Embed Size (px)
DESCRIPTION
נתונים סטטיסטיים של חקלאות ישראל
Citation preview
אטלס סטטיסטי
של חקלאות ישראל
2013
Zenovarצנובר
עורכים:יואב כסלושאול צבן
צוות צנובר:טל קוטינסקימרק רוזנברג
ג'סיקה שי
עורכים:יואב כסלושאול צבן
צוות צנובר:טל קוטינסקימרק רוזנברג
ג'סיקה שי
אטלס סטטיסטישל חקלאות ישראל
2013
Zenovarצנובר
[email protected], [email protected] כתובות העורכים:
הופק בסיוע משרד החקלאות ופיתוח הכפרהאגף לתכנון כפרי אזורי
אוקטובר 2013
www.zenovar.com
הקדמה
ממעוף הציפור פרק א:
ענפי החקלאות פרק ב:
תפוקה לנפש פרק ג:
מחירים ליצרנים ולצרכנים פרק ד:
יצוא ושוק מקומי פרק ה:
תשומות קנויות ותנאי סחר פרק ו:
מים פרק ז:
השקעה והון פרק ח:
תעסוקה והכנסה פרק ט:
שטחים ויבולים פרק י:
אוכלוסייה ויישובים פרק יא:
מקורות עיקריים לנתונים
4
5
10
13
17
21
24
27
30
31
33
36
39
תוכן העניינים
3
החוברת הזו היא מהדורה מעודכנת ומורחבת של האטלס להציג ומטרתה 2003 בשנת לאחרונה שיצא הסטטיסטי כוונת בישראל. החקלאות של ההיסטוריה את באיורים פרק כל לפני אולם וניתוח, דיון לא להצגה, היא האטלס העיקריות ההתפתחויות על הערות ובה הקדמה נוספה טכניים בעניינים תמציתיים דיונים בנתונים. שמשתקפות אך בהקדמות. שמשולבות בתיבות מוגשים ומקצועיים
בטרם סקירה, שתי הערות על הנתונים.
בעבר יוחסה לענף החקלאות חשיבות רבה וכך גם למידע ו-1981 נערכו מפקדים בהם אודותיו. בשנים 1951, 1971, הפקידה אולם חקלאי. משק כל על מפורט מידע נאסף סקר ,1995 בשנת אחת, פעם נערך ובמקומה הופסקה הקודמים בעשורים הנתונים איסוף החקלאות. של מדגמי
הייצור, מועצות _ הענף של המוסדית במערכת גם נעזר השיווק המרוכז, אגרקסקו ומועצת ההדרים - מוסדות אלה כבר אינם פעילים או ששליטתם צומצמה. על כן קשה עתה יותר להגיע לנתונים מפורטים ומלאים. אנו מקווים שהאטלס והצגת רבגוניות החקלאות יעודדו את המאמצים וההשקעות
להשלמת נתוני הענף ושיפור אמינותם.
בסיס הנתונים של החקלאות, כמו כל בסיס נתונים של מגזר יעודכן מדי יאבד את ערכו אם לא גוף חי. הוא כלכלי, הוא תקופה; אך יותר מזה, הוא צריך להיבדק ולהתאמת לעתים מזומנות. האמצעים שעמדו הפעם לרשותנו לא אפשרו את מלוא הבדיקות והמבחנים הרצויים, עוד רבה העבודה. אנו או טעויות קשיים, על להצביע באטלס למעיינים קוראים
חסרים. המהדורה הבאה תהייה טובה יותר.
הערות טכניותא. בבסיס האטלס שני קבצים של אקסל:
וחושבו המקוריים הנתונים קובצו בו נתונים 2013 אטלס הערכים של הסדרות שהוצגו באיורים;
אטלס 2013 מספרים אליו הועתקו הסדרות שהוצגו באיורים גיליונות החישוב. נוסחאות וללא המקוריים הנתונים ללא נוחה גישה ומאפשרים האטלס פרקי לפי מסודרים הקובץ
מהאיורים לסדרות המספרים ומהם לנתונים המקוריים.המעוניינים יוכלו לקבל מאתנו את הקבצים.
המרכזית הלשכה מפרסומי ברובם נאספו הנתונים ב. לסטטיסטיקה. מקורות נוספים נרשמו בסוף האטלס.
ג. בעבר הייתה השנה החקלאית זהה למעשה לשנה העברית. לשנה נמסרת החקלאית הסטטיסטיקה ,1986 בשנת החל האזרחית. באיורים מסומנות רק השנים האזרחיות המתאימות;
כך שנת 1980 באיור היא השנה החקלאית תש”מ.לצרכן המחירים במדד מנוכים באטלס הכספיים הערכים ד.
ועל כן הם מוצגים כ”מחירים ריאליים”. ה. המדדים נמסרים באטלס כאחוזים, ערך שנת הבסיס 100. בכותרות וצוינו הנתונים זמינות לפי נקבעו הבסיס שנות
האיורים.
הקדמה
4
מדדי כמות ומחירנתחיל ממדד הכמות; למשל, גרף התפוקה לשלוחת הגידולים ניתן באיור א1. הגרף מוסר מדד, אינדקס של תפוקה. למדד הערך 100 עבור שנת 1950, שהיא שנת הבסיס, והייצור בכל בשנת בגרף המדד ערך למשל, לבסיס. מיוחס אחרת שנה 1960 הוא 292 ועל כן התפוקה באותה שנה הייתה גדולה מזו
של שנת הבסיס ב-192 אחוזים )פי 2.92(. היה המדד חיטה, מוצר אחד, למשל רק היה בחקלאות אילו הייצור אבל בשנה. שנה מדי בטונות החיטה תפוקת פשוט: שניים, הם שהגידולים נניח להדגמה רבים. ממוצרים מורכב
אספסת ועגבניות. חישוב המדד מוצג בלוח 1.
ההתפתחויות את שמציגים האיורים מקובצים זה בפרק העיקריות בחקלאות; היבטים מפורטים יותר יוצגו בפרקים
הבאים.
