תיאוריה פיננסיתמשה גדנסקי

050-6215541mosheg@isa.gov.il

: 29.9.09 : 1 שיעור המסגרת המושגית של התקינה הבינ"ל

הקדמה המסגרת המושגית היא פרסום בפני עצמו שיצא ע"י המוסד לתקינה בינ"ל. פרסום

זה מהווה את "החוקה", התשתית הרעיונית של החשבונאות ושל יתר התקנים. המסגרת המושגית היא עקרונות העל שאמורים להוות תשתית לתקנים שאחרי זה.

השאיפה של המסגרת המושגית יפה, אבל בפועל יש הרבה סתירות. . בתקינהרלוונטית רק לחברות פרטיותאת התקינה הישראלית תירגמו מאנגלית והיא

קונספטים המהווים יחד את7. יש conceptsהאמריקאית יש כמה פרסומים הנקראים המסגרת המושגית של התקינה האמריקאית. פחות או יותר הבסיס דומה בין שתי

)טכניקה למדידת ערך נוכחי( שהוא7מסגרות התקינה האלה, למעט קונספט תוספת על המסגרת הנוכחית. הקונספטים מהווים מסגרת מושגית בתקינה

האמריקאית הדומים למסגרת של התקינה הבינ"ל. היות ושתי המסגרות דומות אחת לשנייה, אפשר ללכת לתקינה האמריקאית במקום שהתקינה הבינ"ל שותקת וכך

עושים בפרקטיקה בהרבה מקרים. בתקופה האחרונה, שני המוסדות האלה )בינ"ל ואמריקאי( נמצאים בפרויקט של

במטרה ליצור תקינה אחת בינ"ל. כלומר, האחדה של המסגרת המושגיתהאחדהופרסום של מסגרת מחודשת.

מטרות המסגרת המושגית ומעמדההמטרות הן:

( לפתח תקני חשבונאות בעתיד. מניחיםIASBלסייע לוועדה לתקני חשבונאות ).1תשתית שעם עקרונותיה ניתן לפתח תקנים.

לסייע למכיני הדוחות הכספיים להכין את הדוחות שלהם בכל הנוגע לעסקאות.2שאין לגביהן טיפול חשבונאי ספציפי שמוסדר בתקינה החשבונאית הבינ"ל.

מעמד המסגרת המושגית המעמד הוא לא כמו של תקן לכל דבר ועניין, היינו הוא נחות משל תקנים ספציפיים.

אם יש תקן ספציפי שעוסק בסוגיה מסוימת והטיפול הנגזר מאותו תקן סותר אתהמסגרת המושגית, אז התקן הספציפי גובר.

תחולת המסגרת המושגיתהפרסום דן בנושאים הבאים:

מטרתם של הדוחות הכספיים..1המאפיינים האיכותיים של המידע הכלול בדוחות הכספיים..2ההגדרה, ההכרה והמדידה של מרכיבי הדוחות הכספיים. .3

1

תפיסות ההון ושימור ההון. לא מדובר על שימור ההון של חוק החברות ומבחני.4חלוקת הדיבידנד, אלא ברעיונות כללים יותר.

המסגרת המושגית דנה רק בדוחות כספיים כמשמעותם. היא עוסקת רק בהם ולא עוסקת בדוחות מיוחדים. דוגמאות לדוחות מיוחדים: דו"ח הדירקטוריון של חברות

ציבוריות )הקדמה המנתחת דוחות כספיים(, תשקיף.

מטרת הדוחות הכספיים לספק מידע לגבי המצב הכספי, הביצועים והשינויים במצב הכספי של הישות, אשר יהיה שימושי למגוון רחב של משתמשים בקבלת החלטות כלכליות. יש למצוא מכנה

משותף לכל המשתמשים.

מי הם משתמשי הדוחות הכספיים? - ספקי הון. מזרימים הון תמורת החזקה במניות. מעניינות אותםמשקיעים.1

תשואות הדיבידנד במצב של עסק חי, ומה יקבלו במצב של פירוק. מעניין אותםלכלכל את התשואה הצפויה להם מהחברה.

- מלווים פיננסים, ספקים, נושים אחרים. מעניינת אותם יכולת הפירעוןנושים.2והחזרת ההלוואה שנתנו לחברה.

- מעניין אותם האם יש לחברה איתנות לשלם להם את השכר.עובדים.3 - תלויים בחברה. מעניינת אותם יכולת העסק להמשיך ולעבוד למשךלקוחות.4

תקופה. - רשות המיסים ורשויות אחרות, מענקי מדע"ר אוממשלות ומוסדות ממשלתיים.5

קבלת תמלוגים ממנו.

המסגרת המושגית מדגישה כי האחריות של עריכת הדוחות הכספיים חלה עלהחברה ועל הנהלת החברה. זה מלווה כמעט כל שלב בהכנת הדוחות הכספיים.

הנחות יסוד של המסגרת המושגיתהנחות אלה מהוות בסיס למידע כספי המוצג בדוחות-

)ולא על בסיס מזומן(. המידע נערך על בסיס צבירה.1 - המסגרת המושגית מדגישה שדוחות כספיים מוכנים נערכים הנחת העסק החי.2

בהנחה שהעסק הוא חי, כבסיס למדידה של הרבה התחייבויות ונכסים שונים. כאשר ההנחה מופרת, יש להכין את הדוחות על בסיס אחר ולתת גילוי לבסיס המדידה שנבחר. בתקינה הבינ"ל והאמריקאית במכוון לא מציינים מהו בסיס

המדידה האחר כאשר הנחת העסק החי מופרת. הגיוני למדוד לפי ערכי מימוש,אבל אין לכך התייחסות בתקינה.

כדי לבחון אם העסק הוא עסק חי, האחריות של ההנהלה היא לבחון שנה קדימה האם החברה תעמוד בהתחייבויותיה. בישראל הרחיבו את ההגדרה-

לחברות שהנפיקו אג"ח לציבור והתקיימו סימני אזהרה לגבי היכולת לפרוע את החובות )גרעון בהון, תזרים שלילי מתמשך וכו'( ההנהלה צריכה לפרט כיצד

והמסגרת1. כך הרחיבו את התחולה של יאס שנתיים מראשתפרע את החובות המושגית בישראל.

2

המאפיינים האיכותיים של המידע הכלול בדוחות הכספיים מאפיינים איכותיים של מידע הכלול בדוחות הכספיים:4המסגרת המושגית מגדירה

- המידע יהיה מובן. בפועל לא בהכרח קורה במציאות. ההנחה היא מובנות.1 שהמשתמשים בדוחות הם משתמשים סבירים, ולא צריך להתאים את המידע

למשתמשי קצה שהם חסרי ידע בסיסי. נקבע במפורש, כי אם יש צורך לכלול מידע מורכב בדוחות הכספיים, לא צריך להימנע ולפסול את הכללת המידע רק

בגלל התכונה של המובנות. - כדי שמידע ייכלל בדוחות הכספיים וכדי שהוא יהיה שימושי, הוא חייב רלוונטיות.2

להיות רלוונטי לצורך קבלת החלטות של משתמשים. השאיפה היא שהמידע הכספי המייצג את ההיסטוריה של החברה, ייתן למשתמש כלים לחזות את

- מידעגם ממרכיב איכותי וגם מרכיב כמותיהעתיד. הרלוונטיות של המידע נגזרת יכול להיות רלוונטי גם אם לא יהיה מהותי )למשל, הפוטנציאל שלו בתחום פעילות חדש(. מפן אחר, ככל שהמידע הוא יותר מהותי, הוא יותר רלוונטי

לקבלת החלטות של המשתמשים בדוחות הכספיים. המסגרת המושגית מגדירה "- מידע הוא מהותי אם השמטתו או הצגתו באופן מטעהמידע מהותימהו "

עלולות להשפיע על החלטות כלכליות המתקבלות ע"י המשתמשים על בסיס הדוחות הכספיים. כלומר, המבחן הוא- אם היינו מציגים את המידע בדוחות, האם

היו מחליטים שלא לעשות את העסקה? העיקרון מלווה את כל הכנת הדוחות הכספיים, וזהו גם מונח שככלל מלווה חיים של חברות ציבוריות באופן

)הכלול בתוך מאפייןדוגמאות לשימוש בעקרון המהותיותמשמעותית. הרלוונטיות ולא מופיע כמאפיין בפני עצמו(:

. ההגדרה היא יחסית חברות ציבוריות שצריכות לדווח על אירועים מהותייםא.כללית- אירוע שיכול להשפיע באופן מהותי על מחיר המניה.

. פוטנציאל פעילות מהותי. כניסה לפעילות חדשהב.

. כאשר חברה מאתרת בדוחות שלה טעות תיקוני טעויות בדוחות כספייםג. , יש לתקןמהותיתשנעשתה בדוחות כספיים בתקופות קודמות, והטעות היא

את הטעות שנעשתה בתקופות עבר, כולל תיקון של מספרי ההשוואה, כולל פרסום מחדש של דוחות מתקופת עבר כשמיושם בהם הטיפול החשבונאי

. כל זה אם הטעות מהותית. אם היא לא8הנכון. כך לפי הוראות יאס מהותית, ניתן לתקן אותה בשוטף ואין צורך בפרסום הדוחות מחדש.

של הרשות לני"ע בישראל, המבוסס על החלטהSABלפני כמה שנים פורסם לצורךמהי טעות מהותיתשל רשות לני"ע האמריקאית, היוצק תוכן לשאלה

תיקוני טעויות בדוחות הכספיים והצגה מחדש של דוחות. הקביעה היא כי יש , לצורך בחינת הטעות. נקבעה חזקהמבחן כפול- כמותי ואיכותילבחון

כמותית לצורך קביעת טעות מהותית, שממנה ואילך לא צריך לבחון שיקולים- מהרווח הנקי. אם הטעות לא עמדה בנתונים5% מההון העצמי או 2%

מספריים אלה, יש לבחון שיקולים מהותיים, כמו: האם הטעות מעבירה לרווח או הפסד? האם הטעות יכולה להשפיע באמות מידה פיננסיות )כמו יחס הון

חוזר(? האם מדובר על עסקאות עם בעלי שליטה )בעל השליטה נמצא בשניהצדדים לעסקה, ולכן המבחנים הכמותיים פחות רלוונטיים(?

בתקינה הבינ"ל אין התייחסות לאופן הבחינה האם טעות היא מהותית או לא,ולכן ההחלטה לעיל מחייבת חברות ציבוריות בישראל.

דוגמאות נוספות מתקנות ני"ע לשימוש במהותיות:

3

שנמדדים בשווי הוגן או שלאו דווקא נמדדים בשוויפריטיםחברה שיש לה ד. .הערך שלהם בדוחות מבוסס על הערכת שווי של מעריך שווי חיצוניהוגן, אך

חברה ציבורית נדרשת לצרף את הערכות השווי האלה, כאשר מדובר בפריט מידע מהותי מאד. אין הגדרה כמותית ל"מהותי מאד" והדבר נתון לשק"ד של

החברה. הצירוף הוא כי הערכת השווי הזו יכולה לעניין את הציבור. , כאשר חברה ציבורית צירוף דוחות כספיים של חברה כלולה מהותיתה.

משקיעה בחברה כלולה, וההשקעה בדוחות המאוחדים של החברה הציבורית היא מהותית. החברה הציבורית נדרשת לפרסם כנספח לדוחות שלה את

הדוחות המלאים של החברה הכלולה, כי בחשבון ההשקעה לא ניתן לראות את הפירוט של הכלולה, ובהנחה שהכלולה היא מהותית, יש לצרף דוחות

מלאים, גם אם הכלולה היא חברה פרטית. במקרה זה ניתנה הגדרה מהמאזן או שרווחי האקוויטי הם10%"- השקעה של כלולה מהותיתל"

מהרווח הנקי. גם אם לא עמדו בחזקה כמותית, אבל אם מבחינה10%איכותית היא משמעותית, יש לצרף את הדוחות שלה.

- על מנת שמידע יהיה שימושי, הוא חייב להיות מהימן, כדי שיהיה אפשר מהימנות.3להסתמך עליו בקבלת ההחלטות. רכיבים המגדירים את המאפיין של מהימנות:

- מהימנות ברמה בסיסית. המידע המוצג בדוחות חייב לשקף את מצג מהימןא.מה שקורה באמת. למשל, מלאי אמיתי ולא מת.

- מהימנות ברמה האיכותית. המהות הכלכלית של מהות קודמת לצורהב.העסקאות צריכה לגבור על המהות המשפטית של ההסכמים בין הצדדים.

- על מנת שמידע יהיה מהימן הוא חייב להיות ניטראלי, במובן זה ניטראליותג. שכללים ותקינה חשבונאיים חייבים להיות רחבים ועקרוניים שחלים באופן

שווה על כל החברות, וגם על אותה חברה לאורך זמן, מבלי שיהיה מוטה כדי להשיג מטרה מסוימת. למשל, בפועל, ניתן לראות כללים של חברת החשמל

הפוגעים בעקרון הניטראליות של המידע. - שמרנות חשבונאית. חלקים גדולים בדוחות מבוססים על שיקולי דעת זהירותד.

ואומדנים. בקביעת האומדן יש להיות זהיר במובן של שמרן. דוגמא לכך היא שהתחייבות תלויה מציגים בתנאים מסוימים, אבל נכס תלוי כמעט ולא מציגים

. 37בהתאם ליאס - על מנת שמידע יהיה מהימן הוא חייב לכלול מידע מלא. המידע מידע מלאה.

מלא במובן זה שהדוחות חייבים לכלול את כל הפרטים הרלוונטיים המשקפיםאת העסקאות שאירעו בתקופה החשבונאית הרלוונטית.

: 13.10.09 : 2 שיעור )השוואתיות(- על מנת שהמידע הכספי שכלול בדוחות יהיה בעל יכולת השוואה.4

ערך, ברור שהוא חייב להיות בעל מאפיין של השוואתיות, גם במובן של השוואתיות בין חברות וגם במובן של השוואתיות על פני הזמן בתוך אותה חברה.

לצורך עמידה בעיקרון הזה יש גם מספרי השוואה, וגם חשובה העקביות במדיניות החשבונאית שמיושמת בהצגת עסקאות דומות. שתי דוגמאות ליישום עיקרון

ההשוואתיות: . שינוי מדיניות חשבונאיתתיקון טעויות ויישום שינוי מדיניות חשבונאיתא.

יכול להיעשות כאשר זה מותר לפי הכללים, ולא תמיד זה אפשרי. בעבר, כשהיו משנים מדיניות חשבונאית, היו זוקפים את השפעת ההבדל בין השיטות

4

ביתרת הפתיחה של היתרה השוטפת. אם היה צריך להשלים פחת נצבר, היינו מקטינים או מגדילים עודפים י.פ מבלי לתקן את מספרי ההשוואה. בתקינה

האמריקאי(, כשמשנים מדיניות חשבונאית, ישFAS 154 )8הבינ"ל, ביאס לתקן גם את מספרי ההשוואה, כך שבכל השנים הרלוונטיות בדו"ח הכספי

המדיניות החשבונאית החדשה כבר תהיה מוצגת. . הוראה מתקנות ני"ע האמריקאיות )מופיעדו"ח פרופורמהדרישה לגילוי בב.

(. דו"ח הפרופורמה יהיה מבוקר בידי רו"ח מבקר. למשל,IFRS 3גם ב- פרופורמה שבאה לידי ביטוי היא במצבים בהם יש עסקאות מהותיות של

צירופי עסקים או של מכירת עסק. כאשר העסקאות האלה מהותיות לפי רף מסוים, נדרש להציג דו"ח פרופורמה לכל מספרי ההשוואה בדוחות, כאילו

עסקת מכירת העסק התרחשה בתקופה המוקדמת ביותר במספרי ההשוואה. מישהו עושה עסקת צירוף עסקים מהותית, הוא נדרש2009למשל, אם ב-

להראות דו"ח מיוחד בביאור, כאילו העסקה התרחשה בתקופה המוקדמת. 2007ביותר של מספרי ההשוואה, ויכול להיות גם לפני

של הצגת דו"ח פרופורמה היא לשמור על עקרון ההשוואתיות, בכךהמטרה שנתוני הרווח והפסד של החברה לכל התקופות המדווחות ייערכו על בסיס

מכנה משותף אחד והוא, שהחברות האלה ממוזגות כאילו מתחילת התקופה המוקדמת ביותר. בהתבסס על דו"ח זה, ניתן להבין מה מתוך הצמיחה

בהכנסות החברה מיוחס לרכישת העסק ומה מתוכן מיוחס לפעילות הפנימית האמיתית של החברה )לתת כלים להבחין בין צמיחה פנימית לבין צמיחה

הנובעת ממיזוגים ורכישות(. בהתאם לתקנות ני"ע, צירוף עסקים מהותי ייחשב ככזה, אם הוא עונה על

(: חזקות כמותיותאחד מהקריטריונים הבאים ) מהמאזן המאוחד. 30%עלות הרכישה מהווה לפחות -1 מהרווח30%חלקה של החברה ברווחי התאגיד הנרכש מהווה לפחות -2

הנקי של החברה. יש דרישה הנובעת מהוראות הגילוי, הקובעת שכאשר יש הוראותIFRS 3ב-

צירופי עסקים, יש להראות כאילו הנכס נרכש בתחילת התקופה השוטפת, , אני צריך להראות כאילו2009בכפוף למהותיות. למשל, אם רכשתי ב-

. נראה שהביאור מפספס את התכלית, כי המטרה היא1.1.09רכשתי ב-להראות את מספרי ההשוואה.

אילוצים בדוחות הכספיים . ככל שרוצים מידע יותר רלוונטי ותורם טרייד-אוף בין מהימנות לרלוונטיות(1

למשתמשים, לא תמיד הוא יהיה מהימן. הדוחות יכולים להיות יותר רלוונטיים, אבל לא תמיד יותר מהימנים. דוגמא לכך היא תביעות משפטיות- בתקינה הבינ"ל

יש דרישה גבוהה לתת גילוי לכל מיני פרמטרים, כמו תלויות. גם אם לא עושים הפרשה בדוחות, יש לתת גילוי בביאורים לחשיפה המשוערת. דרישות הגילוי נעות

במתח שבין מהימנות לרלוונטיות. . התועלת מהכנת הדוחות צריכה לעלות על העלות שלהם. גם עלות-תועלת(2

בתקינה הבינ"ל עצמה יש דרישות החלות רק על חברות ציבוריות, ויש דברים שלא מחילים על חברות פרטיות. למשל, רווח למניה הוא דרישה החלה רק על

5

SME'S FOR IFRS (small( יצא תקן IFRS 8חברה ציבורית. בפרט, בתקינה הבינ"ל )medium entities) .

. המסגרת המושגית מגדירה את מרכיבי הגדרת הרכיבים בדוחות הכספיים(3 הדוחות הכספיים )נכסים, התחייבות, הון עצמי, הכנסות והוצאות(. התייחסנו לכך

כשדיברנו על נכסים הניתנים לזיהוי. אחת הדרישות היא שנכס הניתןIFRS 3דרך לזיהוי צריך לעמוד בהגדרה של נכס לפי המסגרת המושגית.

- משאב הנשלט ע"י הישות כתוצאה מאירועי עבר, אשר ממנו חוזה הישות"נכס":מרכיבי הגדרת נכסלהפיק הטבות כלכליות עתידיות.

המקור להטבות הכלכליות יהיה בשליטת החברה לתאריך המאזן הרלוונטי. א.

(.50%החברה חוזה שתזרומנה מהמקור הזה הטבות כלכליות )מעל ב.ההטבות הכלכליות יכולות לזרום לחברה במספר דרכים:

שימוש בייצור סחורות או מתן שירותים.א(מכירה.ב(החלפה בנכס אחר.ג(חיסכון בתשלומים עתידיים )הקטנת הוצאות(.ד(

בד"כ כשחברה מוציאה כסף, נכנס מקור כלכלי. אם לא ניתן לעמוד בהגדרת נכס לפי המסגרת המושגית או לפי התקנים, כל הסכום שיצא ייזקף כהוצאה

בדו"ח רו"ה. אם דבר לא עומד בהגדרה של נכס, הוא יוגדר כהוצאה. זה בא לידיביטוי בעיקר בנכסים בלתי מוחשיים, כמו הוצאות פרסום.

:דוגמאות לנכסים השנויים במחלוקת . כאשר משלמים עבור שכירות מראש לכמה שנים, אז הנכסהוצאות מראשא-

הוא בעצם הזכות החוזית לדרוש מהמשכיר לגור בנכס. לכן את כל התשלוםששולם מראש נכיר כנכס במאזן.

(. למשל, אני משלם תשלומיםIFRS 3 )תשלומים לעובדים לביצוע עבודהב- לעובדים כדי שיבצעו עבודה של העתקת המפעל למקום אחר, וזה יניב לי

הטבות כלכליות בוודאות. או למשל, תשלום אופציות לעובדים ביום הראשון שנים, ובכל תקופה מכירים בהוצאה ולא כנכס.3מראש, עבור עבודה למשך

נותנים לעובדים אופציות היום, ומפחיתים את זה על פני הזמן. הרעיון הוא שלא מתקיים פה העיקרון של השליטה. חברה לא שולטת בעובדים שלה.

העובד יכול להחליט לעזוב, ולכן לא מקצים את הסכום ששולם לנכס אלאלהוצאה.

. בעבר הוצאות הנפקה של מכשירי חוב )אג"ח(הוצאות הנפקה אינן נכסג- היו מהוונות ביום הראשון ואח"כ מופחתים בקו ישר על פני אורך החיים של

, הן לא מהוונות לנכס ביום הראשון אלאIAS 32המכשיר. היום, בעקבות מחושבות בשיטת הריבית האפקטיבית, משום שהוצאות ההנפקה לא עומדות

בהגדרה של נכס, כי הן לא מקור כלכלי שיניב הטבות כלכליות. הבטחה של בעל שליטה להכניס כסף לחברה או הנפקת הון מולד-

. בתקינה הבינ"ל אין תקן שעוסק בקשר שבין חברה לבעל שליטה.חייבים יחד עם זאת, די ברור שקשר של בעל שליטה לחברה הוא לא כמו קשר של

צד ג' לחברה. השאלה שעלתה בישראל היא מה קורה כשבעל שליטה מתחייב או מבטיח להזרים כסף לחברה? האם החברה יכולה על בסיס ההתחייבות החוזית הזו, להכיר בנכס "חייבים" המייצג את החוב שבעל

6

השליטה חייב לחברה. אין התייחסות מפורשת בתקינה הבינ"ל. במסגרת המושגית, נכס צריך להיות משאב הנשלט ע"י החברה. השאלה היא האם החברה יכולה לאכוף על בעל השליטה את ההתחייבות לה הוא התחייב.

בתכלית, בעל השליטה מכוון את התנהלות החברה ושולט בפעילות, ולכן ניתן לטעון שהחברה לא שולטת על אכיפת החוזה, כי בעל החברה שולט בחברה

בעצמו ויכול לגרום לכך שהחברה לא תתבע את החוב ממנו. : הון מול חייבים גם הוא נושא שלא מוסדר בתקינה הבינ"ל. מהדוגמא נוספת

קורה כשחברה מנפיקה מניות כנגד הבטחה של צד ג' לשלם. למול הנפקת מניות לא קיבלתי כסף, אלא התחייבות שישלמו לי כסף בעתיד. האם אני יכול

להכיר בהון הזה ולהגדיל את ההון של החברה כנגד נכס של חייבים או לא? התקינה הבינ"ל לא מתייחסת לכך בצורה מפורשת, אך בתקינה האמריקאית

(EITFאסור להכיר בהון מול חייבים. הון עצמי של חברה חייב לבטא הון ) מוחשי. זאת לאור טעמי שמרנות של האמריקאיים- אם אין כסף, אין הון.

השאלה כשעוברים לתקינה בינ"ל היא, איך להתייחס לעניין זה בהנפקת הון לצד ג'? הנושא שנוי במחלקות: מחד, ההנפקה עומדת בהגדרה של נכס, כי שולטים בה והיא ומהווה מקור כלכלי ולכן אכיר בגידול בהון. מאידך, אחרים

רוצים למשוך אל הכיוון האמריקאי ולא לאפשר, במיוחד כשהעניין מהותי. נקבע כי אסור להכיר בהון מול חייבים. IFRS for SME'sהמעניין הוא כי ב-

. מצב בו חברה רוכשת אתהטיפול החשבונאי ברכישה עצמית של מניותה- המניות של עצמה. המניות הופכות להיות רדומות ושיעור ההחזקה של כולן עולה באופן פרופורציונאלי. בעבר היו מכירים בזה כנכס )זכות מזומן וחובה

נכס של מניות החברה, כי היא יכולה למכור את המניות בשוק(. כיום הפעולה היא קיטון בהון העצמי. לפי המסגרת המושגית, המניות לא מהוות מקור

כלכלי חדש. . שליטה משותפת היא מצב בו יש הסכם ביןביטול שיטת האיחוד היחסיו-

שניים או יותר מבעמ"נ לפיו, כל ההחלטות צריכות להתקבל במשותף. יאס מכיר בשתי חלופות להצגת ההחזקה של חברה בחברה המוחזקת. נניח31

ש-א ו-ב מחזיקות ב-ג ויש הסכם לשליטה משותפת. השאלה היא איך הן קובע זאת ומאפשר שתי חלופות:31מציגות את השליטה ב-ג. יאס

. הצגת השקעה בשיטות האקוויטי(1) . עשיית איחוד, אבל בלי זשמ"ש. כלומר, לקחת שיטת האיחוד היחסי(2)

מראש את חלקי בנכסים ובהתחייבויות. לפי השיטה, לוקחים רק אתחלקי.

של31בעניין זה, יצאה טיוטה שעדיין לא בתוקף שאמורה להחליף את יאס המוסד לתקינה הבינ"ל. האיחוד היחסי בוטל כי ההגדרה של נכסים סותרת

את המסגרת המושגית. כאשר אתה מאחד חלק של נכס בהגדרה, אתה לא שולט על המשאב, כי אם אתה צריך את ההסכמה של הצד השני, אתה מציג נכסים במאזן שהם לא בשליטתך. כיוון שכל החלטה תפעולית דורשת הסכמה

של הצד השני, אתה לא שולט, ולכן לא נכון לנפח נכסים. לכן ההשקעהבאקוויטי מייצגת את המניות שאתה מחזיק וזה מתאים למסגרת המושגית.

: 20.10.09 : 3 שיעור

7

"- מחויבות בהווה של החברה, הנובעת מאירועי עבר, אשר סילוקההתחייבות" חזוי לגרום לתזרים שלילי של משאבים. גם כאן, בדומה להגדרה של נכס, מרכיבי

ההגדרה הם:צריכה להיות מחויבות כלפי חיצוניים כתוצאה מאירועי עבר.א- ומעלה(.50%חזוי שהמחויבות תניב תזרימים שליליים החוצה )ב-

:דוגמאות להתחייבות : התקינה הבינ"ל מרחיבה את ההגדרה של התחייבותמחויבות משתמעת-1

בכך שבמצבים מסוימים היא לא דורשת שיהיה אירוע ספציפי מהעבר שממנו קמה מחויבות מסוימת, אלא לעתים בסיס ההתנהגות של החברה )נוהג( יוצר

לה מחויבות ונטפל בזה כהכרה בהתחייבות )לפי התקינה הבינ"ל(. נדרש אירוע מהעבר שהקים את המחויבות, למשל, הגישו נגדי תביעה ובסוף השנה

אני צריך להעריך את האירוע. לעתים גם נוהג בעניין מסוים יכול להקים התחייבות כזו. דוגמא נוספת היא מדיניות חלוקת דיבידנד של חברה

המוצהרת בדוחות הכספיים. האם בגלל ההצהרה יש להכיר בהפרשה לחלוקת הדיבידנד? בפועל, במקרה זה חברות לא יוצרות הפרשה לתשלום

דיבידנד בגין מדיניות דיבידנד. בשנים עברו החברה חילקה דיבידנד, ולכאורה לפי מחויבות משתמעת היא הייתה אמורה להכיר בהפרשה. לסיכום, זו

דוגמא של הרחבה של המסגרת המושגית. : מה קורה כשיש התחייבות עתידית לרכוש נכס? יש ליהתחייבות עתידית-2

התחייבות לבצע משהו עתידי- לרכוש נכס או להשקיע בעתיד. האם יש לתת ביטוי לדבר זה בתאריך המאזן? לא. לפי המסגרת המושגית, התחייבות לבצע

משהו עתידי לא תוקדם לתאריך המאזן, כי הנכס לא נרכש ולא בבעלותי בתאריך המאזן. לא נותנים ביטוי היום ונחכה שיקרה בעתיד. לא נקדים

עסקאות עתידיות לתאריך המאזן. למסגרת המושגית לעניין התחייבות עתידית: חריגים

לא לנכסיםהאמור במסגרת המושגית נכון לנכסים מוחשיים אבל א() . כשמדובר בנכסים פיננסיים, היות ויש מחירים מצוטטים, נקדיםפיננסיים

את העסקאות ונכיר בהן כבר לפי שווי הוגן. שהעסקה מגלמת בתוכה הפסדמצב בו ניתן להראות לתאריך המאזן ב()

. אם זה כך, זה נקרא חוזה מכביד שיש לתת לו ביטוי כבר היום.בוודאות ₪ ואני יודע שאוכל למכור1,000למשל, יש לי התחייבות לרכוש מלאי ב-

₪ אני חייב להכיר כבר היום.200 ₪. בהפסד של 800את המלאי רק ב- שנים, אבל אני5 מ"ר ל-1,000או למשל, שכרתי משרדים בשטח של

מ"ר. יש אינדיקציה וודאית לכך שהחוזה מגלם500יודע שאצטרך רק הפסד.

: טיפול בתוכנות המחשב כדי שלא תהיה בעיה בשל המעבר2000באג -3 : מה לעשות עםEITF 96/14. הוצא תרגום אמריקאי 2000לשנות ה-

? נוצרו הרבה עלויות של שכר של2000ההוצאות שכרוכות במעבר לשנת -חלופותאנשי תכנות וכדומה. איך נכיר בתשלומים שיש לשלם?

להכיר בתשלומים כנכס, ונהוון ביום הראשון כי ההטבות יניבו הטבותא-כלכליות.

להכיר בכל ההוצאה בכל פעם שמשלמים.ב-

8

להכיר בהוצאה בתשלומים שמשלמים בשוטף, וביתרה מסוימת שאניג-חושב שאצטרך לשאת אחרי תאריך החתך, להכיר כהפרשה.

המסקנה אליה הגיעו היא לטפל כהוצאה במועד בו היא התהוותה, מהסיבה שבנכס לא ניתן להכיר כי לא מייצרים מקור הכנסה חדש. דומה להיגיון של

עלויות שיפוץ. משמרים את הקיים ועושים רק עבודת תחזוקה במערכותהמחשוב, ולא מייצרים משהו חדש.

לגבי ביטוי להתחייבויות עתידיות, זה סותר את ההגדרה של התחייבות כי אין התחייבות כלפי אחרים. מדובר בשיפוץ נכס של עצמי ואני לא מחויב לעשות

זאת. אני יכול לבחור לא לשפץ ואין התחייבות כלפי חיצוניים, ולכן לא יוכר כהתחייבות. לכן האפשרות שנותרה היא להכיר בהוצאה בכל פעם שנושאים

בתשלום. . חברה צופה שיהיו לההפסדים עתידיים צפויים מתחום פעילות מסוים-4

הפסדים מתחום פעילות בעתיד. למשל, יש קו עסקים שיניב הפסדים בחצי השנה הבאה. האם עליה להכיר בהפרשה להפסדים הצפויים? לא, כי שוב, זה בשליטת החברה. כאן אפשר להחליט לסגור את קו הייצור ולכן לא נכיר

בהפסד. כל דבר שהוא בשליטת החברה וביכולת שלה לא להגיע להתחייבות,לא נכיר בו. מה שכן יצטרכו לבחון זה י"ע.

"- זכות השייר בנכסי החברה לאחר ניכוי כל התחייבויותיה. אין הגדרההון עצמי" ישירה להון עצמי, והיא בעקיפין דרך ההגדרה של נכסים והתחייבויות. אפילו

, יש הגדרות למשכיר32שבמסגרת המושגית נאמר שאין הגדרה, במסגרת יאס הוני לעומת התחייבותי, ושם רואים שההון העצמי מתרחב לדברים שבעבר לא

נחשבו להון עצמי.

"- גידול בהטבות הכלכליות בדרך של גידול בנכסים או קיטוןהכנסה" בהתחייבויות )גידול נטו בהון העצמי(, למעט גידול בהון העצמי הנובע מהשקעת

, אבל כבר במסגרת המושגית מגדירים18בעלים. להכנסה יש תקן ספציפי- יאס באופן מדויק מהי הכנסה. ברגע שהבעלים משקיע בחברה, זה לא מקבל ביטוי

בדו"ח רו"ה כהכנסה, כי זה לא הגיע מהפעילות של החברה. מתווה קריטריונים להכרה בהכנסה לפי סוג העסקה. המוסד18למשל, יאס

לתקינה בינ"ל מציע כיום מודל להכרה בהכנסה, לפי הסתכלות על המאזניםבתחילת תקופה ובסופה, וכך נכריע ללא צורך בקריטריונים יבשים.

"- קיטון בהטבות הכלכליות בדרך של קיטון בנכסים או גידולהוצאה" דוגמאותבהתחייבויות, למעט קיטון בהון העצמי הנובע מחלוקה לבעלים.

: לחלוקה לבעלים - חלוקת דיבידנדדיבידנד בעין. דוגמא לחלוקת דיבידנד היא חלוקות דיבידנד(1)

באמצעות נכס לבעלים במקום מזומן. בד"כ מחלקים מניות ולא נכסים מוחשיים, לפי יחס פרופורציונאלי. זה העלה לאחרונה שאלה של טיפול

חשבונאי בחלוקת דיבידנד בעין. ככלל, מטפלים בזה לפי שווי הוגן. למשל, , נכיר ברווח. הרווח1,000 והשווי שלהן הוא 100אם המניות מופיעות ב-

מייצג את העובדה שיכולתי למכור את הנכס ולקבל את הכסף, ואז לחלק אתהכסף כדיבידנד.

9

, הנפקת זכויות לרכישת מניות. חלוקת מניות(2) . למשל, בעל שליטה מוותר על חוב או מעביר לחברה נכסהשקעות בעלים(3)

היה תקן ישראלי ללא23בחינם או לא תמורת השווי ההוגן. הערה: תקן הוא מאד הגיוני ונכנס23מקבילה בינלאומית, ובפרקטיקה הטיפול של תקן

לתקינה הבינ"ל דרך המסגרת המושגית, כי לא יכול להיות שנכיר בהכנסהכשבעל שליטה מוותר על חוב.

