המשפחה מסובה מסביב לשולחן הסדר. בדף זה הפותח את ההגדה חסר חלקו המרכזי.

האישה יושבת מצד ימין מול המצה והגבר מימין. מעליהם קישוט של שער גותי טיפוסי לימי הביניים.

היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנוצרה בגרמניה בסוף המאה הגדת ראשי הציפורים

השלוש עשרה. שמה נובע מהאיורים המקשטים אותה, בהן מופיעות דמויות אדם עם ראשים של

ציפורים. הגדה זו הינה ההגדה העתיקה ביותר שקיימת בשלמותה, וכיום היא מוצגת במוזיאון

ישראל.

הגדת ראשי הציפורים היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנוצרה בגרמניה בסוף המאה

השלוש עשרה. שמה נובע מהאיורים המקשטים אותה, בהן מופיעות דמויות אדם עם ראשים של

ציפורים. הגדה זו הינה ההגדה העתיקה ביותר שקיימת בשלמותה, וכיום היא מוצגת במוזיאון

ישראל.

אודות ההגדה. שם המעתיק כנראה היה מנחם, כפי שנרמז 1300ההגדה נכתבה בסביבות שנת

מהצורה בה מודגשות האותיות מ-נ-ח-ם במילה "מונחים" באחד מעמודי ההגדה.ההגדה מקושטת בשלל איורים צבעוניים המופיעים לרוב בשולי דפי ההגדה.

בנוסף, ישנם שני דפים בהם מופעים ציורים שלמים, אחד בתחילתו של הספר והשני בסופו. חלק מהציורים מתארים מאורעות בתנ"ך, כגון עקדת יצחק, יציאת מצרים וקבלת לוחות הברית. איורים אחרים מראים את סממני החג, כגון ארוחת סדר פסח, נטילת ידיים, והצפנת האפיקומן. הדמויות היהודיות מופיעות עם גוף

אנושי, אך ראש של ציפור, והגברים היהודים חובשים את כובע היהודים שיהודים נדרשו לחבוש בתקופת ימי הביניים בה נכתבה ההגדה. דמויות של לא יהודים, כמו

זו של פרעה, אינן מופיעות כציפורים, אך פניהן מוסתרות.)ע"פ היסטוריון האמנות מאייר שפירו(

מצוות נטילת ידיים

כתבי יד מימי הביניים מגרמניה. בציורים הגברים חובשים את הכובע המשולש שחויבו לחבוש כדי להבדלם מהנוצרים. הנשים לא חבשו כובעים ופניהן פני בעלי חיים.

1320המחזור המשולש, דרום גרמניה, לערך

לערך1300חומש רגנסבורג, בוואריה,

ישנן מספר סברות מדוע בחרו המאיירים לצייר את הדמויות עם ראשי ציפור. הסברה הרווחת היא שהיה נהוג בין יהודי אשכנז להימנע מלצייר פני בני אדם בגין הדיברה "לא

תעשה לך פסל וכל תמונה". בכתבי יד עבריים אחרים מאותה תקופה נמנעו מאיירים מלצייר פני אדם, והיה נהוג להחליף אותן בפני חיות, להסתירן, או לצייר פנים בלי תווים מזהים. יש המסבירים שליהודים יש ראש של נשר משום שבני ישראל מתוארים כנשרים בעת צאתם ממצרים, ככתוב "כנשר יעיר קנו, על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו, ישאהו על אברתו"

)דברים, ל"ב, י"א(. הסבר אחר הוא שהנשר היה סמל של קיסר גרמניה, והבחירה לצייר את היהודים כנשרים הייתה כדי להפגין נאמנות למלוכה.

)ע"פ היסטוריון האמנות מאייר שפירו(

כנגד, ההיסטוריונית רות מלניקוף טוענת שהדמויות

היהודיות מהוות קריקטורות אנטישמיות נלעגות.

לטענתה, האיורים נעשו על ידי אמנים נוצרים,

ודמות הציפור בעלת המקור הבולט מרמזת על האף

הארוך שיוחס ליהודים. היא מחזקת טענה זו

בעובדה שלחלק מהדמויות ישנן אוזני חזיר.

