MEGUILÁT ANTIOCOS

1

EL ROLLO DE

ANTIOCOSמגילת אנטיוכוס

EL ROLLO DE

ANTIOCOSPrimera edición 2013

Queda prohibida su venta en cualquier formasin el permiso escrito del titular del derecho de autor.

Esta edición es entregada gratuitamente.Es ilegal venderla.

1

Meguilát Antíoco אנטיוכוס מגילת

PRÓLOGO

Al igual que la historia de Ester, El Rollo deAntíoco es una historia sobre héroes. En ellaaprendemos de las personas que, con su grandedicación y convicción, fueron capaces de salvara la comunidad judía en Israel, aplazar ladestrucción de Ierushaláim por 200 años, yderrocar al poderoso ejército griego. Los hijos deMatitiáhu, nietos de Iojanán el Kohein Gadol,emprendieron la guerra contra Antíoco y susgobernadores y finalmente tuvieron éxito enderrocar a las fuerzas griegas.

En Janucá se celebra el milagro de la calidad sobrela cantidad. El Talmud (Shabat 21b), hace hincapiéen el milagro del aceite. Después de la invasióngriega y corrupción del segundo Beit HaMikdash,los Macabeos victoriosos descubrieron sólo unapequeña cantidad de aceite de oliva puro, selladacon el sello distintivo de la pureza del KohenGadol. A pesar de que sólo había suficiente aceitepara encender la menorá en el Beit HaMikdash porun día, el aceite milagrosamente duró ocho días.Los codificadores del Sidur, en la oración de Alhanisim, destacaron el milagro de la armadaoración Al hanisim, destacaron el milagro de larebelión armada Al hanisim que es también elobjeto de la Meguilat Antíoco.

La lección de estas dos historias principales es queun poco de pureza puede recorrer un largocamino. No es la cantidad del aceite lo queimporta, es la calidad de su pureza.

Los mayores acontecimientos de la historia delmundo no tuvieron lugar debido a las grandesejércitos o mega corporaciones. Cambiar paramejor es efectuado por personas con valor y porlos héroes de la fe. No es el poder de fuego de unejército que gana la batalla, es la pureza, el poder y

la convicción de su causa.

Esta es la historia del pueblo judío. "No porqueustedes sean más grandes que todas las nacionesDios los eligio y los deseó, porque ustedes son laminoría de las naciones." (Devarim 7.7). Nuestracapacidad para ser una "luz para las naciones" esdirectamente proporcional a la pureza de esa luz.

El pergamino que ponemos delante de ti en estebreve volumen es un relato histórico antiguo de lahistoria de Januca. El Pergamino de Antíoco fueescrito originalmente en arameo. Saadia Gaón(siglo IX) afirmó que la copia escrita más antiguade este desplazamiento se remonta a la época deBeit Hilel y Beit Shamai, estudiosos talmúdicos quevivieron cien años antes de la destrucción delsegundo Beit HaMikdash, aproximadamente el 30aC. Sin embargo, en su opinión, el libro se originócien años antes de eso y fue escrito originalmentepor los mismo Macabeos.

Para las generaciones era la costumbre en lascomunidades de Italia y de Yemen leer elPergamino de Antíoco en la sinagoga en Janucá.(véase siglo XIII Tosafot rid; comentario Tosafotrid.; sobre el Talmud Bavli, Sucá 42). Está impresoen muchos Sidurim, incluyendo Otzar HaTefillos.

Los Macabeos, al igual que el aceite que seencuentra en el Beit HaMikdash, eran una pequeñagota de pureza entre una enorme cantidad decontaminación.

Yaacov HaberJerusalemRosh Jódesh Kislev 5768

2


1 Fue en los días de Antiocos, rey de Grecia,monarca poderoso y fuerte, agresivo en su reinadoy obedecido por todos los reyes. 2 Él conquistó amuchas naciones y subyugó a vigorosos reyes,destruyendo sus palacios, quemando sus templosy encarcelando a sus súbditos. 3 Desde los tiemposde Alejandro Magno no se había levantado un reyasí en todo el territorio allende el gran río. 4Antiocos construyó una metrópolis junto al marpara que le sirviera se asiento a su reinado y lallamó la ciudad de Antioquia, como su nombre. 5También Bagris, su virrey, construyó otra ciudadfrente a esta última y la denominó Bagris, por sunombre.

