טיוטה לדיון, לא להפצהכל הערה תתקבל בברכה

ssmooha@univ.haifa.ac.il

לא שוברים את הכלים2015מדד יחסי ערבים-יהודים בישראל

סמי סמוחה

Still Playing by the Rules:

Index of Arab-Jewish Relations in Israel 2015

Sammy Smooha

עריכת הטקסט: עבודת השדה: סקר ערבים — ד"ר נוהאד עלי, המכללה האקדמית גליל מערבי; סקר יהודים — ד"ר מינה צמח, מכון מדגם

עיצוב הספר וסדר: עיצוב העטיפה:

על העטיפה: הדפסה:

ISBNמסת"ב

אין לשכפל, להעתיק, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר — כל חלק שהוא מהחומר בספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות

מפורשת בכתב מהמחבר

כל הזכויות שמורות למחבר©

פרסום זה מותר להורדה חינם, במלואם או בחלקם, מאתר האינטרנט

2

תוכן העניינים

תודות

ממצאים עיקריים

יחסי ערבים–יהודים בישראל והמדד1פרק אמון-הפרדה, דימוי האחר, ניכור, אי2פרק קיפוח, איומים, זיכרון קיבוצי3פרק לגיטימציה של דו-קיום4פרק סכסוכים באזור, השתלבות באזור, זהות5פרק הנהגת המיעוט, אוטונומיה, אמצעי מאבק6פרק אפשרויות שינוי, הערכת מצב היחסים7פרק מנבאים8פרק מגמות שינוי9פרק מסקנות10פרק

2015סקר ערבים 2015סקר יהודים

واالستنتاجات النتائجMain Findings

3

לוחות )באחוזים(2015-2013, 2012, 2003 שילוב חברתי קולקטיבי, ערבים ויהודים, 2.1לוח רצון של הערבים לשילוב אישי ונכונות אישית של היהודים לשלבם, ערבים ויהודים, 2.2לוח 2015-2011

)באחוזים( )באחוזים(2015-2012, 2003 שילוב חברתי אישי, ערבים ויהודים, 2.3לוח )באחוזים(2012-2015, 2003 ידיעת עברית/ערבית ברמה של ניהול שיחה, ערבים ויהודים, 2.4לוח )באחוזים(2015-2012, 2003, 1995, 1985, 1980 שמירת דת, ערבים, 2.5לוח )באחוזים(2015-2012, 2003, 1995 עמדה כלפי התנועה האסלאמית, ערבים, 2.6לוח )באחוזים(2015, 1995, 1985, 1980 מרשים לצעירה רווקה ערביה שיהיה לה חבר אישי, ערבים, 2.7לוח )באחוזים(2015-2012, 2003, 1995, 1985, 1980 הגדרה עצמית על שמירת דת, יהודים, 2.8לוח )באחוזים(2015-2012, 2003 שילוב תרבותי קולקטיבי, ערבים ויהודים, 2.9לוח )באחוזים(2015, 2013 חשיפה לערוצי טלוויזיה, ערבים, 2.10לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 דימוי היהודי, ערבים, 2.11לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 דימוי הערבי, יהודים, 2.12לוח הרגשת אי-נוחות במקומות שבהם ערבים ויהודים מזדמנים יחד, ערבים ויהודים, 2.13לוח 2011 ,2015

)באחוזים(ויהודים, 2.14לוח ומהמדינה, ערבים מהיהודים/מהערבים ריחוק הרגשת 2003 ,2012 ,2013 ,2015

)באחוזים(, הבחירות לכנסת ב-2014 הרגשת קרבה/ריחוק מיהודים/מערבים בעקבות מבצע צוק איתן בקיץ 2.15לוח

)באחוזים(2015 ובעקבות כשלון האביב הערבי, ערבים ויהודים, 2015 )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אי-שביעות רצון מהמדינה, ערבים ויהודים, 2.16לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 דחיית הצד האחר, ערבים ויהודים, 2.17לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003אמון אישי, ערבים ויהודים, - אי2.18לוח )באחוזים(2015, 2013, 2011, 2003 אי-אמון במוסדות, ערבים ויהודים, 2.19לוח )באחוזים(2015, 2012, 2008 אי־אמון במוסדות, ערבים ויהודים, 2.20לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 התנסויות שליליות של המשפחה, ערבים ויהודים, 3.1לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 התנסויות אישיות שליליות, ערבים ויהודים, 3.2לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2008 התנסויות אישיות חיוביות, ערבים ויהודים, 3.3לוח )באחוזים(2013-2010 דברים טובים/רעים שעשתה המדינה לערבים בישראל, ערבים ויהודים, 3.4לוח ב-3.5לוח לכנסת הבחירות שנאמרו במערכת אמירות הגדרת ויהודים, 2015 ערבים כגזעניות, 2015

)באחוזים( 2015 כגזעניות לפי זרם פוליטי, יהודים, 2015 הגדרת אמירות שנאמרו במערכת הבחירות לכנסת ב-3.6לוח

)באחוזים( )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 איומים קולקטיביים, ערבים, 3.7לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 איומים אישיים, ערבים, 3.8לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 איומים קולקטיביים, יהודים, 3.9לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2007 זכויות היסטוריות ולאומיות על הארץ, ערבים, 3.10לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2011 זכויות היסטוריות ולאומיות על הארץ, יהודים, 3.11לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אשמה בסכסוך בין היהודים לפלסטינים, ערבים ויהודים, 3.12לוח )באחוזים(2015, 2013-2010, 2003 נרטיב הנכבה, ערבים ויהודים, 3.13לוח

4

)באחוזים(2015, 2013-2006 נרטיב השואה, ערבים, 3.14לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2008 קבלה של דו־קיום, ערבים ויהודים, 4.1לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 קבלה של זכויות לאומיות, ערבים ויהודים, 4.2לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 זכות הקיום של ישראל כמדינה עצמאית, ערבים, 4.3לוח קבלת זכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ערבים, 4.4לוח 2003 ,2012 ,2013 ,2015

)באחוזים( )באחוזים(2015, 2013-2011. השלמה עם ישראל כמדינה יהודית, ערבים, 4.5לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 זכות הקיום של ישראל כמדינה ציונית, ערבים, 4.6לוח )באחוזים(2015, 2013 השלמה עם ישראל כמדינה ציונית, ערבים, 4.7לוח זכות הקיום של ערבים לחיות בישראל כמיעוט בעל זכויות פרט מלאות, יהודים, 4.8לוח 2003 ,2012,

)באחוזים(2015, 2013 )באחוזים(2012-2010 זכויות קיבוציות אתניות של הערבים בישראל, יהודים, 4.9לוח )באחוזים(2015, 2013-2012 זכות הקיום של ישראל כמדינה ציונית, יהודים, 4.10לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 הגבלות על זכויות האזרח של הערבים, יהודים, 4.11לוח )באחוזים(2015, 2013-2012, 2003 ייחוס אי-נאמנות לערבים מתנגדי משטר, יהודים, 4.12לוח העדפה במקרה של ניגוד בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית, יהודים, 4.13לוח 2003 ,2013-2012,

)באחוזים(2015 )באחוזים(2015, 2013 קדימות של מדינה יהודית על פני מדינה דמוקרטית, יהודים, 4.14לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 פתרונות לשאלה הפלסטינית, ערבים ויהודים, 5.1לוח )באחוזים(2015 תנאים מסייעים לפתרון השאלה הפלסטינית, יהודים, 5.2לוח ,2013 אמונה שהמשא ומתן המתנהל בין ישראל לפלסטינים יוביל להסדר קבע, ערבים ויהודים, 5.3לוח

)באחוזים(2015 )באחוזים(2015, 2013, 2012 הצדקה של אינתיפאדה שלישית אם יימשך הקיפאון המדיני, ערבים 5.4לוח )באחוזים(2015 הצדקה של היציאה של ישראל למבצע צוק איתן )מלחמת עזה(, ערבים ויהודים, 5.5לוח תמיכה בהסכם שלום בין ישראל לפלסטינים שיתעלם מבעיות הערבים בישראל, ערבים, 5.6לוח 2013-

)באחוזים(2015, 2012 )באחוזים(2015, 2013-2011 כוח התנגדות לישראל באזור, ערבים ויהודים, 5.7לוח )באחוזים(2013-2011 התפתחויות באזור, ערבים ויהודים, 5.8לוח )באחוזים(2015 התפתחויות באזור, ערבים, 5.9לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 השתלבות באזור, ערבים ויהודים, 5.10לוח )באחוזים(2015, 2013 זהות אישית כיהודי לעומת זהות אישית כישראלי, יהודים, 5.11לוח ויהודים, 5.12לוח זהות אישית, ערבים ולאום כרכיבים של דת אזרחות, 2003 ,2012 ,2013 ,2015

)באחוזים( )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003. ציונות כרכיב של זהות אישית, ערבים ויהודים, 5.13לוח )באחוזים(2013 חשיבותו של זיכרון השואה בחיים, יהודים, 5.14לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 זהות לאומית אישית, ערבים, 5.15לוח )באחוזים(2015, 2013 זהות אישית של ערבי-פלסטיני לעומת ערבי-ישראלי, ערבים, 5.16לוח )באחוזים(2015, 2013 חשיבותו של זיכרון הנכבה בחיים, ערבים, 5.17לוח ההתאמה של זהות פלסטינית בישראל לערבים, ערבים ויהודים, 5.18לוח 2003 ,2012 ,2013 ,2015

)באחוזים( )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 זיקתם של הערבים בישראל לפלסטינים, ערבים ויהודים, 5.19לוח

5

,2003 רגשותיהם של הערבים בישראל כלפי הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, ערבים, 5.20לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אמון במוסדות ההנהגה הערבית בישראל, ערבים ויהודים, 6.1לוח )באחוזים(2015, 2013-2011 אי־אמון במנהיגים הערבים בישראל, ערבים ויהודים, 6.2לוח )באחוזים(2015 עמדה כלפי הרשימה המשותפת, ערבים ויהודים, 6.3לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אוטונומיה לערבים בישראל, ערבים, 6.4לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 8002, 2003 אוטונומיה לערבים בישראל, יהודים, 6.5לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אמצעי מאבק פרלמנטריים, ערבים ויהודים, 6.6לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אמצעי מאבק חוץ־פרלמנטריים, ערבים ויהודים, 6.7לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 השתתפות בפעולות מחאה ובאירועי זיכרון, ערבים, 6.8לוח )באחוזים(2015 השתתפות באירועי זיכרון השנה, ערבים, 6.9לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אמצעי מאבק לא חוקיים, ערבים, 6.10לוח )באחוזים(2013-2012 אסטרטגיה להסדרת היחסים בין ערבים ויהודים בישראל, ערבים ויהודים, 7.1לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אפשרויות שינוי משטר, ערבים, 7.2לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אפשרויות שינוי משטר, יהודים, 7.3לוח הצעדים שהערבים מוכנים לעשות כדי שהמדינה והיהודים יתייחסו לערבים בשוויון, בכבוד ובאמון,7.4לוח

)באחוזים(2015, 2013-2009ערבים, הצעדים שהיהודים מוכנים לעשות כדי שהאזרחים הערבים ירגישו שישראל היא מדינתם והם אזרחים7.5לוח

)באחוזים(2015, 2013-2009שווי זכויות בה, יהודים, ויהודים, יהודים, 7.6לוח הצעדים שהיהודים מוכנים לעשות לשם שיפור היחסים בין ערבים 2012-2009

)באחוזים( )באחוזים(2015, 2013-2012 שירות אזרחי של צעירים ערבים, ערבים ויהודים, 7.7לוח )באחוזים(2013 תכניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, ערבים ויהודים, 7.8לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 הערכת מצב היחסים בין ערבים ליהודים, ערבים ויהודים, 7.9לוח 2015 הערכת השינוי במצב האישי כערבי במדינה, ערבים, 7.10לוח 2015, 2013-2009 סולם דו-קיום, ערבים ויהודים, 8.1לוח 2015 ניתוח רגרסיה של המנבאים הטובים ביותר של סולם הדו-קיום, ערבים, 8.2לוח 2013. ניתוח רגרסיה של המנבאים הטובים ביותר של סולם דו-קיום, יהודים, 8.3לוח )באחוזים(2015-2003 מגמת שינוי בהתנסויות עם יהודים, ערבים, 9.1לוח )באחוזים(2015-2003 מגמת שינוי בהשתתפות בפעולות מחאה ובאירועי זיכרון, ערבים, 9.2לוח )באחוזים(2015-2003 מגמת שינוי בעמדות נבחרות, ערבים, 9.3לוח בין 9.4לוח הבדלים של סטטיסטית מובהקות ל-2012 סולם2013 על אוכלוסייה קבוצות בממוצעי

)ממוצעים(2013-2012לוחמנות, ערבים, בין 9.5לוח הבדלים של סטטיסטית מובהקות ל-2013 סולם2015 על אוכלוסייה קבוצות בממוצעי

)ממוצעים(2015, 2013לוחמנות, ערבים, )באחוזים ובמנדטים(2015-1999 מגמת שינוי בתוצאות הבחירות לכנסת לפי זרם פוליטי, 9.6לוח )באחוזים(2015-2003 מגמת שינוי בהגדרה עצמית לפי זרם פוליטי, יהודים, 9.7לוח )באחוזים(2015, 2013-2003 מגמת שינוי בהתנסויות עם ערבים, יהודים, 9.8לוח )באחוזים(2015, 2013-2003 מגמת שינוי בעמדות נבחרות, יהודים, 9.9לוח )באחוזים(2015-1976 מגמת שינוי בעמדות לוחמניות נבחרות, ערבים, 9.10לוח )באחוזים(*2015-1976 מגמת שינוי בעמדות סרבניות נבחרות, ערבים, 9.11לוח

6

)באחוזים(2015-1980 מגמת שינוי בעמדות סרבניות נבחרות, יהודים, 9.12לוח , ערבים ויהודים2015-1976 סיכום מגמות השינוי ב-9.13לוח , ערבים ויהודים2013-2012 סיכום מגמות השינוי ב-9.14לוח , ערבים ויהודים2015-2013 סיכום מגמות השינוי ב-9.15לוח

תרשימים )באחוזים(2015-2003 מסכימים שערבים יגורו בשכונות יהודיות, ערבים ויהודים, 2.1תרשים )באחוזים( 2015 מוכנים שערבים יגורו בשכונותיהם, לפי זרם פוליטי, יהודים, 2.2תרשים )באחוזים(2015-2003 סבורים שרוב היהודים/הערבים נוטים להתנהגות אלימה, ערבים ויהודים, 2.3תרשים )באחוזים(2015, 2013-2003 לא מוכנים שיהיה להם שכן יהודי/ערבי, ערבים ויהודים, 2.4תרשים 2015-2003 מאמינים שאי-אפשר לתת אמון ברוב היהודים/האזרחים הערבים, ערבים ויהודים, 2.5תרשים

)באחוזים(ויהודים, 3.1תרשים ערבים האחר, מהצד ממכות או מהשפלות מאיומים, אישית נפגעו 2015-2003

)באחוזים(ומהטרדת השלטונות, ערבים, 3.2תרשים מסיפוח המשולש לפלסטין חוששים מטרנספר, 2015-2003

)באחוזים( )באחוזים( 2015-2003 חוששים ממרד עממי וממאבק לשינוי אופייה של המדינה, יהודים, 3.3תרשים מאשימים את היהודים בסכסוך עם הפלסטינים ואינם מאמינים שקרתה שואה ליהודים, ערבים,3.4תרשים

)באחוזים( 2015-2006, 2003מאשימים את הפלסטינים בסכסוך ואינם מאמינים שקרתה נכבה לפלסטינים, יהודים, 3.5תרשים 2003,

)באחוזים( 2015-2006 )באחוזים( 2015, 2013-2003 מקבלים את זכות הקיום של ישראל, ערבים, 4.1תרשים )באחוזים(2015, 2013-2003 מקבלים את זכויות הערבים, יהודים, 4.2תרשים )באחוזים( 2015, 2013-2003 תומכים בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, ערבים ויהודים, 5.1תרשים סבורים שישראל צריכה להשתלב במערב ולקיים עם מדינות ערב קשרים הכרחיים בלבד, ערבים5.2תרשים

)באחוזים(2015, 2013-2009ויהודים, 2015, 2013-2003 סבורים ששייכותם החשובה ביותר היא אזרחות ישראלית, ערבים ויהודים, 5.3תרשים

)באחוזים( 2015, 2013-2011 לא נותנים אמון במנהיגים הערבים בישראל ומבקרים אותם, ערבים ויהודים, 6.1תרשים

)באחוזים( סבורים שהמדינה צריכה לתת לאזרחים הערבים סמכויות לניהול עצמי של מוסדות הדת, החינוך6.2תרשים

)באחוזים(2015, 2013-2003והתרבות שלהם, ערבים ויהודים, ויהודים,6.3תרשים ותומכים במחאה בחוץ לארץ, ערבים סבורים שישראל היא דמוקרטיה גם לערבים

)באחוזים( 2015, 2013-2003 )באחוזים( 2015, 2013-2003 תומכים בשביתות כלליות ובהפגנות לא חוקיות, ערבים, 6.4תרשים )באחוזים( 2015, 2013-2003 השתתפו אי-פעם בפעולות מחאה ובאירועי זיכרון, ערבים, 6.5תרשים )באחוזים(2015, 2013-2003 תומכים בשינויי משטר ומדיניות, ערבים, 7.1תרשים )באחוזים(2015, 2013-2003 תומכים בשינויי משטר ומדיניות, יהודים, 7.2תרשים מעריכים שהממשלה נוהגת בערבים כאזרחים מדרגה שנייה או כאזרחים עוינים וצופים שהיחסים7.3תרשים

)באחוזים(2015, 2013-2003בין ערבים ויהודים יורעו, ערבים ויהודים, 7

2015, 2013-2009 ציון ממוצע על סולם דו-קיום, ערבים ויהודים, 8.1תרשים )באחוזים(2015-1976 עמדות לוחמניות וסרבניות, ערבים, 9.1תרשים )באחוזים(2015-1980 עמדות סרבניות, יהודים, 9.2תרשים

8

תודות 2012אוניברסיטת חיפה, ובשנים בחסות 2003מדד יחסי ערבים–יהודים בישראל הוא פרויקט שנחנך בשנת

הישראלי לדמוקרטיה. היה מיזם משותף לאוניברסיטה ולמכון 2013ו- התבצעו בחסות אוניברסיטת חיפה ומרכז גוטמן לסקרים בראשותה של פרופ' תמר2013 ו-2012מדדים

לא נערך מסיבות תקציביות ומדד 2014הרמן במכון הישראלי לדמוקרטיה. מדד התנהל בחסות2015 אוניברסיטת חיפה. ד"ר נוהאד עלי מהמכללה האקדמית גליל מערבי היה האחראי על ביצוע הסקר במגזר הערבי, וד"ר מינה צמח, מנהלת-שותפה של מרכז למחקר סקרים מדגם, על ביצוע הסקר במגזר היהודי.

שניהם סייעו גם בניסוח חלק מהשאלות. אני מודה להם על תרומתם למחקר. Marc(, קרן ריץ' )Fohs Foundationקרן פוס )(, Slifka Foundation תמכו קרן אלאן ב' סליפקא )2015במדד

Rich Foundation( קרן פראט ,)Pratt Foundation( מוסד ישראל ,)Israel Instituteבספר( וחן ואורני פטרושקה . וממדדים אחרים שבהם תמכו מענקים ממקורות שונים שצוינו2003מופיעים גם ממצאים נבחרים ממדד

בפרסומים קודמים. אני מודה לכולם על תמיכתם.על הנושאים אותנו בדעתם ולאלפי הנשאלים ששיתפו תודה לכל עשרות המראיינים שעשו במלאכה

הרגישים שהמחקר מתמקד בהם. עם שינויים ועדכונים2013 מתבסס על הטקסט ועל ניתוח הנתונים של ספר מדד 2015ספר זה של מדד

כנדרש. הפרסום איננו משקף את דעת הקרנות המממנות ואת דעת אוניברסיטת חיפה, ואני נושא באחריות מלאה

ובלעדית לכל הכתוב בו.

סמי סמוחה2015נובמבר

9

ממצאים עיקריים התזה השלטת בקרב הציבור הרחב, אנשי תקשורת, קובעי מדיניות וחוקרים באקדמיה היא שהמגמה ביחסי ערבים-יהודים בישראל מאז קום המדינה היא הקצנת עמדות של שני הצדדים שתוביל לעימות ולקריסתוהדתה; יותר. הציבור הערבי עובר העצמה, פלסטיניזציה זאת כחלק מתהליכים רחבים היחסים ביניהם. הציבור היהודי עובר סחף לימין ולדת ומתחפר בעמדתו לגבי הכיבוש ומדינה יהודית; והמדינה והחברה עוברות עיצוב מחדש בכיוון אתנו-לאומי ולא-ליברלי על-ידי הימין השולט. כך שאף צד לא פועל ממש למען חיים

משותפים ושוויוניים. מטרת מדד יחסי ערבים-יהודים בישראל היא לערוך סקרי דעת קהל שיתנו תמונה עדכנית ומפורטת של עמדות שני הצדדים וישפכו אור על תזת ההקצנה השלטת. במסגרת פרויקט מקיף זה נערכים מדי שנה בשנה

ראיונות פנים-אל-פנים עם אזרחים ערבים בוגרים )בכללם700 שני סקרים: סקר המתבסס על 2003מאז ראיונות טלפוניים עם יהודים בוגרים )בכללם עולים, חברי קיבוצים700דרוזים ובדואים( וסקר המתבסס על

ומושבים ומתנחלים(. מדד זה הוא הכלי המדעי היחיד בישראל הבודק כל שנה באותה שיטה את עמדות בוצעו2002 ועד 1976הערבים והיהודים אלה כלפי אלה וכלפי המדינה, ומודד מגמות שינוי לאורך זמן. מ-

סקרי עמדות בתחום זה אך לא בשיטתיות ובעקביות של סקרי המדד. יחד עם זאת הם ספקו נתונים שניתןללמוד מהם על מגמות שינוי ביחסי ערבים-יהודים.

וסקרי המדד מאז לא תומכים בתזת ההקצנה של הערבים והיהודים. בארבעים שנות2003הסקרים שלפני מחקר דעת הקהל התקבלו נתונים שיש בהם עליות וירידות ושנים חריגות. בדיקת שינויים לאורך כל התקופה

מובילה למסקנה שחלה החרפה, לא הקצנה, ברוב עמדות הציבור הערבי, בחלק לא חל שינוי2015-1976 אך כמעט ואין עמדות שבהן חלה התמתנות. ההחרפה היא לרוב בעמדות הקשורות בשוויון זכויות תוך שמירה על המסגרת הדמוקרטית כמו למשל הרחבת המחאה לחוץ לארץ ועלייה בשלילת זכות הקיום של המדינה כיהודית-ציונית, אם כי יש גם פה ושם הקצנת עמדות בכיוון לא-דמוקרטי כמו תמיכה באלימות ואי-נכונות ליחסי חברות עם יהודים. ואולם הממצאים בכללותם אינם תומכים בתזת הקצנה ערבית. התמונה הרבה יותר

יציבות בעמדות ברוב2015-1980חד-משמעית בקרב הציבור היהודי שאצלו אנו מוצאים לאורך התקופה המקרים והתמתנות בחלק לא מבוטל של העמדות, אך כמעט ואין החרפה. ממצאים אלו עומדים בסתירה

חזקה עם תזת ההקצנה הן לגבי הערבים והן לגבי היהודים.בלטו מספר שנים חריגות. בשנת 1976במהלך השנים מאז עמדות הערבים היו מתונות באופן1995

מובהק. הן שקפו הן את השפעת הסכמי אוסלו והן את שינוי המדיניות של ממשלת רבין כלפי המגזר הערביבקואליציה שתמכו הערביות המפלגות ראשי עם ופגישות תקציבים הזרמת מסויימות, אפליות )ביטול

מראה על2003 התרחשה החרפת עמדות בקרב הערבים. גם שנת 1996הממשלתית מבחוץ(. אך מאז . בתקופת2000עמדות מתונות של הציבור הערבי המשקפות כנראה את האפקט המצנן של ארועי אוקטובר

באופן לא צפוי,2013 חלה החרפה בעמדות האזרחים הערבים אך היא נעצרה ב-2009ממשלת נתניהו מ- כנראה עקב המשא ומתן לשלום שהתנהל אז בין ישראל והרשות הפלסטינית, שחרור אסירים בטחוניים,

אכזבה מהאביב הערבי והבשלה של תהליך היסטורי של הרחבת המעמד הבינוני הערבי. כנגד "תזת ההקצנה" ניתן להציב את "תזת ההתקרבות" שלפיה לכל הצדדים יש עניין בשמירת דו-קיום.מודרני(, חיים אורח לנהל ואפשרות ודו-תרבותיות דו-לשוניות רכישת )כולל ישראליזציה עברו הערבים כאזרחים יש להם את האמצעים הדמוקרטיים להיאבק ולשנות, הם נהנים ממערכת משאבים והטבות של מדינת הרווחה, והם גם נתונים תחת פיקוח בטחוני מרתיע ויעיל. החרפת העמדות של הערבים היא תוצאהולאפשרות האפליה ולמדיניות הנחות למעמדם שלהם התודעה את שמחדדת שלהם הפוליטיזציה של

10

להשתמש באמצעי מאבק דמוקרטיים להשגת שינוי. היא גם תגובה למלחמות ישראל עם הפלסטינים והעולם הערבי ולצעדים שנוקטים השלטונות להגבלת הפעילות הפוליטית של הערבים, אבל גם משום שההעצמהוסדר או כאי-נאמנות ולהתנהגויות שניתן לפרשן כהפרות חוק הגוברת שלהם דוחפת אותם להתבטאויות למדינה. אך התמתנות מתרחשת כאשר יש התקרבות בין ישראל והעם הפלסטיני ומונהגת מדיניות שוויונית כלפי האזרחים הערבים כפי שקרה בתקופת ממשלת רבין השנייה. בכל מקרה הערבים למדו מה הקווים האדומים שאסור להם לחצות – להימנע מטרור ומתמיכה בו, לא לפגוע בבטחון המדינה ולא לשבש את

שיגרת החיים. בדומה לערבים, גם היהודים עוברים מספר תהליכים: עלייה של ימין רדיקלי שאחת מפעילויותיו המרכזיות היא התנכלות למיעוט הערבי, התחזקות הימין, גיבוש מרשים של גוש המרכז והתכווצות השמאל. ההתלהמות של הימין הקיצוני יוצרת אווירה עויינת לערבים ומקרינה רושם מוטעה שכלל הציבור היהודי נעשה יותר ויותר לא-סובלני וגזעני. מחקרי המדד מפריכים את התזה הרווחת המוטעית שהציבור היהודי נעשה לאורך השנים יותר ויותר אנטי-ערבי. הציבור היהודי למד במרוצת השנים להבדיל את פלסטינים אזרחי המדינה מהפלסטינים שמעבר לקו הירוק. הוא מקבל את האזרחים הערבים כחלק מהמדינה והחברה, אם כי הוא מסוייג מהם בהיותם חלק מהעם הפלסטיני העוין ומתנגדי משטר )לא ציונים(. גם כל ממשלות ישראל עשו ועושות הבחנה חדה בין פלסטינים משני עברי הקו הירוק. המדינה נענית באופן חלקי למאבק הערבי לשוויון אזרחי ולמדה

ובמיוחד כלקח ממהומות אוקטובר , לא לחצות את הקווים האדומים שהערבים2000במרוצת השנים, מציבים לה – אסור למשטרה לירות במפגינים ערבים, אסור למדינה להטיל חובת שירות צבאי או אזרחי על

צעירים ערבים ועליה להימנע מהפקעה רצינית של אדמות מערבים כפי שעשתה בעשור וחצי מקום המדינה. במערכת היחסים בין המדינה, המיעוט הערבי והרוב היהודי שוררים שקט, יציבות ואי-אלימות, וניתן לראות בהתפרצויות מדי פעם אירועים יוצאים מהכלל המאשרים את הכלל . כל צד מודע לקווים האדומים של הצד

האחר ונמנע מחצייתם. שום צד איננו שובר את הכלים. היו משופעות בהשפעות שליליות למדי על עמדות הערבים2015 ומדד 2013השנה וחצי שחלפו בין מדד

קיפאון המדיני ביחסים בין ישראל לפלסטינים, המשך קמפיין הימין הרדיקלי נגד האזרחיםוהיהודים. ביניהן ההמשך מסע ההפחדה "אל-אקצא בסכנה" של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, החרפתהערבים,

. לכל אלה יש להוסיף את2015הסכסוך עם הבדואים בנגב, מבצע צוק איתן ומסע הבחירות לכנסת במארס העצמת המיעוט הערבי שגורמת להחרפת עמדות הציבור הערבי ולתגובת נגד של הציבור היהודי וההנהגה

היהודית.היהודית. הנגד לתגובת והן להעצמה הערבית הן דרמטית נותנות תהודה הרשתות החברתיות כשלון האביב הערבי, עליית דאעש, המשך מלחמת האזרחים בסוריההשפעות שליליות אלו מרוככות על-ידי

גם להמשךוהתפוררות כמה ממדינות ערב, תמורות שיוצקות יחד משמעות וערך מוסף לחיי הערבים בישראל. ניעות החברתית, יוזמות לשילוב ערבים בדרגות בינוניות ובכירות במשק, השקעות ממשלתיות לפיתוח כלכליה

במגזר הערבי ופרויקט להגדלת הנגישות של צעירים ערבים למוסדות להשכלה גבוהה הייתה השפעה מרסנתלמדד 2013וממתנת. למרות הכוחות השליליים שפעלו בין מדד לא נמצאו הבדלים משמעותיים2015

ועקביים ביניהם בעמדות הערבים והיהודים. השתתפו במדד2015. ב-2003 והמדד השנתי נחנך ב-1976סקרים של יחסי יהודים-ערבים החלו בשנת

ערבים המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת )כולל דרוזים ובדואים( שרואיינו700 יהודים המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה700 בראיונות פנים-אל-פנים בערבית ו-2015במאי-יולי

בראיונות טלפוניים2015היהודית הבוגרת )כולל חברי קיבוצים ומושבים, עולים ומתנחלים( שרואיינו ביוני . המדד הוא הכלי המדעי היחיד הקיים בישראל שבודק מדי שנה3.7%בעברית וברוסית. טעות הדגימה היא

11

את עמדות היהודים והערבים אלה כלפי אלה באופן שיטתי ולאורך זמן. כדי לעמוד על המגמה2013 ו-2012, 2003 בהשוואה ל-2015להלן יוצגו הממצאים העיקריים של מדד

על-ידי השוואתם עם נתוני שנים סמוכות.2015לאורך זמן ועל המהימנות והיציגות של נתוני שנת מראים בבירור שהערבים והיהודים ממשיכים לקבל את כל הרכיבים של מסגרת היסוד2015ממצאי מדד

עמד טווח ההסכמה בקרב הערבים על יסודות הדו־קיום על 2015של הדו־קיום ביניהם. בשנת 62.8%-)לעומת 81.3% ב-81.7%-64.0% על 2008 — היהודים ובקרב )לעומת 88.9%-58.9%(, 60.0%- (. שיעורים גבוהים מאוד אלה חושפים מחויבות רבה של הערבים והיהודים לדו־קיום ברמה2008 ב-88.9%

יציבות בקבלתו על-ידי שני2008העקרונית. מזמן שנשאלו שאלות אלו על דו־קיום לראשונה ב־ שוררת למשל, ו-66.0%הצדדים. מהערבים ב-58.9% מהיהודים 2015( ו-66.4% ב-55.8% ( הסכימו2013

( בהתאמה76.7% ו-84.0% )82.0% ו-81.3%ש"טוב שהאזרחים הערבים והיהודים יחיו תמיד יחד בישראל" מסכימים ש"בין האזרחים הערבים ליהודים צריכים להתקיים גם קשרים שאנשים בוחרים בהם מרצונם, כמוואת המחלוקות זו ממתנת את הפערים העמוקים ופעילות בארגונים משותפים". הסכמה אישית חברות הקשות שמפלגות אותם בסוגיות מפתח ספציפיות וקונקרטיות. הנשאלים הערבים והיהודים ענו בחיוב רב על כל שאלות הדו-קיום שהוצגו, שמהן עלתה הסכמה על גבולות המדינה, משטרה הדמוקרטי, נאמנות אליה,

בין הצדדים מעבר לנחוץ. מדדי יחסים רצוניים וקיום מאשררים2015-2008הערכת החיים ביחד כנכס ואת כמדינתם הירוק הקו שבתחום ישראל מדינת את מקבלים והיהודים הערבים לפיה רבה הסכמה ומכירים למדינה ולנאמנות זכויות לשוויון מחויבים ולשינויים, ביניהם היחסים לניהול כשיטה הדמוקרטיה ואילו ישראל כמדינה, נותנים לגיטימציה לקיומה של יחסים מרצון ביניהם. הערבים בחשיבות הקיום של היהודים מסכימים לעיקרון של שתי מדינות לשני עמים ולזכות קיומו של מיעוט ערבי בעל זכויות אזרח מלאות בישראל. ואולם מסגרת זו של דו־קיום איננה מחייבת את הערבים לקבל את ישראל כמדינה יהודית־ציונית אוולהסכים ואיננה מחייבת את היהודים להכיר בזכויות קולקטיביות לאומיות של הערבים להיות פטריוטים,

לדו-לאומיות במסגרת של מדינה אחת או שתיים.שהתרחשו סמוך20הערבים והיהודים נשאלו איך השפיעו עליהם מבצע צוק איתן והבחירות לכנסת ה-

שאליו התנגדו, הם הרגישו רחוק מהערבים אמרו שבעקבות מבצע צוק איתן, 78.6%. 2015לסקרי מדד מהם, הם הרגישו רחוק85.4% מהיהודים אמרו שבעקבות המבצע, שבו תמכו 62.1%יותר מהיהודים, ואילו

הרגישו 2015יותר מהערבים. בעקבות הבחירות לכנסת ב- מהערבים ו-58.4% מהיהודים הגדלת44.9% 42.2% מהערבים לעומת 85.8%הריחוק ביניהם. בנוגע להתבטאויות של מנהיגים במהלך מסע הבחירות,

מאנשי שמאל( סברו שקריאת ראש הממשלה90.5% מאנשי מרכז ו-57.7% מאנשי ימין, 22.2%מהיהודים ) נתניהו לתומכיו ללכת להצביע כי הערבים נוהרים לקלפיות בכמויות גדולות היא גזענית, וכגזענית ראו גם

מהערבים לעומת 82.6% מהיהודים )38.7% מאנשי ימין, 21.5% מאנשי מרכז ו-50.6% מאנשי80.3% שמאל( את ההצהרה של ראש מפלגת "כולנו" כחלון שלא יצטרף לקואליציה שנשענת על קולות הערבים. ממצאים אלה מדגימים הן את השסע בין ערבים ויהודים והן את השסע הפוליטי הגדול בין תומכי ימין לתומכי

שמאל בכל הנוגע לדמוקרטיה, זכויות אדם, סובלנות לאחר וגזענות.עולה תמיכה של רוב הערבים לעומת רק מיעוט מהיהודים ברשימה המשותפת.2015מממצאי מדד

מהיהודים סבורים שהרשימה המשותפת מייצגת בנאמנות את הערבים בישראל.39.0% מהערבים ו-55.9%מהערבים רוצים שהרשימה המשותפת תתרכז בפתרון בעיות היום-יום של האוכלוסייה הערבית ו-79.2% ענייני75.7% את לקדם כדי היהודיות והמפלגות השלטונות עם להידבר צריכה שהיא אומרים מהם

הערבית. לקואליציית57.6%האוכלוסייה תצטרף שהיא רצון בהבעת לכת מרחיקים אפילו מהערבים

12

שמאל-מרכז כאשר תקום. הציבור הערבי תולה ברשימה המשותפת את תקוותיו שאינן מתמלאות על-ידיההנהגה הערבית הקיימת.

מהערבים ש"כל עוד לא שורר שלום בין ישראל והעולם הערבי,49.6%לגבי ההתרחשויות באזור אמרו ברכו על62.8%צריך כוח חזק, ערבי או מוסלמי, שיעמוד בפני ישראל ויפגע בה קשות אם יהיה צורך בכך",

התנגדו לפעולות מצד ישראל למנוע מאיראן לתפוס את מקומה כמדינה58.1%הסכם הגרעין עם איראן, הסכימו ש"דאעש הוא ארגון טרור קיצוני והם כערבים מתביישים בו".82.4%החזקה ביותר באזור ו-

מהערבים שלא מסכימים שדאעש הוא ארגון טרור קיצוני ואינם16.9%קשה להתעלם מהממצא ש-ואולם מתביישים בו. זאת למרות שהפסילה של דאעש על-ידי ההנהגה הערבית, כולל הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, היא קטגורית ומקיר לקיר. ערבים שמחזיקים בעמדת מיעוט חריגה זו של אי-התנגדות לדאעש

מהמוסלמים ששוללים את25.7% מהמוסלמים בעלי השכלה גבוהה, 19.8% מהמוסלמים, 18.2% מהוויםמהמוסלמים שזהותם פלסטינית או ערבית פלסטינית ללא רכיב ישראלי,27.3%זכות הקיום של ישראל,

מהמוסלמים שמכל המפלגות והתנועות בישראל הם מרגישים קרבה הכי גדולה לפלג הצפוני של28.1% מהמוסלמים שלא הצביעו בבחירות לכנסת ב-29.2%התנועה האסלאמית, מהמוסלמים29.8%, 2015

מהמוסלמים שלא מסכימים שהכאוס בעולם הערבי גורם38.2%שמוכנים לעבור לגור במדינה פלסטינית ו- להם להרגיש שטוב שהם חיים בישראל. אלה הם ערבים ששייכים לפלח באוכלוסייה עם השקפת עולםובאמצעות אי-התנגדות לדאעש הם מביעים מחאה על יהודית יחד במדינה סרבנית השוללת את הקיום

קיפוחם והדרתם במדינת ישראל. עמדות אלה כלפי המרחב חושפות עמדה מורכבת ודו-ערכית של הציבור הערבי עם הטייה לטובת ישראל.

מהערבים אמרו כי "כאשר הם רואים את אי-השקט ואת אי-היציבות בעולם הערבי מאז התחלת64.2% , הם מרגישים שטוב שהם חיים בישראל". ואולם הערבים חצויים ביחס לדילמה של2011האביב הערבי ב-

ב-48.2% ו-2012 ב-46.8% מהערבים )52.9% אמרו 2015ב־השתלבות באזור לבין השתלבות במערב. ( ש"ישראל צריכה להשתלב במערב2013 ב-60.1% ו-2012 ב-63.4% מהיהודים )60.6%(, לעומת 2013

ולקיים עם מדינות ערב קשרים הכרחיים בלבד". בשאלה זו, כמו בשאלות אחרות על השתלבות באזור, נמצא שבניגוד למנהיגותו התומכת ללא סייג בהשתלבות ישראל במרחב הערבי, המיעוט הערבי חצוי בסוגיה זו, בעוד

שרוב היהודים מצדדים בהשתלבות במערב.מהערבים )בהשוואה ל-56.4% 2015מסקרי המדד עולה שב- ב-81.0% ב-58.0%, 2003 ו-2012

2012 ב-47.4%, 2003 ב-65.6% )51.7%( מכירים בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה, 2013 ב-55.6%ב-52.8%ו- ודמוקרטית, ו-2013 יהודית )42.7%( מכירים בזכותה להתקיים כמדינה ב-29.6% ו-2012

60.3%( מכירים בזכותה להתקיים כמדינה השומרת על רוב יהודי )כלומר, כמדינה ציונית(. 2013 ב-43.1% ( משלימים עם ישראל היום כמדינה בעלת רוב יהודי2013 ב-52.1% ו-2012 ב-55.9% )2015מהערבים ב-

)51.7%ו- ב-70.9% ב-48.2%, 2006 ו-2012 ב-53.2% ( אומרים שבמשאל עם הם יצביעו בעד2013 זכויות אזרח מלאות לערבים. ודמוקרטית ומבטיחה יהודית 64.70%חוקה שמגדירה את ישראל כמדינה

( אומרים שישראל היא מקום טוב2013 ב-70.7% ו-2012 ב-58.5%, 2007 ב-74.5% )2015מהערבים ב- לחיות בו. מספרים אלה מצביעים על שיעורים גבוהים למדי של הכרה בישראל והשלמה עמה מצד המיעוט הערבי-פלסטיני במדינה שמכריזה על עצמה ששייכת לעם היהודי, שנמצאת ביחסי איבה עם העם הפלסטיני

שוללת ושהמנהיגות שלו ירידה במידתשלו ואולם חלה והציוני. ובגלוי את אופייה היהודי מוחלט באופן הלגיטימציה שערבים נותנים לזכות קיומה של ישראל כמדינה וכמדינה יהודית ודמוקרטית.

( מכירים בזכות2013 ב-73.7% ו-2012 ב-75.0%, 2003 ב-72.6% )2015 ב-74.9%בקרב היהודים

13

ו-2012 ב-67.0%, 2003 ב-63.1% )69.5%הערבים לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות, ו- ב-29.0%. עם זאת, מקבלים את האזרחים הערבים כחברים מלאים בחברה הישראלית( 2013 ב-66.7% ( לא מוכנים שהממונה עליהם בעבודה יהיה2013 ב-38.2% ו-2012 ב-38.0%, 2003 ב-40.3% )2015 44.9% בהתאמה( מתנגדים לתת לערבים זכות הצבעה לכנסת, 30.5% ו-27.9%, 33.7% )21.1%ערבי,

בעד2015 ב-29.5%( מצדדים בהוצאת חד"ש מחוץ לחוק ו-2012 ב-44.6% ו-2003 ב-52.0% )2013ב- הוצאת הרשימה המשותפת מחוץ לחוק. ממצאים אלו מראים שרוב היהודים מקבלים את האזרחים הערבים כחלק מהחברה הישראלית ועמדותיהם לא השתנו לאורך זמן, אך יש מיעוט של חמישית או יותר השוללים את

זכויות היסוד של מיעוט ערבי במדינה יהודית. הסכימו ש"ישראל היא קודם כול מדינה2015 ב-68.6% ו-2013 מהיהודים ב-66.9%בעניין חוק הלאום,

ו- דמוקרטית" מדינה כך ורק אחר ו-64.2%יהודית כי67.3% שיקבע חוק הסכימו ש"דרוש בהתאמה תומכים בחקיקת חוק הלאום, שישראלדמוקרטיה תתקיים בישראל רק אם איננה פוגעת במדינה יהודית".

מרכז,61.4% ימין מתון, 84.6% מנשאלים שהגדירו את עצמם ימין, 88.5%היא קודם כל מדינה יהודית, הם 60.2% מהמסורתיים ו-75.7% מהדתיים, 78.7% מהחרדים, 96.5% שמאל; 14.3% שמאל מתון ו-34.7%

מכאן עולה שרוב הציבור היהודי, חוץ מהמיעוט בשמאל, תומך בחוק לאום חדש שמכפיף אתמהחילוניים. הדמוקרטיה לאופייה היהודי של המדינה.

בניגוד לסטראוטיפ של היהודי כתומך בהדרת ערבים, סקרי המדד מצביעים על פתיחות גדולה של יהודיםמהערבים ב-51.8%לשילוב ערבים. 2015( ב-66.4% ב-55.3%, 2003 ו-2012 ב-62.8% ו-2013 )

ב-52.7% מהיהודים 2015( ב-34.5% ו-2003 ב-45.7% יהודיות.2012 בשכונות יחיו שערבים בעד ) ו-2003 ב-51.5% )2015 מהיהודים ב-60.4%( ו-54.1% ו-45.1%, 70.5% )2015 מהערבים ב-46.5% ( בעד שערבים ילמדו בבתי ספר תיכוניים יהודיים. שכונות ובתי ספר הם מסגרות המבוססות2012 ב-54.9%

על קרבה שהשילוב בהן עשוי לשבור את ההפרדה העצומה בקהילות בין ערבים ויהודים. לא פחות חשובה ( ושל2013 ב-79.8% ו-2012 ב-72.8%, 2003 ב-80.7% )2015 מהערבים ב-72.4%היא ההסכמה של

ב-51.5% מהיהודים 2015( ב-47.4% ו-2003 ב-52.8% לקואליציות2013 ערביות מפלגות לצירוף ) ב- הסקר עריכת בזמן שמשמעותה אופציה המשותפת2015ממשלתיות, הרשימה של כניסה הייתה

רקע במיוחד על גבוהה היא ערביות לקואליציה בכניסת מפלגות והיהודים לקואליציה. תמיכת הערבים נכונות היהודים לשילוב חברתי הייתה2003ההתנגדות של המפלגות הערביות והיהודיות לצעד זה. בעוד שב-

נמוכה באופן עקבי מנכונות הערבים, הפערים בנכונות נסגרו מאז. יתרה מזו, רצון הערבים בשילוב ונכונות 39.4% היהודים לשלבם הם לא רק ברמה הכללית הפחות-מחייבת אלא גם ברמה האישית היותר מחייבת.

( מהיהודים49.2% )43.7%( רוצים באופן אישי לגור בשכונות יהודיות ו-2013 ב-48.6% )2015מהערבים ב- מוכנים שערבים יגורו בשכונת מגוריהם. זוהי תמיכה גדולה באינטגרציה הן מצד ערבים והן מצד יהודים בחברה

שיש בה הפרדה עצומה במגורים, בחינוך, בחברה האזרחית, במפלגות ובכוחות הביטחון. מאידך, קיים ניכור לא-מבוטל בין הצדדים המתבטא בהרגשת אי-נוחות במפגשים מזדמנים ביניהם במרחב

מהערבים ב-26.6%הציבורי. יהודים 2015 לא מרגישים בנוח כאשר הם עובדים במקום עבודה בו גם כאשר יוצא להם להיות בקניון ששוהים בואינם מרגישים בנוח ( 2011 ב-25.2% )עלייה מ-33.6%עובדים,

ו- יהודים, )עלייה מ-31.1%גם ב-24.5% ( לא מרגישים בנוח כאשר הם מקבלים שירות במשרד2011 34.1% הם 2011. שיעורי אי-הנוחות המקבילים בקרב היהודים ב-ממשלתי שגם יהודים מקבלים בו שירות

במשרדים ממשלתיים. יש להניח שהדיווח על20.6% בקניונים משותפים ו-33.1%במקומות עבודה מעורבים, על ומהיהודים מדווחים מיעוט מהערבים פי שרק פוליטית. אף על אי-נוחות לוקה בחסר בגלל תקינות

14

אי־נוחות ממפגש במרחב הציבורי המשותף, ממצאים אלה מעידים על ניכור הדדי ניכר בין שתי האוכלוסיות. 59.3% ו-2013 מהיהודים ב-58.0%ממצא חשוב אחר, המבטא תערובת של ניכור, פחד והחרמה, הוא ש-

מדווחים שהם נמנעים מלהיכנס ליישובים ערביים בישראל.2015ב-לגבי הזיכרון ההיסטורי. האזרחים הערבים מקבלים את הנרטיב ויהודים בין ערבים קיים שסע עמוק

מהם ב-54.7%הפלסטיני, כך ש- 2015( ב-62.5% ב-57.0%, 2011 ו-2012 ב-47.3% ( רואים2013 בישראל "מתיישבים זרים שאינם משתלבים באזור, סופם לעזוב, והארץ תחזור לפלסטינים", דימוי שלביהודים ( חושבים58.7% ו-64.2%, 65.5% מהם )62.0%. ואילו היהודים מקבלים את הנרטיב הציוני, כך ש-צלבנים

77.2%, 61.1% מהערבים )68.2% הפלסטינים הם ערבים שהתיישבו בארץ ישראל השייכת לעם היהודי".ש"מהיהודים )72.2%( מאשימים את היהודים בסכסוך עם הפלסטינים בעוד ש-64.8%ו- ו-68.6%, 64.8%

יותר קריטי הוא הממצא ש-59.6% )2015 מהערבים ב-31.0%( מאשימים את הפלסטינים בסכסוך. ב-34.5% ו-2013 הנאצים על-ידי יהודים מיליוני נרצחו שבה שואה שקרתה מאמינים אינם )54.2%

בכך שהם הפסידו את המלחמה עם 1948( אינם מאמינים שקרתה נכבה לפלסטינים ב-54.5%מהיהודים ) היהודים, נהפכו לפליטים, יישוביהם נהרסו והם לא הקימו מדינה משלהם. כל צד תופס את עצמו כקורבן ואת

הצד האחר כתוקפן. (2013 ב-42.5% ו-2012 ב-32.6% ו-2003 ב-53.0% )2015 מהערבים ב-36.1%בתיאור זהותם בחרו

40.1% )37.1%בזהויות ערביות ישראליות ללא רכיב פלסטיני )ערבי, ישראלי, ערבי ישראלי, ערבי בישראל(, ו-ב45.0%ו- )פלסטיני בישראל, ערבי פלסטיני בישראל,39.0% ישראלי רכיב ( בזהויות פלסטיניות עם

( בזהויות פלסטיניות ללא רכיב ישראלי )פלסטיני, ערבי17.6% ו-21.5%, 5.6% )25.8%פלסטיני ישראלי( ו- 73.2%פלסטיני(. למרות העלייה בשיעור האזרחים הערבים המזדהים כפלסטינים במנותק מישראליותם, ל-

רואים את2015 ב-15.8% ו-2013 מהערבים ב-16.7% יש רכיב ישראלי בזהותם. רק 2015מהערבים ב- מהיהודים שרואים את61.1% ו-63.5%עצמם "כערבים פלסטינים וכערבים ישראלים באותה מידה" לעומת

עצמם "כיהודים וכישראלים באותה מידה". ליהודים קל יותר לשלב ישראליות עם יהודיות מאשר לערבים לשלב ישראליות עם פלסטיניות משום שישראל היא מדינה יהודית ומשום שהפלסטיניות נתפסת כעויינת כפי

ב-68.1% ו-2012 ב-69.4%, 2003 ב-75.6% )2015 מהיהודים ב-66.5%שניתן ללמוד מההסכמה של יש( 2013 ולחוקיה". נאמן למדינה יוכל להיות 'ערבי פלסטיני בישראל' לא ש"ערבי שמגדיר את עצמו

מתומכי ימין סבורים כך,86.1%הבדלים מובהקים במידת הפסילה של זהות "ערבית פלסטינית בישראל": מתומכי שמאל. לעומת זאת, אין כמעט27.5% שמאל מתון, ורק 43.7% מרכז, 66.3% ימין מתון, 73.7%

מהמסורתיים ו-77.3% מהדתיים הלאומיים, 74.7% מהחרדים, 77.4%הבדלים לפי שמירת דת: חושבים כך מהחילונים.64.9%

2015 מהערבים ב-67.9%. 2003שני הצדדים חשים מאוימים מאוד זה מזה אך פחדיהם לא התגברו מאז ב-71.1%) ו-2003 ב-77.8% ו-2012 ב-70.7% היסוד שלהם,( חוששים מפגיעה חמורה בזכויות2013

( מסיפוח53.6% ו-66.5%, 50.6% )53.5%( מאלימות מצד המדינה ו-67.0% ו-75.9%, 71.1% )67.1% ב-71.8% )2015 מהם ב-61.2%המשולש לפלסטין. גם אצל היהודים לא גדל הפחד מהאזרחים הערבים.

ב-64.9%, 2003 ו-2012 ב-59.4% ( מפחדים ממאבק ערבי לשינוי אופייה היהודי של המדינה,2013 64.4%( ו-63.8%, 73.8% )73.5%( ממרד עממי ערבי ו-60.6% ו-76.0%, 83.1% ( מתמיכת67.5%

הערבים במאבק של העם הפלסטיני. תחושת האיום ההדדית הקשה שיש לערבים וליהודים בישראל חושפתאי-אמון רב ביניהם ומהווה מחסום חמור בפני שילוב ושוויון ביניהם.

הערבים והיהודים חלוקים בשאלה אם מוסדות ההנהגה הערבית מייצגים בנאמנות את הציבור הערבי.

15

ב-59.6% מהערבים 2015( ב-58.9% ב-62.7%, 2003 ו-2012 ב-59.5% ועדת2013 את רואים ) ( מחשיבים את התנועה האסלאמית כמייצגת56.8% ו-61.8%, 51.8% )57.0%המעקב העליונה כמייצגת,

)60.9%ו- ב-55.0% ו-2012 ב-60.7% ( רואים את ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות כגוף2013 בעיני כמייצגות גם המפלגות הערביות נחשבות מהערבים ב-59.1%מייצג. 2013( ב-53.1% ו-2003

(. לעומת זאת, רוב הציבור היהודי, שהיכרותו עם גופי ההנהגה הערביים מוגבלת אך הוא2012 ב-61.9%)2015 מהיהודים ב-34.4%נחשף אליהם דרך תקשורת לא אוהדת, אינו נותן אמון בהם. רק ב-36.0%

2013 מהם ב-36.6%( חשבו את ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות כיציג ורק 2013 ב-39.6% ו-2012 ( סברו שהמפלגות הערביות מייצגות נאמנה את האוכלוסייה הערבית.2012 ב-35.4% ו-2003 ב-53.1%)

כאמור, היהודים גם לא נותנים אמון ברשימה המשותפת. מהערבים ב-59.8%ל-לעומת זאת יש הסכמה בין ערבים ויהודים על אי-אמון במנהיגים הערבים בישראל.

2015( ב-63.3% ו-2013 )80.0%( בישראל. 84.8% אין אמון במנהיגים הערבים מהיהודים )66.5% )2015מהערבים ב- ב-66.5% מהיהודים ב-62.4%ל-( בדומה 2013 סבורים שהמנהיגים הערבים2013

מהערבים ב-59.6%לבעיותיה. בישראל אינם משרתים את האוכלוסייה הערבית בקידום פתרונות מעשיים ( רוצים שהערבים ייאבקו יותר לשוויון אזרחי וחברתי־כלכלי ופחות2013 ב-61.3% ו-2012 ב-62.4% )2015

לשלום ולשינוי אופי המדינה. נראה שהציבור הערבי תומך בגישתו זו של ראש הרשימה המשותפת, ח"כ איימןעודה.

צעדים16לערבים הוצגו ערבים ויהודים נשאלו אלו צעדים הם מוכנים לנקוט כדי לשפר את היחסים ביניהם. שהם צריכים לעשות "כדי שהמדינה והיהודים יתייחסו אליהם בשוויון, בכבוד ובאמון". הצעדים כוללים מגוון תחומים כגון שלום עם הפלסטינים, שימוש באמצעי מאבק ושינוי אופי המדינה. מהממצאים עולה ששום צעד

בלבד ב-19.1%-46.9%לא קיבל את הסכמתם של רוב הנשאלים הערבים. שיעורי ההסכמה היו בטווח של ו-2013 ב-19.8%-45.0%, 2012 ב־16.7%-35.9%, 2009 צעדים ב-4. לגבי 2015 ב-27.7%-46.7% -2012 מהערבים. מגמת ההקשחה בעמדות בשנים 47% עד 40% הייתה הסכמה של 2015 ב-7 ו-2013התחלפה בריכוך בשנים 2009 ו-2013 27.7%. שיעורי ההסכמה השתנו מצעד לצעד. מצד אחד 2015

מסכימים שהאזרחים הערבים לא ידרשו הכרה בהם כמיעוט לאומי פלסטיני ומצד אחר2015מהערבים ב- מוכנים לוותר על27.5% מהם מסכימים לקבל את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ומצד אחד 42.9%

מסכימים להכיר בזכות היהודים46.7%זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים למדינת ישראל ומצד אחר בצורכי האזרחים תוך הכרה ואת המדיניות של המדינה לקבוע את השפה, את התרבות, את הסמלים

הערבים. צעדים ונשאלו אם הם מוכנים לעשותם "כדי שהאזרחים הערבים ירגישו שישראל היא17ליהודים הוצגו

12.7%-65.8%, 2009 ב-15.5%-80.1%מדינתם והם אזרחים שווי זכויות בה". שיעורי ההסכמה היו בטווח ב-12.5%-57.6%, 2012ב- ו-2013 ב-11.6%-65.8% הייתה גבוהה במיוחד2009. ההסכמה ב-2015

וב-2013 צעדים ב-17 מתוך 12. לגבי 2015 ל-2013ועלתה מ- או יותר.40% הייתה הסכמה של 2015 היו2015 מהיהודים ב-55.8%אלה שיעורי הסכמה גבוהים באופן מובהק משיעורי ההסכמה של הערבים.

הסכימו שהמדינה תקבע בחוק שהאזרחים59.2%מוכנים לתת לערבים אוטונומיה דתית, חינוכית ותרבותית, היו בעד שהמדינה תפעיל תכנית חירום לסגירת55.0%הערבים יקבלו את חלקם היחסי בתקציב המדינה ו-

הפערים בין האזרחים הערבים ליהודים. נראה שהיהודים פתוחים לשינוי כל עוד אינו נראה כפוגע בביטחון המדינה, אינו מטשטש את אופייה היהודי ואינו מעניק העדפה מתקנת לערבים. הסתייגויות אלו מקבלות ביטוי

בלבד מהיהודים הסכימו שלא יהיו הבדלים בין ערבים26.4%בשיעורי הסכמה נמוכים עם הצעדים הבאים:

16

בלבד הסכימו שהמדינה תיתן לאזרחים הערבים ביטוי28.1%ליהודים בבדיקות הביטחוניות במעברי הגבול, ו־ ובהמנונה, בלבד הסכימו שתינתן העדפה מתקנת לאזרחים הערבים31.3%מתאים בסמליה, בדגלה

בקבלה לעבודה במוסדות המדינה וללימודים באוניברסיטאות ובמכללות. ב-86.5%, 2003 ב-90.9% )2015 ב-77.6%הציבור הערבי תומך באוטונומיה תרבותית. רוב מכריע של

ו-2012 ב-80.4% לניהול עצמי של2013 ( אומרים ש"המדינה צריכה לתת לאזרחים הערבים סמכויות ( מסכימים ש"האזרחים65.8% ו-60.4%, 66.4% )54.1%מוסדות הדת, החינוך והתרבות שלהם", ורוב של

החינוך הדת, מוסדות וינהלו את בתקציבים היחסי יקבלו את חלקם דמוקרטיות, מזכויות ייהנו הערבים והתרבות שלהם בעצמם". רובם גם תומכים בכך שהמדינה תכיר בוועדת המעקב העליונה ומעוניינים שהציבור

יציגותה ואת הלגיטימיות שלה. מפתיע למצוא רוב של 59.0%הערבי יבחר את חבריה כדי להגדיל את )2015מהיהודים ב- ב-58.3% ו-2012 ב-52.6% ( שהסכימו להעניק אוטונומיה חינוכית, תרבותית2013

בבחירת גוף עליון40.2% מהם בהקמת אוניברסיטה ערבית ו־52.6% אפילו תמכו 2008ודתית לערבים, וב־ שייצג את הערבים לפני המדינה. רבים מהיהודים כנראה מבלבלים בין הפרדה ובין אוטונומיה ואינם מודעיםלחששות של השלטונות מסכנותיה. לכן הציבור היהודי מוכן יותר מהנהגתו לתת אוטונומיה תרבותית לערבים.

2015 מהערבים ב-54.0%לערבים יש מחוייבות לנהל את מאבקם לשוויון ושלום באמצעים דמוקרטיים. הסכימו77.7%הביעו את אמונתם ש"למרות חסרונותיו, המשטר בישראל הוא דמוקרטיה גם לערבים" ו-

בלבד". ודמוקרטיות חוקיות בדרכים ביניהם היחסים לשינוי לפעול והיהודים לאזרחים הערבים ש"מותר בשימוש בשביתות כלליות ו-70.5%הערבים תומכים במאבק פעיל ונמרץ כפי שניתן להסיק מתמיכתם של

בהחרמת הבחירות32.5% גם תומכים בהפגנות לא חוקיות, 29.3% במחאה בחוץ לארץ. מאידך 58.9%ו- )18.5%לכנסת ב-5.4% ב-16.6%, 2003 ו-2012 ב-16.0% כולל2013 ( בשימוש בכל האמצעים

ושיעור שיעור התמיכה בהחרמת הבחירות למרות הקמתה של הרשימה המשותפת הפופולרית אלימות. התמיכה בשימוש באלימות מעידים על כרסום חמור במחוייבות לדמוקרטיה של האזרחים הערבים. יתרה מזו,

( מצדיקים פתיחה באינתיפאדה משלהם אם מצבם לא ישתפר2013 ב-51.7% )2015 מהערבים ב-54.0%ו- ניכרת, ב-55.8%במידה הצדיקו פתיחת אינתיפאדה בדואית בנגב אם תכנית הממשלה להסדר2013

התיישבות הבדואים בנגב תאושר כחוק ויוחל בביצועה. ב-62.3% )2015 ב-67.0%הערבים תופסים את מצב היחסים בינם לבין היהודים כגרוע במיוחד. רוב של

ב-70.5%, 2003 ו-2012 ב-66.7% ( העריכו שהממשלה נוהגת בהם כאזרחים מדרגה שנייה או2013 ( העריכו את היחסים עם היהודים53.5% ו-61.4%, 58.3% )57.6%כאזרחים עוינים שאינם ראויים לשוויון.

ו-66.2%, 43.0% )61.8%כלא טובים. ( צפו הרעה ביחסי ערבים-יהודים בעתיד. לעומת הערבים52.3% מהיהודים )28.7%רק ו-31.0%, 37.9% ( הסכימו שמדיניות הממשלה כלפי הערבים היא כאל30.4%

( הסכימו שהיחסים היום הם63.6% ו-69.3%, 85.8% )70.2%אזרחים מדרגה שנייה או עויינים, אך רוב של ( צפו הרעה ביחסים בעתיד.40.5% ו-49.6%, 54.2% )49.1%רעים, ו־

נמצאו הבדלים מובהקים בעמדות בקרב הערבים ובקרב היהודים. ערבים הנוקטים עמדות ביקורתיות ורדיקליות הם לא-דרוזים, דתיים, בעלי זהות ערבית פלסטינית ללא רכיב ישראלי, מי שמרגישים הכי קרוב לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, חסרי התנסויות אישיות חיוביות עם יהודים )חברים, ביקורים בבית, עזרה, בילויים( ובעלי התנסויות אישיות שליליות עם יהודים או עם מוסדות המדינה )נתקלו באיומים, בהשפלות

(. לא נמצאה1948ובמכות, באפליה, בהטרדה על ידי השלטונות, בהפקעת אדמות או בעקירה מיישובם ב-השפעה של גיל, מגדר ורמת השכלה על עמדות הערבים.

חרדים והשליליות הם הביקורתיות נמצא שבעלי העמדות היהודים, בקרב להבדלים הפנימיים באשר

17

, חסרי השכלה אקדמית מלאה, מי ששייכותם החשובה ביותר היא הדת היהודית24-18ודתיים-לאומיים, בני או העם היהודי )ולא האזרחות הישראלית(, המשתייכים לימין המתון ולימין, מי שאין להם התנסויות אישיות חיוביות עם ערבים )חברים, ביקורים בבית, עזרה, בילויים( ומי שיש להם התנסויות אישיות שליליות עם ערבים

)נתקלו באיומים, בהשפלות או במכות מאזרחים ערבים(.

18

1פרק

יהודים בישראל והמדד-יחסי ערבים

-מטרתו של מחקר זה לבדוק את דעת הקהל בישראל בכל הנוגע ליחסים בין האזרחים הערבים והיהודים ב

— שנת התחלת המדד.2003 ומגמות השינוי בעשורים האחרונים, בעיקר מאז 2015 :2015יולי -מטרת המחקר היא להציג את עמדות הערבים והיהודים אלה כלפי אלה וכלפי המדינה במאי

האם ההרעה המתמשכת במצב היחסים ביניהם מאז אמצע שנות התשעים מתבטאת בעמדות אלו? האם ? ואם כן, האם אחד הצדדים – המיעוט הערבי, הרוב היהודי או המדינה –2015-מגמת ההחרפה נמשכת ב

קיום?-שבר את הכלים או עומד על סף ניפוץ תשתית הדו

המיעוט הערבי פלסטיני במדינה היהודיתבנסיבות טרגיות של מלחמה, חורבן, פינוי וכפייה. הערבים1948מעמד המיעוט הערבי בישראל עוצב ב־

נהפכו, שלא מרצונם, לחלק מהאויב, והיו נתונים לממשל צבאי ולהפקעת אדמות נרחבת. הם נמנו עם העם הפלסטיני, הרואה עצמו התושב המקורי והבעלים הבלעדיים של הארץ ונלחם נגד עצם הקמתה וקיומה של

1מדינת ישראל. אלו מקצת התנאים הקשים שיצרו שסע עמוק בין המיעוט הערבי לרוב היהודי והנציחו אותו.

אזרחי ישראל ב8,066,900מכלל היו 2015- ערבים פלסטינים, שהם כ־1.412,100 מאזרחי17.5% מבעלי זכות הבחירה לכנסת.14%המדינה וכ־ הערבים הם קהילה של מעמד עובדים ועניים בחברה של2

הנותרים12% מהם גרים בכפרים ובערים על טהרת האוכלוסייה הערבית, וכמעט כל 88%מעמד בינוני. כ־ מתגוררים בשכונות ערביות בערים יהודיות. הם אינם שותפים בשלטון, אינם מקבלים את החלק המגיע להם

בתקציב המדינה, ואינם נהנים מנגישות שווה לעבודה ולדיור במגזר הפרטי היהודי. הערבים ככלל הם מיעוט אתני, דתי, לשוני, תרבותי ולאומי נפרד, שאינו נטמע ברוב היהודי, מקיים קהילות ומוסדות נפרדים, מתנגד למשטר, חשוד באי־נאמנות למדינה, מופלה לרעה, ועם זה עובר העצמה, עומד על

שלו, לוחמני ומנהל מאבק נמרץ לשינוי מעמדו. הערבים אינם שותפים לקונצנזוס הלאומי היהודי בשלוש סוגיות אידאולוגיות עיקריות: הם שוללים את

ואת מכלול המנגנונים, כמו חוק השבות, לשימור אופייה היהודי ציוני של המדינה; הם מתנגדים-הציונות ל"עמדה היהודית" בסכסוך עם הפלסטינים; בהקשר זה הם לא רק מאשימים את היהודים בסכסוך, אלא גם דוחים את כל "הלאווים היהודיים" בעניין פתרון שתי המדינות לשני עמים — לא לנסיגה מלאה של ישראל

, לא לפירוק כל ההתנחלויות היהודיות, לא לחלוקת ירושלים, לא להכרה בזכות1967לגבולות שמלפני לא ריבונית, פלסטינית מדינה ולא להקמת הערבים, הפליטים של לישראל גבולות-השיבה עם מפורזת

פתוחים. הם גם חולקים על המרוץ של ישראל למערב ומייחלים לאיזון בין השתלבותה במערב ובין יחסים של יהודים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", בתוך:–לסקירות מקיפות על יחסי ערבים–יהודים, ראו סמי סמוחה, "יחסי ערבים1

; אלי364-231, עמ' 2001, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, מגמות בחברה הישראליתאפרים יער וזאב שביט )עורכים(, )מהדורה2013, נווה אילן: יוזמות קרן אברהם, אוגדן המידע: החברה הערבית בישראלרכס ואריק רודניצקי )עורכים(,

תל אביב: המכון למחקרי ביטחון,139, מזכר הערבים אזרחי ישראל בפתח המאה העשרים ואחתשנייה(; אריק רודניצקי, ירושלים: המכון",יהודית "מדינה על והשיח בישראל הערבי המיעוט; אריק רודניצקי, 2014לאומי, אוניברסיטת תל אביב,

.2015הישראלי לדמוקרטיה, (. אמנם רשמית22,600( והדרוזים בגולן )307,600 הוצאו ערביי מזרח ירושלים )2015מאוכלוסיית הערבים בישראל באוגוסט 2

הם נמנים עם אוכלוסיית הקבע של ישראל כי החוק הישראלי הוחל עליהם, אך רק למיעוט זעיר מהם יש אזרחות ישראלית. מאוכלוסיית אזרחי המדינה.82.5% שהוו 6,654,800יהודים שלהם( מנו -היהודים והאחרים )כלומר, בני המשפחה הלא

19

שלום ושיתוף עם המדינות הערביות והמוסלמיות במזרח התיכון. רכיבים חמורים אלה, שהולידו את מערכת היחסים הקיימת בין יהודים לערבים, משמשים בסיס מוצק ל"תזת ההקצנה הערבית" השלטת בהלכי החשיבה בקרב הציבור היהודי, קובעי המדיניות, מובילי תקשורת

על פי תזה זו הערבים עוברים תהליך היסטורי של ניכור והיפרדות מהיהודים3ההמונים והחוקרים באקדמיה.נתפסות2000ומהמדינה, ולפיכך העימות האלים בוא יבוא, והשאלה מתי. בהקשר זה מהומות אוקטובר

כמבשרות את התקרבותו של המפץ הגדול. עוד נטען כי הערבים כפופים לכוחות היסטוריים רבי עוצמהזהותם, תרבותם תהליך פלסטיניזציה של עוברים לאומי. הם ולמאבק אותם להקצנת עמדות הדוחפים וקשריהם, ורבים מהם נמשכים לתנועה האסלאמית הפונדמנטליסטית, המנכרת אותם מהיהודים. בתור חלק

מיליון ערבים ומ־340מרוב אזורי של מיליארד מוסלמים בעולם, הם חשים את הייסורים של פיתוח1.6 פסיכולוגיה של מיעוט ומסרבים להשלים עם הסטטוס שלהם כמיעוט ערבי במדינה יהודית. כמוסלמים הם אינם מוכנים לקבל את ההגמוניה היהודית על ארץ שהמוסלמים כבשו וקידשו כאדמת ואקף. הם זועמים על המשך הכיבוש של הגדה המערבית, על המצור על רצועת עזה ועל הדיכוי שהישראלים מדכאים את אחיהם הפלסטינים והורגים בהם. הם גם מתוסכלים מהמודרניזציה החלקית שחוו, שהעלתה למרום את ציפיותיהם בלי לספק להם כלים נאותים וסיכויים למימושן. התסכול מהפער בין השאיפות הגבוהות ובין ההישגים הנמוכים

מוגבר גם בשל אימוצה של החברה היהודית כקבוצת השוואה. פצצת הזמן הערבית מתקתקת בישראל. ובהתנהגותם. מאז מלחמת ששת הימיםעל פי תזה זו, הערבים מקצינים גם בשל השינוי בעמדות היהודים

נמשך סחף היהודים לימין ולימין הרדיקלי, הידועים בעמדותיהם הקשוחות כלפי ערבים. המצב רק הורע שכן החרדים, הדתיים־לאומיים, המזרחים, העולים מחבר המדינות העצמאיות והיהודים מהפריפריה — קבוצות

האוכלוסייה הפחות סובלניות כלפי ערבים — החלו לצבור כוח והשפעה מאז אמצע שנות השבעים. תזת ההקצנה הערבית גם מדגישה כי ישראל אינה ממלאת את המצופה מכל מדינה דמוקרטית — לשכך סכסוכים בין רוב למיעוט. במקום לשמור על ניטרליות ולסייע למיעוט, המדינה היהודית עומדת לצד היהודים, מפלה את הערבים ואינה מחנכת את שני הצדדים ברוח הערכים של זכויות אדם, שוויון, סובלנות, כבוד, הכרה

קיום.-באחר ודו ההיגיון והעדויות התומכים בתזת ההקצנה הערבית הם כה משכנעים, שרק מעטים מעזים לצאת נגדה. עם

נשארו1948זאת היא אינה מתיישבת עם לא מעט עדויות מהשטח. היא אינה מסבירה את העובדה שמאז האזרחים הערבים נאמנים למדינה, לא השתתפו במלחמות בין ישראל לעולם הערבי ובשתי האינתיפאדות הפלסטיניות, לא פתחו בהתקוממויות עממיות ולא חתרו תחת החוק, הסדר והיציבות הפוליטית. מהומות

החריגות היו בעיקר תגובה לברוטליות של המשטרה נגד מפגינים ערבים. כמו כן הערבים2000אוקטובר דוחים כל רעיון של העברת חלק מיישוביהם למדינה פלסטינית וקושרים בקשרים אמיצים את גורלם ואת

עתידם במדינת ישראל. במקום4את הביקורת הזאת נגד תזת ההקצנה הערבית מעלים הדוגלים ב"תזת הפוליטיזציה הערבית".

Elie Rekhess, “The Arabs ofאת תזת ההקצנה מוביל אלי רכס. ראו: 3 Israel after Oslo: Localization of the National Struggle,” Israel Studies 7 )3( )Fall 2002(, pp. 1–44; Elie Rekhess, “The Evolvement of an Arab-Palestinian National Minority in Israel”, Israel Studies 12 (3), (Fall 2007), pp. 1-28; Elie Rekhess, "The Arab Minority in Israel:

Reconsidering the '1948 Paradigm'", Israel Studies 19 (2) (Summer 2014), pp. 187-217 ..חזר אפרים קארש על תזה זו :Efraim Karsh,. “Israel’s Arabs: Deprived or Radicalized?” Israel Affairs (January 2013), pp. 1-19 פורטה וחוזקה בספרו; תזת ההקצנה

היא. 2011, זמורה ביתן: אור יהודה, מאבקו של המיעוט הערבי במדינה היהודית: פלסטינים בישראל, של דן שיפטן ,Hillel Frisch, Israel’s Security and Its Arab Citizens, Cambridge: Cambridge University Pressקיבלה פן ביטחוני מובהק בספר

, בעריכתערבים בישראל-דילמות ביחסי יהודים נתן לה ביטוי גם רבאח חלבי, "לקראת התנגשות בלתי נמנעת", בתוך: ;2011.197-190, עמ' 2005יצחק רייטר, ירושלים: שוקן,

Sammy Smooha, The Orientation and Politicization of the Arab Minority in Israelלראשונה הופיעה תזה זו בספרי 4 , Haifa: The Jewish-Arab Center, University of Haifa, 1984.ומאז חזרתי עליה בפרסומים נוספים ,

20

להתעלם מהכוחות המרחיקים את הערבים מהיהודים, התזה החלופית מניחה כי לצדם פועלים כוחות ממתניםחווים מעצים את ואלימות. תהליך הפוליטיזציה שהם איננה בהכרח סכסוך, משבר כי התוצאה ומסיקה

הערבים ומגביר את אי־השלמתם עם אפליה והדרה ואת מאבקם לשוויון ולשלום.חוו ועל המדינה. הערבים היהודים על על הערבים, הפועלים מהכוחות מוזנת הערבית הפוליטיזציה

דו נעשו הם רבים. חיים בתחומי וליהודים למדינה אותם הקושרת טמיעה, ללא לשוניים-ישראליזציה, ודו־תרבותיים, הם עברו מודרניזציה חלקית באורח חייהם וחשיבתם, הם מורגלים לסטנדרטים הישראלייםנגישות יתרונות החיים בישראל — ומאמצים את החברה היהודית כקבוצת התייחסות. הם מעריכים את מפני והגנה הדמוקרטיים והמוסדות החוק שלטון הקצבאות, והענקת הרווחה מדינת שירותי למודרנה, השתלטות פונדמנטליסטית אסלאמית או יהודית. עוד הם מבינים היטב כי החיים כמיעוט בישראל הם הרע במיעוטו, כי הם אינם יכולים לכפות את רצונם על הרוב היהודי וכי הם יהיו פגיעים אם ישתמשו באמצעים לא

דמוקרטיים. את הפוליטיזציה ואת ההשלמה עם המעמד של מיעוט מזינים גם תהליכי שינוי בישראל בכלל. ישראל

1966שבתחום הקו הירוק נהפכה לדמוקרטית יותר עם השנים. הממשל הצבאי על המיעוט הערבי הוסר ב־ושירות מילואים )שירות צבאי, שירות והפיקוח עליו הוגמש. הערבים קיבלו פטור מחובת שירות למדינה אזרחי(, והמדיניות נעשתה מפלה פחות כלפיהם. השלטונות מרשים לערבים להתארגן באופן עצמאי, למחות ולנהל מאבק חריף לשוויון ולשלום בלי להסתכן בדיכוי ובאלימות. באופן פרדוקסלי, אפילו היבטים מסוימים של הסכסוך בין ישראל לעולם הערבי השפיעו לטובה על היחסים בין ערבים ליהודים. כך הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן נותנים לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל ולפיוס עמה; גם הסכמי אוסלו, חרף המשבר שבא בעקבותיהם, הביאו לידי פריצת דרך היסטורית של הכרה הדדית בזכויות הלאומיות של העמים היהודי

והפלסטיני ולקבלת הפתרון של שתי מדינות הן בקרב האליטות והן בקרב הציבור הרחב בשני הצדדים. הממסד הישראלי והממסד הפלסטיני מבחינים היטב בין הפלסטינים משני עברי הקו הירוק. כל ממשלות

אזרחים שתחת-ישראל מתייחסות באופן שונה לאזרחים הפלסטינים שבתחום הקו הירוק ולפלסטינים הלא הכיבוש. גם התנועה הלאומית הפלסטינית מגייסת את ההמונים תחת הכיבוש ובפזורה למאבק לשחרור לאומי ולעצמאות, אך אינה רואה באזרחי ישראל הערבים חלק מתנועת ההתנגדות הפלסטינית, אלא מייעדת להם את התפקיד הצר של שדולה פוליטית בתוך ישראל למען העם הפלסטיני. כל אלה מחזקים את הערכתם של

הערבים לאזרחותם ואת זיקתם למדינה. גם השינוי בציבור היהודי תרם להשלמתם של הערבים עם המדינה ועם מעמדם כמיעוט בתוכה. בעקבות מדיניות ממשלות ישראל, המבחינות בין הפלסטינים משני עברי הקו הירוק, למדו היהודים עם השנים להבחין

אזרחים. הם מודעים יותר לאפליה שהערבים סובלים ממנה ומוכנים יותר-בין האזרחים הערבים לאחיהם הלא להעניק להם שוויון אזרחי. ככל שהתפשטו האינדיווידואליזם, שיח הזכויות והנורמות של זכויות פרט ושוויון בחברה הישראלית, כך נעשו היהודים והמדינה היהודית מחויבים יותר לאמץ בהדרגה מדיניות של שוויון ושילוב

אזרחי כלפי האזרחים הערבים. ישראל מתאפיינת במשולש כוחות — רוב יהודי, מיעוט ערבי ומדינה יהודית ודמוקרטית. מאזן הכוחות הואוהמיעוט הערבי המועצם משתמש ב"פוליטיקה של מאבק לטובת היהודים, כרוב הגדול השולט במדינה,

השאלה העיקרית היא אם פוליטיקה זו5( כדי לשפר את מעמדו.democratic contentious politicsדמוקרטי" )עלולה להידרדר לידי מרי אזרחי ואלימות.

, אף צד לא1996למרות ההרעה ביחסים בין המיעוט הערבי לרוב היהודי והמדינה מאז סוף עידן רבין ב־שבר את הכלים. תשתית הדו־קיום נותרה על כנה, וכמעט שאין אלימות בין ערבים ליהודים כקבוצות.

As’ad Ghanem, The Palestinian-Arab Minority in Israel, 1948-2000: A Political Study, Albany, NY: SUNYדיון בתזה זו ראו ל521

יהודים-שלבים בהתפתחות יחסי ערבים ניתן לחלק את פרשת היחסים בין האזרחים הערבים והיהודים בישראל מאז קום המדינה לשלושה שלבים:

(.2015-1996( ושלב המאבק הלאומי )1995-1967(, שלב המחאה )1967-1948שלב הכפיפות )

(1967-1948שלב הכפיפות ) ידי-בשלב הכפיפות היה המיעוט הערבי אובייקט הכפוף למדינה היהודית ולרוב היהודי. כפיפותו נוצרה על

. במהלך המלחמה ובעקבותיה נוסדה מדינת ישראל, חצי1948הנכבה, אסון התבוסה הערבית במלחמת יישובים פלסטיניים נהרסו, הפלסטינים חדלו להיות ישות450-מהעם הפלסטיני הפך לפליטים, למעלה מ

בגבולות -לאומית לישראל והשליטה על פלסטין המנדטורית עברה לירדן בגדה המערבית1949מדינית , ולמצרים ברצועת עזה. הסגמנט הפלסטיני שבתוך ישראל נעשה למיעוט בשליטת המדינה היהודית הטרייה.

הערבים שנותרו בישראל סבלו מדיסאורינטציה ונאלצו לעבור תהליך מכאיב של הסתגלות למעמד של ביטחון בסיסי וחששו מפני אלימות וגירוש. רובם היו כפריים חסרי השכלה וכמעט ללא-מיעוט כנוע. הם חשו אי

מעמד בינוני, ללא בעלי מקצועות חופשיים וללא אליטות. השפה והתרבות העבריות היו זרות להם. בהיותם חלק מהאויב שהמשיך לאיים על המדינה, הם הוכפפו לממשל צבאי שקבע את אורחות חייהם. חלק גדוללהתיישב שנאלצו כל חסרי במולדתם"( )"פליטים לעקורים הפכו מהם כחמישית הופקע, מאדמותיהם

בישובים ערביים אחרים, ורובם עברו בלית ברירה תהליך פרולטריזציה )כלומר, נעשו לפועלים שכירים(. המדינה הקימה מערכת שליטה במיעוט הערבי כדי למנוע ממנו להתארגן ולחתור תחת קיומה. השליטה

ידי קואופטציה של המנהיגות החמולתית והעדתית, תלות כלכלית במדינה והפרדה בין הערבים-נעשתה על הערבים נותקו מהעולם הערבי ומאחיהם הפלסטינים. המפלגה הקומוניסטית6לבין עצמם ובינם לבין יהודים.