-עיקרון ההקבלהבמסגרת הגדרה של הוצאה, המסגרת המושגית מדברת על נכיר בהוצאות במקביל להכנסות שהן תרמו לי )למשל, פחת(. אני אמור ליצור מצב בו ההוצאות תוכרנה באותה תקופה בה ההכנסות נוצרו. אם רכשת נכס, תפחית אותו על פני התקופות בה נוצרת הכנסה, כדי שיהיה קשר בין ההוצאה

לבין ההכנסה.:הערות

. כלומר, אם נגיע למסקנה שחברה נשאה בתשלומים העיקרון אינו מדידתי.1 מסוימים שלא יכולים להיות מהוונים כנכס לפי המסגרת המושגית, נצטרך

להכיר מיידית כהוצאה גם אם עיקרון ההקבלה לא התקיים. למשל, נכסים בלתי מוחשיים בהקמה. הרבה פעמים ייווצר מצב בו לא עומדים בהגדרות של

נכס שניתן להוון אותו, ולכן לא ניתן לפרוס ועולה קושי להכיר בכל כהוצאה. יש לומר כי עיקרון ההקבלה, רצוי שיתקיים, אבל הוא לא עומד בניגוד

להוראות אחרות, אם נקבע אחרת. .IFRS 3 לפי שעיקרון ההקבלה לא מתקיים הוא הפחתת מוניטיןדוגמא לכך .2

בעבר היו מפחיתים מוניטין באופן שיטתי על פני תקופה מסוימת. כיום, בפועל, האיסור על ההפחתה חוטא בהגדרה של עקרון ההקבלה ואין

הצדקה אמיתית לא להפחית. אם היינו מכירים בעיקרון ההקבלה באופןשיטתי, היינו מפחיתים מוניטין.

. השאלה היא מתי יוכר אירוע או עסקה הכרה ברכיבי הדוחות הכספיים(4 כלשהם כאחד מהרכיבים- נכס, התחייבות, הוצאה או הכנסה. ככלל, רכיב יוכר

בדוחות הכספיים אם הוא מקיים את התנאים הבאים-. מקיים את הגדרת הרכיב הרלוונטיא( צפוי שההטבה הכלכלית העתידית שמיוחסת לאותו פריט תזרום לישות פנימהב(

. )נכס( או מהישות החוצה )התחייבות( . ביחס לעניין של עלות העלות של הפריט תהיה ניתנת למדידה באופן מהימןג(

הפריט או ערכו הניתנים למדידה, המסגרת לא קובעת את בסיסי המדידה,אלא רק מציינת מספר בסיסי מדידה בהם עושים שימוש:

עלות.-1ערך מימוש, מחיר מימוש נטו.-2ערך נוכחי. הליך ההכרה של התחייבויות בד"כ מבוסס על זה. -3שווי הוגן )בסיס זה לא מוזכר ע"י המסגרת המושגית(.-4

18הוראות ספציפיות יותר של הכרה בהוצאה או הכנסה נלמד במסגרת יאס בהמשך.

10

)להרחבה יש לקרוא במסגרת תפיסות מושגיות של ההון ושימור ההון(5 המושגית(. המסגרת המושגית מציעה שתי תפיסות להון העצמי המעניין את

המשתמשים בדוחות, ומכאן השאלה- מתי נכיר בגידול בהון העצמי? - את המשתמשים מעניין כושר הייצור של החברה. היכולת ההון העצמי הפיזיא.

שלה לייצר מבחינה פיזית. - מה שמעניין את המשתמשים בדוחות הוא כוח הקנייה של הון עצמי פיננסיב.

החברה. : המסגרת המושגית מדברת על שימור ההון, אך לא כמו שימור ההוןהערה

שבחוק החברות. חוק החברות כולל את מבחני הרווח ומבחני החלוקה- חברה יכולה לחלק דיבידנד רק בכפוף לזה שיש לה רווחים בתנאים מסוימים. לפי

עיקרון שימור ההון עליו מדברת המסגרת המושגית, מהון המניות ומהפרמיה אי אפשר לחלק דיבידנדים, כי יש לשמור כרית ביטחון לנושים. חברה יכולה לחלק

רק מתשואה על ההון. התפיסה היא שלא נפגע בהון המניות הכלכלי )הון מניות ופרמיה( ורק את התשואה ניתן לחלק כדיבידנד. עם המעבר לתקינה הבינ"ל,

ההוראה איבדה את המשמעות המקורית שלה, כי היום רווחים לא מייצגים מבחינה כלכלית בפועל משהו שנצבר. יש הרבה שערוכים ומדידה לפי שווי הוגן, ולכן בפועל כרית הביטחון כן נפגעת כי יש הרבה רווחים על הנייר, וכך מאבדים

את התכלית של שימור כרית ביטחון כלכלית לנושים. העניין של שימור ההון מקבל ביטוי גם בעניין של חלוקת דיבידנד. כשמחולק

דיבידנד, הוא מוכר כהכנסה, למעט מקרים בהם הוא נובע מרווחים שלפני מועדההשקעה.

המסגרת המושגית: גם בתקינה האמריקאית יש מסגרת מושגיתהערה לסיכום שלא נכלל במסגרת המושגית, ומדבר7שכמעט זהה למה שדיברנו, למעט קונספט

על טכניקה לחישוב ערך נוכחי )שיעור היוון, מה יהיה במונה וכולי(. לא נדבר עליו, יש הוראות דומות בנספח לתקן בנושא. 36כיוון שביאס

: 27.10.09 : 4 שיעור מדידת שווי הוגן

התקינה הבינ"ל עמוסה בפריטים הנמדדים לפי שווי הוגן, אבל אין הוראות שמנחות אלו שיקולים יש להביא בחשבון בעת מדידת השווי ההוגן. יש הוראות ספציפיות במקרים מסוימים, למשל בנדל"ן להשקעה, אבל ככלל ההגדרה בכל התקנים

": הסכום שבו ניתן היה להחליף נכס או לסלק התחייבות בעסקה ביןשווי הוגןל" קונה מרצון למוכר מרצון, הפועלים בצורה מושכלת שאינה מושפעת מיחסים

מיוחדים בין הצדדים.

157 המוסד התקינה אמריקאית הוציא את 2006: בסוף טיוטת תקן בדבר שווי הוגןFASתקן אמריקאי( שעסק בעקרונות למדידת שווי הוגן, מבלי להתייחס למקרים(

ספציפיים. לפני מספר חודשים המוסד לתקינה בינ"ל לקח את התקן האמריקאי כבסיס והעתיק אותו כמעט מילה במילה ופרסם אותו כטיוטה, שתיכנס בקרוב כתקן

העוסק בעקרונות השווי הבינ"ל. שוב, העיסוק הוא כללי של שיקולים ועקרונות,והעיסוק הספציפי הוא בתקנים הספציפיים.

11

ההצעה לתקן לא קובעת הוראות חדשות בדבר מה יימדד לפי שווי הוגן, אלא מתווה מסגרת כללית למדידת נכסים והתחייבות לפי שווי הוגן. ההצעה באה להחליף

הוראות נקודתיות שהיו פזורות בתקינה הבינלאומית בנושאי השווי ההוגן.

החידושים בתקן לעניין מדידת שווי הוגן שווי הוגן הוא המחיר שהחברה הייתה מקבלת אם היא הייתה . הגדרת שווי הוגן.1

מוכרת נכס או משלמת על מנת להעביר התחייבות בעסקה שהיא במהלך (exit priceהעסקים הרגיל. כלומר, התקן שם את הדגש על "מחירי יציאה" )

(. enter priceבניגוד ל"מחירי כניסה" ) - משקף כמה כסף הייתי מקבל עבור מכירת הנכס או כמה הייתימחיר יציאה

צריך לשלם לצד ג' שיישא בהתחייבויות שלי. במילים אחרות, זהו מחיר שמשקף כמה הייתי מקבל עבור הוצאת הפריטים האלה מידי. לפי ההגדרה של התקן,

השווי ההוגן נקבע לפי מחיר היציאה. - משקף כמה כסף עולה לי לרכוש את הנכס או ליצור אתמחיר כניסה

ההתחייבות לראשונה בספרים. כעקרון, התקן מציין שלא אמור להיות הבדל בין שני המחירים האלה, אך ייתכנו מספר מצבים המצוינים בתקן, בהם יכולים להיות הבדלים, כך שתהיה השפעה

על המדידה: , אז ייתכן שרכשנו בסכום יותרעסקת הרכישה נעשתה בין צדדים קשוריםאם א(

גבוה או יותר נמוך ממה שאפשר לקנות. . המוכר או הקונה לחוצים למכור או לקנות. מצבי לחץב( לרכישת הנכס לא יהיה דווקא אותו שוק בו מוכרים את הנכסים או השוקג(

ההתחייבויות. למשל, אם קניתי מניה מחוץ לבורסה, אך השוק העיקרי שלההוא בתוך הבורסה.

בהתאם להוראה זו של ההצעה לתקן, המבחינה בין מחיר כניסה לבין מחיר יציאה, יכולה להיווצר הכרה ברווח כבר ביום הראשון, כי רכשתי במחיר מסוים ודקה אחרי זה אשערך את הנכס למחיר היציאה, שכאמור, ייתכן שיהיה שונה

ממחיר הכניסה )רכישה לפי מחיר כניסה ושערוך לפי מחיר יציאה(. העיסוקבמחיר יציאה הוא חידוש של התקן שלא היה קיים בעבר.

במדידת שווי הוגן, באופן כללי, אסור שהראיה של החברה תהיה . אמידת הנכס.2 סובייקטיבית, אלא על החברה להביא בחשבון את ראיית המשתתפים בשוק, ואיך

,market participantsהם היו אומדים את הנכס. המונח למשתתפים בשוק הוא המהווים את הקונים והמוכרים הנמצאים בשוק הרלוונטי, ואשר הינם )הקונה /

הרוכש הממוצע והסביר(: בלתי תלויים אחד בשני.א(בעלי ידע סביר בנוגע לעסקה.ב(מסוגלים לבצע את העסקה )גם מבחינה כלכלית( מרצונם החופשי. ג(

בכל תאריך מאזן החברה צריכה לבדוק איך אותם משתתפים בשוק היו אומדים את הנכסים הרלוונטיים ומהו השווי ההוגן אשר היה מוענק לנכסים על ידם.

:דוגמאות . מצב בו(IFRS 3צירופי עסקים והקצאת עודפי עלות ברכישת עסקים )א.

חברה רוכשת חברה אחרת ומזהה נכס מזוהה כלשהו )למשל, מותג או

12

פרויקט מו"פ בתהליך(. נניח כי מותג זה מתחרה במוצר שקיים אצל הרוכשת, ולכן היא מתכננת להשביתו. נשאלת השאלה, האם יש לתת שווי הוגן לנכס הזה. בהתאם לעקרון של התקן, לא מסתכלים על הכוונות הספציפיות של

החברה, אלא מה פרט ממוצע בשוק היה עושה עם המותג הזה. ברור כי כל האחרים היו מייחסים לזה שווי, ולכן גם על החברה הרוכשת לייחס לזה שווי.

זהו חידוש שעד היום לא היה מעוגן בתקן, ובקרוב ייכלל בו. . לחברה יש מניות חסומות, כלומר- אי אפשר למכור אותןמניות חסומותב.

בבורסה )סחירות באופן עקרוני, אך החברה לא יכולה למכור אותן(. השאלה היא, האם במדידת השווי ההוגן יש לבצע הפחתה שלו, כלומר- לבצע התאמות

למחיר הבורסה? )הנחה לשווי ההוגן בגלל החסימה(. המבחן לעניין זה לפי התקן, הוא בחינה האם חסימה זו חלה רק על החברה הספציפית או חלה

לתאריך המאזן על כל המשתתפים בשוק. האם מדובר בחסימה רוחבית בשוקאו על החברה הספציפית בלבד?

)למשל,תורם שתורם קרקע לעמותה שמיועדת מראש למטרה כלשהי ג. הגבלה להקמת מבנה ציבורי בלבד(. בכך נוצרת לחברה הגבלה על השימוש

בקרקע. נניח שהקרקע נמדדת לפי שווי הוגן, ומכירתה של הקרקע אינה מוגבלת על ידי התורם. במקרה זה, ההגבלה לא תובא בחשבון, שכן שאר

המשתתפים בשוק יכולים לבצע בה שימושים אחרים, ולא חלה עליהם ההגבלה שקבע התורם לעמותה )למשל, יזם שרוכש את הקרקע ובונה גורד

שחקים(. כלומר, במצב זה החסימה אינה על כל המשתתפים בשוק, אלא רקעל העמותה.

בחברה ב. לבעלי המניות של חברה ב הייתה40%מצב בו חברה א מחזיקה ד. , האופציה צריכהIAS 39 לחברה א. לפי 40% למכור עוד putאופציית

להימדד ע"י חברה א לפי שווי הוגן )התחייבות פיננסית(. כדי למצוא את השווי ההוגן, יש לבצע הערכת שווי לאופציה. אחד הפרמטרים הוא לבחון מהו הפער

בין המחיר הבורסאי )שווי מניה( של האופציה לבין מחיר המימוש שנקבע בהסכם בין החברות. במקרה זה, ככל שהפער יותר קטן זה יותר טוב לחברה

א, כי ההתחייבות שלה תהיה יותר נמוכה. כעת, בהערכת השווי לצרכים חשבונאיים בדוחות של חברה א, יש להוסיף התחשבות בפרמיית שליטה, שכן

ברגע שחברה ב תממש את האופציה תהיה שליטה של א ב-ב. ערך זהמתווסף למחיר המניה, כך שהפער בין מחיר המניה ומחיר המימוש קטן.

אין האמור נכון על פי ראיית ההצעה לתקן, כי כל אחד מהמשתתפים בשוק לא היה מגיע לשליטה, ולכן אין צורך להביא בחשבון את40%שהיה רוכש

פרמיית השליטה.

. באמידת שווי הוגן של נכס, החברה חייבת להביא השימוש האופטימאלי בנכס.3 ( ולא את השימושhighest and best useבחשבון את השימוש האופטימאלי בנכס )

הספציפי לישות. כלומר, מדידת שווי הוגן של השימוש האופטימאלי. גם אם לתאריך המאזן לחברה יש נכס שהיא לא עושה בו שימוש אופטימאלי, היא חייבת

לעשות בחינה תיאורטית של מה היה השווי שהיה מתקבל אם היא הייתה עושה בו את השימוש הטוב ביותר. אולם, אין להתייחס לעניין זה באופן אוטומאטי, ונביאבחשבון את השימוש האופטימאלי, רק אם הוא עונה על הקריטריונים הבאים:

13

. גודלו ומיקומו של הנכס מאפשרים את השימוש אפשרי מבחינה פיזיתא.האופטימאלי.

. אפשרי מבחינה חוקיתב.

לעבור לשימוש אופטימאלי. כלומר, המשתתפים בשוק אכן משתלם כלכליתג.היו עוברים לשימוש האופטימאלי בנכס.

בהקשר של שימוש האופטימאלי, התקן קובע כי השווי ההוגן המבוסס על מחיר היציאה חייב להביא בחשבון, שהחברה תמכור את הנכס בשוק האופטימאלי מבחינתה )בתנאי שיש לה גישה אליו(. אם הנכס נסחר בכמה שווקים שונים,

ולחברה לא ברור מהו השוק האופטימאלי, התקן קובע חזקה כי השוק האופטימאלי בו החברה תמכור את הנכס הוא השוק בעל נפח הפעילות הגדול

ביותר.:דוגמאות לשימוש אופטימאלי בנדל"ן להשקעה

לחברה יש קרקע לייעוד חקלאי, אך השימוש האופטימאלי שלה הואא( למגורים. ראשית, יש לבחון האם אפשרי לבצע שינוי ייעוד מבחינה משפטית.

במידה וזה אפשרי, על החברה למדוד שווי הוגן לפי קרקע המיועדת למגורים. מפעל על קרקע שמיועדת לבניה למגורים. השווי ההוגן צריך להביא בחשבוןב(

את העובדה שניתן להרוס את המפעל ולבנות בנין למגורים. חברה בעלת חניון שנמדד כנדל"ן להשקעה, אשר בחצי השנה הראשונה לאג(

גבתה עבור השעה הראשונה חנייה, ובחצי השנה השנייה החליטה על שינוי מדיניות בעניין זה וכן לגבות. דבר זה הוסיף שווי לחניון ובוצע שערוך )בשל גידול בתזרימים המיוחסים לחניון( שנזקף לרווח והפסד )עליית ערך( בשל היות החניון נדל"ן להשקעה. בהתאם לעקרון בתקן, בחירתה של החברה

שלא לגבות עבור השעה הראשונה אינה רלוונטית ולא הייתה צריכה להילקח בחשבון, שכן השימוש האופטימאלי )ע"י משתמש אחר( אמור לכלול אתהגביה עבור שעה זו וכלל לא היה צריך להתבצע שערוך באמצע השנה.

3, ישנן FAS 157. בהתאם למצוי ב- מדרג )היררכיה( בקביעת השווי ההוגן.4 רמות לקביעת שווי הוגן בסדר יורד, כלומר- מתחילים מהרמה הראשונה

וממשיכים הלאה. שתי הרמות הראשונות מבוססות על נתונים חיצוניים לישות (. הרמה השלישית היא הנחותהobservable data)מה שמכונה נתונים נצפים-

ביותר, כיוון שכולה מבוססת על מידע פנימי. הרמות: . יש לגביו ציטוטי מחיר נכס ספציפי הנסחר בשוק פעיל- הרמה הראשונהא(

ולכן שוויו ההוגן ייקבע על בסיס אותם ציטוטי מחיר. הדגש בהצעה לתקן לרמה זו הוא, קיומו של שוק פעיל. הנספח להצעה לתקן כולל אינדיקציות

, ובמידה וכך, אין צורך לעשות שימושאינו פעילהמרמזות על כך שהשוק ברמה הראשונה. למשל: תנודתיות גבוהה בהיקפי המסחר ובמחירים

( והמחירbidבתקופות קצרות, מרווח גבוה בין המחיר שהקונה מוכן לשלם )(.askשהמוכר מבקש עבור הנכס )

- לצורך הערכת השווי, אם אין ציטוטים ספציפיים לנכס הרמה השנייהב( או לנכס הזהנכסים שמאפייניהם דומים ציטוטי מחיר ל הרלוונטי, ניקח

שנעשה שימוש בנתונים אחרים שנצפים מהשוק בנוגע לנכסים דומים, כגון:שיעורי ריבית להיוון.

14

אם שתי הרמות הראשונות לא מתקיימות, לחברה מותר - הרמה השלישיתג(. הערכות שווי פנימיות ובמודלים פנימייםלעשות שימוש ב

בחינת השאלה האם מדידה של . מדידת החזקה בכמות גדולה של מניות.5 סחירות בבורסה דורשת ביצוע התאמותblockageהחזקה בכמות גדולה של מניות

למחיר מצוטט של מניה, כיוון שסביר להניח כי הכמות תימכר בעסקה אחת ולא כל מניה בנפרד, כך שנקבל מחיר גבוה או נמוך ממחיר הבורסה. ההצעה לתקן

קובעת כי, אסור לעשות התאמות לשווי הבורסאי מטעמי שמרנות, שכן כלהפרמיות וההנחות הופכות להיות אלמנט סובייקטיבי בבחינת השווי ההוגן.

)מרווחי ביקוש והיצע(. רלוונטי ask ו- bid קביעת שווי הוגן על בסיס מרווחי .6 בעיקר למכשירים פיננסים. השאלה היא, האם ניתן להסתמך על המרווחים ולעשות ממוצע ביניהם או שמא יש לבחון את המחיר בהתאם לסוג המכשיר

להתחייבויות פיננסיות(. לפי ההצעה לתקן, ניתןbidהפיננסי )למשל, שימוש ב-. ממוצעלעשות

: בהצעה לתקן ישנן הוראות גילוי רחבות למדידת שווי הוגן, באיזו רמההוראות גילוי עוסק בהוראות גילוי של מכשירים פיננסיים,IFRS 7(. 5השתמשנו במדידה ועוד )ס'

7וכולל סוגיות שונות המתייחסות לשווי הוגן. נציין כי ההצעה לתקן אינה מחליפה את IFRS.)'אלא מוסיפה הוראות גילוי רחבות )באיזה מודל נעשה שימוש, מעברים וכו ,

: החוק קובע כי במידה ומבוצעת עסקה בין חברהדוגמא לאופן הסיוע של התקן ציבורית לבין בעל שליטה בה, יש לקבל אישור מיוחד על כך. אם העסקה היא בתנאי שוק, לא צריך להביא זאת לאישור מיוחד. נניח שחברה מכרה נדל"ן להשקעה לבעל

, ולכן מחיר העסקה הוא השווי ההוגן שהיא מדדה לנדל"ן40השליטה לפי יאס להשקעה. החברה טענה כי מדובר בתנאי שוק, ולכן לא צריך לקבל על כך אישור

מיוחד. הטענה הזו לא נכונה גם ללא התקן, אך ההצעה לתקן מחדדת את ההבדל בין תנאי שוק לבין שווי הוגן, שהוא ערך תיאורטי שמתקבל כתוצאה מהבאה בחשבון

של אלמנטים והנחות שונים כאמור לעיל )משתתף סביר, שוק אופטימאלי וכולי (,שלאו דווקא נתמכים בידי שוק מסוים. כך שלמעשה, שווי הוגן מנותק מתנאי שוק.

: 3.11.09 : 5 שיעור - אירועים לאחר תאריך המאזן 10 יאס

התקן עוסק באירועים המתרחשים בין תאריך המאזן לבין תאריך אישור הדוחות.לצורך העניין, תאריך המאזן הוא תאריך הדו"ח הכספי. למשל, דו"ח שנתי הוא ב-

. תאריך אישור הדוחות הוא התאריך בו האורגן המשפטי31.3 ורבעוני הוא ב-31.12בחברה מאשר את הדוחות )בישראל זה הדירקטוריון, לפי חוק החברות(.

חודשים3לגבי חברות ציבוריות, לפי החוק, בישראל ניתן לפרסם את הדו"ח עד של השנה העוקבת(, ואת הדוחות הרבעוניים ניתן31.3לאחר תאריך המאזן )

לפרסם עד חודשיים לאחר תאריך הדו"ח. נוצר חלון זמן בין תאריך המאזן לבין תאריך אישור הדוחות. גם האחריות של חוו"ד המבקר היא עד יום תאריך אישור

הדוחות ופרסומם.

15

עוסק בשאלה מה ההשפעה של האירועים שמתרחשים בתקופה שבין תאריך10יאס המאזן לבין תאריך אישור הדוחות. התקן עושה הבחנה בין שני סוגי אירועים:

. אירועים מחייבי התאמה הם אירועים ששופכים אוראירועים מחייבי התאמה.1 על דברים שהיו נכונים כבר לתאריך המאזן, ולכן הם יקבלו ביטוי מספרי בדוחות הכספיים. כלומר, הם יתאימו ערכים בדוחות הכספיים, אפילו שקרו אחרי תאריך

המאזן. . אירועים שאינם מחייבי התאמה הם אירועיםאירועים שאינם מחייבי התאמה.2

שלא שופכים אור על אירועים שקרו בתאריך המאזן, והמקור שלהם הוא כתוצאה מאירועים חדשים שאירעו לאחר תאריך המאזן, ולכן לא יקבלו ביטוי

מספרי בדוחות, אלא רק כגילוי בביאור בכפוף למידת המהותיות.

נותן דוגמאות לאירועים מחייבי התאמה ואירועים שלא מחייבי התאמה. יש20יאס להבין שכמעט כל דוגמא, בנסיבות מעט אחרות, יכולה לעבור לקטגוריה השנייה.

תמיד יש לבחון האם האירוע שופך אור על הנסיבות לתאריך המאזן או לא.

דוגמאות מהתקן לאירועים מחייבי התאמה: . כלומר, אם יש לתאריךהתבררות של הליך משפטי לאחר תאריך המאזןא.

המאזן הליך משפטי שמתקיים, והחברה טיפלה בו כתלויה ולא הפרישה או שטיפלה כהפרשה, אך הפרישה סכום נמוך מגובה התביעה, ואחרי תאריך המאזן

ניתן פ"ד בתביעה, אז פה"ד הוא אירוע מחייב התאמה ונצטרך להתאים את ההפרשה בדוחות בגובה פה"ד. זאת, כי המחויבות הייתה קיימת לתאריך המאזן,

אך לא היה ידוע לי הסכום כי לא ניתן עדיין פ"ד. כתוצאה מאירוע שהתרחש לאחר תאריך המאזן. שתי דוגמאותי"ע של נכסיםב.

בנושא- . יש נכס חייבים לתאריך המאזן פשיטת רגל של לקוח לאחר תאריך המאזן(1

כתוצאה מחוב של לקוח, ולאחר תאריך המאזן הלקוח פשט את הרגל. האם עלי לבצע הפרשה לחובות מסופקים או אבודים ולמחוק את הנכס? התקן

קובע כברירת מחדל שהידרדרות של מצב פיננסי של לקוח מתרחשת על פני זמן, ולכן לתאריך המאזן היו לו כבר קשיים, ולכן האירוע מחייב התאמה.

במשך הזמן, גביית החוב הייתה מוטלת בספק. והמחיר שנקבע במכירת המלאי הזו. מכירת מלאי לאחר תאריך המאזן(2

המכירה יכולה לספק ראיות לשווי מימוש נטו של המלאי לתאריך המאזן, ואז יכול להיות שנצטרך לבצע י"ע לתאריך המאזן כתוצאה מהאינדיקציות

המשתקפות מהמכירה. , בהתאם להסכמים מול העובדים.קביעה של סכום הבונוס שמשולם לעובדיםג.

הרבה פעמים, הבונוס נגזר מתוצאות חשבונאיות של החברה, שלפעמים מתבררות רק לאחר תאריך המאזן. היות והמחויבות המשפטית מול העובד קיימת כבר מול העובד בתאריך המאזן, אך הגובה לא ברור, לאחר שהגובה מתברר יש

לבצע הפרשה כנגד הוצאות שכר.

דוגמאות מהתקן לאירועים שאינם מחייבי התאמה: . אם לחברה יש השקעות במניותירידה בשווי השוק של השקעות סחירות(1

סחירות הנמדדות לפי שווי הבורסה שלהן, אז ירידה במחירי המניות לאחר תאריך

16

המאזן לא מחייבת את התאמת ההשקעה לתאריך המאזן. זאת כי מחיר בבורסה משתנה כל יום ומשקף כל יום את כל המידע נכון לאותו יום. לכן אם המחיר יורד,

בהכרח בבורסה נוסף מידע חדש ששינה את המחיר. בהגדרה, הירידה הזו היאכתוצאה מאירועים שלא קשורים לתאריך המאזן.

:10נושאים נוספים ביאס . אם חברה מכריזה לאחר תאריך המאזןהכרזת דיבידנד לאחר תאריך המאזן(2

על חלוקת דיבידנד, זה לא מחייב לבצע הפרשה לתאריך המאזן. זה מקבל ביטוי במסגרת דו"ח על השינויים בהון העצמי. בעבר זה היה מחויב להינתן בדו"ח על 10השינויים כשורה שלא משנה את ההון העצמי. כיום, לפי התקינה הבינ"ל )יאס

( זה נמצא בביאורים לדו"ח על השינויים בהון העצמי. כל המסגרת של הדו"ח1ו-על השינויים היא שונה כיום, ונעסוק בכך בהמשך.

. השאלה היאמה קורה כשהנחת העסק החי מופרת לאחר תאריך המאזן(3 האם זה מעלה צורך לשנות את בסיס המדידה שבדוחות הכספיים ולהתאים אותו

קובע שמבלי לבדוק האם התברר10לבסיס של עסק שאינו עסק חי. יאס שהעסק הוא אירוע שמחייב התאמה או לא, בכל מקרה נתאים את בסיס

המדידה לעסק שהוא לא עסק חי. לא סביר להוציא דוחות של חברה שכבר יודעים שהיא לא עסק חי. לכן נקבע שאם הנחת העסק החי הופרה לאחר תאריך

המאזן, בכל מקרה נתייחס לזה כאירוע מחייב התאמה. מוציאים דוחות, אבל במתכונת של עסק שהוא בחיסול. למשל, החברה החליטה מיוזמתה לחסל את

העסק, ולכן אין טעם להוציא דוחות אחרונים.

,אירועים שלא מחייבי התאמה דורשים גילוי כביאור של אירועים לאחר תאריך המאזןוהכל בכפוף למהותיות. דוגמאות לגילויים:

צירוף עסקים משמעותי שאירע לאחר תאריך המאזן. .1הודעה על תוכנית להפסקת פעילות..2הודעה על שינוי מבנים משמעותי בחברה )רה-ארגון(..3שינויים באופן חריג של שערי חליפין של מטבעות חוץ לאחר תאריך המאזן..4 שינויים בשיעורי מס או בחוקי המס שנחקקו או שנודע עליהם לציבור לאחר.5

תאריך המאזן, שיש להם השפעה משמעותית על נכסי או התחייבות מיסים נדחים. עבר חוק ההסדרים ששינה את שיעור מס החברות בישראל, ולכן14.7למשל, ב-

בדו"ח לרבעון שני כל החברות מכמתות את ההשפעה של שינוי שיעורי המס עליתרת נכסי או מחויבות מיסים נדחים.

:נקודות בהן התקן לא עוסק . היישום של התקן מעלה שאלות כאשר חברהDCFהערכות שווי ויישום של א.

, ושלאחר תאריךDCFאומדת נכסים בשווי הוגן או בשווי שימוש, שמבוססים על . בד"כ, כשישDCFהמאזן יש מידע הרבה יותר רלוונטי לצורך ההנחות שגלומות ב-

מעריך שווי לפעילות בדוחות של החברה, הוא עושה זאת לאחר תאריך המאזן. הערכת השווי היא לתאריך המאזן. כיוון שזה נעשה לאחר תאריך המאזן, יש מידע

להערכות שווי10הרבה יותר רלוונטי לגבי הנכס. אין התייחסות ספציפית ביאס שמתבצעות לאחר תאריך המאזן. מצד אחד, זה לא הגיוני לא לקבלת בחשבון

, כי ברור שהתזרימים יהיו שונים. מצד שני, לאור הרציונאלDCFמידע שקשור ל-

17

הטמון בתקן, יש לבחון מה המידע החדש שנגלה אחרי תאריך המאזן ולבדוקהאם הוא משפיע לתאריך המאזן.

, יש לקחת את העלויות הצפויות מהפרויקט11. לפי יאס 11חוזי ביצוע- יאס ב. ולהכיר בהכנסה על פי שיטת אחוז ההשלמה. השאלה היא מה קורה אם מתברר לאחר תאריך המאזן שהכנסות הפרויקט תהיינה שונות או נמוכות מאלה שצפיתי קודם- האם יש להביא זאת בחשבון לתאריך המאזן? לכאורה, ההיגיון אומר שיש

היא על פי כל11. אולם, היות וההסתכלות ביאס 10לעשות את המבחן של יאס פרויקט ופרויקט, אם לאחר תאריך המאזן יודעים שתנבענה הכנסות נמוכות יותר,

זה תמיד יהיה אירוע מחייב התאמה ואת בסיס ההשלמה נבצע על בסיס היא בהסתכלות על הפרויקט11ההכנסות המעודכנות מהפרויקט. לשון יאס

המסוים, ולכן כאשר יש מידע מעודכן יותר ביחס להכנסות מהפרויקט מאירועים לאחר תאריך המאזן, יש לקחת בחשבון את הצפי המעודכן. במלים אחרות, זה

אירוע מחייב התאמה. את חישוב אחוז ההשלמה נבצע על העדכונים האחרונים. . לפעמים לאחר שחברה מאשרת אתחתימה או אישור נוסף לדוחות הכספייםג.

הדוחות הכספיים, היא מאשרת אותם בשנית בנקודת זמן מאוחרת יותר. תשקיףאו טעויות הם הדוגמאות הבולטת ביותר.

. אם חברה רוצה לגייס31.3. את הדו"ח השנתי יש לפרסם עד ה- תשקיף.1 כסף מהציבור, היא חייבת לעשות זאת ע"י תשקיף. חברה יכולה לגייס עד סוף

מאי ולעשות שימוש בדוחות השנתיים לצורך כך, אבל היא צריכה שהדוחותיהיו מעודכנים.

. לעתים מתגלות טעויות בדוחות ולכן הדוחות מפורסמים מחדש. טעויות.2 אך נתגלו טעויות משמעותיות ולכן הדוחות31.3למשל, הדוחות פורסמו ב-

פורסמו מחדש. כאמור, לפעמים יש אישור מחודש לדוחות שכבר אושרו. השאלה היא מה קורה

לאירועים שהתרחשו בין מועד האישור הראשוני למועד האישור המחודש על , ולכן באופן עקרוני, היות והדוחות10אותם דוחות. אין לכך התייחסות ביאס

)למשל(, אז לפי הגדרות התקן, החלון של אירועים31.5האלה מאושרים שוב ב- עד10לאחר תאריך המאזן מתרחב. לכן יש ליישם את אותם מבחנים של יאס

מועד החתימה הנוספת )המחודשת(- אם יהיו אירועים מחייבי התאמה הם יותאמו, ואם לא מחייבי התאמה, הם ייכללו בביאורים. לפי התקן האמריקאי,

אירועים אלה שאירעו עד חתימה מחודשת לא יחייבו התאמה, בהגדרה.

: 10.11.09 : 6 שיעור - מלאי 2 יאס

הישראלי שחל מה-26בישראל, עוד לפני שנכנסה התקינה הבינ"ל, היה תקן , למעט הבדלים2, שעדיין תקף לגבי חברות פרטיות. הוא זהה ליאס 1.1.07

.2מינוריים. לכן חברות פרטיות בישראל מיישמות בעצם הוראות דומות ליאס

מטרת התקן היא לקבוע את העלות שבה יוכר המלאי כנכס במאזן ואת הזקיפה של2מטרת יאס

העלות הזו בתקופות עוקבות כהוצאה, באופן שוטף )מכירת המלאי( או באופן שלירידות ערך.

18

הערה: התקן נלמד במסגרת התיאוריה, אבל מעט יותר מספרי ויכול להופיעבהקשרים אחרים.

תחולת התקן חל על כל סוגי המלאי, למעט המצבים הבאים:2ככלל, יאס

מלאים שיש לגביהם התייחסות ספציפית בתקן אחר, כמו: עבודות של קבלן.1(.11מבצע )יאס

.39 ו-32מכשירים פיננסיים, המטופלים במסגרת יאס .2 ( שיש לגבי אותןcommoditiesמצבים בהם מדובר על אנשים הסוחרים בסחורות ).3

סחורות ציטוטי מחיר. מטרת הברוקרים היא להפיק רווח בטווח הקצר ממסחר בסחורות. במצבים כאלה לא ניישם את הוראות המדידה של התקן, אלא נמדוד

לפי שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה.

הגדרות"- נכס שמקיים את אחת מההגדרות הבאות )מצבי הצבירה של מלאי(:מלאי" - מוחזק לצורכי מכירה במהלך העסקים הרגיל. אין הגדרה מלאי מוצרים מוגמריםא.

בתקינה הבינ"ל מהו "מהלך עסקים רגיל" של החברה, ולכן זה נתון לפרשנויות. , המדבר על נכס שוטף ולא שוטף:1בעקרון, ניתן לגזור את ההגדרה מיאס

מכירה במהלך העסקים הרגיל היא מכירה בשנה הקרובה או במהלך המחזורהתפעולי של החברה )מרכישת הנכס ועד השלמת ההכנה למכירה והמכירה(.

- בתהליך ייצור למכירה. מלאי בתהליךב.

- נכס בצורה של חומרים וחומרי עזר שיצרכו בתהליך הייצור או מלאי חומרי גלםג.שיצרכו במהלך אספקת השירותים.

"- זהו אומדן מחיר המכירה במהלך העסקים הרגיל, בניכוי אומדןשווי מימוש נטו"העלויות להשלמה ואומדן העלויות הדרושות לביצוע המכירה.

