אוניברסיטת תל אביב ש לסטר וסאלי אנטין"הפקולטה למדעי הרוח ע

ש חיים רוזנברג"בית הספר למדעי היהדות ע

עיצוב זיכרונות השואה של הניצולים בהשפעת מפגשם עם הארץ

מחקר המבוסס על ספרי זיכרונות על אודות השואה, שיצאו

לאור בארץ בשנים 1945 - 1961

ואר דוקטור לפילוסופיהחיבור לשם קבלת ת : מאת

ענת ליבנה

: בהנחיית

אניטה שפירא' פרופ

2006 מאי

עבודת דוקטוראט זו מוקדשת באהבה

ל"יוסף דגן ז -לזכרו של אבי

תודות

ונה את על שכיו, שהנחתה אותי בכתיבת עבודה זו, אניטה שפירא' ברצוני להודות מכל ליבי לפרופ

.דרכי בהערותיה המחכימות ובעצותיה המקצועיות לכל אורך שנות המחקר

. כן אני חבה תודה לרבים וטובים שהושיטו לי יד לאורך הדרך

. לחיים גלעין ולמשה קרביץ שעזרתם המסורה אפשרה לי לעמוד בדרישות מחקר זה

.ודי גרוסמן שסייעה לי להביא את העבודה לכדי סיום'לג

, שסייע לי באיתור זהותם וגורלם של כותבי ספרי הזיכרונות, ידידי, דות למנקי איתןשלמי תו

. שתרם גם הוא לחיפוש אחר תיעוד ומקורות, רניבסקי'וליוני צ

, ר איל זנדברג "ר מוטי נייגר וד"ד, ר בעז כהן"ד, ר גיא מירון"ד: ברצוני להודות לחוקרים

.שהואילו לייעץ לי ולשתף אותי במחקריהם

בביקורת בונה , רוב תודות גם לחוקרים עמיתים ולחברי וחברותי שנענו בשמחה לעזור בעצה

.ובתמיכה בכל עת

תודה מקרב לב לצוותי הארכיונים והספריות שקיבלו אותי במאור פנים ושמחו לשתף אותי

. בחומר ובידע העומד לרשותם

שליוותה אותי לאורך כל , הגטאותמנהלת הספריה בבית לוחמי, יחידה ומיוחדת היתה דליה גיא

.והוסיפה על כך עידוד ותמיכה, שנות המחקר בנכונות אין קץ לעזור ולסייע לי בכל צורך ובקשה

על ליווי מפרגן , תודה גדולה שלוחה גם לרעיה קליסמן וכל צוות המרכז לחינוך הומניסטי

.והתחשבות רבה

: במהלך המחקר זכיתי במלגות ופרסים מטעם

" יד ושם"ן המלגות והפרסים של קר

קרן יניב וקרן יורן שניצר באוניברסיטת תל אביב

.גם היא באוניברסיטת תל אביב, ש רחל ומשה ביאליסטוק"והקרן לחקר השואה ע

. ומטעם ארגון המורים" מכללת אורנים"וכן במלגות מחקר מטעם

. עבודתיעזרתם הקלה מאד על . הריני מודה לכולם על תמיכתם במחקרי

, שירה ועדן, לבנותי האהובות נעם. הסבלנות והעידוד, על האהבה, ומעל הכל תודה לבני משפחתי

.שליווה מקרוב את כתיבת העבודה בעצותיו החכמות ובתמיכה טכנית ומוראלית, אישי, ולמיכה

תוכן העניינים

'עמ

1 תקציר המחקר

5 מבוא

תמונת המחקר – ניצולי השואה במפגשם עם הארץ ועיצוב זיכרון השואה -פרק ראשון

הקיים

13

13 המפגש בין שארית הפליטה לישוב . 1

13 מבוא . א

14 יחס הישוב בארץ לשארית הפליטה בתקופת המלחמה . ב

15 המפגש בין שארית הפליטה באירופה לשליחי הישוב לאחר המלחמה . ג

15 פעולת שליחי הישוב באירופה. 1. ג

18 ההתארגנות העצמית של הניצולים ויוזמות הנצחת השואה במחנות העקורים. 2. ג

20 שארית הפליטה באירופה יחס הישוב ושליחיו אל–סיכום . 3. ג

21 קליטת ניצולי השואה בארץ . ד

21 1948 - 1945 מאפייני הקליטה בשנים. 1. ד

23 על הדימוי של הניצוליםהמפגש בין מנהיגי המחתרות לבין הישוב והשפעתו . 2. ד

25 ל והשפעתה על דימויים" קליטתם בצה–ניצולי השואה במלחמת העצמאות . 3. ד

27 1961 – 1949שארית הפליטה במדינת ישראל בשנים . 4. ד

31 סוגיית שתיקת הניצולים. 5. ד

33 עיצוב זיכרון השואה בארץ בשנות הארבעים והחמישים. 2

33 מבוא . א

33 תודעת השואה בשנות הארבעים . ב

35 תודעת השואה בשנות החמישים . ג

38 עיצוב זיכרון השואה ביצירה התרבותית . ד

40 ההתפתחויות בתודעת השואה בעשורים הבאים . ה

43 מעמדה של ספרות הזיכרונות מן השואה והיחס כלפיה בתקופה הנחקרת -פרק שני

43 יכרונות כחלק מן הכתיבה על השואה הז .1

48 50- וה40- מדיניות ההוצאה לאור של זיכרונות בשנות ה. 2

49 הוצאות לאור תנועתיות וציבוריות . א

51 ספרית פועלים. 1. א

57 הוצאת הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגטאות. 2. א

62 )י ועיינות"וההוצאות הנילוות מפא(הוצאת עם עובד . 3. א

66 פרסומי יד ושם. 4. א

71 הוצאות לאור פרטיות. ב

76 1961 – 1945היקף פרסום והד ציבורי לספרי הזיכרונות בשנים . 3

76 מגמות בפרסום הספרים. א

79 התגובות בעיתונים כלפי ספרות הזיכרונות על השואה. ב

87 סיכום הפרק . 4

91 כתשתית למחקר –ותבים של ספרי הזיכרונות מאפייני הכתיבה והכ-פרק שלישי

91 מבוא. 1

92 כתיבת אוטוביוגרפיות על השואה . 2

96 סגנונות הכתיבה הרווחים בספרי הזיכרונות שבמחקר. 3

100 מאפיינים בולטים בכתיבת הזיכרונות של הניצולים. 4

100 כתיבה מוקדמת ומאוחרת . א

105 כתיבה של צעירים מול כתיבה של מבוגרים . ב

107 כתיבה קולקטיביסטית וכתיבה אידיאולוגית . ג

107 ם פוסט טראומטיים בכתיבת הזיכרונות מאפייני. ד

113 מאפייני כתיבה ייחודיים לנשים . ה

117 ההקדמות וההקדשות . ו

126 מבנה הספרים . ז

128 כתבי היד כבעלי מאפייני כתיבה יחודיים . ח

129 סיכום הפרק . 5

י כותבי " ניתוח תמטי השוואתי של דרך ייצוג סוגיות מרכזיות בשואה ע–פרק רביעי

הזיכרונות

131

131 מבוא . 1

132 הסוגיות המרכזיות בכתיבת זיכרונות הניצולים בארץ –חלק ראשון . 2

132 סוגיית הגבורה . א

141 שיפוט מוסרי של הציבור היהודי . ב

146 יודנראט וקאפו . ג

152 תיאור הפרידה מבני משפחה קרובים . ד

157 ? "היאך נותרת בחיים. " ה

161 הסוגיות בכתיבת ניצולים בארץ –סיכום החלק הראשון . ו

163 ב וארגנטינה " חמש הסוגיות בזיכרונותיהם של ניצולים בארה–חלק שני . 3

163 סוגיית הגבורה . א

166 שיפוט מוסרי של הציבור היהודי . ב

167 סוגיית היודנראט והקאפו . ג

169 הפרידה מבני המשפחה . ד

170 ? איך ניצלת. ה

170 ב וארגנטינה" הסוגיות בכתיבת ניצולים בארה–סיכום החלק השני . ו

173 הנרטיבים הבולטים בספרי הזיכרונות וההשפעות הניכרות בהם -פרק חמישי

173 מבוא מתודולוגי- ' חלק א. 1

173 חקר נרטיבים בדיסיפלינות השונות . א

177 שבמחקר זה מחקר הנרטיב כטיפולוגיה מתאימה לניתוח הקווים הסיפוריים באוטוביוגרפיות. ב

ניתוח האוטוביוגרפיות - הקווים הסיפוריים בספרי הזיכרונות שבקבוצת המדגם-' חלק ב. 2

כטקסטים שלמים

181

181 בחירת המדגם –מבוא . א

187 " הגיבור המוסרי "- קו סיפורי . ב

187 מבוא . 1 ב

188 גיבורים מוסריים ומנהיגים . 2 ב

199 גיבור מוסרי המציג עצמו כחלק מקבוצה . 3 ב

202 גיבורים מוסריים שפעלו כבודדים . 4 ב

207 סיכום סעיף הקו הסיפורי של דמות הגיבור המוסרי . 5 ב

209 הקו הסיפורי האידיאולוגי . ג

209 מבוא . 1 ג

209 לוחמת – חלוצית –קו סיפורי אידיאולוגיה ציונית . 2 ג

219 ורי אידיאולוגיה דתית חרדית קו סיפ. 3 ג

223 " חתרני"קו סיפורי . ד

234 הקווים הסיפוריים בספרי המדגם –סיכום . ה

237 היבטים נוספים לחקר הקווים הסיפוריים בספרי הזיכרונות שבמדגם –פרק שישי

237 המפגש עם הארץ בביטויו בקווים הסיפוריים -חלק ראשון . 1

237 " הגיבור המוסרי"ו הסיפורי של הופעת המפגש אצל הכותבים השייכים לק. א

242 הכותבים בעלי הקו הסיפורי האידיאולוגי בנסיונם להשפיע על עיצוב זיכרון השואה בארץ . ב

