3 יצחק ראזענפעלד, ברוקלין הרב של קהילת סטטוס קווא בדעברעצין, שעזר למרן מהרי"ד מבעלזא לה י שאר בהונגריהישראל,ידי חסידי בעלזא בארץלאור עלעת "אור הצפון" חודש טבת תשע"ה, קובץ סז, היוצא בכתב נתפרסמה סקירה מעניינת מאת הרב משה גאלד, אודות "דברי ימיה וקורותיה של חצר הקודש בעלזאהולושיץ"מונקאטש בגולה אשר גלה כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע בימי מלחמת העולם הראשונה ראצפערט.(נדעמודים מב) מספר הרב גאלד שמרן מהרי"ד(מטעמוד מח) שם זי"ע התקשה להשיג אישור שהייה בהונגריה, ומי שבא לעזרתו היה הרב קרויס מדעברעצין. מי היה הרב קרויס? ומה מעשהו?קווא' הגאון רבי בנימין זאב קרויס זצ"ל בעל 'מראה "בעיר דעברעצין כיהן אז כרב קהילת ה'שטאטוס הבזק'. הוא היה איש האשכולות ובעל קשרים ענפים עם שרים וראשי השלטונות, והלך בכוחו זה להושיע את ישראל ממצוקתם. רבים נושעו על ידו בעזרה וסיוע של ממש. רבי בנימין זאב שלח את בנו הגאון רבי יחיאל יוסף זצ"ל אבד"ק מארטון לבודאפעסט, להיוועד עם השר הממונה על ענין זה ולבקש לאשר את שהותם בהונגריה של כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע וכל הנלווים אליו".קווא הרה"ק רבי הירצקא מראצפערט המליץ על קהילת הסטטוס: "נולד בחודש אדר תרי"ג לאביו הרה"ג(הערה כב) הגליון עוד פרטים ביוגרפיים הוסיף הכותב בשולי ר' אליעזר זאב ז"ל, קיבל תורה בין היתר בישיבתו של הגה"ק בעל 'כתב סופר' זי"ע. נשא את בת הגאון הצדיק רבי הלל פאללאק זצ"ל אבד"ק סאסרעגין. שימש ברבנות בעיר האלאש בקהילת האורטודוקסים, ואחר כך שימשמעניין הדבר, שבאותו פרק הגיעו אליו)' כרבה של דעברעצין בקהילת ה'שטאטוס קווא הזמנות משתי הקהילות, ה קהילה האורטודוקסית וקהילת ה'שטאטוס קווא', אך בברכת הרה"ק רבי הירצקא מראצפערט זצ" ל קיבל את משרת הרבנות בקהילת ה'ש.( טאטוס קווא', ובירכו שיצליח להרים את קרן עיר נפטר ביום כ"ו שבט תרפ"א, ומנו"כ בדעברעצין".עמ) עוד מספר הכותב וד: "מרן מהרי"ד זי"ע זכר את פעולותיהם הרבות והחשובות של הג"ר( נב בנימין זאב ובנו הג"ר יחיאל יוסף למענם בשעה קשה זו, ולעתים, כשהגיעו אליו יהודים מעיר דעברעצין, להתברך מפיו ולשהות בצל קדשו, היה מרן זי"ע מפליא באוזניהם את מעלת הרב שבעירם שהוא צדיק נשגב". הסיפור הנ"ל שבסוגריים צד את עיני, הרי כולנו יוצאי הונגריה גדלנו על ההיסטוריה של ה"טיילונג"קווא וניאולוגים. באם כך איך שהיה בהונגריה, שאז נתפלגה היהדות לכמה קהילות: אורטודוקסים, שטאטוס זה מתאים שהרה"ק רבי הירצקא מראצפערט זצ"ל המליץ להרב קראוס שילך לכהן דוקא בקהילתקווא שבדעברעצין, למרות ש"באותו פרק" ממש ביקשו ממנו גם מהקהילה האורטודוקסית שטאטוס שבדעברעצין לכהן אצלם? גירסא א' של הסיפור פתחתי את הספר" מראה הבזק" חלק ב) של הרב קרויס, ואעתיק משם הנוגע לעניננו" פרקי תולדות" עמ וד2930 :( "בחודש מרחשוון תרנ"א, נפטר בעיר דברצן הגה"צ רבי יונה צבי ברנפלד זצ"ל, לאחר שכיהן כרבה של הקהילה במשך עשרים שנהקהילה לחפש ממלא ה... מיד לאחר פטירתו של הרב ברנפלד, החלו חברי ועדהרבנות בעירם. רבה מקום מתאים... באלול של אותה שנה, דנה מועצת הקהילה בבחירת מועמדים לכס של האלאש, הרב קראוס, נבחר כמועמד המתאים ביותר... רבנו ענה כי עליו לדון בדבר, קהילות גדולות נוספות פנו אליו באותה תקופה ובקשו להתעטר בו, גם ראשי קהילת האלאש חילו את פניו שיישאר בעירם... רבנו פנה לשאול בעצתו של הגה"ק רבי נפתלי הירצקא זילברמן זצ"ל רב אבד"ק ראצפערט, הסמוכה לדברצן. כ'חכם הרואה את הנולד' ראה רבי נפתלי הירצקא, כי רבנו הוא האיש המתאים להנהיג את קהילת דברצן. 'שם מקומך!' הורהו הרב מראצפערט זצ"ל והרעיף עליו מברכותיו...". הנה לכאורה נמצא לפנינו מקור הסיפור. הבעיה שכאן לא מוזכר כלום אודות ההצעה מהקהילה האורטודוקסית שבדעברעצין! ואדרבה, נאמר ש" קהילות גדולות נוספות פנו אליו באותה תקופה ובקשו להתעטר בו."