"- סכום שניתן היה להסכים בין קונה מרצון למוכר מרצון שהם צדדי ג'.שווי הוגן"

:שווי מימוש נטו הוא ספציפי לישות ושוויהחשוב בהבחנה בין ההגדרות, לפי התקן . לכן מלאי לא יימדד לפי שווי הוגן, אלא לפי שווי שמוגדרהוגן הוא אובייקטיבי

ספציפית. שווי מימוש נטו נגזר ממחיר המכירה המופיע בחוזה. שווי מימוש נטוהוא מחיר המכירה הסובייקטיבי שלך.

התקן קובע שבכל תאריך מאזן המלאי יימדד לפי הנמוך מבין עלות או שווי מימוש נטו. בהמשך נדון בשאלה מהי עלות המלאי ובין אלו שני ערכים להשוות.

הסיפא של ההגדרה, לגבי ניכוי, באה לתת מענה למצבים בהם רוצים לאמוד שווי מימוש נטו של מלאי מסוג חומרי גלם ומלאי מסוג מוצרים בתהליך. למשל, לגבי

מלאי מוצרים מוגמרים, הקביעה של שווי המימוש נטו היא מאד ברורה- מחיר המכירה של המלאי בניכוי העלויות מכירה. אבל השאלה היא מה קורה בחומרי גלם ומלאי מוצרים בתהליך- האם למדוד שווי באמצע או להסתכל על התמונה

כמכלול? התקן הולך לחלופה השנייה, ולכן ההגדרה של שווי מימוש נטו כולל"בניכוי".

19

: חברה מייצרת ציוד תקשורת ותהליך הייצור שלה מכיל שלושה שלביםדוגמא עיקריים. ניתן לקבוע מחיר שוק למוצר החלקי המתקבל בכל אחד מהשלבים, אולם

כוונת החברה היא למכור את המוצר המוגמר שמתקבל בסיום שלושת השלבים. מבנה העלויות ומחירי השוק בחברה:

עלויות הייצורשלבליחידה

מחיר השוק ליחידה

150120חומר גלם4090 2 עלויות המרה לשלב עלות מצטברת בתום

2שלב 190210

6070 3 עלויות מעבר לשלב עלות מצטברת בתום

3שלב 250280

₪ ליחידה. 15עלויות המכירה למוצר הסופי הן : חישוב שווי מימוש נטו של מלאי בכל אחד מהשלבים, לצורך קביעת ערךנדרש

במאזן וקביעת ירידת ערך.

:פתרוןשווי מימוש נטועלות

40+60)−1150280−15שלב אין י"ע 165=(אין י"ע 205=2190280−15−60שלב אין י"ע 265=3250280−15שלב

- עלויות המרה60, 40- עלויות מכירה15

התקן לא קובע הוראות הכרה למלאי )מתי נכיר במלאי בספרים(, אבל גם את העקרונות האלה ניתן לגזור מהעקרונות והתקנים הרגילים הדומים במהותם. למשל, מלאי במשגור )לחברה א הסכם קונסיגנציה עם חברה ב(- חברה ב לא תכיר במלאי

בספרים.

קביעת עלות מלאיעלות המלאי תכלול את שלושת המרכיבים הבאים:

. עלויות הרכישה כוללות את מחיר הרכישה, אבל גם עלויותעלויות הרכישה(1 נוספות, כמו: מיסים ועלויות אחרות שניתן לייחס במישרין לרכישה )עלויות

הובלה(, ובניכוי הנחות שמתקבלות. התקן לא נכנס יותר מידי לעניין הניכוי, אבל יש הנחות כמות והנחות מסחריות, אותן ננכה מראש מעלות המלאי. ביחס

להנחות כמות, הפרשנות המקובלת היא שאם היא מבוססת על כמות מסוימת על בסיס שנתי, אפשר להכיר בהנחות האלה על בסיס אומדנים צפויים. למשל, אם

צפוי שאגיע לכמות מסוימת השנה, אני יכול להתבסס על אומדן כבר בדוחותהרבעוניים.

20

. גם את עלויות אלה כוללים בעלות המלאי. עלויות ההמרה,עלויות המרה(2 שהתהוו בהפיכתעלויות ישירותהמהוונות למלאי ונחשבות כחלק ממנו, כוללות

)ניתן להעמיס עלויות עקיפות עלעלויות עקיפות, וגם 2 לשלב 1המלאי משלב המלאי(. התקן קובע טכניקה להעמסת עלויות עקיפות:

אין בעיה, כי הן משתנות ביחס להיקף הייצורעקיפות משתנותביחס לעלויות ולכן ניתן לזהות אותן ולהעמיס אותן על בסיס העלויות שתרמו לייצור.

למשל, אני חייבעקיפות קבועותהבעיה היא להעמיס עלויות המרה שהן . לשלם ארנונה על המפעל, ללא קשר לכמות הייצור, או להעסיק כמות

עובדים מסוימת. התקן מאפשר להעמיס גם עלויות אלה, אבל השאלה היא כיצד נזהה מה להעמיס ומה ייזקף כהוצאה בתקופה השוטפת. התקן קובע

על בסיס קיבולתשאת עלויות ההמרה העקיפות הקבועות נעמיס על המלאי נורמאלית, שהיא ממוצע רב שנתי של המפעל, ולא נעמיס על בסיס הרמה

. הקביעה הזו נועדה כדי למנוע מצבים בהם נעמיס יותר ממהשיוצרה בפועל מהרמה הנורמאלית,נמוךשצריכים להעמיס. כי אם בשנה מסוימת אני מייצר

אם היינו מעמיסים על בסיס הייצור בפועל, פר יחידה המפתח להעמסה היה גבוה יותר מהנורמאלי, ובכך בעצם עלות המלאי כוללת גם עלויות שבוזבזו או

לא נוצלו, וזה אסור. אך לפי הקיבולת הנורמאלית, יצא לי בסיס יחידה נמוך הקיבולת הנורמאלית, התקן קובע שאם זה ברמהמעליותר. אם ייצרתי

סבירה זה בסדר, אבל אם הייצור בפועל חריג מהקיבולת הנורמאלית, ישלהעמיס פר יחידה לפי הייצור בפועל הגבוה באופן חריג.

זוגות נעליים בשנה. עלויות10,000: חברה א מייצרת באופן נורמאלי דוגמא ₪. יש לחשב160,000 לסך של 2008התקורה הקבועות העקיפות הסתכמו ב-

תחת שתי הנחות בלתי תלויות הבאות, את הסכום מתוך עלויות ההמרה שיהוון למלאי ויהיה חלק מהנכס, ואת הסכום שלא ניתן להוון וייזקף כהוצאה לתקופה

השוטפת. זוגות נעליים.6,000 החברה ייצרה רק 2008במהלך שנת א( זוגות נעליים, וזה גבוה באופן חריג16,000במהלך השנה החברה ייצרה ב(

ביחס לקיבולת הממוצעת הנורמאלית. : פתרון

. את זה התקן6,000 ב-160,000לא ניתן להעמיס ע"י חלוקה של ה-הנחה א- 160,000בא למנוע. לכן בהנחה א יש לחשב:

10,000 כעת נחשב:. 16=

. את זה מהוונים לנכס. את כל היתר נצטרך לזקוף כהוצאה96,000=6,000∗16בתקופה השוטפת.

מצב זה סוטה מהקיבולת הנורמאלית, כדי שפר יחידה לא נעמיס יותרהנחה ב- 160,000פר יחידה מהוונים לפי מסך העלויות העקיפות.

16,000. את זה מכפילים ב-10=

יחידות ומהוונים את כל העלויות העקיפות למלאי. 16,000 )סעיף סל(.בהבאת המלאי למיקומו ולמצבו הנוכחיים שהתהוו עלויות אחרות(3

כאן יש יותר שק"ד. העלויות האחרות הן עלויות שהתקן לא מגדיר אותן במפורש, אבל אומר שהן כל העלויות שהייתי חייב לשאת בהן כדי להביא את המלאי

למיקומו ומצבו הנוכחיים. תחת סעיף הסל הזה, נכנסות לרוב סיטואציות

21

הדורשות שק"ד מסוים בשאלה האם הן חלק מעלות המלאי או שהן חלקמההוצאה השוטפת. דוגמאות:

. האם ניתן להוון עלויות אלה למלאי? השאלה שבוחנים היא עלויות אחסוןא. האם הן הכרחיות. למשל, למוצרי חלב הן הכרחיות, אבל לגבי ביטוח כנראה

שלא. . מצב נוסף שהתקן לא עוסק בו. חברה קבלנית שרוצה לבנות עלויות הריסהב.

בניין, ולצורך כך קנתה מבנה שעומד על הקרקע ויש להרוס אותו. האם עלויות ההריסה נזקפות לרו"ה כהוצאה או מהוונות למלאי ויהיו חלק ממנו?

לפי המבחן סעיף הסל, העלות היא הכרחית ולכן ייכנס כחלק מעלות המלאי. . התקן קובע במפורש כי הן לא חלק מהמלאי, כי הן בשלב בו עלויות מכירהג.

המלאי כבר מוכן. . ניתן לאבחן בין מחסנים שונים הכרחיים ולכן אולי יהוון, אבל עלויות הובלהד.

עלות הובלה ללקוח לא תהוון למלאי ותהיה חלק מעלויות המכירה. . התקן קובע עלויות שבוזבזו בתהליך או עלויות חריגות כתוצאה מחוסר יעילותה.

במפורש שאסור להוון אותן למלאי.

כל מרכיב שנכנס לעלות המלאי, המשמעות מבחינת הדוחות היא שזה מהוון כנכס. במקום לזקוף את העלות כהוצאה, אנו מעמיסים אותה על המלאי. ההיפוך יהיה

במכירת המלאי, כי אז עלות המכר תהיה יותר גבוהה. המשמעות היא שמכירים. כנכס במקום כהוצאהבעלויות אלה

:הערות בעניין קביעת עלות המלאי . יש הגדרה23 מהוונות גם למלאי, לפי יאס עלויות אשראיבתנאים מסוימים א-

ל"נכס כשיר" מתי וכמה מהוונים. , כלומר- היא קונה מלאי בתנאיבתנאי סילוק נדחיםלפעמים חברה קונה מלאי ב-

אשראי )לא משלמת במזומן(. במצב זה, התקן קובע שיש לאבחן מתוך עלות המלאי את מרכיב המימון שקיים בעסקה, והוא לא יוכר כחלק מעלות המלאי,

אלא ייפרס כהוצאת מימון בתקופה, כדי ליצור מצב יותר נכון כלכלית בדו"ח רו"ה, כך שהרווח הגולמי יישקף את הרווח הגולמי האמיתי מעסקת קניית המוצר

ומכירתו, ובמקביל יש פה עסקה מימונית- העובדה שאני משלם באשראי גבוה מעידה על כך שקיבלתי הלוואה מהספק ולכן יש להכיר בהוצאות מימון לגבי

חלק זה. עם1.1.08: חברה א העוסקת בייבוא ומכירה של אופניים התקשרה ב-דוגמא

חודשים ממועד6 אופניים. התשלום ישולם לאחר 100ספק בהסכם לרכישת ₪ לזוג. לעומת זאת, אם היא הייתה1,000הרכישה, כאשר המחיר שהוסכם הוא

940קונה במזומן או בתנאי אשראי רגילים, היא הייתה משלמת עבור זוג אופיים ₪. חברה א עורכת דוחות כספיים₪1,100. מחיר המכירה של האופניים הוא

ביניים. : התקן לא קובע מתי יש להפריד את המרכיב המימוני. הוא לא נותןפתרון

קריטריונים מתי עסקה כוללת מרכיב מימוני ומתי לא. בדוגמא הזו, הכניסו את ההנחיה של הרשות לני"ע )נרחיב בהמשך(. לכן יש למצוא את שיעור הריבית

22

1,000הגלום בעסקת האשראי )נניח שחצי השנה היא תקופה אחת(: 1+R

. לכן:940=R=6.38%-1.1.08. פקודת היומן ב:94,000=1,000∗940ח.נ מלאי

94,000ספקים ברבעון הראשון יש לקדם את ההתחייבות כנגד הוצאות מימון בשיטת הריבית

₪, כיוון שההתחייבות האמיתי לספק היא6,000האפקטיבית. נוצר פער של כי לא רוצים להעמיס עלויות94,000 ₪. ביום הראשון מכירים ב-100,000

3 ולכן בתום 100,000שנוצרו כתוצאה מהעסקה המימונית. אבל החוב הוא החודשים הראשונים נרשום:

31.3.08-2,954=94,000∗(0.5−1¿¿1.0638)ח.נ הוצאות מימון ¿

2,954ספק

חודשים:6- היתרה תשולם לאחר 30.6.083,046=6,000−2,954ח.נ הוצאות מימון

3,046ספק

₪. ולכן1,100 מכרה חברה א את המלאי במחיר המכירה, שהוא 30.6.08ב-נרשום:

110,000ח.נ מזומן 110,000הכנסות

הכרה בעלות המכר 94,000ח.נ עלות מכר 94,000מלאי

100,000ח.נ ספק 100,000מזומן

הרווח הגולמי שנוצר הוא יותר גבוה מאשר אם היינו מתעלמים מהמימון.

: 17.11.09 : 7 שיעור גם מבחינת קונה הסחורה וגם מבחינת המוכר, יש להתייחס להכנסות המימון. התקן עצמו לא אומר מתי ההסדר כולל מרכיב מימוני, אלא רק אומר שיש לפצל. הרשות

(,25- מלאי, תקן 26לני"ע הוציאה הרחבה עוד כשהתקנים היו ישראלים )תקן הקובעת מתי ייחשב הסדר הכולל רכיב מימוני, וכך מיישמים את זה בפרקטיקה. זה

נכון גם להיום. ההנחיה קבעה שעסקה תכלול רכיב מימוני באחד משני המקריםהבאים:

- דומה לדוגמא לעיל. יש לעסקה שני מחירונים: יש אם יש חלופת תשלום במזומן.1 חודשים במחיר מסוים( מול חלופת תשלום6מחיר באשראי )רכישת אופניים עוד

במזומן. אם יש חלופה במזומן, יש רכיב מימוני בבירור, ושיעור הריבית יהיההשיעור שמנכה את התשלום העתידי באשראי לחלופת התשלום במזומן.

23

- יותר קשה לקבוע במקרה זה שיש רכיב מימוני. יש אם אין חלופת תשלום במזומן.2 לבחון את תנאי האשראי שנקבעו בתנאי העסקה הספציפית למול תנאי האשראי המקובלים בענף. אם תנאי האשראי חורגים מתנאי האשראי המקובלים בענף אז

יש הסדר הכולל רכיב מימוני. נקבעה חזקה שכל עסקה שהיא בתנאים של יותר כוללת הסדר מימוני ויש לפצל, אלא אם ניתן להוכיח אחרת. עד90משוטף +

לא נוגעים ברכיב מימוני, אלא רק מעבר לכך.90שוטף +

נוסחאות לקביעת עלות מלאי הסגירה באופן עקרוני, העיקרון של התקן הוא שיש לזהות באופן ספציפי את עלות המלאי.

כלומר, לייחס עלויות ספציפיות לפי פריטים. אך התקן מודע לזה שרוב החברות בהן יש מלאי לא מסוגלות לזהות על בסיס ספציפי, כי המלאי הוא בעל מאפיינים דומים עם מחזוריות גבוהה, ולכן יש לתת שיטה פרקטית יותר. לכן התקן מאפשר לקבוע את שיטת הפיפו ואת שיטת הממוצע המשוקלל. החידוש בתקן הוא ששיטת הליפו

אסורה, כי היא לא הגיונית. מעבר לשיטות המודדות באופן ישיר, התקן מאפשר שתי שיטות מקלות יותר, שהן

בבחינת קירוב למדידת העלות, ואפשריות כחריג לכלל ורק כשלא מעשי לקבוע את עלות המלאי בשיטות האחרות. זה בעצם מכוון למצבים בהם יש תחלופה מהירה של

הרבה פרטים. שני החריגים הם: - מכוונת לקמעונאים. את עלות המלאי מחלצים בסדרהשיטה הקמעונאית(1

הפוך, כלומר- הולכים למחיר המכירה של המלאי ומנכים ממנו רווח גולמי סבירהמקובל בענף, וכך נמצא את עלות מלאי הסגירה.

- הולכת בדרך של קירוב. יש לקחת את העלויות התקניותשיטת העלות התקנית(2 )הנורמאליות( של מוצרים בסוג זה. כמה קניות סבירות עולות לי? כמה עבודה

סבירה אני צריך להוון? זאת, מבלי להתייחס לנתונים במפורט.

- התקן קובע שהחברה חייבת לשמור על עקביות ביישום נוסחתשמירה על עקביות העלות, לגבי כל מלאי בעל אופי ושימוש דומים. רק לגבי מלאי שהשימוש העסקי שלו

הוא שונה, מותר להצדיק עסקאות שונות בתוך אותה חברה. התקן קובע במפורש, ששוני במקום גיאוגרפי של סוגי מלאי או שוני בחוקי המס שקשורים למלאי, לא

יכולים להוות הצדקה לנוסחאות עלות שונות. אנו מסתכלים בעצם על הפן העסקי יותר של השימושים. כלומר, יכול להיות שאותו פריט מלאי שנמצא בשני מגזרים שונים בחברה ומשמש בהם באופן שונה, יימדד על בסיס נוסחאות עלות שונות. למשל, חומר מסוים משמש כחומר גלם במגזר אחד ובמגזר שני הוא כבר מוצר

מוגמר. לכן לא חייבים להיות עקביים ביישום נוסחת העלות בשני מצבים אלו. אבלאם המיקומים הגיאוגרפיים שונים, לא ניתן ליישם נוסחת עלות שונה.

- בדוחות המאוחדים של חברת אם, היא חייבתמדיניות חשבונאית אחידה בקבוצה : נוסחתהערהליישם את אותה מדיניות חשבונאית ביחס לבנות שלה וגם לכלולות.

עלות מלאי היא משהו שאוהבים לתת בתרגילים במדיניות חשבונאית אחרת, כי כך מלאי הסגירה שונה ואז עלות המכר שונה ויש לעשות התאמה. ברגע שכל אחת

מיישמת נוסחה אחת זה מצדיק התאמה.

: נתונים על יחידות, עלויות ומועדים של רכישה:דוגמא

24

עלותיחידות מועדים1.1.08100835י.פ

10.2.0רכישה8

50500

1.3.081001,15רכישה0

20.3.0רכישה8

50600

25.3.0רכישה8

1502,000

31.3.0י.ס8

250?

תחת שיטת פיפו וממוצע31.3.08: מהי עלות מלאי הסגירה לדוחות של נדרשמשוקלל?

: פתרון יחידות שנותרו מגלמות את היחידות האחרונות, ולכן:250- ה-פיפו

2,000+600+1,150∗0.5=3,175. - יש לחשב עלות משוקללת ליחידה:ממוצע משוקלל

835+500+1,150+600+2,000100+50+100+50+150

=11.3

.2,825=250∗11.3ולכן עלות מלאי הגירה היא:

אחרי חישבנו את העלות, אנו משווים כל תאריך חתך לשווי מימוש נטו לפי ההגדרה שלמדנו, כאשר מעמידים את המלאי על הנמוך מבין השניים, וכל ירידת ערך נזקפת כהוצאה לסעיף עלות המכר בתקופה שבה היא התרחשה. ניתן לבטל את ההפרשה

הזו כמו הפרשה רגילה לתקופות עוקבות, אם השתנו הנסיבות שבגללן יצרנו אותן מלכתחילה. זאת בניגוד למוניטין, שבגינו לא ניתן לבטל את ההפרשה. הביטול יעשה

כנגד סעיף עלות המכר.

. ככלבעניין ירידות ערך מלאי, שווי מימוש נטו ראוי לעשות על בסיס זיהוי ספציפי שנחבר יותר פריטים לקביעת שווי המימוש נטו, זה יכול להגיע למצב של סבסוד צולב

.200 ושווי המימוש נטו שלו הוא 100בין היחידות. למשל, פריט מסוג א עלותו היא ₪. אם נעשה את10 והשווי מימוש נטו שלו הוא 100פריט מסוג ב עלותו היא

והשווי מימוש נטו200הבחינה על א ו-ב יחד, ונחבר אותם, העלות של שניהם תהיה , ולכן נגיע למסקנה שלא צריך להכיר בי"ע. לעומת זאת, אם210של שניהם יהיה

היינו עושים את הבחינה הזו על כל אחד בנפרד, היינו מגיעים למסקנה שעל פריט ב . התקן לא עוסק בכך במפורט, אבל גם פה מבחינת ירידת90יש לעשות י"ע של

ערך, ראוי לעשות על הרמה הספציפית ביותר שאפשר. כמובן, שיכול להיות מצב בו יש קשר בין פריטים מסוימים )שימושים דומים או שלא ניתנים להפרדה(, ואז כן יהיה

הגיוני להעריך אותם יחד. אך לא הגיוני לעשות את בחינת ירידת הערך לפי סוגיהמלאי )חומרי גלם, מוצרים בתהליך, מוצרים מוגמרים( כי אין קשר פנימי.

25

:הוראות נוספות של התקן נכיר בכל עלות המלאי כהוצאה בתקופה שבה המלאי ייגרע מהספרים ונמכור(1

אותו, ואז הוא ייזקף כעלות המכר. , אם יש ראיות לשווי מימוש נטו לאחר תאריך המאזן, באופן10כמו שראינו ביאס (2

עקרוני זה אירוע שמחייב התאמה. שווי המימוש נטו שלאחר תאריך המאזן בד"כ שופך אור לתאריך המאזן, כי מלאי בד"כ לא נסחר באופן רציף )לא כמו מניות,

למשל(.

:התקן קובע שנדרש לתת גילוי בדוחות הכספיים בנושאים הבאיםהמדיניות החשבונאית שהחברה אימצה לגבי נוסחת העלות..1פילוח של המלאי- ערך בספרים לפי סוגיו השונים..2 סכום ירידות ערך או הביטול שלהן בתקופה, ככל שהיו. אם היה ביטול של י"ע יש.3

להסביר את הנסיבות שהובילו לשינוי.

: בעבר, בחברות ציבוריות היו כללי חשבונאות ישראלים שלא עסקוהערה כללית מרבית הגילוי הואIFRSבגילוי, ולכן הדבר נקבע לפי תקנות העריכה. במעבר ל-

, ולכן ניתן לדרושIFRSמהתקנים, אבל בקרוב יצא פרסום המוסיף גילוי על הוראות ה-גילויים נוספים שלא נדרשים כיום, למשל: ירידת ערך לפי סוגי מלאי.

:נקודות שלא מופיעות בתקן במפורש 37 יש הפניה ליאס 2 עוסק בחוזה מכביד. ביאס 37. יאס הפרשה לחוזה מכבידא.

בכל הנושא של חוזה מכביד ולכן זה רלוונטי גם בעסקאות רכישת מלאי. למשל, 100₪ חודשים בסכום של 6חברה מתקשרת עם ספק כדי לקנות מלאי בעוד

₪ ליחידה. בעצם,50ליחידה. היא התקשרה בעבר בחוזה למכור את המלאי ב- יש כאן חוזה מכביד, בהנחה שהיא לא יכולה להשתחרר מהחוזה, המגלם הפסד

מפנה אליהן הן שיש לבדוק האם2 ₪ לכל יחידה. לכן ההוראות שיאס 50של החוזה מכביד, ואם כן- מכירים בהפרשה כבר ביום הראשון להפסד הצפוי,

ובמקרה שלנו נרשום )ליחידה(-50ח.נ עלות המכר

50הפרשה כשארכוש את המלאי או אקבל אותו, ארשום-

100ח.נ מלאי 100מזומן

.50 אבל השווי מימוש הוא 100לא ניתן להשאיר את המצב כך, כי העלות היא לכן במקביל באותו רגע נרשום-

50ח.נ הפרשה 50מלאי

בחצי שנה קודם.50בכך מכירים בהפסד של 10₪אם במקרה זה בחוזה היה נאמר שהחברה יכולה לבטל את החוזה תמורת

קנס, אז היות וההיגיון הוא שלא סביר שהיא תמשיך בקיום החוזה, כי היא יכולה ₪, נעמיד את ההפרשה כך-10לבטל אותה בהפסד של

10ח.נ הוצאה

26

10הפרשה להפסד ₪ נבטל את ההפרשה כנגד מזומן:10ביום שנשלם את ה-

10ח.נ הפרשה להפסד 10מזומן

קובע שמעמידים בחוזה מכביד את ההפרשה על הנמוך מבין ההפסד37יאס לבין הקנס )היכולת לבטל את החוזה(.

. מכוון לתעשיית הליסינג. המוסד לתקינה בינ"לנכס ר"ק שהופך להיות למלאיב. (- תיקונים לתקנים. בד"כ הנכס מושכר,improvementsמוציא כל שנה שיפורים )

ובתום תקופת ההשכרה מוכרים אותו. במצב הרגיל, לפני התיקון, ההשכרה היא של ר"ק עד הרגע האחרון, ובמכירה התזרים הוא מפעילות השקעה. מה שתוקן בעניין זה הוא- מחד, מדובר בר"ק, אבל מצד שני יש דפוס של מכירות בסופו של דבר מבחינת החברה. לכן במועד שבו נגמר הסכם השכירות, עוד לפני המכירה )בתאריך חתך אחרון(, מסווגים את כל הרכוש כמלאי, והרווח לא יהיה רווח הון אלא הכנסות, והתזרים יהיה מפעילות שוטפת. ע"י תיקון זה נוצרה אי סימטריה,

גם הרכישה המקורית של רכוש כזה שמושכר ועתיד להימכר היא7כי לפי יאס בדו"ח תזרים מפעילות שוטפת. כלומר, מצב בו אתה קונה ר"ק והוא נכנס

לתזרים מפעילות שוטפת. . בנכסי מקרקעין, הסיווג כמלאי או נדל"ן להשקעהמלאי מול נדל"ן להשקעהג.

הוא לא תמיד טריוויאלי. יש לשים לב להגדרות השונות. דוגמא למצב שאינו ברור מאליו הוא חברה שמקימה בנייני מגורים במטרה למכור את הדירות, אבל דפוס

הפעולה הוא שהיא לא מוכרת הדירות מייד אלא משכירה את הדירות לכמה שנים ואז מוכרת. או למשל, חברה שיש לה בניינים עם יחידות דיור- מחד היא מוכרת את יחידות הדיור, ומאידך היא מתכוונת להשכיר אותן לתקופת הביניים. כיצד

נגדיר זאת? כמלאי או כנדל"ן להשקעה. התקן לא קובע זאת, ויש להחיל שק"ד. במקרים אלו לא מדובר בנדל"ן להשקעה, כי לא מדובר בנכס להחזקה לטווח הארוך, אלא הכוונה היא למכור, אבל לתקופות ביניים משכירים את הנכס ולא

מדובר בנכס מניב. ההכנסות מהשכירות יוצגו כהכנסות נפרדות כי זה לא במחזורהפעילות, אבל זה בטח לא קיטון בעלות המכר.

- הכרה בהכנסה 18 יאס הקדמה

-שכמעט זהה ליאס25, עוד לפני שאומצה התקינה הבינ"ל, היה תקן 1.1.07ב , ספציפי שעסק2. הוא שונה בעיקר ביחס לקבלנים, כי בישראל היה אז תקן 18

בקבלנים. בתקינה הבינ"ל אין תקן מיוחד לקבלן בונה )קבלן בונה הוא קבלןשבונה למלאי(, והוא כמו שאר התעשיות.

הוא מאד כללי(, שמושלמות ע"י18קיימות לקונות בתקינה הבינ"ל )יאס ו-IFRIC 13(. כתוצאה מכך יצאו לאחרונה EITFפרסומים מהתקינה האמריקאית )

15 IFRIC 9 )ברוטו נטו( והבהרה 8. נדון גם בשני פרסומים ישראלים, הבהרה. שהוסברו לפי התקינה האמריקאית, ולכן18הבהרות אלה הן לקונות ביאס

בפרקטיקה מיישמים עקרונות אלה בישראל. עוסק בהגדרה של "הכנסה" ובעיקר בכללים לעיתוי ההכרה בהכנסה.18יאס

הוא כמעט ולא עוסק בהוראות מדידה. התקן הוא יחסית כללי, ובפועל הרבהפעמים נדרש להפעיל שק"ד במקרים של הכרה בהכנסה.

27

לא עוסק בהכנסות שלגביהן יש תקן ספציפי אחר שעוסק בהן. למשל,18יאס ; דיבידנדים שמתקבלים מהשקעה המטופלת17הסכמי חכירה מטופלים לפי יאס

; מימוש נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות28בשווי מאזני, מטופלים לפי יאס . למשל, אם יש לי התחייבות39וכל שינוי בשווי ההוגן שלהם, מטופלים לפי יאס

פיננסית ואני גורע אותה, בעיקרון נוצרת לי הכנסה, אבל זאת קובעים לפי יאס.18 ולא לפי יאס 39

סוגים של עסקאות, וקובע קריטריונים להכרה בהכנסה3התקן מחלק את עצמו ל-לכל אחד מהם:

מכירת סחורות.(1אספקת שירותים.(2 שימוש שאחרים עושים בנכסי הישות. אלה הכנסות שנובעות משימוש בנכסי(3

החברה )ריבית, תמלוגים משימוש בנכס בלתי מוחשי ודיבידנדים(.

: 1.12.09 : 8 שיעור דגשים לגבי הכרה בהכנסה

. התקן מגדיר הכנסות כסכומים שיוכרו בדו"ח על הרווחהגדרת "הכנסה".1 הכולל, אך רק כאלה שהחברה גובה וזכאית לקבל לעצמה. מקרים בהם החברה

משמשת כצינור להעברת כספים לצד ג, כמו: מיסים שונים, בעיקר מע"מ- לא 8ייחשבו כחלק מההכנסה )ינוטרלו(, משום שהם לא נגבים עבור החברה. ס'

קובע באופן דומה כאשר חברה משמשת כמתווכת, והיא פועלת בעיקר עבור צד ג העומד מאחוריה- גם פה נכיר בהכנסה על בסיס נטו )רק הסכומים שהחברה

8כמתווכת זכאית להם ולא מלוא גובה העסקה(. על כך פורסמה הבהרה בתקינה הישראלית, הנותנת אינדיקציות מתי חברה פועלת כמתווך ומתי לא.

האמריקאי. בפרויקט שיפורים שנתי שנעשהEITFההבהרה מבוססת על ה- בתקינה הבינ"ל לאחרונה, הכניסו קריטריונים לכך, ונבחן בהמשך האם קיימים

הבדלים בין הבינ"ל לישראלי. . התקן קובע שההכנסות תימדדנה לפי השווי ההוגן שלמדידת ההכנסות.2

התמורה שהתקבלה או שהחברה זכאית לקבל. אם מדובר בנכסים אחרים, אז המדידה היא לפי שווי הוגן של הנכסים. למשל, חברה מספקת שירותים לחברה

אחרת, ומקבלת עבור השירותים אופציות למניות החברה. במועד ההענקה .Black & Shultz)בתחילת התקופה( נאמד שווי לאופציות בהתאם לנוסחת

השאלה היא איך תימדד הכנסה בגין השירותים האלה. היות ובהתאם לתקן נדרש למדוד את השווי ההוגן של התמורה, הרי שאי אפשר להתבסס על השווי שנקבע במועד ההענקה ואותו לפרוס על פני התקופה. מה שיש לעשות באופן תיאורטי

הוא למדוד בגין כל רבעון שבגינו ניתנים שירותים את שווי האופציות מחדש, וזאת בניגוד לטיפול החשבונאי מנקודת מבט חברה שמעניקה בהענקה הונית אופציות

לעובדיה.-הוראות הנגזרות ממדידה לפי שווי הוגן

בעסקה, יש להוון את התקבולים ולהכיר בהפרש שביןתנאי אשראיאם יש א. התמורה בעסקה לבין השווי ההוגן שלה כהכנסות מימון )בדומה למלאי(.

הקביעה האם יש פה מרכיב אשראי או לא תיעשה בהתאם לאותם פרמטריםשראינו בעניין המלאי.

28

עסקאות של החלפת סחורות ומלאים והכרה בכנסה בעסקאות החלפהב. . בעניין זה, התקן מאמץ את המבחן הישן בעניין החלפות נכסים, ובודקכאלה

האם הנכסים המוחלפים הם דומים או לא דומים. אם הם דומים, זו לא נחשבת עסקה שבגינה אפשר להכיר בהכנסה. אם הם לא דומים, נכיר

בהכנסה לפי השווי ההוגן של הסחורות או השירותים שהתקבלו, ורק אם אי אפשר למדוד אותם אז נמדוד לפי השווי ההוגן של המוצרים שנמסרו )ברכוש

קבוע המבחן הוא שונה(. שעוסקת בעסקאותSIC 31בגין הסעיף של החלפת שירותים יצאה הבהרה

ברטר בתחום הפרסום- החלפה של שירותי פרסום. סוגים של עסקאות, לגבי כל אחד מהם יש3. התקן עצמו עוסק ב-זיהוי העסקה.3

קריטריונים שונים להכרה בהכנסה. לעתים, בהתקשרות אחת ניתן להחיל שני סוגים של עסקאות, אפילו שמדובר פורמאלית על התקשרות אחת. במקרה כזה, התקן דורש לפצל את הרכיבים השונים בתוך העסקה וליישם לגבי כל אחד מהם

, עוסק התקן בעסקאות למכירת תוכנה,למשלאת הקריטריונים הרלוונטיים לו. כאשר המחיר שנקבע בעסקה משולם גם עבור שירותי המשך, כמו: הטמעה,

גיבוי טלפוני וכו'. נניח שיש לי חוזה אחד, אבל הוא כולל גם את המוצר וגם שירותי המשך. באופן תיאורטי, נדרש לפצל בין הרכיבים השונים בעסקה, לזהות

מה הסכום שמיוחס למוצר שבגינו נוכל להכיר בהכנסה מייד, ומה מיוחס לשירותיההמשך שבגינם נצטרך לדחות את ההכרה בהכנסה עד מועד נתינת השירותים.

ההפוכה הוא מצב של קיבוץ עסקאות לעסקה אחת. למשל, מצב בוהדוגמא חברה מוכרת מלאי ובאותו היום היא מתקשרת עם אותו קונה בהסכם לרכישה

מחדש של אותו מלאי במועד מאוחר יותר. שתי העסקאות האלה תטופלנה 100כעסקה אחת. לדוגמא, כאשר בנק קונה מלאי מחברה תעשייתית תמורת

₪, ושני הצדדים באותו מועד מתקשרים באופציות הדדיות למכור את המלאי 105 מעל המחיר שנקבע בעסקה המקורית, כלומר ב-5%בחזרה לאחר שנה ב- CALL ולחברה יש אופציית 105 למכור את המלאי ב-PUT₪. לבנק יש אופציית

. במהות, מדובר על עסקה ממימונית של105לקנות את המלאי בחזרה ב- הלוואה שהמלאי משמש בה רק בטוחה. במצב זה, יהיה מלאי בספרים שיוכר

כנכס, אפילו שהוא לא נמצא בבעלות החברה כרגע.

