Zohar Béchalah Jeudi /w ה יום בשלח זוהר

ויאמר משה אליהם איש אל יותר ממנו עד בקר. אמר רבי יהודה, בכל יומא ויומא, מתברA עלמא ''Moïse leur dit: que personne n'en rajoute jusqu'au matin1''2. Ribbi Yéhouda a dit: chaque jour le monde est béniמההוא יומא עלאה, דהא כל שיתא יומין מתברכאן מיומא שביעאה. וכל יומא יהיב מההוא ברכה du même jour en-haut3. Car tous les six jours4 sont bénis du septième jour et chaque jour donne ce cette bénédiction

ועל דא משה אמר, איש אל יותר ממנו עד בקר. מאי טעמא. בגין דלא דקביל בההוא יומא דיליה. qu'il a reçu5 à son jour. Et pour cela Moïse a dit :'que personne n'en rajoute jusqu'au matin'. Quelle en est la raison? Afin que ce jour

יהיב, ולא יוזיף יומא דא לחבריה, אלא כל חד וחד שליט בלחודוי, בההוא יומא דיליה. דהא לא ne donne ni n'emprunte à l'autre mais que chacun domine séparément dans son jour. Car aucun

(נ''א אמר רבי יהודה כל יומא ויומא מתברך מההוא שליט יומא ביומא דחבריה. בגיני כA, כל אינון

jour ne domine le jour de l'autre6. Pour cela, tous ces (Ribbi Yéhouda a dit: chaque jour est béni

יומא עילאה יומא שביעאה ומתברכן כל שיתא יומין כל חד וחד בלחודוי וכל יומא יהיב ביומא דיליה

de ce jour supérieur, septième jour. Et sont bénis tous les six jours, chacun un séparément. Et chaque jour donne à son jour

מההוא ברכה דקביל מההוא יומא עילאה ועל דא משה אמר איש אל יותר ממנו עד בקר דהא לא שליט

de cette bénédiction qu'il a reçu de ce jour supérieur7. Et pour cela Moïse a dit: 'que personne n'en rajoute jusqu'au matin' car aucun jour ne domine

חמשא יומין שליטין ביומייהו, ואשתכח ביה, מה דקבילו, ויומא יומא ביומא דלאו דיליה וכל אינון) le jour qui n'est pas le sien et tous ces) cinq jours8 dominent leur jour et s'y trouve ce qu'ils ont reçu. Et le sixième שתיתאה אשתכח ביה יתיר. ואזלא הא, כהא דאמר רבי אלעזר, מאי דכתיב יום הששי, ולא אתמרjour9 s'y trouve plus. Et cela va d'après ce qu'a dit Ribbi Éléazar, pourquoi est-il écrit 'le sixième jour''10 et n'est-il pas dit

, הששי. דאזדווגא ביה מטרוניתא. לאתקנא (דאזדמנא) הכי בכל שאר יומין. אלא הכי אוקמוהainsi pour tous les autres jours11? Mais on a établi ainsi 'le sixième' parce que la Reine12 s'y unit pour arranger13

1 C'est-à dire que personne n'en garde jusqu'au matin.2 Exode 16, 193 Dimanche/Hessed, Lundi/Guévoura, Mardi/Tiféret, Mercredi/Nétsah, Jeudi/Hod, Jeudi/Yessod (Ramac).4 Les six jours d'en-haut.5 Le jour du Shabbat.6 S'il garde du lundi pour le mardi par exemple, il fait dominer le Hessed sur le jour de la Guévoura (Ramac).7 Shabbat (Ramac).8 Dimanche, Lundi, Mardi, Mercredi, Jeudi.9 Vendredi/Yessod.10 Genèse 1, 3111 Où il est écrit 'premier jour', deuxième jour'. Et en disant 'le sixième jour/Yom Hashishi on rajoute un Hé (Ramac).12 Qui est le Hé/Malkhout.13 Préparer.

פתורא למלכא, ובגין כA, אשתכחו ביה תרין חולקין, חד ליומיה, וחד לתקונא, בחדוותא דמלכא la table pour le Roi. Et pour cela s'y trouvent deux parts14, une pour son jour et une pour l'arrangement, pour la joie du Roiבמטרוניתא. וההוא ליליא, חדוותא דמטרוניתא במלכא, וזווגא דלהון, ומתברכאן כל שיתא יומין, avec la Reine15. Et en cette nuit16, joie de la Reine avec le Roi et leur union, et sont bénis tous les six jours, כל חד וחד בלחודוי. בגין כA, בעי בר נש לסדרא פתוריה בליליא דשבתא, בגין דשארי עליה ברכאןchacun pour lui-même. Pour cela l'homme doit arranger sa table la nuit du Shabbat pour qu' y reposent les bénédictions

(וההוא ליליא חדותא דמטרוניתא במלכא וזווגא מלעילא, וברכתא לא אשתכח על פתורא ריקניא,

d'en-haut. Et les bénédictions ne se trouvent pas sur une table vide (et en cette nuit, joie de la Reine avec le Roi et leur union).

בגין כA, תלמידי חכמים דידעין רזא דא, זווגא דלהון מערב שבת לערב שבת. דלהון) Pour cela, les élèves Sages qui connaissent ce mystère, leur union est de veille de Shabbat en veille de Shabbat.

: w ואמן אמן לעולם יי ברוך

14 Et c'est pour cela que les Enfants d'Israël reçurent deux parts de manne le vendredi.15 Le Vendredi/Yessod est le début de l'Union du Roi avec la Reine qui a lieu le Shabbat (Ramac).16 Le vendredi soir.