יתרבח ילכלכ רקחמל דסומshoresh.institute/ShoreshHandbook2017excerpts-HigherEd... · 2017-10-18 · ךוניחה תוכיא תשגדה לש תובישחה יתרבח

חברתי-מוסד למחקר כלכלי

שורש מדריך 16 כמות ההשכלה והשפעתה על שוק העבודה

העשורים האחרונים התאפיינו בשינוי ארבעה וחצי

, 1970-ב ההשכלה בתוך החברה הישראלית. תפלגותניכר בהבגילאי העבודה העיקריים לא למדו האנשיםיותר ממחצית

פחות עומד שיעור זה על יותר משמונה שנות לימוד. כיום, . 10%-מ

של בעלי םבקצה השני של ספקטרום ההשכלה, חלק מתוך אוכלוסיית גילאי העבודה שנות לימוד ומעלה 16

הפכה זוהעיקריים גדל במהירות הרבה ביותר. כיום קבוצה למעלה משליש מאוכלוסיית גילאי כוללת ולגדולה ביותר,

העבודה העיקריים.רלוונטי לגבי גברים מדד שנות הלימוד אינו ספרמ

כיתה ח' רק עד חרדים. כמעט כולם לומדים לימודי ליבה"לימודי הם לומדים ה)וגם זאת רק באופן חלקי(. במקום ז

והתוצאה היא שהם –, לפעמים במשך עשרות שנים קודש"למרות שלא שנות לימוד ומעלה 16נכללים בקבוצה של

. לימודים אקדמייםאלה שבהמתקרבים לתכנים למדו מסיבה זו, החרדים מופיעים כאן בנפרד.

0%

5%

10%

15%

20%

25%

30%

35%

1970 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 20151970 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 2015

haredim

13-15

0-4

5-8

9-10

11-12

16+

החינוך החשיבות של הדגשת איכות 29 חברתי-מוסד שורש למחקר כלכלי

כשליש מהישראלים בגילאי העבודה ל

העיקריים תואר אקדמי. רק בשלוש מדינות אוכלוסיה עם תואר אקדמיהבעולם שיעור

. גבוה יותרבא לידי ביטוי אך הישג לאומי זה לא

עםמדינות . גבוהה ישראלית ברמת חיים אקדמיתואר של בעלי בהרבה שיעור נמוך

גבוהה מזו של ישראל.רמת חיים נהנות מלא כל מגזרי האוכלוסיה בישראל

ולא –גבוהים הכמגיעים לאקדמיה בשיעורים לקבלתשווי ערך. האקדמיים הם כל התארים

תואר לקבלתתואר אקדמי ישנה חשיבות, אך מהמוסדות המובילים חשיבות רבה יותר. עוד

על כך בהמשך.

37.6%33.9%

32.6%31.6%

31.3%31.1%

29.9%25.9%

25.6%25.2%

23.8%23.7%

22.8%21.5%

21.3%20.7%20.7%

20.2%18.4%18.3%

18.1%17.5%17.3%

17.0%14.2%

13.4%13.3%

12.9%12.8%

9.4%9.1%

8.8%8.7%

6.9%3.8%

37.6%33.9%

32.6%31.6%

31.3%31.1%

29.9%25.9%

25.6%25.2%

23.8%23.7%

22.8%21.5%

21.3%20.7%20.7%

20.2%18.4%18.3%

18.1%17.5%17.3%

17.0%14.2%

13.4%13.3%

12.9%12.8%

9.4%9.1%

8.8%8.7%

6.9%3.8%

37.6%33.9%

32.6%31.6%

31.3%31.1%

29.9%25.9%

25.6%25.2%

23.8%23.7%

22.8%21.5%

21.3%20.7%20.7%

20.2%18.4%18.3%

18.1%17.5%17.3%

17.0%14.2%

13.4%13.3%

12.9%12.8%

9.4%9.1%

8.8%8.7%

6.9%3.8%

קוריאהאירלנד

ארצות הבריתישראל

קנדהיווןיפן

שווייץאוסטרליה

אסטוניהבלגיה

לוקסמבורגדנמרקהולנד

שבדיהספרד

הממלכה המאוחדתניו זילנדגרמניהנורבגיההונגריהאיסלנד

סלובניהפינלנד

מקסיקופולין

אוסטריהצרפתלטביהאיטליה

כיה'צילה'צ

סלובקיהטורקיהפורטוגל

קוריאהאירלנד

ארצות הבריתישראל

קנדהיווןיפן

שווייץאוסטרליה

אסטוניהבלגיה

לוקסמבורגדנמרקהולנד

שבדיהספרד

הממלכה המאוחדתניו זילנדגרמניהנורבגיההונגריהאיסלנד

סלובניהפינלנד

מקסיקופולין

אוסטריהצרפתלטביהאיטליה

כיה'צילה'צ

סלובקיהטורקיהפורטוגל

שורש מדריך 30 החשיבות של הדגשת איכות החינוך

היא של הקבוצה המשכילה ביותר בישראל

60%היהודים החילוניים. כמחצית מהגברים וכמעט תואר הם בעלי בגילאי העבודה העיקריים מהנשים אקדמי.