קריטריונים להכרה בהכנסה בסוגי העסקאות [ קריטריונים להכרה בהכנסה ממכירת סחורות 1 ]

הכנסות ממכירת סחורות תוכרנה כאשר מתקיימות כל התנאים הבאים- הישות העבירה לקונה את הסיכונים וההטבות המשמעותיים הנובעים(1

. הסיכונים וההטבות שנובעים מבעלות על מוצר הםמהבעלות על הסחורות החשיפה לשווי שלו. מי נהנה מעליית המחיר, ולהיפך. לפי התקן, ההנאה

מהסיכונים וההטבות מתרחשת במועד בו עוברת הבעלות המשפטית על הנכס. הסעיף הזה הוא המקור לזה שתעשיית הקבלנים לא יכולה להכיר בהכנסה עד שבעצם הדירות עברו לבעלות הקונה, וזה קורה בסוף התהליך בו הן נרשמות

בטאבו. לכן לא ניתן להכיר בהכנסות לאורך הדרך. החברה אינה שומרת על מעורבות ניהולית נמשכת משמעותית, ואינה(2

. דוגמאות למצביםשומרת את השליטה האפקטיבית על הסחורות שנמכרו

29

שבהם חברה לא תוכל להכיר בהכנסה משום שהיא עדיין משמרת אצלה סיכוניםוהטבות משמעותיים:

- כאשר אני מוכר למישהו מוצר, והסיכום הוא עסקאות משגור )קונסיגנציה(א.שאני מקבל את ההכנסה רק אם הוא מצליח למכור את זה הלאה.

מסוימת אצל הלקוח, כאשר ההתקנה היא השלמת העסקה מותנית בהתקנהב. משמעותית. כל עוד לא הושלמה ההתקנה, העסקה לא הושלמה ולא ניתן

להכיר בהכנסה. למשל, טלוויזיה שמוכרים ויש לחבר את הכבלים באופן טכני-נקבע שזה עניין טכני ולא בעייתי ולכן ניתן להכיר בהכנסה.

, ולקבל את כספו בחזרה.זכות לבטל את העסקה מכל סיבה שהיאלקונה יש ג. במקרה הזה, עד שפוקעת הזכות של הקונה, החברה לא תוכל להכיר

בהכנסה. יש להבחין בין המצב הזה לבין מצב של הפרשות לתיקונים )של דברים פגומים(. כאשר חברה קמעונאית מוכרת הרבה מוצרים ויש הסתברות וניסיון עבר שחלק מהמוצרים יהיו פגומים ויחזירו אותם, אם היא יכולה לאמוד

את היקף ההחזרות, אז הסיכון אינו משמעותי, ולכן מחד היא תכיר במלוא ההכנסה, ומאידך היא תכיר בהפרשה להחזרת המוצרים בגובה הסכום שהיא

צופה. . במציאות יש הרבה עסקאות בהןסכום ההכנסות ניתן למדידה באופן מהימן(3

לא ברור כיצד מודדים אותן באופן מהימן. . בהקשר זה,צפוי שההטבות הכלכליות המיוחסות לעסקה תזרומנה לישות(4

יש להבחין בין הטיפול בחובות מסופקים לבין הקריטריון הזה. המשמעות של הקריטריון הזה היא שאם אני מוכר, למשל, מוצר ללקוח שאני יודע מראש

)מבחינה היסטורית( שהוא בעייתי בתשלומים, מראש אני לא אעביר פקודת יומןשל-

ח.נ חייביםהכנסות

כי לא צפוי שההטבות הכלכליות תזרומנה בגין ההכנסות. זאת, לעומת מצב בו ביום הראשון למועד העסקה הנחתי שהוא ישלם ואחרי

מועד העסקה חלה הרעה במצבו, ואז אני רושם ביום הראשון-ח.נ חייבים הכנסות

ואחרי זה אני מפריש לחובות מסופקים. : אי וודאות שכרוכה ביכולת הפיננסית של הלקוח. בדוחות של הרשותדוגמא

לני"ע, הנותנת שירותים לכל החברות במשק הישראלי ויש לה הכנסות הנובעות ממנגנון של אגרות, יש חברות בקשיים שעדיין לא שילמו את האגרות משנים

קודמות, ולכן לא נכיר בהכנסה בגין השירותים האלה. : מצב בו אני מוכר את הסחורות במדינות אחרות והעברת התמורה תלויהדוגמא

באישור של רשות ממשלתית זרה. עד שלא אקבל את ההיתר לא אוכל להכיר בהכנסה, כי עדיין יש אי וודאות ביחס לצפי שההטבות הכלכליות שמיוחסות

לעסקה תזרומנה לחברה. . זהוהעלויות שהתהוו או שיתהוו בגין העסקה ניתנות למדידה באופן מהימן(5

עיקרון ההקבלה, בו לא ניתן להכיר בהכנסה מבלי להכיר בהוצאות שתרמו לייצור ההכנסה. לא נדרש שההוצאות תהיינה עד מועד העסקה, ויכולות

להתהוות הוצאות עתידיות שקשורות לעסקה )אחריות, התקנה, הובלה וכדומה(.

30

מה שנדרש זה שניתן יהיה לאמוד באופן מהימן, ואם שזה משהו עתידי, מקסימום נכיר בהפרשה כנגד ההוצאה. אם לא ניתן לאמוד באופן מהימן את ההוצאות, לא

ניתן להכיר בהכנסה.

[ קריטריונים להכרה בהכנסה מעסקאות אספקת שירותים 2 ] מה שמאבחן בין אספקת שירותים למכירה הוא שזה לא עסקה חד פעמית, אלא

מתמשך ויש לו היבט שירותי. בשיטת, זה יעשה 11העיקרון של התקן של הכרה בהכנסה, הוא שבדומה ליאס

, ובעצם נפרוס את ההכנסה וגם את הרווח על פני הזמן בהתאםשיעור ההשלמהלקצב ההשלמה.

נכיר בהכנסה בגין עסקה לאספקת שירותים, כאשר התוצאה של העסקה ניתנת למדידה באופן מהימן. התוצאה של העסקה ניתנת למדידה באופן מהימן כאשר כל

התנאים הבאים מתקיימים:סכום ההכנסות ניתן למדידה באופן מהימן.(1צפוי שההטבות הכלכליות המיוחסות לעסקה תזרומנה לחברה.(2שלב ההשלמה של העסקה לתאריך המאזן ניתן למדידה באופן מהימן.(3 העלויות שהתהוו במסגרת העסקה והעלויות הנדרשות להשלמתה )אומדן סך(4

העלויות( ניתנות למדידה באופן מהימן. )חוזה11גם סוג העסקה וגם הטיפול החשבונאי בעסקה דומים להוראות יאס

הקמה של נכס(. רלוונטי לקבלנים שמוכרים דירות על הנייר.

, כמו: ששיעור ההשלמה יכול להיות מבוצע בהתבסס על מספר שיטותהתקן קובע שיעור השירותים שבוצעו עד לסוף תקופת הדיווח, מתוך כלל השירותים שאמורים

להיות מבוצעים.שיעור השלמה המבוסס על העלויות שהתהוו עד תאריך המאזן מתוך סך

העלויות. יש לנטרל עלויות חד פעמיות ולא מאפיינות קצב התקדמות.

יש לשים לב לעובדה שבעניין תשלומים מלקוחות, על פני הזמן, שיעור התשלומים , אדריכללמשל)קצב( לא בהכרח מהווה אינדיקציה לשיעור ההשלמה של החברה.

80% ₪- 1,000נותן שירותים ואחראי על שיפוץ משרד, ונקבע שהתשלום הוא במועד השלמת העבודה. העבודה תיערך20%ישולמו במועד הגשת התוכנית ו-

כשנה והתוכנית ניתנה אחרי שבוע. השירותים של האדריכל מתפרסים על פני השנה, , זו לא ראיה לקצב העבודה ולהתקדמותה. מבחינת החברה80%אך בכך ששולמו

נותנת השירותים, יש לפרוס את ההכנסה לפי קצב השלמת השירותים. לכן התקן היאבקו הישרקובע שמסיבות פרקטיות, בד"כ שיטת פריסת ההכרה בשירותים

ברירת המחדל הנכונה להכרה בהכנסה משירותים, אלא אם ניתן להראות ששיטהאחרת מציגה באופן נאות יותר את קצב אספקת השירותים.

שנה50 של הרשות. לחברה היו נכסים והיא השכירה אותם ל-SAB: החלטת דוגמא עם מנגנון עלייה קבוע בדמי השכירות משנה לשנה. למשל, דמ"ש בשנה ראשונה

. השאלה היא איך להכיר בהכנסה2% ₪ ובכל שנה הם עולים באופן קבוע ב-1,000מדמי השכירות. האופציות-

כל שנה להכיר בהכנסה בגין דמי השכירות שהתקבלו בפועל.א.

31

מה שנקבע בהחלטת הרשות- היות ויודעים מראש את שיעור העלייה הקבוע,ב. והיות וכל השנים נותנים את אותו מוצר או שירותים, זה לא נכון כלכלית להציג

וכמה שנים אחרי זה סכום יותר גבוה. לכן היה צורך לעשות1,000בשנה אחת סדרה של תשלומים ולהכיר בהכנסה כל שנה בגין ממוצע דמי השכירות, כי זה

ישקף את דמי השכירות האמיתיים בגין העסקה. בשנים הראשונות, במאזן, ההפרש יהיה מול חייבים )כי הסכום נמוך מהממוצע( ולאורך השנים זה יתהפך )בסופו של דבר ישתווה(. זה כפוף לזה שיודעים מראש את שיעור העלייה בדמי

השכירות. אם היה שיעור הצמדה למדד, אותו לא ניתן לדעת מראש, היינו מכירים רק בהשפעות המדד בפועל כאשר ההכנסה תתקבל, בדומה למה שעושים

בהתחייבויות פיננסיות הצמודות למדד.

בד"כ בשלבים המוקדמים של עסקת שירותים, לא תמיד ניתן לראות את כל התמונה , זהתוצאת העסקה אינה ניתנת למדידה באופן מהימןולמדוד באופן מהימן. כאשר

נחלק לשני מקרים: - אם ניתן לומר שבאופן צפוי )כמעט וודאי( שאת העלויות ניתן שיטת מרווח אפס.1

להשיב, נוכל להכיר בהכנסות בגובה העלויות שהושקעו. אם לא ניתן לומר באופן צפוי שהעלויות שהשקעתי יושבו, אהיה חייב להכיר.2

בעלויות ולא אכיר בכלל בהכנסה כי לא מתקיימים הקריטריונים להכרה בהכנסה. ברגע שאתקדם ואי הוודאות תוסר, אוכל להתחיל להכיר בהכנסה,

כאשר הכרתי כבר בעלויות הראשוניות קודם, מבלי להכיר בהכנסה.

: 8.12.09 : 9 שיעור [ שימוש שאחרים עושים בנכסי הישות 3 ]

החברה גובה עבור שימוש שאחרים עושים בנכסי הישות ריבית, תמלוגים או שהיאמקבלת דיבידנד. דיבידנד הוא סוג של תשואה להשקעה או החזר השקעה.

יוכרו כאשר מתקיימים שנישהכנסות מריבית, תמלוגים או דיבידנדיםהתקן קובע התנאים הבאים:

צפוי שההטבות הכלכליות המיוחסות לעסקה תזרומנה לישות. התנאי מניח שיש.1הטבות כלכליות.

סכום ההכנסות ניתן למדידה באופן מהימן..2

:18, לפי יאס האופן בו ההכנסות תוכרנהתוכר בהתאם לשיטת הריבית האפקטיבית. מדובר על הצד ביחס לריבית -

המחזיק בנכס הפיננסי.יוכרו על בסיס צבירה בהתאם להסכם הרלוונטי. בד"כ יש הסכם ביחס לתמלוגים -

ספציפי מול מי שעושה שימוש בנכס הבלתי מוחשי. בד"כ פורסים את זה על קוישר לאורך חיי ההסכם, אבל אפשר לבחון קצב הכרה אחר.

יוכרו כאשר הזכות של בעל המניה לקבלת הדיבידנד התגבשה. ביחס לדיבידנדים - ", המשמש גםהמועד הקובעבישראל, בהתאם להוראות חוק החברות, ישנו "

לחלוקת דיבידנד. למשל, חברה שמכריזה על דיבידנד, היום הקובע הוא לאחר ההכרזה, ביום מסוים, ומי שמחזיק במניה באותו היום זכאי לקבל דיבידנד, גם אם

התשלום יהיה בעוד כמה חודשים. לכן מבחינת ההכרה בהכנסה, נוכל להכירבמועד של היום הקובע, כי זה המועד בו התגבשה הזכות.

32

התקן קובע בהקשר של חלוקת דיבידנד, שיש לעשות הבחנה בין דיבידנד מועד ההשקעה לבין דיבידנד שמחולק מרווחיםלפניהמחולק מרווחים שנצברו

ההשקעה-לאחרשנצברו )החברה לאדיבידנד המחולק מרווחים שנצברו לפני מועד ההשקעהא.

ואחרי זה היא1.1.09הרוויחה אחרי מועד ההשקעה(. למשל, השקעתי ב- . במהות מדובר כאן על החזר2/09לא הרוויחה ובהמשך היא מחלקת ב-

השקעה )ולא תשואה להשקעה(, כי המחיר ששולם על המניות מגלם אתהדיבידנד המחולק. לכן פקודת היומן תהיה-

ח.נ מזומןהשקעה במניות

ולא נכיר בהכנסה בגין החלוקה. אותו דבר יהיה בהשוואה להכנסות מריבית. אם קניתי מכשיר שכבר נצברה

עליו ריבית, זה מגלם את החזר ההשקעה. . חלוקתדיבידנד המחולק מרווחים שנצברו לאחר מועד ההשקעהב.

הדיבידנד היא תשואה להשקעה. לכן התקן קובע שרק במקרה זה נכירבהכנסה מקבלת הדיבידנד.

מוציא מתחולתו כל מה שמטופל תחת18: על אף שאמרנו בתחילה שיאס הערה )הכרה בהכנסה הנובעת ממימוש נכסים פיננסיים הנובעת מהתחייבויות39יאס

פיננסיות או שינוי בשווי ההוגן שלהם וכולי(, לרבות דיבידנד המטופל תחת יאס רלוונטית גם שציינו לעיל )דיבידנד המחולק לפני ואחרי השקעה( ההבחנה, 39

. )הערה: דיבידנד שהתקבל18 מפנה ליאס 39. בעניין זה יאס 39 ליאס מאקוויטי הוא החזר השקעה, ללא קשר למתי חולקו הדיבידנדים(.

1הוראות הגילוי של התקן

מתן גילוי על המדיניות החשבונאית שאומצה לגבי הכרה בהכנסות, כולל השיטה(1 שאומצה בקביעת שלב ההשלמה בעסקאות לאספקת שירותים. התקן הוא מאד

כללי, ויש הרבה חברות שהוראות התקן לא נותנות להן מענה ספציפי, לכן המדיניות החשבונאית בעניין הכרה בהכנסה היא חשובה, ובד"כ הלקונות

מתבססות על התקינה האמריקאי. הסכום של כל סוג מהותי של הכנסות שהוכרו במהלך התקופה לפי הקטגוריות(2

השונות )בביאור(.סכום של הכנסות שנבעו מהחלפת סחורות, במידה והיו כאלה. (3

18 נספח א' ליאס הנספח לא מהווה חלק מהתקן. אולם, הוא נותן הרבה דוגמאות ומרחיב ומיישם את

לגבי דוגמאות ספציפיות, ולכן יש לו חשיבות. נדון במספר18הכללים של יאס נקודות מהנספח:

: עסקאות בהן מבחינה משפטית, הסחורה )טובין(Bill & Holdעסקאות מסוג .1 עוברת לבעלות הקונה, אבל פיזית היא נשארת אצל המוכר מסיבות שונות.

השאלה היא, האם יש מניעה להכיר בהכנסה בעסקאות מהסוג הזה. בנספח נקבע שאם הבעלות המשפטית עברה לקונה, ניתן להכיר בהכנסה, בתנאי

מבחינת גילוי )רלוונטי בעיקר לביקורת(.IFRS אושרו תקנות ני"ע המתאימות ל-7.12.09 הערה: ב-1

33

שמתקיימים מספר תנאים. התנאים נועדו למנוע מצב שינצלו את העסקאותהאלה בסיטואציות שבהן לא באמת יש מלאי מוכן ועומד וסוכם שהוא עובר:

צפוי שהמסירה תתבצע.א.

הפריט נמצא בהישג יד, ניתן לזיהוי, והוא כבר מוכן למסירה לקונה במועדב.העסקה )לא דורש תהליכים נוספים(.

הקונה מאשר במפורש, רצוי בכתב, את הוראות המסירה הנדחית.ג. )ב((. האם לקונה יש זכות להחזרה? כשדיברנו על התקן, אמרנו2 )ס' החזרות.2

שאם מדובר על החזרות בגין דברים פגומים מסוימים, נשאל האם ניתן לאמוד את סכום ההחזרות, ואז נכיר בהכנסה ובהפרשה במקביל. אך אם לקונה יש זכות לבטל את העסקה המוגבלת בזמן )להחזיר בלי קשר לכלום(, לא ניתן להכיר

בהכנסה במקרה כזה, עד שמוסרת אי הוודאות בגין ההחזרה- או שהקונה יאשרשהוא לא יחזיר או שתמה תקופת האופציה שלו להחזיר, כמוקדם מביניהם.

לא9 )לכן ס' IFRIC 15 לנספח א בוטל והחליף אותו 9. ס' עסקאות נדל"ן.3(.18רלוונטי ביאס

. יש חוזה אחד בעסקה אבל המחיר הוא גםחוזה אחד עבור מוצר ושירותים.4 לנספח(. הנספח קובע את העיקרון11עבור המוצר וגם עבור שירותי המשך )ס'

שצריך לפצל בין המחיר שמיוחס למוצר, שבו נכיר בהכנסה מייד, לבין מה שמיוחס לשירותים, בו נכיר בקצב מתן השירותים. הנספח מפרט כיצד נעשה את

- כמה הכנסה נדחה מתוך המחיר הנקוב בחוזה. הוא קובע כי הסכוםהפיצול . הטכניקה מיושנתסכום עלויות השירותים, בתוספת רווח סבירשנדחה יהיה

ותורמת למניפולציה של חברות, הטוענות כי המרווח הסביר נמוך. לכן בפועל האמריקאי )עוסק בעיקרEITF 00-21עושים את הטכניקה באופן שונה, לפי

בתחום התקשורת(. לנספח(. הצטרפות לקבוצה ותשלום דמי חבר17 )ס' הכרה בכנסה מדמי חבר.5

עושים את ההבחנה17כדי לקבל הטבות. מתי נכיר בהכנסה מדמי החבר? בס' בין מה שמקנים דמי החברות- אם הם מקנים רק כניסה למועדון, אבל אחרי זה

כל השירותים או המוצרים שייקנו הם בדיוק באותם מחירים שצד ג' היה קונה מהחברה, ניתן להכיר בהכנסה מיידית מדמי החבר, כי אין להן משמעות כלכלית אמיתית. אם דמי החבר מקנים למצטרפים את הזכות לקבל מוצרים או שירותים

במחירים הנמוכים יותר ממי שלא הצטרף, אז לא נוכל להכיר בהכנסה מייד, אלא נצטרך להכיר בה על פני הזמן שעבורם שולמו דמי החבר, כי אנחנו נהנים גם

מדברים אחרים.

18 הבהרות לגבי יאס 1)31 SIC -אלה עסקאות שלהכרה בהכנסה בעסקאות ברטר בתחום הפרסום .

החלפת שירותי פרסום אחד עם השני. למשל, יש לי אתר אינטרנט ואני מפרסם קבוצת כדורגל תמורת זה שהיא תפרסם אותי על החולצות של השחקנים. אם לא הייתה ההבהרה, כדי לדעת האם החברה יכולה להכיר בהכנסה, היה עלינו

ולבחון: 18לפנות ליאס האם המוצרים דומים או לא. ניתן להכיר בהכנסה רק אם הם לא דומים.א. לאמוד את השווי ההוגן של השירותים שהתקבלו. אם אי אפשר לאמוד אותם,ב.

ננסה לאמוד את השירותים שנתנו.

34

ההבהרה יוצאת מנקודת הנחה שמדידת השווי ההוגן בעסקאות היא מאד בעייתית בתחום הפרסום. התנאי המקדמי בכל מקרה הוא שהשירותים לא יהיו דומים. אך

ההבהרה קובעת כי בעסקאות פרסום לא ניתן להכיר בהכנסה לפי השווי ההוגן של שירותי הפרסום שנתקבלו. לכן ההנחה היא שאי אפשר לקבוע שווי הוגן של

ויש להכיר בהכנסה לפי שווי הוגן של שירותי הפרסוםשירותי פרסום שנתקבלו, , וגם זה רק אם יש לחברה שנתנה את שירותי הפרסוםשהחברה מספקת

עסקאות בהן היא סיפקה שירותים דומים, שאינן עסקאות ברטר, ומתקיימים בהןהתנאים הבאים:

העסקאות מתרחשות לעתים קרובות..1 העסקאות כללו מזומן או תמורה אחרת שניתנת למדידת שווי הוגן באופן.2

מהימן, כמו ני"ע סחירים. העסקאות לא היו מול אותו צד שמולו עושים עכשיו את העסקה..3

- הפרסום הישראלי הוא של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות 8 הבהרה (2 האמריקאי. היות ואין התייחסות מפורשת בתקינה הבינ"ל,EITF 99-19תרגום של

ליאס8לפי המדרג אפשר לפנות לתקינה האמריקאית, ולכן הפרסום רלוונטי. ס' קובע, שבדו"ח על הרווח הכולל ההכנסות המוכרות הן רק אלה שזורמות18

לחברה. באותו סעיף המדבר על מצבים טריוויאליים, נקבע שבאופן דומה, זה חל גם ביחסי סוכנות. הרבה פעמים, אני משמש כמתווך עבור ספק עיקרי, ולכן אני אוכל להכיר בהכנסה רק בגובה העמלה. אבל התקן לא קובע איזה סימנים יש

להחליט האם אני משמש כמתווך או שאני משמש כספקלהביא בחשבון כדי המפרשת רשימה של סימנים, כשהעיקרון המנחה8. לכן ישנה הבהרה העיקרי

בהבהרה הזו הוא שמי שיכיר בהכנסה ברוטו הוא מי שנושא בסיכונים וההטבותבגין המלאי או השירותים, אחרת- נכיר בהכנסה נטו.

. זה לא הופך100 ומעבירה ללקוח ב-80: החברה קונה משהו מהספק ב-דוגמא ורווח גולמי80, עלות מכר 100אותה למתווך. ההכרה בברוטו היא הכנסות של

, אלא100 ובהכנסות של 80. הכרה בנטו היא לא להכיר בעלות מכר של 20 בשורת הרווח הגולמי. שיעור הרווח הגולמי יותר גבוה אם20להכיר ישירות ב-

עובדים בשיטה של הכנסה נטו, כי מגדילים ישירות את הרווח הגולמי. אפשרלראות את שיטת הנטו בדיווח של חברות הדלק בישראל.

- הסימנים שהחברה קובעת לעניין הכרה בברוטו )החברה היא "הישות", ומי שקנתה ממנו הוא "הספק העיקרי"(. יש לנתח את

מכלול הסימנים, ואין סימן אחד מכריע. . את הבחינה הזו עושים בד"כ לפי הישות היא המחויב העיקרי בעסקהא.

המצגים והתנאים שכלולים בחוזה המכירה. כלומר, האם הלקוח הסופי מרגיש )וגם האם מגובה משפטית( שהוא עומד מול הישות או שהוא עומד מול הספק. הדוגמא הקלאסית היא סוכנויות נסיעות באתרי האינטרנט. מי אחראי

משפטית על תקלה במכירת הכרטיסים בטיסה מסוימת, מוכר הכרטיס אוחברת התעופה.

. אם הישות אחראית ונושאת בסיכון בגין הפסד אחריות כללית לסיכון המלאיב. מלאי שנגרם לפני הזמנת הלקוח, והוא נשרף לפתע או שאני נושא באחריות בגין החזרות, זה סימן חזק על כך שמדובר על ברוטו. המשמעות היא שקניתי

את המלאי עבורי.

35

. אם לישות יש סמכות לקבוע את המחיר מי קובע את המחיר בעסקהג. בעסקה ללקוח הסופי, וממילא יש לה סמכות לקבוע את הרווח שייגזר

בעסקה, אז היא שולטת על ההטבות. )לא דברים אם הישות משנה את המוצר או שהיא מבצעת חלק מהשירותד.

טכניים כמו אריזת המוצר(, זה מושך לכיוון הברוטו. לישות יש ערך מוסףחשוב בתהליך.

. היכולת של הישות לבחור ספקה.

. כלומר, מי חשוף לסיכון שהלקוח הסופי לא ישלם את המחיר סיכון אשראיו. שנקבע בעסקה. למשל, הלקוח שילם בצ'ק והוא נדחה. אם הישות לא

חשופה לסיכון הזה, בתנאי ההתקשרות שלה מול הספק, הלקוח לא שילם והיא דורשת את הרווח בכל זאת. אך אם הישות סופגת את סיכון האשראי,

היא נושאת בסיכון בעסקה, וזה מושך לכיוון של ברוטו. . קודם דיברנו על סיכון כללי בגין המלאי שיש לחברה. הפסד פיזי של מלאיז.

כאן מדובר על סיכון של המלאי בדרך ללקוח. אם הישות נושאת בסיכון, זהמעיד על ברוטו, אבל זה יותר חלש מאחריות כללית לסיכון המלאי.

הם הסימנים ההפוכים לסימנים לברוטו.הסימנים של החברה להכרה בנטונציין שלושה שההבהרה מזכירה:

הספק הוא המחויב העיקרי.א.

היא תמיד גוזרת סכום רווח קבוע או שיעור מהמכירה. ב.

הספק נושא בסיכון האשראי.ג. המצבים המעניינים הם המצבים בהם מתקיימים סימנים של נטו וברוטו, ויש

לבחון את מכלול הדברים. בכל זאת, ההבהרה קובעת כי הסימנים הבאים: מי הוא המחויב העיקרי, סיכון כללי של מלאי ואופן קביעת הרווח- הם סימנים יותר

חזקים מהסימנים של הפסד פיזי של מלאי וסיכון אשראי )לא בטוח שההנחה הזונכונה תחת התקינה הבינ"ל(.

)נספח ההדגמות(, בסופו של דבר, אימצו את כל18, בנספח א ליאס לסיכום היא תרגום שלו(. מה שלא נכנס הוא8 )הבהרה EITF 99-19הקריטריונים של

הקביעה שכשיש סימנים מעורבים, קיימים סימנים שיותר חזקים מסימנים אחרים. בנוסף, במה שמפורסם באתר היום )היי לירן( אין את ההבחנה בין ספק למתווך,

שלא הספיקו לתרגם, וכנראה שיהיו השינויים כבר למועצה.improvementsכי היו

: 15.12.09 : 10 שיעור 3)13 IFRIC הבהרה של המוסד לפרשנויות של המוסד לתקינה בינ"ל. זוהי הבהרה :

. מדובר עלבתוכניות נאמנות לקוחות. ההבהרה עוסקת 18לנושא שקשור ביאס כל הנקודות שלקוחות צוברים ברשתות שיווק וקניה )מועדון חברים(. כל פעם שהצרכן קונה הוא צובר נקודות שתתורגמנה בסופו של דבר להטבה )שדרוג,

מוצר חינם, כרטיס טיסה, מוצר בהנחה וכד'(. ההבהרה עוסקת בטיפול החשבונאי מנקודת מבט המוכר, ביום הראשון בו הוא מוכר את המוצרים

איך יש לטפל בחלק שקשור באותןושהקונה צובר בגינם נקודות. השאלה היא, הן:18? שתי החלופות הנגזרות מהוראות יאס נקודות

100. למשל, אם מכרתי מוצר תמורת להכיר בכל ההכנסה ביום הראשוןא. ייחשבו כהכנסה, ובמקביל ניצור הפרשה₪100 והוא גם צבר נקודות, כל ה-

36

לעלות עתידית. דומה לאחריות, ולא מונע להכיר בהכנסה, אלא יש מחויבותעתידית.

פיצול מרכיבים של, שעוסק ב18 ליאס 13ליישם את העיקרון של ס' ב. ₪ אבל ידוע לכולם100. למעשה, אם המוכר מוכר מוצר ב-עסקה אחת

שהוא נותן גם נקודות בגין העסקה, השווי ההוגן של המוצר שנמכר הוא נמוך ₪ גם עבור המוצר וגם עבור100 ₪, כי הלקוח משלם את ה-100מ-

הנקודות שהוא מקבל. לכן נכון יותר להקצות חלק מהתמורה למענק ולהקצות חלק מהתמורה לנקודות, ובגין הנקודות לדחות את ההכרה

בהכנסה, ואז ביום הראשון מכירים בהכנסה בגובה נמוך יותר. על פי איזה בסיס יששאלה נוספת היא, גם אם מייחסים חלק לזיכוי הזה,

? נקבע בהבהרה שהחלופה השנייה היא החלופה הראויהלהקצות את הסכום לטיפול, ויש ליחס חלק מהתמורה למוצר ובמועד מאוחר יותר נכיר בהכנסה בגין הנקודות. הסכום שיוקצה לנקודות יהיה השווי ההוגן שלהן, ולא העלות שנוצרת

למוכר. למשל, מבחינת חברות תעופה, העלות למוכר )יכולה להיות נמוכה מאד( מול שווי ההוגן יכולים להיות שונים מאד. לא תמיד פשוט לאמוד את השווי ההוגן,

אבל באופן כללי מחשבים אותו לפי כמה המוכר היה מקבל אם היה מוכר, או בכמה ההטבה מגולמת. בגין הסכום הזה, נדחה ולא נכיר בהכנסה. הערה:

הנספח של תוספת רווח סביר הוא בעייתי לעניין זה ולא דוחים לפי עלויות +מרווח סביר של רווח.

? כשנספק בעתיד את ההטבה.מתי נוכל להכיר בהכנסה בגין הנקודות שנדחו ברגע שהחברה עומדת בהתחייבויות תמורת הנקודות, רק אז נוכל להכיר

בהכנסה. כלומר, כאשר בעתיד נספק את המוצר בגינו ניתנו הנקודות או שנספק את השירות. למשל, בעת קבלת כרטיס טיסה חינם. בכל מקרה, נוכל להכיר באותו סכום בהכנסה ברגע שתקופת ההטבה תפקע. אך כל עוד לא פקעה

הזכות להטבה, והיא לא נוצלה, לא נוכל להכיר בהכנסה. )כמו הטבהאת המענק העתידי מספק צד שלישי ולא המוכרכעת נדון במצב בו

מהסופר שניתן לעשות בה שימוש בחנויות ספרים(. ביחס למחיר שנדחה .כמתווך או כספק עיקרי)הנקודות(, החברה צריכה להעריך האם היא פועלת

אם למשל, בסופר מוכרים לי והנקודות הן לקנייה בסטימצקי, נראה יותר . המלאי של הספרים לא נמצא בסופר, אלא בחנויות הספרים.במתווךשמדובר

לכן החברה, ביחס לנקודות האלה, תכיר רק בנטו )שווי הוגן של הנקודות בניכוי , אזכספקהעלות שמיוחסת להוצאה עבור הספר(. אם ביחס לנקודות אני פועל

אכיר במלוא ההכנסות שנדחות בברוטו, כנגד העלות שנוצרה לי ביחס לנקודות )רכישת המוצר מצד שלישי או תשלום לצד שלישי(. הברוטו ונטו לא משפיעים על

הרווח הגולמי, אלא על המחזורים. . השווי ההוגן של1.1.09 ₪ ב-100: חברה מכרה מוצר ונקודות ב-דוגמא

. חלופות:30הנקודות הוא . העלות לתשלום1.1.20ההטבה בגין הנקודות תסופק ע"י החברה רק ב-א.

₪.15לצד שלישי )הסכום המועבר מהשווי ההוגן של הנקודות( היא , כאשר המוכר פועל כמתווך.1.1.10ההטבה בגינן תסופק ע"י צד שלישי ב-ב.

₪ )המתווך לא קונה את המוצר אליו(.15לצד שלישי יועברו : פתרון

37

ממנו70 ₪. 100 קיבלתי מזומן בסך 1.1.09- ב- המוכר הוא הספק העיקריא. לא נכיר בהכנסות:30נוכל להכיר כנגד הכנסות ו-

70ח.נ מזומן 70הכנסות

30ח.נ מזומן 30מקדמות מלקוחות

:1.1.10, נכיר בהכנסה רק ב-30לגבי ה-30ח.נ מקדמות מלקוחות

30הכנסות , בגלל שהמוכר הוא לא מתווך, אלא מספק את התמורה1.1.10בנוסף, ב-

בעצמו-15ח.נ מקדמות מלקוחות

15מלאי .15ואז יהיה רווח גולמי של

הם שווי המוצר ולכן אין הבדל70, ה-1.1.09- ב- המוכר הוא המתווךב.מהחלופה הקודמת-

70ח.נ מזומן 70הכנסות

יוכלו להיות מוכרים כהכנסה וייכנסו לדו"ח על15, יש לפצל: רק 30לגבי ה-.15 אני מתווך ומקבל עמלה קבועה של 1.1.10רווח, כי ב-

1.1.09 -סכום מהמענקים שהמוכר יוכל להכיר בהם כהכנסה, כי זו עמלת התיווך:

15ח.נ מזומן 15מקדמות מלקוחות

גבייה מהלקוחות מהתחייבות להעביר לצד ג'-15ח.נ מזומן

15התחייבות לצד ג' 1.1.10 -

כשהלקוח קיבל את ההטבה מצד ג':15ח.נ מקדמות מלקוחות

מופיע ברווח הגולמי15הכנסות נטו 15ח.נ התחייבות לצד ג'

15מזומן

במצב בו צד ג' נותן את ההטבה בעתידעיתוי ההכרה בהכנסההבהרה לגבי והחברה פועלת כמתווך: במצבים בהם החברה תספק בעתיד את ההטבה ולא צד ג', ברור שיש לדחות את ההכרה בהכנסה ביחס להטבה, עד שהיא תעמוד בקריטריונים וההטבה תסופק. כאשר צד ג יספק בעתיד, יש לבדוק את תנאי

ההתקשרות. יכול להיות מצב שהחברה עשתה את שלה ומלאה את הקריטריוניםלהכרה בהכנסה כבר במועד ההכרה הראשוני )ביום הראשון(.

שנותנת ההבהרה: מכולת מפעילה תוכנית נאמנות לקוחות. היא מעניקהדוגמא לחברי התוכנית נקודות נאמנות כאשר הם מוציאים סכום מוגדר על מצרכים. חברי

38

התוכנית יכולים לפדות את הנקודות למצרכים נוספים. לנקודות אין תאריך תפוגה. נקודות סה"כ לכל הלקוחות בגין עסקה100בתאריך המסוים החברה העניקה

מנקודות אלה יפדו, והיא אומדת את השווי ההוגן80שנעשתה. ההנהלה חוזה ש- ₪.100 ₪, ולכן הסכום המצרפי של ההכנסות הנדחות הוא 1של כל נקודה ב-

נקודות נפדו תמורת מצרכים ולכן לפי אומדן החברה,40בסוף השנה הראשונה 40 נקודות יפדו, החברה תכיר בהכנסה של 80שצפתה ש-

80 . בשנה50=100∗

נקודות יפדו90השנייה, ההנהלה מעדכנת את התחזיות שלה והיא צופה ש- נקודות,81 נקודות, ולכן סה"כ נפדו 41בסה"כ. במהלך השנה השנייה נפדו עוד

ולכן ההכנסה המצטברת בה החברה יכולה להכיר עד סוף השנה השנייה לפי81האומדן שלה היא

90 ₪ בשנה50. היות והחברה הכירה בהכנסות של 90=100∗

בשנה השלישית לא ₪ נוספים בשנה השנייה. 40הראשונה, היא יכולה להכיר ב- השתנתה התחזית של החברה ביחס לנקודות שייפדו, כלומר- החברה מעריכה

נקודות. אחרי השנה השלישית האומדן המוחלט שלה הוא שלא ייפדו90שייפדו 90נקודות נוספות )כאילו פג התוקף אחרי השנה השלישית(, ולכן סה"כ נפדו

נקודות, ולכן ההכנסות המצטברות עד סוף שנה שלישית9נקודות כי התווספו עוד 90הן

90 עד סוף שנה שנייה, נוכל להכיר בעוד90. היות וכבר הכרנו ב-100=100∗

10 .

