חופש הדת, חופש מדת - Knesset · Web view2005/10/30 · כיוון תשובה זה מזכיר את אמרתו הידועה של בעל ספר החינוך, "אחרי

הדת מיסוד גבולותספיר גדעון

)תשס"ה(155-221 ח וממשל משפט

. איסור מיסוד1 א. פתיחה. ב. הפרשנויות השונות לאיסור מיסוד הדת: הדת

. איסור מיסוד הדת3. איסור מיסוד הדת כמחייב ניטרליות; 2 כאיסור כפייה; כמחייב

ג. הקשר בין. איסור מיסוד הדת כמחייב הפרדה מוסדית. 4 הפרדה נוקשה; איסור

מיסוד הדת ובין חופש הדת והחופש מדת. ד. מדוע לאסור מיסוד?: . תמיכה בדת מהווה פגיעה3. הטיעון בדבר מניעת חיכוך; 2. מסגרת הדיון; 1

בכבודם של

בן-שמש, יעקב יילחבר מודה בר-אילן. אני למשפטים, אוניברסיטת מרצה, הפקולטה מערכת וחברי ליפשיץ ליפשיץ, שחר דה-הרטוך, הדר ברק-ארז, אמנון דפנהבקשי, מוריה לדני מיוחדת תודה.המאמר של מוקדמות לטיוטות המועילות הערותיהם עלוממשל, משפט בהשראת או עמו משותפת עבודה במהלך התפתחו זה במאמר התובנות מן שרבות סטטמן

שכתב. אחרים מאמרים

1 וממשל משפט

ספיר גדעון . על מומחיות,5. תמיכה בדת פוגעת בחופש הבחירה; 4 מי שאינם מאמינים;

מגוון . טיעונים בעד מתן7. תמיכה ממשלתית עלולה להשחית את הדת; 6 ותועלת;

תמיכהה. סיכום ומסקנות. מעדיפה לדת ושתי גרסאות הניטרליות.

פתיחהא.

הדת עם הדוק קשר היום ועד הקמתה מאז מקיימת ישראל מדינת במדינה מקבילה לו יש אם שספק בפרט, קשר היהודית הדת ועם בכלל

ההקצאות בתחום הן ביטוי לידי בא זה הדוק המערב. קשר ממדינותשהם בתחום והן העיקריים המכשירים שני כידוע הרגולציה,

1הפועל. אל הכוח מן מדיניות מוציאה פוליטית מערכת שבאמצעותם

מספקת ישראל מדינתש השירותים סל במסגרתלהקצאות, אשר .רבים דת שירותי כלולים מתווכים, באמצעות או , במישריןלאזרחיה , מסייעתאחרות מדתות דת כוהני גם , כמורבנים מעסיקה המדינה

מממנת כנסת בתי של בהקמתם במסגרות דת שיעורי ומקוואות, בתחום פיקוח של מערך פורמליות, מחזיקה והבלתי הפורמליות החינוך

ברגולציה, האמור בכלועוד. ועירובין קבורה שירותי הכשרות, מספקת הדתי. כך, למשל, הדין את מסוימים בתחומים מאמץ המדינה משפט מבוססים משפטיים הסדרים אחרים ובתחומים 2וגירושין נישואין בענייני

עומד ניטרלית, הדבר שאינה בדרך המכשירים בשני שימוש עושה שהמדינה ככלש יצוין 1 ההתערבות מכשירי בין הבדל זאת, קיים בסיסית. עם ליברלית לאינטואיציה בניגוד לכאורה ניטרלית בלתי בהם. הקצאה הטמונה בחירות הפוטנציאלית הפגיעה במידת ניטרלית הבלתי

רגולציה לא אך בהטבה שימוש תוך מניטרליות חריגה משמעה ניטרלית בלתי בכפיה, הבלתי הרגולציה מדוע מסביר זה בכפיה. הבדל שימוש תוך מניטרליות חריגה משמעהניטרלית. בלתי הקצאה מאשר יותר הליברלית, כבעייתית הראיה נתפסת, מזווית ניטרלית

כי קובע165 , ס"ח1953, תשי"ג-וגירושין( )נישואין רבניים דין בתי שיפוט לחוק2 סעיף 2ולפיכך, תורה." דין פי על בישראל ייערכו יהודים של וגירושין "נישואין יהודים בין נישואין

. עםמשפטי תוקף לקבל כדי ההלכה דרישות על לענות חייבים המדינה בתחומי המתקיימים של אזרחיים נישואין של בתוקפם המשפט בתי הכירוההלכתיים, הנישואין של דםִבצזאת, ראו המתקיימים ותושביה המדינה אזרחי בישראל האישי הדיןשאוה, מנשה בחו"ל,

וביתר539-541 ,, תשנ"ב(סדה)מ מנשה,פירוט , "תוקפם אזרחיים נישואין של שאוה, בנישואין או,275)תשמ"ח( יג משפט עיוניהמדינה", אזרחי יהודים בין לארץ בחוץ שנערכו

לשם מהארץ יציאה אפילו נדרשת שלא מסוימות, כך מדינות של קונסולים ידי על הנערכים .89( 5נ) , פ"דהפנים נ' שר גולדשטין 2888/92 ץבג" לאחרונה ההליך. ראו השלמת

חיקוקים של שלמה מעין-נישואין. שורה של זוגי לקשר גם הכרה מעניק הישראלי החוק כבעל בצוותא החיים לזוגות נשואים, גם לזוגות עקרוני באופן הטבות, השמורות מעניקים

ראו בציבור בידועים העוסקים חוקים של מפורטת לסקירה.רשמי באופן שנישאו בלי ואישה )תשל"ג( ג משפט עיוני, "וזכויותיה מעמדה הגדרת- כאשתו בציבור הידועה"שאוה, מנשה

וממשל משפט 2

הדת מיסוד גבולות האוסרת מוניציפלית בחקיקה דתיות. כך, למשל, הדבר נורמות על

הדתי. החיבור הזמנים לוח הדתיים, לפי המנוחה בימי עסק בתי פתיחת השירותים מוסדי. ספקי בקשר גם ביטוי לידי בא למדינה הדת בין

וכך לשירות המקרים מן גדול בחלק משתייכים הדתיים גם הציבורי, הדתיות. הנורמות אכיפת על המופקדים מן חלק

מצב על ביקורת אחת לא נמתחה המדינה קום מאז השנים במרוצת בכללותו, כמו המצב על והמדינה, ביקורת הדת יחסי בתחום העניינים

היוההקצאות, ספציפיים. בתחום הסדרים על פרטנית ביקורת גם שירותי בהספקת המדינה של מעורבותה עצם על הן ביקורת שמתחו

ביקורת 3אלה. שירותים מספקת היא שבו והאופן ההיקף על והן הדת אישות, כגון דת, בתחומים מטעמי הרגולציה על נמתחה יותר חריפה לא רבות שנים זו, במשך ביקורת וכשרות. ואולם, חרף שבת שמירת

בישראל. יציבותו למדינה הדת בין היחסים בדפוס משמעותי שינוי חל 4קוו", "סטטוס לכינוי והמדינה, שזכה הדת בתחום ההסדרים מערך של

שניסו בעיני לפליאה היה התופעה את ולהסביר להבין רבים, תהיה, בשנים אשר השנים רבת ליציבות הסיבה תהיה5המעניינת. הסטטוס ומשתנה. בחומת הולכת זה רגיש בתחום המציאות האחרונות

ושאלות נִבעות קוו שנותרו פרצות, שנים במשך מיותמות מרכזיות, בעמ',484 לידועים המוקנות הזכויות מצבת של עדכנית ביקורתית . לסקירה484-492

הידועים מוסד של ליברלי כורחם? ניתוח בעל ליפשיץ, "נשואים שחר ראו בישראל בציבור.741 )תשס"ב((3)כה משפט עיוניבציבור"

פחות, או יותר לכת לרפורמה, מרחיקות מסוימים, ולהצעות לשינויים הוביל בנושא הדיון 3 המועצות לבדיקת הציבורית וועדהה וחשבון-דין ראו, למשל, .השירותים ספקתה באופן

משה(1993 יולי), ותפקודן הדתיות הצעת ; היהודיים, הדת שירותי רשות חוק גפני, פ-2000התש"ס- רות7.2.2000 ביום . הונחה1360 לאמנה מסדמדן, ויעקב גביזון ; לדמוקרטיה, הישראלי )המכון בישראל וחופשיים מצוות שומרי בין חדשה חברתית (2) . ד"כ1997היהודיים, התשנ"ז- הדת שירותי חוק יהב, הצעת ; יונה251-262 ,תשס"ג(

.874 )תשנ"ח( 164 קוו: הסטטוס תולדות ואלה"פרידמן, מנחם ראו תכניו ועל קוו הסטטוס של ההיסטוריה על 4

)ורדה ותמורות : רציפות1947-1949 למדינה מישוב המעבר, "בישראל ומדינה דת Gidon Sapir, "Religion; 47-65 תשמ"ח(הציונות, לחקר הרצל מוסדעורכת,- פילובסקי

and State in Israel—The Case for Reevaluation and Constitutional Entrenchment", 22 Hast. Int. & Comp. L. Rev. 617 (1998-99) 617, pp. 619-625 .

(5מז) , פ"דהדתות ושר נ' רה"מ מיטראל 3872/93 ץבג"ב חשין השופט דברי גם ורא אך על בישראל ומדינה דת יחסי להעמיד נהוג )"לעתים506-507, (מיטראל ענייןלהלן: ) 485

סטטוס...קוו" שבעולם "סטטוס כשאר הוא אין... זה מושג... קוו" "סטטוס של הנוסחה פי כל אותו ימשכו ומזה מזה בו וגמיש: האוחזים עמום, מעורפל מושג ישראל" הוא "נוסח קוו

המקצר."( ומי רחיבהמ - מי היוצר ביד כחומר הוא הוא, והרי לעברו מהם אחד ההסכמיות: תמורות לשבירת שבירה הסכמיות בין"זיסר, וברוך כהן אשרראו, למשל, 5

תויהודי דמוקרטית במדינה תרבותיות רב, "להכרעה קונסוציונליזם בין – ומדינה דת ביחסי. 675( רמות, תשנ"חעורכים, - שמיר רונןו שגיא אבימאוטנר, מנחם)


ספיר גדעון ישראל. במדינת המדיניות קובעי של שולחנם על ומונחות רבות, שבות

שינויהקונפליקט של לתחייתו חברו מאיצים גורמים כמה וביניהם, , התחזקות6הפוליטית, במפה המגמה 7,העליון המשפט בית של כוחו

ל'שיח מ'שיח לעבור הישראלית בחברה המסתמנת 8זכויות', זהות'

עקב9בישראל. והמשק הממשל ביחסי המתרחשת כללית שינוי ומגמת )או מחדש לדון פעם מאי יותר היום נתבעות השלטון רשויות כך, שלוש

בשאלות בפעם אולי מהן אחת לכל בנוגע ולהגיע אלו הראשונה( המציאות עם אחד בקנה יעלה בהכרח הדעת, שלא את מניח להסדר הקונפליקט פוליטי, גם קונפליקט בכל בעבר. כמו בעניינו ששררה

ביטוי לידי ומדינה, הבאה דת בשאלות והקצנה קיטוב מגמת ניכרת האחרונות בשנים? 6 של הדרמטית , והתחזקותןגיסא מחד החרדיות המפלגות של כוחן הפוליטית: עליית במפה

ישראל הקיצוניות, אגודת למפלגות היו1981 . בבחירותגיסא מאידך החילוניות המפלגותהיו2003 מנדטים. בבחירות ורצ, חמישה וש"ס, התורה החרדיות, אגו"י, דגל למפלגות

הולידה, בין זו מנדטים. הקצנה37הדמוקרטית, והבחירה החילוניות, מרצ, שינוי ולמפלגות היו בעבר דתי. גם רקע לקואליציה, על כשותפות מפלגות החרמת תופעת היתר, את

ומק"י' ופסילת חרות 'בלי המפורסמת מפא"י סיסמת הסף, למשל על פסילה של תופעות מדיניות. בעמדות קיצוניות של רקע על באו אלו פסילות הערביות. אולם והמפלגות מולדת

ידיעתנו( )למיטב ראשונהב שינוי ידי לע הוצגה הנוכחית הממשלה של לכינונה במגעים שרון, קיבל הממשלה, אריאל החרדיות. ראש המפלגות של קטגורית לפסילה תביעההשנייה. בממשלתו כשותפות נפסלו החרדיות והמפלגות זו עמדה

ומדינה, כשלרשותו דת בענייני מבעבר יותר מתערב העליון המשפט בית האחרונות בשנים7גם1992 מאז עומד בין הנשק בשנים המשפט בית התערב בהםש העניינים החוקתי.

נ' רובינשטין 715/98, 3267/97 ץ)בג" ישיבות בחורי גיוס גוןכ סוגיות מצויות האחרונות נ' מועצת הופמן 699/89 ץ)בג” דתיות מועצות (, הרכב481( 5נב) , פ"דהבטחון שר

לעיל, הערה , ראומיטראל עניין) כשר לא בשר יבואי(, 678( 1מח) , פ"דירושלים עירית (2מד) , פ"דירושלים הדתית נ' המועצה רסקין 465/89 ץ)בג" כשרות תעודות מתן,(4

פורסם((. נכונותו )טרם בית-שמש נ' עיריית סולודקין 953/01 )בג"ץ חזיר מכירתו( 673בצירוף דת בענייני לדון העליון המשפט בית של הגוברת שנטל החוקתי הנשק ומדינה,

לידי1992 בשנת לעצמו, הובילו הקואליציוניים ההסכמים נוסח של הקבוע הדפוס שינוי ולידי דת בענייני עוקף "הסכם ברק הנשיא כינה להסכם, שאותו מרכיב הוספת ומדינה,

(1מט) , פ"דהישראלית העבודה מפלגת ראש נ' יושב ולנר 5364/94 ץבג”בג"ץ." ראו: 758.

לשיח זכויות שיח בישראל: בין והמשפט שגיא, "החברה אבי של ממאמרו שאובים המונחים 8 הזכויות השיח: שיח סוגי שני בין הנגדה מציע . שגיא37)תשס"א( טז משפט מחקריזהות", בדיאלוג מאופין הזהות שיח ואילונצים, צדדים של אינטרסים בין בהתנגשות מתמקד

והמדינה הדת בתחום השינוי לתהליכי אפשרי כהסבר בהנגדה האחר. לשימוש עם משמעותי לג משפטיםדתי?", לאינטרס לאומי חזיר: מסמל של ברק-ארז, "גלגולו גם: דפנה ראו

.473, בעמ' 403)תשס"ג( לא שהמחקר . נדמה1977 שנת של המהפך את בעניין מים פרשת כקו לסמן לדעתנו, ניתן9

היסוד . קווי77 מהפך שבישר הכלכלי במישור האידאולוגי השינוי את מספקת במידה הדגיש של וחברתי. "המדיניות כלכלי תכנון ה, על , פרק4 בסעיף דיברו74 בשנת רבין ממשלת של

והחברתית הכלכלית הפעילות את להדריך שתפקידו כולל כנוןית על תושתת הממשלה ראו: .בישראל..." האדם-כוח כנוןילת תעשה והמשאבים... הממשלה הייצור גורמי כל בניצול

לעודד יב בסעיף התחייבה הראשונה בגין זאת, ממשלת . לעומת1613 )תשל"ד( 70 ד"כ


הדת מיסוד גבולות ושל ידיים כיפוף של בדרך רבה במידה יוכרע והמדינה הדת בתחום הפוליטי, המתנהל הסחר-מכר בצד אולם10פוליטיים. קחתן הסכמיאפשר המחוקקת ברשות בעיקר שהשאלות ראוי ואף והמבצעת,

הנורמטיבית. הזווית מן גם ייבחנו הרלוונטיות

בכלל, והמדינה הדת יחסי לבחינת תרומה להרים ברצוני זה במאמר שאקיים הדיון שפת כן הנורמטיבית, ועל הזווית בפרט, מן ובישראל

דת בשאלות החוקתיים. הקונפליקטים והעקרונות הזכויות שפת תהיה רבים. חוקתיים ועקרונות זכויות בהם ומגוונים, ומעורבים רבים ומדינה

ואף הקונפליקטים כל את בפירוט לבחון מתכוון אינני שלפנינו במאמר כל של הרלוונטיות מידת את לבחון גם מתכוון מקצתם. אינני את לא

הסוגיה על זאת, אתבונן לעניין. חלף החוקתיים העקרונות מן אחדואנסה קיימים, או והמדינה הדת יחסי בתחום אם לברר במבט-על,

זכויות ראוי מלבד חוקתיים עקרונות או שיהיו, הזכויות ייחודיים,

)תשל"ז( 80 ד"כראו: החופשית. היזמה את מהותי אידאולוגי ויכוח היה לא . מאז17 שנות פרס, באמצע בראשות האחדות ממשלת המפלגות. גם שתי מצעי בין הכלכלי במישור

17 סעיף. ראו: הציבוריים השירותים של חלקם הקטנת של העיקרון את השמונים, קיבלה , היא1992 בשנת שמאל ממשלת שוב . כשהוקמה117 )תשמ"ד( 100 היסוד, ד"כ לקווי

והכלכלה'. המשק בחיי הממשלה של יתר ממעורבות הפתוח 'הניהול מדיניות את המשיכה 2003 ביולי18-מהאמת. ב רחוק נתניהו, איננו בנימין האוצר שר של שתיאורו אפוא נדמה הטעות את עשו ובן-גוריון כצנלסון הבאים: "ברל הדברים את למעריב בראיון נתניהו אמר

את לתקן כדי שנים על שנים לעמול צריכים סוציאליסטית, ואנחנו מדינה הקמת של הגדולה השבעים, ורק בשנות השינוי את זמן. התחלנו לוקח הזה. זה השגוי מהמבנה ולצאת הטעות קפרא, "בן-גוריון יכלומ וורייט ישיחופשי." למשק המעבר את התחלנו האלפיים בשנות

אם6( 18.7.03) שבת -מוסףמעריבאשם", השיפוטית מההערכה לרגע נתעלם . מדויק. הוא השינוי תהליכי שתיאור שבדברים, הרי

החליטה2003 אוקטובר בראשיתכך, למשל, 10 מקיפה רפורמה ביצוע על הממשלה לנוסח שירותי בתחום ]: ראו לטהההח הדת.

URL:http://www.pmo.gov.il/nr/exeres/985F3BC2-8/10/20038544-40BB-802D-375136984EAD.htm] 2004(נצפה לאחרונה באוקטובר .(

השונים. המועצות הממשלה משרדי בין יחולקו ואגפיו פורקי הדתות ההחלטה, משרד פי עלהמספקות והאחריות הדת שירותי של הארי חלק את כיום הדתיות, יפורקו, בישראל,

בלחצה , שנתקבלהההחלטההמקומיות. לרשויות בעיקרה תועבר הדת שירותי ספקתהל המפד"ל. המפד"ל מצד פרישה איומי והולידה קואליציוני משבר שינוי, חוללה מפלגת של

האחריות את להעביר ההחלטה והוא הרפורמה ממרכיבי אחד במרכיב ביקורתה את מיקדה זהותו בגללהמשפטים, למשרד דתות לענייני המשרד מן הרבניים הדין בתי ניהולל

,פשרה גובשה ומתן משא לאחרלפיד. יוסף שינוי הנוכחי, יו"ר המשפטים שר של והשקפותיו האחריות העברת ףרפיה, ח עלו המשבר, את וחיסלה המפד"ל שרי דעת את שהניחה לישראל הראשית הרבנות מועצת נשיא של "מעורבותו המשפטים, תחוזק למשרד הנזכרת

הצעת:לישראל". ראו הראשית הרבנות מועצת של לפעילותה הנוגעים בנושאים חוק .שם ההסבר ובדברי 266 , ה"ח2003)תיקון( התשס"ד- לישראל הראשית הרבנות


ספיר גדעון המדויק המובן מהו כן בחשבון, ואם להביא הכלליים, שיש והעקרונות

להשפיע. אמורים הם בדיוק וכיצד עקרונות אותם של

הדת חופש הם השאלה הצגת עם מיד שעולים מרכזיים יסוד מושגי שנימשקפיםאלה, מושגים מדת. שני והחופש .הדת כלפי ערכי-דו יחס

הזכות מצד מיוחדת, הגנה לדת לכאורה מעניקה דת לחופש אחד, להן. זכאיות אנושית פעילות כל או קבוצה שכל הרגילות הגנותה מלבד שניתן מה על הגבלה לכאורה מטילה מדת לחופש אחר, הזכות מצד

להגנה דתיים-הלא של המיוחדת זכותם תיפגע שלא לדת, כדי להעניק מדת והחופש הדת חופש בין הגומלין שיחסי הטוענים יש הדת. מפני

ולכןמזה, זה םלהפריד ניתן ושלא סימטריה על מבוססים לתאר אין הללו הזכויות שתי בין הפנימי היחס יהיה 11נפרדים. עקרונות כשני אותם בחינה תחייב אליהם רצינית שהתייחסות נראה פניו יהיה, על אשר

הדת בתחום בישראל היום הקיימים ההסדרים מן חלק של מחודשתוהמדינה.

וביתר קום מאז השנים במהלך האחרונות, בשנים שאת המדינה, זוכה איננה זאת והמדינה". קריאה הדת "להפרדת קריאה נשמעת

הנורמטיביים היסודות גם מלאים, וממילא ולהבהרה לפירוט כלל בדרךעל בצורה נחשפים אינם להצדיקה שאמורים ניסיון ברורה. פניו, אחת עתה. אולם זה שהוזכרו הזכויות בשתי רב שימוש יחייב לביסוסה שחרף היא במאמר מוקדמים בשלבים כבר לבסס שאנסה הטענות הדת בין היחסים בדפוס הללו, השינוי הזכויות שתי של הרבה חשיבותן בשתי להיתמך יכול ההפרדה, איננו חסידי לחולל שמבקשים למדינהוהוא הזכויות נוסף, חוקתי עיקרון של יצירתו מחייב או מניח בלבד, הדת". חלק מיסוד "איסור עקרון מכונה האמריקני החוקתי שבשיח

זה לעקרון אפשריות גרסאות לתיאור אפוא יוקדש המאמר מן נכבד אחת כל וביסוד בכלל העיקרון ביסוד לעמוד שיכולים הטעמים ולבחינת

בפרט. מגרסאותיו

להתייחסות בישראל זכו לא מדת, שאולי והחופש הדת מחופש להבדיל משפטנים של לשונם על ספק ללא שגורים הם אך12מפורטת, אקדמית

בשיח מוכר איננו כמעט הדת מיסוד איסור בישראל, עקרון ציבור ואנשיKathleen M Sullivan, "Religion and Liberal Democracy", 59ראו, למשל,11 U. Chicago. L.

Rev(1992) 195, p.197; Suzanna Sherry," Lee v. Weisman: Paradox Redux", 1992 Sup. Ct. Rev.(1992) 123, p.139.

דתיים" רגשות על והגנה מדת הדת, החופש ספיר, "חופש וגדעון סטטמן דניל השוו אךסטטמן5( תשס"ד) כא משפט מחקרי )להלן: שםוספיר( טענת על חולקים אנו ,

.הסימטריה


הדת מיסוד גבולות בישראל החוקתי הדת" לשיח מיסוד "איסור של זרותו הישראלי. את

מבין מאליו מובן הפחות גם שהוא לעובדה ולזקוף לתרץ אולי ניתן כחלק אותו כוללות אינן רבות מערביות העקרונות. מדינות שלושת

הוא13שיטתם, של החוקתיים היסוד מעקרונות לא אף כלול איננו גם החוק את המעצבים היסודיים המשפטיים המסמכים מן באחד

ויש14האדם, זכויות בתחום הבינלאומיות והמוסכמות שפעילות טוענים אשר,המדינה מצד איננה,המיסוד איסור עקרון את מפרה מפרה

15כלשהי. אדם זכות בהכרח

ותשומת ומדינה דת של בתחום בישראל והמשפטיים הציבוריים יכוחיםוהו ריבוי אף-על 12ראו.הדת חופש בנושא יחסית מעטה מחקרית כתיבה מושכים, קיימת שהם הרבה הלב

"חופש,מירון מחהש ;414( -תשל"ד)תשל"ג ג משפט עיוני ,מדת" החופש לעומת הדת החופש המצפון "חופש שטרית שמעון קביעת נורמות כפיית מפני והדת: חובת דתיות,

ברנזון בי; צ467)תשל"א( ג משפטיםדת" מטעמי הגבלות דתית, והטלת לרשות היזקקות חירות "על שלח מן; ח405)תשל"ג( ג משפט עיוני ישראל" במדינת והמצפון הדת "חופש

ה. כהן חיים של לכבודו מאמרים קובץ- בישראל אזרח זכויות"הלב וחירות המצפון;85תשמ"ב( בישראל, האדם לזכויות האגודהעורכת, - גביזון ות)ר

Amnon Rubinstein “Law and Religion in Israel”, 2 Israel L. Rev. (1967) 380; Ruth Lapidoth, Michael Corilandi “Freedom of Religion in Israel” Israeli Report to the XIV International Congress of Comparative Law (Alfredo Mordechai Rabello ed., Hamaccabi

Press (Jack), 1994) 273.והשבעים. השישים משנות הם הללו המחקרים לראות, רוב שניתן כפי

את עיגן1951 בשנת בשבדיה שנחקקFreedom of Religion Act בשבדיה. ה למשל כך ? 13 כדת השבדית הכנסייה של המיוחד מעמדה את ביטל לא מדת, אך והחופש הדת חופש

נכנסה2000 המדינה. בינואר הכנסיה של הבכורה במעמד רסמהִשכ רפורמה קפהולת : לחלוטין. ראו אותו ביטלה לא אך השבדית

Kenneth Stegeby, "An Analysis of the Impending Disestablishment of the Church in Sweden", 1999 B. Y. U. L. Rev.(1999) 703; Jonas Alwall, "Religious Liberty in Sweden: An

Overview", 42 J. Church & St. (2000)147 את חייב לא הפדרלי, אך הממשל על רק בראשיתו זה קרוןיע חל הברית בארצות אפילו 14

רק ממשלי לחוקה14ה- התיקון של וקבלתו האזרחים מלחמת לאחר המדינות. ו:המדינות. רא על גם קרוןיהע ית, הוחלנהאמריק

Leonard W. Levy, The Establishment Clause religion and the First Amendment (Chapel Hill: University of North Carolina Press, 1994), 79-93.

נבע לחוקה הראשון בתיקון קרוןיהע של הכללתו שלמעשה וטוענים לכת המרחיקים יש ו:פדרלית. רא התערבות מפני השונות במדינות הממוסדת הדת על להגן מהרצון דווקא

Wilber G. Katz, Religion and American Constitutions (Northwestern University Press, 1964), 8-10. (religion clauses were designed to bar congress from interfering with existing establishments in the states); Mark De Wolfe Howe, The Garden and the Wilderness (The University of Chicago Press, 1965), 1-31.;"Religion" The Oxford Companion to the Supreme Court of the United States (Kermit L. Hall - ed., Oxford University Press, 1992) 717 ("It is likely that most of the framers meant only to outlaw national religious establishments while leaving the question of state religious establishments to the political judgment of the

states.").


ספיר גדעון אלא לתרץ רק לא ניתן הישראלי לשיח העיקרון של זרותו את ואולם

נגד לנסח, כטענה הסף על כבר כך להצדיק, ובתוך לנסות אפילו אולי בעקרון ההתמקדות נגד זה, כלומר מאמר עצמו על שנוטל הפרויקט

בישראל. מהמדינה הדת להפרדת הרחבה ובתביעה הדת מיסוד איסור יהודית כמדינה שלה החוקתיים היסוד במסמכי מוגדרת ישראל מדינת

מן הפרדה מונעת זאת מכוננת הגדרה שיטענו, כי ודמוקרטית. יהיו זה, בין בעיקרון דיון הדת, ולכן מיסוד איסור מעקרון שמתבקש הסוגאיננו ובין להצדקה ניתן שהוא למציאות רלוונטי להיות יכול לאו,

הישראלית.

שאיננו מה את מניחה בשניים. ראשית, היא לטעמי לוקה זאת טענהמדינת מובן אבל כמדינה מוגדרת אכן ישראל מאליו. יהודית,

16במחלוקת. ושנויה ועיקר כלל ברורה אינה זאת הגדרה של המשמעות

על שוללת כיהודית המדינה של שהגדרתה ברור זה ספציפי, אין באופן מגרסאותיו, אחת פי הדת, על מיסוד איסור שמציב האיסור את הסף

את לא ואפילו אחרות דתות פני על היהודית הדת של העדפה על שלו, להימנע יותר מחמירה הדת, בגרסה מיסוד איסור שמציב הדרישה

פרשנות על לחשוב מעדיפה. ניתן לא תמיכה בדת, לרבות תמיכה מכל לקדם המדינה חובת תיגזר המדינה, שממנה ה'יהודית' בהגדרת לרכיב

על אפילו דתיים, או יהודיים היבטים תרבותיים, ולא יהודיים היבטים צעדים לנקוט חובה אך הרכיב מן שתסיק יותר עוד צנועה פרשנות - צביונה בקביעת להתערב חובה לא במדינה, אך היהודי הרוב לשימור

להיות עקרוני באופן אפוא יכולה ישראל מדינת17דתית. או תרבותית מיסוד איסור כמצוות למדינה דת בין להפריד עת ובאותה יהודית מדינה

ולכן בגרסותיו הדת ההצדקות לבחינת חשיבות יש הקיצוניות, כזאת. להפרדה לתביעה האפשריות

,Michael J. Perry, Religion in Politics, Constitutional and Moral Perspectives : למשל,ראו 15(Oxford University Press, 1997), האומות ארגון על גם מקובלת זאת טענה. 16-17

ו: רא.המאוחדות Note by the Secretary General: Elimination of all Forms of Religious Intolerance, U. N.

Doc. A/8330 Ann. III (1971) השופטים בין הפולמוס וכן לנושא שיוחדה משפט עיוני ( של3יט) כללי, חוברת ראו, באופן 16

אהרון אלון "המהפכה וברק: זכויות ברק, א וממשל משפטמוגנות", יסוד החוקתית: בעמ' 9)תשנ"ב( ערכיה חוק דרך"אלון, מנחם; 30-31, יהודית מדינה של בחוקה:

.659)תשנ"ב( יז משפט עיוני, "וחירותו האדם יסוד: כבוד חוק לאור ודמוקרטית שהוזכרו השתיים "יהודית", לרבות למונח האפשריות הפרשנויות מנעד של מועיל לציור 17

רות בגוף ראו, "מדינה הטקסט, זהות יהודית גביזון, אידיאולוגיה ודמוקרטית: פוליטית, .640-644, בעמ' 631)תשנ"ה( יט משפט עיוניומשפט",


הדת מיסוד גבולות נוספת. גם מרכזית חולשה ההפרדה ברעיון ההתמקדות נגד לטענה

מחייבת יהודית כמדינה ישראל מדינת של הגדרתה כלשהו מטעם אםלפי הפרדה שוללת ולפיכך היהודית הדת של העדפתה פירושיה -

להפרדה, בהצדקות לדיון רב ערך נודע למדינה, עדיין דת - בין השונים מהפרדה, בהימנעות כזה, הכרוך יש המחיר, אם מהו נדע כך רק שכן

המדינה של החוקתית מהגדרתה הנטען פי על המתחייבת הימנעותבשיח כאמור, טענות נשמעות בישראל הציבורי הפוליטי כיהודית.