שהייתה אז בשליטה יהודית נאבקה למענם ונתנה ביטוי מסוים למאווייהם הלאומיים. הם לא גילו התנגדותארד שהעזה להתנגד למשטר הוצאה מחוץ לחוק.-ותנועת אל

יחד עם זאת, עוד מראשיתה הכריזה ישראל על עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, שוחרת שלום עם שכנותיה וחותרת להשתלבות המיעוט הערבי בתוכה, יעדים שקבלו ביטוי נמרץ במגילת העצמאות. ברוח זו הוענקה לערבים אזרחות ישראלית עם כל הזכויות והחירויות האזרחיות, הושקו תכניות חומש לפיתוח ישוביהם, נפתחו להם שוק העבודה והסתדרות העובדים הכללית וניתנו להם שירותים קהילתיים חיוניים. הם קבלו גם זכויות קיבוציות הדרושות לקיום נפרד כמו מערכת חינוך נפרדת בערבית והכרה כדתות נבדלות המקיימות נישואי פנים. הם גם זכו לפטור מגיוס לצבא שחסך מהם לעמוד במבחן נאמנות למדינה אך גם העמיס

מכשולים בדרך לשילוב ולשוויון. תשתית מוצקה לצביונה הדואלי הזה של ישראל הונחה עם הקמתה. עד מלחמת ששת הימים הייתהיותר במעמד של נתינים נחותים מאשר המדינה הרבה יותר יהודית מאשר דמוקרטית והערבים היו הרבה

אזרחים שווי זכויות. אך במצב זה היה טמון פוטנציאל גדול לשינוי. ועד נובמבר1948עמוד התווך של שלב הכפיפות היה הממשל הצבאי על היישובים הערבים מאוקטובר

. המטרה הרשמית של הממשל הצבאי הייתה למנוע מהמיעוט הערבי להיהפך לגייס חמישי פעיל, אך1966ולנכסיהם מניעה מהערבים לשוב לכפריהם ההרוסים ובכללן שימש בפועל מטרות סמויות אחרות, הוא

.1985, חיפה: מפרש, ערבים במדינה היהודית: שליטת ישראל במיעוט לאומי איאן לוסטיק, 622

כדי להבטיח משוק העבודה היהודים בהם, הרחקת הערבים והשתלטות התיישבות ולאפשר המופקעים ואולם הממשל וכנותני שירותים למפלגת השלטון. ורתימת הערבים כמצביעים תעסוקה לעולים החדשים הצבאי חידד את הדילמה בין אופייה היהודי ואופייה הדמוקרטי של המדינה. הכוחות הליברליים ממפלגות שונות בשלטון ובאופוזיציה נאבקו לביטול הממשל הצבאי לא רק מדאגה לאזרחים הערבים אלא גם ובעיקר

7אט בעשור הראשון של המדינה ותפס תאוצה בעשור השני.-כחלק מתהליך הדמוקרטיזציה שהתפשט אט

(1995-1967שלב המחאה ) ביטול הממשל הצבאי ומלחמת ששת הימים שינו את מצבו של המיעוט הערבי. המלחמה, שהייתה הרת תמורות בחברה הישראלית כולה, איחדה את הערבים עם אחיהם הפלסטינים בשטחים הכבושים החדשים ועם העולם הערבי. במשך שלוש השנים הראשונות התגייסו מאות ערבים ישראלים לפעולות טרור פלסטיניות. יחד

ערבית שהחלה להשתלב ולהתחרות עם-עם הפלסטינים הם פיתחו זהות פלסטינית נפרדת מהזהות הפאןשנות הישראלית. הפיקוח ההדוק עבר מהאזרחים הערבים לפלסטינים בשטחי הכיבוש. בראשית הזהות

1980- מחאת הפנתרים ובעקבותיה תנועת האוהלים )ב1971-השבעים פרצו גלי מחאה בחברה הישראלית, בתנועת המחאה הגדולה שלאחר מלחמת יום כיפור ותנועת גוש אמונים וב1974-(, ב תנועת שלום1978-

הערבים אחרות. רבות מחאות ועוד הללו המחאות את דמוקרטיזציה אפשרה שעברה המדינה עכשיו. ובפעולות מחאה1976-השתלבו בתוך המחאה הנרחבת הזו בהכרזתם על שביתה כללית ביום האדמה ב

ב מכן. לאחר ובסוף 1982-רבות הראשונה לבנון במלחמת ישראל פתחה האינתיפאדה1987 פרצה וברצועה, אך לא הצטרפו אליהם הראשונה. הערבים בישראל תמכו באחיהם הפלסטינים בלבנון, בגדה

ב ולתנועת ההתנגדות. רק"ח, לאחר שהתפלגה ממק"י והייתה בשליטה ערבית, סיפקה1965-ללוחמה מנהיגות וחזון לאזרחים הערבים. היא גבשה אותם סביב שתי מטרות עליונות: שוויון ושלום. לפי רק"ח, שוויון

הוא ביטול האפליה וההדרה ושלום הוא הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה לצד מדינת ישראל. (, שהיטיבה רבות עם הערבים1995-1992תקופת המחאה הזו הסתיימה בסוף ממשלת רבין השנייה )

ועדיין נחשבת בעיניהם כתור זהב. רבין ביטל את האפליה נגד הערבים בקצבאות למשפחות מרובות ילדים והגדיל את התקציבים לרשויות המקומיות הערביות ואת ההשקעות בחינוך הערבי. הוא התייחס למנהיגות הערבית בכבוד וחברי הכנסת הערבים תמכו מבחוץ בקואליציה הממשלתית שהקים. אולם המפנה הגדול התחולל בעקבות הסכמי אוסלו עם הפלסטינים, מצרים וירדן. הערבים בישראל האמינו בסיום הסכסוך עם

יהודי.-קיום ערבי-על והתחזקה מחויבותם לדו-העולם הערבי וביצירת מזרח תיכון חדש. ציפיותיהם המריאו אל

(2012-1996שלב המאבק הלאומי ) רצח רבין החל את התקופה השלישית המאופיינת במעבר ממחאה למאבק לאומי ובהדרדרות היחסים בין הערבים לבין המדינה והיהודים. זרעי הירידה ניטעו עוד בזמן ממשלת רבין. העלאת ציפיות והתבדותן בשנים

( שידוע בהיסטוריהrelative deprivationשלאחר עידן רבין יצרו אצל הערבים משבר של "קיפוח יחסי" ) ובחקר תנועות חברתיות כמנוע המהפכנות. הם חשו ששינוי במצבם הוא אפשרי והחל להתממש אך פתאום

נקטע. הפונקציות של הממשל הצבאי, הסיבות לביטולו ומשמעויותיו לגבי אופייה של המדינה זכו לפרשנויות רבות וסותרות. להלן כמה7

; שרה156-133(: 2002 מ"ג )המזרח החדש", 1968-1958פרשנויות ביקורתיות: יאיר בוימל, "הממשל הצבאי ותהליך ביטולו, מ"ג )המזרח החדש", 1958-1948לזר, "הממשל הצבאי כמנגנון שליטה באזרחים הערבים: העשור הראשון, -אוסצקי 2002:)

132-103 ;Shira Robinson, Citizen Strangers: Palestinians and the Birth of Israel’s Liberal Settler State. Stanford, CA: Stanford University Press, 2013; Arnon Yehuda Degani, “The Decline and Fall of the Israeli Military Government, 1948–1966: A Case of

Settler-Colonial Consolidation?” Settler Colonial Studies, 2014, http://dx.doi.org/10.1080/2201473X.2014.905236 23

שינוי נוסף שעיצב מחדש את השיח הציבורי הערבי התחולל בפוליטיקה הערבית. שתי תנועות ערביות . בל"ד )ברית לאומית דמוקרטית(,1996-חדשות – בל"ד והתנועה האסלאמית – הצטרפו לבחירות לכנסת ב

בראשותו של עזמי בשארה, העלתה על נס את הזיקה האמיצה של האזרחים הערבים לעם הפלסטיני ואת לאומית. היא הטתה-הסיסמה "מדינת כל אזרחיה" שבניגוד למובנה הפשוט היא למעשה קוד למדינה דו

וממשיכה להטות את השיח הערבי בכיוון לאומי פלסטיני ולהניע את יתר המפלגות הערביות ואת החברה האזרחית הערבית לאתגר את המדינה היהודית. גם לתנועה האסלאמית הייתה השפעה לא מבוטלת. החלטת חלק מראשי התנועה האסלאמית להתמודד בבחירות לכנסת כסיעה במפלגה הדמוקרטית הערבית פיצלה את התנועה האסלאמית ויצרה את הפלג הצפוני. פלג בדלני זה התנגד להצטרפות לכנסת כדי לא לתת לגיטימציה למדינה היהודית. הוא פועל להקמת חברה ערבית נפרדת בישראל והיטה וממשיך להטות את

לאומי רדיקלי.-השיח הערבי בכיוון דתי תהליך השלום חולל גם מפנה בחשיבה של האליטות הערביות. דווקא התקווה של סיום הסכסוך המחישההבינו הם מהמדינה. תביעותיהם וממכלול מהם יתעלם עם הפלסטינים הקבע להסכם שהמתווה להם שעליהם לחשוב בנפרד על עצמם ולהסדיר את בעיותיהם עם המדינה ללא קשר עם השאלה הפלסטינית. זוהי תפיסה שהובילה מאוחר יותר למסמכי החזון העתידי. אולם ההשפעה הקריטית של רצח רבין הייתה

קטיעת מדיניות החוץ והפנים המיטיבות עם הפלסטינים בישראל.של באסטרטגיה השתמש הוא בישראל. הערבים של הניכור להגברת חלקו את תרם הימין גם דה-לגיטימציה נגד הסכמי אוסלו בהעלותו את הטענה שאינם נתמכים ברוב פוליטי יהודי ושממשלת רבין 8מתקיימת בזכות התמיכה בכנסת מבחוץ של המפלגות הערביות שלא היו שותפות בקואליציה הממשלתית.

ידי רוב היהודים ושידרה לערבים שהם לא-ידי השמאל, טענה זו התקבלה על-למרות שגונתה כגזענית עלאזרחים מלאים ורצויים. היו רצופות אכזבה קשה של הערבים. ממשלת2000 ועד למהומות אוקטובר 1995-השנים מרצח רבין ב

המעבר של פרס הייתה אחראית להתנגשויות עם הפלסטינים בלבנון ובעזה, ציננה את התלהבות הערבים . נתק1996תמיכה מספקת מצידם בבחירות -משלטון העבודה והאשימה את הערבים באובדן השלטון בשל אי

שרר בין ממשלת נתניהו הראשונה לאזרחים הערבים והקיפאון המדיני הסב להם תסכול רב. הם ייחלו לחילופי בתקווה שממשלתו תהייה המשך לממשלת רבין. אך ממשלת ברק1999שלטון ותמכו באהוד ברק בבחירות

דיוויד, האשימה את הפלסטינים התעלמה מהערבים בישראל, לא ערכה הכנות מספיקות לשיחות קמפ בכשלון המשא ומתן וקיבעה בתודעה היהודית את המסר של הימין שאין שותף פלסטיני לשלום. מפח הנפש

אוקטובר למהומות הקרקע את הכשיר ברק כאשר2000מממשלת את המהומות הציתה . המשטרה מפגינים ערבים. המתפרעים הערבים הרסו רכוש ציבורי, סגרו עורקי תחבורה,13-במהלכן ירתה למוות ב

ישובים יהודיים סמוכים והתעמתו עם כוחות הביטחון. בשנתיים הראשונות של הרגו יהודי אחד, איימו על האינתיפאדה השנייה היו ערבים ישראלים מעורבים בטרור הפלסטיני בדומה למה שהיה אחרי מלחמת ששת הימים והאינתיפאדה הראשונה. יחד עם זאת, הערבים בישראל כקולקטיב לא הצטרפו לאינתיפאדה השנייה

.2005-שדוכאה סופית בויהודים. בין ערבים היה רצוף אירועים שהחריפו את המחלוקות שנות האלפיים העשור הראשון של

ברוב של 23.9.1993 הודעת הממשלה על הסכם אוסלו הראשון אושרה בכנסת ביום 8 שכלל את חמשת חברי הכנסת61 הערבים מחד"ש ומהמפלגה הדמוקרטית הערבית שתמכו בממשלה מבחוץ בלי להיות חברים בקואליציה. מפלגות הימין עשו

לגיטימיות שפלסה את הדרך לרצח רבין.-ידי רוב יהודי בכנסת, אי-דה-לגיטימציה להסכם אוסלו ולממשלת רבין בגלל שלא נתמכו על24

.2005-צדדית מרצועת עזה ב-השמאל היהודי והאזרחים הערבים קיבלו ברגשות מעורבים את הנסיגה החדעוררה אי2006-מלחמת לבנון השנייה שהתלקחה ב והציבור היהודי.- בין הציבור הערבי הסכמה חמורה

לראשונה נפגעו ערבים בנפש וברכוש, ממלחמה שהתנגדו לה. הטלת הסגר על עזה בעקבות השתלטות ,2009 והתחלת 2008 והפגזת כוחותיו את יישובי הדרום, פלישת ישראל לעזה בסוף 2006-החמאס שם ב

ידי האזרחים הערבים. לכל אלה-שגרמו לאבידות רבות ולסבל רב לעם הפלסטיני, התקבלו בכאב ובזעם על יש להוסיף את בניית גדר ההפרדה שחלקה נבנה בצד הפלסטיני של הקו הירוק ושאליה מתנגדים האזרחים

הערבים, כי בעיניהם היא עונש וקיבוע הנישול של העם הפלסטיני והצבת חיץ בינם לבני עמם. פרסמה הליגה2001-במהלך העשור קרו מספר התפתחויות בתהליך המדיני שלא הניבו שום הסכם. ב

ישראל,2005הערבית תכנית שלום בין העולם הערבי לישראל אך ממשלת ישראל דחתה אותה. באוגוסט נסוגה באופן חד שרון, ופירקה את ההתנחלויות שם, מהלך שזכה לתגובות-בהנהגת צדדי מרצועת עזה

מעורבות מצד הציבור הערבי, המפלגות הערביות ומחנה השלום בישראל, בגלל שנעשה כצעד כפוי. ראש הממשלה אולמרט ניהל משא ומתן עם אבו מאזן על הסדר קבע שנקטע לאחר התפטרות אולמרט והליכה

על קבלת2009אילן" ביוני -. בלחץ אמריקני, ראש הממשלה נתניהו הכריז ב"נאום בר2009-לבחירות ב העיקרון של שתי מדינות לשני עמים והתנה את הקמת המדינה הפלסטינית במספר תנאים שבעיני הפלסטינים נחשבו לחמורים כמו הכרה בישראל כמדינתו של העם היהודי וויתור על זכות השיבה ועל ירושלים המזרחית

הקפיאה ישראל את הבנייה בהתנחלויות לעשרה חודשים ופתחה2009כבירת מדינת פלסטין. בספטמבר במשא ומתן עם הפלסטינים אך הוא הופסק לאחר כשנה ללא הסכם בין הצדדים. ישראל חידשה את הבנייה

בהתנחלויות כי הרשות הפלסטינית סרבה להיענות לתנאיה המוקדמים. מנהיגים ערבים בישראל, בעיקר חברי כנסת ערבים שנהנים מחסינות, ביקרו בארצות ערביות כמו סוריהויצאו בהכרזות חריפות נגד ממשלת ישראל. הגדילו ולוב שנחשבות למדינות אויב, נפגשו עם רודנים שם

במשט המרמרה נגד הסגר על עזה. בעיני היהודים נחשב משט2010לעשות כמה מהם שהשתתפו במאי המרמרה כקריאת תגר על ישראל בתמיכתו בחמאס הפועל לחיסול מדינת ישראל. במשט השתתפו מוחמד זידאן, ראש ועדת המעקב העליונה של הערבים בישראל, השייך ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, וחברת הכנסת חנין זועבי ממפלגת בל"ד. ועדת המעקב תמכה במשט והכריזה על שביתה כללית

מהפעילים שעל סיפונה. זועבי הואשמה בסיוע לאויב9ביום שלאחר השתלטות צה"ל על הספינה והרג ונענשה בהגבלה זמנית של פעילותה בכנסת.

לאירועים הללו שמקורם בסכסוך בין ישראל והעולם הערבי התווספו כמה שינויים פנימיים. במהלך העשור פרץ משבר כלכלי, הופעלה מדיניות ריסון וצומצמו התמיכות והשירותים מטעם המדינה. שיעור האבטלה עלה ונפגעו במיוחד השכבות הנמוכות שעימן נמנים רוב האזרחים הערבים. בתחום הפוליטי צברו כוח מפלגות הימין הרדיקלי ובאופן מיוחד מפלגת "ישראל ביתנו", אך האירוע הפוליטי החשוב ביותר של העשור הוא הקרע

. אחרי הבחירות בפברואר2006-בליכוד והקמת מפלגת "קדימה" כמפלגת מרכז שכבשה את השלטון ב הוקמה ממשלה בראשות הליכוד. היא נתפסה כעויינת ביותר בעיני האזרחים הערבים משום שהייתה2009

פעם בישראל.-הממשלה הימנית ביותר שקמה אינחלש שיתוף הפעולה בין ערבים ויהודים בהרבה מרחבים משותפים.2000בעקבות מהומות אוקטובר

זוהי ועדת ויישובים ערביים. בלחץ ערבי כבד הוקמה ועדת אור לחקר האירועים. יהודים החרימו עסקים הגישה2003-חקירה ממלכתית ראשונה מסוגה מאז קום המדינה לבדיקת קובלנות של האזרחים הערבים. ב

25

הועדה דוח היסטורי שבו הטילה את האשמה על המדינה והיהודים המפלים ערבים, על ההסתה של מנהיגיםועל מדיניות שגויה של המשטרה כלפי המגזר הערבי. הועדה קראה לרפורמה מקיפה, קריאה9ערבים

שהעלתה את ציפיות הערבים לשינוי לטובה וגרמה לאכזבה גדולה עקב התפוגגותן של המלצותיה. תיקי בטענה של חוסר תשתית ראייתית מספקת2005החקירה נגד השוטרים החשודים בירי נסגרו סופית בהתחלת

)שנגרמה, בין השאר, בשל התנגדות המשפחות לנתיחת גופות יקיריהן( למגינת ליבם של האזרחים הערביםשחשו שדם ערבי הוא זול יותר מדם יהודי.

נרשמו במהלך העשור התנגשויות אחרות בין ערבים ויהודים. באוקטובר2000בנוסף למהומות אוקטובר התרחשה התנגשות בין המשטרה לתושבי פקיעין. המשטרה הגיעה בכוחות גדולים לעצור חשודים2007

בחבלה באנטנה סלולרית, התעמתה עם התושבים, הופעל נשק חם, נחטפה שוטרת וחולצה בהתערבות של , פרצה התנגשות אלימה בין2008אנשי דת ונפצעו עשרות תושבים ושוטרים. שנה לאחר מכן, באוקטובר

צעירים יהודיים וערביים לאחר כניסה ברכב של ערבי לשכונה מעורבת בעכו בליל יום כיפור. היהודים פירשו את הכניסה הרעשנית כפרובוקציה. ההתפרעויות של שני הצדדים הסתיימו בונדליזם, נזק רב לרכוש והגברת

הפחד והאיבה. גילויי המחאה הערבית התרבו והחריפו. המחאה בחוץ לארץ גדלה באופן ניכר ואחד מאירועיה הקשים

ממשלתיים חברו לתנועת- כאשר פעילי ציבור ערבים מישראל מארגונים לא2001ביותר התרחש בועידת דרבן ההתנגדות הבינלאומית למדינת ישראל. ישראל הואשמה בכיבוש נוסח אפרטהייד, בגזענות ובמדיניות אפלייה כלפי האזרחים הערבים והיא יחד עם מדינות מערב רבות פרשו מהועידה. ארגוני החברה האזרחית הערבית מופיעים מאז דרך קבע בפורומים של האומות המאוחדות והאיחוד האירופי ושגרירויות זרות בישראל ומבקרים לא רק את מדיניות הממשלה אלא גם את הציונות ואת אופייה היהודי של המדינה. במהלך העשור גדל גם מספר ההפגנות והשביתות הכלליות הערביות ושיעור המשתתפים בהן. המחאה הערבית נגד מלחמת לבנון

השנייה ומלחמת עזה הייתה חריפה במיוחד הן מעל במת הכנסת והן בשטח. במהלך העשור התחולל שינוי ניכר גם בהתנהגות הפוליטית של הציבור הערבי. ההשתתפות בבחירות הארציות פחתה. לראשונה הושגה הסכמה גורפת להחרמת בחירות ארציות – הציבור הערבי החרים את

בלבד מקרב18% בתור עונש לאהוד ברק )שיעור ההשתתפות עמד על 2001-הבחירות לראשות הממשלה ב )ירד באופן62.0% היה 2003-בעלי זכות הבחירה הערביים(. אחוז ההצבעה של הערבים בבחירות לכנסת ב

אך עלה קלות ל2009- ב53.4%-, ל2006- ב56.3%-(, הוסיף לרדת ל1999- ב75.0%-חד מ - ב56.5%-

. למרות שהירידה בשיעור ההצבעה הערבית מקבילה לירידה בשיעור ההצבעה היהודית, היא הרבה2013 יותר חדה וגם יש לה מרכיב החרמה שכמעט לא קיים בציבור היהודי. בנוסף, חלה נטישה של המפלגות

2003- מקולות הערבים ב64.0%-תע"ל זכו ב-היהודיות והתכנסות במפלגות הערביות. חד"ש, בל"ד ורע"ם . הערבים נתנו בכך גט2013- ב77.2%- וב2009- ב82.1%-, ב2006- ב71.9%-(, ב1999- ב68.7%-)ירידה מ

10כריתות למפלגות היהודיות.

פרסמו אנשי אקדמיה וציבור ערביים מסמכי חזון עתידי שבהם הציגו את ישראל2007-2006בשנים לא קולוניאלית, ודו-כמדינה דמוקרטית למדינה אותה להפוך ודרשו ויהודית התגובה-דמוקרטית לאומית.

ועדת אור, 9 ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר http://or.barak.net.il/inside_index.htm. 2003, שני כרכים. ירושלים, המדפיס הממשלתי, , דין וחשבון2000

אריק רודניצקי )עורך(, 10 , תכנית קונרד7.2.2013, 3, גליון מס' 19-הפוליטיקה הערבית בישראל והבחירות לכנסת ה ערבי, מרכז דיין, אוניברסיטת תל-אביב.-אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי

26

הכריז השב"כ וראש וכחתרנים כעויינים הוקעו המסמכים תומכי בוטה. הייתה הללו למסמכים היהודית חוקיות בדרכים יפעלו אם גם ישראל של היהודי אופייה החותרים תחת ארגונים יעקוב אחרי שהשב"כ

אלימות.-ולא המדינה נקטה צעדים מרסנים ומגבילים, תוך פגיעה בשוויון, נגד האזרחים הערבים. תיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל )הוראת שעה( צמצם באופן גורף את אפשרות ההשתקעות בישראל של בן זוג לנישואיןהגבילו את הפעילות שונים ותיקוני חקיקה ישראל, את כעוין הנחשב מקום אחר ומכל ומעזה מהגדה הפוליטית הערבית. ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית הואשם במגע עם סוכן זר וישב בכלא. ח"כ עזמי בשארה, ראש מפלגת בל"ד, הואשם בסיוע לחיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה אך ניתן לו לעזוב את הארץ לצמיתות במקום לעמוד למשפט. חברי כנסת מהימין מאשימים באיבה ובבגידה את חברי הכנסת הערביים שמתבטאים בחומרה נגד מלחמות ישראל ושמבקרים בארצות ערב וברצועת עזה שאינן ביחסי שלום עם ישראל. הקמפיין של מפלגת "ישראל ביתנו" בסיסמה "אין אזרחות ללא נאמנות" עורר פחד והתנגדות עזים בקרב הציבור הערבי. הועלו הצעות חוק שונות להטלת הגבלות על ארגוני זכויות אדם המפעילים בקרה על פעולות ישראל בשטחים ולהנהגת שבועת נאמנות למדינה יהודית של חברי כנסת ומתאזרחים. הכנסת

( חוקקה חוק המכונה "חוק הנכבה" המאפשר לקנוס גופים2013-2009שבשליטת ממשלת נתניהו השנייה ) ציבוריים המציינים את יום העצמאות של ישראל כיום אבל )אך אינו אוסר על עריכה והשתתפות באירועי נכבה(, את חוק ועדות הקבלה המתיר מיון מפלה של מועמדים ליישובים קהילתיים ואת חוק ההתנחלויות המפליל כל מי שקורא להחרמת מוצרים מההתנחלויות. ההנהגה והציבור הערביים רואים בצעדים הללו

11רדיפה פוליטית ופגיעה בזכויות היסוד שלהם.

כמו כן התרבו מקרים של הריסת בתים שנבנו ללא רשיון ביישובים ערביים ובמיוחד בקרב הבדואים בנגב,והגיע במקרים אחדים דיור מתאימים חלופיים לאוכלוסייה, מה שעורר תסיסה רבה בלי שניתנו פתרונות לעימותים אלימים עם המשטרה. ועדת פראוור ליישום המלצות ועדת גולדברג הרעה את תנאי ההסדר המוצע

בעיגון ההסדר בחקיקה למורת רוחם של הערבים וב2012-לבדואים בנגב והממשלה איימה ב אכן2013- הגישה הצעת חוק לכנסת בעניין זה.

חברתי בין המיעוט הערבי והרוב היהודי במהלך העשור אינן עקביות. מחד-השוויון הכלכלי-העדויות על אי גיסא חל גידול מסוים בפער עקב המשך הגלובליזציה, הפגיעה במדינת הרווחה והמשבר הכלכלי. מאידך גיסא, בוצעו באופן חלקי, בעיקר לאחר מלחמת לבנון השנייה, החלטות ממשלה להשקעה במגזר הערבי. גםחברות של לדירקטוריונים המדינה, בשירות בכירות למשרות ערבים בגיוס מתקנת להעדפה המדיניות ממשלתיות ולעמדות ניהול של רשויות ממלכתיות הגדילו באופן משמעותי את הייצוג הערבי בגופים שלטוניים. מספר יוזמות לשילוב אקדמאים ערבים בכלכלה היהודית ולתמיכה ביזמים ובאנשי טכנולוגיה עילית ערביים יצאו לדרך. במשרד ראש הממשלה הוקמה "הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי" לשם עידוד הפעילות הכלכלית במגזר הערבי וצמצום הפער הכלכלי בינו למגזר היהודי. ומאז שנות התשעים הלך והתרחב והתבסס מעמד בינוני ערבי הכולל מרצים, מורים, עובדי רפואה, משפטנים, פקידים בשירות המדינה,

טכנאים, מהנדסים, סוחרים, תעשיינים ועוד. חוקים חדשים והצעות חוק31המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל פרסם מסמך "שמכיל רשימה של - עדאלה11

המונחים עתה על שולחן הכנסת, המפלים את בני המיעוט הערבי בישראל, מאיימים על זכויותיהם כאזרחי המדינה ובכמה מקרים פוגעים בזכויות של הפלסטינים תושבי השטחים". כמו כן, הוקם מאגר נתונים מקוון ופתוח לציבור של חוקים והצעות חוק המפלים

-http://adalah.org/heb/Israeli-Discriminatoryאת האוכלוסייה הערבית בישראל ובשטחים הכבושים. ראו את המסמך ואת המאגר: Law-Database .

27

הורחב השירות האזרחי לצעירים ולצעירות ערביים שלא2007-גם בתחום השילוב התמונה לא ברורה. ביוזמה שנתמכה על ידי הציבור הערבי אך נתקלה בעויינות מצד המנהיגות הערבית.-נקראים לגיוס לצבא,

לטובת הזוג קעדאן לבנות בית בישוב2005-ההנהגה הערבית גם לא קידמה בברכה את פסק דין בג"צ ב היהודי קציר, למרות שהוא מחזק את זכות האזרח הערבי לבחור את מקום מגוריו למגינת ליבו של הציבור היהודי. זאת משום שפסק הדין אינו מגן ומרחיב את הזכויות הקולקטיביות והלאומיות של המיעוט הערבי בישראל. לעומת זאת, עדאלה וההנהגה הערבית תמכו בהגשת בג"צ בעניין בני הזוג פאתנה ואחמד זבידאת

מסכנין להתקבל ליישוב הקהילתי רקפת שבמועצה האזורית משגב ובפסק הדין לטובתם. יהודים מאז רצח רבין מצביעות על מספר מגמות. הציבור הערבי והנהגתו-ההתפתחויות הללו ביחסי ערבים

עברו תהליך מואץ של העצמה – צבירת כוח, עליית מדרגה בהתארגנות ובאפשרות הגיוס והמחאה של הציבור הערבי, הגברת היוזמה והתחכום וכן נכונות לשאת באחריות לגורל האוכלוסייה הערבית ולא להשאיר זאת למדינה ולרוב היהודי. ההעצמה קיבלה ביטוי בהחרפת פעולות המחאה והדרישות. גם רמת התסכול של הערבים עלתה בשל הצירוף הפוגעני של דיכוי העם הפלסטיני והעדר שיפור במעמד האזרחי והלאומי שלביחסי קוו על הסטטוס בשמירה נחושים להיות היהודי המשיכו והציבור מנגד, המדינה המיעוט הערבי.

קהילתיים,-יהודים, שמשמעותו לא לעשות מפנה ממשי – לא לטובה אך גם לא לרעה – ביחסים הבין-ערבים לשמור על החוק והסדר, לפעול ביד חזקה נגד כל מי שפוגע בביטחון המדינה או חשוד בעבירות בטחוניות, להמנע מתוכניות גדולות לצמצום הפערים הניכרים במשאבים ובשירותים בין ערבים ויהודים, ולהבטיח את אופייה היהודי והציוני של המדינה. זניחתן של רוב המלצות ועדת אור מעידה אף היא שהמדינה ממשיכה בדרך

זו.היא היווצרות של "מאזן2000ואולם ההתפתחות החשובה ביותר שקרתה לאחר מהומות אוקטובר

אימה" בין המדינה והאוכלוסייה הערבית. שני הצדדים מודעים היטב למחיר הכבד שכל צד עלול לשלם במצב של עימות – שימוש באלימות, מהומות ודיכוי. כל צד עושה כמיטב יכולתו לשמור על השקט. המשטרה לאובפעולות מחאה ערביות אחרות, כל עוד אין מתערבת בהפגנות, בעצרות, בתהלוכות, בשביתות כלליות הפרות סדר גדולות. היא נמנעת משימוש בנשק ומתאמת את פעולותיה עם אנשי ציבור ערביים. גם הציבור הערבי נמנע מהפרות סדר המוניות וארציות. מאזן האימה מסביר מדוע אירועי פקיעין ועכו לא התדרדרו

2000.12למידת החומרה של מהומות אוקטובר

למרות ההרעה במצב היחסים בין המיעוט הערבי לבין הרוב היהודי והמדינה, אף צד לא שבר את הכלים.קיום נותרה על כנה וכמעט אין כל אלימות בין ערבים ויהודים כקבוצות.-תשתית הדו

(2013 למדד 2012 )בין מדד 2013מהמתרחש בשנת הביאו לידי המסקנה שמאז אמצע שנות התשעים של2012ניתוח התהליכים ההיסטוריים הללו וממצאי מדד

המאה העשרים ניכרת בקרב הערבים מגמה של החרפת עמדות. ואולם בשונה ממגמת ההחרפה בקרבלא אישר את קיומה של מגמת החרפת עמדות בקרב היהודים. בדיקת ממצאי מדד2012הערבים, מדד

התמתנות אצל היהודים.- הראתה עצירה של מגמת ההחרפה אצל הערבים והמשך מגמת היציבות2013ביום 2013שנת שנערכו לכנסת בבחירות נפתחה "המרכז22.1.2013 פנה הבחירות לקראת .

ערבי לפיתוח כלכלי" בהרצליה לכל המפלגות לחתום על "אמנה לשוויון אזרחי" והתחייבות לסגירת-היהודי לאומי". הוא מייחס אותה לתהליך- עודד חקלאי מנתח בספרו את תקופת המאבק הלאומי ומכנה אותה "תקופת הגיוס האתנו12

Oded Haklai, Palestinianצמצום תפקיד המדינה בחיי החברה שאיפשר בנייה של חברה אזרחית ערבית וגיוס הערבים למאבק. ראו: Ethnonationalism in Israel, Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2011..

28

מיליארד ₪ לשנה. על האמנה חתמו נציגי2.5פערים בין ערבים יהודים בתוך עשר שנים בהקצאה של 13העבודה, מרצ, יש עתיד, התנועה, קדימה וחד"ש בלבד.

ועדת הבחירות המרכזית החליטה לפסול את מועמדותה של ח"כ חנין זועבי מבל"ד להתמודדות בבחירות תע"ל בטענה שהן מזדהות-לכנסת, אך דחתה את לחצי הימין לפסול גם את הרשימות הערביות בל"ד ורע"ם

עם ארגוני טרור. היועץ המשפטי לממשלה התנגד לפסילות, ובית המשפט העליון אישר את מועמדותה של זועבי. הציבור הערבי הפגין אדישות לבחירות, ורק בסוף יום הבחירות נענה לקריאות הנואשות של המפלגות הערביות להגיע לקלפי, כך ששיעור ההצבעה נשאר נמוך אך עלה במקצת בהשוואה לבחירות הקודמות

2009.14-לכנסת ב המפלגות הערביות שמרו על כוחן. גם לא חלה ירידה במשקלו של המרכז הפוליטי אם כי הרכבו השתנה –

ב2013-( זכו ביחד ב2( וקדימה )6(, התנועה )19מפלגות המרכז יש עתיד ) מושבים במקום מפלגת27- . האיחוד בין המפד"ל לתקומה, שיצר את מפלגת הבית היהודי,2009- מנדטים ב28-המרכז קדימה שזכתה בוהניב יש עתיד והבית היהודי שיתפו פעולה להדיר את המפלגות החרדיות12הוכיח את עצמו מושבים.

מהקואליציה במטרה לחייב את החרדים בגיוס. בהיותה פחות ימנית מקודמתה, קיימה הממשלה החדשה, בלחץ ובתיווך אמריקניים, משא ומתן עם הפלסטינים על הסדר קבע ואף שחררה אסירים פלסטיניים במהלך

2013. מרכז החדשה לא הייתה משאת נפשם של האזרחים הערבים. מיד לאחר הבחירות פסל-ממשלת הימין

ימין באומרו שהוא לא יחבור לפיד, ראש יש עתיד, את האפשרות שהסתמנה ליצור גוש חוסם לממשלת ל"זועביז", התבטאות בוטה שהתפרשה כפסילה של כל חברי הכנסת הערבים. מאוחר יותר הבהיר שהתכוון

הממשלה המשיכה לאמץ יוזמות חקיקה הפוגעות בערבים. על אף התנגדותו של היועץ15לח"כ זועבי בלבד. את הצעת "חוק זכויות התורמים15.6.2013המשפטי לממשלה, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה ביום

לאומי הטבות בחיים האזרחיים )קבלה לעבודה אצל-למדינה" המקנה למשוחררי צה"ל והשירות האזרחי מעסיק פרטי, עדיפות בהקצאת קרקע במכרז, קדימות בקבלה למעונות סטודנטים והעדפת חייל במדים

הוגשה לכנסת "22.7.2013-בקבלת שירות(. ב "יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי-הצעת חוק לאחר שאישרה אותה ועדת השרים לחקיקה, אלא ששרת המשפטים החליטה להעביר את הנושא לבדיקה

חיצונית לפני שיובא לדיון בכנסת.ביוני 10-ב הוצע תיקון לחוק שנותן מינוי נפרד של )ערבי( נוצרי בוועדה המייעצת לנציבות שוויון2013

(. הצעת החוק הוקעה23.2.2014-הזדמנויות בעבודה, האחראית על אכיפת החוק )התיקון נהפך לחוק ב הרס2013- טען משרד הפנים כי ב2013 בספטמבר 16כמקדמת מטרה גזענית ודכאנית של "הפרד ומשול".

מבנים לפי צווי הריסה שהוציאו בתי המשפט. לאחר כמה187 בתי בדואים וכי בדואים הרסו בעצמם 212 גלגולים גובש הסדר התיישבות הבדואים בנגב כהצעת חוק ממשלתית, וזו עברה בקריאה ראשונה בכנסת ביוני

. חברי הכנסת הערבים גינו אותה כדבר תועבה והחרימו את הדיון בכנסת עליה. בנגב ובמקומות אחרים2013בנישול כרוכה שהיא בטענה לה התנגדו שמאל אנשי החוק. הצעת נגד אלימות הפגנות נערכו בארץ הבדואים, ואנשי ימין פסלו אותה בטענה שהיא נדיבה מדי. בשלב זה הוקפאה הצעת החוק לאחר שהתברר

17שאין לה סיכוי לעבור.

קידמה 2013במרוצת ידיהחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית את תכניתה לייהוד הגליל על .4"אמנה לשוויון אזרחי, הודעה לעיתונות מס' , ערבי לפיתוח כלכלי-המרכז היהודי 13אריק רודניצקי )עורך(, 14 , תכנית קונרד2013, עדכן בחירות 19הפוליטיקה הערבית בישראל והבחירות לכנסת ה-

.2013ערבי, מרכז דיין, אוניברסיטת תל אביב, -אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי , רויטל תובל וג'קי חורי,23.1.2013, הארץשמאל", -"לפיד: לא נקים גוש חוסם עם מפלגות המרכז יהונתן ליס ורויטל תובל, 15

. 7.2.2013, הארץ"לפיד התקשר לטיבי: 'זועביז – ביטוי לא מוצלח'", עדאלה, "ארגונים פלסטינים בישראל מתנגדים לחוק הייצוג העדתי: שומרים על זהותנו הערבית-פלסטינית", אתר עדאלה. 16

29

הקמת יישובים יהודיים חדשים והרחבת היישובים היהודיים הקיימים מעבר למגבלות שהציבה תכנית המתאר באופן שמבליט אתלהיות אזרחים בישראל בהשפעת חוגי ימין שוכתב ספר הלימוד לאזרחות 18הארצית.

המדינה על ביקורת דברי ממנו הוצאו וגם הדמוקרטי, אופייה את ומצניע המדינה של היהודי אופייה בדיון על אפליית ערבים בבידוק בשדות התעופה אמרה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, 19והיהודים.

20כי בעבר היה תיוג מחמיר מדי של אזרחים ערבים כ"סיכון ביטחוני".

האזרחים הערבים הביעו עמדה מתריסה בכמה אירועים שאירגנו. ביום העצמאות, שנחוג באמצע אפריל השתתפו כעשרת אלפים בני אדם, רובם צעירים ובני נוער, בתהלוכה ובעצרת לציון יום הנכבה על, 2013

. יושב ראש "הועד להגנה על זכויות העקורים בישראל", אחמדלחיפהאדמות הכפר העקור ח'וביזה שמדרום שיח' מוחמד, ציין בנאום בעצרת כי מדי שנה בשנה עולה מספר המשתתפים באירוע לציון יום הנכבה, והוסיף:

זכות השיבה היא זכות קדושה עבור העקורים והפליטים ולאף גורם פלסטיני או ערבי אין מנדט לוותר על הזכות הזו. אנחנו קוראים להתגייסות צעירים למאבק הצודק למען זכות השיבה והנוכחות הגדולה והמפתיעה של

וילדיהם ונכדיהם לאהצעירים כאן מוכיחה כי בניגוד לציפיות של מנהיגי מדינת ישראל לדורותיהם, העקורים 21ישכחו ולא יוותרו על זכות השיבה.

ה"ועד נגד שירות אזרחי", הזהיר ח"כ ג'מאל זחלקה, ראש בל"ד, את הצעירים2013בכנס שארגן ביוני והצעירות הערבים המשרתים או המתכוונים להתנדב לשירות אזרחי מפני נידוי חברתי, שיגיע עד לכדי מניעת

22הצעות לשידוך.

רבים מהאירועים הנזכרים לעיל הזינו את מגמת ההחרפה הממושכת של עמדות הערבים מאז רצח רבין . רכס היטיב לבטא מגמה זו במאמר סקירה על ההתפתחויות בקרב2000וביתר שאת מאז מהומות אוקטובר

האליטות האינטלקטואליות הערביות בישראל מאז הסכמי אוסלו. את שינוי העמדה הערבית מאז אוקטובר ערבי שהמדינה-קיום היהודי-", שהיא מסגרת הדו1948 כינה רכס "פירוק והבנייה מחדש של פרדיגמת 2000

מושתתת על סינתזה ואיזון בין העיקרון של ביטחון1948עיצבה מיד לאחר הקמתה. לפי רכס פרדיגמת אינטגרטיבי, המחייב לתת להם זכויות-לאומי, הרואה בערבים מיעוט עוין שיש לבלום אותו, ובין עיקרון ליברלי

רכס ממשיך ומסביר שבשנות האלפיים האליטות הערביות מפרקות מן היסוד את23שוות ולשלבם בחברה. ציוני בהגדירן מחדש את מעמד הערבים כמיעוט לאומי וכאוכלוסייה ילידית-הפרדיגמה שהנהיג הממסד היהודי

בצירוף התביעה שישראל תכיר במעמד זה; בהרחבתן ובחזקן את שיח הנכבה; בקריאתן לשיבת הפליטיםדו ובהציבן את החלופה של מדינה ליישוביהם ההרוסים; בדרישתן להענקת אוטונומיה; לאומית-הפנימיים

ישראל, והרעיונות הללו מנוגדים למדיניות של כל ממשלות יהודית. מאחר שכל התביעות במקום מדינה העימות בין המדינה למיעוט הערבי הולך ומחריף. כשם שלא נראה לעין פתרון לסכסוך בין ישראל לפלסטינים,

,, "בגין הודיע: ייעצר קידום חוק פראוור להסדרת התיישבות הבדואים בנגב"שירלי סיידלר, ג'קי חורי, יהונתן ליס, עופר אדרת 17.12.12.2013, הארץ

.1.12.2013, הארץ צפריר רינת, "החטיבה להתיישבות מחדשת את תוכנית ייהוד הגליל", 18.29.8.2013, הארץאור קשתי, "משרד החינוך משכתב ספר באזרחות בשל 'ביקורת רבה מדי על המדינה'", 19 הארץ, "בג"ץ על הבידוק בנתב"ג: המדינה מודעת לכך שלא ניתן לתייג אוכלוסייה שלמה כסיכון ביטחוני",זוהר בלומנקרנץ 20

במרס 9. בית המשפט העליון לחץ לשינוי נוהלי הבדיקה. כך ב-2.3.2013 הופעלה בנמל תעופה בן גוריון מערכת אוטומטית2014 (, שמבטלת את ההסדרים הפומביים של תשאול ובדיקה פיזית שנולדו מתוך הבחנהHold Baggage Screeningחדשה לבידוק כבודה )

בסיסית בין אזרח ערבי לאזרח יהודי..16.4.2013, ", הארץ"כעשרת אלפים איש השתתפו באירועים לציון יום הנכבה ג'קי חורי, 21.9.6.2013, הארץג'קי חורי, "ח"כ זחאלקה מפציר בצעירים ערבים להתנגד לשירות לאומי: לא יתחתנו איתכם", 22 רכס טוען שהמדיניות הליברלית של הממשלה כבר גובשה בשנתה הראשונה ומבקר קשות את לוסטיק וסמוחה, שתיארו באופן23

חד-צדדי, לדעתו, את מדיניות הממשלה אז בתור פיקוח ושליטה על המיעוט הערבי כדי לשמור על ביטחונה של המדינה ועל אופייה ,Elie Rekhess, “Initial Israeli Policy Guidelines toward the Arab Minorityציוני וכדי לנצל את משאביו לטובת הרוב היהודי. ראו: -היהודי

1948–1949”, in: Laurence Silberstein (ed.), New Perspectives in Israeli History, New York: New York University, 1991, pp. 103–23.

30

כך גם אין פתרון לסכסוך בין האזרחים הערבים והיהודים. עם זאת, רכס אומר שאת העימות הפנימי אפשר כלכלי והענקת אוטונומיה תרבותית, אפשרות שיש לה סיכוי שכן-לנהל על ידי הגברת השוויון האזרחי והחברתי

24כמה עדויות מראות שהציבור הערבי פרגמטי יותר מההנהגה שלו.

קרקעיים לבלימתה.-למרות המשך ההחרפה בעמדותיהם של הערבים והיהודים, מנגד פעלו גם זרמים תתמהערבים במדד25.7%אחד הכוחות במעגל החיצוני היה המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. אף שרק

בסקר הערבים(, עצם קיומן שידר קורטוב של112 האמינו שהשיחות יובילו להסדר של קבע )שאלה 2013 רצון טוב ותקווה שמשהו בכל זאת יצא מהן. דרך ההידברות ליישוב הסכסוך עם הפלסטינים נעשתה כה רווחת

מהערבים הצדיקו פתיחת אינתיפאדה שלישית אם יימשך הקיפאון המדיני )שאלה 48.6%עד שרק 117 (. גם התפכחות מהאביב הערבי אולי ריככה את עמדות האזרחים הערבים. לכך נמצא ביטוי2013במדד

מהם לסילוק בדרך לא דמוקרטית של תנועת האחים המוסלמים מהשלטון במצרים54.4%בהתנגדותם של להמשך שלטון אסד בסוריה ולמרחץ65.4%( ובהתנגדות של 124שנבחרה בבחירות דמוקרטיות )שאלה

2013- ב71.2%- ל2012- ב62.7%- לכל אלה יש להוסיף את העלייה מ25(.125הדמים האכזרי שם )שאלה )שאלה איראן בידי גרעיני נשק לפיתוח הערבים של תודעתם126בהתנגדותם את שמחדד שינוי ,)

ערבית.-יהודית והכלל-פוליטית כישראלים ומקרבם לעמדה הישראלית-הגאו כוחות שהפיגו במידה מסוימת את חששות האזרחים הערבים. הקמפיין2013במעגל הפנימי פעלו בשנת

של ישראל ביתנו לסיפוח יישובי המשולש למדינה פלסטינית עתידית, שבשנים קודמות זרע פחד וניכור בקרב האזרחים הערבים, ייתכן שדווקא קירב אותם לאחר מכן ליהודים ולמדינה, שכן הוא הכריח אותם להעריך מחדש בחיוב את אזרחותם הישראלית ואת זיקתם למדינה, לכלכלה ולחברה בישראל וגם להבין יותר לעומק

את התוצאות הקשות של ניתוקם מישראל. בעניין זה כתב הסופר והעיתונאי עודה בשאראת:

אך, ובהתעלמות מהשיח הפרובוקטיבי של ליברמן, על הציבוריות הערבית להגיד דברים ברורים בעניין. הרי אםבאוטונומיה לחיות רוצים, בצדק, ואינם להיות חלק מהמדינה הפלסטינית, ובצדק, רוצים, אינם הערבים פוליטית גיאוגרפית, יש להגיד בקול רם שהסטטוס הכי טוב בשבילנו הוא להיות אזרחי המדינה. הגיע הזמן שניאבק שלא להיות זרים בה. שאופייה יהיה דמוקרטי ויכיל את כולם, סמליה ישקפו את כולם, וכולם ייהנו

ערבי, ולמרות הכל הערבים נהנים-מאוצרותיה. הרי למרות הכל יש כאן איים מעוררי השתאות של שיתוף יהודי שנה, הדברים משתנים. ממעמד של קורבן למעמד של65מזכויות נכבדות, שיש להיאבק על הרחבתן. אחרי

שותף. הגיע הזמן "להחליף את הדיסקט" גם ביחס לשכנינו, האזרחים היהודים, שרובם המכריע נולדו אחרי26הלילה הטראומטי, בכיוון של דיאלוג ושיתוף. הרי זה מבטיח יותר מאשר רתיעה וניכור.

- ב66.5%-ואכן חלה ירידה בחשש הערבים מפני סיפוח אחדים מיישובי המשולש למדינה הפלסטינית – מ

(. חששות הערבים גם פחתו כשהוסר כליל מעל סדר היום הלאומי – עם45 )שאלה 2013- ב53.6%- ל2012 – רעיון הטלת חובת שירות אזרחי במקום שירות צבאי על הערבים.2013מרכז במרס -כינונה של ממשלת ימין

גם התפוגג החשש של האזרחים הערבים שבמשא ומתן יקבלו הפלסטינים את הדרישה הישראלית להכרהבישראל כמדינתו של העם היהודי.

נוסף על הפגת החששות הערביים, נתנו את אותותיהם גם צעדים לשילוב כלכלי של הערבים שננקטו מאז

24 Elie Rekhess, "The Arab Minority in Israel: Reconsidering the '1948 Paradigm'", Israel Studies 19 (2), (Summer 2014): 187-217.לעומת זאת יש הרואים באביב הערבי דגם לחיקוי להתקוממות עממית של הפלסטינים תחת הכיבוש והמיעוט הערבי הסובל25

מאפליה ומהדרה. על כך כתב העיתונאי גדעון לוי: "כן, זה יקרה יום אחד: ההמונים יעלו על ההתנחלויות ועל המחסומים, על מחנות הצבא ועל בתי הכלא. אז גם ערביי ישראל לא יוכלו עוד לעמוד מנגד. גם הם צופים בתחריר וגם הם מבינים שמגיע להם משטר אחר

(.4.7.2013ומדינה אחרת" )"מחכה להתקוממות פלסטינית", הארץ, .2014 בינואר 13,הארץ עודה בשאראת, "מוכן לעבור לפלסטין", 26

31

אמצע שנות האלפיים. צעדים אלה כללו את הקמת הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסיגופים אלה פועלים להגדלת2007-במשרד ראש הממשלה ב ואת עמותת צופן. , את עמותת קו משווה

ייצוג ולסיוע ליזמים ערבים. השתתפות הערבים בשוק העבודה, לשילוב אקדמאים ערבים במשק היהודי , ונציגים ערבים נכנסו לגופים כמו רשות מקרקעי ישראל, שבעבר8%-הערבים בשירות המדינה עלה ליותר מ

הם הודרו מהם לחלוטין. בהופעתה הציבורית הראשונה מאז אישור מינויה בממשלה, אמרה קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל: "אם לא נדע לשלב את ערביי ישראל בכלכלה הישראלית, נשלם מחיר כלכלי וחברתי כבד

כחלק מתכנית הממשלה להסדר התיישבות הבדואים בנגב נעשו גם השקעות להקלת27בשנים הבאות". בהתנדבות ערבים לשירות אזרחי, פרויקט הדורש מימון2007פוסקת מאז -מצוקתם. העלייה הגדולה והלא

28רב, מעידה גם היא על יצירת הזדמנויות, בייחוד לצעירות ערביות, שלא מעט ערבים מוקירים ומנצלים.

-נראה שהכוחות החיוביים שפעלו על הערבים והיהודים היו חזקים יותר מהכוחות השליליים. לכן נרשמה ב

התמתנות בקרב היהודים.- עצירה של מגמת ההחרפה בקרב הערבים והמשך מגמת היציבות2013

(2015 למדד 2013 )בין מדד 2015 עד אביב 2014מהמתרחש מהתחלת ( התרחשו מספר אירועים חשובים2015 עד אביב 2014 )מינואר 2015 למדד 2013בקטע הזמן שבין מדד

. הם הגדילו את הניכור בין ערבים ויהודים.20-שהבולטים ביניהם הם מבצע צוק איתן והבחירות לכנסת ה למציאת שלושה נערי ישיבה שנחטפו בגדה12.6.2015-למבצע צוק איתן קדם מבצע שובו אחים שהחל ב

וחצי. למחרת ההלוויה ב-על 2.7.2014-ידי חוליה של החמאס. השלושה נמצאו הורגים לאחר כשבועיים כמעשה נקמה חטפו ורצחו יהודים את הנער מוחמד אבו ח'דיר משועפט ומפגינים יהודים בירושלים צעקו "מוות לערבים" ופגעו בעוברי אורח ערבים. הערבים הגיבו בהפגנות מחאה, הבערת צמיגים, חסימת כבישים

והתנגשויות עם המשטרה. המהומות במזרח ירושלים וירי הרקטות מרצועת עזה התגברו.והסתיים ב8.7.2014-מבצע צוק איתן החל ב . הוא הסב נזק חמור לשני הצדדים: אלפי26.8.2014-

רקטות ופצצות מרגמה נורו מרצועת עזה לעבר יישובי עוטף עזה ומרכז הארץ. בהתקפות אוויר ובפשיטה מנהרות טרור.32מהקרקע תקף צה"ל אלפי מטרות ברצועה, פגע ביותר מעשרת אלפים מבנים והשמיד

למעלה מאלפיים פלסטינים, אזרחים ולוחמים, נהרגו, למעלה מעשרת אלפים נפצעו ורבע מיליון לפחותנפצעו. חלק מתושבי1,600-נעקרו מבתיהם. למעלה משבעים חיילים ואזרחים ישראלים נהרגו ולמעלה מ

שקט ושדה התעופה בן גוריון נסגר לזמן מה. לחץ הציבור ונציגי-עוטף עזה התפנו, תושבי המרכז סבלו מאי הימין הקיצוני בממשלה לכבוש את עזה ולסלק את ממשלת החמאס נבלם, מה שגרם לתסכול רב של

היהודים.למרות שהאזרחים הערבים לא29החיכוך והמתח בין האזרחים הערבים והיהודים עלו לממדים גבוהים.

תמכו ברצח הנערים, בהפגזות מעזה ובחמאס, הם תמכו בצד הפלסטיני, גינו את המלחמה והתייחסו בחומרה רבה לממדי ההרג וההרס שגרמה ישראל לתושבי עזה. לעומתם, היהודים, כולל התקשורת, האופוזיציה )חוץ

ממרצ( והציבור הרחב הצדיקו את המלחמה וגילו עויינות לביקורת על התנהלותה. יהודי. הערבים נתנו ביטוי להתנגדותם למלחמה בהפגנות-המלחמה חשפה והעמיקה את השסע הערבי

שבחלקן שנעשו לאלימות ואיימו על שלומם של היהודים, בשביתה כללית ובהעלאת פוסטים פוגעניים מאוד

. 29.10.2013, הארץ מוטי בסוק, "פלוג: 'לציבור הערבי יש קושי להשתלב בענפים מסוימים במשק'",27 Robert Cherry, "Increased Constructive Engagement among Israeli Arabs: The Impact of Governmentלסקירת פעולות אלו, ראו: 28

Economic Initiatives", Israel Studies 19 (1) (Spring 2014), pp. 75-97; Avivit Hai, "Arab Citizen Employment in Israel: Critical Concern and Great Potential", Inter‐Agency Task Force on Israeli Arab Issues, July 2013; Avivit Hai, "Shared Society Between Jewish and Arab

Citizens of Israel: Visions, Realities and Practices", Inter‐Agency Task Force on Israeli Arab Issues, February 2014 Avivit Hai, Jewish-Arab Relations in Israel and לסקירה של התנהגות הצדי הערבי והצד היהודי במהלך מבצע צוק איתן, ראו: 29

the Summer of 2014: Assessments and Insights, Inter‐Agency Task Force on Israeli Arab Issues (November). www.iataskforce.org32

ברשתות החברתיות )כמו הבעת שמחה לאיד על מות חיילים(. דברי ח"כ חנין זועבי שחוטפי הנערים אינם ידי היהודים כבוגדניים ובמידה-מחבלים והוקעתה את חיילי צה"ל כרוצחים זכו לתהודה עצומה והתקבלו על

רבה כייצוג אותנטי של הלוך הרוח שבקרב הערבים. ערבים הותקפו בקניונים, בתחבורה הציבורית ובמקומות העבודה. היו מקרים של נזיפות ואפילו פיטורים של עובדים ערבים שהואשמו בהתבטאויות חמורות. ערבים חששו לדבר ערבית במרחב הציבורי המשותף. הגדיל לעשות שר החוץ דאז, אביגדור ליברמן, בקראו לציבור היהודי להחרים את העסקים הערביים שהשתתפו בשביתה הכללית נגד המלחמה, קריאה שהערבים פרשו

.2000כחרם יהודי גזעני על כלל העסקים הערביים כפי שקרה אחרי מהומות אוקטובר יהודים. ההסתה הייתה הן ברמת הציבור והן ברמת-אירועי מבצע צוק איתן שקפו החמרה ביחסי ערבים

ההנהגה. החיכוכים הפוגעניים היו לא רק בין הציבור הערבי לשלטונות אלא גם בינו לציבור היהודי. לראשונהנוספה רשת האינטרנט כזירה לקונפליקט שהקלה על כל צד לבטא ולהפיץ את2000לאחר אוקטובר

הביקורת ואת השנאה שלו ובכך להעצים את הקונפליקט. .17.3.2015- שנערכו ב20-האירוע המנכר הגדול שבא בסמיכות למבצע צוק איתן היה הבחירות לכנסת ה

הועלה אחוז החסימה מ2014הבחירות התמלאו באירועים המשסעים ערבים מיהודים. במארס ל2%- -

. ישראל ביתנו יזמה את העלאתו במטרה רשמית לשיפור המשילות ובמטרה שקופה לסילוק המפלגות3.25% הערביות מהכנסת. תיקון חוק הבחירות התקבל בהתנגדות המפלגות הערביות. חד"ש הגישה בג"צ נגד החוק בטענה שהוא פוגע בשוויון אך בית המשפט העליון דחה את הערעור ונאות לדון בו מחדש אחר הבחירות אם אכן יתברר שהוא פוגע בייצוג הערבים בכנסת. העלאת אחוז החסימה אילץ את ארבע המפלגות ליצור את

הרשימה המשותפת שבראשה הועמד עו"ד איימן עודה, ראש חד"ש החדש. הרשימה המשותפת, כמו המפלגות הערביות, הפכה עם הקמתה לסלע מחלוקת בין ערבים ויהודים. רוב הערבים במשך עשרות שנים ציפו להקמת רשימה ערבית משותפת ולכן ברכו על הקמתה, בעוד שהציבור היהודי, שאיננו נותן אמון במפלגות הערביות ובנציגיהן בכנסת, לא התלהב מהקמתה. התקשורת היהודית התייחסה בחיוב למנהיגה החדש של חד"ש ולרשימה המשותפת. בעימות הטלוויזיוני של ראשי המפלגות הטיח ליברמן בעודה "אתה גיס חמישי, אתה נציג של ארגוני טרור בכנסת ישראל", אך עודה השיב לו בשקט ובשום שכל. ואולם החלטת הרשימה המשותפת, בלחץ בל"ד והתנועה האסלאמית, לא לחתום על הסכם עודפים

עם מרצ עוררה כעס רב בקרב תומכי מרכז ושמאל יהודיים.בלטה ההתנגדות בימין לאפשרות הגדלת כוחם ושל הערבים ושיתופם20-במערכת הבחירות לכנסת ה

בשלטון. העיתון ישראל היום הזהיר מפני זרימת כספים מחו"ל להגדלת הצבעת השמאל והערבים. משה כחלון, ראש מפלגת כולנו, הצהיר שלא ישב בממשלה שמבוססת על הערבים. הגדיל לעשות ראש הממשלה נתניהו שביום הבחירות פרסם סטטוס וסרטון בפייסבוק שבהם הוא קרא: "שלטון הימין בסכנה. המצביעים

יש. 8צו יש לנו. V-15 הערבים נעים בכמויות אל הקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים. לנו אין לנו רק אתכם. צאו אל הקלפי, תביאו את החברים ובני המשפחה, הצביעו מחל כדי לסגור את הפער בינינו לבין מפלגת העבודה. בעזרתכם ובעזרת השם נקים ממשלה לאומית שתשמור על מדינת ישראל". קריאה זו

מרכז יהודיים, כפסילה של זכות הערבים להצביע וכהסתה. לאחר-ידי הערבים ותומכי שמאל-גונתה כגזענות על הבחירות הצטרף לביקורת גם נשיא ארצות הברית ברק אובמה ונתניהו הצהיר שבאמירה זו הוא לא התכוון

לפגוע בערביי ישראל. נראה שקריאתו זו אכן הצליחה להגדיל את מספר המצביעים עבורו.לסיעה הפיכתה בכנסת. וייצוגה הערבית ההצבעה שיעור את להעלות הצליחה המשותפת הרשימה השלישית בגודלה הקנתה לה כוח בכנסת ומעמד בולט יותר בפוליטיקה הישראלית למגינת ליבם של ראשי גוש הימין ותומכיהם. בתור סיעה גדולה היא זכתה ביותר חברויות בועדות הכנסת, כמו ועדת הכספים, ואפילו

33

תומא ח"כ עאידה מכהנת זה )בתפקיד מגדרי ולשוויון האישה מעמד לקידום הועדה סלימאן-בראשות מחד"ש(. לראשונה אמור ראש הממשלה לפי הנוהל הקיים לתדרך ולעדכן בענייני המדינה לעיתים מזומנות

את ראש הרשימה המשותפת, בתור מפלגה גדולה באופוזיציה. יהודים של מבצע צוק איתן והבחירות לכנסת העשרים נוספו התפתחויות-לאפקט השלילי ליחסי ערבים

והקהילה ישראל ממשלת של היום סדר על נמשך. לפלסטינים ישראל בין ביחסים הקיפאון אחרות. הבינלאומית בתקופה זו ניצב המשא ומתן בין המעצמות ואיראן להשגת הסכם למניעת פיתוח נשק גרעיני. ראש הממשלה הקדיש את כל מרצו להתנגדות למשא ומתן והתעלם מהשאלה הפלסטינית. ראש הרשות הפלסטינית פעל לקדם את הנושא באמצעים דיפלומטיים תוך שיתוף פעולה בטחוני עם ישראל והתנגדות

אקצא בסכנה" והצליח-למאבק עממי אלים. נמשך הקמפיין של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית "אלועמדותיהם הפוליטיות, שיש להגן על "אל חראם-לגבש הסכמה של הערבים בישראל, על כל עדותיהם

שריף" )הר הבית( בהיותו לא רק סמל דתי אלא גם סמל לאומי. הפחד הערבי מפני שינוי הסטטוס קוו בהר-א הבית ניזון גם מפסיקות חדשות של רבנים מהציונות הדתית המתירות עלייה ותפילה על הר הבית ומהגדלה של מספר היהודים שעושים זאת. לכל אלה יש להוסיף את האכזבה הרבה של הציבור הערבי מהכשלון להפלת

כינון שלטון חלופי שהיה נותן כוח והשפעה לרשימה המשותפת.-שלטון נתניהו ואי גם סכסוך המדינה עם הבדואים נמשך למרות הקפאת הצעת החוק בעניין זה אך היא נותרה כחרב התלויה על צוארם לא רק של הבדואים בנגב אלא גם על המגזר הערבי בכללותו. לא התקיים משא ומתן עם ראשי

וגדל מספר הריסות הבתים בכפרים הלא מוכרים בנגב. על רקע זה-הבדואים כדי להגיע לפשרה אחרת התנגשות חמורה בין המשטרה לחלק מתושבי רהט. העימות קרה בין צעירים שבאו18.1.2015-התרחשה ב

22-להלוויה של בן העיר שנהרג מירי המשטרה במהלך עצירת סוחרי סמים שבוע קודם לכן שהסתיים בהרוג ו מייד לאחר הבחירות ארגנו ראש הרשימה המשותפת צעדת מחאה מהנגב לירושלים בדרישה30פצועים.

התקבלה פסיקת בית המשפט העליון נגד5.5.2015-מוכרים בנגב ובתביעות תושביהם. ב-להכיר בכפרים הלא חיראן בנגב המזרחי, פינוי כאלף מתושביו לעיירה חורה והפקעת-מוכר אום אל-הערר על הרס הכפר הלא

ידי-האדמות עליהן הם יושבים. הציבור הערבי זעם משום שתושבי הכפר הועברו אליו בשנות החמישים על 11.6.2015- ב31דתי בשם חירן.-השלטונות והתיישבו בו ברשות ומשום שבמקום הכפר ההרוס יוקם כפר יהודי

מאות בדואים, ערבים מהצפון וחברי כנסת ערביים נגדבאר שבעהפגינו מול קריית הממשלה ובתי המשפט ב32חיראן.-ההחלטה להריסת אום אל

כנגד הגורמים הנזכרים לעיל שמגבירים את הפילוג ואת הניכור בין ערבים ויהודים, פעלו כוחות אחרים להבנה ולהערכה דומה2012-2011מאזנים, ממתנים ומקרבים. כשלון האביב הערבי הפך ממחלוקת בשנים

מאז. שני הצדדים רואים את האביב הערבי ככשלון, אך הערכה מחדש זו של האזרחים הערבים דוחפת אותם להכיר ביתרונות חייהם כערבים בישראל לעומת האנדרלמוסיה בעולם הערבי והתפוררות של כמה ממדינות ערב. הערבים בישראל חשים הסתייגות ודחייה כלפי האלימות של תנועות האסלאם בקרב בני עמם, בעולם הערבי ובעולם המוסלמי. דאעש היא סמל הקיצוניות הברוטלית שאותה דוחים ערבים חילונים ואסלאמיסטים

בישראל. האוכלוסייה הערבית בשני העשורים האחרונים רושמת שיעורים גבוהים של ניעות חברתית אישית וקבוצתית. השיפורים מתבטאים בהתרחבות המעמד הבינוני ובמיוחד גידול באחוז של בעלי המקצועות החופשיים )עורכי דין, רופאים, רוקחים, רואי חשבון, אנשי אקדמיה ועוד(, סוחרים בינוניים, פקידים ומנהלים בדרגים בינוניים

.NRG, 18.1.2015 פצועים בעימותים עם המשטרה ברהט",22נעמה אנגל משאלי, "הרוג ו- 30.6.5.2015עדאלה, הודעה לעיתונות, "בית המשפט העליון אישר את תכנית המדינה להרוס את הכפר עתיר/אום אל-חיראן", 31.11.6.2015, הארץ שירלי סיידלר, "מאות הפגינו נגד פינוי הכפר אום אל-חיראן: לא נוותר על אף כפר", 32

34

ידי-וגבוהים, דירקטורים בחברות ממשלתיות, מורים ועובדי צווארון לבן אחרים. מוביליות זו הושגה לא רק על משפחות קטנות יותר בדור הצעיר אלא גם הודות להשקעות ממשלתיות לפיתוח כלכלי ולהגדלת הנגישות להשכלה גבוהה במגזר הערבי. שכבה מבוססת זו מעוניינת בשילוב בכלכלה ובחברה הישראלית תוך שמירה

על זיקתה לתרבות וללאומיות הפלסטינית. המיעוט הערבי ממשיך לעבור העצמה. הוא משכיל יותר, עירוני יותר, מבוסס כלכלית יותר, מודע יותריותר כיצד לרתום את הדמוקרטיה הישראלית למאבקו ולצרכיו. מעמדו השולי הכפול ויודע טוב לזכויותיו בחברה הישראלית ובעם הפלסטיני אינו גורם המחליש, המדכא והמפורר אותו ומעוות את התפתחותו אלא

ייחודו ואת אחדותו. מיעוט שמזדהה עם החזון של הפיכת ישראל למדינה דו33מחזק את לאומית והעורך- מאבק נמרץ נגד האפליה וההדרה ולקידום השוויון והשלום איננו מיעוט חלש וכנוע. זהו מיעוט מגויס לעילא שיש לו מפלגות והנהגה לאומית ופוליטית משלו, הזוכות לתמיכה המונית עצומה )למשל, הרשימה המשותפת

(. להעצמת הציבור הערבי ולהנהגתו יש השפעה כפולה ומנוגדת.2015- מקולות הערבים ב83.2%-זכתה ב מצד אחד היא מגבירה את הצורך והרצון בהשתלבות ומצד אחר מעניקה יותר זקיפות קומה וכוח. תחושת

העוצמה הערבית מחריפה את המחאה ואת ההתרסה שפוגעות בציבור היהודי ומגבירות את ניכורו. לא גרם לשום צד לשבור את2015 למדד 2013מאזן הכוחות השליליים והחיוביים בפרק הזמן שבין מדד

הכלים. הערבים לא הצטרפו למלחמה ולא פתחו במרי אזרחי. השלטונות לא הטילו ממשל צבאי על הערבים ולא שללו את זכויות היסוד שלהם. המשטרה לא ירתה למוות במפגינים הערבים. החיכוכים לא גרמו לאבידות בנפש וברכוש. החרם על עסקים ערביים חלף. העלאת אחוז החסימה לא הביאה להחרמת הכנסת ולא

קיום עומדת בלחצים הכבדים הפועלים עליה.-הקטינה את ייצוג הערבים בה. נראה שמערכת הדו

פרויקט מדד יחסי ערבים–יהודים בישראל , משתלב במדדים אחרים העוסקים בעמדות של ערבים2003יהודים בישראל, שנערך מאז –מדד יחסי ערבים

ויהודים: מדד השלום, מדד הדמוקרטיה ומדד החוסן הלאומי. אך הוא ייחודי בהיותו מוקדש כולו לכך, בודקומשתמש בראיונות פנים16במפורט גדולים סוגיות שונות, מבוסס על מדגמי אוכלוסייה פנים בקרב-אל- 34הערבים.

יהודים היא עריכת סקר מדעי העוקב באופן שוטף אחר עמדותיהם–מטרתו העיקרית של מדד יחסי ערבים של הציבור הערבי מכאן והציבור היהודי מכאן זה כלפי זה וכלפי המדינה. הבדיקה החוזרת ונשנית מדי שנה בשנה יוצרת מסד נתונים שמאפשר בחינה רצופה של פן חשוב בשסע הלאומי. נתוני המדד נותנים תמונת מצבעל לאלה, ויהודים אלה ערבים של ההדדית ההסתגלות על עמוק, בשסע שסועה כחברה ישראל על הבעייתיות באופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה ועל הסדרת מעמדו של המיעוט הערבי כתנאי ליישוב מלא

פלסטיני.-של הסכסוך הישראלי לפרטים על הגישה הגורסת שהמיעוט הערבי הוא חלש, משוסע ובעל התפתחות לא נורמלית ראו: אסעד גאנם, "הפלסטינים 33

(, עמ'1997 )42-41 מדינה, ממשל ויחסים בינלאומייםבישראל חלק מהבעיה ולא מהפתרון: שאלת מעמדם בעידן של שלום", 154-123 ;As’ad Ghanem and Nadim Rouhana, “Citizenship and Parliamentary Politics of Minorities in Ethnic States: The

Palestinian Citizens in Israel,” Nationalism and Ethnic Politics (Winter 2001), pp. 66-86. מתנהל כפרויקט משותף של התכנית לחקר2010 באוניברסיטת תל אביב, אך מאז 1994"מדד השלום" נחנך לראשונה ב־ 34

הוא התרחב גם לאוכלוסייה2000סכסוכים ויישובם ע"ש אוונס ומרכז גוטמן לסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בשנת הערבית, ובכך הוא מודד את הפער בין יהודים לערבים בעמדות כלפי הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים והעולם הערבי. "מדד

, בודק את עמדות הציבור היהודי והציבור הערבי בשאלות הנוגעות2003הדמוקרטיה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנחנך ב־ למשטר הדמוקרטי ונושאים קרובים. גם "מדד החוסן הלאומי" של המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, שממצאיו

בכנס הרצליה, מבוסס על סקר עמדות של יהודים וערבים וחוקר את ההבדלים בעמדותיהם לאורך זמן.2000מתפרסמים משנת ואולם, אף אחד משלושת המדדים הללו איננו מתמקד ביחסי ערבים-יהודים בישראל, איננו מבוסס על סקרים מייצגים גדולים של

שתי האוכלוסיות הללו ואיננו עורך סקרי פנים-אל-פנים, המבטיחים יותר אמינות, בקרב האוכלוסייה הערבית.35

פריטים. כל השאלות היו שאלות125 פריטים, והשאלון היהודי — 198 כלל 2015השאלון הערבי במדד 2015סגורות. הנוסח העברי של השאלון בערבית עם התפלגויות באחוזים של התשובות מופיע בסקר ערבים

)בסוף הספר(; הנוסח העברי של השאלון ליהודים עם התפלגויות באחוזים של התשובות מופיע בסקר יהודים )בסוף הספר(.2015

אוכלוסיית המדד הורכבה מאזרחי ישראל הבוגרים החיים בארץ. האוכלוסייה הערבית כוללת את האזרחיםובדואים )גם מי שמתגוררים בכפרים הלא מוכרים-הערבים הגרים בתחום הקו הירוק, בכללם גם דרוזים

בנגב(, אך לא את ערביי מזרח ירושלים ואת הדרוזים בגולן, שרובם ככולם אינם אזרחי המדינה. המדגם יישובים. בין מאי28- מתוך מרשם התושבים של משרד הפנים מ2015הערבי האקראי השמי הוצא באפריל

פנים בשפה הערבית בבתי המרואיינים. הניהול-אל- ראיונות פנים700 ערכו מראיינים ערבים 2015לאוגוסט והריכוז של עריכת הסקר בוצעו באמצעות מערך מיוחד שהוקם לשם כך בחסות אוניברסיטת חיפה.

(,14.0%המדגם היהודי נלקח מתוך ספר הטלפונים הקוויים והניידים. נקבעה בו מכסה מיוחדת לעולים ) (.1.8%( ולחברי קיבוצים )4.2%(, לחברי מושבים ויישובים כפריים )4.5%(, למתנחלים )12.1%לחרדים )

נערכו 2015ביוני ראיונות טלפוניים עם יהודים, 729 מהם בשפה העברית ו־86% בשפה הרוסית.14% הראיונות נערכו על ידי מכון מדגם.

. טעות2015 במארס 17נתוני שני סקרי המדד שוקללו לפי תוצאות ההצבעה לכנסת בבחירות שנערכו ב־.3.7%הדגימה בכל סקר היא פלוס או מינוס

המהימנות של תשובות הנשאלים בסקרי עמדות מושפעת מעיתוי הריאיון. על כן ראוי לציין כי שני סקרי 17.3.2015- נערך מבצע צוק איתן, ב26.8.2014- ל8.7.2014. בין 2013יולי - בוצעו באפריל2015מדד

וב20-נערכו הבחירות לכנסת ה הוקמה הממשלה ה14.5.2015- נתניהו. הממשלה34- בנימין בראשות ימין.- ח"כים ממפלגות הימין כולל מפלגת כולנו שהציגה את עצמה כמרכז61החדשה הייתה ממשלה צרה של

ונשמעו מתוכם התבטאויות של התנשאות-תומכי השמאל מרכז חשו אכזבה מרה מהעדר מהפך שלטוני והכפשה כלפי תומכי ימין. האירועים הללו הגבירו את המתח ואת הניכור בין ערבים ויהודים. ניתן לשער שעיתוי

בכיוון של החרפת העמדות של שני הצדדים.2015איסוף הנתונים היטה את מאזן ההטיות של סקרי מדד לעתים קרובות מועלים ספקות באשר לדיוק התשובות של הערבים בסקרים. האם הערבים דוברים אמת? האם דעותיהם יציבות? האם הם אינם מפחדים? האם הם עונים לפי מה שמצופה מהם ואינם מגלים את מה שהם חושבים באמת? פקפוקים אלה מועלים לרוב בנוגע לערבים בלבד, כאילו אין בעייתיות דומה בנוגע

ליהודים. לסטנדרטים כפולים אלה אין הצדקה.לציין עובדות אחדות המחזקות את תקפות הממצאים בסקרים הערביים של המדד. הראיונות אפשר נערכים בבית הנשאלים באווירה נינוחה ומעוררת אמון; לנשאל מובטחת סודיות מלאה; כדי למנוע זיופים נערך אימות מדגמי של הראיונות לכל אחד מהמראיינים; המספר הגדול של שאלות בשאלון מאפשר בדיקה של העקביות הפנימית של התשובות, והבדיקה שנעשתה מצביעה על עקביות גבוהה. כמו כן העמדות של הדרוזים ותומכי המפלגות היהודיות נמצאו, כצפוי, הרבה יותר מתונות מהעמדות של המוסלמים, הנוצריםנוכח אך קשה לאמוד את ותומכי המפלגות הערביות. אשר לגורם המרסן של הפחד, שאין ספק שהוא

לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית בכל2015 מהערבים במדד 45.7%השפעתו, חשוב לציין שהוא לא מנע מ־)שאלה ישראל במקום מ־84פלסטין מנע ולא ש"מוצדק שהאזרחים54.0%(, מלהביע את הסכמתם

(.118הערבים בישראל יפתחו באינתיפאדה משלהם אם מצבם לא ישתפר באופן ניכר" )שאלה לנוכח האמור לעיל, המהימנות והתקפות של נתוני הסקרים הערביים, שהתבססו על מדגמים אקראיים

פנים, אינן בשום אופן פחותות מאלה של נתוני-אל-שמיים הלקוחים ממרשם האוכלוסין ועל ראיונות פנים

36

זו מקבלת חיזוק מהערכת המראיינים באשר הסקרים היהודיים, שהתבססו על ראיונות בטלפון. מסקנה 6.4%, 2012 מהראיונות עם הערבים במדד 5.2%למהימנות הכללית של המידע שמסרו המרואיינים. רק

,2012 מהראיונות עם היהודים במדד 1.4%(, לעומת רק 196 )שאלה 2015 במדד 4.9%- ו2013במדד 35הוערכו כלא מניחים את הדעת. ככלל, הראיונות של שני הצדדים הוערכו כמהימנים.

בניתוח הנתונים נבדקה ההשפעה של "גורמי העיצוב" של עמדות הנשאלים. גורמים אלה מוינו לארבע קטגוריות: רקע סוציו־דמוגרפי, זהות, התנסויות אישיות חיוביות עם האחר והתנסויות אישיות שליליות עם

האחר. ניתוח הנתונים מראה שבכל השאלות שהוצגו קיימים הבדלים לא רק בין ערבים ליהודים, אלא גם בקרבגורמי העיצוב הללו, השופכים אור על ובקרב היהודים בינם לבין עצמם, אך בינם לבין עצמם הערבים ההבדלים הפנימיים בכל עמדה, עקביים למדי. כדי להקל את עומס הקריאה, להימנע מחזרות ולצמצם את

"מנבאים"(.8היקף הדיווח, הדיון בהבדלים הפנימיים מרוכז בפרק נפרד )פרק ולשני המדדים2003 בהשוואה למדד הראשון מ־2015לסיכום, פרסום זה מוקדש לדיווח על ממצאי מדד

(. הממצאים בכל סוגיה מוצגים לערבים וליהודים בנפרד. כדי לפשט את2013 ומדד 2012שקדמו לו )מדד הלוחות מופיע רק שיעור ההסכמה )המורכב משיעור הנוטים להסכים והמסכימים( לצד ציון מספר השאלה

וההתפלגות המלאה באחוזים של כל התשובות מצויים בנספחי הספר. מספרי2015במדד . השאלונים , שכן נספחי השאלונים מתייחסים לשנה זו בלבד. הצגת התשובות למדד2015השאלות מצוינים רק בנוגע ל־

מאפשרת לעמוד על מגמת השינוי לאורך זמן2015 בצד התשובות למדד 2013 ולמדד 2012, למדד 2003 ועל מגמת השינוי בשנים האחרונות. אף שהבדלי העמדות בקרב הערבים ובקרב היהודים אינם מוצגים בדיווח

36על כל עמדה ועמדה, יש לזכור שאלה קיימים, והם מדווחים במרוכז בהמשך הדברים.

Sammy Smooha, “Appendix A: Methodology of theלדיון מפורט יותר בשאלת המהימנות והתקפות של הסקרים הערביים ראו בספרי 35Surveys,” in: Arabs and Jews in Israel, Vol. 2, Boulder, CO.: Westview Press, 1992, pp. 279-288

נוסף על מאמרים שנעשה בהם שימוש בממצאים נבחרים של המדד, יצאו לאור ארבעה פרסומים מסכמים בעניינו: סמי36וירושלים: המרכז היהודי2004ערבים בישראל –מדד יחסי יהודיםסמוחה, ערבי, קרן פרידריך אברט,-, חיפה, תל אביב

Sammy Smooha, Index of Arab-Jewish Relations in Israel )פרסום זה יצא לאור גם באנגלית(; 2005הפורום להסכמה אזרחית, 2003-2009, Haifa: The Jewish-Arab Center, University of Haifa, לא שוברים את הכלים: מדד יחסי; סמי סמוחה, 2010

לא, סמי סמוחה, 2013, ירושלים וחיפה: המכון הישראלי לדמוקרטיה, אוניברסיטת חיפה, 2012יהודים בישראל -ערבים , ירושלים וחיפה: המכון הישראלי לדמוקרטיה, אוניברסיטת2013יהודים בישראל -שוברים את הכלים: מדד יחסי ערבים

2015חיפה,

37

2פרק

אמון-הפרדה, דימוי האחר, ניכור, אי

הפרדה בישראל ערבים ויהודים מסכימים ביניהם על הפרדה בשפה, בתרבות, בדת, בזהות, במוסדות ובמשפחות ועל התנגדות לטמיעה. ישראל איננה חברה רב-תרבותית, שבה לפרט הזכות הלגיטימית לבחור בין הפרדה ובין התבוללות, אם כי אפשרות זו מותרת בחוק. התשתית החוקית להפרדה מתייחסת לעדות דתיות )לפי שיטת

— חלוקת האוכלוסייה לפי דתות המנהלות את ענייני הדת ואת מעמדו האישי של האזרח(, בסיסההמילט התרבותי הוא הבדלי תרבות אותנטיים וקבועים, ובסיסה החברתי הוא ההפרדה העצומה בקהילות, בשכונות המגורים, בבתי הספר, בצבא, בחברה האזרחית, במפלגות, במרכזי הקניות, במקומות בילוי הפנאי ובמידה לא מבוטלת גם במקומות העבודה. להפרדה זו, החריגה בממדיה, יש בסיס אידאולוגי והיסטורי, אך יש בה גם יסודות של הדרה מצד הרוב היהודי, חשש מדחייה מצד המיעוט הערבי ורצון להבטיח את הקיום הנפרד מצד הערבים והיהודים. ההדרה משיגה את יעדה בשמירה על ההפרדה בין שתי קבוצות הלאום, אך הערבים

משלמים עליה מחיר כבד בנחיתות במשאבים ובשירותים שהם מקבלים. מראה שרוב2.1בסקרי המדד הוצגו שאלות על עמדות הנשאלים כלפי שילוב בתחומים מסוימים. לוח

ובקואליציות נוער במפגשי בילוי, במקומות בפארקים, רצוניות, בהתארגנויות בשילוב מעוניינים הערבים ובדומה ל-2003 ב-87.2% )פחות מ-2015 מהערבים ב-77.1%ממשלתיות. כך למשל (2013 ב-75.8%

תמכו בהתארגנויות משותפות של ערבים ויהודים. בהסכמתם לשילוב מביעים הערבים רצון לבטל את ההדרה כלפיהם ובעקבות כך ליהנות ממשאבים ומשירותים שבמגזר היהודי הם גדולים ואיכותיים יותר. ואולם רק

ב- מהערבים )2015כמחצית ספר בבתי לשילוב מוכנים 46.5%( מגורים ובשכונות מוקדי51.8%( ,) אינטגרציה שעלולים לאיים על שימור התרבות והזהות ומחייבים תשלום מחיר של ניעות גיאוגרפית. המבחן

]תוספתהסופי של השילוב הוא טמיעה באמצעות נישואי חוץ, אפשרות שהערבים שוללים באופן חדמשמעי . כאן[#1

בניגוד לדימוי הרווח של היהודי הנתפס כתומך בהדרת ערבים, סקרי המדד מצביעים על פתיחות גדולה של יהודים לשילוב ערבים. רוב היהודים מוכנים לשלב ערבים במסגרות המוניות כמו פארקים וקניונים וכמחצית או

( ושכונות2.1, לוח 2015 ב-60.4%יותר מוכנים אף לשלבם במסגרות המבוססות על קרבה כמו בתי ספר )מהיהודים לצירוף מפלגות ערביות לקואליציות51.5%(. לא פחות חשובה ההסכמה של 52.7%מגורים )

ב- הסקר עריכת בזמן שמשמעותה אופציה המשותפת2015ממשלתיות, הרשימה של כניסה הייתה נכונות היהודים לשילוב הייתה נמוכה באופן עקבי מנכונות הערבים, הפערים2003לקואליציה. בעוד שב-

.[#2]תוספת בנכונות נסגרו מאז. כצפוי, היהודים שוללים מכל וכל נישואים עם ערבים

)באחוזים(**2015-2013, 2012, 2003 שילוב חברתי קולקטיבי, ערבים ויהודים, 2.1לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

.89.479מסכימים שיהיו יחסי חברות בין יהודים לערבים6***

**77.969.2***

**

.52*66.455.62.851.834.545(2, י' 4מסכימים שערבים יחיו בשכונות יהודיות )ע'

38

3.77 מסכימים שערבים ילמדו בבתי ספר תיכוניים יהודיים )ע'

(1, י' 370.545.

154.146.551.554

.9*6

0.4***75.6***86.2מסכימים שיהיו מפגשים בין נוער ערבי ליהודי

****76.572.7**(2מסכימים שערבים יבלו במקומות בילוי יהודיים )ע' מסכימים שערבים יבלו בפארקים ובברכות שחייה במגזר

היהודי78.1***57.4***

מסכימים שיהיו התארגנויות משותפות של ערבים ויהודים(1)ע'

87.268.8

75.877.170.569.4

**

מסכימים שמפלגות ערביות ישתתפו בקואליציות(3, י' 5ממשלתיות )ע'

80.772.8

79.872.447.452.8

*51.5

* השאלה לא הוצגה לערבים, שנוסחה4 מתייחס לשאלה 4. כך למשל, הסימון ע' 2015** בלוח זה ובכל הלוחות הבאים מובאים מספרי השאלות בשאלון לערבים במדד

" בסוף הספר. בסקרים שלפני2015 ליהודים, שנוסחה מופיע ב"סקר יהודים 2 מתייחס לשאלה 2", בסוף הספר; הסימון י' 2015מופיע ב"סקר ערבים מספרי השאלות לא רשומים.20152010*** ב־

אבל ערבי שמצדד בשילוב בין שתי הקהילות הלאומיות אינו מתכוון בהכרח לממש אפשרות זו באופן אישי. , נוסף על תמיכתם של ערבים ויהודים בשילוב ברמה הקהילתית, נבדקו לראשונה גם2015-2011במדדי

רצונם האישי של הערבים להשתלב ונכונותם האישית של היהודים לשלבם. כצפוי, שיעור הערבים התומכים מהערבים במגורי ערבים51.8% תמכו 2015באופן כללי בשילוב גדול משיעור הרוצים אותו באופן אישי. ב־

(. הרצון2.2 מהערבים היו רוצים לעשות זאת באופן אישי )לוח 39.4%(, אך רק 2.1בשכונות יהודיות )לוח של חלק לא מבוטל מהערבים להשתלב במגורים אינו ניתן למימוש בתנאים הקיימים בגלל היעדר שירותים קהילתיים לערבים כגון בתי ספר ומוסדות תרבות ודת ביישובים היהודיים וכן בשל יוקר הדיור והמחיה הגבוה

יותר בהרבה בהם. מהערבים רוצים באופן אישי לבלות במקומות בילוי )בפארקים, בחופי רחצה, במסעדות ועוד(10 מתוך 7

רוצים להשתתף באופן אישי בהתארגנויות משותפות של ערבים10 מתוך 6( ו-2015 ב-69.1%של יהודים ) (. יתרה מזו,38.4%(. כשתי חמישיות היו רוצים שילדיהם ילמדו בבתי ספר תיכוניים יהודיים )59.9%ויהודים )ב-73.5% מהערבים עמדה2011 ממשלתיות, לקואליציות ייכנסו ערביות שמפלגות אישי רצון הביעו

שהמפלגות הערביות שוללות באופן נחרץ. מדובר בשיעורים גבוהים של רצון לשילוב ולחיים משותפים בחברה שבה ההפרדה היא מהגדולות בעולם, והם מעידים על המצוקה הקשה שהערבים חווים ועל כמיהתם הרבה

לעלייה ברמת החיים ובאיכותם.

