מי אנחנו ומאין באנומי אנחנו ומאין באנו שנים בתולדות משפחת שנים בתולדות משפחת 200200

גראוויס/גרוביסגראוויס/גרוביס

מי אנחנו ומאין באנומי אנחנו ומאין באנו שנים בתולדות משפחת שנים בתולדות משפחת 200200

גראוויס/גרוביסגראוויס/גרוביס

לזכרם של כל בני משפחתנו לדורותיהםלזכרם של כל בני משפחתנו לדורותיהם

דר' גראוויס קובלסקי אופירהדר' גראוויס קובלסקי אופירה

שנים לאחור200

עץ המשפחה

כפי שמצאתי המתחיל בסבא

אברהם לייב

וסבתא שרה

משפחת גראוויס

משפחת קנדל

משפחתמנדלזיץ

משפחת גרינבלט

המסע בזמן מתחיל כאשר סבתא שרה וסבא אברהם . היכן התרחש האירוע??1905לייב מתחתנים בשנת

כך מופיעים השמות ברישומים הפולניים

מה היה שם המשפחה החדשה?

שם כתיבת לסוגייתהמשפחה

השאלה כיצד כותבים את שם המשפחה מלווה •את המשפחה שלנו מאות שנים.

סבא לייבל חתם כך•סבתא שרה חתמה כך• 1920 - 1800ברישומים הפולנים בין השנים •

,Growas,Growaisמופיעות הוורסיות הבאות: Growajs,Gruwais,Gruweis, Gruwals

בכרטיס הביקור סבא

כתב כך

השם רישוםבהתאם התבצע

של וההבנה לידע . המקומי הפקיד

המשפחה בניזאת קיבלו

ישראל לארץ הגענו מהיכן " ד תרצ 1924באלול

ווארשה

ארץ ישראל-יפו

אברהם/אבא לייב לבית משפחת • בעיירה 1885גראוויס/גרובייס נולד בשנת

Opatowקטנה בשם אפטא

סבתא שרה לבית ניסנבאום נולדה בשנת • בעיר הגדולה לובלין1890

Opatow

שער העיירה אופטוב

Opatow תולדות העיירה נקראה בפי היהודים אפט, אפטא ממוקמת opatowאופאטוב •

במחוז קיילצה. מדרום לרדום במרכז פולין.אזור העיירה הנו אזור של יערות ואגמים, העיירה ממוקמת על גדת •

הויסלה. 1514 קיבל המקום מעמד של עיר וזכויות רחבות. ב- 1361בשנת •

האציל קשישטוף שיידלצקי שיקם את העיר והקיף אותה בחומה, בנה טירה ובניין לשלטון המקומי, כן שיפר את אספקת המים לתושבים.

במקום התקיימו, דרך קבע, שני ירידים שנתיים ושני ימי שוק בשבוע. בזכות מקומה על צומת דרכים הייתה אופאטוב מאז ייסודה מרכז •

לסחר בעץ. ממנה הובלו העצים בנהרות וביבשה לנמל גדנסק. בשלהי נסללה דרך מסחר חדשה שחיברה את אופאטוב עם 16המאה ה-

היו 17ערים אחרות באזור ובכך הפכה למרכז מסחרי אזורי. במאה ה- בעלי מלאכה במניין מקצועות.200בעיר כ-

זרעו בעיר הרס וחורבן- 17השוודים פלשו לאזור באמצע המאה ה-•בתים רבים עלו באש האוכלוסייה הידלדלה ונדרשו עשרות שנים עד

שאופאטוב השיבה לעצמה את מעמדה כמרכז אזורי. עם חלוקתה השנייה של פולין נפלה אופאטוב בחלקה של 1793בשנת •

1815 היא נכללה בנסיכות וארשה. בשנת 1807אוסטריה. בשנת צורפה למלכות פולין הקונגרסאית.

התנהלו על יד אופאטוב קרבות עזים 1863בימי המרד הפולני של ששיתקו את מהלך החיים התקין בעיר. יהודי העיר סייעו למורדים. מפקד

המרד האחרון לודוויק זווייז'דובסקי הוצא להורג בתלייה בכיכר השוק.במלחמת העולם הראשונה נכבשה אופאטוב בידי האוסטרים שהחזיקו בה

. לאחר כינון מדינת פולין העצמאית הייתה אופאטוב לעיר נפה.1918עד

התחדש תהליך הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית. 19במאה ה-• בתי העיר היו 457 בתים מכלל 119לקראת סוף מאה זו

בנויים אבן. אופאטוב שמשה תחנת ביניים שממנה הושטו על הנהר דוברות עמוסות תבואה, עצים וסחורות אחרות. בעיר

נוסדו כמה מפעלים חדשים לייצור עולש עמילן וצמר גפן. הוקמו שתי תחנות קמח ובית חרושת 20בראשית המאה ה-

למסרקים )תעשיית צלולויד( ובית חרושת למחטים וסיכות. בנוסף היה קיים סחר ביין מהונגריה ומצרפת וסחר במלח

שהיוו ענפים חשובים בכלכלת המקום.