246 " החתרניים"העדר המפגש עם הארץ בכתיבתם של הכותבים . ג

247 סיכום . ד

ב " ספרי זיכרונות שנכתבו בארה–הקווים הסיפוריים בקבוצת הביקורת - חלק שני . 2

1961 – 1945וארגנטינה בשנים

250

250 בחירת המדגם –מבוא . א

252 ב "הקווים הסיפוריים במדגם מקבוצת הביקורת מארה. ב

259 הקווים הסיפוריים במדגם מקבוצת הביקורת מארגנטינה . ג

262ל " הקווים הסיפוריים בקבוצת הביקורת של ספרי הזיכרונות מחו–סיכום . ד

265 סיכום המחקר

265 ונות שנבחנה במחקרייחודה של ספרות הזיכר. 1

268 בארץ שתי מגמות נבדלות בחתירתם של הכותבים להשפיע על עיצוב זיכרון השואה. 2

275 מקורות וביבליוגרפיה

275 רשימת הארכיונים ששימשו את המחקר. 1

275 פ עם כותבי ספרי זכרונות" בעראיונות. 2

276 ספרי זכרונות שנבדקו במחקר. 3

276 1961 - 1944 שיצאו לאור בארץ בשנים םספרי. א

279 1945 -1961ב בשנים "ספרי זכרונות שיצאו לאור בארה. ב

280 1961-1944ספרי זכרונות שיצאו לאור בארגנטינה בשנים . ג

282 רשימת כתבי היד שנבדקו במחקר . ד

283 ביבליוגרפיה . 4

299 נספחים

301טבלאות השוואת נתונים על ספרי הזיכרונות שהתפרסמו בארץ . 1

301 טבלת ספרי הזיכרונות לפי ההוצאות לאור . 'א1

305 טבלה לפי צורות השרדות בשואה של כותבי הזיכרונות . 'ב1

309 טבלה לפי מקום המצאו של הכותב בראשית המלחמה . 'ג1

313 יצאו לאור טבלת ספרי הזיכרונות לפי השנים בהן . 'ד1

317 מאפיינים בולטים –טבלת כתבי היד . 'ה1

319 ניתוח הקווים הסיפוריים בשאר ספרי הזיכרונות שבמדגם . 2

319 ישי ניתוח ספרי הזכרונות מהארץ שלא הובאו בפרק החמ. א

371 ב וארגנטינה שלא הובאו בפרק השישי "ניתוח ספרי הזיכרונות מארה. ב

1

תקציר המחקר

באמצעות , מחקר זה מבקש לבחון את תרומתם של ניצולי השואה לעיצוב זיכרון השואה בארץ

כיצד ניכר חותמו של המפגש עם החברה הישראלית ,כן בודק המחקר. ספרי הזיכרונות שכתבו

.את אירועי השואה ואת קורותיהם במהלכהשל הניצולים בתיאורם הרטרוספקטיבי

י יהודים ששהו באירופה " שנכתבו עאוטוביוגרפיות 74מחקר הם ה לעבודת ייםהמקורות הראשונ

זיכרונות אלה יצאו . מדינת ישראל/עלו לאחר המלחמה לארץוכותביהן ,הכבושה בידי הנאצים

שהועלו , מספרמבוססים בעיקרם על חוויות אישיות של הוהם ,1961 - 1945 שניםב בארץלאור

כתבי יד 25 נכללים גםבמחקר .ם מחקר או תיעוד היסטורי נטרליואינ, לאחר המלחמהעל הכתב

, כן נבדקו.ולא יצאו לאור, שהופקדו בארכיונים, וזיכרונות חלקיים אך בעלי נפח משמעותי

. ב וארגנטינה" ספרי זיכרונות מאותן שנים של ניצולי שואה שהיגרו לארה40, כקבוצת ביקורת

ההיסטוריים יבטים כשמגוון הה,םי האוטוביוגרפיהטקסטיםאם כן במוקד העבודה יעמדו

.הרלוונטיים יקושרו לספרות המחקר ולתיעוד

מעלה תמונה מורכבת ומגוונת , העיון בכל ספרי הזיכרונות שהתפרסמו בארץ בתקופת המחקר

, הוא מאפשר לראות כיצד תעדו את האירועים והחוויות האישיות אנשים ממקומות שונים. מאד

אנשים שחוו . נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, ות נבדלות ותפיסות עולם מגוונותמשכבות חברתי

כותבים המתארים כל . בין הפרטיזנים או בזהות שאולה, במחנות, בגטאות, צורות השרדות שונות

, כמו פרדות כואבות מיקירים ומשפחה, אחד בדרכו המיוחדת מצבים דומים ועם זאת נבדלים

או התמודדות עם דילמות בלתי אפשריות , על זהותם האישית והאנושיתנסיונות נואשים לשמור

לעיתים של אותו אירוע עצמו או של , הריבוי העצום של דרכי תיאור. של בחירה בין רע אחד לאחר

מבהיר עד כמה הזיכרון הוא עניין מתעתע ומשועבד לעולם הנסיון והחוויות של , מצבים דומים

ולמניעים שהביאו , ת הראיה שלו בעת ההתרחשות או בעת הכתיבהלזווי, הכותב ולמצבו הנפשי

אך מעבר לכך אוסף הזיכרונות האינדיבידואליים וגיוונם הרב . אותו להעלות על הכתב את סיפורו

מבהיר עד כמה ניתוח התיעוד הדוקומנטרי של האירועים ההיסטוריים מוכרח להכיל בתוכו גם

. אלא כיצד חוו ותפסו אותו המעורבים בהתרחשות, קרהכדי להבין טוב יותר לא רק מה, אותם

צריכות להיות חלק אינטגרלי מהדרך בה יש , האמיתות הפרשניות של השואה לצד העובדתיות

.להבין את ההיסטוריה של השואה

את יחס החברה , באמצעות תמונת המחקר שהתקבלה עד כה, של עבודה זו מציגהפרק הראשון

ואת , ים בעת המפגש עמם לאחר המלחמה במחנות העקורים ובבואם לארץהישראלית אל הניצול

. 50- וה40-המרכיבים הבולטים בעיצוב תודעת השואה בארץ בשנות ה

בודק את מעמדה של ספרות הזיכרונות מן השואה בתוך מכלול הכתיבה על השואה הפרק השני

ם של ספרי הזיכרונות נבדקת בו מדיניות הפרסו. בארץ בשנים הראשונות שלאחר המלחמה

היבט נוסף . הציבוריות והפרטיות שפעלו בשנות הארבעים והחמישים, בהוצאות לאור המפלגתיות

והתגובות עליהם בעיתונות , נחשף באמצעות בדיקת מגמות ושינויים בדפוסי פרסום ספרי שואה

הספרותי את מקומה של ספרות הזיכרונות מן השואה במרחב , אם כן, פרק זה בוחן. התקופה

2

מי הם הניצולים שהצליחו לחדור -נבדקת השאלה . בשנים בהן עוסק המחקר, והעיתונאי

?ומי האחרים שסיפורם נדחק לשולי התודעה הציבורית, ולהשפיע על הזיכרון המתהווה

הגדרת סגנונות . י הניצולים" עוסק במאפיינים ייחודיים בכתיבת הזיכרונות עהפרק השלישיעיקר

, כתיבה ספרותית וכתיבה בסגנון דיווחי–והאבחנה בין מאפייני כתיבה שונים , בולטיםהכתיבה ה

הגדרות אלה מאפשרות לבחון ביתר קפידה . ועוד, כתיבה מיד לאחר השחרור מול כתיבה מאוחרת

ולבודד את כשרון הכתיבה שלו וההשפעות , את עמדת הכתיבה של הניצול בהווה בו היא מתרחשת

כך גם ניתוח ההקדשות וההקדמות בספרי . שקפת העולם שלו ומצרכיו הנפשייםהשונות עליו מה

. הזיכרונות תורם לחשיפת המטרות והמניעים שעמדו ביסוד כתיבתם של רוב הניצולים

בפרקים אלה נחשפות. בשלושת פרקי העבודה הבאים מוצגת תרומתו הייחודית של מחקר זה

לכאורה יש ביניהן . להשפיע על עיצוב זיכרון השואהשתי מגמות שונות בחתירתם של הכותבים

המגמה האחת . אך למעשה הן מבטאות שני מניעים שונים לכתיבת הזיכרונות, אפילו סתירה

כלומר בכל , ובאופן רוחבי, השוואתית–במתודה המתאימה לבחינה תמטית , בפרק הרביעינבחנה

בפרקים (ילו המגמה השנייה נחשפה וא. כל ספרי הזיכרונות מן התקופה–קורפוס המחקר

בעזרת כלים של חקר , בבדיקת עומק של קבוצת מדגם מצומצמת של ספרים) החמישי והשישי

.נרטיבים

שיכולות להוות אבן , המגמה הראשונה באה לביטוי בבחינת חמש סוגיות בולטות בעיסוק בשואה