-2015 רצון של הערבים לשילוב אישי ונכונות אישית של היהודים לשלבם, ערבים ויהודים, 2.2לוח )באחוזים(2011

יהודיםערבים2011

20122013

2015

2011

2012

2013

2015

*76.7******(1מוכנים שערבים ישראלים יהיו בין חבריהם לעבודה )י'

רוצים/מוכנים שמפלגות ערביות יצטרפו לקואליציותממשלתיות

73.5***44.3***

רוצים באופן אישי לבלות במקומות בילוי של יהודים/מוכנים שאזרחים ערבים יבלו במקומות בילוי

(4, י' 7שבהם הם מבלים )ע'

68.266.771.869.158.0*63.565.1

רוצים באופן אישי להשתתף/מוכנים שאזרחים ערביםישתתפו בהתארגנויות של יהודים

34.0***59.0***

****70.459.9** רוצים באופן אישי להשתתף בהתארגנויות משותפות של39

(6ערבים ויהודים )ע'

רוצים שילדיהם ילמדו בבתי ספר יהודיים /מוכנים שילדים(5, י' 8ערבים ילמדו בבתי ספר של ילדיהם )ע'

33.837.142.538.455.9*54.057.5

רוצים באופן אישי לגור בשכונות יהודיות/מוכנים(6, י' 9שאזרחים ערבים יגורו בשכונות מגוריהם )ע'

34.042.448.639.442.3*49.254.1

*השאלה לא הוצגה

יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות. בדקנו את מאפייני הערבים רצונם של הערבים בשילוב חזק הרוצים באופן אישי לגור בשכונה יהודית, שכן מדובר באינדיקטור חשוב ורגיש. השיעור הכללי של הערבים

, אך הוא גבוה במידה ניכרת בקרב מי שמסכימים שערבים39.4%הרוצים לגור בשכונה יהודית הוא כאמור (. שיעור הרוצים לגור66.2%( ובייחוד בקרב אלה שכבר גרים בערים יהודיות )67.2%יגורו בשכונות יהודיות )

(, בקרב הרוצים44.5%בשכונה יהודית גדול יותר בקרב התומכים בהתארגנויות משותפות להם וליהודים )( ילמדו בבתי ספר תיכוניים52.8%באופן אישי להצטרף להתארגנויות משותפות ומי שרוצים שילדיהם ;)

(. משתמעת מכך עמדה כללית המצדדת בשילוב בין ערבים ליהודים במגוון תחומי חיים.73.4%יהודיים )יותר נוצרים ) זו מחזיקים (, ערבים שמרגישים הכי61.3%(, לא דתיים )61.8%(, דרוזים )61.8%בגישה

(, מי ששייכותם החשובה ביותר היא73.6% )2015( או הצביעו עבורן ב-65.4%קרובים למפלגות יהודיות ) (, כערבים ישראלים62.2%(, כערבים בישראל )75.6%(, מי שהזדהו כישראלים )66.0%אזרחות ישראלית )

(54.7%( ישראלים כפלסטינים או ולא50.0%(, ערבית-ישראלית רק או בעיקר היא שזהותם מי ,) (. לכל קבוצות66.3%(, ומי שיש להם חברים יהודים שבבתיהם הם מבקרים )67.9%ערבית-פלסטינית )

( מעוניינים יותר במגורים מעורבים מאשר נשים )47.5%האוכלוסייה הללו יש יחסי קרבה ליהודים. גברים ) (. לגיל אין השפעה.36.4%( יותר מחסרי השכלה אקדמית )46.5%( ובעלי השכלה אקדמית מלאה )31.8%

מן הראוי להדגיש שבניגוד לדעה הרווחת, לא נמצא במחקר שגברים, צעירים, משכילים ועירוניים הם בעליעמדות בדלניות.

בדיקת השינוי שחל במשך השנים בעמדתם של הערבים כלפי שילוב מראה על מגמה מעורבת. חלה ירידה . כך למשל שיעור הערבים שמסכימים שערבים2015בהסכמת הערבים לשילוב קולקטיבי, ירידה שבלטה ב-

ירדה מ- יהודיים ב-70.5%ילמדו בבתי ספר תיכוניים ל-2003 ב-54.1% ול-2013 ב-46.5% . גם2015 ל-2011 ב-33.8%שיעור הערבים הרוצים באופן אישי שילדיהם ילמדו בבתי ספר תיכוניים יהודיים שעלה מ-

ב-37.1% ול-2012 ב-42.5% ב-38.4%, ירד ל-2013 . התמיכה הכללית במגורי ערבים בשכונות2015 ב-51.8% וירדה שוב ל-2013 ב-62.8%, אך עלתה ל-2012 ב-55.3% ל-2003 ב-66.4%יהודיות ירדה מ-

היא מעורבת עם עלייה2015-2011(. גם המגמה בנכונות לשילוב אישי בשנים 2.1, תרשים 2.1 )לוח 2015 2011 ב-34.0%. שיעור הערבים הרוצים באופן אישי לגור בשכונה יהודית עלה מ-2015 וירידה ב-2013עד . מספרים אלה חושפים מגמה מורכבת.2015 ב-39.4% ולירידה ל-2013 ב-48.6% ול-2012 ב-42.4%ל-

מחד גיסא הירידה במשך העשור בתמיכה בשילוב ערבים כקהילה מעידה על ניכור והתרחקות מהיהודים מצביעה על העדפת2013במישור הקולקטיבי-לאומי. מאידך גיסא התחזקות הרצון בשילוב אישי עד שנת

. מגמה מעורבת זו מטלטלת את הציבור2015האינטרס הפרטי על פני האינטרס הלאומי, מגמה שנחלשה ב- הערבי בין שילוב שמבטיח משאבים וחיבור לחברה הישראלית לבין הפרדה שמבטיחה שימור של התרבות והזהות. הטלטלה היא גם תגובה מעורבת לקמפיין של ישראל ביתנו לסיפוח עתידי של המשולש למדינת

פלסטין – מיאוס וריחוק מצד אחד והבעת זיקה לישראל ואשרור האזרחות הישראלית מצד אחר.

40

)באחוזים(2015-2003 מסכימים שערבים יגורו בשכונות יהודיות, ערבים ויהודים, 2.1תרשים

2003200620092010201220132015

66.467.557.562.355.362.851.8ערבים

34.535.638.339.245.752.7יהודים

בהתחשב בהפרדה ובהדרה הרווחות בחברה הישראלית ראויה לציון מיוחד הנכונות האישית של רוב גדול ב-65.1%( ויבלו במקומות הבילוי שלהם )2013 ב-76.7%מקרב היהודים שערבים יהיו חבריהם לעבודה )

)לוח 2015 ילמדו בבתי הספר התיכוניים שילדיהם57.5%(. 2.2( מהיהודים גם מוכנים שילדים ערבים שערבים יגורו בשכונותיהם.54.1%לומדים בהם ו-

מהיהודים ב־54.1%מפליא במיוחד הממצא ש־ יגורו בשכונות2015 מוכנים באופן אישי שערבים היו (. נכונות זו היא גבוהה במיוחד בקרב יהודים שמוכנים באופן אישי שיהיה להם שכן ערבי )2.2מגוריהם )לוח

( ושיהיה ממונה ערבי82.4%(, שתלמידים ערבים ילמדו בבית הספר התיכון שילדיהם לומדים בו )89.4%90.1%(, וכן בקרב אלה שמוכנים לאפשר לערבי לקנות אדמה בכל מקום שירצה )71.8%עליהם בעבודה )

(, בעלי השכלה על-תיכונית לפחות60.7% ומעלה )46(, בני 68.9%(. היא מצויה יותר אצל יהודים חילונים ) (, מי שבעבורם האזרחות הישראלית )ולא הדת היהודית או העם היהודי( היא השייכות החשובה ביותר59.8%) (. פתיחות גדולה יותר לשילוב מצויה גם80.5%( ומי שזהותם העיקרית או הבלעדית היא ישראלית )70.7%)

(, קיבלו עזרה67.4%(, בילו זמן עם ערבים )76.2%בקרב יהודים שיש להם חברים ערבים שביקרו בבתיהם ) (. יהודים שגרים60.5%( ולא נתקלו באיומים, בהשפלות או במכות מצד האזרחים הערבים )65.7%מערבים )

( הביעו יותר נכונות למגורי ערבים בשכונותיהם. ואולם הגורם61.0%( וגברים )64.6%בערים מעורבות ) המשפיע ביותר על נכונותם של יהודים לשלב ערבים הוא הזרם הפוליטי )על הרצף ימין-מרכז-שמאל(, שבו שזורים דתיות ומעמד חברתי )אנשי ימין הם דתיים יותר ובמעמד נמוך יותר מאנשי שמאל ומרכז(. ההבדל הדרמטי בין אנשי שמאל לאנשי ימין בשיעור המוכנים שערבים יגורו בשכונת מגוריהם הוא ביחס של יותר מפי

( מאלה שמגדירים את עצמם שמאל לעומת 90.5%שלושה ימין(26.7% מאלה שמגדירים את עצמם (.2.2)תרשים

המגמה אצל היהודים היא עלייה בנכונות לשילוב ערבים. הסכמת היהודים למגורי ערבים בשכונות יהודיות ( ונכונותם האישית שערבים יגורו בשכונות יהודיות2.1 )תרשים 2015 ב-52.7% ל-2003 ב-34.5%עלתה מ-מ- ב-42.3%עלתה ל-2011 ב-54.1% )לוח 2015 יהודים2.2 של בתמיכתם עלייה גם הסתמנה .)

.2015 ב-51.5% ל-2003 ב-47.4%בהצטרפותן של מפלגות ערביות לקואליציות ממשלתיות מ-

)באחוזים(2015 מוכנים שערבים יגורו בשכונותיהם, לפי זרם פוליטי, יהודים, 2.2תרשים

ימין מתוןימיןמרכ

ז שמאלמתון

שמאל

26.741.675.088.9

90.5

למרות ההפרדה בקהילות ובמוסדות בין ערבים ליהודים קיים מרחב ציבורי משותף שבו מתקיימים ביניהם (. רוב2.3( מקרב בני שני הלאומים נפגשים מדי יום או לעתים קרובות )לוח 65.0%מגעים. כשני שלישים )

41

מהיהודים יש14.0% מהערבים ול־24.3%המפגשים הללו הם טכניים, כמו שאפשר ללמוד מהממצא שרק ל־חברים מהצד האחר שהם מבקרים בבתיהם.

)באחוזים(2015-2012, 2003 שילוב חברתי אישי, ערבים ויהודים, 2.3לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

**69.461.664.965.053.863.5(161פוגשים ערבים/יהודים מדי יום או לעתים קרובות )ע' (:108, י' 162חברים יהודים/ערבים )ע'

איןיש אך ללא ביקורים בבית

יש עם ביקורים בביתאין תשובה

36.825.537.40.3

49.030.818.81.4

40.931.327.20.6

47.228.124.30.4

65.018.716.30.0

66.517.915.40.1

67.417.514.50.6

67.916.314.01.9

*השאלה לא הוצגה

נעבור לדיון בשילוב תרבותי הדרוש כדי לגשר על פני הבדלי התרבות הגדולים בין ערבים ויהודים. שתי קבוצות הלאום נבדלות בשפה, בדת ובתרבות. כמו קבוצות מיעוט אחרות בעולם, כורח החיים מחייב את

מהם אומרים שהם יודעים מספיק עברית כדי לנהל שיחה בעברית81.2%הערבים להתקרב ליהודים. ואכן (. שיעור ידיעת עברית נמוך במיוחד בקרב בעלי השכלה עממית או2.4בנושאים שונים עם יהודי בישראל )לוח

(.61.9%( ועקרות בית )60.2% ומעלה )51(, בני 57.1%תיכונית חלקית )

)באחוזים(2012-2015, 2003 ידיעת עברית/ערבית ברמה של ניהול שיחה, ערבים ויהודים, 2.4לוח יהודיםערבים

2003

2006

2012

2013

2015

2003

2006

2012

יודעים מספיק עברית/ערבית כדי לנהל שיחה בעברית/בערבית בנושאים שונים עם יהודי/ערבי בישראל )ע'

160)

78.481.580.478.081.219.019.218.6

*השאלה לא הוצגה

להבדלי הדת יש השפעה במידה וכל צד שומר על הדת. ואכן הערבים שומרים במידה רבה על הדת ורק (. החילוניות חדרה רק במעט למגזר הערבי בישראל2.5 מהם מגדירים את עצמם כ"לא דתיים" )לוח 22.3%

והנוצרים בישראל מחזיקים באמונות הדתיות רוב המוסלמים ואולי אף לסטייה. ועודנה נחשבת לכפירה .[#3]תוספת המסורתיות ומקיימים את רוב מצוות הדת המסורתית

)באחוזים(2015-2012, 2003, 1995, 1985, 1980 שמירת דת, ערבים, 2.5לוח ערבים

1980198519952003201220132015

(:182מגדירים את עצמם על שמירת דת )ע' דתיים מאוד

דתייםדתיים במידה מסוימת

לא דתייםאין תשובה

19.228.834.417.20.4

11.924.732.330.80.2

8.424.336.230.70.4

7.430.627.534.10.4

8.931.432.923.53.3

ירו7.426.338.425.62.3

7.733.634.922.31.5

* השאלה לא הוצגה

באמונות גם מחזיקים הערבים של רוב או כמחצית המסורתית, הדת לשמירת מעבר ואולם פונדמנטליסטיות כמו שלילת האבולוציה, שיש רק דרך אחת לפרש את מה שהדת מלמדת, שדתם היא

42

האמונה האמתית היחידה שמובילה לחיי נצח בשמיים, ושאדם לא יכול להיות מוסלמי או נוצרי אם איננו מאמין.[#4]תוספת באלוהים )או לא יכול להיות מוסלמי אם היה מאמין שהיו נביאים אחרי מוחמד(

קרבת הערבים לדת מתבטאת גם בעמדתם כלפי התנועה האסלאמית. במענה לשאלה לאיזו מפלגה או מהערבים שהם הכי קרובים לפלג הדרומי המתון של התנועה3.6%תנועה הנשאל מרגיש הכי קרוב, ענו

ו- לפלג הצפוני הרדיקלי )שאלה 9.4%האסלאמית בסקר לערבים(. מקרב הבדואים בנגב 178 18.4% ו- לפלג הדרומי קרובים הכי התנועה האסלאמית,11.4%מרגישים כלפי הצפוני. באשר לעמדה לפלג

מכלל הציבור הערבי על כל עדותיו הגדירו את עצמם בתור אוהדים, חברים מהשורה או פעילים42.2% )לוח האסלאמית עצמם 2.6בתנועה את הגדירו כך ו-50.7%(. בדואים שאינם מהמוסלמים 41.1%

מהערבים הנוצרים הגדירו את עצמם בתור אוהדים, חברים31.8%מהבדואים בנגב. יחד עם זאת מפתיע ש- או פעילים. התנועה האסלאמית היא לא רק תנועת מאמינים מוסלמים להפצה ולתחייה של האסלאם אלא

לכן 37.על כל עדותיה הערבית גם פדרציה של עמותות הפעילות בענייני רווחה והמשרתות את כלל האוכלוסייהאין מניעה שגם הנוצרים יטלו בה חלק.

)באחוזים(2015-2012, 2003, 1995 עמדה כלפי התנועה האסלאמית, ערבים, 2.6לוח ערבים

19952003201220132015(183מגדירים את עמדתם כלפי התנועה האסלאמית בישראל בתור )ע'

מתנגדיםלא מתנגדים ולא אוהדים

אוהדיםחברים מהשורהחברים פעילים

אין תשובה

22.750.720.53.70.81.5

14.551.425.64.71.62.2

6.850.429.66.13.43.7

16.344.023.79.33.53.2

7.648.828.78.64.91.4

במידה ערבי-מסורתי עודנו גם אלא תרבותו, ועל שפתו על דתו, על שומר רק לא הערבי הציבור משמעותית בסגנון חייו. אחד הביטויים המובהקים לכך הוא אי השוויון המגדרי. למרות שהאשה הערבייה היוםחייה קרוב לממוצע הישראלי, ומספר הילדים שהיא מעמידה במהלך יותר מהגבר הערבי היא משכילה השתתפותה בשוק העבודה עודנה נמוכה ביותר והפיקוח המשפחתי והקהילתי עליה עודנו חמור. חופש צעירה שיהיה לה חבר אישי הוא אינדיקטור רגיש למדידת מעמד האשה. מכך נהנות צעירות יהודיות לא חרדיות.

(. שיעור זה עמד2.7 "מרשים לצעירה רווקה ערביה שיהיה לה חבר אישי" )לוח 10.2%מקרב הערבים רק . ירידה זו במתן חופש אישי-מיני לצעירות ערביות מצביע1980 כאשר הוצגה שאלה זו לראשונה ב-20.4%על

על מורכבות השינוי התרבותי שעוברת האוכלוסייה הערבית בישראל.

2015, 1995, 1985, 1980 מרשים לצעירה רווקה ערביה שיהיה לה חבר אישי, ערבים, 2.7לוח )באחוזים(

ערבים198

01985

1995

2015

(:184מרשים לצעירה רווקה ערביה שיהיה לה חברה אישי )ע' מרשים

מרשים במידה מסוימתלא מרשיםאין תשובה

20.431.646.81.2

17.527.054.70.7

10.924.564.10.6

10.229.058.91.9

על רקע המסורתיות התרבותית השוררת בקרב הערבים בולט אורח החיים הפתוח של הציבור היהודי..2013, תל אביב: רסלינג, בין עובדיה לעבדאללה: פונדמנטליזם אסלאמי ופונדמנטליזם יהודי בישראל נוהאד עלי, 37

43

כמסורתיים שכמחציתם24.5% מהיהודים ו-50.1%המאפיין המרכזי שלו הוא ההגדרה העצמית כחילונים של ל-1980 ב-17.4%(. למרות הגידול בשיעור החרדים והדתיים לאורך השנים )מ-2.8קרובים לחילונים )לוח

(, הרוב הלא-דתי המוצק מקרב היהודים יכול למצוא בסיס תרבותי משותף בעיקר עם מיעוט2015 ב-24.9%לא כל כך גדול של לא דתיים מקרב הערבים.

)באחוזים(2015-2012, 2003, 1995, 1985, 1980 הגדרה עצמית על שמירת דת, יהודים, 2.8לוח ערבים

1980

1985

1995

2003

2012

2013

2015

(:114מגדירים את עצמם על שמירת דת בתור )ע' חרדיםדתיים

מסורתייםחילונים

אין תשובה

5.511.940.840.51.3

2.010.932.652.52.1

2.515.929.451.30.9

7.37.328.456.80.3

10.312.818.757.21.0

10.210.024.454.41.0

12.012.924.550.10.6

מהם עם63.3%תמיכתם של הערבים בשילוב חברתי והרצון לממשו מקבלים משנה תוקף בהסכמה של האמירה שהערבים בארץ צריכים לאמץ "הרבה ערכים ומנהגים טובים וחשובים" של היהודים ובהסכמה של

(. בכך2.9 מהם עם האמירה שהערבים והיהודים צריכים ליצור יחד ערכים ומנהגים משותפים )לוח 67.7% מהערבים יודעים עברית81.2%הם מתכוונים להשיג העשרה תרבותית ללא ויתור על תרבותם. למרות ש-

(, רק2.4ברמה מספקת לתפקוד סביר בחברה הישראלית בלי לאבד את הערבית כשפתם העיקרית )לוח (. ואילו שני שלישים )2.10 מהם חשים הכי קרובים לאחד מערוצי הטלויזיה הישראלית בעברית )לוח 23.8%וערוצי66.7% )אל-ג'זירה, אל-ערבייה זרים בערבית קרובים לערוצי הטלויזיה מרגישים הכי ( מהערבים

הטלויזיה מהמדינות השכנות(.

)באחוזים(2015-2012, 2003 שילוב תרבותי קולקטיבי, ערבים ויהודים, 2.9לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

ליהודים/לערבים יש הרבה ערכים ומנהגים טובים וחשובים(11, י' 19שהערבים/שהיהודים צריכים לאמץ )ע'

65.852.360.763.343.2*

41.836.145.7

האזרחים הערבים והיהודים צריכים ליצור ביחד ערכים ומנהגים משותפים נוסף על הערכים והמנהגים שלהם )ע'

(12, י' 20

60.463.967.267.757.654.051.958.6

2004* ב־

)באחוזים(2015, 2013 חשיפה לערוצי טלוויזיה, ערבים, 2.10לוח ערבים

2013

2015

*31.8צופים מדי יום או לעתים קרובות בערוץ הטלוויזיה אל-ג'זירה(177ערוץ הטלוויזיה שאליו מרגישים הכי קרוב )ע'

אל-ג'זירהאל-ערבייה

ערוצי טלויזיה בלבנון, סוריה, ירדן ומצריםערוץ הטלויזיה הישראלית בערבית

אחד מערוצי הטלויזיה הישראלית בעבריתאין תשובה

18.215.030.68.824.82.6

19.211.036.57.923.81.6

היהודים העברית. לתרבות הערבים של מזו בהרבה נמוכה הערבית לתרבות היהודים של פתיחותם 44

מעוניינים באימוץ תרבות המערב, דוחים את התרבות הערבית ומתייגים אותה כנחותה. אף שהשפה הערבית מהיהודים ב-18.6%היא שפה רשמית ואף שמוצאו של מיעוט גדול מהאוכלוסייה היהודית מארצות ערב, רק

מהאשכנזים( דיווחו שהם יודעים ערבית בסיסית7.8% ממוצא מעורב ו־16.7% מהמזרחים, 35.0% )2012 )בעיקר דיבור והבנה, אך לא קריאה וכתיבה( ברמה המספיקה להם לתקשר בערבית פשוטה עם ערבי בישראל. התרבות הערבית-יהודית של היהודים המזרחים נכחדה בתהליך הישראליזציה הרב־דורי שעברו מאז

שנות החמישים, ורק שרידים ממנה נותרו כחלק מתרבות משנה מזרחית.

דימוי האחר דימויים סטראוטיפיים של הצד האחר הם מאפיין של חברות שסועות, והם נוטים מאוד להיות שליליים בחברות

שסועות לעומק כמו ישראל.ש־ נמצא הדו-קיום. את לשבש שעלולים שליליים בדימויים מתמקד ערבים-יהודים יחסי 42.6%מדד

(.2.11 רמאים )לוח 45.8% רואים בהם גזענים ו־ 55.1%מהערבים רואים ברוב היהודים בישראל אלימים, דימויים שליליים אלה רווחים הרבה יותר בקרב ערבים מסוימים. הדימוי של יהודי רמאי נפוץ יותר בקרב מי

( או דתיים57.1%(, דתיים )79.3%( או לגזענות )84.6%שחושבים שרוב היהודים נוטים להתנהגות אלימה ) (, מי70.6%(, סבורים שמצבם האישי כערבים במדינה נעשה הרבה יותר רע לאורך השנים )87.0%מאוד )

(, מי שזהותם היא רק ערבית-פלסטינית ובכלל לא64.0%ששייכותם החשובה ביותר היא לעם הפלסטיני )( )73.3%ערבית-ישראלית לבל"ד קרובים הכי שמרגישים מי התנועה54.5%(, של הצפוני לפלג או )

( יהודים )78.5%האסלאמית (54.2%(, שמעולם לא קיבלו עזרה מיהודים )52.4%(, שאין להם חברים (, ומי שהיו להם התנסויות אישיות שליליות עם יהודים או עם המדינה59.0%ומעולם לא בילו זמן עם יהודים )

(, מאיומים, השפלות או מכות שלוש או יותר פעמים במהלך חייהם66.2%— נפגעו מהפקעת הרבה אדמות ))1948(, מפליטות ב-80.0%) (66.7%( ומנזק לפרנסה )74.4%(, מהטרדה על-ידי השלטונות )63.3%

בשל השתתפות בפעולות מחאה. את הדימויים השליליים הללו שהאזרחים הערבים מחזיקים בהם מאזנים במידה מסוימת דימויים חיוביים.

ש-2012במדד נמצא חיוביים. דימויים כמה גם הוצגו היהודים40%-60% ברוב רואים מהערבים אינטליגנטים, חרוצים ומעשיים.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 דימוי היהודי, ערבים, 2.11לוח ערבים

20032012

2013

2015

42.450.730.542.6(38רוב היהודים נוטים להתנהגות אלימה )ע' 55.769.551.455.1(39רוב היהודים בישראל הם גזענים )ע' 5(37רוב היהודים בישראל הם רמאים )ע'

2.5**

56.135.645.8

**41.2*רוב היהודים בישראל הם אינטליגנטים**53.3*רוב היהודים בישראל הם חרוצים**61.0*רוב היהודים בישראל הם מעשיים

2009** ב־* השאלה לא הוצגה

הדימויים השליליים והחיוביים מלמדים שהערבים רואים ביהודים קבוצת רוב חזקה שעלולה לאיים עליהםשל ההטרוגני מההרכב מתעלמים והם מערבי, או אשכנזי הוא היהודי הערבים בעיני להם. להזיק או ולכיבוש ייחוס אלימות ליהודי הישראלי מתקשר כנראה לנכבה ובעיקר מהמזרחים. האוכלוסייה היהודית,

45

ולנרטיב שהיהודי הוא מתנחל זר שעושק ערבים. ייחוס גזענות ליהודים מקורו בהשקפה שהציונות היא תנועהגזענית ובתפיסה שאופייה היהודי והציוני של המדינה הוא גזעני.

עוצמתם של הדימויים השליליים שיש לערבים על היהודים השתנו במשך השנים. הדימוי שרוב היהודים והעלייה ל-2013 ב-30.5% ל-2012 ב-50.7%(. הירידה הגדולה מ2.3אלימים עבר עליות ומורדות )תרשים

איננה מפנה יציב2013 אינן נותנות אישור לאפשרות שעצירת החרפת העמדות הערביות ב-2015 ב-42.6%או מעמיק.

2015-2003 סבורים שרוב היהודים/הערבים נוטים להתנהגות אלימה, ערבים ויהודים, 2.3תרשים )באחוזים(

2003200620092011201220132015

42.449.143.336.550.730.542.6ערבים

39.937.431.33935.835.833.6יהודים

ונחשלים שומרי חוק מי שאינם רואים באזרחים הערבים אלימים, מהיהודים מן העבר האחר כשליש 30.4%(. הדימוי של הערבי כנחות תרבותית )2.12שלעולם לא יגיעו לרמתם התרבותית של היהודים )לוח

( ולא שומרי66.8%מכלל הנשאלים היהודים חושבים כך( נפוץ יותר בקרב יהודים הרואים בערבים אלימים ) (, הוצאות משפחתם הן59.3%(, חסרי השכלה תיכונית מלאה )70.2%(, וכן בקרב חרדים )60.8%חוק )

(,52.8%(, אנשי ימין )50.0%(, מי שרואיינו ברוסית )57.4% )21-18(, בני 46.1%הרבה מתחת לממוצע ) ( ולא ישראלית, מי שמעולם לא בילו זמן עם79.2%( או רק יהודית )42.3%מי שזהותם היא בעיקר יהודית )

(, ומי שאי פעם נפגעו מאיומים, מהשפלות או ממכות מצד42.4%( ולא קבלו עזרה מהם )50.0%ערבים )(.48.6%אזרחים ערבים )

ב-81.5%היהודים תמימי דעות שהערבים רגישים במיוחד לכבוד ) (. השקפה זו משדרת הן חיוב2012 )כבוד האדם, כבוד עצמי, אצילות, כיבוד ערכים( והן שלילה )כבוד המשפחה הנקשר לרצח נשים, חנופה,

צביעות(.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 דימוי הערבי, יהודים, 2.12לוח יהודים

2003

2012

2013

2015

39.935.835.833.6(22רוב האזרחים הערבים נוטים להתנהגות אלימה )י' 33.531.834.431.7(24רוב האזרחים הערבים אינם שומרי חוק )י'

***28.5רוב האזרחים הערבים לא אינטליגנטים33.031.331.430.4(23רוב האזרחים הערבים לעולם לא יגיעו לרמה התרבותית של היהודים )י'

**81.5*רוב האזרחים הערבים רגישים במיוחד בכל הנוגע לכבוד* השאלה לא הוצגה

בניגוד לעליות ולירידות בדימויים השליליים שיש לערבים על היהודים, יש יציבות רבה בדימויים השליליים ב-33.6% לעומת 2003 מהיהודים ייחסו לערבים אלימות ב-39.9%שיש ליהודים על הערבים. כך למשל

(.2.3 ובמידה זו או אחרת לאורך העשור )תרשים 2015 מן הראוי לציין שהדימויים השליליים שכיחים אצל ערבים לא פחות מאצל יהודים. לכך יש משמעות מיוחדת משום שהספרות על יחסי מיעוט ורוב מתמקדת במשפטים קדומים בקרב בני קבוצות רוב דומיננטיות והרבה

46

פחות בקרב בני קבוצות מיעוט לא דומיננטיות. אין לכך הצדקה, שכן משפטים קדומים פוגעניים נפוצים בקרב מיעוטים לא פחות מבקרב קבוצות רוב. אפשר להניח שבשל האפקט המצנן של תקינות פוליטית, הדימויים

השליליים של האחר הערבי והאחר היהודי שכיחים ומושרשים במציאות יותר משנחשף בסקרי דעת הקהל.

ניכור הוצגו שאלות על הרגשות בזמן מפגשים2011הניכור בין ערבים ליהודים שורר בתחומים רבים. בסקרי מדד

מעורבים מזדמנים. נמצא שרבע מהערבים וחמישית עד שליש מהיהודים חשים לא בנוח במפגשים כאלה (.2.13בקניונים, בתחבורה ציבורית, במוסדות רפואיים, במשרדי ממשלה, בפארקים ובמקומות עבודה )לוח

מרגישים בנוח כאשר הם מהערבים דיווחו שאינם26.6% הוצגו לערבים שלוש שאלות בעניין זה. 2015במדד כאשראינם מרגישים בנוח ( 2011 ב-25.2% )עלייה מ-33.6%עובדים במקום עבודה בו גם יהודים עובדים, )עלייה מ-31.1%יוצא להם להיות בקניון שיש בו גם יהודים, ו- ( לא מרגישים בנוח כאשר2011 ב-24.5%

יהודים מקבלים בו שירות יש להניח שהדיווח עלמקבלים שירות במשרד ממשלתי שגם . גם במקרה זה אי-נוחות לוקה בחסר בגלל תקינות פוליטית. לכן אף על פי שרק מיעוט מהערבים ומהיהודים מדווחים על אי־נוחות ממפגש לא מחייב במרחב הציבורי המשותף, מספרים אלה מעידים על ניכור הדדי גדול בין שתי

האוכלוסיות.

2015, 2011 הרגשת אי-נוחות במקומות שבהם ערבים ויהודים מזדמנים יחד, ערבים ויהודים, 2.13לוח יהודיםערבים

20112015201125.233.633.1(10לא מרגישים בנוח כאשר יוצא להם להיות בקניון שיש בו גם יהודים/ערבים )ע'

לא מרגישים בנוח כאשר נוסעים ברכב ציבורי )אוטובוס, מונית, רכבת( שנוסעים בו גםיהודים/ערבים

25.9*36.3

לא מרגישים בנוח כאשר נמצאים במוסד רפואי )מרפאה, בית-חולים( שנמצאים בו גםיהודים/ערבים

20.1*23.6

לא מרגישים בנוח כאשר מקבלים שירות במשרד ממשלתי שגם יהודים/ערבים מקבלים בו שירות(11)ע'

24.531.120.6

29.4*24.0לא מרגישים בנוח כאשר מבלים בפארק ציבורי שנמצאים בו גם יהודים/ערבים26.634.1*(12לא מרגישים בנוח כאשר עובדים במקום עבודה בו גם יהודים/ערבים עובדים )ע'

*השאלה לא הוצגה

שלושה היבטים של ניכור נבדקו במחקר. הרגשת ריחוק מהיהודים/מהערבים ומהמדינה, אי-שביעות רצון מהמדינה ודחייה של הצד האחר )מרחק חברתי(. הרגשת ריחוק היא תחושה חמורה יותר מאי-נוחות. כמחצית מהערבים מרגישים דחויים לא רק מהיהודים אלא גם ממדינת ישראל וכמחצית מהם לא חשים גאווה בהישגיה

מהיהודים חשים ריחוק אלה מאלה, והרגשת הריחוק של היהודים57.9% מהערבים ו־41.2% 38(.2.14)לוח 39כלפי הערבים גדולה מזו של הערבים כלפי היהודים.

ההבדלים הפנימיים בקרב הערבים בסוגיית הניכור כמו בכל הסוגיות האחרות עקביים למדי. ערבים בעלי עמדות ביקורתיות או 38 רדיקליות הם לא-דרוזים, דתיים מאוד או דתיים, מי שחשים הכי קרובים לאגף הצפוני של התנועה האסלאמית, תומכים במפלגות ערביות, בעלי זהות פלסטינית ללא רכיב ישראלי, מי ששייכותם החשובה ביותר היא לדת או לעם הפלסטיני )ולא אזרחות ישראלית(,יהודים או המדינה )סבלו מאיומים, מהשפלות, ממכות, מאפליה, מהטרדה מצד מי שהיו להם התנסויות אישיות שליליות עם השלטונות, מהפקעת אדמות, מעקירה(, מי שלא היו להם התנסויות אישיות חיוביות עם יהודים )אין להם חברים יהודים, לא קיבלו מהם עזרה או לא בילו עמם זמן(. לגיל, להשכלה ולמגדר אין השפעה. כדי למנוע חזרות, לא נציין מכאן והלאה את ההבדלים

)"מנבאים"( נדווח על כושר הניבוי של הגורמים הללו את הציון על סולם הדו-קיום,8הפנימיים הללו בכל סוגיה וסוגיה. בפרק הנמצא במתאם גבוה עם עמדות הנוגעות לשאלות ביחסי ערבים-יהודים.

ההבדלים הפנימיים בקרב היהודים, כמו בקרב הערבים, עקביים למדי. יהודים בעלי עמדות לא סובלניות כלפי ערבים הם39 , מרואיינים בשפה הרוסית, מי ששייכותם החשובה24-18תומכי ימין וימין מתון, חרדים ודתיים, חסרי השכלה אקדמית מלאה, בני

ביותר היא הדת היהודית או העם היהודי )ולא אזרחות ישראלית(, מי שהיו להם התנסויות אישיות שליליות עם אזרחים ערבים )סבלו מאיומים, מהשפלות או ממכות מאזרחים ערבים(, מי שלא היו להם התנסויות אישיות חיוביות עם אזרחים ערבים )אין להם חברים

47

2015, 2013, 2012, 2003 הרגשת ריחוק מהיהודים/מהערבים ומהמדינה, ערבים ויהודים, 2.14לוח )באחוזים(

יהודיםערבים2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

מרגישים רחוקים מהיהודים/מהאזרחים הערבים בישראל )ע'(25, י' 27

50.050.842.741.269.562.265.957.9

5(28בתור אזרח ישראלי אני מרגיש זר ודחוי בישראל )ע' 4.3

55.543.748.0****

כאשר ישראל זוכה באיזה הישג גדול בתחומים כמו ספורט,(16מדע וכלכלה, אני מרגיש גאווה במדינה )ע'

65.7

43.448.948.3****

* השאלה לא הוצגה

2013 התבקשו הערבים והיהודים לומר אם שלושה אירועים מרכזיים שהתרחשו מאז מדד 2015במדד קרבו או הרחיקו אותם מהצד האחר. האירוע הבולט ביותר הוא ללא ספק מבצע צוק איתן שהתנהל בקיץ

. הערבים הביעו את מחאתם וחמתם על ההרג וההרס שהסב צה"ל לתושבי עזה בתגובה לירי על יישובי2014 עוטף עזה ועל מרכז הארץ. הציבור ראה בכך הזדהות עם האויב ונקט צעדי עונשין. צפוי אפוא שמבצע צוק

מהיהודים מסרו שבעקבות מבצע צור איתן62.1% מהערבים ו-68.6%איתן הגביר את הניכור ההדדי. ואכן יותר ריחוק מהצד האחר, כאשר רובם ציינו שהריחוק היה גדול )לוח (. ההשפעה המנכרת2.15הרגישו

הגדולה של מלחמת עזה מקבלת אישור מהציבור הרחב הערבי והיהודי.שהקמפיין אליהן החל כבר בסוף 2015האירוע השני הוא הבחירות לכנסת במארס . השפעתן2014

המנכרת התבטאה במסע של ישראל ביתנו נגד המפלגות הערביות ובנסיונה להדירן מהכנסת על-ידי העלאת אחוז החסימה ולכך הצטרף ראש הממשלה בקריאתו ביום הבחירות לתומכי ימין לבוא לבחור כדי לבלום,

מהיהודים הרגישו44.9% מהערבים ו-58.4%לדבריו, את אפקט הנהירה ההמונית של הערבים לקלפיות. שהבחירות לכנסת הרחיקו אותם מהצד האחר. ההשפעה ההדדית המנכרת היא משמעותית ביותר, אם כי

פחותה מזו של מבצע צוק איתן. האירוע השלישי הוא כשלון האביב הערבי. רוב הציבור הערבי תמך בהתקוממות של ההמונים הערביים

אמרו2011 מהערבים במדד 74.7%במדינות ערב וציפה להתחלת עידן חדש של תחייה ושגשוג. כך למשל שהם "מצפים להתפתחות דמוקרטיה במדינות ערב שבהן התחוללו שינויים במשטר". אך לאחר ארבע שניםוהאביב הערבי איננו אירוע היסטורי ממוקד כמו מבצע צוק איתן חש הציבור הערבי אכזבה מרה. היות והבחירות לכנסת, אין לצפות להשפעה גדולה שלו על היחסים בין ערבים ויהודים. עם זאת הציפייה היא שבניגוד אליהם צריכה להיות לו דווקא השפעה מקרבת כי הכאוס בעולם הערבי עשוי להבליט בעיני הערבי

מהערבים אמרו שבעקבות כשלון האביב22.9%את החיוב בחיים משותפים בישראל. בניגוד לציפייה רק שדווחו על הרגשת ריחוק. מספרים אלה אינם עולים34.9%הערבי הם הרגישו יותר קרבה ליהודים, פחות מ-

שאמרו כי "כאשר הם רואים את אי-השקט ואת אי-היציבות בעולם הערבי מאז64.2%בקנה אחד עם בסקר ערבים(. כנראה122, הם מרגישים שטוב שהם חיים בישראל" )שאלה 2011התחלת האביב הערבי ב-

ששביעות רצון מהחיים בישראל אינה מקרבת בהכרח את האזרח הערבי ליהודי ולמדינה.

, הבחירות לכנסת2014 הרגשת קרבה/ריחוק מיהודים/מערבים בעקבות מבצע צוק איתן בקיץ 2.15לוח )באחוזים(2015 ובעקבות כשלון האביב הערבי, ערבים ויהודים, 2015ב-

ערבים, לא קיבלו מהם עזרה או לא בילו עמם זמן(. למען הקיצור לא נציין אותם מכאן והלאה. כושר ההבחנה שלהם ידווח בפרק )"מנבאים"( באמצעות ניבוי הציון על סולם דו-קיום.8

48

ערבים

יהודים

2015

2015

(:87, י' 127 מרגישים )ע' 2014בעקבות מבצע צוק איתן בקיץ קרוב הרבה יותר ליהודים/לערביםקרוב קצת יותר ליהודים/לערבים

לא חל שינוירחוק קצת יותר מיהודים/מערבים

רחוק הרבה יותר מיהודים/מערביםאין תשובה

3.68.5

18.125.942.71.2

1.92.833.221.440.70.0

(:88, י' 128 מרגישים )ע' 2015בעקבות הבחירות לכנסת ב-קרוב הרבה יותר ליהודים/לערביםקרוב קצת יותר ליהודים/לערבים

לא חל שינוירחוק קצת יותר מיהודים/מערבים

רחוק הרבה יותר מיהודים/מערביםאין תשובה

4.88.9

26.729.229.21.2

2.67.445.117.627.30.0

(:126בעקבות כשלון האביב הערבי מרגישים )ע' קרוב הרבה יותר ליהודיםקרוב קצת יותר ליהודים

לא חל שינוירחוק קצת יותר מיהודים

רחוק הרבה יותר מיהודיםאין תשובה

9.613.340.914.020.91.3

הניכור מתבטא גם באי-שביעות רצון מהמדינה, הגדול יותר בקרב הערבים מבקרב היהודים. היהודים שבעי (.2.16 היו מעדיפים לחיות בה מבכל מדינה אחרת )לוח 2013 מהם ב-85.5%רצון בהחלט ממדינתם, שכן

( מביעים אי-שביעות רצון55.5%אי-הסיפוק שהערבים חשים הוא דו־ערכי. מצד אחד למעלה ממחציתם ) (64.0%מחייהם כאזרחים ערבים במדינה, ומן הצד האחר רובם חשים שישראל היא מקום טוב לחיות בו )

(. מספרים אלה מאלפים שכן הם מצביעים על שביעות58.8%ומעדיפים לחיות בישראל מבכל ארץ אחרת ) רצון רבה של הערבים על אף ההדרה והאפליה שהם סובלים מהן ועל אף אי-הזדהותם עם ישראל כמדינהישראל-פלסטין כמולדת, בחבילת ההטבות זה מקורו בזיקה חזקה לאדמת יהודית-ציונית. נראה שסיפוק שהערבים מקבלים בישראל כמדינת רווחה מודרנית, דמוקרטית ויציבה ובהשוואת מצבם למצב העגום של

הפלסטינים בעזה, בגדה ובפזורה וכן למצבם הרע של הערבים במדינות ערב.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אי-שביעות רצון מהמדינה, ערבים ויהודים, 2.16לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

, י'153אינם שבעי רצון מחייהם כאזרחים ישראלים )ע' 102)

34.8

56.547.855.721.1**11.2

.74(14מסכימים שישראל היא מקום טוב לחיות בו )ע' 5***

58.570.764.0

85.9***

87.8****

**

מעדיפים לחיות במדינת ישראל מאשר בכל מדינה אחרת(15בעולם )ע'

70.9***

54.763.558.8

85.0***

90.2

85.5

*

62ישראל היא ביתם־מולדתם.0**

46.8******

2008****ב־ 2007***ב־2006**ב- * השאלה לא הוצגה

49

מהיהודים אינם מוכנים41.0% מהערבים ו-39.2%הניכור משתקף גם בשלילת מגעים עם הצד האחר. )בירידה מ-29.0%(. יתרה מזאת, 2.17שיהיה להם שכן מהצד שכנגד )לוח ב-38.2% ( מהיהודים2013

ו־ בעבודה, עליהם כממונה ערבי מקבלים ערביים.59.3%אינם ליישובים מלהיכנס נמנעים הודו שהם ממצאים אלה חמורים ביותר. סירוב לקבל ערבי כממונה בעבודה מנוגד לנורמות בסיסיות של שוויון, כבוד האדם וזכויות הפרט באתוסים של דמוקרטיה, ליברליזם ושוק חופשי, ואין לו מאומה עם מדינה יהודית־ציונית. אי־כניסתם של כשלוש חמישיות מהיהודים ליישובים הערביים שבתחום הקו הירוק בשל תחושת זרות ופחד מסבה נזק רב ביותר לדו-קיום הערבי-יהודי. שיעור הנמנעים היה גבוה עוד יותר בשלוש השנים שאחרי מהומות

(, ואז הוא כלל גם יסוד של החרמה.2003 ב־73.1% )2000אוקטובר

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003דחיית הצד האחר, ערבים ויהודים, 2.17לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

*37.1*15.727.820.724.331.3(17לא מוכנים שיהיה להם חבר יהודי/ערבי )ע' 27.237.629.739.247.446.945.741.0(9, י' 18לא מוכנים שיהיה להם שכן יהודי/ערבי )ע'

40.338.038.229.0****(10לא מוכנים שהממונה עליהם בעבודה יהיה ערבי )י' 73.157.658.059.3****(26נמנעים מלהיכנס ליישובים ערביים )י'

* השאלה לא הוצגה

והתמתנות2012כמו באשר לסוגיות הקודמות, גם בסוגיית הניכור אנו מוצאים אצל הערבים החרפה עד בהשוואה ליציבות או להתמתנות אצל היהודים לאורך זמן. שיעור הערבים שאינם מוכנים שיהיה להם2013ב-

ב-39.2%, ושוב עלה ל-2013 ב-29.7%, אך ירד ל-2012 ב־37.6% ל־2003 ב־27.2%שכן יהודי עלה מ־ ,46.9%, 47.4%, ואילו שיעור היהודים שאינם מוכנים שיהיה להם שכן ערבי נשאר ללא שינוי — 2015

(. שיעור הלא שבעי רצון מחייהם כערבים אזרחי המדינה2.4, תרשים 2.17 בהתאמה )לוח 41.0% ו-45.7% (. כמו כן שיעור הערבים2.17 בהתאמה )לוח 55.7% ושוב עלה ל-47.8%, ירד ל-56.5% ל־34.8%עלה מ־

63.5%, חזר ועלה ל-2012 ב־54.7% ל־2007 ב־74.5%המעדיפים את ישראל על כל מדינה אחרת צנח מ־ (. לעומת זאת, שיעור היהודים המסרבים שערבי יהיה ממונה2.16 )לוח 2015 ב-58.8% וירד שוב ל-2013ב-

ו-38.0%, 40.3%עליהם בעבודה התייצב על )לוח2015 ב-29.0% בהתאמה וירד ל-2013 עד 38.2% 2.17.)

ויהודים, 2.4תרשים ערבים יהודי/ערבי, שכן להם שיהיה מוכנים לא 2013-2003 ,2015 )באחוזים(

2003200620092011201220132015

27.231.64338.837.629.739.2ערבים

47.451.450.753.946.945.741.0יהודים

אמון-אי אמון בסיסי בין קבוצת המיעוט ובין קבוצת הרוב וכן בין קבוצת המיעוט-בחברות שסועות לעומק קיים אי

למדינה, שקבוצת הרוב שולטת בה. לקבוצת המיעוט אין אמון בכוונות ובפעולות של קבוצת הרוב ומוסדות המדינה, והיא חוששת מפגיעותיהם, ואילו קבוצת הרוב והמדינה מטילות ספק בנאמנותו של המיעוט למדינה

50

ובנכונותו לשמור על החוק ועל הסדר הציבורי.ב־ האישי, הסכימו 2013במישור שאי54.2% מהערבים ו־- היהודים, ברוב אמון לתת 41.8%אפשר (.2.18אפשר לתת אמון ברוב הערבים )לוח -מהיהודים הסכימו שאי

האמון בין המיעוט לרוב בישראל, כמו בכל חברה שסועה לעומק, הוא מבני. בישראל הוא ניזון מאופייה-אינושאים מכריעים השנויים במחלוקת עמוקה בין היהודי־ציוני של המדינה ומהסכסוך עם הפלסטינים, שני ערבים ליהודים והיוצרים חשדנות הדדית. מנקודת מבטה המדינה פוטרת את הערבים מגיוס לצבא ומפעילה

אמון בסיסי בין שני-עליהם פיקוח כדי למנוע פגיעה בביטחון הלאומי ובסדר הציבורי, אך בכך היא ממסדת איהצדדים.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003אמון אישי, ערבים ויהודים, - אי2.18לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

,36אי־אפשר לתת אמון ברוב היהודים/האזרחים הערבים )ע' (21י'

55.662.455.354.252.148.345.841.8

שיעורי האי־אמון של הערבים והיהודים במוסדות ציבוריים וממלכתיים דומים. שני הצדדים נותנים אמון רב יותר במוסדות ציבור מקצועיים כגון שירותי הבריאות ובתי המשפט מבמוסדות פוליטיים כגון הכנסת והממשלה.

אמון של היהודים- בכנסת, והאי63.7%, לעומת 15.6%האי־אמון של הערבים במוסדות הבריאות עמד על 40(.2.19 בהתאמה )לוח 54.7% ו־23.0%היה

( יותר מהאי־אמון של היהודים )67.8%האי־אמון של הערבים בממשלה גדול (, מאחר55.7%( היה ייצגה באופן בולט יותר את היהודים מאשר2015שממשלת הימין-ימין רדיקלי בעת עריכת המחקר במאי-יולי

את הערבים. ואולם שיעור האי־אמון של הערבים בממשלה היה נמוך מזה של היהודים בשמאל המתון )(.90.5%( ובשמאל )78.1%

)באחוזים(2015, 2013, 2011, 2003 אי-אמון במוסדות, ערבים ויהודים, 2.19לוח יהודיםערבים

2003

2011

2013

2015

2003

2011

2013

2015

6.715.018.715.615.612.018.123.0(43, י' 70אין להם אמון במוסדות הבריאות )ע' 27.541.638.737.929.935.335.938.1(45, י' 72אין להם אמון בבתי המשפט )ע'

58.364.666.363.764.264.451.854.7(47, י' 74אין להם אמון בכנסת )ע' 71.570.473.167.857.250.451.855.7(48, י' 75אין להם אמון בממשלה )ע

נבדק האמון במוסדות אחרים. גם כשמדובר במוסדות אלה, שיעור הערבים2015 ו-2012, 2008במדדי הגיע הפער לכמעט פי שניים כשמדובר2012שאינם נותנים בהם אמון גדול יותר משיעור היהודים, ובשנת

)לוח ובשלטון המקומי גבוהה, במשטרה (. הן אצל הערבים, הן אצל היהודים2.20במוסדות להשכלה ( משטרה כמו שלטון במוסדות ו־64.7%האי־אמון מהערבים ב-36.0% מהיהודים יותר2012 גדול )

ו־25.8%מהאי־אמון במוסדות מקצועיים כמו המוסדות להשכלה גבוהה ) , בהתאמה(. העלייה ב-12.1% בין2015 ובמשטרה הביאה לצמצום בפערי האי-אמון באי-אמון של היהודים במוסדות להשכלה גבוהה

במוסדות אלה ערבים ליהודים.

וייצוגם במקצועות הרפואיים-אי40 אמון הערבים במוסדות הרפואה הוא נמוך משום שהם מקבלים שירותים רפואיים סבירים והפרה-רפואיים, כולל רפואה וסיעוד, הוא טוב יותר מבתחומים אחרים. בעניין זה ובשאלת האפליה הנובעת מגיל המינימום

23 מטעםשנקבע לקבלה ללימודים במקצועות אלו במוסדות להשכלה גבוהה, ראו דפנה בירנבוים־כרמלי, "לא בבית ספרנו", .47-39(: 2010)אוגוסט

51

מהיהודים( שאין להם אמון בשלטון המקומי ראוי29.8% )לעומת 2012 מהערבים ב-63.2%הרוב של לציון מיוחד. במקרה זה האי־אמון של הערבים הוא במנהיגים שלהם, ולא במוסדות שבשליטה יהודית. השלטון המקומי הערבי עני במשאבים, אינו מספק שירותים בסטנדרטים מספקים, סובל משחיתות ומנפוטיזם חמולתי

ולכן אינו זוכה באמון של רוב הציבור הערבי.

)באחוזים(2015, 2012, 2008 אי־אמון במוסדות, ערבים ויהודים, 2.20לוח יהודיםערבים

2008

2012

2015

2008

2012

2015

*41.929.8*57.463.2אין להם אמון בשלטון המקומי*37.441.1*42.546.1אין להם אמון במוסד לביטוח לאומי

33.925.820.817.912.121.1(44, י' 71אין להם אמון במוסדות להשכלה גבוהה )ע' 59.264.764.249.836.051.9(46, י' 73אין להם אמון במשטרה )ע'

-2015מגמת השינוי באי־האמון האישי אצל הערבים היא מורכבת. האי־אמון של הערבים ביהודים בשנים (62.4% )2012 וכך היה במשך העשור חוץ מב-2015 ב-54.2% ל-2003 ב-55.6% נשאר יציב – מ־2003 6.7%(. לעומת זאת האי־אמון שלהם ברוב המוסדות עלה: כך בשירותי הבריאות )מ-2.5, תרשים 2.19)לוח

(, בשלטון63.7% ל-58.3%(, בכנסת )מ-37.9% ל-27.5%(, בבתי המשפט )מ-2015 ב-15.6% ל-2003ב- בהתאמה(46.1% ל-42.5%(, במוסד לביטוח לאומי )מ-2012 ב-63.2% ל-2008 ב-57.4%המקומי )מ-

(.2.21, 2.20( )לוחות 2015 ב-64.2% ל-2008 ב-59.2%ובמשטרה )מ- . אך2015-2003גם אצל היהודים מגמת השינוי מורכבת. לכמחצית מהם לא היה אמון בערבים בשנים

אמון בבתי המשפט )מ־-אמון במוסדות שלטון נמצאו אצלם עליות וירידות: כך ניכרה עלייה באי-בכל הנוגע לאיב-29.9% ל־2003 ב-38.1% )מ-2015 לאומי ובמוסד לביטוח ב-37.4%( ל-2008 ב-41.1% 2012,)

(, במוסדות להשכלה גבוהה )מ-2015 ב-51.9% ל־2008 ב-49.8%אמון במשטרה )מ־-לעומת יציבות באי 57.2( ובממשלה )מ-2015 ב-54.7% ל-2003 ב-64.2%(, בכנסת )מ-2015 ב-21.1% ל-2008 ב-17.9%

(.2113, 2.20( )לוחות 2015 ב-55.7% ל-2003ב-

שאי2.5תרשים מאמינים ויהודים,- ערבים הערבים, היהודים/האזרחים ברוב אמון לתת אפשר )באחוזים(2015-2003

2003200620092011201220132015

55.657.354.855.662.455.354.2ערבים

52.156.445.351.848.345.841.8יהודים

52

3פרק

קיפוח, איומים, זיכרון קיבוצי

קיפוח הערבים בישראל הם מיעוט המופלה לרעה בהקצאת משאבים, בייצוג בשלטון, בשירותים העירוניים, בשוק העבודה, ביחס מצד הרוב היהודי ובתחומים רבים אחרים. לפי דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי שיעור

ב־18.0%המשפחות העניות בישראל עלה מ־ ל־1999 ב־19.4% וירד ל-2012 ב-18.6% ואילו2013 , 41 בהתאמה.47.4% וירד ל-54.3% ל־42.3%שיעור המשפחות הערביות העניות עלה במידה רבה יותר — מ־

תחולת העוני בקרב הערבים גדולה פי שלושה וחצי מזו שבאוכלוסייה היהודית, והיא גם החמירה במרוצת . לפ דוח שירות6%השנים. שיעור האבטלה ביישובים ערביים גדול פי כמה מהממוצע הארצי העומד על

נפש נע2,000 היישובים שאוכלוסייתם מנתה יותר מ-44, שיעור דורשי העבודה ב-2014התעסוקה מינואר ל-16.3%בין יישובים ערביים.55.0% וכולם היו לפי הסיווג הרשמי של היישובים בישראל לאשכולות42,

חברתיים־כלכליים )עשירונים של רמת פיתוח אנושי( – סיווג שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עורכת כל כמה המועצות המקומיות הערביות המסווגות69 43שנים – רוב היישובים הערביים נמנים עם האשכולות הנמוכים.

ל- ביותר 28התחלקו הנמוכים באשכולות באשכולות 38, 2-1 ו-3-4 באשכולות 3 רק 6-5.44 28.7% המשיכו ללימודים גבוהים2-1 הגרים ביישובים ערביים השייכים לאשכולות 2002-2003ממסיימי תיכון בשנת עולה2009 ממחקר שנערך ב-4-3.45 מן הגרים ביישובים השייכים לאשכולות 45.7%בתוך שמונה שנים, ו-

כי:

10%מהנשאלים הערבים שמקומות העבודה שלהם ממוקמים במגזר היהודי דיווחו על אפליה מגזרית, 17% מהמועסקים בישובים הערבים. ממצאים אלה9%מהערבים בישובים המעורבים דיווחו על אפליה מגזרית, ו-

אימתו את הציפיות שהיקף תחושות האפליה בעבודה של ערבים המועסקים במגזר היהודי גבוה במידה ניכרת46מהיקף תחושות האפליה בעבודה של ערבים המועסקים במגזר הערבי.

ונתונים אחרים המעידים על פער יותר מהתמונה שהמדדים הרשמיים הללו ואולם המציאות מורכבת חברתי-כלכלי גדול בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית מציירים. כדי לאזן את התמונה נציין שבמגזרובייחוד ההשכלה, ברמת השנים במשך בעלייה המתבטאת מרשימה, חברתית ניידות מתחוללת הערבי בהשכלה הגבוהה. ערבים רבים לומדים בחוץ לארץ )כולל הגדה המערבית(, ונוצר מעמד בינוני רחב הכולל

תכניות ציבוריות וממשלתיות פועלות47לא רק אקדמאים, אלא גם בעלי מקצועות חופשיים ועוסקים זעירים. להשמת אקדמאים ערבים בכלכלה היהודית בהתאם לכישוריהם, לשיתוף פעולה כלכלי ערבי-יהודי, להגדלת שיעורי הלמידה של ערבים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ולמאבק באפליה בשוק העבודה על בסיס

,2013ממדי העוני והפערים החברתיים: דוח שנתי מירי אנדבלד, אורן הלר, נתנאלה ברקלי, דניאל גוטליב ואורן הלר, 41.8, לוח 2014ירושלים: מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, נובמבר

.2,000 שירות התעסוקה הישראלי, דוחות סטטיסטיים, נתונים נבחרים בישובים שהאוכלוסייה בהם גדולה מ-42 אפיון יחידות גיאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה בשנת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 43

.2013, אפריל 2008.1, ספר אלקטרוני, לוח ה2013, ירושלים: מכון ון ליר בירושלים, 6ספר החברה הערבית בישראל, רמסיס גרא )עורך(, 44.8.48, לוח 64, מס' 2013שנתון סטטיסטי לישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 45

, מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה,תחושת אפליה של מחפשי עבודה ועובדים ומה חושב הציבור על כך שוקי הנדלס, 46.4, עמ' 2010המסחר והתעסוקה, פברואר

קבוצת מחקר בראשותו של עזיז חיידר שעסקה בנושא "צמיחתו וגיבושו של2014-2011 במכון ון ליר בירושלים פעלה בשנים 47המעמד הבינוני הערבי בישראל".

53

לאומי. התפיסה שביסוד המאמצים הללו גורסת שקידום כלכלי של הציבור הערבי )גידול בהשתתפות בשוקיעלה את התפוקה המקומית יעיל של המשאב האנושי הערבי( ניצול העבודה, העלאת רמת ההשכלה,

48הגולמית של המדינה ויקנה שקט ויציבות ביחסי ערבים-יהודים.

ממחקר המדד עולה שבין חמישית לרבע מהאוכלוסייה הערבית מורכבת ממשפחות של עקורים )פליטים פנימיים(; כשתי חמישיות מהמשפחות הערביות סבלו מהפקעת אדמות )שהן כשלוש חמישיות מהמשפחות

)לוח1948שבבעלותן היו אדמות(; ולחמישית בערך יש קרוב מהמשפחה המורחבת שנעשה פליט במלחמת (. אלה הן התנסויות משפחתיות שליליות, שעל פי המחקר משפיעות השפעה שלילית על עמדות הערבים3.1

כלפי היהודים והמדינה.ומהאומה הערבית, שהאזרחים הערבים הם חלק פגועים מהעם הפלסטיני היהודים חשים גם ואולם

דיווחו שהם אישית או שאדם קרוב אליהם נפגעו במלחמה2012 מקרב היהודים ב-29.8%אינטגרלי מהם. או בפעולות טרור בעשר השנים האחרונות. מדובר בחוויה מכוננת, אך ממחקר המדד מתברר שהשפעתה על

עמדות היהודים כלפי האזרחים הערבים אינה ברורה.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 התנסויות שליליות של המשפחה, ערבים ויהודים, 3.1לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2012

45.944.637.640.4(185הופקעו אדמות ממשפחתם )ע' 20.318.822.025.3(186ממשפחת עקורים )ע'

**22.1*1948בני משפחתם נעשו פליטים במלחמת הם או אדם קרוב אליהם נפגעו באופן אישי במלחמה או בפעולות טרור בעשר השנים

האחרונות29.8

* השאלה לא הוצגה

והמדינה? דיווחו26.7%אך באיזו מידה האזרח הערבי כפרט חש ביחס רע מצד היהודים מהערבים דיווחו שנתקלו אישית48.9%שנפגעו אישית פעם אחת או יותר מאיומים, מהשפלות או ממכות מצד יהודים, ו־

(.3.2פעם אחת או יותר באפליה מצד יהודים או מוסדות המדינה )לוח

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 התנסויות אישיות שליליות, ערבים ויהודים, 3.2לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

נפגעו אישית פעם אחת או יותר מאיומים, מהשפלות או(109, י' 171ממכות מצד יהודים/אזרחים ערבים )ע'

19.426.422.726.714.918.818.720.5

נתקלו באופן אישי פעם אחת או יותר באפליה מצד יהודים או(172מוסדות מדינה )ע'

44.952.552.948.9

בשלוש השנים האחרונות הוטרדו על ידי השלטונות בשל(173השתתפות בפעולות מחאה )ע'

3.78.510.312.0

בשלוש השנים האחרונות נפגעה פרנסתם בשל השתתפות(174בפעולות מחאה )ע'

3.56.19.111.5

דיווחו גם על הטרדה על ידי השלטונות ו-12.0%מקרב כלל הערבים על פגיעה בפרנסה בשל11.5% סבלו מהטרדה או מפגיעה בפרנסה(. שיעור החשים שהשלטונות הטרידו14.3%השתתפות בפעולות מחאה )

יותר בקרב ערבים שהשתתפו במחאות למיניהן: השלטונות אותם בשל השתתפות בפעולות מחאה גבוה

ערן ישיב וניצה קסיר, 48 , תל אביב: החוג למדיניותשוק העבודה של ערביי ישראל: סקירת מאפיינים וחלופות למדיניות .2013ציבורית, אוניברסיטת תל אביב,

54

האדמה, 18.4%הטרידו יום בעצרות מהערבים שהשתתפו ובתהלוכות19.3% בהפגנות מהמשתתפים מהמשתתפים בהפגנות ובתהלוכות לא חוקיות.30.0% מהמשתתפים ביום הזיכרון לנכבה, ו־20.7%חוקיות,

שיעורים משתנים אלה מעידים על הבחנה בפיקוח של השלטונות בין פעילים ערבים לפי עצימות מחאתם וכןעל מודעות של הערבים אליה.

מהיהודים מדווחים שנפגעו אישית מאיומים, השפלות20.5% מהערבים שנפגעו מיהודים, 26.7%לעומת (. על שיעורי פגיעה גבוהים קצת יותר מדווחים יהודים שאינם משלימים3.2או מכות מצד אזרחים ערבים )לוח

(, שאינם מוכנים שיהיה28.5%(, שאין להם אמון בערבים )36.8%עם קיומו של מיעוט ערבי במדינת ישראל ) (,31.2%( או ימין )27.6%(, אנשי ימין מתון )36.6%( ודתיים )41.9%(, חרדים )29.1%להם שכן ערבי )

(,46.2% )30-25(, בני 38.9% )24-22(, בני 45.2% )21-18( וצעירים בני 26.4%ובייחוד, כצפוי, גברים ) (, שכן אלה מזדמנים יותר עם צעירים ערבים במרכזי בילוי )כמו29.4% )40-36(, ובני 33.3% )35-31בני

יהודים בוגרים, המספר המוחלט של יהודים שנפגעים5מועדונים וחופי רחצה(. היות שעל כל ערבי בוגר יש תהליך על מלמדים אלה שיעורים מיהודים. שנפגעים הערבים ממספר כמה מי גדול ערבים מאזרחים ההעצמה שעובר המיעוט הערבי בישראל ועל אופיו הלא כנוע והלוחמני. אף שהיהודים הם רוב שליט חזק, הם נפגעים מערבים וחשים אי-נוחות ואי־ביטחון במפגשים מסוימים אתם. תחושה זו גם יכולה לסייע להסביר

מהם דווחו על הימנעות מלהיכנס ליישובים ערביים בתחום הקו הירוק.59.3%מדוע את ההתנסויות האישיות השליליות הללו של ערבים ויהודים מאזנות במידה רבה התנסויות אישיות חיוביות.

מהערבים ו-58.3% מהיהודים קיבלו עזרה אלה מאלה, ו־18.8% ו־72.6% )בהתאמה( בילו זמן26.8% (. מדובר בשיעורים גבוהים ביותר של מגעים בין־קבוצתיים בחברה שסועה לעומק כמו3.3אלה עם אלה )לוח

ישראל, והם מעידים על קיומם של יחסי גומלין טובים למדי ועל סולידריות לא מבוטלת למרות הניכור ההדדיוהמחלוקות הקשות.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2008 התנסויות אישיות חיוביות, ערבים ויהודים, 3.3לוח יהודיםערבים

20082012201320152008201220132015 קיבלו עזרה מיהודים/מערבים )ע'

(106, י' 16946.248.562.258.316.420.112.318.8

,170בילו זמן עם יהודים/ערבים )ע' (107י'

44.268.779.372.622.229.726.626.8

עוד סוגיה שיכולה לאזן את תחושת הקיפוח היא חשבון העלות-תועלת של חיי המיעוט הערבי בישראל. לצד הפגיעות בהם, ישראל גם מעניקה לערבים חבילה של הטבות: נגישות לסגנונות חיים מודרניים, דמוקרטיה,

( כצפוי, ארבע חמישיות ויציבות. ניעות חברתית, שלטון חוק רווחה, ב-80.8%שירותי ( מהיהודים2012 (. בכך3.4מעריכים שמאז הקמתה עשתה המדינה לאזרחים הערבים דברים טובים יותר מדברים רעים )לוח

סירבו לענות יותר2010( מהערבים. על שאלה בנוסח אחר שהוצגה ב-41.9%מודים רק שתי חמישיות ) ( מהערבים. יש להניח שרוב הלא משיבים התקשו לערוך מאזן בין הטוב והרע של חיים51.1%ממחצית )

בישראל או סביר יותר שהתקשו להודות שהמאזן הוא חיובי.

)באחוזים(2013-2010 דברים טובים/רעים שעשתה המדינה לערבים בישראל, ערבים ויהודים, 3.4לוח יהודיםערבים

2010

2011

2012

2013

2010

2011

2012

****מאז קום המדינה עשו המדינה והיהודים לערבים בישראל:55

בעיקר דברים טוביםבעיקר דברים רעים

דברים טובים ודברים רעים במידה שווהאין תשובה

4.822.821.451.1

45.48.6

38.37.6

מאז הקמתה עשתה ישראל לאזרחים הערבים דברים טובים יותר(47, י' 49מדברים רעים )ע'

*38.542.241.9*78.580.8

* השאלה לא הוצגה

נשמעו התבטאויות מצד אישי ציבור יהודים שעלולות היו להשתמע2015במהלך מסע הבחירות לכנסת ב- כגזעניות נגד האזרחים הערבים. ראש המפלגה החדשה "כולנו" משה כחלון הצהיר שלא יצטרף לקואליציה שתישען על קולות הערבים. כוונתו הייתה שלא יחבור לקואליציה שמאל-מרכז שתזדקק לתמיכה של הרשימה

יכולה להתפרש1995-1993המשותפת )כנראה תמיכה מבחוץ כמו שהיה בממשלת רבין ב- זו (. אמירה מהערבים פרשו את ההצהרה הזו כגזענית82.6%כפסילה פוליטית גורפת של האזרחים הערבים. אכן

(.3.5 מהיהודים )לוח 38.7%לעומת רק בעוד שהצהרת כחלון לא עמדה למבחן המציאות כי לא הייתה אפשרות להקים קואליציה שמאל-מרכז, קריאת ראש הממשלה ביום הבחירות לתומכיו ללכת להצביע כי הערבים מצביעים בכמויות גדולות בסיוע אנשי שמאל זכתה להדים רבים וחזקים. היא הצליחה להגדיל את שיעור ההצבעה לליכוד עד כדי מניעת מהפך שלטוני, ושלא במתכוון וכתגובת נגד גם הגדילה את שיעור ההצבעה לרשימה המשותפת. ההצהרה גונתה

85.8%כגזענית גם על-ידי הקהילה הבינלאומית, כולל נשיא ארצות הברית ברק אובמה. אין להתפלא ש- מהיהודים רואים אותה כך.42.2%מהערבים רואים בהכרזה זו אמירה גזענית, אך יש להתפלא שרק

עמדת היהודים כלפי שתי האמירות הללו מושפעת באופן ברור על-ידי הזרם הפוליטי שאליו הם משתייכים. מתומכי הימין לעומת17.0%על הרצף ימין-מרכז-שמאל הגינוי הוא גדול יותר ככל שמתקרבים לשמאל –

(. פער זה חושף את עמקות3.6 מתומכי השמאל מתייגים את קריאת ראש הממשלה כגזענית )לוח 93.0% השסע הפוליטי בין ימין ושמאל בארץ, העדר רוב יהודי שמגנה את האמירה הזו מגלה שגוש השמאל-מרכז הוא מיעוט בציבור היהודי, וכי מיעוט היהודים מקרב הימין שמגנים את דברי ראש הממשלה מצביע על אובדן

הליברליות והרגישות לשוויון אזרחי של הימין.

2015 כגזעניות, ערבים ויהודים, 2015 הגדרת אמירות שנאמרו במערכת הבחירות לכנסת ב-3.5לוח )באחוזים(

ערבים

יהודים

2015

2015

82.638.7(42, י' 69ההצהרה של ראש "כולנו" כחלון שלא יצטרף לקואליציה שנשענת על קולות הערבים )ע' 85.842.2(41, י' 68קריאת ראש הממשלה נתניהו לתומכיו ללכת להצביע כי הערבים מצביעים במספרים גדולים )ע'

כגזעניות לפי זרם פוליטי, יהודים,2015 הגדרת אמירות שנאמרו במערכת הבחירות לכנסת ב-3.6לוח )באחוזים(2015

יהודים

2015

ימיןימיןמתון

שמאלמרכזמתון

שמאל

ההצהרה של ראש "כולנו" כחלון שלא יצטרף לקואליציה שנשענת על קולות הערבים(42)י'

17.525.850.677.086.0

קריאת ראש הממשלה נתניהו לתומכיו ללכת להצביע כי הערבים מצביעים במספרים(41גדולים )י'

17.027.657.789.093.0

56

הערבים והיהודים מדווחים על שינויים מורכבים במשך הזמן במגע השלילי והחיובי עם הצד האחר. שיעורהמדווחים על היפגעות אישית מאיומים, מהשפלות או ממכות מאנשים מהצד האחר עלה בקרב הערבים מ־

; בקרב היהודים2015 ב-26.7% ושוב עלה ל-2013 ב־22.7%, ירד ל־2009 ב-29.4% ל-2003 ב־19.4%ול-2013 ב-18.7%, ל-2009 ב-20.2% ל-2003 ב-14.9%הדיווחים על פגיעות כאלה עלו מ־ ב-20.5%

3.7%(. שיעור הערבים שהשלטונות הטרידו אותם בשל פעולות מחאה עלה מ־3.1, תרשים 3.2 )לוח 2015ל־2003ב־ ב־ 8.5% ב-10.3%, ל-2012 ול-2013 ב-12.0% ושיעור מי שנתקלו באפליה מצד2015 ,

(. אך גם3.2 בהתאמה )לוח 48.9%, וירד ל-52.9% ול-52.5% ל־44.9%יהודים או מוסדות המדינה עלה מ- האיזון עם התנסויות אישיות חיוביות גדל. באותו פרק זמן עלה באופן מרשים שיעור הערבים שבילו זמן עם

, וגם שיעור היהודים שבילו זמן עם ערבים2015 ב-72.6%, אך ירד ל-79.3% ול-68.7% ל־44.2%יהודים מ־(.3.3 )לוח 26.8% ול-26.6%, ל-29.7% ל־22.2%עלה במקצת מ־

נפגעו אישית מאיומים, מהשפלות או ממכות מהצד האחר, ערבים ויהודים, 3.1תרשים 2015- )באחוזים(2003

2003200620092011201220132015

19.425.329.425.826.422.726.7ערבים

14.916.420.217.618.818.720.5יהודים

איומים מאפיין עיקרי של חברות שסועות לעומק הוא תחושת איום קשה של הקבוצות משני צדי קו השסע. ואכן הערבים והיהודים מרגישים מאוימים באופן חמור, והזיכרון הקיבוצי של הנכבה על משמעותה הכפולה — כישלון מחפיר של ההתקפה הערבית לחיסול הישות היהודית והאסון הכבד שפקד את הפלסטינים בעקבות

התבוסה — והמשך הסכסוך האלים בין ישראל לעולם הערבי מזינים את האיומים ההדדיים.רוב הערבים חוששים מפגיעה בהם כקולקטיב. החששות כוללים פגיעה חמורה בזכויות היסוד שלהם )

(, הפקעת אדמות2011 ב־80.0%(, אלימות מצד הימין הרדיקלי )67.1%(, אלימות מצד המדינה )67.9% ( )לוח53.5%( וסיפוח חלק מיישובי המשולש לפלסטין כאשר תקום )54.5%(, טרנספר )69.6%המונית )

(. איומים אלו אמנם מעוגנים בזיכרון הקיבוצי, בניסיון העבר ובדיבורים מפי אנשי ציבור, אך ככלל סיכוייהם3.7מיישובי לספח חלק ליברמן אביגדור ביתנו ישראל האיום שמשמיע ראש מפלגת גם מועטים. להתגשם המשולש למדינה פלסטינית עתידית לא נראה בר ביצוע משום שהוא מחייב עמידה בשני תנאים שהיתכנותם קלושה: הסכמה של המדינה הפלסטינית לסיפוח המשולש אליה, והסכמה של תושבי המשולש לוותר על

49אזרחותם הישראלית.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 איומים קולקטיביים, ערבים, 3.7לוח ערבים

200201220132015

בעניין זה הגיש אהוד קינן, היועץ המשפטי של משרד החוץ, חוות דעת: "חילופי שטחים – העברת ריבונות על שטחים מאוכלסים49 . המשפטן אייל גרוס גורס שהסדר כזה פסול מטעמים25.3.2014, הארץבמסגרת הסכם הקבע עם הפלסטינים – היבטים משפטיים",

"פרשנות: תוכנית השטחים של ליברמן: להיפטר מהאוכלוסייה בשםשל זכויות אדם אם הוא ייכפה על התושבים: אייל גרוס, הארץ מגנה את ההצעה כצעד של טיהור אתני: "לא רוצים ערבים", מאמר מערכת, הארץ. ועיתון 25.3.2014, הארץ הדמוגרפיה",

26.3.201457

371.177.870.767.9(40חוששים מפגיעה חמורה בזכויות האזרחים הערבים )ע' 79.279.578.269.6(41חוששים מהפקעות רבות מאוד של אדמות הערבים )ע'

50.666.553.653.5(43חוששים מסיפוח המשולש למדינת פלסטין )ע' 55.468.058.454.5(44חוששים מטרנספר )ע'

71.175.967.067.1(42חוששים מאלימות של המדינה נגד ערבים )ע' 8*חוששים מאלימות של הימין היהודי הקיצוני נגד ערבים

0.0**

*

2011** ב־* השאלה לא הוצגה

( ומפגיעה29.3%ברמה האישית, לעומת זאת, מיעוט לא מבוטל של ערבים חושש מהטרדת השלטונות ) (. זהו חשש סביר שהיתכנותו גוברת ככל שהמחאה3.8( אם ישתתף בפעולות מחאה )לוח 31.0%בפרנסתו )

שהאזרחים הערבים מעורבים בה נעשית יותר ויותר אלימה ובלתי חוקית.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 איומים אישיים, ערבים, 3.8לוח ערבים

2003

201220132015

18.821.924.929.3(175חוששים שהשלטונות יטרידו אותם בשל השתתפות בפעולות מחאה )ע' 20.422.026.431.0(176חוששים שפרנסתם תיפגע בשל השתתפות בפעולות מחאה )ע'

בדומה לערבים, גם ליהודים יש חששות קולקטיביים כבדים מפני האזרחים הערבים. רוב היהודים חוששים (, מאבקם נגד2012 ב-51.1%שהאזרחים הערבים מסכנים את המדינה בשל שיעור הילודה הגבוה שלהם )

( ותמיכתם2015 ב-63.4%(, האפשרות שיפתחו במרד עממי )2015 ב-61.2%אופייה היהודי של המדינה ) (. כמו האיומים שחשים הערבים, גם3.9( )לוח 2015 ב-73.5%בפלסטינים שבעיני היהודים נחשבים אויבים )

היתכנותם של איומים אלה, שמזינים אותם דיבורים ומעשים מזדמנים, היא נמוכה. ישראל היא מדינה חזקהעם מנגנוני ביטחון יעילים והיהודים הם רוב נחוש, כך שיש בידיהם די כוח לבלום סכנות מעין אלה אם יתפתחו.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 איומים קולקטיביים, יהודים, 3.9לוח יהודים

2003

201220132015

**70.151.5האזרחים הערבים מסכנים את המדינה בגלל הילודה הגבוהה שלהם האזרחים הערבים מסכנים את המדינה בגלל מאבקם לשינוי אופייה היהודי של המדינה )י'

27)71.864.959.461.2

73.863.860.663.4(29האזרחים הערבים מסכנים את המדינה בגלל שהם עלולים לפתוח במרד עממי )י' 83.176.067.573.5(28האזרחים הערבים מסכנים את המדינה בגלל תמיכתם במאבק של העם הפלסטיני )י'

תחושות האיום הקשות הללו המקננות בלבם של ראשי המדינה והציבור היהודי מקטינות את נכונותם לשנות באופן יסודי את מעמדו של המיעוט הערבי. הן מחזקות את האידאולוגיה שישראל היא דמוקרטיהכן מוצדק לנקוט צעדי מנע כבדי משקל ועל והן לצביונה הלאומי, מתגוננת בכל הקשור הן לביטחונה

שמטרתם לסכל את הסכנות הנשקפות לה.ו-2013תחושת האיום של הערבים פחתה בשנים , חוץ מחשש של הטרדת השלטונות. החשש2015

ל־2003 ב־55.4%הקולקטיבי של הערבים מפני טרנספר עלה בהתמדה מ־ , אך ירד ל-2012 ב-68.0% ב-58.4% ול-2013 ב-54.5% )לוח 2015 תרשים 3.7 למדינה3.2, המשולש סיפוח מפני החשש .)

ב-53.5% ול-2013 ב-53.6% אך ירד ל-2012 ב-66.5% ל-2003 ב-50.6%פלסטינית כשתקום עלה מ-58

(. לעומת זאת, החשש האישי מפני הטרדת השלטונות בשל השתתפות בפעולות מחאה עלה3.7 )לוח 2015ול-2012 ב-21.9%, ירד ל-2011 ב-26.5% ל-18.8%מ- וזינק ל-2013 ב-24.9% )לוח2015 ב-29.3%

(. זאת בגלל הגברת המחאה הערבית ותגובת הנגד של השלטונות.3.8וירד בשנים 2011-2003אצל היהודים הפחד היה יציב בשנים . חשש היהודים מפני מאבק2015-2012

,2012 ב-64.9% ירד ל־2011 ל-2003 בין 70%הערבים נגד אופייה היהודי של המדינה שהיה קצת מעל ל- ל־73.8%, והחשש מפני מרד עממי של האזרחים הערבים פחת מ־2015 ב-61.2% ול-2013 ב-59.4%ל-

(.3.3, תרשים 3.9 בהתאמה )לוח 63.4% ול-60.6%, ל-63.8%

חוששים מטרנספר, מסיפוח המשולש לפלסטין ומהטרדת השלטונות, ערבים, 3.2תרשים 2015- )באחוזים(2003

2003

2006

2009

2011

2012

20132015

55.46061.9656858.454.5חוששים מטרנספר

חוששים מסיפוח המשולשלפלסטין

50.662.161.067.066.553.653.5

חוששים מהטרדתהשלטונות

18.82722.826.521.924.929.3

יהודים, 3.3תרשים המדינה, של אופייה לשינוי וממאבק עממי ממרד חוששים 2015-2003 )באחוזים(

2003200620092011201220132015

חוששים ממאבק לשינוי אופייהשל המדינה

71.871.370.671.164.959.461.2

73.868.467.368.963.860.663.4חוששים ממרד עממי

זיכרון קיבוצי השסע בזיכרון הקיבוצי הוא קרוב לוודאי העניין המפלג ביותר בין ערבים ליהודים. הוא מתבטא, בין השאר, בתפיסה למי שייכת הארץ, במוסריות ההתנהגות של כל צד ובצדקת המלחמות שכל צד מזדהה עמן. בליבת הזיכרון הקיבוצי ניצבים שני אירועים מכוננים: הנכבה הפלסטינית בקרב הערבים והשואה היהודית בקרב

היהודים. האזרחים הערבים מקבלים את הנרטיב הפלסטיני של הסכסוך הישראלי-ערבי. רוב הערבים רואים בציונות

54.7%(. יתרה מזו, 3.10תנועה קולוניאלית גזענית וביהודים מתנחלים זרים שגזלו את הארץ מהערבים )לוח מהערבים רואים ביהודים צלבנים שהשתלטו על הארץ אך בעתיד יסתלקו ממנה, ובעקבות כך תחזור פלסטין

לבעליה הערבים.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2007 זכויות היסטוריות ולאומיות על הארץ, ערבים, 3.10לוח ערבים

20072012

2013

2015

59

85.37*(115הציונות היא תנועה קולוניאלית וגזענית )ע' 5.5

77.1

77.575היהודים הם מתנחלים זרים שגזלו את אדמות הארץ מהערבים.7***

**

היהודים בישראל הם מתיישבים זרים שאינם משתלבים באזור, סופם לעזוב, והארץ תחזור(116לפלסטינים )ע'

62.5**

57.047.3

54.7

2010*** ב־2011** ב־* השאלה לא הוצגה

( חמישיות לשלוש מעל הציוני. הנרטיב את מקבלים לעומתם מאמינים62.0%היהודים מהיהודים ) ( אף61.8%שהפלסטינים הם ערבים שהתיישבו בארץ ישראל השייכת לעם היהודי, ומעל לשלוש חמישיות )

(. כמו שרוב3.11סבורים שלפלסטינים אין זכויות לאומיות על הארץ מאחר שאינם תושביה המקוריים )לוח האזרחים הערבים שוללים את הזכויות הלאומיות של היהודים ורואים בעצמם את אוכלוסייתה המקורית של הארץ, כך היהודים שוללים את הזכויות הלאומיות של הערבים ורואים בעצמם את אוכלוסייתה המקורית של

הארץ.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2011 זכויות היסטוריות ולאומיות על הארץ, יהודים, 3.11לוח יהודים

2011

2012

2013

2015

65.564.258.762.0(53הפלסטינים הם ערבים שהתיישבו בארץ ישראל השייכת לעם היהודי )י' 61.760.561.161.8(54לפלסטינים אין זכויות לאומיות על הארץ כי הם אינם תושביה המקוריים )י'

הנרטיב של בלעדיות הבעלות על הארץ מוביל כל צד להאשים את הצד האחר באחריות לסכסוך ההיסטורירוב של ורוב של 68.2%שבין היהודים לפלסטינים. מהערבים מאשימים את היהודים בסכסוך, 72.2%

ב־83.2%(. עם זאת רוב עצום מהערבים )3.12מהיהודים מאשימים בכך את הפלסטינים )לוח 2011) ( מסכימים שיש ללמד את תולדות הסכסוך מנקודת המבט של שני הצדדים. לא2012 ב־74.2%ומהיהודים )

ברור עד כמה גישה זו מראה על פתיחות וסובלנות, משום שכל צד יכול לצאת ידי חובה בהצגה לא נאותה שלהעמדה האחרת בספרי הלימוד שלו.