4)15 IFRIC היאבהכרה בהכנסה בהסכמים להקמת נדל"ן: ההבהרה עוסקת . )הדוגמא בוטלה והוחלפה בהבהרה(.18 לנספח א ביאס 9מחליפה את דוגמא

ההבהרה עוסקת במצבים בהם חברה בונה מבנה נדל"ן שהיא מתכוונת למכור את היחידות שלו, והיא מוכרת את היחידות תוך כדי הבנייה )מכירה על הנייר(. אם

בניתי למלאי ובסופו של דבר אני מוכר, לא הייתה עולה השאלה וזה היה דומה למכירת מוצרים וסחורות. אבל בתעשיית הנדל"ן הרבה פעמים מתקשרים עם

לקוחות פוטנציאליים לפני הבנייה או במהלכה וסוגרים הסכמי מכירה. הלקוחותמשלמים חלק במועד החתימה וחלק עם התקדמות הבנייה או בסופה.

השאלה שעלתה במסגרת זו היא, מה הסימנים שעוזרים בזיהוי האם הסכמים . כנגזרת18 )קבלן מבצע( או לתחולה של יאס 11אלה נכנסים לתחולה של יאס

11משאלה זו, עולה השאלה מתי נכיר בהכנסה בגין הסכם הקמת הנדל"ן )יאס קובע- או בסוף אם זה מוצר או18קובע לפי שיעור ההשלמה על פני הזמן, ויאס

על פני הזמן(. לפי ההבהרה, במסגרת הסכם בודד להקמת נדל"ן, יכולים להיות גם רכיבים שמיוחסים לשירותי ניהול הנדל"ן בעתיד, ולכן מודגש העיקרון של יאס

, יש18 או 11, לפיו, לפני שמתחילים לבחון אם הסכם ההקמה הוא ביאס 18 לזהות רכיבים שיש לדחות לעתיד. יש לשים לב שאנו מקצים בהתאם ומתייחסים

לחלק הנכון. ,11? לפי יאס 18 או ליאס 11 האם רכיב ההקמה מתוך ההסכם נכנס ליאס

חוזה הקמה הוא חוזה שנערך באופן ספציפי לצורך הקמת נכס בין המקים קובע קריטריוניםIFRIC 15)המוכר( לבין הקונה, אך לא יצקו תוכן להגדרה, ולכן

לזיהוי של הסכם הקמת נדל"ן המקיים את ההגדרה של קבלן מבצע לפי יאס . כיצד נכמת זאת?שהמוכר יהיה זרועו הארוכה של מזמין העבודה: נדרש 11

39

אם בהסכם הקמת הנדל"ן הספציפי תהיינה לקונה זכויות לתבוע11יאס - . הקונה מסוגל11מאפיינים עיקריים של הנכס, התחולה תהיה לפי יאס

לקבוע את המאפיינים או את המפרט העיקרי של המבנה, לפני שהתחילה הבנייה )אם הרכישה היא לפני שהתחילה הבנייה( או תוך כדי הבנייה, ואף

להחליף את הקבלן המבצע. אם לקונה יש זכות להחליט רק לגבי בנייה ועיצוב של פריט מסוים18יאס -

מתוך מספר אפשרויות או יכול רק לבצע שינויים לא מהותיים למפרט הנכס,. 18זה ייכנס לתחולת יאס

, המוכר שהתקשר עם הלקוח לפני או במהלך הבנייה, יוכל11אם נכנסים ליאס , זה מתפצל18להכיר בהכנסה על פני קצב ההשלמה. אם נכנסים ליאס

לשניים: . המצב הפחות שכיח הוא הסכם לאספקת שירותים, הסכם אספקת שירותים-1

לפיו, המוכר לא מעביר את החומרים הגולמיים, אלא מספק רק שירותי בנייה. במצב כזה נכיר לפי קצב ההשלמה, כי השירותים מסופקים כל הזמן

ולא רק בסוף. בד"כ זה ייפרס לפי קו ישר. . אם המוכר קונה את הסחורה ובונה )מספק הסכם למכירת סחורות-2

שירותים(, יש לפחות שתי חלופות, על בסיס השאלה, מתי הסחורה עוברתלבעלות הקונה, כאשר הבעלות היא בד"כ משפטית -

אם הבעלות המשפטית עוברת בסוף הבנייה, אז גם אם ההסכמים הם עלא-.18 ליאס 14הנייר, נכיר בהכנסה רק בסוף, לפי הקריטריונים של ס'

המוכר יכול להראות שמבחינה משפטית, גם תוך כדי התקדמות השלד שלב- המבנה )בא לידי ביטוי בד"כ בפשיטת רגל(, שהבעלות עוברת לקונה

וגם אם נמצאים18באופן רציף. במצב כזה, גם אם נמצאים ביאס במכירת סחורות, נוכל להכיר בהכנסה על פני קצב ההתקדמות.

יש פיצול כאמור. 18 זה תמיד לפי שיעור השלמה. ביאס 11לסיכום, ביאס .IFRS תחת הטיפול החשבונאי בעסקאות קומבינציהההבהרה שפכה אור על

עסקת קומבינציה היא, לדוגמא, כאשר יש בעלים של קרקע ויש קבלן. בעל הקרקע מתקשר בעסקה עם הקבלן, לפיה, ייתן לקבלן אחוז מסוים מהמגרש תמורת מספר דירות מסוים מתוך הבניין שייבנה. בתקינה הישראלית, מנקודת

לעסקאות קומבינציה.2מבט של הקבלן, היה טיפול חשבונאי מסודר בתקן בתקינה הבינ"ל אין התייחסות ספציפית לעסקאות קומבינציה, ולכן יש ליישם את התקנים הרלוונטיים. מנקודת מבט הקבלן, הקרקע היא מלאי מקרקעין, כי הוא בונה על הקרקע דירות ומוכר אותן כמלאי. יש כאן שאלה של עסקת ההחלפה

דירות על הנייר3 )דירות בקרקע(. למשל, הקבלן מכר לבעל הקרקע 18ביאס מהקרקע. העסקה נעשית על פי שווי הוגן של הקרקע80%וקיבל תמורת זה

ודירות. לקבלן יש רווח, כי עולה לו לבנות את הדירה פחות ממה שהיא שווה בשוק. לכן על הקבלן להכיר בהכנסה בגין העסקה, שהתמורה היא השווי הוגן

של התמורה שקיבל. ? מדובר רק על הדירות שמכר על הנייר לבעלמה עיתוי ההכרה בהכנסה

,18 או 11הקרקע. האם נכיר על פני קצב ההשלמה? נבחן האם נכנסים ליאס לפי הקריטריונים שדנו בהם לעיל. בכל מקרה ניישם את עקרונות ההעברה,

והשאלה תהיה האם ניתן להכיר בהכנסה בדירות אלה על פני הזמן או רק בסיוםהבנייה והעברת הדירות לבעלות בעל הקרקע.

40

: 22.12.09 : 11 שיעור כאמור, בתקינה הבינ"ל אין טיפול חשבונאי מוסדר לעסקאות קומבינציה, בניגוד

לתקינה הישראלית. עסקת קומבינציה היא מצב בו הקבלן עושה עם בעל הקרקע סוג של עסקת חליפין- הקבלן מקבל חלק מהמגרש תמורת מתן מספר דירות מסוים לבעל הקרקע. בעל הקרקע לא נותן לקבלן את כל הקרקע. נניח

. בעצם,10 דירות מתוך 3 מהקרקע תמורת 70%שבעל הקרקע מוסר לקבלן יש לקחת את סט התקנים הקיים ולנסות ליישם את העקרונות על המקרה

הספציפי של עסקת קומבינציה, לפי התנאים המתוארים באותה עסקה. באופן 15עקרוני, התקנים הרלוונטיים הם אלה העוסקים במלאי, בהכרה בהכנסה ו-

IFRICכשאנחנו מדברים על נקודת המבט של הקבלן. יש לבחון את המאפיינים , וליישם את ההיגיון של הכללים, ואין תקן ספציפי בעניין.

באופן כללי, העקרונות המנחים שעלינו לבחון בעסקת קומבינציה הם: ? האם הקבלן יכול האם הבעלות המשפטית על הקרקע עוברת ולקבלן ומתי.1

להכיר בהכנסה, ואם כן- מתי הקבלן יוכל להכיר בהכנסה מאותן דירות שהואבונה עבור בעל הקרקע )עיתוי ההכרה(?

? איך תוכר הקרקע שהקבלן מקבל מבעל הקרקע.2? האם תוכר התחייבות לבעל הקרקע בגין אותן דירות שהוא התחייב לתת לו.3

אנחנו נדבר רק על עסקת קומבינציה בה הקבלן נותן דירות בעין מתוך הפרויקט. הרבה פעמים העסקאות הן מסוג תמורות- אחוז מסוים מתוך המכירות בפרויקט,

ואז מדובר כבר בתקן אחר )התחייבויות פיננסיות(. הקרקע שהקבלן מקבל אמורה להיות חלק ממלאי המקרקעין של הקבלן, כי

בסופו של דבר הוא מוכר את הדירות עם הקרקע ביחד. העלות לרכישת הקרקע היא עלות הבנייה של אותן דירות עבור בעל הקרקע. כלומר, זה נכון שבעל

הקרקע רואה לנגד עיניו את השווי ההוגן של הדירות שהוא יקבל, אך מבחינת הקבלן העלות היא של הבנייה. הפער בין השווי ההוגן של הקרקע לבין עלות הדירות מבחינת הקבלן אמור להיות מוכר כרווח בסופו של דבר. אם הבעלות

המשפטית עוברת ביום הראשון )במועד החתימה על העסקה עם בעל הקרקע(, אנחנו נכיר בקרקע כמלאי כנגד ההתחייבות של הקבלן לספק את עלות הבנייה

של מספר הדירות שהתחייב לתת לבעל הקרקע. מלאי מוכר לראשונה לפי עלות. מתי הקבלן יוכל להכיר בהכנסה והאם הוא יכול

-18להכיר בהכנסה מהדירות? יש ליישם את הכללים של החלפות נכסים ביאס הקבלן נותן דירות ומקבל קרקע. אפשר לומר שהנכסים לא דומים, ולכן באופן עקרוני ניתן להכיר בהכנסה לפי השווי ההוגן של התמורה שהתקבלה )שווי הוגן

של הקרקע שהתקבלה(. השאלה היא מתי? האם על פני הזמן שהוא בונה לבעל הקרקע )שיטת שיעור ההשלמה( או רק בסוף הדרך בהעברת הדירות לבעל

, שכן זו דוגמאIFRIC 15הקרקע? זאת נבדוק בעזרת המבחנים המופיעים ב-להסכם על הנייר.

מצב אחר שיכול להיות הוא שהבעלות המשפטית על הקרקע לא עוברת ביום הראשון, אלא רק במועד ההחלפה. ביום הראשון יש מחויבות לבצע הסכם עתידי, וזה עדיין לא מקבל ביטוי על פני הדרך. כשהקבלן בונה את הדירות

המיוחסות לבעל הקרקע, הוא לא יכיר בהן כהוצאה אלא יהוון את כל העלויות

41

למלאי, אפילו שאין לו עדיין מלאי מקרקעין )כי כל העלויות לרכישת מלאי הןחלק מהמלאי(.

, אבל יהיה מעודכן למועצה(:18 )עדיין לא מופיע ביאס 18 תיקון ליאס , בהכרה מהכנסה מדיבידנד יש להבחין בין רווחים לפני הרכישה לבין רווחים18ביאס

. בעקבות תיקון שנעשה18 ליאס 32שנצברו לאחר הרכישה, וזה מעוגן בס' לאחרונה, הושמטה הפסקה הזו, ואין קביעה אוטומטית שדיבידנדים המחולקים

מרווחים שנצברו לפני מועד ההשקעה הם אוטומטית קיטון השקעה ולא יוכרו כהכנסה. בעקבות התיקון, בוטלה ההבחנה האוטומטית הזו, ובכל מקרה דיבידנד

, כך שחלוקת דיבידנד מהווה36מוכר כהכנסה. אלא שבמקביל הוסיפו הוראה ליאס אחת האינדיקציות לירידת ערך, ואז יש לבצע את המבחנים הרלוונטיים של סב"ה. כך שבפועל יכול להיות שנגיע למצב שבו לא נצטרך לבצע י"ע ואז בעצם לא יהיה

שינוי.

תמריצים שנותנים ספקים ללקוחות הוא מאד כללי ויש בו הרבה נושאים בהם הוא לא עוסק בצורה מפורשת,18יאס

אבל בתקינה האמריקאית יש הרבה פרסומים על נושאים של הכרה בהכנסה. בפועל, בפרקטיקה מיישמים את אותם עקרונות. אחד הדברים הידועים הוא הטיפול

בנושא הזה18בתמריצים שנותנים ספקים ללקוחות. הסעיף היחידי בו עוסק יאס , לפיו, סכום ההכנסות יימדד על פי השווי ההוגן של התמורה10באופן כללי הוא ס'

שהתקבלה, בהתחשב בסכומי הנחות מסחריות ו/או הנחות כמות שהישות מעניקה. השאלה העולה לגבי תמריצים היא, האם אנחנו צריכים לראות את העסקה בין

הקונה לספק כעסקה אחת משולבת )עסקת המכירה + התמריץ(, ואז לומר שלא 80 ₪, אלא סכום העסקה הוא 20 ₪ מהקונה אם החזרתי לו 100באמת קיבלתי

₪ מהמכירה₪100; או שנפריד ונראה בכך כשתי עסקאות, עסקה אחת בגובה ועסקה נפרדת שיכולה להיות מסווגת כהוצאת שיווק, כמכירה או כעלות המכר.

קובע בעניין זה, כי ההבחנה היא בעצם האם התמריץEITF 01-9פרסום אמריקאי , נקבעתמריץ במזומןשהמוכר נותן ללקוח הוא במזומן או תמריץ בעין. אם זה

שחייבים לראות את זה כעסקה אחת ולנכות מההכנסה, למעט אם ניתן להראות שנתקבל משהו מוגדר ע"י המוכר וניתן לכמת באופן מהימן את השווי ההוגן של מה

תמריץשקיבל. ברירת המחדל היא שזה יהיה קיטון מההכנסה. לעומת זאת, לגבי , אם יינתן למשל מוצר, זה יוכר כהוצאה. בפרסום האמריקאי לא נקבע היכןבעין

נסווג את ההוצאה- האם כהוצאת שיווק או כעלות המכר )כי בלי העלות הזו לא ניתן למכור ללקוח את המוצר(. המשקיף של הרשות לני"ע האמריקאית קבע שלגבי

רשויות ציבוריות יש לראות בזה עלות המכר. בהתאמה לחברות ציבוריות בישראל,ניתן לטעון שיש לראות בזה גם כעלות המכר.

למשל, חברה העוסקת בשיווק דלק בישראל. בעלי התחנות הדלק הם הלקוחות הרוכשים את הדלק. ההסדר היה שחברת הדלק משלמת את הארנונה של תחנות

הדלק לעירייה. אלה תמריצים ללקוח במזומן, ולכן יש לטפל בכך כקיטון בהכנסה.

- הכרה בהכנסה בעסקאות תוכנה.9הבהרה פרסום רלוונטי נוסף )יפורסם באתר(: לעסקאות תוכנה, וכך נצטרך לפעול18עוזר להבין את היישום של עקרונות יאס

בבחינה.

42

- מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטיפול 8 יאס בטעויות

התקן עוסק בעיקר במתי חברה יכולה לשנות מדיניות חשבונאית, מתי היא יכולהלשנות אומדן חשבונאי, וגם כשמותר- כיצד עושים זאת.

מדיניות חשבונאית ": מכלול העקרונות הבסיסים, המוסכמות, הכלליםמדיניות חשבונאית"

והפרקטיקות המסוימים המיושמים ע"י ישות בהכנת דוחות כספיים ובהצגתם. המדיניות החשבונאית כוללת את התקנים או חלופות מתוך התקנים, אבל בהגדרה

חשוב שהיא כוללת מצבים בהם אין בהכרח הוראה מפורשת, ואז קובעים עקרוןמתאים לפי המסגרת של התקינה הבינ"ל.

קובע8הביאור השני בדוחות הכספיים מפרט את עיקרי המדיניות החשבונאית. יאס שישות חייבת לבחור מדיניות חשבונאית וליישם אותה באופן עקבי על עסקאות

, את ההיררכיה כיצד קובעים מדיניות חשבונאית: 8דומות. עוד קובע יאס שחל על העסקה, בוודאי שחייבים ליישם את התקן.קיים תקן ספציפיכאשר א.

( קובעותapplication guidanceבהקשר זה, הנחיות הביצוע )מעין נספח לתקן, שהן לא מהוות חלק מהתקנים האלה, ולכן אין דרישה המחייבת באופן אוטומטי

ליישמן. אבל הרבה פעמים הן שופכות הרבה אור על התקן ומסבירות איך מכמתים למעשה, ולכן ברור שיש להביא בחשבון את הנחיות הביצוע, למרות

שבאופן פורמאלי הן לא חלק מהתקן. שחל על העסקה, אז ההנהלה של החברה חייבת להפעילאין תקן ספציפיאם ב.

שק"ד בפיתוח ויישום מדיניות חשבונאית שיישומה יביא למידע רלוונטי ומהימן. בהפעלת שיקול הדעת, ההנהלה של החברה תתחשב בשני המקורות הבאים,

הזהים מבחינת חשיבותם: . נחלק לשני פרסומים לפי סדר הוראות מתוך המסגרת של התקינה הבינ"ל.1

יורד: הדומים לעסקה שאנוIFRSראשית- דרישות והנחיות המצויים בתקני ה-א(

עוסקים בה. שנית- פנייה למסגרת המושגית.ב(

שיש להם מסגרת מושגית דומה לזו פרסומים עדכניים של גופי תקינה אחרים.2 , כל עוד המקורות האלה לא עומדים בסתירה למקורות לעילIFRSשל ה-

)דרישות, הנחיות והמסגרת המושגית(. 70%. למשל, א מחזיקה ב-ב וב-ג, צירופי עסקים תחת שליטה משותפת: דוגמא

בכל אחת. כעת ב רכשה את המניות ש-א החזיקה ב-ג, כך שנוצר מצב בו א IFRS 3. אך IFRS 3מחזיקה ב-ב ו-ב מחזיקה ב-ג. לכאורה, יש ליישם עקרונות של

לא חל בצירופי עסקים תחת שליטה משותפת. השאלה היא, מה עושים בתקינה הבינ"ל לגבי כאלה עסקאות? לתקינה האמריקאית יש הוראות ברורות, והיא

. האם נשערך את כל הנכסים של ג בספרי בAs-poolingקוראת לשיטה הזו בשם , יש8, או נפעל לפי ערך פנקסני לפי השיטה האמריקאית? לפי יאס IFRS 3לפי

הואIFRS 3להפעיל שק"ד ולבחון את התקנים הכי דומים שעוסקים בנושא. מחד,

43

שהוא לא חל במקרה זה. מצדIFRS 3הכי דומה ולכן יש ליישם אותו, אך נקבע ב- .8שני, יש לבחון את התקינה האמריקאית. כאן אנו רואים יישום של הוראות יאס

. 8בד"כ נפנה להוראות יאס

: 29.12.09 : 12 שיעור מתי מותר לחברה לשנות מדיניות חשבונאית

התקן מאפשר לשנות מדיניות חשבונאית באחד משני מצבים: . זה בעצם שינוי שנכפה על נכנס לתוקף תקן חדש הדורש את המדיניות החדשה(1

החברה. , מותר לבצע שינוי8. לפי יאס ביצוע שינוי וולונטרי )יזום( של מדיניות חשבונאית(2

זה רק כשהמדיניות החשבונאית החדשה מביאה למצב שהדוחות החשבונאים . למשל, לעבור ממודל שווי הוגן למודל העלות-יותרמציגים מידע מהימן ורלוונטי

קובע במפורש שקשה לבצע מעבר למודל השווי ההוגן, אבל גם40יאס במקומות שזה לא כתוב קשה להסביר למה רלוונטי יותר לעבור למודל זה.

הטיפול החשבונאי בשינוי מדיניות חשבונאית , כשמשנים מדיניות חשבונאית, הטיפול יהיה בהתאם לחלופות לעיל. אם8לפי יאס

משנים מדיניות כתוצאה מתקן חדש שהתפרסם, פונים להוראות המעבר של התקן ובודקים מה הן מורות. לפעמים הוראות המעבר אומרות שיש ליישם מכאן ולהבא

, ישאם אין הוראות מעבר, הן גוברות. אם יש הוראות מעברולא רטרואקטיבית. לבצע את השינוי באופן רטרואקטיבי )רלוונטי גם לשינוי ייזום של מדיניות חשבונאית(. כלומר, תיקון מספרי ההשוואה המוקדמים ביותר של תקופת המאזן והצגה מתחילת

תקופות מספרי ההשוואה לפחות. כאילו המדיניות החשבונאית החדשה היא זושיושמה מאז שנכנסנו לעסקה הרלוונטית.

מודע למצב שקשה לעתים לבצע שינוי רטרואקטיבי כי אין תמיד נתונים8יאס לתקופות עבר. לכן הוא קובע כי אם זה "לא מעשי" )לפי ההגדרה בתקן(, יש לחזור

רטרואקטיבית מהתקופה המוקדמת ביותר שבו זה הפך להיות מעשי. לעתים, זה יכוללהיות גם התקופה הנוכחית.

" היא, שחברה לא מסוגלת ליישם את הדרישה הזו לאחרלא מעשיההגדרה בתקן ל"עשיית מאמץ סביר לעשות כן.

לגבי השפעה של יישום למפרע, זה בד"כ במצבים בהם לא ניתן לכמת את ההשפעה של שינוי המדיניות על תקופות עבר. למשל, אם החלטנו להפחית לפי מרכיבים ולא

הייתה חוות דעת הנדסית כיצד לפצל למרכיבים, ולכן קשה לחזור אחורה ולבצע אתההתאמות להוצאות הפחת.

:נקודות נוספות בתקן בעניין שינוי מדיניות חשבונאית ברור שאם חברה מיישמת מדיניות חשבונאית שונה מזו שהיא יישמה בעבר, אך.1

היא מיישמת אותה ביחס לעסקאות או אירועים השונים במהותם מאלה שהיו בתקופת עבר, זה לא נחשב שינוי במדיניות חשבונאית. התקן דיבר על מצב בו על

אותו סוג עסקה מיישמים מדיניות אחת ואח"כ מדיניות שנייה. אם העסקאות שונות במהותן, זה לא רלוונטי לתקן ולא נקרא שינוי מדיניות חשבונאית. לכן ברור

שאם לא הייתה עסקה בתקופות עבר, ניתן ליישם לראשונה מדיניות חשבונאיתאחרת.

44

מעבר ממודלשני חריגים לעניין של שינוי מדיניות חשבונאית באופן רטרואקטיבי: .2 )ר"ק ונכסים בלתי 38 וביאס 16 העלות למודל השערוך )הערכה מחדש( ביאס

. במקרים אלה לא מיישמים למפרע את המדיניות החשבונאית החדשה,מוחשיים( אלא עושים זאת מכאן ואילך וזוקפים את כל ההפרש במועד בו מחליטים לשנות את המדיניות החשבונאית )לא מבצעים רטרואקטיבית אלא מכאן ולהבא(. זאת,

בעיקר כי קשה לאמוד רטרואקטיבית שווי הוגן של פריטים לתקופות עבר.

:נקודות נוספות לגבי שינוי מדיניות שלא מופיעות בתקן. היה דיון לגבי שנת המעבר ל- פרסום של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות.1

IFRS (, האם בדוחות הביניים של אותה שנה, כשחברה רוצה2008 )בישראל )להוכיח8להחליף מדיניות חשבונאית, היא צריכה לעמוד בהוראות של יאס

)הוראותIFRS 1שרלוונטי יותר(. היו טענות בהתבסס על סעיפים מסוימים ב- המעבר(, שמהם השתמע שדו"ח המעבר הוא הדו"ח השנתי ודוחות הביניים הם

זמניים, ולכן אפשר להחליף מדיניות חשבונאית איך שרוצים. העמדה שיצאה בנייר של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות היא שהעניין לא מקובל, וגם בדוחות

.8 ושל כל שנת מעבר, חברה כפופה להוראות של יאס 2008הביניים של בינתיים המוסד לתקינה פרסם בעצמו במסגרת טיוטה, הצעה לבטל החלטה זו,

. הדבר רלוונטי גם,8ובשנת המעבר הראשונה יכול להיות שלא יהיו כפופים ליאס למשל, לחברה פרטית שרוצה להפוך להיות לציבורית ולצאת להנפקה, ואז יש

לה שנת מעבר. , שפורסמה לא מזמן בהקשר של שינוי מדיניות החלטת אכיפה של הרשות לני"ע.2

מאפשר לחברה לכלול את7חשבונאית שקשורה לדו"ח התזרים. כרקע, יאס תשלומי הריבית שלה בפעילות שוטפת )כי זה חלק מהרווח הנקי( או בפעילות מימון. היה מקרה שחברה הציגה את תשלומי הריבית, עד הדו"ח של הרבעון

, במסגרת הפעילות השוטפת שלה. בדו"ח הרבעון השלישי2008השלישי ל- התשלומים הופיעו בפעילות מימון. ]הערת אגב: קיימת הוראה בתקנות ני"ע לגבי

חברות בקשיים שהנפיקו אג"ח, שצריכות לפרסם דו"ח תזמ"ז חזוי שנתיים קדימה, כיצד ניתן יהיה לפרוע את ההתחייבויות. אחד הסימנים לחברה בקשיים

הוא תזרים שלילי מתמשך בפעילות שוטפת. במצב זה יש חובה לפרסם דו"ח תזמ"ז חזוי[. החברה, כתוצאה מזה שהוציאה את תשלומי הריבית מהפעילות השוטפת, הפכה את התזרים לחיובי. החברה טענה מספר טענות מדוע היא

יכולה להעביר את התשלומים מפעילות שוטפת למימון: )שנת המעבר( לא כפופים להוראות, ולכן לא צריך2008בדוחות ביניים של א.

להוכיח שרלוונטי יותר. טענה זו נדחתה כבר ע"י המוסד הישראלי לתקינהבחשבונאות.

. הרי דו"ח התזריםבשינוי סיווגזה לא שינוי מדיניות חשבונאית אלא מדובר ב. בכללותו לא משתנה, ומדובר רק בשינוי סיווג. טענה זו נדחתה ע"י הרשות

בעצמו מאפשר שתי חלופות בנושא של הצגת תשלומי ריבית7לני"ע כי יאס בדו"ח תזמ"ז. בחירה של חברה באחת החלופות היא בעצם בחירה במדיניות

חשבונאית. מרגע שחברה בחרה להציג בפעילות מימון ולא שוטפת, יש להסביר כיצד זה רלוונטי יותר ולא האם זה רלוונטי באותה מידה. לכן לא

אפשרו לאשר את השינוי לפעילות מימון.

45

הוראות הגילוי של התקן בהקשר זה הן מאד רחבות לעניין שינוי מדיניות חשבונאית, והן דורשות הסבר למה נעשה השינוי, מהות השינוי, הסכומים ששונו, מדוע המדיניות

החשבונאית מספקת מידע מהימן ורלוונטי יותר; ואם החברה לא מבצעת שינוירטרואקטיבי כי זה לא מעשי, יש להסביר מדוע זה לא מעשי.

, שאינן קשורות במישרין לשינוי מדיניות8הוראות גילוי נוספות שקובע יאס חשבונאית, עוסקות במצב של גילוי בתקנים חדשים שפורסמו אבל טרם נכנסו

(. כלומר, פרסום תקן חדש שיכול להשפיע על הגילוי6לתוקף )בכך עוסק תקן בדוחות אבל טרם נכנס לתוקף. במקרה כזה, יש לתת ביאור בדוחות הכספיים ולציין

את ההשפעה האפשרית שתהיה ליישום התקן החדש על הדוחות הכספיים של השפיע על הדוחות של אל עלIFRIC 13החברה, ואם זה מהותי. למשל, הפרסום של

באופן מהותי, ולכן היא פרסמה זאת עוד בטרם נכנס התקן לתוקף.

שינוי באומדנים חשבונאיים הכנת הדוחות הכספיים מבוססת על אומדנים רבים, כמו: הפרשה לחובות מסופקים,

הפחתה בגין מלאי איטי, הפרשה לאחריות )בהכרה בהכנסה(, אורך החיים השימושיים של נכסים ברי הפחתה וכד'. התקן קובע שחברה תבצע שינוי אומדן לאומדנים שהיא כללה בתקופות עבר, רק אם חלו שינויים בנסיבות עליהן הוא

מבוסס או כתוצאה ממידע חדש או ניסיון שנצבר. בניגוד לשינוי שיטה חשבונאית, שינוי אומדן הוא לא תיקון רטרואקטיבי, מהסיבה שהוא לא קשור לתקופות עבר. כלומר, אין שום דבר שעשיתי לא נכון בתקופות עבר. אין שום דבר שאמור לפגום

ביכולת ההכרה על פני הזמן, בגלל שנכון לתקופות עבר ההנחה היא שהאומדן שעשיתי אז היה מבוסס על כל המידע שהיה נכון לאותה תקופה. כיום, אני משנה את

האומדן בגלל מידע חדש. שינוי מדיניות חשבונאית יבוצע רטרואקטיבית כדי לשמור על עיקרון ההשוואתיות על פני הזמן, כלומר- לשמור על היכולת להשוות למספרי עבר. מספרי ההשוואה של אז

היו נכונים לאותה תקופה. לכן אומדן יחול רק מכאן ולהבא.

בעבר, שחלה תחתהחלטה של הרשות לני"עבהקשר של שינוי אומדן הייתה התקינה הישראלית, שאסרה לבצע שינוי אומדן להפחתה של ר"ק. במקרה

10הספציפי, הייתה חברה שבאה לפני תשקיף, והחליטה שבמקום אורך חיים של שנה )שינוי אומדן( ולכן הוצאות הפחת קטנו.20שנים למכונה, היא תשמש אותה

ההחלטה אסרה לבצע שינוי זה של אורך החיים, אם לא חלו שינויים קיצוניים בנכס, )המאפשרות לשנות8, גם מכוח הוראות יאס IFRSבסביבתו וכד'. עם המעבר ל-

)בחינת אורך החיים של ר"ק אחת16אומדן בסיטואציות מסוימות( וגם מכוח יאס לשנה(, ההחלטה של הרשות סתרה הוראות אלה )בהערת אגב, בהקשר זה, שינוי שיטת הפחתה הוא לא שינוי שיטה אלא שינוי אומדן(. לכן בוטלה החלטת הרשות

ומדברת במינוחים16 ו-8, המתחברת ליאס SAB 17-3 החלטה ופורסמה במקומה שלהם. היא עוסקת בנסיבות בהן מותר לשנות את אומדן החיים של ר"ק. ההחלטה

יוצקת תוכן לאותם קריטריונים שהזכרנו קודם לשינוי אומדן )חלו שינויים בנסיבות כתוצאה ממידע חדש או ניסיון שנצבר(. ההחלטה קובעת ששינוי אומדן שיתבצע

, יכול להיות מבוצע רק אם המידע הזה לא היה קיים קודם לכן, ולא היהממידע חדש , ההחלטהניסיון שנצברניתן לצפות אותו במועד קביעת האומדן המקורי. לעניין

מחדדת שהניסיון צריך להיות ספציפי לחברה, כלומר- היא לא יכולה לבחון את הענף46

אלא את הניסיון הספציפי שלה, והניסיון יהיה יחסית על פרק זמן משמעותי ממועד קביעת האומדן המקורי וביחס לאורך החיים של תקופת הרכוש הקבוע. למשל,

ולאחר שנתיים30המכונה נקנתה לפני שנתיים ואורך החיים במועד הרכישה היה . לאחר שנתיים, לא עבר מספיק זמן כדי לראות שהבלאי לא50אורך החיים היה

מתקדם בצורה יחסית למה שנחשב במקור. הוראות הגילוי של התקן בעניין שינוי אומדן הן כמובן לגלות על שינוי אומדן )למשל,

שינוי שיטת פחת( ולתאר את ההשפעה הכמותית שהייתה לשינוי אומדן בתקופההשוטפת.

טיפול בטעויות ": השמטות מדוחות כספיים אוטעויות בתקופות דיווח קודמות מגדיר "8יאס

מצגים מטעים בדוחות הכספיים של החברה לתקופות קודמות, הנובעים מכשל בשימוש או משימוש לא נאות במידע מהימן אשר היה זמין במועד האישור לדוחות

הכספיים לתקופות עבר. כלומר, לא יישמו נכון הוראות של תקן או שהמידע שהיה בפניך לא היה נכון. במקרה

כזה קובע התקן שטעויות כאלה יכולות להיות בהקשר של הכרה, מדידה, הצגה או גילוי של רכיבים בדוחות הכספיים, ודוחות כספיים ייחשבו ככאלה שאינם מצייתים

אם הם כוללים:IFRSלתקני ה-טעויות מהותיות )אין לכך הגדרה כמותית(..1 טעויות לא מהותיות שבוצעו במכוון, על מנת להשיג הצגה מסוימת בדוחות.2

הכספיים.

איך מתקנים את הטעויות? של דוחות עבר. בעצם, יש לתקן אתהצגה מחדשלא מכאן ולהבא, אלא ע"י

הדוחות שפורסמו כבר ולהציג את הטיפול שהיה נאות. כלומר, לחזור על מספריההשוואה ולהציג כפי שהיו אמורות להיות מוצגות תחת הטיפול הנכון.

על מהות הטעות, וכיצד תקופות עבר נראו לפני ואחרי הטעות.גילויבנוסף, יש לתת הגילוי כולל ביאור הצגה מחדש )איך המספרים הוצגו בתקופות עבר(, השפעת תיקון

הטעות והצגה נכונה.רו"ח מפנה תשומת לב להצגה מחדש.

לאגם בהקשר של תיקון טעויות לתקופות עבר )כפי שדיברנו לעיל(, יש הקלה של " ", כלומר- אם חברה תראה שזה לא מעשי לתקן את השפעת הטעות עלמעשי

תקופות עבר, היא תבצע את זה מהתקופה המוקדמת ביותר שהיא יכולה.