שלוש . זיכרון הקולקטיביבוחן לדרך בה ביקשו הניצולים בכתיבתם לקחת חלק בעיצובו של ה

מושג –הסוגיות הראשונות היו נושאים רווחים בדיון הציבורי על השואה בארץ באותן שנים

והאופן בו מטפלים הכותבים , היחס לציבור היהודי בתקופת השואה, הגבורה והמוות בכבוד

נבחרו כדי שתי סוגיות נוספות . והקאפו היהודים במחנות הריכוז, בנושא היודנראטים בגטאות

הדרך בה : לבחון כיצד מתמודדים הניצולים בכתיבתם עם נושאים טעונים מבחינה מוסרית

. והאופן בו הוא מסביר את השארותו בחיים, מתאר הכותב את פרידתו ממשפחתו

המסקנה הברורה שהעלתה הבדיקה היתה שבכל אחד מן הנושאים ביקשו הכותבים להרחיב

בכל אחת מן . סוגיות אלה באותה תקופה בדיון הציבורי הרווח בארץולגוון את האופן שבו עסקו ב

ניסו כותבי זיכרונות רבים להראות תמונה מורכבת של האופן בו שרדו , הסוגיות שנבדקו בפרק זה

.יהודים את השואה ותגובתם כלפי הגזרות וההשמדה

על עיצוב " ן שהתנהלבמשא ומת"זוהי עדות נוספת לתפקיד שמלאו קבוצות שונות מבין הניצולים

ארגוני שרידי , ארגוני הפרטיזנים, מנהיגי המחתרות הלוחמות- ביניהם . זיכרון השואה בארץ

האחרונים לא פעלו . וגם כותבי הזיכרונות, החוקרים הניצולים ביד ושם, הקהילות שהושמדו

זמה בעצם אך בהחלט נקטו יו, ואף כללו בתוכם רבים מנציגי הקבוצות שהוזכרו, אמנם כקבוצה

ולהגדרה מחדש של דרכי תגובה והערכה של ' זכירה אחרת'פעולת הכתיבה ובהצעת אלטרנטיבה ל

" הקול האחר"בשנות הארבעים והחמישים עדיין היו הניצולים האלה בבחינת . התנהגות בשואה

.אך כשהשתנו בהדרגה הנסיבות גבר קולם, והחלש

על דימוי הניצולים והקורבנות מן השואה בעיני בספרי הזיכרונות שנועדה להשפיעהמגמה השניה

בניתוח הטקסטים , בעזרת מתודה של חקר נרטיבים, בפרקים החמישי והשישינבחנת , הקוראים

נבחנת הדרך שבה מעצבים הכותבים את בחלק זה של המחקר . של מדגם מתוך ספרי הניצולים

ו של הנרטיב המגבש את הטקסט ונבדק אפיונ, דמותם שלהם כגיבורי הסיפור שאותו הם מספרים

3

נעשה נסיון . ויוצר את המשמעות הכוללת שרוצה הכותב להעניק לחוויית השואה שלו בספרו

ולהבין מה , לאתר מספר דפוסים נרטיביים קבועים לכתיבת זיכרונות מן השואה בתקופה הנידונה

לטים כאלה אובחנו בו" קווים סיפוריים"שלושה . פשר הבחירה בדפוסים הללו עבור הכותבים

והקו ' דמות הגיבור המוסרי' הקו הסיפורי של –בתהליך המחקר בספרים שבקבוצת המדגם

לעומת הקו , בהם בחרו רוב הכותבים, )הגיבור כמייצג מאבק אידאי(' האידיאולוגי'הסיפורי

. דיםשאפיין רק כותבים בוד, )המספר כאנטי גיבור או כנתון בטלטלה מתמדת(' החתרני'הסיפורי

בשלב , שבתהליך עיצוב זהותם מחדש בעמדת הכתיבה, ניתוח הסיפורים האישיים הראה

שבחרו בשני הקווים הסיפוריים , ביקשו רוב כותבי הזיכרונות בארץ, ההתאוששות מהשבר הנורא

, חברה שנתפסה בעיניהם כבריאה ואופטימית. להתאים עצמם לחברה אליה הגיעו, הראשונים

גם , גם אם הניצול לא התקבל בחיבוק ובמאור פנים. רת גאווה ועוצמהדינמית מאד ומשד

עדיין יכול היה להתפעל ולחוש מחוזק בתוך סביבה , כשהתאכזב מחוסר הרצון להקשיב לסיפורו

אך היו גם מניעים , הרצון להתקבל ולהרגיש שייך היה ללא ספק מניע חשוב ואף מובן. חדשה זו

כמו תחושות האשם הקשות , ני הנרטיבים הראשונים שהצגנונוספים עמוקים יותר לבחירה בש

, להסביר לעצמו ולאחרים, ההתמודדות עמן חייבה את הכותב. שהיו מנת חלקם של רוב הניצולים

.ולא קנה את החיים במחיר השחתת מידותיו, שלא הפקיר את יקיריו שניספו, כי שרד כאדם הגון

ונקראו כקבוצת , ב"ניצולי שואה בארגנטינה וארהי "ההשוואה לספרים שנכתבו באותן שנים ע

רבים מהספרים האלה מסתיימים באווירה , כי בניגוד לספרים שהתפרסמו בארץ, מראה ,ביקורת

) ב"במיוחד בארה(ברבים מהספרים . קשה המאפיינת את מצבו הנפשי של הניצול לאחר השחרור

בספרים . 'הגיבור המוסרי'ו הסיפורי של ורווח פחות הק' חתרני'בולט הקו הסיפורי שכינינו בארץ

הכותבים האלה גם לא מרבים בכתיבה אפולוגטית כמו . 'האידיאולוגי'שנקראו לא קיים הנרטיב

הם ניצולי , ב"במיוחד בארה, כמו כן רבים בתוכם. ולא עסוקים כל כך בדמותם המוסרית, בארץ

אולי משום ששורדי מחנות , רבארץ היתה קבוצת כותבים זו המצומצמת ביות. מחנות הריכוז

. הריכוז חששו כי סיפורם אינו מתאים לאתוס המאבק והגבורה שרווח באותה תקופה בארץ

בארץ הושפעו הכותבים –תרמה לכך בוודאי גם העובדה שהניצולים פגשו תרבויות שונות זו מזו

ואילו , מהתרבות הקולקטיביסטית והמאופקת שגרמה להם לבחור להעלים את הסבל האישי

התייחסות מוקדמת , בארצות הברית וארגנטינה איפשרה התרבות שהדגישה את האינדיבידואל

. יותר וחושפנית לסבל הזה

כי ספרי הזיכרונות שנבחנו במחקר משקפים את האופי המורכב בו ביקשו , ניתן לסכם ולומר

בדיון על –רציונאלי ברובד המודע וה. ניצולי השואה להנחיל את סיפור השואה שלהם לבני הארץ

ביקשו הכותבים להשפיע על שינוי היחס לניצולים ולסיפור , המסר והמשמעות של אירועי השואה

, הם הציעו להרחיב ולהעמיק את הבנת ייחודה של התקופה ושל מאבק ההשרדות בתוכה. השואה

טה של הם ביקשו להיבדל מאותה קבוצת אלי. ותבעו יתר אמפטיה לקורבנות ופחות שיפוטיות

כפי שהדבר ניכר גם ביתרונם של , שזכתה להבלטה ולהקשבת יתר, מנהיגי המחתרות הלוחמות

4

, סיפוריהם של הכותבים האחרים. אנשי המחתרות והפרטיזנים בהוצאת זיכרונותיהם לאור

. ניסו להבליט גם גבורה והישרדות ראויה אחרת, כנציגי כלל ציבור הניצולים

חתרו רוב הכותבים דווקא , הבלתי מודע שבו נבנה הנרטיב של סיפורם, ואילו ברובד הפסיכולוגי

להחיל את קוד ההתנהגות ואת . בשואה" לוחמים"ול, להתקבל ולהיות דומים לארצישראלים

.האמיץ והמוסרי על דמותם שלהם בתקופת השואה, הדימוי הסטראוטיפי של הצבר החזק

סולל עוד דרך להראות את האופן המפותל ורב , אהדיון מסוג זה בספרי הזיכרונות של ניצולי השו

אפילו באותה קבוצה , וניזון מרבדים שונים של סיפור העבר, הפנים שבו מתעצב הזיכרון החברתי

.חברתית

, אפשר לא יהיה קולי אלא המית הציפור בפגוע בה החץ " ". כשאגת הצער העל אנושי–הדין היה כי יישמע בשעה שמן

5

1 רחל אוירבך

מבוא

דפוסי הזיכרון של ניצולי השואה שעלו לארץ וכתבו את זיכרונותיהם בשנים וצגובמחקר זה י

מאפייניה , הוא יבקש להצביע על ייחודה של תופעת ספרי הזיכרונות מן השואה. 1961 - 1945 . החברתי וההיסטורי,ותרומתה למחקר התרבותי

