Yeremia

אשר מן־הכהנים בן־חלקיהו ירמיהו דברי אליו11 דבר־יהוה היה אשר 2 בנימן׃ בארץ בענתותשנה בשלש־עשרה יהודה מלך בן־אמון יאשיהו בימייהודה מלך בן־יאשיהו יהויקים בימי ויהי 3 למלכו׃מלך בן־יאשיהו לצדקיהו שנה עשרה עשתי עד־תםויהי 4 ס החמישי׃ בחדש ירושלם עד־גלות יהודהק) (אצרך כ] [אצורך בטרם 5 לאמר׃ אלי דבר־יהוהנביא הקדשתיך מרחם תצא ובטרם ידעתיך בבטן

לא־ידעתי הנה יהוה אדני אהה ואמר 6 נתתיך׃ לגויםאל־תאמר אלי יהוה ויאמר 7 פ אנכי׃ כי־נער דבר

כל־אשר ואת תלך אשלחך על־כל־אשר כי אנכי נערלהצלך אני כי־אתך מפניהם אל־תירא 8 תדבר׃ אצוךויאמר על־פי ויגע את־ידו יהוה וישלח 9 נאם־יהוה׃הפקדתיך ראה 10 בפיך׃ דברי נתתי הנה אלי יהוהולנתוץ לנתוש ועל־הממלכות על־הגוים הזה היום ׀

דבר־יהוה ויהי 11 פ ולנטוע׃ לבנות ולהרוס ולהאבידאני שקד מקל ואמר ירמיהו ראה מה־אתה לאמר אליאני כי־שקד לראות היטבת אלי יהוה ויאמר 12 ראה׃

שנית אלי ׀ דבר־יהוה ויהי 13 פ לעשתו׃ על־דבריופניו ראה אני נפוח סיר ואמר ראה אתה מה לאמרהרעה תפתח מצפון אלי יהוה ויאמר 14 צפונה׃ מפנילכל־משפחות קרא הנני ׀ כי 15 הארץ׃ כל־ישבי עלכסאו איש ונתנו ובאו נאם־יהוה צפונה ממלכותועל סביב כל־חומתיה ועל ירושלם שערי ׀ פתח

13.2–16.1 Yeremia 2כל־רעתם על אותם משפטי ודברתי 16 יהודה׃ כל־ערילמעשי וישתחוו אחרים לאלהים ויקטרו עזבוני אשראליהם ודברת וקמת מתניך תאזר ואתה 17 ידיהם׃פן־אחתך מפניהם אל־תחת אצוך אנכי כל־אשר את

ולעמוד מבצר לעיר היום נתתיך הנה ואני 18 לפניהם׃יהודה למלכי על־כל־הארץ נחשת ולחמות ברזל

ולא־יוכלו אליך ונלחמו 19 הארץ׃ ולעם לכהניה לשריהפ להצילך׃ נאם־יהוה אני כי־אתך לך

באזני וקראת הלך 2 לאמר׃ אלי דבר־יהוה ויהי חסד12 לך זכרתי יהוה אמר כה לאמר ירושלםבארץ במדבר אחרי לכתך כלולתיך אהבת נעוריךתבואתה ראשית ליהוה ישראל קדש 3 זרועה׃ לאפ נאם־יהוה׃ אליהם תבא רעה יאשמו כל־אכליובית וכל־משפחות יעקב בית דבר־יהוה שמעו 4

עול בי אבותיכם מה־מצאו יהוה אמר ׀ כה 5 ישראל׃אמרו ולא 6 ויהבלו׃ ההבל אחרי וילכו מעלי רחקו כיאתנו המוליך מצרים מארץ אתנו המעלה יהוה איה

בארץ וצלמות ציה בארץ ושוחה ערבה בארץ במדבראתכם ואביא 7 שם׃ אדם ולא־ישב איש בה לא־עברותטמאו ותבאו וטובה פריה לאכל הכרמל אל־ארץ

אמרו לא הכהנים 8 לתועבה׃ שמתם ונחלתי את־ארציבי פשעו והרעים ידעוני לא התורה ותפשי יהוה איהעד לכן 9 הלכו׃ לא־יועלו ואחרי בבעל נבאו והנביאים

כי 10 אריב׃ בניכם ואת־בני נאם־יהוה אתכם אריבמאד והתבוננו שלחו וקדר וראו כתיים איי עברו

לא והמה אלהים גוי ההימיר 11 כזאת׃ היתה הן וראושמים שמו 12 יועיל׃ בלוא כבודו המיר ועמי אלהיםכי־שתים 13 נאם־יהוה׃ מאד חרבו ושערו על־זאת

28–14.2 Yeremia 3להם לחצב חיים מים ׀ מקור עזבו אתי עמי עשה רעותהעבד 14 המים׃ לא־יכלו אשר נשברים בארת בארות

עליו 15 לבז׃ היה מדוע הוא בית אם־יליד ישראלעריו לשמה ארצו וישיתו קולם נתנו כפרים ישאגו

[ותחפנס גם־בני־נף 16 ישב׃ מבלי ק) (נצתו כ] [נצתהתעשה־לך הלוא־זאת 17 קדקד׃ ירעוך ק) (ותחפנחס כ]

ועתה 18 בדרך׃ מוליכך בעת אלהיך את־יהוה עזבךלדרך ומה־לך שחור מי לשתות מצרים לדרך מה־לךומשבותיך רעתך תיסרך 19 נהר׃ מי לשתות אשור

אלהיך את־יהוה עזבך ומר כי־רע וראי ודעי תוכחךמעולם כי 20 צבאות׃ יהוה נאם־אדני אליך פחדתי ולאכ] [אעבד לא ותאמרי מוסרתיך נתקתי עלך שברתירענן כל־עץ ותחת גבהה על־כל־גבעה כי ק) (אעבוראמת זרע כלה שרק נטעתיך ואנכי 21 זנה׃ צעה אתאם־תכבסי כי 22 נכריה׃ הגפן סורי לי נהפכת ואיךאדני נאם לפני עונך נכתם ברית ותרבי־לך בנתר

לא הבעלים אחרי נטמאתי לא תאמרי איך 23 יהוה׃קלה בכרה עשית מה דעי בגיא דרכך ראי הלכתי

כ] [נפשו באות מדבר למד ׀ פרה 24 דרכיה׃ משרכתכל־מבקשיה ישיבנה מי תאנתה רוח שאפה ק) (נפשה

מיחף רגלך מנעי 25 ימצאונה׃ בחדשה ייעפו לאלוא נואש ותאמרי מצמאה ק) (וגרונך כ] [וגורנך

ימצא כי גנב כבשת 26 אלך׃ ואחריהם זרים כי־אהבתיוכהניהם שריהם מלכיהם המה ישראל בית הבישו כן[ילדתני את ולאבן אתה אבי לעץ אמרים 27 ונביאיהם׃רעתם ובעת פנים ולא ערף אלי כי־פנו ק) (ילדתנו כ]עשית אשר אלהיך ואיה 28 והושיענו׃ קומה יאמרו

היו עריך מספר כי רעתך בעת אם־יושיעוך יקומו לך

7.3–29.2 Yeremia 4פשעתם כלכם אלי תריבו למה 29 ס יהודה׃ אלהיךלא מוסר את־בניכם הכיתי לשוא 30 נאם־יהוה׃ בי

הדור 31 משחית׃ כאריה נביאיכם חרבכם אכלה לקחוארץ אם לישראל הייתי המדבר דבר־יהוה ראו אתםאליך׃ עוד לוא־נבוא רדנו עמי אמרו מדוע מאפליהשכחוני ועמי קשריה כלה עדיה בתולה התשכח 32

לכן אהבה לבקש דרכך מה־תיטבי 33 מספר׃ אין ימיםגם 34 את־דרכיך׃ ק) (למדת כ] [למדתי את־הרעות גםלא־במחתרת נקיים אביונים נפשות דם נמצאו בכנפיךשב אך נקיתי כי ותאמרי 35 על־כל־אלה׃ כי מצאתים

חטאתי׃ לא על־אמרך אותך נשפט הנני ממני אפותבושי ממצרים גם את־דרכך לשנות מאד מה־תזלי 36

וידיך תצאי זה מאת גם 37 מאשור׃ כאשר־בשתלהם׃ תצליחי ולא במבטחיך יהוה כי־מאס על־ראשךמאתו והלכה את־אשתו איש ישלח הן לאמר חנוף13 הלוא עוד אליה הישוב לאיש־אחר והיתהאלי ושוב רבים רעים זנית ואת ההיא הארץ תחנףלא איפה וראי על־שפים שאי־עיניך 2 נאם־יהוה׃

כערבי להם ישבת על־דרכים ק) (שכבת כ] [שגלתוימנעו 3 וברעתך׃ בזנותיך ארץ ותחניפי במדבר

לך היה זונה אשה ומצח היה לוא ומלקוש רבביםלי ק) (קראת כ] [קראתי מעתה הלוא 4 הכלם׃ מאנתלנצח אם־ישמר לעולם הינטר 5 אתה׃ נערי אלוף אביפ ותוכל׃ הרעות ותעשי ק) (דברת כ] [דברתי הנהאשר הראית המלך יאשיהו בימי אלי יהוה ויאמר 6גבה על־כל־הר היא הלכה ישראל משבה עשתה

עשותה אחרי ואמר 7 ותזני־שם׃ רענן כל־עץ ואל־תחת(ותרא כ] [ותראה ולא־שבה תשוב אלי את־כל־אלה

21–8.3 Yeremia 5על־כל־אדות כי וארא 8 יהודה׃ אחותה בגודה ק)את־ספר ואתן שלחתיה ישראל משבה נאפה אשר

ותלך אחותה יהודה בגדה יראה ולא אליה כריתתיהאת־הארץ ותחנף זנותה מקל והיה 9 גם־היא׃ ותזן

לא־שבה וגם־בכל־זאת 10 ואת־העץ׃ את־האבן ותנאףאם־בשקר כי בכל־לבה יהודה אחותה בגודה אלי

משבה נפשה צדקה אלי יהוה ויאמר 11 פ נאם־יהוה׃את־הדברים וקראת הלך 12 יהודה׃ מבגדה ישראל

נאם־יהוה ישראל משבה שובה ואמרת צפונה האלהלא נאם־יהוה אני כי־חסיד בכם פני לוא־אפילאלהיך ביהוה כי עונך דעי אך 13 לעולם׃ אטור

רענן כל־עץ תחת לזרים את־דרכיך ותפזרי פשעתשובבים בנים שובו 14 נאם־יהוה׃ לא־שמעתם ובקוליאחד אתכם ולקחתי בכם בעלתי אנכי כי נאם־יהוהונתתי 15 ציון׃ אתכם והבאתי ממשפחה ושנים מעירוהיה 16 והשכיל׃ דעה אתכם ורעו כלבי רעים לכםנאם־יהוה ההמה בימים בארץ ופריתם תרבו כי

ולא על־לב יעלה ולא ברית־יהוה ארון עוד לא־יאמרוההיא בעת 17 עוד׃ יעשה ולא יפקדו ולא יזכרו־בוכל־הגוים אליה ונקוו יהוה כסא לירושלם יקראו

לבם שררות אחרי עוד ולא־ילכו לירושלם יהוה לשםעל־בית בית־יהודה ילכו ההמה בימים 18 ס הרע׃

הנחלתי אשר על־הארץ צפון מארץ יחדו ויבאו ישראלבבנים אשיתך איך אמרתי ואנכי 19 את־אבותיכם׃ואמר גוים צבאות צבי נחלת חמדה ארץ ואתן־לך

כ] [תשובו לא ומאחרי ק) (תקראי־לי כ] [תקראו־ אביבי בגדתם כן מרעה אשה בגדה אכן 20 ק) (תשובי׃בכי נשמע על־שפיים קול 21 נאם־יהוה׃ ישראל בית

11.4–22.3 Yeremia 6את־יהוה שכחו את־דרכם העוו כי ישראל בני תחנוניהננו משובתיכם ארפה שובבים בנים ובו 22 אלהיהם׃מגבעות לשקר אכן 23 אלהינו׃ יהוה אתה כי לך אתנו

ישראל׃ תשועת אלהינו ביהוה אכן הרים המוןאת־צאנם מנעורינו אבותינו את־יגיע אכלה והבשת 24

נשכבה 25 ואת־בנותיהם׃ את־בניהם ואת־בקרםחטאנו אלהינו ליהוה כי כלמתנו ותכסנו בבשתנו

שמענו ולא הזה ועד־היום מנעורינו ואבותינו אנחנוס אלהינו׃ יהוה בקול

תשוב אלי נאם־יהוה ׀ ישראל אם־תשוב ונשבעת14 2 תנוד׃ ולא מפני שקוציך ואם־תסירובו גוים בו והתברכו ובצדקה במשפט באמת חי־יהוהולירושלם יהודה לאיש יהוה אמר ׀ כי־כה 3 ס יתהללו׃

ליהוה המלו 4 אל־קוצים׃ ואל־תזרעו ניר לכם נירוירושלם וישבי יהודה איש לבבכם ערלות והסרורע מפני מכבה ואין ובערה חמתי כאש פן־תצא

ואמרו השמיעו ובירושלם ביהודה הגידו 5 מעלליכם׃ואמרו מלאו קראו בארץ שופר ק) (תקעו כ] [ותקעו

העיזו ציונה שאו־נס 6 המבצר׃ אל־ערי ונבואה האספוגדול׃ ושבר מצפון מביא אנכי רעה כי אל־תעמדוממקמו יצא נסע גוים ומשחית מסבכו אריה עלה 7

על־זאת 8 יושב׃ מאין תצינה עריך לשמה ארצך לשוםאף־יהוה חרון לא־שב כי והילילו ספדו שקים חגרו

לב־המלך יאבד נאם־יהוה ביום־ההוא והיה 9 פ ממנו׃ואמר 10 יתמהו׃ והנביאים הכהנים ונשמו השרים ולבולירושלם הזה לעם השאת השא אכן יהוה אדני ׀ אההבעת 11 עד־הנפש׃ חרב ונגעה לכם יהיה שלום לאמר

שפיים צח רוח ולירושלם לעם־הזה יאמר ההיא

30–12.4 Yeremia 7רוח 12 להבר׃ ולוא לזרות לוא בת־עמי דרך במדברמשפטים אדבר גם־אני עתה לי יבוא מאלה מלא

קלו מרכבותיו וכסופה יעלה כעננים ׀ הנה 13 אותם׃לבך מרעה כבסי 14 שדדנו׃ כי לנו אוי סוסיו מנשריםמחשבות בקרבך תלין עד־מתי תושעי למען ירושלםאפרים׃ מהר און ומשמיע מדן מגיד קול כי 15 אונך׃

באים נצרים על־ירושלם השמיעו הנה לגוים הזכירו 16

כשמרי 17 קולם׃ יהודה על־ערי ויתנו המרחק מארץנאם־יהוה׃ מרתה כי־אתי מסביב עליה היו שדי

כי מר כי רעתך זאת לך אלה עשו ומעלליך דרכך 18

(אוחילה כ] [אחולה ׀ מעי ׀ מעי 19 ס עד־לבך׃ נגעשופר קול כי אחריש לא לבי המה־לי לבי קירות ק)שבר 20 מלחמה׃ תרועת נפשי ק) (שמעת כ] [שמעתיאהלי שדדו פתאם כל־הארץ שדדה כי נקרא על־שברשופר׃ קול אשמעה אראה־נס עד־מתי 21 יריעתי׃ רגעהמה סכלים בנים ידעו לא אותי עמי אויל ׀ כי 22 ס

ידעו׃ לא ולהיטיב להרע המה חכמים המה נבונים ולאואין ואל־השמים ובהו והנה־תהו את־הארץ ראיתי 23

וכל־הגבעות רעשים והנה ההרים ראיתי 24 אורם׃השמים וכל־עוף האדם אין והנה ראיתי 25 התקלקלו׃נתצו וכל־עריו המדבר הכרמל והנה ראיתי 26 נדדו׃יהוה אמר כי־כה 27 ס אפו׃ חרון מפני יהוה מפני

על־זאת 28 אעשה׃ לא וכלה כל־הארץ תהיה שממהכי־דברתי על ממעל השמים וקדרו הארץ תאבלפרש מקול 29 ממנה׃ ולא־אשוב נחמתי ולא זמתי

עלו ובכפים בעבים באו כל־העיר ברחת קשת ורמה(ואת כ] [ואתי 30 איש׃ בהן ואין־יושב עזובה כל־העירעדי־זהב כי־תעדי שני כי־תלבשי מה־תעשי שדוד ק)

15.5–31.4 Yeremia 8עגבים מאסו־בך תתיפי לשוא עיניך בפוך כי־תקרעי

כמבכירה צרה שמעתי כחולה קול כי 31 יבקשו׃ נפשךכי־עיפה לי אוי־נא כפיה תפרש תתיפח בת־ציון קול

פ להרגים׃ נפשיובקשו ודעו וראו־נא ירושלם בחוצות שוטטו משפט15 עשה אם־יש איש אם־תמצאו ברחובותיהלכן יאמרו חי־יהוה ואם 2 לה׃ ואסלח אמונה מבקשהכיתה לאמונה הלוא עיניך יהוה 3 ישבעו׃ לשקר

פניהם חזקו מוסר קחת מאנו כליתם ולא־חלו אתםנואלו הם אך־דלים אמרתי ואני 4 לשוב׃ מאנו מסלעאלכה־לי 5 אלהיהם׃ משפט יהוה דרך ידעו לא כייהוה דרך ידעו המה כי אותם ואדברה אל־הגדלים

מוסרות׃ נתקו על שברו יחדו המה אך אלהיהם משפטשקד נמר ישדדם ערבות זאב מיער אריה הכם על־כן 6

פשעיהם רבו כי יטרף מהנה כל־היוצא על־עריהםלזאת אי 7 ק) ׃ (משובותיהם כ] [משבותיהם עצמו

בלא וישבעו עזבוני בניך ק) (אסלח־לך כ] ־ [אסלוחיתגדדו׃ זונה ובית וינאפו אותם ואשבע אלהים

יצהלו׃ רעהו אל־אשת איש היו משכים מיזנים סוסים 8

אשר־כזה בגוי ואם נאם־יהוה לוא־אפקד העל־אלה 9

וכלה ושחתו בשרותיה עלו 10 ס נפשי׃ תתנקם לאכי 11 המה׃ ליהוה לוא כי נטישותיה הסירו אל־תעשו

נאם־יהוה׃ יהודה ובית ישראל בית בי בגדו בגודרעה עלינו ולא־תבוא לא־הוא ויאמרו ביהוה כחשו 12

והדבר לרוח יהיו והנביאים 13 נראה׃ לוא ורעב וחרבאלהי יהוה כה־אמר לכן 14 ס להם׃ יעשה כה בהם איןבפיך דברי נתן הנני הזה את־הדבר דברכם יען צבאותעליכם מביא הנני 15 ואכלתם׃ עצים הזה והעם לאש

31–16.5 Yeremia 9גוי הוא איתן ׀ גוי נאם־יהוה ישראל בית ממרחק גוימה־ידבר׃ תשמע ולא לשנו לא־תדע גוי הוא מעולםקצירך ואכל 17 גבורים׃ כלם פתוח כקבר אשפתו 16

ובקרך צאנך יאכל ובנותיך בניך יאכלו ולחמךאתה אשר מבצריך ערי ירשש ותאנתך גפנך יאכלנאם־יהוה ההמה בימים וגם 18 בחרב׃ בהנה בוטחמה תחת תאמרו כי והיה 19 כלה׃ אתכם לא־אעשהאליהם ואמרת את־כל־אלה לנו אלהינו יהוה עשהבארצכם נכר אלהי ותעבדו אותי עזבתם כאשרזאת הגידו 20 ס לכם׃ לא בארץ זרים תעבדו כן

שמעו־נא 21 לאמר׃ ביהודה והשמיעוה יעקב בביתאזנים יראו ולא להם עינים לב ואין סכל עם זאת

אם נאם־יהוה לא־תיראו האותי 22 ישמעו׃ ולא להםחק־עולם לים גבול חול אשר־שמתי תחילו לא מפני

ולא גליו והמו יוכלו ולא ויתגעשו יעברנהו ולאוילכו׃ סרו ומורה סורר לב היה הזה ולעם 23 יעברנהו׃הנתן אלהינו את־יהוה נא נירא בלבבם ולא־אמרו 24חקות שבעות בעתו ומלקוש ק) (יורה כ] [וירה גשםוחטאותיכם הטו־אלה עונותיכם 25 ישמר־לנו׃ קציר

כשך ישור רשעים בעמי כי־נמצאו 26 מכם׃ הטוב מנעומלא ככלוב 27 ילכדו׃ אנשים משחית הציבו יקושיםויעשירו׃ גדלו על־כן מרמה מלאים בתיהם כן עוף

יתום דין לא־דנו דין דברי־רע עברו גם עשתו שמנו 28

העל־אלה 29 שפטו׃ לא אביונים ומשפט ויצליחותתנקם לא אשר־כזה בגוי אם נאם־יהוה לא־אפקד

הנביאים 31 בארץ׃ נהיתה ושערורה שמה 30 ס נפשי׃כן אהבו ועמי על־ידיהם ירדו והכהנים נבאו־בשקר

לאחריתה׃ ומה־תעשו

17–1.6 Yeremia 10תקעו ובתקוע ירושלם מקרב בנימן בני ׀ העזו נשקפה16 רעה כי משאת שאו הכרם ועל־בית שופרבת־ציון׃ דמיתי והמענגה הנוה 2 גדול׃ ושבר מצפון

סביב אהלים עליה תקעו ועדריהם רעים יבאו אליה 3

ונעלה קומו מלחמה עליה קדשו 4 את־ידו׃ איש רעוצללי־ערב׃ ינטו כי היום כי־פנה לנו אוי בצהרים

כה כי 6 ס ארמנותיה׃ ונשחיתה בלילה ונעלה קומו 5

סללה על־ירושלם ושפכו עצה כרתו צבאות יהוה אמרכ] [בור כהקיר 7 בקרבה׃ עשק כלה הפקד העיר היאבה ישמע ושד חמס רעתה הקרה כן מימיה ק) (בירפן־תקע ירושלם הוסרי 8 ומכה׃ חלי תמיד על־פני

כה 9 פ נושבה׃ לוא ארץ שממה פן־אשימך ממך נפשיישראל שארית כגפן יעוללו עולל צבאות יהוה אמר

אדברה על־מי 10 על־סלסלות׃ כבוצר ידך השבלהקשיב יוכלו ולא אזנם ערלה הנה וישמעו ואעידה

ואת 11 יחפצו־בו׃ לא לחרפה להם היה דבר־יהוה הנהבחוץ על־עולל שפך הכיל נלאיתי מלאתי ׀ יהוה חמתזקן ילכדו עם־אשה כי־גם־איש יחדו בחורים סוד ועלונשים שדות לאחרים בתיהם ונסבו 12 ימים׃ עם־מלאכי 13 נאם־יהוה׃ הארץ על־ישבי את־ידי כי־אטה יחדוועד־כהן ומנביא בצע בוצע כלו ועד־גדולם מקטנםעל־נקלה עמי את־שבר וירפאו 14 שקר׃ עשה כלו

תועבה כי הבישו 15 שלום׃ ואין שלום ׀ שלום לאמריפלו לכן ידעו לא גם־הכלים לא־יבושו גם־בוש עשו

אמר כה 16 ס יהוה׃ אמר יכשלו בעת־פקדתים בנפליםעולם לנתבות ׀ ושאלו וראו על־דרכים עמדו יהוהלנפשכם מרגוע ומצאו ולכו־בה הטוב דרך אי־זההקשיבו צפים עליכם והקמתי 17 נלך׃ לא ויאמרו

4.7–18.6 Yeremia 11הגוים שמעו לכן 18 נקשיב׃ לא ויאמרו שופר לקולאנכי הנה הארץ שמעי 19 את־אשר־בם׃ עדה ודעי

על־דברי כי מחשבותם פרי הזה אל־העם רעה מביאלבונה לי למה־זה 20 וימאסו־בה׃ ותורתי הקשיבו לאלא עלותיכם מרחק מארץ הטוב וקנה תבוא משבאיהוה אמר כה לכן 21 ס לי׃ לא־ערבו וזבחיכם לרצון

אבות בם וכשלו מכשלים הזה אל־העם נתן הנניכה 22 פ ק) (ואבדו׃ כ] [יאבדו ורעו שכן יחדו ובניםיעור גדול וגוי צפון מארץ בא עם הנה יהוה אמר

ולא הוא אכזרי יחזיקו וכידון קשת 23 מירכתי־ארץ׃כאיש ערוך ירכבו ועל־סוסים יהמה כים קולם ירחמוידינו רפו את־שמעו שמענו 24 בת־ציון׃ עליך למלחמה(תצאו כ] [תצאי אל־ 25 כיולדה׃ חיל החזיקתנו צרה

לאיב חרב כי ק) (תלכו כ] [תלכי אל־ ובדרך השדה ק)באפר והתפלשי חגרי־שק בת־עמי 26 מסביב׃ מגוריבא פתאם כי תמרורים מספד לך עשי יחיד אבל

ובחנת ותדע מבצר בעמי נתתיך בחון 27 עלינו׃ השדדנחשת רכיל הלכי סוררים סרי כלם 28 את־דרכם׃

כ] [מאשתם מפח נחר 29 המה׃ משחיתים כלם וברזללא ורעים צרוף צרף לשוא עפרת ק) (תם ק) (מאש

פ בהם׃ יהוה כי־מאס להם קראו נמאס כסף 30 נתקו׃לאמר׃ יהוה מאת אל־ירמיהו היה אשר הדבר הזה17 את־הדבר שם וקראת יהוה בית בשער עמד 2

בשערים הבאים כל־יהודה דבר־יהוה שמעו ואמרתצבאות יהוה כה־אמר 3 ס ליהוה׃ להשתחות האלהואשכנה ומעלליכם דרכיכם היטיבו ישראל אלהיאל־דברי לכם אל־תבטחו 4 הזה׃ במקום אתכם

המה׃ יהוה היכל יהוה היכל יהוה היכל לאמר השקר

19–5.7 Yeremia 12ואת־מעלליכם את־דרכיכם תיטיבו אם־היטיב כי 5

יתום גר 6 רעהו׃ ובין איש בין משפט תעשו אם־עשוהזה במקום אל־תשפכו נקי ודם תעשקו לא ואלמנהושכנתי 7 לכם׃ לרע תלכו לא אחרים אלהים ואחרי

לאבותיכם נתתי אשר בארץ הזה במקום אתכםעל־דברי לכם בטחים אתם הנה 8 ועד־עולם׃ למן־עולם

והשבע ונאף רצח ׀ הגנב 9 הועיל׃ לבלתי השקראשר אחרים אלהים אחרי והלך לבעל וקטר לשקר

אשר הזה בבית לפני ועמדתם ובאתם 10 לא־ידעתם׃את עשות למען נצלנו ואמרתם עליו נקרא־שמי

הבית היה פרצים המערת 11 האלה׃ כל־התועבותהנה אנכי גם בעיניכם עליו אשר־נקרא־שמי הזהאשר אל־מקומי לכו־נא כי 12 ס נאם־יהוה׃ ראיתיאת וראו בראשונה שם שמי שכנתי אשר בשילו

יען ועתה 13 ישראל׃ עמי רעת מפני לו אשר־עשיתיואדבר נאם־יהוה האלה את־כל־המעשים עשותכםולא אתכם ואקרא שמעתם ולא ודבר השכם אליכםאשר עליו נקרא־שמי אשר ׀ לבית ועשיתי 14 עניתם׃ולאבותיכם לכם אשר־נתתי ולמקום בו בטחים אתם

פני מעל אתכם והשלכתי 15 לשלו׃ עשיתי כאשראפרים׃ כל־זרע את את־כל־אחיכם השלכתי כאשרואל־תשא הזה בעד־העם ׀ אל־תתפלל ואתה 16 ס