מסודר. דיון בסוגיה התקיים לא מעולם אך כזה מחיר של קיומו בדבר לחשוב שניתן היא הזה במאמר שיוצע הדיון מן לגזור שאבקש המסקנה

דתי בזרם או בכלל בדת לתמוך למדינה שתאפשר אלטרנטיבה עלואפילו דתיים זרמים או אחרות אופציות פני על להעדיפם דווקא,

בלי מבט מנקודת מדי כבד במחיר כרוך יהיה שהדבר אחרים, הדבר, דיה, משמעות מבוססת זאת מסקנה דמוקרטית-ליברלית. אם

דת-ומדינה, מדינת בקשר האמור בכל רווחת, לפחות לטענה שבניגודדמוקרטית-ליברלית. גם עת ובאותה יהודית להיות יכולה ישראל

במאמר. המרכזי הציר יהיה שבעיני למה אותי מובילה זאת נקודהשיח והשיח הפילוסופיה כידוע, נשלט הישראלי הפוליטית, בפרט,

ידי עמוקות( על מושפע נשלט, לפחות לא )ואם האחרונים בעשורים ניטרלי". "ליברליזם פוליטי" או "ליברליזם לכנותה שנהוג עולם תפיסת בכל ניטרלית להישאר המדינה על כי סבורים הפוליטי הליברליזם חסידי

טוב תפיסות של מקידומן הטובים", ולהימנע "החיים בשאלת האמור שמציעים להישען, כפי עשויה ומדינה דת להפרדת כלשהן. התביעה

הליברליזם של מדרשו מבית הליברלית ההנמקה רבים, על כותבים הפוך. שהרי, אפילו הוא ההנמקה מסוימת, סדר הפוליטי. במידה

טוב, ובמידה תפיסת של הפרדיגמה היא שדת לומר מסוים, ניתן במובן הפרפקציוניסטי המשחקים למגרש המדינה כניסת נגד רבה, הטיעונים

למדינה. הדת בין הממשק של ההקשר מן השראה וקיבלו התנסחוולמעשה והמדינה הדת יחסי בסוגיית הדיון דיון יאפשר, גם יחייב,

מה לברר ננסה הניטרלי. במהלכו הליברליזם של הבסיסיות בתובנות בשאלות במחלוקות המדינה מעורבות נגד הנימוקים להיות יכולים

אם כפולה: ראשית, נבחן בדיקה נבצע מהם אחד לכל הטוב, ובנוגעואפילו להימנעות כללי כטעם לעמוד יכול הנימוק נגיע אם כזאת,

בכל לו יש שמא משכנע, נבחן איננו כללי כנימוק שהנימוק למסקנה הפוליטי דווקא. לליברליזם ומדינה דת ליחסי בנוגע כלשהו משקל זאת

גם השנים במהלך קמו לניטרליות ולתביעתו מתוככי מבקרים, בלתי רק לא היא ניטרליות כי סבורים הליברלית. הללו האסכולהאפילו בלתי גם אלא אפשרית מוצא הנחות על בהתבסס נחוצה,


ספיר גדעון בשיח האחרונות בשנים תאוצה צברו הללו הנגד ליברליות. טיעוני

הישראלי. מטרתו בשיח ממשית לחשיפה זכו טרם הבינלאומי, אך נגד מקיף טיעון בהירה בצורה להציג תהיה זה מאמר של העיקרית להציגה בניטרליות המצדדים של היומרה ונגד לניטרליות התביעה

הגרסאות את גם להפריך בעת הליברלית, ובה התפיסה מן כמתחייבתומדינה. דת יחסי של בהקשר לניטרליות התביעה של המקומיות

מחבריו, הישראלי בשיח פחות מוכר הדת מיסוד איסור כאמור, עקרון נכלל זה עיקרון האמריקני. שם בשיח מדת, וגם והחופש הדת חופש

לטעמים בנוגע המדויקת, או למשמעותו באשר הסכמה בחוקה, אין זה, ובמשמעויות בעיקרון הדיון בחוקה. את הכללתו את המצדיקים

אעסוק חלקים: בראשון לשני אפוא לענייננו, אחלק ממנו הנגזרות נבדלות פרשנויות ארבע תארא ב בהצדקות. בפרק בהגדרות, ובשני

נוקשה, יה, ניטרליות, הפרדהיכפ : איסורהדת מיסוד איסור לעקרון בשאלת ביניהן חלוקות הראשונות הפרשנויות מוסדית. שלוש והפרדה

תתיר. הראשונה מהן אחת שכל בדת הממשלתית התמיכה היקף אופציות לעומת דת להעדיף ואף לתמוך למדינה ה(, מתירהיכפי )איסור

המותרת; השנייה ההעדפה למידת גבול לשים מבקשת אחרות, אך מעדיפה, תמיכה אוסרת אך בדת לתמוך למדינה )ניטרליות(, מתירה

שוללת )הפרדה השלישית ואילו של תמיכה של ביטוי כל נוקשה( לעקרון הרביעית הגישה מעדיפה. את שאינה כזו בדת, גם המדינה

את מודדת אשר סקלה על בבירור למקם ניתן לא הדת מיסוד איסור זמן כל מעדיפה תמיכה- לדת להעניק מותר שלמדינה התמיכה מידת

תמיכה לתמוך מוחלט איסור שוויונית, או יה, תמיכהיבכפ כרוכה שאינה בצורתה. אלא המותר התמיכה בהיקף אינו זו גישה של כלשהי. עניינה

עם מזהה הדת מיסוד לאיסור זו פרשנות ממסדי', 'חיבור 'מיסוד' המערכת מן לחלק ומוסדותיה הדת את להפוך המדינה על ואוסרת

השלטונית.

זו מיסוד לאיסור הגרסאות אחת הניטרלית, הפרשנות שכינינו הדת, או אחת דת של מהעדפתה מוחלט באופן להימנע המדינה את מחייבת

בכלל דת של אחרים, או דתיים וזרמים דתות פני על אחד דתי זרם של אבחן, ואדחה, טענה ג בפרקאחרות. ואמונות חיים צורות פני על

מה על למעשה חוזר הניטרלית בגרסתו הדת מיסוד איסור ולפיה נפוצה על הגנהש אחרות מדת, ובמילים והחופש הדת מחופש כבר שמתחייב

לאיסור הניטרלית הפרשנות אימוץ מחייבת מדת והחופש הדת חופש והחופש הדת חופש על להגן המבקשת שמדינה הדת. אטען מיסוד חיים לדרכי דת בין ניטרליות על לשמור חייבת אינה אזרחיה של מדת


הדת מיסוד גבולות כי אטען זאת השונים. עם הדתיים והזרמים הדתות בין או אחרות היקף את לסייג חייבת מדת והחופש הדת חופש על האמונה מדינה

דתי לדת/זרם או בכלל לדת להעניק בוחרת שהיא המעדיפה התמיכה סטטמן, בזכויות דני עם בפירוט, בצוותא דנתי18אחר, מסוים. במקום

רבה במידה יתבסס זה בפרק שאקיים מדת. הדיון ולחופש דת לחופשאתו. מוקדמת היכרות יחייב לא מאמר, אך באותו שהצענו המתווה על

ואבחן מיסוד באיסור לדון אחזור ד בפרק טיעונים של שורה הדת, ( לטובתג בפרק נדון כברש מדת והחופש הדת חופש טיעון לע )נוסף כליל דחהא הטיעונים רוב את השונות. בגרסותיו העיקרון אימוץ

שום כי אטען, הליברלי בשיח רווחת לעמדה בניגוד. קבל- א וקצתם להיכנס המדינה מן למנוע צריך אינו הליברלית הערכים במערכת דבר

אין המשחקים למגרש משכך, למנוע סיבה כל הפרפקציוניסטי. ובכלל,כלשהי חיים דרךב להכיר מהמדינה דתב או בכלל דתב גם זה

מגבלות שתי הציבל ישזאת, . עםלהעדיפה ואף בה , לתמוךמסוימת - לאופניה. והשנייה ההתערבות למידת נוגעת זו, האחת להתערבות

תפיסת מאימוץ שמתבקש , כפיהבחירה חופש את המחשיבה מדינהחייבתליברלית, עולם לבחירה מדי גבוה מחיר תג מהצמדת להימנע

מרוקנת כזה מחיר תג ביקרן. הצמדת חפצה אינה שהיא באופציות שאת ביתר אמורים אוטונומית. הדברים לבחירה האפשרות את מתוכן

של המדינה מצד מופרזת העדפה שכן ,הדת מתחום בעניינים כשמדובר גם)בהתאמה( לפגוע מתחרות, עלולה אופציות של או דתית אופציה הבוחרת , מדינהבנוסףהאזרחים. של הדת בחופש או מדת בחופשאפילו לתמוך והחפצה לא תמיכה בדת, על לשמור מעדיפה,

שהתמיכה גם להקפיד הרוחני, חייבת צביונה ועל הדת של עצמאותה , שכןהדת ביןו בינה מוסדי בחיבור כרוכה תהיה לא לדת מעניקה שהיא למרותה ולשעבודה הדתית המערכת של להסתאבות מוליך כזה חיבור

קיים תהיה, שלא זאת עמדה של האופרטיבית המשמעותהמדינה. של מיסוד לאיסור הראשונות הפרשנויות משתי אחת אימוץל טוב טעםאלא תביעה או נוקשה , הפרדההדת של אימוצןל רק לניטרליות,

מוסדית. והפרדה יהיכפ איסור- האחרונות השתיים

כללי הראשון כפול, חלקו הוא לבסס המאמר אפוא שיבקש המסר נוגעת הראשונה, שאיננה והמדינה. הטענה הדת ביחסי מתמקד והשניהיא והמדינה הדת ליחסי לניטרליות, הליברלית שהתביעה דווקא,

אינן של להתנהלותה ממנה שנגזרות והמגבלות מוצדקות. המדינה, על לחשוב שקשה ומדינה, היא דת ביחסי השנייה, הממוקדת הטענה

(.11 )לעיל, הערה וספיר סטטמן 18


ספיר גדעון והמדינה, באופן הדת יחסי על שתחלוש נורמה של ליצירתה טוב טעם

סיבה כל הדת. אין אל ביחסה המדינה על מיוחדות מגבלות שיטיל המוענקות הזכויות לעומת לדת יתר זכויות להעניק המדינה את לחייב

אך ותפיסות לתופעות טוב טעם בנמצא אין במידה בה מקבילות, זאת, אם אחרים. לטענה על מוטלות שאינן מגבלות עליה להטיל

יש בדת, אך המצדדים של הראייה משחרר, מזווית אפקט תתקבל, פעילות כל של שהצדקתה מחשק. כשם אפקט גם לה יש עת באותה

הכלליים, החוקתיים היסוד עקרונות של בכיבודם מותנית המדינה מצד לתמיכה מובילה או שמיועדת לפעילות הנוגע בכל שיהיה ראוי גם כך

בקנה לעלות חייב המדינה מצד בדת תמיכה של אקט כל בדת. אם הפרט, הרי זכויות על הגנה ובכללם החוקתיים היסוד עקרונות עם אחד

ואיסור מדת הדת, החופש חופש של להשלכותיהם בנוגע מסקנתנו יכולה ישראל למדינת הדת בין הראויה היחסים מערכת על הדת מיסוד

כסיומו. ולא הדיון של כתחילתו רק לשמש וצריכה

הדתאיסור מיסודלהשונות הפרשנויות . ב

פרסם1689 בשנת על "אגרת שכותרתו מהפכני חיבור לוק ג'ון : הזו הכוונות הצהרת את לוק הציע החיבור הסובלנות." בפתח

ובין האזרחי הממשל בין להבחין הוא הכרח שקודם-כל סבור הריני" ייעשה לא המדינה. אם לבין הכנסייה בין נכונים גבולות הדת, להתוות

טובת או הנפשות שטובת אלה בין למחלוקות קץ יהיה לא לעולם כך זו שטובה פנים המעמידים אלה לבין עיניהם נגד באמת היא המדינה

19"מבוקשם. היא

20ליישוב, ניתנים יצרים, בלתי טעוני דת בשאלות שוויכוחים טען לוק

היום מסדר דת בענייני מחלוקות להסרת קרא הוא לפיכךומסוכנים. אלו שמחלוקות והמלחמות המאבקים מן להימנע כדי הציבורי

לאלו21מחוללות. הדיונים משולחן הדת ענייני הסרת כי החוששים מאגנס,ברונובסקי יורם ומאנגלית מלטינית רגםִ)ת הסובלנות על תואיגרלוק, ג'ון19 ,

. 40 ,(תש"ן הנכונה, ובעיני האמונה בעלת עצמה בעיני היא יהיכנס כל . )"שהרי50-51' משם, בע20

כאמת, ואת בעיניה נראה בו מאמינה שהיא מה כופרת; כל או טועה הריהי האחרת הכנסייה לצדקת באשר הללו הכנסיות בין המחלוקת כן כי כמוטעית. הנה רואה היא השונה הדעה

ואין בשני שווה היא הנכונה הפולחן לדרך ובאשר שלהן הדוגמות לא הצדדים, שופט, זו בשאלה זה. ההחלטה בעניין להכריע בעולם, היכול אחר במקום לא גם בקונסטנטינופול

בלבד."( שלו בני-אדם, והיא של העליון השופט נחלת היא שאנו בבעיות כולה צפונה שהסיבה נבין דעתנו לתת ניטיב . )"ואמנם, אם90-92' משם, בע21

המחזיקים האנשים את לסבול ההתנגדות הדעות, אלא חילוקי לא כאן. שהרי בהן דנים בעולם שהתעוררו ולמלחמות הפלוגתות לרוב שגרמה זו הממשל, היא דעות שאינן בדעות


הדת מיסוד גבולות ממשי איננו זה חשש כי לוק השיב הדתי האינטרס נגד תפעל הציבורי

אמונה טעמים משני על ממילא מבוססת דתית עיקריים. ראשית, עיקר22יה,ילכפ ניתנת ואינה פנימי שכנוע ושנית, דת של מהותה

המגונות, ומידותיו תשוקותיוב המאמין שמקיים המלחמה הוא אמיתיתולכן23הפרטית, האמונה של בתחומיה נודעת דת בשאלות לוויכוחים האזרחי. הממשל פעולתב מועטה מעשית חשיבות

תימנע שהמדינה בכך די אזרחי שלום השגת שלשם האמין עצמו לוק מוכן, היה הדת. הוא למצוות ציות להבטחת הכפייה בכוח משימוש אחרות, מדינה. במילים בדת ממשלתית תמיכה זאת, להרשות לעומת

של מדת חופשבו הדת בחופש המדינה להתערבות התנגד לוק בעוד מיסוד" המודרנית החוקתית בשפה שמכונה מה שלל לא אזרחיה, הוא

בין הפרדה של יותר גבוהה רמה מחייבים זמננו בני רבים הוגים24."הדת רק לא להגן המדינה שעל טוענים לוק. הם שדרש מזו והמדינה הדת

הדת. כפי ממיסוד להימנע גם מדת, אלא והחופש הדת חופש עלטענה25המאמר, בפתח שציינו בין על מקובלת איננה זאת הכול.

עקרונות בין הדת מיסוד איסור את כוללות שאינן יש המערב מדינותוהוא של החוקתיים היסוד מן באחד לא אף כלול איננו גם שיטתן,

והמוסכמות החוק את המעצבים היסודיים המשפטיים המסמכים גורפת הסכמה היעדר האדם. ואולם, חרף זכויות בתחום הבינלאומיות

עקרונות בין הדת מיסוד איסור הכללת לרעיון רבים תומכים בעניין, ישהחוקתיים. היסוד

בשאלה הדעות חלוקות הדת מיסוד על איסור בהטלת התומכים בין גם איסור עקרון כי סבורה אחת כמיסוד. דעה להיחשב ראוי בדיוק מה

אילו למדינה, והרי הכנסייה בין להסכם היה, בעיקרו-של-דבר, עניין זה הדת... מחמת הנוצרי האזרחי בעליל, כשהממשל לו השייכים בעניינים מסתפק להסכם השותפים מן אחד כל היה

להתקיים יכול היה נפשות, לא לגאולת דואגת הכנסייה המדינה, ואילו של הטוב למצב דואגביניהם..."( כלשהו ריב בכלל

הפנימי השכנוע על מבוססת גאולה, הריהי הנושאת אמת, דת דת . )"ואילו42' משם, בע22 שהוא האנושי השכל טבע זה אלוהים, והלא לפני כלשהו ערך לדבר אין הנפש, ובלעדיו שלחיצונית."( לאלימות נכנע אינו

קודם-כל יקרא כנסיית-הנוצרי של במלחמתה עצמו לשתף . )"המבקש37-36' משם, בע23 בחייו, קדושה בלא נוצרי עצמו יכנה תאוותו; לשווא ועל יוהרתו עצמו, על שלו חטאיו על תיגרברוחו."( הוענו טוב במידותיו, בלא טוהר בלא

ראו: לוק של עמדתו של כזה לתיאור24Michael W. McConnell, "The Origins and Historical Understanding of Free Exercise of

Religion", 103 Harv. L. Rev. (1989-90) 1409, p. 1430-35.Error: Reference source not found-Error: Reference source להערות בסמוך לעיל, טקסט 25

not found .


ספיר גדעון להימנע המדינה את כמחייב בצמצום להתפרש ראוי הדת מיסוד

האפשרות את שתהפוך כזאת במידה דתה בעניין מעדיפה מהתערבות תומכת בהש מזו אחרת בדת מהשתתפות או דתית מפעילות להימנע מקום אין זאת פרשנות זאת, לפי . עםלאזרח במיוחד קשה המדינה

אחרות. אופציות לעומת דת להעדיף המדינה על גורף איסור לילהט להימנע המדינה על כי מקודמתה, גורסת יותר שנייה, מחמירה דעה

ואולם עידוד שתכליתה כלשהי מפעילות זאת פרשנות בעוד הדת. המדינה על אוסרת איננה דת, היאה של ממשלתית העדפה שוללת

מוליכה או נובעת אינה זאת תמיכה אםלדת, תמיכה להעניק מסוימת דת של אחרות, או חיים אופציות פני על הדת של להעדפתה

הפרדה, של יותר רבה מידה דורשת שלישית אחרות. דעה דתות פני על סדר של מערכת אימוץ הדת, תוך של מלאה הפרטה על ומתעקשת

בדת. לבסוף, להכיר אפילו המדינה תורשה לא שבמסגרתה אזרחי של במונחים הדת מיסוד איסור עקרון את מגדירה אינה רביעית דעה מעדיפה לדת- תמיכה להעניק למדינה מאפשר שהוא התמיכה מידת

השנייה(, או )הדעה שוויונית הראשונה(, תמיכה )הדעה כופה לא אך זו, איסור עמדה השלישית(. לפי )הדעה מוחלט תמיכה איסור הטלת הממסד. מן לחלק הדת את להפוך כאיסור להתפרש ראוי הדת מיסוד )בהתאמה(: יכונו הדת מיסוד לאיסור אלה אפשריות פרשנויות ארבעניטרליות, הפרדהיכפ איסור בהמשך 26מוסדית. והפרדה נוקשה יה, מיסוד לאיסור הפרשנויות מארבע אחת כל הרחבה ביתר נתאר הפרקהדת.

יהיכפ כאיסור הדת . איסור מיסוד1 ערך כבעלת בדת להכיר למדינה מתירה הדת מיסוד לאיסור אחת גישה המדינה על אוסרת אחרות, אך חיים אופציות של מערכן יותר גבוה

מדיניות, שתכליתה בגיבוש או חקיקה כלשהי, במעשה פעולה לנקוט 27הדת. לדרישות בהתאם להתנהג המדינה אזרחי כפיית תוצאתה או

בבואם26 המיסוד, סוגיית של ומדינה, בהקשר דת יחסי של האפשרויות מנעד את לסקור ויותר שבגוף בפרשנויות פחות משתמשים המדינה מדע אנשי מודלים בארבעה המאמר,

הקהילות ומודל נתמכתה הכנסייה הרשמית, מודל הכנסייה ההפרדה, מודל מקובלים: מודל פלורסהיימר מכון )7-17 בישראל ודמוקרטיה דתנויברגר, המוכרות. ראו, למשל, בנימין

תשנ"ז למחקרי "דת בנימין(; מדיניות, במדינות ומגמות הסדרים - ומדינה נויברגר, וצבי בר-און )מרדכי ישראל של דרכה בראשית ומדינה הגשר: דת עברי שני דמוקרטיות",

החלוקה הנורמטיבי הדיון שלצורכי סבורים . אנו3תשס"ב( צבי, בן ידעורכים, - צמרת להשתמש בחרנו המיסוד, ולכן בתחום האפשרויות מגוון את יותר טוב מכסה מציעים שאנובה.

בראשית כבר הברית צותבאר האקדמיה בחוגי הועלתה הדת מיסוד לאיסור זאת גרסה 27 ו:השישים. רא שנות

Jesse H. Choper, "Religion in the Public Schools: A Proposed Constitutional Standard", 47 Minn. L. Rev.(1962-63) 329, p. 330.גם ראה


הדת מיסוד גבולות ורחבה. ה: צרהיכפי למונח אפשריות פרשנויות שתי לפחות להציע ניתן

אדם בהםש מקרים רק היככפי תזהה היכפי לאיסור הצרה הפרשנות היה שלא מה דבר בכוח, לעשות השתמשל באיום בכוח, או מאולץ את זאת, מטשטשת המרחיבה, לעומת הפרשנות28כן. אלמלא עושה

או לשימוש שכנוע בין בחנההה לישירה, עקיפה יהיכפ בין בכוח, יש המרחיבה הגישה פי אסורה. על יהיכפכ השיטות שתי את ומחשיבה

כזו אפילו- דת בהעדפת הכרוכה ממשלתית התערבות כל לאסור להישאר האזרח על מקשה אשר- הצר במובן היבכפי כרוכה שאיננה

מחזיק. שהוא מזו אחרת דת של לתביעותיה מציות להימנע או חילוני

היקפה להבהרת יסייע ינהאמריק העליון המשפט בית של ידוע דין פסקבפסקיכפי לאיסור המרחיבה הפרשנות של בית פסל זה דין ה.

ספר בית של הסיום טקסב תפילה של הכללתה חוקתי טעםמ המשפטבית תיכון טקסב תפילה של שבהכללתה מצא המשפט ממשלתי.

פעיל להשתתף, באופן התלמידים על ציבורי לחץ המדינה יוצרת הסיום ישיר שאינו המשפט, הגם בית זה, קבע דתי. לחץ סביל, בטקס או

עומד הוא כן ישירה, ועל יהימכפ פחות לא ממשי להיות ובוטה, עשוי,Kennedy השופט של . בלשונוהדת מיסוד איסור לעקרון בסתירה

“to recognize that the choice imposed by the State constitutes an unacceptable constraint only acknowledges that the government may no more use social pressure

to enforce orthodoxy than it may use more direct means”.29

כמחייב ניטרליותהדת . איסור מיסוד 2

הגישה כלפי כתביעה זה קרוןיע מתארת הדת מיסוד לאיסור שנייה גישה

זאת דרישה דת. ואולםה כלפי גישתהב ניטרליות על לשמור המדינה כדבריו מעשית, שהרי משמעות כחסרת להתברר עלולה ניטרליות של המובילים יםנהאמריק המשפטנים , אחד(Laycock) לייקוק דוגלס של

דעות של רחב במגוון שונים, המחזיקים זאת, אנשים בגישה התומכים

Michael W. McConnell, "Coercion: The Lost Element of Establishment", 27 William & Mary L. Rev.(1985-86) 933 .ו:רא הדת מיסוד לאיסור זאת בגרסה ביקורתי לדיון

Steven G. Gey, "Religious Coercion and the Establishment Clause", 1994 U. Ill L. Rev. (1994) 463.

:גם ו; רא18-19' בעמ(,19 הערה )לעיל לוק וזה. רא למונח לוק שהציע הפרשנות זוהי 28 Michael W. McConnell, "Religious Freedom at a Crossroads", 59 U. Chi. L. Rev. (1992)

115, p. 159 . אמריקאי דין ; פסק Lee v. Weisman, 505 U.S. 577, 112 S. Ct. 2649 (1992), p. 564 : ראה 29

,Allegheny County v. Greater Pittsburgh ACLU הוא זאת עמדה קנדי השופט הביע בו נוסף492 U.S. 573, 109 S. Ct. 3086 (1989), p. 661.


ספיר גדעון מכאן30כניטרלית. עמדתם את ומדינה, מתארים דת יחסי בשאלת

לבחינת מידה כאמת הניטרליות בדרישת להשתמש ברצוננו שאםבהקשר פעולות נחוצה דת יחסי של השלטון, הגדרה לנו ומדינה, שני בין בחנהה לייקוק מציע המושג של חידודו שלה. לשם יותר ברורהמהותית. וניטרליות פורמלית ניטרליות: ניטרליות של שונים סוגים

בדת משימוש להימנע המדינה את מחייבת פורמלית ניטרליות ,(Kurland) קורלנד של ה. בניסוחוימעשי להימנעות או לעשייה כסטנדרט הטבה להענקת כמדד בדת שימוש לעשות אוסרת פורמלית ניטרליות

ניטרליות 31מעמסה. להטלת או הגרס על המועדפת המהותית, Laycockהשפעתה את שניתן ככל להקטין חובה המדינה על , מטילה 32דתית. ופעילות אמונה של החלשה או עידוד של הדת, במובן בתחום

האמונה את להשאיר מבקשת הדת מיסוד לאיסור זאת פרשנות 33האזרח. של הפרטית להכרעתו האפשר במידת הדתית והפעילות

Laycockמסביר ההגרס- הניטרלית לתפיסה הגרסאות שתי כי למסקנות להוביל לעתים עשויות - המהותית הוהגרס הפורמלית

שהרי מעשיות הממשלתית ההשפעה למזעור הדרך לעתים זהות: שבהתנהגות הדתי מהממד בהתעלמות כרוכה הדתית האמונה בתחום

להתנהגות הניתן לזה זהה ליחס תזכה זו שהתנהגות זה מסוימת, במובןאולם34מקבילה. חילונית תוצאות מחייבות הן רבים לדעתו, במקרים

של להחלשה או לעידוד שגרה דרך פועלת המדינה מזו, שהרי זו שונות עידוד של כזה שסוג מחייבת מהותית רבות. ניטרליות פרטיות פעילויות

כך, ניטרליות עקבהדת. כלפי יופנה לא המדינה מצד החלשה או מצד מיוחדת להתנהגות כסטנדרד בדת שימוש אחת לא תחייב מהותית

35הפורמלית. הניטרליות דרישתכ שלאהמדינה,

מפריזLaycock-ש נדמה הגרסאות. הגם שתי בין בחנההה בחשיבות

בפועל בחנההב מדובר מושגית שמבחינה לדעתנו לה יש תקפה, Douglas :ראו30 Laycock, "Formal, Substantive, and Disaggregated Neutrality Toward

Religion", 39 DePaul L. Rev. (1989-90) 993, p. 994 . ולהשלכות המדויקת למשמעות נוגעב ההסכמה וחוסר העמימות נובעותLaycock של לדעתו

כהוגנים עצמנו את מחשיבים שרובנו העובדה היתר, מן הניטרלית, בין העמדה של המעשיותניטרליות. ולפיכך הוגנות הן האינסטינקטיביות שהעדפותינו להניח נוטים גם ולכן

31 Philip B. Kurland, "Of Church and State and the Supreme Court", 29 U. Chicago L. Rev. (1961) 1, 96

32 Laycock ,1001' מ בע(,30 הערה)לעיל. .1002' משם, בע33.1003' מ שם, בע34.ם,שם ש35


הדת מיסוד גבולות הניטרליות בתנאי שתעמוד ד. תמיכהומא מעטות מעשיות נפקויות

המהותית. יתר הניטרליות כלל, בדרישות , בדרךתעמוד הפורמלית רק לא מהותית ניטרליות כלל , בדרךLaycock של לדבריו כן, בניגוד על

את הלדוגמ ניקח אותה. הבה תחייב אלא פורמלית ניטרליות תאפשר של עמדה דתיות. אימוץ חינוך במסגרות הממשלתית התמיכה שאלת

ובלבד בחינוך לתמוך למדינה תאפשר פורמלית ניטרליות הדתי, שאינם אלו הספר, לרבות בתי לכל בשווה תינתן שהתמיכה שיובטח נדמה לחלוקה. אולם כטעם דתיים בסטנדרטים שימוש לאבדתיים,

כסטנדרט מהותית בניטרליות נבחר אם גם נגיע דומה שלתוצאהטענה36המחייב. המשפטית בספרות במחלוקת שנויה אכן זו אולם37ית,נהאמריק של המשכנע מטיעונו להתעלם קשה לדעתנו

בעניין. (Mcconnell) מקונל מייקל Mcconnellמצביע שבהיעדר כך על הורים פניל הפתוחה היחידה דתיים, הדרך ספר בבתי ממשלתית תמיכה

זכותם על בוויתור כרוכה דתית ברוח חינוך לילדיהם להעניק החפציםהורים לחינוך אחד תשלוםכפול: בתשלום יחויבו כאלה חינם.

החילונית הממלכתית החינוך מערכת את המסבסדת מסיםה מערכתל הדתיים. הספר בבתי ילדיהם של החינוך עלות לכיסוי שני תשלוםו

רק ניתנת שהסובסידיה האוכלוסייה, בזמן כלל על מס חובת בהטילה המדינה, לטענת המדינה, מעודדת של החינוך בשירותי למשתמשים

חינוך לילדיהם להעניק זכותם מניצול דתיים, להימנע מקונל, הורים יחס לתת המדינה את מחייבת החינוך בתחום מהותית ניטרליות38דתי.

:זאת. ראו טענה מקבל איננו עצמוLaycock-ש נדמה36 Douglas Laycock, "The Benefits of the Establishment Clause", 42 DePaul L. Rev. (1992-93)

373, p.377 (“If the church-sponsored education and social services are indistinguishable from the church itself, then the tax support violates the Establishment Clause.”).

של חוקתיותו נמוכות, בשאלת סותרים, בערכאות דין פסקי הברית צותבאר ניתנו באחרונה37 כספיות הטבות מתן הוא לכולן מספר, והמשותף מתכונות זה . להסדרVouchers-ה הסדר חלק שמכסות דתיים, הטבות ספר לבתי ילדיהם את השולחים להורים עקיפות או ישירות שמדובר, הגם מיסוד כדי עולה הדבר כי הטוענים אלה. יש ספר בבתי הלימוד שכר מעלות

הכללית. החינוך במערכת תלמיד עבור המדינה משלמתש לזה זהה היותר, בתשלום לכל Eugene Volokh, "Equal Treatment is not :ראו זה בהקשר שמועלים השונים בטיעונים לדיון

Establishment", 13 Notre Dame Journal of Law, Ethics and Public Policy (1999) 341 . העליון המשפט בבית גם הנדון הסוג מן הסדרים של חוקתיותם שאלת נדונה האחרונה בשנה

לאיסור הניטרלית הגרסה על התבססות , תוךרםילהכש היא המסתמנת והמגמה ינהאמריק.Zelman v :. ראו, למשלהדת מיסוד Simmons-Harris, 536 U. S. 639, 122 S. Ct. 2460

(2002), p. 652 ("Where a government aid program is neutral with respect to religion, and provides assistance directly to a broad class of citizens who, in turn, direct government aid to religious schools wholly as a result of their own genuine and independent private choice, the

program is not readily subject to challenge under the Establishment Clause.")38 McConnell 132), בעמ' 28 (לעיל, הערה.


ספיר גדעון של הדתי מהממד התעלמות תוך דתיות ולא דתיות למסגרות שווה

הדתיות. החינוך מסגרות

של הנכוחים החינוך. כדבריו בשדה רק לא תקףMcconnell של טיעונוליכטנשטיין: אהרן הרב

"[s]o long as democratic theory and practice were dominated by the laissez-faire approach of classical liberalism, the effects of nonestablishment were relatively minor. The church lost its privileged position, but the field was left fully open for its operation as a purely voluntary force. The abandonment of laissez-faire has changed the situation drastically. The erosion of the private sector attendant upon the intrusion of the state into all walks of life has directly and materially affected church-state relations".39

שבמציאות הנה ליכטנשטיין הרב של מתיאורו המתבקשת המסקנה בעבר שמורים שהיו רבים עשייה בתחומי מעורבת המדינה בהשימינו, במרבית ליזמה יש, רק פרטית, על לשמור אחת דרך המקרים,

מעידוד להימנע המבקשת רווחה מהותית. מדינת ממשלתית ניטרליותמדינה של או דתית אמונה של מהחלשה או המבקשת היעדרה,

הפרט, של דעתו האפשר, לשיקול הדתית, ככל השאלה את להשאיר שהיא הפעילויות מגוון בין דת המקרים, לכלול חייבת, במרבית תהיה

הצגה הרווחה במדינת הניטרליות משוואת של נכונה מסבסדת. עם 'היעדר של זיהוי לדעתנו מחייבת המודרנית 'החלשה' תמיכה'

'תמיכה.' תחייב מהותית ניטרליות ולפיכךניטרליות בין מי למי?

ניתן מישורים בשני מופנית להיות יכולה לניטרליות התביעה שונים. אפילו או מתחרות, א-דתיות טוב תפיסות ביןו דת בין ניטרליות על לדבר מתחרות. דתיות קבוצות בין ניטרליות על לדבר גם ניתן דתיות, אך-אנטי מספר לפני שנדונה המסורתית התנועה פרשת נתוני את הלדוגמ ניקח שקיבל טענהזו, בפרשה העותרים טענת40העליון. המשפט בבית שניםהייתההמשפט בית לתמיכה הדתות משרד שגיבש שהקריטריונים ,

התנועה של לרעה להפלייתה שהוביל באופן נוסחו תורה בשיעורי אפוא נדונה זו אורתודוכסיים. בפרשה ארגונים לעומת המסורתית

דתי זרם של העדפתו השני, כלומר הסוג מן מניטרליות לחריגה טענה נגד עתירה גם לדמיין היה ניתן אחרים. אולם דתיים זרמים פני על אחד

39 Aharon Lichtenstein, "Religion and State: The Case for Interaction", 15 Judaism (American Jewish Congress, 1966) 387,p. 396.

)להלן:. 337( 5נג) פ"ד,דתות לענייני שר הנ' המסורתית התנועה 1438/98 בג"ץ40. (המסורתית התנועה בג"ץ


הדת מיסוד גבולותהייתה פעילויות פני על דת העדפת למשל, אם, המדינה אחרות,

לשיעורי דומה סבסוד להעניק מסרבת אך תורה שיעורי מסבסדת נובע אלו מבין והאמנות. מה המוזיקה בתחום אחרים, נאמר העשרה ביןו דת בין פליהההניטרלית? בגרסתו הדת מיסוד איסור של מאימוצואו דתיות תפיסות בין פליההאחרות, טוב תפיסות סוגי שני שונות,

פליה? הה

)המהותית( הניטרלית בגרסתו הדת מיסוד איסור כי ציינו לעיל בדברינו הדת, בתחום השפעתה את שניתן ככל להקטין חובה המדינה על מטיל של זה דתית. ניסוח ופעילות אמונה של החלשה או עידוד של במובן

הן - המישורים בשני ניטרליות חובת המדינה על לכאורה מטיל העיקרוןאולם דתיות תפיסות בין והן אחרות לתפיסות דת בין יש שונות.

דתיים זרמים בין היחסים למישור רק לניטרליות התביעה את המסייגים העליון המשפט בית משופטי כמה של דעתם שונים. זו, למשל, הייתה

י,נהאמריק העליון המשפט בית נשיא י. כך, למשל, קבענהאמריק אינו יתנהאמריק בחוקה המופיע המיסוד איסור , כיRehnquist השופטgovernment" מחייב neutrality between religion and irreligion".

establishment of a national" רק אוסרת יתנהאמריק לדעתו, החוקהreligion, and preference among religious sects or denominations".41

Saclia-.42 וThomas השופטים גם השמיעו דומה דעה

בשאלת העמדות שתי את להעריך יכולים איננו עדיין הדיון של זה בשלב זו ביניהן. למשימה להכריע שכן לניטרליות, כל הדרישה של היקפה

לאיסור להציע שניתן השונים בטעמים שנדון לאחר רק לגשת נוכל בגרסתו הדת מיסוד שאיסור כך על שנצביע כעת לנו . דיהדת מיסוד

מהן אחת קרון, שכלילע פרשנויות שתי לפחות למעשה כולל הניטרליתבנפרד. להישקל צריכה

כמחייב הפרדה נוקשההדת . איסור מיסוד 3 של מוחלטת הפרטה מחייבת הדת מיסוד איסור לעקרון שלישית הגרס זאת עמדה למדינה. אימוץ הדת בין 43הפרדה חומת יצירת תוך הדת

41 Wallace v. Jaffree, 472 U. S. 38, 105 S. Ct. 2479 (1985), p. 113 (Rehnquist J., dissenting) .42 Rosenberger v. Rector & Visitors of the Uinversity of Virginia, 515 U. S. 819, 115 S. Ct.

