מי זה אני?

מי זה אתה?

קהלת פרק יב

ץ ש��ב ה�ע פ ר ע�ל ה א ר� �י "ו�ב א�ל �ח� ת� ש�ו �ה רו ה ו ��ש��ה י כ

ה�" �ת נ ה א�ל�ה�ים א�ש��ר נ

ישעיה פרק ב

� ל כ�ם מ�ן ה א ד ם א�ש��ר "ח�ד�לו�ח�ש� ב �י ב�מ��ה נ� ��א�פ�ו� כ �ש� מ ה ב נ

�א" הו

איוב פרק י

�י �יש�"נ� �ב ש# ר ת��ל�ב "עו�ר ו

�י" �יד�ים ת��ש#כ�כ"נ �ג �ב�ע�צ מו�ת ו ו

בראשית פרק ב

�יצ�ר ה' א�-ל�ה�ים א�ת � �י "וה א ד ם ע פ ר מ�ן ה א�ד מ ה �ים"� �ש��מ�ת ח�י ��א�פ� יו נ �פ��ח ב� �י ו

"מציאות רוחנית באדם, והמשך החיים אחרי המוות היא עובדה מדעית!!!"

מוות קליני!

לגופי, מחוץ "...הייתי אך ידעתי בבהירות שאני או שם להשאר יכולה

לחזור..."

והסתכלתי למעלה "...הייתי ראיתי עלי. עובדים הם איך )הלם השוקס את ששמו וראיתי חשמלי( על החזה שלי ברגע מהזרם. מנתר גופי את כבד, משקל כמו נפלתי, זה

בחזרה לתוך גופי..."

לא אך נפטרת, שאני "...ידעתי יכולתי לעשות דבר, כי אף אחד לא יצאתי מתוך הגוף, אין שמע אותי. גופי את ראיתי כי בכך, ספק לי ושמעתי הניתוחים שולחן על מונח עלי, מוותרים הרופאים את רציתי לא כי נורא הרגשתי

למות..."

"... היתה תחושה של

שקט ושלווה מוחלטים, שום

פחד, ואני מצאתי את עצמי בתוך

מנהרה - מנהרה של

מעגלים בעלי מרכז משותף..."

"... היתה תחושה של

שקט ושלווה מוחלטים, שום

פחד, ואני מצאתי את עצמי בתוך

מנהרה - מנהרה של

מעגלים בעלי מרכז משותף..."

"...כל הנפטרים ספרו על

מנהרה אפילה, דרכה עברה

נפשם בצאתם מגופם. הם

הרגישו שהם רצים במנהרה

ארוכה ואפילה, כשקול רעש

מצלצל באוזניהם..."

"...כל הנפטרים ספרו על

מנהרה אפילה, דרכה עברה

נפשם בצאתם מגופם. הם

הרגישו שהם רצים במנהרה

ארוכה ואפילה, כשקול רעש

מצלצל באוזניהם..."

נע שאני "...חשתי עמוק עמק של לאורכו כה היה החושך וחשוך. יכולתי שלא מוחלט, לראות דבר. למרות זאת

החויה היתה נהדרת..."

נע שאני "...חשתי עמוק עמק של לאורכו כה היה החושך וחשוך. יכולתי שלא מוחלט, לראות דבר. למרות זאת

החויה היתה נהדרת..."

מפני בכך ספק שום אין לגופי, מחוץ "...הייתי חדר-הניתוח. שולחן על שלי גופי את שראיתי מאוד רע להרגיש לי גרם זה כל יצאה! נפשי הזה, הבהיר כך בא האור בהתחלה, אבל אחר בהתחלה, קצת מעורפל שהיה נראה כך. כל היתה זו ענקית. אלומה היתה כך אחר אבל בכלל דומה לא אור, של עצומה כמות ממש אור. מדי יותר פשוט אלא ובהיר, גדול לזרקור חום, הרגשתי תחושה חמימה... עלי וזה הקרין חדר את סביבי, הכל לראות לי הפריע ולא

הניתוח, את הרופאים והאחיות, את הכל..."

כך כל אישיות היתה הזה "...לאור וטובה, שלא רציתי נהדרת, כל כך חמה את מדגישים אחרים אותה. לעזוב ברור המפריד קו היה ההרגשה שכאילו בינם לבין ישות האור, והם ידעו בבירור שאם יעברו קו זה - הם לא יחזרו יותר..."

ואדיר, נפלא אור זה "...היה בעל ועוטף... נוצץ מבריק, אהבה נשגב... רוחני שפע ידעתי בעולם הזה... אותה לא חשתי התקשרות להויה. היתה

זו עוצמה מלאה רחמים..."

"...כשהייתי שם בנוכחות האור

העצום הזה, היה לי כל כך טוב שלא רציתי לחזור..."