אתך׃ שמע כי־אינני ואל־תפגע־בי ותפלה רנה בעדםובחצות יהודה בערי עשים המה מה ראה האינך 17

מבערים והאבות עצים מלקטים הבנים 18 ירושלם׃למלכת כונים לעשות בצק לשות והנשים את־האשהכעסני׃ למען אחרים לאלהים נסכים והסך השמיםלמען אתם הלוא נאם־יהוה מכעסים הם האתי 19

33–20.7 Yeremia 13אפי הנה יהוה אדני ׀ כה־אמר לכן 20 ס פניהם׃ בשתועל־הבהמה על־האדם הזה אל־המקום נתכת וחמתיתכבה׃ ולא ובערה האדמה ועל־פרי השדה ועל־עץעלותיכם ישראל אלהי צבאות יהוה אמר כה 21 ס

לא־דברתי כי 22 בשר׃ ואכלו על־זבחיכם ספו(הוציאי כ] [הוציא ביום צויתים ולא את־אבותיכםכי 23 וזבח׃ עולה על־דברי מצרים מארץ אותם ק)בקולי שמעו לאמר אותם צויתי הזה אם־את־הדברוהלכתם לעם תהיו־לי ואתם לאלהים לכם והייתי

ולא 24 לכם׃ ייטב למען אתכם אצוה אשר בכל־הדרךלבם בשררות במעצות וילכו את־אזנם ולא־הטו שמעויצאו אשר למן־היום 25 לפנים׃ ולא לאחור ויהיו הרעאליכם ואשלח הזה היום עד מצרים מארץ אבותיכם

ולוא 26 ושלח׃ השכם יום הנביאים את־כל־עבדיהרעו את־ערפם ויקשו את־אזנם הטו ולא אלי שמעו

ולא האלה את־כל־הדברים אליהם ודברת 27 מאבותם׃ואמרת 28 יענוכה׃ ולא אליהם וקראת אליך ישמעו

ולא אלהיו יהוה בקול לוא־שמעו אשר הגוי זה אליהםגזי 29 ס מפיהם׃ ונכרתה האמונה אבדה מוסר לקחויהוה מאס כי קינה על־שפים ושאי והשליכי נזרך

בעיני הרע בני־יהודה כי־עשו 30 עברתו׃ את־דור ויטשעליו אשר־נקרא־שמי בבית שקוציהם שמו נאום־יהוהלשרף בן־הנם בגיא אשר התפת במות ובנו 31 לטמאו׃

ולא צויתי לא אשר באש ואת־בנתיהם את־בניהםנאם־יהוה באים הנה־ימים לכן 32 ס על־לבי׃ עלתה

ההרגה אם־גיא כי בן־הנם וגיא התפת עוד ולא־יאמרהזה העם נבלת והיתה 33 מקום׃ מאין בתפת וקברומחריד׃ ואין הארץ ולבהמת השמים לעוף למאכל

12.8–34.7 Yeremia 14ששון קול ירושלם ומחצות יהודה מערי ׀ והשבתי 34

תהיה לחרבה כי כלה וקול חתן קול שמחה וקולהארץ׃

ק) (יוציאו כ] [ויציאו נאם־יהוה ההיא בעת ואת־עצמות־שריו18 מלכי־יהודה את־עצמותואת הנביאים עצמות ׀ ואת הכהנים ואת־עצמות

לשמש ושטחום 2 מקבריהם׃ יושבי־ירושלם עצמותעבדום ואשר אהבום אשר השמים צבא ׀ ולכל ולירח

השתחוו ואשר דרשום ואשר אחריהם הלכו ואשרהאדמה על־פני לדמן יקברו ולא יאספו לא להםהנשארים השארית לכל מחיים מות ונבחר 3 יהיו׃הנשארים בכל־המקמות הזאת הרעה מן־המשפחהואמרת 4 ס צבאות׃ יהוה נאם שם הדחתים אשראם־ישוב יקומו ולא היפלו יהוה אמר כה אליהם

משבה ירושלם הזה העם שובבה מדוע 5 ישוב׃ ולאואשמע הקשבתי 6 לשוב׃ מאנו בתרמית החזיקו נצחתעשיתי מה לאמר על־רעתו נחם איש אין ידברו לוא־כן

שוטף כסוס ק) (במרוצתם כ] [במרצותם ב כלהותר מועדיה ידעה בשמים גם־חסידה 7 במלחמה׃

לא ועמי באנה את־עת שמרו ועגור ק) (וסיס כ] [וסוסאנחנו חכמים תאמרו איכה 8 יהוה׃ משפט את ידעושקר עט עשה לשקר הנה אכן אתנו יהוה ותורת

בדבר־יהוה הנה וילכדו חתו חכמים הבישו 9 ספרים׃את־נשיהם אתן לכן 10 ס להם׃ וחכמת־מה מאסו

כלה ועד־גדול מקטן כי ליורשים שדותיהם לאחריםוירפו 11 שקר׃ עשה כלה ועד־כהן מנביא בצע בצעואין שלום ׀ שלום לאמר על־נקלה בת־עמי את־שבר

לא־יבשו גם־בוש עשו תועבה כי הבשו 12 שלום׃

7.9–13.8 Yeremia 15פקדתם בעת בנפלים יפלו לכן ידעו לא והכלם

אין נאם־יהוה אסיפם אסף 13 ס יהוה׃ אמר יכשלוואתן נבל והעלה בתאנה תאנים ואין בגפן ענבים

ונבוא האספו ישבים אנחנו על־מה 14 יעברום׃ להםהדמנו אלהינו יהוה כי ונדמה־שם המבצר אל־ערי

ואין לשלום קוה 15 ליהוה׃ חטאנו כי מי־ראש וישקנונחרת נשמע מדן 16 בעתה׃ והנה מרפה לעת טוב

ויבואו כל־הארץ רעשה אביריו מצהלות מקול סוסיוהנני כי 17 ס בה׃ וישבי עיר ומלואה ארץ ויאכלו

ונשכו לחש אין־להם אשר צפענים נחשים בכם משלחלבי עלי יגון עלי מבליגיתי 18 ס נאם־יהוה׃ אתכם

היהוה מרחקים מארץ בת־עמי שועת הנה־קול 19 דוי׃בפסליהם הכעסוני מדוע בה אין אם־מלכה בציון איןנושענו׃ לוא ואנחנו קיץ כלה קציר עבר 20 נכר׃ בהבליהחזקתני׃ שמה קדרתי השברתי בת־עמי על־שבר 21

לא מדוע כי שם אין אם־רפא בגלעד אין הצרי 22

בת־עמי׃ ארכת עלתהדמעה מקור ועיני מים ראשי מי־יתן x(8-23)x 19x(9-1)x 2 בת־עמי׃ חללי את ולילה יומם ואבכה

ואלכה את־עמי ואעזבה ארחים מלון במדבר מי־יתנניוידרכו x(9-2)x 3 בגדים׃ עצרת מנאפים כלם כי מאתם

כי בארץ גברו לאמונה ולא שקר קשתם את־לשונםס נאם־יהוה׃ לא־ידעו ואתי יצאו ׀ אל־רעה מרעה

אל־תבטחו ועל־כל־אח השמרו מרעהו איש x(9-3)x 4

x(9-4)x 5 יהלך׃ רכיל וכל־רע יעקב עקוב כל־אח כילשונם למדו ידברו לא ואמת יהתלו ברעהו ואיש

מרמה בתוך שבתך x(9-5)x 6 נלאו׃ העוה דבר־שקרx(9-6)x 7 ס נאם־יהוה׃ דעת־אותי מאנו במרמה

21–8.9 Yeremia 16ובחנתים צורפם הנני צבאות יהוה אמר כה לכן

כ] [שוחט חץ x(9-7)x 8 בת־עמי׃ מפני אעשה כי־איךאת־רעהו שלום בפיו דבר מרמה לשונם ק) (שחוט

העל־אלה x(9-8)x 9 ארבו׃ ישים ובקרבו ידברלא אשר־כזה בגוי אם נאם־יהוה לא־אפקד־בם

בכי אשא על־ההרים x(9-9)x 10 ס נפשי׃ תתנקםעבר מבלי־איש נצתו כי קינה מדבר ועל־נאות ונהינדדו ועד־בהמה השמים מעוף מקנה קול שמעו ולאמעון לגלים את־ירושלם ונתתי x(9-10)x 11 הלכו׃ס יושב׃ מבלי שממה אתן יהודה ואת־ערי תנים

דבר ואשר את־זאת ויבן החכם מי־האיש x(9-11)x 12

כמדבר נצתה הארץ אבדה על־מה ויגדה אליו פי־יהוהעל־עזבם יהוה ויאמר x(9-12)x 13 ס עבר׃ מבליבקולי ולא־שמעו לפניהם נתתי אשר את־תורתי

לבם שררות אחרי וילכו x(9-13)x 14 בה׃ ולא־הלכוx(9-14)x 15 ס אבותם׃ למדום אשר הבעלים ואחרי

מאכילם הנני ישראל אלהי צבאות יהוה כה־אמר לכןx(9-15)x 16 מי־ראש׃ והשקיתים לענה הזה את־העםושלחתי ואבותם המה ידעו לא אשר בגוים והפצותיםx(9-16)x 17 פ אותם׃ כלותי עד את־החרב אחריהם

למקוננות וקראו התבוננו צבאות יהוה אמר כהx(9-17)x 18 ותבואנה׃ שלחו ואל־החכמות ותבואינה

דמעה עינינו ותרדנה נהי עלינו ותשנה ותמהרנהנשמע נהי קול כי x(9-18)x 19 יזלו־מים׃ ועפעפינו

השליכו כי ארץ כי־עזבנו מאד בשנו שדדנו איך מציוןדבר־יהוה נשים כי־שמענה x(9-19)x 20 ס משכנותינו׃

ואשה נהי בנותיכם ולמדנה דבר־פיו אזנכם ותקחבא בחלונינו מות כי־עלה x(9-20)x 21 קינה׃ רעותה

11.10–22.9 Yeremia 17מרחבות׃ בחורים מחוץ עולל להכרית בארמנותינוהאדם נבלת ונפלה נאם־יהוה כה דבר x(9-21)x 22

ואין הקצר מאחרי וכעמיר השדה על־פני כדמןחכם אל־יתהלל יהוה אמר ׀ כה x(9-22)x 23 ס מאסף׃עשיר אל־יתהלל בגבורתו הגבור ואל־יתהלל בחכמתו

המתהלל יתהלל אם־בזאת כי x(9-23)x 24 בעשרו׃וצדקה משפט חסד עשה יהוה אני כי אותי וידע השכלהנה x(9-24)x 25 ס נאם־יהוה׃ חפצתי כי־באלה בארץ

בערלה׃ על־כל־מול ופקדתי נאם־יהוה באים ימיםועל־בני ועל־אדום ועל־יהודה על־מצרים x(9-25)x 26

במדבר הישבים פאה כל־קצוצי ועל ועל־מואב עמוןס ערלי־לב׃ ישראל וכל־בית ערלים כל־הגוים כיעליכם יהוה דבר אשר את־הדבר שמעו הגוים110 אל־דרך יהוה אמר ׀ כה 2 ישראל׃ בית

הגוים כי־יחתו אל־תחתו השמים ומאתות אל־תלמדומיער כי־עץ הוא הבל העמים כי־חקות 3 מהמה׃

ייפהו ובזהב בכסף 4 במעצד׃ ידי־חרש מעשה כרתוכתמר 5 יפיק׃ ולוא יחזקום ובמקבות במסמרותיצעדו לא כי ינשוא נשוא ידברו ולא המה מקשה

ס אותם׃ אין וגם־היטיב ירעו כי־לא מהם אל־תיראומי 7 בגבורה׃ שמך וגדול אתה גדול יהוה כמוך מאין 6

הגוים בכל־חכמי כי יאתה לך כי הגוים מלך יראך לאויכסלו יבערו ובאחת 8 כמוך׃ מאין ובכל־מלכותםיובא מתרשיש מרקע כסף 9 הוא׃ עץ הבלים מוסרוארגמן תכלת צורף וידי חרש מעשה מאופז וזהבאמת אלהים ויהוה 10 כלם׃ חכמים מעשה לבושםהארץ תרעש מקצפו עולם ומלך חיים הוא־אלהים

אלהיא להום תאמרון כדנה 11 ס זעמו׃ גוים ולא־יכלו

4.11–12.10 Yeremia 18ומן־תחות מארעא יאבדו עבדו לא וארקא די־שמיאבחכמתו תבל מכין בכחו ארץ עשה 12 ס אלה׃ שמיאבשמים מים המון תתו לקול 13 שמים׃ נטה ובתבונתולמטר ברקים ק) (הארץ כ] [ארץ מקצה נשאים ויעלה

מדעת כל־אדם נבער 14 מאצרתיו׃ רוח ויוצא עשהבם׃ ולא־רוח נסכו שקר כי מפסל כל־צורף הבישיאבדו׃ פקדתם בעת תעתעים מעשה המה הבל 15

וישראל הוא הכל כי־יוצר יעקב חלק לא־כאלה 16

מארץ אספי 17 ס שמו׃ צבאות יהוה נחלתו שבטכי־כה 18 ס במצור׃ ק) (ישבת כ] [ישבתי כנעתך

הזאת בפעם הארץ את־יושבי קולע הנני יהוה אמרעל־שברי לי אוי 19 ס ימצאו׃ למען להם והצרותי

אהלי 20 ואשאנו׃ חלי זה אך אמרתי ואני מכתי נחלהעוד אין־נטה ואינם יצאני בני נתקו וכל־מיתרי שדדואת־יהוה הרעים נבערו כי 21 יריעותי׃ ומקים אהליס נפוצה׃ וכל־מרעיתם השכילו לא על־כן דרשו לא

לשום צפון מארץ גדול ורעש באה הנה שמועה קול 22

יהוה ידעתי 23 ס תנים׃ מעון שממה יהודה את־עריאת־צעדו׃ והכין הלך לא־לאיש דרכו לאדם לא כיפן־תמעטני׃ אל־באפך אך־במשפט יהוה יסרני 24

משפחות ועל לא־ידעוך אשר על־הגוים חמתך שפך 25

ואכלהו את־יעקב כי־אכלו קראו לא בשמך אשרפ השמו׃ ואת־נוהו ויכלהו

לאמר׃ יהוה מאת אל־ירמיהו היה אשר הדבר ודברתם111 הזאת הברית את־דברי שמעו 2

אליהם ואמרת 3 ירושלם׃ ועל־ישבי יהודה אל־אישאשר האיש ארור ישראל אלהי יהוה כה־אמר

צויתי אשר 4 הזאת׃ הברית את־דברי ישמע לא

16–5.11 Yeremia 19מארץ־מצרים הוציאי־אותם ביום את־אבותיכם

ככל אותם ועשיתם בקולי שמעו לאמר הברזל מכורלכם אהיה ואנכי לעם לי והייתם אתכם אשר־אצוהאשר־נשבעתי את־השבועה הקים למען 5 לאלהים׃

הזה כיום ודבש חלב זבת ארץ להם לתת לאבותיכםקרא אלי יהוה ויאמר 6 ס יהוה׃ ׀ אמן ואמר ואען

ירושלם ובחצות יהודה בערי האלה את־כל־הדבריםאותם׃ ועשיתם הזאת הברית את־דברי שמעו לאמר

אותם העלותי ביום באבותיכם העדתי העד כי 7

לאמר והעד השכם הזה ועד־היום מצרים מארץוילכו את־אזנם ולא־הטו שמעו ולא 8 בקולי׃ שמעו

את־כל־דברי עליהם ואביא הרע לבם בשרירות אישויאמר 9 ס עשו׃ ולא לעשות אשר־צויתי הברית־הזאתירושלם׃ ובישבי יהודה באיש נמצא־קשר אלי יהוהלשמוע מאנו אשר הראשנים אבותם על־עונת שבו 10

לעבדם אחרים אלהים אחרי הלכו והמה את־דבריכרתי אשר את־בריתי יהודה ובית בית־ישראל הפרואליהם מביא הנני יהוה אמר כה לכן 11 ס את־אבותם׃אשמע ולא אלי וזעקו ממנה לצאת לא־יוכלו אשר רעה

וזעקו ירושלם וישבי יהודה ערי והלכו 12 אליהם׃לא־יושיעו והושע להם מקטרים הם אשר אל־האלהיםיהודה אלהיך היו עריך מספר כי 13 רעתם׃ בעת להםמזבחות לבשת מזבחות שמתם ירושלם חצות ומספרהזה בעד־העם אל־תתפלל ואתה 14 ס לבעל׃ לקטרבעת שמע אינני כי ותפלה רנה בעדם ואל־תשא

עשותה בביתי לידידי מה 15 ס רעתם׃ בעד אלי קראםרעתכי כי מעליך יעברו ובשר־קדש הרבים המזמתהשמך יהוה קרא פרי־תאר יפה רענן זית 16 תעלזי׃ אז

8.12–17.11 Yeremia 20דליותיו׃ ורעו עליה אש הצית גדלה המולה ׀ לקולבגלל רעה עליך דבר אותך הנוטע צבאות ויהוה 17

להכעסני להם עשו אשר יהודה ובית בית־ישראל רעתהראיתני אז ואדעה הודיעני ויהוה 18 ס לבעל׃ לקטר

ולא־ידעתי לטבוח יובל אלוף ככבש ואני 19 מעלליהם׃ונכרתנו בלחמו עץ נשחיתה מחשבות חשבו ׀ כי־עלישפט צבאות ויהוה 20 עוד׃ לא־יזכר ושמו חיים מארץגליתי אליך כי מהם נקמתך אראה ולב כליות בחן צדק

ענתות על־אנשי יהוה כה־אמר לכן 21 ס את־ריבי׃ולא יהוה בשם תנבא לא לאמר את־נפשך המבקשים

הנני צבאות יהוה אמר כה לכן 22 ס בידנו׃ תמותובנותיהם בניהם בחרב ימתו הבחורים עליהם פקדרעה כי־אביא להם תהיה לא ושארית 23 ברעב׃ ימתו

ס פקדתם׃ שנת ענתות אל־אנשימשפטים אך אליך אריב כי יהוה אתה צדיק שלו112 צלחה רשעים דרך מדוע אותך אדברפרי גם־עשו ילכו גם־שרשו נטעתם 2 בגד׃ כל־בגדייהוה ואתה 3 מכליותיהם׃ ורחוק בפיהם אתה קרובלטבחה כצאן התקם אתך לבי ובחנת תראני ידעתניועשב הארץ תאבל עד־מתי 4 ס הרגה׃ ליום והקדשםועוף בהמות ספתה ישבי־בה מרעת ייבש כל־השדה

׀ את־רגלים כי 5 את־אחריתנו׃ יראה לא אמרו כישלום ובארץ את־הסוסים תתחרה ואיך וילאוך רצתהגם־אחיך כי 6 הירדן׃ בגאון תעשה ואיך בוטח אתהאחריך קראו גם־המה בך בגדו גם־המה ובית־אביךעזבתי 7 ס טובות׃ אליך כי־ידברו בם אל־תאמן מלאנפשי את־ידדות נתתי את־נחלתי נטשתי את־ביתי

עלי נתנה ביער כאריה נחלתי היתה־לי 8 איביה׃ בכף

9.13–9.12 Yeremia 21העיט לי נחלתי צבוע העיט 9 שנאתיה׃ על־כן בקולהלאכלה׃ התיו השדה כל־חית אספו לכו עליה סביבנתנו את־חלקתי בססו כרמי שחתו רבים רעים 10

לשממה שמה 11 שממה׃ למדבר חמדתי את־חלקתשם איש אין כי כל־הארץ נשמה שממה עלי אבלהחרב כי שדדים באו במדבר על־כל־שפים 12 על־לב׃שלום אין הארץ ועד־קצה מקצה־ארץ אכלה ליהוהלא נחלו קצרו וקצים חטים זרעו 13 ס לכל־בשר׃

כה 14 ס אף־יהוה׃ מחרון מתבואתיכם ובשו יועלובנחלה הנגעים הרעים על־כל־שכני יהוה אמר ׀

מעל נתשם הנני את־ישראל את־עמי אשר־הנחלתיאחרי והיה 15 מתוכם׃ אתוש יהודה ואת־בית אדמתםלנחלתו איש והשבתים ורחמתים אשוב אותם נתשיעמי את־דרכי ילמדו אם־למד והיה 16 לארצו׃ ואישלהשבע את־עמי למדו כאשר חי־יהוה בשמי להשבעונתשתי ישמעו לא ואם 17 עמי׃ בתוך ונבנו בבעל

ס נאם־יהוה׃ ואבד נתוש ההוא את־הגויאזור לך וקנית הלוך אלי יהוה כה־אמר תבאהו׃113 לא ובמים על־מתניך ושמתו פשתים

ס על־מתני׃ ואשם יהוה כדבר את־האזור ואקנה 2את־האזור קח 4 לאמר׃ שנית אלי דבר־יהוה ויהי 3וטמנהו פרתה לך וקום על־מתניך אשר קנית אשר

צוה כאשר בפרת ואטמנהו ואלך 5 הסלע׃ בנקיק שםאלי יהוה ויאמר רבים ימים מקץ ויהי 6 אותי׃ יהוהצויתיך אשר את־האזור משם וקח פרתה לך קוםאת־האזור ואקח ואחפר פרתה ואלך 7 לטמנו־שם׃האזור נשחת והנה שמה אשר־טמנתיו מן־המקוםכה 9 לאמר׃ אלי דבר־יהוה ויהי 8 פ לכל׃ יצלח לא

22–10.13 Yeremia 22ואת־גאון יהודה את־גאון אשחית ככה יהוה אמרלשמוע ׀ המאנים הרע הזה העם 10 הרב׃ ירושלם

אלהים אחרי וילכו לבם בשררות ההלכים את־דבריאשר הזה כאזור ויהי להם ולהשתחות לעבדם אחריםאל־מתני־איש האזור ידבק כאשר כי 11 לכל׃ לא־יצלח

ואת־כל־בית ישראל את־כל־בית אלי הדבקתי כןולתהלה ולשם לעם לי להיות נאם־יהוה יהודה

את־הדבר אליהם ואמרת 12 שמעו׃ ולא ולתפארתימלא כל־נבל ישראל אלהי יהוה כה־אמר ס הזהימלא כל־נבל כי נדע לא הידע אליך ואמרו ייןממלא הנני יהוה כה־אמר אליהם ואמרת 13 יין׃

לדוד הישבים ואת־המלכים הזאת הארץ את־כל־ישביכל־ישבי ואת ואת־הנביאים ואת־הכהנים על־כסאווהאבות אל־אחיו איש ונפצתים 14 שכרון׃ ירושלםולא ולא־אחוס לא־אחמול נאם־יהוה יחדו והבנים

כי אל־תגבהו והאזינו שמעו 15 ס מהשחיתם׃ ארחםיחשך בטרם כבוד אלהיכם ליהוה תנו 16 דבר׃ יהוהלאור וקויתם נשף על־הרי רגליכם יתנגפו ובטרםואם 17 לערפל׃ ק) (ושית כ] [ישית לצלמות ושמה

ודמע גוה מפני תבכה־נפשי במסתרים תשמעוה לאאמר 18 ס יהוה׃ עדר נשבה כי דמעה עיני ותרד תדמע

מראשותיכם ירד כי שבו השפילו ולגבירה למלךהגלת פתח ואין סגרו הנגב ערי 19 תפארתכם׃ עטרת

ק) (שאו כ] [שאי 20 ס שלומים׃ הגלת כלה יהודההעדר איה מצפון הבאים ק) (וראו כ] [וראי עיניכםעליך כי־יפקד מה־תאמרי 21 תפארתך׃ צאן נתן־לךחבלים הלוא לראש אלפים עליך אתם למדת ואתמדוע בלבבך תאמרי וכי 22 לדה׃ אשת כמו יאחזוך

13.14–23.13 Yeremia 23עקביך׃ נחמסו שוליך נגלו עונך ברב אלה קראני

תוכלו גם־אתם חברברתיו ונמר עורו כושי היהפך 23

מדבר׃ לרוח כקש־עובר ואפיצם 24 הרע׃ למדי להיטיבשכחת אשר נאם־יהוה מאתי מנת־מדיך גורלך זה 25

שוליך חשפתי וגם־אני 26 בשקר׃ ותבטחי אותיזמת ומצהלותיך נאפיך 27 קלונך׃ ונראה על־פניך

ירושלם לך אוי שקוציך ראיתי בשדה על־גבעות זנותךפ עד׃ מתי אחרי תטהרי לא

על־דברי אל־ירמיהו דבר־יהוה היה אשר אמללו114 ושעריה יהודה אבלה 2 הבצרות׃שלחו ואדריהם 3 עלתה׃ ירושלם וצוחת לארץ קדרו

על־גבים באו למים ק) (צעיריהם כ] [צעוריהםוחפו והכלמו בשו ריקם כליהם שבו מים לא־מצאו

בארץ גשם לא־היה כי חתה האדמה בעבור 4 ראשם׃ילדה בשדה גם־אילת כי 5 ראשם׃ חפו אכרים בשועל־שפים עמדו ופראים 6 דשא׃ לא־היה כי ועזוב

אם־עונינו 7 עשב׃ כי־אין עיניהם כלו כתנים רוח שאפולך משובתינו כי־רבו שמך למען עשה יהוה בנו ענותהיה למה צרה בעת מושיעו ישראל מקוה 8 חטאנו׃נדהם כאיש תהיה למה 9 ללון׃ נטה וכארח בארץ כגר

ושמך יהוה בקרבנו ואתה להושיע לא־יוכל כגבורכן הזה לעם יהוה כה־אמר 10 ס אל־תנחנו׃ נקרא עלינויזכר עתה רצם לא ויהוה חשכו לא רגליהם לנוע אהבואל־תתפלל אלי יהוה ויאמר 11 ס חטאתם׃ ויפקד עונםאל־רנתם שמע אינני יצמו כי 12 לטובה׃ הזה בעד־העם

וברעב בחרב כי רצם אינני ומנחה עלה יעלו וכיאדני ׀ אהה ואמר 13 ס אותם׃ מכלה אנכי ובדבר

ורעב חרב לא־תראו להם אמרים הנבאים הנה יהוה

3.15–14.14 Yeremia 24הזה׃ במקום לכם אתן אמת כי־שלום לכם לא־יהיהלא בשמי נבאים הנבאים קר אלי יהוה ויאמר 14 סשקר חזון אליהם דברתי ולא צויתים ולא שלחתיםק) (ותרמית כ] [ותרמות ק) (ואליל כ] [ואלול וקסםיהוה כה־אמר לכן 15 ס לכם׃ מתנבאים המה לבםוהמה לא־שלחתים ואני בשמי הנבאים על־הנבאים

בחרב הזאת בארץ יהיה לא ורעב חרב אמריםאשר־המה והעם 16 ההמה׃ הנבאים יתמו וברעב׀ מפני ירושלם בחצות משלכים יהיו להם נבאים

ובניהם נשיהם המה להמה מקבר ואין והחרב הרעבואמרת 17 את־רעתם׃ עליהם ושפכתי ובנתיהם

ויומם לילה דמעה עיני תרדנה הזה את־הדבר אליהםבת־עמי בתולת נשברה גדול שבר כי ואל־תדמינה

חללי־חרב והנה השדה אם־יצאתי 18 מאד׃ נחלה מכהכי־גם־נביא רעב תחלואי והנה העיר באתי ואם

מאסת המאס 19 ס ידעו׃ ולא אל־ארץ סחרו גם־כהןואין הכיתנו מדוע נפשך געלה אם־בציון את־יהודהוהנה מרפא ולעת טוב ואין לשלום קוה מרפא לנוחטאנו כי אבותינו עון רשענו יהוה ידענו 20 בעתה׃

זכר כבודך כסא אל־תנבל שמך למען אל־תנאץ 21 לך׃מגשמים הגוים בהבלי היש 22 אתנו׃ בריתך אל־תפראלהינו יהוה אתה־הוא הלא רבבים יתנו ואם־השמים