העובדה שמספר החרדים הנרשמים למוסדות במהלך השנים להשכלה גבוהה גדל באלפים

נמצא בדרכו זה נותנת תחושה כי עניין האחרונותה לפתרון. אך לאור הגידול המהיר באוכלוסי

החרדית בכללותה, השאלה אינה האם יש גידול . שאלה רלוונטית יותר היא מוחלטיםבמספרים

ם באוכלוסיההאקדמאי האם חל גידול בחלקמתחילים את ולא במונחים של כמה – החרדית

, אלא כמה מסיימים את לימודיהם עם לימודיהם . תואר אקדמי

לאלהאין קיצורי דרך לקבלת תואר אקדמי מדים כלל לימודי ליבה מעבר לכיתה ח'. לכן לא לוש

זה לא צריך להפתיע כאשר, בניגוד לדעה הרווחת, בהצלחה את החרדים שאכן מסיימים שיעור

והוא לא –נמוך מאד, ויציב יםאקדמיה לימודיהם גברים.ו נשים ביןשונה בהרבה

עקב גודלו הקטן של המדגם, ישנה תנודתיות יציבות אלה תוצאות אם כי, – ניכרת בתוצאות

,קשה לדעת עדיין. יחסית במהלך העשור האחרוןאם לתוצאות הנוגעות לחרדים בשנת ,בשלב זה

שינוי אפשרי בעתיד. גבייש משמעות כלשהי ל 2015

0%

5%

10%

15%

20%

25%

30%

35%

40%

45%

50%

55%

60%

0%

5%

10%

15%

20%

25%

30%

35%

40%

45%

50%

55%

60%

2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 20152004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015

יהודים חילונים

יהודים דתיים ומסורתיים

*דוברי ערבית

חרדים

גברים

נשים

גברים

נשים

נשיםגברים

גברים

נשים

החינוך החשיבות של הדגשת איכות 31 חברתי-מוסד שורש למחקר כלכלי

בעוד שחלקם של דוברי הערבית בישראל

אקדמי היה נמוך מזה של החרדים בעלי תואר, הוא עולה בהתמדה הקודםבאמצע העשור

ומתקרב לשיעורים של החרדים.האוכלוסיה דוברת הערבית בישראל קרבב

הבדלים משמעותיים בין קבוצות הדת השונות ישובתוכן, בין נשים לגברים. המוסלמים מהווים –. בעוד הערביתמהאוכלוסיה דוברת 80%-כ

שהגברים המוסלמים מתאפיינים בשיעור , הגבריםכלל בקרב ים הנמוך ביותראהאקדמ

. 14%-ל 10%-בארבע חמישיות מעלה שיעור זה חלה –במונחים יחסיים –הגדולה ביותר עליהה

. 13.5%-ל 4.6%-בקרב נשים מוסלמיות, מהדרוזים, כמו המוסלמים, שונים משאר

קבוצות האוכלוסיה בישראל בכך שהנשים הדרוזיות רוכשות השכלה אקדמית בשיעורים

נמוכים יותר מהגברים.בקרב דוברי הערבית בישראל, לערבים

. היא יותרהנוצרים מערכת החינוך הטובה במאפשרת להם לרכוש יותר תארים אקדמיים

באופן משמעותי בהשוואה לקבוצות האחרות. שיעורן של הערביות הנוצריות המחזיקות בתואר

אקדמי הוכפל במהלך העשור האחרון. כתוצאה למרות מכך, הנשים השיגו את הגברים הנוצרים,

מעותית ברכישת מש עליהחלה בקרבםשגם השכלה אקדמית.

23.2%2004

30.6%2015

16.4%2004

33.1%2015

15.2%2004

22.0%2015

6.7%2004

10.8%2015

10.4%2004

14.1%2015

4.6%2004

13.5%2015

נשים

גברים

נשים

גברים

נשים

גברים

ערבים נוצרים

דרוזים

מוסלמים

שורש מדריך 32 החשיבות של הדגשת איכות החינוך

בישראל, כמו במדינות אחרות, הדעה

הרווחת היא שתואר ראשון פותח את הדלת לשוק מעטים מדי בישראל מבינים אולםהעבודה.