2510 (1995), p. 855 (Thomas J., concurring); Edwards v. Aguillard, 482 U. S. 578, 107 S. Ct. 2573 (1987), p. 639 (Scalia J., dissenting).לעמדה היסטורי, ניתוח על דומה, מבוססת

גם: האמריקני, ראו בהקשר Robert L. Cord, Separation of Church and State: Historical Fact and Current Fiction

(Lambeth Press, 1982). בפרשתBLACK השופט של דינו מפסק שאול",הפרדה חומת" הביטוי43

Everson v. Board of Education of Ewing TP., 330 U. S. 1 , 67 S. Ct. 504 (1947), p. 16.


ספיר גדעוןלהימנע את יחייב למשל, דתיים סמלים להציגמ לחלוטין המדינה,

לפי44מעדיפה. תמיכה כדי עולים שאינם במקרים הרבים, גם ברשות כסף שוות או כספית תמיכה מלהעניק מנועה המדינה תהיה זאת גישה

התמיכה להענקת הקריטריונים אם דתיות, גם ופעילויות דת למוסדות על הדת של להעדפתה מובילים או נובעים שאינם זה במובן ניטרליים

גרסה פי על הדת מיסוד איסור45לא-דתיות. והתאגדויות פעילויות פני46."חילוני ציבורי סדר" ליצירת כדרישה לעתים מתואר זאת

כמחייב הפרדה מוסדיתהדת . איסור מיסוד 4 הפרשנויות שלוש את לדרג שניתן יתר, נדמה בפשטנות הסתכנות תוך

הממשלתית התמיכה מידת פי כה, על עד שהוצגו הדת מיסוד לאיסור

Black לחוקה הראשון התיקון תוקן לפיהםש ג'פרסון תומס של דבריו על למעשה חוזר יתנהאמריק

(Letter from Thomas Jefferson to the Baptists of Danbury, Connecticut (Jan. 1, 1802)“ ,)building a wall of separation between church and State.” Writings 510 (Merrill D. Peterson -

ed., Literary Classics of the U. S ., 1984) . .207(, בעמ' 11 )לעיל, הערהSullivan :למשל, ראו44 Ira C. Lupu, "To Control Faction and Protect Liberty: A General Theory of : למשל,ראו45

the Religion Clauses", 7 Journal of Contemporary Legal Issues (1996) 357, p.362. (“The state may help museums display artifacts, and hospitals deliver health care, but may not help religious organizations minister to souls, even if the ministry is commingled with activity of

secular value.”)ש . יצוין-Lupuמשתי כאחת אותה מציג רק אלא זאת בגישה תומך אינו עצמו ית.נהאמריק בחוקה המיסוד איסור עקרון לפירוש אפשריות דרכים

והערכה לתיאורנוקשה. הפרדה על המקפידה למערכת טובה הדוגמ לשמש יכולה צרפת 46ראו, למשל: ומדינה דת ליחסי הצרפתית הגישה של

Michel Troper, "French Secularism, or Laicite", 21 Cardozo Law Rev. (1999-2000) 1267. החינוך במערכת רעלות ללבוש האיסור בחוקיות הצרפתיConseil d'etatה- דן1989 בשנת

חופש אולם,הדת חופש ידי על מוגנת דתיים סמלים לבישת כי קבע המשפט הציבורית. בית של ובחירות בכבוד לפגוע העלולה סמלים של פרובוקטיבית להצגה זכות מעניק אינו זה

זה: החינוכי. ראו, לענין בתהליך ולפגוע הספר בית סדרי את אחרים, לשבש תלמידיםThomas Giegerich, "Freedom of Religion as a Source of Claims to Equality and Problems

for Equality", 34 Israel L. Rev. (2000) 211, p. 248אף הצרפתי אחרונה, הממשלה . בעת הפנימיים המתחים על להתגבר מוחלטת, כאמצעי הפרדה על לשמור המאמץ את מגביר

במסגרתבמדינה. המתעוררים גזעייםין-וב דתייםן-הבי שימוש שאוסר חוק נחקק זאת הרעלה נגד הצביעה הנדלר, "צרפת ספי ראוציבוריים. ספר בבתי בולטים דתיים בסממנים מוחץ: ברוב אישר הצרפתי "הארץ", "הפרלמנט ; שירות21(, 11.2.04) מעריבוהכיפה",

בישראל, גם נדונה דומה א. סוגיה6, 1(, 11.2.2004) הארץבבתי"ס", ייאסר הראש כיסוי ראשן את לכסות לתלמידות לאפשר קתולי פרטי ספר בית של סירובו נגד שהוגשה בעתירה

פ"דואח' החינוך שר' נ ג'בארין 4298/93 ץבג" במטפחת. ראו , בעמ'199( 5מח) פרטי, אך ספר בבית שמדובר העובדה בשל העתירה את דחה העליון המשפט . בית203 את לכסות העותרת ביקשה אילו)" ממלכתי ספר בבית מדובר היה אילו מקבלה שהיה קבע

כללים... זו בזכותה להכיר היה הראוי רשמי, מן דתה, בבית-ספר במטפחת, כמצוות ראשה אחידות או דת התלמיד. חופש של הדת חופש על לגבור בכוחם אין הלבוש אחידות בדבר

"(.עדיף דת - חופש הלבוש


הדת מיסוד גבולות נסבה השונות העמדות בין תאסור. המחלוקת מהן אחת שכל בדת בלבד, כפי הימכפי להימנע המדינה את לחייב יש אם השאלה סביב

להימנעיכפ כאיסור הדת מיסוד איסור של מקריאתו שמתבקש יה, כפי או המישורים משני )באחד מפלה מתמיכה אפילו בשניהם(,

לאסור יש שמא , אוהדת מיסוד לאיסור הניטרליות גרסת שדורשת גרסת הדת, כדרישת כלפי המדינה מצד מינימליים הכרה גילויי אפילו

אלו, את גישות שלוש לעומת 47.הדת מיסוד לאיסור הנוקשה ההפרדה על בבירור למקם ניתן לא הדת מיסוד איסור לעקרון הרביעית הגישה

אשר הסקלה מותר שלמדינה התמיכה מידת את מודדת שציירנו, תמיכה:לדת להעניק ה, תמיכהיבכפי כרוכה אינה עוד כל מעדיפה

או הפרשנות תמיכה על מוחלט איסור שוויונית, הרביעית כלשהי. עם"מיסוד" מזהה הדת מיסוד לאיסור על , ואוסרת"ממסדי חיבור" השלטונית. על המערכת מן לחלק ומוסדותיה הדת את להפוך המדינה

אסור זו תמיכה לדת, אולם תמיכה לספק למדינה זו, מותר פרשנות פיהממשלתית. באדמיניסטרציה הדתי הממסד בהכללת כרוכה להיות לה

להיעדרו לטעון כוונתנו מקודמותיה, אין נבדלת זו שגישה ודוק, באמרנואת הראשונות בין להשוואה מידה קנה של המוחלט לאחרונה. לבחנו וככזה בדת לתמיכה כשיטה לתאר בהחלט ניתן הממסדי החיבור

משלוש אחת כל ידי על, בכלל אם, המותרת התמיכה מידת לאורואולם הגישות לקודמותיה זאת גישה בין החשוב ההבדל האחרות.

למדינה הדת בין ממסדי חיבור תאסור האחרונה שזאת בעובדה נעוץ לאסורה נחשבת הייתה לא זה בחיבור הכרוכה התמיכה מידת אם אף ההפוך: בכיוון גם נכונים הדברים48האחרות. הגישות משלוש מי פי על

)לעיל, Sullivan :ראו המחלוקת של כזה לתיאור 47 :Error הערה Reference source notfound,)המחלוקות את בהכרח תסיים לא אלה פרשנויות בין שההכרעה . יצוין202' מ בע

בשאלת מחלוקת תכןית שעדיין המותרת, משום הממשלתית פעילותה ענייןב המשפטיות סמלים של הצבתם לסוגיית הפרק. למשל, בנוגע שעל ממשלתיות פעילויות של משמעותן

דתיים סמלים בהצבת שיראו יש,ניטרלית עמדה אימוץ על יוחלט אם ציבורי. גם בשטח דתיים הניטרליות, בעוד לחובת בדת, בניגוד תמיכה הפגנת משום בה שיש פעילות ציבורי בשטח מן חריגה משום בה אין אך בדת הכרה מבטאת אמנם שהפעולה לסבור עשויים אחרים

שציינו ככפייה. למשל, כפי להיחשב הראויות לנסיבות באשר הדין הואלניטרליות. הדרישה סיום טקסב תפילה של הכללתה כי סבר הקנדי שלידה(, השופט והטקסט28 )הערה לעיל

Tho, וRehnquist, Scalia, White הדין, השופטים בפסק המיעוט שופטי כפייה. ארבעת מהווהmasהסכימו שבנסיבות סברו כפייה, אך כאיסור להתפרש ראוי הדת מיסוד שאיסור אתו

כפייה. הייתה לא המקרה ביןו וז פרשנות של דרישותיה הכרחית, בין מסוימת, כמעט חפיפה שקיימת נדמה זאת עם48

לחבר האיסור את הנוגדת שפעילות האחרות. נדמה הפרשנויות מן חלק של תביעותיהןגם,המקרים וברוב הדת מיסוד לאיסור הנוקשה לפרשנות בסתירה תעמוד ממסדי חיבור

בהענקת כרוך המוסדי החיבור יהיה לא עוד כל כי זאת, נראה הניטרלית. לעומת לפרשנותיה. יכפ האוסרת לפרשנות סתירה משום בו יהיה הדת, לא למוסדות היכפי סמכויות


ספיר גדעון אם למדינה, אף הדת בין מוסדי חיבור זאת, האוסרת גישה פי על

פי על בדת ואסורה מופרזת לתמיכה תיחשב כלשהי ממשלתית פעילות לאסור כדי עצמה בפני זו בעובדה יהיה האחרות, לא הגישות משלוש מי

התקשרות של קיומה על שיעידו נוספים ממצאים זאת, בהיעדר פעילות49לממשל. הדת בין מסוכנת ממסדית

בין חופש הדת והחופש מדתהדת ו בין איסור מיסוד קשר. הג

ישראל, או במדינת מקום יש אם לבחון מתכוון אני זה כאמור, במאמר את גם החוקתיים העקרונות בין אחרת, לכלול מערבית מדינה בכל

הכללתו המצדיקים הטעמים כן, מהם הדת, ואם מיסוד איסור עקרוןואולם לתת שיש המדויקת המשמעות ומהי לבחון גשני בטרם לו.

צורך כל אין ולפיה אפשרית טענה על להשיב עלינו, זאת שאלה שלו, לא אחד במובן החוקה, לפחות במסגרת העיקרון את להכליל

עשוי שהוא שהמגבלות משום אלא להצדקה ניתן אינו שהוא משום במסגרת בחוקה ממילא להכלל ראויות כבר המדינה לפעילות להציב

הלא הייחודיים החוקתיים העקרונות שני הדת חופש הם האחרים, הטענה והחופש היא ביתר, מדת. הדת חופש על שהגנה פירוט, ניטרליות על הפחות, לשמור המדינה, לכל את מחייבת מדת והחופש את מראש מצמצם נכונה, הדבר הטענה הדת. אם כלפי בגישתהכפי מיסוד באיסור האפשרי הדיון מסגרת בפרק שהוסבר הדת.

חובה המדינה על כמטיל להתפרש יכול הדת מיסוד הקודם, איסור מן יותר לכת מרחיקת הדת, תביעה מן נוקשה הפרדה עצמה להפריד לא כמגביל להתפרש גם עשוי הדת מיסוד לניטרליות. איסור התביעה

המדינה בין מוסדי חיבור ואוסר צורתה את אלא בדת התמיכה היקף את בשלב מעניק, לפחות אלה פרשניות אפשרויות שתי של לדת. קיומן

זאת, הדת. עם מיסוד איסור לעקרון עצמאי קיום של זה, פוטנציאל את מייתר ניטרליות, הדבר מחייבים מדת והחופש הדת חופש אכן אם

בגרסתו הדת מיסוד לאיסור האפשריות ההצדקות את לבחון הצורך חופש אם אפוא תהיה זה בפרק לבחון שנבקש השאלה.הניטרלית

לעמדה49 מנסחי של המקורית הכוונה גם הייתה זו ולפיה טענה לבסס , המבקשתכזאת Laura : ראוהראשון, התיקון במסגרת הדת מיסוד איסור את בהכלילם האמריקנית החוקה

Underkuffler-Freund, "The Separation of the Religious and the Secular: A Foundational Challenge to First Amendment Theory", 36 Wm. & Mary L. Rev. (1995) 837, p. 972גם . זו

אמצע עד הברית בארצות הנוהגת לעיקרון, והפרקטיקה המקובלת הפרשנות בפועל הייתה.718(, בעמ' 14 )לעיל, הערהHall העשרים. ראו: המאה

"(Nineteen-century Americans understood the Constitution to require separation of church and state only at the institutional level )"..


הדת מיסוד גבולות בתחום ניטרליות על לשמור המדינה את מחייבים מדת והחופש הדתהדת.

מדת, לחופש הדת חופש בין מסוים מתח קיים כי ציינו המאמר בפתח מלבדמיוחדת, הגנה לדת לכאורה מעניקה דת לחופש הזכות שכן

, ואילולהן זכאיות אנושית פעילות כל או קבוצה שכל הרגילות הגנותה .לדת להעניק שניתן מה על הגבלה לכאורה מטילה מדת לחופש הזכות במערכת אלא אחרות אופציות לעומת בדת לא נתמקד אם אולם

פועלים העקרונות ששני ייתכן השונות הדתות בין הפנימית היחסים עשויה אחרות אופציות לעומת דת של העדפה מגמה. בעוד באותה על מסוים דתי זרם או דת של מדת, העדפה החופש עקרון את לנגוד

אותם בני של הדת בחופש לפגוע עשויה אחרים וזרמים דתות פני ממנה זה, שכן בפרק דיוננו לנושא רבה חשיבות זאת זרמים. לנקודה

מדת החופש על רק לא להסתמך עשויה לניטרליות שהתביעה עולה נעבור כך ואחר הדת בחופש אפוא הדת. נפתח חופש על גם אלא

מדת. לחופש

או דת לטובת הדת בתחום מניטרליות סטייה כלש בדעה האוחזים בין וזרמים דתות בני של הדת בחופש פגיעהב כרוכה כלשהו דתי זרם

ככללמנות ניתן אחרים בפרשת,זמיר יצחק השופט אתהנראה, , ידי על זו, שנתקבלה בפרשה העותרים טענת50המסורתית. התנועה

הייתה בית שגיבש המשפט, לתמיכה הדתות משרד שהקריטריונים, נוסחו בשיעורי התנועה של לרעה להפלייתה שהוביל באופן תורה,

בקבלו ארגונים לעומת המסורתית העתירה את אורתודוכסיים. איסור מטיל הדת ש" חופש הטענה על השאר בין זמיר השופט התבסס

להפלות איסור זה גוף, ובכלל או באדם לפגוע מנהלית רשות כל עלומכאן51לעצמו", שבחר דתית תפיסה גוף, בשל או אדם לשר שאין

התקציב. בחלוקת המסורתית התנועה את לרעה להפלות זכות הדתות

על לשמירה התביעה ובין הדת חופש בין זמיר שיוצר חיבורה י,לדעת מושגים רבה במידה הם וניטרליות )שוויון דת בשאלות ניטרליות

הטענה בירור . לצורךמוצדק איננוהליברלי( הזכויות בשיח מתחלפים חופשלו הדת חופשל הזכויות שבבסיס הרציונלים את בעיון לבחון עלינו ןד יאנ אחר במקום. הזכויות של הראוי היקפן את לגזור , ומהםמדת

בהצדקותסטטמן, דני עם , בצוותאבהרחבה ובשאלת אלו לחירויות

בג" 50 והטקסט Error: Reference source not found הערה, לעיל) המסורתית התנועה ץ . שלידה(


ספיר גדעון באותו שנערך הניתוח על רבה במידה יתבסס כאן הדיון 52היקפן.

.איתו היכרות יחייב לא מאמר, אך

המצפון רציונלים, חופש שני על הדת חופש את מעמידים אנו ,נובמאמר מבין הדת לחופש יותר והמקובל המוכר לתרבות. הרציונל והזכות לאמונתו בניגוד לפעול אדם על המצפון. כפייה חופש הוא השניים שמכוננים לערכים ובניגוד למצפונו בניגוד לפעול עליו כפייה היא הדתית

כה נתפסת הדת חופשל המצפון חופש בין הזיקה 53מעולמו. מרכזי חלק המצפון אחד, "חירות כמושג אליהם מתייחסים שלעתים הדוקה, עד

54והדת".

לכאורה, התשובה של במצפונו פוגעים כיצד פשוטה: כאשר אדם? הוסבר. עתה שזה העמוקים, כפי לעקרונותיו בניגוד לפעול עליו כופים

כפייה פירושו אין"כפייה" אחרים, המושג רבים במקרים ברם, כאן, כמואלא פיזית הימנעות( )או התנהגות בגין כבד מחיר תגביי ממשית,

יאה מצפונו צו את הנוגדת במלחמה להשתתף אדם על כפייהמסוימת. בה, מחיר להשתתף סירוב בגין בכלא יום )נניח( מאה של מחיר גביית

ולהתגייס למצפונם בניגוד לפעול עשויים מסוימים אנשים שבגללו נוכל הראשונים עלהמחיר. את שלםל עשויים אחרים בעוד למלחמה

למצפונם, ואילו בניגוד לפעול עליהם לכפות הצליחה שהמדינה לומר עליהם, ובכך זאת לכפות ניסתה שהמדינה לומר נצטרך האחרונים עלהמחיר בהשגת שנכשלה אף מצפונם את כיבדה לא מטרתה.

תתגייס, לא אם") כלא ןוגסנקציה, כ להיות עשוי כופים שבאמצעותו ממך תתגייס, תישלל לא אם") הטבה תשליל (, וגם"יום מאהל יכלאת

גם"מסוימת מס הטבת בפיתוי עמד שלא מי כילומר, נוכל כאן (. זמיר. השופט של דינו לפסק27 פסקה, 374בעמ' שם, 51(.11 הערה,לעיל) וספיר סטטמן52 Religious belief and practice are historically prototypical“הקנדי: פטמשה תבי דברי וו הש53

and, in many ways, paradigmatic of conscientiously-held beliefs and manifestations and therefore protected by the charter ”,( ב-ג"ס- במקור )ההדגשהR. v. Big M Drug Mart Ltd.

[1985] 1 S. C. R. 295האוסטרלי: המשפט בית דברי גם השוו רוח . ובאותה“Freedom of religion, the paradigm freedom of conscience, is of the essence of a free society”in Church of

New Faith v. Commissioner for Pay-Roll Tax (Vic.) [1983] 49 A. L. R. 65, pp. 68-9 . שלח, "עלפ. מןח- והידועות" הראשוניות הפרט מחירויות אחת היא והדת המצפון "חירות54

כהן חיים של לכבודו מאמרים בישראל; קובץ אזרח זכויותהלב", וחירות המצפון חירות המשפט בית של בפסיקה . עיון85תשמ"ב( האזרח, לזכויות האגודהעורכת, - גביזון רות)

חופשל )או הדת לחופש נקשר המצפון חופש המקרים של הגדול שברוב מלמד העליון .צבאי משירות הפטור לשאלת המצפון חופש נקשר שבהם עניינים מהכלל יםמדת(. יוצא (;בלבנון לשרת )סירוב393( 3לח) פ"ד הבטחון נ' שר שיין 734/83 בג"ץראו, למשל,

הפרקליט זונשיין 7622/02 בג"ץ פ"דהראשי הצבאי נ' לשרת )סירוב 726( 1נז) , .המוחזקים( בשטחים


הדת מיסוד גבולותואילו לצו בניגוד לפעול נכפה ההטבה לעמוד שהצליח מי מצפונו, של עניין היא כפייה , בכללמצפונו. את תכבד המדינהש זכה לא,בפיתוי

האישיים בעקרונות הדבקות שמחיר : ככלניתמצפו כפייה גם דרגה, וכך הפגיעה מעמיקה ךיותר, כ - גבוה פיתוי במונחי או סנקציה - במונחי

עד,הפגיעה מצטמצמת ךיותר, כ נמוך שהמחיר המצפון. ככל בחופש של בסופו מלאכותית, שהרי נשמעת ניתמצפו כפייה בדבר הטענה אשר על כלשהו מחיר לשלם לצפות בלא בעקרונות לדבוק ניתן לא דבר

55זו." דבקות

הדת מיסוד איסור בין בחנההה את להבהיר לנו מאפשר לעיל האמור המצפון. לפי חופש של כנגזרת הדת חופש ביןו הניטרלית בגרסתו

איננה הדת בחופש הפוגעת כעת, כפייה שהצענו המרחיבה הפרשנות בגין יקר מחיר תג הצבת גם אלא ממשית פיזית כפייה רק כוללת

גם לאימוצה. אולם חזק תמריץ מתן לחילופין מסוימת, או התנהגות דת בין בחנהה לחלוטין אוסר איננו הדת זו, חופש מרחיבה פרשנות לפי

שונים, דתיים זרמים ביןו דתות בין מקבילות, או חילוניות פעילויות ביןו בשאלות גמורה ניטרליות המדינה מן דורש איננו הוא אחרות במילים או

אפוא מציב לניטרליות כתביעה במובנו הדת מיסוד דת. איסור של הדת חופש עקרון לה שמציב מזו יותר לכת מרחיקת תביעה מדינהל

המצפון. כחופש במובנו

ובין המצפון כחופש במובנו הדת בחופש הגלומה התביעה בין הפער מיסוד איסור כאפשרות, בעקרון הגלומה, לפחות לניטרליות התביעה

מן אחד כל לפי האסורה ההעדפה בעצמת רק לא הדת, מתבטא כל שמציב המגבלה של החלות בתחומי גם הבדל העקרונות. קיים

חופש אחד המדינה על אוסר המצפון כחופש במובנו הדת מהם. לנהוג הדתי האדם רחב( על במובן להתפרש יכולה )כשכפייה לכפות דתו פי שעל מה לעשות אדם לחייב הוא דתו. האיסור למצוות בניגוד לעשות. עליו מצווה שדתו מה לעשות ממנו למנוע או לעשות לו אסור

החיים אורח על מאוד 'הגנה' חלקית מספקים הללו האיסורים שניהבה מצד מעורבות מפני הדתי מחליטה שהמדינה נניח המדינה.

פרטיות, במסגרות הלומדים אלה לאזרחיה, לרבות חינם חינוך לספק בלא היא כזאת דתיים. החלטה חינוך במוסדות הלומדים אלה ולמעט

מספקות ובלתי חלקיות אלה, כמובן, הערות.14(, בעמ' 11 הערה)לעיל, וספיר סטטמן55:של ענפה. ראו, למשל, ספרו פילוסופית ספרות עליו , שיש"כפייה" המושג על

Alan Wertheimer, Coercion (Princeton University Press, 1989). .Denis G. Arnold, "Coercion and Moral Responsibility", 38 Am. Phil :האחרונה וכן, מהעת

Q (2001) 53; Grant Lamond, "Coercion and the Nature of Law", 7 Legal Theory (2001) 35.


ספיר גדעון בחופש פוגעת היא מובן באיזה לראות קשה ניטרלית, אך בלתי ספק

הוריהם. של או הדתיים התלמידים של המצפון

חובה המדינה על מטיל אינו המצפון כחופש במובנו הדת נסכם: חופש - אלא ניטרליות מחייב איננו דת. הוא בענייני ניטרליות על לשמור

שהוא והחובה לרעה הדת של בוטה הפליה איסור היותר לכל מטיל שבהם למקרים רק בו, אלא מעורבת שדת עניין לכל נוגעת אינה מטיל

.דתו למצוות בניגוד לנהוג הדתי האדם כפייתב כרוכה ההעדפה מעבר ותחולה קיום אפוא יש הניטרלית בגרסתו הדת מיסוד לאיסורהמצפון. כחופש במובנו הדת לחופש

הדת, לחופש השני הבסיס בחינת לאחר גם לדעתנו עולה דומה מסקנההדת56אחר, במקום שהסברתי כפילתרבות. הזכות הוא הלא היא

all) מקיפה לתרבות מובהקת דוגמה encompassing cultureשלהגנתה ,) ניתן תרבות של חשיבותה התרבות. בהסבר חברי עבור רבה חשיבות לממש כדי נחוצה שתרבות מניח כיוונים: האחד שני בספרות למצוא

והאחר, שהתרבות57,משמעות ובעלי אוטונומיים חיים כביטוי נחוצה כך58היחיד. של לזהותו הדת או מיוחדת, להגנה זקוקה אחרת,

בשל,לתרבות הזכות במסגרת ולפיכך,השולי המעמד של,המאוים אתשם, תישהסבר הליברליות. כפי במדינות הדתות יש הדת חופש מיעוט תרבויות של הישרדותן הבטחת שתכליתו "כמכשיר להבין

מובן .59"הרוב הכרעת על המבוסס הדמוקרטי בשדה-הקרב שהפסידו להתחשבות דתיות קבוצות בני של לבקשותיהם להיענות שסירוב

לטווח תרבותם, אבל על כליה באחת גוזר אינו שונים מסוגים והעדפהולשגשג. להתפתח עליה מקשה הוא ארוך

במובנו הדת חופש במסגרת הדת על ההגנה של היקפה כי ציינתי לעיל הדת מיסוד באיסור הגלומה התביעה מן מצומצם המצפון כחופש

כשמתבוננים לכאורה, הזכות במשקפי הדת בחופש כניטרליות. מחייבת לתרבות אסביר, הזכות שמיד נסגר, שכן, כפי לתרבות, הפער

56 Gidon Sapir, “Religion and State - A Fresh Theoretical Start” 75 Notre Dame L. Rev. (1999) 579.

57 Will Kymlicka, Liberalism, Community and Culture (Clarendon Press, 1989) רב-תרבותיותלתרבות", והזכות "ליברליזם, הלברטל שהומ מרגלית בישי א, למשל, ראו58

בימאוטנר, א נחם, )מז"ל רוזן-צבי לאריאל הזיכרון : ספרויהודית דמוקרטית במדינה.93( רמות, תשנ"חעורכים, - שמיר ונןור שגיא

"גיוס גדעון 59 הצעת ישיבות בחורי ספיר, הנורמטיביים לשיקולים מתווה לצה"ל: , הערהלעיל) והלברטל מרגלית וו. הש238, בעמ' 217)תשס"א( ט פליליםהרלוונטיים",

[ מסורג"ס – המדינה של הציבורי המרחב ]עיצוב זה עניין היה : "אילו104עמ' ב (,58הציבורי". המרחב כל על מהרה עד משתלטת הרוב תרבות תהיהשוק, הי-לכוחות


הדת מיסוד גבולות על עומדים לא שבהם במקרים גם הדתי האינטרס על להגן המדינה את

שני בין פער נוצר בבד בד לקיים. אולם שיש חובה או איסור הפרק לתרבות כזכות במובנו הדת חופש ההפוך, שכן בכיוון העקרונות, הפעם

בלתי באופן לפעול המדינה את לחייב אפילו אלא לאפשר רק לא עשוי שולל כניטרליות הדת מיסוד שאיסור הדת, דבר את ולהעדיף ניטרליוכול. אבהיר. מכול

מה של "ההיקף כי הסברנו מדת והחופש הדת חופש בעניין במאמרנו על ההגנה בשם שנדרש ממה רחב התרבות על ההגנה בשל שנדרש

ופעולות רחבה תופעה היא המצפון. תרבות של שונות ורבת-פנים, אותה. אם לערער או בה לכרסם עלולים פרטיים גופים של או המדינה הרוב, הרי תרבות של ההגמוניה מפני להגנה זקוקה המיעוט תרבות

לַמיעוט, מאשר הרוב, ופטורים על הגבלות יותר להרבה מקום שיש יחידים. למשל, של במצפונם פגיעה מפני להגן מהרצון הנדרשות אלה הרגילה לתמיכה )מעבר דתיים חינוך במוסדות אי-תמיכה להציג קשה

כפגיעה בתי לכל המדינה שמעניקה הדתיים של במצפונם הספר( אותה להציג ניתן לכאורה הספר? התלמידים?(, אך בתי )כולם? מנהלי

יקשה במיוחד חזקה חינוך מערכת בלא לתרבות, שכן בזכות כפגיעההכרה60הבא. הדור פני בעיצוב הרוב בתרבות להתחרות המיעוט על

מהמדינה לדרוש להם מאפשרת דתיות קבוצות של לתרבות בזכות להן לאפשר כדי מתקנת, הכול אפליה תמיכה, או של שונים סוגים

61חילוני." בעולם ולשגשג להתפתח

הדת מחופש בהיקפו יותר רחב לתרבות כזכות במובנו הדת חופש התביעה של המבט שמנקודת הוא המצפון. העניין כחופש במובנו

מחייבת שאיננה רק לא לתרבות הזכות. מדי רחב הוא לניטרליות תרבות לטובת מניטרליות סטייה מחייבת היא לעתים ניטרליות, אלא

פירושו,דתית קבוצה היא המיעוט קבוצת בסכנה. אם הנתונה המיעוט לרעה, מהפלייתה להימנע רק לא להידרש עשויה שהמדינה דבר של

נכונים הדבריםאחרות. תרבות קבוצות פני על פהלהעדי אפילו אלא של במצב נתונה הדת דווקא שבו מצב יצויר לו ההפוך. בכיוון גם

ניסיון60 הזכות סוגייתב המועלים השונים והצידוקים הטענות את ולהגדיר למפות מועיל הזכות של לכיבודה עקרוניות דרכים שמונה , המתארJacob T. Levy אצל נמצא לתרבות”,Jacob T. Levy, “Classifying Cultural Rights :המדינה. ראו בידי לתרבות Nomos XXXIX:

Ethnicity and Group Rights (Will Kymlicka, Ian Shapiro - ed., New York University Press, :איה דרכיםה השמונ מבין יההשני .22 (1997

“Assistance to do those things the majority can do unassisted”(ג"ס – במקור )ההדגשה .25שם, בעמ'

.15-20( בעמ' 11 הערה)לעיל, וספיר סטטמן61


ספיר גדעון דתיות לא תרבות קבוצות להעדיף תידרש שהמדינה ייתכן דומיננטיות

הדת להגנת מגויסת שהיא לתרבות, בין הזכותדתיות. קבוצות פני על לחייב אפוא דתיים, עשויה לא מיעוטים של להגנתם מגויסת שהיא וביןהדתי. בהקשר מתחרה אופציה להעדיף המדינה את

בניגוד התנועה בפרשת זמיר השופט שביטא לעמדה נסכם. בגרסתו הדת מיסוד איסור עקרון בין להבחין יש כי המסורתית, נראה

שבבסיסו. חופש הרציונלים שני לפי הדת חופש עקרון ביןו הניטרלית פליהה רק אלא העדפה כל שולל אינו המצפון כחופש במובנו הדתוגםהדתית הבחירה בגין בעייתי מחיר תג שמציבה קשה רק אז ,

הדת . חופשדתית חובה או איסור עומדים הפרק על שבהם בעניינים אפילו לעתים אלא העדפה אוסר שאינו רק לא לתרבות כזכות במובנו

איסור של אימוצו את אפוא מחייב אינו הדת חופש של מחייבה. כיבודוכפי 62הניטרלית. בגרסתו הדת מיסוד שני שהסברנו, לעתים להפך,

לרגע נחזור אם התנגשות. ואולם במסלול להיות עלולים העקרונותפרשת שבה לדוגמה נציין התנועה פתחנו, שלפי שאף המסורתית, המדינה על אוסר הדת שחופש בטענתו צודק אינו זמיר השופט הסברנו המסורתית התנועה שלחברי ייתכן זאת מחברו, בכל אחד זרם להעדיף

אחר. אפשר מטעם זאת הדת, אך חופש טענת פרשה באותה עמדה , אךהמסורתית התנועה חברי של הדת חופש נפגע פרשה שבאותה

בשל אלא,האורתודוקסי זרםה לעומת לרעה שהופלו כך בשל לא זאת קבוצת המסורתית התנועה מהווה ישראל במדינת שלפחות העובדה

מחייבת לתרבות, שלמצער הזכות לחבריה עומדת ולכן תרבותית מיעוטלטובה. העדפתם את אפילו שמצדיקה וייתכן לרעה יופלו שלא

התביעה ובין הדת חופש למתח, בין אף להבדל, ואולי באשר כאן עד החופש ובין לניטרליות התביעה בין מה לבחון נעבור לניטרליות. כעת

ניטרליות על לשמור חובה המדינה על מטיל איננו זה חופש מדת. האם בעניין כאן. במאמרנו שלילית, גם היא לדעתי דת? התשובה בענייני ורון ברק-ארז דפנה טוענים, בעקבות אנו מדת והחופש הדת חופש

דת של המעמד ביסוס לצד בחוקותיהן דת לחופש הזכות את כוללות באירופה רבות מדינות62 היו,העדפה של ביטוי כל אוסר הדת חופש היה . לו(State Church) המדינה כדת מסוימת

כזאת בעליל. לעמדה קוהרנטיות בלתי בהן הנוהגת והפרקטיקה מדינות אותן של חוקותיהן:ראו

Carolyn Evans, Freedom of Religion under the European Convention on Human Rights (Oxford University Press, 2001) 84. ([I]f all religions had to be given the same privileges as

the State Church, the whole notion of a State Church would be undermined)לדעת . לקבלCommission of Human Rights-ה של סירובה ביסוד שעומד הרציונל המחברת, זהו

פוגעת המועדף המעמד שהענקת בטענה מסוימות כנסיות של המועדף מעמדן נגד תלונות.80-84' מהמתלונן. שם, בע של הדת בחופש


הדת מיסוד גבולותכנגד63שפירא, ובמערכת בכלל הזכויות בתחום הסימטריה טענת ל- הזכות כי מסבירים בפרט. אנו מדת לחופש הדת חופש שבין היחסים

Xאינה ומכאןXללא- זכות בהכרח גוררת מדת לחופש הזכות שגם מוצדקת להיות ועליה הדת לחופש הזכות על להסתמך יכולה אינה

הדת חופש את ביססנו שעליהם הרציונלים שני נפרדת. מבין בהצדקה הזכות לתרבות, שכן הזכות של הרלוונטיות את הסף על שוללים אנחנו

האחרונה שזו הרוב, משום לתרבות ולא למיעוטים רק ניתנת לתרבות תכניה את להנחיל וכדי חלהתפת כדי מיוחדת להעדפה זקוקה אינה אין, באופן הרוב שלתרבות אינה : הכוונהלהדגיש יש וכאן64.הבא לדור

המיעוט. תרבות ידי על גם לעתים להיפגע שעלולים כללי, אינטרסים אלה כמו מיוחדת להגנה זקוקים אינם אלה שאינטרסים היא הנקודה

על רק מבוסס אפוא להיות יכול מדת החופש65המיעוט. תרבות של כחופש במובנו הדת חופש בעניין כאן, כמו גם המצפון. אבל חופש

אוסרת איננה היא66בהיקפה. למדי מצומצמת הזכות המצפון, מסגרתאפילו כל והיא הקלה העדפה, שבהם למקרים רק נוגעת ביותר,

אחרים למקרים לא אך דתי בריטואל להשתתף חילוני אדם מחייביםכגון מעדיפה המדינה שבהם כלשהי חקיקה שבהם במקרים דת,

יוצא רציונל על מבוססת את מחייב איננו מדת החופש שגם דתי. הדת. כלפי לניטרליות המדינה

התביעה לדת הקשורים בעניינים המדינה מצד לניטרליות לסיכום, מדת. מי החופש או הדת חופש את לכבד הצורך מן מתבקשת איננה

את לבסס אפוא יצטרך ניטרליות חובת המדינה על להטיל שמבקש63 Daphna Barak-Erez, Ron Shapira, "The Delusion of Symmetric righs" 19 Oxford J. of

Legal Stud. (1999), 297..בלשונם64 זה: "המדינה בעניין המקובלת העמדה את ומרגלית, המשקפים הלברטל של

לקיים- מהותה "מעצם יכולה זו תרבות הרוב" שהרי תרבות כלפי ניטרלית להיות אמורה ומרגלית הלברטל. מיוחדות" מזכויות ליהנות בלימ אפילו הומוגנית יותר או פחות סביבה

.103עמ' (, ב58 , הערהלעיל) דווקא זה באיזור נתון, ולכן אוגרפייג באזור רוב לעתים מהווים המיעוט מקבוצת חברים ? 65

ברק, שהם-בבני החרדים על, למשל,שבוִתרבותית. ח בהגנה לזכות עשויים הרוב קבוצת בני ברק. דוגמה-בבני החילוני מיעוטה לעומת רוב בארץ, אבל החילוני רובה לעומת מיעוט של פרנקופונים. זכותם של רוב יש שבה שבקנדה בקוובק אנגלופונים לשמש יכולים נוספת

של בזכותו המידה על יתר ולפגוע להתנגש עשויה תרבותם על להגן בקוובק הפרנקופונים אוטונומיה מתן של בהשלכות שלו. לדיון תרבותו על להגן בקוובק האנגלופוני המיעוט

האוטונומיה, בתחומי המתגוררים הרוב קבוצת חברי לעומת למיעוט תרבותית-טריטוריאלית המיעוט – שסועות דמוקרטיות במדינות מיעוטים של המשפטי המעמד ,א' סבן ראו

דוקטור תואר קבלת לשם )חיבור בקנדה הצרפתית דובר והמיעוט בישראל הערבי.2 פרק,בירושלים, תש"ס( העברית למשפטים, האוניברסיטה

המצפון, כחופש הדת חופש של מהיקפו יותר אפילו מצומצמת שהיא טוענים אנו במאמר 66.42-48(, בעמ' 11 )לעיל, הערה וספיר סטטמן במקצת. ראו שונה מיקודה וגם


ספיר גדעון לעקרון הצידוק את נבחן הבא, שבו אחרים. בפרק טעמים על עמדתו טעמים כמה גם ונבחן השונות, נציג גרסאותיו הדת, על מיסוד איסורכאלו.