פ את־כל־אלה׃ עשית כי־אתה ונקוה־לךושמואל משה אם־יעמד אלי יהוה ויאמר מעל־פני115 שלח הזה אל־העם נפשי אין לפני

אליהם ואמרת נצא אנה אליך כי־יאמרו והיה 2 ויצאו׃לחרב לחרב ואשר למות למות אשר יהוה כה־אמר

ופקדתי 3 לשבי׃ לשבי ואשר לרעב לרעב ואשר

18–4.15 Yeremia 25להרג את־החרב נאם־יהוה משפחות ארבע עליהםואת־בהמת השמים ואת־עוף לסחב ואת־הכלבים(לזעוה כ] [לזועה ונתתים 4 ולהשחית׃ לאכל הארץמלך בן־יחזקיהו מנשה בגלל הארץ ממלכות לכל ק)עליך מי־יחמל כי 5 בירושלם׃ אשר־עשה על יהודהאת 6 לך׃ לשלם לשאל יסור ומי לך ינוד ומי ירושלםעליך את־ידי ואט תלכי אחור נאם־יהוה אתי נטשת

בשערי במזרה ואזרם 7 הנחם׃ נלאיתי ואשחיתךלוא־שבו׃ מדרכיהם את־עמי אבדתי שכלתי הארץעל־אם להם הבאתי ימים מחול אלמנתו עצמו־לי 8

ובהלות׃ עיר פתאם עליה הפלתי בצהרים שדד בחור(בא כ] [באה נפשה נפחה השבעה ילדת אמללה 9

לחרב ושאריתם וחפרה בושה יומם בעד שמשה ק)כי אמי אוי־לי 10 ס נאם־יהוה׃ איביהם לפני אתןלא־נשיתי לכל־הארץ מדון ואיש ריב איש ילדתניאם־לא יהוה אמר 11 ס מקללוני׃ כלה ולא־נשו־בי

בך הפגעתי ׀ אם־לוא לטוב ק) (שריתיך כ] [שרותךברזל ׀ ברזל הירע 12 את־האיב׃ צרה ובעת בעת־רעהבמחיר לא אתן לבז ואוצרותיך חילך 13 ונחשת׃ מצפוןאת־איביך והעברתי 14 ובכל־גבוליך׃ ובכל־חטאותיךס תוקד׃ עליכם באפי קדחה כי־אש ידעת לא בארץמרדפי לי והנקם ופקדני זכרני יהוה ידעת אתה 15

נמצאו 16 חרפה׃ עליך שאתי דע תקחני אפך אל־לארךלששון לי ק) (דברך כ] [דבריך ויהי ואכלם דבריך

צבאות׃ אלהי יהוה עלי שמך כי־נקרא לבבי ולשמחתבדד ידך מפני ואעלז בסוד־משחקים לא־ישבתי 17 ס

נצח כאבי היה למה 18 ס מלאתני׃ כי־זעם ישבתימים אכזב כמו לי תהיה היו הרפא מאנה אנושה ומכתי

11.16–19.15 Yeremia 26ואשיבך אם־תשוב יהוה כה־אמר לכן 19 ס נאמנו׃ לאישבו תהיה כפי מזולל יקר ואם־תוציא תעמד לפנילעם ונתתיך 20 אליהם׃ לא־תשוב ואתה אליך המה

לך ולא־יוכלו אליך ונלחמו בצורה נחשת לחומת הזהוהצלתיך 21 נאם־יהוה׃ ולהצילך להושיעך אני כי־אתך

פ ערצים׃ מכף ופדתיך רעים מידאשה לך לא־תקח 2 לאמר׃ אלי דבר־יהוה ויהי ׀116 כי־כה 3 הזה׃ במקום ובנות בנים לך ולא־יהיוהזה במקום הילודים ועל־הבנות על־הבנים יהוה אמראותם המולדים ועל־אבותם אותם הילדות ועל־אמתםולא יספדו לא ימתו תחלאים ממותי 4 הזאת׃ בארץ

יכלו וברעב ובחרב יהיו האדמה על־פני לדמן יקברוהארץ׃ ולבהמת השמים לעוף למאכל נבלתם והיתהואל־תלך מרזח בית אל־תבוא יהוה אמר ׀ כי־כה 5 ס

מאת את־שלומי כי־אספתי להם ואל־תנד לספודומתו 6 ואת־הרחמים׃ את־החסד נאם־יהוה העם־הזהלהם ולא־יספדו יקברו לא הזאת בארץ וקטנים גדליםעל־אבל להם ולא־יפרסו 7 להם׃ יקרח ולא יתגדד ולאעל־אביו תנחומים כוס אותם ולא־ישקו על־מת לנחמולאכל אותם לשבת לא־תבוא ובית־משתה 8 ועל־אמו׃ישראל אלהי צבאות יהוה אמר כה כי 9 ס ולשתות׃קול ובימיכם לעיניכם הזה מן־המקום משבית הנני

תגיד כי והיה 10 כלה׃ וקול חתן קול שמחה וקול ששוןעל־מה אליך ואמרו האלה כל־הדברים את הזה לעם

עוננו ומה הזאת הגדולה כל־הרעה את עלינו יהוה דברואמרת 11 אלהינו׃ ליהוה חטאנו אשר חטאתנו ומה

וילכו נאם־יהוה אותי אבותיכם אשר־עזבו על אליהםואתי להם וישתחוו ויעבדום אחרים אלהים אחרי

4.17–12.16 Yeremia 27לעשות הרעתם ואתם 12 שמרו׃ לא ואת־תורתי עזבולבו־הרע שררות אחרי איש הלכים והנכם מאבותיכם

הארץ מעל אתכם והטלתי 13 אלי׃ שמע לבלתיואבותיכם אתם ידעתם לא אשר על־הארץ הזאתאשר ולילה יומם אחרים את־אלהים ועבדתם־שם

באים הנה־ימים לכן 14 ס חנינה׃ לכם לא־אתןאת־בני העלה אשר חי־יהוה עוד ולא־יאמר נאם־יהוההעלה אשר אם־חי־יהוה כי 15 מצרים׃ מארץ ישראל

הדיחם אשר הארצות ומכל צפון מארץ ישראל את־בניס לאבותם׃ נתתי אשר על־אדמתם והשבתים שמהנאם־יהוה רבים ק) (לדיגים כ] [לדוגים שלח הנני 16

מעל וצדום צידים לרבים אשלח ואחרי־כן ודיגוםעיני כי 17 הסלעים׃ ומנקיקי כל־גבעה ומעל כל־הר

עונם ולא־נצפן מלפני נסתרו לא על־כל־דרכיהםוחטאתם עונם משנה ראשונה ושלמתי 18 עיני׃ מנגדותועבותיהם שקוציהם בנבלת את־ארצי חללם עלביום ומנוסי ומעזי עזי יהוה 19 ס את־נחלתי׃ מלאואך־שקר ויאמרו מאפסי־ארץ יבאו גוים אליך צרה

אדם היעשה־לו 20 מועיל׃ ואין־בם הבל אבותינו נחלובפעם מודיעם הנני לכן 21 אלהים׃ לא והמה אלהיםכי־שמי וידעו ואת־גבורתי את־ידי אודיעם הזאת

ס יהוה׃שמיר בצפרן ברזל בעט כתובה יהודה חטאת מזבחותיכם׃117 ולקרנות לבם על־לוח חרושה

על רענן על־עץ ואשריהם מזבחותם בניהם כזכר 2

כל־אוצרותיך חילך בשדה הררי 3 הגבהות׃ גבעותושמטתה 4 בכל־גבוליך׃ בחטאת במתיך אתן לבזאת־איביך והעבדתיך לך נתתי אשר מנחלתך ובך

21–5.17 Yeremia 28עד־עולם באפי קדחתם כי־אש לא־ידעת אשר בארץיבטח אשר הגבר ארור יהוה אמר ׀ כה 5 ס תוקד׃והיה 6 לבו׃ יסור ומן־יהוה זרעו בשר ושם באדם

חררים ושכן טוב כי־יבוא יראה ולא בערבה כערעראשר הגבר ברוך 7 ס תשב׃ ולא מלחה ארץ במדברשתול ׀ כעץ והיה 8 מבטחו׃ יהוה והיה ביהוה יבטח(יראה כ] [ירא ולא שרשיו ישלח ועל־יובל על־מיםלא בצרת ובשנת רענן עלהו והיה חם כי־יבא ק)

ואנש מכל הלב עקב 9 פרי׃ מעשות ימיש ולא ידאגולתת כליות בחן לב חקר יהוה אני 10 ידענו׃ מי הואקרא 11 ס מעלליו׃ כפרי ק) (כדרכיו כ] [כדרכו לאישכ] [ימו בחצי במשפט ולא עשר עשה ילד ולא דגרכבוד כסא 12 נבל׃ יהיה ובאחריתו יעזבנו ק) (ימיויהוה ישראל מקוה 13 מקדשנו׃ מקום מראשון מרוםכי יכתבו בארץ ק) (וסורי כ] [יסורי יבשו כל־עזביך

יהוה רפאני 14 ס את־יהוה׃ מים־חיים מקור עזבוהנה־המה 15 אתה׃ תהלתי כי ואושעה הושיעני וארפאלא־אצתי ואני 16 נא׃ יבוא דבר־יהוה איה אלי אמרים

ידעת אתה התאויתי לא אנוש ויום אחריך מרעה ׀למחתה אל־תהיה־לי 17 היה׃ פניך נכח שפתי מוצאאני ואל־אבשה רדפי יבשו 18 רעה׃ ביום מחסי־אתה

רעה יום עליהם הביא אני ואל־אחתה המה יחתוהלך אלי יהוה כה־אמר 19 ס שברם׃ שברון ומשנה

מלכי בו יבאו אשר ק) (העם כ] [עם בני־ בשער ועמדתואמרת 20 ירושלם׃ שערי ובכל בו יצאו ואשר יהודה

וכל־יהודה יהודה מלכי דבר־יהוה שמעו אליהםכה 21 ס האלה׃ בשערים הבאים ירושלם ישבי וכל

ביום משא ואל־תשאו בנפשותיכם השמרו יהוה אמר

8.18–22.17 Yeremia 29משא ולא־תוציאו 22 ירושלם׃ בשערי והבאתם השבתוקדשתם תעשו לא וכל־מלאכה השבת ביום מבתיכם

ולא 23 את־אבותיכם׃ צויתי כאשר השבת את־יוםלבלתי את־ערפם ויקשו את־אזנם הטו ולא שמעווהיה 24 מוסר׃ קחת ולבלתי ק) (שמוע כ] [שומע

משא הביא ׀ לבלתי נאם־יהוה אלי תשמעון אם־שמעאת־יום ולקדש השבת ביום הזאת העיר בשעריכל־מלאכה׃ ק) (בו כ] [בה עשות־ לבלתי השבת

ישבים ושרים ׀ מלכים הזאת העיר בשערי ובאו 25ושריהם המה ובסוסים ברכב ׀ רכבים דוד על־כסא

לעולם׃ העיר־הזאת וישבה ירושלם וישבי יהודה אישבנימן ומארץ ירושלם ומסביבות מערי־יהודה ובאו 26

וזבח עולה מבאים ומן־הנגב ומן־ההר ומן־השפלהואם־לא 27 יהוה׃ בית תודה ומבאי ולבונה ומנחה

משא שאת ׀ ולבלתי השבת את־יום לקדש אלי תשמעובשעריה אש והצתי השבת ביום ירושלם בשערי ובא

פ תכבה׃ ולא ירושלם ארמנות ואכלהיהוה מאת אל־ירמיהו היה אשר הדבר אשמיעך118 ושמה היוצר בית וירדת קום 2 לאמר׃

־הוא (והנה כ] [והנהו היוצר בית וארד 3 את־דברי׃אשר הכלי ונשחת 4 על־האבנים׃ מלאכה עשה ק)אחר כלי ויעשהו ושב היוצר ביד בחמר עשה הוא

דבר־יהוה ויהי 5 פ לעשות׃ היוצר בעיני ישר כאשרבית לכם לעשות לא־אוכל הזה הכיוצר 6 לאמור׃ אלי

כן־אתם היוצר ביד כחמר הנה נאם־יהוה ישראלועל־ממלכה על־גוי אדבר רגע 7 ס ישראל׃ בית בידימרעתו ההוא הגוי ושב 8 ולהאביד׃ ולנתוץ לנתושחשבתי אשר על־הרעה ונחמתי עליו דברתי אשר

23–9.18 Yeremia 30לבנת ועל־ממלכה על־גוי אדבר ורגע 9 ס לו׃ לעשות

לבלתי בעיני ק) (הרע כ] [הרעה ועשה 10 ולנטע׃להיטיב אמרתי אשר על־הטובה ונחמתי בקולי שמעועל־יושבי אל־איש־יהודה אמר־נא ועתה 11 ס אותו׃עליכם יוצר אנכי הנה יהוה אמר כה לאמר ירושלם

הרעה מדרכו איש נא שובו מחשבה עליכם וחשב רעהכי־אחרי נואש ואמרו 12 ומעלליכם׃ דרכיכם והיטיבו

ס נעשה׃ לבו־הרע שררות ואיש נלך מחשבותינוכאלה שמע מי בגוים שאלו־נא יהוה אמר כה לכן 13

מצור היעזב 14 ישראל׃ בתולת מאד עשתה שעררתנוזלים׃ קרים זרים מים אם־ינתשו לבנון שלג שדיבדרכיהם ויכשלום יקטרו לשוא עמי כי־שכחני 15

לשום 16 סלולה׃ לא דרך נתיבות ללכת עולם שביליעובר כל עולם ק) (שריקות כ] [שרוקת לשמה ארצםלפני אפיצם כרוח־קדים 17 בראשו׃ ויניד ישם עליהויאמרו 18 ס אידם׃ ביום אראם ולא־פנים ערף אויב

תורה לא־תאבד כי מחשבות על־ירמיהו ונחשבה לכובלשון ונכהו לכו מנביא ודבר מחכם ועצה מכהןאלי יהוה הקשיבה 19 אל־כל־דבריו׃ ואל־נקשיבה

כי־כרו רעה תחת־טובה הישלם 20 יריבי׃ לקול ושמעטובה עליהם לדבר לפניך עמדי ׀ זכר לנפשי שוחהלרעב את־בניהם תן לכן 21 מהם׃ את־חמתך להשיבואלמנות שכלות נשיהם ותהינה על־ידי־חרב והגרם

במלחמה׃ מכי־חרב בחוריהם מות הרגי יהיו ואנשיהםפתאם גדוד עליהם כי־תביא מבתיהם זעקה תשמע 22

טמנו ופחים ללכדני ק) (שוחה כ] [שיחה כי־כרולמות עלי את־כל־עצתם ידעת יהוה ואתה 23 לרגלי׃

12–1.19 Yeremia 31[והיו אל־תמחי מלפניך וחטאתם על־עונם אל־תכפרס בהם׃ עשה אפך בעת לפניך מכשלים ק) (ויהיו כ]חרש יוצר בקבק וקנית הלוך יהוה אמר כה אל־גיא119 ויצאת 2 הכהנים׃ ומזקני העם ומזקניק) (החרסית כ] [החרסות שער פתח אשר בן־הנם

ואמרת 3 אליך׃ אשר־אדבר את־הדברים שם וקראתכה־אמר ירושלם וישבי יהודה מלכי דבר־יהוה שמעועל־המקום רעה מביא הנני ישראל אלהי צבאות יהוהעזבני אשר ׀ יען 4 אזניו׃ תצלנה כל־שמעה אשר הזהאחרים לאלהים ויקטרו־בו הזה את־המקום וינכרו

ומלאו יהודה ומלכי ואבותיהם המה לא־ידעום אשרהבעל את־במות ובנו 5 נקים׃ דם הזה את־המקוםלא־צויתי אשר לבעל עלות באש את־בניהם לשרףהנה־ימים לכן 6 פ על־לבי׃ עלתה ולא דברתי ולאהתפת עוד הזה למקום ולא־יקרא נאם־יהוה באיםאת־עצת ובקתי 7 ההרגה׃ אם־גיא כי בן־הנם וגיאלפני בחרב והפלתים הזה במקום וירושלם יהודה

למאכל את־נבלתם ונתתי נפשם מבקשי וביד איביהםאת־העיר ושמתי 8 הארץ׃ ולבהמת השמים לעוףוישרק ישם עליה עבר כל ולשרקה לשמה הזאתואת בניהם את־בשר והאכלתים 9 על־כל־מכתה׃

ובמצוק במצור יאכלו בשר־רעהו ואיש בנתיהם בשרושברת 10 נפשם׃ ומבקשי איביהם להם יציקו אשרואמרת 11 אותך׃ ההלכים האנשים לעיני הבקבק

את־העם אשבר ככה צבאות יהוה ׀ כה־אמר אליהםהיוצר את־כלי ישבר כאשר הזאת ואת־העיר הזה

מקום מאין יקברו ובתפת עוד להרפה לא־יוכל אשרוליושביו נאם־יהוה הזה למקום כן־אעשה 12 לקבור׃

9.20–13.19 Yeremia 32ירושלם בתי והיו 13 כתפת׃ הזאת את־העיר ולתת

הבתים לכל הטמאים התפת כמקום יהודה מלכי ובתינסכים והסך השמים צבא לכל על־גגתיהם קטרו אשר

אשר מהתפת ירמיהו ויבא 14 פ אחרים׃ לאלהיםויאמר בית־יהוה בחצר ויעמד להנבא שם יהוה שלחוישראל אלהי צבאות יהוה כה־אמר 15 ס אל־כל־העם׃ועל־כל־עריה הזאת אל־העיר ק) (מביא כ] [מבי הנניאת־ערפם הקשו כי עליה דברתי אשר כל־הרעה את

את־דברי׃ שמוע לבלתיוהוא־פקיד הכהן בן־אמר פשחור וישמע את־הדברים120 נבא את־ירמיהו יהוה בבית נגידאתו ויתן הנביא ירמיהו את פשחור ויכה 2 האלה׃בבית אשר העליון בנימן בשער אשר על־המהפכת

את־ירמיהו פשחור ויצא ממחרת ויהי 3 יהוה׃יהוה קרא פשחור לא ירמיהו אליו ויאמר מן־המהפכתהנני יהוה אמר כה כי 4 פ מסביב׃ אם־מגור כי שמךאיביהם בחרב ונפלו ולכל־אהביך לך למגור נתנך

והגלם מלך־בבל ביד אתן ואת־כל־יהודה ראות ועיניךהזאת העיר את־כל־חסן ונתתי 5 בחרב׃ והכם בבלהמלכי כל־אוצרות ואת ואת־כל־יקרה ואת־כל־יגיעהוהביאום ולקחום ובזזום איביהם ביד אתן יהודה

בשבי תלכו ביתך ישבי וכל פשחור ואתה 6 בבלה׃וכל־אהביך אתה תקבר ושם תמות ושם תבוא ובבל

ואפת יהוה פתיתני 7 ס בשקר׃ להם אשר־נבאתלעג כלה כל־היום לשחוק הייתי ותוכל חזקתני

כי־היה אקרא ושד חמס אזעק אדבר כי־מדי 8 לי׃ואמרתי 9 כל־היום׃ ולקלס לחרפה לי דבר־יהוה

כאש בלבי והיה בשמו עוד ולא־אדבר לא־אזכרנו

6.21–10.20 Yeremia 33כי 10 אוכל׃ ולא כלכל ונלאיתי בעצמתי עצר בערתכל ונגידנו הגידו מסביב מגור רבים דבת שמעתי

ונקחה לו ונוכלה יפתה אולי צלעי שמרי שלומי אנושרדפי על־כן עריץ כגבור אותי ויהוה 11 ממנו׃ נקמתנועולם כלמת השכילו כי־לא מאד בשו יכלו ולא יכשלו

כליות ראה צדיק בחן צבאות ויהוה 12 תשכח׃ לאס את־ריבי׃ גליתי אליך כי מהם נקמתך אראה ולבאביון את־נפש הציל כי את־יהוה הללו ליהוה ירו 13

יום בו ילדתי אשר היום ארור 14 ס מרעים׃ מידאשר האיש ארור 15 ברוך׃ אל־יהי אמי אשר־ילדתנישמחהו׃ שמח זכר בן ילד־לך לאמר את־אבי בשר

נחם ולא יהוה אשר־הפך כערים ההוא האיש והיה 16אשר 17 צהרים׃ בעת ותרועה בבקר זעקה ושמע

הרת ורחמה קברי אמי ותהי־לי מרחם לא־מותתניויכלו ויגון עמל לראות יצאתי מרחם זה למה 18 עולם׃

פ ימי׃ בבשתבשלח יהוה מאת אל־ירמיהו אשר־היה הדבר בן־מלכיה121 את־פשחור צדקיהו המלך אליובעדנו דרש־נא 2 לאמר׃ הכהן בן־מעשיה ואת־צפניהאולי עלינו נלחם מלך־בבל נבוכדראצר כי את־יהוה

מעלינו׃ ויעלה ככל־נפלאתיו אותנו יהוה יעשהאל־צדקיהו׃ תאמרן כה אליהם ירמיהו ויאמר 3 סאת־כלי מסב הנני ישראל אלהי יהוה כה־אמר 4

את־מלך בם נלחמים אתם אשר בידכם אשר המלחמהלחומה מחוץ עליכם הצרים ואת־הכשדים בבל

אני ונלחמתי 5 הזאת׃ העיר אל־תוך אותם ואספתיובקצף ובחמה ובאף חזקה ובזרוע נטויה ביד אתכם

ואת־האדם הזאת העיר את־יושבי והכיתי 6 גדול׃

4.22–7.21 Yeremia 34נאם־יהוה ואחרי־כן 7 ימתו׃ גדול בדבר ואת־הבהמהואת־העם ׀ ואת־עבדיו מלך־יהודה את־צדקיהו אתן

מן־החרב ׀ מן־הדבר הזאת בעיר ואת־הנשאריםאיביהם וביד מלך־בבל נבוכדראצר ביד ומן־הרעבעליהם לא־יחוס לפי־חרב והכם נפשם מבקשי ובידאמר כה תאמר הזה ואל־העם 8 ירחם׃ ולא יחמל ולא

ואת־דרך החיים את־דרך לפניכם נתן הנני יהוהובדבר וברעב בחרב ימות הזאת בעיר הישב 9 המות׃

כ] [יחיה עליכם הצרים על־הכשדים ונפל והיוצאבעיר פני שמתי כי 10 לשלל׃ נפשו והיתה־לו ק) (וחיהתנתן בבל ביד־מלך נאם־יהוה לטובה ולא לרעה הזאתדבר־יהוה׃ שמעו יהודה מלך ולבית 11 ס באש׃ ושרפהוהצילו משפט לבקר דינו יהוה אמר כה דוד בית 12

ואין ובערה חמתי כאש פן־תצא עושק מיד גזולהנני 13 ק) (מעלליכם׃ כ] [מעלליהם רע מפני מכבההאמרים נאם־יהוה המישר צור העמק ישבת אליך

עליכם ופקדתי 14 במעונותינו׃ יבוא ומי עלינו מי־יחתואכלה ביערה אש והצתי נאם־יהוה מעלליכם כפרי

ס כל־סביביה׃שם ודברת יהודה בית־מלך רד יהוה אמר כה מלך122 דבר־יהוה שמע ואמרת 2 הזה׃ את־הדברהבאים ועמך ועבדיך אתה דוד על־כסא הישב יהודה

משפט עשו יהוה אמר ׀ כה 3 ס האלה׃ בשעריםואלמנה יתום וגר עשוק מיד גזול והצילו וצדקה

הזה׃ במקום אל־תשפכו נקי ודם אל־תחמסו אל־תנובשערי ובאו הזה את־הדבר תעשו אם־עשו כי 4

רכבים על־כסאו לדוד ישבים מלכים הזה הביתועמו׃ ק) (ועבדיו כ] [ועבדו הוא ובסוסים ברכב

21–5.22 Yeremia 35נשבעתי בי האלה את־הדברים תשמעו לא ואם 5׀ כי־כה 6 ס הזה׃ הבית יהיה כי־לחרבה נאם־יהוהראש לי אתה גלעד יהודה מלך על־בית יהוה אמרכ] [נושבה לא ערים מדבר אשיתך אם־לא הלבנון

וכרתו וכליו איש משחתים עליך וקדשתי 7 ק) (נושבו׃רבים גוים ועברו 8 על־האש׃ והפילו ארזיך מבחרעשה על־מה אל־רעהו איש ואמרו הזאת העיר על

עזבו אשר על ואמרו 9 הזאת׃ הגדולה לעיר ככה יהוהאחרים לאלהים וישתחוו אלהיהם יהוה את־בריתבכו בכו לו ואל־תנדו למת אל־תבכו 10 ס ויעבדום׃ס מולדתו׃ את־ארץ וראה עוד ישוב לא כי להלך

יהודה מלך בן־יאשיהו אל־שלם אמר־יהוה כה כי 11

הזה מן־המקום יצא אשר אביו יאשיהו תחת המלךשם אתו אשר־הגלו במקום כי 12 עוד׃ שם לא־ישובבנה הוי 13 ס עוד׃ לא־יראה הזאת ואת־הארץ ימות

חנם יעבד ברעהו משפט בלא ועליותיו בלא־צדק ביתוועליות מדות בית אבנה־לי האמר 14 יתן־לו׃ לא ופעלו

בששר׃ ומשוח בארז וספון חלוני לו וקרע מרוחיםאכל הלוא אביך בארז מתחרה אתה כי התמלך 15

דין־עני דן 16 לו׃ טוב אז וצדקה משפט ועשה ושתהכי 17 נאם־יהוה׃ אתי הדעת הלוא־היא טוב אז ואביוןלשפוך דם־הנקי ועל אם־על־בצעך כי ולבך עיניך איןכה־אמר לכן 18 ס לעשות׃ ועל־המרוצה ועל־העשקלא־יספדו יהודה מלך בן־יאשיהו אל־יהויקים יהוהוהוי אדון הוי לו לא־יספדו אחות והוי אחי הוי לומהלאה והשלך סחוב יקבר חמור קבורת 19 ׃ הדהתני ובבשן וצעקי הלבנון עלי 20 ס ירושלם׃ לשערי

דברתי 21 כל־מאהביך׃ נשברו כי מעברים וצעקי קולך

5.23–22.22 Yeremia 36כי מנעוריך דרכך זה אשמע לא אמרת בשלותיך אליךומאהביך תרעה־רוח כל־רעיך 22 בקולי׃ לא־שמעת

[ישבתי 23 רעתך׃ מכל ונכלמת תבשי אז כי ילכו בשביבארזים ק) (מקננת כ] [מקננתי בלבנון ק) (ישבת כ]

חי־אני 24 ׃ כילדה חיל חבלים בבא־לך מה־נחנתיהודה מלך בן־יהויקים כניהו אם־יהיה כי נאם־יהוהביד ונתתיך 25 אתקנך׃ משם כי ימיני על־יד חותםוביד מפניהם יגור אשר־אתה וביד נפשך מבקשיוהטלתי 26 הכשדים׃ וביד מלך־בבל נבוכדראצר

אשר אחרת הארץ על ילדתך אשר ואת־אמך אתךאשר־הם ועל־הארץ 27 תמותו׃ ושם שם לא־ילדתםס ישובו׃ לא שמה שם לשוב את־נפשם מנשאים

חפץ אין אם־כלי כניהו הזה האיש נפוץ נבזה העצב 28

אשר על־הארץ והשלכו וזרעו הוא הוטלו מדוע בו׀ כה 30 ס דבר־יהוה׃ שמעי ארץ ארץ ארץ 29 לא־ידעו׃לא־יצלח גבר ערירי הזה את־האיש כתבו יהוה אמר