של המפגש עם החברה הישראלית בתיאורם במה ניכרת השפעתו ייעשה נסיון לבחון

לא בהכרח , האם ניסו .את אירועי השואה ואת קורותיהם במהלכהשל הניצולים הרטרוספקטיבי

להתאים את , לעצב את סיפור עברם כך שיעזור להם להתקבל אל החברה החדשה, באופן מודע

.יה ואולי אף להשפיע עליהעצמם אל

ומחקרים רבים , רבות נחקר ונאמר בעניין קליטת ניצולי השואה בארץ בשנים הראשונות

מחקר זה מבקש לבחון את הנושא מזווית אחת . התפרסמו בנושא עיצוב זיכרון השואה בישראל

.הדרך בה השפיע המפגש עם הארץ על עיצוב זיכרון השואה של הניצולים עצמם -נוספת

כשהרקע העבודה תתרכז אם כן בבחינת היבטים שונים העולים מניתוח ספרי הזיכרונות

.תיעודהספרות המחקר ווההקשרים ההיסטוריים יבדקו באמצעות

אלה שלא זכו להבלטה . בתוך קבוצת הניצולים" האחרים"המחקר יבקש להאיר גם את הקולות

כמו קבוצת הניצולים מקרב המחתרות , וייצוג באתוס זכרון השואה שהתבסס בשנים הראשונות

תבדק השאלה האם הללו דיברו באופן אחר על הסבל של היחיד ועל מאבק . הלוחמות והפרטיזנים

האם בישרו ניצולים אלה בכתיבתם את דפוסי הדיון בשואה שיופיעו בשנים . ההשרדות בשואה

? מאוחרות יותר

ן כתיבה אוטוביוגרפית של האדם שהתנסה שיש הבחנה ברורה בי, הנחת המוצא לעבודה זו היא

או לעדות הניתנת למראיין , לכתיבה ביוגרפית באמצעות כלי שני, בחוויות עליהן הוא מספר

הכתיבה האוטוביוגרפית מקנה תכונות מיוחדות לטקסט . המכוון את העד בשאלותיו ועל פי צרכיו

. המבדילות אותו גם מן היומן

עקרונות , הגרסה הכתובה פועלים תהליכים פסיכולוגייםבמעבר מזיכרונו של המחבר אל

הללו יוצרים את התוצר . אידיאולוגיים ואחרים ברמות מודעות שונות מצד המחבר, אסתטיים

י המחבר לאחר " כפי שנתפסו ע,הסופי אשר אינו יכול שלא להיות שונה מן הזיכרונות הגולמיים

מתוך עמדת הכתיבה העכשווית "). כפי שהיה"מהאירוע , כמובן, וגם אלה שונים(ההתרחשות

. חותר הכותב להסביר אירועים בעברו ולהקנות להם משמעויות אחרות

. ייחודילהציג את הטקסט האוטוביוגרפי כמקור היסטורי, אם כן, תבקשת מחקר זו עבוד

שפוגמות באמינותה של האוטוביוגרפיה כמקור, הסובייקטיביות ונקודת המבט הרטרוספקטיבית

הטקסט האוטוביוגרפי משקף את . יכולות להיות בסיס לחקירה מסוג אחר, "רגיל"היסטורי

מתוך ראייה זו תתבסס העבודה על . נקודת המבט ההיסטורית שממנה הכותב משקיף על עברו

.8' עמ, 1954, תל אביב, בחוצות ורשה, רחל אוירבך 1

6

סיפור העבר האישי והקולקטיבי של הכותבים כפי שהוא משתקף עיצובניתוח שיטתי של

ת הניצוליםשונה מהמחקרים ההיסטוריים והחברתיים שעסקו בקבוצבכך תהייה . בזיכרונותיהם

2.ובמפגשה עם הארץ עד כה

אלא כיצד משרתת , מהי האמת ההיסטורית שהסיפור משקף, אם כן, השאלה לא תהייה

.האסטרטגיה שביסוד הסיפור את מטרותיו ותודעתו של המספר

, ירועים ההיסטוריים שחווה הכותבושחזור האאישי עיבוד הזיכרון הכי , מניחזהמסוג מחקר

שאינו קשור לזיכרון , הוא תהליך מובנה ומונחה, לכלל תמונת עבר מסוימת בספרי הזיכרונות

פועל הכותב במסגרת נתונה של כתיבת שיח , גם אם אינו מודע לכך. הפרטי של הכותב בלבד

כתב רק את החומרים תהליך העיבוד של הסיפור ההיסטורי אינו מאפשר להעלות על ה. היסטורי

מושפעים תמיד מתמונת , כמו כל שיח היסטורי, ספרי הזיכרונות. הראשוניים שהצטברו בזיכרון

והם תלויים תמיד בדגמים של התרבות שבה נוצרו , העבר שבכינונה הם מכוונים עצמם להשתתף

י "העבר עווקס ראה את שחזור בהאלחוקר הזיכרון הקיבוצי מוריס . 3ובאינטרסים שנועדו לשרת

הסביר את האופן בו מבטא היחיד את זכרונותיו כתלוי היחיד כפעולה חברתית מובהקת ואף

מהדימוי שיש ,לכן, הכתיבה האוטוביוגרפית מושפעת 4.בהקשר החברתי בו הוא חי בהווה

. ועל תפיסת עולמו של ציבור זהלכותבים על קהל היעד של חיבורם

כיצד בחרו כותבי הזיכרונות לבנות את הרצף :תהייה אחת מן השאלות בהן יתמקד המחקר

האם ניתן .מהו הנרטיב שהנחה אותם בכתיבתם באופן מודע או בלתי מודע, הסיפורי שלהם

והאם ניתן לזהות בהן את השפעות , להגדיר מספר תבניות כאלה החוזרות על עצמן בספרים שונים

האם , המחקר ינסה לבדוק– אחרות ובמילים .הסביבה התרבותית בתוכה כותבים המחבריםלקשור בין , האופן בו בחרו כותבי הזיכרונות על השואה לבנות את הסיפור האישי שלהם

תפסו את מושפע מן האופן שבו , לתת דגשים ומשמעויות לחוויות מסוימות בתוכו, האירועים

די לבסס את כ. החברה לתוכה נקלטו ומן האופן שבו רצו שסיפורם יתקבל על ידההאתוס של

מתוך ספרות זיכרונות שנכתבה באותה תקופה על קבוצת ביקורתהשוואה לגם הממצאים תעשה

.ב"ידי ניצולים שהיגרו לארגנטינה וארה

,מבוססת על ההנחה שבתקופה זו, 1961 - 1945השנים , מסגרת הזמן שנקבעה לעבודה זו

ת מאד בביטוי החוויות האישיות של תהייה הכתיבה אותנטי, הסמוכה עדיין להתרחשויות עצמן

זו תהיה גם תקופת ההתאוששות . הזיכרון יהיה צלול ושלם באופן יחסי לשנים מאוחרות. הכותב

כן תהיה טרייה עדיין עוצמת . מהטראומה שמאפייניה הפסיכולוגיים נחקרו ותרמו למחקר זה

תבוא בהכרח לביטוי חוויה שלא ;חווית המפגש עם הארץ החדשה ועם תהליכי הקליטה בתוכה

ההחלטה לתחום את התקופה . אך השפעתה על הכותב תתקיים, בספר הזיכרונות על השואה

אירוע שהשפיע , נובעת כמובן מן העובדה שבעיתוי זה התקיים בארץ משפט אייכמן, 1961בשנת

שספרות הזיכרונות , יש להניח. באופן דרמטי על האווירה הציבורית ביחס לניצולי השואה

הרחבת היריעה לבדיקת השלכות המשפט על . נכתבה לאחר אירוע זה הושפעה מכך מאדש

.מחקר נוסף העומד בפני עצמו, לטעמי, הכותבים מחייבת

תודעתם –מדינת ישראל /יהודי גרמניה בארץ ישראל, לכאן בגוף ראשוןמשם , גיא מירון: צלראה באופן דומה א 2

.4' עמ. ח"תשנ, ירושלים, העברית' האונ, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, העצמית מבעד לדפוסי הזיכרון האישי .90' עמ, 1999, תל אביב, בניית תמונת העבר בסיפור הגרמני לילדים, עבר בלא צל, זהר שביט 34 Memory, Chicago, 1992, p. 46 - 52 Maurice Halbwachs, On Collective

7

המקורות שעליהם יסתמך המחקר

טבעי היה שמצבור החוויות האיומות והבלתי נתפסות מתקופת הסבל המתמשכת אותה חוו

בדיקת ספרי הזיכרונות מן , והנה. הנצחה בכתיבה אישיתהניצולים יחפש לו אפיק לביטוי ול

מעלה יבול דל למדי , השואה שיצאו לאור בארץ בחמש עשרה השנים הראשונות שלאחר המלחמה

וגם אלה אינם משקפים את התמונה המלאה של אימי הגורל היהודי ;של פחות ממאה ספרים

, במחנות הרבים והשונים, אותבגט, תחת הכיבוש הנאצי בארצות אירופה במזרח ובמערב

מחקר זה ינסה , ישנם בוודאי הסברים שונים למיעוט בכתיבת זיכרונות .במסתורים וביערות

. לבחון את הנושא מן ההיבט בו הוא עוסק

י יהודים ששהו " שנכתבו עספרי זיכרונות 74המקורות הראשוניים לעבודת מחקר זאת הם

מדינת /וכותביהם עלו לאחר המלחמה לארץ, 1945 – 1939באירופה הכבושה בידי הנאצים בשנים זיכרונות המבוססים בעיקרם על חוויות . 1961- ל1945ספרים שיצאו לאור בארץ בין . ישראל

ואינם מחקר או תיעוד , שנכתבו לאחר המלחמה, בדרך כלל בגוף ראשון,אישיות של הכותב

.היסטורי נטרלי

המעמידות במרכז את הסיפור - אוטוביוגרפיותר את רובם כבמונחים מתחום הספרות ניתן להגדי

כרונות אישיים יזכואילו את השאר יש לאפיין , הפרטי ואת התפתחות אישיותו וחייו של המספר

)memoirs( - המעמידים במרכז הסיפור את ההתנסות של הכותב בחיים הציבוריים ואת 5.ההתפתחויות ההיסטוריות בסביבתו