שינוי רטרואקטיבי המיושם גם בשינוי שיטה וגם בתיקון טעות התקן קובע שכאשר אתה מבצע תיקון רטרואקטיבי, אסור לך בתיקון הזה להשתמש

במידע שנחשף בתקופה הנוכחית, שלא בהכרח היה נכון לתקופות עבר שלגביהן (. יש לזקק את הטעות מתקופות עבר, מבלי להתחשב בדבריםinsightנעשה השינוי )

שיודעים היום לגבי אותו פריט מתוקן. למשל, אם חברה טעתה בעבר ביחס לחישוב )למשל, התחייבויות פנסיוניות או אחרות(,19התחייבויות לעובדים, כנדרש מכוח יאס

ועברו כבר שנתיים או שלוש ממועד זה, וכיום היא רואה ששיעור התחלואה והעזיבה של העובדים כבר שונה, אז כשהיא מתקנת את הטעות, אסור לה לקחת בחשבון

47

1%אומדנים שהשתנו ביחס למה שהיא חשבה אז. למשל, אחוז העזיבה השתנה מ-. מצב כזה אינו שינוי אומדן. 5%ל-

: 5.1.10 : 13 שיעור - הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים 37 יאס

במועצה האחרונה הייתה שאלה על התקן הזה. התקן יחסית פשוט מבחינת העקרונות. עוסק בקריטריונים שבהם חברה נדרשת להכיר בהפרשה אל מול קריטריונים שבהם יוכר רק גילוי כהתחייבות תלויה, וכן

סוגיות נוספות, כמו: נכסים תלויים, נכסי שיפוי, שינוי מבנים ועוד. התקן עוסק בכל ההפרשות וההתחייבויות התלויות, למעט:

. חוזה ביצוע הוא בעצם חוזה בין שני צדדים הפרשות שנובעות מחוזי ביצוע.1 , למעט אם מדובר בחוזה37שיקוים בעתיד. לא ניתן לו ביטוי לפי הוראות יאס

מכביד. למשל, אם חברה מתקשרת עם מישהו לרכוש מלאי בעתיד, בעקרון לאנקבל ביטוי כהתחייבות לרכוש מלאי.

. למשל: הפרשות שנמצאות בתחולה של תקן אחר.2 . יהיו מקרים בהם32 של יאס התחייבויות פיננסיותהתקן לא חל על א(

הפרשות הן לתשלום כסף )למשל, הפרשה בגין תביעה(, אבל ההגדרה של. 37 לא נכנסת לתחולה של יאס 32התחייבות פיננסית כפי שהיא ביאס

- כאשר חברה ערבה לצד ג', שאם לא ישלם את חובו היא תעמודערבויותב( במקומו, לכאורה זה סוג של התחייבות תלויה, אך בכל זאת זה לא נכנס

מטפל בזה באופן ספציפי. 39 כי יאס 37לתחולה של יאס - לגביהן יש תקן ספציפי.עתודות למיסים נדחיםג( . יש לשים לב, כי אם חכירה תפעולית הופכת לנכס מכביד או מהווהחכירותד(

.37נכס מכביד מהיום הראשון, אז הוא כן יטופל לפי יאס .19 מטופלות ספציפית לפי יאס הטבות לעובדיםה(

:דגשים , לבין הביטוי "הפרשה לחובות מסופקים" או 37 אין לבלבל בין הפרשות לפי יאס א.

. האחרונות מבטאות את העמדת הנכס על ערכו הנכון,"הפרשה לירידת ערך" 37נכון לתאריך המאזן. אין לזה קשר למשהו עתידי, אלא זה משויך לעבר. יאס

עוסק בהפרשה לסכום שיתברר בעתיד. התקן עוסק רק בכללי ההכרה והמדידה של ההפרשה, ולא עוסק כנגד מה תוכרב.

. בד"כ הפרשה תוכר כנגד הוצאה, אבל כל מקרה ייבחן לגופו לפיההפרשה הזו התקנים וההוראות הספציפיים החלים על העסקה. למשל, אם קניתי נכס )ר"ק(

, אם מיסי16שיש בגינו הפרשה למיסי קנייה, יכול להיות שלפי הכללים של יאס קנייה מהווים חלק מעלות הנכס, ההפרשה לא תוכר כהוצאה, אלא כנגד הנכס.

:הגדרות רמות במשפחת ההתחייבויות:3לפי התקן, עולה שיש

- התקן מגדיר אותה כפי שהיא מוגדרת במסגרת המושגית: "מחויבותהתחייבות.1 בהווה של ישות הנובעת מאירועי עבר, אשר סילוקה חזוי לגרום לתזרים שלילי של משאבים של הישות המגלמים הטבות כלכליות". התחייבות לא כוללת אלמנט של

48

אי וודאות והכל מוחלט אצלה. אם קניתי משהו והספק הוציא לי חשבונית,ההתחייבות היא ברורה מזה שקניתי את המלאי.

- דרגה שנייה. זוהי התחייבות שעיתוי פירעונה או סכומה אינם וודאיים.הפרשה.2 לצורך ההגדרה, יש לעמוד ראשית בהגדרה של התחייבות. בהפרשה יש מרכיב

כלשהו של אי וודאות. הכוונה היא להתחייבות תלויה כזו שכבר הוכרה בספרים. - המונח מתייחס רק למצבים שלא מקבלים ביטוי מספריהתחייבות תלויה.3

בדוחות, ומקבלים בתנאים מסוימים רק גילוי בדוחות הכספיים.

הפרשותמתי נכיר בהפרשה בספרים?

התנאים הבאים-3, הפרשה תוכר בספרים רק אם עומדים ב-37לפי יאס . לישות יש מחויבות בהווה )משפטית או משתמעת( כתוצאה מאירוע מהעבר(1

התנאי הזה הוא תנאי הסף לפיו, לתאריך המאזן החברה צריכה לבדוק האם היא מחויבות משפטית אועשתה פעולה לפני תאריך המאזן שהקימה עליה

. החידוש של התקן בהקשר זה הוא, שהמחויבות לא חייבת להיותמשתמעת משפטית, אלא גם משתמעת. ההגדרה של מחויבות משתמעת היא, מחויבות

שנובעת מדפוס הפעולה של הישות בעבר שיצרה ציפיות אצל צדדים שלישייםשהיא תישא באחריות.

: עובד של חברה נפגע במהלך העבודה לפני תאריךדוגמא למחויבות משפטית המאזן והגיש תביעה לתאריך המאזן כנגד החברה שתישא בהוצאות. נכון לתאריך

המאזן התנאי הראשון מתקיים- מחויבות משפטית בהווה כתוצאה מהאירועבעבר.

: חברה שפועלת בהקשרים בהם היא יכולה לזהםדוגמא למחויבות משתמעת את הסביבה. אין חוק רלוונטי שקובע קנס על פעילות הזיהום שהיא עושה, אבל באתר האינטרנט של החברה, היא מפרסמת מדיניות מוצהרת לפיה היא חברה

ירוקה ותישא בהוצאות של כל זיהום שתבצע בסביבה וכך היא פעלה בשנים קודמות. גם דפוס הפעולה וגם ההודעה באתר שגוררת ציפייה אצל צדדים

שלישיים, גוררים את המסקנה שאם חברה זיהמה לפני תאריך המאזן ולא עברה על החוק, בכל זאת מתקיים התנאי הראשון לפיו, לחברה יש מחויבות משתמעת

בהווה )לא משפטית( כתוצאה מאירוע בעבר. בהקשר זה, יש לציין שני דברים:

התקן מציין במפורש שמקרים נדירים יהיו כאלה, בהם החברה תאמר שהיאא- לא יכולה להכריע האם יש מחויבות בהווה. כמעט ולא נקבל מצב בו חברה

תגיד שלא ידוע אם התנאי הראשון מקיים או לא. כאשר יש בתאריך המאזן הצעת חוק שאם היא הייתה מושלמת היא הייתהב-

יוצרת מחויבות משפטית, אז אפשר להגיד שהתנאי מתקיים ושיש מחויבות משפטית רק אם וודאי למעשה שהחוק שיחוקק בסופו של דבר יהיה תואם

להצעת החוק )כמו שינוי בשיעורי מס(. צפוי שיידרש תזרים שלילי של משאבים המגלמים הטבות כלכליות כדי לספק את(2

more likely( היא, שמספיק שיהיה מצב של Probable. הכוונה ב"צפוי" )המחויבותthan not כדי שיהיה צורך ליצור50%. כלומר, מספיק שיהיה מדובר במעל

, יישמו בישראל את ההוראות של התקינהIFRSהפרשה. בעבר, לפני שעברו ל- (, כאשר ההבדל המהותי הואFAS 5האמריקאית בהקשר של הפרשות )

49

שהפרשות מוכרות רק אם ההסתברות ליציאה של משאבים היא ברף העליון IFRS(. לכן הציפייה היא שבמעבר ל-80%-70%, באזור 50%)בוודאי מעל

מביאיםIFRSתהיינה יותר הכרות בהפרשות. בפועל זה לא קרה, כי במעבר ל- , ואז יש49%חוו"ד של עו"ד שההסתברות למימוש של התביעה היא בסביבות

קושי לכמת. כמעט תמיד החברה צופה שיותר סביר מאשר לא, שהיא לא תפסיד. לדוגמא, היה מקרה בו חברה ציבורית "המשביר לצרכן" שהתנהל נגדה הליך

משפטי והבורר פסק כנגדה, אך היא לא הכירה בהפרשה, כי סברה שתוכל להפוך את הפסיקה של הבורר. לאחר שהדוחות התפרסמו, ביהמ"ש לא ביטל

את פסק הבורר. לכן לעתים המצב יכול להיות אבסורדי.

:לתנאי השני הערות של התקן רלוונטי לתקן50% כמעל probableהתקן קובע במפורש, כי פירוש המונח א(

הזה, ולא בהכרח מיושם לתקנים אחרים. על אף הקביעה הזו, בפועל רוב. 50% כמעט תמיד מדובר במעל probableהפרשנויות הן שכשכתוב

בעקרון, התקן דורש לבצע את המבחנים של תנאי ההפרשה בקשר לכלב( פריט באופן ספציפי. למשל, לא ניתן לבחון בבחינה כוללת את כל התביעות

אחד הוא כאשר יש הפרשה שמבוססת על הרבה פרטיםחריגהמשפטיות. , יש לבחון מה האומדן18קטנים, כמו אחריות בגין מוצרים. לפי יאס

לאחריות. התקן מאפשר כחריג, להסתכל במבחן הצפוי על כל האחריות ולאלבחון כל פריט ופריט.

. אם עברנו את התנאי הראשון ניתן לערוך אומדן מהימן של סכום המחויבות(3 והשני, יש לבחון מה האומדן המהימן. בהקשר זה, התקן קובע שמקרים נדירים ביותר יהיו כאלה שחברה תטען שהיא לא יכולה לאמוד באופן מהימן את סכום

המחויבות. כלומר, נדיר ביותר שיהיה מצב בו חברה תוכל להתחמק מהכרהבהפרשה כי היא לא עומדת בתנאי השלישי.

התחייבות תלויה לעומת הפרשה, התחייבות תלויה היא מקרה שבו לא התקיים אחד משלושת התנאים של הפרשה. במהות, התחייבות תלויה היא כמו הפרשה, אבל התחייבות תלויה תוכר רק בביאורים, כיוון שאחד התנאים לא התקיימו. למשל, התנאי הראשון לא התקיים

ולכן לתאריך המאזן אין מחויבות משפטית או משתמעת כתוצאה מאירועי העבר, אלא אולי יש מחויבות פוטנציאלית שתתברר רק בעתיד. למשל, חברה שזיהמה לפני תאריך המאזן, ללא חוק וללא מדיניות משתמעת, אך יש הצעת חוק בעניין לתאריך

המאזן. במקרה כזה אין מחויבות משפטית או משתמעת שנובעת מאירועי עבר, אלאמחויבות פוטנציאלית, במקרה בו הצעת החוק תהפוך לוודאית.

או50%אם עומדים בתנאי הראשון, עדיין יכולה להיות התחייבות שלא עומדת ב- שלא עומדים בתנאי השלישי לפיו, אין אומדן מהימן לסכום ההתחייבות. היות והתקן אומר שהמקרה נדיר בתנאי השלישי, אז כמעט ולא יהיו מקרים בהם החברה תוכל

לטעון שלא מכירה בהפרשה רק בגלל התנאי השלישי, אך זה יכול ליפול בשל התנאיהשני.

50

משמעותי והיא לא תוכר בדוחות, כיוון שהיא לאגילויבהתחייבות תלויות יש לתת מקיימת את אחד התנאים של הכרה בהפרשה. יש הוראות גילוי מחמירות יחסית,

שאמורות להיות כאיזון לזה שלא בוצעה הפרשה, כי להתחייבות תלויה יש ערך כלכלישלילי. הרי ברור שמי שקונה חברה בהליך משפטי מהותי, יש לזה שווי.

:דוגמאות מהתקן להמחשת ההבדל בין הפרשה להתחייבות . הסכם הרישוי מחייב אותה לפרק את דוברתשדה נפט ביםחברה מפעילה א-

מהעלויות שתיווצרנה קשורות90%הקידוח בתום ההפקה ולשקם את הסביבה. מהעלויות נובעות10%לפירוק הדוברה ושיקום הנזק שנגרם מהקמתה, ו-

, החברה הקימה את הדוברה אך טרם30.12.08במהלך הפקת הנפט. נכון ל-החלה להפיק נפט. האם תוכר הפרשה? נבחן את התנאים-

יש מחויבות משפטית כתוצאה מאירועי12/08לפי התנאי הראשון, רואים שב- העבר רק בגין פירוק הדוברה, כי עד תאריך המאזן הקימו את הדוברה והסכם הרישוי מכריח את החברה לפרק אותה בסופו של דבר. עד תאריך המאזן לא

התחילו להפיק נפט, ולכן אין עדיין היבט של מחויבות שקשורה לשיקום הנזק אותיקון הנזק שנגרם כתוצאה מהפקת הנפט.

התנאי השני הוא שצפוי שיצא תזרים שלילי כי הסכם רישוי מחייב אותי, ולכן זה מוכרIFRIC 1ההפרשה תוכר ביחס לעלויות שקשורות לפירוק הדוברה, ולפי

כנגד עלות הנכס. אנשים מצאו את מותם לאחר חתונה שנערכה בשנת10. תביעה משפטיתב-

, כנראה עקב הרעלת מזון שנגרמה ממוצרים שנמכרו ע"י החברה. הליכים2008 משפטיים החלו וכוללים דרישה לפיצוי מהחברה, אשר כופרת במחויבות. עד

, עו"ד של החברה סבורים2008למועד אישור פרסום הדוחות הכספיים לשנת ולאור התפתחויות שחלו בפסיקה2009שהחברה לא תימצא חייבת. בשנת

שהחברה תימצא חייבת. 2009בנושא, עו"ד של החברה סבורים בתום שנת , בגין העובדה שהחברה2008: תנאי ראשון- יש אירוע מעבר בדוחות של ניתוח

סיפקה מזון והגישו נגדה תביעה. אבל בהתבסס על חוו"ד של יועצים משפטיים, אין מחויבות משפטית לתאריך המאזן. לכן לא צריך להכיר בהפרשה )אלא

התנאי הראשון מתקיים, ואז יש לעבור2009בהתחייבות תלויה(. בסוף שנת 2009לתנאי השני ולבחון האם צפוי שיצא תזרים שלילי. אם מתקיים, בשנת

תוכר הפרשה )בהנחה שהתנאי השלישי מתקיים(.

מדידת ההפרשה לאחר בחינת הקריטריונים להכרה בהפרשה, התקן קובע כיצד למדוד את ההפרשה.

על בסיס האומדן הטוב ביותר של הסכום שיהיה דרוש כדי לסלק אתההפרשה תוכר . אם יש השפעה מהותית של ערך הזמן )צפויהמחויבות הזו נכון לתאריך המאזן

להיות מסולק או להתברר בעוד הרבה שנים(, התקן קובע שיש לבצע ערך נוכחי לאומדן הזה. שיעור ההיוון יילקח כשיעור היוון לפני מס, כי ההפרשות כולן הן

הפרשות ברוטו ולא נטו ממס. בהקשר זה, יש לציין כי התקן לא הולך )במודע( לכיוון , כל עוד החברה100,000של תוחלות. למשל, אם מגישים נגדי תביעה בסכום של

(, היא מפרישה49%מתייחסת לזה כהתחייבות תלויה )נניח שתנאי שני לא מתקיים- ₪. כלומר,100,000(, היא מפרישה 51%אפס. במידה והתנאי השני מתקיים )נניח

, ולא תוחלת. לא מחשבים באופן יחסי.1 או 0מבחן של

51

: כאשר יש קבוצה גדולה של פריטים, כמו באחריות. רק אז התקן מאפשרחריג לבצע את המבחן על כל סוג ההפרשה ולא על כל פריט בנפרד, ואף מאפשר לבצע

את המדידה על בסיס תוחלת. למשל, חברה מוכרת סחורות עם אחריות שמכסה חודשים לאחר הרכישה. בהתאם לאומדני החברה, אם6ליקויים שהתגלו בתוך

התגלו ליקויים קלים בכל המוצרים שנמכרו, עלות התיקונים תהיה מיליון ₪, ואם מליון ₪. נניח4התגלו ליקויים חמורים בכל המוצרים שנמכרו, עלות התיקונים תהיה

שהחברה מכרה את הסחורות והתחזיות שלה לגבי שנה הבאה, על בסיס ניסיון מהסחורות20% מהסחורות שנמכרו לא יהיו בכלל ליקויים, ב-75%העבר, שב-

מהסחורות שנמכרו יתגלו ליקויים חמורים. אפשר5%שנמכרו יתגלו ליקויים קלים וב- לבצע את ההפרשה על בסיס תוחלת:

. ההפרשה לאחריות סה"כ תהיה400,000=4,000,000∗1,000,000+5%∗0+20%∗75%400,000 .

: 12.1.10 : 13 שיעור :סוגיות נוספות בתקן

- ההגדרה של נכס תלוי היא ההופכי של התחייבות תלויה, כלומר- זהו נכס תלוי(1 . הדוגמא הכינכס אפשרי שנובע מאירועי העבר, שקיומו תלוי באירוע עתידי

קלאסית היא דוגמא הפוכה לתביעה משפטית שהוגשה כנגד החברה, והיא תביעה שהחברה מגישה כנגד מישהו אחר. נכון לתאריך המאזן החברה הגישה

את התביעה, ולכן יש אירוע מהעבר שמכונן את הנכס האפשרי, אבל הקיום שלו יתברר כתוצאה מפה"ד שיינתן בעתיד. התקן קובע שלא נכיר בנכסים תלויים

מטעמי שמרנות )לא נכיר בהכנסה מוקדם מידי(. זה תואם לעקרון הכללי של כל הכרה בהכנסה. למשל, קיבלתי תשלום מיידי ותשלום מותנה עבור מכירת נכס.

אם נכיר בתשלום המותנה, מכירים מוקדם מידי לפי שתנאי ההכרה בהכנסה לגבי נכס תלוי, לא נכיר בו50%מתמלאים. אפילו אם יש הסתברות של מעל

כהכנסה, שלא כמו התחייבות תלויה. נכסים תלויים, כמו הפרשות, ייבחנו כל תקופה מחדש, כדי לבדוק האם חל שינוי

בהסתברות שמצריך שינוי בהחלטה הקודמת להכיר או לא להכיר. שינוייםבהפרשות נזקפים לרו"ה כהוצאה.

- אם חברה יודעת או מעריכה שבתקופות עתידיות הפסדים תפעוליים עתידיים(2 יהיה לה קו פעילות או מגזר פעילות בהפסד, האם היא צריכה להכיר בהפרשה להפסדים העתידיים האלה? לפי התקן, לא. זו דוגמא ספציפית למצב בו אנחנו לא עומדים בהגדרה של הפרשה בתקן, משום שלתאריך המאזן אין שום אירוע

מהעבר שמקים את הצורך ביצירת הפרשה. זה משהו שיכול להיות שיקרה בעתיד ויכול להיות שלא, אבל זה לא עומד בהגדרות של הפרשה או של התחייבות. בנוסף, הרעיון של התחייבות, שרלוונטי גם פה, הוא שזה רלוונטי גם לצד ג',

כאשר צד ג' כופה עלי לשלם תשלום מסוים. הפסדים תפעוליים עתידיים יכולים להוות סימן לי"ע, ואז יכול להיות שנצטרך לבצע הפרשה לי"ע לתאריך המאזן,

אך זו כבר הפרשה מסוג אחר ממה שאנו מדברים כאן. מוציא מתחולתו חוזי ביצוע. חוזה ביצוע הוא37- יאס הטיפול בחוזים מכבידים(3

חוזה בו שני צדדים מתקשרים לבצע משהו בעתיד, ולא צריכים לבצע הפרשה שנים וסיכמתי3בגין זה כבר במועד כריתת החוזה. למשל, עובד שמועסק אצלי

איתו על משכורת. ברגע שהוא ייתן לי שירותי עבודה ואני אשלם לו שכר, רק אז

52

ארשום זאת בדוחות. מתי בכל זאת כן נבצע הפרשה בגין חוזה ביצוע כבר ברגע חוזהכריתת החוזה? אם החוזה הוא חוזה מכביד. ההגדרה של חוזה מכביד היא, שהעלויות הבלתי נמנעות לצורך עמידה במחויבויות על-פי החוזה, עולות על

. לצורך הבחינה של מה הן העלויותההטבות הכלכליות החזויות להתקבל על-פיו הבלתי נמנעות לצורך העמידה בחוזה, אנחנו תמיד ניקח את הנמוך מבין העלות

לקיום החוזה לבין העלות שנגרמת לחברה כתוצאה מביטול החוזה. מניחים יחידות של100שהחברה היא תמיד רציונאלית, ולכן אם יש לי חוזה לרכישת

₪ ליחידה ובסה"כ מגלם הפסד10חומרי גלם שנכון להיום מגלם לי הפסד של ₪ ולא על500 ₪, ההפרשה תהיה על 500 ₪ והפיצוי הוא של 1,000של

₪. כלומר, ההפרשה תהיה על הנמוך מביניהם. גם כאן, כמו הרעיון1,000 בהפרשות, יש לבחון חוזה ביצוע כל תקופה, כי יכול להיות שבמועד הראשוני של

החתימה הוא היה חוזה ביצוע לא מכביד, אך בגלל תנאי השוק החוזה הופך להיות מכביד. יש לבחון כל תאריך חתך ויכול להיות שבתאריכים עוקבים הוא

הופך לחוזה מכביד. במצב כזה, נצטרך לבצע הפרשה. מהתקן לחוזה מכביד היא חברה שפועלת באמצעות בית חרושת שנחכרדוגמא

העבירה החברה את פעולותיה12/09בעבר על ידה בחכירה תפעולית. במהלך לבית חרושת חדש והתקשרה מול הבעלים של בית החרושת החדש בהסכם חכירה תפעולית חדש. חוזה החכירה התפעולית על בית החרושת הישן הוא

. לא ניתן לבטלו ולא ניתן להשכירו בשכירות משנה2013בתוקף עד תום למשתמש אחר. כל עוד החברה פעלה בבית החרושת הישן, היה לה חוזה שכירות

)חוזה ביצוע( רגיל. היא צריכה לרשום כל חודש הוצאות ולא צריכה לכמת את התשלום של דמי השכירות העתידיים. ברגע שהחברה עברה לבית חרושת חדש ומשלמת בו דמי שכירות, החוזה המקורי לבית החרושת הישן )שאי אפשר לבטל

אותו או להעביר אותו לאחר( הפך להיות חוזה מכביד, כי העלויות הבלתי נמנעות (2013 שנים הקרובות עד סוף 4מהקיום שלו )כל תשלומי דמי השכירות ל-

עולות על ההטבות הכלכליות הצפויות מהחוזה )במקרה זה ההטבות הכלכליות הצפויות הן אפס, כי לא ניתן להשכיר לאחר ולא ניתן להשתמש(. לכן החברה

תצטרך להפריש את כל דמי השכירות בגין בית החרושת הישן בסכום אחד בדוחות השנים הקרובות. אם החברה כן הייתה יכולה להשכיר4 עבור 2009של

₪ לשנה והיא צריכה לשלם לפי ההסכם80בשכירות משנה והשוכר משלם לה . 80=4∗20 של 2009 ₪, אנחנו נבצע הפרשה בדוחות 100המקורי

- הרבה פעמים, כנגד הפרשות שהחברה צריכה לשאת בהן, יש לה נכסי שיפוי(4 הסכם לקבל שיפוי מצד ג על ההוצאה שהיא תצטרך לשאת בה. למשל, אני

מוכר מוצר של יצרן עולמי ומתחייב באחריות למי שקונה את המוצר ממני, ויש לי במקביל הסכם מול היצרן שעבור כל הוצאה הוא ישפה אותי. התקן קובע

בהקשר זה, שנכיר בשיפוי כנגד הנכס, רק אם וודאי למעשה שהשיפוי יתקבל. ומעלה. במאזן אנחנו נציג את ההפרשה90%וודאי למעשה הוא הסתברות של

בנפרד מנכס השיפוי, כדי שיוכלו להבין שמצד אחד החברה חייבת בתשלום ההפרשה, ומצד שני יש לה זכות לקבל שיפוי מצד אחר )למשל, חברת ביטוח(.

לעומת זאת, בדו"ח על הרווח הכולל התקן מאפשר לחברה להכיר את ההוצאה נטו מההכנסה שהכירה בגין נכס השיפוי. הפרשה היא הוצאה והכרה בנכס שיפוי זו הכנסה, ולכן אפשר להציג נטו. יש מצבים בהם השיפוי לא יכסה את כל גובה

.50%(, ואז נכיר בנטו רק 50%ההוצאה )למשל מכסה רק

53

ההכרה בנפרד מנכס השיפוי היא בהינתן העובדה שלחברה יש מחויבות משפטית לשלם ללקוחות שלה, בלי קשר לשאלה האם אותו צד ג )למשל, היצרן הבינ"ל של המוצר( ישלם לה עבור השיפוי או לא. אם הלקוח הסופי מקבל אחריות או

תיקונים לפגמים רק אם צד ג ישלם )קבוע בהסכם שאם צד ג לא משלם, גם החברה לא צריכה לתקן(, החברה לא תצטרך להכיר בהפרשה כנגד נכס שיפוי,

כי אין לה הפרשה אמיתית. הסעיף של השיפוי קורה הרבה פעמים בהסכמי ביטוח. חברות מבוטחות על כל מיני עלויות שהן חייבות לשאת בהן. האם אפשר

להתייחס לעובדה שהחברה תקבל תשלום פוליסת הביטוח בסופו של דבר כוודאי למעשה? יש צורך בחוו"ד משפטית או אישור מחברת הביטוח. חברות ביטוח

נוטות להתנער מהתשלום, ולכן זה לא טריוויאלי לומר שהאירוע הביטוחי נכנסלתחולת הפוליסה.

כמו כן, כשהתקן מדבר על מבחן בו הוא צריך לבדוק האם וודאי למעשה שנקבל את השיפוי, מתוך ההסתברות משקללים למשל איתנות פיננסית וזכאות משפטית,

לאאבל לא משקללים את היחסים שבין נותן השיפוי לחברה. כלומר, התקן . למשל, אםמתייחס כוודאי למעשה למקרה בו נכס השיפוי מובטח מבעל שליטה

לחברה יש הסכם שיפוי מבעל השליטה ונניח שבעל שליטה נותן אישור כל תאריך , זה וודאיהפורמאליותחתך להתחייבות שלו לשלם את הכסף. לפי ההגדרות

זה בעייתי,מהותיתלמעשה ולכן נכיר בהפרשה וכנגד נכיר בנכס שיפוי. מבחינה כיוון שהאינטרס של בעל השליטה הוא לא לשלם את השיפוי, ולאור העובדה

שבעל השליטה שולט ביכולת של החברה לדרוש ממנו עצמו את השיפוי, מהותית קשה לומר שוודאי למעשה בסיטואציה הזו שהשיפוי יתקבל. באופן כללי, התקינה

הבינ"ל עוד לא התקדמה להבנה שלבעל השליטה יש יחסים מיוחדים עםהחברה.

- ההגדרה של שינוי מבני בתקן היא, תוכנית מתוכננת ונשלטת ע"י שינוי מבני(5ההנהלה ואשר יש בה לשנות באופן מהותי אחד משני אלה:

את הפעילות המבוצעת ע"י החברה.א.

את האופן שבו הפעילות מבוצעת.ב.דוגמאות לשינויים מבניים:

מכירת תחום פעילות עסקית; -1העברה של פעילויות עסקיות ממדינה למדינה;-2שינויים במבנה ההנהלה )צמצום של עובדים, רה-ארגון(.-3

: השאלה איתה מתמודד התקן בהקשר זה היא,ההכרה בהפרשה לשינוי מבני ? יש לשים לב, שבשינוי מבני אנומתי ובאילו תנאים יש לבצע הפרשה לשינוי מבני

בעצם מצויים בסוג של חריג לעקרון הכללי לפיו, התחייבויות הן תמיד מול צד ג, משום שמדובר על החלטה פנימית של החברה, שבאופן עקרוני יכולה גם

להשתנות. לכן יכול להיווצר פה מצב של ניהול רווחים, כלומר- מחליטים באופן מלאכותי על שינוי מבני ויוצרים הפרשה )בתקופות טובות בהן ניתן לספוג הוצאה( ולאחר מכן בעתיד יש הפרשה שניתן יהיה להפוך על פי החלטת החברה. על מנת

למנוע את היכולת לבצע את המתואר, התקן קובע שחברה תכיר בהפרשהלשינוי מבני רק כאשר מתקיימים שני התנאים הבאים:

, הכוללת לפחות את לחברה יש תוכנית פורמאלית מפורטת לשינוי מבניא(הפריטים הבאים:

54

תחום הפעילות הרלוונטי ומיקומו שיושפעו מתכנית הרה-ארגון..1 אם עובדים קשורים ברה-ארגון, יש לפרט ביחס למיקום, לתפקיד ולמספר.2

המשוער של העובדים שיפוצו כתוצאה מהפסקת עבודתם.העלויות שתידרשנה..3המועד שבו תיושם תוכנית הרה-ארגון..4

החברה יצרה ציפייה תקפה אצל הגורמים שיושפעו מהרה-ארגון, וזאת ע"יב( התחלת ביצוע הרה-ארגון או ע"י מסירת הודעה בדבר מרכיביה העיקריים

. עד תאריך המאזן, אם למשל עובדים קשוריםלאלה שיושפעו ממנה לרה-ארגון, יש חובה להודיע להם על מספר מסוים שיפוטר כיוון שהודענו כבר

לצדדים שלישיים. אם זה רה-ארגון הקשור במכירת נכסים או בשינוי פיזי של תחום פעילות, יש חובה להתחיל בביצוע הרה-ארגון. למשל, להתחיל לפרק את הנכסים, להודיע באופן פומבי על התוכנית למכור את הנכסים ולהתחיל

להתקשר בהסכם המכירה שקשור ברה-ארגון. התנאי מונע את העובדה שרקמכוח החלטת דירקטוריון נוכל להכיר בהפרשה לשינוי מבני.

: המדידה תכלול הוצאות שמקיימות את שנימדידת ההפרשה לשינוי מבניהתנאים הבאים:

הוצאות הנובעות או נגזרות בהכרח מהשינוי המבני. מיוחסות רק לשינוי א(המבני.

ההוצאות לא מיוחסות לפעילות שממשיכה אצל החברה. למשל, הפרשה בגין ב( שינוי מבני לא תכלול עלויות הכשרה מחדש של עובדים. מעבירים עובדים

ממדינה למדינה )כרטיסי טיסה וכו'(, ובין היתר, נותנים להם הכשרה לפעילות הממשיכה ולכן לא ייכנסו בהפרשה לשינוי מבני. או למשל, אם תוך כדי

הרה-ארגון משקיעים במערכות חדשות, זה קשור לפעילות הממשיכה שלהחברה ולכן לא נכניס את זה להפרשה בגין שינוי מבני.

: 19.1.10 : 14 שיעור מבחן סמסטר א יכלול גם את החומר התיאורטי של אלי פאר מפיננסית. המבחן של

פאר בסמסטר א לא יכלול חומר של תיאוריה פיננסית, אבל יכלול את כל החומרבסוף שנה.

37 הוראות הגילוי של יאס שונות מהוראות הגילוי בתקנים אחרים ומאד קריטיות. 37הוראות הגילוי ביאס

: חברה נדרשת להציג את התנועה בסעיף ההפרשה, כלומר- את יתרתהפרשות הפתיחה, את ההפרשות הנוספות שנוצרו או בוטלו וכו'. בנוסף, יש להציג תיאור

מילולי, כאשר התיאור לא יתייחס לכל הפרשה בודדת אלא לכל סוג של הפרשה. כלומר, התקן מאפשר לקבץ הפרשות ביחס לגילוי על בסיס קבוצות. לקבוצה צריך להיות מכנה משותף, למשל: הליכים משפטיים נגד החברה, אחריות למוצרים. יכול להיות שיש מאפיינים שונים של הליכים משפטיים, וגם אותה נצטרך לפצל. למשל,

תביעות של לקוחות מול תביעות של עובדים. החברה צריכה להפעיל שק"ד איךלחלק את הקבוצות, כדי שלא תהיינה יותר מידי גדולות.

55

בגין כל סוג של הפרשה, החברה תיתן תיאור מילולי של מהות ההפרשה, תתאר את אי הוודאות שקשורה )עיתוי, סכום וכד'(, ותתאר את הסכמי השיפוי, אם קיימים, ואם

הכירה בגינם.

: לא נמדדות בספרים, אלא רק מקבלות ביטוי בגילויים. ישהתחייבויות תלויות לתאר לפי קבוצות של התחייבויות תלויות את התיאור של ההתחייבות התלויה )למה יש מרכיב של אי וודאות(, והכי חשוב הוא אומדן ההשפעה הכספית של התלויה, אם

היינו מיישמים לגביה את עקרונות המדידה של הפרשה. כלומר, האומדן הסובייקטיביהטוב ביותר של החברה לסילוק המחויבות התלויה.

50%למשל, הגישו נגד החברה תלויה משפטית והיא צופה בהסתברות של יותר מ- של ניצחון51%שהיא תנצח. התקן מודע לזה שיכולה להיות כאן מניפולציה, כי

בתביעה קשה למדוד. לכן התקן לא רוצה לפטור את החברה בכך, ודורש לתת אומדן סובייקטיבי של החברה בכמה ההליך המשפטי ייגמר. לסיכום, לא דורשים רק

לתאר את התלויה, ונדרש אומדן סובייקטיבי. אפשר לקבץ מספר תלויות יחד, אבל החברה צריכה להסביר מה הסיבות לכך. 50%ההוראה של הגילוי של תלויות חלה בכל המקרים שבהם החברה צופה במעל

היא תנצח. אם החברה צופה שהאפשרות או הסיכוי לתזרים שלילי )שהיא תפסיד( רמות:3קלושה, אז היא לא חייבת לתת בכלל גילוי לתלויות. לכן נוצרות

- הפרשה בדוחות הכספיים.50%הסתברות להפסד מעל .1 לקלוש- גילוי בביאורים לתלויות.50%הסתברות להפסד בין .2הסתברות להפסד קלוש- לא נדרש גילוי. .3

, דורשות הוראות2009בהקשר זה, תקנות ני"ע )דוחות כספיים שנתיים(, התשס"ט- . תקנות אלה דורשותIFRSגילוי על החברות הציבוריות. התקנות נכתבו על בסיס ה-

שאם יש תביעה תלויה כנגד החברה שהתזרים השלילי שלה הוא קלוש, אבל אם התביעה תתקבל היא עלולה לפגוע בהנחת העסק החי של החברה )עלולה למוטט

את החברה(, החברה צריכה לתת גילוי על כך. )חריג( גם ביחס לגילוי של הפרשות וגם ביחס לגילויהוראות פטורבנוסף, התקן נותן

של התחייבויות תלויות, וקובע שבמקרים נדירים ביותר, גילוי המידע שנדרש בהתאם להוראות התקן עלול לפגוע באופן מהותי בחברה כאשר היא מצויה במחלוקת עם צדדים אחרים. במקרים כאלה, התקן מאפשר לחברה לא לגלות את מלוא המידע

שדיברנו עליו קודם. נניח שהחברה מצויה בסכסוך משפטי מול צד שני וכותבת 1בביאורים שהוגשה נגדה תביעה, והיא צופה שהאומדן הטוב ביותר לתביעה הוא

מיליון ₪. במצב כזה, התובע לא יהיה מוכן לרדת מתחת למיליון ₪ בפשרה. התקן אומר שזה מקרה נדיר, ולא ניתן לקבל את הטענה הזו כל הזמן. בנוסף, זה צריך

לפגוע באופן מהותי. לא בכל הליך משפטי אפשר לומר שעצם הגילוי יפגע בחברה. כמו כן, יש להביא בחשבון שהוראות הגילוי הן לפי קבוצות, ולכן יש קושי לזהות את

התביעה הספציפית.