ומשל דוד על־כסא ישב איש מזרעו יצלח לא כי בימיוביהודה׃ עוד

מרעיתי את־צאן ומפצים מאבדים רעים הוי ישראל123 אלהי יהוה כה־אמר לכן 2 נאם־יהוה׃את־צאני הפצתם אתם את־עמי הרעים על־הרעיםאת־רע עליכם פקד הנני אתם פקדתם ולא ותדחוםצאני את־שארית אקבץ ואני 3 נאם־יהוה׃ מעלליכםאתהן והשבתי שם אתם אשר־הדחתי הארצות מכלורעום רעים עליהם והקמתי 4 ורבו׃ ופרו על־נוהןס נאם־יהוה׃ יפקדו ולא ולא־יחתו עוד ולא־ייראוצמח לדוד והקמתי נאם־יהוה באים ימים הנה 5

בארץ׃ וצדקה משפט ועשה והשכיל מלך ומלך צדיק

20–6.23 Yeremia 37וזה־שמו לבטח ישכן וישראל יהודה תושע בימיו 6

באים הנה־ימים לכן 7 ס צדקנו׃ ׀ יהוה אשר־יקראוהעלה אשר חי־יהוה עוד ולא־יאמרו נאם־יהוה

אשר אם־חי־יהוה כי 8 מצרים׃ מארץ ישראל את־בניצפונה מארץ ישראל בית את־זרע הביא ואשר העלהעל־אדמתם׃ וישבו שם הדחתים אשר הארצות ומכל

כל־עצמותי רחפו בקרבי לבי נשבר לנבאים 9 סומפני יהוה מפני יין עברו וכגבר שכור כאיש הייתי

כי־מפני הארץ מלאה מנאפים כי 10 קדשו׃ דברימרוצתם ותהי מדבר נאות יבשו הארץ אבלה אלהחנפו גם־כהן כי־גם־נביא 11 לא־כן׃ וגבורתם רעה

דרכם יהיה לכן 12 נאם־יהוה׃ רעתם מצאתי גם־בביתיכי־אביא בה ונפלו ידחו באפלה כחלקלקות להםובנביאי 13 נאם־יהוה׃ פקדתם שנת רעה עליהםאת־עמי ויתעו בבעל הנבאו תפלה ראיתי שמרון

נאוף שערורה ראיתי ירושלם ובנבאי 14 ס את־ישראל׃מרעתו איש לבלתי־שבו מרעים ידי וחזקו בשקר והלךכה־אמר לכן 15 ס כעמרה׃ וישביה כסדם כלם היו־לי

לענה אותם מאכיל הנני על־הנבאים צבאות יהוהחנפה יצאה ירושלם נביאי מאת כי מי־ראש והשקתים

אל־תשמעו צבאות יהוה כה־אמר 16 פ לכל־הארץ׃אתכם המה מהבלים לכם הנבאים הנבאים על־דברי

למנאצי אמור אמרים 17 יהוה׃ מפי לא ידברו לבם חזוןלבו בשררות הלך וכל לכם יהיה שלום יהוה דבר

יהוה בסוד עמד מי כי 18 רעה׃ עליכם לא־תבוא אמרו(דברו כ] [דברי מי־הקשיב את־דברו וישמע וירא

וסער יצאה חמה יהוה סערת ׀ הנה 19 ס וישמע׃ ק)אף־יהוה ישוב לא 20 יחול׃ רשעים ראש על מתחולל

37–21.23 Yeremia 38הימים באחרית לבו מזמות ועד־הקימו עד־עשתווהם את־הנבאים לא־שלחתי 21 בינה׃ בה תתבוננו

בסודי ואם־עמדו 22 נבאו׃ והם אליהם לא־דברתי רצוומרע הרע מדרכם וישבום את־עמי דברי וישמעו

אלהי ולא נאם־יהוה אני מקרב האלהי 23 ס מעלליהם׃לא־אראנו ואני במסתרים איש אם־יסתר 24 מרחק׃מלא אני ואת־הארץ את־השמים הלוא נאם־יהוה

הנבאים הנבאים אשר־אמרו את שמעתי 25 נאם־יהוה׃בלב היש עד־מתי 26 חלמתי׃ חלמתי לאמר שקר בשמיהחשבים 27 לבם׃ תרמת ונביאי השקר נבאי הנבאיםאיש יספרו אשר בחלומתם שמי את־עמי להשכיח

הנביא 28 בבעל׃ את־שמי אבותם שכחו כאשר לרעהוידבר אתו דברי ואשר חלום יספר חלום אשר־אתו

כה הלוא 29 נאם־יהוה׃ את־הבר מה־לתבן אמת דברילכן 30 ס סלע׃ יפצץ וכפטיש נאם־יהוה כאש דברימאת איש דברי מגנבי נאם־יהוה על־הנבאים הנני

לשונם הלקחים נאם־יהוה על־הנביאם הנני 31 רעהו׃נאם־יהוה שקר חלמות על־נבאי הנני 32 נאם׃ וינאמוואנכי ובפחזותם בשקריהם את־עמי ויתעו ויספרוםלעם־הזה לא־יועילו והועיל צויתים ולא לא־שלחתיםאו־כהן או־הנביא הזה העם וכי־ישאלך 33 נאם־יהוה׃את־מה־משא אליהם ואמרת יהוה מה־משא לאמרוהעם והכהן והנביא 34 נאם־יהוה׃ אתכם ונטשתיההוא על־האיש ופקדתי יהוה משא יאמר אשר

אל־אחיו ואיש על־רעהו איש תאמרו כה 35 ועל־ביתו׃לא יהוה ומשא 36 יהוה׃ ומה־דבר יהוה מה־ענהוהפכתם דברו לאיש יהיה המשא כי תזכרו־עוד

כה 37 אלהינו׃ צבאות יהוה חיים אלהים את־דברי

9.24–38.23 Yeremia 39יהוה׃ ומה־דבר יהוה מה־ענך אל־הנביא תאמר

יען יהוה אמר כה לכן תאמרו יהוה ואם־משא 38אליכם ואשלח יהוה משא הזה את־הדבר אמרכםונשיתי הנני לכן 39 יהוה׃ משא תאמרו לא לאמר

לכם נתתי אשר ואת־העיר אתכם ונטשתי נשא אתכםעולם חרפת עליכם ונתתי 40 פני׃ מעל ולאבותיכם

ס תשכח׃ לא אשר עולם וכלמותמועדים תאנים דודאי שני והנה יהוה הראני נבוכדראצר124 הגלות אחרי יהוה היכל לפניואת־שרי מלך־יהודה בן־יהויקים את־יכניהו מלך־בבל

ויבאם מירושלם ואת־המסגר ואת־החרש יהודההבכרות כתאני מאד טבות תאנים אחד הדוד 2 בבל׃מרע׃ לא־תאכלנה אשר מאד רעות תאנים אחד והדוד

ואמר ירמיהו ראה מה־אתה אלי יהוה ויאמר 3 סרעות והרעות מאד טבות הטבות התאנים תאניםדבר־יהוה ויהי 4 פ מרע׃ לא־תאכלנה אשר מאדכתאנים ישראל אלהי יהוה כה־אמר 5 לאמר׃ אלי

שלחתי אשר יהודה את־גלות כן־אכיר האלה הטבותעיני ושמתי 6 לטובה׃ כשדים ארץ הזה מן־המקוםובניתים הזאת על־הארץ והשבתים לטובה עליהםלב להם ונתתי 7 אתוש׃ ולא ונטעתים אהרס ולאאהיה ואנכי לעם והיו־לי יהוה אני כי אתי לדעת

וכתאנים 8 ס בכל־לבם׃ אלי כי־ישבו לאלהים להםכן יהוה אמר ׀ כי־כה מרע לא־תאכלנה אשר הרעותשארית ׀ ואת ואת־שריו מלך־יהודה את־צדקיהו אתןמצרים׃ בארץ והישבים הזאת בארץ הנשארים ירושלם

ממלכות לכל לרעה ק) (לזעוה כ] [לזועה ונתתים 9בכל־המקמות ולקללה לשנינה ולמשל לחרפה הארץ

12.25–10.24 Yeremia 40את־הרעב את־החרב בם ושלחתי 10 שם׃ אשר־אדיחם

להם אשר־נתתי האדמה מעל עד־תמם ואת־הדברפ ולאבותיהם׃

על־כל־עם על־ירמיהו אשר־היה הדבר בן־יאשיהו125 ליהויקים הרבעית בשנה יהודהמלך לנבוכדראצר הראשנית השנה היא יהודה מלךיהודה על־כל־עם הנביא ירמיהו דבר אשר 2 בבל׃

שנה עשרה מן־שלש 3 לאמר׃ ירושלם כל־ישבי ואלשלש זה הזה היום ׀ ועד יהודה מלך בן־אמון ליאשיהואשכים אליכם ואדבר אלי דבר־יהוה היה שנה ועשריםאת־כל־עבדיו אליכם יהוה ושלח 4 שמעתם׃ ולא ודבר

ולא־הטיתם שמעתם ולא ושלח השכם הנבאיםהרעה מדרכו איש שובו־נא לאמר 5 לשמע׃ את־אזנכםלכם יהוה נתן אשר על־האדמה ושבו מעלליכם ומרעאחרי ואל־תלכו 6 ועד־עולם׃ למן־עולם ולאבותיכםולא־תכעיסו להם ולהשתחות לעבדם אחרים אלהיםולא־שמעתם 7 לכם׃ ארע ולא ידיכם במעשה אותי

במעשה ק) (הכעיסני כ] [הכעסוני למען נאם־יהוה אלייען צבאות יהוה אמר כה לכן 8 ס לכם׃ לרע ידיכםולקחתי שלח הנני 9 את־דברי׃ לא־שמעתם אשרואל־נבוכדראצר נאם־יהוה צפון את־כל־משפחות

ועל־ישביה הזאת על־הארץ והבאתים עבדי מלך־בבלושמתים והחרמתים סביב האלה כל־הגוים ועל

קול מהם והאבדתי 10 עולם׃ ולחרבות ולשרקה לשמהואור רחים קול כלה וקול חתן קול שמחה וקול ששוןועבדו לשמה לחרבה הזאת כל־הארץ והיתה 11 נר׃והיה 12 שנה׃ שבעים בבל את־מלך האלה הגוים

ועל־הגוי על־מלך־בבל אפקד שנה שבעים כמלאות

28–13.25 Yeremia 41ושמתי כשדים ועל־ארץ את־עונם נאם־יהוה ההואק) (והבאתי כ] [והבאיתי 13 עולם׃ לשממות אתו

את עליה אשר־דברתי את־כל־דברי ההיא על־הארץעל־כל־הגוים׃ ירמיהו אשר־נבא הזה בספר כל־הכתוב

גדולים ומלכים רבים גוים גם־המה עבדו־בם כי 14

כה כי 15 ס ידיהם׃ וכמעשה כפעלם להם ושלמתיהחמה היין את־כוס קח אלי ישראל אלהי יהוה אמראנכי אשר את־כל־הגוים אתו והשקיתה מידי הזאת

מפני והתהללו והתגעשו ושתו 16 אליהם׃ אותך שלחמיד את־הכוס ואקח 17 בינתם׃ שלח אנכי אשר החרבאליהם׃ יהוה אשר־שלחני את־כל־הגוים ואשקה יהוהאת־שריה ואת־מלכיה יהודה ואת־ערי את־ירושלם 18

כיום ולקללה לשרקה לשמה לחרבה אתם לתתואת־שריו ואת־עבדיו מלך־מצרים את־פרעה 19 הזה׃ארץ כל־מלכי ואת כל־הערב ואת 20 ואת־כל־עמו׃ואת־אשקלון פלשתים ארץ כל־מלכי ואת העוץ

את־אדום 21 אשדוד׃ שארית ואת ואת־עקרון ואת־עזהואת כל־מלכי־צר ואת 22 עמון׃ ואת־בני ואת־מואב

הים׃ בעבר אשר האי מלכי ואת צידון כל־מלכיפאה׃ כל־קצוצי ואת ואת־בוז ואת־תימא ואת־דדן 23השכנים הערב כל־מלכי ואת ערב כל־מלכי ואת 24עילם כל־מלכי ואת זמרי כל־מלכי ׀ ואת 25 במדבר׃הקרבים הצפון כל־מלכי ׀ ואת 26 מדי׃ כל־מלכי ואתאשר הארץ כל־הממלכות ואת אל־אחיו איש והרחקיםואמרת 27 אחריהם׃ ישתה ששך ומלך האדמה על־פני

שתו ישראל אלהי צבאות יהוה כה־אמר ס אליהםאנכי אשר החרב מפני תקומו ולא ונפלו וקיו ושכרומידך לקחת־הכוס ימאנו כי והיה 28 ביניכם׃ שלח

4.26–29.25 Yeremia 42שתו צבאות יהוה אמר כה אליהם ואמרת לשתותאנכי עליה נקרא־שמי אשר בעיר הנה כי 29 תשתו׃אני חרב כי תנקו לא תנקו הנקה ואתם להרע מחלואתה 30 צבאות׃ יהוה נאם הארץ על־כל־ישבי קראאליהם ואמרת האלה כל־הדברים את אליהם תנבא

ישאג שאג קולו יתן קדשו וממעון ישאג ממרום יהוהבא 31 הארץ׃ כל־ישבי אל יענה כדרכים הידד על־נוהוהוא נשפט בגוים ליהוה ריב כי הארץ עד־קצה שאוןכה 32 ס נאם־יהוה׃ לחרב נתנם הרשעים לכל־בשרוסער אל־גוי מגוי יצאת רעה הנה צבאות יהוה אמר

ההוא ביום יהוה חללי והיו 33 מירכתי־ארץ׃ יעור גדוליאספו ולא יספדו לא הארץ ועד־קצה הארץ מקצה

הילילו 34 יהיו׃ האדמה על־פני לדמן יקברו ולאימיכם כי־מלאו הצאן אדירי והתפלשו וזעקו הרעיםואבד 35 חמדה׃ ככלי ונפלתם ותפוצותיכם לטבוח

צעקת קול 36 הצאן׃ מאדירי ופליטה מן־הרעים מנוסאת־מרעיתם׃ יהוה כי־שדד הצאן אדירי ויללת הרעים

עזב 38 אף־יהוה׃ חרון מפני השלום נאות ונדמו 37היונה חרון מפני לשמה ארצם כי־היתה סכו ככפיר

פ אפו׃ חרון ומפנימלך בן־יאשיהו יהויקים ממלכות בראשית כה126 2 לאמר׃ יהוה מאת הזה הדבר היה יהודהעל־כל־ערי ודברת בית־יהוה בחצר עמד יהוה אמר ׀כל־הדברים את בית־יהוה להשתחות הבאים יהודה

אולי 3 דבר׃ אל־תגרע אליהם לדבר צויתיך אשראל־הרעה ונחמתי הרעה מדרכו איש וישבו ישמעומעלליהם׃ רע מפני להם לעשות חשב אנכי אשר

אלי תשמעו אם־לא יהוה אמר כה אליהם ואמרת 4

17–5.26 Yeremia 43על־דברי לשמע 5 לפניכם׃ נתתי אשר בתורתי ללכת

והשכם אליכם שלח אנכי אשר הנבאים עבדיכשלה הזה את־הבית ונתתי 6 שמעתם׃ ולא ושלחלכל לקללה אתן ק) (הזאת כ] [הזאתה ואת־העירוכל־העם והנבאים הכהנים וישמעו 7 ס הארץ׃ גויייהוה׃ בבית האלה את־הדברים מדבר את־ירמיהו

יהוה כל־אשר־צוה את לדבר ירמיהו ככלות ׀ ויהי 8והנבאים הכהנים אתו ויתפשו אל־כל־העם לדבר

בשם־יהוה נבית מדוע 9 תמות׃ מות לאמר וכל־העםתחרב הזאת והעיר הזה הבית יהיה כשלו לאמר

יהוה׃ בבית אל־ירמיהו כל־העם ויקהל יושב מאיןויעלו האלה הדברים את יהודה שרי ׀ וישמעו 10שער־יהוה בפתח וישבו יהוה בית מבית־המלך

אל־השרים והנבאים הכהנים ויאמרו 11 ס החדש׃נבא כי הזה לאיש משפט־מות לאמר ואל־כל־העםויאמר 12 באזניכם׃ שמעתם כאשר הזאת אל־העיריהוה לאמר ואל־כל־העם אל־כל־השרים ירמיהו

את הזאת ואל־העיר הזה אל־הבית להנבא שלחנידרכיכם היטיבו ועתה 13 שמעתם׃ אשר כל־הדבריםיהוה וינחם אלהיכם יהוה בקול ושמעו ומעלליכםבידכם הנני ואני 14 עליכם׃ דבר אשר אל־הרעה

כי תדעו ידע ׀ אך 15 בעיניכם׃ וכישר כטוב עשו־ליעליכם נתנים אתם נקי כי־דם אתי אתם אם־ממתיםיהוה שלחני באמת כי ואל־ישביה הזאת ואל־העירס האלה׃ כל־הדברים את באזניכם לדבר עליכם

ואל־הנביאים אל־הכהנים וכל־העם השרים ויאמרו 16אלהינו יהוה בשם כי משפט־מות הזה אין־לאישויאמרו הארץ מזקני אנשים ויקמו 17 אלינו׃ דבר

5.27–18.26 Yeremia 44ק) (מיכה כ] [מיכיה 18 לאמר׃ העם אל־כל־קהל

ויאמר מלך־יהודה חזקיהו בימי נבא היה המורשתיציון צבאות יהוה ׀ כה־אמר לאמר יהודה אל־כל־עםלבמות הבית והר תהיה עיים וירושלים תחרש שדהוכל־יהודה מלך־יהודה חזקיהו המתהו ההמת 19 יער׃

יהוה וינחם יהוה את־פני ויחל את־יהוה ירא הלאגדולה רעה עשים ואנחנו עליהם אשר־דבר אל־הרעה

יהוה בשם מתנבא היה וגם־איש 20 על־נפשותינו׃על־העיר וינבא היערים מקרית בן־שמעיהו אוריהווישמע 21 ירמיהו׃ דברי ככל הזאת ועל־הארץ הזאתאת־דבריו וכל־השרים וכל־גבוריו המלך־יהויקים

ויבא ויברח וירא אוריהו וישמע המיתו המלך ויבקשאת מצרים אנשים יהויקים המלך וישלח 22 מצרים׃ויוציאו 23 אל־מצרים׃ אתו ואנשים בן־עכבור אלנתןויכהו יהויקים אל־המלך ויבאהו ממצרים את־אוריהויד אך 24 העם׃ בני אל־קברי את־נבלתו וישלך בחרב

תת־אתו לבלתי את־ירמיהו היתה בן־שפן אחיקםפ להמיתו׃ ביד־העם

מלך בן־יאושיהו יהויקם ממלכת בראשית יהוה127 מאת אל־ירמיה הזה הדבר היה יהודהומטות מוסרות לך עשה אלי יהוה כה־אמר 2 לאמר׃

ואל־מלך אדום אל־מלך ושלחתם 3 על־צוארך׃ ונתתםצידון ואל־מלך צר ואל־מלך עמון בני ואל־מלך מואביהודה׃ מלך אל־צדקיהו ירושלם הבאים מלאכים בידצבאות יהוה כה־אמר לאמר אל־אדניהם אתם וצוית 4עשיתי אנכי 5 אל־אדניכם׃ תאמרו כה ישראל אלהי

הארץ על־פני אשר ואת־הבהמה את־האדם את־הארץישר לאשר ונתתיה הנטויה ובזרועי הגדול בכחי

17–6.27 Yeremia 45האלה את־כל־הארצות נתתי אנכי ועתה 6 בעיני׃

השדה את־חית וגם עבדי מלך־בבל נבוכדנאצר בידואת־בנו כל־הגוים אתו ועבדו 7 לעבדו׃ לו נתתיבו ועבדו גם־הוא ארצו בא־עת עד ואת־בן־בנו

והממלכה הגוי והיה 8 גדלים׃ ומלכים רבים גויםואת מלך־בבל את־נבוכדנאצר אתו לא־יעבדו אשרוברעב בחרב בבל מלך בעל את־צוארו לא־יתן אשראתם עד־תמי נאם־יהוה ההוא על־הגוי אפקד ובדברואל־קסמיכם אל־נביאיכם אל־תשמעו ואתם 9 בידו׃אשר־הם ואל־כשפיכם ואל־ענניכם חלמתיכם ואל

בבל׃ את־מלך תעבדו לא לאמר אליכם אמריםמעל אתכם הרחיק למען לכם נבאים הם שקר כי 10

יביא אשר והגוי 11 ואבדתם׃ אתכם והדחתי אדמתכםעל־אדמתו והנחתיו ועבדו מלך־בבל בעל את־צוארו

מלך־יהודה ואל־צדקיה 12 בה׃ וישב ועבדה נאם־יהוהאת־צואריכם הביאו לאמר האלה ככל־הדברים דברתיתמותו למה 13 וחיו׃ ועמו אתו ועבדו מלך־בבל בעל

יהוה דבר כאשר ובדבר ברעב בחרב ועמך אתהואל־תשמעו 14 בבל׃ את־מלך לא־יעבד אשר אל־הגויתעבדו לא לאמר אליכם האמרים הנבאים אל־דברי

לא כי 15 לכם׃ נבאים הם שקר כי בבל את־מלךלמען לשקר בשמי נבאים והם נאם־יהוה שלחתיםלכם׃ הנבאים והנבאים אתם ואבדתם אתכם הדיחיכה לאמר דברתי הזה ואל־כל־העם ואל־הכהנים 16הנבאים נביאיכם אל־דברי אל־תשמעו יהוה אמר

עתה מבבלה מושבים בית־יהוה כלי הנה לאמר לכםאליהם אל־תשמעו 17 לכם׃ נבאים המה שקר כי מהרה

הזאת העיר תהיה למה וחיו את־מלך־בבל עבדו

7.28–18.27 Yeremia 46אתם דבר־יהוה ואם־יש הם ואם־נבאים 18 חרבה׃

הנותרים ׀ הכלים לבלתי־באו צבאות ביהוה יפגעו־נאפ בבלה׃ ובירושלם יהודה מלך ובית בבית־יהוהועל־הים אל־העמדים צבאות יהוה אמר כה כי 19

הזאת׃ בעיר הנותרים הכלים יתר ועל ועל־המכנותאת־ בגלותו בבל מלך נבוכדנאצר לא־לקחם אשר 20

מירושלם מלך־יהודה בן־יהויקים ק) (יכניה כ] [יכוניהאמר כה כי 21 ס וירושלם׃ יהודה כל־חרי ואת בבלהבית הנותרים על־הכלים ישראל אלהי צבאות יהוה

יובאו בבלה 22 וירושלם׃ מלך־יהודה ובית יהוהוהעליתים נאם־יהוה אתם פקדי יום עד יהיו ושמה

פ הזה׃ אל־המקום והשיבתיםצדקיה ממלכת בראשית ההיא בשנה ׀ ויהי הרבעית128 ק) (בשנה כ] [בשנת מלך־יהודהאשר הנביא בן־עזור חנניה אלי אמר החמישי בחדשלאמר׃ וכל־העם הכהנים לעיני יהוה בבית מגבעוןשברתי לאמר ישראל אלהי צבאות יהוה כה־אמר 2

משיב אני ימים שנתים ׀ בעוד 3 בבל׃ מלך את־עללקח אשר יהוה בית את־כל־כלי הזה אל־המקום

בבל׃ ויביאם הזה מן־המקום מלך־בבל נבוכדנאצרואת־כל־גלות מלך־יהודה בן־יהויקים ואת־יכניה 4

הזה אל־המקום משיב אני בבלה הבאים יהודהירמיה ויאמר 5 בבל׃ מלך את־על אשבר כי נאם־יהוהכל־העם ולעיני הכהנים לעיני הנביא אל־חנניה הנביא

כן אמן הנביא ירמיה ויאמר 6 יהוה׃ בבית העמדיםלהשיב נבאת אשר את־דבריך יהוה יקם יהוה יעשה

הזה׃ אל־המקום מבבל וכל־הגולה בית־יהוה כליבאזניך דבר אנכי אשר הזה הדבר אך־שמע־נא 7

4.29–8.28 Yeremia 47ולפניך לפני היו אשר הנביאים 8 כל־העם׃ ובאזניועל־ממלכות רבות אל־ארצות וינבאו מן־העולם

ינבא אשר הנביא 9 ולדבר׃ ולרעה למלחמה גדלותיהוה אשר־שלחו הנביא יודע הנביא דבר בבא לשלוםצואר מעל את־המוטה הנביא חנניה ויקח 10 באמת׃

כל־העם לעיני חנניה ויאמר 11 וישברהו׃ הנביא ירמיהנבכדנאצר ׀ את־על אשבר ככה יהוה אמר כה לאמר

וילך כל־הגוים מעל־צואר ימים שנתים בעוד מלך־בבלאל־ירמיה דבר־יהוה ויהי 12 פ לדרכו׃ הנביא ירמיה

ירמיה צואר מעל את־המוטה הנביא חנניה שבור אחריאמר כה לאמר אל־חנניה ואמרת הלוך 13 לאמר׃ הנביא

ברזל׃ מטות תחתיהן ועשית שברת עץ מוטת יהוהברזל על ישראל אלהי צבאות יהוה כה־אמר כי 14

את־נבכדנאצר לעבד האלה כל־הגוים ׀ על־צואר נתתילו׃ נתתי השדה את־חית וגם ועבדהו מלך־בבל

שמע־נא הנביא אל־חנניה הנביא ירמיה ויאמר 15הזה את־העם הבטחת ואתה יהוה לא־שלחך חנניהמעל משלחך הנני יהוה אמר כה לכן 16 על־שקר׃

אל־יהוה׃ דברת כי־סרה מת אתה השנה האדמה פניפ השביעי׃ בחדש ההיא בשנה הנביא חנניה וימת 17הנביא ירמיה שלח אשר הספר דברי ואלה ואל־הכהנים129 הגולה זקני אל־יתר מירושלםנבוכדנאצר הגלה אשר ואל־כל־העם ואל־הנביאיםוהגבירה יכניה־המלך צאת אחרי 2 בבלה׃ מירושלם

והמסגר והחרש וירושלם יהודה שרי והסריסיםבן־חלקיה וגמריה בן־שפן אלעשה ביד 3 מירושלם׃

בבל מלך אל־נבוכדנאצר מלך־יהודה צדקיה שלח אשרישראל אלהי צבאות יהוה אמר כה 4 ס לאמר׃ בבלה

18–5.29 Yeremia 48בתים בנו 5 בבלה׃ מירושלם אשר־הגליתי לכל־הגולהוהולידו נשים קחו 6 את־פרין׃ ואכלו גנות ונטעו ושבו

תנו ואת־בנותיכם נשים לבניכם וקחו ובנות בניםואל־תמעטו׃ ורבו־שם ובנות בנים ותלדנה לאנשיםשמה אתכם הגליתי אשר העיר את־שלום ודרשו 7

שלום׃ לכם יהיה בשלומה כי אל־יהוה בעדה והתפללואל־ישיאו ישראל אלהי צבאות יהוה אמר כה כי 8 פואל־תשמעו וקסמיכם אשר־בקרבכם נביאיכם לכםהם בשקר כי 9 מחלמים׃ אתם אשר אל־חלמתיכם

כי־כה 10 ס נאם־יהוה׃ שלחתים לא בשמי לכם נבאיםאפקד שנה שבעים לבבל מלאת לפי כי יהוה אמר

אתכם להשיב הטוב את־דברי עליכם והקמתי אתכםאת־המחשבת ידעתי אנכי כי 11 הזה׃ אל־המקוםשלום מחשבות נאם־יהוה עליכם חשב אנכי אשר

אתי וקראתם 12 ותקוה׃ אחרית לכם לתת לרעה ולאובקשתם 13 אליכם׃ ושמעתי אלי והתפללתם והלכתם

ונמצאתי 14 בכל־לבבכם׃ תדרשני כי ומצאתם אתי(שבותכם כ] [שביתכם את־ ושבתי נאם־יהוה לכם