האור "... בנוכחות שם

כך כל לי היה הזה, העצום

אך לחזור. רציתי שלא טוב,

ושלושת בעלי על חשבתי

איך להסביר לי וקשה ילדי,

שאני ידעתי אך מדוע, או

או להשאר להחליט: צריכה

את נתן כאילו האור לחזור,

והחלטתי בידי, ההחלטה

לחזור..."

"...פתאום ראיתי אור. הוא היה עמום

אור היה זה התחזק. אך תחילה,

את עטף הוא לתארו. קשה עצום.

ויכולתי אותי, סינוור לא אך הכל,

כשהאור הניתוחים. חדר את לראות

שאל אותי אם אני מוכנה למות, היתה

עם מדברת אני כאילו הרגשה לי

היה זה אדם, היה לא זה אך אדם,

ידעתי שהתקשר, שדיבר... האור

שהאור יודע שלא הייתי מוכנה למות.

נבחנת. אני כאילו הרגשה לי היתה

בטחון הרגשתי טוב. כך כל הרגשתי

ואהבה. קשה לתאר, קשה להסביר..."

המנהרה והאור

וידידים שקרובים ספרו המעידים "...כל להדריכם כאילו לקראתם, באו שנפטרו, תשומת מופנית במהרה להעבירם. או שם, הנמצאות אחרות לישויות ליבם ידידים וקרובים שמתו, היוצרים עמם קשר שנפטרו שיקיריהם חשים הם מילולי. לא

מקדמים ומקבלים אותם בברכה..."

"... אלו היו כולם אנשים שהכרתי

סבתי, את ראיתי ושנפטרו. בחיי

וילדה שהכרתי מבית-הספר. ראיתי

והרגשתי פניהם את ברור

הם אלי. קרוב קרוב בנוכחותם

היה וכל המאורע מאושרים, נראו

שמח..."

נוכחותם הרגשתי ..."

קרובים המון של

נפטרו שכבר וידידים

בחדר... מרחפים

להגן שבאו הרגשתי

עלי או להנחות אותי...

לקבל את פני..."

נוכחותם הרגשתי ..."

קרובים המון של

נפטרו שכבר וידידים

בחדר... מרחפים

להגן שבאו הרגשתי

עלי או להנחות אותי...

לקבל את פני..."

חברי את "...ראיתי

בגופו לא בשכלי,

החומרי, אך בבירור

ידיו, פרצופו, -

רגליו, הכל..."

חברי את "...ראיתי

בגופו לא בשכלי,

החומרי, אך בבירור

ידיו, פרצופו, -

רגליו, הכל..."

פגישה עם קרובים וידידים

"...כולם כאחד העידו שהזכרונות מחייהם לא היו במובן זמן בממדי סרט מעין אלא המילה, של הרגיל החושי בסדר אך בזק, בשברירי חייהם את ראו הם אחרים. הכל, שראו העידו אחדים מופלאה. בבהירות כרונולוגי החשובים ועד חשובים והבלתי הקטנים הפרטים מן ביותר. רבים סיפרו שכוח הקליטה שלהם היה עצום. הם של עצומה כמות ולתפוס להבין לראות, מסוגלים היו ערך על לחשוב להם קראה זאת ישות אינפורמציה. חייהם, ומראה להם רגעי מפתח חשובים בעברם, במעין או דין הרגשת להם הכחישו שהיתה הם כוללת. תמונה

עונש, על פשעים או חוסר מוסר..."

"...האור הראה לי מה לא נכון.

הוא הראה לי השפעות מעשי על

אחרים... מחשבות האדם לא

נאבדות, כל מחשבה היתה

שם..."

דברים מהרבה התביישתי מאוד מאוד ..."

חשבתי, נכון. לא מה לי הראו שראיתי...

האלה, הדברים את עשיתי שלא הלואי

אכזבה ולתקנם... לחזור שיכולתי והלואי

לא בחיי, דבר שום עשיתי שלא נוראה

לא דבר, שום ידעתי לא דבר, שום השגתי

השלמתי שום דבר..."

סקירת החיים

"...אנשים שלא האזינו, ולא ראו את "מוות של חויות על המספרים אלו להניח יכולים שהם חושבים קליני", שסיפורים אינטלקטואלית מבחינה מוצא אני ואולם, שקרים. הם אלה הייתי אני די-יחודי: במצב עצמי את עד להתמוטטותם של מבוגרים יציבים בזמן בבכי שפרצו רגשית, מבחינה שסיפרו לי על אירועים אשר התרחשו אני שנים. עשורי שלושה לפני אף חמימות אמיתיות, בקולם גיליתי למסור אי-אפשר שבאמת ורגש, אותם בדו"ח כתוב. על כן, המחשבה בדויים, להיות עשויים אלו דוחות כי

היא לגבי בלתי אפשרית לחלוטין!