2015, 2013, 2012, 2003 אשמה בסכסוך בין היהודים לפלסטינים, ערבים ויהודים, 3.12לוח )באחוזים(

יהודיםערבים2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

היהודים/הפלסטינים הם האשמים העיקריים בסכסוך הממושך(84, י' 113בינם לפלסטינים/ליהודים )ע'

61.177.264.868.264.8

68.659.672.2

בנוגע למלחמת ביניהם והיהודים חלוקים )1948הערבים רוב האזרחים הערבים ב-70.5%. 2015) )לוח ומתעלמים מסיבותיה. מנקודת3.13מאשימים את היהודים בנכבה ( בעודם מתמקדים בתוצאותיה

מבטם הפלסטינים דחו את החלטת החלוקה של האומות המאוחדות מסיבה מוצדקת — התנגדות לגזלתהם היו 1880הארץ מהערבים )בין השאר מאחר שב־ מתושבי הארץ, וב־95% 1947 — , אך לפי67% היו אמורים לקבל רק היות45%תכנית החלוקה מוצדקת הייתה והמתקפה הערבית משטח פלסטין(;

2 ב-61.6% רוב היהודים )50שנועדה להשיב את הגזלה לבעליה ולשים קץ לעוול שבעצם הקמת מדינת ישראל. הגרסה הפלסטינית של הנכבה, גם זו שכותבים האזרחים הפלסטינים של ישראל, אינה מציינת שהפלסטינים דחו את החלטת50

החלוקה ופתחו במלחמה כדי להכחיד את המדינה היהודית שעמדה לקום. היא מונה את פעולות הטיהור האתני שעוללו היהודים במהלך המלחמה, אך אינה מתייחסת כלל למה שהכוחות הפלסטינים והערביים עוללו. ראו: הונידה ע'אנם, "הנכבה", בתוך: נדים

60

(, לעומת זאת, מאשימים את הפלסטינים בנכבה ומדגישים יותר את הסיבות להתרחשותה )דחיית החלטת008 החלוקה של האומות המאוחדות ופתיחה בהתקפה לחיסול המדינה היהודית שזה עתה קמה( ופחות את

יותר ממחצית )51תוצאותיה. ב-54.3% ( מהיהודים אפילו אינם מאמינים שלפלסטינים קרתה נכבה,2015 המתבטאת בהפסד במלחמה עם היהודים, בהפיכתם לפליטים, בהרס יישוביהם ובאי־הקמת מדינה משלהם. באי־אמונה זו אין לראות בורות או הכחשת הנכבה, אלא רצון של היהודים להתנער מכל אשמה לה. קבלת האחריות לגרימתה תחזק את הדרישות להכיר בזכות השיבה של הפליטים הערבים לישראל ולשקם את יישוביהם ההרוסים, ובעקבות כך לטשטוש אופייה היהודי של המדינה. התנערות זו גדולה ביחוד בקרב יהודים

(, מי שאין להם62.9%השוללים את הזכויות ההיסטוריות של הערבים על הארץ כי אינם תושביה המקוריים ))40-18(, בני 70.5%( וחרדים )72.7%(, דתיים )64.4%(, מסורתיים )60.9%אמון באזרחים הערבים )

67.7%( מרכז )60.3%(, אנשי מתון ימין ,)67.2%( וימין באיומים,66.5%( נתקלו פעם שאי ואלה ,) (.73.2%בהשפלות או במכות מצד אזרחים ערבים )

)באחוזים(2015, 2013-2010, 2003 נרטיב הנכבה, ערבים ויהודים, 3.13לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2010

2011

2012

2013

2015

היהודים/הפלסטינים הם האשמים העיקריים 1948באסון )בנכבה( שקרה לפלסטינים ב-

(114)ע'

65.382.269.370.565.061.6**

****

קרה אסון )נכבה(1948אני מאמין שב- לערבים הפלסטינים בכך שהם הפסידו את

המלחמה עם היהודים, נהפכו לפליטים, יישוביהם נהרסו והם לא הקימו מדינה משלהם

(55)י' לא מסכים, נוטה לא להסכים

נוטה להסכים, מסכיםאין תשובה

*****

57.736.26.1

52.6

41.7

5.8

52.541.16.4

54.537.97.5

54.338.86.9

מוצדק שהאזרחים הערבים יציינו באירועים ציבוריים את יום האסון )הנכבה( שקרה לעמם

1948ב-

*81.5***

***27.2****

2011*** ב-2008** ב-* השאלה לא הוצגה

מהיהודים27.2%( ובין רק 2011 מהערבים )ב־81.5%המחלוקת בעניין הנכבה מתבטאת גם בפער שבין ( המצדיקים את ציון הנכבה באירועים ציבוריים על ידי האזרחים הערבים. הציבור היהודי תומך אפוא2010)ב־

(. חוק זה מייפה2011 לחוק יסודות התקציב, התשע"א-40 )תיקון מס' 2011ב"חוק הנכבה" שנחקק במרס את כוחו של שר האוצר להטיל קנס כספי גדול על גופים ציבוריים שמקבלים מימון ממלכתי כגון רשויות מקומיות ערביות או מוסדות מתוקצבים להשכלה גבוהה במקרה של מתן תמיכה כספית לציון אירועי הנכבה.

במאי, שאותו15ליהודים חורה שהאזרחים הערבים קבעו את התאריך העברי של יום העצמאות )ולא את קבעו הפלסטינים הלא ישראלים כיום הנכבה(, שהוא יום חג להקמת המדינה, כמועד לציון הנכבה ולתהלוכות

. מנקודת מבט יהודית ביום שהיהודים1948השיבה לכפרי העקורים ולכפרים ערביים אחרים שהרס צה"ל ב־ חוגגים את עצמאותם, האזרחים הערבים מבכים את אסונם הלאומי ובכך מצהירים שהכרזת מדינת ישראל

,2011, חיפה: מדה אל-כרמל, הפלסטינים בישראל: עיונים בהיסטוריה, בפוליטיקה ובחברהרוחאנא ואריז' סבאע'-ח'ורי )עורכים(, .25-16עמ'

; בן דרור ימיני, "מכתב11.5.2011, הארץ", ואחריותםכאב הפלסטינים , "שלמה אבינרי בעניין הפולמוס על הנכבה, ראו 51,NRGלפליטים", ; שלמה אבינרי, "הנכבה לפי עיתון29.4.2014, הארץ; הארץ מאמר מערכת, "להכיר בנכבה", 17.5.2011

,הארץ; עודה בשאראת, "ארנס מדריך הנכבה", 21.5.2014, הארץ; משה ארנס, "שקר הנכבה", 4.5.2014, הארץהארץ", .6.6.2014, הארץ; שלמה אבינרי, "על מלחמה ואחריות מוסרית", 26.5.2014

61

היא אסונם ומביעים תקווה להכחדתה. העולם הערבי מסתייג מהשואה ומתנגד לה משום שבשיח הציבורי העולמי היא ההצדקה להקמתה של המדינה היהודית ולהמשך קיומה. במדינות ערב השואה אינה נלמדת, אין אירועים לציונה, וחוגים רבים אף

רוב הערבים בישראל, לעומת זאת, נחשפים לשואה בבתי הספר, בתקשורת,52מכחישים את עצם קיומה. ביום הזיכרון הממלכתי, במפגשים מזדמנים עם ניצולים ובנסיבות אחרות, והם גם מודעים לרגישות היתרה של היהודים לשואה ולסלידה ממכחישיה. המנהיגות הערבית בישראל, שאינה מהססת לשלול את זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית ולהתנגד בפומבי למלחמותיה, מכירה בשואה, איננה משתמשת בה לצורכי מחאה ומזדהה בגלוי עם הקורבנות והניצולים. כך למשל בישיבה מיוחדת על יום השואה הבין-לאומי נשא ח"כ אחמד טיבי, מראשי רע"ם־תע"ל, נאום שיושב ראש הכנסת הכתירו בתואר הנאום הטוב ביותר שנישא בכנסת על

54 וח"כ מוחמד ברכה, בהיותו אז ראש מפלגת חד"ש, יצא לביקור באושוויץ.53השואה,

58.9%-74.8% הוצגו לערבים שאלות על השואה, ונמצא שרוב של 2015-2006בסקרי המדד בשנים (. זהו כנראה הרוב הגדול ביותר מקרב3.14מאמינים שקרתה שואה ובה רצחו הנאצים מיליוני יהודים )לוח

כל קבוצות האוכלוסייה בעולם הערבי, ובוודאי גם מקרב הפלסטינים, שמכיר בשואה )אם כי אין על כך 2011 ב־23.8%נתונים(. לעומת זאת, שיעור האזרחים הערבים שאינם מאמינים בהתרחשות השואה נע בין

שלא הכירו בה )31.0% מהערבים הכירו בהתרחשות השואה לעומת 67.0% 2015. ב-2008 ב־40.5%ל־ לא השיבו לשאלה(.2%

( יותר בקרב אזרחים ערבים שרואים ביהודים מתנחלים31.0%אי־אמונה בהתרחשותה של השואה נפוצה ) (, ששוללים את זכות קיומה של45.5%(, שאינם מכירים בזכות היהודים למדינה משלהם )40.1%זרים )

(, בעלי זהות43.5%(, שסבורים כי המשטר בישראל איננו דמוקרטיה גם לערבים )45.1%ישראל כמדינה ) (, וכאלה שחשים47.1%(, כאלה שזהותם היא רק ערבית-פלסטינית )46.0%פלסטינית ללא רכיב ישראלי )

(.39.1%הכי קרובים לתנועה האסלאמית על שני פלגיה )

)באחוזים(2015, 2013-2006 נרטיב השואה, ערבים, 3.14לוח ערבים

2006

2007

2008

2009

2010

2011

2012

2013

2015

אני מאמין שקרתה שואה שבה נרצחו מיליוני יהודים בידי הנאצים )ע'63:)

לא מסכים, נוטה לא להסכיםנוטה להסכים, מסכים

אין תשובה

28.0

71.1

0.9

25.9

72.9

1.2

40.5

58.9

0.6

29.6

69.1

1.3

37.8

60.9

1.3

23.8

74.8

1.4

31.0

67.4

1.6

34.5

63.9

1.6

31.0

67.0

2.0 מוצדק שישראל מציינת את יום השואה כיום זיכרון לרצח מיליוני

(64יהודים בידי הנאצים )ע' 72.0

74.1

57.8

60.9

57.6

68.6

60.9

58.8

67.8

.33**(65ישראל צריכה ללמד על השואה גם בבתי ספר ערביים )ע' 6

47.0

47.0

45.9

36.0

42.1

47.2

* השאלה לא הוצגה

עם זאת, באי־אמונה זו אין לראות הכחשה של השואה ברוח גילויים כאלה במערב או לייחס אותה לבורות, אלא לראות בה התרסה נגד השימוש האינסטרומנטלי שיהודים ואחרים עושים בשואה לשם הצגת היהודים

,Meir Litvak and Esther Webmanלסקירה על השואה והעולם הערבי ראו 52 From Empathy to Denial: Arab Responses to the Holocaust, New York: Columbia University Press, 2009; Gilbert Achcar, The Arabs and the Holocaust: The Arab-Israeli War of

Narratives, New York: Metropolitan Books, 2010. .8.1.2010, הארץיהונתן ליס, "האם נאומו של אחמד טיבי הוא הטוב ביותר שנשמע במליאת הכנסת?", 53 בעניין הסערה התקשורתית שעורר ביקורו של ברכה באושוויץ, ראו אספהאן בהלול, "עיצוב שיח השואה בעיתונות בשפה הערבית54

.22.4.2014, גיליון שלישי, מנבר ון לירבישראל", 62

כעם נרדף, הצדקת קיומה של ישראל כמדינה יהודית, אי־הכרה של ישראל ושל היהודים באחריותם לנכבהוההדרה שהערבים סובלים מהן בחברה הישראלית. המנהיגים הערבים הביעו צער על ממצא והאפליה

וקראו להגברת הוראת השואה55המחקר שיותר מרבע מהאזרחים הערבים אינם מאמינים שהשואה קרתה56בבתי הספר הערביים.

הנרטיבים המנוגדים של ערבים ויהודים בישראל נותנים לכל צד תחושה שהוא הקורבן והצד שכנגד הוא התוקפן. הקורבן אינו נושא באחריות לגורלו ולמצבו, אינו מוכן להביא לידי שינוי בתוכו ובקהילתו ומצפה

57מהתוקפן לוותר באופן חד־צדדי כדי לתקן את המעוות ולשפר את היחסים עם הצד האחר.

ממצאי הזיכרון הקולקטיבי חושפים את מורכבות מגמת השינוי בעמדה הערבית ובעמדה היהודית. שיעור , אך2012 ב־77.2% ל־2003 ב־61.1%הערבים המאשימים את היהודים בסכסוך עם הפלסטינים עלה מ־

ב-64.8%ירד ל- ושוב עלה ל-2013 ב-68.2% , ואילו שיעור הערבים שאינם מאמינים בהתרחשות2015 עם תנודות במשך השנים )לוח 30%השואה עמד על כ- (. שיעור היהודים3.4, תרשים 3.14, לוח 3.12

59.6%, אך ירד ל-2011 ב־74.0% ל־2003 ב־64.8%המאשימים את הפלסטינים בסכסוך אמנם עלה מ־ , ואילו שיעור היהודים שאינם מכירים בהתרחשות הנכבה עמד לאורך2015 ב-72.2% ושוב זינק ל-2013ב-

(.3.5, תרשים 3.13, לוח 3.12 עם תנודות )לוח 55%זמן בסביבות

מאשימים את היהודים בסכסוך עם הפלסטינים ואינם מאמינים שקרתה שואה ליהודים,3.4תרשים )באחוזים( 2015-2006, 2003ערבים,

20032006200720082009

61.17675.67271.6מאשימים את היהודים בסכסוך עם הפלסטינים

2825.940.529.6אינם מאמינים שקרתה שואה ליהודים

20102011201220132015

70.472.377.264.868.2

37.823.831.034.531.0

מאשימים את הפלסטינים בסכסוך ואינם מאמינים שקרתה נכבה לפלסטינים, יהודים,3.5תרשים )באחוזים( 2015-2006, 2003

20032006200920102011201220132015

מאשימים את הפלסטיניםבסכסוך עם היהודים

64.869.871.666.77468.659.672.2

57.755.752.554.554.3 לא מאמינים שקרתה נכבה

על אי־הכרה בשואה של חלק מהציבור הערבי חולל סערה בארץ. העלייה בהכרת התרחשות2008פרסום ממצאי מדד 55 הושפעה כנראה מהשיח הציבורי ומהעמדה החד-משמעית שהביעה המנהיגות הערבית בנושא2008השואה בסקרי המדד לאחר

זה. שעות, כמו בבתי הספר העבריים, אך יום השואה אינו30ההיסטוריה של השואה נלמדת בבתי הספר הערביים בהיקף של 56

מצוין ואין מסעות תלמידים לפולין. הדגש בלימוד השואה ליהודים הוא פרטיקולריסטי )היהודי כקורבן ופיתוח זהות יהודית( ולערבים הוא אוניברסליסטי )לקחים הומניים כלליים(. הוראת השואה בחינוך היהודי והערבי מעוררת דילמות קשות משום שהנכבה אינה נלמדת כלל. פרופ' גבריאל סלומון, מראשי החוקרים והפעילים בחינוך לשלום ולדו-קיום, מציע ללמד את השואה ואת הנכבה

Gavriel Salomon, "A Narrative-Basedלתלמידים יהודים וערבים כדי לפתח אמפתיה לנרטיב ולסבל של האחר ולעודד דו-קיום, ראו View of Coexistence Education", Journal of Social Issues 60 (2) (2004), pp. 273-287.

מחנכים יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל לדיון בשואה ובנכבה כשני אירועים טראומטיים2008 במכון ון ליר בירושלים נפגשו ב-57 הקבוצה והוגים אחרים ערכו ספר בנושא זה שעורר ביקורת של הממסד היהודי על העמדת שתי2015ומכונני נרטיבים וזהויות. ב-

השואההקטסטרופות על בסיס שווה כפי שמשתמע מכותרת הספר "השואה והנכבה". ראו: בשיר בשיר ועמוס גולדברג )עורכים(, .2015, ירושלים: מכון ון ליר בירושלים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, והנכבה: זיכרון, זהות לאומית ושותפות יהודית-ערבית

63

לפלסטינים

64

4פרק

לגיטימציה של דו-קיום

מחויבותדו־קיום המדינה, של ועל המשטר הגבולות על מסכימות בסכסוך הנתונות שהקהילות פירושו לנאמנות אליה, מעריכות את החיים יחד כנכס ומקיימות יחסים רצוניים ביניהן מעבר לנחוץ. בהתאם להגדרת מינימום זו דו־קיום ערבי–יהודי משמעותו שהערבים והיהודים מקבלים את מדינת ישראל שבתחום הקו הירוק כמדינתם ואת הדמוקרטיה כשיטה לניהול היחסים ביניהם ולשינוים, מחויבים לשוויון זכויות ולנאמנות למדינהיחסים מרצון מעבר להכרחי. במצב של דו־קיום הערבים נותנים לגיטימציה ומכירים בחשיבות הקיום של לקיומה של ישראל כמדינה, ואילו היהודים מסכימים לעיקרון של שתי מדינות לשני עמים. ואולם דו־קיום איננו דורש מהערבים לקבל את ישראל כמדינה יהודית־ציונית או להיות פטריוטים, ואינו מחייב את היהודים להכיר

בזכויות קולקטיביות לאומיות של הערבים ולהסכים לדו-לאומיות במסגרת של מדינה אחת או שתיים.מראה בבירור שהערבים והיהודים מקבלים את כל הרכיבים של מסגרת היסוד של הדו־קיום.4.1לוח 81.7%-64.0% )81.3%-62.8% עמד טווח ההסכמה בקרב הערבים על יסודות הדו־קיום על 2015בשנת

(. שיעורים גבוהים מאוד אלה2008 ב-88.9%-60.0% )88.9%-58.9%(, ובקרב היהודים — על 2008ב-זו ממתנת את הפערים חושפים מחויבות רבה של הערבים והיהודים לדו־קיום ברמה העקרונית. הסכמה וקונקרטיות. מזמן שנשאלו ואת המחלוקות הקשות שמפלגות אותם בסוגיות מפתח ספציפיות העמוקים

שוררת יציבות בקבלתם של שני הצדדים את הדו־קיום.2008שאלות אלו על דו־קיום לראשונה ב־

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2008 קבלה של דו־קיום, ערבים ויהודים, 4.1לוח יהודיםערבים

2008

2012

2013

2015

2008

2012

2013

2015

63.360.065.765.8(30לישראל כמדינה יש זכות קיום )ע' 70.666.761.560.0(73שתי מדינות לשני עמים )י'

טוב שהאזרחים הערבים והיהודים יחיו תמיד יחד בישראל )ע'(16, י' 31

63.362.766.466.0*57.255.858.9

לאזרחים הערבים והיהודים בישראל צריכות להיות גם זכויות(17, י' 32שוות וגם שוויון בחובת נאמנות למדינה )ע'

62.859.069.264.057.281.179.284.7

מותר לאזרחים הערבים והיהודים לפעול לשינוי היחסים ביניהם(18, י' 33בדרכים חוקיות ודמוקרטיות בלבד )ע'

63.058.377.477.883.791.883.788.9

בין האזרחים הערבים ליהודים צריכים להתקיים גם קשרים שאנשים בוחרים בהם מרצונם, כמו חברות אישית ופעילות

(19, י' 34בארגונים משותפים )ע'

78.780.584.081.393.782.876.782.0

]לא מסכים[ אמנע ככל יכולתי ממגע אישי עם אזרחים(20, י' 35יהודים/ערבים )ע'

81.773.982.473.686.669.066.169.0

* השאלה לא הוצגה

מלבד קבלת מסגרת היחסים, דו־קיום תקין דורש הסכמה על רכיבים ספציפיים יותר.עמדות הערבים

כשמדובר בערבים אפשר למיין את הרכיבים הללו לשלוש קטגוריות של לגיטימציה למדינה, בסדר עולה: קבלת זכות הקיום של ישראל כמדינה, קבלת זכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית וקבלת זכות הקיום של ישראל כמדינה ציונית. כל עלייה בקטגוריה גוררת שינוי באופי המדינה, במעמדו של המיעוט הערבי בה

ובדרגת נכונותם של האזרחים הערבים להכיר בלגיטימיות של משטרה.

65

המפלגות והאליטות הערביות נוקטות עמדה ברורה לגבי הלגיטימציה של ישראל. הן מכירות בזכות הקיום של ישראל כמדינה עצמאית בתחום הקו הירוק ודורשות הקמת מדינה פלסטינית ריבונית בגדה וברצועה. ההכרה מושתתת קודם כל על המציאות שישראל היא כבר עובדה קיימת וחלק מהסדר העולמי של מדינות. בנוסף המפלגות והאליטות הערביות רואות ביהודי ישראל )ולא בכל היהודים בעולם( עם חדש, ולא רק דת, שהומצא בתהליך ההתיישבות הקולוניאלית הציונית בפלסטין. קבלת היהודים הישראלים כעם מקפלת בתוכהמסמכי החזון העתידי של האליטות של ארבעת היסוד הנחת גם זוהי עצמאית. למדינה בזכותם הכרה הערביות. אפילו בל"ד, המפלגה הלאומית ביותר של הערבים בישראל בהנהגתו לשעבר של עזמי בשארה, מקבלת תפיסה זו. להכרת המנהיגות הערבית ביהודים כעם ובזכות קיומה של ישראל כמדינה מתנגדות שתי תנועות מיעוט רדיקליות – תנועת בני הכפר החילונית והפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. אך המפלגות והאליטות הערביות, לרבות שתי התנועות הרדיקליות, מאוחדות בשלילתן את זכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית וכמדינה ציונית. הן מגבילות את ההכרה ביהודי ישראל כעם שיש לו זכות למדינה לקיומה של ישראל כמדינה עצמאות, אך לא לאופייה היהודי והציוני. בעיניהן מדינה יהודית וציונית מנוגדת במהותה לדמוקרטיה,

להלן נבדוק באיזו מידה58לאי-שוויון ולקבלת האזרחים הערבים כחברים שווים ומלאים בחברה הישראלית.הציבור הערבי הרחב מקבל את עמדת ההנהגה שלו לגבי דרגות הלגיטימיות של מדינת ישראל.

62.2%הכרה בזכות ישראל להתקיים מחייבת הכרה ביהודים בישראל כעם ובזכויותיהם על הארץ. ואכן מכירים בזכויות היסטוריות ולאומיות של היהודים58.7%מהערבים מכירים ביהודים כעם שיש לו זכות למדינה,

מכירים בשטח שבין הירדן לים בתור מולדת משותפת )לוח 53.6%על הארץ ו- (. בכך יש רוב מקרב4.2 הציבור הערבי המקבל את עמדת ההנהגה שלו בנוגע להיות היהודים בישראל עם והלגיטימיות של עצם

קיומה של ישראל כמדינה.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 קבלה של זכויות לאומיות, ערבים ויהודים, 4.2לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

75.558.656.562.2(48היהודים הם עם שיש לו זכות למדינה )ע' ליהודים/לערבים, בדומה לערבים/ליהודים, יש זכויות היסטוריות

(35, י' 47ולאומיות על הארץ )ע' 56.3*

46.257.5

58.768.5*

41.941.236.5

הארץ בין הירדן לים היא מולדת משותפת לערבים וליהודים )ע'(7, י' 13

67.148.563.053.643.933.641.245.3

2006* ב־

בשלושה נוסחים - כולם2015השאלה בנוגע לזכות הקיום של ישראל כמדינה ריבונית נפרדת הוצגה ב- )ב-56.4%ללא התייחסות לאופייה היהודי והציוני. כל הנוסחים זכו לתמיכת רוב הערבים. הרוב הקטן ביותר,

שבה חיים יחד יהודיםעצמאית( מהערבים, הסכימו ש"לישראל יש זכות קיום כמדינה 2013 ב-55.6%, 2015 עצמאית( בנוסח "לישראל יש זכות קיום כמדינה 2013 )ב-60.9%(. הרוב התומך עלה ל-4.3וערבים" )לוח

שבה חיים יחד יהודים וערבים". נוסח זה מציין את אופייה הדמוקרטי בלבד של המדינה. התמיכהדמוקרטית הסכימו בהסתייגות(, ניתנה לנוסח31.4% הסכימו ללא הסתייגות ו-38.8% )70.2%הגדולה ביותר, רוב של

הפשוט "לישראל יש זכות קיום" )ההסתייגות נוגעת קרוב לוודאי לזהות היהודית-ציונית של ישראל(.מהערבים ב-42.0%עם זאת בניגוד לעמדת הנהגתם, שוללים את זכותה של ישראל להתקיים2015

המהווה, ומאוחדת קולקטיבית עמדה "שכותרתו 18.11.2007יום בדעת גילוי העליונה קבלה החלטה ופרסמה המעקב ועדת 58 " )מצוטט על-ידי אריקהמדינה של יהדותה רעיון את הדוחה, ולהנהגתו בארץ הפלסטיני הערבי לציבור משותף יסוד מסמך

תל אביב: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת,139. מזכר הערבים אזרחי ישראל בפתח המאה העשרים ואחתרודניצקי, (.56, הערה 36תל אביב, עמ'

66

"כמדינה עצמאית שבה חיים יחד יהודים וערבים". דה-לגיטימציה זו של עצם קיומה של המדינה גדולה עוד (, התומכים56.6%יותר בקרב מי שרואים ביהודים מתנחלים זרים שסופם לעזוב והארץ תחזור לפלסטינים )

(, מי שבעיניהם ישראל היא מדינה לא דמוקרטית לערבים )60.8%בהקמת מדינת פלסטין במקום ישראל ) ( או רק67.0%(, זהותם פלסטינית ללא רכיב ישראלי )57.5%(, מי שאינם נותנים אמון ביהודים )66.7%

( ובכלל לא ערבית-ישראלית (, מרגישים הכי קרובים לפלג הצפוני של התנועה67.6%ערבית-פלסטינית (, אין להם חברים63.2%(, בדואים בנגב )74.1%( ודתיים מאוד )49.1%(, דתיים )68.2%האסלאמית )

(, וסבלו מאיומים, מהשפלות או ממכות מצד54.7%(, אף פעם לא קיבלו עזרה מיהודים )50.5%יהודים ) ( או פגיעה60.5%(, מהטרדת השלטונות )57.1%(, מאפליה של יהודים או מוסדות המדינה )56.0%יהודים )

(.49.2% )30-18( בשל השתתפות בפעולות מחאה, ובני 59.7%בפרנסה )

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 זכות הקיום של ישראל כמדינה עצמאית, ערבים, 4.3לוח ערבים

2003

2012

2013

2015

81.158.055.656.4(49לישראל יש זכות קיום כמדינה עצמאית שבה חיים יחד יהודים וערבים )ע' *60.9**(53לישראל יש זכות קיום כמדינה עצמאית דמוקרטית שבה חיים יחד יהודים וערבים )ע'

(144האם יש לישראל זכות קיום? )ע' כן

כן בהסתייגותלא

אין תשובה

64.223.211.01.5

32.238.222.86.8

30.939.213.516.4

38.831.426.93.6

* השאלה לא הוצגה

70.2% לבין 56.4%נעבור לדרגה השנייה של מתן לגיטימציה לישראל כמדינה יהודית. הכרתם של בין )בנוסחים שונים של השאלה( מהערבים בזכותם של היהודים למדינה שונה מהכרתם בזכותם למדינה יהודית

ישירות, כך על כשנשאלו יהודית53.6%דווקא. כמדינה קיום זכות יש ש"לישראל הסכימו מהערבים מהערבים אמרו שיצביעו51.7%(. חיזוק לכך ניתן כש-4.4ודמוקרטית שבה חיים יחד ערבים ויהודים" )לוח

אישית בעד חוקה שתגדיר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותבטיח להם זכויות אזרח מלאות וכש- הסכימו עם האפשרות שהערבים ישלימו עם ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית אם יוענק להם מעמד56.7%

של מיעוט בעל זכויות אזרח מלאות. ואולם יש הבדלים מובהקים בין קבוצות באוכלוסייה הערבית בקבלת הלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. עם הקבוצות המקבלות יותר את ישראל כמדינה יהודית

זכות למדינה ) (, שאינם רואים ביהודים72.3%ודמוקרטית נמנים מי שסבורים שהיהודים הם עם שיש לו (, מי83.78%(, דרוזים )72.8%(, מי שסבורים שישראל היא דמוקרטיה גם לערבים )72.5%מתנחלים זרים )

91.5% )2015(, מי שהצביעו למפלגות יהודיות בבחירות לכנסת ב-88.1%שחשים קרבה למפלגות יהודיות ) (, בעלי זהות ישראלית ערבית ללא רכיב64.6%(, מי שאזרחות ישראלית היא שייכותם החשובה ביותר )

( )78.9%פלסטיני מידה וערבית-ישראלית באותה ערבית-פלסטינית היא מי שזהותם (, בעיקר79.8%(, ( )72.5%ערבית-ישראלית ובכלל לא ערבית-פלסטינית רק ערבית-ישראלית או ,)88.3%( דתיים לא ,)

(, ומי שלא סבלו, מאפליה64.6%(, מי שיש להם חברים יהודים וביקרו בבתיהם בשנתיים האחרונות )62.5%(.72.5%( או מהפקעת אדמות )69.1%)

2015, 2013, 2012, 2003 קבלת זכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ערבים, 4.4לוח )באחוזים(

ערבים

67

2003

2012

2013

2015

65.647.452.853.6(50לישראל יש זכות קיום כמדינה יהודית ודמוקרטית שבה חיים יחד ערבים ויהודים )ע' לאזרחים הערבים יהיה מעמד של מיעוט בעל זכויות אזרח מלאות במדינה יהודית ודמוקרטית, והם

(82ישלימו אתו )ע' 60.951.258.156.7

אם יתקיים משאל עם על חוקה שמגדירה את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומבטיחה זכויות(51אזרח מלאות לערבים, אתמוך בה )ע'

70.9*

48.253.251.7

2006* ב־

נשאלו הערבים לראשונה במחקר המדד אם הם משלימים עם ישראל כמדינה בעלת2015-2011בשנים מהערבים משלימים עם היותה של ישראל מדינה בעלת רוב60.3% נמצא כי 2015מאפיינים יהודיים. בשנת

משלימים עם מדינה שתרבותה56.2% משלימים עם מדינה שהשפה השלטת בה היא העברית, 63.4%יהודי, (. זאת4.5 משלימים עם מדינה שיום השבת הוא יום המנוחה שלה )לוח 60.7%היא התרבות העברית ו-

מהערבים מוכנים שסמלי המדינה יהיו סמלים יהודיים בתנאי שלמדינה יהיו גם סמלים ערביים70.9%ועוד, שערבים יוכלו להזדהות אתם. השלמה ערבית זאת עם מדינה יהודית ניתנת בהנחה שישראל היא בה בעת מדינה דמוקרטית שבה הערבים חיים כמיעוט בעל זכויות שוות. חשוב להדגיש כי השלמה איננה הצדקה במובן של מתן ערך מוסרי, שכן ברור שהערבים אינם מצדיקים את אופייה היהודי של המדינה; והשלמה גם איננה העדפה, שכן ברור שהערבים מעדיפים מדינה דו-לאומית על פני מדינה יהודית. ההשלמה מעידה על ראליזם, על הסתגלות לבלתי נמנע, על בשלות המפרידה בין חזון ובין אילוצים שבחיי היום-יום ועל שיקולים עניינייםניצבת המנהיגות יהודית, כמדינה ישראל משלימים עם הציבור הערבי, שמחציתו לפחות מול מפוכחים.

הערבית הקוראת תיגר על אופייה היהודי של המדינה.

)באחוזים(2015, 2013-2011. השלמה עם ישראל כמדינה יהודית, ערבים, 4.5לוח ערבים

2011

2012

2013

2015

57.755.952.160.3(55משלימים עם ישראל היום כמדינה בעלת רוב יהודי )ע' 56.660.652.363.4(56משלימים עם ישראל היום כמדינה שהשפה השלטת בה היא השפה העברית )ע'

51.153.252.156.2(57משלימים עם ישראל היום עם התרבות השלטת בה )ע' 57.960.255.960.7(58משלימים עם ישראל היום כמדינה שיום השבת הוא יום המנוחה שלה )ע'

מוצדק שסמלי המדינה יהיו סמלים יהודיים, אך צריך שלמדינה יהיו גם סמלים ערביים שערבים(66יוכלו להזדהות אתם )ע'

75.467.264.370.9

* השאלה לא הוצגה

לעומת זאת רק מיעוט של למעלה משתי חמישיות מהערבים מקבל את זכות הקיום של ישראל כמדינהמהערבים60.3% אמרו 2015ציונית שחוקיה ומדיניותה מבטיחים את המשך אופייה היהודי גם בעתיד. ב־

(, לעומת4.5שהם משלימים עם "ישראל היום כמדינה בעלת רוב יהודי" )נוסח המציין מדינה יהודית( )לוח מהם שאמרו ש"לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה השומרת על רוב יהודי" )נוסח42.7%

(. בדומה לכך רק שליש או פחות מהערבים מקבלים את מאפייניה הציוניים של4.6המציין מדינה ציונית( )לוח מקבלים את40.5% מסכימים שלישראל יש זכות קיום כמדינה בשליטת יהודים, ורק 45.7%המדינה. רק

מהערבים9.0% הסכימו רק 2009זכותה להיות מדינה המשרתת את צורכי היהודים בארץ ובעולם. כמו כן ב־ שתהיה ליהודים שליטה גם בהגירה15.7% הסכימו רק 2008שליהודים צריכה להיות שליטה באדמות, ב־

מהערבים ראו בישראל הציונית מדינה גזענית.57.5% 2015למדינה וב-

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 זכות הקיום של ישראל כמדינה ציונית, ערבים, 4.6לוח

68

ערבים2003

2012

2013

2015

29.643.142.7*(52לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה השומרת על רוב יהודי )ע' 29.334.545.7*(54לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה בשליטה של יהודים )ע'

לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה המשרתת את צורכי היהודים בארץ ובעולם )ע'53)

*26.434.340.5

66.867.256.157.5(67ישראל כמדינה ציונית, שבה חיים יחד יהודים וערבים, היא גזענית )ע' (145האם לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה יהודית-ציונית? )ע'

כןכן בהסתייגות

לאאין תשובה

12.224.859.63.4

11.924.554.09.5

11.026.954.27.9

19.822.853.93.6

* השאלה לא הוצגה

הוצגו לראשונה שאלות על השלמה עם ישראל כמדינה ציונית. ואכן הממצאים2015 ובמדד 2013במדד 34.3%מראים שהערבים משלימים עם ישראל כמדינה ציונית יותר משהם נותנים לה לגיטימציה ככזאת.

ב- צורכי2013מהערבים קיום כמדינה המשרתת את זכות יש הירוק הסכימו ש"לישראל שבתחום הקו 47.7% ו-40.5% המספרים היו 2015 משלימים עם כך וב-45.5%(, אך 4.6היהודים בארץ ובעולם" )לוח

הסכימו ש"לישראל שבתחום הקו הירוק2013 מהערבים ב-34.5%(. בדומה לכך אף ש-4.7בהתאמה )לוח משלימים עם "ישראל היום כמדינה שהיהודים45.5%(, 4.6יש זכות קיום כמדינה בשליטה של יהודים" )לוח

משלימים עם "ישראל היום כמדינה שהיהודים מקבלים את42.1%שולטים בכל כוחות הביטחון שלה", ו- (.4.7 משלימים עם "ישראל היום כמדינה שהיהודים שולטים באדמותיה" )לוח 38.9%ההחלטות בה", ואפילו

דומים.2015המספרים ב- שיעורי ההשלמה עם2013עוד נמצא שההשלמה עם מדינה ציונית קטנה מההשלמה עם מדינה יהודית. ב-

ל-52.1%(, ואילו שיעורי ההשלמה עם מדינה יהודית נעו מ-4.7 )לוח 45.5% ל-31.6%מדינה ציונית נעו מ-)לוח 55.9% ב-4.5 ואילו מ-2015(, נעו ההשלמה שיעורי ל-39.0% ומ-52.1% ל-56.2% 70.9%

בהתאמה. הממצא שההשלמה עם מדינה יהודית גדולה מההשלמה עם מדינה ציונית סביר וצפוי, אך שיעורימדד שנת בגובהם. מאוד מפתיעים עצמם ישראל2013ההשלמה בין ומתן המשא של בסימן עמדה

לפלסטינים, שבו דחו הפלסטינים את דרישת ישראל להכיר בה בתור מדינתו של העם היהודי. הדחייה ביטאה את ההשקפה ואת האינטרס הפלסטיני לא לסגת מזכות השיבה, לא לפגוע במעמד המיעוט הערבי ולא להכריז על סיום הסכסוך והתביעות, שהכרה באופייה היהודי והציוני של ישראל עלולה להביא לידיהם. לכן

וציונית.2013אפשר היה לצפות ב- וישלימו פחות עם ישראל כמדינה יהודית שהאזרחים הערבים יסכימו ש-2015. שני ממצאים מפליאים במיוחד: הממצאים ב-2013 מאשרים את ממצאי מדד 2015ממצאי מדד

משלימים עם שליטת היהודים באדמות.48.7% מהערבים משלימים עם חוק השבות ו-39.0%

)באחוזים(2015, 2013 השלמה עם ישראל כמדינה ציונית, ערבים, 4.7לוח ערבים

2013

2015

38.948.7(60עם ישראל היום כמדינה שהיהודים שולטים באדמותיה )ע' משלימים *45.5עם ישראל היום כמדינה שהיהודים שולטים בכל כוחות הביטחון שלהמשלימים 42.152.1(61עם ישראל היום כמדינה שהיהודים מקבלים את ההחלטות בה )ע' משלימים עם ישראל היום כמדינה שבה נהוג חוק השבות, כלומר, החוק המעניק רק ליהודים את הזכות להגרמשלימים

(59לישראל ולקבל מיד אזרחות ישראלית )ע' 31.639.0

45.547.7(62עם ישראל היום כמדינה המשרתת את צורכי היהודים בארץ ובעולם )ע' משלימים

69

נתונים אלה מתמצתים את ההבדל בין מדינה יהודית למדינה ציונית. מדינה יהודית שייכת לכלל אזרחיה ותושביה ויש לה מאפיינים יהודיים כגון רוב יהודי ותרבות יהודית, ואילו מדינה ציונית שייכת לכל היהודים בעולם,

מהם אינם אזרחיה ותושביה. זאת ועוד, במדינה ציונית הרוב היהודי נשמר בחקיקה ובמדיניות ונהנה60%ש־ מהעדפות למיניהן וכן ננקטות בה פעולות מכוונות להשלטת השפה העברית והתרבות העברית ולהבטחתובקרקעות שבה. רוב ביחסי החוץ, בכניסה למדינה, בהגירה אליה השליטה היהודית במערכת הביטחון, הערבים שוללים את אופייה הציוני הזה של המדינה, וסבורים שהוא גזעני, אך יותר ממחציתם משלימים עם

59אופייה היהודי.

חוץ מקומץ אינטלקטואלים פוסט־ציונים, או אנטי־ציונים, היהודים בנו את ישראל כמדינה דמוקרטית, יהודית וציונית ורוצים להנציחה באופן זה. הם גם אינם מוכנים להבחין בין אופייה היהודי ובין אופייה הציוני.ודמוקרטית"; כשם שבשביל ציונית ודמוקרטית" משמעותו "מדינה יהודית בשביל היהודים המושג "מדינה הערבים משמעות המושג "מדינת כל אזרחיה" הוא "מדינת כל לאומיה" או "מדינה דו-לאומית", ולא מדינה

שיש לה לאום אזרחי ומשטר של דמוקרטיה ליברלית אינדיווידואלית, כמו ברוב מדינות המערב. המחלוקת על מטרות החינוך ממחישה את הבדלי ההשקפה בין ערבים ליהודים על אופייה של המדינה.

בשנת החינוך לחוק הממלכתי.2000בתיקון החינוך מטרות מחדש נקבעו המטרות60 על נוסף האוניברסליות, קבע החוק טיפוח זיקה למדינה ולרוב היהודי:

. להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית2 ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו

. ללמד את3ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים. . ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת4תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל.

היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם.

עוד נקבע: . להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות11

אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל.

המדינה שמה לה אפוא למטרה שאזרחיה הערבים יקבלו אותה כמדינה יהודית ודמוקרטית, אך לא כמדינה ציונית, שכן יש הבנה שדרישה כזאת מהערבים איננה מוסרית ואיננה מציאותית. במטרות החינוך הערבי שקבע

הממסד חסרה גם ההכרה בערבים כחלק מהעם הפלסטיני ובזכויותיהם הלאומיות.לעומת זאת, המטרות המוצעות של ועדת המעקב לחינוך הערבי כוללות את היעד הזה:

להעמיק את הזהות הערבית-הפלסטינית כזהות לאומית הגאה בהישגיה התרבותיים ומקיימת קשר מתמיד ואפקטיבי עם העומק הערבי והאסלאמי שלה. זהות זו תהא מושתתת על לכידות בין בני העם הפלסטיני, על חיזוק הזיכרון והנרטיב הפלסטיניים, על היאחזות בזכויות ההיסטוריות והפוליטיות של העם הפלסטיני, ועל

61פלורליזם תרבותי, דתי וחברתי.

Sammy Smooha, “A Zionist State, a Binational State and anלדיון מפורט בהבחנה בין מדינה יהודית למדינה ציונית ראו במאמרי 59In-Between Jewish and Democratic State,” in: Anita Shapira, Alexander Yakobson and Yedidia Stern (eds.), Nationalism and

Binationalism: The Perils of Perfect Structures, Brighton: Sussex Academic Press, 2013, pp. 206-224., בנושא מטרות החינוך הממלכתי.1953 בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-2 התקבל בכנסת תיקון לסעיף 22.2.2000 ביום 60 המועצה הפדגוגית הערבית, "מטרות החינוך וההוראה של החברה הערבית פלסטינית בישראל", נצרת: דיראסאת-המרכזי61

.2014הערבי למשפט ומדיניות, 70

מטרות אלה אינן כוללות חינוך לנאמנות למדינה, ידיעת השפה העברית, הכרה בתרבות ובהיסטוריה של היהודים, בזכר השואה והגבורה, באופייה של ישראל כמדינה יהודית או על אחת כמה וכמה כמדינה ציונית. מטרה אחרת היא "להנחיל לתלמידים את ערכי הדיאלוג עם האחר היהודי-הישראלי ואת החיפוש אחר אופק של חיים משותפים במולדת אחת, ללא שליטה או עליונות של אף צד". ביסוד גישה ערבית זו מקופלת תפיסה

דו-לאומית מובהקת.

עמדות היהודים נעבור לבדיקת עמדותיהם של היהודים בנוגע ללגיטימציה של הדו-קיום עם האזרחים הערבים. מבחינת היהודים סוגיה זו כוללת היבטים אחדים שאפשר למיינם לשלוש קטגוריות, בסדר עולה: הענקה לערבים זכויות פרט מלאות, הענקה לערבים זכויות קיבוציות אתניות והענקה לערבים זכויות קיבוציות לאומיות. רוב גדול של היהודים מקבלים את ישראל כמדינה דמוקרטית המעניקה לאזרחיה הערבים זכויות פרט מלאות. כך רוב של

מהיהודים הסכימו ש"לערבים יש זכות לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות", 79.7% 74.2% הממשלה בתקציבי הפרט, בזכויות שוויון להתקיים צריך והיהודים הערבים האזרחים ש"בין הסכימו

אף הביעו נכונות לקבל "את האזרחים הערבים כחברים מלאים69.5%ובהזדמנויות להשכלה ולתעסוקה", ו־(.4.8בחברה הישראלית" )לוח

שיעורי הלגיטימציה שהיהודים נותנים לקיומו של מיעוט ערבי בעל זכויות אזרח מלאות מרשימים ביותר ועולים על שיעורי הלגיטימציה שהערבים נותנים לזכות קיומה של ישראל כמדינה עצמאית וכמדינה יהודית

השוללים את זכותם2015 ב-17.8% ו-2013 ב-23.3%ודמוקרטית. ואולם בקרב היהודים יש גם מיעוט של של הערבים לחיות בישראל כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות. ליהודים אלה השקפה כוללת נגד ערבים.

)יותר מ-2015בעמדה סרבנית זו מחזיקים ב- ( היהודים שאינם מוכנים לתת לערבים שוויון אזרחי17.8% (, אלה שהיו רוצים אפילו לשלול מהערבים את זכות ההצבעה55.7%)בזכויות, בתקציבים ובהזדמנויות( )

(, והרוצים שהיהודים32.2%(, החושבים שעליהם לעזוב את הארץ ולקבל פיצוי מתאים )51.7%לכנסת )28.0%( וחרדים )30.4%(. בולטים בקרבם גם דתיים )46.0%ישלטו והערבים לא יקבלו זכויות דמוקרטיות )

(, מי שהוצאות28.8% )24-18(, צעירים בני 25.3%(, חסרי השכלה אקדמית מלאה )32.3%(, מזרחים )(, אנשי ימין )27.5%(, מי שזהותם היא בעיקר או רק יהודית )26.8%משפחתם הן הרבה מתחת לממוצע )

(.30.4%(, ומי שנתקלו באיומים, בהשפלות או במכות שלוש פעמים או יותר מצד אזרחים ערבים )36.5%

,2012, 2003 זכות הקיום של ערבים לחיות בישראל כמיעוט בעל זכויות פרט מלאות, יהודים, 4.8לוח )באחוזים(2015, 2013

יהודים2003

2012

2013

2015

72.675.073.779.7(31לאזרחים הערבים יש זכות לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות )י' 79.576.376.082.4(97יש זכות קיום בתוך ישראל למיעוט לאומי ערבי בעל זכויות אזרח מלאות )כן וכן בהסתייגות( )י'

82.183.283.783.0(98אני משלים היום עם קיומו של מיעוט ערבי במדינת ישראל )כן, וכן בהסתייגות( )י' לאזרחים הערבים יהיה מעמד של מיעוט בעל זכויות אזרח מלאות במדינה יהודית ודמוקרטית, והם

(51ישלימו אתו )י' 76.970.964.974.9

בין האזרחים הערבים והיהודים צריך להתקיים שוויון בזכויות הפרט, בתקציבי הממשלה(30ובהזדמנויות להשכלה ולתעסוקה )י'

68.867.972.874.2

63.167.066.769.5(8אני מקבל את האזרחים הערבים כחברים מלאים בחברה הישראלית )י'

זכויות קיבוציות אתניות ישראל מעניקה למיעוט הערבי היהודים גם מקבלים את הסטטוס קוו שלפיו נרחבות. כך המדינה מכירה בזכותם של הערבים לשפה, לתרבות, לדת, לדין דתי, לחינוך ולתקשורת המונים

71

זכויות המדינה. של מלא במימון שנעשים הבא, לדור והעברתם אלו מוסדות לשימור וכן משלהם אתניות־תרבותיות כמו הזכויות הניתנות באופן גורף למיעוט הערבי בישראל אינן ניתנות בדמוקרטיות ליברליותזילנד( ובמידה וניו מערביות, מלבד מדינות אחדות שנהוגה בהן דמוקרטיה הסדרית )בלגיה, שוויץ, קנדה קטנה בהרבה בדמוקרטיות החדשות של מרכז־מזרח אירופה )כמו אסטוניה, לטביה, סלובקיה, מקדוניה,

ב־ ובולגריה(. של 2012רומניה רוב נפרד67.4% חינוך נותנת שהמדינה ש"מוצדק הסכימו מהיהודים (. בשביל הערבים בישראל והנהגתם קבלת הזכויות הקולקטיביות האתניות הללו4.9לאזרחים הערבים" )לוח

היא דבר מובן מאליו, עד כי אפשרות הפקעתן איננה מופיעה במכלול חששותיהם. לכן את ההאשמה הנפוצה, – שישראל שוללת מהם זכויות קולקטיביות62המופיעה גם במסמכי החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל

– יש להבין כהאשמה שמשמעותה שאין ניתנות להם זכויות לאומיות, שהן הדרגה הגבוהה יותר של זכויותקולקטיביות.

)באחוזים(2012-2010 זכויות קיבוציות אתניות של הערבים בישראל, יהודים, 4.9לוח יהודים

2010

2011

2012

66.767.267.4מוצדק שהמדינה נותנת חינוך נפרד לאזרחים הערבים73.069.374.7מוצדק שהמדינה תומכת במוסדות תרבות ובאמנים ובסופרים ערבים

58.454.957.1מוצדק שהמדינה מממנת שירותי דת לאזרחים הערבים

היהודים מאוחדים בראייתם בישראל מדינה ציונית ובנחישותם לשמור עליה בתור שכזאת, ובכך הם שוללים מהמיעוט הערבי זכויות לאומיות. באופן רשמי ישראל היא מדינה דו-לשונית, אך בפועל היא מתנהלת בשפה העברית. בישראל מוכרים הדתות ובתי הדין של היהדות, האסלאם והנצרות, אך בפועל ניתן יתרון מסוים

מהיהודים מצדדים בשמירה של המדינה על חוק השבות ועל רוב יהודי,80%ליהדות ולמוסדותיה. יותר מ- תומכים בכך שיהודים ישלטו במדינה, בהגירה ובאדמות, במדיניות של עידוד העלייה ומתן סיוע בקליטתה, בקיום יחסים הדוקים עם יהודי התפוצות ובשימוש בישראל ככוח המגן עליהם, ויותר ממחציתם אפילו סבורים

(.4.10שכיהודים מגיעה להם העדפה מטעם המדינה )לוח

)באחוזים(2015, 2013-2012 זכות הקיום של ישראל כמדינה ציונית, יהודים, 4.10לוח יהודים

2012

2013

2015

90.283.284.7(38לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה השומרת על רוב יהודי )י' *91.887.7לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה המשרתת את צורכי היהודים בארץ ובעולם

92.285.687.1(39לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה בשליטה של יהודים )י' 52.748.346.8(15המדינה צריכה לתת העדפה מסוימת ליהודים על פני האזרחים הערבים )י'

תפיסה חד־לאומית זו של ישראל מובילה את היהודים לשלילת זכויות לאומיות מהערבים — הזכות להכרה רשמית בהם כמיעוט לאומי, הזכות לאוטונומיה תרבותית, הזכות לשיתוף מלא בשלטון וזכות הווטו על החלטותואיננה מדינה דו־לאומית או וציונית יהודית ישראל היא מדינה חשובות הנוגעות למעמדם. בעיני היהודים

דמוקרטיה הסדרית. אופייה החד־לאומי של מדינת ישראל מעורר בעיות גם בכל הקשור להענקת זכויות פרט מלאות לערבים. כך בישראל הזכות להיבחר לכנסת, או לבחור בה, נשללת ממפלגה שאיננה מקבלת את ישראל כמדינה

.2006, נצרת, החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל, 62

72

יהודית ודמוקרטית; מלא יהודי נשללת הזכות לחכור אדמה ששייכת לקרן הקיימת לישראל; והזכות לבחור את מקום המגורים מוגבלת גם על ידי ועדות קבלה ביישובים קהילתיים. כמו כן במקומות לא מעטים נשללת מערבי הזכות לעבודה בגלל אי־מילוי החובה לשרת שירות צבאי או אזרחי או הצורך בקבלת אישור ביטחוני. הציבור היהודי תומך בהגבלות אלה על זכויות הפרט של הערבים ורואה בישראל "דמוקרטיה מתגוננת" לא רק מבחינת הצורך לשמור על משטרה הדמוקרטי, כמו שמקובל במערב )למשל בגרמניה(, אלא גם מבחינת

מהיהודים מתנגדים21.1%הצורך לשמור על ביטחון המדינה ועל אופייה היהודי־ציוני. מיעוט לא מבוטל של ( תומכים בהוצאת חד"ש מחוץ לחוק על אף היותה2013 )ב-44.9%לזכותם של הערבים להצביע לכנסת,

)ב־36.1% מבקשים למנוע מערבים לקנות אדמה בכל מקום שירצו, ו־55.8%מפלגה ערבית–יהודית ותיקה, (.4.11( מצדדים בהפקעת אדמות ערביות לצורכי פיתוח יהודי )לוח 2011

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 הגבלות על זכויות האזרח של הערבים, יהודים, 4.11לוח יהודים

2003

2012

2013

2015

.33.727.930(13מתנגדים לאפשר לאזרחים הערבים להצביע לכנסת )י' 5

21.1

.67.641.056(14מתנגדים לאפשר לאזרחים הערבים לקנות אדמות בכל מקום שירצו )י' 8

55.8

.32.336מסכימים שהמדינה צריכה להפקיע אדמות ערביות לשם פיתוח לטובת היהודים1**

**

.52.044.644תומכים בהוצאת חד"ש מחוץ לחוק9

*

2011** ב־* השאלה לא הוצגה

אופייה הציוני החד־לאומי של ישראל מוביל את רוב היהודים להטיל ספק בנאמנותו של האזרח הערבי של היהודים לא מסכימים שערבים יכולים63.2%למדינה כשהוא מחזיק בעמדות מתנגדות משטר. רוב של

ו- 66.5%ליהנות מאזרחות ישראלית מלאה אם הם שוללים את זכותה של ישראל להיות מדינה יהודית, (.4.12סבורים שערבי שמגדיר את עצמו "ערבי פלסטיני בישראל" לא יכול להיות נאמן למדינה ולחוקיה )לוח

מתומכי86.1%הפסילה של זהות "ערבית פלסטינית בישראל" בתור עויינת שונה מזרם פוליטי אחד למשנהו: מתומכי שמאל. לעומת27.5% שמאל מתון, ורק 43.7% מרכז, 66.3% ימין מתון, 73.7%ימין סבורים כך,

מהדתיים הלאומיים,74.7% מהחרדים, 77.4%זאת, ההבדלים בשמירת המסורת הדתית כמעט לא קיימים: מהחילונים.64.9% מהמסורתיים ו-77.3%

)באחוזים(2015, 2013-2012, 2003נאמנות לערבים מתנגדי משטר, יהודים, - ייחוס אי4.12לוח יהודים

20032012

2013

2015

לא מסכימים כי לאזרחים הערבים יש זכות לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות, בין(32שהם מקבלים ובין שאינם מקבלים את זכות ישראל להיות מדינה יהודית )י'

70.270.1

66.0

63.2

סבורים שערבי שמגדיר את עצמו "ערבי פלסטיני בישראל" לא יוכל להיות נאמן למדינה(33ולחוקיה )י'

75.669.4

68.1

66.5

סבורים שאזרח ערבי שרואה ביהודים מתנחלים זרים שגזלו את אדמות הארץ מהערבים לאיכול לכבד את היהודים ואת זכויותיהם

74.1**

75.5***

**

2010*** ב־2008** ב־* השאלה לא הוצגה

כאשר מתגלעת סתירה בין אופייה היהודי ובין אופייה הדמוקרטי של המדינה, למה יש יותר קדימות? רוב

73

מהיהודים סבורים שבהחלטות על אופייה של המדינה וגבולותיה צריך להיות רוב מקרב היהודים69.4%של ואין די ברוב מכלל האזרחים, כלומר אין להתחשב בקול הערבי כי עמדתו קבועה מראש ואיננה לגיטימית )לוח

מהיהודים יבחרו באופייה היהודי של המדינה אם יתנגש באופייה הדמוקרטי. שיעור65.3%(. רוב של 4.13 היהודים המעדיפים את האופי היהודי על פני הדמוקרטי במצבי סתירה גדול יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה

מהיהודים ששוללים את זכות הערבים לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות אזרח93.9%ליברליות פחות כמו ישראל, 86.7%מלאות, במדינת מיעוט ערבי של קיומו עם משלימים ממי שאינם מהמצדדים81.4%

( זכויות דמוקרטיות, מסורתיים (83.0%(, דתיים )81.4%באפשרות שהיהודים ישלטו והערבים לא יקבלו (, מי ששייכותם החשובה ביותר היא העם92.9%( ואנשי ימין )79.8%(, אנשי ימין מתון )98.9%וחרדים ) (, השכלה תיכונית או פחות98.0%(, מי שזהותם היא רק יהודית )84.9%( או הדת היהודית )82.9%היהודי )

(,78.3%(, מי שהוצאות המשפחה החודשיות שלהם הרבה מתחת לממוצע )78.6%(, מזרחים )79.2%)(, ומי שנתקלו אי פעם באיומים, בהשפלות או במכות מצד אזרחים ערבים )73.3%שאין להם חברים ערבים )

82.2%.)

,2013-2012, 2003 העדפה במקרה של ניגוד בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית, יהודים, 4.13לוח )באחוזים(2015

יהודים2003

2012

2013

2015

69.76(52במקרה של ניגוד בין אופייה היהודי לאופייה הדמוקרטי של המדינה, אבחר באופייה היהודי )י' 4.5

61.7

65.3

בהחלטות על אופי המדינה וגבולותיה צריך להיות רוב מקרב היהודים ולא מספיק רוב מכלל(40האזרחים )י'

81.969.2

65.3

69.4

מן הראוי לחזור ולהדגיש שבשביל היהודים מדינה יהודית היא "סופר-יהודית", שכן היא גם ציונית. מכיוון שההבחנה בין "יהודית" ל"ציונית" איננה מובנת ומקובלת, דרושה הבהרה נוספת. האליטות הערביות מתנגדותואילו זו משום שהיא מבליטה את השלמתו של הציבור הערבי עם אופייה היהודי של המדינה; להבחנה האליטות היהודיות דוחות אותה משום שהיא מבליטה את אופייה הציוני ומציגה סתירה מהותית בין אופייהוהימין הציוניים חלוקים ביניהם בעניין האיזון בחוק בין היהודי־ציוני לאופייה הדמוקרטי. עם זאת השמאל אופייה הדמוקרטי לאופייה היהודי של המדינה. הימין גורס שאופייה היהודי איננו מעוגן דיו בחוק הישראלי, ולכן הוא חשוף להתקפה ולכרסום על ידי המהפכה החוקתית של בית המשפט העליון. לשם כך הוצעה הצעת חוק )חוק הלאום, המכונה "חוק דיכטר", שמאחוריו עמד המכון לאסטרטגיה ציונית( שנועדה לקבוע שאופייה היהודי והציוני של המדינה גובר על אופייה הדמוקרטי במקרים של ריק משפטי, עמימות, אי־הכרעה או ניגוד ביניהם. הצעה זו עוררה התנגדות בקרב אנשי ציבור יהודים ליברלים מכל קצות הקשת הפוליטית והוסרה

וננקטו2013, אך הוכללה בקווי היסוד של הממשלה שהוקמה בסוף מרס 18מסדר היום של הכנסת ה־ . שרת המשפטים, ציפי לבני, מינתה את רות גביזון לבדוק את הסוגיה19צעדים לקידום חקיקתה בכנסת ה-

ולהגיש הצעה או המלצה. בדוח שהגישה גביזון היא ממליצה להמנע מחקיקה זו. חוק הלאום, שעבר הרבה . השמאל הציוני שולל את הצעת החוק2015גירסאות, נכלל שוב בקווי היסוד של הממשלה שהוקמה במאי

ורואה בה תוספת מיותרת ומזיקה ופרובוקציה, ואנשי ציבור ערבים רואים בה הצעת חוק גזענית ודורסנית63ומוקיעים אותה.

, "בלחץ לבני, דיכטריהונתן ליס; 7.11.2011, הארץראו בין השאר את מאמר המערכת, "'חוק דיכטר' מסוכן לדמוקרטיה" 63 ,הארץ; הנ"ל, "הליכוד והבית היהודי יקדמו את 'חוק הלאום' הגנוז", 14.11.2011, הארץגנז את הצעת 'חוק הלאום'",

74

מחקר המדד מראה באופן חד־משמעי שבסוגיה זו יש הבדלים מובהקים בין יהודים אנשי ימין, מרכז ושמאל. 2013ככלל רוב הציבור היהודי מעדיף את האופי היהודי על האופי הדמוקרטי של המדינה. בהקשר זה במדד

הוצגו ליהודים שתי שאלות חדשות ישירות בדבר המחלוקת הפוליטית על אופייה של המדינה.2015ובמדד ו-2013 ב-66.9%הממצאים מאשרים שוב את הבכורה של מדינה יהודית על פני מדינה דמוקרטית. רוב של

אמרו שבעיניהם "ישראל היא קודם כול מדינה יהודית ורק אחר כך מדינה דמוקרטית" ו-2015 ב-68.6% בהתאמה תמכו בחקיקת "חוק שיקבע כי דמוקרטיה תתקיים בישראל רק אם איננה פוגעת67.3% ו-64.2%

)לוח יהודית" שיקבע שהדמוקרטיה4.14במדינה לאום חדש חוק בחקיקת היהודים התומכים שיעור .) ב-67.3%תתקיים כל עוד איננה פוגעת במדינה היהודית ) ( ממריא לגבהים גבוהים עוד יותר בקרב2015

כוללים אלה הישראלית. בחברה בהשתלבותם או לערבים זכויות במתן דוגלים שאינם 84.6%יהודים מהשוללים את זכות93.3%מהסבורים שישראל היא קודם כול מדינה יהודית ורק אחר כך מדינה דמוקרטית,

מהמצדדים בשלילת זכות הצבעה לכנסת92.7%הערבים לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות, ממי90.0% מהחושבים שצריך שהיהודים ישלטו והערבים לא יקבלו זכויות דמוקרטיות, 90.4%מהערבים,

ממי שהוצאות88.8% מקרב בעלי השכלה תיכונית או פחות, 82.8%שזהותם היא רק או בעיקר יהודית , ממי שנפגעו אי פעם מאיומים, מהשפלות או ממכות מצד אזרחים85.4%משפחתם הרבה מתחת לממוצע, ו-

88.5%ערבים. המחלוקת החריפה ביותר עוברת בשסע הפוליטי והדתי: תומכים בחקיקת חוק הלאום הם שמאל;14.3% שמאל מתון ו-34.7% מרכז, 61.4% ימין מתון, 84.6%מנשאלים שהגדירו את עצמם ימין,

מהחילוניים.60.2% מהמסורתיים ו-75.7% מהדתיים, 78.7% מהחרדים, 96.5%

)באחוזים(2015, 2013 קדימות של מדינה יהודית על פני מדינה דמוקרטית, יהודים, 4.14לוח יהודים

2013

2015

6(36בעיניהם ישראל היא קודם כול מדינה יהודית ורק אחר כך מדינה דמוקרטית )י' 6.9

68.6

6(37דרוש חוק שיקבע כי דמוקרטיה תתקיים בישראל רק אם איננה פוגעת במדינה יהודית )י' 4.2

67.3

שינוי לאורך זמן בעמדות הערבים והיהודים אין מגמה ברורה ועקבית לאורך זמן באינדיקטורים העיקריים של הלגיטימציה שהאזרחים הערבים מעניקים

(. מצד אחד שיעור המסכימים הערבים שהיהודים הם עם שיש לו זכות למדינה עמד על4.1לישראל )תרשים בין 60%כ- ל-2006 החריגה. הוא הדין לגבי הכרה בזכות הקיום של ישראל2003, פרט לשנת 2015

יהודית-ציונית: הוא עלה מ- ל-2003כמדינה ירד ב-2009 ומאז המשיך לעלות. מצד אחר שיעור2011, הערבים המכירים בזכות הקיום של ישראל כמדינה עצמאית וכמדינה יהודית ודמוקרטית היה גבוה בשנים

. שיעור המחויבים לדו-קיום נשאר יציב למדי לאורך2015 ואחר כך ירד ונשאר יציב למדי עד 2006 ו-2003(.4.1השנים )לוח

)באחוזים( 2015, 2013-2003 מקבלים את זכות הקיום של ישראל, ערבים, 4.1תרשים ; מאמר המערכת,18.3.2013, הארץ; ג'קי חורי, "ביקורת על חוק המדינה היהודית: דגל שחור מתנוסס מעליו", 15.3.2011

,אלכסנדר יעקובסון; 6.4.2013, הארץ, דעות; יואל גולובנסקי, "חוק שזמנו הגיע", 18.3.2013, הארץ"מאבק על זהות", . ראו גם את ניירות העמדה של הימין והשמאל: אביעד בקשי, "חוק יסוד:6.4.2013, הארץ, דעות"הצילו את האיכר מהדוב",

; נעמי זוסמן, "חוק יסוד:2013ישראל מדינת הלאום של העם היהודי – הצורך המשפטי", ירושלים: המכון לאסטרטגיה ציונית, .2013ישראל מדינת הלאום של העם היהודי – נייר עמדה", ירושלים: מולד-המרכז להתחדשות דמוקרטית,

75

2003200620092011201220132015

75.562.560.866.458.656.562.2היהודים הם עם שיש לו זכות למדינה

81.175.459.466.55855.656.4לישראל יש זכות קיום כמדינה עצמאית

לישראל יש זכות קיום כמדינה יהודיתודמוקרטית

65.667.551.655.747.452.853.6

לישראל יש זכות קיום כמדינהציונית-יהודית

26.136.738.326.936.437.942.6

(.4.2התמתנות מסוימת ויציבות חלו בעמדותיהם של היהודים כלפי האזרחים הערבים בסוגיה זו )תרשים שיעור המעדיפים את אופייה היהודי של המדינה על פני אופייה הדמוקרטי כשמתגלעת סתירה ביניהם נע מ-

(. גם שיעור הסבורים שהמדינה צריכה4.13 ללא מגמה עקבית )לוח 2015-2003 בשנים 69.7% ל-61.7%ב-52.7%לתת העדפה מסוימת ליהודים התנדנד מ- ב-48.3%, ל־2012 ול-2013 ב-46.8% )לוח2015

2003 ב-67.6%(, שיעור המתנגדים לאפשר לאזרחים הערבים לקנות אדמות בכל מקום שירצו ירד מ-4.10ב-41.0%ל- ב-56.8%, ועלה ל-2012 ול-2013 ב-55.8% )לוח 2015 ( ושיעור התומכים בהוצאת4.11

(.4.11 )לוח 2013 ב-44.9% ו-2012 ב-44.6%, 2003 ב-52.0%חד"ש מחוץ לחוק ירד נשאר ללא שינוי: ( ויציבות באחדות מהשאלות כגון באלה4.12יש גם ירידה בייחוס אי-נאמנות לערבים מתנגדי משטר )לוח

(. בכל4.8הנוגעות לתמיכה בזכות הקיום של ערבים לחיות בישראל כמיעוט בעל זכויות פרט מלאות )לוח מקרה, מהממצאים הללו עולה שמגמת היציבות-התמתנות בעמדות של היהודים כלפי הערבים נמשכת גם ב-

2015.

)באחוזים(2015, 2013-2003 מקבלים את זכויות הערבים, יהודים, 4.2תרשים

2003200620092011201220132015

מכירים בזכות הערבים לחיות במדינה כמיעוטבעל זכויות אזרח מלאות

72.676.978.872.27573.779.7

מקבלים את הערבים כחברים מלאיםבחברה הישראלית

63.159.666.560.56766.769.5

סבורים שהמדינה צריכה לתת העדפהמסוימת ליהודים על פני הערבים

53.855.550.753.752.748.346.8

מתנגדים לאפשר לאזרחים הערבים להצביעלכנסת

33.732.732.134.127.930.521.1

יבחרו באופייה היהודי של המדינה אם יתנגשבאופייה הדמוקרטי

69.772.367.167.464.561.765.3

76

5פרק

סכסוכים באזור, השתלבות באזור, זהות

סכסוכים באזור ישראל היא מדינה המתקיימת בסביבה עוינת ומתמודדת עם מעגלי סכסוך מרובים. מעגל ליבת הסכסוך בין

, בוועידת לונדון, מעגל הסכסוך עם1938היהודים לפלסטינים נולד לפני יותר ממאה שנה, ואליו התווסף ב־ מדינות ערב, ואחר כך עם העולם המוסלמי. המיעוט הלאומי הערבי שנוצר בעקבות מעגלי סכסוך אלה הואיימשך הסכסוך יראו חלק מהעם הפלסטיני והאומה הערבית, שלהם אין יחסי שלום עם ישראל. כל עוד

המדינה והיהודים באזרחים הערבים חלק מאויב פעיל ויחשדו בו באי-נאמנות פוטנציאלית למדינה. הסכמי אוסלו העלו לקדמת הבמה את הפתרון של שתי מדינות לשני עמים, ועליו התגבשה בשנות האלפיים הסכמה גלובלית ותמיכה של רוב היהודים בישראל, רוב הערבים בישראל ורוב הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה. ואולם על אף ההסכמה על העיקרון של חלוקת הארץ, יש מחלוקת עמוקה באשר ליישומו. כך

מהערבים ו-71.3%נמצאה במחקר המדד הסכמה בין מהיהודים על חלוקת הארץ לשתי מדינות60.0% , פירוק כל1967(. לעומת זאת, בעיני היהודים הפתרון אינו אמור לכלול נסיגה לגבולות 5.1לשני עמים )לוח

ההתנחלויות, חלוקת ירושלים, זכות שיבה לפליטים הערבים לתוך ישראל, הקמת מדינה פלסטינית ריבוניתהללו הלאווים לכל ישראל. ובין בינה פתוחים גבולות ועם הירדן בבקעת ישראלי צבא ללא חמושה

ייושבו מחלוקות אלה, 64הפלסטינים, בכללם הפלסטינים אזרחי ישראל, מתנגדים. אם בכל זאת 57.3% מהיהודים. לפיכך ברור שהסדר בין48.3%מהאזרחים הערבים יראו בכך סיום התביעות והסכסוך, לעומת

ישראל לפלסטינים יותיר לא מעט שאלות לא פתורות וקבוצות סרבניות. הסדר כזה יתעלם קרוב לוודאי מדרישותיהם של הפלסטינים אזרחי ישראל לזכות שיבה של הפליטים הפנימיים ליישוביהם ההרוסים, פיצוי עלהיהודי-ציוני של וטשטוש אופייה ורכוש אחר, אוטונומיה תרבותית, שותפות בשלטון הפקעות של אדמות המדינה. המחלוקות העמוקות בעניין הפתרונות לסכסוך מנציחות את האי־אמון בין ערבים ליהודים ומקבעות

את מעמדם של הערבים כמיעוט עוין בעיני היהודים והמדינה.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 פתרונות לשאלה הפלסטינית, ערבים ויהודים, 5.1לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

, י'102תומכים בפתרון של שתי מדינות לשני עמים )ע' 73)

88.8

68.7

63.771.371.366.7

61.5

60.0

יהיו הגבולות בין שתי המדינות עם1967מסכימים שגבולות (74, י' 103אפשרות לחילופי שטחים )ע'

82.0

62.7

51.260.644.243.2

40.3

40.3

מסכימים לפירוק ההתנחלויות מחוץ לגושי ההתיישבות(75שמעבר לקו הירוק )י'

*******36.5

מסכימים שירושלים תחולק לשתי ערים נפרדות, יהודית(76, י' 104וערבית )ע'

61.0**

48.8

43.2

38.2

23.3**

21.4

22.6

20.2

מסכימים שהפליטים הפלסטינים יקבלו פיצוי מתאים ויורשו(77, י' 105לחזור למדינת פלסטין בלבד )ע'

72.2

46.8

47.553.362.647.1

48.2

43.8

רק 64 מהערבים בישראל תומכים בעמדה הפלסטינית של חלוקת ירושלים. בכך הם חולקים על העמדה הרשמית של38.2% הרשות הפלסטינית ומבטאים אינטרס מובהק שלהם כי רק בירושלים מאוחדת תהיה להם נגישות מלאה לירושלים המזרחית ולמקומות

הקדושים לאסלאם שבה.77

מסכימים שאחדים מהיישובים הערביים במשולש )ואדי(79, י' 107ערה( יסופחו למדינה הפלסטינית )ע'

16.7

22.8

26.624.645.339.4***

40.4

40.5

מסכימים שהגבולות בין ישראל למדינה הפלסטינית יהיוגבולות פתוחים

76.2

73.1***

**30.6***

מסכימים שעם הביצוע המלא של העקרונות הללו ייגמרו כל התביעות של שני הצדדים, והסכסוך ביניהם יסתיים )ע'

(78, י' 106

82.0

58.6

51.057.364.844.4

46.1

48.5

2011*** ב־ 2004** ב־* השאלה לא הוצגה

הוצגו שתי שאלות חדשות הבוחנות את מידת הגמישות של היהודים במשא ומתן על הסדר2015במדד הקבע עם הפלסטינים. ממשלת ישראל בראשות נתניהו העמידה לפלסטינים כתנאי להסדר הכרה בישראל

מהיהודים ב-79.7%כמדינתו של העם היהודי. הסכימו ורק 2015 התנגדו להצגת תנאי זה, דבר18.1% הסכימו שישראל צריכה לקחת סיכונים כדי56.6%(. מאידך, 5.2המצביע על קשיחות בעמדה היהודית )לוח

להגיע להסדר עם הפלסטינים. הסכמה זו פחות מחייבת כי היא ניתנת להבנה ולפרשנות שונה.

)באחוזים(2015 תנאים מסייעים לפתרון השאלה הפלסטינית, יהודים, 5.2לוח יהודים2015

18.1(80לא מסכימים שהכרה בישראל כמדינתו של העם היהודי צריכה להיות תנאי להסדר עם הפלסטינים )י' 56.6(81מסכימים שישראל צריכה לקחת סיכונים כדי להגיע להסדר עם הפלסטינים )י'

חילוקי הדעות העמוקים בנוגע לדרכי הביצוע של הפתרון המוסכם של שתי מדינות דוחפים את שני הצדדיםיולי החל משא ומתן בין ישראל לפלסטינים בלחץ ובתיווך2013לאובדן אמונה באפשרות מימושו. בסוף מהערבים ורוב57.0% על משא ומתן זה ענו רוב של 2013אמריקניים. בתשובה לשאלה במחקר המדד

מהיהודים שאינם מאמינים שהוא יוביל להסדר קבע )לוח 81.8%מכריע של 50.8% 2015(. במדד 5.3 ו- יוביל58.1%מהערבים ישראל לפלסטינים בין ומתן אי-אמונתם הכללית שמשא את מהיהודים הביעו

( יותר אצל49.2%להסכם קבע בשנים הקרובות. כצפוי בקרב הערבים האמונה בהשגת הסדר ( גדולה דתיים במידה50.8% מהדתיים, 41.7% מהדתיים מאוד, 31.5%הפחות דתיים ובעלי זהות ערבית-ישראלית:

ו- מלא-דתיים; 64.7%מסוימת מבעלי זהות ערבית-פלסטינית ללא מרכיב ישראלי, 33.3% זהות44.6% זהות ערבית-ישראלית ללא מרכיב פלסטיני. בקרב היהודים אמונה זו )65.5%פלסטינית עם מרכיב ישראלי ו-

ימין מתון, 34.3% מתומכי ימין, 19.1%( גדולה יותר אצל תומכי שמאל-מרכז ולא-דתיים: 37.8% 52.2% מסורתיים44.5% דתיים, 20.0% מהחרדים, 28.0% מתומכי שמאל; 65.9% שמאל מתון, ו-61.1%מרכז,

מאשר44.2%ו- הסדר בהשגת יותר מאמינים המדינות שתי בפתרון שהמצדדים צפוי כן מהחילונים. לעומת 57.4%המתנגדים: ו-28.1% בהתאמה בקרב הערבים לעומת 51.4% בהתאמה בקרב19.0%

היהודים.

אמונה שהמשא ומתן המתנהל בין ישראל לפלסטינים יוביל להסדר קבע, ערבים ויהודים,5.3לוח )באחוזים(2015, 2013

יהודיםערבים201

32015

2013

2015

, י'112אני מאמין שמשא ומתן בין ישראל לפלסטינים יוביל להסכם קבע בשנים הקרובות )ע' 82)

לא מסכימים, לא נוטים להסכים

*50.8

*58.1

78

מסכימים, נוטים להסכיםאין תשובה

49.20.0

37.84.0

מאמינים שהמשא ומתן המתנהל בין ישראל והפלסטינים יוביל להסדר קבעמאמין בהחלט

מאמיןלא מאמין

לא מאמין בכללאין תשובה

4.7

21.237.619.417.2

*2.1

13.535.346.52.7

*

* השאלה לא הוצגה

הכשלונות התכופים של המשא ומתן בין ישראל והפלסטינים והתקופות הארוכות של קיפאון מדיני דוחפים מוצדק שהפלסטינים בגדהאת הערבים בישראל לתמיכה במאבק אלים של הפלסטינים. על השאלה אם "

ב-48.6%, 2012 ב-58.6%וברצועה יפתחו באינתיפאדה שלישית אם יימשך הקיפאון המדיני" השיבו בחיוב ו-2013 ב-58.7% )לוח 2015 (. אלה הם אחוזים גבוהים של תמיכה במאבק אלים נגד ישראל מצד5.4

האזרחים הערבים של מדינת ישראל. הם מעידים על הזדהות חזקה עם העם הפלסטיני, תיעוב של הכיבושויאוש מניהול הסכסוך על-ידי ממשלות הימין.

2015, 2013, 2012 הצדקה של אינתיפאדה שלישית אם יימשך הקיפאון המדיני, ערבים 5.4לוח )באחוזים(

ערבים2012201

32015

אם יתברר שהכרזת האו"ם על מדינה פלסטינית אינה מקדמת את ענייני הפלסטינים, מוצדקשהפלסטינים יפתחו באינתיפאדה שלישית

54.9**

**

מוצדק שהפלסטינים בגדה וברצועה יפתחו באינתיפאדה שלישית אם יימשך הקיפאון המדיני )ע'117)

58.6

48.6

58.7

2011** ב-* השאלה לא הוצגה

וקודמיו אף נותנים ביטוי לחילוקי הדעות בין ערבים ליהודים בנוגע לסוגיות מדיניות אחרות2013מדד האלפיים. בשנות הפרק על שעמדו הפלסטינית לשאלה ב-46.3%הקשורות מהערבים תמכו2012

הצדיקו את המשך ההפגזות על יישובים2011 מהערבים ב־31.0%בהתבססות שלטון החמאס ברצועת עזה, חשבו כאמור שמוצדק שהפלסטינים בגדה וברצועה יפתחו2013 מהערבים ב-48.6%יהודיים בדרום הנגב, ו-

מהערבים,85.7% תמך רוב מכריע של 2011באינתיפאדה שלישית אם יימשך הקיפאון המדיני. כמו כן ב־ מהיהודים, בצעדים של האומות המאוחדות לכינון מדינה פלסטינית עצמאית.26.9%לעומת מיעוט של

כל התנגשות בין ישראל לפלסטינים חושפת חילוקי דיעות עמוקים בין ערבים ויהודים. מבצע צוק איתן של גילה את עומק השסע כאשר הציבור הערבי הביע2015 שהתבצע כשנה לפני עריכת סקרי מדד 2014קיץ

התנגדות למבצע והציבור היהודי הביע תמיכה הן במרחב הציבורי והן ברשתות החברתיות. הפער מזדקר לעיןלעומת 71.7%עם איתן צוק למבצע ישראל יציאת מהערבים שאינם מצדיקים את מהיהודים85.4%

(. הערבים מציגים עמדה עקבית – התנגדות להפצצות החמאס על יישובי הדרום )5.5שמצדיקים אותו )לוח (.2015 ב-71.7%( והתנגדות למבצע צה"ל להפסקת התקפות אלו )2011 ב-67.5%

79

2015 הצדקה של היציאה של ישראל למבצע צוק איתן )מלחמת עזה(, ערבים ויהודים, 5.5לוח )באחוזים(

יהודיםערבים20152015

(83, י' 108מצדיקים את היציאה של ישראל למבצע צוק איתן )מלחמת עזה( )ע' לא מסכימים, לא נוטים להסכים

מסכימים, נוטים להסכיםאין תשובה

71.727.4

0.9

10.585.4

4.3

בכל הנוגע ליישוב הסכסוך בין ישראל לפלסטינים קיימת הנחת יסוד סמויה שהערבים בישראל לא יהיו חלק מהסדר הקבע משום שהם אזרחי המדינה ועליהם להסדיר את ענייניהם עם ממשלת ישראל. לאמתו של דבר למי שינהלו את המשא ומתן על הסדר הקבע יהיה עניין להתעלם מהמיעוט הערבי כדי שלא להכביד על השגת פתרון. את ההנחה הזאת מאתגרים שלושת הצדדים לסכסוך: ישראל, הרשות הפלסטינית והמיעוט

הערבי. הצד הישראלי מציג שני אתגרים חמורים הקושרים בין הסדר הקבע למיעוט הערבי: האחד הוא שממשלתיכירו בישראל כמדינתו של העם היהודי, שאחת הימין בראשות נתניהו העלתה את הדרישה שהפלסטינים ממשמעויותיה היא קיבוע אופייה היהודי-ציוני של ישראל, הפוגע ישירות במעמדו של המיעוט הערבי-פלסטיני במדינה. את האתגר האחר העלה אביגדור ליברמן, שר החוץ לשעבר ומראשי הימין הרדיקלי, בתביעתו שהסדר הקבע יכלול את סיפוח המשולש למדינה הפלסטינית כדי לדלל את חלקם של הערבים בקרב אזרחי

ישראל. הצד הפלסטיני הכיר בפן הפלסטיני-ישראלי של הסכסוך קודם כול בדחייתו את הדרישה הישראלית להכרה בישראל כמדינתו של העם היהודי. אחת הסיבות לדחייה היא הרצון להימנע מפגיעה במעמדו של המיעוט הערבי ובמאבקו לשינוי אופייה היהודי של המדינה. הפלסטינים יצרו גם זיקה ישירה בין הסכסוך למיעוט הערבי

,2014בהציגם את הדרישה שבכלל האסירים הפלסטינים שאמורים היו להשתחרר בפעימה הרביעית באפריל אסירים ביטחוניים פלסטינים אזרחי ישראל.14כחלק מההסכם על קיום משא ומתן על הסדר הקבע, יהיו

ממשלת ישראל ראתה בדרישה זו פגיעה בריבונותה בכלל ובמדיניותה להרתעת האזרחים הערבים מחבירה לתנועת ההתנגדות הפלסטינית בפרט. בסופו של דבר המשא ומתן התמוטט והפעימה הרביעית לא יצאה

לפועל. הערבים בישראל היו רוצים שהסכם שלום יסייע להם במאבקם מול המדינה. כנפגעי הנכבה הם היו מצפים שישראל תכיר בזכותם של הפליטים הפנימיים לשקם את כפריהם ההרוסים, תשלם להם פיצויים ראליים על ההפקעה של אדמות ורכוש אחר מהם, תשיב להם את רכוש הווקף ותעביר למוסלמים את השליטה עליו, תתיר את שיקום המסגדים ואת בתי הקברות שנחרבו ועוד. עוד הם היו רוצים שהסדר הקבע יכלול אוטונומיה מוסדית, שריון חלק מידתי מתקציב המדינה, ייצוג בשלטון, מכסת הגירה פרופורציונית ושינויי משטר נוספים שיעמעמו את אופייה היהודי של המדינה ויובילו בעתיד למדינה דו־לאומית. עד כמה שידוע, השאלות הנוגעות למיעוט הערבי לא נידונו עד כה במשא ומתן על הסדר הקבע, אך את אפשרות הסיפוח של אחדים מיישובי המשולש למדינה הפלסטינית העלה על סדר היום הציבורי הימין הרדיקלי היהודי, וזו נתקלה בתגובה קשה

65מצד ההנהגה הערבית והציבור הערבי בישראל.