ומכל־המקומות מכל־הגוים אתכם וקבצתי ק)אתכם והשבתי נאם־יהוה שם אתכם הדחתי אשר

אמרתם כי 15 משם׃ אתכם אשר־הגליתי אל־המקוםיהוה אמר ׀ כי־כה 16 ס בבלה׃ נבאים יהוה לנו הקיםהיושב ואל־כל־העם דוד אל־כסא היושב אל־המלך

כה 17 בגולה׃ אתכם לא־יצאו אשר אחיכם הזאת בעיראת־הרעב את־החרב בם משלח הנני צבאות יהוה אמר

אשר השערים כתאנים אותם ונתתי ואת־הדברברעב בחרב אחריהם ורדפתי 18 מרע׃ לא־תאכלנהממלכות ׀ לכל ק) (לזעוה כ] [לזועה ונתתים ובדבר

32–19.29 Yeremia 49בכל־הגוים ולחרפה ולשרקה ולשמה לאלה הארץ

אל־דברי אשר־לא־שמעו תחת 19 שם׃ אשר־הדחתיםהנבאים את־עבדי אליהם שלחתי אשר נאם־יהוה

שמעו ואתם 20 נאם־יהוה׃ שמעתם ולא ושלח השכםבבלה׃ מירושלם אשר־שלחתי כל־הגולה דבר־יהוהאל־אחאב ישראל אלהי צבאות יהוה כה־אמר 21 ס

בשמי לכם הנבאים בן־מעשיה ואל־צדקיהו בן־קוליהמלך־בבל נבוכדראצר ביד אתם נתן ׀ הנני שקר

יהודה גלות לכל קללה מהם ולקח 22 לעיניכם׃ והכםוכאחב כצדקיהו יהוה ישמך לאמר בבבל אשר

נבלה עשו אשר יען 23 באש׃ מלך־בבל אשר־קלםבשמי דבר וידברו רעיהם את־נשי וינאפו בישראל

ועד ק) (היודע כ] [הוידע ואנכי צויתם לוא אשר שקרלאמר׃ תאמר הנחלמי ואל־שמעיהו 24 ס נאם־יהוה׃יען לאמר ישראל אלהי צבאות יהוה כה־אמר 25

אשר אל־כל־העם ספרים בשמכה שלחת אתה אשרכל־הכהנים ואל הכהן בן־מעשיה ואל־צפניה בירושלם

להיות הכהן יהוידע תחת כהן נתנך יהוה 26 לאמר׃ונתתה ומתנבא משגע לכל־איש יהוה בית פקדיםלא למה ועתה 27 ואל־הצינק׃ אל־המהפכת אתו

על־כן כי 28 לכם׃ המתנבא הענתתי בירמיהו גערתושבו בתים בנו היא ארכה לאמר בבל אלינו שלח

הכהן צפניה ויקרא 29 את־פריהן׃ ואכלו גנות ונטעוויהי 30 פ הנביא׃ ירמיהו באזני הזה את־הספר

על־כל־הגולה שלח 31 לאמר׃ אל־ירמיהו דבר־יהוהאשר יען הנחלמי אל־שמעיה יהוה אמר כה לאמראתכם ויבטח שלחתיו לא ואני שמעיה לכם נבא

על־שמעיה פקד הנני יהוה כה־אמר לכן 32 על־שקר׃

16–1.30 Yeremia 50בתוך־העם ׀ יושב ׀ איש לו לא־יהיה ועל־זרעו הנחלמינאם־יהוה עשה־לעמי אשר־אני בטוב ולא־יראה הזה

ס על־יהוה׃ דבר כי־סרהלאמר׃ יהוה מאת אל־ירמיהו היה אשר הדבר כתב־לך130 לאמר ישראל אלהי יהוה כה־אמר 2

הנה כי 3 אל־ספר׃ אליך אשר־דברתי כל־הדברים אתישראל עמי את־שבות ושבתי נאם־יהוה באים ימיםאשר־נתתי אל־הארץ והשבתים יהוה אמר ויהודה

יהוה דבר אשר הדברים ואלה 4 פ וירשוה׃ לאבותםחרדה קול יהוה אמר כי־כה 5 ואל־יהודה׃ אל־ישראלזכר אם־ילד וראו שאלו־נא 6 שלום׃ ואין פחד שמענוונהפכו כיולדה על־חלציו ידיו כל־גבר ראיתי מדוע

כמהו מאין ההוא היום גדול כי הוי 7 לירקון׃ כל־פניםביום והיה 8 יושע׃ וממנה ליעקב היא ועת־צרהצוארך מעל עלו אשבר צבאות יהוה ׀ נאם ההוא

ועבדו 9 זרים׃ עוד ולא־יעבדו־בו אנתק ומוסרותיךס להם׃ אקים אשר מלכם דוד ואת אלהיהם יהוה אתואל־תחת נאם־יהוה יעקב עבדי אל־תירא ואתה 10מארץ ואת־זרעך מרחוק מושיעך הנני כי ישראל

כי־אתך 11 מחריד׃ ואין ושאנן ושקט יעקב ושב שבים׀ בכל־הגוים כלה אעשה כי להושיעך נאם־יהוה אניויסרתיך כלה לא־אעשה אתך אך שם הפצותיך אשראנוש יהוה אמר כה כי 12 פ אנקך׃ לא ונקה למשפטרפאות למזור דינך אין־דן 13 מכתך׃ נחלה לשברך

ידרשו לא אותך שכחוך כל־מאהביך 14 לך׃ אין תעלהעצמו עונך רב על אכזרי מוסר הכיתיך אויב מכת כיעל מכאבך אנוש על־שברך מה־תזעק 15 חטאתיך׃לכן 16 לך׃ אלה עשיתי חטאתיך עצמו עונך רב ׀

8.31–17.30 Yeremia 51והיו ילכו בשבי כלם וכל־צריך יאכלו כל־אכליך

ארכה אעלה כי 17 לבז׃ אתן וכל־בזזיך למשסה שאסיךלך קראו נדחה כי נאם־יהוה ארפאך וממכותיך לך

הנני־שב יהוה אמר ׀ כה 18 ס לה׃ אין דרש היא ציוןעיר ונבנתה ארחם ומשכנתיו יעקוב אהלי שבות

תודה מהם ויצא 19 ישב׃ על־משפטו וארמון על־תלהולא והכבדתים ימעטו ולא והרבתים משחקים וקולופקדתי תכון לפני ועדתו כקדם בניו והיו 20 יצערו׃

מקרבו ומשלו ממנו אדירו והיה 21 כל־לחציו׃ עלאת־לבו ערב הוא־זה מי כי אלי ונגש והקרבתיו יצאאהיה ואנכי לעם לי והייתם 22 נאם־יהוה׃ אלי לגשת

יצאה חמה יהוה סערת ׀ הנה 23 ס לאלהים׃ לכםחרון ישוב לא 24 יחול׃ רשעים ראש על מתגורר סערבאחרית לבו מזמות ועד־הקימו עד־עשתו אף־יהוה

בה׃ תתבוננו הימיםלכל לאלהים אהיה נאם־יהוה ההיא בעת כה131 2 ס לעם׃ יהיו־לי והמה ישראל משפחותהלוך חרב שרידי עם במדבר חן מצא יהוה אמרואהבת לי נראה יהוה מרחוק 3 ישראל׃ להרגיעואבנך עוד 4 חסד׃ משכתיך על־כן אהבתיך עולם

במחול ויצאת תפיך תעדי עוד ישראל בתולת ונבניתנטעים נטעו שמרון בהרי כרמים תטעי עוד 5 משחקים׃

קומו אפרים בהר נצרים קראו יש־יום כי 6 וחללו׃יהוה אמר ׀ כי־כה 7 פ אלהינו׃ אל־יהוה ציון ונעלההללו השמיעו הגוים בראש וצהלו שמחה ליעקב רנו

הנני 8 ישראל׃ שארית את את־עמך יהוה הושע ואמרובם מירכתי־ארץ וקבצתים צפון מארץ אותם מביאהנה׃ ישובו גדול קהל יחדו וילדת הרה ופסח עור

23–9.31 Yeremia 52אל־נחלי אוליכם אובילם ובתחנונים יבאו בבכי 9

לאב לישראל כי־הייתי בה יכשלו לא ישר בדרך מיםוהגידו גוים דבר־יהוה שמעו 10 ס הוא׃ בכרי ואפרים

ושמרו יקבצנו ישראל מזרה ואמרו ממרחק באייםמיד וגאלו את־יעקב יהוה כי־פדה 11 עדרו׃ כרעהאל־טוב ונהרו במרום־ציון ורננו ובאו 12 ממנו׃ חזק

ובקר ועל־בני־צאן ועל־יצהר ועל־תירש על־דגן יהוהאז 13 עוד׃ לדאבה ולא־יוסיפו רוה כגן נפשם והיתהוהפכתי יחדו וזקנים ובחרים במחול בתולה תשמחורויתי 14 מיגונם׃ ושמחתים ונחמתים לששון אבלם

ס נאם־יהוה׃ ישבעו את־טובי ועמי דשן הכהנים נפשתמרורים בכי נהי נשמע ברמה קול יהוה אמר ׀ כה 15

איננו׃ כי על־בניה להנחם מאנה על־בניה מבכה רחלמדמעה ועיניך מבכי קולך מנעי יהוה אמר ׀ כה 16 ס

אויב׃ מארץ ושבו נאם־יהוה לפעלתך שכר יש כילגבולם׃ בנים ושבו נאם־יהוה לאחריתך ויש־תקוה 17

ואוסר יסרתני מתנודד אפרים שמעתי שמוע 18 סאלהי׃ יהוה אתה כי ואשובה השיבני למד לא כעגל

על־ירך ספקתי הודעי ואחרי נחמתי שובי כי־אחרי 19

הבן 20 נעורי׃ חרפת נשאתי כי וגם־נכלמתי בשתיבו דברי כי־מדי שעשעים ילד אם אפרים לי יקירארחמנו רחם לו מעי המו על־כן עוד אזכרנו זכר

שתי תמרורים לך שמי צינים לך הציבי 21 ס נאם־יהוה׃בתולת ובי ק) (הלכת כ] [הלכתי דרך למסלה לבך

הבת תתחמקין עד־מתי 22 אלה׃ אל־עריך שבי ישראלתסובב נקבה בארץ חדשה יהוה כי־ברא השובבהעוד ישראל אלהי צבאות יהוה כה־אמר 23 ס גבר׃בשובי ובעריו יהודה בארץ הזה את־הדבר יאמרו

38–24.31 Yeremia 53וישבו 24 הקדש׃ הר נוה־צדק יהוה יברכך את־שבותםכי 25 בעדר׃ ונסעו אכרים יחדו וכל־עריו יהודה בה

על־זאת 26 מלאתי׃ דאבה וכל־נפש עיפה נפש הרויתיימים הנה 27 ס לי׃ ערבה ושנתי ואראה הקיצתי

ואת־בית ישראל את־בית וזרעתי נאם־יהוה באיםשקדתי כאשר והיה 28 בהמה׃ וזרע אדם זרע יהודהכן ולהרע ולהאביד ולהרס ולנתוץ לנתוש עליהם

ההם בימים 29 נאם־יהוה׃ ולנטוע לבנות עליהם אשקדתקהינה׃ בנים ושני בסר אכלו אבות עוד לא־יאמרוהבסר האכל כל־האדם ימות בעונו אם־איש כי 30

וכרתי נאם־יהוה באים ימים הנה 31 ס שניו׃ תקהינהלא 32 חדשה׃ ברית יהודה ואת־בית ישראל את־בית

בידם החזיקי ביום את־אבותם כרתי אשר כבריתאת־בריתי הפרו אשר־המה מצרים מארץ להוציאםאשר הברית זאת כי 33 נאם־יהוה׃ בם בעלתי ואנכינאם־יהוה ההם הימים אחרי ישראל את־בית אכרתוהייתי אכתבנה ועל־לבם בקרבם את־תורתי נתתיעוד ילמדו ולא 34 לעם׃ יהיו־לי והמה לאלהים להםאת־יהוה דעו לאמר את־אחיו ואיש את־רעהו אישנאם־יהוה ועד־גדולם למקטנם אותי ידעו כי־כולם׀ כה 35 ס אזכר־עוד׃ לא ולחטאתם לעונם אסלח כיוכוכבים ירח חקת יומם לאור שמש נתן יהוה אמרשמו׃ צבאות יהוה גליו ויהמו הים רגע לילה לאור

גם נאם־יהוה מלפני האלה החקים אם־ימשו 36

ס כל־הימים׃ לפני גוי מהיות ישבתו ישראל זרעויחקרו מלמעלה שמים אם־ימדו יהוה אמר ׀ כה 37

ישראל בכל־זרע אמאס גם־אני למטה מוסדי־ארץק) (באים ימים הנה 38 ס נאם־יהוה׃ עשו על־כל־אשר

11.32–39.31 Yeremia 54שער חננאל ממגדל ליהוה העיר ונבנתה נאם־יהוהעל נגדו המדה ק) (קו כ] [קוה עוד ויצא 39 הפנה׃

והדשן ׀ הפגרים וכל־העמק 40 געתה׃ ונסב גרב גבעתעד־פנת קדרון עד־נחל ק) (השדמות כ] [השרמות וכל־ולא־יהרס לא־ינתש ליהוה קדש מזרחה הסוסים שער

ס לעולם׃ עודיהוה מאת אל־ירמיהו אשר־היה הדבר מלך132 לצדקיהו העשרית ק) (בשנה כ] [בשנת

לנבוכדראצר׃ שנה שמנה־עשרה השנה היא יהודההנביא וירמיהו על־ירושלם צרים בבל מלך חיל ואז 2

יהודה׃ בית־מלך אשר המטרה בחצר כלוא היהאתה מדוע לאמר מלך־יהודה צדקיהו כלאו אשר 3

הזאת את־העיר נתן הנני יהוה אמר כה לאמר נבאימלט לא יהודה מלך וצדקיהו 4 ולכדה׃ מלך־בבל בידודבר־פיו מלך־בבל ביד ינתן הנתן כי הכשדים מיד

ובבל 5 תראינה׃ ק) (עיניו כ] [עינו את־ ועיניו עם־פיונאם־יהוה אתו עד־פקדי יהיה ושם את־צדקיהו יולך

ירמיהו ויאמר 6 פ תצליחו׃ לא את־הכשדים תלחמו כידדך בן־שלם חנמאל הנה 7 לאמר׃ אלי דבר־יהוה היה

כי בענתות אשר את־שדי לך קנה לאמר אליך באבן־דדי חנמאל אלי ויבא 8 לקנות׃ הגאלה משפט לך

נא קנה אלי ויאמר המטרה אל־חצר יהוה כדברכי־לך בנימין בארץ ׀ אשר אשר־בענתות את־שדי

דבר־יהוה כי ואדע קנה־לך הגאלה ולך הירשה משפטאשר בן־דדי חנמאל מאת את־השדה ואקנה 9 הוא׃

ועשרה שקלים שבעה את־הכסף ואשקלה־לו בענתותואשקל עדים ואעד ואחתם בספר ואכתב 10 הכסף׃

את־החתום המקנה את־ספר ואקח 11 במאזנים׃ הכסף

24–12.32 Yeremia 55המקנה את־הספר ואתן 12 ואת־הגלוי׃ והחקים המצוהולעיני דדי חנמאל לעיני בן־מחסיה בן־נריה אל־ברוך

כל־היהודים לעיני המקנה בספר הכתבים העדיםלעיניהם ברוך את ואצוה 13 המטרה׃ בחצר הישביםלקוח ישראל אלהי צבאות יהוה כה־אמר 14 לאמר׃

החתום ואת הזה המקנה ספר את האלה את־הספריםיעמדו למען בכלי־חרש ונתתם הזה הגלוי ספר ואת

אלהי צבאות יהוה אמר כה כי 15 ס רבים׃ ימיםהזאת׃ בארץ וכרמים ושדות בתים יקנו עוד ישראלהמקנה את־ספר תתי אחרי אל־יהוה ואתפלל 16 פ׀ הנה יהוה אדני אהה 17 לאמר׃ בן־נריה אל־ברוךהגדול בכחך ואת־הארץ את־השמים עשית אתה

חסד עשה 18 כל־דבר׃ ממך לא־יפלא הנטויה ובזרעךאחריהם בניהם אל־חיק אבות עון ומשלם לאלפיםהעצה גדל 19 שמו׃ צבאות יהוה הגבור הגדול האלבני על־כל־דרכי פקחות אשר־עיניך העליליה ורב

אשרש־מת 20 מעלליו׃ וכפרי כדרכיו לאיש לתת אדםובישראל הזה עד־היום בארץ־מצרים ומפתים אתותאת־עמך ותצא 21 הזה׃ כיום שם ותעשה־לך ובאדםוביד ובמופתים באתות מצרים מארץ את־ישראללהם ותתן 22 גדול׃ ובמורא נטויה ובאזרוע חזקהלהם לתת לאבותם אשר־נשבעת הזאת את־הארץ

ולא־שמעו אתה וירשו ויבאו 23 ודבש׃ חלב זבת ארץאת לא־הלכו ק) (ובתורתך כ] [ובתרותך בקולך

אתם ותקרא עשו לא לעשות להם צויתה כל־אשרהעיר באו הסללות הנה 24 הזאת׃ כל־הרעה את

עליה הנלחמים הכשדים ביד נתנה והעיר ללכדהוהנך היה דברת ואשר והדבר והרעב החרב מפני

39–25.32 Yeremia 56השדה קנה־לך יהוה אדני אלי אמרת ואתה 25 ראה׃ויהי 26 הכשדים׃ ביד נתנה והעיר עדים והעד בכסףאלהי יהוה אני הנה 27 לאמר׃ אל־ירמיהו דבר־יהוה

אמר כה לכן 28 כל־דבר׃ יפלא הממני כל־בשרוביד הכשדים ביד הזאת את־העיר נתן הנני יהוההכשדים ובאו 29 ולכדה׃ מלך־בבל נבוכדראצר

הזאת את־העיר והציתו הזאת על־העיר הנלחמיםעל־גגותיהם קטרו אשר הבתים ואת ושרפוה באשהכעסני׃ למען אחרים לאלהים נסכים והסכו לבעל

בעיני הרע עשים אך יהודה ובני בני־ישראל כי־היו 30

במעשה אתי מכעסים אך בני־ישראל כי מנערתיהםלי היתה ועל־חמתי על־אפי כי 31 נאם־יהוה׃ ידיהםהזה היום ועד אותה בנו אשר למן־היום הזאת העירובני בני־ישראל כל־רעת על 32 פני׃ מעל להסירהשריהם מלכיהם המה להכעסני עשו אשר יהודהירושלם׃ וישבי יהודה ואיש ונביאיהם כהניהם

ולמד השכם אתם ולמד פנים ולא ערף אלי ויפנו 33בבית שקוציהם וישימו 34 מוסר׃ לקחת שמעים ואינםהבעל את־במות ויבנו 35 לטמאו׃ עליו אשר־נקרא־שמיואת־בנותיהם את־בניהם להעביר בן־הנם בגיא ׀ אשר

לעשות על־לבי עלתה ולא לא־צויתים אשר למלךאת־יהודה׃ ק) (החטיא כ] [החטי למען הזאת התועבהאל־העיר ישראל אלהי יהוה כה־אמר לכן ועתה 36 סבחרב מלך־בבל ביד נתנה אמרים אתם ׀ אשר הזאתאשר מכל־הארצות מקבצם הנני 37 ובדבר׃ וברעבוהשבתים גדול ובקצף ובחמתי באפי שם הדחתים

ואני לעם לי והיו 38 לבטח׃ והשבתים הזה אל־המקוםאחד ודרך אחד לב להם ונתתי 39 לאלהים׃ להם אהיה

9.33–40.32 Yeremia 57אחריהם׃ ולבניהם להם לטוב כל־הימים אותי ליראהמאחריהם לא־אשוב אשר עולם ברית להם וכרתי 40סור לבלתי בלבבם אתן ואת־יראתי אותם להיטיבי

בארץ ונטעתים אותם להטיב עליהם וששתי 41 מעלי׃אמר כי־כה 42 ס ובכל־נפשי׃ בכל־לבי באמת הזאת

כל־הרעה את הזה אל־העם הבאתי כאשר יהוהאת־כל־הטובה עליהם מביא אנכי כן הזאת הגדולההזאת בארץ השדה ונקנה 43 עליהם׃ דבר אנכי אשרובהמה אדם מאין היא שממה אמרים אתם ׀ אשר

בספר וכתוב יקנו בכסף שדות 44 הכשדים׃ ביד נתנהירושלם ובסביבי בנימן בארץ עדים והעד וחתום ׀

הנגב ובערי השפלה ובערי ההר ובערי יהודה ובעריפ נאם־יהוה׃ את־שבותם כי־אשיב

עודנו והוא שנית אל־ירמיהו דבר־יהוה ויהי יהוה133 כה־אמר 2 לאמר׃ המטרה בחצר עצורקרא 3 שמו׃ יהוה להכינה אותה יוצר יהוה עשהידעתם׃ לא ובצרות גדלות לך ואגידה ואענך אליהעיר על־בתי ישראל אלהי יהוה אמר כה כי 4 סאל־הסללות הנתצים יהודה מלכי ועל־בתי הזאתולמלאם את־הכשדים להלחם באים 5 ואל־החרב׃ואשר ובחמתי באפי אשר־הכיתי האדם את־פגריהנני 6 כל־רעתם׃ על הזאת מהעיר פני הסתרתי

עתרת להם וגליתי ורפאתים ומרפא ארכה מעלה־להשבות ואת יהודה את־שבות והשבתי 7 ואמת׃ שלום

מכל־עונם וטהרתים 8 כבראשנה׃ ובנתים ישראל(לכל־עונותיהם כ] [לכול־ וסלחתי חטאו־לי אשר

לשם לי והיתה 9 בי׃ פשעו ואשר חטאו־לי אשר ק)ישמעו אשר הארץ גויי לכל ולתפארת לתהלה ששון

22–10.33 Yeremia 58ורגזו ופחדו אתם עשה אנכי אשר את־כל־הטובהלה׃ עשה אנכי אשר כל־השלום ועל כל־הטובה עלאשר במקום־הזה ישמע עוד יהוה אמר ׀ כה 10 ס

בערי בהמה ומאין אדם מאין הוא חרב אמרים אתםומאין אדם מאין הנשמות ירושלם ובחצות יהודהקול שמחה וקול ששון קול 11 בהמה׃ ומאין יושבצבאות את־יהוה הודו אמרים קול כלה וקול חתן

יהוה בית תודה מבאים חסדו כי־לעולם יהוה כי־טובס יהוה׃ אמר כבראשנה את־שבות־הארץ כי־אשיב

החרב הזה במקום ׀ יהיה עוד צבאות יהוה כה־אמר 12

מרבצים רעים נוה ובכל־עריו ועד־בהמה מאין־אדםובארץ הנגב ובערי השפלה בערי ההר בערי 13 צאן׃תעברנה עד יהודה ובערי ירושלם ובסביבי בנימןבאים ימים הנה 14 ס יהוה׃ אמר מונה על־ידי הצאן

דברתי אשר הטוב את־הדבר והקמתי נאם־יהוהההם בימים 15 יהודה׃ ועל־בית ישראל אל־בית

משפט ועשה צדקה צמח לדוד אצמיח ההיא ובעתוירושלם יהודה תושע ההם בימים 16 בארץ׃ וצדקהס צדקנו׃ ׀ יהוה אשר־יקרא־לה וזה לבטח תשכון

על־כסא ישב איש לדוד לא־יכרת יהוה אמר כי־כה 17

מלפני איש לא־יכרת הלוים ולכהנים 18 בית־ישראל׃ס כל־הימים׃ ועשה־זבח מנחה ומקטיר עולה מעלה

יהוה אמר כה 20 לאמור׃ אל־ירמיהו דבר־יהוה ויהי 19ולבלתי הלילה ואת־בריתי היום את־בריתי אם־תפרואת־דוד תפר גם־בריתי 21 בעתם׃ יומם־ולילה היות

הכהנים ואת־הלוים על־כסאו מלך בן מהיות־לו עבדיחול ימד ולא השמים צבא לא־יספר אשר 22 משרתי׃משרתי ואת־הלוים עבדי דוד את־זרע ארבה כן הים

9.34–23.33 Yeremia 59הלוא 24 לאמר׃ אל־ירמיהו דבר־יהוה ויהי 23 ס אתי׃אשר המשפחות שתי לאמר דברו הזה מה־העם ראית

מהיות ינאצון ואת־עמי וימאסם בהם יהוה בחרבריתי אם־לא יהוה אמר כה 25 ס לפניהם׃ גוי עוד

גם־זרע 26 לא־שמתי׃ וארץ שמים חקות ולילה יומםמשלים מזרעו מקחת אמאס עבדי ודוד יעקוב

ק) (אשיב כ] [אשוב כי־ ויעקב ישחק אברהם אל־זרעס ורחמתים׃ את־שבותם

יהוה מאת אל־ירמיהו אשר־היה הדבר וכל־ממלכות134 וכל־חילו ׀ מלך־בבל ונבוכדראצרעל־ירושלם נלחמים וכל־העמים ידו ממשלת ארץישראל אלהי יהוה כה־אמר 2 לאמר׃ ועל־כל־עריה

כה אליו ואמרת יהודה מלך אל־צדקיהו ואמרת הלךמלך־בבל ביד הזאת את־העיר נתן הנני יהוה אמר

תתפש תפש כי מידו תמלט לא ואתה 3 באש׃ ושרפהופיהו תראינה מלך־בבל את־עיני ועיניך תנתן ובידו

דבר־יהוה שמע אך 4 תבוא׃ ובבל ידבר את־פיךתמות לא עליך יהוה כה־אמר יהודה מלך צדקיהו

המלכים אבותיך וכמשרפות תמות בשלום 5 בחרב׃אדון והוי ישרפו־לך כן לפניך אשר־היו הראשניםוידבר 6 ס נאם־יהוה׃ אני־דברתי כי־דבר יספדו־לך

כל־הדברים את יהודה מלך אל־צדקיהו הנביא ירמיהועל־ירושלם נלחמים מלך־בבל וחיל 7 בירושלם׃ האלה

ואל־עזקה אל־לכיש הנותרות יהודה כל־ערי ועלהדבר 8 פ מבצר׃ ערי יהודה בערי נשארו הנה כיהמלך כרת אחרי יהוה מאת אל־ירמיהו אשר־היהלקרא בירושלם אשר את־כל־העם ברית צדקיהו

את־שפחתו ואיש את־עבדו איש לשלח 9 דרור׃ להם

21–10.34 Yeremia 60ביהודי עבד־בם לבלתי חפשים והעבריה העברי

אשר־באו וכל־העם כל־השרים וישמעו 10 איש׃ אחיהוחפשים את־שפחתו ואיש את־עבדו איש לשלח בברית

וישובו 11 וישלחו׃ וישמעו עוד עבד־בם לבלתיאשר ואת־השפחות את־העבדים וישבו אחרי־כן

לעבדים ק) (ויכבשום כ] [ויכבישום חפשים שלחומאת אל־ירמיהו דבר־יהוה ויהי 12 ס ולשפחות׃אנכי ישראל אלהי יהוה כה־אמר 13 לאמר׃ יהוה

מארץ אותם הוצאי ביום את־אבותיכם ברית כרתיתשלחו שנים שבע מקץ 14 לאמר׃ עבדים מבית מצרים

שש ועבדך לך אשר־ימכר העברי את־אחיו אישאבותיכם ולא־שמעו מעמך חפשי ושלחתו שנים

ותעשו היום אתם ותשבו 15 את־אזנם׃ הטו ולא אליברית ותכרתו לרעהו איש דרור לקרא בעיני את־הישרותחללו ותשבו 16 עליו׃ שמי אשר־נקרא בבית לפניאת־שפחתו ואיש את־עבדו איש ותשבו את־שמי