ורך המחקר נערך חיפוש מקיף בספריות רבות לשם איתור כל הספרים הקיימים לצ כי, יש לציין

–שעבודה זו מטפלת בתופעה בשלמותה , אפשר לומר אם כן. העונים על הקריטריונים של המחקר

החומרים הללו . בארץ בשנים אלהשפורסמו, נות מן השואהנכללים בה רוב רובם של ספרי הזיכרו

. ובאנגלית,באידיש, כתובים בעברית

שהופקדו בארכיונים, כתבי יד וזיכרונות חלקיים אך בעלי נפח משמעותי25 גםנכלליםבמחקר

.ולא יצאו לאור, בארץ

ספרי זיכרונות של פליטים יהודים ממזרח אירופה הוכנסו לאעבודה זו לש, בהקשר זה יש לציין

לאחר המלחמה שבו . צי ולא חוו את אימי הכיבוש הנאהמועצות- בבריתששהו בזמן המלחמה

פליטים אלה לארצותיהם ורבים מהם מצאו עצמם במחנות העקורים ובדרכי הבריחה וההעפלה

שארית 'מ ופולין ונכללו בקטגוריה של " הם היו רוב העולים שהגיעו בתקופה זאת מברה.לארץ

.'הפליטה

שראו אור בארץ שיאפשרו עימות עם הספרים, שתי קבוצות ביקורת מצומצמותצורפו למחקרכן

קבוצות הביקורת יהיו מתוך ספרי זיכרונות של ניצולי שואה . ועם הנרטיבים שיעלו מחקירתם

גם הם בשנים , ספרים שיצאו לאור במדינות אלה, ב ולארגנטינה "שהיגרו לאחר המלחמה לארה

. באידיש ובאנגלית,1961 – 1945שבין

.94 – 92' עמ, ראה הסבר המונחים בהרחבה בפרק השלישי 5

8

הכלים המתודולוגיים בעזרתם נערך המחקר

מתודה הלקוחה במקורה . הרמנויטית–קרו של העיון בזיכרונות יושתת על חקירה פנומנולוגית עיגישה זו מתאימה גם לניתוח . מחקר הספרות ואומצה בתחומים שונים של מדעי החברה והרוח

היא מבוססת על ניתוח שיטתי של תהליכי הענקת . חברתי של אוטוביוגרפיות–היסטורי ניתוח המבקש לחשוף חוקיות . שהכותב נותן לחייו ולאירועים שונים שחווההמשמעות והפרשנות

6.פנימית הטבועה בטקסט

ואת התפתחות תודעת , הפן ההיסטורי של המחקר בוחן את יחס החברה הישראלית אל הניצולים

בארכיונים ובעתונות -כן נבדקו . השואה בארץ באמצעות הצגת תמונת המחקר שהתקבלה עד כה

והאופן בו התקבלו , יות הפרסום של הספרים שכתבו הניצולים בשנות הארבעים והחמישים מדינ-

. י הציבור"ע

משם ", אחד ממקורות ההשראה החשובים למחקר זה היתה עבודת הדוקטוראט של גיא מירון

שעסקה בחקר אוטוביוגרפיות של יוצאי גרמניה שעלו לארץ בשנות העשרים , 7"לכאן בגוף ראשון

-מירון בדק את השתקפות תודעתם העצמית וההוויה היהודית . ם של המאה העשריםוהשלושי

שיטת המחקר . גרמנית שממנה באו ואת חותמו של המפגש עם הארץ בזיכרונותיהם הכתובים

שנקט בה שילבה מחקר הסטורי מקובל עם ניתוח פנומנולוגי של הטקסטים ועם כלים מתחום

לעמוד על האופן שבו בנו כותבי הזיכרונות את המבנה כדי. המחקר האיכותי במדעי החברה

הוא בחן בכלים של חקר נרטיבים קבוצת מדגם מתוך , של סיפורם") הקו הסיפורי("הנרטיבי

י יוצאי "ספרי הזיכרונות שבמחקרו והשווה אותה לקבוצת ביקורת של ספרי זיכרונות שנכתבו ע

אומצו בעקבות מחקרו של מירון ומחקרים , לןשיוסברו לה, כלים ומונחים אלה. ל"גרמניה בחו

. נוספים גם בעבודה זו

.D. Rubin, C. Linde, G. Rosenthal ,L(הסוציולוגיה והפסיכולוגיה , חוקרים מתחומי הספרות

Pascalשהתחילו לעסוק בבדיקת ייצוגו של העבר באוטוביוגרפיות ובסיפורי חיים, ) ואחרים ,, רנטיוההכותבים לגבש ברטרוספקט את סיפור חייהם למכלול קעמדו על המגמה הרווחת אצל

מדינת / במקרה שלנו החיים בארץ ישראל–שיתיישב עם המצב שבו הם שרויים בעת הכתיבה

שיסודו במשמעות , מבנה כולל–הם מציגים תהליך המושתת על התגבשותו של מרקם .ישראלהוא מבקש להקנות לסיפור חייו ולעברו שיש לאירועי העבר עבור הזוכר בהווה או במשמעות ש

שכרוך ', העללה'על פי גישה זו עובר מהלך חייו של האדם באופן מתמיד תהליך של . הקיבוצי

הגיבוש . בהכרעות מה לזכור ומה לשכוח ואיזו חשיבות להעניק לאירועי העבר השונים

ושר בין אירועי העבר נרטיב הק–הרטרוספקטיבי החוזר ונשנה של זיכרון העבר לרצף של עלילה

8. משפיע במישרין על כינון זהותו של הסובייקט הזוכר ועל האני שלו–האוטוביוגרפיים של סיפור החיים המיוצג בחיבור צריכה להיות ' העללה'הירידה לעומקה של אסטרטגית ה

סייע גישה טיפולוגית זו יכולה ל .מושתתת על עיון באוטוביוגרפיה כמכלול ועל ניתוח מבני שלה

עיונים במסורות ,)עורכת(צבר בן יהושע . בתוך נ" הרמנויטיקה ומחקר הרמנויטי", רות דרגיש ונעמה צבר בן יהושע 6

. 99 – 77' עמ, 2000, א"ת, יכותיובזרמים במחקר הא תודעתם העצמית מבעד לדפוסי –מדינת ישראל /יהודי גרמניה בארץ ישראל, לכאן בגוף ראשוןמשם , גיא מירון 7

גיא -לאחרונה , המחקר יצא לאור כספר. ח"תשנ, ירושלים, העברית' האונ, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, הזיכרון האישי . ה"תשס, ירושלים, מאגנס' הוצ, זיכרונותיהם של יוצאי גרמניה בישראל, גוף ראשוןמשם לכאן ב, מרון

8 Charlotte Linde, Life Stories, The Creation of Coherence, New York & Oxford, 1993. p.106, 122 p. 64 Catherine Kohler Riessman, Narrative Analysis, Newbury Park & London, 1993: ראה גם

9

על פי הנחות היסוד בקבוצה החברתית הנחקרת צפויים להימצא". הקווים הסיפוריים"בניתוח תוצאותיו של ניתוח 9.בעלי מבנה בסיסי דומה" קווים סיפוריים"מספר מוגבל של , של גישה זו

חשיפתם .כזה עשויות להצביע על נוכחותם של מספר דפוסי זכרון קיבוצי בתוך קבוצת המחקר

. את האופן שבו ביקשו הניצולים להשפיע על תודעת השואה בחברה הישראליתתסמן

הנחת מוצא נוספת היא שאת הטקסט של הכתיבה ההיסטורית מארגנים כמה מנגנונים קבועים

מדובר במרכיבים . שניתן לבודד אותם ולנתח השפעתם על מבנה הטקסט והעלילה המתוארת בו

השפה , בה מצוי הכותב ביחס לאירוע אותו הוא מתארהפרספקטיבה, כמו נקודת המבט בזמן

מרכזיות אירועים , הגיבורים ודרך איפיונם, והמונחים הבולטים בתוכה בהם הוא משתמש

מחקר זה ינסה להתחקות אחר המרכיבים האלה בניתוח דקדקני 10.מסויימים ושוליות האחרים

על פי " המתנהגות"מישנה בניסיון להגדיר מספר קבוצות , של הטקסטים שבקבוצת המחקר

ומכאן להסיק על סוג ההשפעות והמקורות שעיצבו את האסטרטגיה על פיה . כללים דומים

.ניבנתה העלילה

מבנה העבודה

. של העבודה הוא פרק רקע המציג את הקונטקסט שבתוכו נוצרו ספרי הזיכרונותהפרק הראשון

בנושא המפגש בין ניצולי , כה במחקרבחלקו הראשון של פרק זה מוצגת התמונה שהתקבלה עד

מתוארות הציפיות ההדדיות של . השואה ליישוב בארץ וקליטתם של אלה בחברה הישראלית

במפגש הראשוני ביניהם מיד לאחר השואה , הניצולים מאנשי הישוב בארץ ושל אלה מהניצולים