, ירושלים:3/48, פרסום עוון ואיוולת: על ההצעות להעביר יישובים ערביים מישראל לפלסטין שאול אריאלי ודובי שורץ, 65 ,סוף שבוע הארץ ",; הילו גלזר, "מה חושבים ערביי ישראל על תוכנית חילופי השטחים2006מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות,

10.1.2014.80

נשאלו הערבים על עמדתם כלפי הסכם שלום שיפסח עליהם. הסכם שיכלול הכרה בישראל2012 במדד בלבד מהאזרחים הערבים;58.4%כמדינה יהודית אך יבטיח שוויון אזרחי מלא לערבים יקבל את תמיכתם של

47.1%והסכם שלא יכלול פתרון לבעיית האדמות שהופקעו ולבעיית העקורים הפנימיים יקבל אישור של רק (. זו תמיכה נמוכה יחסית של הציבור הערבי בהסכם שלום, המעידה על הפער באינטרסים בין5.6מהם )לוח

( ייהפכו ל"מחבלים בשלום" ועל האפשרות שהערבים בישראל peaceהפלסטינים משני עברי הקו הירוק

spoilersחבלה כזאת יכולה להתבצע על ידי הצבעה נגד או אי-הצבעה בעד ההסדר במשאל עם או על ידי .) פתיחה במרד עממי שעלול להחריף את תחושת האיום של היהודים ולהקשיח את עמדתם בעניין ההסדר. אמנם בהיותם נפגעי הסכסוך עם הפלסטינים אין לערבים בישראל אינטרס מובהק לחבל בשלום גם אם לא

אבל עם זה אין לקבל כמובנת מאליה את תמיכתם הגורפת בהסדר השלום. הם עלולים66יתייחס אליהם,67להיות חצויים בעניינו בשל ניגוד האינטרסים ועלולים להכריע את הכף אם גם היהודים יהיו חצויים בעניינו.

-2013 תמיכה בהסכם שלום בין ישראל לפלסטינים שיתעלם מבעיות הערבים בישראל, ערבים, 5.6לוח )באחוזים(2015, 2012

ערבים2012

2013

2015

יתמכו בהסכם שלום בין ישראל לפלסטינים גם אם יכלול הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית אך(110יבטיח שוויון אזרחי מלא לערבים )ע'

52.658.458.4

יתמכו בהסכם שלום בין ישראל לפלסטינים גם אם לא יכלול פתרון לבעיית האדמות שהופקעו מאזרחי(109ישראל הערבים ולבעיית העקורים הפנימיים )ע'

34.842.347.1

והיהודים יש סכסוכים אחרים באזור שהאזרחים הערבים ישראל לפלסטינים בין ואולם חוץ מהסכסוך חלוקים עליהם. בכל מלחמות ישראל עם העולם הערבי גילו האזרחים הערבים דפוס קבוע ועקבי. מצד אחד הם תמכו מבחינה תודעתית ורגשית בצד הערבי והמוסלמי של הסכסוך עם ישראל, ומן הצד האחר הם שמרו בהתנהגותם על החוק והסדר ונמנעו מלפעול נגד המדינה )מלבד מעורבות של כשנתיים בטרור הפלסטיני

לחלק מהערבים חשוב שיהיה באזור גורם ערבי או68שלאחר מלחמת ששת הימים ובשתי האינתיפאדות(. מוסלמי שיעמוד מול ישראל התוקפנית והחזקה, ויהיה זה אש"ף, חמאס, חיזבאללה, סוריה או איראן. אין

היהודית, גמור לעמדה ב-52.7%להתפלא אפוא שבניגוד ב-33.2%, 2012 ו-2013 ב-49.6% 2015 מהערבים תמכו ב"כוח חזק, ערבי או מוסלמי, שיעמוד בפני ישראל ויפגע בה קשות אם יהיה צורך בכך", ו-

52.9%(. כמו כן 5.7 מהם אפילו תמכו בהתחזקות כוחו של החיזבאללה נגד ישראל )לוח 2012 ב-53.7% מהערבים הצדיקו פיתוח נשק2011 ב-42.0% מהערבים תמכו בהתבססות החמאס ברצועת עזה. 2012ב-

ב-36.7%גרעיני על-ידי איראן ו- ו-2012 ב-28.1% תמכו בכך, אף שמדינות ערב וכל שכן ישראל2013 ב־26.0%מתנגדות לכך, והם בעצמם עלולים להיפגע ממנו. רק מיעוט ) ( מהערבים לעומת רוב )2010

ו-2012 ב־60.6%, 2011 ב־57.5% ( מהיהודים סבורים שישראל צריכה להשתמש בכוח2013 ב-60.0% כדי למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני אם מדינות אחרות לא יעשו זאת. עמדות אלה של הערבים בישראל תואמות תפיסה כוחנית שצריך שיהיה באזור כוח שיעמוד מול ישראל התוקפנית והשתלטנית ויבלום ויחליש

אנשי ציבור ופרשנים ערבים טוענים שבכל מקרה האזרחים הערבים יתמכו בהסכם שלום עם הפלסטינים כי יש להם אינטרס66עליון בסיום הכיבוש והם ירצו לסייע לבני עמם. אף מפלגה או תנועה ערבית לא תעז לקרוא להם להימנע מתמיכה.

אין כמעט דיון בשאלה אם הערבים בישראל יסייעו להשגת שלום עם הפלסטינים או יפריעו לו. הדיון מתמקד בעיקר בשאלה אם67 השפעת הקמת מדינה פלסטינית עלההסדר יגביר את השלמתם או דווקא את מאבקם לשינוי אופייה של המדינה. בעניין זה ראו:

.2011, נתניה: מרכז ש' דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי, המכללה האקדמית נתניה, ערביי ישראל אחת העדויות לכך היא עמדתם והתנהגותם של האזרחים הערבים במלחמת לבנון השנייה, ראו סמי סמוחה, "הערבים בישראל68

שירותי רווחה, בריאות וחינוך בשעת חירום: לקחים)עורכים(, ומלחמת לבנון השנייה", בתוך: פייסל עזאיזה, ניצה נחמיאס ומירי כהן.173-162 , עמ'2009, חיפה: פרדס, השנייה לבנון ממלחמת

81

רק 2011אותה. גם היהודים נקטו גישה כוחנית כשב- תמכו בהכרה בחמאס ובהסכם איתו ורק19.5% 2012 סברו שישראל צריכה לתמוך בבקשה לאו"ם להכריז על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, ב-27.0%

2013-2011 חשבו שקבלת פלסטין כמדינה משקיפה לא חברה באו"ם זה צעד נכון, ובשנים 26.9%רק כשלוש חמישיות סברו שאם מדינות אחרות לא ימנעו מאיראן לפתח נשק גרעיני, ישראל צריכה לעשות זאת בכוח למרות העיצומים שהוטלו על איראן ואף שבין ארצות הברית לאיראן הלך והתגבש הסכם לעצירת

התקדמותה בייצור נשק גרעיני.

)באחוזים(2015, 2013-2011 כוח התנגדות לישראל באזור, ערבים ויהודים, 5.7לוח יהודיםערבים

2011

2012

2013

2015

2011

2012

2013

2015

כל עוד לא שורר שלום בין ישראל לעולם הערבי, צריך שיהיה כוח חזק, ערבי או מוסלמי, שיעמוד בפני ישראל ויפגע בה

(111קשות אם יהיה צורך בכך )ע'

*52.733.249.6****

**52.9תומכים בהתבססות החמאס ברצועת עזה סבורים שהמשך ההפצצות מרצועת עזה על היישובים בנגב

מוצדק31.0***

סבורים ששקט בדרום יושג רק על ידי הסרת המצור על עזה,הכרה בממשלת החמאס והגעה להסכם עמה

19.5

סבורים שישראל צריכה לתמוך בבקשה לאו"ם להכריז עלהקמת מדינה פלסטינית עצמאית

85.727.0

סבורים שקבלת פלסטין כמדינה משקיפה לא חברה באו"ם זהצעד נכון

26.9

**53.7תומכים בהתחזקות כוח החיזבאללה נגד ישראל סבורים שאם מדינות אחרות לא ימנעו מאיראן לפתח נשק

(83גרעיני, ישראל צריכה לעשות זאת בכוח )י' 26.

0****57.560.660.0

42.0סבורים שפיתוח נשק גרעיני על ידי איראן מוצדק36.728.1(126תומכים בפיתוח נשק גרעיני על ידי איראן )ע'

2010** ב-*השאלה לא הוצגה

ערבים ויהודים אינם רואים עין בעין את מה שמכונה "האביב הערבי". מנקודת מבטה של ממשלת ישראל, מדובר ב"חורף ערבי" המערער את היציבות במדינות ערב, מעלה לשלטון כוחות אסלאמיסטיים וקורא תיגר

היה היחס להתפתחויות אלה בעולם המערבי חיובי יותר2014על יחסי השלום בין מצרים וירדן לישראל. עד מהפסיביות הערבי האדם של ולהשתחררות לדמוקרטיזציה תקווה עוררו שהן משום בישראל, מהיחס

התייחסו בחיוב לגל המחאות בעולם הערבי וראו בו2014ומהקורבנות. ואכן גם רוב הערבים בישראל עד ציפו לעליית משטרים דמוקרטיים בארצות2011 מהם ב-54.4%פריצת דרך היסטורית. היהודים, למרות ש-

ערב בעקבות האביב הערבי, רואים בדמוקרטיזציה בעולם הערבי אליה וקוץ בה לנוכח העלייה לשלטון של ב-59.4% )62.7% רוב של 2012תנועות אסלאמיות בבחירות חופשיות בעזה, בלוב, בתוניסיה ובמצרים. ב-

מהיהודים ראו בחיוב את העלייה לשלטון של תנועות אסלאמיות בעקבות8%( מהערבים לעומת רק 2013 , בהתאמה, בירכו על נפילת משטרו של18.2% לעומת רק 58.9% רוב של 2011ההתעוררות הערבית, וב-

(.5.8מובארק במצרים, ששיתף פעולה עם ישראל )לוח בין הערבים והיהודים שוררת הסכמה נגד משטרו של אסד בסוריה. היהודים בישראל רואים במשטר הסורי שותף מרכזי בציר הרשע של איראן וחיזבאללה ומצדדים בנפילתו. עמדת הערבים בישראל נוגעת באופן ישיר

מהציבור הערבי בסקר64.5% הצדיקו 2011למלחמת האזרחים בסוריה ללא קשר לאיראן ולחיזבאללה. ב־וב-71.4% 2012המדד את המאבק העממי בסוריה נגד משטר אסד, וב- התנגדו להמשך65.4% 2013

(. את ההצדקה הזאת אין לפרש כתמיכה בנפילת המשטר הסורי, אלא כתמיכה5.8שלטונו של אסד )לוח

82

ברפורמה במשטר בלבד. זו עמדתם של חד"ש, התנועה האסלאמית הדרומית ושל לא מעט ערבים בישראל. האזרחים הערבים ומנהיגיהם אינם תומכים ברודנות של הנשיא אסד ובטבח בבני עמו, אלא רואים בשלטונו ליבה בציר ההתנגדות לישראל, ואותו הם רוצים לשמר ולבצר. על כן המנהיגות הערבית בישראל מלאה את

69פיה מים, ורק הפגנות ערביות ספורות נערכו בישראל במחאה נגד הדיכוי האכזרי של האופוזיציה בסוריה.

)באחוזים(2013-2011 התפתחויות באזור, ערבים ויהודים, 5.8לוח יהודיםערבים

2011

2012

2013

2011

2012

58.918.2סבורים שישראל צריכה לברך על נפילת המשטר של מובארק במצרים74.754.4מצפים להתפתחות דמוקרטיה במדינות ערב שבהן התחוללו לאחרונה שינויים במשטר תומכים בעליית התנועות האסלאמיות לשלטון בכמה ממדינות ערב לאחר שמשווים את

(123הטוב ואת הרע שבעלייתן )ע' 62.759.48.0

44.6(124תומכים בסילוק תנועת האחים המוסלמים מהשלטון במצרים )ע' 64.5סבורים שהמאבק בסוריה נגד משטר אסד מוצדק71.465.4(125לא תומכים בהמשך שלטונו של אסד בסוריה )ע'

התפשטה בעולם אכזבה מהאביב הערבי בעקבות התמוטטות סוריה, לוב ותימן, הפיכה צבאית2014ב- במצרים, ועליית כוחות אסלאמיסטיים אלימים בעירק, בסוריה ובמקומות אחרים. חוץ מתוניסיה לא נראה

הוצגו לערבים שאלות על מספר התפתחויות2015 במדד 70 שקם משטר דמוקרטי כלשהו במדינות ערב. מברכים על62.8%(. 5.9 מהערבים רואים בדאעש ארגון טרור קיצוני ומתביישים בו )לוח 82.4%באזור.

מתנגדים שישראל תפעל למנוע מאיראן להחלפתה כמעצמה58.1%הסכם הגרעין בין המעצמות ואיראן ו- מודים כי "כאשר הם רואים את אי-השקט ואת אי-היציבות בעולם הערבי מאז64.2%אזורית. וחשוב ביותר,

ב- נראה שמאז 2011התחלת האביב הערבי חיים בישראל". הערבים2014, הם מרגישים שטוב שהם מתקרבים לעמדות היהודיות ביחס להתפתחויות באזור.

מהערבים ש"כל עוד לא שורר שלום בין ישראל והעולם הערבי,49.6%לגבי ההתרחשויות באזור אמרו ברכו על62.8%צריך כוח חזק, ערבי או מוסלמי, שיעמוד בפני ישראל ויפגע בה קשות אם יהיה צורך בכך",

התנגדו לפעולות מצד ישראל למנוע מאיראן לתפוס את מקומה כמדינה58.1%הסכם הגרעין עם איראן, הסכימו ש"דאעש הוא ארגון טרור קיצוני והם כערבים מתביישים בו". ואולם82.4%החזקה ביותר באזור ו-

מהמוסלמים בעלי השכלה19.8% מהמוסלמים, 18.2% מהערבים, 16.9%הלא מתנגדים לדאעש מהווים ישראליים, 24.3%גבוהה, רצון מהיותם אזרחים מהמוסלמים שאינם שבעי מהמוסלמים שאינם24.7%

מהמוסלמים ששוללים את זכות25.7%מאמינים שקרתה שואה שבה נרצחו מיליוני יהודים בידי הנאצים, מהמוסלמים שמזדהים כפלסטינים או כערבים פלסטינים ללא שום מרכיב ישראלי27.3%הקיום של ישראל,

מהמוסלמים שמכלל המפלגות והתנועות בישראל הם מרגישים הכי קרוב לפלג הצפוני של28.1%בזהותם, מהמוסלמים שלא הצביעו לכנסת ב-29.2%התנועה האסלאמית, מהמוסלמים שמוכנים29.8%, 2015

מהמוסלמים ש"כאשר הם רואים את אי-השקט ואת אי-היציבות38.1%לעבור לגור במדינה פלסטינית, ו- אינם מרגישים שטוב שהם חיים בישראל". מיעוט זה יוצר2011בעולם הערבי מאז התחלת האביב הערבי ב-

אווירה ליציאתם של עשרות צעירים ערבים מישראל לסוריה כדי להילחם לצד דאעש וארגונים אסלאמיסטיים מתומכי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית28.1% מהמוסלמים בישראל ו-18.2%אחרים. הממצא ש-

אינם פוסלים את דאעש מדהים בגודלו לא רק בגלל הקיצוניות הטרוריסטית, הפונדמנטליסטית והרצחנית של.13.2.2012, הארץאסעד גאנם, "למה הציבור הערבי שותק", 69

לאכזבה מהאביב הערבי נתן ביטוי האקונומיסט במאמר מסכם: "כתבת השער ב'אקונומיסט': עוני, אלימות ושנאה - העולם 70.8.7.2014, דה מרקרהערבי הוא כישלון",

83

דאעש אלא גם בגלל ההתנגדות מקיר לקיר לדאעש מצד ההנהגה והקהילה הערבית, לרבות הפלג הצפוני -קיום בינםשל התנועה האסלאמית. באי-התנגדות לדאעש מחזיק מיעוט של סרבנים ערבים השוללים דו

בהצגת אי-התנגדותם לדאעש, הם גם מביעים מחאה והתרסה נגד האפליה והקיפוח שמהם סובליםליהודים והערבים בישראל.

)באחוזים(2015 התפתחויות באזור, ערבים, 5.9לוח ערבים2015

, הם מרגישים שטוב2011כאשר הם רואים את אי-השקט ואת אי-היציבות בעולם הערבי מאז התחלת האביב הערבי ב-(122שהם חיים בישראל )ע'

64.2

82.4(123מסכימים שדאעש הוא ארגון טרור קיצוני והם כערבים מתביישים בו )ע' 62.8(124מברכים על הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן )ע'

58.1(125לא מסכימים שישראל צריכה לפעול כדי למנוע מאיראן לתפוס את מקומה כמדינה החזקה ביותר באזור )ע'

באשר למגמות במשך הזמן, כמו בסוגיות אחרות כך גם בעניין הפלסטיני חלה החרפה בעמדת הערבים ל-2003 ב-88.8%. תמיכת הערבים בפתרון שתי מדינות לשני עמים ירדה מ־2015בישראל עם עצירה ב-

(. כך גם הסכמתם5.1 )תרשים 2015 ב-71.3% אך שבה ועלתה ל-ל-2013 ב-63.7% ול־2012 ב-68.7% בהתאמה,53.3%, ועלתה ל-47.5% ול־46.8% ל-72.2%שהפליטים הערבים יחזרו לפלסטין בלבד ירדה מ־

והסכמתם לסיום התביעות והסכסוך אם תקום מדינה פלסטינית וייושבו המחלוקות על הגבולות, הפליטים (. עם זאת בעמדה כלפי סכסוכים5.1 )לוח 57.3% ועלתה ל-51.0% ול־58.6% ל-82.0%וירושלים ירדה מ־

בתמיכה2013 ב-28.1% ל-2012 ב-36.7% כמו למשל הירידה מ-2013אחרים באזור ניכרת התמתנות ב- (. התקרבות הערבים לעמדות היהודיות לגבי ההתפתחויות באזור5.7בפיתוח נשק גרעיני על ידי איראן )לוח

(.5.8גם היא מצביעה על התמתנות מסוימת )לוח ב-71.3%כמו אצל הערבים, כך גם אצל היהודים ירדה באותה תקופה התמיכה בפתרון שתי המדינות מ־

ל-2003 ב-66.7% ב-61.5%, ל־2012 ול-2013 ב-60.0% , התמיכה בזכות השיבה של הפליטים2015 מ־ ירדה בלבד לפלסטין ל-62.6%הערבים ל־47.1% ול-48.2%, בסיום43.8% והתמיכה בהתאמה,

ל-64.8%הסכסוך ירדה מ־ ול-46.1%, ל־44.1% )לוח 48.5% (. נראה שהקיפאון המדיני גורם לשני5.1 הצדדים לאבד את אמונתם באפשרות להגיע להסדר קבע.

ויהודים, 5.1תרשים תומכים בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, ערבים 2013-2003 ,2015 )באחוזים(

2003

2006

2009

20112012

2013

2015

.88ערבים8

87.2

6570.368.7

63.7

71.3

.71יהודים3

73.4

68.9

66.366.7

61.5

60.0

השתלבות באזור

84

קבוצות כל במערב. או באזור להשתלב צריכה ישראל אם בשאלה ביניהם חלוקים והיהודים הערבים האוכלוסייה היהודית, בכללן המזרחים, הדתיים והחרדים, מעוניינות בהשתלבות במערב. לדידן ישראל מערבית תשמור על יתרון איכותי, שהוא תנאי הכרחי להמשך קיומה במרחב עוין. המערב גם משמש בית לרוב המכריע של יהודי התפוצות, הוא נתפס כעתיר משאבים, בעל רמה גבוהה של פיתוח אנושי, דמוקרטי ותומך בישראל. יתרה מזאת, לישראל אין אפשרות ממשית להשתלב במזרח התיכון, משום שהיא נחשבת נטע זר ושנוא בתוכו.ואת הייחוד עם זאת היהודים חוששים שהשתלבות מלאה במערב עלולה לשחוק את התרבות הלאומית

71הישראלי.

בדומה ליהודים, גם הערבים בישראל נמשכים מאוד למערב ומבינים את יתרונות ההשתלבות בו. אך הם גם שותפים לכוחות ההתנגדות של העולם הערבי, הרואים במערב גורם אנטי־ערבי, אימפריאליסטי וקולוניאליסטי שמגבה את הסרבנות ואת התוקפנות הישראלית, עוין את הציוויליזציה האסלאמית ומפיץ ערכים חילוניים,בהרבה גדולה המערב כלפי בישראל הערבים האזרחים שחשים זאת דו־ערכיות ומשחיתים. מתירניים מהדו־ערכיות שחשים היהודים. האזרחים הערבים נמשכים יותר לאזור מהיהודים, משום שהם עשויים להפיק תועלת רבה יותר מהשתלבות בו הודות לשותפות בשפה, בתרבות ובדת והקרבה המשפחתית בינם לעמי האזור. יחסי שלום והשתלבות במרחב עשויים גם להעניק למיעוט הערבי יתרון ייחודי כגורם מתווך בין ישראל לשכנותיה. עם זאת, אף שמדובר באזור ערבי או מוסלמי שיכול להציע יתרונות לערבים הפלסטינים בישראל, המשיכה אליו פוחתת בשל הרודנות, העוני, הקיטוב המעמדי, הקנאות הדתית, דיכוי הנשים, האי-סובלנות

וגם האי־יציבות עקב ההתעוררות הערבית מאז זאת של2011לאחר, השמרנות, מודעות בו. הרווחים והתקדמות תהליך הישראליזציה שלהם, המקרב אותם בישראל לתת־פיתוח של העולם הערבי הערבים

לסטנדרטים הישראליים וליהודים, מצננות את התלהבותם מהסתפחות לאזור. אף שבקרב היהודים קשה להצביע על פער בין עמדת הציבור לעמדת המנהיגות בסוגיית השתלבות באזור, בקרב הערבים הפער בולט. לעומת הדו-ערכיות של הציבור הערבי הרחב, המנהיגות הערבית מצדדת באופן חד וברור בהשתלבות במרחב הערבי והמוסלמי. זו עמדה אידאולוגית מובהקת, שאפשר לחזקה בשיקולים פרגמטיים אך אין זה הכרחי. למנהיגות הערבית הלא-דתית יש תפיסת עולם ודפוסי התנהגות רחוקים מאלה המצויים בעולם הערבי והמוסלמי, והיא אף קוראת לחולל רפורמה עמוקה בו, אך היא חשה אליו מחויבות

גדולה והתנגדות נמרצת למערב. מספקים עדות נדירה לעמדת המנהיגות בהשוואה לעמדת הציבור הרחב. זה המדד2004ממצאי מדד

היחיד שכלל נוסף על מדגם מייצג של הציבור הערבי והיהודי גם מדגם מייצג של שתי קבוצות מנהיגות ערביתממצאי הסקרים היהודיים הראו שהן המנהיגות והן הציבור רוצים בשילוב72ושתי קבוצות מנהיגות יהודית.

הערביות במדינות מאשר יותר המערבי בעולם להשתלב צריכה ש"ישראל בעמדה במערב. ישראל מהמנהיגים בשמאל,67.7% מהציבור בימין, 86.3% מהמנהיגים בימין, 71.9%והמוסלמיות שבאזור" אחזו

מהציבור בשמאל. מספרים אלה מעידים על הסכמה יהודית הכוללת מנהיגים ואנשים מהשורה, ימין78.7%ו- מהמנהיגים33.3%ושמאל, על השתלבות ישראל במערב, ולא באזור. לעומת זאת, בעמדה זו החזיקו רק

מהמנהיגים הערבים מהזרם המרכזי שאינם קשורים לממסד10.2%הערבים הקשורים לממסד היהודי ורק ו-54.3%היהודי, לעומת יהודיות מהמצביעים הערבים למפלגות מהמצביעים הערבים למפלגות51.4%

לדיון במגוון הרכיבים )מערביים, מזרחיים, ים-תיכוניים( של ההוויה הישראלית, ראו סמי סמוחה, "האם ישראל מערבית?" בתוך:71שדה בוקר: מכון,ישראל והמודרניות: למשה ליסק ביובלואורי כהן, אליעזר בן-רפאל, אבי בראלי ואפרים יער )עורכים(,

,David Tal (Ed.), Israeli Identity: Between Orient and Occident, London: Routledge; 83-49, עמ' 2006בן-גוריון לחקר ישראל, 2013; David Ohana, Israel and Its Mediterranean Identity, New York: Palgrave Macmillan, 2011; Alexandra

Nocke, The Place of the Mediterranean in Modern Israeli Identity, Leiden: Brill, 2009.(.24 )לעיל הערה 2004מדד יחסי ערבים-יהודים סמוחה, 72

85

ערביות. הציבור הערבי חצוי בין הנטייה למערב לנטייה למרחב, ואילו מנהיגותו מצדדת בהשתלבות באזור. הפער בעמדות בין הציבור הערבי לציבור היהודי בעניין ההשתלבות באזור קיבל ביטוי בממצאי המדדים

אמרו 2015. כך ב־2004מאז מהיהודים, לעומת 60.6% מהערבים, ש"ישראל צריכה להשתלב52.9% (. בשאלה זו, כמו בשאלות אחרות על5.10במערב ולקיים עם מדינות ערב קשרים הכרחיים בלבד" )לוח

השתלבות באזור, נמצא שהמיעוט הערבי חצוי, ואילו רוב היהודים הם בעד השתלבות במערב. שהסכימו עם האמירה הנ"ל( כוללות52.9%קבוצות האוכלוסייה הערביות התומכות בהשתלבות במערב )

(, מי שזהותם היא ערבית-ישראלית ולא76.7%( ובדואים בגליל )61.5%(, נוצרים )67.3%יותר דרוזים ) (60.3%(, מי שלא סבלו מאפליה )70.0%(, מי שמרגישים הכי קרובים למפלגות יהודיות )62.9%פלסטינית )

(. על61.3%(, מי שבילו שלוש או יותר פעמים עם יהודים )63.8%ומהפקעת אדמות מקרב בעלי אדמות ) הדו-ערכיות ועל הקרע הפנימי בנוגע להשתלבות באזור אפשר ללמוד גם מכך שלא נמצאה קבוצת אוכלוסייה ערבית התומכת באופן חד־משמעי בהשתלבות או בהתבדלות מהאזור. אפילו ערבים החשים הכי קרוביםזו כמו הציבור לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, הקבוצה הרדיקלית ביותר במחקר, חצויים בסוגיה

נגד השתלבות במערב(.55.4% מהם בעד ו-44.6%הערבי הרחב ) את התמיכה של כמחצית מהציבור הערבי בהשתלבותה של ישראל במערב אין לפרש כזלזול בעולם הערבי וכרצון לפרוש מהאזור, כמו שרוב היהודים היו רוצים. המנהיגות הערבית בישראל תומכת באופן שאינו משתמע לשתי פנים בהשתלבות ישראל באזור, ולא במערב, ובכך נוקטת עמדה אידאולוגית מובהקת השונה מהעמדה

הדו-ערכית והמעשית שמביע הציבור הערבי.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 השתלבות באזור, ערבים ויהודים, 5.10לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

ישראל צריכה להשתלב במערב ולקיים עם מדינות ערב קשרים(86, י' 121הכרחיים בלבד )ע'

*46.848.252.9*63.4

60.160.6

ישראל צריכה להשתלב בעולם המערבי יותר מבמדינות הערביות(120והמוסלמיות שבאזור )ע'

47.0

49.745.259.676.3***

בתחום התרבות, על ישראל להשתלב יותר באירופה־אמריקה(85, י' 119מאשר במזרח התיכון )ע'

53.1

55.149.762.066.465.0

59.358.9

לישראל יש הרבה מה ללמוד מהמערב ורק מעט ממדינות ערב(122)ע'

*48.454.7**55.1

**

* השאלה לא הוצגה

הפוליטי. בימין הממוקמות האוכלוסייה קבוצות עם נמנים במערב בהשתלבות יותר התומכים יהודים שהסכימו שישראל צריכה להשתלב במערב ולקיים עם מדינות ערב קשרים הכרחיים60.6%קבוצות אלה )

ומנהגים יחד ערכים ליצור והיהודים צריכים מי שאינם מסכימים שהאזרחים הערבים כוללות את בלבד( (, מי שאינם תומכים בפתרון של שתי מדינות לשני עמים73.3%משותפים נוסף על המנהגים והערכים שלהם )

)21-18(, צעירים בני 81.7%( וחרדים )71.3%( ,דתיים )73.9%(, מסורתיים )73.4%) (, חסרי88.9% (, מי ששייכותם החשובה85.4%(, מי שרואיינו ברוסית )71.0%(, מזרחים )82.3%השכלה תיכונית מלאה )

(, מי שזהותם היא בעיקר או רק70.0%ביותר היא עם ישראל או הדת היהודית ולא אזרחות ישראלית ) (, השמאל60.1%(, המרכז )72.4%(, הימין המתון )79.3%(, מי שמשייכים את עצמם לימין )73.7%יהודית )

(75.3%( ומעולם לא בילו עם ערבים )69.9%(, מי שאין להם חברים ערבים )31.0%( והשמאל )47.1%) (. אף שקבוצות האוכלוסייה הללו, למעט קבוצת דוברי הרוסית, קרובות72.4%ולא קיבלו מהם עזרה )

יחסית לערבים מבחינת מעמדן החברתי, אורח חייהן השמרני יחסית, תרבותן ושמירה על המסורת הדתית ועל

86

מהמרחב בהתבדלות מעוניינות הן האסלאם(, בארצות חיים של שנים )מאות ההיסטורית המורשת זאת הן גם יותר מהקבוצות האחרות, שכן הן חשדניות כלפי מוסלמים וערבים. עם ובהשתלבות במערב חוששות מפני אמריקניזציה, המאיימת על הייחוד התרבותי, הישראלי והיהודי שיש להן מחויבות עמוקה אליו,

ועל כן רצונן להשתלב במערב איננו חד־משמעי. , לא השתנו העמדה הערבית והעמדה היהודית באשר להשתלבות2015-2003בתקופת המחקר, בשנים

(.5.2, תרשים 5.10במרחב. כלומר הערבים נותרו חצויים, ואילו רוב היהודים תמכו בהשתלבות במערב )לוח

סבורים שישראל צריכה להשתלב במערב ולקיים עם מדינות ערב קשרים הכרחיים5.2תרשים )באחוזים(2015, 2013-2009בלבד, ערבים ויהודים,

2009

20102011201220132015

42.742.851.546.848.252.9ערבים

60.363.561.763.460.160.6יהודים

זהות זהות היא תכונה עיקרית בחיי האדם: היא מציינת מיהו, מהו ומה מבדיל אותו מבני קבוצות אחרות. כשזהותה של קבוצת המיעוט נחשבת לגיטימית בחברה ויש בה רכיב חשוב שנכלל גם בזהותה של קבוצת הרוב, יש בכך כדי לתרום רבות לדו־קיום; ולהפך, היעדר רכיב כזה יביא לידי פירוד ומדנים בין הצדדים. במדינות דמוקרטיות רכיב משותף זה הוא האזרחות. זו מספקת שייכות ונאמנות למדינה על בסיס שווה ובהתעלמות משייכויות ומנאמנויות אחרות כגון דת וקבוצה אתנית. בדמוקרטיות מערביות האזרחות יוצרת לאום אזרחי המשותףומחייב לא פחות מהלאום האתני או הדת. כך, להיות אזרח זה משמעותי ולאום לכלל אזרחי המדינה,

אמריקני, למשל, פירושו להשתייך לעם )האזרחי( האמריקני, ללא קשר לדת, לקבוצה אתנית או לגזע.האידאולוגיה היות שהציונות, נבדלים, ולאום דת בני הם והיהודים שונות. הערבים הנסיבות בישראל המכוננת של ישראל, קיבלה ללא עוררין את אי־ההפרדה שהייתה נהוגה אצל היהודים מאות בשנים בין לאום לדת, דגלה באי־טמיעה של היהודים באומות ובדתות אחרות ופעלה להקמת מדינה של יהודים ולמען יהודים. בהתאם לכך הונהגה בישראל שיטת החלוקה לדתות של כל תושבי המדינה )שיטה אסלאמית הנהוגה בכלוצומצם תפקידה של האזרחות כבסיס לזהות, יצירתו של עם אזרחי ישראלי אחד, מדינות ערב(, נמנעה

גם האזרחים הערבים מקבלים ללא ערעור את המצב הקיים — את73לשיתוף ולשוויון בין ערבים ליהודים. החלוקה לדתות, את זיקתם לעם הפלסטיני ולאומה הערבית ואת ההפרדה מהיהודים. לכן הם אינם נאבקים למען דמוקרטיה ליברלית אינדיווידואלית, להפרדת הדת מהמדינה וליצירת עם ישראלי משותף, אלא חותרים לכינון מדינה דו־לאומית שוויונית שבה האזרחות המשותפת תוסיף להיות משנית ללאום ולדת. בישראל התגלע אפוא קונפליקט זהויות, מאחר שהאזרחות הישראלית איננה תשתית רחבה ואיתנה כדי לשמש זהות שוויונית

משותפת. האתוס הישראלי המשותף לערבים וליהודים הוא "אינטגרציה ללא טמיעה" או "נפרד אך שווה".זהות היהודים

בישראל פעלו במהלך השנים תנועות אידאולוגיות שונות לא ציוניות, חילוניות ומתכחשות ליהדות, ששמו להן למטרה ליצור עם73 אזרחי, ילידי, מקומי, בלי שים לב לדת או למוצא האתני. גלגולן העכשווי הוא תנועת "אני ישראלי", שבראשה עומד עוזי אורנן. התנועה מאגדת ישראלים בני דתות שונות, דוגלת בהפרדה בין דת למדינה ומנהלת מאבק משפטי לרשום את לאום חבריה כ"ישראלי" בטענה

דחה בית המשפט העליון את ערעורה וקיבל את טענת המדינה שאין בנמצא לאום ישראלי.2013שלאום כזה כבר קיים. באוקטובר 87

בזהות היהודים בישראל יש ארבעה רכיבים: שני הרכיבים הגלויים הם יהודיות וישראליות ושני הסמויים - ציונותובמדד 2013ושואה. במדד ולהשוות2015 בין הרכיב היהודי לרכיב הישראלי התבקשו היהודים לבחור בחרו רוב של 2015ביניהם. במדד ביהודי ובישראלי באותה מידה, 61.1% בחרו רק או בעיקר15.9%

ו- רק או בעיקר יהודי )לוח 20.7%ישראלי, (. רוב היהודים עושים סינתזה בין הרכיב היהודי לרכיב5.11 הישראלי בזהותם משום שהם חלק מהרוב היהודי ומשום שישראל היא מדינה יהודית, כך שבין הרכיבים הללויותר משליש מהיהודים מדגישים צד אחד בזהותם, כך שבין המזדהים בראש זאת, יש חפיפה רבה. עם ובראשונה כישראלים ובין המזדהים בראש ובראשונה כיהודים יש הבדלים גדולים בעמדות כלפי המיעוט הערבי

דמוגרפי.-והמדינה, בזרם הפוליטי וברקע הסוציו

)באחוזים(2015, 2013 זהות אישית כיהודי לעומת זהות אישית כישראלי, יהודים, 5.11לוח יהודים

2013

2015

(:104רואה בעצמו )י' רק יהודי ובכלל לא ישראלי

בעיקר יהודי וגם ישראלי במידה מסוימתיהודי וישראלי באותה מידה

בעיקר ישראלי וגם יהודי במידה מסוימתרק ישראלי ובכלל לא יהודי

אין תשובה

3.115.263.513.03.51.7

6.813.961.112.63.32.3

אזרחים היותם בין לבחור הנשאלים והיהודי, התבקשו הישראלי הרכיב של לברר את משמעותו כדי בחרו 2015ישראלים, בני הדת היהודית או בני העם היהודי. במדד מהיהודים באזרחות ישראלית35.1%

(. מכיוון שישראל היא מדינה5.12 — בדת )לוח 15.6% — בלאום, ורק 45.6%כשייכותם החשובה ביותר, יהודית ובה רוב יהודי קבוע, האזרחות הישראלית מקפלת בתוכה גם יהודיות, ולכן הבחירה בה איננה מציינת

ליברליזם ואוניברסליזם טהורים, אם כי יש בה יסוד אזרחי יותר מבחירה בדת ובלאום היהודיים.

2015, 2013, 2012, 2003 אזרחות, דת ולאום כרכיבים של זהות אישית, ערבים ויהודים, 5.12לוח )באחוזים(

יהודיםערבים2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

(:103, י' 155השייכות החשובה ביותר )ע' אזרחות ישראלית

דתלאום )פלסטיני/יהודי(

אין תשובה

29.648.218.83.4

12.245.241.31.3

18.745.233.92.2

13.446.539.50.6

29.618.943.67.9

42.215.040.62.1

41.0

15.4

40.6

3.1

35.115.645.63.8

נוסף על שני הרכיבים הגלויים הללו, יש בזהות היהודית גם שני רכיבים סמויים: הציונות והשואה. מאחר שהציונות היא האידאולוגיה הלאומית השלטת בחברה ובמדינה, היא משמשת לרוב רכיב סמוי בזהות היהודים. בסקרי המדד התבקשו הנשאלים היהודים והערבים להגדיר את עצמם בהתייחס לציונות כמו שהם מבינים

הגדירו את עצמם ציונים או ציונים מאוד )לוח 80.2%אותה. בקרב היהודים (. המיעוט הקטן של5.13 ( ומעולים רוסים )61.3% הרואה בעצמו לא-ציוני או אנטי־ציוני מורכב בעיקר מחרדים אשכנזים )15.3%(, שרובם תומכים בכל זאת בפרקטיקות ציוניות מובהקות כגון זכותה של ישראל לשמור על רוב יהודי )28.3%

88

98.3% מהעולים הרוסים סבורים כך( ולהיות מדינה בשליטה יהודית )83.3% מהחרדים האשכנזים ו-95.0% בהתאמה(. הציונות היא אפוא רכיב בגרעין הזהות של היהודי הישראלי.83.7%ו-

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003. ציונות כרכיב של זהות אישית, ערבים ויהודים, 5.13לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

(:105, י' 159הגדרה עצמית על ציונות )ע' ציוני מאוד

ציונילא ציוני

אנטי־ציוניאין תשובה

0.40.676.919.62.5

2.74.048.243.61.4

1.91.552.942.51.2

2.53.856.736.01.0

33.446.416.61.71.9

38.843.312.22.13.6

36.047.38.73.74.3

41.240.012.52.83.6

העריכו שזיכרון2013בדומה לציונות גם השואה היא רכיב עיקרי בזהות היהודים. כמעט כל היהודים ב- ( לעומת מיעוט זניח שאמרו20.5%( או במידה רבה )74.3%השואה חשוב בחייהם במידה רבה מאוד )

(. תודעת השואה אצל5.14( )לוח 0.5%( או בכלל לא )4.7%שהשואה חשובה בחייהם רק במידה מסוימת ) היהודים בישראל מבליטה רכיבים פרטיקולריסטיים כמו תחושת הקורבן, קיר הברזל ולעולם לא עוד יותרותיקון עולם. הרכיב הפרטיקולריסטי של השואה זכויות אדם, כיבוד האחר מרכיבים אוניברסליסטיים כמו מחזק את הרכיבים היהודי והציוני, שגם הם פרטיקולריסטיים, כך שהזהות של היהודים בישראל נוטה לחוסר

איזון.

)באחוזים(2013 חשיבותו של זיכרון השואה בחיים, יהודים, 5.14לוח יהודים2013

זיכרון השואה חשוב בחייהם:במידה רבה מאוד

במידה רבהבמידה מסוימת

בכלל לאאין תשובה

74.320.54.70.50.1

בטרם נעבור לדון בזהות הערבים, נציין את עמדתם כלפי שני רכיבי הזהות הסמויים של היהודים. עמדתם מהם אומרים שהציונות היא תנועה קולוניאלית77.1%השלילית של הערבים כלפי הציונות ידועה. כאמור,

הסכימו שרוב55.1%(, ו־4.6 סבורים שישראל כמדינה ציונית היא גזענית )לוח 57.5%(, 3.10וגזענית )לוח (. מכאן אפשר להקיש שהערבים רואים ברכיב הציוני בזהות היהודית2.12היהודים בישראל הם גזענים )לוח

יסוד לא לגיטימי וגזעני, ובכך הם פוסלים את הזהות היהודית בישראל. עם זאת במענה על השאלה כיצד הםמהערבים ב"לא ציוני" ו־56.7%מגדירים את עצמם באופן אישי בכל הקשור לציונות, בחרו רק 36.0%

לעיל(. בניגוד לצפוי לא נמצא רוב גדול של "אנטי־ציונים" אצל הערבים. הסיבה5.13ב"אנטי־ציוני" )לוח לכך כנראה היא מודעותם לרגישות היהודים לזהותם הציונית. עמדה מרוככת זו של האזרחים הערבים שונה לא רק מהעמדה האנטי־ציונית המושמעת בפומבי בארצות ערב וברוב ארצות האסלאם, אלא גם מהעמדה

המוצהרת שלהם ומעמדת מנהיגיהם )כך למשל מסמכי החזון העתידי מוקיעים את הציונות בחריפות(.בשואה שנעשה האינסטרומנטלי השימוש בגלל היהודית בזהות מרכיב השואה גם מסתייגים הערבים ולשחרורם ליהודים ולהקניית מעמד קורבן יהודית וכמדינה לישראל כמדינה לגיטימציה כאמצעי להשגת

נגד השואה הביאה לידי התעלמותם של מהערבים ב-31.0%מאחריות לנכבה. ההתרסה מעצם2015 89

לעיל(.3.14התרחשותה )לוח זהות הערבים

זהותם של הערבים, כמו זהותם של היהודים, היא רב-ממדית. רכיביה הגלויים הם הערבי, הפלסטיני, הישראלי ונוסף על כך הרכיב הסמוי של הנכבה. בדומה לרכיב היהודי, הרכיב הערבי מתייחס לשפה, לתרבות וללאום

)האומה הערבית(. נשאלת השאלה מה מכל הרכיבים הללו בולט או עיקרי. הערבים נשאלו בעניין זהותם הספציפית. הוצגו להם תשע זהויות שהורכבו מהמילים "ישראלי", "ערבי"

חצו ארבע זהויות את סף עשירית הנשאלים: 2015ו"פלסטיני" ומהצירופים ביניהן. במדד בחרו26.8% (. חוץ5.15 בערבי )לוח 11.5% בערבי ישראלי, 12.3% בערבי פלסטיני, 20.3%בערבי פלסטיני בישראל,

מהזהות "ערבי" זהויות אלו הן מורכבות, ושתיים מהן כוללות רכיב ישראלי. את תשע הזהויות הערביות אפשרזהויות פלסטיניות עם רכיב ישראלי זהויות ערביות ישראליות ללא רכיב פלסטיני, למיין לשלוש קטגוריות:

37.1%, 36.1%וזהויות פלסטיניות ללא רכיב ישראלי. החלוקה של הערבים לשלוש הקטגוריות האלה הייתה היא מראה ש־25.8%ו־ בזהותם לעומת73.2%, בהתאמה. ישראלי רכיב מהאזרחים הערבים משלבים

מהערבים משלבים רכיב פלסטיני בזהותם62.9% שמתכחשים לישראליותם. לעומת זאת, רוב של 25.8% שנמנעים מכך.36.1%לעומת

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 זהות לאומית אישית, ערבים, 5.15לוח ערבים

2003

2012

2013

2015

(:156מגדירים את זהותם הלאומית האישית בתור )ע' ערבי

ערבי ישראליערבי בישראל

ישראליערבי פלסטיני

פלסטיני ישראליפלסטיני בישראל

ערבי פלסטיני בישראלפלסטיני

אין תשובהסך הכול

9.129.79.54.83.72.73.733.71.91.2100.

0

8.511.99.82.4

18.03.27.4

34.43.51.0

100.0

6.217.016.13.215.03.25.830.02.60.9100.

0

11.512.36.55.920.33.76.626.85.51.0100.

0

הוצגה שאלה חדשה שביקשה מהערבים לקבוע את חלקו היחסי של הרכיב2015 ובמדד 2013במדד הרכיב רפיסות את בעליל חושפות הנשאלים תשובות הישראלי. הרכיב לעומת בזהותם הערבי-פלסטיני

את עצמם רק או בעיקר ערבים פלסטינים,63.0% הגדירו 2015הישראלי בהשוואה לזה הפלסטיני: במדד בלבד שראו את עצמם רק או בעיקר ישראלים, ו־20.1%לעומת האחרים בחרו בזהות המאוזנת15.8%

(.5.16"ערבי פלסטיני וישראלי באותה מידה" )לוח

)באחוזים(2015, 2013ישראלי, ערבים, -פלסטיני לעומת ערבי- זהות אישית של ערבי5.16לוח ערבים

2013

2015

(:157רואה בעצמו )ע' ישראלי-פלסטיני ובכלל לא כערבי-רק כערבי

ישראלי במידה מסוימת-פלסטיני וגם כערבי-בעיקר כערביישראלי באותה מידה-פלסטיני וכערבי-כערבי

24.433.916.7

31.032.015.8

90

פלסטיני במידה מסוימת-ישראלי וגם כערבי-בעיקר כערביפלסטיני-ישראלי ובכלל לא כערבי-רק כערביאין תשובה

סך הכול

14.67.52.8100.

0

11.68.51.0100.

0

2015 נשאלו הערבים לראשונה על חשיבותו של זכרון הנכבה בחייהם. ממדד 2015 ובמדד 2013במדד מהם חשוב שזיכרון הנכבה חשוב במידה רבה מאוד או במידה רבה )לוח 56.6%עולה ש- ( לעומת5.17 לעיל(. הבדל מובהק זה בשילובה של הנכבה5.14 מהיהודים שאמרו זאת על זיכרון השואה )לוח 94.8%

לעומת שילובה של השואה בזהות האישית מקורו במעמדן של שתי הקטסטרופות הללו בישראל ובעולם. השואה היהודית זוכה להכרה בין-לאומית, הגורם שחולל אותה נחשב אויב האנושות, ולהעברת מורשתה מוקדשים משאבים רבים, אמצעי שימור והנכחה החסרים לנכבה הפלסטינית. הוראת השואה בבתי הספר היהודיים והערביים מקיפה בהשוואה להיעדר גמור של הוראת הנכבה. השואה מצביעה על היהודים בתור

הקורבן המוחלט, ואילו הנכבה מעוררת ספקות בנוגע לחלוקת האשמה בגרימתה.

)באחוזים(2015, 2013 חשיבותו של זיכרון הנכבה בחיים, ערבים, 5.17לוח ערבים

2013

2015

(:158זיכרון הנכבה חשוב בחייהם )ע' במידה רבה מאוד

במידה רבהבמידה מסוימת

בכלל לאאין תשובה

סך הכול

28.922.939.67.90.7100.

0

29.826.829.813.40.2100.

0

מהערבים ב-13.4%לשאלה מהי השייכות האישית החשובה ביותר לנשאל, רק בחרו באזרחות2015 לעיל(. בחירה זו היא עדות חותכת לחולשתו של הרכיב5.12 בדת )לוח 46.5% בלאום ו-39.5%ישראלית,

הישראלי בזהות הערבית. מבחירתם של רק קצת מעל לעשירות מהערבים באזרחות כרכיב הראשון בשייכותםמשתמע שרק לקבוצה קטנה זו יכולה להיות זהות משותפת עם היהודים שבחירתם זהה.

הערבים והיהודים מסכימים ביניהם בנוגע לתיאור זהותם של הערבים בישראל, אך חלוקים ביניהם בנוגעבישראל" פלסטינים "ערבים שהזהות מסכימים הצדדים משני חמישיות לשלוש מעל שלה. ללגיטימיות

מהיהודים )ב־66.5%(. אך 5.18מתאימה לרוב הערבים בישראל )לוח (, לעומת רק4.12( )לוח 2015 מהערבים )ב־27.1% נאמן לישראל2011 יכול להיות אינו ( סבורים שערבי המגדיר את עצמו פלסטיני

לזהות העומדת בסתירה עוינת זהות זו בעיניהם לאויב. זהות פלסטינית בין היהודים מקשרים ולחוקיה. הישראלית ולנאמנות למדינה. הערבים לעומת זאת אינם מקבלים תפיסה זו וסבורים כי אפשר לאזן, לנווט ולשלב בין ישראליות לפלסטיניות, וכי אפשר להיות פטריוט פלסטיני ונאמן למדינת ישראל בעת ובעונה אחת.

מהם מעריכים שבאורח58.1%ביסוד תפיסתם זו של הערבים בישראל שזורים רכיבים נוספים. כך, אף ש־ משווים את עצמם57.3%חייהם ובהתנהגותם הם דומים ליהודים יותר מלפלסטינים בגדה וברצועה ואף ש-

מסכימים שרוב האזרחים הערבים יהיו נאמנים למדינה46.6%בעיקר ליהודים כשהם מעריכים את הישגיהם, מהם )ב־39.5%פלסטינית יותר מלישראל, ו־ ( מחזיקים בדעה ש"לאזרחים הערבים יש זכות לתמוך2011

הצדיקו פתיחה58.9%(. כאמור, 5.19במאבק מזוין של הפלסטינים נגד ישראל גם בתוך הקו הירוק" )לוח לעיל(. בעיני5.4של הפלסטינים שבגדה וברצועה באינתיפאדה שלישית אם יימשך הקיפאון המדיני )לוח

91

כשלוש חמישיות מהאזרחים הערבים אינתיפאדה היא זכות לגיטימית להתקוממות של עם נגד כיבוש, אפילו ( שלערבים2008 מהם הסכימו )ב־58.0%אם היא אלימה. בעיני היהודים מדובר בעמדות חמורות, אף ש־

בישראל הזכות להיאבק למען העם הפלסטיני, שהם חלק ממנו, כל עוד הם אינם עוברים על החוק.

2015, 2013, 2012, 2003 ההתאמה של זהות פלסטינית בישראל לערבים, ערבים ויהודים, 5.18לוח )באחוזים(

יהודיםערבים200

32012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

הזהות "ערבים פלסטינים בישראל" מתאימה לרוב הערבים(24בישראל )ע'

62.263.864.463.264.3***

* השאלה לא הוצגה

2015, 2013, 2012, 2003 זיקתם של הערבים בישראל לפלסטינים, ערבים ויהודים, 5.19לוח )באחוזים(

יהודיםערבים2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

באורח החיים ובהתנהגות האזרחים הערבים דומים ליהודים(21בישראל יותר מלפלסטינים בגדה וברצועה )ע'

71.554.459.558.141.748.546.5*

כאשר האזרחים הערבים מעריכים את הישגיהם, רובם(22משווים את עצמם בעיקר ליהודים )ע'

54.0**

40.054.157.3

רוב האזרחים הערבים יהיו נאמנים למדינה פלסטינית שהם(14, י' 23לא תושביה יותר מלמדינת ישראל )ע'

39.250.247.046.668.664.659.1

לאזרחים הערבים יש זכות לתמוך במאבק מזוין שלהפלסטינים נגד ישראל גם בתוך הקו הירוק

17.839.5**

******

2011** ב־* השאלה לא הוצגה

הזיקה שהערבים בישראל חשים לאחיהם הפלסטינים, המתבטאת באופן שהם תופסים את הציבור שלהםהפלסטינים: כלפי האישיים מרגשותיהם חיזוק מקבלת יותר43.7%עצמם, לפלסטינים קרבה חשים

אינם מרגישים שהפלסטינים דוחים אותם או מתייחסים אליהם כזרים, ו־43.9%מליהודים, מוכנים27.5% (. את ההצהרה של מעל לרבע מהאזרחים הערבים על נכונותם לעבור5.20לעבור למדינה פלסטינית )לוח

למדינה פלסטינית כשתקום יש לפרש כסוג של התרסה נגד ישראל וכהבעת סולידריות עם העם הפלסטיניהנמצא תחת כיבוש ולא כהצהרת כוונות אמיתית להגר למדינת לאום פלסטינית.

רגשותיהם של הערבים בישראל כלפי הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, ערבים,5.20לוח )באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003

ערבים200

32012

2013

2015

51.155.741.843.7(25מרגישים קרוב לפלסטינים בגדה וברצועה יותר מליהודים בישראל )ע' בתור אזרחים ערבים בישראל, אינם מרגישים זרים ודחויים על ידי הפלסטינים בגדה וברצועה )ע'

29)*62.560.843.9

13.824.120.927.5(26מוכנים לעבור למדינה פלסטינית )ע' * השאלה לא הוצגה

שינוי בזהותנותנים שונות בסוגיות בעמדותיהם זמן לאורך השינוי במגמות ליהודים ערבים בין להבדלים אישור עוד

ניכרת בעלייה מ־2015 ו-2013, 2012, 2003הממצאים בעניין הזהות. ההחרפה בעמדת הערבים בשנים 92

ל-19.6% ול־42.5%, 43.6% (,5.13, בהתאמה, בשיעור המגדירים את עצמם אנטי־ציונים )לוח 36.0% בשיעור הרואים באזרחות ישראלית את שייכותם החשובה13.4% ול-18.7%, ל־12.2% ל-29.6%בירידה מ־

בשיעור בעלי זהות ערבית25.8% ול-17.6%, ל־21.5% ל-5.6%(, בעלייה מ-5.3, תרשים 5.12ביותר )לוח בשיעור46.6% ול-47.0%, ל-50.2% ל־39.2%(, בעלייה מ־5.15פלסטינית ללא רכיב ישראלי כלשהו )לוח

(, ובעלייה מ־5.19המסכימים שרוב הערבים בישראל יהיו נאמנים למדינה הפלסטינית יותר מלישראל )לוח ל־13.8% ול-20.9%, ל-24.1% בשיעור המוכנים לעבור למדינה פלסטינית )לוח 27.5% (. שינויים5.20

.2015 ולהחרפה ב-2012 לעומת 2013אלה מצביעים על התמתנות מסוימת בעמדות ב- 42.2% ל־2003 ב-29.6%לעומת זאת, מגמת היציבות-התמתנות בעמדת היהודים משתקפת בעלייה מ־

בשיעור הרואים באזרחותם הישראלית את שייכותם החשובה ביותר35.1% ול-2013 ב-41.0%, ל-2012ב-תרשים 5.12)לוח מ־5.3, ובירידה ל־75.5%(, ל-69.4% ו-68.1%, שערבי66.5% בשיעור הסבורים

(.4.12המגדיר את עצמו "ערבי פלסטיני בישראל" לא יכול להיות נאמן למדינה ולחוקיה )לוח

,2013-2003 סבורים ששייכותם החשובה ביותר היא אזרחות ישראלית, ערבים ויהודים, 5.3תרשים )באחוזים(2015

2003200620092011

2012

20132015

29.619.719.820.212.218.713.4ערבים

29.635.638.936.742.24135.1יהודים

93

6פרק

הנהגת המיעוט, אוטונומיה, אמצעי מאבק

הנהגת המיעוט הנהגת מיעוט יעילה חיונית לדו־קיום. במדינות דמוקרטיות תפקידה להציג לפני קבוצת הרוב את טרוניותיה ואת דרישותיה של קבוצת המיעוט ולנהל משא ומתן ומאבק לשיפור המצב. כדי להיות יעילה חשוב שהמיעוט, המדינה וקבוצת הרוב יראו בה הנהגה יציגה, כלומר עליה להתקבל כמנהיגות אותנטית המייצגת נאמנה את האינטרסים של המיעוט. אמון במנהיגות זו חשוב להצלחת המאבק של המיעוט, שכן הוא דרוש הן לגיוס

המיעוט והן להתייחסות רצינית של המדינה וקבוצת הרוב. ( היו בה בעיקר מנהיגים1948-1967הנהגת המיעוט הערבי התחלפה במרוצת השנים. בשלב הראשון )

מטעם — ראשי חמולות ועדות דתיות שפעלו בשליטתו של הממסד היהודי. עוד גורם שדיבר בשם המיעוט הערבי היה המפלגה הקומוניסטית הישראלית )מק"י(, שאף בה שלטו מנהיגים יהודים, אך השלטונות בלמו

( השני בשלב השפעתה. רשימה1995-1967את תפסה מקומם ואת אלו, הנהגה פלגי שני נחלשו ) קומוניסטית חדשה )רק"ח( שהתפלגה ממק"י. רק"ח, שבשליטה ערבית, הובילה את הערבים למאבק לשוויון

( ביחסים בין הערבים2015-1996ולשלום. אבל מאז אמצע שנות התשעים, עם המעבר לשלב השלישי )ליהודים, השתנתה ההנהגה הערבית שינוי ניכר ונעשתה פלורליסטית.

היום המנהיגים הפוליטיים הערבים פועלים בארבע מפלגות ערביות: חד"ש, בל"ד, תע"ל ורע"ם הכוללתועדת גם את הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית. לאלה מתווספים ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות ו המעקב העליונה על ועדותיה, המייצגים את כלל האוכלוסייה הערבית; מנהיגי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, המחרימים את הבחירות לכנסת וחותרים להקמתה של חברה ערבית מוסלמית נפרדת. מנהיגים אסלאמיסטים אלה מספקים לציבור הערבי הנהגה רדיקלית ונהנים מתמיכה רחבה. עם המנהיגים נמנים גםחיים ספציפיים, לרוב בתיאום עם ראשי החברה האזרחית הערבית על מאות ארגוניה, המייצגים תחומי המפלגות הערביות או בהנחייתן. הבולטים שבהם הם מנהיגי סטודנטים ומרצים ערבים באוניברסיטאות. יש גםוהחברה החדשה העובדים הסתדרות ציוניות, )מפלגות היהודי הממסד בתוך הפועלים ערבים מנהיגים האזרחית היהודית(, אך מספרם קטן והשפעתם דלה. כן משפיעים במקצת גם פלגי תנועת בני הכפר, הדוגלת

במדינה ערבית פלסטינית אחת בכל פלסטין המנדטורית. לערבים בישראל יש אפוא קשת רחבה של מנהיגים בלתי תלויים המייצגים את כלל האוכלוסייה הערבית או חלק מסוים בה. המדינה אינה מכירה רשמית בשום גוף או מנהיג ערבי כמייצג את המיעוט הערבי, אך היאוהמפלגות ציבור ערבים לפי הצורך. המנהיגות הערבית אינה שותפה לשלטון, מנהלת מגעים עם אנשי פעילי התנועה ראשי השלטון המקומי הערבי, מוזמנות להצטרף לקואליציות ממשלתיות. אינן הערביות לאוכלוסייה ותרבות דת רווחה, כמו שירותים מספקים הערביות העמותות ממנהלי ואחדים האסלאמית ואילו המנהיגים הלאומיים הערבים פועלים למען העם הפלסטיני, עוסקים במחאה נגד אפליה הערבית; והדרה, תובעים שינוי מדיניות ומנהלים מאבק לשינוי המשטר. רבים מהם אף הרחיבו את פעילותם אל מחוץ לגבולות המדינה. הסגנון החריף והלוחמני של רבים מהמנהיגים הערבים הוא לצנינים בעיניהם של המנהיגים והציבור היהודיים, ואנשי ימין מאשימים אותם בהסתה ופועלים לריסונם. על הרשימה המשותפת והעמדות

כלפיה נדון בהמשך.

94

בין רוב והיהודים חלוקים בסוגיית היציגות של מוסדות ההנהגה הערבית. ל-56.8%הערבים 60.7% מהערבים העריכו שמוסדות ההנהגה הארציים הערביים הם גופים המייצגים בנאמנות את הציבור הערבי:

ב-59.1%(, המפלגות הערביות )57.0%(, התנועה האסלאמית )59.6%ועדת המעקב העליונה ) 2013) ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות ) (. לעומת זאת, רוב הציבור היהודי, שהיכרותו עם6.1( )לוח 60.9%ו

36.6%גופי ההנהגה הערביים מוגבלת אך הוא נחשף אליהם דרך התקשורת, אינו נותן בהם אמון. רק 2013מהיהודים ב- ו חשבו שהמפלגות הערביות ב-34.4% ראשי הרשויות המקומיות2015 שועד חשבו

הערביות מייצגים נאמנה את האוכלוסייה הערבית.

2015, 2013, 2012, 2003 אמון במוסדות ההנהגה הערבית בישראל, ערבים ויהודים, 6.1לוח )באחוזים(

יהודיםערבים2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

.53*53.161.959.1המפלגות הערביות מייצגות בנאמנות את הערבים בישראל1

35.4

36.6

*

ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות מייצג בנאמנות את(89, י' 130הערבים בישראל )ע'

*55.060.760.9*36.0

39.6

34.4

ועדת המעקב העליונה מייצגת בנאמנות את הערבים בישראל )ע'129)

58.962.759.559.6****

התנועה האסלאמית מייצגת בנאמנות את הערבים בישראל )ע'131)

51.861.856.857.0***

* השאלה לא הוצגה

יציגותם של2015-2011במדדי יציגותם של מנהיגים ערבים נוסף על נכללו לראשונה שאלות בעניין מוסדות ההנהגה הערביים. נראה שהציבור הערבי מבחין בין גופי ההנהגה לראשיהם. לרוב הציבור הערבי אין

מהם אין אמון במנהיגים הערבים כלל, או רק במידה קטנה,59.8%אמון במנהיגים הערבים בישראל: ל־ מעשיים67.5% פתרונות בקידום האוכלוסייה הערבית אינם משרתים את חושבים שהמנהיגים הערבים

)ב-62.2%לבעיותיה, ( סבורים שהם אינם משרתים את האוכלוסייה הערבית כאשר הם מוחים נגד2013 ( בדעה שהמנהיגים הערבים צריכים לעסוק בפתרון בעיות היום-יום של2013 )ב-80.3%המדינה ומדיניותה,

ו־ יותר מבסכסוך עם הפלסטינים, חושבים שהערבים צריכים להיאבק למען שוויון אזרחי59.6%הערבים (. ככלל יש עלייה מסוימת6.1, תרשים 6.2וחברתי־כלכלי יותר מלמען השלום ושינוי אופייה של המדינה )לוח

.2013-2011אמון של הציבור הערבי במנהיגות שלו בשנים -באיב-59.8%האי־אמון של הציבור הערבי ) יותר בקרב הסבורים שהמנהיגים הערבים אינם2015 ( גדול

(, מי71.2%(, לא דתיים )82.4%משרתים את האוכלוסייה הערבית בקידום פתרונות מעשיים לבעיותיה )(, מרגישים הכי קרוב למפלגות יהודיות )72.8%שמגדירים את עצמם רק או בעיקר כערבים ישראלים )

(76.1%(, בדואים בנגב )81.5%(, דרוזים )80.3%( או לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית )78.8%( נותנים אמון77.1%ותושבי ערים מעורבות (. ברור שהרוב הגדול של ערבים בעלי עמדות מתונות לא

מהמצביעים80.6%בהנהגה הערבית, אך גם חלק נכבד מבעלי עמדות ביקורתיות לא נותן אמון. כך למשל מהמצביעים למפלגות יהודיות.42.7%למפלגות יהודיות לא נותנים אמון במנהיגים ערבים לעומת

ממצאים אלה מעידים בבירור שהציבור הערבי הוא פרגמטי ומצפה ממנהיגיו שיטפלו באופן מעשי בבעיותיו. גישה זו עולה בקנה אחד עם תמיכתו בהצטרפותן של מפלגות ערביות לקואליציות ממשלתיות )תומכים בכך

(, מאחר שכך ישפיע המגזר הערבי יותר על מדיניות הממשלה ועל הקצאת המשאבים.לעיל 2.1, לוח 72.4% עם זאת הערבים סבורים שאף על פי שהתנהלותם של המנהיגים הערבים איננה משרתת את הציבור הערבי

95

(.2013 ב-57.9% אומרים זאת(, היא תורמת איכשהו לדו־קיום )67.5%)כאמור,

)באחוזים(2015, 2013-2011 אי־אמון במנהיגים הערבים בישראל, ערבים ויהודים, 6.2לוח יהודיםערבים

2011

2012

2013

2015

2011

2012

2013

2015

אין לי בכלל או רק במידה קטנה אמון במנהיגים הערבים בישראל(94, י' 132)ע'

59.658.263.359.882.583.2

84.8

80.0

המנהיגים הערבים בישראל אינם משרתים בכלל או רק במידה קטנה את האוכלוסייה הערבית בקידום פתרונות מעשיים לבעיותיה

(133)ע'

62.463.266.567.561.365.9

62.4

*

המנהיגים הערבים בישראל אינם משרתים כלל או רק במידה קטנה את האוכלוסייה הערבית בהשמעת מחאה על המדינה

(138ומדיניותה )ע'

59.361.162.2*34.3***

המנהיגים הערבים בישראל צריכים לעסוק בפתרון בעיות היום-יום(139של הערבים יותר מבסכסוך עם הפלסטינים )ע'

84.176.080.3*85.686.4

**

המנהיגים הערבים תורמים/מזיקים ליחסים שבין ערבים ליהודים(:140בישראל )ע'

תורמיםמזיקים

אין תשובה

69.325.85.1

69.526.04.5

57.935.26.6

*

18.470.910.7

17.3

73.4

9.3

**

מסכימים שהערבים ייאבקו לשוויון אזרחי וחברתי־כלכלי ופחות(76לשלום ולשינוי אופי המדינה )ע'

*62.461.359.6****

* השאלה לא הוצגה

לא נותנים אמון במנהיגים הערבים בישראל ומבקרים אותם, ערבים ויהודים, 6.1תרשים 2013- )באחוזים( 2015, 2011

יהודיםערבים

20112012201320152011201220132015

אין לי אמון במנהיגים הערביםבישראל

59.658.263.359.882.583.284.880.0

המנהיגים הערבים בישראל אינם משרתים את האוכלוסייה

הערבית בקידום פתרונותמעשיים לבעיותיה

62.463.266.567.561.365.962.4

המנהיגים הערבים בישראל צריכים לעסוק יותר בפתרון בעיות היום-יום של הערבים

מאשר בסכסוך עםהפלסטינים

84.176.080.385.686.4

הועלה אחוז החסימה ל-20לקראת הבחירות לכנסת ה- , שינוי שאילץ את המפלגות הערביות3.25% להקים את הרשימה המשותפת. אין זה איחוד של המפלגות הערביות אלא מערך מפלגות שבראשו עומד ראש חד"ש, ח"כ איימן עודה, והחלטותיו מתקבלות בהסכמה או ברוב. הרשימה המשותפת שנתה את מעמד

מושבים, שלישית בגודלה בכנסת ושנייה בגודלה באופוזיציה, היא13הערבים בכנסת כי בהיותה סיעה של מוזמן גם וזכאות ראשה לתדרוך מדי פעם על-ידי ראש הממשלה. ראש הרשימה ועדות קבלה ראשות להופעות יותר תכופות בתקשורת. בנוסף הסגנון המתון של עודה מוסיף נוכחות ועוצמה לערבים במרחב

הציבורי המשותף.96

הוצגו שאלות לערבים וליהודים על הרשימה המשותפת. מהממצאים עולה תמיכה של רוב2015במדד מהערבים ו-55.9%הערבים לעומת רק מיעוט מהיהודים ברשימה המשותפת. מהיהודים סבורים39.0%

מהערבים רוצים שהרשימה79.2%(. 6.3שהרשימה המשותפת מייצגת בנאמנות את הערבים בישראל )לוח מהם אומרים שהיא צריכה לדבר75.7%המשותפת תתרכז בפתרון בעיות היום-יום של האוכלוסייה הערבית ו-

ענייני האוכלוסייה הערבית. כדי לקדם את היהודיות והמפלגות מהערבים אפילו57.6%עם השלטונות מרחיקים לכת בציפייתם ממנה להצטרף לקואליציית שמאל-מרכז כאשר תקום. הציבור הערבי תולה ברשימה

המשותפת את תקוותיו שלא התמלאו על-ידי ההנהגה הערבית.

)באחוזים(2015 עמדה כלפי הרשימה המשותפת, ערבים ויהודים, 6.3לוח ערבי

םיהודי

ם201

52015

55.939.0(91, י' 134הרשימה המשותפת של המפלגות הערביות מייצגת בנאמנות את הערבים בישראל )ע' *67.9(135חשוב לי מאוד שהרשימה המשותפת תמשיך להתקיים כגוף אחד ולא תתפרק )ע'

*79.2(136הרשימה המשותפת צריכה להתרכז בפתרון בעיות היום-יום של האוכלוסייה הערבית )ע' טוב תעשה הרשימה המשותפת אם תדבר עם השלטונות והמפלגות היהודיות כדי לקדם את ענייני האוכלוסייה

(137הערבית )ע' 75.7*

אם תיווצר הזדמנות שגוש שמאל-מרכז ירכיב את הממשלה, הרשימה המשותפת צריכה להיות מוכנה להצטרף(138לקואליציה בראשות גוש שמאל-מרכז ולשאת באחריות משותפת לכול ההחלטות והפעולות של הממשלה )ע'

57.6*

המפלגות היהודיות צריכות לקבל את הרשימה המשותפת כמועמדת לגיטימית לחברות בקואליציה ממשלתית כמו כל(92מפלגה אחרת )י'

*46.7

*52.5(139אני מצפה שהרשימה המשותפת תשפר את מצב האוכלוסייה הערבית בישראל )ע' *45.0(140אני חושש שהרשימה המשותפת תעמיק את הפירוד בין הערבים והיהודים בישראל )ע'

29.5*(93צריך להוציא את הרשימה המשותפת מחוץ לחוק )י' *השאלה לא הוצגה

הציבור היהודי איתן באי־אמונו לא רק בגופי ההנהגה הערביים, אלא גם במנהיגים הלאומיים הערבייםלעומת 84.8%עצמם. אי־אמון זה של הציבור היהודי גדול יותר מאי־האמון של הציבור הערבי ) 63.3%.)

( מהיהודים2012 )ב-73.4% מהערבים האומרים שהמנהיגים הערביים תורמים לדו־קיום, 57.9%בניגוד ל- ( ומקיף קבוצות אוכלוסייה84.8%דווקא סבורים שהם מזיקים. אף שהאי־אמון במנהיגים הערביים גורף )

שונות ומגוונות, הוא כמעט מוחלט בקרב יהודים שאינם מכירים בזכותם של האזרחים הערבים לחיות כמיעוט (, מי ששייכותם החשובה ביותר97.9%(, מרואיינים ברוסית )95.2%לאומי ערבי בעל זכויות אזרח מלאות )

(92.6%(, מי שאין להם חברים ערבים )93.2%( וימין מתון )95.9%(, אנשי ימין )95.3%היא העם היהודי )(.95.4%ומי שמעולם לא קיבלו עזרה מערבים )

כאמור למעלה, יש עדויות שחושפות פער בין העמדה האידאולוגית והלוחמנית של המנהיגות הערבית ובין נערך בד בבד עם הסקר של הציבור הערבי2004העמדה הפרגמטית והמתפשרת של הציבור הערבי. במדד

סקר של מנהיגים ערביים. ואכן, השוואה שיטתית בין שני הסקרים הראתה שהמנהיגות מחזיקה בעמדות מהערבים התומכים במפלגות ערביות חשבו שהערבים60.2%ביקורתיות יותר מעמדות הציבור. כך למשל

מאנשי הציבור הערבים שאינם18.4%צריכים לקבל את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לעומת רק )בהתאמה( היו בעד החזרת הפליטים הערבים לפלסטין22.4% לעומת 65.4%קשורים לממסד היהודי; ו־

74בלבד.

יותר בין עמדות המנהיגות ובין עמדות הציבור הרחב ראו אצל סמוחה, 74 מדד יחסי ערבים-יהודיםלניתוח משווה מפורט .58-48, עמ' (24 36)לעיל הערה 2004בישראל

97

ועדת המנהיגות הערבית הבלתי תלויה מתנגדת נחרצות להתנדבותם של צעירים ערבים לשירות אזרחי, ו 2007המעקב העליונה אף מנהלת קמפיין נחרץ נגדו. סקר על עמדות הציבור והמנהיגות הערבית שנערך ב־

78.2% כך 75הראה באופן חד־משמעי תמיכה של הציבור בשירות אזרחי לעומת התנגדות עזה של המנהיגות.מהמנהיגים, הביעו "נכונות שצעיר ערבי יתנדב לשירות אזרחי ובתמורה יקבל7.8%מהציבור, לעומת רק

הטבות הכוללות מענק כספי בסיום השירות, עזרה בשכר לימוד, עזרה בדיור, הנחה בתשלומי מסים ועוד".בעלייה דרמטית במספר2011-2009פער גדול זה בין הציבור הערבי למנהיגות הערבית התבטא בשנים

המתנדבים הערבים לשירות אזרחי מדי שנה, חרף התנגדות המנהיגות. כמו שנראה להלן, פער זה הצטמצם כשהועלתה לשיח הציבורי האפשרות של הטלת חובת שירות אזרחי או צבאי על הערבים.2012ב־

הסגנון הלוחמני של המנהיגות הערבית ופער העמדות בינה ובין הציבור הערבי הם הבסיס לחוסר האמון בה מצד הציבור והמנהיגות היהודיים. לפיכך פער זה בין המנהיגות הערבית ובין הציבור הערבי והציבור היהודי מעלה את השאלה באיזו מידה המנהיגות הערבית מגלה אחריות ציבורית. מכיוון שהמנהיגות הערבית אינה שותפה לשלטון, יכולתה להביא לידי שינוי במדיניות ולפתור את בעיות היום-יום של האוכלוסייה הערבית היא מוגבלת. אי-שיתוף בשלטון דוחף אותה אפוא לשים את הדגש על אידאולוגיה ועל מחאה, ולהקדיש תשומת לב מרובה לשאלת הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. התחרות הגדולה בין המנהיגים הערבים חסרי סמכויות השלטון עצמם גורמת להם להסלים את המחאה ואת המאבק הלאומי כדי לזכות בתמיכת הציבור הערבי. הם מטילים את מלוא האשמה למצב הערבים על המדינה ועל הרוב היהודי ואת עצמם ואת הציבור הערבי פוטרים מאחריות למצב. בכך הם מטפחים את תחושת הקורבנות באוכלוסייה הערבית ותורמים שלא במתכוון

לשימור הסטטוס קוו. כאמור, השלטון המקומי הערבי בישראל נתון במשבר. הוא אינו יעיל, חסר יוזמה ותושייה ואינו מספק את

מסמכי החזון הערביים מפנים ביקורת פנימית76צורכי התושבים, ולכן רוב הציבור הערבי איננו נותן גם בו אמון. נוקבת כלפי החברה הערבית והנהגתה, אך היוזמים לא הגו תכנית לשינוי ולא ננקטו צעדים ממשיים לשם כך. ראשי המדינה וראשי המנהיגות הערבית, למעט הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית החותר לבניית חברה ערבית נפרדת, אינם מקבלים על עצמם אחריות ציבורית ואינם עושים את הדרוש לחילוץ האוכלוסייה הערבית

77מהמשבר.

אוטונומיה בישראל שוררת הפרדה קהילתית ומוסדית בין ערבים ליהודים. היישוב החדש שצמח לפני קום המדינה היהשל הכלתה מלאה. כמעט לאומית הפרדה ששררה כך הפלסטינית, מהחברה נפרדת יהודית חברה

יצרה שילוב מוגבל, בעיקר בשירותי המדינה, בכלכלה,1948האוכלוסייה הערבית בחברה הישראלית שלאחר בהסתדרות העובדים הכללית ובמידה מסוימת בחברה האזרחית, אך המצב הבסיסי של הפרדה נשאר בעינו כצפוי בחברה שבה המיעוט הערבי שולל טמיעה ביהודים והרוב היהודי איננו מטמיע ערבים. עם זאת ההפרדה לא נהפכה לאוטונומיה. המיעוט הערבי אינו שולט במוסדותיו הנפרדים, יש לו בתי ספר נפרדים המבטיחים

שירות אזרחי לערבים בישראל: ממצאי סקר עמדות הציבור והמנהיגים הערבייםסמי סמוחה )ובהשתתפות נוהאד עלי(, 75.20, עמ' 4, לוח 2008, חיפה: המרכז היהודי-ערבי, אוניברסיטת חיפה, 2007בסתיו

האם ניתן לצאת מהמשבר? השלטון המקומי הערבי בישראל בתחילת המאה ה־אסעד גאנם ופייסל עזאיזה )עורכים(, 76.2008, ירושלים: כרמל, 21

סמי סמוחה, "ערבים ויהודים במדינה יהודית ודמוקרטית: התנערות רב־צדדית מאחריות ציבורית?" בתוך: רפאל כהן־אלמגור,77 , תל אביב: הקיבוץ המאוחד, המרכז לאתיקה בירושליםאחריות ציבורית בישראלאורי ארבל־גנץ ואסא כשר )עורכים(,

.551-527, עמ' 2012משכנות שאננים, 98

שמירה על השפה ועל התרבות הערבית, אך האגף הערבי במשרד החינוך, תכנית הלימודים ומינוי המנהלים והמורים הם בשליטה יהודית. הוא הדין בנוגע לבתי הדין השרעיים והדרוזיים, הווקף המוסלמי ותחנות הרדיוהמנהיגות בידי כוח בסיס עוד תשמש שאוטונומיה חוששים השלטונות בערבית. הממלכתיות והטלוויזיה הערבית, תמנף את המחאה ואת המאבק הלאומי, תגביר את הבדלנות ותחריף את השיקולים הלא מקצועייםמעניקה אינה המדינה הערבי. במגזר ובמינויים משאבים בהקצאת והפוליטיים( העדתיים )החמולתיים,

אוטונומיה למיעוט הערבי, אך היא מעניקה אותה למיעוט הדתי־לאומי ולמיעוט החרדי.ומוסיפים בנו נרחבת באמצעות החברה האזרחית הנפרדת שהם אוטונומיה ואולם הערבים מממשים לבנות. הארגונים הלא ממשלתיים הערביים הרבים מספקים שירותי רווחה, נותנים שירותי דת, מטפחים תרבות וממלאים את החלל שנפער על ידי הצמצום במתן השירותים הציבוריים שנותנת המדינה, לאחר שזו עלתה

78לפני כמה עשורים על מסלול ההפרטה. התנועה האסלאמית מגדילה לעשות בבינוי חברה ערבית נפרדת.

של מכריע רוב באוטונומיה. תומך לאזרחים77.6%הציבור הערבי לתת צריכה ש"המדינה אומרים של ורוב והתרבות שלהם", מוסדות הדת, החינוך עצמי של לניהול סמכויות מסכימים54.1%הערבים

ש"האזרחים הערבים ייהנו מזכויות דמוקרטיות, יקבלו את חלקם היחסי בתקציבים וינהלו את מוסדות הדת, (. רובם גם תומכים בכך שהמדינה תכיר בוועדת המעקב העליונה6.4החינוך והתרבות שלהם בעצמם" )לוח

ומעוניינים שהציבור הערבי יבחר את חבריה כדי להגדיל את יציגותה ואת הלגיטימיות שלה.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אוטונומיה לערבים בישראל, ערבים, 6.4לוח ערבים

2003

2012

2013

2015

המדינה צריכה לתת לאזרחים הערבים סמכויות לניהול עצמי של מוסדות הדת, החינוך והתרבות(143שלהם )ע'

90.986.580.477.6

האזרחים הערבים ייהנו מזכויות דמוקרטיות, יקבלו את חלקם היחסי בתקציבים וינהלו את(83מוסדות הדת, החינוך והתרבות שלהם בעצמם )ע'

66.460.465.854.1

89.684.274.181.5(141המדינה צריכה להכיר במוסד עליון שהערבים יבחרו כדי לייצג אותם )ע' המדינה צריכה להכיר בוועדת המעקב העליונה בתור גוף שמייצג את האזרחים הערבים )ע'

142)*76.172.872.1

* השאלה לא הוצגה

תמכו2008 הסכימו להעניק אוטונומיה חינוכית, תרבותית ודתית לערבים, וב־2015 מהיהודים ב-59.0% (.6.5 בבחירת גוף עליון שייצג את הערבים לפני המדינה )לוח 40.2% בהקמת אוניברסיטה ערבית ו־52.6%

רבים מהיהודים כנראה מבלבלים בין הפרדה ובין אוטונומיה ואינם מודעים לפחד של השלטונות מסכנותיה.לכן הציבור היהודי מוכן יותר מהנהגתו לתת אוטונומיה לערבים.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 8002, 2003 אוטונומיה לערבים בישראל, יהודים, 6.5לוח יהודים

2003

2008

2012

2013

2015

המדינה צריכה לתת לאזרחים הערבים סמכויות לניהול עצמי של מוסדות הדת,(90החינוך והתרבות שלהם )י'

61.762.7**

58.352.659.0

האזרחים הערבים ייהנו מזכויות דמוקרטיות, יקבלו את חלקם היחסי בתקציביםוינהלו את מוסדות הדת, החינוך והתרבות שלהם בעצמם

62.0****

***.53.240המדינה צריכה להכיר במוסד עליון שהערבים יבחרו כדי לייצג אותם

, רעננה: המרכז לחקר החברהאוטונומיה לערבים בישראל?לדיון בשאלת האוטונומיה לערבים בישראל ראו סמי סמוחה, 78 בין עובדיה. לדיון בפעולות התנועה האסלאמית להקמת חברה ערבית נפרדת, ראו: נוהאד עלי, 1999הערבית בישראל,

.2013, תל אביב: רסלינג, לעבדאללה: פונדמנטליזם אסלאמי ופונדמנטליזם יהודי בישראל99

2 המדינה צריכה להכיר ולתמוך באוניברסיטה ערבית במעמד שווה לאוניברסיטאות

בארץ59.252.

6***

2009**ב־* השאלה לא הוצגה

והן אצל היהודים. בקרב ירידה מתונה בתמיכה באוטונומיה הן אצל הערבים זמן היא המגמה לאורך מ־ היא הירידה ב-90.9%הערבים ל-2003 ב-86.5% ל-2012 ב-80.4%, ול-2013 ב-77.6% 2015,

ול52.6%, ל-58.3% ל-61.7%ובקרב היהודים מ- , בהתאמה, בדרישה מהמדינה להעניק לערבים59.0% (.6.2, תרשים 6.5 ולוח 6.4סמכויות לניהול עצמי של מוסדות הדת, החינוך והתרבות שלהם ) לוח

סבורים שהמדינה צריכה לתת לאזרחים הערבים סמכויות לניהול עצמי של מוסדות הדת,6.2תרשים )באחוזים(2015, 2013-2003החינוך והתרבות שלהם, ערבים ויהודים,

2003200620092011201220132015

90.991.9798586.580.477.6ערבים

61.759.862.754.658.352.659.0יהודים

אמצעי מאבק שלושה סוגים של אמצעי מאבק עומדים לרשות מיעוט: פרלמנטריים, חוץ־פרלמנטריים ולא חוקיים. נקיטת אמצעי מאבק לא דמוקרטיים ואלימים היא סימן היכר של חברות שסועות לעומק שהסכסוכים בהן חמורים.)שיעור לעומק חריגה במיעוט האלימות הבין־קבוצתית שבתוכה הישראלית השסועה זו החברה מבחינה האלימות הפיזית בין האזרחים הערבים ליהודים ושיעור האלימות הפיזית בין חרדים לחילונים קטן ביותר(. גורם חשוב התורם למיעוט האלימות בין יהודים לערבים הוא המשטר הדמוקרטי, המנהל את הקונפליקטים ביןייצוג הצדדים בדרכים של שכנוע, עצומות, פעילות במפלגות ובארגונים לא-ממשלתיים, הצבעה בבחירות,

פרלמנטרי, שיתוף בשלטון, לחצים פוליטיים, הפגנות, שביתות כלליות, פניות לבתי המשפט וכיוצא באלה. מהערבים מאמין ש"למרות חסרונותיו, המשטר בישראל הוא דמוקרטיה גם לערבים"56.2%רוב קטן של

(.6.6 מאמין שהערבים יכולים לשפר את מצבם על ידי דברי שכנוע, לחצים פוליטיים והצבעה )לוח 57.7%ו- הציבור הערבי מחויב לשימוש בדמוקרטיה, הן הפרלמנטרית והן החוץ-פרלמנטרית, לקידום מעמדו. עם זאת

הפוליטיקה32.5% של ביעילותה ספק להם יש כי לכנסת ההצבעה בהחרמת מצדדים מהערבים לעיל( של6.2, לוח 59.8%הפרלמנטרית לקידום ענייניהם. את האכזבה הזאת מאששים שיעורם הגבוה )

, ל-1999 ב-75.0%הערבים שאין להם אמון במנהיגות הערבית והירידה בשיעור ההצבעה הערבית לכנסת מ-ב-62.0% ול-2003 ב-56.5% עם עלייה בבחירות 2013 ל-2015 הערבים מבינים שהמפלגות79.63.5%

לעיל( מהם היו רוצים2.1, לוח 72.4%הערביות הן מפלגות אופוזיציה קבועה שכוחה מועט, ורוב מכריע )שהן יצטרפו לקואליציות ממשלתיות כדי להשיג השפעה.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אמצעי מאבק פרלמנטריים, ערבים ויהודים, 6.6לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

.63.154.254.56.276.679.978.477 למרות חסרונותיו המשטר בישראל הוא דמוקרטיה גם לערבים.12-3(: 2015 )מאי 5 ביאן בקרב הערבים בישראל", 20 אריק רודניצקי, "ניתוח תוצאות הבחירות לכנסת ה-79

100

02(34, י' 45)ע' האזרחים הערבים יכולים לשפר את מצבם על ידי דברי שכנוע,

(46לחצים פוליטיים והצבעה )ע' 81.465.667.