עם חלוקתה השנייה של פולין נפלה אופאטוב בחלקה של 1793בשנת • צורפה 1815 היא נכללה בנסיכות וארשה. בשנת 1807אוסטריה. בשנת

למלכות פולין הקונגרסאית.

Seventeenth-century version of the privilege to the Jewish community of Opatów, granted by Aleksander Janusz Ostrogski in

1670

יהודי אופטוב . 16היהודים הראשונים התיישבו באופאטוב ככל הנראה במאה ה- •

של המאה השבע עשרה נזכר לראשונה רחוב היהודים או 30בשנות ה-עיר היהודים. מיקומו היה בין חלקה הצפוני של החומה לבין כיכר השוק.

עיר היהודים הייתה למעשה רובע אוטונומי למחצה, היהודים עצמם שמרו עליו.

עם גידול ההגירה היהודית מגרמניה לפולין גדל גם היישוב היהודי •במקום. תופעה שהייתה לצנינים בעיני התושבים הנוצרים. אלה התלוננו

בפני המלך והוא אסר על היהודים לעסוק במסחר ובמלאכה, איסור שפגע במיוחד במקצועות האריגה, הפרוונות והאפייה. העירייה מצידה הערימה קשיים על היהודים בבואם לרכוש קרקע לבית העלמין ולשם

בניית בתים פרטיים ברחוב שלהם. היהודים המקומיים גם הם לא רצו תחרות עם היהודים הגרמנים והם •

פנו בקובלנה ל 'ועד ארבע הארצות'. בדרישה להעניק להם 'חזקת העניק הועד 1687קהילה' דהיינו זכות שלא לקבל יהודים חדשים. בשנת

ליהודי אופאטוב זכות זו ואף הותר להם לגרש יהודים. בכך הם קבלו סמכויות של 'ארבע קהילות הגליל'

יהודים מופיעים בין 50היהודים עסקו במסחר רחב היקף, כ-•שאר סוחרי העיר. אחדים התפרנסו מחכירת המסים

הממלכתיים והעירוניים )מס גולגולת ומכס(.התפתחות היישוב היהודי במקום נפגעה כתוצאה מפרוץ •

. רחוב היהודים 17מלחמת שבדיה פולין באמצע המאה ה- 1656עלה באש ומה שנותר נבזז על ידי החיילים. בשנת

שוחררה העיר בידי ההטמן סטפן צ'רנייצקי במהלך השחרור פרעו חייליו ביהודים ורצחו רבים מהם.

אישר המלך יאן קז'מייז' מחדש את זכותם של 1658בשנת •היהודים לרכוש מגרשים ולסחור במקום ללא הגבלה].

אין נתונים לגבי מספר היהודים וסך כל 1663במפקד נפש.זכויות אלה אושרו מחדש ע"י 936האוכלוסייה מונה

מלכי פולין שבאו אחריו.שני אסונות פקדו את העיירה שהובילו לעלילת דם כנגד •

פרצה שריפה גדולה שכילתה גם 1680היהודים. בשנת - את רוב רחוב היהודים. לאחר מכן פרצה מגיפה שהפילה

הופצה עלילת דם עקב מותו של תינוק 1685חללים רבים. ב-בן יומו. מושל המחוז שהיה מיוזמי העלילה יזם תשלום כופר

שהייה לתשלום קבע.

בעקבות הסיפוח לאוסטריה חל שיפור במצב היהודים. •בוטלו ההגבלות על מגורי היהודים גדל מאד מספר היהודים בעיר ופעילותם הכלכלית הקיפה תחומים

חדשים וחשובים. היהודים נכנסו לתחומי מסחר רב היקף בתוצרת חקלאית,חכרו אחוזות וניהלו אותן, הם

נטלו חלק פעיל בפיתוח התעשייה. השתייכה קהילת יהודי 17 וה - 16במהלך המאות ה- •

אופטוב ל'ועד המדינה' של 'פולין הגדולה' חלק מועד ארבע הארצות. נציגיהם השתתפו בכינוסי הועד נמנו

עד ראשית 1666עם השמאים שהועד הסמיכם. משנת המאה העשרים ניהלו יהודי המקום את פנקס הקהילה. העתק של הפנקס הופקד בארכיון בית הכנסת המרכזי

בוורשה אך הוא אבד בתקופת השואה.