כיצד נעלמו מעיניו של היסטוריון האמנות מאייר

שפירו אוזניהן של הדמויות המתוארות ב"הגדת

ראשי הציפורים", שנוצרה בדרום גרמניה בסוף

? החוקרת רות מלינקוף, מהמרכז 13המאה ה-

ללימודי ימי הביניים והרנסנס באוניברסיטת

קליפורניה, משוכנעת כי אילו היה מבחין החוקר

הגדול הזה באוזני החזירים, לא היה מתעלם מהן

במאמריו על ההגדה. החזירים נראים בעיניה הוכחה

ניצחת לכך שאת ההגדה לא איירו יהודים. מלינקוף

סבורה שהיו אלה אמנים נוצרים, שהכניסו ליצירה

דימויי שטנה אנטישמיים. את חלקם נאלצו

הפטרונים היהודים לסבול. אחרים אולי נעלמו

מעיניהם.

גלגולה של ההגדה מגרמניה לישראלההיסטוריה של ההגדה אינה לגמרי ידועה. בכריכת ההגדה רשום שהיא נרכשה בשנת

על ידי ברוך בנדיקט. אחת מצאצאותיו, יהודית בנדיקט, נישאה לשר המשפטים של 1864 נאסר 1934מדינת באדן, יהודי בשם לודוויג מרום, וידוע שההגדה הייתה ברשותם. בשנת

מרום ידי הנאצים, אשתו וילדיו ברחו לצרפת, ולא ידוע מה עשו עם ההגדה.

ההגדה התגלגלה לידיו של הרמן קהאן, תושב העיר קארלסרוהה בה שכנה משפחת . קהאן, שלא ידע להעריך את שוויה של ההגדה 1946מרום אשר עלה ארצה משווייץ ב-

ולא ידע שהיא ההגדה הקדומה ביותר שקיימת בשלמותה, נאות למכור אותה לבית פורסמה 1965הנכות בצלאל. לאחר מכן עברה ההגדה לאוסף מוזיאון ישראל. ב-

פקסימיליה של ההגדה בהוצאת תרשיש, בעריכת מיכאל שפיצר, שלראשונה אפשרה לציבור לצפות בהגדה בשלמותה.

ההגדה התגלגלה לידיו של הרמן קהאן, תושב העיר קארלסרוהה בה שכנה משפחת

. קהאן, שלא ידע להעריך את שוויה של ההגדה 1946מרום אשר עלה ארצה משווייץ ב-

ולא ידע שהיא ההגדה הקדומה ביותר שקיימת בשלמותה, נאות למכור אותה לבית

פורסמה 1965הנכות בצלאל. לאחר מכן עברה ההגדה לאוסף מוזיאון ישראל. ב-

פקסימיליה של ההגדה בהוצאת תרשיש, בעריכת מיכאל שפיצר, שלראשונה אפשרה

לציבור לצפות בהגדה בשלמותה.

מימין בעל הבית חוצה את המצה לשתיים משמאל מברכים "בורא פרי האדמה" ואוכלים

קרפס

הגבר קורא בהגדה "הא לחמה עניא"

חלק מהאיורים מתארים את טקסי חג

הפסח: הגיליון הראשון של ההגדה ניזוק

קשות, אך אפשר להבחין בו בזוג היושב

לשולחן החג. מי שתכנן את עיטור כתב היד

החליט לפותחו, ישר ולעניין, בארוחת ליל

הסדר. עוד מתוארות ברכות שונות )כברכת

נטילת הידיים(, אך גם הצפנת האפיקומן

ואכילת המצה. קבוצה אחרת של איורים

מתארת אירועים מקראיים, כעבודת הפרך

של בני ישראל במצרים, חציית ים סוף

וקבלת לוחות הברית. הציפייה לגאולה באה

לידי ביטוי בהגדה בתיאור עקדת יצחק

ובהצגת גן עדן. הכמיהה לירושלים מופיעה

: על גבי עמוד שלם מתוארת 47בגיליון

ירושלים של מעלה.