טים של שלבי בהמשך מוצגים מאפיינים בול. וההעפלה' הבריחה'במחנות העקורים ובדרכי

ובשנות הבניה , וחלקם של אלה במלחמת העצמאות, הקליטה הראשונים של הניצולים בארץ

.וההתבססות של המדינה הצעירה

חלקו האחר של פרק זה מביא קווים מרכזיים בעיצוב זיכרון השואה בארץ בשנות הארבעים

עת השואה בשנים כן מוארת בו תרומתם של הניצולים בהשפעה על התגבשות תוד. והחמישים

. כפי שעולה מתמונת המחקר הקיימת, אלה

בוחן את מעמדה של ספרות הזיכרונות מן השואה בתוך מכלול הכתיבה על השואה הפרק השני

כן תוצג בו מדיניות ההוצאה לאור של ספרים על . בארץ בשנים הראשונות שלאחר המלחמה

. בשנים בהן עוסק המחקר, שפעלו בארץבהוצאות הספרים , השואה בכלל וספרות זיכרונות בפרט

על מנת לבחון את מקומו היחסי של העיסוק בשואה בתוך מכלול הנושאים שהעסיקו את , זאת

ולבדוק מה היתה מדיניות ההוצאה לאור של ההוצאות המפלגתיות אל מול , החברה הישראלית

היבט . על פני אחריםהועדפו סיפורי השרדות בשואה מסוג מסויים, ועל ידי מי, האם. הפרטיות

יחשף באמצעות בדיקת , נוסף בבחינת יחסה של החברה בארץ אל ספרות הזיכרונות מן השואה

, כן יבחנו תגובות בעיתונות התקופה. מגמות ושינויים בדפוסי פרסום ספרי שואה לאורך התקופה

.כלפי סיפורי הזיכרונות של הניצולים

9 Gabriele Rosental, "Reconstruction of Life Stories", in The Narrative Study of Lives, Vol 1, 1993,

p. 65 - 69. 10 Hayden White , "Historical Emplotment and the Problem of Truth", Saul Friedlander (ed), Probing

the Limits of Representation, London, 1992, pp. 37 – 53עם עובד, רוצחי הזכרון, פייר וידאל נאקה: וכן ,תל , בניית תמונת העבר בסיפור הגרמני לילדים, עבר בלא צל, זהר שביט: ראה גם .140 – 139' עמ, 1991, תל אביב

.110 – 90' עמ, 1999, אביב

10

פרות הזיכרונות מן השואה במרחב הספרותי פרק זה יבקש אם כן לבדוק את מקומה של ס

מה חלקה של ספרות זו בתוך כלל הנושאים והגורמים המעצבים שביקשו . והעיתונאי של התקופה

מי הם הניצולים שהצליחו . להשפיע על הזיכרון המתהווה של החברה הישראלית בשנים אלה

.יתומי האחרים שסיפורם נדחק לשולי התודעה הציבור, לחדור ולהשפיע

ספרי הזיכרונות מן השואה . יטפל במאפייני הכתיבה והכותבים של הזיכרונותהפרק השלישי

אך הינם ; אינם ספרות יפה לשמה וגם אינם ספרי תיעוד הסטוריים, שנכתבו בשנים הראשונות

תופעה חשובה בפני עצמה להבנת האופן בו ביקשו הניצולים להנחיל את הזיכרון והמודעות

ספרי הזיכרונות שנבחנו לצורך המחקר נמצאים . ולתת לה משמעות, את הדופן שחוולהתנסות יוצ

.כולם על הרצף שבין סיפורת כמעט תיעודית או תיעודית לכאורה לסיפורת אומנותית במוצהר

כמו הגדרת סגנונות הכתיבה , עיקר הפרק עוסק במאפיינים ייחודיים בכתיבת הניצולים

לכותבים מוקדמים מיד לאחר , כתיבה שונות לצעירים ומבוגריםוהאבחנה בין דרכי , הבולטים

הגדרות אלה מאפשרות לבחון ביתר . עשר וחמש עשרה שנה אחר כך–השואה וכותבים מאוחרים

לבודד את כשרון הכתיבה שלו ; קפידה את עמדת הכתיבה של הניצול בהווה בו היא מתרחשת

ניתוח ההקדשות וההקדמות . יו הנפשייםוההשפעות השונות עליו מהשקפת העולם שלו ומצרכ

. בספרי הזיכרונות תורם לחשיפת מטרות ומניעי הכתיבה שעמדו ביסוד כתיבתם של רוב הניצולים

חידודם והבנתם מאפשרים לעמוד על התפקיד שיעדו הכותבים לספריהם בתהליך השיקום הנפשי

. רוע הטראומטי וקורבנותיווהאופן בו ביקשו להנציח את האי, וההסתגלות לחברה אליה הגיעו

בחינת הקדמות העורכים הקיימות בחלק מן הספרים מסבירה במידת מה את התפקיד שייעדו

ומעבר לכך את האופן בו תפסו קבוצות אלה , לספרי הזיכרונות קבוצות שונות בחברה הישראלית

.ונציגיהן בהוצאות לאור את סיפור השואה והאופן בו יש לספרו

כמו מקומם של מאפייני , מספר תופעות ייחודיות בכתיבת ספרות הזיכרונותפרק זה מאיר גם

האופן בו באות לביטוי סוגיות שבלטו ; ומשמעות הופעתם בספרים, כתיבה פוסט טראומטית

.וייחודם של כתבי היד שלא זכו לפרסום; י נשים"בכתיבת הזיכרונות ע, בחייהן של נשים בשואה

שיופיע בפרקים , ק זה יהוו תשתית חשובה לעיקרו של המחקרמאפייני הכתיבה שיוגדרו בפר

. י הניצולים בספרות הזיכרונות"הבאים ויעסוק במגמות הבולטות בעיצוב זיכרון השואה ע

וכיצד בחרו לעצב את , מבקש לבחון כיצד ביטאו כותבי הזיכרונות את עמדתםהפרק הרביעי

. ת יסוד בדיון על עמידת העם היהודי בשואהבהתייחסות למספר סוגיו, תיאור התנסותם האישית

הנושאים שיטופלו . הסוגיות שנבחרו קשורות כולן ליחס הישוב בארץ אל השואה ואל הניצולים

לוחמים , מרד גטו ורשה כסמל– היהודית על היבטיה השונים סוגיית הגבורה: בפרק הם

". הליכה כצאן לטבח" מול מוות בכבוד אל, התנגדות אקטיבית והתנגדות פסיבית, ופרטיזנים

, האופן בו עמד בגזרות– בימי השואה השיפוט המוסרי של הציבור היהודי: סוגייה נוספת היא

גם , ליחס בארץ כלפי ההתנהגות הגלותית, כמובן, זאת בהקשר. בהשפלות ובאקציות שנכפו עליו

סוגיה שהיתה . קאפו ויודנראט -הסוגיה השלישית היא ההתייחסות למושגים . קודם לשואה

.במוקד הדיון הציבורי בשנים בהן עוסק המחקר

שני הנושאים הנוספים מתמקדים לכאורה בתיאורי מצבים קיצוניים בחוויית השואה של

. אך הם נושאים טעונים גם בהקשר של יחס החברה הארצישראלית אל שרידי השואה, הניצולים

, שניספו הניצול מבני משפחתו הקרוביםנפרד האופן בו –נלווית להם משמעות מוסרית כבדה

פרק זה מבקש אם כן לבדוק האם ביקשו . כיצד נשאר דווקא הוא בחייםוהאופן בו הוא מסביר

11

הניצולים להשפיע ואולי לשנות את האופן שבו התייחסו קבוצות בולטות בחברה הישראלית אל

. הסוגיות שהוזכרו

הדרך בה כותבים ניצולים שפרסמו את , למטרת השוואה, בחלק השני של פרק זה תוצג

הספרים שנבדקו הם מתוך קבוצת . ב על הסוגיות הללו"זיכרונותיהם בארגנטינה או בארה

ואינם כל הספרים שהתפרסמו שם בתקופת , ) מכל מדינה20 – ספרים 40(ביקורת מצומצמת

ק אם קיימת מטרתה לבדו, לכן ההשוואה כאן אינה בגדר מסקנה מבוססת. כמו בארץ, המחקר

.מגמה שונה

חלקו הראשון של פרק זה הוא מבוא מתודולוגי בו יוצגו הגישות הבולטות בחקר - הפרק החמישי

שנמצאה מתאימה , תוצג מתודת המחקר, בהמשך. נרטיבים בתחומים הרלוונטיים לעבודה זו

תודה מ. שבקבוצת מדגם, באוטוביוגרפיות של ניצולי השואה" הקווים הסיפוריים"לבחינת

. המשלבת ניתוח תוכני וניתוח מבני של האופן בו מעצב הכותב את עברו בספר זיכרונותיו

זיהוי , כלומר. עיקרו של הפרק יוקדש לחשיפת מספר קווים סיפוריים האופייניים לטקסטים אלה

המבנה של הנרטיב המגבש את הטקסט ויוצר את המשמעות הכוללת שרוצה הכותב להעניק

. שלו בספרולחוויית השואה

ספרים שיצאו לאור בארץ 30 - קבוצת מדגםעל מנת לבצע את החקירה הנדרשת כאן הוגדרה

). ספרים בקבוצת הביקורת40מתוך (ב וארגנטינה " שראו אור בארה10- ו) במחקר כולו74מתוך (

נבחרו הספרים למדגם על פי מספר , כדי שקבוצת המדגם תאפיין את מכלול הספרים שבמחקר

ומוצאו של , עיתוי הכתיבה וההוצאה לאור, גיל הכותבים, דרכי השרדות בשואה–טריונים קרי

קבוצת המדגם נקראה . כך שיאפיינו את החלוקה הפנימית בכל אחד מהנושאים האלה, הכותב

מקרי , איפוא, הטקסטים שמרכיבים את קבוצת המדגם היו. ונותחה על פי המתודולוגיה שנבחרה

