מגישים : כיתה והמחנכת 1ה

ענת דניאל

הסיפור סביב מצגתלא" סיפור סיפו

גמור"

על השערות כותבים אנוהקטינא . על הסיפור

ני חושבת שהסיפור על קטינא יספר על ילד שחבריו מכנים אאותו קטינא שגר בגרמניה.לקטינא יש ספר שירים שלעולם הוא לא נפרד ממנו.באותה תקופה עלו הנאצים לשלטון ודרשו מכל

היהודים לשרוף כל ספר שנכתב בשפה העברית.קטינא לא שמע לצו הנאצים ושמר על ספרו.בוקר אחד קמו בני משפחתו של

קטינא וקראו בעיתון שהנאצים מתחילים להרוג יהודים.קטינא ובני משפחתו ידעו שהם צריכים לברוח אך לא ידעו לאן.לקטינא

צץ רעיון:לברוח ליער.השכם בבוקר קמו קטינא ובני משפחתו החליטו לקחת רק דברים חשובים ,קטינא לקח את ספרו.

כשהגיעו ליער הם חפרו בור גדול כדי להסתתר בתוכו מפני הנאצים.בכל בוקר הם הסתתרו בתוך הבור והיו בשקט מוחלט

ובכל לילה הם יצאו מהבור לחפש מזון ומים.יום אחד הלך מעל הבור חייל נאצי ושמע רעשים הוא חשב שזה רק בעל חיים.אחרי שהלך הם הבינו שלא יכלו לקחת סיכון והחליטו לברוח מגרמניה

לא"י באוניה.באותו הלילה הם מימשו את תוכניתם ועלו על ספינה לא"י שבה היו יהודים רבים.כשהגיעו לאמצע הים הם

שמעו רעשים, כשהביטו לאחור הם ראו ספינת נאצים.לא היה להם הרבה זמן עד שיתפסו והחליטו לשחות לחוף אך קטינא לא

ידע לשחות.אביו סחב אותו על גבו ויחד עם אימו וספרו קפצו למים והתחילו לשחות.לפתע הגיע גל גדול שסחף אותם לחוף.

מוקדם בבוקר כשהגיעו לא"י חיפש קטינא את ספרו והיה בטוח שהוא איננו,שנסחף מהגל הגדול אולם לתדהמתו הוא מצא את ספרו שלם ויבש ושמר אותו עד ליומו האחרון. הודיה מנגיסטו .

אני משערת שהמשך הסיפור הוא :

זה אותו יום קשה מאוד הגרמנים

ציוו על כל אנשי ישראל להשליך את

ספריהם לאש .

אני לא יכולתי לעשות את זה .

פרצתי בבכי, נזכרתי באימי איך

שהיא הייתה במצב הזה . היא

סיפרה לי מה קרה לה באותו היום.

הגרמנים תפסו אותנו בידיהם

"וזרקו" אותנו ליד האש . לא ידעתי

מה לעשות . איך לזרוק את הסיפור

על הקטינא לאש . פשוט ברחתי

הסתתרתי מאחורי עץ ופתאום

ראיתי חייל גרמני . הוא לקח אותי

והיה צמוד אליי כל הדרך . נתתי לו

מכה והוא נשכב על הרצפה . פגשתי

עוד יהודי ורצנו לביתו בריצת

"מרתון" . קורן אוחנה .

ההשערות . המשךהיה זה זמן קשה מאוד אך אחי הקטן יאנק ואני

החזקנו מעמד. הכול התחיל כאשר בבית ספרינו קרה אסון. בזמן השיעור הודיעו ברמקול לכול הילדים

להתאסף בחצר בית הספר,הילדים הופתעו מאוד ובעיקר יאנק ואני.כאשר ירדנו למטה נבהלנו מאוד,

בית הספר היה מוקף בחיילים גרמנים שמכונים גם בתור "הנאצים".הם היו לבושים במדים ובידיהם

רובים.באמצע החצר דלקה מדורה שרק הלכה וגדלה.פתאום התקרב אלינו המפקד וציווה על כול

הילדים לזרוק את הספרים ואת המחברות לתוך האש! לילדים לא הייתה ברירה וכך עשו,אך ליפני

שזרק יאנק את כול ספריו ומחברותיו העביר למורתנו את הספר על הקטינא שאני קניתי לו. המורה

החביאה את הספר מתחת לחולצתה, היא ידעה עד כמה אוהב יאנק את סיפרו.אני מאוד פחדתי

שהחיילים ישימו לב למעשיהם של יאנק והמורה ויהרגו אותם,כמו שאהבתי את יאנק אהבתי גם את

המורה.אחרי שכול החיילים עזבו ניגש אחד החיילים למורה וליאנק ואמר:"בפעם הבאה אל תיקחו סיכונים

כאלה" והלך.המורה חייכה ואמרה לנו "טובה גוררת .טובה". זו הייתה הפעם האחרונה שראינו את מורתנו

אלה גלר .