6 En el año veintitrés de su reinado, que es el añodoscientos trece de la construcción del Templo,planeó subir a conquistar la ciudad de Jerusalem. 7Entonces convocó a sus ministros y les dijo:“Ustedes ya saben que entre nosotros vive elpueblo de los judíos, cuya capital es Jerusalem.

8 Ellos no sacrifican a nuestros dioses y nocumplen con nuestras leyes, abandonan losdecretos del rey para sólo cumplir con suspreceptos. 9 También ellos esperan el día de lacaída de los monarcas y los soberanos, y repitenconstantemente “¡cuándo reinará nuestro reysobre nosotros, y gobernaremos sobre el mar ysobre el continente, cuándo el mundo enteroestará en nuestras manos!” 10 No es honroso paraningún soberano permitir que estos existan sobrela superficie de la tierra, 11 ¡Vamos, subamoscontra ellos y anulemos de ellos el pacto de sureligión: Shabat, el novilunio y la circuncisión!”Estas palabras agradaron a todos sus ministros ygenerales.

ויני בימי אנטיוכוס מלך יון, מלך גוול וביכ נינ ותכיסכב מוינות ונוא לוי י מעו וכל נמלכים בממ לתו, בות ומלכים ביכים, ונב יב טי ותם, וניכלינם סבא , ואנ ינם בבית נאסו ים אס י מימי אלכסנו וסבננ ונוא נננ י עב בכל כמונו מלך כם לא נמלך מויננ גוולנ על בוס נים לניות לו לבית מלכות, ויכ אבננ מ ננו בג יס וגם על מוי אנטיוכיא מוינת לנ מויננ לנגונ, ויכ א לנ בג יס על מו, וכן מותן עו

ניום ניני

ניא נים ו לו ע ים ב נת מאתים נת למלכו, לעלות פניו נאלונים, ם בית לבנין נים ע נ ו לו

.לי ו לים

א נינווים ַעם י כי יועתם ל יון נלא ויאמ ויעןאינם מכ יבים, וותינו אינם בינינוי לאלנינו בי ו לים

וותי וגם לע ות עויבים נמלך עו ים, נם ותםי ואומ ים נמלכים ב ון ליום מייבלים ונ לטונים,

ונ לוט עלינו ימלוך 'מתי וכל בים מלכנו, וביב נ, על לאלנ לנניב למלכות כבוו ביוינו'י אין ינתן נעולם

נב ית מנם עלינם, ונבטל ונעלנ בואו נאומני עתנ פנינוב וייטב ומילני בוו א לנםן בת כו ת א בילוי כל ובעיני יו בעיני

3


12 En aquel momento se levantó Antiocos, el rey, yenvió a Nicanor, su mariscal, con un gran ejército ycon muchas tropas en contra de la ciudad deYehudá, en contra de Jerusalem. 13 Este mató amuchas personas y construyó un altar idolátricoen el Templo, en el lugar donde declaró el D-S deIsrael a sus siervos los profetas: “allí he de posarmi presencia para siempre”, en aquel lugar loshelénicos degollaron un cerdo y trajeron su sangrehasta el atrio santo.

14 Cuando esto ocurrió, escuchó Yojanán, el hijode Matatiahu, Cohén Gadol, que así había sucedido,se llenó entonces de celo y de ira, su rostro cambióy comenzó a pensar que se podía hacer contraesto. 15 Entonces Yojanán, el hijo de Matatiahu, sehizo una espada de doble filo, de dos palmos delarga y de uno de ancha, y la escondió debajo desus vestidos. 16 Vino entonces a Jerusalem y separó en la entrada del Templo y gritó así a losguardias: “Yo soy Yojanán, el hijo de Matatiahu, yhe venido para presentarme delante de Nicanor”17 Vinieron los guardias donde el general sirio y ledijeron que el Cohén Gadol de los judíos estáparado en la entrada, entonces Nicanor dijo que lotrajeran a su presencia.