557.768.1***

.32.841.329(80בעד החרמת הבחירות לכנסת )ע' 7

32.5****

* השאלה לא הוצגה

תמיכתם של הערבים בפוליטיקה חוץ-פרלמנטרית גדולה כמו שאפשר להסיק משיעורי התמיכה בשביתות (. תמיכה זו6.7(, שהם אמצעים דמוקרטיים חוקיים )לוח 58.9%( ובמחאה בחוץ לארץ )70.7%כלליות )

מקבלת אישור משיעור ההשתתפות הגבוה באירועי מחאה ובאירועי זיכרון, השתתפות שמעידה לא רק עלהשתתפו פעם אחת או יותר בהפגנות51.3%תחושות של ניכור ומצוקה, אלא גם על אזרחות פעילה.

השתתפו אי פעם ביום האדמה ו-50.7%(. 6.8ותהלוכות חוקיות )לוח השתתפו באירוע זה ביום40.7% . אלו23.4.2015 עשו זאת ביום 32.1% השתתפו אי פעם ביום הנכבה ו-47.3%(. 6.9 )לוח 30.3.2015

הם שיעורי השתתפות גבוהים, ובאופן מיוחד באירוע הזיכרון לנכבה המתקיים ביום העצמאות בהשתתפות של כשליש מהערבים, מעידים על העצמה ואחדות לאומית של המיעוט הערבי. למרות שהם למורת רוחם של רוב

היהודים והשלטונות, הן מחזקות את מחויבותם של האזרחים הערבים לדמוקרטיה.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אמצעי מאבק חוץ־פרלמנטריים, ערבים ויהודים, 6.7לוח יהודיםערבים

2003

2012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

62.681.070.370.546.129.330.534.0(95, י' 77בעד שביתות כלליות )ע' 49.970.949.058.940.823.530.320.7(96, י' 78בעד מחאה בחו"ל )ע'

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 השתתפות בפעולות מחאה ובאירועי זיכרון, ערבים, 6.8לוח ערבים

2003

2012

2013

2015

28.750.852.451.3(165השתתפו אי פעם בהפגנות ובתהלוכות חוקיות )ע' 5.620.921.130.1(166השתתפו אי פעם בהפגנות לא חוקיות ובתהלוכות אלימות )ע'

17.950.154.650.7(163השתתפו אי פעם באירוע לציון יום האדמה )ע' 12.947.949.447.3(164השתתפו אי פעם באירוע לציון הנכבה )ע'

)באחוזים(2015 השתתפות באירועי זיכרון השנה, ערבים, 6.9לוח ערבי

ם2015

(167השתתפו בחודש מרץ השנה באירועי יום האדמה )ע' לא השתתפו

השתתפו באחד מהאירועים המרכזייםהשתתפו בדרך אחרת

אין תשובה

56.025.415.33.2

(168השתתפו בחודש אפריל השנה באירועי הנכבה )ע' לא השתתפו

צעדו בתהלוכה לכפר חדת'הצעדו בתהלוכה לכפר אחר

צעדו בתהלוכה לכפר חדת'ה וכפר אחראין תשובה

65.112.515.24.42.7

101

עם זאת יש סימנים לסדק מתרחב במחויבות לדמוקרטיה. על כך מעידים לא רק שיעורי התמיכה בהחרמת התומכים בשימוש בכל18.5% מהערבים התומכים בהפגנות לא חוקיות, ו-29.3%הבחירות לכנסת, אלא גם

מהערבים בהפגנות30.1%(, וכן ההשתתפות בפועל פעם או יותר של 6.10האמצעים ואלימות בכללם )לוח (. אלה הם שיעורים גבוהים הנמצאים במגמת עלייה, החושפים אי-שקט6.8ובתהלוכות לא חוקיות )לוח

מתפשט באוכלוסייה הערבית. גם אם יש הפרזה בדיווחים אלו, עצם הטייתם מלמדת על אווירה המעודדתשימוש באמצעים חריפים.

מראה שקיימת קבוצת אוכלוסייה גדולה למדי שאיננה מאמינה2015גם אי-הצבעה בבחירות לכנסת ב- למרות שהייתה להם זכות הצבעה.2015 מהערבים דווחו שלא הצביעו לכנסת ב-23.2%בהליך הדמוקרטי.

ש- משותפת ברשימה רצו הערביות המפלגות אלו ובבחירות עבורה,83.2%היות הצביעו מהערבים אי-הצבעה לא נבעה מאדישות או מטעמים טכניים אלא בעיקר מהימנעות. ואכן בין הלא מצביעים בלטו

36.5% מאלה שחושבים שישראל איננה דמוקרטיה לערבים, 35.9% מהתומכים בהחרמת הבחירות, 43.6%ממי שהם בעד שתקום מדינת פלסטין הגדולה במקום ישראל,32.2%מהמתנגדים לפתרון שתי מדינות,

ממי שאין להם34.5% ממי שאינם רואים בדאעש ארגון טרור קיצוני וכערבים אינם מתביישים בו, 38.8% מהסבורים שהרשימה המשותפת איננה מייצגת נאמנה את הערבים34.2%אמון במנהיגים הערבים בישראל,

ממי שמרגישים הכי קרוב לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית או 68.2%בישראל, מהחברים65.7% מהבדואים בנגב.40.5% מהדתיים מאוד ו-43.4% מהדתיים, 35.8%הפעילים בה,

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אמצעי מאבק לא חוקיים, ערבים, 6.10לוח ערבים

2003

2012

2013

2015

.9.925.819(79בעד הפגנות לא חוקיות )ע' 0

29.3

.5.416.616(81בעד שימוש בכל האמצעים כולל אלימות )ע' 0

18.5

מוצדק שהאזרחים הערבים בישראל יפתחו באינתיפאדה משלהם אם מצבם לא ישתפר באופן(118ניכר )ע'

58.251.7

54.0

רק ולכן בישראל, לערבים יעיל פרלמנטריים באמצעים שהשימוש סבורים היהודים הערבים, לעומת מהם )לעומת 34.0% ו־70.5% מהערבים( תומכים בשימוש הערבים בשביתות כלליות, )לעומת20.7% (.6.7 מהערבים( תומכים במחאה ערבית בחוץ לארץ )לוח 58.9%

ולבסוף, הערבים נשאלו אם "מוצדק שהאזרחים הערבים בישראל יפתחו באינתיפאדה משלהם אם מצבם (. ערבים המשתתפים במחאה מכל סוג6.10 מהם בחיוב )לוח 54.0%לא ישתפר באופן ניכר", ועל כך השיבו

יותר פתיחה באינתיפאדה מקומית )למשל, ממי שאי פעם השתתפו בהפגנה או68.3%שהוא מצדיקים (, בזכות67.9%בתהלוכה חוקיות(. נמנים עמם גם ערבים שאינם מכירים בישראל כדמוקרטיה גם לערבים )

(. לאלה יש להוסיף גם ערבים שאין להם65.3%( ובפתרון של שתי מדינות לשני עמים )72.4%קיום המדינה ) (, החשים%73.3(, בעלי זהות פלסטינית ללא רכיב ישראלי )65.5%(, בדואים בנגב )64.9%אמון ביהודים )

(, שמעולם60.9%(, מי שאין להם חברים ערבים )80.3%הכי קרובים לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ) ( או מאפליה66.8%(, ומי שנפגעו מאיומים, מהשפלות או ממכות מיהודים )66.8%לא קיבלו עזרה מיהודים )

( או מעקירה )70.0%(, מהפקעת אדמות )78.8%מצד יהודים או מוסדות המדינה שלוש או יותר פעמים ) (. יש להדגיש שגברים צעירים בעלי השכלה אקדמית מלאה אינם מצדיקים פתיחה באינתיפאדה64.4%

ערבים שאזרחים ההצדקה מלאה. אקדמית השכלה ומחסרי ממבוגרים מנשים, יותר ישראלית ערבית 102

לפתוח קריאה איננה ניכרת במידה ישתפר לא מצבם אם משלהם באינתיפאדה פתיחה מצדיקים באינתיפאדה, אך היא מעידה על עומק המצוקה והתסכול של הציבור הערבי ועל קיומה של אווירה טעונה

יש לציין ש- מהבדואים בנגב -65.5%שעלולה להכשיר ולהזין מאבק עממי, חוקי או אלים. בהקשר זה עם הגשתה של הצעת החוק בעניין הסדר התיישבותם -2013שהעימות ביניהם ובין המדינה החמיר ביוני

מצדיקים אינתיפאדה ערבית ישראלית. קשה להצביע על מגמה ברורה בקרב הציבור הערבי לגבי אמצעי מאבק. שיעור הערבים המאמינים

ו-2013 ב-54.0% ועלה ל־2009 ב-50.5% ל-2003 ב-63.1%שישראל היא דמוקרטיה גם לערבים ירד מ־ ל־2003 ב-32.8%(. התמיכה בהחרמת הבחירות לכנסת עלתה בהתמדה מ־6.3 )תרשים 2015 ב-56.2%ב-41.3% ירדה ל-2012 אך ב-29.7% ול-2013 ב-32.5% )לוח 2015 וזהו גם הדפוס בתמיכה6.6 ,)

ל־49.9%במחאה בחוץ לארץ מ־ ול-70.9% ול-49.0% (. גם6.3, תרשים 6.7, בהתאמה )לוח 58.9% 2015 ב-54.0% ול-2013 ב-51.7% ל-2012 ב-58.2%הצדקת אינתיפאדה של הערבים בישראל ירדה מ-

(.6.10)לוח לעומת זאת קיימת מגמת החרפה במחאה הערבית שמשתקפת בגידול הלא-פוסק בשיעור המשתתפים

ב-12.9%אי-פעם בפעולות מחאה ובאירועי זיכרון )כך למשל השתתפות אי פעם באירועי הנכבה עלתה מ־ (. הגידול השנתי הממוצע בהשתתפות6.5, תרשים 6.8, לוח 2015 ב-47.3% ול-2013 ב-49.4% ל-2003

למחצית2015, והוא מראה ששיעור בעלי ניסיון כלשהו בפוליטיקה חוץ-פרלמנטרית הגיע ב-2%-3%הוא של 30.1%האוכלוסייה הערבית הבוגרת, ושיעור הערבים שהתנסו בפוליטיקה לא חוקית הגיע קרוב לשליש )

(.6.5השתתפו אי פעם בהפגנות לא-חוקיות ובתהלוכות אלימות, תרשים בקרב רוב היהודים נשארה ללא שינוי האמונה בדמוקרטיה כמנגנון לוויסות הקונפליקט בינם ובין האזרחים הערבים, אך סובלנותם לשימוש שהערבים עושים באמצעים חוץ־פרלמנטריים פחתה במידה ניכרת. שיעור

-2015היהודים המאמינים שישראל היא דמוקרטיה גם לערבים נשאר יציב ברמה של כארבע חמישיות בשנים ל־2003 ב-40.8%, אך שיעור המקבלים את השימוש שהערבים עושים במחאה בחוץ לארץ ירד מ־2003

וירד ל-2013 ב-30.3% אם כי עלה ל-2012 ב-23.5% )לוח 2015 ב-20.7% (. שיעור6.3, תרשים 6.7 ל־38.6%היהודים המקבלים את השימוש שהערבים עושים בשביתות כלליות עמד על טווח שבין 46.1%

. הירידה בסובלנות הפוליטית של2015־2011 בשנים 34.0% ל־28.7% וירד לטווח מ-2010־2003בשנים זיהו כהחרפה הציבור היהודי תואמת את הצעדים שנקטו השלטונות בשנות האלפיים לבלימת מה שהם

במחאה של הציבור הערבי והנהגתו.

סבורים שישראל היא דמוקרטיה גם לערבים ותומכים במחאה בחוץ לארץ, ערבים6.3תרשים )באחוזים( 2015, 2013-2003ויהודים,

יהודיםערביםיהודיםערביםיהודיםערביםיהודיםערבים

2003200620092011

63.176.658.171.150.578.955.879סבורים שישראל היא דמוקרטיה גם לערבים

49.940.862.933.667.224.764.425.4תומכים במחאת ערבים בחוץ לארץ

201220132015

54.279.95478.456.277.2

70.923.54930.358.920.7

103

)באחוזים(2015, 2013-2003 תומכים בשביתות כלליות ובהפגנות לא חוקיות, ערבים, 6.4תרשים

2003200620092011201220132015

תומכים בשביתותכלליות

62.675.473.5808170.370.5

תומכים בהפגנות לאחוקיות

9.916.726.221.225.81929.3

ערבים, 6.5תרשים זיכרון, ובאירועי מחאה בפעולות אי-פעם השתתפו 2013-2003 ,2015 )באחוזים(

2003

2006

2009

2011

2012

2013

2015

השתתפו אי פעם בהפגנותובתהלוכות חוקיות

28.7

34.8

41.9

4550.8

52.4

51.3

השתתפו אי פעם בהפגנותלא-חוקיות

ובתהלוכות אלימות

5.69.211.2

10.4

20.9

21.1

30.1

השתתפו אי פעם באירוע לציוןיום האדמה

17.9

28.6

41.3

42.7

50.1

54.6

50.7

השתתפו אי פעם באירוע לציוןהנכבה

12.9

21.6

32.3

37.8

47.9

49.4

47.3

104

7פרק אפשרויות שינוי, הערכת מצב היחסים

אפשרויות שינוי בחברות שסועות לעומק הקבוצות הנתונות בקונפליקט נוטות להתחפר בעמדותיהן, להחריף את הסכסוך ולהשתמש באלימות. כדי ליישב את הסכסוך או לנהלו בהצלחה יש להפעיל אסטרטגיה הכוללת ארבעה רכיבים של גמישות )אי־התחפרות בעמדות(: אי־דעתנות )אי־עמידה בתוקף של כל צד על זכויותיו(, אמפתיה )ראיית הסכסוך מנקודת המבט של שני הצדדים(, דחיפות )נכונות של כל צד להשיג פתרון מעשי ומהיר(

ומנהיגות כנה ומעשית. היהודים והערבים ממלאים רק באופן חלקי את התנאים הללו ליישוב הסכסוך ביניהם. לפי ממצאי מדד

מהיהודים אומרים שהם רואים את היחסים ביניהם64.9% מהערבים ו־72.7% הם מגלים אמפתיה: 2012מהערבים ו־84.5%(; יש להם אף תחושת דחיפות: 7.1גם מנקודת מבטו של הצד האחר )לוח 77.1%

מהיהודים חשים שעליהם לפעול בזריזות להשגת פתרון מעשי, משום שעיכוב ירע את המצב; לעומת זאתכמכשול: ניצבת עודנה ו־86.5%הדעתנות מהערבים על69.1% לעמוד שעליהם חושבים מהיהודים

זכויותיהם גם אם זה ישפיע לרעה על יחסו של הצד האחר אליהם; הם גם אינם עומדים במבחן המנהיגות: מהערבים מעריכים ש"המנהיגות הערבית בישראל פועלת בכנות להשגת פתרון מעשי", אך רק55.4%אמנם

מהיהודים מסכימים לכך. למעשה, לאזרחים הערבים והיהודים אין אמון במנהיגות הערבית וסבורים10.7% (. ממצאים אלה מאשרים את קיומו של שסע עמוק בין ערבים6.2שאינה משרתת את הציבור הערבי )לוח

80ליהודים ואת אי־הנכונות וחוסר הבשלות שלהם להסדיר את מערכת היחסים ביניהם.

)"ראיית היחסים2013במדד הוצגו השאלות הנ"ל בסקר הערבים. מצד אחד חלו עלייה באמפתיה (, ירידה בדעתנות )"עלינו לעמוד על זכויותינו" – מ-80.4% ל-72.7%מנקודת המבט של שני הצדדים" – מ-

(; ומן81.1% ל-84.5%( ושמירה על הדחיפות )"לפעול מהר להשגת פתרון מעשי" – מ-74.6% ל-86.5% הצד האחר פחת האמון בכנותה וביכולתה של המנהיגות הערבית להביא לידי פתרון )"פועלת בכנות להשגת

( ואמון קטן עוד יותר הובע בפעילותה של המנהיגות היהודית בכיוון זה51.9% ל-55.4%פתרון מעשי" – מ-(.36.7%)"פועלת בכנות להשגת פתרון מעשי" –

2013-2012 אסטרטגיה להסדרת היחסים בין ערבים ויהודים בישראל, ערבים ויהודים, 7.1לוח )באחוזים(

יהודיםערבים201

2201

32012

עלינו כערבים/כיהודים בישראל לעמוד על זכויותינו אפילו אם זה ישפיע לרעה על יחס היהודים/הערבים(33אלינו )ע'

86.574.669.1

72.780.464.9 אני מנסה לראות את היחסים בין האזרחים הערבים והיהודים בישראל מנקודת המבט של שני הצדדים )ע' קפריסין היא חברה שסועה לעומק שהסכסוך בה הביא לידי מלחמת אזרחים ולפיצולה של המדינה לשתי ישויות מדיניות. בסקר80

עמדות שנערך בקפריסין היו תשובותיו של המיעוט הטורקי דומות לתשובותיו של המיעוט הערבי, ותשובותיו של הרוב היווני דמו מהטורקים77% היו כדלקמן: עמידה על הזכויות — 7.1לתשובותיו של הרוב היהודי. התשובות בקפריסין על השאלות בלוח

, בהתאמה;62% ו־62%, בהתאמה; פתרון מהיר ומעשי — 68% ו־62% מהיוונים; ראייה דו־צדדית של הסכסוך — 71%ו־ , והוא2011 בחודשים מרץ־אפריל Cyprus 2015, בהתאמה. את הסקר ערך ארגון 6% ו־41%ומנהיגות מיעוט כנה ומעשית —

יוונים. ראו:1,000 טורקים ו־1,000התבסס על מדגם של Bridging the Gap in the Inter-Communal Negotiations: An Island-Wide Study of Public Opinion in Cyprus, www.Cyprus2015.org.

105

34) עלינו לפעול מהר להשגת פתרון מעשי ליחסים בינינו לבין היהודים/האזרחים הערבים משום שעיכוב יעשה

(35את המצב לרע יותר )ע' 84.581.177.1

המנהיגות הערבית בישראל פועלת בכנות להשגת פתרון מעשי ליחסים בינינו לבין היהודים/האזרחים(36הערבים )ע'

55.451.910.7

המנהיגות היהודית בישראל פועלת בכנות להשגת פתרון מעשי ליחסים בינינו לבין היהודים/האזרחים(37הערבים )ע'

36.7

מבחינת היקף השינוי הדרוש ביחסי מיעוט–רוב ועומקו, אפשר להבחין בין שינויי מדיניות לשינויי משטר.שינויי מדיניות נעשים בתוך אותו משטר, ואילו שינויי משטר הם מעבר מדגם אחד של יחסים לדגם אחר.

המשטר הקיים ביחסי ערבים–יהודים מושתת על שני היסודות האלה: מיעוט ערבי שהוא פחות מרבע מאוכלוסיית האזרחים ומדינה המוגדרת יהודית ודמוקרטית. שינויי משטר יפרצו את אחת משתי המסגרות הללו או את שתיהן. כך סיפוח הגדה עם אוכלוסייתה או מתן זכות שיבה לישראל לפליטים הערבים יביאו לידי קריסה של מסגרת היחסים הערבית-יהודית הקיימת ויחייבו את שינוי המשטר. והשינוי היסודי האחר שייתכן במשטר הוא שינוי מהותי בהגדרה "מדינה יהודית ודמוקרטית", שימומש על ידי ביטול הדמוקרטיה או מחיקת הזהות

היהודית של המדינה.היא החלפת בעניין השינויים במשטר. אפשרות מהפכנית אחת נבדקה עמדתם של הערבים במחקר

במדינה שתשתרע מנהר הירדן ועד הים התיכון במקום שתי מדינות לשני1967המדינה היהודית שבגבולות ב־43.4%עמים. המדינה האחת יכולה להיות פלסטינית, אסלאמית או דו־לאומית. יותר משתי חמישיות )

( מהערבים מזדהים עם חזון המדינה האחת בכל פלסטין המנדטורית במקום ישראל כמדינה ריבונית2010 ( מהם היו רוצים שהמדינה האחת תהיה פלסטינית,2015 ב-45.7%בתחום הקו הירוק, יותר משתי חמישיות )

( מקווים שבכל מקרה "ישראל תחדל להיות מדינה של יהודים ותהיה2003 ב-81.3%ויותר מארבע חמישיות )(.7.2מדינה של שני עמים" )לוח

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אפשרויות שינוי משטר, ערבים, 7.2לוח ערבים

2003

2012

2013

2015

4*אם יהיה עליהם לבחור בין מדינה אחת לשתי מדינות, לא יבחרו בפתרון של שתי מדינות3.4**

**

18.948(84מסכימים שתקום מדינה פלסטינית בכל פלסטין במקום ישראל )ע' .5

41.7

45.7

***81.5מסכימים שישראל תחדל להיות מדינה של יהודים ותהיה מדינה של שני עמים2010** ב־* השאלה לא הוצגה

ליהודים יש רעיונות משלהם בכל הנוגע לשינויי המשטר. מיעוט גדול מתוכם מעוניינים בשינוי משטר שיבוא ( או ביטול הזכויות2015 ב־32.2%(, דילול האוכלוסייה הערבית )2008 ב־21.6%בעקבות סיפוח הגדה )

( הערבים של ב־17.8%הדמוקרטיות )לוח 2015 בין 7.3( המונה גדול, מיעוט זהו ל-20%(. 30% מהאוכלוסייה היהודית, הדוגל בגישה סרבנית כלפי האזרחים הערבים, כלומר שולל את המשטר הישראלי של

מדינה יהודית ודמוקרטית שבה חי מיעוט ערבי בעל זכויות דמוקרטיות.

)באחוזים(2015, 2013, 2012, 2003 אפשרויות שינוי משטר, יהודים, 7.3לוח יהודים

2003

2012

2013

2015

106

21*אם יהיה עליהם לבחור בין מדינה אחת לשתי מדינות, לא יבחרו בפתרון של שתי מדינות.6**

**

38.93(49סבורים שעל האזרחים הערבים לעזוב את הארץ ולקבל פיצוי מתאים )י' 1.0

29.7

32.2

21.41(50מסכימים שהיהודים ישלטו והערבים הישראלים לא יקבלו זכויות דמוקרטיות )י' 7.4

20.2

17.8

2008** ב־* השאלה לא הוצגה

נוסף על הרעיון של שינוי המשטר בדמות מדינה אחת פלסטינית, בקרב הערבים נפוצה התכנית שאמנם יהיו שתי מדינות, אך ישראל תהיה מדינה דו־לאומית ובצדה תקום מדינת לאום פלסטינית )תכנית זו אף קיבלה

הערבים מקבלים את רעיון המדינה הדו־לאומית במלואו מאחר שהוא81ביטוי מובהק במסמכי החזון העתידי(. מהם שעל המפלגות הערביות לאמץ את מסמכי החזון47.0% סברו 2011מעניק להם יתרונות בלבד. במדד

החזיקו בדעה שעל הערבים לצאת למאבק המוני לקידום49.4%גם אם הן יסתכנו בהוצאה מחוץ לחוק. הביעו נכונות אישית לשלם מחיר כמו42.3%מטרה זו גם אם המאבק יביא לידי שבר ביחסים עם היהודים, ו־

הטרדה על ידי השלטונות ופגיעה בפרנסה בגין תמיכה במאבק כזה. נראה שקרוב למחצית מהציבור הערבי הערבים, רוב גדול של היהודים נחושים בדעתם נחרץ בנכונותו להביא לידי שינוי ניכר במעמדו במדינה. לעומת

ב־65.7%לבלום את רעיון המדינה הדו־לאומית על ידי הוצאת מפלגות ערביות מחוץ לחוק אם יאמצו אותו )(.67.5%( וטיפול בכוח בערבים הפועלים בכיוון זה )83.1%(, דיכוי של מאבק המוני ערבי למענו )2008

מתוך כל שינויי המשטר האפשריים החזון של מדינה דו־לאומית בתחום הקו הירוק הוא המטרה העליונה היחידה שהאליטות הערביות מציבות בגלוי לפני היהודים והמדינה. בקרב היהודים יש רוב גדול שמנוי וגמור עמו למנוע אפשרות כזאת, ויתר על כן, רוב גדול הסבור שעל המדינה היהודית לפעול בהחלטיות לסיכול כל תכנית כזאת. לעומת זאת אין רוב ערבי ומנהיגות ערבית שיסתכנו במאבק לאומי לא דמוקרטי למען מטרה זו. גם במסמכי החזון עצמם אין איום להשתמש באמצעים לא דמוקרטיים אם יתברר שלערבים אין די כוח שכנוע

וכוח פוליטי להביא את היהודים לזנוח את המפעל הציוני הוותיק של מדינה יהודית ודמוקרטית. מסמכי החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל מסרטטים אסטרטגיה מקיפה עם ביסוס אידאולוגיולא קולוניאלית יהודית, כמדינה בהם מצטיירת ישראל הערבים. לאזרחים מלא לאומי שוויון להשגת ודו־לאומית. באחדים מהמסמכים היהודים והיא נקראת להשתנות ולהפוך למדינה דמוקרטית דמוקרטית, מוצגים כמתנחלים קולוניאליסטים זרים שגזלו את אדמות הערבים, ואילו הערבים — כילידים בעלי זכויות טבעיות על הארץ, שמגיע להם מעמד לאומי שווה ליהודים, נוסף על מדינת לאום פלסטינית נפרדת וזכות וטו על כל החלטה חשובה הנוגעת להם. עוד מוצגת התפיסה שהערבים בישראל אינם מיעוט לאומי, אלא אומה שמגיע לה מעמד לאומי השווה למעמדם של היהודים כאומה. לפיכך גם זכויות לאומיות שניתנות למיעוט לאומי אינן מספיקות לשיטתם. דגם המדינה שעומד לנגד עיני מחברי המסמכים הוא המשטר בבלגיה, בשווייץ

ובקנדה. במסמכי החזון יש פן חמור ופן רך. בפן החמור שזורה התפיסה שהערבים הם הצד המקופח והנפגע היחיד, וציפייה שהמדינה והיהודים יבצעו את השינויים הדרושים. הערבים אינם חושבים שעליהם לעשות צעד כלשהו לשינוי המצב, מעבר לדבקותם ארוכת השנים באמצעי פעולה ומחאה חוקיים ובלתי אלימים. הם אפילו אינם סבורים שצריך לדחות לטווח ארוך יותר את התביעה המהפכנית לכונן מדינה דו־לאומית. הדרישה לביטול חוק השבות ולכיבוד זכות השיבה כמוה כשלילת רוב יהודי בישראל ובארץ ישראל. הפן הרך, לעומת זה, מקפל בתוכו את קבלת ההסדר של שתי מדינות וההימנעות מהטפה להקמת מדינה אחת בין הירדן לים התיכון. ואולם בשביל הציבור היהודי שלילת התפיסה של מדינה יהודית ודמוקרטית והחלפתה במדינה דו־לאומית בקווי

(.46 החזון העתידי )לעיל הערה 81107

בין המטרה1967 מוכנים להבחין אין היהודים ומפחידות עד מאוד. בכל הנוגע למיעוט הערבי פסולות הרדיקלית ובין האמצעי הדמוקרטי לקידומה, אף שהם מוכנים לעשות כן בנוגע ליהודים האורתודוקסים — המיעוט הדתי־לאומי והמיעוט החרדי — משום שאינם חשודים על אי-נאמנות למדינה ואינם חלק מאויב פעיל

82ומרוב אזורי מאיים.

נבדקה מידת ההסכמה של2007 דרישות לשינויי משטר ומדיניות. במדד 11מסמכי החזון העתידי כוללים , ובלי88.8%-95.5%הערבים והיהודים עם כל אחת מהן. נמצא כי שיעורי ההסכמה של הערבים עמדו על

הדרוזים הכלולים במדגם הערבי, ההסכמה הערבית לדרישות הייתה כמעט מלאה. אפשר לקבוע בוודאות שהציבור הערבי בישראל תומך ללא סייג במהפכה שבעקבותיה תחדל ישראל להיות מדינה יהודית ותיהפך

למדינה דו־לאומית ברוח מסמכי החזון. היהודים לעומת זה שוללים את רעיון המדינה הדו־לאומית, אך כמחצית מהם היו מוכנים להיענות לדרישות של מתן אוטונומיה תרבותית לאזרחים הערבים, שריון בחוק של חלקם בתקציב המדינה והענקת ייצוג הולם להם בכל מוסדות המדינה. רוב גורף של יהודים שולל את כל התביעות האחרות כמו זכות וטו בכל החלטה חשובה הנוגעת לערבים, שוויון בקבלת החלטות בענייני הגירה לארץ )שיושג על-ידי ביטול הבלעדיות של חוק השבות( ושינוי מערכת הסמלים של המדינה, שיש בהן משום טשטוש ללא הכר של אופייה היהודי. בחזוןהעתידי של הערבים בנוגע למדינה דו־לאומית היהודים רואים אתגר קיומי ואסון שיש לעשות הכול כדי למונעו.ניתוח פשוט של ידי והיה אפשר להסיק על ממצאי המדד מאשרים את מה שידוע כבר עשרות שנים האינטרסים האובייקטיביים של הציבור הערבי: הערבים מעדיפים מדינה דו־לאומית על פני מדינה יהודית. נוסף על הקמת מדינה פלסטינית נפרדת, לדעתם על ישראל להפוך לחצי פלסטינית כדי להכיל את אזרחיה

ליהודים מגיעה רק חצי מדינה מבוססת על83הערבים. ואילו וחצי מגיעות מדינה התפיסה שלפלסטינים הרציונל שהפלסטינים הם הבעלים והתושבים המקוריים של הארץ, ואילו היהודים הם מתנחלים זרים שנהפכו

חזון אנטי־ציוני זה, שהוא לצנינים בעיני היהודים,84לאומה רק במהלך ההתנחלות במאת השנים האחרונות. לא נהפך למצע של המפלגות הערביות או למטרה מעשית עיקרית במאבק של הציבור הערבי, שהוא פרגמטי ביסודו. מסמכי החזון גם חושפים את עומק הישראליזציה של הערבים והאליטות שלהם: הם חותרים לשפר את מעמדם בישראל ללא קשר לפתרון השאלה הפלסטינית ונותנים תוקף למחויבותם לפוליטיקה של מאבק

(.democratic contentious politicsדמוקרטי בלי לאיים בשימוש באלימות ובדרכים לא חוקיות אחרות ) כבר נאמר למעלה שיש סוגיות שבהן יש פערים בין הציבור הערבי להנהגתו, אולם בכל הקשור לחזון ולשמירה על האינטרסים של הערבים בישראל שוררת ביניהם הסכמה. ובכל זאת הסכמה זו אינה מוחלטת בקרב המנהיגות הערבית עצמה. החזון של מדינה דו־לאומית בתחום הקו הירוק מחייב ויתור על חזון גרנדיוזידו־לאומית, בכל פלסטין. לפיכך היות שהפלג הצפוני של כינון מדינה פלסטינית אסלאמית, או יותר של

בין חזון למציאות:על מסמכי החזון העתידי יש שפע פרסומים. ראו בין השאר שרה אוסצקי־לזר ומוסטפא כבהא )עורכים(, 82 Uriel Abulof, “ ‘Back to the; 2008, ירושלים: הפורום להסכמה אזרחית, 2007-2006מסמכי החזון של הערבים בישראל,

Future’: A Comparative Ethical Look at Israeli Arab Future Vision Documents,” Israel Studies Forum 23 (2) (Winter 2008): 29-54.

איימן אגבאריה ומוהנד מוצטפא גורסים שמסמכי החזון תובעים שלוש ישויות מדיניות: חצי מדינה יהודית, חצי מדינה פלסטינית83 )לערבים בישראל( ומדינה פלסטינית. רעיונות אלה מאתגרים את התנועה הלאומית הפלסטינית ואת ישראל באותה המידה.

Ayman K. Agbaria and Muhanad Mustafa, “Two States for Three Peoples: The ‘Palestinian-Israeli’ in the Future Visionראו Documents of the Palestinians in Israel,” Ethnic and Racial Studies 35 (4) (2012): 718-736.

לתפיסה שהיהודים נעשו לעם במהלך התיישבותם הקולוניאלית במאה העשרים, ראיף זריק הציג עמדה לפיה היהודים היו עם84 עוד באירופה, כך שהתיישבותם הייתה והינה מאז התחלת המאה העשרים ועד היום התיישבות הן לאומית והן קולוניאלית. תפיסה זו מעוררת התנגדות לא רק של הימין היהודי אלא גם של השמאל הציוני שמוכן להסכים שההתנחלות מעבר לקו הירוק הייתה

,הארץ. בעניין זה ראו: ראיף זריק, "לאומית וקולוניאלית", 1967קולוניאלית, אך לא התיישבות היהודים בארץ ישראל לפני שמאל",21.7.2015 ועל ימין "על אבינרי, שלמה הארץ, ; הטיעונים",; 30.7.2015 "כשנגמרים זריק, הארץ,ראיף 14.8.2015.

108

התנועה האסלאמית ופלגים של תנועת בני הכפר הרדיקלית אינם מוכנים להיפרד מחזון חיסול מדינת ישראל והקמת פלסטין הגדולה במקומה, הם מתנגדים בתוקף למסמכי החזון שהתפרסמו. גם קומץ של אנשי רוח

ערבים המאמינים במדינה דו־לאומית אחת בכל שטחי פלסטין המנדטורית אינם רווים מהם נחת. הוצגה לערבים שורה של צעדים, והם התבקשו לציין "באיזו מידה כל צעד הוא הכרחי2015-2009במדדי

וג כל צעד שהנשאלים הערבים כדי שירגישו שישראל היא מדינתם והם אזרחים שווי זכויות בה". בשלב הבא סו העריכו שהוא נחוץ כדרישה ערבית, והנשאלים היהודים התבקשו לציין אם הם מקבלים אותה. כלומר, היה עליהם לציין האם זו דרישה שמילויה הוא ויתור שהם מוכנים לעשות כדי לשפר את יחסיהם עם האזרחים הערבים. בדומה לכך הוצגה ליהודים שורה של צעדים, והם התבקשו לציין "באיזו מידה כל צעד הוא הכרחי כדי שיוכלו להתייחס בשוויון, בכבוד ובאמון לאזרחים הערבים". כל צעד שהוערך שהוא נחוץ סווג כדרישה יהודית, והערבים התבקשו לציין אם הם מקבלים אותה. כלומר, היה עליהם לציין אם מילויה הוא ויתור שהם

מוכנים לעשות כדי לשפר את יחסיהם עם היהודים והמדינה.מציג את 7.4לוח והיהודים16 הצעדים שהוצגו לערבים כצעדים שהם צריכים לעשות כדי שהמדינה

יתייחסו אליהם בשוויון, בכבוד ובאמון, ואת המידה שהערבים קיבלוהו. הצעדים מוינו לכמה תחומים כגון שלום עם הפלסטינים, אמצעי מאבק ואופי המדינה. מהממצאים עולה ששום צעד לא קיבל את הסכמתם של רוב

בלבד ב-19.1%-46.9%הנשאלים הערבים. שיעורי ההסכמה היו בטווח של ב־16.7%-35.9%, 2009 הסכימו עם2013 או יותר מהערבים ב-40%. 2015 ב-27.5%-46.7% ו-2013 ב-19.8%-45.0%, 2012

מתוך 4 וב-16 הצעדים הסכימו עם 2015 מתוך 7 צעדים. מגמת ההקשחה בשנים 16 2012-2009 .2015 וב-2013התחלפה בריכוך עמדות ב-

הצעדים שהערבים מוכנים לעשות כדי שהמדינה והיהודים יתייחסו לערבים בשוויון, בכבוד7.4לוח )באחוזים(2015, 2013-2009ובאמון, ערבים,

ערבים2009

2010

2011

2012

2013

2015

שלום והשאלה הפלסטינית האזרחים הערבים לא יזדהו בפומבי עם הצד הערבי אם ישראל תותקף מילולית או

(93פיזית )ע' 32.027.033.

223.228.

735.6

המנהיגים הערבים יגנו באופן חד־משמעי פעולות אלימות של ערבים נגד יהודים(95בישראל )ע'

46.933.246.5

35.744.3

40.6

האזרחים הערבים יראו בישראל את מדינתם ויתמכו בה במקרה של סכסוך עם(100המדינה הפלסטינית )ע'

32.325.625.1

20.319.8

28.7

צדק מעברי.23.830.819(91האזרחים הערבים לא יציינו בפומבי את יום הנכבה )ע'

217.523.

731.9

האזרחים הערבים לא יציגו דרישה שהעקורים )הפליטים הפנימיים( יורשו להקים(92 )ע' 1948מחדש את כפריהם שנהרסו ב־

22.125.220.2

18.824.8

34.8

האזרחים הערבים לא יראו ביהודים מתנחלים זרים שגזלו את אדמות הארץ(97מהערבים )ע'

34.230.328.3

29.039.1

43.4

שוויון חובות.43.034.247(86האזרחים הערבים ימלאו חובת שירות כלשהו למדינה )ע'

034.441.

539.5

אמצעי מאבק.33.928.327(90האזרחים הערבים יימנעו ממחאה בחוץ לארץ נגד המדינה )ע'

931.039.

241.2

.44.436.242(94המנהיגים הערבים יימנעו מהתבטאויות חריפות נגד המדינה )ע' 0

33.645.0

44.3

זהות כל עוד לא שוררים יחסי שלום בין ישראל לפלסטינים, לא יגדירו האזרחים הערבים

(98את זהותם בתור "ערבים פלסטינים בישראל" )ע' 27.330.930.

426.336.

540.0

109

.21.623.223(99האזרחים הערבים לא ידרשו הכרה בהם כמיעוט לאומי פלסטיני )ע' 7

19.327.4

27.7

לגיטימיות של ישראל.40.334.838(87האזרחים הערבים יקבלו את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית )ע'

835.342.

942.9

האזרחים הערבים יקבלו את ישראל כמדינתם של כל היהודים בעולם, ולא רק של(88היהודים בישראל )ע'

25.727.124.6

22.829.4

34.9

.25.220.926(89האזרחים הערבים יימנעו ממאבק לשינוי אופייה היהודי־ציוני של המדינה )ע' 3

27.828.4

39.0

האזרחים הערבים יוותרו על זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים למדינת ישראל(96)ע'

19.120.416.5

16.721.4

27.5

האזרחים הערבים יכירו בזכות היהודים לקבוע את השפה, את התרבות, את(101הסמלים ואת המדיניות של המדינה מתוך הכרה בצורכי האזרחים הערבים )ע'

41.538.041.1

35.936.2

46.7

מציג את 7.5לוח הצעדים שהערבים תובעים ואת המידה שהיהודים מקבלים אותם. מהלוח עולה17 15.5%-80.1%הסכמה בשיעור גבוה יותר מההסכמה המקבילה בקרב הערבים. שיעורי ההסכמה היו בטווח

ב-12.7%-65.8%, 2009ב- ב-12.5%-57.6%, 2012 ו-2013 ב-11.6%-65.8% . מספרים אלה2015 בשיעור היהודים המסכימים עם הצעדים שהיהודים והמדינה צריכים2015-2009חושפים מגמת ירידה בשנים

או40%לעשות כדי שהאזרחים הערבים ירגישו שישראל היא מדינתם והם אזרחים שווי זכויות בה. עם זאת, ( הצעדים. אלה שיעורי הסכמה גבוהים70.6% )17 מתוך 12 הסכימו עם 2015 וב-2013יותר מהיהודים ב-

באופן מובהק משיעורי ההסכמה של הערבים. רוב היהודים פתוחים לשינוי כל עוד הוא אינו פוגע בביטחון הממצאים הבאים ממחישים את85המדינה, אינו מכרסם באופייה היהודי ואינו מעניק העדפה מתקנת לערבים.

בלבד הסכימו שלא יהיו הבדלים בבדיקות הביטחוניות במעברי הגבול26.4%: 2015ההסתייגויות הללו במדד בלבד הסכימו שהמדינה תיתן לאזרחים הערבים ביטוי מתאים בסמליה, בדגלה28.1%בין ערבים ליהודים,

ו־ בלבד הסכימו שתינתן העדפה מתקנת לאזרחים הערבים בקבלה לעבודה במוסדות31.3%ובהמנונה, המדינה וללימודים באוניברסיטאות ובמכללות.

הצעדים שהיהודים מוכנים לעשות כדי שהאזרחים הערבים ירגישו שישראל היא מדינתם והם7.5לוח )באחוזים(2015, 2013-2009אזרחים שווי זכויות בה, יהודים,

יהודים2009

2010

2011

2012

2013

2015

שלום והשאלה הפלסטינית היהודים והפלסטינים יעשו ויתורים כואבים ותוקם מדינה פלסטינית בגבולות

(56 עם אפשרות לחילופי שטחים )י' 196742.043.543.542.342.743.

7.33.225.827.226.927.726(61לא יהיו הבדלים בבדיקות הביטחוניות במעברי הגבול בין ערבים ליהודים )י'

4צדק מעברי

במסגרת של שלום עם הפלסטינים המדינה תיתן פיצוי באדמות או בכסף(57לאזרחים הערבים על האדמות שהפקיעה מהם )י'

49.644.149.844.048.447.0

המדינה תכיר באחריותה לנכבה, כלומר לאסון שקרה לפלסטינים במלחמה ב־(70 )י' 1948

15.514.415.612.712.511.6

זכויות אזרח.42.037.637.242.843.047(62המדינה תבטיח שאזרח ערבי יוכל לגור בכל יישוב שירצה )י'

2משאבים

המדינה תכיר ביישובים הערביים הלא מוכרים, שכיום אין להם מעמד רשמי, ותקצה להם משאבים, כמו חיבור לרשת המים והחשמל, שמגיעים ליישובים

65.155.155.251.949.556.2

בכל הנוגע להעדפה מתקנת לערבים יש ניגוד עניינים בין ערבים ליהודים. בישראל נהוגה העדפה מתקנת של ערבים בקבלת85 מועמדים חדשים לעבודה בשירות המדינה ולחברות בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. אף שהעדפה מתקנת איננה מועלית כדרישה במאבק הערבי לשוויון זכויות, פעילים ערבים משמיעים אותה. בהקשר זה ראו יוסף ג'בארין, "על הייצוג ההולם לאוכלוסייה

. ג'בארין טוען ששוויון מהותי36-54(: 2007 )11 אנליזה ארגוניתהערבית: מי הוא נציג? עד כמה זה הולם? את מי הוא הולם?", משמעותו ייצוג מידתי, חובת היוועצות כללית עם נציגי המיעוט ומתן זכות וטו להם בעניינים מהותיים להם.

110

(58מוכרים )י' המדינה תקבע בחוק שהאזרחים הערבים יקבלו ייצוג מתאים בכל מוסדות

(65המדינה וגופים ציבוריים )י' 66.352.456.354.951.255.

1 המדינה תקבע בחוק שהאזרחים הערבים יקבלו את חלקם היחסי בתקציב

(67המדינה )י' 69.054.951.055.953.659.

2 המפלגות הערביות יוזמנו להשתתף בקואליציות ממשלתיות כמו המפלגות

(66היהודיות )י' 54.648.144.049.948.948.

0 המדינה תפעיל תכנית חירום לסגירת הפערים בין האזרחים הערבים ליהודים )י'

72)61.651.349.651.044.155.

0העדפה מתקנת

תינתן העדפה מתקנת לאזרחים הערבים בקבלה לעבודה במוסדות המדינה(71וללימודים באוניברסיטאות ובמכללות )י'

34.929.027.229.924.731.3

מעמד של מיעוט לאומי השפה הערבית תהיה בשימוש במוסדות המדינה כמו השפה העברית ותהיה

(68חובה ללמוד אותה בבתי ספר יהודיים )י' 51.249.547.748.542.249.

9 המדינה תכיר באזרחים הערבים כפלסטינים ותבטיח את זכותם לקיים קשרים

(69עם העם הפלסטיני והאומה הערבית )י' 35.030.927.528.228.225.

2אוטונומיה

המדינה תיתן לאזרחים הערבים לנהל בעצמם את ענייני החינוך, הדת והתרבות(60שלהם )י'

60.651.349.355.850.255.8

.55.743.843.347.541.247(63המדינה תכיר בגוף עליון שהערבים יבחרו בו לייצג אותם )י' 1

המדינה תהיה חייבת להתייעץ* עם המנהיגים של האזרחים הערבים בעניין(64החלטות חשובות הנוגעות לאוכלוסייה הערבית )י'

80.165.060.765.857.665.8

אופי המדינה.36.322.427.224.526.428(59המדינה תיתן לאזרחים הערבים ביטוי מתאים בסמליה, בדגלה ובהמנונה )י'

1 הנוסח היה "המדינה תתייעץ"2009* ב־

צעדים נוספים )לא כולם בכל אחת מהשנים( שמטרתם17 הוצגו לנשאלים היהודים 2012-2009בשנים צעדים התגבשה הסכמת רוב של5(. בנוגע ל-7.6לשפר את היחסים בין הערבים והיהודים במדינה )לוח

(, ישוקמו מסגדים68.0% ויותר: ישראל ומדינות ערב יעשו ויתורים כואבים ויכוננו יחסי שלום נורמליים )51% (, המדינה תבטיח את הזכויות ואת הביטחון של האזרחים2010 ב-51.1%ובתי קברות מוסלמיים הרוסים )

( מי שמאיים עליהם נגד כל ותפעל ביד קשה יימנעו מהתבטאויות82.0%הערבים (, המנהיגים היהודים 55.0%(, ויונהג יום בשנה כחג ממלכתי לציון דו־קיום בין ערבים ליהודים )73.7%חריפות נגד הציבור הערבי )

ב-16.1%: ביטול חוק השבות )17%(. לעומת זאת בנוגע לשני צעדים הייתה ההסכמה פחות מ-2010ב-(.2010 ב-12.7%( והוספה לדגל המדינה סמל שהערבים יוכלו להזדהות אתו )2010

2012-2009 הצעדים שהיהודים מוכנים לעשות לשם שיפור היחסים בין ערבים ויהודים, יהודים, 7.6לוח )באחוזים(

יהודים2009

2010

2011

2012

שלום והשאלה הפלסטינית74.266.564.868.0(66ישראל ומדינות ערב יעשו ויתורים כואבים ויכוננו יחסי שלום נורמליים )י'

צדק מעברי**56.051.1ישוקמו מסגדים ובתי קברות מוסלמיים הרוסים

זכויות אזרח המדינה תבטיח את הזכויות ואת הביטחון של האזרחים הערבים ותפעל ביד קשה נגד כל מי

שמאיים עליהם88.978.180.482.0

86.973.872.473.7המנהיגים היהודים יימנעו מהתבטאויות חריפות נגד הציבור הערבימשאבים

38.439.237.043.4יוקמו שכונות מעורבות חדשות למגורים משותפים של ערבים ויהודים44.138.038.740.5יוקצו אדמות מדינה לפיתוח יישובים במגזר הערבי**62.954.9תוקם רשות ממלכתית לשוויון ודו־קיום יהודי–ערבי

111

העדפה מתקנת35.330.831.133.1יועדפו לטובה כל היישובים הערבים במדינה כדי לצמצם את הפערים הקיימים

מעמד של מיעוט לאומי**63.7*יוסדר בחוק ששירותי ציבור יינתנו בעברית ובערבית

**68.866.4יוסדר בחוק שכל השלטים יהיו בעברית ובערביתאוטונומיה

45.339.838.639.4המדינה תכיר ותתמוך בהקמת אוניברסיטה ערבית במעמד שווה לאוניברסיטאות בארץאופי המדינה

יבוטל חוק השבות, כלומר החוק המעניק רק ליהודים את הזכות להגר לישראל ולקבל מידאזרחות ישראלית

19.816.1**

**64.155.0יונהג יום בשנה כחג ממלכתי לציון דו־קיום בין ערבים ליהודים**16.512.7לדגל המדינה יוסף סמל שהערבים יוכלו להזדהות אתו

* השאלה לא הוצגה

של 2009תוקף הצעדים לשיפור היחסים בין ערבים ליהודים מתבטא בהסכמתם ב־ מהערבים62.1% ושל זכויות בה; והם אזרחים שווי ירגישו שישראל היא מדינתם ייענו, הם דרישותיהם רוב 83.8%שאם

מהיהודים שאם רוב תביעותיהם יתמלאו, הם יוכלו להתייחס בשוויון, בכבוד ובאמון מלאים לאזרחים הערבים.ובמדד 2012במדד נחקרו שתי בעיות שעלו בחריפות על סדר היום הלאומי עקב שינוי מדיניות2013

פתחה המדינה את השירות האזרחי להתנדבות של צעירים וצעירות2007הממשלה כלפי המיעוט הערבי: ב־הגישה הממשלה הצעת חוק2013ערבים, אך מאז הוא נהפך לסלע מחלוקת בין ערבים ליהודים; במאי

להסדרת התיישבות הבדואים בנגב – בעיה שהשלטונות טיפלו בה עשרות שנים. ההצעה נתקלה בהתנגדותשל הבדואים והציבור הערבי.

פתחה המדינה את השירות האזרחי להתנדבותם של צעירים וצעירות ערבים. מטרת השירות2007ב־ לחזק את הקשר של האזרח לקהילה, לחברה ולמדינה: המתנדב תורם לצמצום הפערים בחברה, ובד בבד משפר את סיכוייו בחיים ותמורת שנת התנדבות מקבל את ההטבות הניתנות למי ששירת בצבא. היתרונות של

ב־240השירות האזרחי והגידול בהקצאת התקנים העלו בקצב מרשים את מספר המתנדבים הערבים מ־ ול-2013-2012 ב-2,711, ל-2012-2011 ב־2,399, ל־2008-2007 ב־1,050 ל־2006-2005 ב-3,611 ו־90%. כ־2014-2013 מהמתנדבים הם בנות, זאת המנהיגות הערבית75% ובכל משרתים ביישוביהם.

מתנגדת לשירות אזרחי ומנהלת קמפיין תקיף נגדו. הסיבות לדחייה הן הזיקה למערכת הביטחון, החששות מהפיכת השירות האזרחי לשירות חובה ומהישראליזציה של הצעירים הערבים המשרתים בו ואי־שיתופה של

ההנהגה הערבית בפרויקט. , שפסח לגמרי על הערבים, בלט השירות האזרחי בשיח2014 במרץ 12עד חקיקת חוק הגיוס החדש ביום

הציבורי בשל הביטול של חוק טל על-ידי בית המשפט העליון והצורך לחוקק חוק חדש שימלא את הדרישה לשוויון בנטל. אף שהמשבר נסב על גיוס חרדים לצבא או חיובם בשירות אזרחי חלופי, בשיח הפוליטי בשנים

ו-2012 דובר בהנהגת חובת שירות צבאי או אזרחי לכול, בכלל זה האזרחים הערבים. חששה של2013 המנהיגות הערבית ששירות אזרחי בהתנדבות ייעשה חובה נראה פתאום מבוסס וסביר. לכך ניתן תוקף גם

מהיהודים בהתנדבות של צעירים ערבים56.6% תמכו 2012בדעת הקהל היהודית: סקרי המדד מראים שב־ב-59.1%לשירות אזרחי, ו- ו-2012 ב-68.3% תמכו גם "בחקיקת חוק שיקבע כי כל אזרח, כולל2013

ערבי, שפטור משירות צבאי ימלא חובת שירות אזרחי ויקבל את ההטבות שניתנות למי שעשה שירות צבאי"(.7.7)לוח כמחצית מהערבים ידעו מספיק2012 התקרב הציבור הערבי לעמדת הנהגתו. לפי ממצאי מדד 2012ב־

מהם היו מוכנים שצעיר ערבי יתנדב לשנת שירות37.1%או הרבה על השירות האזרחי של ערבים, אך רק ( אינו37.1%אזרחי ויקבל את ההטבות שניתנות למי שעשה שירות צבאי. יתרה מזו, שיעור התמיכה הזה )

112

ו־ בחוק, כחובה ייקבע האזרחי השירות אם גם במאבק67.0%משתנה יתמכו הערבים מהאזרחים חוץ־פרלמנטרי חריף שתארגן המנהיגות הערבית נגדו.

חל שינוי בדעת הקהל הערבית בנוגע לשירות אזרחי. בסדרת סקרים על2013-2007נראה שבשנים נמצאה תמיכה גדולה בו מצד האוכלוסייה2011-2007עמדות בכל הקשור לשירות האזרחי שנערכו בשנים

. הסיבות האפשריות2011 בסקר האחרון על שירות אזרחי שנערך בקיץ 57.1%הערבית. היא עמדה על הן אלה: עלייה בשיעור הערבים שיודעים2013 ולסקר 2012 לסקר 2011לפער הגדול בתמיכה בין סקר

(; החשש שהשירות האזרחי ייעשה2012 ב-50.5% ל־2011 ב-35.8%מספיק או הרבה על שירות אזרחי )מ־ חובה נתפס ממשי יותר ויותר; המשך הקמפיין של המנהיגות הערבית נגד השירות האזרחי והיעדר קמפיין של מנהלת השירות האזרחי־לאומי בעד השירות; והבדלים מתודולוגיים גדולים בין המחקרים. נראה שלהבדלים

עסק כולו בשירות אזרחי בהתנדבות של צעירים2011במתודולוגיה הייתה השפעה לא מבוטלת. הסקר ב־ראיונות טלפוניים, ואילו סקרי המדד ב־410ערבים והתבסס על מדגם של וב-2012 עסקו בסוגיות2013

ראיונות פנים אל פנים, שהבליטו את עמקות700רבות של יחסי ערבים–יהודים והתבססו על מדגם של 86השסע הערבי-יהודי לפני הצגת השאלות הבודדות על שירות אזרחי.

)באחוזים(2015, 2013-2012 שירות אזרחי של צעירים ערבים, ערבים ויהודים, 7.7לוח יהודיםערבים

2012

2013

2015

2012

2013

****50.5יודעים במידה מספקת או הרבה על שירות אזרחי בהתנדבות לצעירים ערבים****35.6תומכים בהנהגת שירות אזרחי בהתנדבות לצעירים ערבים

מוכנים שצעיר ערבי יתנדב לשנת שירות אזרחי ויקבל את ההטבות שניתנות למי שעשה(85שירות צבאי )ע'

37.132.631.3

56.6*

מוכנים שצעיר ערבי יתנדב לשנת שירות אזרחי ויקבל את ההטבות גם אם רוב המנהיגיםהערבים בישראל יתנגדו לכך

31.8****

ואם ייקבע בחוק שכל מי שפטור משירות צבאי חייב בשירות אזרחי, יתמכו בכך שצעיריםערבים ימלאו שירות אזרחי ויקבלו את ההטבות שניתנות למי שעשה שירות צבאי

37.0****

****34.8הערבים צריכים לשרת ברצון או בלי רצון אם השירות האזרחי יהיה חובה אם המנהיגות הערבית תקרא לציבור הערבי להתנגד למילוי חובת שירות אזרחי על ידי

השבתה של המועצות המקומיות ובתי הספר, שביתה ממושכת של עובדים וקריאה לצעיריםלסרב, יתמוך בכך

67.0****

סבורים ששירות אזרחי צריך להיות החלטה אישית של הצעיר הערבי ואין למנהיגים הערביםזכות להתערב בכך

53.5****

תומכים בחקיקת חוק שיקבע כי כל אזרח, כולל ערבי, שפטור משירות צבאי ימלא חובתשירות אזרחי ויקבל את ההטבות שניתנות למי שעשה שירות צבאי

***59.168.3

* השאלה לא הוצגה

ויישובים זה בזה: תביעות בעלות על קרקע רכיבים הקשורים יש שני בסוגיית הפזורה הבדואית בנגב חיו בנגב 2012לא-מוכרים. בשנת בדואים, 207,300 62.7%( ( מהם ביישובי קבע מוסדרים,130,000

3.5%( )33.8%( ביישובים מוכרים חדשים )בתחומי המועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום(, ו-7,300 בשני70,000 מסווגים המוכרים היישובים כל הנגב. בצפון-מזרח שוכנים שרובם לא-מוכרים בכפרים )

לשנה.4%האשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים ביותר. קצב הגידול העצום של האוכלוסייה מגיע ליותר מ- כפרים שבהם הוקמו עשרות אלפי מבנים לא חוקיים, ללא חיבור לרשתות תשתית35 כללה הפזורה 2013ב-

בסיסיות )חשמל, מים, ביוב, גז, טלפון( וללא שירותי יסוד ציבוריים )חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה ציבורית(.87התשתיות והשירותים החיוניים הללו ניתנים באופן חלקי וללא הסדרה כמו מים במכליות וחשמל מגנרטורים.

לכטמן, 86 וזהר סמוחה סמי מחקר ראו פרויקט בישראל: ערבים של אזרחי המרכז2011-2007שירות חיפה: , .2012היהודי-ערבי, אוניברסיטת חיפה,

.2013 בנובמבר 5, התיישבות הבדואים בנגב לתמונת מצב מעודכנת ראו הכנסת, מרכז המחקר והמידע, 87113

הבדואים בפזורה תובעים מהמדינה להכיר בכל היישובים הלא-מוכרים ולקבל את תביעות הבעלות על הקרקעות שהם יושבים עליהן ועל אדמות נוספות. המדינה דוחה את התביעות בטענה שהיישובים לא הוקמו

אפשר לתבוע בעלות פרטית עליהן-כחוק, ולקרקעות הנתבעות אין אישורים בטאבו או שהן אדמות מסוג שאי )"קרקעות מוואת", אדמות מתות, לא מעובדות, שלא הוקצו לשום גורם, השייכות למדינה(. ואכן כל תביעות הקרקע של הבדואים נדחו בבתי המשפט. מאחר שהמחלוקת בין הצדדים עמוקה כל כך, ניסתה המדינה במשך השנים להגיע לידי פשרות שונות שכולן לא צלחו. שלוש ועדות ממשלתיות סללו את הדרך לגיבוש

ועדת גולדברג משנת 2013:88הצעת החוק משנת וועדת בגין משנת2009, ועדת פראוור משנת 2007 גם את הדוחות של הוועדות הללו ואת והצעת החוק המבוססת עליהם דחו הבדואים. לפי דוח בגין,2012.89

נותרו 2013בינואר עדיין בדואים שתבעו 12,000 דונם, את 589,000 בדואים58.9% תובעים מהם והשאר הם אדמות שלא בחזקתם )אלה תביעות שהוגשו בשנים ורק בהן1979-1971המחזיקים בהם

המדינה מכירה(. "המועצה האזורית לכפרים הבלתי-מוכרים בנגב" מתנגדת נחרצות להצעת החוק ורואה בה ( מתושבי הפזורה,40,000-30,000 מהקרקעות הנתבעות, פינוי של כחצי )90%הסדר כפוי, הפקעה של

90והכרה בחלק מהיישובים בלבד.

תכנית הממשלה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב היא חלק מתכנית רחבה יותר לפיתוח הנגב הכוללתיהודיים ישובים והקמת עשרות לנגב פתרון הבעיה החמורה של הבדואים בפזורה, העברת בסיסי צה"ל

אך הוקפאה. הבדואים בנגב, בתמיכתו של הציבור2013חדשים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ביוני נגד התכנית נערכו הפגנות שלוו הערבי הרחב מחו נמרצות. "ביום הזעם" הערבי שהתקיים בכל הארץ

לפי שעה מצאה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת את הצעת החוק לקויה91בהתנגשויות עם המשטרה.וגנזה אותה.

מהערבים אמרו שהם יודעים במידה56.3% נערכו בזמן הדיון הציבורי בהצעת החוק. 2013סקרי מדד מספקת או הרבה על תכנית התיישבות הבדואים בנגב וקרוב לוודאי שרק למיעוט קטן מהערבים והיהודים יש מידע של ממש על תכנית הממשלה והתכנית החלופית שהגישה המועצה האזורית של הכפרים הלא-מוכרים

(. לכן בשאלות על עמדת הנשאלים כלפי תכניות אלה נכלל מידע בסיסי עליהן. נוסח השאלה7.8בנגב )לוח לערבים היה כך: "בהצעת החוק שהגישה הממשלה לכנסת )מתווה פראוור( נקבע שחלק גדול מהבדואים שחיים בכפרים הלא-מוכרים בנגב יעברו לגור במקומות מוכרים ויינתן להם פיצוי באדמות או בכסף עבור האדמות שהם תובעים. הממשלה גם החליטה לעשות פיתוח מואץ של האזור שבו תבוצע התכנית. האם אתה תומך או מתנגד לתכנית המוצעת?" אף שתכנית הממשלה הוצגה מנקודת מבטה החיובית של הממשלה, רק

( מהערבים תמכו בה. ברור שדווקא משום שהתכנית זוהתה עם הממשלה, היא נפסלה.25.8%רבע ) 45.9%הוצגו גם שאלות על התכנית החלופית של המועצה האזורית של הכפרים הלא-מוכרים בנגב, ש-

מהערבים אמרו שיש להם מידע מספיק או הרבה עליה. כמו השאלה על תכנית הממשלה, גם השאלה על התכנית החלופית נוסחה מנקודת המבט החיובית של יוזמיה: "המועצה האזורית של הכפרים הלא-מוכרים בנגב מציעה תכנית שלפיה הממשלה תכיר בכל הכפרים הלא-מוכרים, תכיר בתביעות הבדואים לבעלות על

.2013 במאי 27, 2013, התשע"ג-הצעת חוק להסדר התיישבות הבדואים בנגב 88 , הוגש לשרדוח הוועדה להצעת מדיניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בראשות השופט בדימוס אליהו גולדברג 89

31; ועדת פראוור, המלצות צוות היישום של דו"ח גולדברג להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, 2008 בדצמבר 13הבינוי והשיכון ביום ; דוח בגין, הסדרת התיישבות בדואים בנגב: סיכום מהלך ההקשבה לציבור לגבי תזכיר החוק להסדרת התיישבות בדואים2011במאי

.2013 בינואר 23בנגב והמלצות למדיניות ולתיקון תזכיר החוק, מוגש לממשלה על-ידי זאב ב' בגין, ביום תכנון, 90 זכויות למען ובמקום-מתכננים בנגב הבלתי-מוכרים לכפרים האזורית בכפריםהמועצה להכרה אב תכנית

, "האוכלוסייה הערבית-הבדווית בכפרים הלא-מוכרים בנגב: בין הפטיש של פראוורת'אבת אבו ראס; 2012, הבלתי-מוכרים בנגב(.2011 )אפריל 81 הירחון האלקטרוני של עדאלהלסדן של גולדברג",

חסן שעלאן, מתי סיבר, אחיה ראב"ד, נועם )דבול( דביר, אליאור לוי ועומרי אפרים,"מחאה ועימותים נגד התוכנית ליישוב91.2013 בנובמבר Ynet, 30הבדואים",

114

אדמות ותשתף אותם בתכנון ובניהול האזור. האם אתה תומך או מתנגד לתכנית זאת?" ואכן כצפוי רוב מוצק מהבדואים בנגב ו-96.3% ממי שיש להם מידע על התכנית, 70.5% מהערבים תמכו בתכנית, 62.6%של

60.6% מהבדואים בגליל. ואולם אין קשר מובהק בין תמיכה בשתי התכניות היריבות המוצעות, שכן 90.3%מהתומכים בתכנית הממשלה תומכים גם בתכנית המועצה.

תומכים בבדואים55.8%התנגדות הערבים לתכנית הממשלה להתיישבות הבדואים בנגב עזה כל כך עד כי בנגב שיפתחו באינתיפאדה אם ייכפה עליהם ההסדר שהממשלה הגישה כהצעת חוק לכנסת. תמיכה גדולה

(, התומכים בתכנית המועצה67.1%יותר באינתיפאדה בדואית מצויה בקרב המתנגדים לתכנית הממשלה )(.64.8%( והבדואים בגליל )77.5%(, הבדואים בנגב )64.4%האזורית של הכפרים הלא-מוכרים )

עמדת הציבור היהודי כלפי התכניות להתיישבות הבדואים בנגב הפוכה מעמדת הציבור הערבי. רוב של ( תומכים בתכנית35.5%( מהיהודים תומכים בתכנית הממשלה, יותר משליש )57.5%כמעט שלוש חמישיות )

( חוששים שהבדואים בנגב41.0%המועצה האזורית של הכפרים הלא-מוכרים בנגב, ויותר משתי חמישיות )יפתחו באינתיפאדה אם הממשלה תכפה עליהם את תכניתה.

)באחוזים(2013 תכניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, ערבים ויהודים, 7.8לוח ערבי

םיהודים

2013

2013

*56.3(127יודעים במידה מספקת או הרבה על התיישבות הבדואים בנגב )ע' 25.857.5(85, י' 128תומכים בהצעת החוק שהגישה הממשלה לכנסת על התיישבות הבדואים בנגב )מתווה פראוור( )ע'

*45.9(129יודעים במידה מספקת או הרבה על תכנית המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים )ע' 62.635.5(86, י' 130תומכים בתכנית המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים )ע'

תומכים בבדואים בנגב שיפתחו באינתיפאדה משלהם אם ייכפה עליהם ההסדר שהממשלה הגישה לכנסת )מתווה(131פראוור( )ע'

55.8*

41.0*(87חוששים שהבדואים בנגב יפתחו באינתיפאדה משלהם אם תכנית הממשלה תאושר בחוק ויוחל בביצועה )י' * השאלה לא הוצגה

שינויים. שיעור ושינוי מדיניות חלו כמה שינוי המשטר בסוגיות של בעמדותיהם של האזרחים הערבים 2003 ב־18.9%הערבים התומכים בהקמת מדינה פלסטינית בכל פלסטין במקום ישראל עלה בהתמדה מ־

(. עם זאת7.1, תרשים 7.2 )לוח 2015 ב-45.7% ושוב עלה ל-2013 ב-41.7%, ירד ל-2012 ב־48.5%ל־ שיעור הערבים הסבורים שהמפלגות הערביות צריכות לאמץ את מסמכי החזון העתידי גם אם הן יסתכנו

חלו ירידות ועליות2013-2009. בשנים 2011 ב־47.0% ל־2009 ב־60.9%בהוצאה מחוץ לחוק פחת מ־ באי־נכונות הערבים לעשות צעדים שונים כדי לשפר את יחסיהם עם המדינה והיהודים. כך למשל שיעור

2011 ב-47.0%, עלה ל-2010 ב־34.2% ל־2009 ב־43.0%המצדדים במילוי חובת שירות למדינה פחת מ־(.7.1, תרשים 7.4 )לוח 2015 ב-39.5% ו-2013 ב-41.5% ושוב עלה ל-2012 ב-34.4%, חזר וירד ל-

בקרב היהודים המגמה אינה ברורה כל כך. מצד אחד שיעור היהודים הסבורים ש"על האזרחים הערבים ב-32.2% ול-2013 ב־29.7% ל־2003 ב־38.9%לעזוב את הארץ ולקבל פיצוי מתאים" ירד ללא הפסק מ־

(. מצד אחר נכונותם לעשות צעדים כדי שהאזרחים הערבים ירגישו שישראל היא7.2, תרשים 7.3 )לוח 2015 , תרשים7.5 )לוח 2015-2012, ועלתה בשנים 2011-2009מדינתם והם אזרחים שווי זכויות בה ירדה בשנים

7.2.)

)באחוזים(2015, 2013-2003 תומכים בשינויי משטר ומדיניות, ערבים, 7.1תרשים 2003200620092010201120122013201

115

5

18.936.241.935.441.448.541.745.7תקום מדינה פלסטינית בכל פלסטין במקום ישראל

4334.24734.441.539.5האזרחים הערבים ימלאו חובת שירות כלשהו למדינה

)באחוזים(2015, 2013-2003 תומכים בשינויי משטר ומדיניות, יהודים, 7.2תרשים 20032006200920102011201220132015

38.94133.43736.63129.732.2על האזרחים הערבים לעזוב את הארץ ולקבל פיצוי מתאים

54.648.14449.948.948.0המפלגות הערביות יוזמנו להשתתף בקואליציות ממשלתיות

הערכת מצב היחסים האופן שהאזרחים הערבים והאזרחים היהודים מעריכים את מצב היחסים בין המיעוט לרוב יכול להעיד על

מידת שביעות הרצון מהמצב הקיים, על הצורך להתארגן ולפעול לתיקונו ועל דחיפות הטיפול בו. העריכו שהממשלה נוהגת בהם2015 ב-66.0%הערבים תופסים את מצב היחסים כגרוע במיוחד. רוב של

מהם57.6%(. 7.3, תרשים 7.9כאזרחים מדרגה שנייה או כאזרחים עוינים שאינם ראויים לשוויון )לוח ממי שהעריכו שהממשלה נוהגת בערבים כאל73.5%העריכו את היחסים עם היהודים כלא טובים וכך חשבו

צפו הרעה ביחסי ערבים-יהודים בעתיד וכך צפו 61.8%אזרחים מדרגה שנייה או אזרחים עוינים. 76.8% מהערבים הרואים ביחסים היום יחסים לא81.6%מאלה שייחסו לממשלה מדיניות כזו כלפי המיעוט הערבי.

טובים צופים שהם יורעו בעתיד. הסכימו שמדיניות הממשלה כלפי הערבים היא רעה, אך2015 מהיהודים ב-28.7%לעומת הערבים רק

(.7.10 צפו הרעה ביחסים בעתיד )לוח 49.1% הסכימו שהיחסים היום הם רעים, ו־70.2%רוב של

2015, 2013, 2012, 2003 הערכת מצב היחסים בין ערבים ליהודים, ערבים ויהודים, 7.9לוח )באחוזים(

יהודיםערבים200

32012

2013

2015

2003

2012

2013

2015

מעריכים שהממשלה נוהגת היום באזרחים הערבים כאל אזרחים מדרגה שנייה או כאל אזרחים עוינים שאינם ראויים

(101, י' 152לשוויון )ע'

62.370.566.767.037.931.030.428.7

מעריכים שהיחסים בין האזרחים הערבים ליהודים לא טובים(99, י' 150)ע'

58.361.453.557.685.869.363.670.2

צופים הרעה ביחסים בין האזרחים הערבים והיהודים במהלך(100, י' 151חמש השנים הבאות )ע'

43.066.252.361.854.249.640.549.1

2015 הערכת השינוי במצב האישי כערבי במדינה, ערבים, 7.10לוח ערבי

ם201

5(:154מעריכים שמצבם האישי כערבים במדינה נעשה לאורך השנים )ע'

הרבה יותר טובקצת יותר טובקצת יותר רע

הרבה יותר רע

7.435.238.518.1

116

0.7אין תשובה

ומההתפתחויות קוו רבה מהסטטוס רצון אי־שביעות על מצביעות והיהודים של הערבים הערכותיהם גם לשינוי המשטר. או הן מדרבנות את הערבים לפעול לשינוי המדיניות ביחסי ערבים–יהודים. הצפויות העמדות בגלל בעיקר אלא המשטר, אופי או מדיניות הממשלה בגלל לא אך מרוצים, אינם היהודים

וההתנהגויות שהם מייחסים לערבים. מכל מקום, שני הצדדים חשים שהמצב רע ויש לתקנו בהקדם. הערבים פסימיים וביקורתיים יותר מהיהודים בכל הנוגע למצב ולמגמת השינוי ביחסים בינם ובין היהודים.

, שיעור הערבים שהעריכו שמדיניות הממשלה רעה לא השתנה, ואילו שיעור2015-2003בתקופת המחקר, )תרשים ועליות ירידות עבר ביחסים הרעה שמדיניות7.3הצופים שהעריכו היהודים שיעור בהשוואה .)

יותר בשנים 2009-2003הממשלה רעה היה דומה בשנים והתייצב על שיעור נמוך ואילו2015-2011 , בשיעור הצופים הרעה ביחסים לא הייתה מגמה עקבית. למרות השינויים הללו, ההערכה שמדיניות הממשלה

רעה הייתה גדולה יותר אצל הערבים, והציפייה שתחול הרעה ביחסים הייתה גדולה יותר אצל היהודים.

מעריכים שהממשלה נוהגת בערבים כאזרחים מדרגה שנייה או כאזרחים עוינים וצופים7.3תרשים )באחוזים(2015, 2013-2003שהיחסים בין ערבים ויהודים יורעו, ערבים ויהודים,

יהודיערביםיהודיםערביםיהודיםערביםם

יהודיםערבים

2003200620092011

מעריכים שהממשלה נוהגת בערבים

כבאזרחים מדרגה שנייה או כאזרחים

עוינים

62.337.969.437.763.936.3

72.630

מצפים שהיחסים ביןערבים ויהודים יורעו

4354.249.958.849.649.4

51.452.2

201220132015

70.53166.730.467.028.7

66.249.652.340.561.849.1

117

8פרק

מנבאים

סוגיות המפתח בפרקים 16בניתוח ממצאי סקרי המדד בנוגע ל- הראינו באופן ברור ועקבי שערבים7-2 ויהודים אינם עשויים מקשה אחת בעמדותיהם כלפי המדינה והצד האחר, אלא נבדלים לקבוצות אוכלוסייה בעלות מאפיינים קבועים. הרקע של ערבים בעלי העמדות הביקורתיות ולעתים גם הרדיקליות שונה מהרקע של ערבים שמקבלים את הסטטוס קוו וחותרים לתיקונים בו. בדומה לכך היהודים הליברלים פחות והמחזיקים פחות בעמדות סובלניות ושוויוניות כלפי המיעוט הערבי שונים במאפייניהם מהיהודים התומכים בדו-קיום על

בסיס של שוויון וכבוד הדדי. עד כה נבדקה בנפרד השפעתו של כל אחד מהגורמים המעצבים את העמדות ביחסי ערבים-יהודים. מכיוון שיש קשר ביניהם ולא נמדדה ההשפעה הנקייה של כל גורם, מתעוררות שתי שאלות: מהו כושר הניבוי הכולל של כל גורמי העיצוב הללו יחד? ומהם המנבאים הטובים ביותר? לשם כך יש לתת ציון מספרי כולל לכל נשאל על סולם דו-קיום )מידת הליברליות-רדיקליות ביחס לצד האחר( ואחר כך לבצע בדיקות סטטיסטיות לניבוי

ציון זה.

סולם דו-קיום לעיל. לכל תשובה4.1 הפריטים למדידת דו-קיום ערבי-יהודי שהוצגו בלוח 6נבנה סולם דו-קיום על בסיס של

. נקודה אחת הוקצתה להסכמה עם כל6 ל-0התומכת בדו-קיום ניתנה נקודה אחת, כך שנוצר סולם שנע מ-עמים לשני מדינות שתי או )השאלה לערבים( קיום זכות יש כמדינה לישראל הבאים: מהפריטים אחד )השאלה המקבילה ליהודים(, טוב שהאזרחים הערבים והיהודים יחיו תמיד יחד בישראל, לאזרחים הערבים והיהודים בישראל צריכות להיות גם זכויות שוות וגם שוויון בחובת נאמנות למדינה, מותר לאזרחים הערבים והיהודים לפעול לשינוי היחסים ביניהם בדרכים חוקיות ודמוקרטיות בלבד, בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים צריכים להתקיים גם קשרים שאנשים בוחרים בהם מרצונם כמו חברות אישית ופעילות בארגונים

92משותפים, ואי-הסכמה עם המשפט "אמנע ככל יכולתי ממגע אישי עם אזרחים יהודים/ערבים".

54.7% נקודות הוא 1-0 ל-6-5(. היחס בין 8.1ההתפלגות על הסולם נמצאה מוטית לחלקו העליון )לוח בקרב הערבים ו-10.3%ל- ל-59.7% בקרב היהודים. התפלגות אסימטרית זו מראה תמיכה ניכרת6.2%

והממוצע היהודי הוא 4.30בדו-קיום בשני הצדדים. הממוצע הערבי על הסולם הוא , מה שמראה4.43 מחויבות דומה של שני הצדדים.

2015, 2013-2009 סולם דו-קיום, ערבים ויהודים, 8.1לוח יהודיםערבים

2009

2010

2011

2012

2013

2015

2009

2010

2011

2012

2013

2015

מהשונות בסולם45% הפריטים התקבצו לשני גורמים שהראשון והגדול מהם מסביר 6 ניתוח הגורמים במדגם הערבי הראה כי 92 . התוצאות על הסולם0.79 ל-0.58 פריטי הסולם הערבי השתרעה על טווח שבין 6. המהימנות של 19%הדו-קיום והגורם השני מסביר

מהשונות47% הפריטים מהווים גורם אחד שמסביר לבדו 6היהודי היו קצת יותר טובות: ניתוח הגורמים במדגם היהודי העלה שכל .0.77 ל-0.52 פריטי הסולם הייתה בטווח שנע בין 6 של הגורם השני. המהימנות של 14%בסולם הדו-קיום ולכך ניתן להוסיף

118

4.56.32.05.61.54.31.82.62.62.52.82.1 )נמוך ביותר(0

17.29.04.26.43.66.04.33.76.04.76.94.1

25.76.87.98.17.05.85.29.17.86.17.88.4

311.7

9.610.513.4

16.9

14.610.69.410.411.111.212.0

415.6

16.5

13.312.7

12.5

14.314.717.016.415.415.613.8

519.1

21.7

20.320.9

20.8

18.430.024.125.524.326.726.5

.35 )גבוה ביותר(67

29.1

41.732.8

37.0

36.333.334.031.235.928.933.2

0.40.90.10.30.70.20.00.00.00.00.00.0לא ידוע

100סך הכול.0

100.0

100.0

100.0

100.0

100.0

100.0

100.0

100.0

100.0

100.0

100.0

4.2ממוצע8

4.04

4.574.16

4.47

4.304.554.434.334.494.264.43

1.8סטיית תקן1

1.90

1.631.85

1.58

1.781.531.621.671.621.691.60

תקפות סולם הדו-קיום משתקפת היטב ביכולתו הטובה לזהות את קבוצות האוכלוסייה שלהן במובהק ציון 93(,5.57( הם דרוזים )4.30גבוה יותר מהממוצע. הערבים שציוניהם גבוהים מהממוצע על סולם הדו-קיום )

(, חושבים שישראל היא דמוקרטיה גם לערבים )5.11מי שמכירים בזכות הקיום של ישראל כמדינה עצמאית )(, מי ששייכותם החשובה ביותר היא האזרחות הישראלית )5.04(, לא מרגישים זרים ודחויים בישראל )5.005.09( פלסטיני רכיב ללא ישראלית ערבית זהות בעלי בעיקר5.21(, או רק היא שזהותם מי ,)

( או5.59(, מי שחשים קרבה )5.42ערבית-ישראלית או ערבית-ישראלית וערבית-פלסטינית באותה מידה ) (, מי שקיבלו4.96(, מי שלהם קשרי חברות עם יהודים וביקרו בבתיהם )5.65הצביעו למפלגות יהודיות )

(, מי שחיים5.05(, מי שבילו זמן עם יהודים שלוש פעמים או יותר )4.94עזרה מיהודים שלוש פעמים או יותר ) (, מי שאף פעם לא נתקלו באיומים, בהשפלות או במכות מצד יהודים5.10(, לא דתיים )4.90בעיר מעורבת )

( ומקרב בעלי אדמות שלא סבלו4.95(, מי שאף פעם לא נפגעו מאפליה מצד יהודים או המדינה )4.86) כצפוי לא נמצא קשר בין סולם הדו-קיום ובין גיל, מגדר והשכלה.94(.4.82מהפקעה )

( מצדדים בשתי מדינות לשני עמים4.43 על סולם הדו-קיום )היהודים שציוניהם גבוהים במובהק מהממוצע (, לא יבחרו באופייה היהודי של המדינה אם יעמוד5.03(, תומכים במתן זכות הצבעה לכנסת לערבים )5.23)

(, מי ששייכותם החשובה ביותר היא האזרחות הישראלית )5.06(, חילונים )5.47בניגוד לאופייה הדמוקרטי ) (, מי שיש להם5.54( או בשמאל )5.63(, בשמאל המתון )5.06(, מי שמגדירים את עצמם במרכז )5.22

(.4.90( ומי בילו זמן עם ערבים )4.95(, מי שקיבלו עזרה מערבים )5.19חברים ערבים )

, בהנחה של אי-שוויון בשונות. כל ההבדליםindependent-samples t-test הבדיקה נעשתה באמצעות השוואת ממוצעים בשיטת 93 . כך למשל ממוצע0.000בין קבוצות האוכלוסייה המדווחים הם משמעותיים סטטיסטית וכמעט כולם ברמת מובהקות של פחות מ-

. ההפרש בין הממוצעים הללו משמעותי ברמת מובהקות של4.38 וממוצע הלא-דרוזים הוא 5.33הדרוזים על סולם הדו-קיום הוא .0.000פחות מ-

ולהשתייכות לבדואים בנגב.1948 שלא כצפוי לא נמצא קשר בין סולם הדו-קיום ובין מעקירה ב-94119

. הציון2013-2009מעקב אחר הציון הממוצע על סולם הדו-קיום לא מראה על מגמת שינוי בשנים וירד ל-2011 ב-4.57, עלה ל-2009 ב-4.28הממוצע של הערבים היה ול-2013 ב-4.47 2015 ב-4.30

ב-4.55(. אצל היהודים ניכרת ירידה מסוימת מ-8.1)תרשים ל-2009 ב-4.26 ולחזרה ל-2013 ב-4.43 . ואולם השינויים הללו קטנים ולא משמעותיים.2015

2015, 2013-2009 ציון ממוצע על סולם דו-קיום, ערבים ויהודים, 8.1תרשים

2009

2010

2011

2012

20132015

4.284.044.574.164.474.30ערבים

4.554.434.334.494.264.43יהודים

ארבע סוללות מנבאים של ציוני סולם הדו-קיום נבדקו במחקר: סוללה של משתנים דמוגרפיים הכוללת מגדר, גיל, השכלה, דתיות, עדה והוצאות המשפחה; סוללה של משתני זהות כמו השייכות החשובה ביותר, בחירת הזהות המתאימה והמפלגה או התנועה שאליה מרגישים קרבה הכי גדולה; סוללה של התנסויות חיוביות כמו קשרי חברות ובילוי זמן עם הצד האחר; וסוללה של התנסויות שליליות עם הצד האחר כמוהיתקלות באיומים, בהשפלות או במכות, סבל אישי מאפליה והיפגעות המשפחה מהפקעת אדמות ומעקירה.

נעשתה בשיטה הסטנדרטית של ניתוח רגרסיה.2013בדיקת המנבאים של סולם הדו-קיום במדד

מנבאים של דו-קיום בקרב הערביםמציג את התוצאות הסופיות של ניתוח הרגרסיה של המנבאים הטובים ביותר של סולם הדו-קיום8.2לוח

מנבאים מובהקים סטטיסטית שכושר הניבוי של כולם יחד הסתכם במתאם מרובה של5. נמצאו 2015במדד זהו כושר ניבוי טוב מאוד.95 מההבדלים בסולם הדו-קיום בקרב הנשאלים הערבים.31.6%, המסביר 0.562

(:standardized betaהמנבאים הטובים ביותר שנמצאו לפי סדר עולה של השפעתם הם )לפי מקדם היפגעות מהפקעת אדמות המשפחה, הצבעה למפלגה בבחירות האחרונות לכנסת )מפלגות יהודיות לעומת

, היתקלות אישית באיומים,)ערבית ישראלית, פלסטינית בישראל, ערבית פלסטינית(ערביות(, זהות אישית . בעליבהשפלות או במכות מצד יהודים, ובילוי זמן עם יהודים. מנבאים טובים אלה משתייכים לסוללות שונות

הגבוהים על סולם הדו-קיום הם ערבים המבלים זמן פנוי עם יהודים, שלא נתקלו אף פעם באיומים,הציונים בהשפלות או במכות מצד יהודים, המגדירים את זהותם כערבית-ישראלית ללא רכיב פלסטיני, המצביעים למפלגות יהודיות, ושמשפחתם לא נפגעה מאז קום המדינה מהפקעת אדמות. חשוב מאוד לציין שלשום גורם סוציו-דמוגרפי כמו גיל, מגדר ורמת השכלה אין כל השפעה. גם לדתיות אין השפעה ישירה, אלא רק השפעה עקיפה דרך גורמים אחרים. בדומה לכך, השיוך לעדה הדרוזית מגדיל באופן עקיף את התמיכה בדו-קיום באמצעות משתנים אחרים כמו הצבעה למפלגות יהודיות, בילוי עם יהודים ואי-היפגעות מאיומים, מהשפלות

או ממכות מצד יהודים. מכאן אפשר להסיק שטיפוח דו-קיום בקרב ערבים מחייב בין היתר כינון יחסי חברות שיובילו לבילוי זמן עם יהודים, מניעת היפגעות מהפקעת אדמות ומאי-היתקלות באיומים, בהשפלות או במכות מצד יהודים, חיזוק הרכיב הישראלי-אזרחי בזהותם וקיום של מפלגות יהודיות שמושכות ערבים וזוכות לתמיכתם. מאמצים אלה

המנבאים הללו מקבל אישור מהפעלתם לניבוי סולם הלוחמנות שיידון בפרק הבא. כושר הניבוי שלהם את5 תוקף הניבוי של 95לניבוי סולם הדו-קיום )הסבר של 0.562, גבוה מ-0.684הציון על סולם הלוחמנות הוא מההבדלים לעומת 46.8% 31.6%.)