א. ממעוף הציפור
לוח 1: חישוב מדד הכמות של התפוקה
שנה שניהשנת בסיס
ייצור, טונותמחיר, ש"ח לטוןייצור, טונות
24001.5אספספת
210002.5עגבניות
28003100ערך היצור, מחירי שנת הבסיס, ש"ח
11-הגידול בערך, אחוזים
100111מדד
ערך מדד של לעריכת המדד: קבע לשנה הראשונה המרשם של במחירים התפוקה ערך את שנה מדי חשב ומאז ;100השנה הקודמת ובדוק בכמה אחוזים עלה )או ירד( הערך בין השנים. כך, לפי הלוח, מדד כמות התפוקה עלה ב-11 אחוזים משנת הבסיס לשנה השנייה. על כן המדד בשנה השנייה הוא 111. בשנה השלישית יחושב ערך הייצור במחירים של השנה השנייה ושוב תחושב התוספת למדד באחוזים. התוספות הללו תשורשרנה, תתווספנה זו לזו )בריבית דריבית( לבניית המדד. גדלה; העגבניות ותפוקת קטנה האספסת תפוקת חשוב: לפי אבל שנה. כל טונות 4 השתנתה, לא התפוקה בטונות
הדרך בה מחושב המדד, סך התפוקה של הענף גדלה. בדרך בה אנו מחשבים, תוספת של מוצר יקר יחסית כמוה כתוספת כמות גדולה יותר של מוצר זול. מדד הכמות בלוח 1 עלה על
אף שהמשקל בטונות של הכמות הכללית לא השתנה.ערכו את מחשבים דומה: בצורה נעשה המחיר מדד חישוב הכספי של סל המוצרים של שנת הבסיס, פעם במחירי שנת הערכים בין היחס השנייה. השנה במחירי ופעם הבסיס שנה מדי מחשבים ושוב, המחיר. מדד הוא הללו הכספיים
ומשרשרים.
5
מאז קום המדינה גדלה כמות התפוקה בחקלאות פי עשרים מה במידת גדול היה הצומח בשלוחת הגידול א1(. )איור מהגידול בשלוחת בעלי החיים, בעיקר בעשורים האחרונים,
בחלקו בזכות היצוא. ואכן, כפי שנראה בהמשך, ליצוא יכולה להיות השפעה גדולה על התפתחות הענף.
הגידול בתפוקה בחקלאות נשען על קידום טכנולוגי )תיבה(. נרדפים( )מונחים הייצור גורמי פריון הטכנולוגית, הרמה רמת בשנה. שנה מדי הקידום של המצטבר הערך היא פי גבוהה 2010 בשנת הייתה החקלאות של הטכנולוגיה אחד מקור א2(. )איור 1953 הבסיס, בשנת מהרמה 13חדשים, זנים למשל, בחקלאות; הוא הטכנולוגי לקידום או המחקר מן לומדים שחקלאים וטיפול עבודה שיטות
מניסיונם. מקור אחר הוא מחוץ לענף; למשל, מכוני חליבה לייצור או טפטפות; הם מוסיפים לטכנולוגיה אם תרומתם
גדולה מעלותם.
לפריון מדד היא א2 באיור שמוצגת הטכנולוגית הרמה לכל בהתייחס מחושבת היא הייצור; גורמי של הכולל
הגורמים שמשתתפים בעשיית התוצר.
א1. תפוקה בחקלאות, שלוחות הענף, מדד כמות, 1950 = 100
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
���� ����
�������
2010200019901980197019601950
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
3,000
���� ���
������� ���
������� �������
��������� ���
2010200019901980197019601950
גידולים
בעלי חיים
א2. גורמים, טכנולוגיה וערך מוסף, מדד כמות, 1953 = 100
ערך מוסף
רמה טכנולוגית
הון בחקלאות
מועסקים בחקלאות
6
ליחידת התפוקה החלקי, הפריון של הם אחרים מדדים ליחידת שהתפוקה הוא באיור המעניין א3. איור תשומה, הון ליחידת מהתפוקה יותר גדלה למועסק, עבודה,
ודרכים שיטות אמצו החקלאים מים. ליחידת ומהתפוקה לחסוך )ביחס לתפוקה( במיוחד בעבודה.
א3. מדדי פריון חלקי, עבודה, הון, מים, 1950 = 100
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
2010200019901980197019601950
תפוקה למועסק
תפוקה ליחידת הון
תפוקה למ"ק
תוצר וקידום טכנולוגי - רבים ייצור גורמי משתתפים בחקלאות התפוקה בעשיית אותם לחלק נוח ועוד. עבודה, מכונות, דשנים, מים, קרקע, לשתי קבוצות: גורמים קנויים ואחרים. התוצר בחקלאות, הערך ההוצאה לערך בענף התפוקה ערך בין ההפרש הוא המוסף, על הגורמים הקנויים. הגורמים האחרים, שאינם קנויים, הם הון זו, הגורמים )מכונות, מבנים, בעלי חיים( ועבודה. בהסתכלות הם התוצר; את עושים ועבודה, הון לחקלאות, ש”שייכים” מכונים גם התשומות המסורתיות. הגורמים הקנויים מוסיפים התפוקה. הוא הקנויים, הגורמים פלוס התוצר והסכום, לו אך חשוב, גורם שהיא מהקרקע מתעלמת הזו ההסתכלות כיוון שאנו מתעניינים בשינויים לאורך זמן, ושטח הקרקע לא
השתנה בהרבה, ההתעלמות אינה משפיעה משמעותית.שנה מדי מחושב שינוי, של מדד הוא הטכנולוגי הקידום כהפרש בין ההשתנות )באחוזים( של סל התשומות המסורתיות
לבין השתנות התוצר. השתנות הסל היא ממוצע משוקלל של השתנות התשומות המסורתיות. החישוב נערך לפי המשוואה הבאה, בה כל המשתנים מסמלים שינויים במדד כמות בין שנה
אחת לאחרת:קידום טכנולוגי = תוצר פחות )0.6 כפול עבודה פלוס 0.4 כפול
הון(.הגודל בסוגריים הוא מדד השתנות סל התשומות. המקדמים, את משקפת החישוב נוסחת במחקרים. התקבלו ,0.4 ,0.6בגודלו זהה בתוצר השינוי היה הקידום שללא ההנחה הקידום המסורתיות. התשומות בסל לשינוי )באחוזים(
הטכנולוגי יכול שיהיה שלילי; למשל, בשנת בצורת. למדדים בדומה ומחושבת, מדד היא הטכנולוגית הרמה
האחרים, בשרשור השינויים השנתיים.