יודע אתה "כיצד

אנשים אותם שכל

פשוט אינם

משקרים לך?"

שיקולים מספר גם יש אני, דעתי של למשקל בנוסף בדותות. בדבר ההנחה נגד להכריע שצריכים נכבדים בין הדימיון את להסביר הקושי הוא ביותר הבולט דוחות כה רבים )תרבויות שונות וגילאים שונים(. כיצד השקר אותו את במקרה המציאו רבים שאנשים יתכן היא כאן קנוניה לי אותו במשך שמונה שנים? וסיפרו אפשר בוודאי בלבד. תיאורטית אפשרות בגדר של ממזרחה חביבה קשישה שגברת להמציא וטרינר מניו-ג'רסי, לרפואה סטודנט צפון-קרולינה, מג'ורג'יה, ורבים אחרים חברו יחדיו לפני שנים אחדות כל על משוכללת. תרמית-מבדחת בי לבצע וזממו

פנים, אני אינני מתייחס לכך כאל אפשרות סבירה!"קריירה לפתח מאוד רוצה אני ממציא. אינני "...לא לבצע ונסיון הרפואה, של הפסכיאטריה בהוראת

מירמה לא יהיה בו משום תרומה לאותה מטרה...!"

עשתה שלא מסיבוב הגיחה פז'ו "...מכונית

הדלק מיכל עלינו. והתהפכה טוב סיבוב

התפוצץ ואז איבדתי את ההכרה. טיילתי ברחבי

אותו הכרתי לא אשר שבע בבאר החולים בית

קודם, ואשר אחר כך ידעתי עליו כל דבר: איפה

את איבדתי השונות. והמחלקות הרנטגן חדרי

זמנית בו הכל ראיתי וזמן. התחושה של מרחב

נמצאתי בבת כאילו והחדרים האולמות בכל

אחת...".

אני גופי. את מנשימה אחות "...ראיתי

נראה ראשה מאחור. כיצד זוכרת היטב

אחר כך ראיתי כיצד מכניסים לחדר את

המכונה, וכיצד חיברו אותי אליה, ונתנו

הזרם כיצד ראיתי חשמלי. הלם לי

ושמעתי המטה, מן גופי את מקפיץ

ואיום. נורא היה זה עצמותי. חריקת

ראיתי את הצוות הרפואי מכה אותי על

החזה ומעסה את רגלי, וחשבתי לעצמי:

הלוא קשה, כך כל עובדים הם מדוע

טוב לי עכשיו...".

"...ראיתי את עצמי שוכבת על המטה, תשומת שם... עצמי את מצאתי ומיד ליבי הוסבה במה שמתרחש בחדר מיון, ומצאתי את עצמי שם...... תשומת ליבי בקומה כרכוב כמין לבליטה הוסבה את חשבתי הבניין... של השלישית עצמי את ומצאתי שם... עצמי טניס נעל מול עין מול עין מתבוננת שניצבה על יד החלון, מול המדרגה...

בין ומחליקה גופי מתוך יוצאת שאני "...הרגשתי

היה דומה למעשה - המיטה שלצד והמעקה המזרון

כאילו אני עוברת דרך המעקה - ולמטה לרצפה. אחר

המראה כדי תוך לאט. לאט להתרומם התחלתי כך

ראיתי עוד אחיות באות בריצה אל החדר, היו שם בטח

שלו הסיבוב את שלי הרופא ערך במקרה כתריסר.

בבית החולים, אז קראו לו ואני ראיתי גם אותו נכנס.

חשבתי "מעניין מה הוא עושה כאן". המשכתי להסחף

מן אותו ראיתי - התאורה למתקן מעל מעלה כלפי

מתחת ממש צפתי נעצרתי, ואז - ברור מאוד הצד

אני כאילו כמעט הרגשתי למטה. והתבוננתי לתקרה

פיסת נייר שמישהו העיף אל התקרה...

מלמעלה התבוננתי בהם איך הם מחיים אותי! הגוף

למראה גלוי המיטה על למטה שרוע היה שלי

אומרת אחת אחות שמעתי סביבו. עמדו וכולם

אחרת אחות ואילו הסתלקה!" היא "אלוקים!

אני לפה. מפה הנשמה לי לתת כדי התכופפה

לא לעולם זאת. שעשתה בזמן בעורפה התבוננתי

מסופר היה הוא שלה, השיער נראה איך אשכח

קצר. אז ראיתי אותם מכניסים מין מכונה ומחברים

לחזה שלי את מוליכי הזרם. כשעשו זאת ראיתי את

כל הגוף שלי פשוט קופץ מעל המיטה ושמעתי כל

נורא דבר היה וזה וגונחת. חורקת בגופי עצם

ביותר..."