.0.699המתאם בין שני הסולמות הוא 120

צריכים להיות מכוונים לכלל האוכלוסייה ולא לגברים, לצעירים ולמשכילים דווקא. ואולם הדרך הטובה ביותרמדיניות החוץ שינוי כלומר ולשוויון, רבין" של חתירה לשלום "דרך היא לשינוי בעמדות הערבים לחולל והביטחון כך שיביא להסדר של קבע עם הפלסטינים; ושינוי מדיניות הפנים כך שיגדיל את השוויון בין ערבים

ליהודים.

2015 ניתוח רגרסיה של המנבאים הטובים ביותר של סולם הדו-קיום, ערבים, 8.2לוח ערבים

2015

Unstandardized Beta (Standard

Error)

Standardized Beta

Zero-Order

Correlation

Multiple Correlation

(% of Explained Variance)

R=0.562 )31.6%(

היפגעות מהפקעת אדמות המשפחה )הרבה, מעט,(185יש אדמות אך לא הופקעו, אין אדמות( )ע'

0.190 )0.060(0.1190.206

הצבעה למפלגה בבחירות האחרונות לכנסת(180)מפלגות יהודיות, מפלגות ערביות( )ע'

-0.536 )0.163(-0.134-0.340

ישראלי-זהות אישית )חלוקה לשלוש קטגוריות: ערבי ישראלי(-פלסטיני, פלסטיני בישראל, פלסטיני לא-לא

(156)ע'

-0.474 )0.088(-0.226-0.420

היתקלות באופן אישי באיומים, בהשפלות או במכות מצד יהודים )אף פעם לא, פעם או פעמיים, שלוש עד

(171חמש פעמים, שש או יותר פעמים( )ע'

-0.460 )0.073(-0.244-0.282

בילוי זמן עם יהודים )אף פעם לא, פעם או פעמיים,(170שלוש עד חמש פעמים, שש פעמים ומעלה( )ע'

0.363 )0.053(0.2600.316

מנבאים של דו-קיום בקרב היהודים נתן תוצאות טובות מאוד.2015גם ניתוח רגרסיה מקביל של מנבאי סולם הדו-קיום בסקר היהודי של מדד

35.3%, המסביר 0.594 המנבאים שנמצאו מובהקים סטטיסטית עם מתאם מרובה של 5 מובאים 8.3בלוח מהשונות על סולם הדו-קיום בקרב יהודים. המנבאים הטובים לפי סדר עולה של השפעתם הם )לפי מקדם

standardized betaהיתקלות באופן אישי באיומים, בהשפלות או במכות מצד ערבים, קיום או העדר של :) חברים ערבים וביקור בבתיהם, בילוי זמן עם ערבים, דתיות )חרדי, דתי, מסורתי, חילוני(, וזרם פוליטי )ימין, ימין

ממוקמים במרכז או בשמאל,היהודים שציוניהם על סולם הדו-קיום גבוהיםמתון, מרכז, שמאל מתון, שמאל(. חילונים, יש להם חברים ערבים ומבקרים בבתיהם, מבלים זמן עם ערבים, ולא נפגעו מאיומים, השפלות, או

מכות מצד ערבים. הלקח מממצאים אלה הוא שטיפוח דו-קיום בקרב יהודים צריך להיות מכוון לאנשים בימין הפוליטי, לדתיים ולחרדים, לחסרים קשרים כלשהם עם ערבים ולמי שנפגע ממגעים עם ערבים. הדרך הטובה ביותר לשינוי עמדות היהודים כוללת חינוך לסובלנות ולשלום, התבטאויות ומעשים של אנשי ציבור יהודים ברוח זו ומלחמה

נגד גילויי גזענות למיניה ופעולות לכינון יחסים קרובים )חברות, בילוי פנאי( עם ערבים.

121

2013. ניתוח רגרסיה של המנבאים הטובים ביותר של סולם דו-קיום, יהודים, 8.3לוח יהודים

2013

Unstandardized Beta (Standard

Error)

Standardized Beta

Zero-Order

Correlation

Multiple Correlation

(% of Explained Variance)

R=0.594 )35.3%(

היתקלות באופן אישי באיומים, בהשפלות או במכות מצד ערבים )אף פעם לא, פעם או פעמיים, שלוש עד

(109חמש פעמים, שש או יותר פעמים( )י'

-0.126 )0.063(-0.066-0.196

חברים ערבים וביקור בבתיהם )אין חברים ערבים, יש(108חברים אך אין ביקורים, יש חברים וביקורים( )י'

0.186 )0.076(0.0860.238

בילוי זמן עם יהודים )מדי יום, לעיתים קרובות, לעיתים(107רחוקות, כמעט אף פעם לא( )י'

-0.153 )0.059(-0.092-0.235

0.2370.421)0.053( 0.355(114דתיות )חרדי, דתי, מסורתי, חילוני( )י'

זרם פוליטי )ימין, ימין מתון, שמאל מתון, שמאל( )י'113)

0.520 )0.046(0.3880.510

122

9פרק מגמות שינוי

( נבדקו בתקופת המדד והיהודים יותר2015-2003מגמות השינוי בעמדות הערבים ובתקופה ממושכת ) . רק מעקב לאורך שנים יכול לאתר מגמות שינוי1976שתחילתה בסקר הראשון על יחסי ערבים–יהודים ב־

מהימנות מעבר לטעויות מדידה ודגימה שיש בכל סקר וסקר בנפרד.)מגמות לטווח קצר( ולשנים 2015-2003בלוחות הבאים מוצגים הנתונים לשנים )מגמות2015-1976

ובהם מסומנות לכל שאלה שלוש מגמות: המגמה הכללית לכל התקופה או2015-2003לטווח ארוך( נועדה לבדוק אם2013-2012. המגמה 2015-2013 והמגמה ל-2013-2012, המגמה לשנים 2015-1976

הוא יציב או חולף.2013 מטרתה לבדוק אם השינוי שחל ב-2015-2013 והמגמה 2013חל שינוי מגמה ב- בכל שאלה ניתן ציון מגמה: פלוס ניתן למגמה התומכת בדו-קיום, מינוס למגמה המזיקה לדו-קיום ואפס

או יותר בשיעור המחזיקים5%להעדר מגמה )יציבות או אי-שינוי(. הקריטריון לשינוי הוא עלייה או ירידה של בעמדה.

והנתונים החלקיים מאז 2003ניתוח ממצאי המדד מאז מזהה שלוש מגמות. בקרב הערבים1976 , ואילו בקרב היהודים2015 וחידושה החלקי ב-2013, עצירתה ב-2012מסתמנות מגמת החרפה בשנים עד

. זוהי המסקנה הכללית שלא מקבלת2015-1980המגמה היא יציבות או אפילו התמתנות מסוימת בשנים וחידושה החלקי בלבד ב-2012ביטוי ברוב הממצאים, אם כי לא בכולם. עצירת החרפת עמדות הערבים ב-

היא ממצא לא צפוי שאיננו תואם את הדיעה הרווחת בציבור ובאקדמיה. היציבות וההתמתנות בעמדות2015 נמצאות בסתירה עוד יותר בולטת עם התזה השלטת לפיה1980הציבור היהודי כלפי המיעוט הערבי מאז

היהודים עוברים סחף לימין, לדת, לאי-סובלנות ולגזענות.

(2015-2003מגמות שינוי קצרות טווח ) שנות קיומו של המדד, המספקות לנו שפע נתונים על דעת הקהל הערבית והיהודית, הן רק חלק משלב

בעקבות רצח רבין. אלה היו שנים עמוסות אירועים1996המאבק הלאומי ביחסי ערבים–יהודים שהחל ב־ שהשפעתן על היהודים הייתה מורכבת ביותר ולא בהכרח הרעה את עמדתם כלפי האזרחים הערבים.

המדיניות המיטיבה של ממשלת רבין עם העם הפלסטיני והמיעוט הערבי העלתה את רף הציפיות שלישראל תעניק להם מעמד משופר ומדינת ייצרו מזרח תיכון חדש, הערבים. הם האמינו שהסכמי אוסלו לראשות שנבחר ברק, ציפיית הערבים שאהוד גם התבדתה ניפץ את התקוות. רבין רצח אך בהרבה. הממשלה גם בזכות קולותיהם, ימשיך את דרכו של רבין. אי־ביצוע הסכם אוסלו עם הפלסטינים, המשך בניית ההתנחלויות והכיבוש, דיכוי האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה ופעולות העונשין בעזה )המצור עלהאזרחים בעיני מרגיזים אירועים הם איתן( צוק מבצע ענן, עמוד מבצע יצוקה, עופרת מבצע עזה, הפלסטינים, והם מאשימים בהם את מדינתם. לא הושג הסכם שלום עם הפלסטינים, לא קם מזרח תיכון

13חדש, ולא בוצעה תכנית מקיפה לצמצום רציני של הפער במשאבים ובשירותים בין ערבים ליהודים. הרג ושפיטת מאות מתפרעים ערבים בלי להעמיד לדין את השוטרים היהודים2000המפגינים הערבים באוקטובר

שירו למוות במפגינים גרמו לניכור רב אצל הערבים. רוב המלצות ועדת אור לא בוצעו. את הקמפיין "איןב־ לכנסת הבחירות לקראת ביתנו ישראל נאמנות" שהובילה ללא בפעולות2009אזרחות נמשך ומאז

123

כדי להצר את צעדי והחוקים שנחקקו ואת הצעות החוק ובקריאות להחרמת עסקים ערבים, פוגעניות הערבים ומנהיגיהם פירשו הערבים כרדיפה פוליטית.

התפתחויות אלו משמשות בסיס לתחזית שניכור הערבים כלפי המדינה והיהודים יוחרף. ואכן, התנהגות הערבים מאז רצח רבין מתאפיינת בניכור, המתבטאת בפגיעה הקשה בסדר הציבורי במהומות אוקטובר

; בגל הטרור בשנתיים הראשונות של האינתיפאדה השנייה; בביקורים של ראשי הציבור הערבי במדינות2000 אויב ובהצטרפות של כמה מהם למשט המרמרה במחאה על ההסגר הישראלי על עזה; בריבוי של שביתות כלליות; בהגברת המחאה בחוץ לארץ; בניהול קמפיין קשה נגד התנדבות ערבים לשירות אזרחי; ובפרסום של מסמכי החזון העתידי, שבהם ישראל מוצגת כמדינה קולוניאלית ולא דמוקרטית ומועלית דרישה להפיכתה

56% ל־2003 ב־62%למדינה דו־לאומית. לכל אלה נוסף גידול בניכור הפוליטי — ירידה בהצבעה לכנסת מ־ . בירידה זו יש יסוד של החרמה וייאוש הן מהמערכת הפוליטית והן מהמפלגות הערביות, ששיעורי2013ב־

רצו המפלגות הערביות יחד2015. בבחירות לכנסת ב-77% ל־64%ההצבעה בשבילן באותן שנים עלו מ־ והן לתמיכה ברשימה המשותפת ל-63.5%ברשימה אחת שהביאה לעלייה הן בשיעור ההצבעה הערבית ל-

. כך נעשה השסע הלאומי גם לשסע פוליטי.83.2%וב-2013האם מגמת ההחרפה אצל הערבים מאז רצח רבין נמשכת גם ב- הראינו1? בפרק 2015

ב- גם פוגעניות, הצעה2013שהאירועים המזינים את ההחרפה המשיכו להתרחש , בכללם הצעות חוק להסדר כפוי להתיישבות הבדואים בנגב ופרסום תכנית לייהוד הגליל. ואולם סקרנו גם גורמים בולמי החרפה, בכללם האכזבה מהאביב הערבי, חידוש המשא ומתן על הסדר הקבע, חיזוק הזיקה לישראל בתגובה לקמפיין של ישראל ביתנו לסיפוח המשולש למדינה פלסטינית והשפעה של יוזמות לשילוב כלכלי של המעמד הבינוני

עד2014 )מינואר 2015 למדד 2013הערבי. גורמים להחרפה ולבלימתה המשיכו לפעול גם בזמן שבין מדד (.2015מאי

היהודים כלפי עמדותיהם המעצבות את יהודים עם הערבים בהתנסויות נתחיל נתוני המדד בבדיקת 2012 ב־18.8% ל־2003 ב־37.4%והמדינה. שיעור הערבים שיש להם חברים יהודים וביקרו בבתיהם ירד מ־

(. כך גם בנוגע לקבלת עזרה מיהודים ובילוי זמן9.1 )לוח 2015 ב-24.3% ול-2013 ב-27.2%אך עלה ל- עמם. השאלות על היפגעות מיהודים ומהמדינה הן על היפגעות מצטברת, כך שעלייה בהיפגעות מראה רק על המשך הפגיעה. כך למשל שיעור הערבים שנפגעו באופן אישי מאיומים, מהשפלות או ממכות מצד יהודים

ב-6.8%שלוש פעמים או יותר עלה מ- ל-2003 ב-13.3% וירד ל-2009 ב-10.0% ול-2013 ב-10.3% . גם שיעור הערבים שהוטרדו על-ידי השלטונות ופרנסתם נפגעה עלה, אך לא ברור אם העלייה היא2015

בהשוואה ל-2013מעל לממוצע שנתי. מנתונים אלה עולה כי יש עצירה של החרפת העמדות הערביות ב-, אך אין מגמה חד-משמעית לאורך כל התקופה.2015 והמשך עצירת ההחרפה ב-2012

)באחוזים(2015-2003 מגמת שינוי בהתנסויות עם יהודים, ערבים, 9.1לוח ערבים

מגמה*2003

2006

2009

2011

2012

2013

2015

2012-

2013

2013-

2015

2003-

2015

יש להם חברים יהודים וביקרו בבתיהם בשנתיים(162האחרונות )ע'

37.4

38.9

22.9

26.6

18.8

27.2

24.3

+0-

.19**(169קיבלו עזרה מיהודים שלוש או יותר פעמים )ע' 9

21.4

17.8

30.2

25.8

+0+

.48**(170בילו זמן עם יהודים שלוש או יותר פעמים )ע' 0

46.7

43.1

52.9

44.3

+-0

124

כערבים נפגעו מאיומים, השפלות או מכות מצד יהודים(171שלוש או יותר פעמים )ע'

6.810.2

13.3

6.66.710.0

10.3

000

כערבים נתקלו באפליה מצד יהודים או מוסדות מדינה(172שלוש או יותר פעמים )ע'

20.6

25.3

26.5

26.6

25.3

23.9

22.5

000

בשלוש השנים האחרונות הוטרדו על ידי השלטונות(173בשל השתתפות בפעולות מחאה )ע'

3.72.75.18.48.510.3

12.0

00-

בשלוש השנים האחרונות נפגעה פרנסתם בשל(174השתתפות בפעולות מחאה )ע'

3.52.43.75.86.19.111.5

00-

*פלוס מציין מגמה תומכת דו-קיום, מינוס – מגמה מזיקה לדו-קיום, ואפס – העדר מגמה, אי-שינוי, יציבות

וגדל זיכרון הלך וימי פעולות מחאה כך השיעור המצטבר של הערבים שהשתתפו במגוון של או כך מהערבים השתתפו שלוש פעמים או יותר בהפגנות ובתהלוכות חוקיות,27.1% 2015(. ב-9.2בהתמדה )לוח

השתתפו שלוש או יותר פעמים באירועי זיכרון לנכבה. השיעורים גבוהים הרבה יותר כשכוללים גם26.5%ו- ערבים שהשתתפו באירועי זיכרון כאלה אי פעם במהלך חייהם. כצפוי יש עלייה בשיעור המצטבר של הערבים

המשתתפים באירועי מחאה וזיכרון, שינוי שבעיני היהודים מזיק לדו-קיום.

)באחוזים(2015-2003 מגמת שינוי בהשתתפות בפעולות מחאה ובאירועי זיכרון, ערבים, 9.2לוח ערבים

מגמה*2003

2006

2009

2011

2012

2013

2015

2012-2013

2013-2015

2003-2015

השתתפו בפעולות מחאה כמו הפגנות ותהלוכות(165חוקיות שלוש או יותר פעמים )ע'

14.4

16.6

19.7

20.8

21.7

29.1

27.1

-0-

השתתפו בפעולות מחאה כמו הפגנות לא חוקיות(166ותהלוכות אלימות שלוש או יותר פעמים )ע'

2.22.34.94.97.011.0

15.2

00-

השתתפו באירוע לציון יום האדמה שלוש או יותר(163פעמים )ע'

8.211.7

18.3

16.7

20.6

28.3

31.2

-0-

השתתפו ביום הזיכרון לנכבה שלוש או יותר(164פעמים )ע'

5.210.0

14.7

17.0

22.2

28.7

26.5

-0-

*פלוס מציין מגמה תומכת דו-קיום, מינוס – מגמה מזיקה לדו-קיום, ואפס – העדר מגמה, אי-שינוי, יציבות

(.9.3 התבטאו היטב בעמדות הערבים בתקופת מחקרי המדד )לוח 2015 וב-2013ההחרפה ועצירתה ב-ב-27.2%שיעור הערבים שאינם מוכנים שיהיה להם שכן יהודי עלה מ- ל-2003 ב-37.6% , ירד ל-2012

.2015 והתחדשות ההחרפה ב-2012, כך שחלו עצירת ההחרפה 2015 ב-39.2% ועלה ל-2013 ב-29.7%ל-65.6%שיעור הערבים המכירים בזכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ירד בהתמדה מ-

70.9% ל-49.9% בהתאמה. התמיכה במחאה בחוץ לארץ עלתה מ-53.6% ול-52.8% אך עלה ל-47.4% התרחשה החרפה מסוימת2012, כך שלאחר עצירת ההחרפה בי58.9% אך שבה ועלתה ל-49.0%וירדה ל-

. שיעור32.5% ול-29.7% וירדה ל-41.3% ל-32.8%. התמיכה בהחרמת הבחירות לכנסת עלתה מ-2015ב- ועלה32.5% ל-53.0%הערבים המגדירים את זהותם האישית כערבית-ישראלית ללא רכיב פלסטיני ירד מ-

. מגמה זו מצויה גם בחלק מהצעדים שערבים יכולים לעשות כדי2015 ב-36.2% אך חזרה וירד ל-42.5%ל- שהמדינה והיהודים יתייחסו אליהם בשוויון, בכבוד ובאמון כמו בשיעור המסכימים שהאזרחים הערבים לא יראו

ב-34.2%ביהודים מתנחלים זרים שגזלו את אדמות הארץ מהערבים שירד מ- ל-2009 ב-29.0% 2012 ל- ב-39.1%ועלה ול-2013 ב-43.4% שינוי כמו2015 גם בהיעדר . עצירת מגמת ההחרפה התבטאה

2013 ב-55.6%, 2012 ב-58.0%, 2003 ב-81.1%בהכרה בזכות הקיום של ישראל כמדינה עצמאית – בהתאמה.56.2% ו-54.0%, 54.2%, 63.1%, והכרה בישראל כדמוקרטיה גם לערבים – 2015 ב-56.4%

כולל אלימות לשם שיפור מעמד גם בשיעור המצדדים בשימוש בכל האמצעים דפוס אנו מוצאים אותו ב-5.4%הערבים בישראל, שקפץ מ־ ל-2003 ב-16.6% ב-14.0%, ל־2012 ול-2013 ב-18.5% 2015,

125

ומאז היא נעצרה.2012כלומר, שחלה החרפה עד נתונים אלה ואחרים מצביעים על השינוי שחל בציבור הערבי מאז רצח רבין, ובייחוד מאז מהומות אוקטובר

. הערבים עברו תהליך העצמה מואץ, שהתבטא בהגברת המאבק לשוויון אזרחי ולאומי ובהחרפת2000 חלה2013התגובה לכל פעולה של המדינה והיהודים הנתפסת מנוגדת לענייניהם או נגד העם הפלסטיני. ב-

נמשכה בעמדות מסוימות ונפסקה בעמדות2015עצירה בהחרפת עמדותיהם של הערבים, עצירה שב- אחרות.

)באחוזים(2015-2003 מגמת שינוי בעמדות נבחרות, ערבים, 9.3לוח ערבים

מגמה**2003

2006

2009

2011

2012

2013

2015

2012

-2013

2013

-2015

2003-201

5

.27(18לא מוכנים שיהיה להם שכן יהודי )ע' 2

31.6

43.0

38.8

37.6

29.7

39.2

+--

.27(72אין להם אמון בבתי המשפט )ע' 5

36.6

39.7

41.6

*38.7

37.9

00

לא מאמינים שקרתה שואה שבה נרצחו מיליוני(63יהודים בידי הנאצים )ע'

*28.0

29.6

23.8

31.0

34.5

31.0

000

.50(43חוששים מסיפוח המשולש למדינת פלסטין )ע' 6

62.1

61.0

67.0

66.2

53.6

53.3

+00

מסכימים שהאזרחים הערבים לא יזדהו בפומבי עם הצד הערבי אם ישראל תותקף מילולית או פיזית

(93)ע'

**32.0

33.2

23.2

28.735.6

++0

מסכימים שהאזרחים הערבים לא יראו ביהודים מתנחלים זרים שגזלו את אדמות הארץ מהערבים

(97)ע'

**34.2

28.3

29.0

39.143.4

+0+

מסכימים שהמנהיגים הערבים יימנעו מהתבטאויות(94חריפות נגד המדינה )ע'

**44.4

42.0

33.6

45.044.3

+00

מסכימים שלישראל יש זכות קיום כמדינה עצמאית(49שבה חיים יחד יהודים וערבים )ע'

81.1

75.4

59.4

66.5

58.0

55.6

56.4

00-

מסכימים שלישראל יש זכות קיום כמדינה יהודית(50ודמוקרטית שבה חיים יחד ערבים ויהודים )ע'

65.6

67.5

51.6

55.7

47.4

52.8

53.6

+0-

אם יתקיים משאל עם על חוקה שמגדירה את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומבטיחה זכויות

(51אזרח מלאות לערבים, יתמכו בה )ע'

*70.9

56.5

57.4

48.2

53.2

51.7

+00

תומכים במימוש זכות השיבה של הפליטים הערבים(105לפלסטין בלבד )ע'

72.2

55.6

50.5

51.8

46.8

47.5

46.7

00-

מגדירים את זהותם האישית בתור: ערבי,(156ערבי-ישראלי, ערבי בישראל, ישראלי )ע'

53.0

40.9

39.6

38.6

32.5

42.5

36.2

+--

.13(26מוכנים לעבור למדינה פלסטינית )ע' 8

11.9

24.0

22.1

24.1

20.9

27.5

0--

סבורים שלאזרחים הערבים יש זכות לתמוך במאבק מזוין של הפלסטינים נגד ישראל גם בתוך הקו

הירוק

17.8

30.7

41.3

39.5

***-

סבורים שלמרות חסרונותיו, המשטר בישראל הוא(45דמוקרטיה גם לערבים )ע'

63.1

58.2

50.5

55.8

54.2

54.0

56.2

000

.49(78תומכים במחאה בחוץ לארץ )ע' 9

62.9

67.2

64.4

70.9

49.0

58.9

+-0

.32(80תומכים בהחרמת הבחירות לכנסת )ע' 8

34.6

40.6

40.3

41.3

29.7

32.5

+00

.5.49.513(81בעד שימוש בכל האמצעים כולל אלימות )ע' 9

13.7

16.6

14.0

18.5

00-

מסכימים שתקום מדינה פלסטינית בכל פלסטין(84במקום ישראל )ע'

18.9

36.2

41.9

41.4

48.5

41.7

45.7

+0-

126

צופים הרעה ביחסים בין היהודים לאזרחים הערבים(151במהלך חמש השנים הבאות )ע'

43.0

49.9

49.6

61.4

66.2

52.3

61.8

+--

**פלוס מציין מגמה תומכת דו-קיום, מינוס – מגמה מזיקה לדו-קיום, ואפס – העדר מגמה, אי-שינוי,* השאלה לא הוצגהיציבות

ל-2012בכל הנוגע למקורות עצירת ההחרפה בעמדות הערביות מ- ולשינוי בין 2013 ל-2013 2015, אפשר להבחין בין כמה אפשרויות. האחת - רוב קבוצות האוכלוסייה הערביות התמתנו ותרמו את חלקן לשינוי הכולל. השנייה - חלק החריפו עמדות וחלק מיתנו עמדות. והשלישית - עמדתו של רוב הציבור לא השתנתה,

אבל קבוצות אחדות מתוכו התמתנו.שאלות מפתח זהות בסקר13כדי לבדוק איזו מהאפשרויות קרתה, בנינו "סולם לוחמנות" על בסיס

. השאלות שנכללו בסולם הלוחמנות אינן רק חשובות אלא2015 ובמדד 2013, במדד 2012הערבים במדד גם שייכות לעולם תוכן אחד )כמו שהראה ניתוח גורמים סטטיסטי(. לכל עמדה "לוחמנית" בכל שאלה ניתנה

. להלן העמדות שזכו כל אחת בנקודה אחת על סולם הלוחמנות:13 ל-0נקודה אחת, כך שהסולם נע בין (;28מסכים שבתור אזרח ישראלי, אני מרגיש זר ודחוי בישראל )שאלה .1(;30לא מסכים שלישראל כמדינה יש זכות קיום )שאלה .2(;36אפשר לתת אמון ברוב היהודים בישראל )שאלה -מסכים שאי.3(;45לא מסכים שלמרות חסרונותיו המשטר בישראל הוא דמוקרטיה גם לערבים בישראל )שאלה .4יחד יהודים.5 לא מסכים שלישראל בתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה עצמאית שבה חיים

(;49וערבים )שאלה לא מסכים שלישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה יהודית ודמוקרטית שבה חיים יחד.6

(;50יהודים וערבים )שאלה (;55לא משלים עם היותה של ישראל היום מדינה בעלת רוב יהודי )שאלה .7(;84מסכים שתקום מדינה פלסטינית בכל פלסטין במקום ישראל )שאלה .8(;86לא מסכים שהאזרחים הערבים ימלאו חובת שירות כלשהו למדינה )שאלה .9(;102לא מסכים לפתרון שתי מדינות לשני עמים )שאלה .10 לא יתמוך בהסכם שלום בין ישראל לפלסטינים אם לא יכלול פתרון לבעיית האדמות שהופקעו.11

(;109מאזרחי ישראל הערבים ולבעיית העקורים הפנימיים )שאלה מסכים שהיהודים בישראל הם מתיישבים זרים, שאינם משתלבים באזור, סופם לעזוב והארץ תחזור.12

(;116לפלסטינים )שאלה מסכים שמוצדק שהאזרחים הערבים בישראל יפתחו באינתיפאדה משלהם אם מצבם לא ישתפר.13

(.118באופן ניכר )שאלה ו-2012 מציג את הממוצעים וסטיות התקן על סולם הלוחמנות של קבוצות אוכלוסייה בשנים 9.4לוח . הירידה בין השנים2013 ב-6.11 ו-2012 ב-6.70. הציון הממוצע על הסולם של המדגם כולו היה 2013

הללו מובהקת סטטיסטית ותואמת את המגמה שהובחנה על כל שאלה ושאלה בנפרד. של קבוצות אוכלוסייה ערביות מאשר2013 ובין 2012השוואה פרטנית בין הציון על סולם הלוחמנות ב-

את האפשרות השלישית הנזכרת לעיל, כלומר שאחדות מהקבוצות התמתנו אך רוב הציבור הערבי לא שינה עמדה. החרפת העמדות נפסקה בכל הקבוצות ובאחדות מהן הייתה אפילו התמתנות. בקבוצות שניכרת בהן

( רוב והמוסלמים הלא-בדואים, שיחד הם ולא התמתנות( בולטים הנוצרים (70.8%יציבות )לא החרפה בתנועה ופעילים חברים ודתיים, מאוד דתיים נמנים עמדה שינו שלא אלה עם הערבית. האוכלוסייה

ומי שנתקלו באיומים, בהשפלות או במכות. לעומת זאת24-18האסלאמית, בני גבוהה , בעלי השכלה 127

מהמדגם הערבי27.9%נרשמה התמתנות בעמדותיהם של דרוזים, בדואים בגליל ובדואים בנגב, שיחד היוו 37.6% מהמדגם(, מי שסבלו בעבר מהפקעת אדמות )22.0%. עוד חל מיתון בעמדות של עקורים )2013ב-

(.40.9%( ומי שאין להם חברים יהודים )52.9%מהמדגם(, מי שנפגעו מאפליה ) . עם הגורמים נמנו חידוש המשא ומתן2013למעלה הוצע הסבר לעצירת ההחרפה בעמדות הערבים ב-

עם הפלסטינים, שחרור אסירים פלסטינים וסירוב הצד הפלסטיני להכיר בישראל כמדינתו של העם היהודי. לכך תרמו גם האכזבה מהאביב הערבי והמשך הקמפיין לסיפוח המשולש לפלסטין, שהכריחו את הערבים לחשוב על חייהם בישראל ולהדק את דבקותם בה. כוחות ממתנים אלו פעלו ביתר שאת על ערבים שלא רקשלא החריפו, אלא גם מיתנו את עמדותיהם. הדרוזים, המתונים בדרך כלל, התמתנו עוד יותר במעבר מ-

, כנראה בהשפעת מצבם הפגיע של אחיהם הדרוזים בסוריה. התמתנותם של הבדואים בנגב2013 ל-2012 מקורה ככל הנראה בהקפאת חוק התיישבות הבדואים בנגב ונסיונות הפיוס של השלטונות כלפיהם בזמן

עריכת הסקר. הבדואים בגליל התמתנו כנראה בעקבות הזדהותם עם אחיהם הבדואים בנגב. התגבר פחדם של הערבים מהשלטונות ולכן היו בהם שנרתעו ממתן2013 ל-2012נבדקה האפשרות שמ-

יכול להסביר את העצירה המלאכותית של ההחרפה בעמדות הציבור תשובות כנות. פחד כאפקט מצנן . שיעור2012 קטנו דווקא בהשוואה ל-2013הערבי. ואולם להסבר חלופי זה אין בסיס. חששות הערבים ב-

ב-77.8%הערבים החוששים מפגיעה חמורה בזכויות הערבים ירד מ- ל-2012 ב-70.7% , מסיפוח2013 , ושיעור החוששים מהפקעת67.0% ל-75.9%, מאלימות מצד המדינה – מ-53.6% ל-66.5%המשולש – מ-

לעיל(. גם הפחד מהטרדת השלטונות ופגיעה בפרנסה3.7 )לוח 78.2% ו-79.5%אדמות נשאר ללא שינוי – לעיל(.3.8בשל השתתפות בפעולות מחאה לא עלה באופן מובהק )לוח

בממוצעי קבוצות אוכלוסייה על סולם2013 ל-2012 מובהקות סטטיסטית של הבדלים בין 9.4לוח )ממוצעים(2013-2012לוחמנות, ערבים,

20122013T-Test (2-Tailed Test)קבוצת אוכלוסייה

ממוצע

סטייתתקן

גודלקבוצ

ה

ממוצע

סטייתתקן

גודלקבוצה

T-Value

דרגותחופש

Pרמת מובהקות

6.703.8137106.113.81כל המדגם8

6922.8947

1398.9795

0.0039

מובהקמאוד

3.393.545521.932.64דרוזים1

662.4772

91.6105

0.0151

מובהקמאוד

8.753.624366.294.92בדואים בגליל2

542.7275

87.0637

0.0077

מובהקמאוד

9.083.621676.074.41בדואים בנגב5

724.4073

134.9106

0.0001>

מובהקמאוד

8.763.2951347.133.77ממשפחת עקורים6

1533.9052

284.9971

0.0001

מובהקמאוד

ממשפחה שסבלהמהפקעת אדמות

7.923.6763197.013.642

2632.9873

560.9228

0.0029

מובהקמאוד

נתקלו באפליה מצדיהודים או המדינה

7.483.6993756.943.740

3712.2673

689.5085

0.0237

מובהק

מובהק8.063.6433517.133.822813.102586.850.002אין להם חברים יהודים

128

מאוד4628

6.773.781656.404.07נוצרים4

460.4855

92.4323

לא מובהק0.628

6.543.5984866.683.28מוסלמים לא בדואים9

4450.6203-

928.9977

0.5352

לא מובהק

24-186.433.7032556.523.42בני 0

1520.1936-

337.7322

0.8466

לא מובהק

בעלי השכלה אקדמיתמלאה

6.773.5241926.593.776

2210.5008

408.8801

0.6168

לא מובהק

בעלי הכנסה מתחתלממוצע

7.103.8453566.603.886

3031.6542

638.0824

0.0986

לא מובהק

4.213.566614.574.72תושבי ערים מעורבות2

640.4824-

116.9745

0.6304

לא מובהק

7.453.4122877.233.40דתיים ודתיים מאוד8

2310.7299

492.8446

0.4658

לא מובהק

נתקלו באיומים, ההשפלותאו במכות מצד יהודים

8.163.4161877.892.788

1580.8082

342.6062

0.4195

לא מובהק

7.953.6673587.533.46לא קיבלו עזרה מיהודים0

2561.4463

567.5914

0.1486

לא מובהק

הצביעו לכנסת למפלגותיהודיות

2.212.193572.522.726

630.6892-

116.4525

0.4921

לא מובהק

הצביעו לכנסת למפלגותערביות

6.693.1882936.843.221

2640.5515-

547.7885

0.5815

לא מובהק

אוהדים של התנועההאסלאמית

8.173.3142126.993.696

1613.1921-

323.5613

0.0016

מובהקמאוד

חברים, או פעיליםבתנועה האסלאמית

8.983.814688.032.784

901.7343-

117.4711

0.0855

לא מובהק

ל-2013ערכנו השוואה בין בדומה להשוואה שעשינו בין 2015 ל-2012 כדי לבדוק אם עצירת2013 הייתה אפיזודה חולפת או מפנה של ממש. הציון הממוצע על סולם הלוחמנות היה2013מגמת ההחרפה ב-

ב-6.11 ו-2013 ב-6.02 )לוח 2015 מובהק סטטיסטית ולא זניח נראה שעצירת מגמת9.5, הפרש .) ההחרפה נמשכת. ברוב הקבוצות לא חל שינוי עמדות. חלק מהקבוצות התמתנו – בדואים בגליל, בעלי השכלה גבוהה מלאה, בעלי הכנסה מתחת לממוצע, מי שנתקלו באיומים, ההשפלות או במכות מצד יהודים ומי שהצביעו לכנסת למפלגות ערביות. זהו מגוון של קבוצות השונות באוריינטציה שלהן ליהודים ולמדינה. לעומתן היו קבוצות שעמדותיהן החריפו. הן כוללות בדואים בנגב, פליטים פנימיים, בני משפחות שסבלו

על-ידי2015 ל-2013מהפקעת אדמות ותושבי ערים מעורבות. לא ניתן להסביר את היציבות בעמדות בין לעיל מראה3.7התגברות הפחד שדוחף את המרואיינים להימנע מהצגת עמדות ביקורתיות ורדיקליות. לוח

שלא חלה כל עלייה בתפיסת האיומים הקולקטיביים על המיעוט הערבי כמו פגיעה חמורה בזכויות היסוד,ירידה בחשש מהפקעת אדמות מ- )יש אפילו וסיפוח המשולש לפלסטין טרנספר, אלימות מצד המדינה

ב-78.2% ל-2013 ב-69.6% ולא מובהקת סטטיסטית בחשש האישי מהטרדת2015 יש עלייה קלה .)

129

לעיל(.3.8השלטונות ומפגיעה בפרנסה בשל השתתפות בפעולות מחאה )לוח ו-2013יש לסייג את תוצאות ההשוואה שהראתה דמיון בעמדות הערבים ב- כפי שנמדדו בסולם2015

חלה החרפה חלקית, כלומר, רק בחלק מהעמדות2015 הראה שב-9.3 ו-9.2, 9.1הלוחמנות. עיון בלוחות הערביות.

בממוצעי קבוצות אוכלוסייה על סולם2015 ל-2013 מובהקות סטטיסטית של הבדלים בין 9.5לוח )ממוצעים(2015, 2013לוחמנות, ערבים,

20132015T-Test (2-Tailed Test)קבוצת אוכלוסייה

ממוצע

סטייתתקן

גודלקבוצ

ה

ממוצע

סטייתתקן

גודלקבוצה

T-Value

דרגותחופש

Pרמת מובהקות

6.113.8186926.023.85כל המדגם6

6900.436-

1379.774

0.6629

לא מובהק

1.932.641662.713.66דרוזים8

540.9706

103.9983

לא מובהק0.334

6.294.922544.533.84בדואים בגליל1

314.6024-

62.2624

0.0001>

מובהקמאוד

6.074.415727.284.36בדואים בנגב1

1132.9835

159.0264

0.0033

מובהקמאוד

ממשפחת עקורים )פליטיםפנימיים(

7.133.7761537.893.771

1752.1597

301.6415

0.0316

מובהק

ממשפחה שסבלהמהפקעת אדמות

7.013.6422637.933.732

2802.9087

540.2056

0.0038

מובהקמאוד

נתקלו באפליה מצדיהודים או המדינה

6.943.7403717.463.381

3380.0754

710.8582

0.9399

לא מובהק

7.133.8242817.064.07אין להם חברים יהודים2

3290.2187

602.5326

לא מובהק0.827

6.404.074465.853.05נוצרים4

650.7745

79.1113

0.4409

לא מובהק

6.683.2894456.303.56מוסלמים לא בדואים7

4221.6283-

849.7647

0.1038

לא מובהק

24-186.523.4201526.503.72בני 1

1710.0503-

320.6338

0.9599

לא מובהק

בעלי השכלה גבוההמלאה

6.593.7762215.883.388

2022.0382-

420.8594

0.0422

מובהק

בעלי הכנסה מתחתלממוצע

6.603.8863035.693.956

3733.0035-

650.3379

0.0028

מובהקמאוד

4.574.722646.713.68תושבי ערים מעורבות7

692.8977

119.1097

0.0045

מובהקמאוד

7.233.4082317.183.86דתיים ודתיים מאוד8

2870.1582-

501.7633

0.8759

לא מובהק

130

נתקלו באיומים, ההשפלותאו במכות מצד יהודים

7.892.7881587.233.178

1832.0428-

338.9092

0.0418

מובהק

7.533.4602567.453.83לא קיבלו עזרה מיהודים5

2870.2555-

540.9272

0.7984

לא מובהק

הצביעו לכנסת למפלגותיהודיות

2.522.726631.872.304

711.4806-

122.0694

0.1413

לא מובהק

הצביעו לכנסת למפלגותערביות

6.843.2212646.203.052

3662.5152-

548.2605

0.0122

מובהק

אוהדים של התנועההאסלאמית

6.993.6961616.983.689

2000.0256-

342.4992

0.9796

לא מובהק

חברים, או פעיליםבתנועה האסלאמית

8.032.784908.033.677

940.0000

172.9265

0.9999

לא מובהק

(, הדעה הרווחת היא שחלה הקצנה2015-2003באשר למגמת השינוי שעברו היהודים באותה תקופה )ומהתחזקות הדת. התמיכה ולימין הרדיקלי לימין להיווכח מהסחף כמו שאפשר היהודי בעמדות הציבור

אך ירדה2013 ב־12.5% ל־1999 מהקולות בבחירות לכנסת ב־6.7%במפלגות הימין הרדיקלי הוכפלה מ־ , אך17.5% ל־31.6% ואילו התמיכה במפלגות השמאל והשמאל המתון היהודי צנחה מ־2015 ב-6.7%ל-

(. הקשחת עמדות היהודים צפויה גם בתגובה להחרפת עמדות9.6 בהתאמה )לוח 24.2%חזרה ועלתה ל-96הערבים באותה תקופה.

)באחוזים ובמנדטים(2015-1999 מגמת שינוי בתוצאות הבחירות לכנסת לפי זרם פוליטי, 9.6לוח 199920032006200920132015

)16.7(7 )5.8(8 )6.7ימין רדיקלי20)

15.8( 19)12.5( 15*)

6.7( 8**)

)43.3ימין52)

51.7( 62)

25.0( 30)

38.3( 46)38.3( 46)40.8( 49)

)10.0מרכז12)

12.5( 15)

30.0( 36)

23.3( 28)23.0( 27)17.5( 21***)

)23.3שמאל מתון28)

18.3( 22)

15.8( 19)

10.8( 13)12.5( 15)20.0( 24)

(5 )4.2(6 )5.0(3 )2.5(5 )4.2(6 )5.0(10 )8.3שמאל(13 )10.8(11 )9.2(11 )9.2(10 )8.3(8 )6.7(10 )8.3ערבי

)100.0סך הכול120)

100.0( 120)

100.0( 120)

100.0( 120)

100.0( 120)

100.0( 120)

מנדטים( ואת החלק של האיחוד הלאומי-תקומה בתוך הבית היהודי11* שיעור זה כולל את החלק של ישראל ביתנו בתוך הליכוד־ביתנו ) מנדטים(4)

***המרכז כולל את יש עתיד ואת כולנו המציגות את מנדטים( בתוך הבית היהודי2** שיעור זה כולל את ישראל ביתנו ואת תקומה )עצמן כמפלגות מרכז

לעומת זאת אפשר להציג גם פרשנות אחרת, שלפיה על עמדות היהודים השפיעו כוחות שבלמו החרפה מעלה כי2015-2003ובמידה מסוימת אף הביאו לידי מיתון בהן. בדיקה של השינויים במפה הפוליטית בשנים

מנדטים ב־65, ב־2006 מנדטים ב־50, ב־2003 מנדטים בכנסת ב־69גוש הימין והמפלגות הדתיות זכו ב־ , כך שלא רק שכוחם לא גדל, הוא אפילו קטן במידה2015 מנדטים ב-57 וב-2013 מנדטים ב־61, ב־2009

יואב פלד נותן ביטוי חריף ביותר לפרשנות זו של המציאות הפוליטית בישראל. לטענתו ישראל נהפכה לדמוקרטיה גם לערבים רק96 דמוקרטיה זו הולכת ונשחקת, הקו הירוק הולך ומיטשטש, ומעמד2000, אך מאז אירועי אוקטובר 1966עם ביטול הממשל הצבאי ב-

האזרחים הפלסטינים נעשה דומה יותר ויותר למעמד הפלסטינים שאינם אזרחים. תהליכים אלה תואמים את תהליכי הסחף שלנותן פרספקטיבה רחבה על תהליכים אלה: ולדת. ספרו ההשוואתי לימין היהודי Yoavהציבור Peled, The Challenge of Ethnic

Democracy: The State and Minority Groups in Israel, Poland and Northern Ireland, London: Routledge, 2013. 131

)לוח רק אנשים9.6מסוימת גדול שמשך אליו לא פוליטי והתגבש מרכז לעיל(. במרוצת העשור הלך ממפלגת העבודה וממפלגת שינוי לשעבר, שלתומכיהן היו מלכתחילה עמדות מתונות כלפי האזרחים הערבים, אלא גם אנשי ימין שהתמתנו. למרות התפיסה המקובלת, נראה שמגמת השינוי הפוליטי העיקרי איננה סחף ימינה, אלא התכנסות במרכז. תזוזה זו מקבלת את ביטויה הנמרץ בגיבושה לראשונה של הסכמה לאומית, הכוללת יהודים וערבים, על פתרון שתי המדינות. רוב היהודים גם מבינים יותר ויותר שהמיעוט הערבי יוסיף לחיות בקרבם, ולכן יש למצוא דרך להסתדר אתו. התמתנות זו בעמדות הציבור היהודי קרתה בד בבד עם החרפה בעמדותיהם של הימין הרדיקלי, המחנה הדתי־לאומי והאגף הימני הלא-מתון בליכוד, שקיבלה ביטוי בולט ביוזמות חקיקה ובהצהרות לתקשורת. אפשר שהחרפה בעמדות של קבוצות מסוימות תאוזן על ידי

התמתנות בעמדות של קבוצות אחרות, ובסך הכול תישמר יציבות.ואכן החלוקה זו. בציפייה תומכת ימין–מרכז–שמאל הרצף על יהודים של בהגדרה העצמית היציבות

הגדירו את עצמם50% ל־45% נשארה כמעט ללא שינוי: בין 2015-2003הפוליטית של היהודים בשנים לא הזדהו( )לוח10% בשמאל המתון ובשמאל )פחות מ־15%-20% במרכז וכ־25%בימין המתון ובימין, כ-

9.7.)

)באחוזים(2015-2003 מגמת שינוי בהגדרה עצמית לפי זרם פוליטי, יהודים, 9.7לוח יהודים

2003

2004

2006

2007

2008

2009

2010

2011

2012

2013

2015

משייכים את עצמם לזרם כפי שהם(113מבינים ומגדירים אותו )י'

20.323.024.720.820.624.324.623.925.525.225.9ימין29.022.722.323.124.723.122.225.027.821.624.8ימין מתון

21.523.125.122.925.826.222.324.619.127.626.3מרכז13.714.412.012.711.29.211.110.813.59.610.2שמאל מתון

7.18.98.18.88.15.79.09.37.05.75.9שמאל8.47.87.811.89.511.510.76.37.210.46.9אין תשובה

.100סך הכול0

100.0

100.0

100.0

100.0

100.0

100.0

100.0

100.0

100.0

100.0

2013 ל-2012 וגם לא מ-2012-2003אכן לא חל שינוי בהתנסויות היהודים עם האזרחים הערבים בשנים . שיעור היהודים שיש להם חברים ערבים וביקרו בבתיהם בשנתיים האחרונות היה2015 ל-2013ולא מ- (. דפוס דומה שורר גם9.8 )לוח 2015 ב-14.0% ו- 2013 ב-14.5%, 2012 ב-15.4%, 2003 ב-16.3%

בכל הנוגע לבילוי עם ערבים והיפגעות מאיומים, מהשפלות או ממכות, אך בנוגע לקבלת עזרה מערבים חלה.2015 וחזרה לממוצע ב-2013ירידה ב-

)באחוזים(2015, 2013-2003 מגמת שינוי בהתנסויות עם ערבים, יהודים, 9.8לוח יהודים

מגמה**2003

2006

2009

2011

2012

2013

2015

2012-

2013

2013-

2015

2015-

2003

יש להם חברים ערבים וביקרו בבתיהם בשנתיים(108האחרונות )י'

16.3

17.9

11.1

13.5

15.4

14.5

14.0

000

קיבלו עזרה מערבים מדי יום ביומו או לעתים קרובות )י'106)

**20.4

17.8

20.1

12.3

18.8

-+0

.27**(107בילו זמן עם ערבים מדי יום או לעתים קרובות )י' 6

28.4

29.7

26.6

26.8

000

132

כיהודים נפגעו באופן אישי מאיומים, מהשפלות או ממכות(109מצד ערבים שלוש פעמים או יותר )י'

6.97.48.08.48.68.09.4000

**פלוס מציין מגמה תומכת דו-קיום, מינוס – מגמה מזיקה לדו-קיום, ואפס – העדר מגמה, אי-שינוי,* השאלה לא הוצגהיציבות

( אישרה את7-2 סוגיות המפתח )שממצאיה הוצגו בפרקים 16בדיקת העמדות של היהודים בכל הנוגע ל־ התזה החלופית שלפיה בשנות האלפיים לא רק שלא חלה החרפה, אלא גם הייתה התמתנות מסוימת בחלק

מדגים את היציבות הכוללת בשיעור היהודים המחזיקים בעמדות9.9מעמדות היהודים כלפי הערבים. לוח . כך שיעור היהודים החוששים שהאזרחים הערבים מסכנים את המדינה בגלל2015-2003מסוימות בשנים

ב-61.2% ול-2013 ב-59.4%, ל-2012 ב-64.9% ל-2003 ב-71.8%מאבקם לשינוי אופייה היהודי ירד מ- ; ושיעור היהודים הסבורים שבהחלטות על אופי המדינה וגבולותיה צריך להיות רוב מקרב היהודים ולא2015

ל־81.9%מספיק רוב מכלל האזרחים ירד מ־ ול-69.2% ול-65.3% , בהתאמה. בשאלות אחרות69.4% זכויות אזרח מלאות, שעמדה על יציבות כמו בהכרת היהודים בזכות הערבים לחיות כמיעוט בעל ניכרת

ו-73.7%, 75.0%, 72.6% בהתאמה; שיעור התומכים בזכות הערבים להצביע לכנסת נשאר יציב79.7% – 2015עם עלייה ב- ו-66.6%, 70.5%, 65.2% בהתאמה; בשיעור המסכימים שהיהודים ישלטו77.4%

17.8% ו-20.2%, 17.4%, 21.4%והערבים הישראלים לא יקבלו זכויות דמוקרטיות גם כן לא חל שינוי – בהתאמה; ובשיעור התמיכה במתן סמכויות לערבים לניהול עצמי של מוסדות הדת, החינוך והתרבות שלהם

97 בהתאמה.59.0% ו-52.6%, 58.3%, 61.7%יש גם כן יציבות —

ל-2013ההחרפה החלקית בעמדות הערבים והיציבות בעמדות היהודים בין ראויות לציון מיוחד2015 למדד2013לאור הדיווח שלהם על הגדלת הריחוק ביניהם בעקבות שני אירועים מרכזיים שחוו בין מדד

מהערבים ו-68.6%. 2015 מהיהודים מסרו שבעקבות מבצע צוק איתן הרגישו יותר ריחוק אלה62.1% 2015 מהיהודים חשו גידול בריחוק ביניהם בעקבות הבחירות לכנסת ב-44.9% מהערבים ו-58.4%מאלה ו-

לעיל(. נראה שהכוחות המרסנים והממתנים היו חזקים יותר.2.6)לוח

)באחוזים(2015, 2013-2003 מגמת שינוי בעמדות נבחרות, יהודים, 9.9לוח יהודים

מגמה****2003

2006

20092011

2012

2013

2015

2012-2013

2013-2015

2003-2015

קרה אסון1948לא מאמינים שב־ )נכבה( לערבים הפלסטינים בכך שהם

הפסידו את המלחמה עם היהודים, הפכו לפליטים, יישוביהם נהרסו והם

**57.7***

52.6

52.6

54.5

54.3

000

תמיר שורק, סוציולוג ישראלי מאוניברסיטת פלורידה החוקר את המיעוט הערבי, דוחה )בשיחה אישית( את ההסבר המוצע97 , ובכך מצטרף לדעת רוב מדעני החברה בישראל. לטענתו, כל1995ליציבות בעמדות הציבור היהודי מאז רצח רבין ב־

ימין נכון בנוגע לרוב חברי הכנסת מטעם מפלגת קדימה לשעבר, שבהיותם אנשי והדבר ימינה, זזה המערכת הפוליטית מובהקים הצביעו בעד החקיקה האנטי־ערבית בכנסת. היציבות בהגדרה העצמית של ימין, מרכז ושמאל אינה שוללת, לדעתו, את האפשרות של תזוזה ימינה, שכן אפשר שכל הזרמים הפוליטיים זזו ימינה, כך שההבדלים ביניהם נשארו ללא שינוי. זאת ועוד, צמיחתו של רוב יהודי התומך בשתי מדינות לשני עמים מתאזנת עם ההשלמה של היהודים עם הכיבוש והסיפוח דה פקטו ובחוסר המאבק נגדם. טיעונים אלה מבקשים לחזק את התזה המקובלת של הימנה והדתה של המערכת הפוליטית והציבור היהודי, שאמורות להביא לידי הקצנה בעמדות הציבור היהודי. הביקורת של שורק מחריפה עוד יותר את הסתירה בין התזה הזאת ובין ממצאי המדד, ואיננה מובילה לשום הסבר חלופי. הטיעונים עצמם אינם מבוססים. כך למשל באחדות מעמדותיהם היו תומכי קדימה במרכז, באחרות היו קרובים לימין ובאחרות היו קרובים לשמאל, כך שהטיעון שהם בימין אינו נכון. עם זאת

שורק אינו מטיל ספק בממצאי המחקר עצמם.

133

(55לא הקימו מדינה משלהם )י' חוששים שהאזרחים הערבים מסכנים

את המדינה בגלל הילודה הגבוההשלהם

70.1

64.458.463.451.5

**+

חוששים שהאזרחים הערבים מסכנים את המדינה בגלל מאבקם לשינוי

(27אופייה היהודי של המדינה )י'

71.8

71.370.671.164.9

59.4

61.2

+0+

מסכימים שמוצדק שישראל תשמור עלרוב יהודי

*95.3

92.9

92.6

***0

מסכימים שליהודים צריכה להיות זכותשליטה במדינה

*92.8

83.9

87.8

***0

מסכימים שלערבים יש זכות לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות אזרח

(31מלאות )י'

72.6

76.978.862.275.0

73.7

79.7

0+0

תומכים בזכות הצבעה לכנסת לערבים(13)י'

65.2

67.066.963.670.5

66.6

77.4

0++

מסכימים שבהחלטות על אופי המדינה וגבולותיה צריך להיות רוב מקרב

היהודים ולא מספיק רוב מכלל(40האזרחים )י'

81.9

80.177.077.969.2

65.3

69.4

00+

מאמינים שערבי שמגדיר את עצמו כ"ערבי פלסטיני בישראל" לא יוכל

(33להיות נאמן למדינה ולחוקיה )י'

75.6

75.472.972.069.4

68.1

66.5

00+

במקרה של סתירה בין אופייה היהודי לאופייה הדמוקרטי של המדינה, יבחרו

(52באופייה היהודי )י'

69.7

72.367.167.464.5

61.7

65.3

000

תומכים בסיפוח המשולש למדינתפלסטין

45.3

42.241.439.4***0

מסכימים שבתחום התרבות על ישראל להשתלב באירופה־אמריקה יותר

(85מבמזרח התיכון )י'

66.4

59.057.564.165.0

59.3

58.9

-00

שייכותם החשובה ביותר היא אזרחות(103ישראלית )י'

29.6

35.638.936.742.2

41.0

35.1

0-+

מעריכים שרוב האזרחים הערבים יהיו נאמנים למדינה פלסטינית שהם לא

תושביה יותר מאשר למדינת ישראל )י'14)

68.6

72.666.3**68.264.659.1*00

מסכימים שהמדינה צריכה לתת לאזרחים הערבים סמכויות לניהול

עצמי של מוסדות הדת, החינוך(90והתרבות שלהם )י'

61.7

59.862.754.658.352.659.0-+0

מסכימים שערבים ישתמשו בשביתות(95כלליות לקידום ענייניהם )י'

46.1

35.137.028.729.330.534.0+00

מסכימים שעל האזרחים הערבים לעזוב(49את הארץ ולקבל פיצוי מתאים )י'

38.9

41.033.436.631.029.732.200+

מסכימים שהיהודים ישלטו והערבים הישראלים לא יקבלו זכויות דמוקרטיות

(50)י'

21.4

20.616.521.117.420.217.8000

מסכימים שלא יהיו הבדלים בבדיקות הביטחוניות במעברי הגבול בין ערבים

(61ליהודים )י'

**33.227.226.927.726.4000

על המדינה להבטיח שאזרח ערבי יוכל(62לגור בכל יישוב שירצה )י'

**42.037.242.843.047.2000

מעריכים שהממשלה נוהגת היום עם האזרחים הערבים כאל אזרחים מדרגה

שנייה או כאל אזרחים עוינים שאינם(101ראויים לשוויון )י'

37.9

37.736.330.031.030.428.700-

****פלוס מציין מגמה תומכת דו-קיום, מינוס2010*** ב־2008** ב-* השאלה לא הוצגה – מגמה מזיקה לדו-קיום, ואפס – העדר מגמה, אי-שינוי, יציבות

(2015-1976מגמות שינוי ארוכות טווח )134

נשאלו כמה שאלות בקביעות. את השאלות הוותיקות הללו אפשר למיין לשתי1976בסקרים שנערכו מאז קטגוריות לפי סוג העמדות כלפי הדו־קיום: שאלות הבודקות עמדות לוחמניות ללא שבר ביחסים בין ערבים

ליהודים; ושאלות הבודקות עמדות סרבניות המערערות על עצם הדו־קיום. . בעמדות אלה יש עליות וירידות,2015-1976 מציג את העמדות הלוחמניות של הערבים בשנים 9.10לוח

2 שאלות היא אפס, כלומר, אין שינוי, ב-6 ב-2015-1976אך בסך הכול שוררת בהן יציבות )המגמה בשנים שנות שלהי כלומר, התמתנות(. העמדות של פלוס, ורק בשאלה אחת כלומר, החרפה, מינוס, שאלות השבעים, שעמדו בסימן ההחרפה בעקבות יום האדמה הראשון, דומות לעמדות של השנים האחרונות. כך

, ללא מגמת שינוי עקבי60% — הנתון השכיח הוא 71%-51%למשל התמיכה בשביתות כלליות עומדת על — הנתון62% ל־35%במשך השנים. גם שלילת זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית־ציונית משתרעת בין

, ללא שינויים עקביים.60%השכיח ביותר הוא בערך ואולם כמעט כל השאלות מצביעות על התמתנות, או לכל הפחות אי-החרפה, בעמדות הערביות בשנת

ב-56.5% אפסים(. כך למשל התמיכה במחאה בחוץ לארץ ירדה מ-2 פלוסים ו-7 )2012 לעומת 2013ל-2012 ב-38.5% מ-2013 ירדה הישראלית רצון מהאזרחות אי-שביעות ל-56.5%; והרגשת47.8% ;

אנו מוצאים מגמות2015 ל-2013. במעבר מ-41.8% ל-55.7%הקרבה לפלסטינים יותר מליהודים ירדה מ- אפסים(. כך למשל4 פלוסים ו-2 מינוסים, 4סותרות שמאזנות זו את זו, כך שיש יציבות עם החרפה מסוימת ) . מאידך2015 ב-71.3% ל-2013 ב-63.7%בתמיכה בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל חלה עלייה מ-

.55.7% ל-47.8%חלה עלייה באי-שביעות הרצון ממעמד של אזרח ערבי בישראל מ-

)באחוזים(2015-1976 מגמת שינוי בעמדות לוחמניות נבחרות, ערבים, 9.10לוח ערבים

מגמה**1976

1980

1985

1995

2003

2008

2012

2013

2015

2012-

2013

2013-

2015

1976-

2015

שוללים את זכות קיום ישראל(145כמדינה יהודית־ציונית )ע'

*56.1

61.134.6

59.662.054.054.253.9000

מגדירים את עצמם אנטי־ציונים(159)ע'

***24.3

19.635.443.642.536.00+-

זהותם החשובה ביותר היא היותם בני העם הפלסטיני )ע'

155)

***22.6

18.829.241.333.939.5+0-

תומכים במחאה בחו"ל )ע'146)

63.3

51.6

54.445.8

46.764.456.538.555.4+-0

תומכים בשביתות כלליות )ע'147)

62.4

54.0

60.356.1

58.271.265.250.663.7+-0

מגדירים את עצמם פלסטינים(156בישראל )ע'

*28.6

38.436.0

40.143.345.039.037.1+00

מרגישים קרוב לפלסטינים בגדה וברצועה יותר מליהודים

(25בישראל )ע'

***49.2

53.149.955.741.843.7+0+

תומכים בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל )ע'

102)

73.4

62.2

66.3*88.868.668.763.771.3-+0

אינם שבעי רצון מחייהם כאזרחים ערבים בישראל )ע'

153)

48.2

54.7

57.226.1

34.849.056.547.855.7+_0

**פלוס מציין מגמה תומכת דו-קיום, מינוס – מגמה מזיקה לדו-קיום, ואפס – העדר מגמה, אי-שינוי,* השאלה לא הוצגהיציבות

135

)ותרשים 9.11לוח ,2015-1976( מראה הסלמה מסוימת בעמדות הסרבניות של הערבים בשנים 9.1 . בשנות האלפיים החריפו העמדות המתנגדות לדו־קיום בהשוואה2015 והחרפה ב-2013עצירת המגמה ב-

, ממוצע של27%-7%לשנים קודמות. כך למשל שיעור השוללים את זכות קיומה של ישראל כמדינה עמד על עד 14%כ- ב־11.0%, אך השיעור של 2002 הלך וטיפס עד 2003 ב־22.8% ב-13.5%, ירד ל-2012

לא הסתמנה מגמה עקבית בשיעור הערבים שאינם מוכנים2006. עד 2015 ב-26.9% וחזר וקפץ ל-2013 אך ירד ל-2012 ב־27.8% ל־2003 ב־15.7%שיהיה להם חבר יהודי, אך מאז עלה הסירוב בהתמדה — מ־

.2015 ב-24.3% ושוב עלה ל-2013 ב-20.7% סקרי העמדות של הערבים. בסקר זה נמצאו16, החריג מכלל 1995ממצא נוסף שראוי לציון נוגע לסקר

שללו למשל את זכותה של ישראל להתקיים כמדינה6.7%עמדות הערבים מתונות באופן יוצא מן הכלל: רק (. שיעורים נמוכים במיוחד9.10 שללו את זכות קיומה כמדינה יהודית־ציונית )לוח 34.6%(, ורק 9.11)לוח

( (, שהיטיבה הן עם הפלסטינים1995-1992אלה נרשמו בתקופת תור הזהב של ממשלת רבין השנייה והן עם האזרחים הערבים במדיניות הפנים. אין להתפלא שהשיעורים הגבוהים ביותר של במדיניות החוץ

( כמדינה להתקיים ישראל של זכותה )29.5%שלילת יהודית־ציונית וכמדינה ב־66.4%( נמצאו )2010 )הנתונים לא מופיעים בלוחות(, בתקופת ממשלת נתניהו השנייה, שעוררה בערבים את ההתנגדות העזה ביותר. שינויי העמדות של הערבים התואמים את שינויי המדיניות כלפיהם מראים שלמדיניות כלפי המיעוט השפעה רבה על עיצוב השקפותיו. צמצום אפליית הערבים וחתירה אמיתית להסדר עם הפלסטינים מרככים את התנגדותם של האזרחים הערבים לישראל כמדינה יהודית וציונית ומגדילים את נכונותם להשלים עמה

ואפילו לקבלה. )באחוזים(*2015-1976 מגמת שינוי בעמדות סרבניות נבחרות, ערבים, 9.11לוח

ערביםמגמה

1976

1980

1985

1995

2003

2008

2012

2013

2015

2012-

2013

2013-

2015

1976-

2015*

שוללים את זכות הקיום של ישראל כמדינה(144)ע'

20.0

10.8

17.2

6.711.0

21.9

22.8

13.5

26.9+_0

תומכים במדינה פלסטינית בכל פלסטין(84 )ע' 1947במקום ישראל או בגבולות

53.8

34.4

31.1

16.2

18.9

49.8

48.5

41.7

45.7+0-

.17(148תומכים בהפגנות לא חוקיות )ע' 1

6.910.6

6.04.912.6

15.4

11.3

22.60--

.17(149תומכים בשימוש באלימות )ע' 8

7.58.02.63.013.1

10.5

7.215.60--

מגדירים את עצמם פלסטינים )ללא רכיב(156ישראלי בזהות( )ע'

32.9

25.5

29.0

10.2

5.616.5

21.5

17.6

25.80-0

.21(17לא מוכנים שיהיה להם חבר יהודי )ע' 1

13.4

15.4

10.2

15.7

26.3

27.8

20.7

24.3+0-

*פלוס מציין מגמה תומכת דו-קיום, מינוס – מגמה מזיקה לדו-קיום, ואפס – העדר מגמה, אי-שינוי, יציבות

)באחוזים(2015-1976 עמדות לוחמניות וסרבניות, ערבים, 9.1תרשים

197619801985198819952001

200220032004

שוללים את זכות קיום ישראל כמדינהציונית-יהודית

56.161.162.534.644.8

60.959.670.8

.20.010.817.213.36.715שוללים את זכות קיום ישראל כמדינה3

15.211.09.9

136

תומכים בשימוש באלימות במאבקם שלהאזרחים הערבים לקידום ענייניהם

17.87.58.07.92.64.35.33.01.9

200620072008200920102011

201220132015

61.562.162.052.062.457.2

54.054.253.9

15.119.021.921.627.918.2

22.813.526.9

4.86.513.18.311.43.310.57.215.6

2015-1980( מציג נתונים מקבילים על עמדות סרבניות של הציבור היהודי בשנים 9.2 )ותרשים 9.12לוח . הנתונים מצביעים על תנודות שונות, אך המגמה הכללית היא יציבות. בתקופה זו כשביעית מהיהודים אינם משלימים עם זכות הקיום של המיעוט הערבי בישראל, כשליש שוללים את זכותם של הערבים להצביע לכנסת ובין שליש למחצית חושבים שהמדינה צריכה לעודד ערבים לעזוב את הארץ. אלה מספרים לא מרנינים, אך

.1980לא חל בהם שינוי עקבי מאז

)באחוזים(2015-1980 מגמת שינוי בעמדות סרבניות נבחרות, יהודים, 9.12לוח יהודים

מגמה***1980

1985

1995

2003

2008

2012

2013

2015

2012-

2013

2013-

2015

1980-

2015

אינם משלימים עם קיומו של מיעוט ערבי(98במדינת ישראל** )י'

*15.7

9.717.2

13.7

15.2

15.314.8000

שוללים את זכות הקיום של מיעוט ערבי עם(97זכויות אזרח מלאות )י'

*21.3

16.4

19.8

18.9

21.8

21.915.40+0

שוללים את זכות הערבים להצביע לכנסת )י'13)

*23.4

30.6

33.7

28.5

27.9

30.521.10+0

מסכימים שישראל תעודד את האזרחיםהערבים לעזוב את הארץ**

48.5

38.7

36.4

38.9

34.1

***+

.38לא מוכנים שיהיה להם חבר ערבי1

37.0

32.0

31.3

**37.1*0

***פלוס מציין מגמה תומכת דו-קיום, מינוס** ניסוח השאלה לא היה זהה בכל השנים* השאלה לא הוצגה– מגמה מזיקה לדו-קיום, ואפס – העדר מגמה, אי-שינוי, יציבות

)באחוזים(2015-1980 עמדות סרבניות, יהודים, 9.2תרשים 19801985198819952001200320042006

שוללים את זכות הקיום של מיעוט ערבי עם זכויותאזרח מלאות

21.318.816.417.319.821.119.4

24.141.230.925.634.133.732.7שוללים את זכות הערבים להצביע לכנסת

38.137.039.632.026.231.334.033.9לא מוכנים שיהיה להם חבר ערבי

20072008200920102011201220132015

17.618.917.520.919.919.821.915.4

137

33.128.832.134.131.330.521.1

37.1

סיכום המגמות עולה9.13ניתן לסכם את שלוש המגמות שנבדקו לפי ציון המגמה שניתן לכל השאלות שנבדקו לעיל. מלוח

ניתן להסיק כי9.14 עברו הערבים החרפה בעמדותיהם כלפי היהודים והמדינה, מלוח 2015-1976כי בשנים אנו למדים כי חלה יציבות עם החרפה בחלק9.15 התרחשה עצירה במגמת ההחרפה ומלוח 2013בשנת

. הממצא על עצירת ההחרפה בעמדות הערבים הוא בלתי צפוי.2015מהעמדות ב- להחרפת העמדות של הציבור הערבי יש שני רבדים שונים. רובד אחד הוא הסלמה של המאבק הדמוקרטי לשוויון ולשלום שמתבטא בין השאר במאבק לשינוי אופייה היהודי-ציוני של המדינה והרחבת המחאה לחוץ לארץ. הרובד השני הוא הקצנת עמדות החורגת מנהלים דמוקרטיים כמו שלילת עצם קיומה של המדינה

ותמיכה בכל אמצעי המאבק כולל אלימות. הייתה יציבות2015-1980לעומת זאת, שלושת הלוחות מלמדים כי בקרב היהודים לאורך כל התקופה

ואפילו התמתנות מסוימת בעמדות כלפי המיעוט הערבי. זהו ממצא בלתי צפוי ומנוגד לתזה לפיה היהודיםנסחפים לימין ולדת ונעשים יותר ויותר אנטי-ערבים.

, ערבים ויהודים2015-1976 סיכום מגמות השינוי ב-9.13לוח יהודיםערבים

+0-+0-מגמה*9.1331לוח 9.2400לוח 9.31091לוח 9.8040לוח 9.91137לוח 9.10261לוח 9.11420לוח 9.12041לוח

232031218סך הכל*פלוס מציין מגמה תומכת דו-קיום, מינוס – מגמה מזיקה לדו-קיום, ואפס – העדר מגמה, אי-שינוי, יציבות

, ערבים ויהודים2013-2012 סיכום מגמות השינוי ב-9.14לוח יהודיםערבים

+0-+0-מגמה*9.1043לוח 9.2310לוח 9.30612לוח 9.8130לוח 9.92132לוח 9.10126לוח 9.11033לוח 9.12030לוח

138

416243162סך הכל*פלוס מציין מגמה תומכת דו-קיום, מינוס – מגמה מזיקה לדו-קיום, ואפס – העדר מגמה, אי-שינוי, יציבות

, ערבים ויהודים2015-2013 סיכום מגמות השינוי ב-9.15לוח יהודיםערבים

+0-+0-מגמה*9.1160לוח 9.2040לוח 9.35131לוח 9.8031לוח 9.91123לוח 9.10342לוח 9.11420לוח 9.12012לוח

132931166סך הכל*פלוס מציין מגמה תומכת דו-קיום, מינוס – מגמה מזיקה לדו-קיום, ואפס – העדר מגמה, אי-שינוי, יציבות

139

10פרק

מסקנות

( של מדד יחסי ערבים-יהודים בישראל הסתמנה בקרב הערבים מגמה2012-2003בעשר השנים הראשונות ) של חידוד הביקורת כלפי אופייה הלאומי של המדינה וכלפי הרוב היהודי, ואילו בציבור היהודי נשארו העמדות

ואפילו התמתנו במידה מסוימת. ממצאי מדד מצביעים על המשך מגמת ההתמתנות אצל2013יציבות עולה שלא חל שינוי בקרב היהודים ואילו2015היהודים לעומת עצירת מגמת ההחרפה אצל הערבים. ממדד

אצל הערבים נמשכת אי-ההחרפה ברוב העמדות אך יש גם התחדשות ההחרפה בעמדות מסוימות. עצירתב- הן2013ההחרפה היהודים בקרב התקופה כל לאורך היציבות-התמתנות ומגמת הערבים בקרב

התפתחויות בלתי-צפויות בעיני רבים באקדמיה, בשלטון ובתקשורת הרואים את שני הצדדים עוברים תהליךוצופים התנגשות בלתי-נמנעת ביניהם. באופן מיוחד המגמה של אי-החרפה בעמדות של הקצנת עמדות היהודים כלפי המיעוט הערבי עומדת בסתירה מובהקת עם המגמה הרחבה יותר בקרבם של סחף לימין ולדת

והגידול בגילויי השנאה והגזענות. נובעת בראש ובראשונה מהפער הגדול בין הציפיות הגבוהות2013ההחרפה בעמדות הערביות עד לשנת

( לבין המציאות העגומה שבאה אחריה, המשך האפליה וההדרה,1995-1992שיצרה ממשלת רבין השנייה ) התמשכותם של הכיבוש, ההתנחלויות, האלימות, חוסר התוחלת והמתחים הגואים בסכסוך הישראלי–פלסטיני, ומעל לכול — ההיוואשות הגוברת של הערבים מהנוסחה הקיימת של מדינה יהודית ודמוקרטית. מגמה דומה

(, המסמן את תחילת שלב2012-1976נצפתה גם בשלושה וחצי העשורים שלאחר יום האדמה הראשון )יותר מעמדותיהם לפני כן1996המחאה בתולדות יחסי ערבים–יהודים. עמדות הערבים שלאחר חריפות

אין מגמה של החרפה בעמדות היהודים בנוגע1980. לעומת זאת, מאז 2006וחריפותן עלתה מדרגה מאז למיעוט הערבי בישראל.

העשור הראשון של שנות האלפיים היה עשור אבוד מבחינת הדו־קיום בין ערבים ליהודים. בעשור זה לא רק שלא חל שיפור במעמד המיעוט הערבי ובתשתית הדו־קיום אלא שחלה בהם נסיגה. בלחץ האירועים הקשים הורעו בפועל היחסים בין ערבים ליהודים ונמשכה ההחרפה בעמדות הערבים, ותהליכי שחיקה אלו

איימו על השקט היחסי השורר בין ערבים ליהודים. 2015 שנמשכה במידה לא מבוטלת גם ב-2013אם אכן עצירת החרפת העמדות של הציבור הערבי ב-

היא שינוי מגמה, ניתן להסבירה על-ידי מספר התפתחויות. בזירה האזורית פעלו למיתון האזרחים הערבים האכזבה מהאביב הערבי בעקבות הדחת האחים המוסלמים מהשלטון במצריים, המשך הדיכוי ושפיכות הדמים בסוריה והאנדרלמוסיה בכמה ממדינות ערב, וסירוב הפלסטינים לדרישת ישראל להכיר בה כמדינתו של העם היהודי. בזירה הפנימית הכוחות המרככים היו הקמפיין לסיפוח המשולש למדינה פלסטינית שגרם באופןהאזרחי השירות פתיחת מישראל, כחלק ובחייהם באזרחותם הערבים של הדבקות לחיזוק פרדוכסלי להתנדבות צעירים וצעירות ערבים שהעניק להם אפיק חדש לשיפור תנאי החיים, ופעולות שקטות של המדינהערבים בשירות המדינה במיוחד של אקדמאים כלכלי של האוכלוסייה הערבית, לשילוב והמגזר השלישי והכלכלה היהודית ועידוד יזמות ועסקים ערביים. נראה כי כוחות אלה שפעלו בחלקם גם קודם לכן הבשילו

140

.2013וגרמו לשינוי תודעתי אצל חלק מהערבים מאז בדיקה נרחבת של העמדות בעניין הצעדים לשיפור יחסי ערבים–יהודים מראה שהיהודים אמנם פתוחים לשינוי מסוים, אך הערבים תופסים את עצמם כקורבן מוחלט, מצפים מהמדינה ומהיהודים לעשות ויתורים ומסרבים לנקוט צעד כלשהו כדי לזכות באמונם וברצונם הטוב של המדינה ושל היהודים או כדי להניעם לשינוי. מסמכי החזון העתידי, למשל, מבוססים על ההנחה של דו־קיום בתוך ישראל שבתחום הקו הירוק ועל מאבק ערבי במסגרת החוק והכללים הדמוקרטיים, אולם בעיני היהודים והמדינה הם מציבים מטרה קיצונית ומטילים את כל כובד האחריות לשינוי עליהם בלבד. לפי המסמכים הללו, השינויים הנדרשים מהערבים עצמם הם שינויים חברתיים פנימיים בלבד, האמורים לשפר את סגנון חייהם ולדרבנם למאבק נמרץ יותר לשם הפיכת

ישראל למדינה דו־לאומית. עברו האזרחים הערבים פוליטיזציה והעצמה, שהן פועל יוצא של השינויים שקרו בסביבתם.1967מאז

ישראל עברה תהליך דמוקרטיזציה מקיף )עם נסיגה מסוימת בזמן כהונת הממשלה הימנית ביותר בישראל,ומאז מאי 2012-2009בשנים יחד הזדמנויות2015 יצרו יהודיות. אלה והתפשטות של תנועות מחאה )

לערבים להתארגן ולהילחם באפליה ובהדרה שמהן הם סובלים. הערבים צברו כוח וגבו מחיר על הטיפול המפלה בהם. מתחילת שנות השבעים, בהנהגת רק"ח, הם מיקדו את מאבקם בשוויון אזרחי ובכינון שלום לפי הנוסחה של שתי מדינות לשני עמים. הסכמי אוסלו נתנו להם את התחושה ששתי המטרות הללו עומדות להתגשם, אך רצח רבין קטע את תקוותיהם. השיפור ביחס המדינה אליהם ואל בני עמם נפסק, והאלימות שהתפשטה טפחה על פניהם. הם גם הבינו שהישועה לא תצמח מההנהגה הפלסטינית וממדינה פלסטינית עתידית. לכן הם המירו מחאה במאבק לאומי. ההנהגה הערבית של חד"ש, בל"ד ורע"ם־תע"ל שוב אינה מסתפקת במחאה לביעור האפליה, להשגת שוויון אזרחי ולהקמת מדינת לאום פלסטינית לצד ישראל, אלא חותרת לשינוי מעמד הערבים כלאום, למחיקת זהותה היהודית של המדינה ולכינון מדינה דו־לאומית במקום מדינת הלאום היהודית. המאבק הזה קיבל ביטוי פורמלי במסמכי החזון העתידי, המאתגרים הן את המדינהדו־לאומית תובע מהיהודים לוותר על והן את התנועה הלאומית הפלסטינית. הרעיון של מדינה היהודית הפרויקט הציוני ועל המדינה היהודית ומאותת לראשי הפלסטינים שהמדינה הפלסטינית אינה מענה מספק עבור החלק הישראלי בעם הפלסטיני. מטרת המאבק הלאומי שמנהלים הערבים מול מדינת ישראל ומול התנועה הלאומית הפלסטינית היא להיחלץ משוליותם הכפולה — בתוך החברה הישראלית ועוד יותר בקרב

הפלסטינים — ולזכות בתשומת לב, כבוד ועזרה משני הצדדים. המדינה והרוב היהודי, המונהגים על ידי הימין, מפרשים את המאבק הלאומי הערבי כאיום קיומי. נשמעיםיותר מהאיום הפלסטיני מתוכם קולות המכריזים במפורש שהאיום מבית של הערבים בישראל הוא חמור בלימה. החקיקה לקרב נכנסה היהודית המתגוננת באזור. הדמוקרטיה אחרים אויבים מצד או החיצוני האנטי־ערבית בכנסת היא איתות של ראשי המדינה להנהגה הערבית שעליה לעצור, מאחר שמאבקה נמצא

על סף חציית הקווים האדומים.יעילה, ואילו ולא המנהיגות והציבור היהודיים תופסים את המנהיגות הערבית כלא אמינה, לא מייצגת יחסי קידום על שמקשה מצב זהו יעילה. ולא אמינה כלא אך כמייצגת, אותה תופס הערבי הציבור ערבים–יהודים, משום שמנהיגות אמינה, מייצגת ויעילה של המיעוט בעיני קבוצת המיעוט עצמה, בעיני קבוצת הרוב ובעיני המדינה היא גורם מרכזי בקידום יחסי מיעוט–רוב. בהיעדר שותפות בשלטון, המנהיגות הערבית האידאולוגית עוסקת במחאה ובמאבק לאומי, אולם הציבור הערבי הפרגמטי מצפה ממנה להשתתף בשלטון,

141

להביא לידי שינוי מדיניות של מוסדות המדינה, לעסוק בבעיות היומיום של האוכלוסייה הערבית ולמצוא להן פתרונות מעשיים. המנהיגות היהודית לא חשה צורך או אחריות ציבורית להביא לשינוי יסודי במצב, ואילוובעמדות של המנהיגות הערבית אינה מוכנה לשנות את האסטרטגיה שלה כדי לחולל תמורה במדיניות המנהיגות היהודית והציבור היהודי. במצב זה שורר קיפאון. הן הצד היהודי והן הצד הערבי מתנערים מאחריות

ציבורית ואינם נוקטים צעדים של ממש לשינוי.יוצרת מצב חדש ושינוי כיוון. לשלטונות יש כעת כתובת – הנהגה2015הקמת הרשימה המשותפת ב-

ערבית נבחרת שאיתה ניתן לדון, לנהל משא ומתן ולהגיע לפשרה. להנהגה זו יש גם עוצמה שקשה להתעלם ממנה המתבטאת בייצוג משמעותי בכנסת. בראש הרשימה המשותפת עומד ראש חד"ש, חבר הכנסת איימן עודה, המוביל קו רענן של מאבק כלכלי-חברתי ושיתוף פעולה ערבי-יהודי, במטרה להניע את המדינה לתתלאומית בפעילות נתקלת זו מבטיחה אסטרטגיה הערבי. הציבור של היומיום לבעיות מעשיים פתרונות

מתריסה מצד בל"ד גם בהיותה חלק מהרשימה המשותפת. רבים העלו במשך השנים את ההשקפה, או את התקווה, שהערבים בישראל ישמשו "גשר לשלום" עם הפלסטינים והעולם הערבי, בהיותם קבוצה בעלת זיקה לשני הצדדים ובעלת אינטרס עליון בהשכנת שלום. אולם זוהי ציפייה לא מציאותית. הערבים אינם יכולים למלא תפקיד של משכיני שלום, משום שהם תומכים תמיכה חד־משמעית בצד הערבי, ולפיכך אינם יכולים לשמש מתווך הוגן. כמו כן אין בידיהם העוצמה או שפע המשאבים החיוניים לגורם המנהל סכסוכים )כמו לארצות הברית למשל(. לעומת זאת, המיעוט הערבי עלול

(. האזרחים הערבים יכולים להקשות על השגת הסכםpeace spoilerדווקא למלא תפקיד של "מחבל בשלום" ) שלום עם הפלסטינים ועל ייצובו אם ינהלו מאבק לכלול בו את דרישותיהם, אם יפתחו באינתיפאדה משלהם, אם יצטרפו לאינתיפאדה פלסטינית, או אם יצביעו נגד הסדר קבע עם הפלסטינים שלא יתייחס לתביעותיהם

מהמדינה. שיפור מצב הערבים בישראל עשוי לתרום לבלימת התפתחות רעה זו. למרות השסע העמוק בין ערבים ליהודים ומגמת ההחרפה בעמדות הערבים, ממצאי המדד מצביעים על המשך קיומה של תשתית לדו־קיום ערבי–יהודי בישראל. רוב הערבים ורוב היהודים מאמינים בחברה משותפת, מקבלים את המדינה בתחום הקו הירוק כמסגרת שבה יתקיימו היחסים ביניהם, חשים שישראל היא מקום טובהבסיס הוא אזרחי ששוויון ומסכימים ביניהם היחסים להסדרת כמנגנון לדמוקרטיה מחויבים בו, לחיות

לדו־קיום ויעד ממלכתי חשוב. רוב של ערבים, מעל למחצית, גם מקבל את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומשלים עמה כבעלת רוב יהודי, שפה עברית שלטת, תרבות ישראלית־עברית ולוח שנה עברי. ההשלמה של הערבים עם מדינה יהודיתידי הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית ובמילוי מאווייהם הלאומיים על מותנית בשוויון אזרחי מלא וברצועת עזה. ברור שמאחורי ההשלמה ניצבת א־סימטרייה חדה של כוח בין המדינה והרוב היהודי לביןישראל בין וליציבות — א־סימטרייה חדה שוררת גם המיעוט הערבי, אך אין היא הגורם העיקרי לשקט

לפלסטינים תחת הכיבוש, אך היא לא מנעה טרור, התקוממויות עממיות, מאבק במגוון אמצעים ודיכוי. במשך השנים התגבש קונצנזוס אופרטיבי בין ערבים ליהודים, וזה מגשר על השסע העמוק ביניהם, מקרבואלימות. אבני היסוד של ההסכמה הבסיסית הזאת הם העיקרון של פתרון שתי אי-יציבות ומונע אותם המדינות, קבלת האזרחים הערבים את זכות קיומה של ישראל בגבולות הקו הירוק, נאמנות למדינה, שוויון אזרחי, דמוקרטיה כמנגנון לניהול סכסוכים וכאמצעי לשינוי, ושילוב ללא טמיעה. כמובן שכל צד מפרש בדרכו את כל אחד מהעקרונות הללו ובשל כך יעילותם פוחתת, אבל הם עדיין מרגיעים ומייצבים את הדו-קיום

142

הערבי-יהודי.הגורמים התומכים בהמשך השקט והיציבות ביחסי ערבים–יהודים בישראל הם:

הערבים עוברים תהליך של ישראליזציה שמאזן את תהליך הפלסטיניזציה והאסלאמיזציה שהם עוברים. 1 ומפחית את השפעתו. ערבי בעזה או בשכם עובר פלסטיניזציה ללא ישראליזציה, ואילו ערבי בנצרת או ביפו עובר פלסטיניזציה עם ישראליזציה. ישראליזציה זו ממתנת את הפלסטיניזציה שהערבי חווה, קושרת אותוישראלי ובדרכי המאבק. עמדתו כאזרח ליהודים בשפה, בתרבות, באורח החיים אותו ומקרבת לישראל גבולות מציבה גם הישראליזציה ישראלי. אזרח שאינו פלסטיני של מגורלו שונה גורל לו מעצבת לאסלאמיזציה. איש התנועה האסלאמית בישראל לא רק קשור לחייו כאזרח ישראלי ומושפע מהם אלא גם מודע לכך שהוא חלק ממיעוט מוסלמי שאין לו סיכוי להיהפך לרוב ולתפוס את השלטון בישראל. בכך הוא נעשה יותר מתון מאיש תנועה אסלאמית במצרים, באפגניסטן, בעירק, בסוריה, בגדה המערבית או ברצועת עזה, שבהן האסלאמיזציה לא רק שאינה מציבה גבולות אלא גם מעלה ציפיות לתפיסת שלטון ולמהפכה

אסלאמית. ישראל היא מדינה חזקה, דמוקרטית, המספקת שירותים והשולטת במצב. היא מאפשרת לערבים לנהל. 2

מאבק חוקי ומסודר הודות לדמוקרטיזציה שהיא עוברת ומספקת להם שירותים והטבות. ישראל היא מדינת חוק ודמוקרטיה נוהלית המבטיחה לערבים השתתפות בפוליטיקה פרלמנטרית וחוץ־פרלמנטרית, כך שאיןרווחה המיטיבה במיוחד עם הערבים — לפי הכרח שיפנו לפוליטיקה לא חוקית. ישראל היא גם מדינת הסטנדרטים הישראליים הם נמנים עם הנזקקים יותר, משפחותיהם גדולות יותר, הכנסותיהם נמוכות יותר ויישוביהם מפותחים פחות. כמו כן המדינה בשום אופן אינה מתייחסת לאזרחיה הערבים כפי שהיא מתייחסת לפלסטינים מעבר לקו הירוק. לערבים בישראל יש חופש תנועה, נגישות לתעסוקה בכל הארץ, זכות הצבעה לכנסת, זכאות לרווחה, שירותי אכיפת חוק הוגנים, תנאי חיים של אזרח ועתיד בתוך מדינה דמוקרטית; לעומת תנאי חיים ועתיד לא ברור של מי שחיים כנתינים תחת כיבוש צבאי, כמו בני עמם בגדה המערבית, ברצועת

עזה ובפזורה. . המדינה מפעילה פיקוח בטחוני יעיל על האוכלוסייה הערבית. הוא נעשה במרוצת השנים יותר סלקטיבי3

וממוקד. חובת קבלת אישור בטחוני הלכה והצטמצמה. הפיקוח מוגבל לפעילים מסיתים ולבעלי פוטנציאל טרוריסטי. הוא מתרכז במעשים ולא בדיעות. הוא נמנע ככל האפשר משימוש במעצרים מינהליים ובהוצאה מחוץ לחוק של ארגונים. במשך שנים עמדו על סדר היום של השלטונות יוזמות פוליטיקאים להוציא את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מחוץ לחוק, אך לא הוחלט לעשות כן בשל התנגדות שירותי הביטחון. הבידוק הבטחוני בנמלי היציאה לחוץ לארץ עודנו גורם סבל והשפלה לחלק מהנוסעים הערבים וההבטחות שהוא יוחלף באמצעים טכנולוגיים טרם מולאו. יעילות הפיקוח נמדדת לא רק בסיכול או בהרשעה על הפרות חוק בטחוניות של כמה עשרות ערבים מדי שנה אלא גם ובעיקר בהרתעה שלא ניתנת למדידה. הערבים

מודעים היטב שאם יפנו לחתרנות ולמאבק אלים הם יינזקו וייכשלו. המדינה והרוב היהודי מחדדים יותר ויותר את הבחנה בין פלסטינים משני עברי הקו הירוק. המדינה,. 4

, מקיימת מדיניות המבחינה באופן חותך בין פלסטינים אזרחים לפלסטינים לא1967תחת כל ממשלותיה מאז אזרחים. גם בעיני ממשלות הימין הקו הירוק שריר וקיים. הציבור היהודי למד להבחין ולהתייחס באופן יותרלמרות לגוש שהפך למרכז, הזזים ימין תומכי השטחים". "ערביי לעומת לאזרחים הערבים ומכיל חיובי יותר כלפי סובלניים ונעשים אי-היציבות של המפלגות המאיישות אותו, מתמתנים בעמדותיהם הפוליטיות

143

האזרחים הערבים. מאידך, התפתח בישראל ימין יהודי רדיקלי מתלהם הממנף את כוחו על ידי בחקיקה מגבילה, התקפות על המיעוט הערבי ויצירת אווירה לאומנית ולא דמוקרטית. אך ימין רדיקלי זה כשל בתפיסת השלטון וברדיקליזציה של הציבור היהודי, אם כי הצליח להגביר את הניכור של המיעוט הערבי ויצר חרדה

מתפשטת מפני קריסת הדמוקרטיה בקרב האליטות היהודיות שבמרכז ובשמאל. התנועה הלאומית הפלסטינית מקצה לפלסטינים בישראל את תפקיד השדולה הפוליטית למען העם. 5

הפלסטיני ואינה מצפה מהם להצטרף לתנועת ההתנגדות הפלסטינית ולחתור תחת קיום המדינה. בדומה לממשלות ישראל, אש"ף והרשות הפלסטינית מבדילים בין הפלסטינים מחוץ לישראל )כולל ערביי מזרח ירושלים( לבין הפלסטינים שבתוכה )"ערביי הפנים"(. אין הם רואים את עצמם מייצגים את האזרחים הערבים, אינם דוחים את מדיניות הממשלה בישראל הגורסת כי בעיותיהם הן ענייני פנים, אינם מגייסים אותם לטרור ולמלחמה נגד ישראל ואינם קוראים להם להחרים את הבחירות לכנסת ולהפר חוק וסדר. הם מחשיבים אותם חלק בלתי נפרד מישראל וממריצים אותם לתמוך בתנועת השלום הישראלית ולפעול במישור הפוליטי לקידום ענייניו של העם הפלסטיני. גישה זו נותנת לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל ולהמשך קיומו של מיעוט ערבי פלסטיני בתוכה. רק במצבים מיוחדים הרשות הפלסטינית מתחשבת בצורכי הערבים בישראל. דרישת ממשלת נתניהו שהרשות הפלסטינית תכיר בישראל כמדינתו של העם היהודי, למשל, נדחית בלחץ מנהיגי המיעוט הערבי, הרואים בכך קיבוע של האופי היהודי־ציוני של המדינה, אך גם, ובעיקר, משום שהכרה כזאת עלולה לסתום את הגולל על זכות השיבה לישראל של הפליטים הערבים. אבל גם במקרים חריגים אלה הרשות הפלסטינית איננה מתערבת לגמרי באופן ישיר ביחסים בין מדינת ישראל לאזרחיה הערבים. ואכן לאזרחים הערבים יש תחושה המעוגנת במציאות שהם שוליים לעם הפלסטיני, כפי שהם שוליים לחברה הישראלית. המניע העיקרי לכתיבת מסמכי החזון העתידי היה התחושה שהתנועה הלאומית הפלסטינית אינה מייצגת אותם, האינטרסים שלהם נבדלים מהאינטרסים של יתר בני עמם, ולפיכך עליהם להיאבק ישירות מול מדינת

ישראל לשם שיפור מעמדם. הקהילה הבינלאומית אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של ישראל ובמדיניותה כלפי המיעוט הערבי.. 6

האומות המאוחדות, האיחוד האירופי וארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים תומכים בארגוני החברה האזרחית הערבית, בעיקר בכסף, אך אינם לוחצים על ישראל לשנות את אופייה או את מדיניותה כלפי המיעוט הערבי.