7
בין השתנו תוצרתם עבור קיבלו שהחקלאים המחירים המדינה קום לאחר מיד עלו המחירים א4(. )איור השנים במגמה היו הם מאז באוכלוסייה, הרב הגידול ובעקבות הירידה: מגמת נעצרה תקופות בשתי ירידה. של כללית האלפיים. בשנות האחרונה, ובתקופה ה-70 שנות בסוף השתנות בישראל המחירים משקפים המקרים בשני
גדל האחרונות בשנים במיוחד, העולם; בשוקי המחירים הביקוש למוצרים מן החי - בעיקר בעקבות השיפור ברמת - סין ובראשן המתפתחות המדינות תושבי של החיים ובעקבותיו גדל גם הביקוש לגרעינים ועלו גם המחירים של
המוצרים מן הצומח )הגידולים( יבוא ומן החי.
כספיים, בערכים בחקלאות התפוקה א5, באיור הגרפים משקפים "תחרות" בין השתנות הכמות )איור א1( להשתנות המחירים )איור א4(; למשל, החל בשנות האלפיים, בתקופה בה המחירים למעשה לא ירדו, גברה ההשפעה של העלייה
בכמות ומגמת הערכים הכספיים באיור א5 היא לעלייה. כפי שנראה בפרק ט, באותה תקופה הענף נהנה גם מהכנסה
שהלכה וגדלה.
א4. מחירים של מוצרים חקלאיים, שלוחות הענף, מדד 1950 = 100
א5. ערך התפוקה בחקלאות, במיליוני שקלים, מחירי 2010
30
60
90
120
150
2010200019901980197019601950
0
5,000
10,000
15,000
20,000
25,000
30,000
2010200019901980197019601950
גידולים
בעלי חיים
כל הענף
גידולים
בעלי חיים
8
אך וגדלות, הולכות בכמויות מזון מספקת החקלאות צריכת מוצרי המזון מוגבלת. לעומת זאת, צריכת המוצרים והשירותים האחרים - בגדים, דירות, מכוניות, רפואה - אינה מייצאים. אנחנו אליהן בארצות ולא בישראל לא מוגבלת, גדלה ישראל מדינת של הכלכלה התפתחות עם כן על
)התעסוקה האחרים הענפים משצמחו פחות החקלאות בחקלאות אפילו קטנה( וכתוצאה מכך ירד חלקו של הענף במשק הלאומי )איור א6, תמ"ג - תוצר מקומי גלמי(. בשנת 2011 היו הן שיעור המועסקים בענף והן חלק התוצר במשק
קטנים מ-2 אחוזים.
איור א6. חלקה היחסי של החקלאות בתמ"ג ובתעסוקה, אחוזים
0
5
10
15
20
���� ���
�������� �����
2010200019901980197019601950
שיעור המועסקים
חלק בתמ"ג
9
הערה לנתוני ענפי החי בפרק זה ובבא אחריוכמות מדדי לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה חישבה בעבר שעד לתקופה לכך, ובהתאם חלב...( )בשר, מהחי למוצרים מאוחר האטלס. לנתוני הללו המדדים הועתקו 1986 שנת החי לענפי כמות מדדי ופרסום לחישוב הלשכה עברה יותר
)רפת, לול...( לא למוצרים. אנו התאמנו החל בשנת 1987 את המדדים שבאטלס לפי אלה שפורסמו ועל כן נרשם בכותרות האיורים “מדד כמות” במרכאות )לשלוחת ענפי החי כולה, פרק א, הלשכה חישבה ופרסמה מדד כמות לכל השנים שבאטלס(.
החקלאות: שלוחות בהתפתחות "שולטים" ענפים שני בענפי והבשר בגידולים הדרים, שאינם האחרים, הפירות החי )איורים ב1, ב3(, על כן האיורים של השלוחות מוצגים השולטים הענפים ללא ופעם השלוחה ענפי לכל פעם
)איורים ב2, ב4(. כדאי לשים לב לגידול בייצור הירקות באיור ב2 ולמקומו היחסי של החלב באיור ב4. המגמות שמתגלות
כאן תודגשנה בפרק הבא.
ב. ענפי החקלאות
איור ב1. תפוקה בחקלאות, גידולים, מדד כמות, 1950= 100
0
3,000
6,000
9,000
12,000
15,000
����� �����
��� ���
�����
��� ������
2010200019901980197019601950
ירקות
גידולי שדה
פרי הדר
פירות אחרים
10
איור ב2. תפוקה בחקלאות, גידולים )ללא פירות אחרים( מדד כמות, 1950= 100
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
��� ���
�����
��� ������
2010200019901980197019601950
ירקות
גידולי שדה
פרי הדר
איור ב3. תפוקה בחקלאות, בעלי חיים, “מדד כמות”, 1950= 100
0
1,000
2,000
3,000
4,000
5,000
����
�����
���
���
2010200019901980197019601950
בשר
חלב
ביצים
דגים
11
איור ב4. תפוקה בחקלאות, בעלי חיים ) ללא בשר(, “מדד כמות”, 1950= 100
0
300
600
900
1,200
1,500
����
�����
���
2010200019901980197019601950
חלב
ביצים
דגים
12
בישראל; האוכלוסייה של הגידול עם גדל החקלאי הייצור אמצע עד ג1(, )איור תקופות בשתי להבחין אפשר אולם הגידולים בקבוצת הן - לנפש התפוקה גדלה ה-80 שנות צמיחת אחרי עוקבת התפוקה ומאז - החי בענפי והן האוכלוסייה והתפוקה לנפש למעשה אינה משתנית. ושוב,
גם בהסתכלות זו, בתוך הקבוצות יש הבדלים, הייצור לנפש עלו בשר, גם מסוימת ובמידה ירקות, אחרים, פירות של בעשורים האחרונים; במוצרים אחרים ניכרת ירידה. במיוחד נראה כאילו הבשר לכל סוגיו החליף את החלב ובעיקר את
הביצים, בקבוצת המוצרים מהחי.