פעם היה ילד יתום שאין לו אם ואין לו אב בגלל האויבים הוא נמצא בבית יתומים ליהודים. לאחר זמן מה ניסה לברוח. ובזמן הזה תכירו אותי הילד במשך שנים הועבדתי, סבלתי,ונפגעתי פיזית על ידי אותו יום גורלי שבו פלשו הגרמנים לארץ. הם חיסלו יהודים במהירות מסחררת חיסלו, שרפו, השמידו וירו ביהודים .אני עצמי זוכר איך נשמתי לרווחה כשהחיילים הגרמנים דילגו עלי. אך אחרי כמה דקות בודדות קבוצת חיילים גרמנים תפסה אותי וזרקה אותי לבית היתומים הזה. ביום קודר ואפלולי יצאתי דרך חור קטן שחפרתי מאחורי המיטה שלי זחלתי ממנו עברתי מעל הגדרות וברחתי בדממה לרחובות מבטי האנשים בי היו מלאי אימה ושחור.ברחתי בדילוג לתוך היער שם התחבאתי בבית אישה יהודייה שנחשבת גרמניה בעיני האויבים. היא האכילה והסתירה אותי עד לבגרותי בתוך חור קטן באדמה שהיה מלא בפלפל. האישה אמרה שהוא יגן עלי ביום בהיר פרצו גרמנים לבית עם הכלבים בחשד שמוסתר שם יהודי ואז פתאום הם... סבא שמואל בא לחדר בריצה וצעק על עילם לצאת מיד ואלה המילים האחרונות שקרא עילם.בני שופוטינסקי .

. בסיפור הדמויות

שמואל

עילם אימא של עילם

כריסטינהפיליפ

יאנקדובי

פרדריק

בסיפור הדמויות מאפייני

שמואל:סופר טוב ,נדיב,מכבד אחרים,מכובד,נחוש בדעתו.

.עילם:נחוש בדעתו,עומד על שלו.אמא של עילם:נחמדה,דאגנית,מתנהגת בכבוד

.פרדריק:נחמד,מוכן לעזור.כרסטינה:איכפתית,מוכנה לעזור,עומדת על שלה

.פיליפ:נחמד,עומד על שלו,שאפתן.יאנק:נחמד,מוכן לעזור,עומד על שלו.דובי:נחמד,מוכן לעזור בשעת הצורך

הכיתה . ילדי של ציורים

קיקוס רבן דניאל נוי

הכיתה . ילדי של ציורים

קנר עדן

המלצה ....: הספר .שם נגמר שלא סיפור סיפו

: הסופר .שם אלבשן יובל.סוג: מתח

 השואה יום על ספר שכתב סופר על מספר הסיפור

. האחים על חוזר הסיפור בזמננו אחיו ושל שלו- כ הספר 70אחרי ידי על מתרחש והחיבור זה את זה ראו שלא שנה

שהפריד." נגמר " שלא סיפור סיפו הספר את לקרוא ממליץ אני

, , על ולסבתות לסבים לילדים להורים מזכיר וגם מותח זה שספר כיווןגורלי יום אותו

השואה לשכוח יום ולא לזכור צריך !!!!!!!שאותוהגילאים לכל מתאים סקרנות חוש מגלה גם זה ספר

. ומעניין השפעה בעל מהנהילמד זה שספר מאמין אני שציינתי הדברים לאורהחושים את יפתח לזכור שצריך שונים דברים ילדים

. נרחב מילים באוצר אתנו ולהעסיק להינות נכרך שספר ולמה 

ה: שופו בני . 1מאת נעורים ספר בית

בקצרה .. הסיפור תקציריאנק . הקטן אחי אני בוורשה בילנו ילדותנו רוב את

  . והשני  מהשני האחד שנלקח עד הקטינא שלו והספרמהשלישי .

של     טיוטה דפי סבו שולחן על מוצא סופר של נכד עילם   . הפסיק ,   ולא התעניין הוא סוף בלי אך סיפור התחלת

את לכתוב להמשיך סבו את משך וכך זה על לחשובהסיפור .

סבו , הקשה העבר עם להתמודד סבו של הקושי למרותלאור אותו ומוציא הספר את ודמעות רב בכאב משליםקיומה . על ידע לא שסבא המשפחה לאיחוד שגורם מה

, ומלא " מותח מרגש סיפור הוא גמור לא סיפור סיפותקווה,

למבוגרים וגם לילדים גם ומומלץ. קטיה

להפסיק • לא לעולם הוא הספר של המסר, , קשה כשנראה אפילו להמשיך במטרה לדבוק

. לוותר ולא להתעקש

• : בסבו להפציר הפסיק לא עילם מהספר דוגמה

. שיקנו התעקש שפיליפ כמו לבקשתו שנענה עד

. המשיכו ופיליפ שפרדריק כמו הספר את לו

. קשה כשהיה אפילו הספר את לתרגם

. הסיפור של המסר

הרצון " ".• בפני העומד דבר איןישמור " • והוא הספר על שמור

עלייך ".בני" • להבין טוב לב לו שיש מי

שפה בכל ספרים לקרוא ידע אדם".

מהסיפור . חשובים משפטים

ה נעורים 1כיתה ספר ביתתמשיך שתמיד מבטיחה

בספרים . להאמין