ד"ר אליזבט קובלר רוס:

לכל מעבר יודעת "אני החיים כי ספק, של צל לאחר המוות ממשיכים שפתוחים אלו הפיזי... ואלו ישמעו, - לשמוע אוזניהם את שאוטמים אני להפתעה... יזכו -יודעת מעל לכל צל של לאחר חיים שיש ספק

המוות!" היא פוסקת.

שממשיך מאמין... כן "אני הכרתי קיום לנו להיות

לאחר מותנו הגופני".

ד"ר קנת רינג:

ומה המדענים אומרים?

מוות קליני בחז"ל

יהושע רבי של בנו יוסף "רב לו אמר רוחו, ופרחה חלה ראית מה לחיים: כשחזר אביו, עולם לו: אמר בעולם האמת? למטה עליונים ראיתי, הפוך

למעלה אותם ותחתונים )כלומר, וכן חשובים לא שם היו חשובים, כאן שהיו

ברור להיפך(. עולם לו: אמר אומרים: ושמעתי ראית!... ותלמודו לכאן שבא מי אשרי

בידו!"

פסחים נ

הפטירה שאחרי הימים שלושת "כל וסוברת הגוף מעל מרחפת הנשמה

)תלמוד ירושלמי, מועד קטן פ"ג ה"ה(. שתחזור אליו"

הפטירה, אחרי ימים שלושה "כל )שם יבמות, פט"ז, ה"ג(. הנפש טסה על הגוף"

בין הולכת "כל שבעת הימים הנשמה )הזוהר הקדוש פרשת ויחי, רי"ח, ב, רכ"ו, א(. הבית והקבר"

"כאשר הנשמה יוצאת מן העולם הזה, היא עולה במערת

המכפלה, ששם פתח גן עדן"

)זוהר, ויחי רי"ט - ר"נ(.

"רבי דוסא אומר: הרי הוא אומר )שמות לג(: 'כי לא יראני האדם וחי', בחייהם אינם רואים, אבל רואים הם בשעת

מיתתן" )במדבר רבה, סוף פרשת נשא(."אין לנפש קושי גדול יותר מפרידתה מן הגוף, ואין אדם מת זה ומתוך תשוקתו הגדולה למראה אור השכינה, עד שרואה

יוצאת הנפש לקבלת פני שכינה )זוהר פרשת קדושים פ"ח(.יוצאת נפש מן "באותה שעה שמגיע זמנו להפטר מן העולם הגוף עד שנגלית עליה שכינה, והנפש, מתוך שמחה וחביבות שכינה, יוצאת לקראתה מן הגוף. אם זכאי הוא, נקשר ונדבק נשארת ונפשו ממנו, מסתלקת שכינה - לאו ואם בה,

ומתאבלת על פרידתה מן הגוף..." )זוהר פרשת מצורע נ"ג(."בשעת המיתה ניתן לאדם לראות מה שלא ראה בחייו" )זוהר

ויחי(.אורה רק אוהל, בלי קצוות, בלא רחב, הוא הבא "העולם הישר שער )ספר הזה" העולם לאור לא תדמה גדולה, אשר

יד(.

"בשעה שצדיק נפטר... אומר להם )הקב"ה(: בואו •צדיקים לקראתו, ואומרים לו: יבוא שלום" )כתובות

קד(."בשעה שבן אדם מת ניתן לו רשות לראות ורואה אצלו •

קרוביו וחבריו מן העולם ההוא והוא מכיר אותם, והם בדמותם שהיו בעולם הזה. ואם הוא זוכה, כולם

שמחים לפניו... והם הולכים עמו )זוהר ויחי ריח, ב(. בגמרא )ברכות כח( מסופר: שרבן יוחנן בן זכאי אמר •

בשעת פטירתו: "הכינו כסא לחזקיה מלך יהודה שבא אלי )ללוות אותי(".

מעשיו • כל באים העולם מן נפטר "כשאדם ביום עשית כך לו: ואומרים לפניו, ונפרטים והוא הללו? בדברים מאמין אתה ודאי פלוני, הפסוק על האזינו, )ספרי פרשת והן" הן אומר:

"הצור תמים פעלו"(.עליו • נגלה העולם, מן להיפטר אדם שבא "כיון

הקב"ה ואומר לו: כתוב מעשיך שעשית, שאתה )ילקוט חותם" והוא כותב והוא מעשיך, על מת

שמעוני, איוב, רמז תתקכ"ב(."דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת וכל •

מעשיך בספר נכתבים" )מסכת אבות פ"ב, א(.

יודע • המת, בפני שאומרים "כל אומרים: ויש הגולל. שיסתם עד עד שיתעכל הבשר" )שבת קנ"ב(.

בר • שמואל לרב רב לו "אמר התאמץ מיתתי בשעת שילת, שם אעמוד אני כי בהספד,

ואשמע את דבריך" )שבת קנ"ג(.