להיות אתם ותכבשו לנפשם חפשים אשר־שלחתםיהוה כה־אמר לכן 17 ס ולשפחות׃ לעבדים לכם

ואיש לאחיו איש דרור לקרא אלי לא־שמעתם אתםאל־החרב נאם־יהוה דרור לכם קרא הנני לרעהו

(לזעוה כ] [לזועה אתכם ונתתי ואל־הרעב אל־הדברהעברים את־האנשים ונתתי 18 הארץ׃ ממלכות לכל ק)

אשר הברית את־דברי לא־הקימו אשר את־ברתיבתריו׃ בין ויעברו לשנים כרתו אשר העגל לפני כרתו

וכל והכהנים הסרסים ירושלם ושרי יהודה שרי 19

אותם ונתתי 20 העגל׃ בתרי בין העברים הארץ עםנבלתם והיתה נפשם מבקשי וביד איביהם ביד

ואת־צדקיהו 21 הארץ׃ ולבהמת השמים לעוף למאכל

13.35–22.34 Yeremia 61מבקשי וביד איביהם ביד אתן ואת־שריו מלך־יהודה

הנני 22 מעליכם׃ העלים בבל מלך חיל וביד נפשםונלחמו הזאת אל־העיר והשבתים נאם־יהוה מצוהאתן יהודה ואת־ערי באש ושרפה ולכדוה עליה

פ ישב׃ מאין שממהיהוה מאת אל־ירמיהו אשר־היה הדבר לאמר׃135 יהודה מלך בן־יאשיהו יהויקים בימיוהבאותם אותם ודברת הרכבים אל־בית הלוך 2

יין׃ אותם והשקית הלשכות אל־אחת יהוה ביתואת־אחיו בן־חבצניה בן־ירמיהו את־יאזניה ואקח 3

בית אתם ואבא 4 הרכבים׃ כל־בית ואת ואת־כל־בניוהאלהים איש בן־יגדליהו חנן בני אל־לשכת יהוה

מעשיהו ללשכת ממעל אשר השרים לשכת אשר־אצלבית־הרכבים בני ׀ לפני ואתן 5 הסף׃ שמר בן־שלם

שתו־יין׃ אליהם ואמר וכסות יין מלאים גבעיםצוה אבינו בן־רכב יונדב כי נשתה־יין לא ויאמרו 6עד־עולם׃ ובניכם אתם תשתו־יין לא לאמר עלינולא־תטעו וכרם לא־תזרעו וזרע לא־תבנו ובית 7

למען כל־ימיכם תשבו באהלים כי לכם יהיה ולאגרים אתם אשר האדמה על־פני רבים ימים תחיו

אשר לכל אבינו בן־רכב יהונדב בקול ונשמע 8 שם׃בנינו נשינו אנחנו כל־ימינו שתות־יין לבלתי צונו

ושדה וכרם לשבתנו בתים בנות ולבלתי 9 ובנתינו׃ככל ונעש ונשמע באהלים ונשב 10 יהיה־לנו׃ לא וזרע

נבוכדראצר בעלות ויהי 11 אבינו׃ יונדב אשר־צונומפני ירושלם ונבוא באו ונאמר אל־הארץ מלך־בבל

ויהי 12 פ בירושלם׃ ונשב ארם חיל ומפני הכשדים חילצבאות יהוה כה־אמר 13 לאמר׃ אל־ירמיהו דבר־יהוה

4.36–14.35 Yeremia 62וליושבי יהודה לאיש ואמרת הלך ישראל אלהי

נאם־יהוה׃ אל־דברי לשמע מוסר תקחו הלוא ירושלםאת־בניו אשר־צוה בן־רכב יהונדב את־דברי הוקם 14

את שמעו כי הזה עד־היום שתו ולא שתות־יין לבלתיולא ודבר השכם אליכם דברתי ואנכי אביהם מצותהנבאים את־כל־עבדי אליכם ואשלח 15 אלי׃ שמעתם

הרעה מדרכו איש שבו־נא לאמר ׀ ושלח השכים ׀אחרים אלהים אחרי ואל־תלכו מעלליכם והיטיבו

ולאבתיכם לכם אשר־נתתי אל־האדמה ושבו לעבדםהקימו כי 16 אלי׃ שמעתם ולא את־אזנכם הטיתם ולא

צום אשר אביהם את־מצות בן־רכב יהונדב בנייהוה כה־אמר לכן 17 ס אלי׃ שמעו לא הזה והעם

ואל אל־יהודה מביא הנני ישראל אלהי צבאות אלהיעליהם דברתי אשר כל־הרעה את ירושלם כל־יושביענו׃ ולא להם ואקרא שמעו ולא אליהם דברתי יען

צבאות יהוה כה־אמר ירמיהו אמר הרכבים ולבית 18יהונדב על־מצות שמעתם אשר יען ישראל אלהי

אשר־צוה ככל ותעשו את־כל־מצותיו ותשמרו אביכםישראל אלהי צבאות יהוה אמר כה לכן 19 ס אתכם׃

פ כל־הימים׃ לפני עמד בן־רכב ליונדב איש לא־יכרתבן־יאשיהו ליהויקים הרביעת בשנה ויהי מאת136 אל־ירמיהו הזה הדבר היה יהודה מלךאת אליה וכתבת מגלת־ספר קח־לך 2 לאמר׃ יהוה

ועל־יהודה על־ישראל אליך אשר־דברתי כל־הדבריםועד יאשיהו מימי אליך דברתי מיום ועל־כל־הגויםכל־הרעה את יהודה בית ישמעו אולי 3 הזה׃ היום

מדרכו איש ישובו למען להם לעשות חשב אנכי אשרירמיהו ויקרא 4 ס ולחטאתם׃ לעונם וסלחתי הרעה

16–5.36 Yeremia 63את ירמיהו מפי ברוך ויכתב בן־נריה את־ברוך

ויצוה 5 על־מגלת־ספר׃ אליו אשר־דבר יהוה כל־דבריבית לבוא אוכל לא עצור אני לאמר את־ברוך ירמיהואשר־כתבת־מפי במגלה וקראת אתה ובאת 6 יהוה׃וגם צום ביום יהוה בית העם באזני יהוה את־דברי

תפל אולי 7 תקראם׃ מעריהם הבאים כל־יהודה באזניכי־גדול הרעה מדרכו איש וישבו יהוה לפני תחנתםויעש 8 הזה׃ אל־העם יהוה אשר־דבר והחמה האףלקרא הנביא ירמיהו אשר־צוהו ככל בן־נריה ברוך

החמשית בשנה ויהי 9 ס יהוה׃ בית יהוה דברי בספרהתשעי בחדש מלך־יהודה בן־יאשיהו ליהויקים

וכל־העם בירושלם כל־העם יהוה לפני צום קראובספר ברוך ויקרא 10 בירושלם׃ יהודה מערי הבאיםבן־שפן גמריהו בלשכת יהוה בית ירמיהו את־דברי

החדש בית־יהוה שער פתח העליון בחצר הספרבן־שפן בן־גמריהו מכיהו וישמע 11 כל־העם׃ באזניבית־המלך וירד 12 הספר׃ מעל יהוה את־כל־דברי

יושבים כל־השרים והנה־שם הספר על־לשכתבן־עכבור ואלנתן בןש־מעיהו ודליהו הספר אלישמע

וכל־השרים׃ בן־חנניהו וצדקיהו בן־שפן וגמריהושמע אשר כל־הדברים את מכיהו להם ויגד 13

כל־השרים וישלחו 14 העם׃ באזני בספר ברוך בקראבן־כושי בן־שלמיהו בן־נתניהו את־יהודי אל־ברוךקחנה העם באזני בה קראת אשר המגלה לאמר

ויבא בידו את־המגלה בן־נריהו ברוך ויקח ולך בידךויקרא באזנינו וקראנה נא שב אליו ויאמרו 15 אליהם׃פחדו את־כל־הדברים כשמעם ויהי 16 באזניהם׃ ברוךאת למלך נגיד הגיד אל־ברוך ויאמרו אל־רעהו איש

29–17.36 Yeremia 64הגד־נא לאמר שאלו ואת־ברוך 17 האלה׃ כל־הדבריםויאמר 18 מפיו׃ האלה את־כל־הדברים כתבת איך לנוואני האלה כל־הדברים את אלי יקרא מפיו ברוך להם

אל־ברוך השרים ויאמרו 19 פ בדיו׃ על־הספר כתבאתם׃ איפה אל־ידע ואיש וירמיהו אתה הסתר לך

בלשכת הפקדו ואת־המגלה חצרה אל־המלך ויבאו 20כל־הדברים׃ את המלך באזני ויגידו הספר אלישמעויקחה את־המגלה לקחת את־יהודי המלך וישלח 21המלך באזני יהודי ויקראה הספר אלישמע מלשכתוהמלך 22 המלך׃ מעל העמדים כל־השרים ובאזנילפניו ואת־האח התשיעי בחדש החרף בית יושב

וארבעה דלתות שלש יהודי כקרוא ׀ ויהי 23 מבערת׃אל־האח אשר אל־האש והשלך הספר בתער יקרעהולא 24 על־האח׃ אשר על־האש כל־המגלה עד־תם

וכל־עבדיו המלך את־בגדיהם קרעו ולא פחדוודליהו אלנתן וגם 25 האלה׃ כל־הדברים את השמעים

ולא את־המגלה שרף לבלתי במלך הפגעו וגמריהובן־המלך את־ירחמאל המלך ויצוה 26 אליהם׃ שמע

בן־עבדאל ואת־שלמיהו בן־עזריאל ואת־שריהוויסתרם הנביא ירמיהו ואת הספר את־ברוך לקחתשרף ׀ אחרי אל־ירמיהו דבר־יהוה ויהי 27 ס יהוה׃ברוך כתב אשר ואת־הדברים את־המגלה המלךאחרת מגלה קח־לך שוב 28 לאמר׃ ירמיהו מפיהיו אשר הראשנים כל־הדברים את עליה וכתב

מלך־יהודה׃ יהויקים שרף אשר הראשנה על־המגלהיהוה אמר כה תאמר מלך־יהודה ועל־יהויקים 29כתבת מדוע לאמר הזאת את־המגלה שרפת אתהאת־הארץ והשחית מלך־בבל בא־יבוא לאמר עליה

10.37–30.36 Yeremia 65כה־אמר לכן 30 ס ובהמה׃ אדם ממנה והשבית הזאת

יושב לא־יהיה־לו יהודה מלך על־יהויקים יהוהביום לחרב משלכת תהיה ונבלתו דוד על־כסא

ועל־עבדיו ועל־זרעו עליו ופקדתי 31 בלילה׃ ולקרחואל־איש ירושלם ועל־ישבי עליהם והבאתי את־עונםשמעו׃ ולא אליהם אשר־דברתי כל־הרעה את יהודה

אל־ברוך ויתנה אחרת מגלה ׀ לקח וירמיהו 32 סכל־דברי את ירמיהו מפי עליה ויכתב הספר בן־נריהונוסף ועוד באש מלך־יהודה יהויקים שרף אשר הספר

ס כהמה׃ רבים דברים עליהםכניהו תחת בן־יאשיהו צדקיהו וימלך־מלך מלך־בבל137 נבוכדראצר המליך אשר בן־יהויקיםהארץ ועם ועבדיו הוא שמע ולא 2 יהודה׃ בארץ

וישלח 3 הנביא׃ ירמיהו ביד דבר אשר יהוה אל־דבריואת־צפניהו בן־שלמיה את־יהוכל צדקיהו המלך

התפלל־נא לאמר הנביא אל־ירמיהו הכהן בן־מעשיהבתוך ויצא בא וירמיהו 4 אלהינו׃ אל־יהוה בעדנוק) (הכלוא׃ כ] [הכליא בית אתו ולא־נתנו העם

הצרים הכשדים וישמעו ממצרים יצא פרעה וחיל 5ויהי 6 פ ירושלם׃ מעל ויעלו את־שמעם על־ירושלםיהוה כה־אמר 7 לאמר׃ הנביא אל־ירמיהו דבר־יהוה

אתכם השלח יהודה אל־מלך תאמרו כה ישראל אלהישב לעזרה לכם היצא פרעה חיל ׀ הנה לדרשני אלי

הזאת על־העיר ונלחמו הכשדים ושבו 8 מצרים׃ לארצואל־תשאו יהוה אמר ׀ כה 9 ס באש׃ ושרפה ולכדהכי־לא הכשדים מעלינו ילכו הלך לאמר נפשתיכםהנלחמים כשדים כל־חיל אם־הכיתם כי 10 ילכו׃

יקומו באהלו איש מדקרים אנשים בם ונשארו אתכם

2.38–11.37 Yeremia 66חיל בהעלות והיה 11 באש׃ הזאת את־העיר ושרפוויצא 12 ס פרעה׃ חיל מפני ירושלם מעל הכשדים

בתוך משם לחלק בנימן ארץ ללכת מירושלם ירמיהופקדת בעל ושם בנימן בשער ויהי־הוא 13 העם׃

את־ירמיהו ויתפש בן־חנניה בן־שלמיה יראייה ושמוירמיהו ויאמר 14 נפל׃ אתה אל־הכשדים לאמר הנביא

ויתפש אליו שמע ולא על־הכשדים נפל אינני שקרויקצפו 15 אל־השרים׃ ויבאהו בירמיהו יראייה

האסור בית אותו ונתנו אתו והכו על־ירמיהו השריםכי 16 הכלא׃ לבית עשו כי־אתו הספר יהונתן ביתוישב־שם ואל־החניות הבור אל־בית ירמיהו בא

ויקחהו צדקיהו המלך וישלח 17 פ רבים׃ ימים ירמיהומאת דבר היש ויאמר בסתר בביתו המלך וישאלהותנתן׃ מלך־בבל ביד ויאמר יש ירמיהו ויאמר יהוהלך חטאתי מה צדקיהו אל־המלך ירמיהו ויאמר 18 סהכלא׃ אל־בית אותי כי־נתתם הזה ולעם ולעבדיךלאמר לכם אשר־נבאו נביאיכם ק) (ואיה כ] [ואיו 19ועתה 20 הזאת׃ הארץ ועל עליכם מלך־בבל לא־יבא

ואל־תשבני לפניך תחנתי תפל־נא המלך אדני שמע־נאהמלך ויצוה 21 שם׃ אמות ולא הספר יהונתן ביתונתן המטרה בחצר את־ירמיהו ויפקדו צדקיהו

כל־הלחם עד־תם האפים מחוץ ליום ככר־לחם לוהמטרה׃ בחצר ירמיהו וישב מן־העיר

בן־פשחור וגדליהו בן־מתן שפטיה וישמע בן־מלכיה138 ופשחור בן־שלמיהו ויוכללאמר׃ אל־כל־העם מדבר ירמיהו אשר את־הדבריםבחרב ימות הזאת בעיר הישב יהוה אמר כה 2 ס(וחיה כ] [יחיה אל־הכשדים והיצא ובדבר ברעב

14–3.38 Yeremia 67יהוה אמר כה 3 ס וחי׃ לשלל נפשו והיתה־לו ק)

ולכדה׃ מלך־בבל חיל ביד הזאת העיר תנתן הנתןהזה את־האיש נא יומת אל־המלך השרים ויאמרו 4

הנשארים המלחמה אנשי את־ידי הוא־מרפא כי־על־כןכדברים אליהם לדבר כל־העם ידי ואת הזאת בעיר ׀כי הזה לעם לשלום דרש איננו הזה האיש ׀ כי האלהבידכם הנה־הוא צדקיהו המלך ויאמר 5 אם־לרעה׃את־ירמיהו ויקחו 6 דבר׃ אתכם יוכל המלך כי־אין

אשר בן־המלך מלכיהו ׀ אל־הבור אתו וישלכוובבור בחבלים את־ירמיהו וישלחו המטרה בחצר

וישמע 7 ס בטיט׃ ירמיהו ויטבע אם־טיט כי אין־מיםכי־נתנו המלך בבית והוא סריס איש הכושי עבד־מלךויצא 8 בנימן׃ בשער יושב והמלך אל־הבור את־ירמיהואדני 9 לאמר׃ אל־המלך וידבר המלך מבית עבד־מלךלירמיהו עשו כל־אשר את האלה האנשים הרעו המלךמפני תחתיו וימת אל־הבור אשר־השליכו את הנביאאת המלך ויצוה 10 בעיר׃ עוד הלחם אין כי הרעב

אנשים שלשים מזה בידך קח לאמר הכושי עבד־מלךימות׃ בטרם מן־הבור הנביא את־ירמיהו והעלית

בית־המלך ויבא בידו את־האנשים עבד־מלך ׀ ויקח 11(סחבות כ] [הסחבות בלוי משם ויקח האוצר אל־תחת

אל־הבור אל־ירמיהו וישלחם מלחים ובלוי ק)שים אל־ירמיהו הכושי עבד־מלך ויאמר 12 בחבלים׃

מתחת ידיך אצלות תחת והמלחים הסחבות בלואי נאאת־ירמיהו וימשכו 13 כן׃ ירמיהו ויעש לחבליםבחצר ירמיהו וישב מן־הבור אתו ויעלו בחבלים

את־ירמיהו ויקח צדקיהו המלך וישלח 14 ס המטרה׃ויאמר יהוה בבית אשר השלישי אל־מבוא אליו הנביא

27–15.38 Yeremia 68ממני אל־תכחד דבר אתך אני שאל אל־ירמיהו המלךהלוא לך אגיד כי אל־צדקיהו ירמיהו ויאמר 15 דבר׃וישבע 16 אלי׃ תשמע לא איעצך וכי תמיתני המת

כ] [את חי־יהוה לאמר בסתר אל־ירמיהו צדקיהו המלךואם־אתנך אם־אמיתך הזאת את־הנפש עשה־לנו אשר

ס את־נפשך׃ מבקשים אשר האלה האנשים בידאלהי יהוה כה־אמר אל־צדקיהו ירמיהו ויאמר 17

מלך־בבל אל־שרי תצא אם־יצא ישראל אלהי צבאותוחיתה באש תשרף לא הזאת והעיר נפשך וחיתהבבל מלך אל־שרי לא־תצא ואם 18 וביתך׃ אתה

ואתה באש ושרפוה הכשדים ביד הזאת העיר ונתנהאל־ירמיהו צדקיהו המלך ויאמר 19 ס מידם׃ לא־תמלטפן־יתנו אל־הכשדים נפלו אשר את־היהודים דאג אנייתנו לא ירמיהו ויאמר 20 פ והתעללו־בי׃ בידם אתיוייטב אליך דבר אני לאשר יהוה בקול ׀ שמע־נאהדבר זה לצאת אתה ואם־מאן 21 נפשך׃ ותחי לךנשארו אשר כל־הנשים והנה 22 יהוה׃ הראני אשרוהנה בבל מלך אל־שרי מוצאות מלך־יהודה בביתבבץ הטבעו שלמך אנשי לך ויכלו הסיתוך אמרות

מוצאים ואת־בניך ואת־כל־נשיך 23 אחור׃ נסגו רגלךמלך־בבל ביד כי מידם לא־תמלט ואתה אל־הכשדים

ויאמר 24 פ באש׃ תשרף הזאת ואת־העיר תתפשולא בדברים־האלה אל־ידע איש אל־ירמיהו צדקיהוובאו אתך כי־דברתי השרים וכי־ישמעו 25 תמות׃

אל־המלך מה־דברת לנו הגידה־נא אליך ואמרו אליךהמלך׃ אליך ומה־דבר נמיתך ולא ממנו אל־תכחד

לבלתי המלך לפני תחנתי מפיל־אני אליהם ואמרת 26כל־השרים ויבאו 27 פ שם׃ למות יהונתן בית השיבני

12.39–28.38 Yeremia 69האלה ככל־הדברים להם ויגד אתו וישאלו אל־ירמיהופ הדבר׃ לא־נשמע כי ממנו ויחרשו המלך צוה אשראשר־נלכדה עד־יום המטרה בחצר ירמיהו וישב 28

פ ירושלם׃ נלכדה כאשר והיה ס ירושלםבחדש מלך־יהודה לצדקיהו התשעית בשנה וכל־חילו139 מלך־בבל נבוכדראצר בא העשרי

שנה בעשתי־עשרה 2 ס עליה׃ ויצרו אל־ירושלםהעיר׃ הבקעה לחדש בתשעה הרביעי בחדש לצדקיהו

נרגל התוך בשער וישבו מלך־בבל שרי כל ויבאו 3שר־אצר נרגל רב־סריס שר־סכים סמגר־נבו שר־אצרראם כאשר ויהי 4 בבל׃ מלך שרי וכל־שארית רב־מג

ויברחו המלחמה אנשי ׀ וכל מלך־יהודה צדקיהוהחמתים בין בשער המלך גן דרך מן־העיר לילה ויצאו

אחריהם חיל־כשדים וירדפו 5 הערבה׃ דרך ויצאויעלהו אתו ויקחו ירחו בערבות את־צדקיהו וישגווידבר חמת בארץ רבלתה מלך־בבל אל־נבוכדראצרצדקיהו את־בני בבל מלך וישחט 6 משפטים׃ אתובבל׃ מלך שחט יהודה כל־חרי ואת לעיניו ברבלהלביא בנחשתים ויאסרהו עור צדקיהו ואת־עיני 7

שרפו העם ואת־בית המלך ואת־בית 8 בבלה׃ אתויתר ואת 9 נתצו׃ ירושלם ואת־חמות באש הכשדיםעליו נפלו אשר ואת־הנפלים בעיר הנשארים העם

רב־טבחים נבוזר־אדן הגלה הנשארים העם יתר ואתהשאיר מאומה אין־להם אשר הדלים ומן־העם 10 בבל׃כרמים להם ויתן יהודה בארץ רב־טבחים נבוזראדן

מלך־בבל נבוכדראצר ויצו 11 ההוא׃ ביום ויגביםקחנו 12 לאמר׃ רב־טבחים נבוזראדן ביד על־ירמיהוכ] [אם כי רע מאומה לו ואל־תעש עליו שים ועיניך

5.40–13.39 Yeremia 70נבוזראדן וישלח 13 עמו׃ עשה כן אליך ידבר כאשר

רב־מג שר־אצר ונרגל רב־סריס ונבושזבן רב־טבחיםמחצר את־ירמיהו ויקחו וישלחו 14 מלך־בבל׃ רבי וכל

בן־שפן בן־אחיקם אל־גדליהו אתו ויתנו המטרהואל־ירמיהו 15 ס העם׃ בתוך וישב אל־הבית להוצאהו

לאמר׃ המטרה בחצר עצור בהיתו דבר־יהוה היהכה־אמר לאמר הכושי לעבד־מלך ואמרת הלוך 16

ק) (מביא כ] [מבי הנני ישראל אלהי צבאות יהוהוהיו לטובה ולא לרעה הזאת אל־העיר את־דברי

נאם־יהוה ביום־ההוא והצלתיך 17 ההוא׃ ביום לפניךכי 18 מפניהם׃ יגור אשר־אתה האנשים ביד תנתן ולאלשלל נפשך לך והיתה תפל לא ובחרב אמלטך מלט

ס נאם־יהוה׃ בי כי־בטחתאחר יהוה מאת אל־ירמיהו אשר־היה הדבר מן־הרמה140 רב־טבחים נבוזראדן אתו שלח ׀

כל־גלות בתוך באזקים והוא־אסור אתו בקחתורב־טבחים ויקח 2 בבלה׃ המגלים ויהודה ירושלםאת־הרעה דבר אלהיך יהוה אליו ויאמר לירמיהוכאשר יהוה ויעש ויבא 3 הזה׃ אל־המקום הזאתוהיה בקולו ולא־שמעתם ליהוה כי־חטאתם דבר

פתחתיך הנה ועתה 4 הזה׃ ק) (הדבר כ] [דבר לכםלבוא בעיניך אם־טוב על־ידך אשר מן־האזקים היוםבעיניך ואם־רע עליך את־עיני ואשים בא בבל אתיאל־טוב לפניך כל־הארץ ראה חדל בבל לבוא־אתי

לא־ישוב ועודנו 5 לך׃ שמה ללכת בעיניך ואל־הישרהפקיד אשר בן־שפן בן־אחיקם אל־גדליה ושבהאו העם בתוך אתו ושב יהודה בערי מלך־בבל

רב־טבחים ויתן־לו לך ללכת בעיניך אל־כל־הישר

16–6.40 Yeremia 71אל־גדליה ירמיהו ויבא 6 וישלחהו׃ ומשאת ארחה

הנשארים העם בתוך אתו וישב המצפתה בן־אחיקםהמה בשדה אשר החילים כל־שרי וישמעו 7 ס בארץ׃בן־אחיקם את־גדליהו מלך־בבל כי־הפקיד ואנשיהםומדלת וטף ונשים אנשים אתו הפקיד ׀ וכי בארץאל־גדליה ויבאו 8 בבלה׃ לא־הגלו מאשר הארץ

בני־קרח ויונתן ויוחנן בן־נתניהו וישמעאל המצפתההנטפתי ק) (עיפי כ] [עופי ׀ ובני בן־תנחמת ושריהלהם וישבע 9 ואנשיהם׃ המה בן־המעכתי ויזניהו

אל־תיראו לאמר ולאנשיהם בן־שפן בן־אחיקם גדליהובבל את־מלך ועבדו בארץ שבו הכשדים מעבודלפני לעמד במצפה ישב הנני ואני 10 לכם׃ וייטב

ושמן וקיץ יין אספו ואתם אלינו יבאו אשר הכשדיםוגם 11 אשר־תפשתם׃ בעריכם ושבו בכליכם ושמו

ואשר ובאדום ובבני־עמון ׀ אשר־במואב כל־היהודיםליהודה שארית מלך־בבל כי־נתן שמעו בכל־הארצות

בן־שפן׃ בן־אחיקם את־גדליהו עליהם הפקיד וכינדחו־שם אשר מכל־המקמות כל־היהודים וישבו 12יין ויאספו המצפתה אל־גדליהו ארץ־יהודה ויבאו

החילים וכל־שרי בן־קרח ויוחנן 13 פ מאד׃ הרבה וקיץויאמרו 14 המצפתה׃ אל־גדליהו באו בשדה אשרשלח בני־עמון מלך ׀ בעליס כי תדע הידע אליו

להם ולא־האמין נפש להכתך בן־נתניה את־ישמעאלאל־גדליהו אמר בן־קרח ויוחנן 15 בן־אחיקם׃ גדליהואת־ישמעאל ואכה נא אלכה לאמר במצפה בסתר

ונפצו נפש יככה למה ידע לא ואיש בן־נתניהיהודה׃ שארית ואבדה אליך הנקבצים כל־יהודהאל־ בן־קרח אל־יוחנן בן־אחיקם גדליהו ויאמר 16

10–1.41 Yeremia 72דבר אתה כי־שקר הזה את־הדבר ק) (תעשה כ] [תעש

ס אל־ישמעאל׃בן־נתניה ישמעאל בא השביעי בחדש ׀ ויהי ועשרה141 המלך ורבי המלוכה מזרע בן־אלישמעויאכלו המצפתה בן־אחיקם אל־גדליהו אתו אנשיםבן־נתניה ישמעאל ויקם 2 במצפה׃ יחדו לחם שםאת־גדליהו ויכו אתו אשר־היו ׀ האנשים ועשרתאשר־הפקיד אתו וימת בחרב בן־שפן בן־אחיקםאתו אשר־היו כל־היהודים ואת 3 בארץ׃ מלך־בבלנמצאו־שם אשר ואת־הכשדים במצפה את־גדליהו

השני ביום ויהי 4 ישמעאל׃ הכה המלחמה אנשי אתאנשים ויבאו 5 ידע׃ לא ואיש את־גדליהו להמית

וקרעי זקן מגלחי איש שמנים ומשמרון משלו משכםבית להביא בידם ולבונה ומנחה ומתגדדים בגדים

מן־המצפה לקראתם בן־נתניה ישמעאל ויצא 6 יהוה׃אליהם ויאמר אתם כפגש ויהי ובכה הלך הלך