Yojanán fue traído delante de Nicanor, el generalle dijo entonces: “Eres tú uno de los rebeldes, quese revelaron en contra del rey y no quieren paz ensu reinado” 19 Yojanán le respondió: “Señor mío,yo he venido delante de tu presencia, lo que deseesyo haré…” 20 Entonces Nicanor le dijo: “Si deseashacer mi voluntad, toma un cerdo y deguellalosobre un altar, cuando lo hagas te vestiremos conropa real y te montaremos en el caballo de rey yserás contado entre los preferidos del soberano”.21 Cuando escuchó Yojanán le respondió así:“Señor mío, yo temo que cuando los hijos de Israelsepan esto me lapiden, 22 Por eso, que salga todapersona delante de ti para que nadie se entere”Nicanor ordenó entonces que todos los presenten

ניכנו את וי לב נמלך אנטיוכוס כם ענ באותנ.לי ו לים ינוונ לעי ויבוא. ב ועם גוול בביל מ ננוא נמכו , במכום בבית במנ ב, ויבן נ ג בנ וינ וג

כינתי א ַכן ם ננביאים לעבויו י אל אלוני אמ ומו את נביי , ויביאו את בטו ננוא לעולם, במכום

.נכוו לעי ת

ינ כי גוול כנן מתתינו בן יובנן מע ינ, כא ובניותנ תננ, ויווענ פניו ובמנ, וייו כצס נע נ, נמלא נמע נ

מתתינו בן יובנן ואי. ינ על לע ות יוכל מנ בליבו בבנ, תבת אבת וי ת א כנ אמות ב ב, תי לו ע נ

ויכ א נמלך ב ע ויעמו י ו לים ויבוא. עטופנ בגויולבוא באתי מתתינו בן יובנן אני לנם ל וע יםי ויאמ

ואי לפני לו ויאמ ו ונ ומ ים נ וע ים באו ניכנו י ויאמ ניכנו ויען. בפתב עומו מנינווים נגוול נכנן.יבוא בא:לנם

ואי יובנן נובא לפני ניכנו י ויען ניכנו ויאמ ליובנןןואינם אתנ נוא אבו מן נמו וים א מ וו במלך, ויאמ ן ניכנו לפני יובנן ויען מלכותוי ל לום וצים אווני, אני נוא, עתנ באתי לפניך, א ת צנ אע ניויאמ ליובנןן אם כ צוני אתנ עו נ, כב ניכנו ויען ביי ו בטנו על נבמנ, ותלב בגוי מלכות, ות כב עלסוס נמלך, וכאבו מאונבי נמלך תנינ י וכא מעיובנן נ יבו וב ן אווני, אני י א אנוכי מבני י אל, פןי מעו כי ע יתי כן וסכלוני באבניםי עתנ יצא כל אי

מלפניך, פן יוויעוםי אי ניכנו נוציא

4


salgan de delante de él.

23 En aquella hora, levantó Yojanán sus ojos alcielo y pronunció una plegaria delante del Creadordiciendo: “D-S mío y D-S de mis padres, Abraham,Itzjak, Yaakov, no me entregues en manos de esteincircunciso, porque si me asesina irá después y sevanagloriará en el Templo de Dagón, su dios, y dirá– mi dios lo hizo caer en mis manos” 24 En esemomento Yojanán dio tres pasos hacia él y le clavóla espada en el corazón del gentil y lo arrojómuerto en el atrio santo delante del Creador deluniverso.