ג. תפוקה לנפש
0
100
200
300
400
500
���� ����
�������
2010200019901980197019601950
איור ג1. תפוקה לנפש - גידולים ובעלי חיים, מדד כמות, 1950= 100
איור ג2. תפוקה לנפש - גידולים, מדד כמות, 1950= 100
גידולים
בעלי חיים
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
����� �����
��� ���
�����
��� ������
2010200019901980197019601950
ירקות
גידולי שדה
פרי הדר
פירות אחרים
13
איור ג3. תפוקה לנפש - גידולים )ללא פירות אחרים(, מדד כמות, 1950= 100
0
50
100
150
200
250
300
350
400
��� ���
�����
��� ������
2010200019901980197019601950
ירקות
גידולי שדה
פרי הדר
איור ג4. תפוקה לנפש - בעלי חיים, “מדד כמות”, 1950= 100
0
100
200
300
400
500
600
700
800
����
�����
���
���
2010200019901980197019601950
בשר
חלב
ביצים
דגים
14
איור ג5. תפוקה לנפש - בעלי חיים )ללא בשר(, “מדד כמות”, 1950= 100
50
100
150
200
250
300
����
�����
���
2010200019901980197019601950
חלב
ביצים
דגים
50
100
150
200
250
���
2010200019901980197019601950
חלב לנפש
איור ג6. תפוקת חלב, ליטר לנפש
באיורים ג6, ג7 מוצגת התפתחות הייצור, יחסית לאוכלוסייה, בעזרת נתונים נגישים יחסית, ליטרים וקילוגרמים. המגמות
באיורים אלה דומות לאלה שנראות בקודמים להם.
15
0
10
20
30
40
50
60
70
80
����
���
���
2010200019901980197019601950
איור ג7. תפוקת בעלי חיים לבשר, ק"ג לנפש
בשר
עוף
דגים
חשוב להעירבאיורים המדדים כן ועל ליצוא הייצור גם נכלל בתפוקה אינם מייצגים במדויק את ההשתנות של הצריכה של מוצרי הצריכה לשאלת להרחיב יכולנו לא בישראל. החקלאות
במהדורה הזו של האטלס.
16
המחירים של מוצרי החקלאות בישראל קשורים למחירים של המחירים האחת, עיקריות. דרכים בשתי בעולם המיובאים המזון ומוצרי מייצאת שהחקלאות המוצרים על היא ההשפעה "העולם". הדרך השנייה נקבעים בשוקי ברפת לחי, המזון של הארי חלק מהחי: המוצרים מחירי ובלול, מקורו בגרעינים מיובאים שמחיריהם גם הם נקבעים בשווקים הבינלאומיים. במשך דורות אחדים, התרחב הייצור המזון וכמות באוכלוסייה מהגידול יותר בעולם החקלאי לנפש עלתה; כתוצאה מכך ירדו מחירי המזון, מגמת הירידה
הזו השתקפה גם במחירים ליצרנים בישראל.
משקל יש הבינלאומיים בשווקים שנסחרים המוצרים בין עם האחרונות, בשנים וחי. אדם למאכל לגרעינים גדול התרחב בסין, בעיקר עניות, בארצות הכלכלית הצמיחה ושוב, המחירים; עלו ובעקבותיו החי מן למוצרים הביקוש האחרונות בשנים העלייה כן על הגרעינים. מחירי בעיקר בגרף המחירים בעולם באיור ד1 גדולה מהשינוי שמציג גרף המחירים לישראל שמשקף את מחירי סל כל המוצרים של
הענף.
ד. מחירים ליצרנים ולצרכנים
איור ד1. התפוקה החקלאית, מדד מחיר, 1968 = 100
30
60
90
120
150
�����
������
2010200019901980197019601950
בישראל
בעולם
17
ד3. ד2, באיורים מוצגים הענפים מוצרי של המחירים למשל, כמותיות; התפתחויות עם עקביים אחדים מחירים מחירי הביצים והחלב נמוכים עתה ממה שהיו בעבר; סביר בענפים. וארגוניות טכנולוגיות התפתחויות שבעקבות למשל, מפתיעה; המחירים התפתחות אחרים במקרים בהדרים לא ניכרת ירידת מחירים לפני שנת 1980 ואף על פי כן תפוקת הענף צומצמה כבר אז. מגמת העלייה של גרף
המחירים בהדרים בשנים האחרונות משקפת כנראה מעבר לזנים משופרים. מפתיעה במיוחד היא מגמת הירידה הרב-
שנתית במחירי הפירות האחרים. הגידול בתפוקה )איור ב1( שמשולב עם ירידה במחירים מצביע על אפשרות של קידום טכנולוגי יוצא דופן )ייתכן שיש כאן גם השפעה של תמיכה
ממשלתית; למשל, בבנייה של בתי קירור לפירות(.
איור ד2. מחירים ליצרן - גידולים, מדד, 1950= 100
איור ד3. מחירים ליצרן - בעלי חיים, מדד, 1950= 100
0
50
100
150
200
250
300
����� �����
��� ���
�����
��� ������
2010200019901980197019601950
ירקות
גידולי שדה
פרי הדר
פירות אחרים
0
50
100
150
200
����
�����
���
���
2010200019901980197019601950
בשר
חלב
ביצים
דגים
18
איור ד4. תמיכות במחירים מתקציב המדינה, שיעור מערך התפוקה, אחוזים
איור ד5. תפוקה ומזון, מחירים ליצרנים וצרכנים, מדד, 1952=100
בעבר הייתה תמיכה מתקציב המדינה במחירים של מוצרי במחירים במיוחד גדולה הייתה התמיכה ד4(. )איור המזון של המוצרים מהחי והיא עלתה עם התפתחות האינפלציה. בשנים האחרונות אין עוד תמיכה תקציבית במחירים אולם )ארגון OECD מדידת לפי נעלמה; לא בענף התמיכה
שנים לפני ישראל הצטרפה אליהן מתועשות מדינות אחוזים ל-12 מגיעה בישראל בחקלאות התמיכה אחדות( מכסים בתמיכה יש הזה בחישוב הענף. תפוקת מערך והגנות אחרות על הסחר במוצרי מזון וגם הוצאה על מחקר
והדרכה.
ולצרכנים. ליצרנים מחירים מדדי מציגים ד6 ד5, איורים ליצרנים במחירים הירידה ה-80 בשנות החל בשניהם, על מצביעים האיורים לצרכנים. במחיר מהשינוי חריפה
הפרש הולך וגדל בין המחיר )הממוצע( ליצרנים בחקלאות לבין המחירים ששולמו עבור מצרכי המזון.
