אהרון הלויאיש טבע וצייר

מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

ארץ הצבי

מרכז וולקנייוסי יניב - המחלקה לעצי פרילמינהל המחקר החקלאי

מכון וולקני - המכון למדעי הצמח

אהרון הלויאיש הטבע והצייר

תודה מיוחדת למשפחת מרגולין על שיתוף הפעולה ביצירת קטלוג זה.

תודה לעמליה ברזילי על עריכת החומר באתר מכון וולקני.

צילום תמונות: יוסי יניב, ארכיון מכון וולקני, משפחת מרגולין גלריה תירוש

עיצוב גרפי: סטודיו מישמיש - דיזיין / 054-2090060

הדפסה: דפוס איכות

© מינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני - בית דגן - 2011

פתח דבר

ניסיונות כתחנת 1921 בשנת- דרכו את שהחל וולקני מכון

חקלאית השייכת להנהלת התנועה הציונית בארץ ישראל, חוגג

החקלאות תחומי בכל מחקרית פעילות שנות 90 אלה בימים

איש הלוי, אהרון הצייר את ולהזכיר לציין הזמן זה והסביבה.

העלייה השנייה, בהקשר לציור שבעת המינים אשר אומץ כסמל

וחותם מאז 1926 ועד היום.

של הגנים בנק בלובי התקיימה 2010 מאי חודש במהלך

הלוי, אהרון של ציורים צילומי תערוכת הצמח למדעי המכון

מרגולין, ברוריה בתו - האומן של משפחתו בני במעמד וזאת

הלוי מיצירתו של אהרון זה מקיף חלק קטן וניניו. קטלוג נכדיו

ונאיביות רבה אופטימיות מבטאים והם בתערוכה שהוצגו כפי

שאופייניים לתקופת ראשית הציונות והעליות הגדולות, ועד ימיה

הראשונים של מדינת ישראל.

יוסי יניב

תמונת סמל המינהל

בשנת - 1929 פרסם אהרון הלוי את אחת

תמונות אלבום החשובות- מיצירותיו

12 של סדרה ובו הצבי" "ארץ שנקרא

ישראל ארץ נופי את המתארים ציורים

עץ חיתוכי של ובטכניקה תנ"כית ברוח

עתיקים.

זקוף תמר ועץ המינים שבעת ובה סלסלה הוא הציורים אחד

על רקע נוף ההרים, אומץ ע"י מנהל התחנה דר' יצחק - אלעזרי

וילקנסקי )וולקני( כסמל וחותם של תחנת הניסיונות החקלאית

סמל להיות היום כן כאז מתאים זה סמל היום(. וולקני )מרכז

הארץ לתנובת הקשר את המייצג החקלאי המחקר מינהל

וגפן ושעורה חיטה ארץ הציור" את החובק המקראי ולפסוק

הסמל ח'(. פרק )במדבר ודבש" שמן - זית ארץ ורימון ותאנה

מופיע על כל כתבי עת והפרסומים המדעיים החל משנת- 1926

ועד היום.

בגרסה המינהל סמל את אנונימי אדם העתיק 50 ה- בשנות

צבעונית על מצע אחורי של לוח מודעות, כשתמונת הסמל הינה

לבן. שחור- בצבעי שהיה המקורי הסמל של מדוייקת גירסה

תמונה זו תלוייה היום בחדר הישיבות של ראש מינהל החקלאי-

מרכז וולקני.

אהרון הלוי 1957 - 1887

17.7.1887 תרמ"ז בשנת שבאוקראינה בצ'רניגוב נולד הלוי אהרון

ספר ובבית ב"חדר" למד שם רבנים, יעקב שוחט ממשפחת לאביו

תיכון, וכאן החלו כשרונותיו לציור להתגלות.

מהצבא ערק 19 בן כשהוא השניה( העלייה )תקופת בשנת-1905

הרוסי בו שירת, ועלה לבדו לארץ ישראל כשהוא משאיר אחריו את

הוריו וששת אחיו.

בירושלים. "בצלאל" לאומנות ספר בבית שנה כחצי למד בארץ

אגודת במסגרת וביבנאל במלחמיה בסג'רה, שומר היה בהמשך

נופי הארץ שכה ובכל מקום שבו שהה לא פסק לצייר את השומר,

קסמו לו.

בשנת 1912 נשא לאשה את בת שבע בת חיים צבי הורוביץ מוילנה.

בשנים 1914-1912 חזר לירושלים והתחיל לעבוד בבית ספר לאומנות

ובהמשך גם פתח חנות למכשירי כתיבה ברח' "בצלאל" בתור אומן

יפו.