חשובים מקצוע הלימודים ווסד המבחירת שמאוד. בעוד שרכישת תואר אקדמי מקלה על

, רמת הלימודים משפיעה ככלל מציאת עבודה – יםהתאר ימאוד על רמת הידע בפועל של בעל

בשוק םוזה מה שקובע בסופו של דבר את הצלחת העבודה.

קל להבחין בין הרמות האקדמיות לא השונות במגוון התחומים הנלמדים במוסדות

השכלה גבוהה. כלי מדידה ה לשהרבים כזו הם נדירים. הבחנההמאפשרים

תחום אחד שבו ניתן לערוך השוואה מסוג הניגשים לבחינת מתוך 55%זה הוא משפטים. רק

עברו אותה, מה שיכול 2016הלשכה במאי להראות כמו אחוז נמוך. אך כמעט כל מי שלמד

באוניברסיטה העברית או באוניברסיטת תל אביב עבר את הבחינה, בדומה לשיעורים גבוהים יחסית

במוסדות אחרים. עם זאת, מרבית הסטודנטים למדו משפטים במוסדות שרמתם נמוכה יחסית.

ההשכלה של הנמוכות רמות הדבר נובע הן מהת שרבים מסטודנטים אלה יסודי-עלהיסודית וה

בלו, והן מרמות ההוראה הנמוכות בלימודי יק. אין די בסימון "וי" מוסדות םהמשפטים באות

על סעיף ההשכלה הגבוהה בקורות החיים ולהניח שוויון ההזדמנויות. זה לא יווצרי בעקבותיו כי

קורה.

המכללה האקדמית כרמל 183 הנבחנים' מס המכללה האקדמית כרמל36% 183 הנבחנים' מס 36%

המכללה האקדמית צפת 19 הנבחנים' מס המכללה האקדמית צפת37% 19 הנבחנים' מס 37%

הקריה האקדמית אונו 693 הנבחנים' מס הקריה האקדמית אונו42% 693 הנבחנים' מס 42%

המרכז האקדמי פרס 37 הנבחנים' מס המרכז האקדמי פרס43% 37 הנבחנים' מס 43%

המרכז האקדמי למשפט 274 הנבחנים' מס המרכז האקדמי למשפט46% 274 הנבחנים' מס 46%

שערי משפט 336 הנבחנים' מס שערי משפט46% 336 הנבחנים' מס 46%

מכללת נתניה 278 הנבחנים' מס מכללת נתניה50% 278 הנבחנים' מס 50%

המרכז הבינתחומי 122 הנבחנים' מס המרכז הבינתחומי74% 122 הנבחנים' מס 74%מכללת ספיר 53 הנבחנים' מס מכללת ספיר75% 53 הנבחנים' מס 75%