0
5
10
15
20
25
30
35
2010200019901980197019601950
20
40
60
80
100
120
2010200019901980197019601950
גידולים
בעלי חיים
צרכנים
יצרנים
19
איור ד6. ירקות ופירות, מחירים ליצרנים וצרכנים, מדד, 1952=100
30
60
90
120
150
2010200019901980197019601950
צרכנים
יצרנים
20
שער החליפין הריאליסחורות של ההמרה אפשרות את מסמן החליפין שער ושירותים בישראל וארצות אחרות. בפשטות, אם השער הוא 4 שקלים לדולר, מוצר שעולה בחו”ל 2 דולר יעלה כאן 8 שקלים. כך ידעו יצרנים וצרכנים אם כדאי לייצר או לרכוש את המוצר בישראל או בחוץ. כאשר היא מוצגת לאורך זמן, הכדאיות הזו שלושה בעקבות משתנה הוא הריאלי. החליפין שער מכונה היציג(, או )הרשמי הנומינלי החליפין שער השתנות גורמים: המחירים רמת השתנות בחו”ל, המחירים רמת השתנות בישראל. בהתאם לכך, הנוסחה לחישוב מדד השינוי של שער
החליפין הריאלי היא:שער ריאלי = )שער נומינלי כפול מדד המחירים בחו”ל( מחולק
למדד המחירים בישראל
כל הגדלים בנוסחה הם שינויים )באחוזים( משנה לשנה. הגודל בסוגריים מסמן את ההתייקרות )או ההוזלה( של מוצרי החוץ; החלוקה משווה לשינוי המקביל שחל בישראל. למדד המחירים בחו”ל בחרנו במדד הממוצע של מחירי מוצרי היבוא לישראל ומחירי מוצרי היצוא לארצות אחרות. מדד השער הריאלי נקבע כ-100 לשנת הבסיס והוא משורשר משנה לשנה לפי הערכים
שמחושבים בנוסחה.
החקלאות מייצאת מוצרים בהם יש לנו יתרון יחסי באקלים, עונה וידע )בסטטיסטיקה של הענף נרשם רק היצוא הישיר; בשנים נרשם(. אינו פירות, שימורי של למשל עקיף, יצוא הראשונות שאחרי קום המדינה היו ההדרים עיקר היצוא של )איור ביצוא החקלאות של חלקה ירידת הישראלי. המשק אחד האחרים. המשק ענפי של התפתחות משקפת ה1( הוא והתפתחותו היצוא כדאיות על המשפיעים הגורמים שער החליפין הריאלי )איור ה2(. עד ראשית שנות ה-60 נהגו בקביעת לרעה הופלו וההדרים אחדים, שערים בישראל נתוני על שמבוסס ה2 באיור מוצג אינו זה היבט השער. בשנת אחדות. שנים במשך שירד שער הממוצע, השער והעלתה השערים את שאיחדה רפורמה נעשתה 1962
את השער המאוחד. בתקופה הבאה שוב ירד השער ואחר שנות של האינפלציה בתקופת במיוחד בהדרגה, עלה כך ה-70 ומחצית שנות ה-80. הירידה החריפה בשנים -1985
שננקטו הלכת מרחיקת המדיניות צעדי את משקפת 86את משקף הריאלי החליפין שער האינפלציה. לעצירת החוץ סחר במגזר ששררו הכלליים הכלכליים התנאים תמיד משקף לא הוא אמנם בתיבה(, )מוסבר ישראל של ממחירי גם שמושפעת החקלאות של היצוא רווחיות את ועוד, והמים, העובדים זמינות הייצור, עלות המתחרים, אולם השתנות גדולה יחסית של השער הריאלי מצביעה גם
השתנות מקבילה בחקלאות.
ה. יצוא ושוק מקומי
21
ועבודה, אבל היא גם החקלאות הישראלית מוגבלת במים כדאי יהיה היצוא אם היצוא. באפשרויות כלכלית מוגבלת שמאמצע בעשור היה כך להתרחב, יוכל הענף כלכלית, שנות השבעים: שער החליפין הריאלי היה גבוה יחסית )איור
ה2( על כן המחירים עבור מוצרי היצוא של החקלאות היו גם ה3(. )איור הענף בתפוקת היצוא משקל ועלה גבוהים הם במקביל, כפי שנראה להלן, גדלה גם ההכנסה בענף. מאוחר
יותר, ירידת המחירים לוותה בירידת משקלו של היצוא.
איור ה1. חלקה היחסי של החקלאות ביצוא, אחוזים
איור ה2. מדד שער החליפין הריאלי, ש"ח לדולר, מדד, 1960=100
0
10
20
30
40
50
60
70
80
������ ����� ���
2010200019901980197019601950
50
100
150
200
250
300
350
����� ������ ���
2010200019901980197019601950
חלק היצוא החקלאי
שער חליפין ריאלי
22
מוצרי של היצוא בנפח השינויים על מצביע ה4 איור בשינויים הן הוא הללו השינויים של מקורם החקלאות. של בכמויות בשינויים והן היצוא מוצרי עבור במחירים המוצרים שהופנו ליצוא. לא ערכנו הבחנה מפורשת בין שני הכללית: התמונה על להצביע אפשר אבל הללו הגורמים
בין שנת 1959, הראשונה עבורה יש נתונים, ועד שנת 1980 עלו מחירי היצוא בקירוב ב-50% )איור ה3(; באותה תקופה הגידול עיקר - שישה פי כמעט ה4( )איור היצוא נפח גדל בנפח מקורו בהרחבת הייצור ליצוא, לא בזכות השתנות של
מחירים עליהם לחקלאים אין שליטה.