משפחתו עם עקר 1915 - ב הראשונה העולם מלחמת פרוץ עם

למנחמיה ועסק בדיג בכנרת. ב - 1916 עבר לטבריה שם תכנן את

ברוך את הכיר גם פה החמים. במרחצאות הגינון ואת העירוני הגן

צ'יזיק הבוטנאי מכנרת שפתח בפניו את עולם הצומח. באותה שנה

גוייס לצבא הטורקי בתפקיד של שרטט תוכניות בניניים בסגנון מזרח

באותה הגיע לדמשק בדמשק. הצבא במפקדת השלטונות בשביל

עת גם ברוך צי'זיק שהוזמן להיות הגנן הראשי של דמשק, והגה כאן

ישראל ציורים של צמחי ארץ את הרעיון להוציא לאור אלבום של

הלוי אהרון ציון". פועלי " מפלגת ממייסדי בורוכוב לדב ולהקדישו

קיבל על עצמו את המשימה להכין את ציור הצמחים והפירות.

בסוף שנת- 1917 כשהצבא האנגלי התקרב לדמשק, חזר אהרון

בבית כנרת במושבה והתיישב ישראל לארץ ומשפחתו הלוי

משפחת צי'זיק. עם כניסת הצבא האנגלי לגליל עבר אהרון הלוי

לתל אביב, ועבד יחד עם ברוך צי'זיק ובהדרכת האגרונום עקיבא

אטינגר בהכנת ציורים מפירות הארץ.

שם לעסוק והחל בורוכוב לשכונת לגבעתיים עבר 1923 ב-

בחקלאות זעירה וגננות. בגינת ביתו טיפח יחד האגרונום עקיבא

אטינגר זן חדש של תות שדה שנקרא "החלוץ", זן שהפך בהמשך

1926 בשנת- שנים. אותם של ישראל בארץ ביותר הנפוץ לזן

זכה אהרון הלוי בפרס ראשון בתערוכה חקלאית על טיפוח תות

הגינה )"החלוץ"(.

כדרכו המשיך אהרון הלוי לנדוד ועבר מגבעתיים לרמת גן שהיה

למודעות בר ופרחי נופים וצייר ישב שם מתיישביה, מראשוני

פרסום לשוקולד ולתנובה.

הצבי" "ארץ התמונות אלבום את לאור הוציא 1929 בשנת-

המתאר את נופי ארץ ישראל ברוח תנ"כית ובטכניקה של חיתוכי

עץ. ציור שבעת המינים מאותו ספר הפך להיות לסמל וחותם של

מינהל המחקר החקלאי עד היום הזה.

נייר מכתבים רשמי עם איור שבעת המינים משנת 1926

מקורות מידע:

מוזיאון א. ד. גורדון דגניה א’

בית ראשונים הרצליה - ראיון אישי של ברוריה מרגולין הלוי 2007

אליהו הכהן - מאמר שהתפרסם ב”עתמול” 1980

ד”ר גדעון עפרת - מאמר “חלוץ האומנות ותות השדה”

משה יערי, תגובה בעיתון מעריב, 1983

אתר מורשת מינהל המחקר - סמל המינהל )עמליה ברזילי(

ארכיון מינהל המחקר החקלאי

מידע אישי משפחת מרגולין כפר מ”לל

מרמת גן עברו אהרון הלוי ומשפחתו להרצליה שם המשיך לצייר

עבור מפעלים בתל אביב ובנוסף עסק בצילום אירועים.

ב- 1929 עקב המצב הכלכלי הקשה באותה תקופה עקר אהרון

עסק שם לאוסטרליה אביב( בתל לגור עברה )המשפחה הלוי

בציור ובחקלאות. בשנת- 1931 חזר לארץ והתיישב בתל אביב

שם גם פתח חנות פרחים ועסק בציור פרסומות לחברת תנובה.

בהצעת אביב תל עיריית מטעם בתחרות השתתף ב- 1932

תוכנית לגן ציבורי "גן מאיר". התוכנית שלו זכתה במקום ראשון

)התוכנית לא התממשה ע"י העירייה כי היתה מורכבת לביצוע(.

הארץ. מראות של הנאיבי הציור מעצבי עם נמנה הלוי אהרון

הבוטניים הפרטים לכל והתייחס דייקן היה המדעים בציוריו

אותם תיעד. ליצירתו קווי אופי יציבים אותם פיתח לידי סגנון אישי

המבטא גישה רומנטית - אידאליסטית לנופה של ארץ ישראל.

גורדון במוזיאון דגניה א' מעוטר בציורים אגף הטבע ע"ש א. ד.

פרי מכחולו של הלוי שעד יומו האחרון שמר אמונים לנופי הירדן

והכנרת.

ביאליק כתב על יצירותיו "מידת השמים על ראש כל עם כמידת

הארץ אשר לרגליו".

לפי רצונו נטמן בבית העלמין בדגניה א' בשנת 1957 כשהוא בן

70 שנה. על מצבתו נכתב "אהרון הלוי איש הטבע וצייר".