25 Yojanán declaró así: “D-S mío, no consideressobre mi un pecado el hecho de haberlo matado eneste lugar sagrado, sino que del mismo modoentrega a todas las tropas que vinieron con él asitiar Yehudá y Jerusalem”. 26 Yojanán, el hijo deMatatiahu, salió en aquel día a luchar contra lastropas enemigas y logró matar a muchos de ellos.27 El número de muertos que mató en aquel díafue de setecientos setenta y dos mil queeliminaron estos a aquellos. 28 Cuando volvió,construyó una columna a su nombre y la llamó“macabí”, el que mata a los vigorosos.

29 Cuando supo Antiocos que Nicanor, sumariscal, había sido asesinado se molestómuchísimo y mandó que trajeran a Bagris, elmalvado, conocido además con el apodo de “el queengaña a su pueblo”. 30 Antiocos le dijo a Bagris:“Acaso no supiste o no escuchaste lo que me hanhecho los hijos de Israel, han matado a mis tropasy han saqueado mis campamentos y a misministros. 31 Ahora ustedes están seguros de sudinero y piensas que sus mansiones lespertenecen. ¡Vamos, subamos contra ellos yanulemos el pacto que hizo con ellos su D-S:Shabat, novilunio y circuncisión!”

מלפניו כל אי

ותיכן עיניו ל מים בן מתתינו יובנן נ א בעת נניא אבותי, ואלוני אלוני ויאמ ן אלוניו, לפני תפלתו אב נם יצבכ ויעכב, אל תתנני נא ביוי נע ל נינ, כיאם ינ גני, וילך וי תבב בבית וגון אלוניו, ויאמ אלניויתכע ביויי באותו ענ פסע עליו ל פסיעות, נתנו נב ב בלבו, וי לך אותו בלל בעי ת נכוו לפני אלוני

נ מיםי

עננ יובנן ויאמ ן אלוני, לא ת ים עלי בטא כי נ גתיובכוו , עתנ כן תתן את כל נעמים א באו עמו לנצ לינוונ ולי ו ליםי אי יצא יובנן בן מתתינו ביום ננוא,וילבם בעמים וינ וג בנם נ ג בי מספ ננ וגים א נ ג ביום ננוא בע מאות אלס ו נים או בעים אלס,א ניו נו גים אלנ לאלני ב ובו בננ עמוו על מו,

ויכ א לו "מכבי ממית נביכים"י

ויני כא מע אנטיוכוס נמלך כי ננ ג ניכנו מ ננו,צ לו מאוו, וי לב לנביא לו את בג יס נ ע נמטענאת עמוי ויען אנטיוכוס ויאמ לבג יסן נלא יועת אםויבויו לא מעת, א ע ו לי בני י אלי נ גו ביילי מבנותי ו יי עתנ על ממונכם אתם בוטבים, או בתיכםלכם נם, בואו נעלנ עלינם ונבטל מנם נב ית א כ ת

לנם אלונינםן בת א בוו ומילני

5


32 Bagris, el malvado, con todas sus tropas ycampamentos vino a Jerusalem y mató allí amuchas personas y decretó sentencias contra elque guarde Shabat, novilunio y circuncisión. 33Cuando esto ocurrió y se escuchó el edicto real,encontraron a un hombre que había circuncidadoa su hijo, los trajeron y los colgaron frente al niño.34 También una mujer, que dio a luz un hijodespués de la muerte de su marido, circuncidó a suhijo a los ocho días, subió a la muralla de la ciudadcon su hijo en los brazos, 35 y desde allí gritó: “A tite llaman Bagris, el malvado, ustedes piensan quepodrán eliminar de nosotros el pacto que elCreador hizo con nosotros, no eliminaremos jamásel pacto de nuestros padres: Shabat, novilunio ycircuncisión, de nuestra descendencia no seránunca quitado”. 36 Entonces, esta mujer arrojó asu hijo a la tierra y se tiró ella después y murieronambos como si fueran uno; muchos de los hijos deIsrael que vivieron en aquellos días hicieron así yno cambiaron el pacto de sus padres.