. הקווים הסיפוריים המאפיינים את כלל הספריםמבחן המייצגים את

: בפרק יוצגו כותבי הספרים שבמדגם על פי חלוקה לשלושה קווים סיפוריים שאותרו במחקר

כדי לשרטט את הקו . "הקו הסיפורי החתרני"ו, "קו סיפורי אידיאולוגי", "דמות הגיבור המוסרי"

לאור תמות בולטות , ספריםהסיפורי המשותף לכל אחד מהדגמים תבחן כתיבתם של המ

המסר שהם מבקשים , הדגשת זהותם המוסרית, דימוי הגיבור שהם משווים לעצמם: בסיפורם

. להעביר והמניע לכתיבתם

הפרק מציג מכנה משותף רחב המאפיין את כל הכותבים המשתייכים לשתי הקבוצות הראשונות

הנחשבים בעבודה , פורי האידיאולוגי הכותבים בקו הסיפורי של דמות הגיבור המוסרי ובקו הסי–

המכנה המשותף הוא האופן בו . לעומת הכותבים בקבוצה השלישית, "הנורמטיביים כותבים"זו ל

, 30 מתוך 27 –כל הכותבים הללו . הם מעצבים את דמותם בתיאור מאבק ההשרדות בשואה

התמודדות משרטטים דמות של ניצול שהצליח לשרוד את התקופה הקשה בזקיפות קומה וב

תוך שמירה עקבית על התנהגות ערכית , זאת. מתמדת ואקטיבית עם המכשולים והסכנות

, מדוע כה רווח נרטיב כתיבה זה בספרות הניצולים בארץ. ומוסרית במציאות של כאוס מוחלט

ומדוע כה מעטים הם הכותבים ? אובדן וסבל ממושך, במיוחד כאשר מדובר בתקופה של חורבן

של אדם הנמצא בטלטלה מתמשכת בין מצבי חולשה ויאוש להתחזקות ומאבק המעצבים דמות

? האם שונה כתיבתם של פליטי השואה בארץ מזו של ניצולים שהיגרו לארצות אחרות? אקטיבי

.על כך מנסה לענות הפרק הבא

הם , יבקש להראות שבדרך בה עיצבו הכותבים הנורמטיביים את דמותםבפרק השישיהמחקר

הקווים . כפי שתפסו אותן, עביר מסר שיענה על ציפיות הקוראים הארצישראליםביקשו לה

12

הסיפוריים בהם בחרו עזרו להם לבנות בתהליך הכתיבה את זהותם כך שתתאים לחברה בה

הזרים , כי בהיותם עולים חדשים, ניתן להניח. כפי שהבינו אותו, בקשו להיקלט ולאתוס שלה

ולריבוי , דרכי הביטוי והשקפות העולם בחברה הקולטתעדיין לשפה ולגוונים השונים של

התרשמו הניצולים בעיקר מהמסרים שבלטו בדבריהם של , הקבוצות המרכיבות אותה

יתכן גם שפרשו קודים התנהגותיים כמו איפוק ומבוכה כאדישות או . פוליטיקאים ואישי ציבור

ם מהגרים העושים צעדיהם מעבר להיותם ניצולי שואה היו הכותבי. אפילו דחייה כלפיהם

. גם לכך היתה בודאי השפעה על עיצוב הנרטיב בסיפורם. הראשונים בארץ זרה

, חלקו השני של פרק זה עוסק בחקר הקווים הסיפוריים בקבוצת ביקורת של ספרי ניצולים

זאת על מנת לבחון את הדמיון והשוני . בשנים בהן מתמקד המחקר, ב וארגנטינה"שנכתבו בארה

ולהסיק מכך על השפעות המציאות והאווירה בתוכה כתבו הניצולים על , בת הניצולים בארץלכתי

פרק זה יבקש לבחון את ההבדלים גם במבנה הסיפורים וגם בבחירת הקווים . כתיבתם

.הסיפוריים בין הניצולים בשלושת המדינות

תרומתה להבנה ו, יבקש להאיר את ייחודה של ספרות הזיכרונות מן השואהסיכום העבודה

כן . מעמיקה יותר של קבוצת הניצולים שהצטרפה לחברה הישראלית בשנות הארבעים והחמישים

תבחן השאלה האם המגמות הנבדלות העולות במחקר לגבי האופן בו ביקשו הניצולים להשפיע על

.או מבטאות צרכים שונים העולים בקנה אחד, סותרות האחת את השניה, זיכרון השואה בישראל

התופסים בשנים האחרונות מקום מרכזי בתשומת הלב של , המחקרים העוסקים בזיכרון חברתי

מתבססים בחלקם הגדול על בדיקת הדרך שבה מתבטא הזיכרון ומתמסד בחייהן , היסטוריונים

בולטת נטייתם של היסטוריונים לעסוק במקום שתופסים . הציבוריים של חברות שונות

במסגרת זו מיוחסת . ל סמלים ומיתוסים לאומיים בזיכרון הקולקטיביהיווצרותם והנחלתם ש

לעיתים אף , חשיבות רבה לשכבות העילית המעצבות את השיח הציבורי ואת התודעה הקיבוצית

ואכן מרובים המחקרים העוסקים בייסודם ועיצובם של טקסי זיכרון . באופן מודע ומניפולטיבי

ת דרך התגבשותו של זיכרון האירוע אותו מנציחים בתודעה כדרך לבחון א, ואתרי הנצחהלשואה

סוג אחר של מחקרים מכוון עצמו לבדוק את דפוסי הזיכרון החברתי באמצעות . הציבורית

סרטי , נאומים של אישי ציבור, מאמרים בעיתונות, ספרי קהילה–תוצרים תרבותיים כמו .ועוד, ספרי לימוד, קולנוע

רים העוסקים בזיכרון החברתי מתוך מקורות קהילתיים חותרים לאפיין כי המחק, ניתן לכן לומר

שמקבל העבר דימויאך ה. על פי הדרך שבה הוא מתמסד בחיים הציבוריים', מלמעלה'אותו

.לעיצובו בקבוצות חברתיות שונותזהה בהכרח אינו בזירה הציבורית ובאתרי ההנצחה

ים פער בין הזיכרון הציבורי הממוסד לבין מחקר זה מניח כי במצבים מסוימים עשוי להתקי

ספרי . תודעתם ההיסטורית של בני החברה או לפחות של חלק מבני החברה–הזיכרון החברתי הזיכרונות עשויים לשמש מקור חשוב לבדיקת משמעותם ותפקודם של סמלי הזיכרון הקיבוצי

ארץ לאחר המלחמה מתוך הקבוצה החברתית הנחקרת של ניצולי השואה שעלו ל', מלמטה'

.בו היה להם תפקיד מרכזי, וביקשו להשפיע על עיצובו של זיכרון האירוע

13

ניצולי השואה במפגשם עם הארץ ועיצוב -פרק ראשון

תמונת המחקר הקיים–זיכרון השואה

המפגש בין שארית הפליטה לישוב – 1חלק

מבוא. א

בנושא המפגש בין ניצולי השואה , חקרחלק זה יבקש להציג את התמונה שהתקבלה עד כה במ

אבקש להציג את ממצאי המחקרים . ליישוב בארץ וקליטתם של אלה בחברה הישראלית

בתודעתו של הציבור בארץ , "שארית הפליטה"באשר לאופן בו עוצבה תדמיתה של , הקיימים

ימדי האסון כאשר הלכו והתבררו מ, 1945 ל1942במיוחד בין : בשנות המלחמה–בשלוש תקופות

ורק מעטים הצליחו , השנים בהן שהו רוב הניצולים במחנות עקורים, 1948 – 1945בשנים . היהודי

ותהליכי התערותה , שנות העלייה ההמונית, ובתקופה שלאחר הקמת המדינה, להגיע ארצה

כן יוצגו ציפיותיהם של הניצולים מהמפגש עם אנשי ארץ ישראל והרושם . בחברה הישראלית

בכך יוארו האווירה ועולם הדימויים בתוכו ואליו כתבו הניצולים את . יר בהם מפגש זהשהות

.זיכרונותיהם לאחר השואה

הוא מונח עמוס , כשם כולל לקבוצה מתוכה באו כותבי הזיכרונות שבמחקר "שארית הפליטה"

קשיים ועל ה, "שארית הפליטה"על השימוש הבלתי אחיד שעושים החוקרים בביטוי . משמעויות

מחקר זה יאמץ את . 11 במאמרו על הגדרת שארית הפליטהדן מכמןשהוא מעורר העיר כבר

במובנו המצומצם של , "שארית הפליטה"התווית ההיסטורית של : " למושגדוד שעריהגדרתו של

מציינת בדרך כלל את ניצולי השואה של יהדות אירופה במלחמת העולם השנייה , המונח

אוסטריה ואיטליה ובמחנות הגירוש , במחנות העקורים בגרמניה, 1950 – 1945בשנים , שהתרכזו

באה לציין לא , "שארית הפליטה"שמקורה במונח המקראי , תווית היסטורית זו. בקפריסין

, אלא גם לרמוז על שליחות וייעוד היסטורי שהוטלו על שרידי השואה, עובדה היסטורית בלבד

12...".למען קיום העם כולו

שארית "במונח , השתמשו מנהיגי הישוב היהודי בארץ ישראל, 1942החל מ, ת המלחמהבתקופ

מקורו במסורת התנכית " שארית הפליטה"הביטוי . בדיוניהם ובתגובותיהם על השואה" הפליטה

העלייה לארץ . לפיהם בשארית טמונה ראשית הגאולה. גלות וגאולה, ובדברי הנביאים על חורבן