איור ה4. יעוד התפוקה החקלאית, מדד של הערך בשקלים ריאליים, 1950 = 100
איור ה3. מחירי היצוא בחקלאות, מדד, 1959=100 ושיעור היצוא מתפוקת הענף, אחוזים
0
30
60
90
120
150
2010200019901980197019601950
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
3,000
3,500
4,000
2010200019901980197019601950
מדד המחירים
שיעור היצוא
יצוא
שוק מקומי
0
10
20
30
40
50
2010200019901980197019601950
היצואשיעור
םרי
חימ
ד מד
23
קנויות עיקריות של תשומות אנו מבחינים בארבע קבוצות בחקלאות - מספוא, דשנים, מים ובלאי )לעתים הבלאי אינו נכלל בין הקנויות(. תשומת המספוא היא התשומה שגדלה יותר מהאחרות בעשורים שמקום המדינה )איור ו1(. הדבר ובעיקר מהחי, המוצרים בצריכת הרב הגידול את משקף במשק, שמיוצרים ומרעה, בירק מהזנה ומעבר הבשר,
)איור מספוא ללא בהסתכלות מרוכז. במספוא להזנה השימוש של קלה ירידה ואף בעצירה להבחין אפשר ו2( ובדשנים הבא( בפרק למים )נשוב ה-70 שנות מאז במים מאז אמצע שנות ה-80. מעניין שיש עלייה, אף כי לא רבה, זה עניין בתשומת ההון, הבלאי, החל מאמצע שנות ה-90.
יוצג שוב בפרק ח.
ו. תשומות קנויות ותנאי סחר
איור ו1. תשומות קנויות בחקלאות, מדדי כמות, 1952 = 100
איור ו2. תשומות בחקלאות )ללא מספוא(, מדדי כמות, 1952 = 100
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
����
�����
���
�����
��� ��
2010200019901980197019601950
0
200
400
600
800
1,000
����
�����
���
��� ��
2010200019901980197019601950
סך הכל
מספוא
מים
דשנים
בלאי
סך הכל
מים
דשנים
בלאי
24
איור ו3 מציג את משקל התשומות בערך התפוקה של הענף; שוב, למספוא מקום מיוחד. משקל המים בתפוקה לא עלה הוא ששיעור על 6%, הפירוש כל התקופה שבאיור במשך
בענפים התפוקה מערך כעשירית הוא המים על ההוצאה הצמחיים, הגידולים.
מחירי המספוא תנודתיים יותר ממחירי התשומות האחרות )איור ו4(, הם משקפים את תנודות המחירים בשוקי העולם. האיורים הבאים מציגים מדדים להשוואת מחירי התשומות למחירי התפוקה. המחירים )הריאליים( של התשומות ללא בעולם הדלק, ממחירי ניכרת במידה מושפעים מספוא ואצלנו. על כן הם עלו בשנות השבעים, ירדו מאמצע שנות החשוב הגודל החקלאים, עבור כך. אחר עלו ושוב ה-80
למחיר הזה המחיר בין היחס אלא התשומות, מחיר אינו )מונח הסחר תנאי מכונה הזה היחס של המדד התפוקה. מתאים יותר יכול היה להיות תנאי ההמרה(. ירידה של המדד פירושה שמחירי התשומות התייקרו יחסית למחיר התפוקה; זו פעולת מספריים: התשומות מתייקרות או מחיר התפוקה
יורד, או שניהם.
איור ו3. משקל כל אחת מהתשומות הקנויות בערך התפוקה באחוזים
איור ו4. מדד מחירים של תשומות קנויות, מדד, 1952 = 100
0
5
10
15
20
25
30
����
�����
���
�����
2010200019901980197019601950
30
60
90
120
150
2010200019901980197019601950
מספוא
מים
דשנים
בלאי
מספוא
ללא מספוא
25
ופעם הענף לכל פעם ו6 ו5, באיורים מוצגים הסחר תנאי לשלוחותיו. תנאי הסחר בייצור המוצרים מהצומח, הגידולים, הורעו במשך כל התקופה הנסקרת. תנאי הסחר שמוגדרים
בשתי הסחר תנאי את משקפים כולו החקלאות לענף שלוחות החקלאות.
איור ו5. מחירים ותנאי הסחר בחקלאות, 1952 = 100
איור ו6. תנאי הסחר בשלוחות, מדד, 1952 = 100
30
60
90
120
150
��� ����
������
������ ������
2010200019901980197019601950
20
40
60
80
100
120
2010200019901980197019601950
תשומות קנויות
תפוקות
תנאי סחר
גידולים
בעלי חיים
26
למים מקום מיוחד בחקלאות בישראל. ללא השקיה הייתה ולמעשה היום, שהיא ממה בהרבה קטנה הענף תפוקת המים הם שמגבילים את תפוקת הגידולים למיניהם: אילו היו לנו יותר מים אפשר היה למצוא שטחים להשקות, במיוחד
בדרום ובנגב.המוביל הקמת לאחר בהרבה גדל בארץ במים השימוש
הארצי, שהופעל לראשונה בשנת 1964. אחר כך נוספו עוד ה-80 שנות מאמצע אבל למוביל. קשור שרובן מערכות נתקל משק המים במגבלות המשאבים )אף כי לעתים נהג בחוסר אחריות ובהפקת יתר(, ההספקה לא התרחבה באופן השימוש בצמצום מאופיינות היו בצורת של ותקופות ניכר
במים )איור ז1(.
ז. מים
איור ז1. השימוש במים, מיליוני מ”ק לשנה
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
������ ��
���
�����
������
2010200019901980197019601950
חקלאות
תעשיה
בית
סך הצריכה
27
הוא האחד משלימים. היבטים שני על להצביע ראוי כאן )שפכים קולחים מי של לחקלאות ההספקה הרחבת מטוהרים וממוחזרים(, הרחבה שאפשרה העברה של מים שפירים מן הענף לאוכלוסייה העירונית המתרחבת. ההיבט
השני הוא התפלת מי-ים, הספקת המותפלים מגיעה עכשיו אמור ושיעורה המים הספקת מכלל 15% של לשיעור להיות כפול מכך בתוך שנתיים. היבטים אלה אינם מצוינים
במפורש באיורים.
תנאי הסחר ביחס למים הורעו במשך השנים )איור ז3(. כפי ומחירי המים לחקלאות ירדו שכבר ראינו, מחירי הגידולים עלו - בתחילה לאחר עליית מחירי הדלק בשנת 1974 ואחר
סביר לענף. המים במחירי בתמיכות הצמצום עם גם כך שהתייקרות המים הייתה בין הגורמים לשיפור בטכנולוגיה
של השימוש בגורם ייצור זה.