נקודות נוספות: עוסק בחברה. כאשר יש37. יאס צירוף עסקים או רכישת השפעה מהותית.1

צירוף עסקים או רכישת השפעה מהותית של חברה א בחברה ב, הכלליםשחברה א מיישמת לגבי הכרה בהתחייבות תלויות ונכסי שיפוי בספרי א נגזרים מ-

3 IFRS 3. ההבדלים הם שלפי 37 ולא מיאס IFRSכאשר חברה א תעשה הפרש ,

56

מקורי )הקצאת עודפי עלות( היא תכיר בתלויות שיש בחברה ב לפי שווי הוגן, ככל . גם נכסי שיפוי37שהוא ניתן למדידה באופן מהימן, בלי קשר להוראות של יאס

, לפי בסיס המדידה שלIFRS 3, אלא לפי 37בספרי הרוכשת לא מוכרים לפי יאס ההתחייבות שבגינה הוא ניתן. למשל, אם ההתחייבות לא הוכרה, גם נכס שיפוי

לא יוכר, וכך גם במועדים העוקבים. . כשחברה נותנת ערבות לצד ג לטובת חברה אחרת )א נותנת ערבותערבויות.2

לבנק על חובות חברה ב(, הערבות היא התחייבויות התלויה. היה לפני תאריך המאזן אירוע מחייב שהוא נתינת הערבות, שיתברר בעתיד- אם חברה א לא ,37תשלם אז המחויבות תמומש. יחד עם זאת, הערבות היא לא בתחולת יאס

, הקובע שהיא תוכר לפי שווי הוגן במועד ההכרה39אלא מטופלת תחת יאס , דורשות2009לראשונה. תקנות ני"ע )דוחות כספיים שנתיים(, התשס"ט-

מחברות ציבוריות בלבד, שאם הן נותנות ערבות לצד ג שהיא בלתי מוגבלת בסכום או בסכום כזה שאם היא תמומש היא עלולה להעמיד בספק את המשך קיומה של חברה א כעסק חי, אז חייבים לפרסם את הדוחות של חברה ב )גם

אם ב היא פרטית ו-א היא ציבורית(, כדי שהציבור בחברה א יוכל לנתח אתהסיכון שקיים בהעמדת הערבות לפי המצב הפיננסי שמשתקף מדוחות חברה ב.

מהן( וחשוב לעבור עליהן3 דוגמאות )אנחנו עברנו על כ-10בנספח של התקן יש כ-מבחינת הניתוח של שלבי ההפרשה.

12 IFRIC הטיפול החשבונאי בעסקאות - B.O.T (. בעסקאות אלהBuild Operate Transfer הן הסדרי זיכיון למתן שירות )BOTעסקאות

המגזר הציבורי )הממשלה( רוצה להקים פרויקטים בשיתוף עם המגזר הפרטי. על מנת להקל על הנטל התקציבי של הפרויקטים )בד"כ פרויקטים גדולים( וגם מתוך

תובנה שהממשלה לא יכולה לנהל בצורה אופטימאלית את הפרויקטים האלה, הממשלה מוציאה את הפרויקטים להקמה ע"י המגזר הפרטי. הפרויקטים קשורים

, בתי סוהר. בד"כ ההסכמים האלה מאופיינים בזה6לתשתית ציבורית, למשל: כביש שהחברות הפרטיות לוקחות על עצמן את הנטל המימוני וגם התפעולי של ההקמה.

שנה( הן40 עד 20ע"י התפעול )הסכמי זיכיון להפעלה על פני זמן ארוך, כ- מחזירות את ההשקעה. לאחר תקופה זו הן אמורות להעביר את הבעלות לידי

הממשלה. מבחינה חשבונאית, השאלות שיכולות לעלות בעניין זה הן:

מי הצד שצריך להכיר באותו נכס שנבנה כר"ק בספרים שלו, ועל בסיס אלו.1מבחנים?

אם הגוף הפרטי לא יכול להכיר בזה כר"ק, כיצד עליו לשקף את ההסכם מול.2ההמשלה בספריו?

: 2.2.10 : 15 שיעור עסקאות בין המגזר הציבורי לפרטי. אין בדיוק הגדרה למגזר ציבורי, ויכול להיות גם האוניברסיטה שהתקשרה לבנות מעונות עם גוף פרטי. בד"כ גופים ציבוריים אמורים

לספק הקמת בתי כלא, סלילת כבישים וכו'- מוצרים ציבוריים. הגוף הפרטי נושא בעלויות ההקמה. על מנת להחזיר את ההשקעה שלו ולהשיג תשואה, הגוף זכאי

לתפעל את הנכס. בסופו של דבר, הוא מחזיר את הנכס לממשלה, באופנים שונים. 57

ההיבט החשבונאיההיבט החשבונאי בעסקאות האלה יכול לעלות שני הקשרים:

ע"פ אלו קריטריונים נחליט מי ירשום את הנכס כרכוש קבוע בספרים שלו?.1 אם הגוף הפרטי )"המפעיל"( לא יכול להכיר בנכס שמוקם כרכוש קבוע, כיצד.2

יבטא את הזכויות הכרוכות בהסכם בדוחות הכספיים שלו? המשמעויות החשבונאיות יכולות להיות משמעותיות, כי אם נרשם ר"ק, יירשם פחת

בספרי המפעיל, ואם לא נרשם ר"ק, יכול להיות שיירשמו הכנסות מימון על פניהזמן.

ההבהרה לא דנה במישרין בשאלה הראשונה, והיא יוצאת מנקודת הנחה שהנכס המוקם לא נרשם בספרי המפעיל )הגוף הפרטי( כרכוש קבוע, והיא עוסקת רק

בשאלה השנייה. יחד עם זאת, מסעיף התחולה של ההבהרה, ניתן ללמוד מה הם הקריטריונים שמסייעים לצורך ההחלטה בשאלה הראשונה. ההבהרה עוסקת רק במצב בו הר"ק לא נרשם בספרי המפעיל, וכיצד יש לרשום זאת. אבל כדי לקבוע זאת, היא צריכה לקבוע במה היא עוסקת. דרך סעיף התחולה אפשר להבין למה

הנכס המוקם לא נרשם בספרי המפעיל. לפי ההבהרה, המעניק הוא הגוף הציבורי/הממשלתי המזמין את העבודה.

כדי להיכנס לתחולת הבהרה )ר"ק לא הוכר בספרי המפעיל( נדרש לעמוד בשניתנאים:

המעניק שולט או מסדיר אילו שירותים המפעיל חייב לספק באמצעות התשתית,א( . התנאי הזה יכול להתקיים לאו דווקאלמי הוא חייב לספק אותם ובאיזה מחיר

אם המעניק קובע ספציפית את המחיר, אלא גם אם המחיר הוא מפוקח ע"י המעניק באיזושהי תקרה מקסימאלית. יכול למשל להתקיים גם אם למפעיל יש

"חופש" לקבוע את המחירים, אבל כל תשואה )רווח( עודפת חוזרת למעניק. לכןבפועל, המעניק שולט על המחיר.

המעניק שולט בצורה משפטית בזכות שייר משמעותית מהנכס בתום תקופתב( . המשמעות של התנאי היא שמבחינת תנאי ההסכם, המפעיל מנועההסדר

ממכירת הנכס לצדדים שלישיים, שעבוד הנכס וכו'. הבעלות בסופו של דברתחזור לידי המעניק, והמפעיל מחזיק רק בתקופת ביניים.

אם ההסדר הוא לכל אורך החיים השימושיים של הנכס, כלומר- אי אפשר לבחון בסוף האם הנכס חוזר לידי המעניק כי החוזה הוא לכל אורך החיים של הנכס )בתום התפעול הנכס "מת"(, התנאי הרלוונטי הוא התנאי הראשון, ודי שתנאי א יתקיים כדי

שההסכם ייכנס לתחולת ההבהרה.

ההבהרה בעיקר עוסקת במה כן ירשום המפעיל, כיצד יבטא את הזכויות שיש לו בהסכם הזה. ההבהרה קובעת שיש מספר חלופות לאופן ההכרה בהסכם כתלות

בתנאי ההסכם: (. זכות חוזית לקבל מזומן מגוף אחר,32 )כפי שמוגדר ביאס הכרה בנכס פיננסי(1

והדגש הוא שצריך להיות מדובר בזכות חוזית. לכן אם התמורה מהמעניק למפעיל היא סכום כסף המזומן קבוע על פני השנים שהמעניק מתחייב לשלם

, שיימדד לפי הכללים32למפעיל, אז בעצם קיים נכס פיננסי לפי הגדרות יאס . המשמעות היא שבמועד ההכרה לראשונה הנכס יוכר לפי השווי39של יאס

ההוגן שלו )השווי ההוגן של תזרימי התקבולים הצפויים מהממשלה(, ואז

58

. אם הנכס39במועדים העוקבים הוא יימדד כתלות באיזו קבוצה הוא סווג ביאס הוא חייבים, אז בשיטת העלות המופחתת; אם זה מכשיר פיננסי זמין למכירה, זה

ישוערך בכל תקופה לשווי הוגן מול קרן הון; אם זה עומד בקריטריונים לייעוד לשווי הוגן מול רו"ה, יש לייעד ביום הראשון, ורק אם זה מונע את ההקבלה, זה

יימדד בכל תקופה בשווי הוגן מול רו"ה. בד"כ זה נכס חייבים. לסיכום, נכס פיננסי הוא כאשר התמורה בהסכם היא קבועה שנקבעה בחוזה וניתן לאכוף את החוזה

על הממשלה, ולכן עונה להגדרות של נכס פיננסי. . מצב בו התמורה בהסכם שהמעניק נותן למפעיל היא הזכותנכס בלתי מוחשי(2

להפעיל את הנכס ולגבות את הכסף של משתמשי הקצה. כלומר, הממשלה לא מבטיחה כל שנה סכום מסוים, אלא מאפשרת להפעיל לבד ולגבות עמלה, אך המחיר מפוקח. כך למפעיל יש נכס בלתי מוחשי שיוכר ויימדד לפי הכללים של

, המדידה לראשונה היא לפי עלות, והעלות למפעיל היא38. לפי יאס 38יאס השווי ההוגן של מה שהוא סיפק. בהמשך זה יימדד לפי עלות, כי אין שוק פעיל

על פני אורך החוזה. 38בתחום הזה. הנכס הבלתי מוחשי יופחת לפי כללי יאס , כאשר מצד אחד המעניק נותןמצב מעורביכול להיות מצב שלישי שהוא (3

למפעיל את הזכות לגבות את התמורה שלו ממשתמשי הקצה, אבל יחד עם זאת הוא מבטיח לו שאם באמצעות הגבייה העצמית הוא לא יצליח להגיע לתשואה

מסוימת על ההשקעה, המעניק מתחייב להשלים לו במזומן את החסר. במצב זה יש גם נכס בלתי מוחשי )הזכות לגבות ממשתמשי הקצה( וגם ההבטחה של

הממשלה לשלם למפעיל בתנאים מסוימים היא נכס פיננסי )זכות חוזית לקבל כסף(. במצב כזה נצטרך לפצל את התמורה לפי פרופורציות של שווי הוגן לנכס

בלתי מוחשי ולנכס פיננסי.

11היבט דו"ח רו"ה )הכנסות והוצאות( הוא יותר פשוט, בהתאם להוראות יאס )הכרה בהכנסה(. על פני הזמן, בבסיס מצטבר אנחנו נכיר18)קבלן מבצע( ויאס

בהכנסה.

בהבהרה חולקה בכיתה. יש עוד שתי דוגמאות בהבהרה עצמה )נכס בלתי1דוגמא מוחשי ומודל מעורב(.

- הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים 20 יאס התקן עוסק באופן ההכרה והמדידה של מענקים שחברה מקבלת מהממשלה.

"- סיוע של הממשלה בצורה של העברות שלמענקים ממשלתייםההגדרה של " משאבים לחברה, בתמורה לציות לתנאים מסוימים המתייחסים לפעילות של החברה.

התקן קובע שסיוע ממשלתי לא ניכנס לתקן אם מדובר על דברים עקיפים לחברה. למשל, אם הממשלה מציבה מגבלות על מתחרים שלה או מספקת תשתית באזור

העוזר גם לה, זה לא נחשב סיוע ממשלתי. הסיוע צריך להיות ישיר, ולא חייב להיות מזומן ויכול להיות גם בנכסים בעין. דוגמא לכך היא בחוק עידוד השקעות הון-

מענקים שהמדינה נותנת לחברות מסוימות שפועלות באזורים מסוימים במדינה. ישנו גם ההיבט של המדען הראשי, המסייע לחברות טכנולוגיה בעזרת מענק תמיכה, אם החברה עומדת בקריטריונים מסוימים, אך שם החברה מתחייבת להחזיר את המענק

במקרים מסוימים.

59

התקן מחלק את המענקים הממשלתיים לשני סוגי מענקים, וכנגזרת קובע אתהטיפול החשבונאי לכל מענק.

. אלו מענקים ממשלתיים שמיועדים להקמה אומענקים המתייחסים לנכסים(1 לרכישה של נכסים לזמן ארוך. למשל, החברה מקבלת את הכסף ומתחייבת

לרכוש קרקע או לבנות מפעל. . זו קבוצת השייר. זה כל מה שנכנס להגדרה שלמענקים המתייחסים להכנסה(2

מענק ממשלתי שאינו מתייחס לנכסים.

התקן קובע שמענקים ממשלתיים יוכרו בספרי החברה לראשונה רק כאשר קייםביטחון סביר ש:

הישות תציית לתנאים הנלווים למענקים.א.

המענקים יתקבלו. ב.

כיצד מודדים את ההטבה של המענקים? , כדילהיפרס על פני הזמן שלו הוא תורםעיקרון העל של התקן קובע שהמענק צריך

להקביל בין ההכנסה שנגרמה מאותו מענק לבין ההוצאות הקשורות. מענקיםהמתייחסים לנכסים יכולים להיות מוצגים באחת משתי הדרכים הבאות:

, כלומר- להפחית את המענק מעלות הנכס, כך להקטין את עלות הנכס.1 שהוצאות הפחת על פני הזמן תהיינה נמוכות יותר. בעצם, כך נהנים בעקיפין

מהכנסה. זה גם מקביל לאורך החיים של הנכס שהמענק תרם לרכישה שלו. )חובה מזומן, זכות הכנסה לרשום את המענק ביום הראשון כהכנסה נדחית.2

נדחית(, ואחרי זה כהקבלה על פני אורך החיים של הנכס, להפחית את ההכנסהלאורך החיים השימושיים.

מענקים המתייחסים להכנסה יכולים להיות מוצגים בשתי דרכים בדו"ח על הרווחהכולל )פורסים אותם על פני הזמן(:

כהכנסה ממענק.(1 כקיטון ההוצאה שאליו המענק מתייחס )הצגה בנטו את ההוצאה- בניכוי(2

מענק(. אם הפרויקט הוא לכמה שנים, תחילה נרשום:

ח.נ מזומןהכנסה נדחית

ובשנים הבאות נרשום:ח.נ הכנסה נדחית

הכנסה ממענק / הוצאת מו"פ עדיף להציג בד"כ את ההכנסה ממענק כהכנסה כי זה משקף טוב יותר את

הפעילות של החברה. הגישה השנייה גורסת כי עדיף להציג כקיטון בהוצאות, כיוון שלולא המענק לא היינו נכנסים לפרויקט. שתי החלופות כפופות לעיקרון העל

של הפריסה על פני השנים.

:נקודות נוספות . התקן מגדיר הלוואות אלו כהלוואות שהמלווה מקבל הלוואות הניתנות למחילהא(

על עצמו לוותר על החזרם, בהתקיים תנאים מסוימים שנקבעו. זה לא מענק ממשלתי, כי מענק ממשלתי הוא "בחינם". כאן לא מדובר על מענק, אלא

60

הממשלה נתנה הלוואה, אך יש אלמנט שההלוואה ניתנת למחילה. בהסכם ההלוואה, הממשלה קובעת שאם יתקיימו תנאים מסוימים בעתיד, כי תמחל על

החזר ההלוואה. בהקשר זה התקן קובע שהלוואות הניתנות למחילה שהתקבלו מהממשלה

יטופלו כמענק ממשלתי בהתאם להוראות התקן, רק כאשר קיים ביטחון סביר שהחברה תקיים את התנאים למחילה של ההלוואה. הסעיף עלה בהקשר של מענקי מדע"ר בישראל. כאשר חברה מקבלת הלוואה מהמדען, נקבע שהיא

תשלם ריבית כתלות בהכנסות שיהיו לה )תמלוגים למדע"ר(. אם אין מכירות, היא לא תחזיר למדע"ר כספים. השאלה, האם ניתן להיכנס לסעיף של הלוואה

הניתנת למחילה בחברות סטרט-אפ? התשובה שלילית, כי אין ביטחון סביר שלאתהיינה מכירות, ולכן זה לא טופל דרך הסעיף.

. מענק כזה יוכר מיידית במועד שבו החברה מענק המהווה פיצוי בגין אירוע בעברב( זכאית לקבל את המענק, ואין אלמנט של הקבלה, כי מקבלים פיצוי על הפסדי

העבר. למשל, אם מס רכוש נותן החזר על מפעל שהושבת.

: 9.2.10 : 16 שיעור . עד כה דיברנו על מענקים המתקבלים מהממשלה הלוואות בשיעור ריבית מוטבג(

בכסף או בשווי כסף כמתנה. אבל הרבה פעמים הממשלה נותנת הלוואות שהחברה תצטרך להחזיר. הריבית הנקובה בהלוואה היא לא ריבית השוק אלא

קבע שהטבה של שיעור ריבית לא תכומת20מגלמת הטבה כלשהי. בעבר יאס 20כמענק ולא תטופל בהתאם לתקן. ההוראה הזו סתרה את ההיגיון של יאס

לפיו יש למדוד התחייבות פיננסית ביום הראשון לפי39ואת העקרונות של יאס שווייה ההוגן. השווי ההוגן של התחייבות במקרה של ריבית מוטבת יותר נמוכה

₪ הלוואה שהריבית הנקובה נמוכה100מהערך הנומינאלי. כלומר, אם קיבלתי מריבית השוק ביחס לחברה הלווה, אם היינו מהוונים את התזרימים של החוב לפי

שיעור ריבית השוק, היינו מקבלים ערך נמוך יותר של הלוואה. למשל: חובה והיה נוצר הפרש. 90, זכות התחייבות 100מזומן

(, שםAnnual Improvements תוקן במסגרת פרויקט השיפורים השנתי )20יאס נקבע שההטבה שמגולמת בשיעור הריבית המוטב תטופל כמענק ממשלתי, וקבע

שההטבה שגלומה בשיעור הריבית המופחת תטופל בהתאם לעקרונות של יאס . כלומר, כאשר חברה מקבלת הלוואה מהממשלה בתנאי ריבית מוטבים, היא20

( וההפרש בין39תכיר בהלוואה ביום הראשון לפי שווי הוגן )נגזר מהוראות יאס המזומן שהתקבל לשווי ההוגן של ההלוואה, יוכר כהכנסה נדחית. אחרי זה יפרסו

את ההכנסה הנדחית בהתאם לשיטת הריבית האפקטיבית על פני אורך החיים של ההלוואה )כנגד הוצאות מימון(. העיקרון של התקן הוא להקביל בין המענק

שמתקבל להוצאות, אלא אם כן אפשר להראות שהמענק מתייחס לתקופות שונות בתכלית מתקופת ההלוואה, ואז אולי יש לפרוס זאת בדרך אחרת )התקן

לא מתייחס לעניין הזה(. קובע20. יאס החברה חייבת להחזיר מענק ממשלתי שהיא הייתה זכאית לקבלד(

)מכאן ולהבא(. במענק המתייחס8שהשינוי בתוכנית יטופל כשינוי אומדן לפי יאס להכנסה, הסכום שצופים שיש להחזיר יקוזז תחילה מול יתרת ההכנסה הנדחית

שקיימת לאותו מועד, ואם ההחזר יותר גבוה מיתרת הכנסה הנדחית, אז ההפרש ייזקף כהוצאה מיידית. לא מתקנים אחורה אלא יוצרים את ההוצאה עכשיו. אם

61

מדובר במענק המתייחס לנכסים )שתי אפשרויות ליצירת המענק מלכתחילה(, שינוי האומדן יטופל באחת משתי החלופות הבאות )בהתאמה, לפי האופן בו

בחרנו להכיר במענק(: חלופה לפיה בקבלת המענק מקטינים את הנכס- להגדיל את ערך הנכס.1

בסכום שאותו צופים שיש להחזיר. היות בתקופות עבר הכרתי בפחת נמוך ממה שהייתי אמור להכיר, הפער בהוצאות הפחת יוכר כעת בשוטף, כי

מטפלים כשינוי אומדן ולא תיקון רטרואקטיבי. חלופה לפיה רושמים את המענק כהכנסה נדחית- הקטנת יתרת ההכנסה.2

הנדחית שקיימת לאותו מועד. לפי חלופה זו, הוצאות הפחת הן גבוהות אבל מנגד כל הזמן רושמים הכנסות. אם רשמנו הוצאות פחת גבוהות לא נצטרך

להתאים את הוצאות הפחת, אבל יכול להיות שלא תישאר כבר הכנסה נדחיתלמחוק וההפרש יוכר כהוצאה.

: חברה א כפופה לחוק עידוד השקעות הון. החברה הקימה מפעל בשניםדוגמא ו-2004 ₪ ב-300,000. העלויות שהושקעו בהקמת המפעל היו 2004-2005

היה המפעל מוכן לשימוש, כאשר החברה31.12.05. ב-2005 ₪ ב-500,000 שנים בקו ישר. להלן פרטים בדבר מענקים אותם5מפחיתה את המפעל על פני

קיבלה החברה: ₪.100,000התקבל אישור לזכאות למענק בגובה 31.12.04: ב- 1 מענק

.1.7.05המענק התקבל בפועל ב- ₪. ב-150,000 התקבל אישור לזכאות למענק נוסף בגובה 1.7.05: ב- 2 מענק

₪ מתוך המענק אינו צפוי50,000 העריכה החברה שסכום של 31.12.05 ₪. ב-50,000 התקבל אישור סופי על קבלת מענק של 1.1.07להתקבל. ב-

שולם המענק בפועל. 30.6.07 תחת שני הנחות בלתי תלויות )מדובר2004-2007: פקודות יומן לשנים נדרש

במענק המתייחס לנכסים כדי להקים מפעל(-החברה בוחרת להציג את המענק כהכנסה נדחית.-1החברה בוחרת להציג את המענק בקיזוז מהנכס. -2

: פתרון מבחינת תנאי ההכרה במענק, זה לא חייב להיות על בסיס מזומן. תנאי ההכרה

הם שיש בטחון סביר שהמענקים יתקבלו.- 1 חלופה - עלויות הקמת המפעל:2004

300,000ח.נ ר"ק 300,000מזומן

- אישור להקמת מפעל:31.12.04100,000ח.נ חייבים )ממשלה(

100,000הכנסה נדחית

- עלויות מהוונות למפעל:2005500,000ח.נ ר"ק

500,000מזומן

62

- קבלת המענק במזומן:1.7.05100,000ח.נ מזומן

100,000חייבים )ממשלה(

:2- קבלת אישור זכאות למענק 1.7.05150,000ח.נ חייבים )ממשלה(

150,000הכנסה נדחית

לא צפויים להתקבל. יש50,000, כש-2- שינוי אומדן ביחס למענק 31.12.05יתרת הכנסה נדחית ולכן:

50,000ח.נ הכנס הנדחית 50,000חייבים

עדיין לא מתחילים להפחית את המפעל ולכן עדיין לא הכרנו בהכנסה כתוצאהמהמענק.

12/06-1∗800,000ח.נ הוצאות פחת

5=160,000

160,000פחנ"צ

1∗200,000ח.נ הכנסה נדחית 5

=40,000

40,000הכנסה ממענק

זה מוביל לאותה תוצאה אם היינו מקזזים מעלות הנכס.

, כי עד לאותו רגע צפינו שנקבל2- יש שינוי אומדן ביחס למענק 1.1.07 50,000 ולכן יש להקטין 50,000 וקיבלנו אישור זכאות סופי רק ל-100,000

1. במקרה זה כבר הפחתנו 100,000מתוך ה- . הכרתי בהכנסה50,000 מה-5

שאני לא זכאי לה. לכן:4∗50,000ח.נ הכנסה נדחית

5=40,000

50,000חייבים ]ביטול ההכנסה שהכרנו בה בשנה קודמת[10,000ח.נ הכנסה ממענק

30.6.07-50,000ח.נ מזומן 50,000חייבים

31.12.07-160,000ח.נ הוצאות פחת

63

160,000פחנ"צ

]ח.נ הכנסה נדחית 200,000∗45−40,000]∗14

=30,000

30,000הכנסות ממענק

- 2 חלופה 2004-

300,000ח.נ ר"ק 300,000מזומן

)בסוף שנה(-1בקבלת אישור זכאות מענק 100,000ח.נ חייבים )ממשלה(

100,000ר"ק

- הקמת המפעל:2005500,000ח.נ ר"ק

500,000מזומן

1.7.05-100,000ח.נ מזומן 100,000חייבים

:2- אישור זכאות למענק 1.7.05150,000ח.נ חייבים

150,000ר"ק

)בחרנו בחלופה של50,000- שינוי אומדן כך שצופים שנקבל פחות 31.12.05הקטנת הנכס, ולכן כעת יש להגדיל אותו(:

50,000ח.נ ר"ק 50,000חייבים

כי לפי החלופה הזו, נכיר במענק לא כהנסה נדחית אלא באופן של קיטון הוצאותהפחת.

- הפקודות שהיו קודם לא נרשמות: 20061∗(800,000−200,000)ח.נ הוצאות פחת

5=120,000

120,000פחנ"צ

:50,000- התקבל אישור סופי על זכאות לקבל מענק רק על 1.1.0750,000ח.נ ר"ק

50,000חייבים 64

30.6.07-50,000ח.נ מזומן 50,000חייבים

31.12.07 -1∗(800,000−150,000)ח.נ הוצאות פחת

5=130,000

130,000פחנ"צ

בנוסף, יש להוסיף הוצאות פחת שלא הפחתנו בשנה קודמת:1∗50,000ח.נ הוצאות פחת

5=10,000

10,000פחנ"צ הם10,000, כש-140,000 והשנה מכירים ב-120,000בשנה שעברה הכרנו ב-

משנה שעברה. בחלופה הקודמת הכרנו מראש בהוצאות הפחת לפי העלותהמקורית, ולכן השוני.

. תכוניות המדען מאופיינות בכך IFRS טיפול במענקי נדל"ן מהמדע"ר במעבר ל-ה( שחברות מו"פ יכולות לקבל הלוואה מהמדע"ר שתוחזר לממשלה באופן של

תמלוגים ממכירות. כאשר תהיינה מכירות מהמוצר, החברה מתחייבת לשלם אחוז מסוים מהמכירות עד תקרה של קרן וריבית על ההלוואה. אם לא תהיינה

מכירות, אז הממשלה לא תהיה זכאית לקבל את הכסף בחזרה, והחברה נהנתה מהכסף. השאלה שעלתה היא כיצד מטפלים במענקים המתקבלים תקן התקינה

הבינ"ל? התקנים שיכולים להיות רלוונטיים הם: השאלה20, תחת ההגדרה של הלוואה שניתנת למחילה. בתוך יאס 20יאס -1

היא האם המענק מתייחס לנכסים או להכנסה, והאם זה קשור בשאלה- האם החברה שמקבלת את המענק ומפתחת את פרויקט המו"פ נמצאת בשלב

)הכל הולך לרו"ה( או שהיא נמצאת בשלב הפיתוח ואז38המחקר לפי יאס היא מהוונת את העלויות כנכס בלתי מוחשי, ואז המענק מתייחס לנכסים.

, כי יש פה התחייבות של החברה שמותנית באירוע עתידי שהוא37יאס -2מכירות.

העוסק במדידת התחייבויות פיננסיות. 39יאס -3 20, ובכל מקרה לא מיישמים את יאס 39 או יאס 37בארץ בחרו לפעול לפי יאס

20בקשר לכל ההלוואה. לא מיישמים הלוואה הניתנת למחילה, כי התנאי ביאס כדי שהלוואה הניתנת למחילה תיכנס לתחולת התקן הוא שהחברה צופה שקיים ביטחון סביר שהתנאים למחילת ההלוואה יתקיימו. לא הגיוני שהדוחות הכספיים של חברות יציגו מצג בו ביום מועד קבלת ההלוואה מהמדע"ר יש קביעה שלא

צפויות מכירות מהמוצר )כי הרי כדי שההלוואה תימחל צפוי שלא תהיינה - יש ביניהם הבדל ביניהם39 או 37מכירות(. לכן זה יטופל כהתחייבות לפי יאס

; יאס50%- הכרה אם צפויות מכירות מעל 37במועד ההכרה לראשונה. יאס - הכרה בשווי הוגן במועד ההכרה לראשונה. 39

65

ההפרשות בהן37, כי לפי יאס 37: יש פה סטייה מהעיקרון של יאס הערה מכירים הן לא בשליטת החברה ונכפות ע"י צד ג )למעט הפרה לרה-ארגון(, וכאן זה כן בשליטת החברה. החברה יכולה להחליט לא למכור ואז לא תצטרך לשלם

תמלוגים לממשלה. אולם, זה לא הגיוני שהחברה תחליט לעשות זאת, ולכן למרות זאת.37מכירים בהפרשה לפי יאס

- הצגת דוחות כספיים 1 יאס התקן אינו קשור למדידה, אלא קשור באופן בו הדוחות הכספיים צריכים להיראות,

מה הם צריכים לכלול )ביאורים מינימאליים(, הגדרות של נכסים שוטפים והתחייבויותשוטפות, והוראות ספציפיות להצגת הדוחות )למשל, פיצול וקיבוץ סעיפים בדוחות(.

בישראל, לפני אימוץ התקינה הבינ"ל חברות ציבוריות ערכו את הדוחות הכספיים שלהן לפי תקנות ני"ע )עריכת דוחות כספיים(, כיוון שכללי החשבונאות בישראל התוו רק מדידה ולא עסקו בגילוי. לאחרונה בוטלו תקנות העריכה ובמקומן יש תקנות ני"ע

. תקנות2009)דוחות כספיים שנתיים(, שיחולו לראשונה על הדוחות השנתיים של וכן ישIFRSאלה קובעות עיקרון לפיו, מרבית דרישות הגילוי מבוססות על ה-

התייחסות ללקונות שלא היו לגביהן דרישות גילוי בתקנים הספציפיים.

חלות רק על דוחות שנתיים. הגילוי בדוחות ביניים נקבע1מרבית ההוראות של יאס שדן בהוראות גילוי מינימאליות. 34על פי הוראות יאס

: 16.2.10 : 17 שיעור : 1 נושאים כללים בהם דן יאס

. לדוחות הכספיים יש שתי מטרות עיקריות:מטרת הדוחות הכספיים.1 לספק מידע כלפי המצב הכספי, תוצאות הפעילות ותזרימי המזומנים שלא.

החברה, שיהיה שימושי למשתמשים בדוחות הכספיים לקבלת החלטותכלכליות.

לאפשר למשתמשים להעריך את ביצועי ההנהלה של החברה. ב. מוגדרת כדו"ח על המצב הכספי, דו"ח עלמערכת שלמה של דוחות כספיים.2

הרווח הכולל לתקופה, דו"ח על השינויים בהון העצמי לתקופה, דו"ח על תזרים המזומנים לתקופה וביאורים, הכוללים את עיקרי המדיניות החשבונאית של

החברה וביאורי הסבר נוספים. לגבי כל סעיף המאזן, רוב הגילויים הנדרשים מופיעים בתקנים הרלוונטיים.

לגבי דו"ח על הרווח הכולל )שערוך ר"ק, הפרשים וכו'(, ניתן להציג אותו בשתימתכונות חלופיות-

כהמשך לדו"ח על רו"ה. החלק הראשון של הרווח כולל יהיה רווח והפסד עדא.הרווח הנקי. החלק השני מתחילים הפרטים של הרווח הכולל האחר.

הצגת הדו"ח על הרווח הכולל בנפרד ולא כחלק מדו"ח אחד הכולל את שניב.החלקים שבאפשרות הראשונה.

, חברה נדרשת להצהיר בדוחות1. לפי יאס IFRSהצגה נאותה וציות לתקני ה-.3 , כאשר היא מיישמת ביישום מלאIFRSהכספיים שלה כי היא מצייתת לכל תקני ה-

EU כפי שאומץ כ-IFRS )למשל, באירופה מיישמים את ה-IFRSאת כל תקני ה-(Europe Union)האיחוד האירופאי החליט לאמץ רק חלק מהתקנים(. בהקשר .

66

IFRSזה, התקן קובע שברירת המחדל היא שאם חברה מיישמת את כל כללי ה- היא מביאה למצג נאות בדוחות הכספיים של מצב העסקים שלה. יחד עם זאת, במקרים נדירים ביותר, שבהם הנהלת החברה מגיעה למסקנה שיישום הוראות

יביא להצגה מטעה הסותרת את מטרות הדוחות הכספיים,IFRSמסוימות ב- החברה תסטה מאותה הוראה בתקן, וזאת רק אם הרגולציה המקומית מאפשרת

זאת, ובכפוף לכך שהחברה תיתן גילוי מלא לכך שהיא סטתה מעיקרון מסויםבתקן, מה הסיבה שהיא עשתה זאת ומה ההשפעה הכספית של הסטייה.

. בכל תאריך חתך הנהלת החברה חייבת לבחון שמתקיימתעיקרון העסק החי.4 מדבר על תקופה של שנה קדימה. כלומר, הנהלת1הנחת העסק החי. יאס

החברה צריכה להניח את דעתה ששנה קדימה היא תוכל לשרת את החובות שיש לה והיא לא תגיע לפירוק. אם הנחת העסק החי מופרת, החברה צריכה לערוך

לא קובע מה הוא אותו1בדוחות הכספיים על פי בסיס מדידה אחר, כאשר יאס בסיס מדידה. לפי הפרקטיקה, בסיס המדידה האחר ערכי מימוש.