ילדים יהודים מוכרי כדים 1924בשוק באופטוב

יהודית דמוגרפיה גדלה האוכלוסייה היהודית באופטוב עד למצב 19החל מהמאה ה - •

, 1921 מתושבי העיר. בטבלה מפורטת, ממפקד 60%שבו היוותה כ- המופיעה בפנקס הקהילות, קיימים נתונים המורים על צמיחה של

תושבי המקום. 8827 יהודים מתוך 5462הישוב היהודי ל-

השתנו דפוסי החיים והפריון של המשפחה 19במהלך המאה ה –•היהודית. עד ראשית העת החדשה נדיר היה למצוא משפחות בעלות

השתנה המצב ומשפחות בנות 19יותר מארבעה ילדים. במאה ה –שבעה ילדים היו מקרה שכיח. לבד מגורמים סביבתיים שהשפיעו על

פריון ותמותה, תרמו דפוסי הנישואין בחברה היהודית המסורתית לגידול הדמוגרפי. רב היהודים שהגיעו לגיל חופה אכן נישאו. עצם

קיום מוסד הנישואין היה גורם מדרבן להבאת ילדים לעולם. רב היהודים נישאו בשנות העשרה המאוחרות או ראשית שנות העשרים

לחייהם. גיל צעיר יחסית לסביבה הנוכרית. הנוהג נבע ממבנה התעסוקה. היהודים עסקו במסחר ובמקצועות שונים וכמעט ולא

נכנסו לעסק המשפחתי. הזוג הצעיר פתח עסק משל עצמו. יהודים נישאו לעתים יותר מפעם אחת. תוחלת החיים של היהודים הייתה

גדולה מתוחלת החיים של האוכלוסייה הסובבת אותם.

1905חוגגים פורים באופטוב

על פי רישומי האוכלוסין היהודים של העירה אופטוב, עולה שבין • חתונות]. ישנו אחוז גבוה מקרב בני 593 היו 1898 עד 1884השנים

הזוג שאינו בן המקום שנישא לבן/בת המקום. בכך בא לידי ביטוי נוהג יהודי לפיו הזוג הצעיר נישא ונירשם בעיר מגורי האישה.

2279. מ- 2914 גדל מספר היהודים ב-1910 ועד 1857בין השנים •.8107 ל-3471 האוכלוסייה הכללית גדלה בשנים אלה מ- 5193ל-

פטירות בקרב האוכלוסייה 1519 היו 1898 ל- 1884בין השנים •.2346 מסתכמות ב- 1896היהודית. הלידות עד

חלק גדול מהפטירות הן של תינוקות עד גיל שנה. נתונים לפי שנים • לידות 120, מצביע על 1896מציגים ריבוי טבעי גדל. לדוגמא שנת

פטירות.72מול

הפספורט הפולני בדרך לארץ ישראל

החתימה של סבתא שרה

הויתור על האזרחות הפולנית

סבתא שרה

והילדים שנולדו בפולין

משפחת גראוויסהוריו של אבא לייב היו: דויד שמשון לבית גראוויס ואישה מבית קנדל. •

. 1884הם נישאו בשנת מקום Zwolenמהעיר זוולין1884דויד שמשון הגיע לאופטוב בשנת •

. 1866הולדתו. הוא היה יליד שנת וצביה לבית גרינבלט 1827הוריו היו אברהם מרדכי לבית גראוויס יליד •

. 1827ילידת אחת משתי עיירות Mogielnicaאברהם מרדכי נולד במוגיילניצה•

Grojec)המוצא של משפחת גראוויס. )העירה השנייה היא בעיירה מוגיילניצה.1845אברהם מרדכי וצביה נישאו בשנת • הסמוכה לזבולין. נולד להם Przytyk הם התגוררו בעיירה 1862בשנת •

karbearzבן בשם משה לייזר. המקצוע שלו היה התגוררה המשפחה בזוולין.1866בשנת •

1827אברהם מרדכי יליד העיירה מוגיילניצה

1827צבייה גרינבלט ילידת העיירה זבולין

1862משה לייזר יליד Przytykהעיירה

1866דויד שמשון יליד העיירה זבולין

נישא לבת משפחת קנדל1884

1885אבא לייב יליד העיירה אופטוב

1889שיינדל אסתר ילידת העיירה אופטוב1889נפטרה

צביה

נחמה

עוזי

יוכבד

יצחק

מרדכי נוח

עקיבא

Zwolen

בית הכנסת של זוולין

פנים בית הכנסת בזוולין 1929

בית הקברות היהודי בזוולין

Mogeilnica

מוגיילניצה

מוגיילניצה

במוגיילניצה 2010שבר מצבה שנמצא בשנת עיר המוצא של אברהם מרדכי

Przytykפשיטיק

קנדל משפחת. Sandomierzעיר המוצא של משפחת קנדל היא סנדומירץ •האישה לה נישא דויד שמשון הייתה אחת מבנותיו של אלתר •