. מדוע לאסור מיסוד?ד

. מסגרת הדיון1 ,ותשונ דרכים בארבע לפרש ניתן הדת מיסוד איסור עקרון כאמור, את

מוסדית. והפרדה יהיכפ נוקשה, ניטרליות, איסור הפרדה כינינו ןאותשוננסה פרשנויות ארבע בהערכת נעסוק זה בפרק את לבסס אלה,

הפרדה ודרישת היכפי איסור - האחרונות הפרשנויות שתי רקש הטענה מוסרית. בפתח מבחינה ומוצדקות מעשית מבחינה נחוצות - מוסדית

שתי מהלכו: ואת מוקדיו את להבין שיסייעו חשובות הערות הדיון, מתודולוגית. תוכנית, והשנייה הראשונה ההערה

בעד טיעונים כמה של לבחינתם יוקדש זה כאמור, פרק- לתוכן אשרכפי של השונות בגרסאותיו הדת מיסוד על איסור הטלת האיסור.

שהצגנו, שלוש הדת מיסוד לאיסור הגרסאות ארבע שהסברנו, מבין עניינה הרביעית ואילו המותרת התמיכה בהיקף מתמקדות הראשונות

לשאלת נקדיש הדיון עיקר את. ןבהיקפ ולא ותהמותר התמיכה דרכיב המוסדית, נטפל ההפרדה הרביעית, גרסת ההתמיכה. בגרס היקף

םבאופיי יםשונ המוסדית בשאלה הטיעונים ,שנראה שכפי משום בנפרדההיקף. בסוגיית המועלות ההנמקות מן

בשאלת ביניהן חלוקות הדת מיסוד לאיסור הראשונות הגרסאות שלושהאחת התמיכה היקף מתירהיכפי )איסור המותרת: תמיכה ה(,

המותרת, השנייה ההעדפה למידת גבול לשים מבקשת אך מעדיפה נוקשה( שוללת )הפרדה השלישית העדפה, ואילו )ניטרליות( אוסרת

בכל הדיון כאן, משקל מעדיפה. גם שאינה כזו תמיכה, גם של ביטוי כל ייוחד ההיקף בסוגיית המאמץ זהה. עיקר יהיה לא החלופות מן אחת

בגרסתו הדת מיסוד איסור הטלת בעד טיעונים של ולהפרכה לבחינההחלטתנו ,הדת מיסוד לאיסור זאת הבגרס להתמקד הניטרלית.

המדינה מן התביעה הגרסאות, דווקא שלוש שמבין כך על מבוססת כלשהו דתי זרם של או הדת של העדפה המבטאת מפעילות להימנע

ממושכלות כאחד רבים בעיני שנתפס ממה כמתבקשת לכאורה נראית להימנע המדינה של חובתה איה הבסיסיים, הלא הליברליים היסוד

הטובים. החיים בשאלת עמדה מנקיטת


הדת מיסוד גבולות מוקדש ואילך השבעים שנות מראשית הליברלית הכתיבה מן נכבד חלק

זו הגישה של לדחייתה חיים ( שצורות1) הסבורה הפרפקציוניסטית, לבסס נדרש ואף רשאי ( שהמחוקק2)-ו מאחרות יותר טובות מסוימות

על שלטונית-הפוליטית המערכת ואת החוק את בעצבו הכרעותיו אתזרם החיים אופי בדבר תפיסותיו הליברלית, בהגות מרכזי הטובים.

חולק"פוליטי ליברליזם" להלן שיכונה על , מבין השנייה )לפחות( בין הבולט הליברלי , ההוגה(Rawls) רולס הפרפקציוניסטים. ג'ון טענות

למשל,טוען האנטי-פרפקציוניסטית בתפיסה האוחזים כי, התאוריה to evaluate the relative merits of different conceptions of the" מנסה אינה שלוgood"הצדק אדני על המבוססת במדינה וכי "Everyone is assured an equal

liberty to pursue whatever plan of life he pleases as long as it does not violate what justice demands "67לאחת,האחרונים בעשורים אפוא . 'ניטרליות' הפכה

הליברלית. בהגות המפתח ממילות

הניטרליות. אחת רעיון של חולשותיו להתגלות החלו הזמן עם ואולם שכל קוהרנטי, משום איננו שהוא היא הרעיון נגד הבולטות הטענות כלשהי מערכת על להישען מוכרחה הכרעות המבצעת פוליטית מערכת

טענה68.בה ולתמוך במחלוקת שנויים ערכים של נוספת חזקה איננה הליברלית שהמדינה היא הפוליטי הליברליזם נגד שהועלתה

ליברליזם בדעה האוחזים ועיקר. לדעת כלל ניטרלית נכשל זאת, ולמעשה מחלוקות מעל התעלות של היעד בהשגת מציע כיתתיות,

)הליברליזם( מתיימר הוא שכלפיהן אחרות בעמדות המתחרה השקפהשני69ניטרלי. להיות מתמקדים אינם עתה זה שהוזכרו הנגד טיעוני

המוצא הנחות את לקבל מוכנים לניטרליות. הם ההצדקות בשאלת67 John Rawls, A Theory of Justice (Bhelknap Press of Harvard University Press, 1971), 94;

Rawls, Political Liberalism (Columbia University Press, 1993), 95-190; Johnדומה ; לדעה ,Charles E. Larmore :גם ראו Patterns of Moral Complexity (Cambridge University Press,

1987), 43 (“The ideal of neutrality can best be understood as a response to the variety of conceptions of the good life.”); Bruce A. Ackerman, Social Justice in the Liberal State (Yale

University Press, 1980), 11 . ניטרליות על שמים שהם שהדגש הבהירו לדעותיו השותפים אחרים והוגים למעשה, רולס

הם הדת, כלומר חירות שבבסיס הרעיון של הכללה מהווה בכלל הטובים החיים בשאלת:ניטרליות. ראו לפחות כמחייב הדת חופש את הבינו

Rawls220, 206(, בעמ' 67 )לעיל, הערה. Bruce Ackerman, Reconstructing American Law (Cambridge: Harvard University Press,

1984), 99; Charles E. Larmore, The Morals of Modernity (Cambridge University Press, 1996) 144.

מחייב אינו הדת חופש כיבוד כי וטענו רולס של זו תובנה על לעיל, חלקנו ג בפרק בדיוננויה.יכפ איסור רק אלא כניטרליות המיסוד איסור

William A. Galston, Liberal Purposes: Goods, Virtues, and Diversity in the : ראו, למשל68Liberal State (Cambridge University Press, 1991), 92-94 .


ספיר גדעון פוליטית מערכת לגבש ניסיון ידיל הפוליטי הליברליזם את ביאושה

)טיעון הפרויקט ישימות על חולקים ניטרליים, אך צדק אדני על בנויההאו הנגד הליברליזם של הצלחתו מידת על הפחות לכל הראשון(

מתמקד אחר ביקורתי השני(. מאמץ הנגד )טיעון ליישמו הפוליטי עקרונות למצוא לצורך הפוליטי הליברליזם שהציע ההצדקות בהפרכת

על בעקבותהשלישי(. הנגד )טיעון ניטרליים צדק שני הביקורת, בשנים רבה במידה הניטרליות רעיון נזנחוהרעיוני(, )הפרקטי כיווניה

ומעטים במאמר70להצדיקו. לנסות מוסיפים בלבד האחרונות, Hurka:"it is hard not to)) הורקה תומס כתב מספר שנים לפני שהתפרסם

believe that the period of neutralist liberalism is now over".71

של היסוד עתה, הנחת זה שתוארה הליברלי בשיח המצב תמונת חרף לתפקיד אשרבישראל, ב להישמע מוסיפה דווקא הפוליטי הליברליזם

הסבורים יש72בפרט. לדת אשרוב בכלל הטובים החיים בשאלת המדינה ההשקפה גם אלא הראויה ההשקפה רק אינה הליברלית החשיבה כי

הציבורי והמשפט בכלל הישראלי המשפט מערכת של המכוננת מחייבת ליברלית עולם בהשקפת אחיזה אכן ואם73בפרט. הישראלי ליברלית עולם בהשקפת שהאוחזים טבעי המדינה, אך מצד ניטרליות

הטענה של הניטרלית. שכיחותה בגרסתו הדת מיסוד באיסור גם יצדדו לאטרקטיבית מראש אפוא הישראלי, הופכת בשיח הניטרליות בזכות

שנבקש הדת מיסוד לאיסור הגרסאות שלוש מבין השנייה את יותרונותנתהניטרליות גרסת היא הלא לדחו- להחלטתנו נוסף טעם ,

.בה דווקא להתמקד

המקומית התביעה ביןו לניטרליות הכללית התביעה בין האפשרי הקשר באיסור דווקא להתמקד החלטנו מדוע מסביר דת בשאלות לניטרליות

גם אותנו מחייב זה אפשרי קשר הניטרלית. ואולם בגרסתו הדת מיסוד Larry Alexander, "Liberalism, Religion, and the Unity of Epistemology", 30 : למשל, ראו69

San. Diego L. Rev. (1993) 763, p. 764. ( “the liberalism… is itself just a sectarian view on the same level as... other views that it purports to be neutral about.”)

זה מחנה בקרב שאפילו בנסיגה, אלא נמצא כולו הליברלי שהמחנה פירושה אין זו עובדה70ע.הפרפקציוניסטית המגמה גוברת הפרפקציוניסטי הליברלי לזרם המשתייכים הכותבים ם )לעיל, הערהGalston היתר בין נמנים ,Joseph Raz ( וכן: 68 The Morality of Freedom

(Clarendon Press,1986).71 Thomas Hurka, "Book Review: Sher, Beyond Neutrality", 109 Ethics (1998) 190. )"אחד242, בעמ' 221( 1מט) פ"ד נ' אלמוני , קטיןפלוני 2266/93 ראו, למשל, ע"א72

, פסקה"... השונות הדתות כלפי המדינה ניטראליות הוא והמצפון הדת חופש של מהיבטיו(.(ג"ס- במקור )ההדגשה שמגר השופט של דינו לפסק13

,"רב-תרבותית בחברה העליון לבית-המשפט שופטים מינוי"מאוטנר, ראו, למשל, מנחם 73 .423 (ב)תשס" יט משפט מחקרי


הדת מיסוד גבולותשהריבכלל הניטרליות בזכות טיעונים של מסודרת לבחינה מהם ,

זאת, מכיוון דת. עם בשאלות לניטרליות תביעה,הנטען פי על,נגזרת נגד הטיעונים את כשנתאר לכןהשאלה, של הנורמטיבי בהיבט שענייננו

על אופרטיבייםה ההתקפה מישורי בשני נדון לא הניטרלי הליברליזם הראשון, הנגד -טיעון הייתכנות )שאלת הליברלי-ניטרלי הפרויקט

נורמטיביה במישור בדיון השני( ונסתפק הנגד טיעון - ההצלחה ושאלתזה הניטרלי הליברליזם שהציע הטעמים את םלגופ הבוחן בלבד,

74 השלישי(. הנגד )טיעון עצמו על שנטל למשימה

לא,שלמה מלאכתנו את לעשות נרצה אם ואולם להסתפק נוכל ניטרליות. דחייתה לטובת העקרוניים הטיעונים של ובדחייה בהצגה

אוטומטי באופן מובילה אינה כללי מגביל קרוןיכע הניטרליות של .הניטרלית בגרסתו הדת מיסוד איסור עקרון של הסף על לדחייה כאמת הניטרליות של לאימוצה טעמים שקיימים ייתכן,א-פריורי לפחות

חרף,והמדינה הדת יחסי בתחום מידה כללית. מידה כאמת דחייתה טעם קיים אם לברר ככלל, נצטרך הניטרלית בגישה לדיון לכן, במקביל

נוכל הדת כלפי המדינה של גישתהב ניטרליות שיחייב טוב דווקא. בין קשר שקיים היא נשתמש בהש כך: ההנחה הדברים את לסכם

דת, בענייני לניטרליות תביעה ביןו כללי קרוןיכע לניטרליות התביעה לאמץ טוב טעם קיים לא אם גם כיווני, כלומר-חד הוא הקשר אולם

דווקא אמצהל מקומי טעם שקיים אפשר ניטרליות של כללית עמדה בגרסתו הדת מיסוד איסור של אימוצו לשלילת דת. בדרכנו בשאלות

אלה את והן הכלליים הטיעונים את הן לדחות אפוא נצטרך הניטרליתדווקא. דתה כלפי ניטרליות המצדיקים - המקומיים

מיסוד איסור של ואופיו היקפו דברב - המחלוקת למתודולוגיה אשר הפרשנויות ארבע שכל מוקדים. ייתכן בשני נעוצה להיות יכולה הדת

לשמםש היעדים על חלקן, מסכימות לפחות , אוהדת מיסוד לאיסור השגת שםל לנקוט שיש האמצעים בשאלת חלוקות אך העיקרון נוסד

סביב נסבה שהמחלוקת ייתכן מידה באותה מוסכמים. אך יעדים אותם אשרב הן להיות יכול ההסכמה עצמם. כמובן, חוסר היעדים הגדרתלדוגמ לאמצעים אשרב והן למטרה ישהלהשגתה. כי הסבורים , הדת, ושלשם למלחמות קץ לשים הדת מיסוד איסור עקרון של תכליתו 75נוקשה. הפרדה כמחייב העיקרון את לפרש יש זאת מטרה השגת

היעד על לחלוק יכול עתה זה שתוארה מזו שונה בדעה המחזיק

חידושים כמה נציע כאן גם קיימים, אולם טיעונים על מסוימת במידה נסתמך זה בחלק 74משלנו. צנועים ודגשים

.206 ', בעמ(Error: Reference source not found הערה)לעיל, Sullivan ו:רא 75


ספיר גדעון האמצעים בשאלת לחלוק אך היעד עם לעצמה, להסכים שהציבהלחלוק הנחוצים כמובן, או, בשני זאת דעה בעלי על להגשמתו,

להגשמתה. מכאן, לאמצעים בנוגע והן למטרה בנוגע - הן המישורים שני את בה לכלול יש שלפנינו לשאלה ממצה דיון מסגרת להציע כדיש

ננקוטש ומטרה(. המתודולוגיה )אמצעי האפשריים המחלוקת מישורי הטיעונים בהצגת ייפתח זה: הדיון צורך לע מענה לתת הרצון מן נגזרת

אולםהניטרלית בגרסתו הדת מיסוד איסור אימוץ לטובת הלךבמ , מידת את גם אלא תוקפו את רק לא נבחן וטיעון טיעון בכל הדיון

. הדת מיסוד לאיסור זאת לפרשנות דווקא התאמתו

ובשל הניטרלית בגרסתו הדת מיסוד באיסור זה פרק של כאמור, מוקדועל,ממנהשהכללית, הניטרלית בעמדה גם כך נגזר,הנטען פי

בשאלת עמדה לנקוט שלא המדינה מן התביעה היא העיקרון, הלא השקפות כלפי ניטרלית להישאר המדינה כלפי לתביעה הטובים. החיים עיקריות. הצדקות כמה קיימות הטובים החיים בשאלת מתחרות עולם ממאבקי להימנע הצורך מן מתחייבת שהניטרליות גורס אחד טיעון

, למשל,יסודותיה. כך את ויקעקעו המדינה של ביציבותה שיפגעו כוח האנשים את לסבול ההתנגדות הדעות, אלא חילוקי "לא כי לוק טען

הפלוגתות לרוב שגרמה זו הממשל, היא דעות שאינן בדעות המחזיקים הוא שני טיעון 76הדת" מחמת הנוצרי בעולם שהתעוררו ולמלחמות

האזרחים, של כבודם על לשמור מהחובה נובעת הניטרליות שחובתהעדפה כושר בעלי אוטונומיים כיצורים של המדינה מצד בחירה. המחזיקים אזרחים כלפי זלזול של יחס מבטאת מסוימת טוב תפיסת

, החובהשלישי טיעון קו ממנה. לפי להימנע יש שונה, ולכן בתפיסה הבוחרים, הפרטים של כבודם על רק לא להגן נועדה ניטרליות לנהוג זו טענה שביסוד . ההנחההפרעה לאב לבחור יכולתם עצם על אלא השקפה מסוימת, של דתית השקפה של המדינה מצד שסימון היא

ערך ראשון, כבעלת מסדר כלשהי ערכים מערכת של בכלל, או דתיתעלולה מהשקפות יותר רב את לאמץ פרטיםל גרוםל מתחרות,

השלטונית, האוטוריטה כלפי כבוד של יחס מתוך המומלצת ההשקפה לעקרון המחויבת החירות. מכאן, שמדינה לעקרון בניגוד העומד דבר

הניטרליות בזכות רביעי טיעוןבדת. מתמיכה להימנע חייבת החירות צורת מהי לגלות המדינה של המומחיות חוסר בדבר טענה על מתבסס

צורות מגוון של לקיומו טענה על מבוסס חמישי טיעוןהעדיפה. החיים שישי טיעוןחברותיה. על עדיפות אין מהן אחתל שאף ראויות חיים

המדינה של בכוחה שבשימוש התועלת חוסר על מתבסס ואחרון

.90' מ, בע(19 הערה)לעיל, לוק76


הדת מיסוד גבולות כל בעיון נבחן הפרק של כלשהי. בהמשכו טוב תפיסת של לקידומה

הטיעונים. מן אחד. הטיעון בדבר מניעת חיכוך2

על ששמירה הוא אנטי-פרפקציוניזם לטובת הראשון כאמור, הטיעון בעלי נושאים של הסרתם לשם נחוצה הטוב בשאלת ניטרליות

לפיהו הנחה הטיעון הציבורי. בבסיס היום מסדר הרסני פוטנציאלכיסהִל על המאבק המדינה, של האחרות החוקיות וסמכויותיה בה,

תהיה המדינה החלוקים, ומכאן, שאם הצדדים בין העימות את מלבה יאיין לא אם יצמצם, גם מסוימים, הדבר בעניינים עמדה מלנקוט מנועה

77העימות. את

שציינו בקצרה. ראשית, כפי שנזכיר מקדמיות חולשות שתי זה לטיעוןיש ומכאן עמדה מבטא ליברליזם כי הטוענים לעיל, סובסטנטיבית,

מכריע היום, אלא מסדר הנושא את מסיר אינו ניטרלית עמדה שאימוץגם לתובנה בהתאם בו שנית, קל במישור הליברלית. התוצאה,

אחד לטובת הכרעה היא מהכרעה הימנעות כלל בדרך כי להראות הטיעון של המוצא הנחת נשמטת,מדויקות אלה טענות אם 78הצדדים. זו, אף זו ניטרלי. לא באמת אינו ניטרלית כעמדה שמוצג מה כולו, שכן

נקיטתה ניטרלית, הרי באמת אינה לכאורה הניטרלית העמדה אכן אם אסטרטגי כלי לשמש כמכוונת להיתפס לפחות או מכוונת להיות עשויה

הימנעות של במסווה סובסטנטיבית עמדה תנקיט להכרעה. ואולםעשויה מנקיטת יותר הרבה הרסנית תוצאה ידיל להביא עמדה,

המפסיד בצד להיות שיסכימו כלשהי. יש עמדה לטובת גלויה מהכרעה השולל סמוי במשחק להפסיד יסרבו אך,לכל ברורים שכלליו במשחק

אפשרית, איננה אמיתית שניטרליות שככל יוצא79להכרעה. שווה סיכויהטענה77 . ראו,Rawls של בדבריו מרכזית מחיכוך להימנעות ניטרליות בין חזקה לזיקה

the values that conflict with the political)" 157 ', בעמ(67 הערה)לעיל, Rawls :למשלconception of justice and its sustaining virtues may be normally outweighed because they

come into conflict with the very conditions that make fair social cooperation possible)". הוא חוקתית. הטיעון אסטרטגיה אימוץ בעד החוקתית, כנימוק בספרות מוצע דומה רציונל

הציבורי, באופן היום מסדר הרחקתו שריונו, מאפשרת תוך בחוקה נושא של שהכללתו Stephen Holmes, "Gag Rules :ראו השתק ככלל החוקה מתמידים. לתפיסת חיכוכים שימנע

or the Politics of Omission", Constitutionalism and Democracy 19-58 (Jon Elster, Rune Slagstad - ed., Cambridge University Press, 1988)לפיתוח בהקשר והדגמתו הטיעון .

Gidon Sapir, "Religion and State in Israel: The Case for Reevaluation and :ראו הישראליConstitutional Entrenchment", 22 Hast. Int . & Comp. L . Rev. (1998-99) 617.

ליפשיץ בפרט, ראו, שחר הישראלי ובהקשר בכלל ביניהן והקשר הטענות שתי להמחשת78 בית של הראוי ותפקידו שליט פרשת יהודי? על מיהו בשאלה המחליט ספיר, "מיהו וגדעון

(. משפט מחקריב להתפרסם דמוקרטית" )עתיד בחברה המשפט השתק, ככלל החוקתית האסטרטגיה של הצדקתה נגד החוקתי בהקשר עולה דומה טענה79

רק משתיק ההשתק כשכלל בהסכמה, או הושג לא החוקתי ההסדר בהםש במקרים וזאת


ספיר גדעון למנוע הרצון - "ניטרלית" גישה תנקיט להצדקת שהובא הטעם עשוי

ממנה. הימנעות להצדקת דווקא לשמש- הרסני מאבק

את צולח חיכוכים למניעת ככלי ניטרליות לטובת הטיעון אם גםכלומר המחסום אמיתית"ניטרליות"ש נניח אם גם העובדתי, אכן

לטיעון להשיב הפרפקציוניסטית בגישה האוחזים יכולים אפשרית, עדייןכיוון משני באחד זה תועלת-עלות, חישובי על מבוסס אחד כיוונים.

נכונות כדי עד חשוב כה הנו הפרק על שעומד ענייןהש טענה כלומר מבוסס השני הכיוון80ממשלתית. בהתערבות הכרוך הסיכון את ליטול

אימוץש טענה המוחלט, כלומר חיסולם ולא סיכונים צמצום מדיניות על האמצעים והיקף סוג על מגבלה הטלת, דמוקרטיים הכרעה מנגנוני

עליה, המועדפת התפיסה קידום לשם להפעיל רשאית תהא שהמדינה את להפחית כדי בהם די 81אדם, זכויות של ארוכה שורה על והגנה

ג'ון בלתי קונפליקט התפתחות מפני החשש למשל, נשלט. לוק, בשאלות הקונפליקט על השני. לוק, שהצביע המחשבה בכיוון החזיק

אירופה, לא ימי בדברי התכופות ולמלחמות השקט-לאי כמקור דת ניטרליות של הדת, במובן מיסוד על איסור הטלת בדעתו אפילו העלה

הוא לבסס ביקש שלוק נוקשה. כל הפרדה של במובן לא שכן וכל למניעת ככלי ניטרליות"ל האפשריים התשובה כיווני שני82דת. חופש

שלובים"חיכוכים אמצעי את לנקוט שלא בזה. הנכונות זה כמובן לקיומו הערכה שקיימת ככל גוברת סיכון כלפי ביותר הגורף המניעה

הנכונות בצד סיכוי של ולענייננו, בפחות להסתפק הסיכון. הנן הנדונות שהשאלות מהאמונה לנבוע עשויה מאנטי-פרפקציוניזם

מסוימת עמדה של לטובתה המדינה של חשיבות, ושרתימתה בעלות החיים בשאלת הנכון בנתיב לבחור האזרחים סיכויי לשיפור חיונית הנה

הטובים.

)לעיל, ספיר ראו,הישראלי ההקשר מן הדגמות בתוספת כזו השחקנים. לטענה מן חלק.(4 הערה

זוהי בסוגיית בדיונו כזה בטיעון משתמש סנדל מייקל 80 טובה הדוגמ ההפלות. לדעתו, והושש חמור, עד כה דברים מצב כנו על תותיר התערבות-שאי סבור אחד צד בהןש לנסיבות

.Michael Jהקיים. המצב את לשנות כדי הפוליטית היציבות את לסכן Sandel, "Political Liberalism", 107 Harv. L. Rev. (1993-94) 1765.

לניטרליות. המדינה את מחייב איננו אדם לזכויות חוקתית הגנה ג'ורג' שר, מתן שמציין כפי 81George Sher, Beyond Neutrality (Cambridge University Press, 1997), 111-114..

מהגנתו. ליהנות היו שראויים אלו מבחינת מוגבל היה זה חופש לוק, אפילו שלשיטת יצוין82 שהרי.האלוהות של קיומה את המכחישים לאלה כלשהי בסובלנות להתייחס "אין לוק לדעת

ולא האמנות ההבטחות, לא לא מקובלות אינן (atheus) האל קיום את שמכחיש מי על-83, בעמ' (19 הערה)לעיל, האנושית." לוק החברה את היוצרים הקשרים הבריתות, שהם

84.


הדת מיסוד גבולות אחד את לקבל היה ניתן לו שגם וטוענים לכת המרחיקים יש ואולם הניסיון סביב קונפליקטים התפתחות מפני לחשש התשובה כיווני משני

מבוסס עודנו כלשהי, החשש טוב תפיסת של לצדה המדינה את רתוםלמוקד טוב בתפיסות האמור בכל ודוק, שונה כאן הטענה דתיות.

התמקד הניטרליות בזכות הכללי הכללית. הטיעון בגרסתה ממוקדה העומדות השאלות סוגמ הנובע הקונפליקט של ההרסני בפוטנציאל

זאת, הטיעון החלוקים. לעומת לצדדים חשיבותן וממידת הפרק על של מאפייניה מפני חשש על מבוסס הדת כלפי מניטרליות חריגה נגד

משלימות, טענות שתי על כלל בדרך עצמו מבסס זה הדת. טיעוןהטענה אמפירית ההיסטוריה שבמהלך היא האמפירית ועקרונית. ותלכפ בניסיון ושסופ סובלנות לחוסר דתיות רוב קבוצות נטו האנושית

אמונתן. ההיסטוריה לעיקרי לציית אליהן משתייכים שאינם פרטים על חוסר לטענתם זה, אולם בנימוק המחזיקים לחזור, מודים חייבת איננה

הטבועים מושגיים ממאפיינים נובע מקרי, אלא אינו הדתי הסובלנותמאפיינים באשר בדת וקיומם עודם אלו היא. את מחזק קיימים,

למניעת הנדרשים הצעדים יינקטו לא אם תחזור שההיסטוריה הסבירותהישנותה.