שארית "ל" ניצולים"שתחבר בין הניצולים למפעל הלאומי ותעשה אותם מישראל נתפסה כחוליה

.13"פליטה

: על שארית הפליטה שעברה ברובה במחנות העקורים נמנו קבוצות שונות

, חגית לבסקי: ראה גם . 241 - 239' עמ. 1998תל אביב , מינוח וסוגיות יסוד, המשגה, השואה וחיקרה, דן מכמן 11 ,ישראל גוטמן .26' עמ, 1990, ירושלים, 6' מס, יהדות זמננו: בתוך, "מגמות במחקר: שארית הפליטה מאובייקט לסובייקט", ירושלים, 1948 – 1944הפליטה שארית, )עורכים(דרכסלר . ע, גוטמן. י: בתוך " בעיות והבהרות–שארית הפליטה "

. 462' עמ, א"תשנ' עמ, ס"תש, ח"קובץ כ, משואה, בריחים של שתיקה, )עורך(יואל רפל: בתוך, "ייחודה של שארית הפליטה", דוד שערי 12

)ייחודה של שארית הפליטה, שערי. ד: להלן. (21הרצאות , 1948 – 1944 שארית הפליטה :בתוך, " שארית הפליטה לנוכח העלייה-מניצולים לעולים ",דליה עופר 13

מניצולים , עופר. ד: להלן (285, 276, 275' עמ, א"תשנ, ירושלים,יד ושם, ים בכינוס הבינלאומי של חוקרי השואהודיונ ). לעולים

14

רובם , הם מנו כמה רבבות". קאצעטניקים" ה-משוחררי מחנות הריכוז והעבודה למיניהם

וכן . בתוכם אף ילדים מעטים, כמה אלפים, גטאותפרטיזנים ולוחמי ה. שני שליש גברים, צעירים

כך גם נחשבו לחלק משארית הפליטה . ניצולים שחיו בזהות בדויה או הסתתרו בזמן המלחמה

120,000כ , פליטים יהודים שהוחזרו מברית המועצות לפולין לאחר המלחמה". רפטריאנטים"ה

. קבוצות ילדים שניצלו במנזריםוכן, בתוכם גם משפחות שלמות, בהתפרסות גילית רחבה, נפש

14. פליטים יהודים267,000-ואיטליה כ, אוסטריה, בסך הכל עברו דרך מחנות העקורים בגרמניה

ולאחר מכן הצטרפו המונים שזרמו , בתחילה התקבצו בהם ניצולי מחנות הריכוז בגרמניה

". הבריחה"למחנות ממדינות מזרח אירופה בסיועה של תנועת

שניסתה , שימשו מחנות העקורים מאגר אנושי עיקרי לתנועת ההעפלה1948ד מאי וע1945החל מ

באוגוסט 3-מה. למרות המצור שהוטל עליה על ידי בריטניה, לפלס את דרכה לחופי ארץ ישראל

ממושכת במחנות " תחנת ביניים" ואילך נאלצו מעפילי רוב ספינות המעפילים לעשות 1946

. הגירוש בקפריסיןוהאחרים היגרו בהדרגה , ת המדינה הובאו רוב פליטי המחנות לארץ בעליה המוניתלאחר הקמ

.קומץ קטן אף נותר לחיות בגרמניה, למדינות אחרות

בתקופת המלחמה" שארית הפליטה"יחס הישוב בארץ ל. ב

הפכה החל מקיץ , תוכניותיה ונכונותה לקבל את הפתרון הציוני, דמותה, שאלת שארית הפליטה

15. לשאלת המפתח במדיניות הציונית והיישובית,1943

נוצר מגע ישיר עם שארית הפליטה ששוחררה תחילה בארצות הבלקן ולאחר 1944במהלך שנת

ובגלל תלאותיו וסבלו , כי ציבור זה רחוק מהציונות, הרושם הקשה חיזק את הדאגה. מכן בצרפת

ההנהגה הציונית מההחלטה להאבק למרות זאת לא הרפתה. סיגל לו נורמות התנהגות פסולות

ההרגשה : "אידיאולוגיות ופוליטיות, מסיבות אנושיות, להעלאתם של הניצולים ולשקמם בארץ

למי , גם בעולם היהודי וגם מחוצה לו, תשאל השאלה, שאם שרידי החרב לא יבחרו בפתרון הציוני

זה ולא אחר , ת הקשייםהידיעה הברורה שלמרו: "והסיבה הפוליטית" ?איפוא מיועד פתרון זה

הפיכת הישוב היהודי בארץ ישראל –הוא הציבור שיסייע לציונות להשיג את מטרתה הכפולה

16".או בחלק ממנה, ממיעוט לרוב וכינון ריבונות יהודית בארץ ישראל

לא הוטל ספק בדבר , למרות ההיסוסים והתחושות המנוגדות שרחשו בליבם של מדינאים שונים

ץ ישראל בתהליך השיקום של שארית הפליטה ובחובה המוטלת על הישוב תפקידה של אר

בשובו ממסעו 1944בדצמבר . דליה עופרקובעת , והתנועה הציונית להעלותם לארץ ישראל

תפיסה . בבולגריה ביטא בן גוריון את התפיסה שהתגבשה אצלו בעקבות המפגש עם הניצולים

לא חינוך ולא . "ה והן בתביעה כלפי המעצמותשעיצבה את המדיניות הן באשר לשארית הפליט

אלא העלאתם של מליון יהודים לארץ , גם לא עלייתם של המתאימים בלבד, הכשרה בגולה

. 29, 25 – 24' עמ, ייחודה של שארית הפליטה , שערי. ד 14, גוטמן.י: בתוך, "ריהמקומה של יהדות אירופה בתוכניותיה של התנועה הציונית במלחמת העולם השניה ואח", דינה פורת 15 ). יהדות אירופה והתנועה הציונית, פורת. ד: להלן (261' עמ, 1948 – 1944שארית הפליטה , )עורכים(דרכסלר . ע

– 1939אירופה הישוב היהודי בארץ ישראל ושואת יהודי, בין מגן דוד לטלאי צהוב, )עורכים(יחיעם ויץ , דינה פורת16המפגש בין המתנדבים הארצישראלים בצבא ", יואב גלבר: ראה גם . 291' עמ, ב"תשס, םירושלי, קובץ תעודות, 1945

. י: להלן (59' עמ, 1948 – 1944שארית הפליטה ) עורכים(דרכסלר . ע, גוטמן. י: בתוך, "הבריטי ובין שארית הפליטה 106' עמ, 1994, ירושלים, 1945 - 1943י לנוכח השואה "מפא, מודעות וחוסר אונים, יחיעם ויץ: ראה גם). המפגש, גלבר

). מודעות וחוסר אונים, ויץ. י: להלן(

15

מליון עולים בשנה אחת אינו חלום . זוהי הצלתם של היהודים והצלתה של הציונות. ישראל

17".אלא כורח המציאות, תעתועים

אנשי הבריגדה , יטה באירופה כן נוכחו הנהגת הישובככל שהוסיפו ונפגשו עם שארית הפל

שנתגלו והלכו ככל , שבשארית הפליטה טמונים כוחות ומרץ וחיוניות, והשליחים האחרים לדעת

האנשים האלה לא "ש, הביע בן גוריון את דעתו1945אם בינואר . שהחלימו האנשים והתאוששו

אחרי . שינה את דעתו, שרה חודשים אחר כךהרי שע". יילחמו על עלייה גם אם ירצו מאד לבוא

שלמרות השחיתות הקיימת במחנות מצא שהאנשים בריאים פיזית , שובו מביקורו במחנות אמר

18.ובעלי נכונות לעלות לארץ גם במחיר סבל רב, ציונים יקרים, ורוחנית

, סיוםעד שעמדה המלחמה לקראת , יש לזכור כי הדיון בשארית הפליטה בכללותה, עם כל זאת

ועסק בעיקר במידת , הדיון התנהל בעיקר ברמת המנהיגות. תאורטי ומכוון לעתיד, היה שולי

19.רצונה של שארית הפליטה לעלות ארצה

בין מקורותיו של היחס לשארית הפליטה היתה עמדתו של הישוב כלפי הגולה כבר מראשית

כי אין ליהודים מקום , הכרהמשולב ב, במהותה של הציונות עמד המרד בגלות. המפעל הציוני

ולכן המחיר , ובהאשמה מובלעת כלפי יהדות אירופה שלא עלתה לארץ לפני המלחמה, באירופה

תחושת הריחוק ואי ההבנה ליוותה את המפגש עם שארית הפליטה .ששילמה היה כה כבד

, לא הפכה לחוויה מרכזית, השואה. כחלק מההתייחסות הכוללת לנושא השואה, מראשיתו

20.של הישוב הארצישראלי בשנים שלפני קום המדינה, עצבתמ

המפגש בין שארית הפליטה באירופה לשליחי הישוב לאחר המלחמה. ג

שליחי הישוב באירופה פעולת .1. ג

באיטליה כבר . ככל שהתקרבה המלחמה לסיומה גבר ביישוב הרצון להגיע אל שארית הפליטה

-' 44שהוקם בפברואר , "המרכז לגולה"יים בניהולו של י חיילים ארץ ישראל"נעשתה פעולה ע

הקמתה של. בתיווך בינם לבין השלטונות ובהכנתם לעליה, בסיוע חומרי לניצולים יהודים

, 1945עם סיום המלחמה במאי . נתנה לשאיפה הזו תנופה חדשה' 44בקיץ " הבריגדה היהודית"