אוניברסיטת חיפה 76 הנבחנים' מס אוניברסיטת חיפה76% 76 הנבחנים' מס 76%

המכללה למינהל 238 הנבחנים' מס המכללה למינהל77% 238 הנבחנים' מס 77%

אילן-אוניברסיטת בר 140 הנבחנים' מס אילן-אוניברסיטת בר81% 140 הנבחנים' מס 81%

אביב-אוניברסיטת תל 129 הנבחנים' מס אביב-אוניברסיטת תל91% 129 הנבחנים' מס 91%

האוניברסיטה העברית 130הנבחנים' מס האוניברסיטה העברית95% 130הנבחנים' מס 95%

55%אחוז העוברים הכלל ארצי 2,819מספר הנבחנים

עובי הקווים משקף את *

החלק היחסי של כל

מוסד מתוך סך הנבחנים

שורש מדריך 22 כמות ההשכלה והשפעתה על שוק העבודה

להחלטה מה ללמוד, ואיפה, תפקיד מרכזי

פי משרד הכלכלה לעעתידית. ה ההכנסהקביעת בוהתעשיה, יש מועמד אחד על כל שלוש משרות

פנויות בתחום המחשבים. כאשר קיים עודף ביקושעם תואר במדעי שעובדים, אין זה פלא כזה

מעובדים שלמדויותר משתכריםהמחשב או לא קיים. –הביקוש נמוך עודף בתחומים בהם

הגם לאיכות הלימודים האקדמיים השפע גדולה על השכר כי לא כל המוסדות להשכלה

. הרמה הגבוהה ביותר של ברמתם גבוהה שוויםבאוניברסיטאות מוצעתלימודים אקדמיים

עובדה ל מודע המחקר של ישראל. הסקטור העסקי ומתגמל בהתאם. זו

,ללימודיהםבעודם בשנה הראשונה מקבלים אוניברסיטאותב סטודנטים לחשבונאות

. םהלימודי ימו אתסיכשילהצעות להתמחות סטודנטים רבים במכללות מתקשים למצוא

. םהלמודימקומות להתמחות גם אחרי סיום ממצאים על הפערים הגדולים בקרב סטודנטים

בפרק העוסק בסוגיות בהמשך, למשפטים מופיעים מול כמותה. ההשכלהשל איכות

( מוצאים שמספר בוגרי2016בנטל ופלד ) בתחומי מדע וטכנולוגיה דומה ההשכלה הגבוהה

לביקוש לבוגרי תחומים אלה בישראל. העובדה שהסקטור הפרטי אינו מחשיב רבים מבוגרים אלה

כך על הכרלוונטיים למשרות פנויות מצביעבחלק גדול מהמוסדות ההשכלה המוצעת איכות ש

.אינה מספקתלהשכלה גבוהה בישראל

אוניברסיטאות מחקר

מכללות

20 30 40 50 60 70 80 9020 30 40 50 60 70 80 90

חינוך

יהדות ומדעי הרוח

מדעי החברה

*מדעי החיים

משפטים

כלכלה וניהול

הנדסה ומדעים מדויקים

מדעי המחשב

43

42

42

39

39

49

50

77

41

41

42

47

48

60

72

87

43

42

42

39

39

49

50

77

43

42

42

39

39

49

50

77

41

41

42

47

48

60

72

87

41

41

42

47

48

60

72

87

שורש מדריך 76 מצב ההשכלה הגבוהה

את תחום ההשכלה הגבוהה מאוד תחהיישראל פ

בשנות התשעים. בעקבות מדינות אחרות, היא יצרה שכבת ביניים בין אוניברסיטאות המחקר המובילות לבין

ם. כתוצאה מכך, מספר הסטודנטים יהתיכוניבתי הספר . ויותר עצמולנפש הכפיל את

מוסדות חדשים להקיםה תהי תהראשוני הכוונה , כאשר ן בלבדראשו ארות יםלהשכלה גבוהה המעניקתרכזו בתארים מתקדמים יותר יאוניברסיטאות המחקר

גבוהה יותר. םשעלותעם השנים, החלו המכללות להעניק גם תארים

מתקדמים. בכך הן יצרו הזדמנויות חדשות שלא היו ודם לכן לישראלים רבים, והציעו אלטרנטיבות קיימות ק

. אותלכמה מאלה ששקלו ללמוד באוניברסיטאת הביאויתכן כי שיעורי הילודה הפוחתים בארץ הלומדים לתארים אקדמיים לנקודת רוויה. בשנים שיעור

החל לרדת.אוכלוסיה בהאחרונות, חלקם של הסטודנטים

10

15

20

25

30

35

10

15

20

25

30

35

1990 1995 2000 2005 2010 20161990 1995 2000 2005 2010 2016

סטודנטים באוניברסיטאות בלבד

*כלל הסטודנטים

מצב ההשכלה הגבוהה 77 חברתי-מוסד שורש למחקר כלכלי

לאחר מלחמת העצמאות, הוצפה ישראל

, גדלה 1973בעולים. בתוך שני עשורים וחצי בלבד, עד הקשייםאוכלוסיית המדינה פי ארבעה. למרות

אוניברסיטאות ישראלהעצומים מבית ומחוץ, בנתה . כאלה שבע כבר היו 1973מחקר. עד

, 1973יותר מארבעה עשורים חלפו מאז ממה שהיתה באותה 2.6פי אוהאוכלוסיה היום הי

עת. המדינה הרבה יותר עשירה, עם תמ"ג לנפש אף לא הוקמה . עם זאת, ויותר הכפיל את עצמוש. 3וניברסיטת מחקר חדשה מאז שנות השבעיםא

ירד בהתמדה באוכלוסיהשיעור אנשי הסגל הבכיר במהלך למעלה מארבעה עשורים, ועומד כיום על

. גם כאשר מוסיפים את 1973-בבלבד מהשיא 40%המכללות, מספר אנשי הסגל לנפש נמוך וממשיך

לרדת. כדי להגיע לרמות החיים הגבוהות בעולם,

ולהישאר שם, מדינה צריכה לעבור מהעתקת ידע המפתח לכך. ואוניברסיטאות מחקר הן –ידע ליצירת

את זה הבינו המייסדים של מדינת ישראל, אך נראה למנהיגים דיה שתובנה זו אינה מוכרת או חשובה

מאז. בתקופה שחלפהרבים

רן של ההחלטה שהתקבלה לפני מספר שנים לסווג את מכללת אריאל כאוניברסיטה נבעה יותר משיקולים פוליטיים מאשר מהחלטה אסטרטגית להגדיל את מספ 3

אוניברסיטאות המחקר בישראל.