שיש המנע לצעדי באשר הדעות חלוקות זה טיעון המשמיעים בין באופן הדת את להפלות המדינה על מנע שכצעד הסבורים לנקוט. יש

83נוקשה, כהפרדה במובנו הדת מיסוד על איסור לאמץ כלומר בוטה

לדת מעדיף יחס מתן על איסור בהטלת"להסתפק" שניתן הטוענים וישכלומר הניטרלית. בגרסתו הדת מיסוד איסור באימוץ ולמוסדותיה,

הצגתה הנוכחי בהקשר השתיים מבין המרוככת העמדה של ודוק, כה, אין עד שהצגנו הטיעון מהלך מטעה. לפי נהִ, הניטרלית כעמדה

באופציה לבחירה רק אלא פרפקציוניסטית גישה לאימוץ התנגדות עודבנסיבות כאופציה דווקא הדתית אימוץ המועדפת. עמדה כאלה,

לרעה הדת של הפלייתה המעשי דת, פירושוה כלפי ניטרלית, דווקא הניטרלית הגרסה כי נסכים כך, אפילו או אחרות. כך אופציות לעומת מידה של הבדל קיים ניטרלית, עדיין באמת איננה הדת מיסוד לאיסור

ההפרדה גרסת מאימוץ המתבקשות אלו ביןו זו גרסה של דרישותיה בין ביטוי כל המדינה על יאסור הנוקשה ההפרדה גרסת הנוקשה. אימוץ

לכן, למשל, מדינה בדת הכרה של מודל את המאמצת ובצרכיה. דתית, אף חינוך במערכת כספית לתמוך תוכל לא הנוקשה ההפרדה

מערכות המדגישות אחרות פרטיות חינוך במערכות תומכת היא אם

על,ממשית סכנה טמונה בדת אם:נוקשה הפרדה מתבקשת ממש זה למעשה, מטיעון 83.כלפיה ניטרלית להיות רק לאו ולהחלישה להגבילה המדינה


ספיר גדעון כזאת, תמיכה יתיר עדיין"הניטרלית" ההגרס מתחרות. אימוץ ערכים

אחרות. לאופציות הניתנת לזו זהה תהיה שהתמיכה יחייב שלא הגם

שדת הוא הטענה שבדת. תורף הסכנות בדבר לטיעון מבטנו נקרב אחרות, שפרטים אחת, ובמילים בכפיפה לדור יכולות אינן וסובלנות

כלפי סובלנית עמדה לפתח יכולים אינם כאמיתית כלשהי דת המקבלים האפשרות דתיות, אחרות. בהיעדר לא דתיות, או באמונות המחזיקים

על,סובלנית, מתעורר עמדה לפתח קבוצה שחברי הנטען, חשש פי וכאשר אם היבכפי שימוש תוך לעמדתם נפשות לעשות יבקשו דתית זאת רצויה בלתי תוצאה זאת. למניעת לעשות פוליטי כוח די יצברו

שתימנע הדת בין ונוקשה ברורה הפרדה נחוצה הדת מן למדינה, לצרכיה. המדינה של בכוחותיה שימוש לעשות

לגרסת בתמיכה חשובים הוגים בידי מועלה עודנו זה עקרוני טיעון) סוליבן למשל, קתלין - הדת מיסוד איסור של הנוקשה ההפרדה

Sullivan) .Sullivanמוכנה של סוג הוא דמוקרטי שליברליזם להודות בין הדמיון חרף ואולם84דתית. לאמונה רבה במידה הדומה אמונה

אמונה סוגי לשני המדינה מצד שונה יחס במתןSullivan השניים, תומכת הקביעה בסיס על - דמוקרטית ליברלית ותרבות דתית אמונה - אלו

שורה בתוכה הדת, כוללת מן דמוקרטית, להבדיל-הליברלית התרבותש ליברלית שדמוקרטיה החשש את מרחיקים אשר בלמים של ארוכה .totalistic orthodoxy as threatening as any papal edict”.85“ -ל פעם אי תהפוך

לחלוטין תשלול שלא ומדינה דת ליחסי גישה , כלSullivan של לטעמה - כוללת דתות מלחמת למניעת תספיק בדת, לא ממשלתית תמיכה

שלאשדת, משום - המיסוד איסור לדעתה נועד לשמהש התכליתהנההאמונ מערכות של אחרים סוגיםכ 86סובלנית. בלתי במהותה ,

זאת. לטענה מבטנו נקרב הבה

והמחזיקיםSullivan של מהם, לדעתה אשר הדת בעמדותיה, מאפייני יש בלתי להיות למאמיניה גורמים המקור את המזהים סובלניים? האמת על לבעלות הדת של בטענתה הדתיים של הסובלנות לחוסר

הדת אין המוחלטת האמת על בבעלותה שמאמינה כמי87המוחלטת.84 Sullivan ,לעיל(הערה Error: Reference source not found,)200' מ בע.(.ג"ס- שלי ) ההדגשה201' מ בע, שם85 ,G. Mensching :להיעדרה, ראו או לסובלנות דת בין הזיקה בדבר ועקרוני היסטורי לדיון86

Tolerance and Truth in Religion (1971) . נביא, "שורשי-בר ליוא אליאב-פלדון יריראו, למשל, מ היסטורי כזה, בקונטקסט לטיעון87

)57 זמניםהמערב", בתרבות הדתית הסובלנות )"הנצרות59( 1996-97 לא... הייתה כאוחזות, מידה באותה עצמן ראו... והאיסלם באקסלוסיביות. היהדות שדגלה היחידה הדת


הדת מיסוד גבולות או אמת אותה את המכחישות אחרות עמדות לסבול, נטען כך, יכולה

אחרות דעות בעלי כלפי הדת מצד הסובלנות אותה. חוסר סותרותדתיים: הנטען, אנשים שעושים, לפי הבא ההיקש מן אפוא נובע

היגיון. או ניסיון כמו אחרים ידע מקורות על נעלית יתהאלו א. התגלותית. לפיכך:האלו התגלות באמצעות אמיתותיה את קיבלה ב. הדת

הדת שאיננה באמת מחזיקה ג. בדרך לערעור ניתנת המוחלטת, ההיגיון. או הניסיון

מופרך הסובלנות חוסר הנחת לביסוס זה בהיקש , השימושדעתנול איננה מתבסס הוא עליהש השנייה סיבות. ראשית, ההנחה משתי הדתות מחברי נכבד חלק של אמונתם ביסודות פינה אבן מהווה

תהִנכונה, וא זו הנחה אם בימינו. שנית, גם הגדולות המונותאיסטיותאין ההיקש האמורה הנוספת למסקנה בהכרח מוביל ההיקש כולו, בדבר לנבוע עמדה לפתח דתיים אנשים של יכולתם חוסר ממנו,

אחת כל משלהם. נבאר שונות עולם השקפות בעלי כלפי סובלניתהטענות. משתי

בעבר, ואין דתות פייןִא אכן עתה זה שהוצג הדתי המחשבה הלך תיאור הצגתו אולם88כיום. גם רבים דתיים זרמים מאפיין שעודנו ספק גם

בימינו"דת" השכיחים( של אפילו או )ההכרחיים ממאפייניה כאחד משקף, למשל, אינו בוודאי זה מאליה. תיאור מובנת מלהיות רחוקה

ונוצריים, ליברליים, יהודיים ויהדות. זרמים לנצרות ליברליות פרשנויות , למשל,ההתגלות. כך שאלת כלפי למדי ספקנית עמדה כיום מציגיםבעצמו(Perry) פרי מייקל קובע כי קתולי , Many“ ליברלי, religious

believers understand that human beings are quite capable... of deceiving themselves, about what God has revealed”.89 אנשים ליברליים לזרמים המשתייכים

האנושי ולניסיון גיוןילה בהרבה רב משקל פרי, מעניקים אלו, סבור )והוא אלו אנשים עבור כי אפוא קובע האלוקי. פרי המסר לגילוי כדרך

an“ביניהם(, argument about the requirements of human well being... that is grounded on a claim about what has revealed is highly suspect if there is no secular

route to the religious argument’s conclusion”.90

הייתה מהן אחת המוחלטת. לפיכך, כל הדתית בלעדי, באמת ובאופן בנפרד אחת כלמהותה"(. מעצם סובלנית ובלתי אחרת אמת כל בפני טוטאלית, אטומה מערכת

בנצרות. שמרניים ולזרמים ביהדות האורתודוקסי לזרם נוגעב בוודאי נכון זה תיאור8889 Perry74(, בעמ' 15 )לעיל, הערה. )"בכל כו,תשכ"ט(שדמות, ) והארץ השמיםברגמן, וגוה מואל. ראו, בדומה, ש, שם שם90

שכלי את ולא סטכהט את להקריב עלי,המוסרי הרגש עם המקודש הנוסח מתנגש בו מקום אנו מצווים המוסרי לרגשנו המתנגד מעשה על ציווה שאלוהים שם לנו רגשי. כשנאמר את או

.((ג"ס- במקור )ההדגשהזאת."כ ציווה שאלוהים ייתכן לאלענות:


ספיר גדעון

והכניסה האלוקית ההתגלות מסלול נטישת עקב לעולם הוודאית, מהגותם דתיות, נגרעת אמיתות של לאישושן האנושי, כמקור ההיגיון

האמת על לבעלות הטענה ליברליים לזרמים המשתייכים דתיים של כסובלניים אלו דתיים אנשים לתאר צידוק כל אפוא אין91המוחלטת.

עולם בהשקפות המחזיקים פוטנציאלית, מחבריהם או פחות, מעשית הטיעון ליברליים, אין דתיים בזרמים שמדובר דתיות. מכאן, שככל לא

יכול הסובלנות מחוסר הנובעות הסכנות דלעיל, בדבר עוד הדתית, 92למדינה. הדת בין הרמטית הפרדה על לשמירה טעם לשמש

הישירה, במסקנתו בהנחותיו, או אינה ההיקש של רכתוִפ עיקר ואולם בחברי רק שלא עליו. נדמה להעמיס שמנסים הנוספות במסקנות אלאא-פריורי,לחשוד אין ליברליות דתות בחוסר, אלא גם סובלנות,

עיי91 והשני רפורמי יהודי ראשון, האלהה התאולוגים שני של מהגותם בציטוטים הלדוגמ נו נוצרי:

Traditional Judaism... relied heavily on what God “told” them... Theologians term what God has “said” to humankind God’s revelation. That is, to begin with, God has a truth we do not have. But, what was hidden to us, God then makes known to us; God reveals it to us. For traditional Judaism, God’s revelation is the Torah... liberal Jews have a different view of revelation. We place very much more weight than our tradition did on the human role in creating religion. We are also much less certain about exactly what God has revealed to us. Thus, we also have a more

positive appreciation of changes in religious ideas.Euqene B. Borowitz, Liberal Judaism (New York, N. Y. : Union of American Hebrew

Congregations, 1984) 5.

God is unchanging, but the demands of the New Testament are different from those of the Old, and while no other revelation supplements the New, it is evident from the case of slavery alone that it has taken time to ascertain what the demands of the New really are . . . . In new conditions, with new insights, an old rule need not be

preserved in order to honor a past discipline.John T. Noonan, Jr., "Development in Moral Doctrine", 54 Theological Studies (1993)

662, pp. 676–77. של דומה מגמה לזהות ההתגלות, ניתן באמונת מחזיקים אשר בזרמים חברים בקרב גם92

ליישוב אלו שנוקטים זאת, הכלי ההתגלות. עם לתכני האנושי ההגיון בין האחדה ניסיון של פורמלית נטישה מחייב פחות, שאינו בוטה פרשנות, אמצעי לכאורה, הוא הסתירות

הלברטל, משה ראו זה בכיוון פרשניים ניסיונות ואמיתותה. לסקירת ההתגלות עליונות עקרוןהלכה :בהתהוותן פרשניות מהפכות כשיקולים פרשניים במדרשי מאגנס,) ערכים

נטישת להצדיק המנסה כתיבה גם נההאורתודוקסי, יש ההוגים מחנה שבשולי (. יצויןזתשנ" ההיגיון בין סתירה המפורשת, במקרי הדחייה מתודת של זהיר ואימוץ הפרשנות מתודת

עדיאל צול)המוסר( למשל, ראו, "הפרשנות האלוקי. והעקירה העוקרת שרמר, הרטמן שלום מכוןעורכים, - זוהר וצבי שגיא )אבי מתחדשת יהודית מחויבותהמפורשת",

.747תשס"א( המאוחד, הקיבוץ הוצאת עם בשיתוף


הדת מיסוד גבולות הטוענים אלו רבים. גם אורתודוקסיים לזרמים המשתייכים במאמינים

סובלניים. מלהיות בהכרח מנועים המוחלטת, אינם האמת על לבעלות93הסובלנות. של בטיבה קצר דיון לנו נחוץ זאת טענה לאשש כדי

על נדבר לא כלל . בדרךמה תבמיד פרדוקסלי הנו סובלנות המושג סובלן היותי94ואמיתי. כנכון מחשיבים שאנו מה דבר כלפי סובלנות

לו מתנגד שאני מישהו או משהו עם בשלום לחיות מסכים שאני ומשמע על מבוסס הסובלנות אחר, עקרון בשלמות. לשון מקבלו שאיני או

שמחזיק מי כן עלהאמת. מן סטייה מהווה הנסבלת שהעמדה ההנחה אמת של בקיומה מאמין איננו ספקנית, אשר או רלטיביסטית בעמדה

של החמור הלוגי סובלן, במובן להיחשב יכול הוכחה, אינו בת אחת בתרבות נמצא הסובלנות של לידתה שערש אפוא ייפלא המושג. לא

95מוכחת. אובייקטיבית אמת של קיומה הניחה אשר דתית

כן אם מהווה עליה החולקים של ובטעותם עמדתך באמיתות אמונה ונוצרים, אורתודוקסים, יהודים לסובלנות. מאמינים מושגי הכרחי תנאי

למלא יכולים הם אם היא לענייננו החשובה זה. השאלה תנאי ממלאים אמונתם מתרגום להימנע יכולים הם לסובלנות, אם השני התנאי תא גם

לציית"מוטעות" בהשקפות המחזיקים של לכפייתם עמדתם בצדקת שאלה על משיב שגיא אבי ".האמיתית" האמונה מן הנובעים לצווים

סוגים: לשני גס באופן לחלק ניתן סובלנות בעד נימוקים96בחיוב. זאתלדעת מוסריים סובלנות ותועלתניים. סביר בהקשר שגיא, הדתי,

יפה, מראה ששגיא כפי תועלתניים, אולם נימוקים על שתתבסס להניח מוסרי לנימוק גם בסיס לשמש שיכולים הדתית בהגות יסודות לזהות ניתןסוג. מכל אחד אפשרי נימוק נדגים סובלנות. הבה בעד

התפיסה על מיוסד הכפייה ובגנות הסובלנות בזכות אחד תועלתני נימוק על מיוסד , בהיותוכלשהי במידה תלוי, לפחות הדתי המעשה של ערכוש

אחרות, חיצונית. הטענה, במילים להכתבה ניתנת איננה זו אמונה, וכי מאבד יהיבכפ הנעשה מעשה דתי, שכן מעשה לכפות דרך שאין היא

ואפשרות היהודית: סובלנות הדת", )שוייצר( שגיא אבי של מאמרו על מבוסס להלן הדיון93במאמר. המובאים , והמקורות175 )תשנ"ה( מד עיון, "הפלורליזם

ראו94 : Jeremy Waldron, "Locke: Toleration and the Rationality of Persecution", John Locke: A Letter Concerning Toleration in Focus (John Horton, Susan Mendus -

eds., Routledge, 1991) 17, p.100. הסובלנות )"במקורה, 59' מ בע(,87 הערה)לעיל, נביא-ובר ראו, למשל, אליאב-פלדון95

פריאי-סובלנות של תולדה היא ביותר האיום הדתית הקנאות פרץ של דיאלקטי , .((ג"ס- במקור )ההדגשהאירופה" של בתולדותיה

.186 ', בעמ(93 הערה,לעיל) שגיא ראו 96


ספיר גדעון תועלת, חסרת אפוא הנה הדתי בהקשר הידתי. כפי כמעשה ערכו את על מבוסס הסובלנות בזכות אפשרי מוסרי . טיעוןנקטהל טעם אין ולכן

ההכרה מן מתבקשת סובלנות זה טיעון פי האדם. על חירות של הערך מיתר אדם בני המבדיל כסממן - החופשית הבחירה של בחשיבותה

רעיונות לטעות. לשני תוביל אם אפילו להגבילה שאין - בעולם היצורים ערכול מעשה של הוולונטרי אופיו בין ההדוק הקשר בדבר האחד - אלו

בהגות שורשים - החופשית הבחירה של חשיבותה בדבר הדתי, והשני 97והנוצרית. היהודית

אם , דהיינופילוסופית איננה האמיתית שהשאלה אחרת, נראה או כך אם , דהיינופרשנית לא סובלנית, וגם להיות תאורטי באופן יכולה הדת

אלא בכיוון ביטויים דתיים בטקסטים יש עובדתית, שאלה זה, מסוכנים? היהפךל עלולים דתיים אנשים סוציולוגית-פסיכולוגית. האם

להם סובלנות, שקנו מבססי שרעיונות להניח טובה סיבה יש לדעתנויהיו המערבי בעולם שביתה דת, אנשי לשכנע דיים חזקים המודרני, להימנע בתרבות והתחנכו שגדלו אלו לפחות מכפיית המערבית,

גם סוליבן98כפייה. שתאפשר כוח לעמדת יגיעו אם עמדותיהם, מידת את אנו שמעריכים ההערכה על חולקים בגישתה והתומכים

במערב. לדעתם, חרף דתות של מצדן הסובלנות עקרון על האיום בקרב סובלני רוחות הלך של לחולוִהכללי, וח הרוחות בהלך השינויעדיין דת מנהיגי ינסו ומנהיגיהן שדתות ממשי חשש קיים ומאמיניה, על עמדותיהם את לכפות כדי המדינה של בכוחה שימוש לעשות

בסופו אפוא מבוססות העמדות שתי99להם. יתאפשר רק אחרים, אםבנסיבות על יום של להערכה עדיפות לדעתנו יש כאלה הערכה.

ישראל במסורת לאוטונומיה סמכות בין; 186-194ראו, למשל, שגיא, שם, בעמ' 97 נהוראי, צבי מיכאל ( ובפרט1997המאוחד, - עורכים, הקיבוץ שגיא ואבי ספראי )זאב

ואביעזר364אני", שם, בעמ' רוצה שיאמר עד אותו "כופין הסובלנות רביצקי, "שאלת מעגלישגיא, ואבי זוהר ; צבי396לפטרנליזם", שם, בעמ' פלורליזם היהודית: בין במסורת

גם . ראו9-10 פרקים המאוחד, תש"ס(, ובמיוחד )הקיבוץ ההלכתית בספרות יהודית זהות)".100-101 (,תשנ"ט) תורה של דרכה, רבינוביץ אליעזר נחום הרב מאופיינת תקופתנו זו אדם. תופעה בני צרכי שאר מכל גדולה הפרט חירות של ערכה הבריות רוב שבעיני בכך

עברו, לדורות ביחס וחסר לקוי דורנו המצוות ושמירת האמונה שמבחינת אף...בה יש ברכה ההם... בימים שהושג למה מעבר מוחלטת התקדמות מהווה הפרט חופש תודעת העמקת

יותר... מי שלם שבאדם האלוה צלם יותר, כך וחיונית יותר עמוקה היא הבחירה שחווית ככל - הנפש לעמקי המבקיעה התגלית חווית את איתם עבר הוא אףולו, זרים אינם הדור שלבטי

ם."(לחיי טעם אין בלעדיו אשר הוא הוא הפרט פשושח התגליתשני98 דב יוסף הרב הם כזאת עמדה לנקוט שבחרו זמננו בני אורתודוקסיים מנהיגים

Shalom Carmy, "Pluralism and the למשל: ,קוק. ראו הכהן יצחק אברהם והרב סולובייצ'יקCategory of the Ethical" , 30 Tradition (1996) 145; Tamar Ross, "Between Metaphysical and Liberal Pluralism: A Reappraisal of Rabbi A. I. Kook’s Espousal of Toleration", 21 Ass’n for

Jewish Stud. Rev. (1996) 61.


הדת מיסוד גבולות וחבריה סוליבן שמבקשים הכול, מה הפסימית. ככלות זומ האופטימית

מרשימת כליל בהוצאתה ביןהדת, של לרעה פליהה הוא להצדיק הדת מיסוד איסור שדורש כפי - המדינה בידי הנתמכות הפעילויות

)חרף הדת העדפת על איסור , למצער, בהטלתביןהנוקשה, ו בגרסתו בגרסתו הדת מיסוד איסור שדורש אחרות( כפי אופציות להעדיף ההיתר

מי"ניטרלית"ה הדת את המפלה חוקתי קרוןיע לבסס שמבקש . כתפיו. על ההוכחה לרעה, נטל

הדת פלייתהב המצדדים לרעת לדעתנו הנטלים, הנוטה מאזן לע נוסף הכיוונים משני באחד גם פליההב למצדדים להשיב כמובן לרעה, ניתן

הכללי טיעוןה לע פוטנציאליים תשובה כערוצי הפרק בראש שהזכרנו בזה. מי זה למעשה שלובים הכיוונים כאן, שני חיכוך. גם מניעת בדבר

הפרפקציוניסטי המשחקים במגרש הדת של להשתתפותה כי שמאמיןיהיה ערך גם יש בפחות ולהסתפק מחושב סיכון ליטול מוכן חיובי,

נחזור מהגנה במדינות ששרר מצבכ שלאונדגיש: מקסימלית. הסובלנות, קיימות על חיבורו את פרסם לוק שג'ון בשעה אירופה

חוסר גילויי מפני חוקתיות הגנות המערב מדינות בכל כיום איסור עקרון של . בצדוהמדינה של דתי, מצדה רקע סובלנות, על

עקרון אומץ, מצויים לא רבות מערביות במדינות , שכאמורהדת מיסודשאומצו והחופש הדת חופש ההגנה מדינות בכל מדת, המערב.

דת הפחות, שחברי להבטיח, לכל נועדה אלו חירויות על החוקתית לאמונת שותפים שאינם מיעוטים של צעדיהם להצר יוכלו לא שלטת

וישירה ממשית יהיכפ איסור רק לא כוללת זו לעיל, הגנה הרוב. כאמור מבחירה להימנעות או לבחירה מדי גבוה מחיר תג הצמדת גם אלא

כלומר דתיות באופציות איסור בגרסת הדת מיסוד איסור מסוימות, הציבורי בדיון הדת של מעורבותהש מוצא מנקודת שיוצא ה. מייכפי

הגנות לע להוסיף להסכים להועיל, יתקשה עשויה מהותיות בשאלותגם חוקתיות אפילו או נוקשה דת מיסוד איסור בדמות הגנה אלו,

לניטרליות, שאף תביעה, מחמירה את מקפחת כאמור היא פחות, הדת.

הטיעון מן השתכנעו שלא היו זה מאמר של מוקדמות טיוטות קוראי בין בתוקף עדיין שהצגתי העמדה ששאלו, למשל, אם כה. יש עד שהצגתי

אירועים ובפנטגון. האם התאומים במגדלי הנורא הפיגוע לאחר גם התרבות מדינות לשלום הנשקפת לסכנה עדות מהווים אינם אלה

שיש ספק תשובתי: אין הדתי? להלן הלהט מן כולו העולם ולשלום משיח של חמורורכלבסקי, ספי של זה כגון בספרים למצוא ניתן וכז לעמדה אותנטי ביטוי99(1998אחרונות, ידיעות)


ספיר גדעון לעצמם שבחרו האידאולוגי-תאולוגי שבכיוון דתיים וזרמים דתות בעולם

כאלה, אם סובלניים בלתי העולם. בזרמים לשלום מסוכן פוטנציאל יש לתמוך. אפשרות יכולה אינה בוודאי המעטה, המדינה לשון ננקוט הגלומות הסכנות עם הדעת. התמודדות על עולה אינה אפילו כזאת

לאיסורי מעבר הרבה המדינה של פעולה מחייבת כאלה בזרמים בגרסתו הדת מיסוד איסור כמו חוקתיים בעקרונות שכלולים התמיכה

הדת מיסוד הנוקשה. איסור ההפרדה בגרסת אפילו או הניטרלית חריפה ידה, בצורה את למשוך המדינה את מחייב אלה גרסאות בשתי הדתות מן מונע איננו הוא הדתית, אבל הפעילות פחות, מן או יותר

פרטית. במסגרת בחופשיות לפעול להמשיך הופרטה שפעילותן מצד התערבות מפני כמגן דת לחופש הזכות עומדת אלה להפך, לדתות

שלהם ההאידאולוגי או שפעילותם פרטיים לאלמנטים המדינה. אולם אפילו והעולם, או המדינה אזרחי של וביטחונם שלומם על איום מהוות

לעמוד יכולות הדמוקרטיים, לא המשחק כללי של קיומם המשך על רק שיחלוק, מי שיש סבור אינני כך התערבות. על מפני החוקתיות ההגנות

כדי דיו לממשי האיום הופך בדיוק מתי בשאלה מחלוקות ייתכנו כי אם כשההתערבות לנקוט שניתן האמצעים ומהם התערבות להצדיק כנראה שנויה עליה שהתשובה ולגיטימית. השאלה לנחוצה נהפכת

הרחוק שבעבר העובדה אם השאלה היא משמעותית במחלוקת כיום שגם והעובדה אלימים לקונפליקטים קבוע מקור הדת שימשה

העולם, שלום על איום ביצירת תפקיד משחקים דתיים אלמנטים המדינה, ואולי מצד מעדיפה תמיכה על גורפת מגבלה הטלת מצדיקות

זו שאלה על השלילית תשובתי בדת. את כלשהי תמיכה על אפילו מגבלה כתופעה לדת טעמים: ראשית, אין שלושה על לבסס ניסיתי

קיימים והתנהגות חשיבה צורת לפתח אינהרנטית שנית, סובלנית; עיקריהם לתוך זאת חשיבה צורת שהפנימו רבים דתיים זרמים

להתמודדות היטב מצוידות דמוקרטיות התאולוגיים; ולבסוף, מערכותכך או דתי חריגות, שמקורן תופעות עם והצדקה צורך שאין אחר,

100דווקא. מונע, בדת שיטפל, טיפול נוסף גורף חוקתי עקרון בהוספת. תמיכה בדת מהווה פגיעה בכבודם של מי שאינם מאמינים3

איןהדת מיסוד איסור לטובת הבא הנימוק עקרון להצדקת די בו , לאימוץ כטעם אותו מציגים מספר כותבים הנוקשה, אולם ההפרדה

100 Sullivanחולקת הפוטנציאל לריסון תועיל נוקשה הפרדה שרק וסבורה זו טענה על It might be" )198(, בעמ' 11 )לעיל, הערהSullivan :דתי, ראו רקע על שבמתח ההרסני

objected that separation of church and state is not necessary to extinguish wars of religion; all that is needed is a state monopoly of force. But such a view would ignore the historical

correlation between government partiality toward faith and the existence of religious strife".)


הדת מיסוד גבולות של שמיסוד היא הטענה101.הדת מיסוד איסור של הניטרלית הפרשנות

בה. מצדדים שאינם מי של בכבודם יפגע כלשהי טוב תפיסת

הטיעון - ניטרליות לטובת זה טיעון שהצגנו, גם הקודם הטיעון כמו כלפי דווקא, אלא הדת מיסוד כלפי מכוון אינו - האדם כבוד בדבר

שהרי החיים בשאלת כלשהי תפיסה של מיסודה ההנחה הטובים, דתית, יפגע שאינה או , דתיתכלשהי תפיסה של שמיסוד היא שבבסיסונתאר מצדדים שאינם אלו של בכבודם הטעם את תחילה בה.

חזק טעם נותר אם לברר ננסה כך ואחר הכללית הטענה של לדחייתהדתיות. טוב תפיסות של מהעדפתן להימנעות כטעם לפחות לאימוצה

סטטמן, דני שמבהיר כפי רבים. אולם שימושים נעשים"כבוד" במושגכבוד גישות שתי לחלץ ניתן שימושים מגוון מאותו במובן בסיסיות:

כיחס בלבד, וכבוד כאמצעי ולא כתכלית האדם ראיית הקנטיאני, של בשתי קצר דיון נדרש דלעיל הטיעון עם להתמודד כדי 102משפיל. לא

קצר יהיה הדברים, הדיון מהן. מטבע אחת מכל והמתחייב הגישותותמציתי.

לחלץ שניתן103כנראה, המעשית, היחידה סטטמן, ההנחיה של כדבריו לפגוע שלא החובה היא הכבוד מושג של הראשונה המשמעות מן

ערכו באוטונומיה הגישה לפי האדם של המרומם האנושית. להשתחרר...המסוגל תבונה בעל "יצור מהיותו נובע הקנטיאנית

בעל הוא אחר, "האדם לשון104.הטבע" בעולם הכובל מהדטרמיניזם האדם שכיבוד אוטונומיים, ומכאן לחיים יכולתו בזכות (dignity) כבוד

חייו את לעצב לו מלהפריע שלו, הימנעות באוטונומיה אי-פגיעה פירושו

אמצעי להפעלת נוגעב ראשונהבו בראש כמובן מושמעת בכבוד הפגיעה בדבר הטענה101יה. ראו, למשל,יכפ

Ronald Dworkin, Taking Rights Seriously ( Harvard University Press, 1977) (“Government must not only treat people with concern and respect, but with equal concern and respect... It must not constrain liberty on the ground that one citizen’s conception of the good life of one

group is nobler or superior to another’s.”) . '272-273שם, בעמ . פגיעה בה ה, ישיבכפי מלווה אינה אם הניטרליות, גם מעקרון סטייה שכל שיטענו יש אך

בכבוד. .541 )תשס"א( כד משפט עיוניכבוד", של מושגים סטטמן, "שני דני102 באופן אליו "התייחסות היא הקנטיאני מובנו לפי בכבוד לאדם התייחסות כי מסביר סטטמן103

לו, עלינו הראוי האופן מהו לדעת כדי מוסרית. אבל מבחינה הנדרש לו, דהיינו, באופן הראוי (.ג"ס- במקור )ההדגשהבמעגל" סובבים נימצא מכבוד, אחרת שונה לאמת-מידה לפנות

.547' משם, בע.546' מ בע, שם104


ספיר גדעוןבדרך105.שיחפוץ" כפי בין הזיקה למדי ברורה הדברים הצגת של זו

הדת חופש לעקרון בכבוד מפגיעה להימנע החובה בדבר הטיעון איסור של הניטרלית לפרשנות זיקתו ברורה יה. פחותיכפ האוסר מאליה, מובנת שאיננה להניח, הנחה מחייב ביסוסה , שהריהדת מיסוד

כך ובין כך באוטונומיה. בין פוגעת כפייה כדי עולה שאינה העדפה גם כי של גזירתו בדבר בטיעון כעת, שכן אלה בשאלות לעסוק חייבים איננו

נדון האנושית האוטונומיה לכיבוד התביעה מן הדת מיסוד איסור עקרוןולכן106אנטי-פרפקציוניזם, לטובת נפרד בהמשך, כטיעון ממילא נדלג

הכבוד. מושג של השני למובן ונעבור כעת עליו

ברורה משפיל, היא לא כיחס הכבוד, כבוד מושג של השנייה המשמעות מאפיינים הרגשות, יש לשאר סטטמן, להשפלה, כמו של יותר. כדבריו

שניתן מבין ללומדם אוניברסליים, של מאפיינים אותם ולנתחם. הטענה107חברתית." הדרה של "התחושה הוא ביותר החשוב השפלה

מסר משדרת מסוימת טוב תפיסת של המדינה מצד העדפה כי תהיה פוגעת המועדפת, וכך בהשקפה אוחזים שאינם אלו כלפי דחייה של

בקלות. להתקבל לדעתנו יכול אינו זה בכבודם. טיעון

היווצרותה שמדגיש כפי או תחושת של סטטמן, מידת ההשפלה, הפועל. אם של בכוונותיו רבה במידה בה, תלויה לאחוז הלגיטימיות

לאלמוני, נחלש דחייה של מסר בהתנהגותו להעביר מתכוון אינו פלוני התנהגותו עקב מושפל יחוש שאלמוני ההצדקה, לכך גם הטעם, ועמו

היא, רלוונטי כמדד הפוגע כוונת של משקלה בדבר זו חברו. תובנה של ג'ון האנגלי המלומד טוען זאת לענייננו. ברוח חשיבות פניו, בעלת על

אפילו אלא בוז לבטא שלא רק לא עשויה מוסר בענייני חקיקה כי פיניס הוצאו שמעשיהם אדם בני אותם כלפי והערכה כבוד של יחס לבטאכך מחוץ דעהמ נובעת החקיקה בהםש במקרים הדבר לחוק.

האדם לכבוד נוגעב מוטעית תפיסה מבטאת האסורה ההתנהגותשאו )במובנו הפעם(, האדם בכבוד בפועל פוגעת אפילו הקנטיאני,

אחרים של בכבודם גם אדם, כמו כבני מבצעיה של בכבודם - וערכו משפיע הכוונה יסוד אם108לחקותם. או ממעשיהם להשתכנע שעלולים

.573' מ בע, שם105.4 סעיף,ג , פרק להלן ראו? 106.559' מ, בע(102 הערה)לעיל, סטטמן 107 ,"J. M. Finnis, "Legal Enforcement of “Duties to Oneself”: Kant v. Neo-Kantians : ראו 108

87 Colum. L. Rev. (1987) 433, p. 437.גם . ראו: Gerald Dworkin, "Equal Respect and the Enforcement of Morality", 7 Soc. Phil. & Pol’y (1990) 180, p. 189. Dworkinמסיים את

רגישות של שווה מידה לגלות מחויבת המדינהש ההנחה בין פער : "קייםהזו בקביעה מאמרו המדינה, מצד יהילגיטימית, )אפילו( כפ השוללת, כבלתי המסקנה ביןואזרחיה, לכלל וכבוד


הדת מיסוד גבולות טוב תפיסת של שהעדפתה לכאורה בכבוד, נראה הפגיעה מידת על

היא עוד בכבוד, כל פגיעה מטעמי בקלות להישלל יכול איננה מסוימת אוחז שהוא התפיסה מן רק אלא האחר מן הסתייגות על מבוססת אינה

תפיסת שמכתיבה שהכללים סבור המעדיף בוש במקרה שכן בה, וכללפיהם. הנוהגים את יכבדו המועדפת הטוב

ביןו האחר מן הסתייגות בין שהצענו ההבחנה שיטענו, ובצדק, כי ישהיא תמיד איננה בה אוחז שהוא התפיסה מן הסתייגות משכנעת.

"האחר" מהווה אוחז בהש"התפיסה" כאשר משכנעת איננה במיוחדבמקרה חשוב מרכיב דחיית בזהותו. דומא קרובה התפיסה כזה, מתכוון, סבור, ואינו אינו שהמעדיף אז, העובדה בה. או האוחז לדחיית

מפחיתה שאינה רק לא אותו תכבד אלא האחר את תשפיל שהעדפתו .adding insult to injury אותה, בבחינת מגבירה אלא ההשפלה ממד את

בין הומוסקסואליים מין יחסי קיום האוסרת לחקיקה נוגעכך, למשל, באין ופיניס ספק בגירים. סבורים שרבים, ובתמים באמת ביניהם,

מחזיקים שהם העובדה האדם. אך כבוד על מגנה זו מעין שחקיקה עבור פחות משפילהל החקיקה את הופכת אינה בעמדתם בכנות

אלא בהוסיפה מחדדת דווקא אחרים, מוסרית התנשאות אותה, המוטל. לאיסור

בכבודם לפגוע בכוונה או בזלזול נעוץ אינו לחקיקה שהבסיס העובדהבאופןאפוא, שומטת לה, איננה המתנגדים אלה של אוטומטי, את

בכבודם. לפחות זאת בכל פוגעת שהחקיקה מטענתם המוסרי הבסיס בזהותם מכונן מרכיב מהווה במחלוקת שנויה ענייןה בהםש במקרים בכבודם. כל הפגיעה בדבר לטענתם בסיס המפסידים, יש של העצמית

מספיק משקל בעלת איננה זו זאת, לדעתנו, טענה נכון, וחרף זאתניקחניטרלית מדיניות אימוץ להצדקת בהש ההדוגמ את שוב .

