545 08:46 526