איור ז2. השימוש במים לנפש, מ”ק לשנה
איור ז3. מדדי מחירים: מים וגידולים, 1952=100
0
100
200
300
400
500
600
700
800
������ ��
���
�����
������
2010200019901980197019601950
0
100
200
300
400
500
���
2010200019901980197019601950
חקלאות
תעשיה
בית
סך הצריכה
מים
גידולים
םמי
םגידולי
20
40
60
80
100
120 �������
2010200019901980197019601950
28
ה-80 משנות החל המים בכמות הצמצום אף על ואכן, תפוקת המוצרים מהצומח המשיכה ועלתה )איור ז4(. כדאי לציין שהגורמים לגידול הזה בתפוקה לא היו רק האמצעים
חממות, ביניהם, אחרים; גם אלא במים השימוש לשיפור זנים משופרים, דשנים, חומרי הדברה, עובדים מסורים ועוד.
הספקת המים לחקלאות מנוהלת בעזרת הקצאות )מכסות( המכסה. ניצול עם ועולים מדורגים המחירים ומחירים. בשנות רווחית, הייתה הצמחית החקלאות בה בתקופה גדול היה וחלק משנות השמונים, השימוש במים השבעים כנראה הייתה זו ז5(. )איור לענף המצרפית מהמכסה היצוא מוצרי של יחסית הגבוהים המחירים של השפעה ומחירי קטנה, הרווחיות כאשר יותר, מאוחר זמן. באותו
המים עלו, נזהרו החקלאים שלא לנצל את מלוא מכסתם, בכדי שלא להגיע למדרגות המחירים הגבוהות; בחקלאות האחרונים במשפטים ההערות מים. עודף למעשה היה מתייחסות לענף כולו, כמצרף; סביר שהיו חקלאים שניצלו בהן בתקופות גם ממנה חרגו ואף במלואה מכסתם את
המכסות הכוללות עלו על הצריכה.
איור ז4. מים, וגידולים, מלמ”ק ומדד כמות 1950=100
איור ז5. מים בחקלאות - מכסות וצריכה, מלמ”ק
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
���� ���
2010200019901980197019601950
מדד כמות
מלמ"ק
קמ"
מל
תמו
כדד
מ
0
300
600
900
1,200
1,500 ����
2010200019901980197019601950
צריכה
מכסות
0
500
1,000
1,500
2,000
2010200019901980197019601950
29
ביחס לתפוקה
ביחס להון
0
5
10
15
20
25
2010200019901980197019601950
מטעים, ציוד, מכונות, במבנים, היא בחקלאות ההשקעה משמשת היא בהם. וכיוצא השקיה רשתות חיים, בעלי משימוש, שיצאו נכסים חידוש הייצור, אמצעי להרחבת והכנסת טכנולוגיות מתקדמות. הירידה בשנים שלאחר קום השקעה בין יחס שמסמנים ח1, שבאיור בגרפים המדינה ההון של מהתרחבות נובעת האחרים, למשתנים השנתית
הגידול בהשקעות. מירידה ולא אלה בשנים והתפוקה בהשקעה מאז תחילת שנות ה-90 מצביע על התאוששות החקלאות מהמשבר המימוני. מידע דומה מסוכם גם באיור פחתה היא אך הזמן, עם גדלה בחקלאות ההון כמות ח2, בתקופת המשבר של שנות השמונים וחזרה לאיתנה מאוחר
יותר.
ח. השקעה והון
איור ח1. שיעור ההשקעה הגולמית בחקלאות ביחס לתפוקה ולמלאי הון
איור ח2. הון גולמי בחקלאות, מדד 1950=100
100
200
300
400
500
600
700
800
��� ���� ���
2010200019901980197019601950
מדד מלאי הון
30
ההתיישבות עם עלה בחקלאות המועסקים מספר והתרחבות הענף והגיע לשיא של 121 אלף בשנת 1961; מאז ניכרת ירידה. במקביל לירידה בתעסוקה של כלל העובדים יש עלייה במספר השכירים, כיום רבים מהם עובדים זרים. שיעור השכירים הגיע עתה ל-80% מכלל העובדים בענף. משקפת העצמאים ובמיוחד המועסקים במספר הירידה במשק. אחרים בענפים החליפית, ההכנסה של עלייה חקלאים עוזבים את החקלאות ואולי יותר מכך, בנים ובנות אינם ממשיכים ועוברים לתחומים אחרים. שכירים מחליפים החקלאי המשק של בגידול מלווה הזה התהליך אותם. ייצור ואמצעי קרקעות חוכרים פעילים חקלאים האופייני,
ממי שיצאו מפעילות שוטפת וכך מבטיחים לעצמם הכנסה מתאימה גם אם הרווחיות של יחידת הקרקע או בעלי החיים
אינה גבוהה.
שתי נקודות ראויות לציון באיור ט1. האחת השפעת היצוא שנות אמצע שמאז בעשור העצמאים יציאת את שמתנה השבעים. הנקודה השנייה היא היציאה הרבה של העצמאים והגידול במספר השכירים מאז תחילת שנות התשעים. כאן משולבות שתי תופעות, הכניסה של עובדים מתאילנד מאז שנת 1992 ושינוי המבנה בקיבוצים רבים שבעקבותיו הפכו גם כנראה משתקף זה דבר במשקיהם. לשכירים חברים
באיור ט3.
ט. תעסוקה והכנסה
איור ט1. תעסוקה בחקלאות, אלפים ושיעור השכירים, אחוזים
0
30
60
90
120
150
������ �����
������� �������
2010200019901980197019601950
מועסקים בחקלאות באלפים
מתוכם עצמאים
שיעור השכירים
םשכירי
השיעור
תאו
קלח
בם
קיס
ועמ
0
20
40
60
80
100
������� �����
2010200019901980197019601950
31
התשלום )לאחר בחקלאות ההכנסה את מציג ט2 איור לתשומות קנויות והורדת הפחת(. שוב ניכרת השפעת היצוא משמעותית במידה עלתה כן הנסקרה. התקופה במרכז על ההישענות הגברת האלפיים. בשנות בענף ההכנסה עובדים שכירים משתקפת באיור בהרחבת הפער בין הגרף העצמאים. של הכנסה את שמייצג וזה הענף כלל של עקבית בהכנסות לאחרונה שמתגלית החיובית המגמה
כיוון א5. א4, באיורים התפוקה וערך המחירים מגמות עם בשנים ניכרת בצורה ירד בחקלאות העצמאים שמספר )איור ט1(, העלייה בהכנסה הממוצעת לחקלאי האחרונות עצמאי, ומשפחתו, גדלה עוד יותר ממה שנראה באיור ט2. הוא בהכנסה הזה השיפור אם יודעים איננו עדיין אולם
תופעה קבועה או חולפת.