חד-מיניים. מדינה יחסים כלפי המדינה של גישתהלעיל, השתמשנו את לבטא יכולה כאלה יחסים של מקיומם מסתייג בה שהרוב

אולםלקיימם פלילי איסור בהטלת הסתייגותה לבטא באפשרותה , להעניק , למשל, בסירובפחות קיצוניים באמצעים גם כזאת הסתייגות לקשרים הניתן לזה שווה מעמד הומוסקסואליים מונוגמיים לקשרים

הכרוכה בכבוד הפגיעה שמידת נדמה109הטרוסקסואלים. מונוגמיים מוסרית, מרושעת בלתי היא מסוימת פעילותש האזרחים מרבית של השקפתם על המבוססת

שלנו(. )התרגום193' מ בע, שם.מילוי" טעון זה מוטעית. פער אוהעדפת 109 הכרה להעניק מוחלט בסירוב להתבטא יכולה ההטרוסקסואליים הקשרים

אך לקשרים נלוות וזכויות ובמקרים יותר מצומצמת להיות יכולה היא הומוסקסואליים, גסה, ניתן בהכללההברית. בלבד. כך, למשל, בארצות הסימלית ברמה להישאר מסוימים

של לזה הומוסקסואליים זוגות של העניינים, מעמדם הושווה, במרב ההברית צותשבאר לומר


ספיר גדעון שעצמת שככל נראה כללי זהה, ובאופן איננה האפשרויות מן אחת בכל

ההשפלה תחושת מחריפה כך יותר גבוהה מסוימת עמדה של ההעדפהלכך בצד נמצאש מי של עצמת שתי המקופח. ראשית, סיבות.

ההסתייגות עצמת את כמשקפת להיתפס יכולה הממשלתית ההעדפה הפגיעה. שנית, עצמת עוצמת כך הדחייה שנדחתה, וכעצמת הדרך מן

הכבוד מידת את כמשקפת להיתפס יכולה הממשלתית ההעדפה קיצוני באמצעי הדחויה. שימוש בהשקפה לאוחזים המדינה שרוחשת

ואם אפס מבטא איסור הטלת של היעדר,תרצו סובלנות, כבוד השגויה של לעמדה, שימוש ואילוהדחויה, בהשקפה האוחז אולי,

של מידה הדחייה, גם לבטא, בצד יכול פחות קיצוני מעדיף באמצעי בהקשרו נשקל הכבוד מן הדחויה. הטיעון בהשקפה שאוחז למי כבוד

או בכלל - כופות פרקטיקות של לשלילתן כטעם לא הנוכחי הדיון של כל על איסור להטלת כטעם -אלא דתיות השקפות על בהסתמך

במקרים הניטרליות. נדמה, שלפחות מן החורגת ממשלתית העדפה כדי עולים מתונים, שאינם העדפה באמצעי מסתפקת המדינה בהםש

חלשה "המקופח" היא בצד נמצאיםה אלו של בכבודם ה, הפגיעהיכפיאפילו ניטרליות להצדיק שתוכל מכדי בעניינים כשמדובר מוחלטת,

שלהם. הבסיסיים הזהות במרכיבי הנוגעים

אולם באופן הניטרליות לשלילת אשרב זאת כל שיטענו יש כללי. מצטרף,דתית היא המועדפת התפיסה בוש שבמקרה משפיל יסוד

כך נוסף למשל,למשוואה. טוען, (Greenawalt) גרינאוולט קנט שאינם לאלו לגרום עלול דתיים טיעונים על מדיניות של שביסוסה לחוש עלולים בכבודם. הם פגיעה של תחושה אלה לטיעונים מסכימים

תחושת110ב". סוג "אזרחים אלכ אליהם שמתייחסים בכבוד הפגיעה יש דתיים, כאילו טיעונים על המסתמכים אצל החבוי למסר קשורה

המציאות, שאחרים, למרבה אודות על הבסיסית לאמת גישה להם:לה זכו הצער, לא

"at least for many religious arguments, the speaker seems to put himself or herself in a kind of privileged position, as the holder of a basic truth that many others lack. This assertion of privileged knowledge may appear to

למעט זוגות לא ."נשוי" הסטטוס במתן המלווה הרשמית ההכרה הטרוסקסואליים, יובל מלא. ראו בשוויון שחפץ מי את מספקים אינם כאלה חליפיים הסדרים במפתיע, גם

חד זוגיות של משפטית לרגולציה באלטרנטיבות והכשל המין מאותו זוג בני בין נישואין"מרין, Yuval; 253, )תשס"ב( ז המשפט, "מינית Merin, Equality for Same-Sex Couples

(University of Chicago Press, 2002) 110Kent Greenawalt, Private Consciences and Public Reasons (Oxford University Press,

1995), 132 .


הדת מיסוד גבולותimply inequality of status that is in serious tension with the fundamental idea

of equality of citizens within liberal democracies".111

הכבוד עדריה תחושת את אפוא מעמיקה ייחודי ידעב אחוזל היומרהזה. לידע שותפים שאינם אלו בקרב השווה

טיעונים גם שהרי משכנע אינו זה , טיעוןPerry בצדק שטען ברם, כפי

על – ייחודי ידע כבעלי בעליהם את לכאורה מציגים רבים חילוניים להפלות סיבה כל אין112וכדומה. החברה האדם, מבנה טבע אודותאחרות. בחירות לעומת הדת את לרעה

. תמיכה בדת פוגעת בחופש הבחירה4

הערך היא אישית אוטונומיהש בדעה אוחזים רבים ליברלים הוגים בדבר הטענה113לקדם. החובה מוטלת המדינה שעל המרכזי הליברלי

לפחות כאמור מבוססת האוטונומיה של חשיבותה במסורת לעיל, על בני את המבחין כמאפיין האוטונומיה של תפיסתה הקנטיאנית,

כישור ומאדירים המזהים הדתית, יש היצורים. במסורת משאר האדםבין114האדם. נברא שבתבניתו אלוקים הבחירה, כצלם זה, כוח אנושי

הליברלית בהגות האוטונומיה של המרכזי למקומה כך, עדות ובין כך אדם לזכויות האוטונומיה בין שנעשה הברור בקישור למצוא ניתן

והתנועה, חופש ההתאגדות וההבעה, חופש הביטוי חופש בסיסיות, כגון עוררין שאין וכדומה, זכויות יםייחודי חיים אורחות על והשמירה העיסוק

,לבסס מקובל אלו זכויות על ההגנה חובת וחשיבותן. את מעמדן על

(.ג"ס- במקור )ההדגשה157 בעמ' שם,111112 Perry50-51(, בעמ' 15 )לעיל, הערה. .Stephen Gardbaum, "Liberalism, Autonomy, and Moral Conflict", 48 Stan : ראו, למשל113

L. Rev. 385, p. 386 (1995-96); Gerald Dworkin, The Theory and Practice of Autonomy (Cambridge University Press, 1988), 29–33.

Razהערה )לעיל, בעמ' 70 ערך את המדגישים הליברליים הכותבים. 424-429(, הפוליטית במערכת הראויים ההתנהגות כללי את עליה לבסס ומבקשים האוטונומיה

בגוף שציינו כפי".פרפקציוניסטי ליברליזם" המכונה הליברלית בחשיבה לזרם משתייכים ערך על הפוליטיים ההתנהגות כללי לביסוס המתנגדים ליברליים הוגים כמובן המאמר, יש

שהם שהתנאי משום הרב, אלא ערכה על בהכרח חולקים שהם משום האוטונומיה, לא להיות שעשויות מוצא הנחות על מבוססת היותה הוא פוליטית מערכת של ללגיטימיות מציבים

המכונה לזרם , משתייכיםJohn Rawls הוא בהם אלה, שהבולט ל. כותביםוהכ על מקובלות .65-69 להערות בסמוך פוליטי. ראו, לעיל, טקסט ליברליזם

האנושית. גרסתו האוטונומיה על ההגנה לחובת ישירות מובילה הטיעון של הדתית גרסתו114 חובת גורר התיאורי המאפיין מדוע שתבהיר ביניים, כזאת בתחנת לעבור צריכה הקנטיאנית

מימושו. אפשרות על הגנה


ספיר גדעון 115האנושית. האוטונומיה בקידום האינסטרומנטלי תפקידן עלהיתר, בין

The content“ אחד מלומד של כדבריו of the system of basic liberties... will embody the conditions necessary in a given historical circumstance for the growth

and exercise of powers of autonomous thought and action”.116 אחרות, במילים אוטונומיהה את אינטואיטיבי באופן מחשיבים שאנו הרבה החשבהה

הרואה - אדם לזכויות האוטונומיה בין הקושרת - בתובנה ניכרת אנושית האדם זכויות מערכת שביסוד האולטימטיבי הערך את באוטונומיה

כולן. הבסיסיות

המערבית, בתרבות האוטונומיה של המרכזי מקומה על משעמדנו 117לכבדה. החובה מן הנובעות המדיניות ההשלכות מהן לבחון עלינו

והמתבקשת ההשלכה היא הראשונה, על איסור הטלת מאליה, המונופול בכוח להשתמש המדינה אלימות הפעלת על הכפייה.

הליברלית העמדה ואולם118המדינה. של הייחודי המאפיין הנו לגיטימית חייב באיומים או יהיבכפ המדינה מצד שימוש שכל הנה המסורתית

שפעולתו זמן כל פיו על אשרהמיליאני, ההיזק עקרון במבחן לעמוד אם חופשיותב להחליט לו לאפשר יש,לאחרים מזיקה איננה הפרט של

כלכליות מסנקציות לחשוש שיצטרך בלי בה להמשיך או משפטיות, שאת,הליברלית האסכולה119חברתיות. בראש בוחנים אנו גישתה

המרכזי. אחת הליברלי כערך החירות את כאמור מחשיבה,זה פרק להסביר היא זאת אסכולה םע הנמנים עצמם על שנוטלים המשימות

התפיסה מן איטגרלי כחלק ההיזק עקרון את להפנים ראוי וכיצד מדוע על הגנה של במונחים הצדקתו תוך הליברלית-פרפקציוניסטית

החירות.

תנאי מהיותה נובעת החירות של , חשיבותה(Raz) רז יוסף של לדעתו עם אחד בקנה העולה טוען, באופן אישית. הוא להצלחה הכרחי

למשל, במקום,בישראל. כך העליון המשפט בית בפסיקת למדי מקובל זה מסוג חיבור115 6024/97 האדם" )ע"א כבוד של היבט אלא "אינו הדת שחופש ברק הנשיא טוען אחד

לחוות6 סקה פ,649 בעמ' 600( 3נג) פ"דל"צ,ראש גחש"א קדישא נ' חברא שביטלמשל,)ראו עצמי ומימוש אוטונומיה של במונחים הוא מפרש שאותו דעתו(, מושג בג", ץ

ויכסלבאום'ש 5688/92 שר פ"ד,הביטחון נ' לביקורת827, 812( 2מז) על (. הערה)לעיל, סטטמן ראואדם, זכויות על להגנה כטעם האוטונומיה ברציונל ההתמקדות

..579-578בעמ' במיוחד(,102116John Gray, Liberalism ( University of Minnesota Press, 1986), 61 ?. לדיון 117 :ראו האוטונומיה לערך המדינה של ממחויבותה הנגזרות החובות בשאלת נרחב

Raz ,(.70 הערה )לעיל,Max Weber :ראו, למשל 118 Economy and Society: an outline of interpretive sociolagy

(Guenther Roth, Claus Witti - ed., Bedminster Press, 1968) 54, 56.119 John Stuart Mill, On Liberty (World Publishing, 1962), 13 .


הדת מיסוד גבולותשבחירתו המסורת מהם מגדירה במטרותיו אדם של הליברלית, היהפךל המחליט כך, למשל, אדם120להצלחתו. ההכרחיים התנאים

של לרווחתו. קבלתה הנחוצים התנאים את מחדש לסופר, מגדיר בהצלחתו כרוך אדם של האישי שגשוגוש למסקנה מוליכה זו טענה

חייו יהיו,טוב לסופר יהפךלה בניסיונו יצליח אם121מטרותיו. בהגשמת לחלוטין נכשל לו גרוע, או לסופר נהפך היה ּלו לו שהיומ יותר טובים

קבלתה בכתיבת לדעת,מובילה זאת מסקנה של ספרים. Raz, ביעדים חופשיותב לעסוק לאדם אפשרות מתן לפיהו נוספת למסקנה

ניתן זאת להצלחה. מסקנה בדרכו חיוני מרכיב בחר, מהווה בהםש מטרותיו להגשמת לפעול לאדם חירות שלילי: הענקת באופן גם לנסח למנוע כדי כוח הפעלת ואילוחייו, איכות את לשפר סיכוייו את תקדם

לשפר האפשרות את ממנו תמנע בחר בהש בפעילות מלעסוק אותו 122הפרט, של לשגשוגו הכרחי תנאי הנה חירות חייו. אם איכות את

שגשוגם על האמונה שמדינה היא המתבקשת האופרטיבית המסקנה כלפי איומים או כוח מהפעלת תמיד כמעט להימנע חייבת אזרחיה של

של היעד להגשמת בסיכויים פוגעות אלה פעולה שדרכי אזרחיה, משוםאישית. והצלחה שגשוג

מכפייתם להימנע אפוא האוטונומיה, חייבת לקידום המחויבת מדינהואולם של גם להימנע חייבת כזאת שמדינה הטוענים יש אזרחיה.

מדינה שעל היא כלשהן. הטענה טוב בתפיסות קיצונית פחות מתמיכה עולם השקפות בין ניטרליות על לשמור האוטונומיה לערך המחויבת ההנחה על מבוססת זאת הטובים. עמדה החיים בשאלת מתחרות

120 Joseph Raz, "Facing Up: A Reply", 62 S. Cal. L. Rev. (1988-89) 1153, p. 1215צירופה . ממשפחת רז את מוציא הטובים, איננו החיים בהגדרת מכונן כמרכיב האישית הבחירה של

לא מבוססת להיות הטוב הגדרת צריכה פרפקציוניסטית שתיחשב כדיהפרפקציוניסטים. בהגדרה. מרכיב יהוו כאלה שהעדפות מניעה אין אישיות, אך העדפות על רק

121 Razמסייג ראויה. הייתה שנבחרה שהמטרה בכך מותנה הוא כי ומבהיר הטיעון את חייו. באיכות לשיפור מובילה מטרתו, אינה את פשע, להגשים בחיי אדם, הבוחר של הצלחתו

122 Razעצמו החיים בתנאי צהנחו רק הכרחי, אלא תנאי הנה שחירות סבור איננו לוולדרון: בתשובה דבריו ראו.המודרניים

“Waldron regrets the fact that I do not regard autonomy as a universal value. But he gives no reason to think that it is a universal value. To be a universal value it must be the case that people who lack personal autonomy cannot be completely well-off, or have a completely good life. I offered my version of an essentially Aristotelian account of well-being according to which it consists in successful pursuit of worthwhile activities in a life free from repression of important aspects of one’s personality. I think that there were, and there can be, non-repressive societies, and ones which enable people to spend their lives in worthwhile pursuits, even though their pursuits and the options open to them are not subject to individual

choice ”.Raz1227(, בעמ' 120 )לעיל, הערה.


ספיר גדעון ראשון, כבעלת מסדר כלשהי ערכים מערכת של המדינה מצד סימוןש

את לאמץ פרטים להוביל מתחרות, עלולה מהשקפות יותר רב ערך השלטונית, או האוטוריטה כלפי כבוד יחס מתוך המומלצת ההשקפה

באותה לבחירה מצמידה שהמדינה היתרונות את להשיג רצון מתוךדבר123השקפה, החירות. ודוק, כקודמיו, גם לעקרון בניגוד העומד

נגד דווקא, אלא הדת מיסוד נגד מכוון אינו ניטרליות לטובת זה טיעוןהטובים. החיים בשאלת כלשהי תפיסה של מיסודה

מסוימת לאופציה מעדיפה תמיכה להעניק המדינה של לרצונה הטעם ההנחה ומן האחרות מן יותר נכונה זאת שאופציה האמונה מן נובע

לפי בה. ואולם לבחור האזרחים את תעודד אופציה באותה שתמיכה צריך החופשית לבחירה ערך שמייחס עתה, מי זה שתיארנו הטענהמשום מתמיכה להימנע באפשרות תפגע כזאת שתמיכה מעדיפה, יוצא הבחירה להשיב מבקשים אנחנוש שהשאלה אפוא החופשית.

דרך לעצמו לברור דלעיל, יכול האמונות בשתי שאוחז מי אם היא עליההאם לשתי נאמנה שתישאר אופרטיבית פעולה ניתן האמונות.

טוב אחד נתיב קיים כי הסבורה לתפיסה הן נאמן להישאר אופרטיבית בחירה כי הסבורה לתפיסה הטובים, והן החיים אל בדרך מאחרים יותר

מוקד בעלת הנה חופשית ודוק, במישור איננו כאן השאלה ערך. הנקיטה ערךל האוטונומית הבחירה ערך בין קשרב , כלומרהאנליטי

הגם דרךה של של זה פן גם לברר וצורך מקום שיש "הנכונה", לאחוז ניתן . האםהאופרטיבי במישור הוא השאלה השאלה. מוקד

אוטונומית, וגם בחירה לאפשר הפחות לכל או לעודד הקצוות, גם בשני"הנכונה"? באפשרות לבחור האזרחים את לעודד

,מניטרליות סטייה להצדיק כדי אותו לנקוט המנסים שיש,אחד טיעון קו אופציות של המדינה מצד העדפהש הטענה עצם על ערעור הוא

טוען, למשל, ג'ורג' שר. האוטונומיה ערך עם מתיישבת אינה מסוימות החשיבות את לטשטש עלולה מוסרית לא התנהגות של שהתפשטותה

אוטונומית הכרעה למנוע וכך והנכונות המוסריות שבאופציות והתוכןוכן על איסור הטלת ואפילו גבוה מחיר תג להפך, הצבת "נכונה",

עתידיות אוטונומיות הכרעות לקדם עשויה מסוימות התנהגות צורות זה תשובה כיוון המסוימת. הפרפקציוניסטית הראייה מזווית הנכון בכיוון"אחרי ספר בעל של הידועה אמרתו את מזכיר המעשים החינוך,

ערכית העדפה מבטא בהכרח אינו מסוימת לאופציה המדינה שמעניקה המועדף היחס 123לפעמים מצד במקרים מלחצים נובעת התמיכה המדינה. הפגיעה כאלה פוליטיים.

לטעמי מודעים האזרחים גם קיים, שכן שאינו הממשלתי המסר מן נובעת אינה באוטונומיהאלא הנתמכת האופציה את ההופכים הפשוטים העובדתיים מהנתונים ההעדפה,

זו. נקודה הבהרת על בן-שמש ליעקב יותר. תודתי לאטרקטיבית


הדת מיסוד גבולות בשתיים. ראשית, הוא לוקה הוא לטעמנו הלבבות", אבל נמשכים

נכונה, ההנחה אם ושנית, גם הוכחה עצמה היא שטעונה הנחה מניח מובטחת אוטונומיה לטובת העכשווית האוטונומיה את ממשכן הוא

מובנת איננה כזאת משמעותי, העדפה ערך לאוטונומיה בעתיד. אםמאליה.

קבלת תהליך על משפיעה אכן ממשלתית שהעדפה בכך ההכרה ואולם

ניתן בלתי דילמה שלפנינו פירושה אין ההחלטות פתירה. לדעתנו, לבחירה ערך שמייחס מי של לשיטתו אפילו ממשלתית העדפה להצדיק

העדפותיה לפיהוהטענה, של מרוככת הגרס נקבל אם החופשית, וזאת אינן האזרח, אך של הדעת שיקול על משפיעות אמנם המדינה של

הומוגניות פחות הנן מודרניות מערביות אותו. חברות מאיינות בהכרחועם מסורתיות חברות לעומת לטעון נאיבי זה יהיה זאת בעבר,

מוחלט בניתוק החלטותיהם את מקבלים המודרנית במדינה שהפרטים בני מוריהם, וגםמו הוריהםמ מושפעים סביבתיות. ילדים מהשפעות

חיים. האם הם בהש בחברה הרווחות הדעות מן מושפעים בוגרים אדםבעולם שהפרטים היא הדברים משמעות מנועים המודרני )אפילו(

תשובה החלטה להחליטמ פירושה לשאלה חיובית ריבונית? זאת, לטעמנו,124השגה. בר שאינו לאידאל החירות ערך של הפיכתו המעשי

על עצמה תבסס השלילית בשלילה. תשובתנו שאלהה לע להשיב ניתןהגדרת שני הראשון, בערכים ולא יחסיים בערכים חירות ראשים:

רוח של עמידותה של יותר ואופטימית שונה הערכה מוחלטים, והשני לפי אלו ראשים שני חיצוניות. נבאר השפעות בפני האנושית החירותהסדר.

, רקגיסא היעדרה. מחד או מוחלטת חירות של מצבים לדמיין קשה לחלוטין, ומאידך חירות כנטולי אדם בני לתאר ניתן קיצוניים במקרים

ניתן אם ואחרות, ספק כאלה חיצוניות השפעות של קיומן , לנוכחגיסאנדמה חירות של מצב על לדבר האדם בני שמרבית מוחלטת.

להיעדרה גמורה חירות של הקצה בין שם אי החירות בציר ממוקמיםאותה שלהן החיצוניות ההשפעות פרי רק אינה יחסיות המוחלט.

הרקע של תוצר גם המודרנית, היא בחברה האדם בני כל חשופים חירות שתהפוך רק לא חירות של כזאת לי, בצדק, תפיסה העיר בן-שמש שיעקב כפי 124

אוסף לא הרי הוא מובן. האדם חסר למושג אותה תהפוך אלא השגה בר שאינו לערך עליו. רק הסביבתיות ההשפעות אוסף ובראשונה בראש הוא שלו. האדם החופשיות הבחירות לבחור. חירותו את להפעיל הוא סביבתיות" אלה, יכול "השפעות בסיס על אדם משנבנה

גם זהותו, אך את שעיצבו הסביבתיות מההשפעות חלק לדחות, לעתים,יכול הוא זה בשלב "השפעות של תוצרים רבה במידה הן אף תהיינה האלה שההכרעות להניח סביר אז

סביבתיות" אחרות.


ספיר גדעון צעירים שני הלדוגמ ואדם. ניקח אדם כל של החיים ונסיבות השונה להצליח אינטלקטואלית מבחינה שווים בנתונים תיכון, שניחנו מסיימי

אחד בעוד יבחרו, אך בוש מקצוע כל רכישת לקראת האקדמי במסלול המטופל עני יתום הנו אמצעים, השני בעלת למשפחה בן הוא מהם

את לבחור פורמלית חירות ניתנת שלשניהם צעירים. הגם אחים כמהב במידתה, שווה שחירותם לטעון נכון זה יהיה שלא חייהם, נדמה נתיב

125המוסריות. ובמחויבויותיהם הכלכלי במצבם השוני משום

בגלליחסיים, בערכים חירות למדוד יותר נכון לפיהוזאת, לתובנה על לאדם, והמשפיעים מאדם חיצוניים, המשתנים גורמים של קיומם נוספת הנחה לצרף לדעתנו אדם, ראוי לכל השמורה החירות מידת גם חיצוניות, כמו השפעות בפני האדם בני של עמידותם מידת בדבר חירות. באופן מגבילות חיים נסיבות על להתגבר יכולתם מידת בדבר

פעילותה השפעת יותר, של מחודשת, מאוזנת הערכה ספציפי, נדרשת של בחירתה כי ספק שאין האזרחים. נדמה של חירותם על המדינה של

של באוטונומיה פוגעת כמועדפות מסוימות חיים בצורות המדינהיש המדינה של האוטוריטטי מעמדהש בטענה גיוןיה גם אזרחיה.

הדעת שיקול על השפעתן מבחינת רב משקל להעדפותיה מעניק זאת עם אחר. אך גורם כל משל יותר רב האזרח, אולי של העצמאי

גם השפעה לגורמי שבדומה נדמה המדינה של מעורבותה אחרים, מגבילה החופשית, אלא הבחירה אפשרות את לחלוטין שוללת איננהבלבד. אותה

על לשמור אפוא חייבת איננה האוטונומיה לערך המחויבת מדינה מסוימות אופציות על אוהדת דעה להביע לה מלאה, ומותר ניטרליות

של שקיומם שכשם הוא לכך לאימוצן. הטעם תמריצים לספק ואףהנובעיםלדחותן או מסוימות אופציות לאמץ תמריצים ממקורות ,

השונים, האזרחים של הסובייקטיביים נתוניהם המדינה, לרבות שאינם הכרעה להכריע היכולת את כלל בדרך האזרחים מן שולל איננו

כדי עולה המדינה, שאיננה מצד ההעדפה פעולת גם , כךתאוטונומי נמצאהאזרח. של הבחירה חופש את שוללת עקיפה, איננה היכפי

בחיוב. להשיב ניתן פסקאות מספר לפני שהעלינו השאלה שעל אפואאך להכרעה רב ערך המייחסת מדינה סבורה בבד בד אוטונומית,

)או אחרות מבחירות יותר רב ערך בעלות הנן מסוימות שבחירות יעדיה, לשני נאמנות לבטא במיוחד( יכולה בעייתיות מסוימות שבחירות

.373' מ בע(,70 הערה)לעיל, Raz :ראו יחסיים במונחים נמדדת שחירות לטענה125


הדת מיסוד גבולות עת ובאותה אוטונומי באופן צעדיהם את לכלכל לאזרחיה לאפשר 126נכונה. לבחור לעודדם

ניטרליות על לשמור חייבת איננה האוטונומיה לערך המחויבת מדינה הנם שלה המינונים וכל ההעדפה דרכי שכל נובע לא מכאן , אךמלאה

חייבת החירות ערך על האמונה לעיל, מדינה שציינו לגיטימיים. כפי אזרחיה את לנתב כאמצעי איומים או כוח מלהפעיל להימנע כלל בדרך

אולם בעיניה הנראות לבחירות במדינה ראויות. המייחסת לדעתי, הלגיטימיות מתחם את יותר עוד לצמצם יש לאוטונומיה עליונה חשיבות

רק לא זה בהקשר לפרש יש הכפייה איסור אתמעדיפה. תמיכה שלקרי,המצומצם במובנו כזה, בשימוש איום או בכוח להשתמש איסור

לבחירה מדי גבוה מחיר תג להצמיד יותר, האוסר רחב במובן אלא נמדד אינו גבוה מחיר המדינה. ודוק, תג בידי נתמכות שאינן באופציות מקרים הדעת על להעלות בלבד. ניתן התמריץ היקף של במונחים

- חיובי או שלילי - סובסטנטיבי תמריץ מספקת אינה המדינה בהםש הקו את ועוברת בוטה התערבותה זאת וחרף מסוימת בחירה לטובת

למשל, מדינהלדעתיהאדום. שבמרכזו תעמולה מסע המנהלת , אנשים שייכת הדת" ההסיסמ בשכלם משתמשים מודרניים לעבר,

במידה לדת עוינת אווירה יוצרת היא חילון, אך כופה , איננה"כתחליףלהפוך שתי בפני דתיים אנשים להותיר שעשויה חילונים אפשרויות, תוך באמונותיהם לדבוק או בהם מאמינים הםש בערכים בגידה במחיר

בעניינים ממשלתית העדפה של הלגיטימיות גבולות שאלת התעוררה האמריקני בהקשר 126 איסור עקרון לחוקה, במסגרת הראשון בתיקון מטופלים הדת )ענייני לדת נוגעים שאינם .West Virginia State Board of Education v יותר( ב מחמירים שלהם הדת, והכללים מיסוד

Barnette et al. 319 U. S. 624, 63 S. Ct. 1178 (1943) , p. 642המצוטטות האמירות . באחת If there is" כדלקמן: Jackson השופט קבע האמריקני העליון המשפט בית בתולדות ביותר

any fixed star in our constitutional constellation, it is that no official, high or petty, can prescribe what shall be orthodox in politics, nationalism, religion, or other matters of opinion

or force citizens to confess by word or act their faith therein".ההדגשה( (.ג"ס – שלי את אפילו אלא וערכים אמונות של כפייתן את רק לא העקרון אוסר הנוכחי בנוסחו לכאורה ממשלתית נייטרליות מחייב אחרות, הוא בהן. במילים מחזיקה שהמדינה כאמיתות הצגתן

Steven שמציין כפי גמורה. ואולם Shiffrinשימוש האמריקני המשפט בית עושה , בפועל מסתפק הוא אחרים בעניינים אמיתות בעניין הדת, ואילו מתחום אמיתות בעניין רק באיסור-.Steven H. shiffrin, "Liberalism and the Establishment Clause", 78 Chiכפייה. ראו: באיסור

Kent L. Rev. (2003) 717חוברת, טוען באותה שהתפרסם אחר . במאמר Steven Smithכי כי טוען הוא להגנה. עוד ראויה ואיננה ניתנת גמורה, איננה ניטרליות כזאת, המחייבת עמדה

הנסיבות עם הקשרו מבחינת מתיישב אינו בלבד דת לענייני האיסור את לצמצם הניסיון גם ,or המלה את להחליףSmith מציע להגנה. לפיכך ניתן איננו ואף הדין בפסק וההכרעה עולה שאינה העדפה על ולא כפייה על רק יחול שהאיסור כךand בציטוט, במילה שהדגשנו

Steven D. Smith, "Barnette's Big Blunder",78כפייה. ראו: כדי Chi.-Kent L. Rev. (2003) 625.


ספיר גדעוןכאן הם ממנוש הציבורי המעמד על או כבודם על ויתור נהנים.

שמתלווה בלבד, בלי ברטוריקה ביטוי לידי באה המדינה מצד ההעדפה נדרשים כאן כן, גם פי על כלשהי. אף ממשית הנאה טובת הילא

מחיר לשלם,הממשלה מדיניות עם קו לישר שלא שבוחרים,האנשיםדבר בגין כבד לגיטימית בלתי פגיעה לדעתנו המהווה בחירתם,

לפעילות נוגעב גם כמובן נכונה זאת קביעה127הדת. בתחום בחירותם ההסיסמ שבמרכזו תעמולה מסע המנהלת הפוכה. מדינה ממשלתית

איננה"הפשיעה את ומגביר ערכים אבדן לידי מביא חילון" כופה , להותיר שעשוי באופן לחילוניות עוינת אווירה יוצרת היא דתיות, אך

לצו בניגוד הדת מצוות את אפשרויות, לקבל שתי בפני חילוניים אנשים מעמדם. או כבודם אבדן במחיר בחילוניותם לדבוק או מצפונם של כזה סוג לשלול יש הדת בתחום החירות ערך את המטפחת במדינה

זה. ערך על לשמירה המינימלי הגבול מקו חורג הואש משום תעמולה

להימנע המדינה את מחייב אינו האוטונומיה ערך שכיבוד התובנה את מחייב הוא הפרפקציוניסטי, אך המשחקים למגרש מלהיכנס לחלוטין

של הצר במובן כפייה מאיסור יותר שיכלול להתערבות גבול קו הצבתצריך איסור למונחים לתרגם וניתן המלה, הדת, מיסוד חוקתיים.

יכול כאיסור במובנו של בהקשר זאת לתובנה ביטוי לתת כפייה, המגבלה מן בהיקפו יותר רחב יהיה כזה הדתית. ודוק, איסור הבחירה

הללו הזכויות ששתי מדת. מכיוון ובחופש הדת בחופש כלולה שכבר ממוקדות חירויות על הכללי, אלא האוטונומיה ערך על מבוססות אינן

כאיסור הדת מיסוד מאיסור יותר ממוקד יהיה פריסתן היקף יותר, גם מדת ובחופש הדת בחופש נתבונן אם במיוחד בולטים כפייה. הדברים

על מגן המצפון כחופש הדת, במובנו המצפון. חופש חופש של כנגזרות תעשה(. ולא )עשה הדת צווי את לקיים בזכותו האמור בכל הדתי האדם

מפני החופשי האדם על מגן המצפון כחופש במובנו מדת החופששתי כפויה השתתפות אפוא מתמקדות הללו הזכויות בריטואלים.

זאת, איסור הדתית. לעומת הפרקטיקה של מאוד מסוימים בהיבטים בהקשר מופרזת מעדיפה תמיכה כל יאסור כפייה כאיסור הדת מיסוד

דתי ריטואל או למלא שיש דתי צו עומד לא הפרק על אם הדתי, גםלהימנע. מבקשים שממנו

Kent Greenawalt, "Religious Law and Civil Law: Using :ראו הטענה של דומה לניסוח127Secular Law to Assure Observance of Practices with Religious Significance", 71 S. Cal. L. Rev. (1997-98) 781, p. 826. (“condemnation of the views of a minority, say by a public display that portrays a faith as primitive or degrading, will send the forbidden message even

more directly than the more benign endorsement of the majority’s position.”)