או חוה קנדל ילידת 1867קנדל. או מריה גיטל ילידת שנת . חווה לא האריכה חיים והיא נפטרה צעירה כפי 1870שנת

.1888-1889הנראה בין השנים . לאביו קראו ישראל 1848אלתר קנדל נולד בסנדומירץ בשנת •

ולאימו קראו שיינדל אסתר. שיינדל אסתר נפטרה בשנת 1887.

אחים. שתי אחיות ואח 2 אחיות ו-4לאלתר קנדל היו לפחות •נפטרו בגיל צעיר.

בעירה אופטוב לגנדליה 1864אלתר קנדל נישא בשנת •רוחלה לבית מנדלזיץ. במסמכים הפולניים היא מופיעה גם

. שמות הוריה 1848בשם ברוכה. ברוכה הייתה ילידת שנת זאב ולאה תושבי אופטוב.

,1870, חווה 1867 ילדים בשמות: מריה-גיטליה 8לזוג נולדו •, רבקה 1877,שרה 1876, חיים יעקב 1872אברהם ישראל

.Kiwa 1884,עקיבא/1881, חיה 1879

גראוויס- קנדל באופטובברשומים הפולנים לא מופיע שם האישה ממשפחת קנדל לה נישא •

דויד שמשון.1884בשנת .1885סבא אבא לייב נולד כאמור בשנת • נולדה לאבא לייב אחות בשם שיינדל אסתר. שיינדל 1889בשנת •

אסתר נפטרה בהיותה בת פחות משנה.משנה זו למעשה דויד שמשון אינו מופיע ברשומים הפולניים •

באופטוב. במקביל אחת מבנותיו של אלתר קנדל, חווה, נפטרה. במסורת המשפחתית שם הסבתא רבה לא נשמר, והסיפורים •

מעידים על כך שמשהו קרה לה ודויד שמשון נישא לאישה אחרת.בין הרשומים הפולנים יש אי התאמה לגבי שנת הלידה של חוה •

קנדל ומריה גיטלה קנדל. אני סבורה שחווה היא הסבתא רבה שלנו אולם יש סתירה בין הרשומים הפולניים.

לייב אבא סבאאבא לייב גודל על ידי משפחת קנדל באופטוב• ייסד סבא אבא לייב את המפעל 1905עם נישואיו בשנת •

לסיכות לצוללויד. אחד המפעלים המתועדים והמצליחים בעיירה שהעסיק פועלים.

להקמת המפעל הוא נשען על הון שקיבל מאביו דויד •שמשון וממשפחת קנדל.

בשלב כלשהו עברה המשפחה לעיר וארשה שם נולד •. 1923מרדכי נוח )אבי ז"ל( בשנת

מוארשה עלתה המשפחה לארץ ישראל באלול תרפ"ד •. יחד איתם הגיעה רחל קנדל בת דוד של סבא.1924

1905נוסד בשנת הועבר לארץ

1924ישראל

משפחת גראוויס/גרובייס במפעל בבני ברק ארץ

ישראל

רישיון הנהיגה של סבא בארץ ישראל

בני על נוספות ארכיוניות ידיעותמשפחה

אברהם ישראל קנדל בנו של אלתר קנדל • כפי הנראה היגר לארה"ב.1872יליד

הגיע לארץ לביקור שני האדמו"ר 1924בשנת •מגור בעל ה 'אמרי האמת' מלווה משלחת

של חסידי גור, חרשתנים ובעלי ממון. ביניהם היו משפחת גראוויס ומשפחת אלפסי.

שאלות ללא פתרוןלמי נישא דויד שמשון? כנראה חווה קנדל....•מה קרה לו לאחר שנישא בשנית?•מי היא בת הדוד שהגיעה לארץ עם המשפחה •

מי היו הוריה?היכן נישאו אבא לייב ושרה ניסנבאום?•מה קרה לכל האחים של אלתר קנדל?•האם שרדו עוד גראוויסים בעולם?•

... והתחלה סיום מילותעד כאן על קצה המזלג, נשאר עוד •

הרבה לחפש.אם בידיכם ידיעות, תעודות ותמונות •

רלוונטיות, אנא שלחו ונצרף לכלל שלם מדויק יותר.

אופירה