37 Hubo entre los hijos de Israel que se dijeron losunos a los otros: “¡Vamos ocultémonos en unacaverna para que no tengamos que profanar el díade Shabat!” Y fueron denunciados delante del cruelBagris. 38 Este malvado mandó a unos soldadosque vinieron y se ubicaron en la entrada de lacaverna y les gritaron: “¡Judíos, salgan de estacaverna y vengan con nosotros, coman de nuestropan, beban de nuestro vino y practiquen nuestrascostumbres!”. 39 Los hijos de Israel lescontestaron: “Nosotros recordamos lo que nosmandó D-S sobre el monte de Sinaí: “seis díastrabajarás y harás todas tus labores y el díaséptimo reposarás”, por lo tanto es mejor paranosotros morir en esta caverna y no profanar eldía de Shabat. 40 Como vieron los enemigos quelos judíos no salían, trajeron leños a la entrada dela caverna y los quemaron y murieron como milentre hombres y mujeres.

בנם לי ו לים, וינ וג באו מבנותיו וכל נ ע בג יס איומילני בוו א בת על גמו נ גי נ ב, ויגיו נ ג

א אי נבפי, מצאו נמלך וב נינ כא ינ בניותנילוי כנגו אותם ויתלו וא תו נאי בנו, ונביאו את מלאותו בעלנ, ותמל מות אב י בן ילונ א אי נ וגם

ביוני מנול ובננ י ו לים בומת על ימים, ותעל ל מנתבו בים נ ע, אתם בג יס אומ ים ותאמ ן לך ותען

לא אבותינו עמנו, ב ית כו ת א נב ית מאתנו לבטליוס י לא בנינו מבני ומילנ בוו א ממנו, בת נבטלכאבוי נינם אב יו, וימותו לא נ, ותיפול בננ את ותפל

ננם, ולא בימים כן עו ים ניו א י אל מבני ו בים.אבותם ב ית את ינו

ונלך בואו לאלון אלו י אל בני אמ ו ננוא בימן ונ בות במע נ, פן נבלל את יום נ בתי ויל ינו אותםלפני בג יסי אי בג יס נ ע לב אנ ים בלוצים, ויבואווי בו על פי נמע ני ויאמ ו אלינםן ינווים, צאו אלינו,אכלו מלבמנו ו תו מייננו ומע ינו תניו עו יםי ויענו בניי אל ויאמ ו אלנ לאלנן יוכ ים אנבנו א צוונו נ'על נ סיני " ת ימים תעבוו וע ית כל מלאכתך וביוםנ ביעי ת בות", עתנ טוב לנו א נמות במע נ מא נבלל את יום נ בתי בניות ינ כא לא יצאו אלינםוימותו נמע נ, פי על וי פו עצים נביאו נינווים,

כאלס אי ואי ני

6


41 Después de este hecho, se levantaron los cincohijos de Matatiahu, Yojanán y sus cuatro hermanosy combatieron contra el enemigo y mataronmuchos de ellos y los expulsaron a las islas delmar ya que confiaron en el D-S del cielo.

42 Entonces Bagris, el malvado, se escapó en unbarco y huyó donde Antiocos, el rey, y junto con élhabía soldados rescatados de la espadas. 43 Y dijoBagris delante de Antiocos, el rey, “Tú eres el rey,encomendaste poner decretos para anular de losjudíos Shabat, novilunio y circuncisión; esto es ungran engaño y trae una gran revuelta. 44 Incluso sifueran todos los pueblos y naciones de variosidiomas no podrían contra los cinco hijos deMatatiahu, ellos son más fuertes que los leones,más ágiles que las águilas y más rápidos que lososos. 45 Ahora, mi rey, espero que mi consejo seaaceptado por ti, no combatan contra estoshombres con un ejército pequeño, pues si haces laguerra contra ellos así serás avergonzado delantede todos los demás reyes del mundo. 46 Mandaescribir cartas a todos los estados de tu reino paraque vengan los generales de todos lo ejércitos, quenadie quede sin venir, que traigan elefantescubiertos de armaduras junto con ellos. ” 47 Esteconsejo agradó a Antiocos, el rey, y mandó cartas atodos los estados de su reino y vinieron todos losgenerales de todos los ejércitos y naciones ytrajeron con ellos elefantes cubiertos dearmaduras. 48 Por segunda vez vino Bagris, elmalvado, contra Jerusalem, entonces rompió lamuralla de la ciudad, rompió la entrada y destrozóen el Templo trece destrozos, también las piedrasdel templo las destruyó hasta hacerlas polvo.Pensó el malvado en su corazón que esta vez ellosno podrían contra él, porque eran grandes susbatallones y la fuerza que tenía en sus manos. Sinembargo el D-S de los cielos no pensó así.