ארץ הצבי - נופי ארץ ישראל עפ”י פסוקים מהתנ”ך

נוף ארץ ישראל

בדרך אל הכפר

דמויות בדרך לירושלים

רועה בגליל

ירושלים - הר הצופים

נשים בכפר

רועה צאן ועדרו

עצים בשפלה

הרי הגליל

נוף בשומרון

נוף

על גדות הירקון

נוף בגליל

בדואים על גדות אגם החולה

עצים בטבריהעצים ברחוב דיזינגוף בתל אביב

נוף מולדת

הרצליה

בית ופרדס ביפואל הכפר

רחוב ביפומבט לים המלח

מטע זיתים

יבניאלדמות מציירת נוף

א.ד. גורדון על גדות הירקון

עצי זית עתיקים

ציורים בהשראת התנ”ך

מעמד הר סינישיבת המרגלים

באה אשה אחת טעונה בידה קערת סלת. אמרה לו: הילך והקרב לפניהם. עמד ונטל מקל בידו ושבר כל הפסילים, ונתןאת המקל ביד הגדול שהבם. כיון שבא אביו ואמר: מי עשת להם כך? אמר לו: מכסה

אני מאבא? באה אשה אחת ובידה קערה מלאת סלת ואמרה לי: הילך והקרב לפניהם. התקרבתי לפניהם. היה זה אומר: אני אכל תחלה. וזה אומר: אני אכל תחלה. ועמד זה הגדול שביניהם ושבר את

כלם. אמר לו: מה אתה משטה בי-כלום יכולים הם? אמר לו: ולא?ישמעו

כשנהרג הבל היה מוטל בשדה ודמו משלך על העצים ועל האבנים והכלב שהיה משמר צנאו של הבל היה משמר נבלתו בכל חיות השדה ועוף השמים. באו אדם וחוה וישבו כנגדו והיו בוכים ומתאבלים

עליו ולא היו יודעים מה לעשות. עורב אחד שמת חברו אמר: אני מלמד לאדם זה מה לעשות נטל את חברו וחפר בארץ לעינהם וקברו. אמר אדם: כעורב זה נעשה. נטל את הבל וברה בארץ.

ברמושל נח והשטן. כשהתחיל נח נוטע בא שטן ועמד לפניו. אמר לו מה אתה נוטע?אמר לו: כרם. אמר לו השטן: ־מה טיבו? אמר לו: פרותיו מתוקים בין לחים בין יבשים ועושין מהם יין משמח לבבות. אמר לו השטן: רצונך שנט

עמו יחד אני ואתה. אמא לו: הן. מה עשה השטן? תביא רחלה ושחטה על הגפן: אחר כך הביא ארי ושחטו עליה: אחר כך הביא קוף ושחטו עליה: אחר כך הביאו חזיר ושחטו עליה - והטיף דמיהם והשקה בהם אותו הכרם. רמז לו: כשאתם שותה כוס אחת הרי כרחלה: ענין ושפל רוח כשהוא שותה שתי כוסות-מה נעשה גבור בארי ומתחיל ־לדבר גדולות ואומר: מי כמוני, כיון ששתה שלש או ארבע כוסות-מיד הוא נעשה כקוף: כומד ומרקד ומשחק, נש

תכר-נעשה כחזיר: מתכלכלך בטיט ומוטל באשפה. וכל זה ארע לנה הצדיק.

עשה לך תבת עצי גפר - אמר רב הונא בשם רבי יוסי: מאה ועשרים שנה היה מתרה הקדוש-ברוך-הוא בדור המבול שמא יעשו תשובה. כיון שלא עשו תשובה אמר לו לנח עשה לך תבת עצי גפר. עמד נח ונטע ארזים. והיו אומרים לו: ארזים אלו למה? אמר להם: הקדוש-ברוך-הוא מבקש חהביא מבול לעולם ואמר לי לעשות תבה כדי שאמלט בה אני ובית: והיו משחקים עליו ומלעינים בדבריו, היה משקה אתם הארזים והם גדלים. והיו אנשי דורו אומרים לו מה אתה עושה? ומשיב להם בענין הזה: והיומלעיגים עליו. לסוף ימים קצצם והיה מנסרם. היו אומרים לו: מה אתה עושה? ואמור להם: כך וכך, והיה מתרה בהם. כיון שלא עשו תשובה-מדי הביא עליהם

הקדוש-ברוך-הוא מבול.

פרחים

ציורים בוטניים

פומלומנדרינה יוסוף אפנדימנדרינה מקומית גדולה

תפוז מתוק - טבוריתפוז דם שמוטי

אתרוגלימון חמוץלימון מתוק

תאנהרקפתרימון

אחילוף קטןלוף ארץ ישראלי

חבצלת החוף

צבר עם קוציםצבר נטול קוצים

כנרת וירדן

עצי אקליפטוס על גדות הירדן

מבט מהארבל לכנרת

כנרת

רועה על גדות הכנרת

אתרים היסטורים

קבר רחליד אבשלום

נצרתירושלים

עצים עתיקים

דומם

פרסומות

ציפור קטנה מחפשת קן

אהרון הלוי1957 - 1887