המעתיק שהעלה את המלים על הקלף הצפין את שמו בתוך הטקסט: ארבע האותיות

המרכיבות את השם מנחם מעוטרות בתוך המלה "מונחים", המופיעה באחד מעמודי

ההגדה. חתימה חבויה כזאת, ככל הנראה של אותו מנחם, נמצאה בכתב יד נוסף

מאותה עת.

בימי הביניים עוותו דמויות אנושיות בכתבי יד עבריים נוספים שמקורם בגרמניה. הדבר נגע בעיקר לתווי הפנים: הם הוסתרו, לעתים בקסדות או מאחורי בגד ובמקרים אחרים כך שהוצג לצופה רק צדו האחורי של ראש האדם. היו אמנים שבחרו להציג קווי מתאר כלליים של פני אדם ללא תווים אישיים. נפוץ היה גם המנהג להרכיב פני חיה )לאו דווקא ציפורים( על גוף אנושי. היסטוריון האמנות, פרופ' בצלאל נרקיס, ציין במאמרים העוסקים בכתבי יד עבריים בימי הביניים, כי מרבית הפוסקים בני התקופה לא התייחסו במפורש לנהגים אלה. גם הרב

מאיר בן ברוך מרוטנברג, שהסתייג מציורים בספרי תפילה, חשש מ"היסח הדעת שהם עלולים לגרום למתפללים" אך לא ראה בהם עבודת אלילים או הפרת האיסור שבדיבר השני. נרקיס )שבהחלט שם לב למוטיב אוזני החזיר בהגדת ראשי הציפורים( טען עוד שההסבר לתיאורים

החזותיים הללו אינו ברור די הצורך.

1238תנ"ך האמברוזיאנה, דרום גרמניה, מחזור וורמוס, בנוסח יהדות אשכנז,

1272

Antisemitic Hate Signs in Hebrew Illuminated, "בספרה

Manuscripts From Medieval Germany ," דוחה רות מלינקוף

בתוקף את הסברה, שאמנים יהודים תיארו כך את הדמויות

בהגדת ראשי הציפורים וביצירות אחרות מאותה תקופה. היא

שוללת את הטענה, שלפיה התיאורים המוזרים הללו משקפים

את הדימוי העצמי הנמוך של היהודים. מלינקוף סבורה כי כתבי

היד הללו, שהוכנו בעבור פטרונים יהודים ואף תוכננו והועתקו

בידי יהודים )תפקיד שדרש הבנת השפה(, אוירו על ידי אמנים

.נוצרים. אלה החדירו ליצירות דימויים מבזים בכמה אופנים

למשל, הצגת הדמות בפרופיל. תנוחה זאת, שיוחדה באמנות

הנוצרית לדמויות מרושעות כיהודה איש קריות, נעדרת בהגדת

ראשי הציפורים רק בעת תיאורם של פרעה, המלאכים, ודמויות

השמש והירח. מלינקוף מתייחסת לסטריאוטיפים שיוחדו

להצגה פיסית של היהודי. בהגדה מופיעים האף הארוך )שמגיע

לקיצוניות גרוטסקית בהצגתו כמעין מקור(, וכמובן הכובעים

. 13המחודדים, שהיהודים הוכרחו לחבוש מאז המאה ה-

חשיבות מיוחדת היא מייחסת לדימויי בעלי החיים, ובעיקר אלה

.מביניהם הנחשבים טמאים

מלינקוף משרטטת סיטואציה חברתית קשה להבנה, שלפיה

הסבו בני משפחה יהודים לשולחן הסדר, ודפדפו בגיליונותיה

המעוטרים של הגדה, שציירו בעבורם )תמורת תשלום כמובן(

אמנים נוצרים אנטישמים.

מוזגים כוס שנייה

הלילה הזה כולנו מסובין

יעקב ובניו באים מצרימה, ויוסף מקבל אותם.

אוהל יעקב

עשו בהר שעיר

בני ישראל משועבדים, בונים את

פיתום ואת רעמסס.