אב י כן יצאו במ נ בני מתתינו, יובנן וא בעת אביו,וילבמו בעמים וינ גו בנם נ ג ב, ויג ום לאיי נים,

כי בטבו באלוני נ מיםי

אנטיוכוס אל וינס, אבת בספיננ נכנס נ ע בג יס איויאמ בג יס ויען. ב ב פליטי אנ ים ועמו, נמלך

נינווים מן לבטל ציווי מת נמלך אתנ: לאנטיוכוסא . בתוכנ ומ ו גוולנ מ מנ, ומילנ בוו א בתיוכלו לא, ונל ונות ונאומות נעמים כל ילכו אם

נם ומנ ים ביכים נם מא יות: מתתינו בני לבמ תתיטב עצתי, נמלך עתנ. ממנ ים נם ומוובים כלים,בנם תלבם אם כי. מעט באנ ים תלבם ולא, עליך

בכל ספ ים ו לב כתוב לכן. נמלכים כל בעיני ותבו מנם י א ולא, נבילות י ויבואו, מלכותיך מוינות

וייטב . עמנם יניו יונים מלוב ים פילים גם. אבומוינות לכל ספ ים נמלך, וי לב אנטיוכוס בעיני נוב

ויבואו וגם נעמים כל י מלכותו, פילים ונממלכות, נ ע, בג יס כם באוי נית עימנם יונים מלוב ים

בכע ויבוא וי ב וינתכ בבומנ לי ו לים, נמבוא, יב , עו נאבנים מן פ צותי וגם ע נ לו במכו

לא ניאת ויאמ ן נפעם בלבו יויב וב כעפ ניו א .כן ב ב לא נ מים יויי ואלוני ועוי בילי ב לי, כי יוכלו

7


49 Cuando escucharon los cinco hijos deMatatiahu, se levantaron y vinieron hasta MitzpéGilaad, lugar donde se habían refugiado algunos delos hijos de Israel desde tiempos del profetaShmuel. 50 Decretaron un ayuno y se sentaronsobre cenizas para pedir misericordia delante delD-S de los cielos. 51 Entonces Yehudá elprimogénito, Shimón el segundo, Yojanán eltercero, Yonatán el cuarto y Elazar el quintoidearon una estrategia.

52 Su padre los bendijo y les dijo: “Yehudá, hijomío, te pareces a Yehudá, el hijo de Yaakov, quefue comparado con un león. 53 Shimón, hijo mío,te pareces a Simón, el hijo de Yaakov, que mató alos habitantes de Shjem. 54 Yojanán, hijo mío, tepareces a Avner, el hijo de Ner, general de losejércitos de Israel. Yonatán, hijo mío, te pareces aYonatán, el hijo de Shaul, que mató al pueblo de losfilisteos. 55 Elazar, hijo mío, te pareces a Pinjás, elhijo de Elazar que celó el celo divino y salvó alpueblo judío”. 56 Con esta bendición partieron loscinco hijos de Matatiahu en aquel día ycombatieron contra los enemigos y mataron amuchos de ellos, sin embargo en estas batallas fuemuerto Yehudá. 57 Cuando sus hermanos vieronque murió Yehudá, volvieron donde su padre.