. חשבונאות על בסיס צבירה ולא על בסיס מזומן.5 . חברה צריכה להציג בנפרד כל קבוצה מהותיתמהותיות והקבצה של פריטים.6

של פריטים בעלי מאפיינים דומים. קיבוץ של פריטים בעלי מאפיינים שונים קובע1לקבוצה אחת הוא אסור, אלא אם הפריטים האלה אינם מהותיים. יאס שבסיס מדידה שונה הוא בד"כ משהו שמעיד על כך שהפריטים הם בעלי

מאפיינים שונים ולכן יוצגו בנפרד. למשל, על בסיס הסעיף הזה נפרש את המקרה הבא: הלוואות בעלות אופי הוני בחברה כלולה, שמבחינת המהות הן חלק מההשקעה בחברה הכלולה )אין מועד פירעון, ללא ריבית וכו'(, לצורך

משיכת הפסדי אקוויטי כשהכלולה נכנסת לגירעון. יחד עם זאת, בסיס המדידה , ובסיס המדידה של28של השקעה במניות של חברה כלולה הוא לפי יאס

, במאזן1 )עלות מופחתת(. לכן בהתאם להוראות יאס 39ההלוואה הוא לפי יאס ההלוואה תוצג בנפרד מהשקעה בכלולה.

קובע שבאופן עקרוני, אין לקזז בין נכסים להתחייבויות או בין1. יאס קיזוז.7 הכנסות להוצאות, אלא אם כן קיזוז נדרש או מותר לפי הוראות תקן אחר.

- הפרשה ושיפוי כנגד, ולכן37 הקובעת נטו בהכרח; יאס 8למשל, הבהרה - נכס32בדו"ח על הרווח הכולל ניתן להציג בנטו; הוראות קיזוז של יאס

קובע, מעבר1והתחייבות פיננסית. יחד עם זאת יש דברים ספציפיים שיאס לתקנים אחרים, שניתן להציג בנטו. למשל: רווחים והפסדים משערי חליפין של

מטבע חוץ; רווחים והפסדים כתוצאה מהחזקה בנכסים פיננסיים המוחזקיםלמסחר.

מספרי ההשוואה שחברה נדרשת להציג הם1. בהתאם ליאס מידע השפעתי.8 לתקופה אחת אחורה. כלומר, גם במאזן וגם בדוחות התוצאתיים )דו"ח על הרווח

קובע1הכולל ודו"ח על התזרים(, מציגים שנה אחת אחורה. מעבר לזה, יאס הוראה לפיה, אם חברה מבצעת הצגה מחדש )הייתה טעות ומבצעת הצגה

מחדש רטרואקטיבית( או שהיא משנה מדיניות חשבונאית )גם שינוי רטרואקטיבי(, , להציג מאזן נוסף. המאזן הנוסף יהיה לתחילת התקופה1היא חייבת לפי יאס

הייתה הצגה2009שמוקדמת ביותר שמוצגת בדוחות הכספיים. למשל, בשנתי . כעת יש הוראה להוסיף מאזן של ה-2008מחדש. עד היום היינו מתקנים את

( כדי להוסיף השוואתיות )כלי נוסף(. 12/07 )1.1.08

67

לאחרונה )לפני כשבוע( נערך דיון במוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות על השלכות הסעיף על חברות ציבוריות- כיצד הוא ייושם בחברות ציבוריות? השאלה מתעוררת בחברות ציבוריות, כי בהתאם לתקנות ני"ע, חברות ציבוריות בכל דו"ח

3שנתי, כוללות מספר לא זהה של מאזנים ודוחות תוצאתיים. יש שני מאזנים ו- ודו"ח על הרווח2009 ו-2008 יש מאזן של 2009דוחות תוצאתיים. למשל, ב- 1. אם היינו מיישמים את הוראות יאס 2007-2009הכולל ודו"ח תזרים לשנים

, היא2009 ב-restatementכלשונו, בישראל אם חברה מבצעת שינוי מדיניות או (.12/06 )1.1.07צריכה להוסיף מאזן נוסף לתקופה המוקדמת ביותר, שזה ה-

)חסר המאזן של התקופה12/07התוצאה נראית לא הגיונית, כי אין מאזן של הייתה לתחום תקופה ע"י מאזן נוסף ככלי עזר, וכאן חסר1הזו(. הכוונה של יאס

מאזן אחד. , והיה רק מספר השוואה2008 בשנת IFRSבעיה נוספת היא שבישראל עברו ל-

לפי12/06אחת לכל הדוחות הראשונים. כלומר, לא היה לחברות ציבוריות של . המצב הוא שרק לצורך יישום הסעיף נצטרך ליצר מאזן חדש שאף פעםIFRSה-

. לכן הפתרון לגבי הדוחות1, והרי זו לא הכוונה של יאס 12/07לא פורסם של . את תחילת12/07 הוא, שהמאזן הנוסף שיהיה הוא ל-2009השנתיים של

. 12/07 אלא כ-12/06התקופה המוקדמת ביותר לא יפרשו כ-

מבנה הדוחות הכספייםדו"ח על המצב הכספי- מאזן

התקן קובע סעיפים מינימאליים שצריכים להופיע בדו"ח על המצב הכספי, וקובע כי יש להציג סעיפים וסיכומי ביניים נוספים, כאשר יש לכך חשיבות להבנת המצב הכספי

של החברה. התקן קובע כי סדר ההצגה יהיה לפי הבחנה בין נכסים והתחייבויות שוטפים לבין נכסים והתחייבויות לא שוטפים, ורק אם החברה מגיעה למסקנה שצורה זו אינה

מביאה להצגה נאותה של פעילות החברה, רק אז החברה תציג את הפריטים לפיסדר הנזילות שלהם.

"- נכס שוטף יוצג ככזה כאשר מתקיים אחד מהתנאים הבאים:נכס שוטף" מחזור. " הנכס צפוי להיות ממומש במהלך המחזור התפעולי הרגיל של החברה(1

" הוא הזמן שחולף בין רכישת המלאי )תחילת המעגל העסקי( ועדתפעולי השלמת מכירתו. הזמן הזה הוא סובייקטיבי לכל חברה ויכול להשתנות. התקן

12קובע שאם לא ניתן לזהות בבירור את המחזור התפעולי, קיימת הנחה של חודשים )בין12חודשים )ברירת מחדל(. למשל, בחברות קבלניות זה יותר מ-

שנתיים לשלוש(. החברות הקבלניות גם מצהירות זאת בביאורים בדוחות הכספיים. לפי ההגדרה הסובייקטיבית שלה היא תסווג לפי התחייבויות שוטפות או

לא. של נכס39. הכוונה להגדרה של יאס החברה מחזיקה את הנכס לצורך מסחר(2

מוגדר למסחר. . חודשים לאחר תקופת הדיווח 12 החברה חוזה לממש את הנכס תוך (3 . כלומר, ניתן להשתמש בו בשנה מדובר במזומן או שווה מזומן שהוא לא מוגבל(4

שלאחר תאריך המאזן.

68

"- ההתחייבות תסווגה כשוטפות כאשר מתקיים אחד מאלההתחייבות שוטפת")הפוך מהגדרת נכס שוטף(:

ההתחייבויות צפויה להיות מסולקת במהלך המחזור התפעולי הרגיל של החברה.א((.39מוחזקת בעיקר לצורכי מסחר )גם מקביל להגדרה של יאס ב(מועד הסילוק של ההתחייבות יחול בשנה שלאחר תאריך המאזן.ג( אין לחברה זכות בלתי מותנית לדחות את הסילוק של ההתחייבות למשך לפחותד(

שנה לאחר תקופת הדיווח. מצב זה מתייחס למצבים שבהם, למשל, מועד הפירעון של החוב יחול בשנה שלאחר תאריך המאזן, אבל החברה גם מאמינה

וגם יכולה לפי שיקול דעתה, לגלגל את החוב לתקופה של לפחות שנה אחרי תאריך המאזן. במקרה כזה היא תסווג את ההתחייבות כהתחייבות לא שוטפת.

אבל אם המחזור של החוב לא נתון לשיקול דעתה הבלעדי של החברה )כלומר, גם המלווה צריך להסכים(, אז היא לא יכולה להתבסס על התחזית והציפייה לשה

וחייבת לסווג את זה כהתחייבות שוטפת. מה קורה במצבים שבהם מועד הפירעון של החוב לעוד מספר שנים, אבל יש

תניות בהסכם ההלוואה, שאם החברה לא עומדת באמות מידה פיננסיות מסוימות, אז המלווה יכול לדרוש פירעון מיידי? במצב כזה, אם לתאריך המאזן

החברה מצויה בהפרת אמת מידה, היא תסווג את ההתחייבות כהתחייבות שוטפת, כי היא הפכה להתחייבות לזמן קצר )לחברה אין זכות בלתי מותנית

קובע שאם לאחר תאריך המאזן1לדחות את מועד הפירעון(. בהקשר זה, יאס (, זה אירוע שלא מחייב התאמה ובדוחותgraceהחברה קיבלה "תקופת חסד" )

ההתחייבות תסווג כשוטפת. אפשר להתחשב בתקופות חסד רק אם הן התרחשו עד תאריך המאזן. יש תמיד לבדוק את הזכות והיכולת של החברה לגבי דחיית

מועד הפירעון. אם שה לא בשליטתה הבלעדית, זו התחייבות שוטפת.

שתי נקודות לגבי סיווג התחייבויות שוטפות שאינן מופיעות בתקן: . בד"כ אמות המידה הפיננסיות בהסכמי אמות מידה פיננסיות סובייקטיביות.1

הלוואה הן אובייקטיביות )שיעור מינוף וכד'(, וכך ניתן לדעת האם בתאריך המאזן הופרה אמת המידה או לא, ואז ניתן לדעת האם למלווה יש זכות להעמדה לפי

לפירעון מיידי של החוב או לא )האם לסווג לשוטף או לא(. אבל יש גם אמות מידה פיננסיות שמנוסחות באופן סובייקטיבי. למשל, אם תהיה הרעה משמעותית

בפעילות החברה, המלווה יכול להעמיד לפירעון מיידי, אפילו שמועד הפירעון לא מתייחס לזה, ולכן בעיקרון החברה צריכה לבצע1הוא בעוד כמה שנים. יאס

אומדן או לנתח את הסבירות שהמלווה יוכל להעמיד לפירעון מיידי את החוב,ולפי זה להחליט האם זה יסווג כשוטף או לא.

. חברה מנפיקה אג"ח להמרה, ונניח שמועד פירעון החוב הוא סיווג אג"ח להמרה.2 כמה שנים לאחר תאריך המאזן, אבל הזכות להמרת החוב היא בשנה השוטפות. האם בקביעת סיווג החוב כשוטף או לא שוטף יש ללכת אחרי מועד הפירעון של תזרימי המזומנים או לפי המניות? השאלה התעוררה לפי כשנה במוסד הישראלי

12לתקינה בחשבונאות, בעניין מועד הסילוק של ההתחייבות שיחול במהלך החודשים )דנו לעיל(- האם סילוק במניות נחשב כסילוק? מצד אחד, יכול להיות

שהפרשנות של מועד הסילוק היא גם במניות, ואז יש ללכת לפי מועד ההמרה ולסווג את ההתחייבות כשוטפת. מצד שני, אין היגיון בסיווג כל האג"ח להמרה

כהתחייבות שוטפת במצב זה, כי כל הרעיון של סיווג כשוטף או לא שוטף הוא כדי

69

ללמד את המשתמשים בדוחות על יכולת הפירעון של החברה וסיכון הנזילות שלה. הנפקת מניות אינה מדללת את משאבי החברה ולכן הצגה של ההתחייבות כשוטפת רק בגלל שניתן להמיר למניות בשנה הקרובה, חוטא להצגת התחייבות

כשוטפת, כי הרי לא ייגרע כלום מנכסי החברה. בסופו של דבר, הוחלט ללכת לפי מרכיב החוב ולא לפי זכות ההמרה. יותר מאוחר, המוסד לתקינה בינ"ל, במסגרת

השיפורים השנתיים, פתר את העניין והגדיר שסילוק לא יהיה במניות.

: 2.3.10 : 18 שיעור יכולה להיות בעיקרון על סיווג של התחייבויות שוטפות ונכסים1שאלה על יאס

שוטפים. הערה: אם החברה לא יכולה להימנע מתשלום בד"כ זה מעיד על זה שמדובר בזמן

קצר.

שמאפשרבדו"ח על הרווח הכולל האחר כיצד להציג פריטים מבחינת המסחלופות :1יאס

הצגת פריטי הרווח הכולל נטו ממס )כמו קרן שערוך(. כך אנו נוהגים.א( הצגת הפריטים כברוטו ובשורה אחת בסוף פריטי הרווח הכולל האחר להציג אתב(

כל הוצאות המס הקשורות לכל הפריטים )יורד מההון העצמי ולא מרו"ה(.

כמו שלמדנו במאוחדים, את סה"כ רווח נקי מייחסים לבעלים ולזשמ"ש וגם את סךהרווח כולל מייחסים להם.

לגבי הדו"ח על הרווח הכולל:נקודות נוספות שהייתה נהוגה בעבר.ביטל את החלופה של הצגת פריטים מיוחדים 1יאס .1

למשל, אין אפשרות להציג הפסד מרעידת אדמה. מאפשר להציג 1לגבי דו"ח רו"ה )חלק ראשון של דו"ח על הרווח הכולל(- יאס .2

לא מכריח את החברה באיזו דרך לבחור ואין1. יאס דו"ח רו"ה בשתי חלופות חלופה מועדפת, ורק קובע שיש לבחור בשיטה שמספקת מידע יותר מהימן ויותר

רלוונטי ביחס לחברה. החלופות הן: . השיטה הפחות נפוצה. לפיה, ניקח את כל סיווג שמבוסס על מהות ההוצאותא.

ההוצאות וההכנסות ונקבץ אותן )הכנסות בנפרד והוצאות בנפרד( לפי המהות שלהן. כלומר, כל הוצאות הפחת תהיינה בשורה אחת של הוצאות פחת, ללא קשר לשאלה האם זה פחת של מכונה המייצרת את המוצר או

פחת של רכבים שמשמשים את ההנהלה. כך גם לגבי הוצאות השכר, שתקובצנה כהוצאות שכר בשורה אחת, ללא קשר לשאלה האם מדובר על

משכורות של אנשי מכירות או אנשי הנהלה. כך גם לגבי הכנסות, שתקובצנה לפי המהות. כך נקבל דו"ח רו"ה שייראה כך: הכנסות ממכירות, הכנסות מדיבידנדים, הכנסות משערוך נדל"ן להשקעה וכו', ואח"כ הוצאות שכר,

הוצאות פחת, הוצאות אחרות וכד'; עד שנגיע לרווח לפני מס ומס. אין חלוקה לרווח גולמי ורווח תפעולי וכו'. השיטה לא טובה לצורך ניתוח הדוחות.

היחיד הוא שלא צריך לייחס את ההוצאות על בסיס כלשהי. למשל,היתרון המצאת בסיס לייחוס פחת בין אנשי הייצור לאנשי ההנהלה, וכותבים את הכל

בשורה אחת. חברות אחזקה עושות שימוש בדוחות אלה, כי אין להן רווח

70

גולמי ופעילות ייצור, ולכן עשויה להיות לכך הצדקה. לפי תקנות ני"ע, חברה שבוחרת בחלופה הזו, מוטל עליה להסביר בדוחות מדוע השיטה הזו טובה

יותר עבורה, במטרה שיעדיפו להציג בחלופה השנייה )כי התקן מאפשר אתהחלופה הראשונה, אבל לא רוצים שיציגו כך(.

. החלופה שאנו מכירים: סיווג שמבוסס על מאפיין הפעילות של ההוצאותב. הכנסות, עלות המכר, רווח גולמי, הכנסות אחרות, הוצאות הנהלה וכלליות,

הוצאות מכירה ושיווק, רווח תפעולי, הוצאות מימון ורווח לפני ואחרי מס. למשל, לא נכניס את כל הוצאות הפחת לשורה אחת, אלא נבחן האם זה

קשור לייצור. זה עושה שכל יותר בניתוח הדוחות הכספיים, כי כך אפשרלבחון מהו הרווח הגולמי, מהו נטל המימון וכד'.

:1 של יאס הוראות כלליות דורש שחברה תיתן גילוי למדיניות החשבונאית1. יאס גילוי למדיניות חשבונאית(1

שהיא עושה שימוש בה במסגרת הכנת הדוחות הכספיים. הגילוי נחלק לשניים: הרובד הבסיסי, לפיו יש להסביר בתמצית את ההוראות הקשורות במהא.

שקורה לחברה ובאיזה מדיניות חשבונאית היא בוחרת. למשל, אם יש לחברה ,לפי שווי הוגן,40נדל"ן להשקעה, היא צריכה לומר כי היא מודדת לפי יאס

להתייחס לעלויות )להוון או לא להוון(. במקרים בהם יש חלופות, יש לצייןבמה החברה בוחרת.

חברה חייבת לתת גילוי לשק"ד שהיא הפעילה ביישום המדיניות החשבונאיתב. שבה היא בחרה. פעמים רבות, העסקאות בחברות הן מסובכות ולא נכנסות במישרין לתקן מסוים )לא מצב קלאסי(, או שנכנסות אך יש להפעיל שק"ד

למה יש להציג את העסקה בצורה מסוימת. למשל, ברכישה במהופך, יש להסביר איך זוהה הרוכש בעסקת צירוף עסקים ומה הם הפרמטרים. יש

SPC (special purposeלהסביר את השק"ד שהופעל. או למשל, חברת company),שהיא חברה למטרה מיוחדת ולא ברור אם יש לאחד אותה או לא

וכאשר מתקבלת החלטה יש לנמק והסביר כיצד ולמה התקבלה. או למשל, הכרה בי"ע לאור ירידה משמעותית או מתמשכת- יש להסביר את המדיניות

חודשים. 6החשבונאית, למשל, למשך . חברה עושה שימוש באומדנים בהכנת הדוחות הכספיים. גילוי לאומדנים קריטיים(2

למשל: הפרשה לדוחות מסופקים, שווי שימוש לצורך בחינת י"ע וכד'. פעמיםרבות האומדנים מהותיים. במקרה כזה, החברה צריכה:

לתת גילוי בדוחות לאומדנים האלה. מה הם האומדנים וביחס לאלה סעיפיםא.זה קשור.

להסביר למה מדובר באומדן. מה ההנחה שהונחה ומה חוסר הוודאות שטמוןב. בה. למשל, הנחתי שכמות מסוימת תשלם, אבל יכול להיות שישלמו פחות או

יותר מהאומדן.לבצע ניתוח רגישות לאומדן. כלומר, אם ישונה האומדן, מה יקרה לסעיפים.ג.אם שונה האומדן ביחס לתקופות קודמות, יש לגלות זאת ולהסביר. ד.

הטיפול החשבונאי בעסקאות איגוח ": עסקה שבה חברה או גורם שיש לו נכס פיננסי שמניב לו תזרימיםעסקת איגוח"

קבועים הופך את הנכס למקור מימון, ובעצם מגייס כסף על בסיסו. זה מלשון אגרות

71

חוב, אבל זה לא חייב להיות אג"ח. למשל, נכס של משכנתאות )סוג של חייבים המנפיקים תזרימים על פני זמן רב(. על בסיס הנכס מנפיקים אג"ח שמגובות באותם

תזרימים מנכסים )למשל, איגוח משכנתא(. כלומר, מבטיחים לבעלי האג"ח )למלווים( שיקבלו החזר מהתשלומים של אותם נכסים פיננסיים. המשמעות היא

שממחים את הסיכונים מהנכס הפיננסי לבעלי האג"ח. האיגוח הוא כלי של חברות לצורך גיוס כסף. גם עיריות עושות זאת. למשל, עיריות

איגחו את תשלומי הארנונה והנפיקו על בסיס זה אג"ח. הפירעון של האג"ח יתקבלרק מהתזרימים המתקבלים מתשלומי הארנונה.

: ישנו היזם בעל הנכס הפיננסי )בד"כ בנק עםהמבנה הטיפוסי של עסקת איגוח משכנתאות או חברת ליסינג שהחכירה מכוניות ויש לה תזרימים בשנים הקרובות(.

)ישות למטרה מיוחדת(. זוהי חברה שהתאגדה רק לצורך מטרהSPCהיזם מקים מיוחדת, ובמקרה זה לצורך ביצוע עסקת האיגוח, ואין לה פעילות או מטרה אחרת

היזם ממחה מבחינה משפטית )מעביר( את הזכויות שיש לוSPCמשל עצמה. ל- מגייסת מהציבור כסף ומנפיקה אג"ח על בסיס הנכסיםSPCמהנכס "חייבים". ה-

הפיננסיים שיש לה. האג"ח מגובות רק בתזרימים שהומחו לה. כלומר, האג"ח תיפרענה רק מהתשלומים שמגיעים מהנכסים הפיננסיים. בד"כ זה מהלך שמבצע

מעלה ליזם את כל הכסף שגייסה. מנקודת מבט של היזם, הואSPCהיזם, ולכן ה- שנה20ניכה )איגח( את הנכס הפיננסי שהיה לו. הוא ידע שיקבל תזרים על פני

למשל, ורצה את הכסף עכשיו. לכן הוא העביר את כל הזכויות וקיבל כעת מיידית אתהערך הנוכחי של החייבים. הכלי הזה שימש אותו לגיוס מימון.

יזם )חברה(↓

SPC↑↓

ציבור

מנקודת מבט היזם: היתרונות מבודדים את סיכון האשראיבד"כ ניתן לגייס כך מימון בצורה יותר זולה, כי א.

שקשור בנכסים הפיננסיים האלה מסיכון האשראי של כל הפעילות של היזם. למשל, אם הוא היה גובה כסף באופן ישיר ומתחייב להחזיר למלווה, אז המלווה

היה רואה לנגד עיניו את כל הפעילות של היזם )פעילות מפסידה או בקשיים וכד'( ולחשב כמה ריבית יגבה, מתוך ניתוח סיכון האשראי של כל הפעילות של היזם.

אך כאשר מבודדים את הנכסים באמצעות האיגוח, הם מיועדים לשימוש כפירעוןולכן ניתן לגייס בריבית טובה יותר.

: כדי לשפר עוד יותר את הדירוג של הסיכון בעסקאות איגוח, מחלקים אתהערה (. נניח שיש שכבה עדיפה ושכבהTrench מנפיקה לכמה שכבות )SPCהאג"ח שה-

נחותה- ההבדלים באים לידי ביטוי בשאלה מי יספוג ראשון את אי התשלום של החייב. אם החייב לא משלם, השכבה הראשונה סופגת ראשונה, ורק אם יש

כשלים שלא מספיקים לשכבה הזו, השכבה הנוספת נפגעת. השכבה הנחותה היא בעלת הסיכון יותר גבוה, ובד"כ מי שיקנה אותה הוא היזם, כדי להפוך את

האג"ח ליותר אטרקטיבי מבחינת הסיכון. 72

בניגוד למצב בו היזם היה מגייס חיוב ורושם אותו בספרים ורושם הוצאות מימוןב. על פני התקופות. יכול להיות שבסיטואציות מסוימות, אם זה נעשה באמצעות

SPC כך בעצם הרוויח היזם, בכך שבעקיפין הואלא יצטרך לאחד אותה, היזם . גייס כסף, אבל אין רישום של הוצאות מימון, והוא אף מכיר ברווח. מבחינה

כלכלית הוא גייס חוב, אבל חשבונאית הוא לא רושם את זה בספרים שלו )ישויותחוץ מאזניות(.

הוא שמדובר בעוד מכשיר להשקעה, המגוון את מכשירימבחינת המשקיעים, היתרון ההשקעה. בישראל עסקאות האיגוח פחות נפוצות. יש כמה חברות בבורסה שכן

איגחו, אבל השוק העיקרי הוא שוק איגוח המשכנתאות, שלא מותר עדיין בארץ )זה(. Sub Primeמה שהיה בארה"ב וגרם למשבר הכלכלי של ה-

)שיעור אחרון(: 9.3.10 : 19 שיעור השאלות החשבונאיות שבעסקת איגוח

? כשממחים את הזכות באילו תנאים אפשר לגרוע את נכס החייבים מספרי היזם(1) , באילו תנאים ניתן לרשום את פקודת היומן. הרעיון המשפטיSPCהמשפטית ל- הוא שבעלי האג"ח לא יוכלו לרדת לנכסיו של היזם, אלא יוכלוSPCבהמחאה ל-

להיפרע רק מהנכס חייבים. השאלה היא נכונה ללא קשר לעסקת איגוח- בכל נכס פיננסי עולה השאלה באילו תנאים ניתן לגרוע אותו. בשאלה של גריעת

)לא צריך לדעת את ההוראות הספציפיות האלה39יאס נכסים פיננסיים מטפל לגבי גריעה למועצה(.

. כלומר, חברה תיגרעמבחן הסיכונים וההטבות הוא 39המבחן שנקבע ביאס נכס פיננסי אם היא העבירה באופן מהותי את כל הסיכונים וההטבות הנובעים

ומעלה מהסיכונים.90%מהבעלות על הנכס. הפרשנות של "באופן מהותי" היא בפועל, בודקים זאת ע"י חברות מדרגות. לוקחים דירוג לסיכון שהיה לפני

ההעברה של הנכס וסיכון אחרי ההעברה, ובודקים האם תוחלת השתנתה לפחות למצב שבו ברור שלא עבור הסיכונים: כאשר חברה מתקשרתדוגמא. 90%ב-

בעסקת פקטורים של לקוחות, כלומר- היא מנכה לקוחות מול גוף מסוים. על (. נקבע בהסכם בין5% ₪ )עמלה של 95 לקוחות היא קיבלה 100יתרה של

החברה לאותו גוף, שאם הגוף לא יצליח לגבות את החוב מהלקוחות, אז החברה , אז95תשלם לו את מה שהוא לא הצליח לגבות, ואם הוא יצליח לגבות מעל

החברה תקבל את העודף. ברור שבמצב הזה, אפילו שהייתה עסקת פקטורים, החברה נשארה חשופה לסיכון שנובע מהלקוחות, כי אם יקרה משהו היא תצטרך

לשלם והיא גם נהנית מההטבות. בפועל, החוב נותר אצל החברה. הכוונה בפרקטיקה של עסקאות פקטור היא כן להעביר את הסיכון, כדי שחברות

לא תצטרכנה לעבוד מול חייבים, אבל בדוגמא תיארנו מצב קיצוני. ? השאלה מתעוררת כי בד"כ היזם לא SPC באילו תנאים היזם צריך לאחד את ה-(2)

וגם אין להן משמעות, כי כלSPC מזכויות ההצבעה של ה-50%מחזיק במעל נקבעה מראש עוד לפני ההקמה שלה )בתקנון ההתאגדות(SPCהפעילות של ה-

והיא פועלת באופן אוטומטי, כך שאין משמעות למינוי דירקטורים וכד'. לכן המודל הרגיל שלל איחוד דוחות כספיים וקביעת שליטה לא עונה על הצרכים של

, העוסקתSIC 12 שנקראת 27. לכן הוציאו הבהרה ליאס SPCשאלת איחוד ה-בשאלת איחוד ישויות למטרה מיוחדת.

73

12 SIC לא קשור דווקא לעסקאות איגוח, אלא לכל מצב בו יש SPCההבהרה . הרבה פעמים לא רלוונטי ביחס27הזו נוצרה כיוון שמודל השליטה של יאס

לא רלוונטיות. זאת,SPCלישויות למטרה מיוחדת, משום שבד"כ זכויות הצבעה ב- פועלת ומוקמת למטרה ספציפית, ומראש נקבע בתקנוןSPCמשום שבד"כ ה-

כיצד היא תפעל, ומאותו רגע היא פועלת כטייס אוטומטיSPCההתאגדות של ה- ללא יכולת לשנות את דפוס שלה. לכן עלתה השאלה לפי אילו קריטריונים נחליט

.SPCהאם לאחד את ה-12 SIC ולא27 קובע מבחן, שחשוב לציין שהוא מתווסף למודל השליטה של יאס

, אזSPC כן רלוונטיים ל-27מבטל אותו. המשמעות היא שאם המבחנים של יאס קובעSIC 12, 27נוכל לאחד אותה גם על בסיסם. בנוסף למבחנים של יאס

SPC תאוחד כאשר מהות היחסים בין החברה לבין ה-SPCמודל כללי לפיו, נשלטת ע"י החברה. כדי להחליט האם מהות היחסיםSPCמצביעה על כך שה-

קריטריונים:4 מפרט SIC 12 נשלטת ע"י החברה, SPCהיא כזו שה- מבוצעות במהותן לטובת החברה, בעבור צרכיה SPC הפעילויות של ה-א.

לצרכיה העסקיים, אזSPC. אם החברה הקימה את ה-העסקיים הספציפיים סביר להניח שהיא גם השולטת בה. במקרה של איגוח, ראינו שדווקא התנאי

SPCהזה בד"כ מתקיים, כי המעביר )למשל, הבנק למשכנתאות( מקים את ה- מקים את העסק כדי שהיא תגייס כסף בשבילו )כלי מימוני שנועד לשרת את

SPCהחברה(. בהקשר זה, ההבהרה קובעת שתלות כלכלית של החברה ב- היא כשלעצמה לא מהווה ראיה לשליטה. למשל, תלות של יחסי ספק-לקוח

לא תהווה שליטה. לחברה יש את סמכויות קבלת ההחלטות כדי להשיג את מרבית ההטבותב.

או שבאמצעות הקמת מנגנון "טייס אוטומטי" מראש SPC מהפעילות של ה- . תנאי זה שונההיא בעצם הכניסה מלכתחילה תנאים שהיא שולטת בה

, כי אין משמעות של קבלתSPC, שפחות רלוונטי ב-27למבחן הכללי של יאס . אך אם נמצא שלחברה יש כוחSPCהחלטות תפעוליות במשך החיים של ה-

או שיש לה כוח להחליט על פירוק ה-SPCלשנות באופן בלעדי את תקנון ה-SPC .באופן בלעדי, יכול להיות שזה יעיד שהיא שולטת

והיא גם זו שחשופה SPC החברה היא הנהנית ממרבית ההטבות של ה-ג.. SPC לסיכונים שנלווים לפעילות של ה-

SPC החברה שומרת את מרבית סיכוני השייר או סיכוני הבעלות המתייחסים ל-ד. . דומה לתנאי השלישי, אךאו לנכסיה בכדי להשיג הטבות מפעילויותיה

מתייחס למה שקורה בפירוק של החברה )סיכוני השייר(.

בעיקרון, התנאי השלישי והתנאי הרביעי, לפי הפרקטיקה, הם התנאים החזקים.

)יועלה לאתר(: חברה א הלוותה כסף לחברה ב, כאשר הכסף יועד1דוגמא להשקעה בחברת פרויקט )חברה ג(. כל מה שהיה בחברה ב הוא רק ההשקעה

מחברה ג. בהסכם בין חברה א ל-ב נקבעו הוראות37%בחברה ג. ל-ב היו רק כדלקמן:

החזר ההלוואה יעשה באמצעות קבלת סכום השווה לגבוה מבין קרןא(ההלוואה + ריבית לבין שיעור מסוים מהרווח הנקי של הפרויקט )חברה ג(.

74

לחברה א )המלווה( ניתנה אופציה הניתנת למימוש מיידי לרכוש מחברה ב אתב(כל ההחזקה שלה במניות חברה ג בתמורה לקרן ההלוואה והריבית.

חברה ב נתנה לחברה א ייפוי כוח בלתי חוזר להצביע באסיפות של חברה גג(מכוח המניות שחברה ב מחזיקה. חברה ב המחתה ל-א את זכות ההצבעה.

תנאים נוספים המעידים שלחברה א יש מעורבות ניהולית מסוימת בחברה ג.ד(נתנו לה משקיף, זכויות וטו וכד'.

חברה א טיפלה בהלוואה כהלוואה לכל דבר ועניין. אין ל-א מניות וזכויות הצבעה , כיווןSPCב-ב. החלטת הרשות הייתה שבעצם במקרה יש להסתכל על חברה ב כ-

שכל מה שיש לה זה ההשקעה בחברה ג ואין בה שום פעילות אמיתית משל , אפשר לראות שלפחותSIC 12עצמה )שקופה(. לכן בהתאם לעקרונות של

התנאי השלישי )העיקרי( מתקיים וחברה א צריכה לאחד את חברה ב )למרות שהיא לא מחזיקה במניות של ב( ותהיה לה השקעה כלולה )אקוויטי( בחברה ג, כי מרבית ההטבות והסיכונים מהפעילות של ג חלים על חברה א, לאור העובדה

שהנכס שיכול לשמש לפירעון ההלוואה הוא ההשקעה בחברה ג. זאת, כיוון שאםחברת הפרויקט תצליח, חברה א תהנה מזה באחת משתי החלופות הבאות:

חברה א תקבל החזר גבוה יותר.-1 חברה א תממש את האופציה לוותר על ההלוואה ולקבל את המניות.-2

האופציה תיכנס לתוך הכסף ולכן א תממש אותה.

12- הקריטריונים שנקבעו ב-מאמר מוסגר )ממבחן בשנים קודמות(: ]2דוגמא SIC של SPC.הוא לאו דווקא לחברה שיש לה מניות, ויכול להתייחס גם לעמותה

כלומר, מבנה ההתאגדות הוא לא רלוונטי. למשל, לעמותה אין מניות. זה נכון כי לא הולך לכיוון של זכויות הצבעה, אלא לכיוון השאלה הכלכליתSIC 12ממילא

[.SPCשל סיכונים והטבות, ולכן לא משנה מה המבנה של ה- מליון ₪ לטובת עמותה1חברה שעוסקת בפיתוח תרופות העניקה תרומה של

העוסקת במחקר למחלת הסרטן. בהסכם התרומה נקבע שאם העמותה תצליח למצוא תרופה למחלת הסרטן, לחברה שהעניקה את התרומה יש זכות ראשונים

לקנות את התרופה לפי עלות הפיתוח )שהעמותה לא תרוויח מכך(. על בסיס זאת, ניתן לראות כי גם אם החברה לא מחזיקה בכלום ופועלים לפי תקנון

שנקבע מראש, החברה תצטרך לאחד את פעילות העמותה, כי העמותה פועלת לטובת החברה, שהיא בעצמה פועלת לפיתוח תרופות. בנוסף, החברה נהנית

מההטבות והסיכונים של פעילות העמותה. ההטבות באות לידי ביטוי מכוח העובדה שאם העמותה תצליח לפתח תרופה, החברה זכאית לרכוש את התרופה

בסכום עלות הפיתוח והיא תוכל להרוויח מכך הרבה כסף. מצד שני, החברה חשופה לסיכון בכך שאם פעילות העמותה לא תצליח, אז החברה הפסידה את

סכום התרומה )ההשקעה(.

, אבל יש לדעת את מה שלמדנוSIC 12בנושא הזה יש לדעת יותר את הנושא של במחברת. 39לגבי יאס

75

המבחן יהיה גם על החומר התיאורטי שלמדנו כאן וגם על החומר התיאורטי של ( יהיה על החומר שלמדנו בקורס הזה, אבל יכול להיות80%פאר. מרבית החומר )כ-

. 20%שתהיה שאלה מהחומר של פאר של כ-מבחנים קודמים מייצגים את הסגנון.

יכולה להיות שאלה שבה לא דיברנו במישרין על תקן או פרסום מסוימים )למשל,בתקינה האמריקאית(.

יכול להיות שתהיה גם שאלה מספרית קטנה, לאור הבחינות של המועצה. למשל,אופציות לעובדים.

76