סצנת העקדה מתוארת בתחתית העמוד. הקטע הראשון של הטקסט מתאר את סבלות היהודים במצרים ואת בקשות העזרה שלהם מהאל. בשולי העמוד מימין מצוירים שני יהודים בעלי ראשי

ציפורים, מתפללים כאשר ראשיהם מופנים כלפי למעלה. הקטע השני של הטקסט מדבר על היענות האל לבני עמו ועל זכירת הברית עימו. העקדה, אם כן, מסמלת ביצירה זאת את תקוות הישועה והגאולה של היהודים בזמנם, כאשר זיכרון סבלותיהם בתקופת מסעי הצלב עוד הדהד בפיוטי "עקדה" ובתקוותם לגאולה באחרית הימים. הדרך שבה אוחז אברהם בשערו של יצחק

והחרב הגדולה - מדגישים את הצדדים האכזריים של העקדה.

העלאת השה – שחיתת קורבן פסחכקורבן פסח

העלאת שה לקורבן פסח

בני ישראל שרים שירת היםקריעת ים סוף

בבוקר בני ישראל מלקטים את המן, ובערב האל סיפק להם שלווים.

משה מקבל את שני לוחות הברית מיד הקב"ה ומוסר

לבני ישראל חמישה לוחות, המסמלים את חמשת

חומשי התורה. הציור מעטר את הפיוט "דיינו".

בראש צדו השמאלי של הדף מצוירת כף יד

המעבירה את הלוחות לדמות אדם בעל ראש ציפור,

העומד על גבעה שלידה כתוב "הר סיני". בתחתית

הגבעה מצוירת שוב דמות שראשה ראש ציפור, והיא

מעבירה את הלוחות )שהם עתה חמישה( לשני

אנשים, שגם הם בעלי ראשי ציפורים. הכותרת "מתן

תורה" המופיעה לצד הציור מעידה שלפנינו ציור

המבטא את מה שנאמר בפיוט "דיינו" בדבר חשיבות

ההתגלות בסיני ומתן התורה. נראה כי רעיון שני

הלוחות ההופכים לחמישה, מצביע על הפרשנות

המדרשית לפיה כל התורה כולה ניתנה למשה בהר

סיני.

.

דמויות של לא יהודים, כמו זו של פרעה, אינן מופיעות כציפורים, אך

פניהן מוסתרות.

בו Lכ Mה, רNע Lר Oל סוס פNם--כ Sיה Tר Uאו אחNב Wי Oים, ו Oר Lצ Mפו מ Lד Lר Mי Oויו Wש Wר Wופ

ם. Wמ Lכ Mל ש Oם ע Wלת Lמ Mש Lת בNרר Lם צ WתNר Uא Lש Mץ, מ Wמ Lח Sם י Sר Sקו ט Tצ Lת ב Sם א Wע Wא ה Wש Mי Oו

הכנת המצות על ידי הנשים והילד. והגבר בצד שמאל משגיח על עבודתן

אפיית המצות על ידי הגברים )הכנת המצות בבית היהודי טיפוסי בגרמניה(

27

הרמת הכוסות לתהילת האל

ברכת היין

נטילת ידייםשבירת המצה הראשונה

נטילת ידיים

ברכת המזוןאכילת האפיקומן

תפילה בבית הכנסת. פני המתפללים נשואים לגן העדן

הרמת כוס חמישית ותפילה לבוא המשיח: לשנה הבאה בירושלים

http://www.haaretz.co.il/literature/1.1528746

:מקורותמקורות:הגדת ראשי הציפורים, כרך פקסימיליה, הוצאת ספרי תרשיש, ירושלים

כתבי יד עבריים מצוירים, בצלאל נרקיסמאייר שפירו, מבחר מאמרים בתולדות האמנות, הגדת ראשי הציפורים

The Birds head Haggada, The illustrations, H. L. C. Jaffeהגדת ראשי הציפורים, רות מלינקוף

http://he.wikipedia.org/wiki/%

http://www.haaretz.co.il/literature/1.1528746

:הגדות של פסח באתר שלנוhttp://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=4&SubCat=7

:כתבי יד עתיקיםhttp://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=4&SubCat=6

קלריטה ואפריםהנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:

www.clarita-efraim.comנשמח לתגובות