58 Entonces el padre les gritó: “¡Por quévolvieron!” y ellos le respondieron: “Porque hamuerto nuestro hermano Yehudá, quien eraimportante como todos nosotros” 59 Matatiahu lesdijo en aquel momento: “¡Yo saldré a la guerra conustedes y combatiré al enemigo, para que no sepierda la casa de Israel... y ustedes estántemerosos por su hermano!”

וכ מעו במ נ בני מתתינו, כמו ויבואו למצפנ גלעו,א נינ ם פליטנ לבית י אל בימי מואל ננביאיוי בו על נאפ לבכ במים מלפני אלוני גי ו, צום נ מיםי אי נפל בלבם עצנ טובנ ינוונ נבכו , מעון

נ ני, נ לי י יובנן, נ ביעי יונתן, נבמי י אלעי י

נ אותך בני, אַומם ינוונ וכן אמ ן ב ך אותם אבינם בני כא יני מעון נמ ל נינ א יעכב, בן לינוונ יו בי כםי נ ג יעכב, א בן ל מעון אותך נ אַומםנ אותך לאבנ בן נ צבא י אלי יונתן יובנן בני אַומםנ אותך ליונתן בן אול, א נ ג עם פלי תיםי בני אַומםכנא א אלעי , בן לפנבס אותך נ אַומם בני אלעי לאלונינו ונציל את בני י אלי על ינ יצאו במ נ בנימתתינו ביום נינ, וילבמו בעמים, וינ גו בנם נ ג בי

ג מנם ינווני וינ ג

ינוונעב ננ ג כי בני מתתינו אותנ ענ, כא או בו ויבואו אל אבינםי ויאמ לנםן למנ בתםו ויענוויאמ ון א ננ ג ינוונ אבינו, א נינ ב וב ככולנויעמכם אצא אני אלינםן ויאמ אבינם מתתינו ויען ואלבם בעמים, פן יאבוו בית י אל, ואתם נבנלתם על

אביכםי

8


60 Y salió Matatiahu en aquel día con sus hijos a laguerra y combatió a los enemigos. 61 El D-S de loscielos les entregó a todos los enemigos másvigorosos en sus manos y mataron a muchos deellos, todos los que portaban espadas y todos losarqueros, de los generales de los batallones y losoficiales no quedó remanente, y se escaparon elresto de las tropas a países lejanos. 62 Elazarestaba en una de las batallas tratando de matar aun elefante, y se ahogó en el estiércol del elefante,y cuando volvieron le buscaron entre los vivos ylos muertos y no lo encontraron hasta quefinalmente lo hallaron ahogado en el estiércol delanimal. 63 Los hijos de Israel se alegraron muchoque los enemigos fueron entregados en sus manos,a algunos quemaron a otros mataron por la espaday a otros colgaron e árboles. 64 Bagris, el malvadoque engaña a su pueblo, el pueblo judío lo quemóen el fuego. 65 Entonces Antiocos, el rey, cuandosupo que Bagris había sido muerto junto con todoslos generales de todos los ejércitos, se escapó enun barco y huyó a países lejanos. En cada lugar alque llagaba surgían revueltas en contra suya y lellamaban “el fugitivo”.

66 Después de estos acontecimientos, vinieron loshijos del Hashmoneo al Templo y reconstruyeronlas entradas destruidas, repararon los destrozos ypurificaron los atrios de los muertos y de lasimpurezas. 67 Y buscaron aceite puro paraencender el candelabro y no encontraron sino uncántaro cerrado con el sello del Cohén Gadol, locual era una prueba que estaba puro. Tenía estecántaro la cantidad suficiente para encender undía. 68 Y el D-S de los cielos que estableció suNombre allí lo bendijo e hizo que encendieran conél ocho días.