מכירה בישראל כמדינה יהודית, והיא מקובלת על רוב1947החלטת החלוקה של האומות המאוחדות מ־ ישראל ממוקדים בסיום הכיבוש המדינות בעולם חוץ ממדינות ערב. הביקורת והלחצים הבינלאומיים על

ובצורך להקים מדינה פלסטינית לצד ישראל. ההחרפה בעמדות הערבים היא תולדה של היחלשות מסוימת של הגורמים הללו, אם כי נראה שההחרפה

. אין סימנים להחרפה בעמדות היהודים לאורך זמן. מוקדי הלכידות הבין־קבוצתיים עדיין2013נעצרה ב- איתנים דיים להבטחת מודוס ויוונדי בין הצדדים. לא לערבים ולא ליהודים, ולא כל שכן למדינה, יש רצון לשבור

את הכלים. כל צד נזהר שלא לחצות את הקווים האדומים שמציב לו הצד האחר. הקווים האדומים שהמדינה והציבור היהודי מציבים לאזרחים הערבים הם אי־ביצוע של עברות ביטחון, אי־הפרה של חוק וסדר מחוץ ליישובים הערביים, אי־נקיטת צעדים שיגרמו להתערבות בינלאומית בענייני הפנים של ישראל ואי־פגיעה באופייה היהודי והציוני של המדינה. המבחן הוא בהתנהגות הערבים ולא כל כך

בעמדותיהם, ולכן ההחרפה בעמדות הערבים אינה מדליקה נורה אדומה אצל השלטונות. הקווים האדומים שהערבים והנהגתם מציבים למדינה ולציבור היהודי כוללים, בין השאר, אי־שלילה של

144

יסוד של הערבים, אי-חקיקה של חוקים מפורשים נגד ערבים, אי־הפקעה המונית של אדמותיהם, זכויות אי־הטלת ממשל צבאי עליהם, אי־חיובם בחובת שירות אזרחי או צבאי, אי־אפלייתם באופן בוטה ובגלוי במתן שירותים ומשאבים ואי־הפעלת טרור נגדם. הכיבוד ההדדי של הקווים האדומים הוא אינטרס משותף. אין לשום

,2000צד עניין לחצות אותם, מאחר שהמחיר שכל צד עלול לשלם הוא גבוה. כך התברר ממהומות אוקטובר שחידדו את הקווים האדומים.

כדי להתמודד טוב יותר עם השסע, המחלוקות והקונפליקטים בין האזרחים הערבים ליהודים, חיוני להגיע לשלום עם הפלסטינים והעולם הערבי. הסכם כזה ישים קץ למעמד של המיעוט הערבי פלסטיני כחלק מאויביותר לערבים יותר של מדינה יהודית ודמוקרטית, שתהיה הוגנת פעיל. יש גם צורך לגבש נוסחה מאוזנת

בישראל החדשה והמתוקנת, שלצדה תתקיים מדינת לאום פלסטינית ידידותית, יבוטלו ונסבלת בעיני היהודים. האפליות וההדרות ויוענקו לערבים שוויון אזרחי מלא, הכרה כמיעוט לאומי פלסטיני, אוטונומיה תרבותית,ראשי המפלגות הערביות עם של המדינה התייעצות וחובת המדינה בתקציב מידתי נתח בשלטון, ייצוג המיוצגות בכנסת בעניינים חיוניים להם. הערבים, כמו היהודים, ימלאו חובת שירות למדינה. בכך יתמלאו רובלמדינה ישראל יחדלו ממאבק להפוך את החזון העתידי. הערבים התביעות שמציבים הערבים במסמכי

דו־לאומית ויקבלו את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

145

2015סקר ערבים בנושא שמי _________ ואני מראיין מאוניברסיטת חיפה. אנו עורכים סקר מדעי עבור מחקר המבוצע באוניברסיטה

היחסים בין האזרחים הערבים והיהודים בישראל. ההשתתפות בסקר תאפשר לך לבטא את דעתך בנושא ולתרום לקבלת תמונה אמיתית של דעת הקהל במדינה. לצורך מחקר זה נבחרת באופן מקרי. תשובותיך לא תימסרנה לאיש ותשמשנה למטרות סטטיסטיות בלבד. לשאלות שיוצגו לך אין תשובות נכונות או לא נכונות. אנו מודים לך מראש על

השתתפותך שהיא חיונית להצלחת המחקר.

להלן כמה משפטים על יחסים בין האזרחים הערבים ליהודים בישראל. לגבי כל משפט בנפרד, ציין אם אתה: לאמסכים למשפט, נוטה לא להסכים, נוטה להסכים, או מסכים עם המשפט:

לאמסכים

נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

איןמסכיםתשובה

10.811.838.638.50.3שיהיו התארגנויות משותפות של ערבים ויהודים18.917.929.842.90.5שערבים יבלו במקומות בילוי יהודיים224.328.923.023.50.3שערבים ילמדו בבתי-ספר תיכוניים יהודיים321.726.427.424.40.1שערבים יחיו בשכונות יהודיות4 שתהייה שותפות של מפלגות ערביות בקואליציות5

ממשלתיות14.312.534.038.40.8

ובאופן אישי: רוצה

בהחלט בכלל לאלא רוצהרוצה

רוצה אין

תשובה האם אתה רוצה או לא רוצה להצטרף6

להתארגנויות משותפות של ערבים ויהודים?16.343.628.311.20.6

האם אתה רוצה או לא רוצה לבלות במקומות7בילוי של יהודים?

25.144.019.411.30.2

האם אתה רוצה או לא רוצה שילדיך ילמדו8בבתי-ספר יהודיים?

10.827.638.023.10.5

האם אתה רוצה או לא רוצה לגור בשכונה9יהודית?

11.927.535.025.20.5

כעת ברצוני לשאול אותך על הרגשתך כאשר יוצא לך להיות עם יהודים: מרגיש לגמריבנוח

מרגישבנוח

לא מרגישבנוח

בכלל לא מרגישבנוח

אין מצבכזה

איןתשובה

כאשר יוצא לך להיות בקניון שיש בו גם10יהודים, מה אתה מרגיש?

17.441.420.113.57.10.4

כאשר אתה מקבל שירות במשרד ממשלתי שגם יהודים מקבלים בו שירות, מה אתה

מרגיש?

15.247.217.1114.05.90.5

כאשר אתה עובד במקום עבודה שעובדים בו12גם יהודים, מה אתה מרגיש?

18.647.214.512.17.00.5

ציין אם אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מהמשפטים הבאים: לא

מסכים נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

איןמסכיםתשובה

הארץ בין הירדן לים היא מולדת משותפת13לערבים וליהודים

26.718.931.422.20.8

13.822.034.129.90.2ישראל היא מקום שטוב לחיות בו14 אני מעדיף לחיות במדינת ישראל מאשר בכל15

מדינה אחרת בעולם15.725.131.227.60.3

כאשר ישראל זוכה באיזה הישג גדול בתחומים16 כמו ספורט, מדע וכלכלה, אני מרגיש גאווה

במדינה

24.926.629.518.80.1

12.312.038.137.40.2אני מוכן שיהיו לי חברים יהודים1719.020.230.729.70.4אני מוכן שיהיה לי שכן יהודי18 ליהודים יש הרבה ערכים ומינהגים טובים וחשובים19

שהערבים צריכים לאמץ17.918.635.627.70.2

האזרחים היהודים והערבים צריכים ליצור ביחד20 ערכים ומנהגים משותפים, בנוסף למינהגים

ולערכים שלהם

13.118.839.228.50.4

146

לאמסכים

נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

איןמסכיםתשובה

באורח החיים ובהתנהגות, האזרחים הערבים21 דומים ליהודים בישראל יותר מאשר לפלסטינים

בגדה וברצועה

19.921.336.221.90.6

כאשר האזרחים הערבים מעריכים את הישגיהם,22רובם משווים את עצמם בעיקר ליהודים

20.321.935.322.00.4

רוב האזרחים הערבים יהיו נאמנים למדינה23 פלסטינית שהם לא תושביה יותר מאשר למדינת

ישראל

22.430.826.220.40.1

הזהות "ערבים פלסטינים בישראל" מתאימה24לרוב האזרחים הערבים בישראל

14.521.935.427.80.3

אני מרגיש קרוב לפלסטינים בגדה וברצועה יותר25מאשר ליהודים בישראל

26.828.521.722.01.0

42.030.218.19.40.3אני מוכן לעבור לגור במדינה פלסטינית2621.036.224.816.41.6אני מרגיש רחוק מהיהודים בישראל2724.027.428.319.70.6בתור אזרח ישראלי, אני מרגיש זר ודחוי בישראל28 בתור אזרח ערבי בישראל, אני מרגיש זר ודחוי29

על-ידי הפלסטינים בגדה וברצועה27.827.725.518.40.6

המשפטים הבאים הם על יחס האזרחים הערבים למדינה וליהודים. ציין אם אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחדמהם:

לאמסכים

נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

איןמסכיםתשובה

17.216.637.728.10.5לישראל כמדינה יש זכות קיום30 טוב שהאזרחים הערבים והיהודים יחיו תמיד יחד31

בישראל15.117.935.130.90.9

לאזרחים הערבים והיהודים בישראל צריכות32 להיות גם זכויות שוות וגם שוויון בחובת נאמנות

למדינה

14.620.735.128.90.7

מותר לאזרחים הערבים והיהודים לפעול לשינוי33 היחסים ביניהם בדרכים חוקיות ודמוקרטיות

בלבד

10.610.944.433.40.6

בין האזרחים הערבים והיהודים צריכים להתקיים34 גם קשרים שאנשים בוחרים בהם מרצונם כמו

חברות אישית ופעילות בארגונים משותפים

10.28.137.943.40.4

41.632.012.413.80.2אימנע ככל יכולתי ממגע אישי עם יהודים35

והנה עוד כמה משפטים על היהודים בישראל כקבוצה. ציין אם אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מהם: לא

מסכים נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

איןמסכיםתשובה

18.426.629.624.60.7אי-אפשר לתת אמון ברוב היהודים בישראל3620.433.130.015.80.7רוב היהודים בישראל הם רמאים3722.334.329.513.10.8רוב היהודים בישראל נוטים להתנהגות אלימה3818.925.230.924.20.7רוב היהודים בישראל הם גזענים39

באיזו מידה אתה חושש או לא חושש שכל אחד מהדברים הבאים עלול לקרות בשנים הקרובות לאזרחים הערביםבישראל?

לאחושש

לא כל-כךחושש

חושש במידהמסוימת

איןחוששתשובה

13.917.736.931.00.5פגיעה חמורה בזכויות האזרחים הערבים4010.719.129.839.80.6הפקעת אדמות רבות מאוד של הערבים4113.718.630.736.40.6אלימות נגד הערבים מצד המדינה42 סיפוח המשולש למדינה פלסטינית בניגוד לרצון43

תושביו הערבים20.924.924.429.10.7

26.118.719.834.70.7גירוש המוני )טרנספר( של חלק מהאזרחים הערבים44

אתה מסכים או לא מסכים עם המשפטים הבאים הנוגעים ליהודים ולאופי המדינה? באיזו מידה

147

לאמסכים

נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכי

ם

איןמסכיםתשובה

למרות חסרונותיו, המשטר בישראל הוא דמוקרטיה גם לאזרחים45הערבים

20.622.233.622.60.9

האזרחים הערבים יכולים לשפר את מצבם על-ידי דברי שכנוע,46לחצים פוליטיים והצבעה

14.526.634.223.51.2

16.722.833.425.31.7ליהודים, בדומה לערבים, יש זכויות היסטוריות ולאומיות על הארץ4718.317.234.527.72.2היהודים בישראל הם עם שיש לו זכות למדינה48 לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה עצמאית שבה49

חיים יחד יהודים וערבים22.119.931.325.11.6

לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה יהודית50ודמוקרטית שבה חיים יחד יהודים וערבים

25.919.029.823.81.5

אם יתקיים משאל עם על חוקה שמגדירה את ישראל כמדינה51 יהודית ודמוקרטית ומבטיחה זכויות אזרח מלאות לערבים, אתמוך

בה

28.018.925.526.21.4

לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה השומרת על52רוב יהודי

31.825.027.326.20.3

לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה המשרתת את53צרכי היהודים בארץ ובעולם

29.429.824.216.30.3

לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה בשליטה של54יהודים

31.522.427.518.20.4

18.720.630.429.90.4אני משלים עם ישראל היום כמדינה בעלת רוב יהודי55 אני משלים עם ישראל היום כמדינה שהשפה השלטת בה היא56

השפה העברית18.517.5532.630.80.6

20.422.528.927.30.9אני משלים עם ישראל היום עם התרבות השלטת בה57 אני משלים עם ישראל היום כמדינה שיום השבת הוא יום המנוחה58

שלה21.416.426.334.41.5

אני משלים עם ישראל היום כמדינה שבה נהוג חוק השבות,59 כלומר, החוק המעניק רק ליהודים את הזכות להגר לישראל

ולקבל מייד אזרחות ישראלית

34.425.623.115.90.9

25.824.630.118.60.9אני משלים עם ישראל היום כמדינה שהיהודים שולטים באדמותיה60 אני משלים עם ישראל היום כמדינה שהיהודים הם מקבלי61

ההחלטות בה25.720.930.921.21.3

אני משלים עם ישראל היום כמדינה המשרתת את צרכי היהודים62בארץ ובעולם

29.722.529.418.31.8

14.716.333.633.42.0אני מאמין שקרתה שואה שבה נרצחו מיליוני יהודים בידי הנאצים63 מוצדק שישראל מציינת את יום השואה כיום זיכרון לרצח מיליוני64

יהודים בידי הנאצים14.816.434.833.01.0

27.124.229.617.61.4ישראל צריכה ללמד על השואה גם בבתי-ספר ערביים65 מוצדק שסמלי המדינה יהיו סמלים יהודיים, אך צריך שלמדינה66

יהיו גם סמלים ערביים שערבים יוכלו להזדהות איתם13.714.939.631.30.5

17.125.126.431.10.2ישראל כמדינה ציונית, שבה חיים יחד יהודים וערבים, היא גזענית67

, ציין בבקשה אם היא גזענית או לא2015לגבי כל אחת מהאמירות הבאות שנאמרו במערכת הבחירות לכנסת ב-גזענית:

גזעניתבהחלט

לאגזעניתגזענית

בכלל לאגזענית

אין תשובה

קריאת ראש הממשלה נתניהו לתומכיו ללכת68להצביע כי הערבים מצביעים בכמויות גדולות

54.731.111.52.40.3

ההצהרה של ראש "כולנו" כחלון שלא יצטרף69לקואליציה שנשענת על קולות הערבים

47.435.212.24.70.5

באיזו מידה אתה נותן אמון בכל אחד מהמוסדות הבאים בישראל? במידהבכלל לא

קטנה במידהמספקת

במידהרבה

איןתשובה

2.712.945.338.90.2מוסדות רפואיים703.517.343.235.80.3המוסדות להשכלה גבוהה7113.424.542.419.00.7בתי המשפט7231.732.521.713.90.1המשטרה7328.834.924.311.90.1הכנסת7440.527.319.213.00.1הממשלה75

148

האם אתה תומך או מתנגד שהערבים ייאבקו לשוויון אזרחי וחברתי-כלכלי ופחות לשלום ולשינוי אופי המדינה?6716.6תומך בהחלט

43.0תומך20.3מתנגד

7.5מתנגד בהחלט12.6אין תשובה

נחזור לשאלות על האזרחים הערבים והיהודים בישראל. באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים לאפשרות שהאזרחיםהערבים ישתמשו בכל אחת מהדרכים הבאות כדי לשפר את מצבם בישראל:

לאמסכים

נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכי

ם

איןמסכיםתשובה

77

10.618.728.142.40.1שביתות כלליות

78

18.222.628.830.10.2מחאות בחוץ-לארץ

79

39.630.813.216.10.3הפגנות לא-חוקיות

80

41.625.516.416.10.4החרמת הבחירות לכנסת

81

52.428.78.99.60.3כל האמצעים, כולל אלימות

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מההסדרים הבאים לבעיית היחסים בין האזרחים הערביםוהיהודים?

לאמסכים

נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכים

מסכים

איןתשובה

82

לאזרחים הערבים יהיה מעמד של מיעוט בעל זכויות אזרח מלאותבמדינה יהודית ודמוקרטית והם ישלימו איתו

23.519.333.323.40.5

83

האזרחים הערבים ייהנו מזכויות דמוקרטיות, יקבלו את חלקם היחסיבתקציבים וינהלו את מוסדות הדת, החינוך והתרבות שלהם בעצמם

23.721.332.421.70.9

84

27.025.720.725.01.5תקום מדינה פלסטינית בכל פלסטין במקום ישראל

האם אתה מוכן שצעיר ערבי יתנדב לשנת שירות אזרחי ויקבל את ההטבות שניתנות למי שעשה שירות צבאי?8510.6 בטוח שכן120.7 חושב שכן225.0 חושב שלא329.0 בטוח שלא4

14.7אין תשובה

כעת אקרא לך מספר דברים שיתכן שיהיו דרושים כדי שהמדינה והיהודים יתייחסו לאזרחים הערבים בשוויון, בכבוד ובאמון. לגבי כל אחד מהם, ציין בבקשה אם אתה מסכים או לא מסכים שהאזרחים הערבים יעשו כדי שהמדינה

והיהודים יתייחסו אליהם בשוויון, בכבוד ובאמון: לא

מסכים נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכי

ם

איןמסכיםתשוב

ה

33.826.023.116.40.7האזרחים הערבים ימלאו חובת שירות כלשהו למדינה8627.229.323.319.60.5האזרחים הערבים יקבלו את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית87 האזרחים הערבים יקבלו את ישראל כמדינתם של כל היהודים88

בעולם, ולא רק של היהודים בישראל37.726.821.413.50.5

האזרחים הערבים יימנעו ממאבק לשינוי אופייה היהודי-ציוני של89המדינה

36.723.722.017.00.5

35.122.621.619.61.1האזרחים הערבים יימנעו ממחאה בחוץ לארץ נגד המדינה9043.523.713.918.00.9האזרחים הערבים לא יציינו בפומבי את יום הנכבה91 האזרחים הערבים לא יציגו דרישה שהעקורים )הפליטים הפנימיים(92

1948יורשו להקים מחדש את כפריהם שנהרסו ב-42.622.021.912.90.5

37.925.522.213.40.9 האזרחים הערבים לא יזדהו בפומבי עם הצד הערבי אם ישראל93149

לאמסכים

נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכי

ם

איןמסכיםתשוב

ה

מילולית או פיסיתתותקף 32.121.528.715.61.9המנהיגים הערבים יימנעו מהתבטאויות חריפות נגד המדינה94 המנהיגים הערבים יגנו באופן חד-משמעי פעולות אלימות של ערבים95

נגד יהודים בישראל30.428.126.214.40.9

האזרחים הערבים יוותרו על זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים96למדינת ישראל

46.125.817.410.10.6

האזרחים הערבים לא יראו ביהודים מתנחלים זרים שגזלו את אדמות97הארץ מהערבים

34.021.824.019.40.8

כל עוד לא שוררים יחסי שלום בין ישראל לפלסטינים, לא יגדירו98האזרחים הערבים את זהותם בתור "ערבים פלסטינים בישראל"

35.223.424.715.31.5

39.631.514.113.61.2האזרחים הערבים לא ידרשו הכרה בהם כמיעוט לאומי-פלסטיני99100

האזרחים הערבים יראו בישראל את מדינתם ויתמכו בה במקרה שלסכסוך עם המדינה הפלסטינית

43.427.117.611.10.7

101

האזרחים הערבים יכירו בזכות היהודים לקבוע את השפה, את התרבות, את הסמלים ואת המדיניות של המדינה תוך הכרה בצרכי

האזרחים הערבים

32.719.628.018.71.0

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מהעקרונות הבאים ליישוב הסכסוך בין ישראל והפלסטינים? לא

מסכים

נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכים

איןמסכיםתשוב

ה

102

19.39.237.933.40.2שתי מדינות לשני עמים

103

יהיו הגבולות בין שתי המדינות עם אפשרות לחילופי1967גבולות שטחים

22.217.035.625.00.2

104

39.921.522.815.40.4ירושלים תחולק לשתי ערים נפרדות, יהודית וערבית

105

הפליטים הפלסטינים יקבלו פיצוי מתאים ויורשו לחזור למדינתפלסטין בלבד

28.718.029.124.20.1

106

עם הביצוע המלא של העקרונות הללו, ייגמרו כל התביעות של שניהצדדים והסכסוך ביניהם יסתיים

22.420.230.626.70.1

107

46.229.213.211.40.1חלק מיישובי המשולש יסופחו לפלסטין כאשר תוקם

108

54.816.911.915.50.9היציאה של ישראל למבצע צוק איתן )מלחמת עזה( הייתה מוצדקת

109

אתמוך בהסכם שלום בין ישראל לפלסטינים גם אם לא יכלול פתרון לבעיית האדמות שהופקעו מאזרחי ישראל הערבים ולבעיית

העקורים הפנימיים

31.620.725.122.0.5

110

אתמוך בהסכם שלום בין ישראל לפלסטינים גם אם יכלול הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית אך יבטיח שוויון אזרחי מלא

לערבים

22.219.332.825.60.1

111

כל עוד לא שורר שלום בין ישראל והעולם הערבי, צריך שיהיה כוח חזק, ערבי או מוסלמי, שיעמוד בפני ישראל ויפגע בה קשות אם יהיה

צורך בכך

23.926.326.223.40.2

כעת אשאל אותך עוד כמה שאלות הנוגעות לסיום הסכסוך בין ישראל לפלסטינים ולמעמדה של ישראל באזור. באיזומידה אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מהמשפטים הבאים:

לאמסכי

ם

נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכים

איןמסכיםתשוב

ה

112

אני מאמין שמשא ומתן בין ישראל לפלסטינים יוביל להסכם קבעבשנים הקרובות

25.525.330.618.60.0

113

9.722.234.533.70.0היהודים הם האשמים העיקריים בסכסוך הממושך בינם לפלסטינים

114

היהודים הם האשמים העיקריים באסון )בנכבה( שקרה לפלסטינים1948ב-

11.218.030.939.60.3

8.013.628.029.11.3הציונות היא תנועה קולוניאלית וגזענית11150

לאמסכי

ם

נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכים

איןמסכיםתשוב

ה

5116

היהודים בישראל הם מתיישבים זרים, שאינם משתלבים באזור, סופםלעזוב והארץ תחזור לפלסטינים

16.228.425.928.80.8

117

מוצדק שהפלסטינים בגדה וברצועה יפתחו באינתיפאדה שלישית אםיימשך הקיפאון המדיני

17.922.930.428.30.5

118

מוצדק שהאזרחים הערבים בישראל יפתחו באינתיפאדה משלהםאם מצבם לא ישתפר באופן ניכר

23.522.430.123.90.1

119

בתחום התרבות, על ישראל להשתלב יותר באירופה-אמריקה מאשרבמזרח התיכון

18.218.835.226.80.9

120

ישראל צריכה להשתלב בעולם המערבי יותר מאשר במדינותהערביות והמוסלמיות שבאזור

16.722.733.026.60.9

121

ישראל צריכה להשתלב במערב ולקיים עם מדינות ערב קשריםהכרחיים בלבד

17.928.330.822.10.9

ציין בבקשה אם אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מהמשפטים הבאים הנוגעים לאזורנו: לא

מסכים נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכים

איןמסכיםתשוב

ה

122

כאשר אני רואה את אי-השקט ואת אי-היציבות בעולם הערבי מאז, אני מרגיש שטוב שאני חי בישראל2011התחלת האביב הערבי ב-

17.917.133.730.50.8

123

5.611.325.157.30.8דאעש הוא ארגון טרור קיצוני ואני כערבי מתבייש בו

124

15.020.941.721.11.3אני מברך על הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן

125

ישראל צריכה לפעול כדי למנוע מאיראן לתפוס את מקומהכמדינה החזקה ביותר באזור

28.829.321.918.71.2

לגבי כל אחד מהאירועים הבאים, ציין אם בעקבות אירוע זה אתה מרגיש קרוב או רחוק יותר מהיהודים? אני מרגיש קרוב הרבהיותר ליהודים

קרוב קצתיותר

רחוק קצתיותר

אני מרגיש רחוק הרבה

יותרמהיהודים

לא חל שינויאצלי

איןתשובה

126

9.613.314.020.940.91.3בעקבות כשלון האביב הערבי

127

בעקבות מבצע צוק איתן2014)מלחמת עזה( בקיץ

3.68.525.942.718.11.2

128

בעקבות הבחירות לכנסת ב-2015

4.88.929.229.226.71.2

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים שכל אחד מהארגונים הבאים מייצג בנאמנות את האזרחים הערבים: לא

מסכים נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכי

ם

מסכים

איןתשוב

ה129

15.124.337.622.00.9ועדת המעקב העליונה

130

10.727.539.421.51.0ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות

131

17.424.631.625.41.0התנועה האיסלאמית

ברצוני כעת לשאול אותך כמה שאלות על המנהיגים הערבים בישראל:בכלל לא

במיד ה

קטנה

במידהמספק

ת

במיד ה

רבה

איןתשוב

ה

132

14.745.129.010.40.9באיזו מידה יש לך אמון במנהיגים הערבים בישראל?

151

בכלל לא

במיד ה

קטנה

במידהמספק

ת

במיד ה

רבה

איןתשוב

ה

133

באיזו מידה המנהיגים הערבים בישראל משרתים את האוכלוסייה הערביתבמציאת פתרונות מעשיים לבעיותיה?

16.551.021.110.21.2

ציין אם אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מהמשפטים הבאים הנוגעים לרשימה המשותפת של המפלגותהערביות:

לאמסכי

ם

נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכי

ם

מסכים

איןתשוב

ה

134

הרשימה המשותפת של המפלגות הערביות מייצגת בנאמנות אתהערבים בישראל

17.225.836.819.11.2

135

חשוב לי מאוד שהרשימה המשותפת תמשיך להתקיים כגוף אחד ולאתתפרק

13.717.036.331.61.2

136

הרשימה המשותפת צריכה להתרכז בפתרון בעיות היום-יום שלהאוכלוסייה הערבית

8.811.136.942.30.9

137

טוב תעשה הרשימה המשותפת אם תדבר עם השלטונות והמפלגותהיהודיות כדי לקדם את ענייני האוכלוסייה הערבית

9.213.939.835.91.2

138

אם תיווצר הזדמנות שגוש שמאל-מרכז ירכיב את הממשלה, הרשימה המשותפת צריכה להיות מוכנה להצטרף לקואליציה בראשות גוש

שמאל-מרכז ולשאת באחריות משותפת לכל ההחלטות והפעולות שלהממשלה

18.022.835.022.61.6

139

אני מצפה שהרשימה המשותפת תשפר את מצב האוכלוסייה הערביתבישראל

18.827.333.019.51.5

140

אני חושש שהרשימה המשותפת תעמיק את הפירוד בין הערביםוהיהודים בישראל

21.831.325.020.01.9

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מהמשפטים הבאים: לא

מסכים

נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכי

ם

מסכים

איןתשוב

ה

141

7.010.740.341.20.8ישראל צריכה להכיר במוסד עליון שהערבים יבחרו אותו ליצג אותם

142

ישראל צריכה להכיר בועדת המעקב העליונה בתור גוף שמייצג אתהאזרחים הערבים

10.816.333.438.70.81

143

המדינה צריכה לתת לאזרחים הערבים סמכויות לניהול עצמי שלמוסדות הדת, החינוך והתרבות שלהם

11.210.337.240.40.8

האם יש לישראל זכות קיום? )למראיין: יש להקריא את כל התשובות(14438.0כן

31.4כן בהסתייגות26.9לא

3.6אין תשובה

האם אתה חושב שלישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה יהודית-ציונית? )למראיין: יש להקריא את כל התשובות(14519.8כן

22.8כן בהסתייגות53.9לא

3.6אין תשובה

האם אתה בעד, מסתייג, או נגד השימוש באמצעי הפעולה הבאים במסגרת המאבק של האזרחים הערבים לקידוםענייניהם?

תומך

מסתייג

מתנגד

איןתשוב

ה146

.55פעולות מחאה בחוץ לארץ4

24.020.20.4

147

.63שביתות כלליות7

23.412.40.5

152

תומך

מסתייג

מתנגד

איןתשוב

ה148

.22הפגנות לא-חוקיות6

28.248.70.5

149

.15שימוש באלימות6

19.064.90.5

איך אתה מעריך את היחסים היום בין האזרחים הערבים והיהודים?1506.3טובים מאוד

35.2טובים במידה מספקת37.9לא טובים במידה מספקת

19.7בכלל לא טובים0.9אין תשובה

האם אתה צופה שיפור או הרעה ביחסים בין האזרחים הערבים והיהודים במהלך חמש השנים הבאות?1516.4שיפור רב

30.3שיפור מסוים41.1הרעה מסוימת

20.7הרעה רבה1.5אין תשובה

כיצד הממשלה נוהגת היום עם האזרחים הערבים?1527.5כאל אזרחים שווים

24.1כאל אזרחים שווים המופלים בתחומים מסוימים40.2כאל אזרחים מדרגה שנייה

26.8כאל אזרחים עויינים שאינם ראויים לשוויון1.4אין תשובה

כעת נסיים בשאלות עליך.

באיזו מידה אתה שבע רצון מהיותך אזרח ישראלי?15315.3שבע רצון בהחלט

28.4שבע רצון במידה מספקת38.3לא שבע רצון במידה מספקת

17.4בכלל לא שבע רצון0.6אין תשובה

לפי הערכתך, האם מצבך האישי כערבי במדינה נעשה לאורך השנים יותר טוב או יותר רע?1547.4הרבה יותר טוב35.2קצת יותר טוב38.5קצת יותר רע

18.1הרבה יותר רע0.7אין תשובה

איזו מבין הזהויות הבאות היא החשובה ביותר עבורך?15513.4היותך אזרח ישראלי

46.5היותך מוסלמי, נוצרי, או דרוזי39.5היותך בן לעם הפלסטיני

0.6אין תשובה

איך היית מגדיר את זהותך, אילו התבקשת לבחור באחת מן האפשרויות הבאות?15611.5ערבי

12.3ערבי ישראלי6.5ערבי בישראל

5.9ישראלי20.3ערבי פלסטיני

3.7פלסטיני ישראלי6.6פלסטיני בישראל

26.8ערבי פלסטיני בישראל5.5פלסטיני

1.0אין תשובה

כאזרח ישראלי, באיזו מידה אתה רואה את עצמך כערבי-פלסטיני או כערבי-ישראלי?157

153

31.0רק ערבי-פלסטיני ובכלל לא ערבי-ישראלי32.0בעיקר ערבי-פלסטיני וגם ערבי-ישראלי במידה מסוימת

15.8ערבי-פלסטיני וערבי-ישראלי באותה מידה11.6בעיקר ערבי-ישראלי וגם ערבי-פלסטיני במידה מסוימת

8.5רק ערבי-ישראלי ובכלל לא ערבי-פלסטיני1.0אין תשובה

באיזו מידה זכרון הנכבה חשוב בחייך?15829.8במידה רבה מאוד

26.8במידה רבה29.8במידה מסוימת

13.4בכלל לא0.2אין תשובה

לפי מה שאתה מבין ומגדיר את הציונות, האם אתה1592.5ציוני בהחלט

3.8ציוני56.7לא-ציוני

36.0אנטי-ציוני1.0אין תשובה

האם אתה יודע מספיק עברית כדי לנהל שיחה בעברית בנושאים שונים עם יהודי ישראלי?16081.2כן

15.7לא3.2אין תשובה

באיזו תכיפות אתה פוגש יהודים בחיי היומיום?16126.4מדי יום

38.6לעיתים קרובות27.4לעיתים רחוקות

6.8כמעט אף פעם לא0.7אין תשובה

האם יש לך חברים יהודים והאם ביקרת בבתיהם במשך השנתיים האחרונות?16247.2אין לי חברים יהודים

28.1יש לי חברים יהודים אך לא ביקרתי אצלם בשנתיים האחרונות24.3יש לי חברים יהודיים וביקרתי אצלם בשנתיים האחרונות

0.4אין תשובה

האם השתתפת או לא השתתפת בכל אחד מהאירועים הבאים? אף פעםלא

פעם או

פעמיים

שלוש עד חמש

פעמים

שש או יותר

פעמים

איןתשוב

ה

163

48.921.521.28.00.4באירועי יום האדמה

164

52.220.817.98.60.4באירועי הזיכרון של הנכבה

165

48.424.218.38.80.4בפעולות מחאה כמו הפגנות ותהלוכות חוקיות

166

69.514.97.47.80.4בפעולות מחאה כמו הפגנות לא-חוקיות ותהלוכות אלימות

האם השתתפות או לא השתתפת בחודש מארס השנה באירועי יום האדמה?16756.0לא השתתפתי

25.4השתתפתי באחד מהאירועים המרכזיים15.3השתתפתי בדרך אחרת. ציין איזו

3.2אין תשובה

האם השתתפות או לא השתתפת בחודש אפריל השנה באירועי הנכבה?16865.1לא השתתפתי

12.5צעדתי בתהלוכה לכפר חדת'ה15.2צעדתי בתהלוכה לכפר אחר

154

4.4צעדתי בתהלוכה לכפר חדת'ה ולכפר אחר2.7אין תשובה

ציין אם כערבי קרה או לא קרה לך אחד מהאירועים הבאים: אף פעםלא

פעם או

פעמיים

שלוש עד חמש

פעמים

שש או יותר

פעמים

איןתשוב

ה

169

41.432.515.1110.70.3האם קיבלת עזרה מיהודים?

170

26.428.317.726.60.9האם בילית זמן עם יהודים?

171

האם כערבי נתקלת באופן אישי באיומים, בהשפלות, אובמכות מצד יהודים?

72.816.46.83.50.5

172

האם כערבי נתקלת באופן אישי באפליה מצד יהודים או מוסדות המדינה בתחום כלשהו )חנויות, מקומות עבודה,

מקומות בילוי, תחבורה ציבורית, משטרה, משרדי ממשלה(?

50.626.412.110.40.5

ועוד ציין אם קרה לך או אתה חושש שיקרה לך אחד מהאירועים הבאים. איןלאכן

תשובה173

האם בשלוש השנים האחרונות הוטרדת על-ידי השלטונות בשל השתתפות בפעולותמחאה?

12.087.10.9

174

11.587.31.2האם בשלוש השנים האחרונות נפגעה פרנסתך בשל השתתפות בפעולות מחאה?

175

29.369.41.3האם אתה חושש שתוטרד על-ידי השלטונות בשל השתתפות בפעולות מחאה?

176

31.067.51.5האם אתה חושש שפרנסתך תיפגע בשל השתתפות בפעולות מחאה?

לאיזה ערוץ טלויזיה מהרשימה הבאה אתה מרגיש הכי קרוב? )למראיין: להקריא את התשובות(17719.2אל-ג'זירה

11.0אל-ערבייה36.5ערוצי טלויזיה בלבנון, סוריה, ירדן ומצרים

7.9ערוץ הטלויזיה הישראלית בערבית23.8אחד מערוצי הטלויזיה הישראלית בעברית

1.6אין תשובה

לאיזו מפלגה או תנועה מהרשימה הבאה אתה מרגיש הכי קרוב? )למראיין: להקריא את התשובות, אם הנשאל יציין "רשימה178משותפת", יש לשאול לאיזו מפלגה מתוכה(

20.7חד"ש בראשות איימן עודה7.8בל"ד )ברית לאומית דמוקרטית( בראשות ג'מאל זחלקה21.0תע"ל )תנועה ערבית להתחדשות( בראשות אחמד טיבי

13.1רע"ם )רשימה ערבית מאוחדת( בראשות מסעוד ג'נאיים0.1המפלגה הלאומית הערבית בראשות מוחמד כנעאן

0.6חזית האחדות הערבית בראשות האשם מחאמיד3.6הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית בראשות חמאד אבו-דעאבס

9.4הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בראשות ראיד סלאח4.9תנועת בני הכפר

2.7העבודה בראשות יצחק הרצוג4.9מרצ בראשות זהבה גלאון

0.5בראשות יאיר לפיד יש עתיד0.1קדימה בראשות שאול מופז0.9התנועה בראשות ציפי לבני1.0כולנו בראשות משה כחלון

2.5הליכוד בראשות בנימין נתניהו0.6ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן

0.2הבית היהודי )מפד"ל( בראשות נפתלי בנט0.1יהדות התורה )אגודת ישראל ודגל התורה(

0.8ש"ס בראשות אריה דרעי0.7מפלגה או תנועה יהודית אחרת

3.7אין תשובה

אילו התקיימו הבחירות לכנסת היום, עבור איזו מפלגה היית מצביע מהרשימה הבאה?179155

51.7הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה0.7מפלגה ערבית אחרת

3.1המחנה הציוני בראשות הרצוג ולבני2.4מרצ בראשות זהבה גלאון

0.5יש עתיד בראשות יאיר לפיד0.8כולנו בראשות משה כחלון

1.8הליכוד בראשות בנימין נתניהו0.6ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן

0.2הבית היהודי-מפד"ל בראשות נפתלי בנט0.0יהדות התורה )אגודת ודגל התורה ישראל(

0.5ש"ס בראשות אריה דרעי0.0יחד – העם איתנו בראשות אלי ישי

0.5מפלגה או תנועה יהודית אחרת10.6לא החלטתי

15.2לא אצביע3.4אשים פתק לבן

6.4מסרב להשיב0.7אין תשובה

?2015 עבור איזו מפלגה הצבעת בבחירות האחרונות לכנסת ב-18052.4הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה

0.5מפלגה ערבית אחרת3.2המחנה הציוני בראשות הרצוג ולבני

2.4מרצ בראשות זהבה גלאון0.5יש עתיד בראשות יאיר לפיד1.0כולנו בראשות משה כחלון

1.9הליכוד בראשות בנימין נתניהו0.5ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן

0.2הבית היהודי-מפד"ל בראשות נפתלי בנט0.0יהדות התורה )אגודת ישראל ודגל התורה(

0.7ש"ס בראשות אריה דרעי0.0יחד – העם איתנו בראשות אלי ישי

0.0מפלגה או תנועה יהודית אחרת23.2לא הצבעתי למרות שהייתה לי זכות הצבעה

0.7לא הצבעתי ולא הייתה לי זכות הצבעה1.6פתק לבן

9.4מסרב להשיב1.7אין תשובה

מהי דתך?18182.0מוסלמי

9.4נוצרי7.8דרוזי

0.8אין תשובה

ביחס לשמירת הדת, האם אתה חושב שאתה היום:1827.7דתי מאוד

33.6דתי34.9דתי במידה מסוימת

22.3לא דתי1.5אין תשובה

מה עמדתך כלפי התנועה האיסלאמית בישראל?1837.6מתנגד

48.8לא מתנגד ולא אוהד28.7אוהד

8.6חבר מהשורה4.9חבר פעיל1.4אין תשובה

האם היית מרשה לצעירה רווקה ערבייה שיהיה לה חבר אישי?18410.2כן מרשה

29.0במידה מסוימת58.9לא

1.9אין תשובה156

האם מאז קום המדינה הופקעו אדמות ממשפחתך או מהוריך?18521.3כן, הרבה19.1כן, מעט

33.8יש אדמות אך לא הופקעו23.8למשפחתי או להורי אין אדמות

1.9אין תשובה

האם אתה ממשפחת עקורים )פליטים פנימיים(?18625.3כן

73.0לא1.7אין תשובה

האם אתה ממוצא בדווי?18724.2כן

73.6לא2.2אין תשובה

בן כמה אתה? )בשנים(________188קבוצות גיל

21-1812.624-2212.130-2520.335-3110.440-3612.145-419.250-468.755-513.760-565.6

61+4.50.7אין תשובה

מהו מצבך המשפחתי?18933.1רווק61.9נשוי

0.9גרוש/פרוד0.9אלמן

3.2אין תשובה

רמת השכלתך:1903.2לא הלכתי לבית-ספר

2.1למדתי בחדר או בבית-ספר יסודי אך לא סיימתי8.0סיימתי בית-ספר יסודי

5.3למדתי בבית-ספר תיכון )עיוני, מקצועי או ישיבה( אך לא סיימתי44.2סיימתי בית-ספר תיכון

7.1למדתי בבית-ספר על-תיכוני, מכללה, או אוניברסיטה אך לא סיימתי22.7סיימתי מכללה או אוניברסיטה וקיבלתי תואר ראשון )ב.א.(

5.3סיימתי מכללה או אוניברסיטה וקיבלתי תואר שני )מ.א.(1.2סיימתי אוניברסיטה וקיבלתי תואר דוקטור

1.0אין תשובה

האם אתה:19150.8עובד שכיר )כולל אזרח עובד צבא, חייל בשירות קבע, חבר קואופרטיב(

8.1עצמאי0.2חייל בשירות חובה

6.1לא עובד אך מחפש עבודה4.0לא עובד ולא מחפש עבודה

3.2פנסיונר11.9סטודנט, תלמיד בית ספר, צעיר לפני גיוס לצבא, מתנדב

14.3עקרת בית1.2אין תשובה

₪ לחודש. בהשוואה, האם ההוצאה של משפחתך11,000 נפשות בישראל היא 6 ההוצאה הממוצעת למשפחה ערבית בת 192:היא

9.0הרבה מעל לממוצע157

20.0קצת מעל לממוצע14.6כמו הממוצע

23.9קצת מתחת לממוצע29.9הרבה מתחת לממוצע

2.7אין תשובה

בזה סיימנו. תודה רבה

דוח המראיין באיזו רשימה מופיע המרואיין?193

80.9ברשימה המקורית13.6ברשימת המחליפים

5.5לא ידוע

מין:19449.3גבר

49.1אישה1.6לא ידוע

שם יישוב המגורים )יש לכתוב בעברית ולהקיף בעיגול(_________________1953.6אבו סנאן

5.5אעצם2.7כסיפה

5.3אום אל פאחם3.5אכסאל

2.7בועיינה נוג'ידאת2.1ג'וליס

3.5ג'ת3.6דאלית אל כרמל

3.5זמר3.0חיפה

1.7ביר אל מכסור3.8טירה

3.5כפר יאסיף3.1כפר מנדא

3.7ערערה2.4שעב

2.5רמלה4.4מג'דל אל-כרום

1.5נעורה4.8נחף

6.0נצרת3.5סחנין

4.7עכו6.3רהט

2.2שגב שלום4.8שפרעם

2.0שייך דנון0.0לא ידוע

איך היית מעריך את המהימנות הכללית של המידע שמסר המרואיין?1964.9לא מספקת

21.2מספקת24.6טובה

28.8טובה מאוד20.5לא ידוע

החודש שבו נערך הראיון )יש לציין מספר החודש(19722.4מאי40.4יוני35.5יולי

0.4אוגוסט1.4לא ידוע

158

היום בחודש שבו הסתיימה עריכת הראיון )יש לציין מספר(____198

לשימוש משרדי אימות ביצוע הראיון199

42.2אומת1.8לא אומת56.1לא ידוע

משתני שירות חדשיםVote15-(180 )מבוסס על שאלה 2015 הצבעה לכנסת ב

52.9רשימה משותפת10.4מפלגות יהודיות

23.2לא הצביע למרות שהיתה להם זכות הצבעה0.7לא הצביעו – קטינים

12.7אחר, אין תשובה

Wgt מבוסס על( מקדמי שקלול Vote15)0.8348רשימה משותפת0.6484מפלגות יהודיות

3.7760לא הצביעו למרות שהיתה להם זכות הצבעה0.3827לא הצביעו – קטינים

1.0000אחר, אין תשובה

159

2015סקר יהודים בנושא שמי _________ ואני מראיין מאוניברסיטת חיפה. אנו עורכים סקר מדעי עבור מחקר המבוצע באוניברסיטה

היחסים בין האזרחים הערבים והיהודים בישראל. ההשתתפות בסקר תאפשר לך לבטא את דעתך בנושא ולתרום לקבלת תמונה אמיתית של דעת הקהל במדינה. לצורך מחקר זה נבחרת באופן מקרי. תשובותיך לא תימסרנה לאיש ותשמשנה למטרות סטטיסטיות בלבד. לשאלות שיוצגו לך אין תשובות נכונות או לא נכונות. אנו מודים לך מראש על

השתתפותך שהיא חיונית להצלחת המחקר.

נתחיל בשאלות לגבי אפשרויות היחסים בינך לבין אזרחים ערבים בישראל: לא

מסכים נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

לאמסכיםיודע/מסר

ב האם אתה מסכים או לא מסכים שערבים ילמדו1

בבתי-ספר תיכוניים יהודיים?29.47.114.046.43.1

האם אתה מסכים או לא מסכים שערבים יחיו בשכונות2יהודיות?

35.110.212.640.12.0

האם אתה מסכים או לא מסכים שתהייה שותפות של3מפלגות ערביות בקואליציות ממשלתיות?

36.78.513.138.43.3

ובאופן אישי: מוכןבהחל

ט

לאמוכןמוכן

בכלל לאמוכן

לאיודע/מסר

ב האם אתה מוכן או לא מוכן שערבים ישראלים יבלו במקומות בילוי4

23.641.513.718.13.0שבהם אתה מבלה? האם אתה מוכן או לא מוכן שילדים ערבים ישראלים ילמדו בבתי-ספר5

של ילדיך?19.138.413.825.03.6

18.735.419.324.42.1האם אתה מוכן או לא מוכן שערבים ישראלים יגורו בשכונת מגוריך?6

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מהמשפטים הבאים: לא

מסכים נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכי

ם

לאמסכיםיודע/מסרב

41.66.715.130.26.4הארץ בין הירדן לים היא מולדת משותפת לערבים וליהודים7 אני מקבל את האזרחים הערבים כחברים מלאים בחברה8

הישראלית23.05.916.952.61.7

35.95.110.547.51.0אני מוכן שיהיה לי שכן ערבי910

26.52.513.453.63.9אני מוכן שהממונה עלי בעבודה יהיה ערבי

11

לערבים יש הרבה ערכים ומינהגים טובים וחשובים שהיהודיםצריכים לאמץ

35.39.217.228.59.9

12

האזרחים הערבים והיהודים צריכים ליצור ביחד ערכים ומינהגיםמשותפים, בנוסף למנהגים והערכים שלהם

32.46.613.145.52.5

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים שיש לאפשר לאזרחים הערבים: לא

מסכים נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

לאמסכיםיודע/מסרב

13

16.54.611.565.91.6להצביע לכנסת

14

43.412.48.431.54.3לקנות אדמות בכל מקום שירצו

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים שהמדינה צריכה: לא

מסכים נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

לאמסכיםיודע/מסרב

15

39.911.612.334.53.7לתת העדפה מסויימת ליהודים על פני האזרחים הערבים

160

ציין אם אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מהם:,המשפטים הבאים הם על האזרחים הערבים בישראל כקבוצה לא

מסכים נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכים

לאמסכיםיודע/מסרב

16

24.79.517.941.07.0טוב שהאזרחים הערבים והיהודים יחיו תמיד יחד בישראל

17

לאזרחים הערבים והיהודים בישראל צריכות להיות גם זכויותשוות וגם שוויון בחובת נאמנות למדינה

10.63.912.672.10.8

18

מותר לאזרחים הערבים והיהודים לפעול לשינוי היחסיםביניהם בדרכים חוקיות ודמוקרטיות בלבד

6.91.77.981.02.6

19

בין האזרחים הערבים והיהודים צריכים להתקיים גם קשרים שאנשים בוחרים בהם מרצונם כמו חברות אישית ופעילות

בארגונים משותפים

12.22.811.870.23.0

20

62.96.15.123.42.5אמנע ככל יכולתי ממגע אישי עם אזרחים ערבים

ציין אם אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד.והנה עוד כמה משפטים על האזרחים הערבים בישראל כקבוצהמהם:

לאמסכים

נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

לאמסכיםיודע/מסרב

21

40.213.49.432.44.6אי אפשר לתת אמון ברוב האזרחים הערבים

22

49.813.19.723.97.5רוב האזרחים הערבים נוטים להתנהגות אלימה

23

רוב האזרחים הערבים לעולם לא יגיעו לרמה התרבותית שלהיהודים

54.111.68.422.03.9

24

48.810.58.822.99.0רוב האזרחים הערבים הם לא שומרי חוק

25

32.16.513.844.13.5אני מרגיש רחוק מהאזרחים הערבים בישראל

26

32.65.611.847.52.6אני נמנע מלהיכנס לישובים ערביים בישראל

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחת מהדעות הבאות: לא

מסכים נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

לאמסכיםיודע/מסרב

27

האזרחים הערבים מסכנים את המדינה בגלל מאבקם לשינוי27.27.413.148.14.2אופייה היהודי

28

האזרחים הערבים מסכנים את המדינה בגלל תמיכתם במאבק17.16.615.358.22.9של העם הפלסטיני

29

האזרחים הערבים מסכנים את המדינה בגלל שהם עלולים25.57.913.549.93.3לפתוח במרד עממי

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם המשפטים הבאים הנוגעים למעמדם של האזרחים הערבים במדינה: לא

מסכים נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

לאמסכיםיודע/מסרב

30

בין האזרחים הערבים והיהודים צריך להתקיים שוויון בזכויות17.45.112.961.33.4הפרט, בתקציבי הממשלה ובהזדמנויות להשכלה ולתעסוקה

31

לאזרחים הערבים יש זכות לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות14.73.113.266.52.6אזרח מלאות

32

לאזרחים הערבים יש זכות לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות, בין אם הם מקבלים או לא מקבלים את זכות

ישראל להיות מדינה יהודית54.558.77.324.94.7

33

אזרח ערבי שמגדיר את עצמו כ"ערבי פלסטיני בישראל" לא21.17.010.356.25.4יכול להיות נאמן למדינה ולחוקיה

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם המשפטים הבאים הנוגעים לאופייה של המדינה וליהודים ולערביםהחיים בה:

לאמסכים

נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

לאמסכיםיודע/מסרב

34

למרות חסרונותיו, המשטר בישראל הוא דמוקרטיה גם11.76.610.666.64.5לאזרחים הערבים

47.39.311.824.77.0 לערבים, בדומה ליהודים, יש זכויות היסטוריות ולאומיות על3

הארץ536

בעיני ישראל היא קודם כל מדינה יהודית ורק אחר כך מדינה22.615.59.259.43.4דמוקרטית

37

דרוש חוק שיקבע כי דמוקרטיה תתקיים בישראל רק אם22.84.87.360.05.3איננה פוגעת במדינה יהודית

38

לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה השומרת7.22.910.074.75.2על רוב יהודי

39

לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה בשליטה7.11.58.778.44.2של היהודים

40

בהחלטות על אופי המדינה וגבולותיה, צריך להיות רוב מקרב17.44.77.961.58.5היהודים ולא מספיק רוב מכלל האזרחים

, ציין בבקשה אם היא גזענית או לא2015לגבי כל אחת מהאמירות הבאות שנאמרו במערכת הבחירות לכנסת ב-גזענית:

גזעניתבהחלט

לאגזעניתגזעני

ת

בכלל לא

גזענית

לאיודע/מס

רב41

קריאת ראש הממשלה נתניהו לתומכיו ללכת להצביע כי הערבים18.323.927.724.85.3מצביעים במספרים גדולים

42

ההצהרה של ראש "כולנו" כחלון שלא יצטרף לקואליציה שנשענת8.829.935.917.97.4על קולות הערבים

באיזו מידה אתה נותן או לא נותן אמון בכל אחד מהמוסדות הבאים בישראל: בכלללא

במידהקטנה

במידהמספקת

במיד ה

רבה

לאיודע/מסרב

43

6.916.148.926.22.9מוסדות הבריאות

44

9.411.740.730.28.1המוסדות להשכלה גבוהה

45

19.518.631.525.35.1בתי המשפט

46

20.731.233.911.52.7המשטרה

47

21.233.533.99.51.8הכנסת

48

22.333.431.310.52.5הממשלה

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מההסדרים הבאים לבעיית היחסים בין האזרחים הערבייםוהיהודים:

לאמסכים

נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכי

ם

לאמסכיםיודע/מסרב

49

50.413.39.422.84.1על האזרחים הערבים לעזוב את הארץ ולקבל פיצוי מתאים

50

היהודים ישלטו והערבים הישראלים לא יקבלו זכויותדמוקרטיות

69.110.03.714.13.1

51

לאזרחים הערבים יהיה מעמד של מיעוט בעל זכויות אזרחמלאות במדינה יהודית ודמוקרטית והם ישלימו איתו

15.7.5.2.12.362.64.2

52

במקרה של ניגוד בין האופי הדמוקרטי והאופי היהודי שלהמדינה, אבחר באופי היהודי

22.87.06.458.94.9

האם אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מהמשפטים הבאים הנוגעים לסכסוך בין היהודים והפלסטינים: לא

מסכים נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

לאמסכיםיודע/מסרב

53

הפלסטינים הם ערבים שהתיישבו בארץ ישראל השייכתלעם היהודי

22.89.69.652.45.5

54

לפלסטינים אין זכויות לאומיות על הארץ כי אינם התושביםהמקוריים שלה

24.48.18.353.55.7

55

קרה אסון )נכבה( לערבים1948אני מאמין שב- הפלסטינים בכך שהם הפסידו את המלחמה עם היהודים,

48.26.110.628.26.9

162

לאמסכים

נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

לאמסכיםיודע/מסרב

הפכו לפליטים, יישוביהם נהרסו ולא הקימו מדינה משלהם

אקרא לך מספר דברים שיתכן שיהיו דרושים כדי שהאזרחים הערבים ירגישו שישראל היא מדינתם והם אזרחים שווי זכויות בה. לגבי כל אחד מהם, ציין בבקשה אם אתה מסכים או לא מסכים שהיהודים יעשו אותו כדי שהערבים ירגישו

שישראל היא מדינתם והם אזרחים שווי זכויות בה: לא

מסכים נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכים

לאמסכיםיודע/מסרב

56

היהודים והפלסטינים יעשו ויתורים כואבים ותוקם מדינה עם אפשרות לחילופי שטחים1967פלסטינית בגבולות

46.74..212.631.15.5

57

במסגרת של שלום עם הפלסטינים המדינה תיתן פיצוי באדמות או בכסף לאזרחים הערבים על האדמות שהיא

הפקיעה מהם

42.95.415.231.84.7

58

שכיום איןהמדינה תכיר בישובים הערביים הלא-מוכרים להם מעמד רשמי ותקצה להם משאבים, כמו חיבור לרשת

המים והחשמל, שמגיעים לישובים מוכרים

32.96.714.441.84.2

59

המדינה תיתן לאזרחים הערבים ביטוי מתאים בסמליה,בדגלה ובהמנונה

59.07.810.118.05.1

60

המדינה תיתן לאזרחים הערבים לנהל בעצמם את ענייניהחינוך, הדת והתרבות שלהם

35.06/413.941.92.8

61

לא יהיו הבדלים בבדיקות הבטחוניות במעברי הגבול ביןערבים ליהודים

60.59.36.919.53.8

62

42.96.712.734.53.2המדינה תבטיח שאזרח ערבי יוכל לגור בכל יישוב שירצה

63

38.95.414.632.58.6המדינה תכיר בגוף עליון שהערבים יבחרו בו ליצג אותם

64

המדינה תהיה חייבת להתייעץ עם המנהיגים של האזרחים הערבים לגבי החלטות חשובות הנוגעות לאוכלוסייה

הערבית

25.23.817.548.35.3

65

המדינה תקבע בחוק שהאזרחים הערבים יקבלו ייצוגמתאים בכל מוסדות המדינה וגופים ציבוריים

34.66.118.636.54.2

66

המפלגות הערביות יוזמנו להשתתף בקואליציותממשלתיות כמו המפלגות היהודיות

37.27.514.433.67.3

67

המדינה תקבע בחוק שהאזרחים הערבים יקבלו אתחלקם היחסי בתקציב המדינה

29.94.918.540.76.0

68

השפה הערבית תהייה בשימוש במוסדות המדינה כמו השפה העברית ותהיה חובה ללמוד אותה בבתי ספר

יהודיים

42.05.614.635.32.6

69

המדינה תכיר באזרחים הערבים כפלסטינים ותבטיח אתזכותם לקיים קשרים עם העם הפלסטיני והאומה הערבית

57.510.59.315.96.9

70

המדינה תכיר באחריותה לנכבה, כלומר, לאסון שקרה1948לפלסטינים במלחמה ב-

74.67.73.68.06.1

71

תינתן העדפה מתקנת לאזרחים הערבים בקבלה לעבודהבמוסדות המדינה וללימודים באוניברסיטאות ובמכללות

59.25.79.521.83.9

72

המדינה תבצע תוכנית חירום לסגירת הפערים ביןהאזרחים הערבים והיהודים

35.94.920.734.34.2

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מהעקרונות הבאים ליישוב הסכסוך בין ישראל לפלסטינים: לא

מסכים נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

לאמסכיםיודע/מסרב

73

32.02.911.448.65.1שתי מדינות לשני עמים74

יהיו הגבולות בין שתי המדינות עם אפשרות1967גבולות 48.04.89.331.26.6לחילופי שטחים

75

יפורקו ההתנחלויות מחוץ לגושי ההתיישבות שמעבר לקו52.85.99.527.04.8הירוק

76

72.43.46.713.54.0ירושלים תחולק לשתי ערים נפרדות, יהודית וערבית77

הפליטים הפלסטינים יקבלו פיצוי מתאים ויורשו לחזור45.93.812.231.66.6למדינת פלסטין בלבד

163

78

עם הביצוע המלא של העקרונות הללו, ייגמרו כל התביעות40.55.010.238.36.0של שני הצדדים והסכסוך ביניהם יסתיים

כעת אשאל אותך עוד כמה שאלות הנוגעות לסיום הסכסוך בין ישראל לפלסטינים ולמעמדה של ישראל באזור. באיזומידה אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מהמשפטים הבאים:

לאמסכים

נוטה לאלהסכים

נוטהלהסכים

לאמסכיםיודע/מסרב

79

חלק מהישובים הערביים במשולש )ואדי ערה( יסופחולמדינה פלסטינית

38.16.39.531.015.0

80

הכרה בישראל כמדינתו של העם היהודי צריכה להיות תנאילהסדר עם הפלסטינים

16.71.46.573.22.2

81

ישראל צריכה לקחת סיכונים כדי להגיע להסדר עםהפלסטינים

35.94.013.143.53.5

82

אני מאמין שמשא ומתן בין ישראל לפלסטינים יוביל בשניםהקרובות להסכם קבע

47.210.911.526.34.0

83

היציאה של ישראל למבצע צוק איתן )מלחמת עזה( הייתהמוצדקת

8.52.07.278.24.3

84

הפלסטינים הם האשמים העיקריים בסכסוך הממושך בינםליהודים

18.16.69.762.53.2

85

בתחום התרבות, על ישראל להשתלב באירופה-אמריקהיותר מאשר במזרח התיכון

23.06.711.647.313.3

86

ישראל צריכה להשתלב במערב ולקיים עם מדינות ערבקשרים הכרחיים בלבד

24.77.613.946.73.2

לגבי כל אחד מהאירועים הבאים, ציין אם בעקבות אירוע זה אתה מרגיש קרוב או רחוק יותר מהערבים בישראל? אני מרגיש קרוב

הרבה יותר לערביםבישראל

קרובקצת יותר

רחוק קצתיותר

אני מרגיש רחוק הרבה יותר מהערביםבישראל

לא חל שינוי אצלי, איןתשובה

87

בעקבות מבצע צוק איתן בקיץ2014

1.92.821.440.733.2

88

בעקבות הבחירות לכנסת ב-2015

2.67.417.627.345.1

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם המשפטים הבאים על התארגנויות האזרחים הערבים: לא

מסכים נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכי

ם

לאמסכיםיודע/מסרב

89

ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות מייצג בנאמנות אתהאזרחים הערבים

35.97.212.422.022.5

90

המדינה צריכה לתת לאזרחים הערבים סמכויות לניהול עצמי שלמוסדות הדת, החינוך והתרבות שלהם

29.57.316.842.24.2

ציין אם אתה מסכים או לא מסכים עם כל אחד מהמשפטים הבאים הנוגעים לרשימה המשותפת של המפלגותהערביות:

לאמסכים

נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכי

ם

לאמסכיםיודע/מסרב

91

הרשימה המשותפת של המפלגות הערביות מייצגת בנאמנות אתהאזרחים הערבים

37.88.814.524.514.4

92

המפלגות היהודיות צריכות לקבל את הרשימה המשותפת כמועמדת לגיטימית לחברות בקואליציה ממשלתית כמו כל

מפלגה אחרת

38.17.614.232.57.6

93

55/68.93.526.06.0צריך להוציא את הרשימה המשותפת מחוץ לחוק

ברצוני כעת לשאול אותך כמה שאלות על המנהיגים הערבים בישראל: בכלללא

במידהקטנה

במידהמספק

במידהרבה

לאיודע/מסרב

164

ת94

54.625.411.32.36.4באיזו מידה יש לך אמון במנהיגים הערבים בישראל?

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם האפשרות שהאזרחים הערבים ישתמשו בכל אחת מהדרכים הבאות כדילשפר את מצבם בישראל:

לאמסכים

נוטה לא

להסכים

נוטהלהסכי

ם

לאמסכיםיודע/מסרב

95

55.16.611.222.84.3שביתות כלליות

96

67.57.15.015.74.7מחאה בחוץ לארץ

האם אתה חושב שיש זכות קיום בתוך ישראל, למיעוט לאומי ערבי בעל זכויות אזרח מלאות? )למראיין: הקרא את התשובות97לפני שישיב(

45.0כן37.4כן, בהסתייגות

15.4לא 2.1לא יודע/מסרב

האם אתה משלים כיום עם קיומו של מיעוט ערבי במדינת ישראל? )למראיין: נא להקריא את התשובות לפני שישיב(9853.5כן

29.5כן, בהסתייגות14.8לא

2.3לא יודע/מסרב

איך אתה מעריך את היחסים היום בין האזרחים הערבים והיהודים?991.7טובים מאוד

24.9טובים במידה מספקת44.0לא טובים במידה מספקת

26.2בכלל לא טובים3.2לא יודע/מסרב

האם אתה צופה שיפור או הרעה ביחסים בין האזרחים הערבים והיהודים במהלך חמש השנים הבאות?1003.2שיפור רב

25.2שיפור מסוים33.8הרעה מסוימת

15.3הרעה רבה9.5)לא להקריא( לא יחול שינוי

13.0לא יודע/מסרב

כיצד הממשלה נוהגת היום עם האזרחים הערבים:10128.9כאל אזרחים שווים

35.0כאל אזרחים שווים המופלים בתחומים מסוימים19.8כאל אזרחים מדרגה שנייה

8.9כאל אזרחים עוינים שאינם ראויים לשוויון7.4לא יודע/מסרב

.נסיים בכמה שאלות עליך באיזו מידה אתה שבע רצון מהיותך אזרח ישראלי?102

50.2שבע רצון בהחלט37.5שבע רצון במידה מספקת

6.5לא שבע רצון במידה מספקת4.7בכלל לא שבע רצון

1.1לא יודע/מסרב

איזו מבין הזהויות הבאות היא החשובה ביותר עבורך?10335.1היותך אזרח ישראלי

15.6היותך שייך לדת היהודית45.6היותך בן לעם היהודי

3.8לא יודע/מסרב165

איזו מבין הזהויות הבאות היא הנכונה ביותר לגביך?1046.8רק יהודי ובכלל לא ישראלי

13.9בעיקר יהודי וגם ישראלי במידה מסוימת61.1יהודי וישראלי באותה מידה

12.6בעיקר ישראלי וגם יהודי במידה מסוימת3.3רק ישראלי ובכלל לא יהודי

2.3לא יודע/מסרב

לפי מה שאתה מבין ומגדיר את הציונות, האם אתה:10541.2ציוני בהחלט

40.0ציוני12.5לא ציוני

2.8אנטי ציוני3.6לא יודע/מסרב

האם קיבלת עזרה מאזרחים ערבים?1064.2מדי יום

14.6לעיתים קרובות26.4לעיתים רחוקות

53.1כמעט אף פעם לא1.8לא יודע/מסרב

האם בילית זמן עם אזרחים ערבים?1078.7מדי יום

18.1לעיתים קרובות33.5לעיתים רחוקות

37.8כמעט אף פעם לא1.9לא יודע/מסרב

. האם יש לך חברים ערבים והאם ביקרת בבתיהם במשך השנתיים האחרונות?10867.9אין לי חברים ערבים

16.3יש לי חברים ערבים אך לא ביקרתי אצלם בשנתיים האחרונות14.0יש לי חברים ערבים וביקרתי אצלם בשנתיים האחרונות

1.9לא יודע/מסרב

האם נתקלת באופן אישי באיומים, בהשפלות, או במכות מצד אזרחים ערבים?10978.2אף פעם לא

11.1פעם או פעמיים3.0שלוש עד חמש פעמים

6.4שש או יותר פעמים1.2לא יודע/מסרב

לאיזו מפלגה בארץ אתה מרגיש הכי קרוב? )למראיין: להקריא את התשובות במידת הצורך(11013.1העבודה

3.9מרצ8.6יש עתיד0.2קדימה

0.7התנועה3.3כולנו בראשות משה כחלון

18.7הליכוד4.5ישראל ביתנו

6.9הבית היהודי )מפד"ל(5.3יהדות התורה )אגודת ישראל ודגל התורה(

4.1ש"ס0.9יחד – העם איתנו בראשות אלי ישי

0.2כך )חזית יהודית לאומית בראשות ברוך מרזל(, תנועת כהנא חי0.4עלה ירוק

0.1מפלגה יהודית אחרת0.7הרשימה המשותפת

0.1חד"ש )רק"ח( בראשות מוחמד ברכה0.0בל"ד )ברית לאומית דמוקרטית( בראשות ואצל טאהא

0.6רע"ם )הרשימה הערבית המאוחדת בראשות אברהים צרצור(0.0תע"ל )והתנועה הערבית להתחדשות בראשות אחמד טיבי(

0.0דע"ם-מפלגת הפועלים166

0.0מפלגה ערבית אחרת15.9)לא להקריא( אף לא אחת

5.5)לא להקריא( מסרב להשיב6.6אין תשובה

לאיזו מפלגה היית מצביע אילו הבחירות לכנסת היו נערכות היום?11115.7המחנה הציוני )העבודה-התנועה(

3.3מרצ0.2קדימה

9.2יש עתיד4.4כולנו

16.9הליכוד4.8ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן

7.4הבית היהודי )מפד"ל(5.0יהדות התורה )אגודת ישראל ודגל התורה(

5.1ש"ס1.1יחד – העם איתנו בראשות אלי ישי

0.5כך )חזית יהודית לאומית בראשות ברוך מרזל(, תנועת כהנא חי0.4עלה ירוק

0.7מפלגה יהודית אחרת0.1הרשימה המשותפת

0.1חד"ש )רק"ח( בראשות איימן עודא0.0בל"ד )ברית לאומית דמוקרטית( בראשות ואצל טאהא

0.6רע"ם )הרשימה הערבית המאוחדת בראשות אברהים צרצור(0.0תע"ל )והתנועה הערבית להתחדשות בראשות אחמד טיבי(

0.0דע"ם-מפלגת הפועלים0.0מפלגה ערבית אחרת

4.6)לא להקריא( אף לא אחת מהנ"ל3.9)לא להקריא( לא החלטתי

2.0)לא להקריא( פתק לבן3.3)לא להקריא( לא אצביע

10.7אין תשובה

?2015 עבור איזו מפלגה הצבעת בבחירות לכנסת ב-11215.3המחנה הציוני )העבודה-התנועה(

3.0מרצ0.2קדימה

7.4יש עתיד6.0כולנו

19.6הליכוד4.1ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן

5.7הבית היהודי )מפד"ל(4.2יהדות התורה )אגודת ישראל ודגל התורה(

4.7ש"ס2.5יחד – העם איתנו בראשות אלי ישי

0.1כך )חזית יהודית לאומית בראשות ברוך מרזל(, תנועת כהנא חי0.6עלה ירוק

0.2מפלגה יהודית אחרת0.1הרשימה המשותפת

0.0מפלגה ערבית אחרת17.0)לא להקריא( לא הצבעתי למרות שהיתה לי זכות הצבעה

0.5)לא להקריא( לא הצבעתי כי לא הייתה לי זכות הצבעה0.5)לא להקריא( לא זוכר

7.0)לא להקריא( מסרב להשיב )למראיין, יש לומר: הנתונים חשובים לנו רק כדי לבדוק אם המדגם מייצג את האוכלוסייה(

1.2אין תשובה

לפי מה שאתה מבין ומגדיר מה הוא ימין, מרכז ושמאל, לאיזה זרם אתה שייך?11325.9ימין

24.8ימין מתון26.3מרכז

10.2שמאל מתון5.9שמאל

6.9לא יודע/מסרב

167

האם אתה: חרדי, דתי, מסורתי, או חילוני?11412.0חרדי12.9דתי

24.5מסורתי50.1חילוני

0.6לא יודע/מסרב

באיזו ארץ נולדת?11561.8יליד הארץ

2.3מרוקו, טנג'ר1.2אלג'יריה, תוניס, לוב

1.9עיראק1.6תימן, עדן

0.8סוריה, לבנון, מצריים1.1תורכיה, בולגריה, יוון

2.0יתר הארצות באסיה ובאפריקה17.4ברית המועצות לשעבר )חבר המדינות העצמאיות, רוסיה(

1.4פולין2.2רומניה0.1גרמניה

ארצות דוברות אנגלית )אנגליה, ארצות הברית, דרום אפריקה, 2.1אוסטרליה, ניו-זילנד(

3.7יתר הארצות באירופה ואמריקה0.6לא יודע/מסרב

באיזו שנה עלית לארץ? שנת עלייה__________116תקופת עלייה

198919.4עד 198918.9מאז

61.7יליד הארץ

באיזו ארץ נולד אביך? _________________11723.6יליד הארץ

7.4מרוקו, טנג'ר0.5אלג'יריה, תוניס, לוב

4.8עיראק2.7תימן, עדן

2.3סוריה, לבנון, מצריים2.6תורכיה, בולגריה, יוון

6.4יתר הארצות באסיה ובאפריקה19.2ברית המועצות לשעבר )חבר המדינות העצמאיות, רוסיה(

10.3פולין5.1רומניה2.2גרמניה

ארצות דוברות אנגלית )אנגליה, ארצות הברית, דרום אפריקה, 4.2אוסטרליה, ניו-זילנד(

6.8יתר הארצות באירופה ואמריקה2.0לא יודע/מסרב

אם היית צריך להגדיר את עצמך מבחינת מוצא עדתי, באיזו מן האפשרויות הבאות היית בוחר?11832.2בן עדות המזרח, מזרחי, ספרדי, או

49.9אשכנזי, או14.3מעורב

3.6לא יודע/מסרב/אחר

מהו גילך בבקשה?_______119קבוצות גיל

21-184.324-224.930-259.135-318.140-365.145-417.250-465.855-517.2

168

60-5610.465-6110.174-6616.4

75+10.50.8אין תשובה

מהו מצבך המשפחתי?12016.7רווק65.8נשוי

8.9גרוש/פרוד8.0אלמן

0.6לא יודע/מסרב/אחר

מהי כיתת הלימוד האחרונה שסיימת?1210.2לא הלכתי לבית הספר

0.4למדתי בחדר או בבית ספר יסודי אך לא סיימתי1.3סיימתי בית ספר יסודי

6.6למדתי בבית ספר תיכון )עיוני, מקצועי או ישיבה( אך לא סיימתי27.4סיימתי בית ספר תיכון )עיוני, מקצועי או ישיבה(

13.5למד בבית ספר על תיכוני, מכללה, או באוניברסיטה אך לא סיים29.0סיים מכללה או אוניברסיטה וקיבל תואר ראשון )ב.א.(

16.6סיים מכללה או אוניברסיטה וקיבל תואר שני )מ.א.(4.0סיים אוניברסיטה וקיבל תואר דוקטור

1.1לא יודע/מסרב/אחר

האם אתה:12242.1עובד שכיר )כולל אזרח עובד צה"ל, חייל בשירות קבע, חבר מושב, חבר קיבוץ, חבר קואופרטיב(

11.5עצמאי1.1חייל בשירות חובה

2.6לא עובד אך מחפש עבודה3.4לא עובד ולא מחפש עבודה

30.7פנסיונר4.6סטודנט, תלמיד ישיבה, תלמיד בית ספר, צעיר לפני גיוס לצבא, מתנדב

2.0עקרת בית2.0לא יודע/מסרב/אחר

₪ לחודש. בהשוואה, האם ההוצאה של משפחתך היא:13,000 נפשות בישראל היא 4 ההוצאה הממוצעת למשפחה בת 12314.1הרבה מעל הממוצע16.0קצת מעל לממוצע

24.2כמו הממוצע16.2קצת מתחת לממוצע

19.9הרבה מתחת לממוצע9.6לא יודע/מסרב/אחר

תודה רבה. סיימנו

דוח המראייןgenderמין

43.9גבר56.1אשה

Yishuv_nameשם בעברית של יישוב המגורים

Yishuv_codeקוד מספרי של יישוב המגורים

Municipalמעמד מוניציפלי של ישוב המגורים 83.5עיר

4.2מושב/ישוב כפרי1.9קיבוץ

4.7התנחלות5.8לא ציין/מסרב

Districtאזור של ישוב המגורים169

11.6ירושלים11.2צפון

14.6חיפה22.5מרכז

19.8תל אביב15.2דרום

5.1יהודה ושומרון

groupקבוצת המדגם 70.9רגיל

4.2חברי מושבים/ישובים כפריים1.8חברי קיבוצים

4.5מתנחלים14.0עולים

4.6לא ציין/מסרב

languageשפת הראיון 86.0עברית14.0רוסית

immigrationיליד הארץ/תקופת עלייה 61.8יליד הארץ19.4 )ותיקים(1989עלה לפני 18.7 )עולים(1989עלה מאז

Sectorמגזר – ותיקים/עולים 86.0ותיקים14.0עולים

Dateיום עריכת הראיון 07/06/20151.408/06/20153.809/06/20154.310/06/201510.611/06/20151.214/06/201514.716/06/20155.917/06/20151.218/06/20153.221/06/201511.922/06/20150.423/06/20154.224/06/201510.325/06/201512.728/06/201514.2

משתני שירות חדשיםVote15-(112 )מבוסס על שאלה 2015 הצבעה לכנסת ב19.6הליכוד

7.4יש עתיד6.0כולנו

15.3המחנה הציוני5.7הבית היהודי-המפד"ל

4.7ש"ס4.2יהדות התורה4.1ישראל ביתנו

3.0מרצ0.1הרשימה המשותפת

2.5יחד1.1הצביעו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, חוץ מיחד

17.0לא הצביעו למרות שהיתה להם זכות הצבעה0.5לא הצביעו – קטינים

8.8אין תשובה

170

Wgt מבוסס על( מקדמי שקלול Vote15)0.9657הליכוד

0.8444יש עתיד1.5172כולנו

0.8057המחנה הציוני0.8425הבית היהודי-המפד"ל

1.4282ש"ס0.7845יהדות התורה0.5020ישראל ביתנו

0.4026מרצ0.3671הרשימה המשותפת

1.3127יחד0.7093הצביעו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, חוץ מיחד

4.4080לא הצביעו למרות שהיתה להם זכות הצבעה0.6564לא הצביעו – קטינים

1.0000אין תשובה

שאלות סינון והשלמת ראיונותIDמספר סידורי

Fileקובץ 64.9ותיקים טלפון קווי14.0עולים טלפון נייד

7.0ותיקים טלפון נייד14.2השלמות: ותיקים, צעירים

id_per_fileקובץ ומספר סידורי

datetimeיום ושעה של עריכת הראיון

Hourשעת עריכת הראיון

Q1cמין 45.3גבר

54.7אשה

Q2cקבוצת גיל 18–249.925–3415.835–4410.845–5413.155–6419.765+30.6

Q3cהגדרה עצמית מבחינה דתית 50.7חילוני

25.2מסורתי12.0דתי

12.1חרדי

Q4c)קבוצת ותק בארץ )שנת עלייה 1990-19958.6

1996+5.386.0יליד הארץ, אחר, אין תשובה

Q5cיבשת לידה 12.7אירופה-אמריקה

1.2אסיה-אפריקה86.0יליד הארץ, אחר, אין תשובה

171