אל־תוך כבואם ויהי 7 ס בן־אחיקם׃ אל־גדליהו באוהוא הבור אל־תוך בן־נתניה ישמעאל וישחטם העיר

נמצאו־בם אנשים ועשרה 8 אשר־אתו׃ והאנשיםמטמנים כי־יש־לנו אל־תמתנו אל־ישמעאל ויאמרו

המיתם ולא ויחדל ודבש ושמן ושערים חטים בשדהישמעאל שם השליך אשר והבור 9 אחיהם׃ בתוך

הוא ביד־גדליהו הכה אשר האנשים כל־פגרי ׀ אתמלך־ישראל בעשא מפני אסא המלך עשה אשר׀ וישב 10 חללים׃ בן־נתניהו ישמעאל מלא אתו

את־בנות במצפה אשר העם את־כל־שארית ישמעאלהפקיד אשר במצפה הנשארים ואת־כל־העם המלךוישבם בן־אחיקם את־גדליהו רב־טבחים נבוזראדן

5.42–11.41 Yeremia 73ס עמון׃ אל־בני לעבר וילך בן־נתניה ישמעאל

אתו אשר החילים וכל־שרי בן־קרח יוחנן וישמע 11ויקחו 12 בן־נתניה׃ ישמעאל עשה אשר כל־הרעה אתבן־נתניה עם־ישמעאל להלחם וילכו את־כל־האנשים

ויהי 13 בגבעון׃ אשר רבים אל־מים אתו וימצאובן־קרח את־יוחנן את־ישמעאל אשר כל־העם כראות

ויסבו 14 וישמחו׃ אתו אשר החילים כל־שרי ואתוילכו וישבו מן־המצפה ישמעאל אשר־שבה כל־העםבשמנה נמלט בן־נתניה וישמעאל 15 בן־קרח׃ אל־יוחנןיוחנן ויקח 16 ס עמון׃ אל־בני וילך יוחנן מפני אנשיםכל־שארית את אשר־אתו החילים וכל־שרי בן־קרח

מן־המצפה בן־נתניה ישמעאל מאת השיב אשר העםהמלחמה אנשי גברים בן־אחיקם את־גדליה הכה אחר

וילכו 17 מגבעון׃ השיב אשר וסרסים וטף ונשיםבית אשר־אצל ק) (כמהם כ] [כמוהם בגרות וישבויראו כי הכשדים מפני 18 מצרים׃ לבוא ללכת לחם

את־גדליהו בן־נתניה ישמעאל כי־הכה מפניהםס בארץ׃ מלך־בבל אשר־הפקיד בן־אחיקם

בן־קרח ויוחנן החילים כל־שרי ויגשו ועד־גדול׃142 מקטן וכל־העם בן־הושעיה ויזניהלפניך תחנתנו תפל־נא הנביא אל־ירמיהו ויאמרו 2כל־השארית בעד אלהיך אל־יהוה בעדנו והתפללראות עיניך כאשר מהרבה מעט כי־נשארנו הזאת

נלך־בה אשר את־הדרך אלהיך יהוה ויגד־לנו 3 אתנו׃הנביא ירמיהו אליהם ויאמר 4 נעשה׃ אשר ואת־הדברוהיה כדבריכם אלהיכם אל־יהוה מתפלל הנני שמעתילא־אמנע לכם אגיד אתכם יהוה אשר־יענה כל־הדבר

בנו יהוה יהי אל־ירמיהו אמרו והמה 5 דבר׃ מכם

18–6.42 Yeremia 74ישלחך אשר ככל־הדבר אם־לא ונאמן אמת לעד

בקול ואם־רע אם־טוב 6 נעשה׃ כן אלינו אלהיך יהוהאתך שלחים ק) (אנחנו כ] [אנו אשר אלהינו יהוה ׀

יהוה בקול נשמע כי ייטב־לנו אשר למען נשמע אליודבר־יהוה ויהי ימים עשרת מקץ ויהי 7 ס אלהינו׃כל־שרי ואל בן־קרח אל־יוחנן ויקרא 8 אל־ירמיהו׃

ועד־גדול׃ למקטן ולכל־העם אתו אשר החיליםאשר ישראל אלהי יהוה כה־אמר אליהם ויאמר 9

אם־שוב 10 לפניו׃ תחנתכם להפיל אליו אתי שלחתםונטעתי אהרס ולא אתכם ובניתי הזאת בארץ תשבועשיתי אשר אל־הרעה נחמתי כי אתוש ולא אתכםיראים אשר־אתם בבל מלך מפני אל־תיראו 11 לכם׃

אני כי־אתכם נאם־יהוה ממנו אל־תיראו מפניולכם ואתן 12 מידו׃ אתכם ולהציל אתכם להושיעאל־אדמתכם׃ אתכם והשיב אתכם ורחם רחמים

שמע לבלתי הזאת בארץ נשב לא אתם ואם־אמרים 13נבוא מצרים ארץ כי לא לאמר 14 אלהיכם׃ יהוה בקולוללחם נשמע לא שופר וקול מלחמה לא־נראה אשרדבר־יהוה שמעו לכן ועתה 15 נשב׃ ושם לא־נרעבישראל אלהי צבאות יהוה כה־אמר יהודה שארית

לגור ובאתם מצרים לבא פניכם תשמון שום אם־אתםשם ממנה יראים אתם אשר החרב והיתה 16 שם׃

דאגים ׀ אשר־אתם והרעב מצרים בארץ אתכם תשיגויהיו 17 תמתו׃ ושם מצרים אחריכם ידבק שם ממנולגור מצרים לבוא את־פניהם אשר־שמו כל־האנשיםשריד להם ולא־יהיה ובדבר ברעב בחרב ימותו שם

כה כי 18 ס עליהם׃ מביא אני אשר הרעה מפני ופליטוחמתי אפי נתך כאשר ישראל אלהי צבאות יהוה אמר

8.43–19.42 Yeremia 75מצרים בבאכם עליכם חמתי תתך כן ירושלם על־ישביעוד ולא־תראו ולחרפה ולקללה ולשמה לאלה והייתםיהודה שארית עליכם יהוה דבר 19 הזה׃ את־המקוםהיום׃ בכם כי־העידתי תדעו ידע מצרים אל־תבאו

כי־אתם בנפשותיכם ק) (התעיתם כ] [התעתים כי 20

בעדנו התפלל לאמר אלהיכם אל־יהוה אתי שלחתםכן אלהינו יהוה יאמר אשר וככל אלהינו אל־יהוה

בקול שמעתם ולא היום לכם ואגד 21 ועשינו׃ הגד־לנוידע ועתה 22 אליכם׃ אשר־שלחני ולכל אלהיכם יהוה

אשר במקום תמותו ובדבר ברעב בחרב כי תדעוס שם׃ לגור לבוא חפצתם

אל־כל־העם לדבר ירמיהו ככלות ויהי יהוה143 שלחו אשר אלהיהם יהוה את־כל־דבריויאמר 2 ס האלה׃ כל־הדברים את אליהם אלהיהם

הזדים וכל־האנשים בן־קרח ויוחנן בן־הושעיה עזריהיהוה שלחך לא מדבר אתה קר אל־ירמיהו אמריםברוך כי 3 שם׃ לגור מצרים לא־תבאו לאמר אלהינו

ביד־הכשדים אתנו תת למען בנו אתך מסית בן־נריהיוחנן ולא־שמע 4 בבל׃ אתנו ולהגלות אתנו להמית

יהוה בקול וכל־העם החילים וכל־שרי בן־קרחוכל־שרי בן־קרח יוחנן ויקח 5 יהודה׃ בארץ לשבתמכל־הגוים אשר־שבו יהודה כל־שארית את החילים

את־הגברים 6 יהודה׃ בארץ לגור נדחו־שם אשרכל־הנפש ואת המלך ואת־בנות ואת־הטף ואת־הנשיםבן־אחיקם את־גדליהו רב־טבחים נבוזראדן הניח אשר

בן־נריהו׃ ואת־ברוך הנביא ירמיהו ואת בן־שפןויבאו יהוה בקול שמעו לא כי מצרים ארץ ויבאו 7

בתחפנחס אל־ירמיהו דבר־יהוה ויהי 8 ס עד־תחפנחס׃

7.44–9.43 Yeremia 76במלבן במלט וטמנתם גדלות אבנים בידך קח 9 לאמר׃

אנשים לעיני בתחפנחס בית־פרעה בפתח אשראלהי צבאות יהוה כה־אמר אליהם ואמרת 10 יהודים׃מלך־בבל את־נבוכדראצר ולקחתי שלח הנני ישראלטמנתי אשר האלה לאבנים ממעל כסאו ושמתי עבדיכ] [ובאה 11 עליהם׃ ק) (שפרירו כ] [שפרורו את־ ונטהואשר למות למות אשר מצרים את־ארץ והכה ק) (ובאבבתי אש והצתי 12 לחרב׃ לחרב ואשר לשבי לשבימצרים את־ארץ ועטה ושבם ושרפם מצרים אלהיבשלום׃ משם ויצא את־בגדו הרעה כאשר־יעטה

מצרים בארץ אשר שמש בית את־מצבות ושבר 13ס באש׃ ישרף אלהי־מצרים ואת־בתי

כל־היהודים אל אל־ירמיהו היה אשר הדבר במגדל144 הישבים מצרים בארץ הישביםכה־אמר 2 ס לאמר׃ פתרוס ובארץ ובנף ובתחפנחס

כל־הרעה את ראיתם אתם ישראל אלהי צבאות יהוהוהנם יהודה כל־ערי ועל על־ירושלם הבאתי אשר

אשר רעתם מפני 3 יושב׃ בהם ואין הזה היום חרבהאחרים לאלהים לעבד לקטר ללכת להכעסני עשו

אליכם ואשלח 4 ואבתיכם׃ אתם המה ידעום לא אשראל־נא לאמר ושלח השכים הנביאים את־כל־עבדיולא 5 שנאתי׃ אשר הזאת דבר־התעבה את תעשו

קטר לבלתי מרעתם לשוב את־אזנם ולא־הטו שמעובערי ותבער ואפי חמתי ותתך 6 אחרים׃ לאלהים

כיום לשממה לחרבה ותהיינה ירושלם ובחצות יהודהאלהי צבאות אלהי יהוה כה־אמר ועתה 7 ס הזה׃אל־נפשתכם גדולה רעה עשים אתם למה ישראליהודה מתוך ויונק עולל איש־ואשה לכם להכרית

18–8.44 Yeremia 77ידיכם במעשי להכעסני 8 שארית׃ לכם הותיר לבלתי

אשר־אתם מצרים בארץ אחרים לאלהים לקטרהיותכם ולמען לכם הכרית למען שם לגור באים

את־רעות השכחתם 9 הארץ׃ גויי בכל ולחרפה לקללהנשיו רעות ואת יהודה מלכי ׀ ואת־רעות אבותיכם

יהודה בארץ עשו אשר נשיכם רעת ואת רעתכם ואתיראו ולא הזה היום עד דכאו לא 10 ירושלם׃ ובחצותולפני לפניכם אשר־נתתי ובחקתי בתורתי ולא־הלכוישראל אלהי צבאות יהוה כה־אמר לכן 11 ס אבותיכם׃

את־כל־יהודה׃ ולהכרית לרעה בכם פני שם הננילבוא פניהם אשר־שמו יהודה את־שארית ולקחתי 12

יפלו מצרים בארץ כל ותמו שם לגור ארץ־מצריםימתו וברעב בחרב ועד־גדול מקטן יתמו ברעב בחרב

על ופקדתי 13 ולחרפה׃ ולקללה לשמה לאלה והיועל־ירושלם פקדתי כאשר מצרים בארץ היושבים

לשארית ושריד פליט יהיה ולא 14 ובדבר׃ ברעב בחרבארץ ׀ ולשוב מצרים בארץ לגור־שם הבאים יהודה

שם לשבת לשוב את־נפשם מנשאים אשר־המה יהודהאת־ירמיהו ויענו 15 ס אם־פלטים׃ כי לא־ישובו כילאלהים נשיהם כי־מקטרות הידעים כל־האנשיםוכל־העם גדול קהל העמדות וכל־הנשים אחריםהדבר 16 לאמר׃ בפתרוס בארץ־מצרים הישבים

כי 17 אליך׃ שמעים איננו יהוה בשם אלינו אשר־דברתלקטר מפינו אשר־יצא ׀ את־כל־הדבר נעשה עשה

אנחנו עשינו כאשר נסכים והסיך־לה השמים למלכתירושלם ובחצות יהודה בערי ושרינו מלכינו ואבתינוומן־אז 18 ראינו׃ לא ורעה טובים ונהיה ונשבע־לחםחסרנו נסכים והסך־לה השמים למלכת לקטר חדלנו

29–19.44 Yeremia 78למלכת מקטרים וכי־אנחנו 19 תמנו׃ וברעב ובחרב כללה עשינו אנשינו המבלעדי נסכים לה ולהסך השמיםירמיהו ויאמר 20 פ נסכים׃ לה והסך להעצבה כוניםועל־כל־העם ועל־הנשים על־הגברים אל־כל־העםאשר את־הקטר הלוא 21 לאמר׃ דבר אתו הענים

ואבותיכם אתם ירושלם ובחצות יהודה בערי קטרתםותעלה יהוה זכר אתם הארץ ועם ושריכם מלכיכם

רע מפני לשאת עוד יהוה ולא־יוכל 22 על־לבו׃ארצכם ותהי עשיתם אשר התועבת מפני מעלליכם

הזה׃ כהיום יושב מאין ולקללה ולשמה לחרבהולא ליהוה חטאתם ואשר קטרתם אשר מפני 23

לא ובעדותיו ובחקתיו ובתרתו יהוה בקול שמעתםהזה׃ כיום הזאת הרעה אתכם קראת על־כן הלכתם

שמעו כל־הנשים ואל אל־כל־העם ירמיהו ויאמר 24 סכה־אמר 25 ס מצרים׃ בארץ אשר כל־יהודה דבר־יהוה

ונשיכם אתם לאמר ישראל אלהי יהוה־צבאותנעשה עשה לאמר ׀ מלאתם ובידיכם בפיכם ותדברנהולהסך השמים למלכת לקטר נדרנו אשר את־נדרינותעשינה ועשה את־נדריכם תקימנה הקים נסכים לה

כל־יהודה דבר־יהוה שמעו לכן 26 פ את־נדריכם׃אמר הגדול בשמי נשבעתי הנני מצרים בארץ הישביםיהודה כל־איש ׀ בפי ׀ נקרא שמי עוד אם־יהיה יהוהשקד הנני 27 מצרים׃ בכל־ארץ יהוה חי־אדני אמר

אשר יהודה כל־איש ותמו לטובה ולא לרעה עליהםופליטי 28 עד־כלותם׃ וברעב בחרב בארץ־מצריםמספר מתי יהודה ארץ מצרים מן־ארץ ישבון חרבלגור לארץ־מצרים הבאים יהודה כל־שארית וידעוהאות וזאת־לכם 29 ומהם׃ ממני יקום דבר־מי שם

8.46–30.44 Yeremia 79תדעו למען הזה במקום עליכם אני כי־פקד נאם־יהוהיהוה אמר ׀ כה 30 ס לרעה׃ עליכם דברי יקומו קום כיוביד איביו ביד מלך־מצרים חפרע את־פרעה נתן הנניביד מלך־יהודה את־צדקיהו נתתי כאשר נפשו מבקשי

ס נפשו׃ ומבקש איבו מלך־בבל נבוכדראצראל־ברוך הנביא ירמיהו דבר אשר הדבר על־ספר145 האלה את־הדברים בכתבו בן־נריה

מלך בן־יאשיהו ליהויקים הרבעית בשנה ירמיהו מפיעליך ישראל אלהי יהוה כה־אמר 2 ס לאמר׃ יהודה

על־מכאבי יגון יהוה כי־יסף לי אוי־נא אמרת 3 ברוך׃תאמר ׀ כה 4 ס מצאתי׃ לא ומנוחה באנחתי יגעתיואת הרס אני אשר־בניתי הנה יהוה אמר כה אליוואתה 5 היא׃ ואת־כל־הארץ נתש אני אשר־נטעתירעה מביא הנני כי אל־תבקש גדלות תבקש־לך

על לשלל את־נפשך לך ונתתי נאם־יהוה על־כל־בשרס תלך־שם׃ אשר כל־המקמות

הנביא אל־ירמיהו דבר־יהוה היה אשר מלך146 נכו פרעה על־חיל למצרים 2 על־הגוים׃הכה אשר בכרכמש על־נהר־פרת אשר־היה מצרים

ליהויקים הרביעית בשנת בבל מלך נבוכדראצרוגשו וצנה מגן ערכו 3 יהודה׃ מלך בן־יאשיהו

והתיצבו הפרשים ועלו הסוסים אסרו 4 למלחמה׃ראיתי מדוע 5 הסרינת׃ לבשו הרמחים מרקו בכובעיםולא נסו ומנוס יכתו וגבוריהם אחור נסגים חתים המהואל־ימלט הקל אל־ינוס 6 נאם־יהוה׃ מסביב מגור הפנו

מי־זה 7 ונפלו׃ כשלו נהר־פרת על־יד צפונה הגבורכיאר מצרים 8 מימיו׃ יתגעשו כנהרות יעלה כיאר

אכסה־ארץ אעלה ויאמר מים יתגעשו וכנהרות יעלה

25–9.46 Yeremia 80הרכב והתהללו הסוסים עלו 9 בה׃ וישבי עיר אבידהתפשי ולודים מגן תפשי ופוט כוש הגבורים ויצאויום צבאות יהוה לאדני ההוא והיום 10 קשת׃ דרכי

מדמם ורותה ושבעה חרב ואכלה מצריו להנקם נקמהאל־נהר־פרת׃ צפון בארץ צבאות יהוה לאדני זבח כי

לשוא בת־מצרים בתולת צרי וקחי גלעד עלי 11

שמעו 12 לך׃ אין תעלה רפאות ק) (הרבית כ] [הרביתיבגבור כי־גבור הארץ מלאה וצוחתך קלונך גוים

יהוה דבר אשר הדבר 13 פ שניהם׃ נפלו יחדיו כשלולהכות בבל מלך נבוכדראצר לבוא הנביא אל־ירמיהובמגדול והשמיעו במצרים הגידו 14 מצרים׃ את־ארץ

לך והכן התיצב אמרו ובתחפנחס בנף והשמיעועמד לא אביריך נסחף מדוע 15 סביביך׃ חרב כי־אכלהאל־רעהו איש גם־נפל כושל הרבה 16 הדפו׃ יהוה כימולדתנו ואל־ארץ אל־עמנו ונשבה ׀ קומה ויאמרו

שאון מלך־מצרים פרעה שם קראו 17 היונה׃ חרב מפנישמו צבאות יהוה נאם־המלך חי־אני 18 המועד׃ העבירעשי גולה כלי 19 יבוא׃ בים וככרמל בהרים כתבור כימאין ונצתה תהיה לשמה כי־נף בת־מצרים יושבת לך

בא מצפון קרץ מצרים יפה־פיה עגלה 20 ס יושב׃כי־גם־המה מרבק כעגלי בקרבה גם־שכריה 21 בא׃עת עליהם בא אידם יום כי עמדו לא יחדיו נסו הפנוובקרדמות ילכו כי־בחיל ילך כנחש קולה 22 פקדתם׃

כי נאם־יהוה יערה כרתו 23 עצים׃ כחטבי לה באוהבישה 24 מספר׃ להם ואין מארבה רבו כי יחקר לאצבאות יהוה אמר 25 עם־צפון׃ ביד נתנה בת־מצריםועל־פרעה מנא אל־אמון פוקד הנני ישראל אלהי

ועל ועל־פרעה ועל־מלכיה ועל־אלהיה ועל־מצרים

5.48–26.46 Yeremia 81וביד נפשם מבקשי ביד ונתתים 26 בו׃ הבטחים

תשכן ואחרי־כן וביד־עבדיו מלך־בבל נבוכדראצריעקב עבדי אל־תירא ואתה 27 ס נאם־יהוה׃ כימי־קדםואת־זרעך מרחוק מושעך הנני כי ישראל ואל־תחת

ס מחריד׃ ואין ושאנן ושקט יעקוב ושב שבים מארץאני אתך כי נאם־יהוה יעקב עבדי אל־תירא אתה 28

ואתך שמה הדחתיך אשר ׀ בכל־הגוים כלה אעשה כיס אנקך׃ לא ונקה למשפט ויסרתיך כלה לא־אעשה

הנביא אל־ירמיהו דבר־יהוה היה אשר כה147 2 ס את־עזה׃ פרעה יכה בטרם אל־פלשתיםשוטף לנחל והיו מצפון עלים הנה־מים יהוה אמר ׀האדם וזעקו בה וישבי עיר ומלואה ארץ וישטפו

אביריו פרסות שעטת מקול 3 הארץ׃ יושב כל והיללאל־בנים אבות לא־הפנו גלגליו המון לרכבו מרעש

את־כל־פלשתים לשדוד הבא על־היום 4 ידים׃ מרפיוןיהוה כי־שדד עזר שריד כל ולצידון לצר להכרית

אל־עזה קרחה באה 5 כפתור׃ אי שארית את־פלשתיםס תתגודדי׃ עד־מתי עמקם שארית אשקלון נדמתה

אל־תערך האספי תשקטי לא עד־אנה ליהוה חרב הוי 6

אל־אשקלון צוה־לה ויהוה תשקטי איך 7 ודמי׃ הרגעיס יעדה׃ שם הים ואל־חוף

ישראל אלהי צבאות יהוה כה־אמר למואב קריתים148 נלכדה הבישה שדדה כי אל־נבו הויבחשבון מואב תהלת עוד אין 2 וחתה׃ המשגב הבישהתדמי גם־מדמן מגוי ונכריתנה לכו רעה עליה חשבו

גדול׃ ושבר שד מחרונים צעקה קול 3 חרב׃ תלך אחריךק) (צעיריה׃ כ] [צעוריה זעקה השמיעו מואב נשברה 4

יעלה־בכי בבכי ק) (הלוחית כ] [הלחות מעלה כי 5

25–6.48 Yeremia 82מלטו נסו 6 שמעו׃ צעקת־שבר צרי חורנים במורד כי

בטחך יען כי 7 במדבר׃ כערוער ותהיינה נפשכםכ] [כמיש ויצא תלכדי גם־את ובאוצרותיך במעשיך

ויבא 8 ק) (יחדיו׃ כ] [יחד ושריו כהניו בגולה ק) (כמושונשמד העמק ואבד תמלט לא ועיר אל־כל־עיר שדד

תצא נצא כי למואב תנו־ציץ 9 יהוה׃ אמר אשר המישרעשה ארור 10 בהן׃ יושב מאין תהיינה לשמה ועריהשאנן 11 מדם׃ חרבו מנע וארור רמיה יהוה מלאכת

מכלי ולא־הורק אל־שמריו הוא ושקט מנעוריו מואבלא וריחו בו טעמו עמד על־כן הלך לא ובגולה אל־כליושלחתי־לו נאם־יהוה באים הנה־ימים לכן 12 ס נמר׃מואב ובש 13 ינפצו׃ ונבליהם יריקו וכליו וצעהו צעים

מבטחם׃ אל מבית ישראל בית כאשר־בשו מכמושלמלחמה׃ ואנשי־חיל אנחנו גבורים תאמרו איך 14

לטבח ירדו בחוריו ומבחר עלה ועריה מואב שדד 15

לבוא איד־מואב קרוב 16 שמו׃ צבאות יהוה נאם־המלךידעי וכל כל־סביביו לו נדו 17 מאד׃ מהרה ורעתו

רדי 18 תפארה׃ מקל מטה־עז נשבר איכה אמרו שמובת־דיבון ישבת בצמא ק) (ושבי כ] [ישבי מכבודאל־דרך 19 מבצריך׃ שחת בך עלה מואב כי־שדדאמרי ונמלטה שאלי־נס ערוער יושבת וצפי עמדי

(הילילו כ] [הילילי כי־חתה מואב הביש 20 מה־נהיתה׃מואב׃ שדד כי בארנון הגידו ק) (וזעקו כ] [וזעקי ק) ׀ואל־יהצה אל־חלון המישר אל־ארץ בא ומשפט 21ועל־נבו ועל־דיבון 22 ק) (מיפעת׃ כ] [מופעת ועל־גמול ועל־בית קריתים ועל 23 דבלתים׃ ועל־בית

כל־ערי ועל ועל־בצרה ועל־קריות 24 מעון׃ ועל־ביתמואב קרן נגדעה 25 והקרבות׃ הרחקות מואב ארץ

44–26.48 Yeremia 83על־יהוה כי השכירהו 26 יהוה׃ נאם נשברה וזרעו

ואם 27 גם־הוא׃ לשחק והיה בקיאו מואב וספק הגדילכ] [נמצאה אם־בגנבים ישראל לך היה השחק לוא ׀ערים עזבו 28 תתנודד׃ בו דבריך כי־מדי ק) (נמצאבעברי תקנן כיונה והיו מואב ישבי בסלע ושכנו

וגאונו גבהו מאד גאה גאון־מואב שמענו 29 פי־פחת׃עברתו נאם־יהוה ידעתי אני 30 לבו׃ ורם וגאותו

איליל על־מואב על־כן 31 עשו׃ לא־כן בדיו ולא־כןמבכי 32 יהגה׃ קיר־חרש אל־אנשי אזעק כלה ולמואבים עד ים עברו נטישתיך שבמה הגפן אבכה־לך יעזרונאספה 33 נפל׃ שדד ועל־בצירך על־קיצך נגעו יעזרהשבתי מיקבים ויין מואב ומארץ מכרמל וגיל שמחה

חשבון מזעקת 34 הידד׃ לא הידד הידד לא־ידרךעגלת עד־חרנים מצער קולם נתנו עד־יהץ עד־אלעלהוהשבתי 35 יהיו׃ למשמות נמרים גם־מי כי שלשיה

לאלהיו׃ ומקטיר במה מעלה נאם־יהוה למואבאל־אנשי ולבי יהמה כחללים למואב לבי על־כן 36

אבדו׃ עשה יתרת על־כן יהמה כחלילים קיר־חרשגדדת כל־ידים על גרעה וכל־זקן קרחה כל־ראש כי 37

וברחבתיה מואב כל־גגות על 38 שק׃ ועל־מתניםבו אין־חפץ ככלי את־מואב כי־שברתי מספד כלה

מואב הפנה־ערף איך הילילו חתה איך 39 נאם־יהוה׃ס לכל־סביביו׃ ולמחתה לשחק מואב והיה בושכנפיו ופרש ידאה כנשר הנה יהוה אמר כי־כה 40

והיה נתפשה והמצדות הקריות נלכדה 41 אל־מואב׃ונשמד 42 מצרה׃ אשה כלב ההוא ביום מואב גבורי לב

ופח ופחת פחד 43 הגדיל׃ על־יהוה כי מעם מואבק) (הנס כ] [הניס 44 נאם־יהוה׃ מואב יושב עליך

12.49–45.48 Yeremia 84ילכד מן־הפחת והעלה אל־הפחת יפל הפחד מפני

נאם־יהוה׃ פקדתם שנת אל־מואב אליה כי־אביא בפחמחשבון יצא כי־אש נסים מכח עמדו חשבון בצל 45

בני וקדקד מואב פאת ותאכל סיחון מבין ולהבהבניך כי־לקחו עם־כמוש אבד מואב אוי־לך 46 שאון׃

באחרית שבות־מואב ושבתי 47 בשביה׃ ובנתיך בשביס מואב׃ משפט עד־הנה נאם־יהוה הימים

לישראל אין הבנים יהוה אמר כה עמון לבני ועמו149 את־גד מלכם ירש מדוע לו אין אם־יורשוהשמעתי נאם־יהוה באים ימים הנה לכן 2 ישב׃ בעריושממה לתל והיתה מלחמה תרועת בני־עמון אל־רבת

אמר את־ירשיו ישראל וירש תצתנה באש ובנתיהרבה בנות צעקנה שדדה־עי כי חשבון הילילי 3 יהוה׃מלכם כי בגדרות והתשוטטנה ספדנה שקים חגרנה