בעמיםי וילבמו בניו, עם ננוא ביום מתתינו ויצא ואלוני נ מים נתן כל גיבו י נעמים ביום, וינ גו בנםנביל כ ת, י מו כי וכל ב ב אבויי כל נ ג ב, נעמים וינוסו א בנם יוי נות לא ונסגנים, נפילים, לנמית מתעסכ נינ יואלעי נים למוינות בין נביים וכא בו, בכ ונו ויטבע בפ נפיליםי ובין נמתים ולא מצאונו, ואב כך מצאונו א טבעביונם ניתנו כי י אל בני וי מבו נפיליםי בפ ומנם בב ב, וכ ו ומנם בא , ונאינםי מנם פו תלו על נעני ובג יס נ ע, נמטענ את עמו, פו אותובית י אל בא יואי אנטיוכוס נמלך, כא מע א נכנס עמו, א נביל וכל י נ ע בג יס ננ גו בספיננ וינס למוינת ניםי כל מכום א נינ בא מנ,

מו וים בו וכו אים אותו "נבו ב"י

אב י כן באו בני ב מונאי לבית נמכו , ויבנו נ ע יםויטנ ו נעי נ מן ננ וגים ננ ב ים, ויסג ו נפ צות, ומן נטומאותי ויבכ ו מן יית יך לנוליכ נמנו נ, ולאמצאו כי אם צלובית אבת, א נייתנ בתומנ בטבעתכ יעו בנ ונינ טנו , ניתנ כי ויועו נגוול, נכנן נולכת יום אבוי ואלוני נ מים א יכן מו ם,נתן בנ ב כנ ונוליכו ממננ מוננ ימיםי על כן כיימועימנם י אל ובני איס וביכו כיום, ב מונאי בני ימי מ תנ ו מבנ, ימים נאלנ כאבו, לע ות מוננ נ ות, בנם ולנוליכ בתו נ, נכתובים מועוים כימי ובנם ניצוביםי לנוויע א ע נ לנם אלוני נ מים אין לספוו, ולא לגיו צום ותענית, יולתי א מכובלעליו מלפני ינ, ויתפלל לפני אלוכיוי אך ב מונאי ובניו

.ואבינם לא גי ו בנם לבטל עבוות מלאכנ

9


69 Por este motivo estableció el Hashmoneo yfortaleció el hecho, y el pueblo de Israel con ellos,de hacer estos ocho días, días de banquetes yalegrías como los días festivos que estánmencionados en la Torá, y de prender velas parapublicar a todos que el D-S del cielo le habíaconcedido la victoria. 70 En estos días no se podráhacer discursos fúnebres ni decretar ayunos a noser que fuera recibido desde antes, y se debe rezardelante de D-S. 71 No obstante, el Hashmoneo ysus hijos y sus hermanos no decretaron que fuerandías de reposo de las labores.

72 Desde aquellos días ya no resurgió el imperiode los griegos. Recibieron el reinado los hijos delHashmoneo y sus descendientes desde aqueltiempo hasta la destrucción del Templo divino,doscientos seis años. 73 Por lo tanto, los hijos deIsrael desde aquel día, en todos sus exilios,guardan estos días y los llaman días de banquetesy alegrías, desde el veinticinco del mes de Kislevdurante ocho días. 74 Desde aquellos tiempos yhasta siempre no se apartarán de ellos pues fuedurante la época del Templo en que los Cohanim,lo levitas y los sabios los establecieron sobre elpueblo judío y su descendencia para siempre.

ומן נעת ננוא לא נינ ם למלכות יוןי ויכבלו נמלכותבית ב בן ועו ניאת בנינם מנעת ובני בני ב מונאי

ו נים מניום. אלונים מאתים י אל בני כן על ויכ או גלותם, ומ ים את נימים נאלנ, בכל ננוא לנם ימי מ תנ ו מבנ מבמ נ וע ים לבוו כסליו מוננ ימיםי מן נעת נניא ועו נעולם לא יסו ו מנםא ניו בבית מכו ם נכוננים ונלוים ובכמינם, א

כיימו עלינם ועל בני בנינם עו עולםי

נסים לנו יע נ נוא ופלא, נס עמנם ע נ נאל א ונפלאות, ויכוים בנו מכ א כתוב "כימי צאתך מא נ

מצ ים א אנו נפלאות"י

Education

MEGUILÁT ANTIOCOS