איור ט2. הכנסה נובעת מהסקטור החקלאי, במיליוני שקלים של 2010
0
3,000
6,000
9,000
12,000
15,000
2010200019901980197019601950
0
10
20
30
40
50
60
70
80
201020001990198019701960
שכירים ועובדים מחו"ל
מעסיקים, עצמאיםובני משפחה
חברי קיבוץ
איור ט3. מועסקים בחקלאות, לפי מעמד בעבודה, אלפים
לעצמאים
בסך הכל
21 2018
10 8
54
38
26
17 17
46
4037
70
52
16
43
36
32
גד"ש 2.770
הדרים 135
מטעים ללא זיתים והדרים 295
ירקות 175
גד"ש 1,361
הדרים 184
מטעים ללא זיתים והדרים 599
ירקות 782
השנים. במשך גדל והירקות הפירות ייצור שראינו, כפי המקורות לגידול הזה היו הרחבת השטחים, כפי שאיורים י1,
י2 מציגים והגידול ביבול ליחידת שטח )איורים י3, י4(.
י. שטחים ויבולים
איור י1. התפלגות שטחי גידול, אלפי דונם ואחוזים, שנת 1951
איור י2. התפלגות שטחי גידול בין ענפי החקלאות, אלפי דונם ואחוזים, שנת 2009
82%
4%
9%
5%
47%
6%
20%
27%
33
איור י4. יבול ממוצע, מקשה ותפוחי אדמה, ק"ג לדונם
איור י3. יבול ממוצע, ירקות נבחרים, ק”ג לדונם
0
2,000
4,000
6,000
8,000
10,000
������
��������
�������
2010200019901980197019601950
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
3,000
3,500
4,000
������
�������
���� �����
2010200019901980197019601950
עגבניות
מלפפונים
פלפלים
תפוחי אדמה
מלונים
אבטיחים
34
באיורים י5, י6 אפשר לראות ששטחי גידולי השדה מתרכזים במשק היהודי ובמיוחד במשק הקיבוצי, אך עם השנים הם
קטנו בכל המגזרים.
במשק גידול היה שם למיניהן, הירקות בענף הדבר שונה היהודי ובמיוחד במושבים ושינוי זמני במשק שאינו יהודי.
איור י5. גידולי שדה, משק יהודי ולא יהודי, אלפי דונם
איור י6. גידולי שדה, קיבוצים, מושבים וכפרים , אלפי דונם
0
500
1000
1500
2000
2500
2007200019901980197019601950
0
300
600
900
1200
1500
200720001990198019701960
משק יהודי
משק לא יהודי
מושבים וכפרים
קיבוצים
1,292
563 532 532 564439
142278
1,127
1,7081,782
2,0292,124
2,282
1,223
1,000
1,214
1,115
666 635
291
836
1,073
815
1,1241,059
35
0
100
200
300
400
500
600
700
800
2007200019901980197019601950
איור י7. ירקות תפו”א ומקשה, משק יהודי ולא יהודי, אלפי דונם
משק יהודי
משק לא יהודי
8842 37
79105 100
53 48.9
671
498
349
251267
182
0
100
200
300
400
500
200720001990198019701960
איור י8. ירקות תפו”א ומקשה, קיבוצים, מושבים וכפרים, אלפי דונם
מושבים וכפרים
קיבוצים
35
210
66
103
246267
210
460
231
185
57
147
36
0
200
400
600
800
1000
200920081995198319721961194519311922191419001882
קום מאז במיוחד גדלה, בישראל היהודית האוכלוסייה המדינה, ורובה מתגורר ביישובים עירוניים )איור יא1(. בדומה
לכך, ההתיישבות הייתה בעיצומה בעשור הראשון למדינה )איור יא2( ואחרי כך גדל מספר היישובים הכפריים בהדרגה.
יא. אוכלוסיה ויישובים
איור יא1. אוכלוסיה יהודית בכפר ובעיר באלפים
איור יא2. מושבים, קיבוצים וכפרים של יהודים בישראל
0
1000
2000
3000
4000
5000
6000
200920081995198319721961194519311922191419001882
קיבוצים, מושבים וכפרים
ערים, עיירות וקהילתי
1 24
5
45
22
5 15 136
110
153
1,691
662
303253436349 450
5,254
775778
4,174
804
2,433
691
3,048
797
242439
266
69
71
3812 73
47
37
0
300
600
900
1200
1500
20091995198319721961
מספרי גידול דומות, המגמות יהודית שאינה באוכלוסייה ועיור. העיור מתבטא הן בגדלת מספר התושבים בערים והן
בהקטנת מספר היישובים הכפריים, הם הפכו לערים.
איור יא4. ישובים כפריים של אוכלוסייה לא יהודית בישראל
איור יא3. אוכלוסיה לא יהודית בכפר ובעיר באלפים
0
10
20
30
40
50
60
70
80
200920081995198319721961
כפר
עיר
80
58
9590 77
595
923
1,458
3635
93
40
157
75
367
61
38
כסלו, יואב ואלה רקובצ'יק, 1998, מחירי מוצרים חקלאיים: מחקר מאמר ולצרכנים, ליצרנים ובינלאומיים, מקומיים
9808, המרכז למחקר בכלכלה חקלאית.
של סטטיסטי אטלס ,2003 וקסין, ויבגניה יואב כסלו, חקלאות ישראל, עדכון 2003, מאמר מחקר 12.03, המרכז
למחקר בכלכלה חקלאית.
כסלו, יואב, 2011, משק המים בישראל, מרכז טאוב.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתונים וירחונים שונים.
החקלאות, ופיתוח לתכנון הרשות החקלאות, משרד ההתיישבות והכפר, דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר,
שנים שונות.
מקורות עיקריים לנתונים
39
הופק בסיוע משרד החקלאות ופיתוח הכפרהאגף לתכנון כפרי אזורי
אוקטובר 2013