בעמקים מה־תתהללי 4 יחדיו׃ ושריו כהניו ילך בגולהיבוא מי באצרתיה הבטחה השובבה הבת עמקך זבצבאות יהוה נאם־אדני פחד עליך מביא הנני 5 אלי׃לנדד׃ מקבץ ואין לפניו איש ונדחתם מכל־סביביךנאם־יהוה׃ בני־עמון את־שבות אשיב ואחרי־כן 6חכמה עוד האין צבאות יהוה אמר כה לאדום 7 ס

הפנו נסו 8 חכמתם׃ נסרחה מבנים עצה אבדה בתימןעליו הבאתי עשו איד כי דדן ישבי לשבת העמיקו

עוללות ישארו לא לך באו אם־בצרים 9 פקדתיו׃ עתחשפתי כי־אני 10 דים׃ השחיתו בלילה אם־גנביםשדד יוכל לא ונחבה את־מסתריו גליתי את־עשו

אחיה אני יתמיך עזבה 11 ואיננו׃ ושכניו ואחיו זרעוהנה יהוה אמר ׀ כי־כה 12 ס תבטחו׃ עלי ואלמנתיך

הוא ואתה ישתו שתו הכוס לשתות משפטם אשר־אין

28–13.49 Yeremia 85נשבעתי בי כי 13 תשתה׃ שתה כי תנקה לא תנקה נקה

תהיה ולקללה לחרב לחרפה כי־לשמה נאם־יהוהשמועה 14 עולם׃ לחרבות תהיינה וכל־עריה בצרהובאו התקבצו שלוח בגוים וציר יהוה מאת שמעתיבגוים נתתיך קטן כי־הנה 15 למלחמה׃ וקומו עליהשכני לבך זדון אתך השיא תפלצתך 16 באדם׃ בזוי

קנך כנשר כי־תגביה גבעה מרום תפשי הסלע בחגויכל לשמה אדום והיתה 17 נאם־יהוה׃ אורידך משםכמהפכת 18 על־כל־מכותה׃ וישרק ישם עליה עבראיש שם לא־ישב יהוה אמר ושכניה ועמרה סדםמגאון יעלה כאריה הנה 19 בן־אדם׃ בה ולא־יגורומי מעליה אריצנו כי־ארגיעה איתן אל־נוה הירדן

רעה ומי־זה יעידני ומי כמוני מי כי אפקד אליה בחוראשר עצת־יהוה שמעו לכן 20 ס לפני׃ יעמד אשר

תימן אל־ישבי חשב אשר ומחשבותיו אל־אדום יעץעליהם ישים אם־לא הצאן צעירי יסחבום אם־לאבים־סוף צעקה הארץ רעשה נפלם מקול 21 נוהם׃

כנפיו ויפרש וידאה יעלה כנשר הנה 22 קולה׃ נשמעאשה כלב ההוא ביום אדום גבורי לב והיה על־בצרהרעה כי־שמעה וארפד חמת בושה לדמשק 23 ס מצרה׃דמשק רפתה 24 יוכל׃ לא השקט דאגה בים נמגו שמעו

אחזתה וחבלים צרה החזיקה ׀ ורטט לנוס הפנתה(תהלת כ] [תהלה עיר לא־עזבה איך 25 כיולדה׃ברחבתיה בחוריה יפלו לכן 26 משושי׃ קרית ק)

צבאות׃ יהוה נאם ההוא ביום ידמו המלחמה וכל־אנשיבן־הדד׃ ארמנות ואכלה דמשק בחומת אש והצתי 27[נבוכדראצור הכה אשר חצור ולממלכות ׀ לקדר 28 סעלו קומו יהוה אמר כה מלך־בבל ק) (נבוכדראצר כ]

3.50–29.49 Yeremia 86יקחו וצאנם אהליהם 29 את־בני־קדם׃ ושדדו אל־קדר

וקראו להם ישאו וגמליהם וכל־כליהם יריעותיהםלשבת העמיקו מאד נדו נסו 30 מסביב׃ מגור עליהם

נבוכדראצר עליכם כי־יעץ נאם־יהוה חצור ישבימחשבה׃ ק) (עליכם כ] [עליהם וחשב עצה מלך־בבל

נאם־יהוה לבטח יושב שליו אל־גוי עלו קומו 31

גמליהם והיו 32 ישכנו׃ בדד לו ולא־בריח לא־דלתיםפאה קצוצי לכל־רוח וזרתים לשלל מקניהם והמון לבז

והיתה 33 נאם־יהוה׃ את־אידם אביא ומכל־עבריואיש שם לא־ישב עד־עולם שממה תנים למעון חצור

דבר־יהוה היה אשר 34 ס בן־אדם׃ בה ולא־יגורצדקיה מלכות בראשית אל־עילם הנביא אל־ירמיהו

שבר הנני צבאות יהוה אמר כה 35 לאמר׃ מלך־יהודהאל־עילם והבאתי 36 גבורתם׃ ראשית עילם את־קשת

לכל וזרתים השמים קצות מארבע רוחות ארבענדחי שם לא־יבוא אשר הגוי ולא־יהיה האלה הרחותאיביהם לפני את־עילם והחתתי 37 ק) (עילם׃ כ] [עולםאת־חרון רעה ׀ עליהם והבאתי נפשם מבקשי ׀ ולפניכלותי עד את־החרב אחריהם ושלחתי נאם־יהוה אפימלך משם והאבדתי בעילם כסאי ושמתי 38 אותם׃

כ] [אשוב הימים באחרית ׀ והיה 39 נאם־יהוה׃ ושריםס נאם־יהוה׃ עילם ק) (שבות כ] [שבית את־ ק) (אשיב

אל־ארץ אל־בבל יהוה דבר אשר הדבר בגוים150 הגידו 2 הנביא׃ ירמיהו ביד כשדיםנלכדה אמרו אל־תכחדו השמיעו ושאו־נס והשמיעוגלוליה׃ חתו עצביה הבישו מרדך חת בל הביש בבללשמה את־ארצה הוא־ישית מצפון גוי עליה עלה כי 3

הלכו׃ נדו ועד־בהמה מאדם בה יושב ולא־יהיה

18–4.50 Yeremia 87בני־ישראל יבאו נאם־יהוה ההיא ובעת ההמה בימים 4

ואת־יהוה ילכו ובכו הלוך יחדו ובני־יהודה המהבאו פניהם הנה דרך ישאלו ציון 5 יבקשו׃ אלהיהם

אבדות צאן 6 ס תשכח׃ לא עולם ברית אל־יהוה ונלוו[שובבים הרים התעום רעיהם עמי ק) (היו כ] [היהרבצם׃ שכחו הלכו אל־גבעה מהר ק) (שובבום כ]

תחת נאשם לא אמרו וצריהם אכלום כל־מוצאיהם 7

יהוה׃ אבותיהם ומקוה נוה־צדק ליהוה חטאו אשרק) (צאו כ] [יצאו כשדים ומארץ בבל מתוך נדו 8 ס

ומעלה מעיר אנכי הנה כי 9 לפני־צאן׃ כעתודים והיומשם לה וערכו צפון מארץ גדלים קהל־גוים על־בבלוהיתה 10 ריקם׃ ישוב לא משכיל כגבור חציו תלכד

כי 11 נאם־יהוה׃ ישבעו כל־שלליה לשלל כשדיםשסי ק) (תעלזו כ] [תעלזי כי ק) (תשמחו כ] [תשמחי[ותצהלי דשה כעגלה ק) (תפושו כ] [תפושי כי נחלתיחפרה מאד אמכם בושה 12 כאברים׃ ק) (ותצהלו כ]

מקצף 13 וערבה׃ ציה מדבר גוים אחרית הנה יולדתכםעל־בבל עבר כל כלה שממה והיתה תשב לא יהוה

סביב ׀ על־בבל ערכו 14 על־כל־מכותיה׃ וישרק ישםליהוה כי אל־חץ אל־תחמלו אליה ידו קשת כל־דרכי

[אשויתיה נפלו ידה נתנה סביב עליה הריעו 15 חטאה׃יהוה נקמת כי חומותיה נהרסו ק) (אשיותיה כ]

זורע כרתו 16 עשו־לה׃ עשתה כאשר בה הנקמו היאאיש היונה חרב מפני קציר בעת מגל ותפש מבבל

ישראל פזורה שה 17 ס ינסו׃ לארצו ואיש יפנו אל־עמוהאחרון וזה אשור מלך אכלו הראשון הדיחו אריותיהוה כה־אמר לכן 18 ס בבל׃ מלך נבוכדראצר עצמו

ואל־ארצו בבל אל־מלך פקד הנני ישראל אלהי צבאות

35–19.50 Yeremia 88את־ישראל ושבבתי 19 אשור׃ אל־מלך פקדתי כאשרוהגלעד אפרים ובהר והבשן הכרמל ורעה אל־נוהונאם־יהוה ההיא ובעת ההם בימים 20 נפשו׃ תשבעולא יהודה ואת־חטאת ואיננו ישראל את־עון יבקש

מרתים על־הארץ 21 אשאיר׃ לאשר אסלח כי תמצאינהאחריהם והחרם חרב פקוד ואל־יושבי עליה עלה

מלחמה קול 22 ס צויתיך׃ אשר ככל ועשה נאם־יהוהכל־הארץ פטיש וישבר נגדע איך 23 גדול׃ ושבר בארץוגם־נלכדת לך יקשתי 24 בגוים׃ בבל לשמה היתה איך

ביהוה כי וגם־נתפשת נמצאת ידעת לא ואת בבלזעמו את־כלי ויוצא את־אוצרו יהוה פתח 25 התגרית׃

כשדים׃ בארץ צבאות יהוה לאדני היא כי־מלאכהכמו־ערמים סלוה מאבסיה פתחו מקץ באו־לה 26

ירדו כל־פריה חרבו 27 שארית׃ אל־תהי־לה והחרימוהקול 28 ס פקדתם׃ עת יומם כי־בא עליהם הוי לטבח

את־נקמת בציון להגיד בבל מארץ ופלטים נסים׀ אל־בבל השמיעו 29 היכלו׃ נקמת אלהינו יהוה

ק) (לה אל־יהי־ סביב עליה חנו קשת כל־דרכי רביםעשו־לה עשתה אשר ככל כפעלה שלמו־לה פלטה

יפלו לכן 30 ישראל׃ אל־קדוש זדה אל־יהוה כיביום ידמו מלחמתה וכל־אנשי ברחבתיה בחוריה

יהוה נאם־אדני זדון אליך הנני 31 ס נאם־יהוה׃ ההואונפל זדון וכשל 32 פקדתיך׃ עת יומך בא כי צבאותכל־סביבתיו׃ ואכלה בעריו אש והצתי מקים לו ואין

בני־ישראל עשוקים צבאות יהוה אמר כה 33 סשלחם׃ מאנו בם החזיקו וכל־שביהם יחדו ובני־יהודהאת־ריבם יריב ריב שמו צבאות יהוה חזק ׀ גאלם 34חרב 35 בבל׃ לישבי והרגיז את־הארץ הרגיע למען

5.51–36.50 Yeremia 89ואל־שריה בבל ואל־ישבי נאם־יהוה על־כשדים

אל־גבוריה חרב ונאלו אל־הבדים חרב 36 ואל־חכמיה׃ואל־כל־הערב ואל־רכבו אל־סוסיו חרב 37 וחתו׃ובזזו׃ אל־אוצרתיה חרב לנשים והיו בתוכה אשר

ובאימים היא פסלים ארץ כי ויבשו אל־מימיה חרב 38

בנות בה וישבו את־איים ציים ישבו לכן 39 יתהללו׃ודור׃ עד־דור תשכון ולא לנצח עוד ולא־תשב יענהואת־שכניה ואת־עמרה את־סדם אלהים כמהפכת 40

בן־אדם׃ בה ולא־יגור איש שם לא־ישב נאם־יהוהיערו רבים ומלכים גדול וגוי מצפון בא עם הנה 41

ולא המה אכזרי יחזיקו וכידן קשת 42 מירכתי־ארץ׃כאיש ערוך ירכבו ועל־סוסים יהמה כים קולם ירחמואת־שמעם מלך־בבל שמע 43 בת־בבל׃ עליך למלחמהכאריה הנה 44 כיולדה׃ חיל החזיקתהו צרה ידיו ורפוכ] [ארוצם כי־ארגעה איתן אל־נוה הירדן מגאון יעלהכמוני מי כי אפקד אליה בחור ומי מעליה ק) (אריצםשמעו לכן 45 לפני׃ יעמד אשר רעה ומי־זה יועדני ומיחשב אשר ומחשבותיו אל־בבל יעץ אשר עצת־יהוהאם־לא הצאן צעירי יסחבום אם־לא כשדים אל־ארץהארץ נרעשה בבל נתפשה מקול 46 נוה׃ עליהם ישים

ס נשמע׃ בגוים וזעקהואל־ישבי על־בבל מעיר הנני יהוה אמר כה זרים151 ׀ לבבל ושלחתי 2 משחית׃ רוח קמי לבביום מסביב עליה כי־היו את־ארצה ויבקקו וזרוהואל־יתעל קשתו הדרך כ] [ידרך אל־ידרך 3 רעה׃כל־צבאה׃ החרימו אל־בחריה ואל־תחמלו בסרינו

כי 5 בחוצותיה׃ ומדקרים כשדים בארץ חללים ונפלו 4כי צבאות מיהוה מאלהיו ויהודה ישראל לא־אלמן

22–6.51 Yeremia 90בבל מתוך ׀ נסו 6 ישראל׃ מקדוש אשם מלאה ארצםהיא נקמה עת כי בעונה אל־תדמו נפשו איש ומלטו

ביד־יהוה בבל כוס־זהב 7 לה׃ משלם הוא גמול ליהוהיתהללו על־כן גוים שתו מיינה כל־הארץ משכרתקחו עליה הילילו ותשבר בבל נפלה פתאם 8 גוים׃ק) (רפינו כ] [רפאנו 9 תרפא׃ אולי למכאובה צרי

כי־נגע לארצו איש ונלך עזבוה נרפתה ולא את־בבליהוה הוציא 10 עד־שחקים׃ ונשא משפטה אל־השמים

יהוה את־מעשה בציון ונספרה באו את־צדקתינויהוה העיר השלטים מלאו החצים הברו 11 אלהינו׃להשחיתה מזמתו כי־על־בבל מדי מלכי את־רוח

בבל אל־חומת 12 היכלו׃ נקמת היא יהוה כי־נקמתהארבים הכינו שמרים הקימו המשמר החזיקו שאו־נס

אל־ישבי אשר־דבר את גם־עשה יהוה גם־זמם כירבת רבים על־מים ק) (שכנת כ] [שכנתי 13 בבל׃

צבאות יהוה נשבע 14 בצעך׃ אמת קצך בא אוצרתהידד׃ עליך וענו כילק אדם אם־מלאתיך כי בנפשוובתבונתו בחכמתו תבל מכין בכחו ארץ עשה 15 ס

ויעל בשמים מים המון תתו לקול 16 שמים׃ נטהרוח ויצא עשה למטר ברקים מקצה־ארץ נשאיםכל־צרף הביש מדעת כל־אדם נבער 17 מאצרתיו׃המה הבל 18 בם׃ ולא־רוח נסכו שקר כי מפסל

לא־כאלה 19 יאבדו׃ פקדתם בעת תעתעים מעשהיהוה נחלתו ושבט הוא הכל כי־יוצר יעקוב חלק

ונפצתי מלחמה כלי לי מפץ־אתה 20 ס שמו׃ צבאותסוס בך ונפצתי 21 ממלכות׃ בך והשחתי גוים בךאיש בך ונפצתי 22 ורכבו׃ רכב בך ונפצתי ורכבו

ובתולה׃ בחור בך ונפצתי ונער זקן בך ונפצתי ואשה

37–23.51 Yeremia 91וצמדו אכר בך ונפצתי ועדרו רעה בך ונפצתי 23

׀ ולכל לבבל ושלמתי 24 וסגנים׃ פחות בך ונפצתילעיניכם בציון אשר־עשו כל־רעתם את כשדים יושבי

נאם־יהוה המשחית הר אליך הנני 25 ס יהוה׃ נאםוגלגלתיך עליך את־ידי ונטיתי את־כל־הארץ המשחית

ממך ולא־יקחו 26 שרפה׃ להר ונתתיך מן־הסלעיםתהיה עולם כי־שממות למוסדות ואבן לפנה אבן

קדשו בגוים שופר תקעו בארץ שאו־נס 27 נאם־יהוה׃ואשכנז מני אררט ממלכות עליה השמיעו גוים עליה

קדשו 28 סמר׃ כילק העלו־סוס טפסר עליה פקדוואת־כל־סגניה את־פחותיה מדי את־מלכי גוים עליהקמה כי ותחל הארץ ותרעש 29 ממשלתו׃ כל־ארץ ואת

לשמה בבל את־ארץ לשום יהוה מחשבות על־בבלבמצדות ישבו להלחם בבל גבורי חדלו 30 יושב׃ מאין

נשברו משכנתיה הציתו לנשים היו גבורתם נשתהמגיד לקראת ומגיד ירוץ לקראת־רץ רץ 31 בריחיה׃

והמעברות 32 מקצה׃ עירו כי־נלכדה בבל למלך להגידהמלחמה ואנשי באש שרפו ואת־האגמים נתפשוישראל אלהי צבאות יהוה אמר כה כי 33 ס נבהלו׃

עת־הקציר ובאה מעט עוד הדריכה עת כגרן בת־בבלק) (הממני כ] [הממנו ק) (אכלני כ] [אכלנו 34 לה׃

ריק כלי ק) (הציגני כ] [הציגנו בבל מלך נבוכדראצר[הדיחנו מעדני כרשו מלא כתנין ק) (בלעני כ] [בלענוישבת תאמר על־בבל ושארי חמסי 35 ק) (הדיחני׃ כ]לכן 36 ס ירושלם׃ תאמר כשדים אל־ישבי ודמי ציוןאת־נקמתך ונקמתי את־ריבך הנני־רב יהוה אמר כהוהיתה 37 את־מקורה׃ והבשתי את־ימה והחרבתייושב׃ מאין ושרקה שמה מעון־תנים ׀ לגלים ׀ בבל

56–38.51 Yeremia 92בחמם 39 אריות׃ כגורי נערו ישאגו ככפרים יחדו 38וישנו יעלזו למען והשכרתים את־משתיהם אשיתככרים אורידם 40 יהוה׃ נאם יקיצו ולא שנת־עולםששך נלכדה איך 41 עם־עתודים׃ כאילים לטבוח

בגוים׃ בבל לשמה היתה איך כל־הארץ תהלת ותתפשעריה היו 43 נכסתה׃ גליו בהמון הים על־בבל עלה 42

כל־איש בהן לא־ישב ארץ וערבה ציה ארץ לשמהבבבל על־בל ופקדתי 44 בן־אדם׃ בהן ולא־יעברגוים עוד אליו ולא־ינהרו מפיו את־בלעו והצאתי

איש ומלטו עמי מתוכה צאו 45 נפלה׃ בבל גם־חומתותיראו לבבכם ופן־ירך 46 אף־יהוה׃ מחרון את־נפשוואחריו השמועה בשנה ובא בארץ הנשמעת בשמועהלכן 47 על־משל׃ ומשל בארץ וחמס השמועה בשנהוכל־ארצה בבל על־פסילי ופקדתי באים ימים הנה

שמים על־בבל ורננו 48 בתוכה׃ יפלו וכל־חלליה תבושהשודדים יבוא־לה מצפון כי בהם אשר וכל וארץגם־לבבל ישראל חללי לנפל גם־בבל 49 נאם־יהוה׃

אל־תעמדו הלכו מחרב פלטים 50 כל־הארץ׃ חללי נפלועל־לבבכם׃ תעלה וירושלם את־יהוה מרחוק זכרו

באו כי פנינו כלמה כסתה חרפה כי־שמענו בשנו 51

באים הנה־ימים לכן 52 ס יהוה׃ בית על־מקדשי זריםחלל׃ יאנק ובכל־ארצה על־פסיליה ופקדתי נאם־יהוהמאתי עזה מרום תבצר וכי השמים בבל כי־תעלה 53

מבבל זעקה קול 54 ס נאם־יהוה׃ לה שדדים יבאואת־בבל יהוה כי־שדד 55 כשדים׃ מארץ גדול ושברנתן רבים כמים גליהם והמו גדול קול ממנה ואבדונלכדו שודד על־בבל עליה בא כי 56 קולם׃ שאוןשלם יהוה גמלות אל כי קשתותם חתתה גבוריה

6.52–57.51 Yeremia 93וסגניה פחותיה וחכמיה שריה והשכרתי 57 ישלם׃נאם־המלך יקיצו ולא שנת־עולם וישנו וגבוריה

חמות צבאות יהוה כה־אמר 58 ס שמו׃ צבאות יהוהבאש הגבהים ושעריה תתערער ערער הרחבה בבלס ויעפו׃ בדי־אש ולאמים בדי־ריק עמים ויגעו יצתובן־נריה את־שריה הנביא ירמיהו ׀ אשר־צוה הדבר 59

בשנת בבל מלך־יהודה את־צדקיהו בלכתו בן־מחסיהירמיהו ויכתב 60 מנוחה׃ שר ושריה למלכו הרבעיתאת אחד אל־ספר אל־בבל אשר־תבוא כל־הרעה את

ירמיהו ויאמר 61 אל־בבל׃ הכתבים האלה כל־הדבריםכל־הדברים את וקראת וראית בבל כבאך אל־שריההזה אל־המקום דברת אתה יהוה ואמרת 62 האלה׃ועד־בהמה למאדם יושב היות־בו לבלתי להכריתו

לקרא ככלתך והיה 63 תהיה׃ עולם כי־שממותאל־תוך והשלכתו אבן עליו תקשר הזה את־הספרמפני ולא־תקום בבל תשקע ככה ואמרת 64 פרת׃דברי עד־הנה ויעפו עליה מביא אנכי אשר הרעה

ס ירמיהו׃ואחת במלכו צדקיהו שנה ואחת בן־עשרים [חמיטל152 אמו ושם בירושלם מלך שנה עשרהבעיני הרע ויעש 2 מלבנה׃ בת־ירמיהו ק) (חמוטל כ]יהוה על־אף ׀ כי 3 יהויקים׃ אשר־עשה ככל יהוה

פניו מעל אותם עד־השליכו ויהודה בירושלם היתההתשעית בשנה ויהי 4 בבל׃ במלך צדקיהו וימרד

נבוכדראצר בא לחדש בעשור העשירי בחדש למלכוויבנו עליה ויחנו על־ירושלם וכל־חילו הוא מלך־בבל

עשתי עד במצור העיר ותבא 5 סביב׃ דיק עליהבתשעה הרביעי בחדש 6 צדקיהו׃ למלך שנה עשרה

19–7.52 Yeremia 94הארץ׃ לעם לחם ולא־היה בעיר הרעב ויחזק לחדש

ויצאו יברחו המלחמה וכל־אנשי העיר ותבקע 7המלך על־גן אשר בין־החמתים שער דרך לילה מהעירוירדפו 8 הערבה׃ דרך וילכו סביב על־העיר וכשדיםבערבת את־צדקיהו וישיגו המלך אחרי חיל־כשדים

ויעלו את־המלך ויתפשו 9 מעליו׃ נפצו וכל־חילו ירחואתו וידבר חמת בארץ רבלתה בבל אל־מלך אתו

לעיניו צדקיהו את־בני מלך־בבל וישחט 10 משפטים׃ואת־עיני 11 ברבלתה׃ שחט יהודה את־כל־שרי וגםמלך־בבל ויבאהו בנחשתים ויאסרהו עור צדקיהועד־יום ק) (בית־הפקדת כ] [בבית־ ויתנהו בבלהשנת היא לחדש בעשור החמישי ובחדש 12 מותו׃בא מלך־בבל נבוכדראצר למלך שנה תשע־עשרה

בירושלם׃ מלך־בבל לפני עמד רב־טבחים נבוזראדןואת המלך ואת־בית את־בית־יהוה וישרף 13

באש׃ שרף הגדול ואת־כל־בית ירושלם כל־בתיכשדים כל־חיל נתצו סביב ירושלם ואת־כל־חמות 14

ואת־יתר העם ומדלות 15 את־רב־טבחים׃ אשרנפלו אשר ואת־הנפלים בעיר הנשארים ׀ העםנבוזראדן הגלה האמון יתר ואת בבל אל־מלךנבוזראדן השאיר הארץ ומדלות 16 רב־טבחים׃

הנחשת ואת־עמודי 17 וליגבים׃ לכרמים רב־טבחיםאשר הנחשת ואת־ים ואת־המכנות לבית־יהוה אשר

את־כל־נחשתם וישאו כשדים שברו בבית־יהוהואת־המזמרות ואת־היעים ואת־הסרות 18 בבלה׃הנחשת כל־כלי ואת ואת־הכפות ואת־המזרקת

ואת־המחתות ואת־הספים 19 לקחו׃ בהם אשר־ישרתוואת־הכפות ואת־המנרות ואת־הסירות ואת־המזרקות

31–20.52 Yeremia 95לקח כסף ואשר־כסף זהב זהב אשר ואת־המנקיותוהבקר אחד הים שנים ׀ העמודים 20 רב־טבחים׃עשה אשר המכנות אשר־תחת נחשת שנים־עשרלנחשתם משקל לא־היה יהוה לבית שלמה המלךאמה עשרה שמנה והעמודים 21 האלה׃ כל־הכלים

שתים־עשרה וחוט האחד העמד ק) (קומת כ] [קומהוכתרת 22 נבוב׃ אצבעות ארבע ועביו יסבנו אמה

ושבכה אמות חמש האחת הכתרת וקומת נחשת עליולעמוד וכאלה נחשת הכל סביב על־הכותרת ורמונים

וששה תשעים הרמנים ויהיו 23 ורמונים׃ השניויקח 24 סביב׃ על־השבכה מאה כל־הרמונים רוחהכהן ואת־צפניה הראש כהן את־שריה רב־טבחיםלקח ומן־העיר 25 הסף׃ שמרי ואת־שלשת המשנההמלחמה על־אנשי ׀ פקיד אשר־היה אחד סריס

בעיר נמצאו אשר פני־המלך מראי אנשים ושבעהוששים הארץ את־עם המצבא הצבא שר ספר ואת

ויקח 26 העיר׃ בתוך הנמצאים הארץ מעם אישבבל אל־מלך אותם וילך רב־טבחים נבוזראדן אותם

ברבלה וימתם בבל מלך אותם ויכה 27 רבלתה׃אשר העם זה 28 אדמתו׃ מעל יהודה ויגל חמת בארץאלפים שלשת יהודים בשנת־שבע נבוכדראצר הגלהלנבוכדראצר עשרה שמונה בשנת 29 ושלשה׃ ועשריםבשנת 30 ושנים׃ שלשים מאות שמנה נפש מירושלם

רב־טבחים נבוזראדן הגלה לנבוכדראצר ועשרים שלשכל־נפש וחמשה ארבעים מאות שבע נפש יהודים

ושבע בשלשים ויהי 31 פ מאות׃ ושש אלפים ארבעתחדש עשר בשנים מלך־יהודה יהויכן לגלות שנה

בבל מלך מרדך אויל נשא לחדש וחמשה בעשרים

34–32.52 Yeremia 96אותו ויצא מלך־יהודה יהויכין את־ראש מלכתו בשנתויתן טבות אתו וידבר 32 ק) (הכלוא׃ כ] [הכליא מביתאשר ק) (המלכים כ] [מלכים לכסא ממעל את־כסאולפניו לחם ואכל כלאו בגדי את ושנה 33 בבבל׃ אתונתנה־לו תמיד ארחת וארחתו 34 חיו׃ כל־ימי תמידימי כל מותו עד־יום ביומו דבר־יום מלך־בבל מאת

חייו׃