הדת מיסוד גבולותואיננו ניתן כפייה כאיסור הדת מיסוד איסור מה על חוזר להצדקה, הדת. ובכל בתחום האחרות החוקתיות ההגנות במסגרת מוגן שכבר

חופש בעניין במאמר שקיימנו צורך. נבהיר. בדיון בו יש אם זאת, ספק חוקתיים לעקרונות הזכות של הרדוקציה אפשרות לנוכח כי הדת, טענו

והצדקה צורך כל עוד לתרבות, אין והזכות המצפון חופש אחרים, קרי מושגי, אלא בחיסכון רק לא מדוברש" העצמאי. הסברנו לקיומהשכן בבעיה מעניק הדת לחופש נפרד מעמד מתן נורמטיבית,

עולה שאינו המשפט, יתרון-בית לפני ומדובע יתרון הדתי למצפוניסט האדם, אם-בני כל של למצפונם דואג החוק השוויון. אם עקרון עם יפה למצפון מיוחד מעמד שיעניק ייתכן התרבויות, לא כל את מכבד הוא

לאיסור בנוגע גם לומר ניתן דומים דברים128."הדתית לתרבות או הדתי המעורבות איסור להרחבת כפייה. כאמור, הטעם כאיסור הדת מיסוד

באיומים, הוא או בכוח הכפייה לאיסור הטוב, מעבר בשאלת המדינתיתואולם בחשיבות ההכרה נראה האוטונומיה ערך אם האוטונומיה. שעקרון החוקה. מעת במסגרת עליו להגן דיו, יש וחשוב מרכזי בעינינו

נפרד עיקרון בחוקה לעגן הצורך בחוקה, מתייתר מוגן האוטונומיה לא מדובר כאן וגם129דווקא. הדת בתחום האוטונומיה על הגנה לשם

נורמטיבית. בבעיה גם אלא מושגי בחיסכון רק

.34(, בעמ' 11 הערה )לעיל וספיר סטטמן 128 הזכות של הרציונל את שמקבל למי כי ציינו מדת והחופש הדת חופש בעניין במאמרנו 129

הדת, חופש של הנבדל קיומו להמשך אחד מעשי טעם אולי יש הדת חופש לביסוס לתרבותומעמדה חדשה הליברלי במשפט לתרבות בזכות ההכרהעתה. לעת לפחות יחסית,

. ראו,שביתה זו זכות קנתה טרם הישראלי במשפט דיו. גם מבוסס אינו עדיין המשפטי נ' בישראל הערבי המיעוט לזכויות המשפטי המרכז עדאלה 4112/99 בג"ץבאחרונה,

לשוני( בודד-)דו "קול סבן ילןא ראו הדין בפסק . לדיון393( 5נו) , פ"דל-אביב-יפות עירייתבעקבותבאפלה? עדאלה4122/99 בג"צ עיריית כז משפט עיוני ,"תל-אביב-יפו נ'

עיוני ,ישראל"-ובמדינת ליברלית בחברה לתרבות "הזכות,גונטובניק רשון; ג109)תשס"ג( כזכות הדת חופש את להותיר יקרה, מוטב שכך . עד67-70 בעמ',23)תשס"ג( כז משפט

. בכל108 שוליים , הערת34, בעמ' 11) )לעיל, הערה וסטטמן ספיר ראועצמאית. הדת מיסוד גיסא, איסור מחד קיים. שהרי אינו כזה מעשי טעם הדת מיסוד באיסור האמור

לאוטונומיה, לעומת כתובה. הזכות הבלתי או הישראלית, הכתובה בחוקה כלל כלול אינו על. ראו כזכות הישראלי החוקתי במשפט האחרונות בשנים שביתה לעצמה זאת, קונה

נ' וביטוחים רפואיות זכויות למימוש נמרץ-המומחים פיצוי 9596/02 בג"ץ באחרונה אור )בדימ'( תיאודור לנשיא המשנה של דינו לפסק6 פורסם(, פסקה )טרם המשפטים שר

עקרון )]הזכות מהווה... והיא בשיטתנו יסוד ל["אוטונומיה... כיום מעוגנת המשפטית, בג"ץ האדם יסוד: כבוד חוק של בהוראותיו ועד גאנם 4330/93 וחירותו."(; מחוז נ' דינו לפסק14 , פסקה233-234, בעמ' 221( 4נ) , פ"דהדין עורכי לשכת של תל-אביב

האחרות, דבר הזכויות כל את לבלוע מאיימת לאוטונומיה הזכות ברק. למעשה הנשיא של מהן. כך, למשל, אחת בכל הבסיסי כמרכיב האוטונומיה רציונל בהתחזקות ביטוי לידי שבא

גם לחוקה להוסיף בהצעה היגיון כל אלה, אין הביטוי. בנסיבות וחופש העיסוק חופש בענייןדת. בענייני לאוטונומיה נפרדת הגנה


ספיר גדעון האוטונומיה ערך על שהגנה הייתה כה עד לבסס שביקשתי הטענה

דת ובענייני בכלל הטוב בשאלות ממשלתית ניטרליות מחייבת איננה חיים בדרכי ממשלתית תמיכה אם גם כי שיטענו יהיו ואולםבפרט. ולכןהבחירה, חופש את שוללת אינה מסוימות ערך כיבוד כלל בדרך

מסוימות, אופציות של המדינה מצד העדפה שולל אינו האוטונומיה מקידום זאת בכל להימנע המדינה את מחייב האוטונומיה ערך כיבוד

לציות מחנכת במהותה שהדת למה? משום כך הדתית. וכל האופציה כזה האישי. תיאור הבחירה חופש לרעיון ומתנגדת חיצונית לאוטוריטה

ליברלים דעות הוגי של מפיהם רק לא אחת לא נשמע הדת של הללו130 דתיים. הוגים של מפיהם גם אנטי-דתיים, אלא או א-דתיים בשאלות העכשוויים המאבקים לפיהו דיכוטומית עולם תמונת מציירים

ביןו באל אמונה של מסורתיות תפיסות בין ניטשים ותרבות מוסר של התיכון לחילונית, כשהבריח דתית השקפה בין מודרני, או ליברליזם

האנושית. האוטונומיה של חשיבותה שאלת על נסב מאבקים אותם דעות הוגי ידי על המובעת עמדהה לעומתזו. תפיסה מקבל יאיננ

וליברלים131מזה, שמרנים דתיים אין132מזה, חילונים ניגוד הבנתיל הדתי המוסרי לקוד נאמנות ביןו לאוטונומיה נאמנות בין מוחלט

ההפרזה מן להימנע יש האישית החירות עקרון בהצגתהקשיח. הוא אוטונומיתכ החלטה של להגדרתה תנאי לפיה שהאינטלקטואלית,

היתר מפשטנות להימנע יש בעת ובה133ביקורתית, רציונליות פרי היותה חוקים ביקורתיות, למערכת עיוור, נטול ציות כמייצגת דתיות התופסת

גם בלתי חיים בפועל וחי לחיות יכול הדתי האדם הגיונית. 134אוטונומיים.

סטטמןז. פרקתשנ"ג(,ביאליק, מוסד) ומוסר דתשגיא, ואברהם סטטמן דניאל ראו130 ארוכה" מסורת הציות, יש מושג את במרכז הדת, המעמידה של זו "לתפיסה כי מציינים ושגיא.(210עמ' ב)שם,

ראו131 : David M. Smolin, "Regulating Religious and Cultural Conflict in a Postmodern America: A Response to Professor Perry", 76 Iowa L. Rev. (1991) 1067, p. 1096 (there is

“stark contrast between loyalty to autonomy and loyalty to God’s fixed moral code.”) .(Error: Reference source not found הערה)לעיל, Sullivan : למשל, ראו132.371' מ בע(70 הערה)לעיל, Raz ראו133

רק לא עשוי דתית תפיסה אימוץש לטענה הגיוני יסוד ושגיא, יש סטטמן שמסבירים כפי134 מעוניין אף שהאל אוטונומי. ובלשונם: "דומה דעת שיקול הפעלת לחייב אפילו אלא להתיר

צריך שהאדם אותם? לומר ברא מה כן, לשם לא השכליים, שאם בכשריו ישתמש שהאדם הבריאה במעשה פגם בלבד, פירושו, להטיל ציות מתוך ולפעול הרציונליים כישוריו על לוותר

.221' מ, בע(130 הערה)לעיל, ושגיא סטטמן,מיותרים" דברים כביכול בו האל, שיש של של המרכזי מקומה ובין בינה היהודית, ובמתח ובהלכה בהגות האוטונומיה של במקומה לדיון

)לעיל, לאוטונומיה סמכות בין הקובץ הדת, ראו הרבנית( בחיי או )האלוקית הסמכותבסיום97 הערה כי העורכים, ספראי מציינים לקובץ המבוא פרק (. "התמונה ושגיא,

קריאה של לא גם מוחלטת, אך בסמכות תמיכה של איננה המאמרים מקריאת המתקבלת הדתית חובתו במסגרת תחומה וההלכה האמונה איש של דתית. האוטונומיה לאנרכיה


הדת מיסוד גבולות

חייבת אזרחיה של האוטונומיה על לשמור החפצה מדינהש טענתנו, רשאית אך - רחבה בצורה מתפרש הכפייה -כשאיסור יהימכפ להימנע מסוימות, משמשת חיים בדרכי פחות קיצוניים תמיכה אמצעי לנקוט .חלקלק"ה המדרון" סכנת במונחי לניסוח לביקורת, הניתנת מטרה בלבד כהעדפה שמתחיל שמה הוא הביקורת מציגי את שמטריד החשש המחזיקים של מצדם הכפייה בכוח לשימוש לבסוף ויוביל יסלים

למצוא מבקשים זו בטענה המחזיקים135המועדפת. החיים בתפיסת להיחצות ניתן להשפעה יהיכפ בין המפריד שהגבול בכך לחששם ביסוס

להביא שניתן יה, נדמהילכפ גלישה מפני הוא שהחשש ככל136בקלות. מעמדה סוטות אשר אירופיות מדינות כמהמ להפרכתו אמפיריות ראיות

העדפה שבין הגבול על בקפדנות שומרות אך הדת כלפי ניטרלית המבחן של הישימות במידת גם למקד ניתן החשש את ואולם137יה.ילכפ

של שונים ואופנים רמות בין בחנההשה תהיה כמדד. הטענה המוצע קו -להציע נטען כך - ניתן שלא משום מעשית, וזאת בלתי היא העדפה

היכפי" או"עקיפה יהיכפ" כמו מעורפלים מושגים ליישום עקיב מנחה במובן יהיכפ של הגדרתה לצורך שימוש בהם נעשהש "פסיכולוגית

מידה עצמו בו שאין משום משכנע, לא אינו זה הרחב. לדעתנו, טיעוןאלא של מסוימת כנגד רק לא להעלותו היה שניתן משום אמת, המדינה תמיכת בשאלת שהוצעו אחרים מודלים כנגד גם אלא הצעתנו

בתחום והאסור המותר לקביעת כלשהו מבחן אם בעינינו בדת. ספק ליישום, וקלים ברורים מנחים קווים מציע בדת הממשלתית התמיכה קיים אם דבר, ספק של תוִ לאמ138יוכיח. בעניין ינהאמריק והניסיון ראשון דתי אתגר הינו האוטונומיה לבין הסמכות שבין וברואיו. האיזון הקב"ה כלפי ואחריותו

.30מישראל... ", שם, בעמ' אדם לכל במעלה, שנוגע .Douglas Laycock, "Religious Liberty as Liberty", 7 J. Contemp :למשל ,ראו? 135

Legal Issues )1996( 313, p. 321 .:492(, בעמ' 27 )לעיל, הערהGey גם ; ראושם ,Laycock : למשל, ראו136

[“T]he term coercion is open to a wide range of definitions, each leading to very different results”(.ג"ס- במקור )ההדגשה

ה- התיקון לקבלת שקדמה בתקופה הברית צותבאר המצב מן להביא ניתן נוספת ראיה137שהרחיב14 המימשל על רק במקור הראשון, שחל שבתיקון המיסוד איסור תחולת את

:1093), בעמ' 131 (לעיל, הערה Smolin למדינות. ראו נוגעב הפדרלי, גם “Religious conflict has not generally threatened the temporal peace in America, despite the

fact that colonies and states exercised de jure and de facto establishment of religion from the colonial era until World War II”.

תומכי138 ,ליישום. ראו קלה שהיא טוענים אמנם הדת מיסוד לאיסור הניטרלית הגרסה ,"Mark Tushnet, "Of Church and State and the Supreme Court: Kurland Revisited :למשל

1989 Supreme Court Review (1989) 373, p. 400 (stating that formal neutrality would be a “rigid and easily applied test”) ,איננה זאת מקונל, טענה מייקל בבירור שמדגים ואולם, כפי

: נכונה. ראו


ספיר גדעון פשוט מבחן בצורת המעשה לשפת לתרגם שניתן כלשהו חוקתי קרוןיע

המשפט ומבית המחוקק מן מונעות אינן אלו להפעלה. עובדות ונוח העניין, בנסיבות עקרונות אותם להחלת ראויים מבחנים לאמץ לנסות

של מבוטלת לא מידה והפעלת קזואיסטית פעולה בדרך שימוש תוך פשוטים, מבחנים לנסח האפשרות חוסר שיפוטי. לנוכח דעת שיקולשבה קלים האם השאלה ומתעוררת ליישום, קיימים המהותית:

מבחינת ניואנסים במרווח של התנהגותה נוספים, שבין המדינה, של קיימים, דחייתה כאלה ניואנסים אם?הצר במובן הילכפי ניטרליות

הצר במובן היכפי איסור לאמץ מחייבת אינה הניטרליות דרישתואזי דת בשאלות הראוי כסטנדרד השאלה ומתעוררת שבה ומדינה,

במתחם ראוי במובן לכפייה ניטרליות שבין היכן, את למתוח הצר, בדיוננו הראוי מיקומו את כלליים בקווים תיארנו כה עד הגבול.

הקו. )לדעתנו( של

, מגוון ותועלתמומחיות. על 5

בקיצור. לסקור נוכל ניטרליות לטובת האחרונות הטענות שלוש אתמומחיות מידת ביןו כישורים בין קושרת מומחיות היעדר בשל לניטרליות הטענה

הנחת הלגיטימיות למדינה להתיר שיש היא המוצא שבהכרעה. לבחירה להגיע תוכל כי להניח יש הםב דונהבש בעניינים רק להכריע התשובה את צואלמ כישורים כל אין שלמדינה הוא . הטיעוןהנכונהו החיים מהות בשאלת הנכונה הצדקה כל גם אין כן עלהטובים, טיעונו את ניסח לוק בעניין. ג'ון להכריע הפריבילגיה את לה להעניק

זה: בכיוון הדת חופש בדבר משהיא לממשל יותר טוב ידועה אינה היחידה, הצרה, לשמיים "הדרך אינו הוא שהרי בעקבותיו ללכת אוכל לא כן פרטיים, ועל לאנשים ידועה הוודאית לגאולתי דאגתו שפחותה ודאי ממני, ואשר טוב הדרך את מכיר

139שלי." מדאגתי

הטובים החיים בשאלת המדינה מעורבות נגד הטיעון להצליח, על כדי הנכונה. התשובה את למצוא ממדינה יותר טוב סיכוי לפרטים כי להניח זו. במסתו בהנחה התומך אחד טעם לעיל שצוטטו לוק של בדבריו

נוסף. נתאר טעם החירות, מובא מיל, על סטיוארט ג'ון של המפורסמת

Michael W. McConnell, "Accommodation of Religion: An Update and a Response to the Critics", 60 Geo. Wash. L. Rev. (1991-92) 685, p. 738.

.59' מ, בע(19 הערה)לעיל, לוק139


הדת מיסוד גבולות גם מבוססים הטובים החיים כי טוען מיל140בקצרה. הטעמים שני את ואלו והעדפותיו מגבלותיו הפרט, יכולותיו, צרכיו של המסוים מצבו על

סיכויי כי מסבירים ולוק ועוד, מיל זאת141מלמדינה. יותר טוב לו ידועות המחליט של המוטיבציה במידת תלויים המדיניות בבחירת ההצלחה כשמדובר142המדינה. על יתרון לפרט כאן בהחלטותיו, וגם להצליח

מיוחדת מוטיבציה למשל, למדינה אחרים, כלכליים בעניינים בהחלטות בקלות. לעומת להעריך ניתן החלטותיה תוצאות שאת משום להצליח

מידת גם ולכן יותר הרבה מעורפלת הטובים החיים סוגיית זאת חזק אינטרס למדינה כך, אין לבדיקה. משום קלה איננה ההצלחה

הפרק. על כאן העומדים הם שחייו מהאזרח להבדיל להצליח, וזאת

המדינה מצד ניטרליות של אימוצה ילדעת מצדיק אינו זה טיעון גם להגיע יכולה איננה שהמדינה הטענה אין הלאהטובים. החיים בשאלת למידע קלה נגישות שהיעדר אלא הטובים החיים בדבר נכונות לתובנות נכונות. להכרעות תגיע שלא חשש מעוררים להצליח תמריץ והיעדר

נדמה מדובר אם אולם על להטיל צריך הוא היותר שלכל בחשש, אותה - שתחייב מוחלט מאיסור - להבדיל מיוחדת זהירות חובת המדינה

להחלטה. תגיע בטרם יסודית בצורה הפרק שעל השאלות את לבחון את היטב לנמק המדינה את שיחייבו פוליטיים מנגנונים על לחשוב ניתן

בשאלת פרפקציוניסטיות השקפות על מבוססות הן אם העדפותיה המדינה מצד טעויות מפני ועוד, לדעתי, החשש הטובים. זאת החיים

בדבר הסמויה ההנחה גם אכפתיות, כמו מחוסר או מבורות הנובעות עצמם, )בעבורם( בכוחות הנכון הנתיב את למצוא פרטים של יכולתםאשר מופרזים בעיני נראים סוף מעט. ההחלטות סוף למדינה,

הפרטים, של השקפותיהם מצרף על מבוססות דמוקרטית במערכת של המוטיבציה את והן הרלוונטי המידע איכות את הן המשפר דבר

גם נכון. אשר להחליט ההחלטות מקבלי נגלוש לא אם לפרטים, בדבר המצטבר שהניסיון פטרנליסטית, נדמה לעמדה מוחלטת בצורה

דווקא פרטים של התנהגותם לאידאל הקרובות במערכות רבים, פרטים של המלאה מחויבותם בדבר ההנחה את מעט הניטרלי, מחליש

בספרו המוצע הניתוח מן מושפע הפרכתם ניסיון גם כמו כאן הטיעונים של הצגתם אופן 140.128-138(, בעמ' 81 )לעיל, הערהSher של

ואת שיקול-דעתו את מבטלת [, וכשהיאג"ס – הפרט ]של לתחומו נכנסת "כשהחברה 141 כלליות; השערות יסוד על רק זאת לעשות היא עצמו, יכולה לבין שבינו בדברים שאיפותיו

ואפשר אפשר אז נכונות, גם תהיינה אף בהחלט, ולו בלתי-נכונות שתהיינה אפשר ואלה מסיבות את מבינים ואינם כהלכה, היות שלא בני-אדם בהם ישתמשו פרטיים שבמקרים סטיוארט מבחוץ" ג'ון ורק אך בהם שמסתכל מי להבינם שיכול כמה עד אלא האלה המקרים

.137- מתרגם, מאגנס, תשכ"ו( סימון ) אריה החירות עלמיל, בעצמו, כאין בו התעניינותו הפרטי. לעומת באושרו ביותר המעוניין הוא בעצמו "האדם 142

. 136זולתו." שם, בעמ' בן-אדם לכל בו להיות שיכולה ההתעניינות מדת היא וכאפס


ספיר גדעון מוליכים אינם עתה זה שהובאו הנגד שלהם. ודוק, נימוקי לאושרם

לכך רק אלא בסיס חסרי הם מיל של שחששותיו למסקנה לדעתימדי. קיצונית ממנה להסיק שמבקשים שהמסקנה

מגוון יכולה איננה היא גם"טובות" אפשרויות מגוון של קיומו בדבר הטענה עלש למסקנה מובילה איננה ניטרלית. קבלתה גישה בבסיס לעמוד

המתחרות. האפשרויות כל כלפי ניטרליות על לשמור המדינה גורסים היינו אם רק להצדיק היה ניתן כזה קיצוני אנטי-פרפקציוניזם

לחשוב קשה אחרת. ואולם חיים דרךמ עדיפה אינה חיים דרך ששום ועוד, הטענה זאת143זה. ממין טענה שיטען רציני פוליטי פילוסוף על

בדבר מידע לנו מספקת איננה עצמה היא מגוון של קיומו בדבר מניעה עדיפות. מכאן, שאין כל אין שביניהן הבחירות של המרחב

המגוון. טענת את תנגוד שזו בלי פרפקציוניסטית עמדה לאמץ עקרוניתהביעJoseph Story ינהאמריק השופט את19ה- המאה בראשית דעתו

הייתה יתנהאמריק שבחוקה הדת מיסוד איסור עקרון של מטרתו לפיהו"to exclude all rivalry among Christian sects"בעת בה , אך "Christinianity ought

to receive encouragement from the state"144.לכאורה גישה אפילו הפלורליזם טענת עם אחד בקנה עולה זו צרה פרפקציוניסטית

בהכלילה הזרמים כל את המועדפות הבחירות במסגרת המוסרי, גם בהן שיש עמדות למצוא נוכל מודרניים כותבים אצל הנוצריים.

מובהקת. כך, פרפקציוניסטית נימה עם מוסרי פלורליזם של ערבובטוען ) רוברט למשל, מןGeorgeג'ורג' משפט שבמחנה הבולטים (,

אריסטו של החשיבה מסורת על בביקורתו צודק ברלין ישעיה הטבע, כי גם טוב, ולכן של צורות מגוון של בקיומו להכיר שסירבה אקווינס ותומס רשאי המחוקק ג'ורג' כי סבור לפיכךראויות. בחירות מגוון של בקיומו אחד בקנה עולות שאינן בחירות, אלו של מצומצם מספר רק להגביל

איננה כזאת עמדה145מוסרית. מבחינה אחת ראויה חיים צורת אף עם ראויות אינן הומוסקסואליות יחסים שמערכות מג'ורג' לקבוע מונעת

146לגנותן. המדינה על ולכן

מאליו כמובן כמעט לאוטונומיה, קובע עליון ערך מייחס לעיל שהסברנו , שכפיRaz גם143 מוסרית. מבחינה ערך בעלת באופציה היא הבחירה אם רק ערך בעלת הנה שאוטונומיה

את הופכת שהיא אלא עצמאי ערך בעלת שאינה רק לא מוסרית בלתי באופציה בחירה הערה)לעיל, Raz :אוטונומי. ראו בלתי באופן נעשה היה לו שהיהמ יותר לגרוע המעשה

. 380-381' מ, בע(70144 Joseph Story, Commentaries on the Constitution of the United States (F. B.

Rothman, 1991) 728,726.145 Robert P. George, Making Men Moral: Civil Liberties and Public Morality (Clarendon

Press, 1993)שם.146


הדת מיסוד גבולותהיעדר תועלת

של בהקשר לוק בידי במקור נוסח כקודמו הניטרליות בזכות זה טיעוןאולם בתחום יהיכפ העדפה ענייןב גם תקף הגיונו לכאורה הדת,

אמת, "דת כי טען לעיל, לוק נאמר שכבר יה. כפייבכפ כרוכה שאינה הנפש, של הפנימי השכנוע על מבוססת גאולה, הריהי הנושאת דת

והלא לפני כלשהו ערך לדבר אין ובלעדיו השכל טבע זה אלוהים, 147.חיצונית" לאלימות נכנע אינו שהוא האנושי

את חזיתית סתירה סותרת ממשלתית בהעדפה התועלת חוסר טענת הבחירה. בחופש פוגעת ממשלתית תמיכה לפיוו לעיל שבחנו טיעוןה

להעדיף האדם על משפיעה איננה ממילא המדינה מצד תמיכה אם הבחירה, ולהפך, בחופש פגיעה משום בה אחרת, איןמ אחת אופציה

יש,האדם של בחירותיו על משפיעה היא אם תועלת. בהחלט בה מצד באמצע. העדפה שם אי נמצאת לעיל, האמת שטענו אולם, כפי

אינה היא אם האדם, אולם של בחירותיו על משפיעה אכן המדינההיא,ברורים מגבולות חורגת הבחירה מרכיב את מאיינת אינה

העדפה כיבוד עם הן אחד בקנה לעלות אפוא יכולה החופשית. מצד פעולה להצדקת הכרחי תנאיש העיקרון עם והן האוטונומיה

תוצאות. תניב זו שפעולה הוא המדינה. תמיכה ממשלתית עלולה להשחית את הדת6

הליברלית בספרות שהועלו המרכזיים הטיעונים את סקרנו כה עד הטובים, החיים בשאלת המדינה מצד ניטרלית גישה אימוץ בזכות

בחנו הטיעונים מן בחלק הדיון מהלךלאחד. ב אחד תםִא והתמודדנו כלפי לפחות ניטרליות שתחייב יותר מצומצמת גישה מץלא אפשרות גם אינו הכלליים הטיעונים מן אחד שללנו. אף זאת אפשרות דת, וגםה

וקל,ניטרלית גישה אימוץ מצדיק הפרדה להצדיק יכול שאינו וחומר ,נוספים טעמים נו. ברם, ייתכלרעה הדת פלייתהב נוקשה, הכרוכה

ולכן,הדת ענייןל רק רלוונטיים הם שמלכתחילה במסגרת הועלו לא החיים בשאלת המדינה מעורבות בסוגיית הכללי הליברלי השיח

כעת. נסקור כזה אחד הטובים. טיעון

נוצרים דעות הוגי של לקריאתם אדוק. קריאתו, בדומה נוצרי היה לוקלהפרדת אחרים נבעההו דתה בתקופתו, מן ספק לאב מדינה,

להפיץ, במאות ניסתה הנוצרית, אשר הדת. הדת את לטהר השאיפה הפכה, במרוצתנוחסד, רוחניות של ייסודה, מסר לאחרש הראשונות

רבות, פעמים עצמה, שהואשמה בעלת פוליטית הביניים, למערכת ימי השחיתות מן ובשחיתות. הסלידה צדק שלה, בחוסר מאמיניה בידי

.42(, בעמ' 19 הערה)לעיל, לוק147


ספיר גדעון מפתח סקינר, תפקיד קוונטין שמסביר יה, מילאה, כפייבכנס שפשתה

את מיקד לותר מרטין בעוד148הרפורמציה. תנועת של בהתפתחותה משתייכים הכמורה אנשי לפיהובזמנו, השלטת ההנחה על התקפתו 149מיוחדות, וזכויות מסמכויות המאמינים, הנהנה מיתר נפרד למעמד

- הפוליטיקה מן הדת להפרדת אחרים נוצרים דעות הוגי הטיפו הפוליטיים הכוח מאבקי של המשחיתה ההשפעה מן הדת של לבידודה

עושים מודרניים דעות הוגי150משחיתותה. הדת של לריפויה כמרשם -או151,הניטרלית הגרסה להצדקת זה בטיעון שימוש ,הנוקשה אפילו

. הדת מיסוד לאיסור

טיעון אולם יותר משכנע זה לדעתנו, יכול איננו הוא גם מקודמיו, עקרוני, החשש ניטרלי. באופן או נוקשה דת מיסוד איסור להצדיק

על בפוליטיקה הדתית המעורבות של המזיקות השפעותיה מפני אהרון הרב של הנכוחים למדי. כדבריו מבוסס הנו הדתית המערכת

:גדולות סכנות לשתי אותה חושף הדת ליכטנשטיין, מיסוד"There is, first, the external threat. The state may seek to impose its authority and

values upon religion in order to advance its own secular, perhaps even anti-religious ends . . . Erastianism[152] poses, secondly, an internal threat, the danger that the spiritual quintessence of religion will be diluted, if not perverted, by its official status. Quite apart from the threat of overt or covert state interference, an Establishment religion lives under a Damocles’ sword of worldliness, the perennial possibility that its public investiture will corrode the fiber of its principles and

purpose, that it will fall prey to spiritual pride writ large."153

148 Quentin Skinner, The Foundations of Modern Political Thought (Cambridge University Press, 1978), 27–34 .

.13' מ בע,שם 149ראו, למשל150 : Alexis de Tocqueville, Democracy in America (Schocken Books, 1961),

291-297. Government-sponsored religion is“ :380' מ בע(36 הערה)לעיל, Laycock : למשל, ראו151

theologically and liturgically thin . . .[i]n tolerant communities, efforts to be all-inclusive inevitably lead... to a secular incarnation with plastic reindeer, to Christmas and Chanukah

mushed together as the Winter Holidays”גם . ראו Perry ,הערה)לעיל Error: Referencesource not found,)18' מ בע: “one way for state to corrupt religion—to co-opt it, to drain it

of its prophetic potential—is to seduce religion to get in bed with government”. ומוסדותיה. הדת על החילוני השלטון מצד ופיקוח שליטה משמעו"ארסטיאניזם" הביטוי152

העברית: האנציקלופדיה ארסטוס. ראו בשם16ה- המאה בן שוויצרי ברפורמטור מקורוכרךרביעית, )מהדורה וארצישראלית כללית, יהודית אנציקלופדיות להוצאת ה, חברה

.1028( בע"מ, תשכ"ז.394' מ, בע(39 הערה)לעיל, ליכטנשטין153


הדת מיסוד גבולות הנה מדינהל דת בין ההדדי בקשר הטמונה הסכנה כי סבורים אנו אף

או הניטרלית השהגרס המעשיות ממשית. אולם, לדעתנו, המסקנות בלתי הנן זו מעובדה לחלץ מבקשות הנוקשה ההפרדה גרסת

לקידום כמכשיר בדת להשתמש המדינה מן למנוע מוצדקות. אכן, כדייש של הרוחנית טהרתה על לשמור וכדי החילוניות מטרותיה הדת,

הטלת המדינה. אולם של מהשפעותיה הדת את לבודד דרכים לחפשאפילו לנקוט המדינה על גורף איסור יה,יבכפ כרוכה אינה עמדה,

נראית אמונה על בהסתמך להשגת מדי קיצונית כדרך לנו דתית, המטרה.

מכך נבעה לא הביניים בימי הנוצרי בממסד שפשתה נדמה, שהשחיתות ההתמסדות מן הדת, אלא כלפי ניטרליות של מעמדה סטתה שהמדינה

מן של ומן הבירוקרטיזציה הדת, הממסד בין ההדוק החיבור שלה, מושחתים נעשו הדתיים המשרה החילוני. נושאי השלטוני לממסד הדתי סמכויות פוליטיות, לרבות סמכויות לעצמו נטל הדתי שהממסד משום

ייסד אף הפוליטי, ולפרקים הממשל מערכת של לזרוע הפךניה, יכפ שנחוץ נכונה, מה זאת הערכה אם154עצמאית. פוליטית ישות לעצמו

או הניטרלית בגרסתו הדת מיסוד איסור אינו הדת השחתת למנוע כדי זו, גישה פי למדינה. על הדת בין ממסדי חיבור איסור הנוקשה, אלא

אזרחי רוב אםדתית, ובפעילות בדתות לתמוך למדינה להתיר יש בדרך תיעשה לא כזאת שתמיכה להבטיח יש בכך, אך חפצים המדינה

הכהונה המדינה בין ממסדי חיבור יצירת של חייבת הדתית לדת. הגנה אמצעי פוליטית, במדינה. נקיטת תלויה, מבחינה בלתי להישאר

האוטונומיה ומן הרוחנית מטהרתה תאבד שהדת הסיכון את תפחית זה בדרך מטרותיה את לקדם האפשרות את הדת מן שתמנע שלה, בלי

155אחרות. תפיסות עם הוגנת תחרות של

ראו 154 למשל, : Uta-Renate Blumenthal, The Investiture Controversy, Church and Monarchy from the Ninth to the Twelfth Century (University of Pennsylvania Press, 1988); R. W. Southern, Western Society and the Church in the Middle Ages (Hodder and Stoughton, 1970-71); Gerd Tellenbach, The Church in western Europe from the tenth to the early twelfth

century (Cambridge University Press, 1993).. ,Roger Williams הבפטיסטי המנהיג אוונגליקנים, ובראשם דעות הוגי ביטאו דומה עמדה155

מיסוד את האוסר יתנהאמריק לחוקה הראשון התיקון של לקבלתו שקדמו הדיונים במהלך על הגנה לשם נחוץ הדת מיסוד שאיסור , סברRhode Island של , מייסדהWilliamsהדת.

איננה בדת המדינה שתמיכת סבר בעת בה המדינה, אך של המזיקה השפעתה מפני הדת מוחלט תמיכה איסור לכלול צורך אין בדת, ולכן המדינה מצד בשליטה כרוכה להיות צריכה

: ראוWilliams של עמדתו המיסוד. לתיאור איסור במסגרת Laurence H. Tribe, American Constitutional Law ( Foundation Press, 1988), 1158-1160.

("Roger Williams saw separation largly as a vehicle for protecting churches against the state. To the extent that it was possible to accept state aid without state contral, he urged


ספיר גדעון

שגם נסכים אפילו - נכון איננו עתה זה שהוצג שהטיעון נניח אפילו אולם ממשלתית, הממסדית, העדפה עצמאותה על תשמור שהדת נקפיד אם לפגוע עשויה הדת כלפי מעדיפה לא ממשלתית תמיכה אפילו או

הגרסה שדין דבר של פירושו אין עדיין - הדת של הרוחנית בטהרתה בדבר , להתקבל. לטיעוןהדת מיסוד הנוקשה, לאיסור הניטרלית, או

ייחוד"הדת השחתת" לשם המועלים אחרים טיעוניםכ שלאמשלו. של רווחתו אינו זה טיעון של העיקרי , עניינוהדת מיסוד איסורב תמיכה הדת של הצלחתה דווקא החילונית, אלא המדינה של או מאמין הבלתי

הדת של יעדיה להשגת הדאגה אם שלה. אולם שאיפותיה את להגשים שנבחן בלי בעניין להכריע יכולים זה, איננו טיעון ביסוד העומדת היא הדרך היא מה להחליט שנוכל כדיעצמה. הדת של עמדתה מהי

יעדים, אותם מהם היטב לבדוק עלינו הדת יעדי להשגת ביותר הטובהלדעת התנאים הדת ומהם, נדמה הנדרשים עצמה, להשגתם.

תוביל עצמה הדת של הראיה מזווית השיקולים של כזאת שבדיקה שכן וכל הניטרלית הפרשנות רבים, לדחיית דתיים לזרמים אשראותנו, ב.הדת מיסוד איסור לעקרון הנוקשה הפרשנות לדחיית

לפחות של הגיונו את לקבל עשויות מסוימות דתות כבסיס הטיעון, חברי לפרשנות שלמותם בהשגת המתמקדות דתות הניטרלית. וסבורותןמאמיניה של הרוחנית הוא זו מטרה להשגת שנחוץ שכל ,

המאמינים של חירותם והבטחת עצמאית רוחנית הנהגה של קיומהעשויים מצוות את לקיים בגרסתו הדת מיסוד באיסור לתמוך הדת,

יותר, שאפתניים יעדים לעצמן המציבות דתות יש אולם156הניטרלית. יעדים להשגת ההכרחי כמינימום נוספים מוקדמים תנאים על ומצביעות

הדת לפחות אלו. הנה בגרסתה היהודית, הדוגמ האורתודוקסית, העמדה157השני. הסוג מן לדת טובה לעם כי גורסת האורתודוקסית

cooperation..."); Timothy L. Hall, "Roger Williams and the foundations of Religious Liberty", 71 B. U. L. (1991) 455 .

את להפריד ניתן שלא בטענה לניטרליות להתנגד עשויים כאלה דתות חברי גם כי אם 156או מן הציבורי הוא פוליטי, אפילו משטר שכל החברה, כלומר מן המדינה את הפרטי, כלפי הפרט, מחלחל בתחום מלא פעולה חופש לכאורה ומותיר הציבורי בתחום מתמקד

בתחום שסווגו אלו היחסים, לרבות מערכות כל ועל החיים תחומי כל על ומשפיע מטה ממערכת נובעת הניטרלית העמדה כי עוד נניח אם תוקף משנה מקבלת הפרט. הטענה

בדבר סובסטנטיבית. לטיעון ערכים מערכת כולל אותה, וליברליזם ומבטאת ליברלית ערכיםStephenראו: הפרטית הספירה על הפוליטית-ציבורית הספירה של השפעתה Macedo,

Liberal Virtues: Citizenship, Virtue, and Community in Liberal Constitutionalism (Clarendon Press, 1990), 39-77 .

של תפיסות לגבש שניסו הוגים ישנםהאורתודוקסית, היהדות בקרב זאת, שגם נציין, עם157 החיים שדה את מצמצמת המידור שגיא, "פעולת אבי שמסביר למדינה. כפי הדת בין מידור


הדת מיסוד גבולות אשר - מיחידיו אחד כל של הפרטי ייעודה מלבד- משותף ייעוד היהודי

158.וגילהש המחויבת רוחנית קהילה הקמת של בדרך רק להתגשם יוכל

לא היהודית התפיסה פי על חיוני מאמינים קהילת של למעשה, כינונה של יעדיו למימוש גם אלא הישראלית האומה של יעדיה להגשמת רקדת159מחבריה. אחד כל מיסוד באיסור להסתפק תוכל לא שכזו

לילה' 'שומרת לשמש מכבר זה חדלה אשר במדינה בפרטניטרלי, אותן, ירפא או מסוימות מחלות ימנע זה מסוג אזרחיה. מרשם עבורב

הוא את ימית אך השפעתה מפני היהודית הדת על יגן החולה; האפשרות את ממנה ימנע גם עתב הב הפוליטיקה, אך של המשחיתה

חופפות אחרות היהודית, ודתות השאפתניים. הדת יעדיה את גילהש ההפרדה דרגת את לקבל אפוא יוכלו המוסלמית, לא הדת כגוןל, וכ

זאת את שכן , וכלהדת מיסוד לאיסור הניטרלית ההגרס מן המתבקשתוזאת ההפרדה מגרסת המתבקשת יסכימו אם אפילו הנוקשה, אותן ולחשוף טהרתן את לסכן עשויה כזאת מהפרדה שהימנעותהמדינה. מצד ניצול לניסיונות

ומדינה דת של מכריכתן הנובעות הסכנות אמנם כי אפוא לסכם נוכל הדת בין נוקשה הפרדה ליצור ההצעה אולםלמדי, ממשיות הנן

או כלפי ממשלתית ניטרליות חובת להטיל ההצעה אפילו למדינה, כדרךה הנן דת, קבילות בלתי הפחות לכל או מיותרות למניעתן,

הנוקשה בגרסתו הדת מיסוד מסוימות. איסור דתות של ראותן מנקודת

אוטונומי תיפקודם פעילות, שאופן שדות של פתוח מרחב ומאפשרת מוגדר לתחום הדתיים המסורת אל השיבה אתגרשגיא, הדתיות." אבי הארגון צורות בסיס על נקבע ואינו

ארנסט את שגיא צייןמ כזאת גישה שאימצו ההוגים . בין59תשס"ג( המאוחד, הקיבוץ) ," )תש"יב(הארץ לוח"ב לראשונה אנחנו", שהתפרסמה יהודים עוד "האם סימון. במסתו

ספריית) אנחנו: מסות יהודים עוד האם סימון, של המאמרים בקובץ עתה ומופיעה 'פרוטסטנטיות' בהתאם דתות ביןו'קתוליות' דתות בין הבחין , סימון6-49 ,תשמ"ג(פועלים,

סימון העלה לא אורתודוקסי כאדם כי מסביר מידור. שגיא של מודלים לאמץ נכונותן למידת המשתרעת טוטאלית דת היא היהדות לפיהוהקתולית, התפיסה על לוותר אפשרות בדעתו

כי גרס האורתודוקסית היהדות נתונה בוש כמשבר שתפס מה לנוכח החיים, אך תחומי כל על זמננו בן נוסף אורתודוקסי הממדרת. הוגה הפרוטסטנטית הגישה את לאמץ יש עתה לעת

שם. אימוץ,שגיא ליבוביץ. ראה ישעיהו הוא במידור שצידד פרוטסטנטי, אפילו מודל בגרסתו הדת מיסוד לאיסור להסכין בו המצדדים את להוביל ובדיעבד, עשוי ארעי כפתרון

)תשס"א( כה משפט עיוניבעירנו", שהיו חכמים תלמידי ספיר, "שני דעוןג הניטרלית. ראובעמ',189 )ניסיון210-214 הגישה של כמייצגים ואנגלרד אלון השופטים את לתאר

השניים בין המחלוקת שרשי את בכך )אנגלרד(, ולנעוץ )אלון( והפרוטסטנטית הקתוליתהמדינה(. במשפט הדתי המשפט מקום בשאלת

קול"יצ'יק, יסולוב הלוי דב יוסף ;, י, א'-ג' מלכים, רמב"ם ב, נד; , ו'; כוזרי, יט,שמות ראו158 עורך, אורות, – פלאי הכהן )פינחס עבריים כתבים והיחד: מבחר היחיד בסוד", דופק דודי

.333-400תשל"ו(, ב, מח. ג, כז; כוזרי נבוכים מורה ראו159


ספיר גדעון את מסוימות מדתות תמנע החלתו שכן קביל בלתי הניטרלית או

אחרת, פחות שדרך משום מיותר מטרותיהן; הוא את לקדם האפשרות לסכנת הדת. כמענה הסתאבות מניעת לשם להספיק דרסטית, עשויה

בין ממסדי חיבור יצירת על איסור שנטיל בכך די הדת הסתאבותאין המדינה המוסדית ההפרדה דרישת לע שנוסף צורך כל לדת. מעדיפה, תמיכה ובפעילויותיה, אפילו בדת לתמוך המדינה על נאסור

מוסדי. בחיבור כרוך שאיננו באופן גם

. טיעונים בעד מתן תמיכה מעדיפה לדת ושתי גרסאות הניטרליות7

עסקנו לא הדת, אך ממיסוד הימנעותל טעמים לאתר ניסינו כה עד הנחנו הדיון מיסודה. במהלך בעד הטעמים להיות יכולים מה בשאלה אמונתם בשל זאת עושים הדת במיסוד שהמצדדים במובלע

אחרים טעמים כמה הדעת על להעלות היה ניתן באמיתותה. אולם אלא שלה האמת בערך מתמקדים שאינם הדת, כאלה מיסוד לטובת

המתבססים, בוריאציות טיעונים בין בחנההולפרט. ל לכלל בתרומתה אחר ערך על המבוססים טיעונים ביןוהדת, אמיתות הנחת שונות, על

אחת עניינים. נפקות בשני דיוננו מסקנות על מסוימת שבדת, השפעהוהטיעונים הדת מיסוד נגד הטיעונים הערכת במסגרת היא בכלל,

שמיד בפרט. כפי הדת מיסוד לאיסור ניטרליתה גרסהה אימוץ לטובת אחרות, אופציות פני על העדפתה של הדת, במובן שמיסוד נראה, ככל

ולפרטים למדינה בתרומתה שלה, אלא האמת בערך מנומק איננומיסוד.ה נגד הטעמים מן חלק של משקלם מהותי באופן בה, נחלשש

ניטרליות, אם איזו בשאלה גם נפקות ההצדקות סוגי שני בין בחנההלראוי לעיל בכלל, הדת מיסוד לאיסור גרסאות שתי הצענו לאמץ.

שלמדינה הייתה אחת דת. אפשרותה כלפי לניטרליות כתביעה במובנו זרם להעדיף אסור שלמדינה הייתה שנייה ואפשרות דת להעדיף אסור

בחנו בפרק160האחרים.מ אחד דתי בזכות טיעונים כמה ודחינו ג, בפרט. אולם, לדעתנו, דתה כלפי ניטרליות ובזכות בכלל הניטרליות

לכמה שלפחות הדת, יגלה העדפת בעד להעלות שניתן בטעמים עיון מגרסאות אחת כלב שונה משקל שדחינו הניטרליות בזכות מהטיעונים

כשבאופן אם עשויים הם כללי הניטרליות, רק להצדיק, בכלל, שונים, אך דתיים זרמים בין ניטרליות השנייה, כלומר בגרסתה ניטרליות

לתיאור עתה מתחרות. נפנה לאופציות בכלל דת בין ניטרליות לא חשיבות את נבהיר כך ואחר הדת להעדפת האפשריים הטעמים

לענייננו. ביניהם בחנההה.2א לעיל, פרק ראו 160


הדת מיסוד גבולות

הנחת על כאמור מבוססת להיות יכולה דת להעדיף ההחלטה הנחה על מבוססת להיות חייבת איננה בדת התמיכה אמיתותה. אולם

כמה על לחשוב הדת. ניתן של מקיומה הצומחת התועלת על אלא זו זה. טענה מחשבה קו על המבוססים בדת התמיכה להצדקת טיעונים

של שונים מאפיינים שבזכות היא לדת מועדף יחס מתן להצדקת אחת ( גבוההwell-being) נפשית רווחה כלל, בעלי הם, בדרך הדת, המאמינים

הוכח נפשית לרווחה דתיות בין חיובי לא-מאמינים. מתאם של מזו יותרולאל באשר עקיבים במחקרים באשר גם אושש מזמן נוצרים,

של המטרות אחת לפחות היא הנפשית הרווחה הגדלת . אם161יהודיםל להעניק בדת. ההחלטה מוךלת מיוחד טעם למדינה יש המדינה, הרי

קריטית תרומה שלדת ההנחה על גם תבססלה יכולה לדת מועדף יחסישל שכן של לכוחה משקל-נגד לשמש יכולת לה חברה. המדינה,

לרסן היחיד האזרח של מזה יותר גדול כוח עצמאיים וולונטריים לגופיםבמדינה הכוח את הדת הפוליטי. הגופים אחד נותרה המודרנית,

החיוני תפקיד למלא שעשויים האחרונים האיזונים במשחק זה, תרומה162הדמוקרטיה. של והבלמים לפי של נוספת הנטען, הדת,

כפי163שלה, המוסרית בהשראה נעוצה מנתונים לכאורה שעולה והתנדבותית. חברתית פעילות ביןו דתיות בין קשרה על אמפיריים

הסיכוי כי העלה ובקנדה הברית צות( בארBibby) ביבי שערך מחקר בפעולות ומכספם מזמנם ישקיעו בכנסייה בקביעות המבקרים שאנשים

מסקנתו יעשו שלא-דתיים מהסיכוי כפול חברתיות התנדבות כן. בין-אישיים", ערכים של עיקרי מקור הן דתיות ש"קבוצות היא הכללית

אפקטיביים להיות לא-דתיים מקורות של היכולת בדבר ספק מביע והוא של זו מוסרית השפעה164.( ורוחניותcivility) אנושיות בקידום מידהב בה

לגבי161 Robertנוצרים, ראו: A. Witter, William A. Stock, Morris A .Okun, Marilyn J. Haring, “Religion and Subjective Well-Being in Adulthood: A Quantitative Synthesis”, 26 Review of Religious Research (1985) 332; Well-Being: The Foundation of Hedonic Psychology (Daniel Kahneman, Ed Diener, Norbert Schwarz - eds., Russell Sage

Foundation, 1999) .נפשית: משמעות ובריאות דתיותוילצ'ינסקי, עמהנ יהודים, ראול אשר דתית התנהגות בין הקשר את כמתווכים נתפסת חברתית ותמיכה מוות בחיים, פחד

דוקטור, תואר קבלת לשם )חיבור. נפשית ומצוקה נפשית לרווחה דתית ואמונה.(2001 בר-אילן, אוניברסיטת

מדינה של ממודל המערבי העולם במדינות המעבר עם תוקף משנה מקבלים הדברים162 , נבו,א כרך) המינהלית הסמכותזמיר, יצחק הרווחה. ראו מדינת למודל לילה שומרת.31-34 ,תשנ"ו(

להצגה163 Stephenראו: זה מסוג טיעון של L. Carter, The Culture of Disbelief: How American Law and Politics Trivialize Religious Devotio, (Basic Books, 1993) 3-104.

164 Reginald W. Bibby, The Bibby Report: Social Trends Canadian Style (Toronto: Stoddart Books, 1995), quoted and referred to: John Von Heyking, “The Harmonization of Heaven and Earth?: Religion, Politics, and Law in Canada”, 33 U. B. C. L. Rev. (1999-2000) 663, p.


ספיר גדעון נכון, זה טיעון כולה. אם לחברה השראה מקור להוות גם עשויה הדתשיש חברתי משאב של סוג הן דתיות קבוצות הרי למדינה ומוסרי,

165ולפתח. לשמור אינטרס

עמדה מבטאות עתה זה שהזכרנו הדת העדפת בזכות הטענות שתי ועל בה החברים על החיובית בהשפעתה ואמונה הדת כלפי אוהדת על שיחלקו הכול. יש נחלת אינה כזאת שעמדה בכללה. ברי החברה

התועלת שבצד שיטענו המוזכר, או הסוג מן תועלת של קיומה עצם יתרונותיה את המקזזים מבוטלים לא לנזקים גם הדת אחראית הנ"ל לטובת לעיל שהצגנו הנימוקים מן למעשה, חלק166.עליהם עולים ואף

לכל נוקשה, או כהפרדה במובנו הדת מיסוד איסור עקרון של אימוצו אם ספק167כאלה. נזקים של לקיומם כניטרליות, טענו במובנו הפחות

או המוקדמת שלדעה להניח סביר168במחלוקת. להכריע בכלל ניתן669.

מסוימים חברתיים שירותים שימלאו דתיים ארגונים על ביודעין סומכות ממשלות לעתים165 Canada West Foundation, “Government Relations With Religious : ראו.מחסור של בזמנים

Non-Profit Social Agencies in Alberta: Public Accountability in a Pluralist Society: Alternative Service Delivery Project Report (January, 1999).

ראו166 למשל, : Christopher L. Eisgruber, Lawrence G. Sager, "The Vulnerability of Conscience: The Constitutional Basis For Protecting Religious Conduct", 61 U. Chicago L. Rev. (1994) 1245, 1265: "[The] privileging of religion appeals to our desire as a society to remain alive to the moral, non-self-regarding aspects of life, and sees organized religion as a taproot of this vital aspect of human flourishing. But while religion sponsors the highest forms of community, compassion, love, and sacrifice, one need only look around the world, or probe our own history, to recognize that it also sponsors discord, hate, intolerance, and

violence" ...עשר,הלחמי בית ניב אחרונהב הדת, ראו של סכנותיה על דומה . להשקפה" ניד של , ותגובתו168( 2001) טו שיחות , הדת" על אליצור אבשלום של למאמרו הערות"בין,סטטמן . למחקר90( 2001) טז שיחות ,סופגניות" לאכול הזמנה לבין הדת מחקר לסובלנות מחויבות ביןו הדתיות מידת בין הפוך יחס של לקיומו הטוען בישראל שנערך אמפירי

)המכון למחלוקת הסכמה ביןיער-יוכטמן, פרייםוא פרס וחנןי הדמוקרטיה, ראו ערכילו סבורים הדת, יש של האנטי-דמוקרטי מהאופי החששות (. בשל1998לדמוקרטיה, הישראלי להפלותה יש לא-דתיים, אלא ארגונים או פעילויות לעומת דת להעדיף שאין רק לא שלעתים

איסור את לפרש יש לדמוקרטיה הדת של סכנותיה , שבשלGey לרעה. כך, למשל, טוען הביטוי שבהן הדתי, בנסיבות הביטוי של הגבלות כמחייב יתנהאמריק בחוקה הדת מיסוד

Steven G. Gey, “When is Religious Speech Not "Free Speech"” 2000 :מותר. ראו הלא-דתיU. Ill. L. R. (2000) 379חלק , במיוחד IV.

.2-4 ם סעיפיד, פרקלעיל, ראו167 לאש הדעה את אחר במקום הבענו שבגינו הטעם היה במחלוקת להכריע האפשרות חוסר168

הדת, חופש של הסוג מן לדת מיוחדת הגנה מתן להצדקת הללו בטיעונים להשתמש ניתן (, בעמ'11 הערה)לעיל, וספיר זאת. ראו, סטטמן לזכות אחרים רציונלים לחפש יש אלא

מכל84-87 בשונה . דיוננו מהמאמר מקום, מידת את בוחן הנוכחי במאמר דלעיל, ואיננו להעדיף שלטונית שבהחלטה הלגיטימיות של לכפייתו טעם לבסס מבקש דת,

אוטומטי טעם לשמש יכול איננו ההסכמה חוסר כזאת. לפיכך, כאן העדפה ליתן השלטון


הדת מיסוד גבולות בשאלה. אך עמדתו על ממשית השפעה תהיה המתבונן של הקדומה

הפרכתם, או אישושם וקשיי הזכות טיעוני של הקונטרוברסליות חרף על המבוססים הדת לטובת טיעונים ביןו בינם מהותי הבדל שקיים נדמה אמיתותה בהנחת המעוגנים הדת לטובת שלה. טיעונים האמת ערך

לחילופין או דתיות באמיתות מעמיק לדיון להיכנס אותנו מחייבים שהסברנו , כפינמצאותהתגלות, ה טענות על מוחלט באופן להסתמך

לטובת זאת, טיעונים וההפרכה. לעומת האישוש למתחם לעיל, מחוץ על דבר של בסופו מבוססים ולחברה לפרט ערכה על המצביעים הדת

מדידה. בני סוציולוגיים טיעונים

חלק של משקלם סוגייתב נפקות הטיעונים סוגי שני בין זה להבדל העדפת איסור לבסס שמטרתם כה, טיעונים עד שסקרנו הנגד מטיעוני

רק קיים כלשהו, הוא משקל טיעונים לאותם כללי, אם הדת. באופן הטיעון בעניין אמיתותה. כך הנחת הוא הדת להעדפת הבסיס אם

להכריע הכלים אין שלמדינה הייתה . הטענהמומחיות היעדר בדבר האמת ערך על מבוססת הדת העדפת הדת. אם של יתרונותיה בדבר

בלתי היא דבר של בסופו אם הטענה, אף את להבין שלה, אפשראול לחברה ערכה על מבוססת הדת שהעדפת ככל םמשכנעת.

נניח בעליל. מדוע מבוסס בלתי נראה מומחיותה היעדר ולפרט, טיעון מדיניות דרכי של וחסרונותיהן יתרונותיהן את לשקלל יכולה שהמדינה מתמיכה לה שתצמח התועלת מידת את לא אך שונים בתחומים פגיעה בדבר טענהל אשרב גם לומר ניתן דומים בדת? דברים מעדיפה

אם אמיתותה, בדבר הכרעה על מבוססת הדת העדפת בכבוד. מבוססת שהתמיכה ככל מה. אולם משקל בכבוד פגיעה בדבר לטענה

לציבור למאמיניה, או הדת שמביאה התועלת בדבר סוציולוגי טיעון על אחרות אופציות פני על להעדיפה ההחלטה מדוע לראות כולו, קשה

החילוני. של בכבודו פוגעת בה דווקא ולתמוך

על או אמיתותה הנחת על הדת העדפת את לבסס אם להחלטה הניטרליות. נראה, סוגי שני על גם השלכה ולפרט לחברה תועלתה

ביתר להתבסס יכולה אחרים זרמים פני על אחד דתי זרם שהעדפת ולפרט. לחברה תועלתו על התבססותמ אמיתותו הנחת על קלותלמשל,לראות קשה כיצד, והתיווך ההשראה שירותי בדבר טיעון

הדת של העדפתה להצדיק יכול בכללה לחברה להעניק הדת שיכולה על מסוים דתי זרם או דת של הנוצרית. העדפה הדת פני על היהודית

קלות זאת, ביתר לבסס, לעומת יהיה ניתן אחרים זרמים או דתות פניהנתמכת. הדת של אמיתותה בדבר תיאולוגיים טיעונים על

ההעדפה. אפשרות של לפסילתה


ספיר גדעון

כרוכות הדת להעדפת האפשריים הביסוסים סוגי שני בין הנפקויות שתי יותר בעייתי הדת אמיתות על ההעדפה אכן, כדברינו, ביסוס בזו. אם זו

אחד דתי זרם אכן, כדברינו, העדפת שבדת, ואם התועלת על מביסוסה תועלת, טענת מעל אמיתות טענת על לבסס יותר קל אחריםה פני על

בעד הטיעוןמ יותר חזק דתיים זרמים בין ניטרליות בעד שהטיעון יוצא בפרק כך, בדיוננו ובין כך מתחרות. בין אופציות ביןו דת בין ניטרליות

ולכן להצדקת שהוצגו הטיעונים כל את דחינו זה שתי דין ניטרליות, להידחות. הניטרליות גרסאות

מסקנותסיכום ו. ה

למגרש המדינה של כניסה נגד טעמים של מגוון סקרנו זה מאמרבונגד הפרפקציוניסטי המשחקים בדת המדינה מצד תמיכה בכלל,

לאמץ סיבה רואים כולם. לפיכך, איננו את בפרט, ודחינו ובפעילויותיה ,הדת מיסוד איסור לעקרון הניטרלית אפילו או הנוקשה הפרשנות את

למדינה היתר מתן ומדינה. ואולם דת יחסי בשאלת ראויה מידה כאמת הטיעונים . מןוכז תמיכהמ מגבלה כל להסיר פירושו אין בדת לתמוך בדת התמיכה על להטיל שיש מגבלות סוגי ניש ונתקבלו, עולים שנדונו

לעגן ניתן אלה . מגבלותכזאת תמיכה להעניק המחליטה במדינה העקרונות שני על הדת, שיתווסף מיסוד איסור עקרון במסגרת בחוקה

הדת )חופש והמדינה הדת יחסי בתחום החלים המוכרים החוקתייםאלו. מגבלות על בקצרה . נחזורמדת( והחופש

נוגעתד פרקל 4 בסעיף שקיימנו הדיון מן אחת, שעלתה מגבלה , מדינה התמיכה להיקף של האוטונומיה את חשיבההמ ולאופייה. דתיים ריטואלים של או אמונות של הימכפי להימנע , מחויבתאזרחיה

איסור שהסברנו, את מרצון. כפי יועל לקבלם ןימעוני שאיננו מי עלקרי,המצומצם במובנו רק לא זה בהקשר לפרש יש הכפייה איסור

יותר, האוסר רחב במובן כזה, אלא בשימוש לאיים או בכוח להשתמש בידי נתמכות שאינן באופציות לבחירה מדי גבוה מחיר תג להצמיד לפרק6 בסעיף שקיימנו הדיון מן השנייה, שעלתה המגבלה המדינה.

שהמדינה להבטיח החפצים דתיים התמיכה. אנשים דרכיל , נוגעתד ,יעדיה קידום לשם הדת על וערכיה מרותה את להטיל תוכל לא

הרוחני היסוד עיוותו, של לא אם,דלדולו מסכנת להימנע והמבקשיםצריכים של של החוקתיים היסוד להכללתה, במסמכי לשאוף הדת,

המדינה. מן ומוסדותיה הדת של מוסדית הפרדה חובת מדינתם, של השתיים בין מוסדי חיבור לאב ובפעילויותיה בדת המדינה מצד תמיכה


הדת מיסוד גבולותובמ169הנמנעות, מן אינה לתמיכה אפשרי מודל מציע אחר, אני קום

170אלו. במגבלות לעמוד יוכלש בדת ממשלתית

לכלול בדת, ושניתן המדינה תמיכת על להטיל שראוי המגבלות שתי בין חשוב מהם אחד הבדלים, שעל כמה הדת, יש מיסוד איסור בעקרון

כעיקרון לשמש וראוי יכול מוסדית כהפרדה הדת מיסוד לחזור. איסור גם מוסדית להפרדה טובים טעמים על לחשוב אולי עצמאי. ניתן חוקתי

אולם שמנהלת אחרות יחסים במערכות השיקולים אז גם המדינה, עצמאות על לשמור )הרצון לדת המדינה בין מוסדי חיבור נגד שהעלנו

ליחסי ייחודיים כשיקולים כנם על הסתאבותה( נותרים את ולמנוע הדת כאיסור הדת מיסוד לאיסור באשר הדברים דווקא. שונים ומדינה דת

בסיס על להצדיק ניתן כזה שערכנו, עיקרון הדיון מן שעולה כפייה. כפי הנוגע ייחודי חוקתי בעיקרון כאן מדובר לאוטונומיה, ומשכך, לא הזכות לכלול שיש יותר רחב עיקרון של בנגזרת ומדינה, אלא דת ליחסי דווקא

תמיכה על איסור הטלת מחייב האוטונומיה ערך כיבוד בחוקה. אם המדינה על שיחול צריך כזה המדינה, איסור מצד מופרזת מעדיפה רק ולא הפרפקציוניסטי המשחקים במגרש המתחרים כל עם ביחסיה האוטונומיה עקרון ישראל, שבהן הדת. במדינות, כגון כלפי ביחסה

יחסי על גם נפרד עיקרון להחיל הצדקה חוקתי, אין ועיגון להכרה זוכה ועל בדת המדינה של התמיכה היקף על מגבלה והדת. הטלת המדינה

תמיכתה על הכללית המגבלה הטלת על המותרות, נוסף התמיכה דרכי הדת את תקפח גם מיותרת. היא - הנה אחרות באופציות המדינה של

השוויון. בעקרון ותפגע

של הלגיטימית התמיכה היקף על להטיל שראוי אלו מגבלות שתיאינן ועל בדת המדינה תצטרך שבהן היחידות המגבלות צורתה, החוב לבסס ניסיון תידחי זה מאמרלעמוד. ב בדת הממשלתית התמיכה

לעומת הדת את לרעה להפלות אפילו ניטרליות, אוב לנהוג כלליתכך, למשל 169 הם, “ :כי קובע הגרמני היסוד חוקל 140 בגרמניה. סעיף הדברים פני

Religious bodies that are corporate bodies under public law shall be entitled to levy taxes in accordance with Land law.” David P. Currie, The Constitution of the Federal Republic of

Germany (University of Chicago Press, 1994), 412 .אחרות, היא הדברים, במילים משמעות חוק זאת, אוסר דת. עם חבריהם, למטרות על מס להטיל הסמכות נתונה דתיים שלארגונים

בתחום הבולט המלומד שהסביר (. כפיSTATE CHURCH) מדינה דת יצירת הגרמני היסוד - התערבות למנוע ברצון נעוץ היה האיסור להכללת האיסור, המניע נחקק בהש בתקופה זה

בידי שאויישה או הכנסייתית, שהוקמה המערכת בתוך כלשהי ישות מצד או הממשלה מצד ממסדי חיבור יצירת אחרות, נגד הכנסייה, ובמילים של הפנימיים ענייניה בניהול - המדינהמדינה.ל הדת בין כלשהו

לקראת וניהולי נורמטיבי בישראל: דיון היהודיים הדת ליפשיץ, " שירותי והדר ספיר גדעון 170פורסם(. הפרטה" )טרם


ספיר גדעון ' ו'חופשהדת מיסוד 'איסור המושגים של אחרות, בהקשרם אופציות

העדפה ולאסור מוסדית הפרדה להפריד חובה הטלת , והצדקתיהדת'במסגרת במתבקש כלל תידנ לא לאוטונומיה. הזכות מופרזת,

הדת יחסי על, כללית תחולה קיימות, בעלות אדם זכויות של מהחלתן אלו זכויותש מאליו מובן. בפרט ספציפיות סוגיות ועל בכלל והמדינה

בדת. לתמיכתה הנוגע בכל המדינה פעילות על מגבלות הן אף יציבו

לחופש הזכות זו, למשל, בסוגיית טענה להדגים ניתן הישראלי בהקשר החוקתי שהפרויקט לעובדה להציע שניתן הנימוקים העיסוק. אחד

הוא שנים במשך במקום דרך ישראל במדינת שהיה החשש רבות, לכינון שתהיינה ההשלכות מפני הפוליטית במערכת הדתיים לגורמיםבשנת דת בענייני הסטטוס-קוו על החוקה והנה, ,1992 ומדינה. זכויות בתחום יסוד חוקי שני הכנסת שחונות, חוקקה שנים44 לאחר

כשאחד171מספר, הסברים להציע ניתן זאת מפתיעה האדם. להצלחה ולהתחיל הזכויות מגילת את להפריט הטקטית להחלטה קשור מהם

שאושרה הזכויות, הזכות פחות. מבין הבעייתיות הזכויות עם במהלךהדבר לחופש הזכות היא ביותר הרבה בקלות התבטא העיסוק.

'שריון', מן לה להשיג היזמים שהצליחו היחידה הייתה זו שזכות בעובדהלפי "שריון כונה יותר מאוחרת שבפסיקה הסוג כידוע, פורמלי".

של היסוד, קיומו חוקי שני חקיקת בעת שנהגה החוקתית הדוקטרינה לחוק-יסוד. חוקתי מעמד להקניית הכרחי תנאי היה פורמלי שריון

היסוד חוקי קבלת של במהלך שנכללו האדם זכויות כל נמצא, שמבין חוקתי קבלתו, ממעמד נהנה, בעת העיסוק חופש , רק1992 בשנת עד החוקה חקיקת מפעל של לאי- הצלחתו הטעמים אחד אם 172ברור.היה1992 שנת הדת בתחום ההסדרים על השפעתו מפני החשש

"ההליך גדעון ראו בסוגיה לדיון 171 יט משפט מחקריפוליטי", כהליך החוקתי ספיר, .487-489, בעמ' 461)תשס"ב(

עד החוקתית הדוקטרינה 172 המזרחי בנק 6821/93 בע"א הדין פסק הישראלית, שריון הנטול יסוד שחוק , גרסה221( 4מט) , פ"ד שיתופי כפר נ' מגדל בע"מ המאוחד

הגיוני יסוד היה שיפוטית, ולכן ביקורת מאפשר אינו הפחות ולכל חוקתי ממעמד נהנה אינו גם הביעו דומה . השקפהוחירותו האדם : כבודיסוד חוק של דינו גם יהיה שזה להניח

Ehud :למשל ,ו. ראנוספים מלומדים Sprinzak, Larry Diamond, "Introduction", Israeli Democracy Under Stress, (Ehud Sprinzak, Larry Diamond - ed., Lynne Rienner Publishers, 1993) 20: “Although the law... was adopted as a basic law, in contrast to the new Basic Law: Freedom of Occupation, it was not ‘entrenched’... Thus, although it is called a ‘basic law’, it

does not include the element that grants this appellation practical meaning”.הנשיא . אפילו יסוד: חוק של החוקתי מעמדו בשאלת למחלוקת מקום יש כמלומד, כי הודה, בכובעו ברק אדם ברק, "זכויות הרון, אומלשריינו. רא הכנסת של הימנעותה וחירותו, לנוכח האדם כבוד

עורך,- זמיר צחק)י הציבורי המשפט על קלינגהופר ספרהפרטי", והמשפט מוגנותבעמ',163תשנ"ג( סאקר, ומיכאל הרי ע"ש השוואתי ולמשפט חקיקה למחקרי המכון 167.


הדת מיסוד גבולות המחסום את לצלוח העיסוק חופש של שהצלחתו להניח והמדינה, יש

השפעה תהיה לא זאת זכות של החוקתי שלשריונה ההנחה מן גם נבעה המחוקק פני על טפחה המציאות זה. ואולם תחום על משמעותית

ואולי לחופש הזכות שגם והוכיחה יכולה זכות דווקא העיסוק, זאת, 173קוו. בסטטוס משמעותיים שינויים ולחייב רבתי מהומה לחולל

בה התולים לידתה. יש משחר האנושית הציוויליזציה את מלווה הדת הסבורים ויש עצמה על האנושות שהביאה הרעות מן גדול חלק

ניתן הקצוות שני ויציבה. בין מוסרית חברה לקיים ניתן לא שבלעדיה כך, ובין כך יותר. בין מורכבות או פחות נחרצות השקפות למצוא כמובן

ובניגוד נראים שהדברים ככל להעלות היה שניתן להערכות היום, מן לחלוף עומדת איננה הדתית המודרני, התופעה העידן של בראשיתו המשחק כללי את לקבוע אפוא צריכים דמוקרטיים משטרים174העולם.

זה במאמר לבסס שביקשתי הדת. העמדה עם ביחסיהם החוקתיים שום כמעט לכלול צריכה לא מדינות באותן החוקתית שהמערכת היא

לדת להעניק סיבה כל והמדינה. אין הדת יחסי להסדרת ייחודי עיקרון מקבילות לתופעות להעניק שראוי אלה על נוסף מיוחדות הגנות

מגבלות הדת על להטיל אין כמעט במידה בה דתי, אך אינו שמקורן דתיות. שאינן מקבילות תופעות על שיחולו אלה מלבד מיוחדות מוסדית הפרדה עליה, חובת לחשוב שניתן היחידה הייחודית המגבלה

חזק אינטרס יש הדתי ולאדם לדת שדווקא כזו לדת, היא המדינה בין לדבר שנתחיל הזמן ואחת, הגיע העשרים המאה של לקבל. בראשיתה

הדת. "נורמליזציה" של על

די 173 דין, פסקי של שורה הקפוא, שהולידה הבשר ייבוא סוגיית נזכיר, לדוגמה, את אם ההתגברות. פסקת דרישות לפי שהתקבל מיוחד היסוד, וחוק לחוק תיקון

לחיזוק טובה ראיה היא הפוסט-קומוניסטי בעידן אירופה מזרח במדינות הדת של תחייתה 174 Religion and Politics in Comparative Perspective: the one, theזה: זו. ראו, לעניין הערכה

few, and the many (Ted G. Jelen, William Clyde Wilcox - ed., Cambridge University Press, 2002).


Documents

חופש הדת, חופש מדת - Knesset · Web view2005/10/30 · כיוון תשובה זה מזכיר את אמרתו הידועה של בעל ספר החינוך, "אחרי