0

20

40

60

80

100

120

140

0

20

40

60

80

100

120

140

1948 1955 1960 1965 1970 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 20161948 1955 1960 1965 1970 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 2016

כולל מכללותמתוקצבות


את השכבה העליונה של מהוויםתארים מתקדמים לימודים ל

מערך החינוך בכל מדינה. כך מכשירים את החוקרים העתידיים. זוהי טק של -טק והביו-פלטפורמת המחקר הבסיסי המניעה את קטרי ההיי

המגזר העסקי. ככל שהתואר גבוה יותר, כך ההנחיה על ידי הסגל הבכיר אישית יותר. הדוקה יותר וצריכה להיות

לגידול בביקוש הביאו והתפתחותוראלי הצמיחה של המשק היש לעובדים משכילים ומיומנים, מה שהגביר את הצורך בבעלי תארים

בשיעור התארים 41%של עליהמתקדמים. כתוצאה מכך, חלה המתקדמים מתוך כלל התארים שהוענקו על ידי אוניברסיטאות המחקר

.1999מאז מאוניברסיטאות עדיפויות הלאומיותה, התרחקות עם זאת

ביחס בין מספר אנשי הסגל הבכיר 32%הובילה לירידה של המחקרסטודנטים 7.2היה חבר סגל בכיר אחד לכל 1999-למספר הסטודנטים: ב

-סטודנטים כאלה ב 10.6לתארים מתקדמים, לעומת חבר סגל בכיר לכל 2014.

אינה תורמת לאיכות המחקר של סטודנטים לתארים מגמה זו ים. המשמעות היא שלמנחים יש פחות זמן להנחות את מתקדמ

. כמו כן, יתכן שהגידול המהיר במספר במחקרם להם לסייעו הסטודנטיםהסטודנטים לתארים מתקדמים מצביע על ירידה באיכותם הממוצעת

במיוחד לאור איכות החינוך הנמוכה ברמה –של סטודנטים אלה יםאקדמי ללימודיםקרובות, , לעיתים היסודית, שמוביל-היסודית והעל

ברמה נמוכה בתארים הנמוכים בחלק מהמכללות. בחוד החנית של, ירידה ברמת המחקר אתהא הסיבה אשר תה

ההשכלה הגבוהה אינה מבשרת טובות לעתידה של ישראל.

41%41%

-32%-32%

שינוי בחלקם של התארים המתקדמים מכלל התארים האקדמיים

שינוי ביחס בין אנשי סגל בכירים לסטודנטים

לתארים מתקדמים


הוצאה הלאומית לסטודנט החלה ב הירידה

בשנות השבעים, לפני הקמת המכללות בשנות התשעים.בשנים לאחר הקמת האצת המגמה במידה מסוימת,

. היא הגיונית המכללותמכללות מתמקדות בלימודים לתואר המכיוון ש

ראשון )ובשנים האחרונות, חלקן גם לתואר שני(, לא רק שהן מעניקות הזדמנות לרבים שלא היו מתקבלים

, אלא אף מהוות דרך זולה יותר לספק לאוניברסיטאות השכלה גבוהה.

מצד שני, אוכלוסיית ישראל הכפילה את עצמה ז שנות השבעים. מתן לימודים אקדמיים מאויותר

–כמו בעבר –ברמה הגבוהה ביותר כיום לאותו אחוז מהסטודנטים המובילים של המדינה מחייב הגדלה

משמעותית של המשאבים המופנים לאוניברסיטאות סטודנטים הלומדים במוסדות אלהההמחקר )במספר

(. 1980יותר מהכפיל עצמו מאז העשור האחרון הוביל לתפנית לחץ ציבורי במהלך

גדולות בשנים תוספות תקציביות מספרבמימון, עם האחרונות.

0

20,000

40,000

60,000

80,000

100,000

120,000

1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 20141980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 2014


OECD

יחסית שישראל מייחסת כההנמו החשיבות

עדיפויות הלאומיות שלה בא ין הלהשכלה הגבוהה בשהיא לידי ביטוי בהוצאה ציבורית לסטודנט

. OECD-מהנמוכות בניתן ללכת בדרכן של מדינות אחרות, להפריט,

ולגבות מהסטודנטים שכר לימוד גבוה בהרבה. יש גורסת כי אדם שהכנסתו הגיון מסוים בגישה ה

העתידית תהיה גבוהה יותר עקב השכלתו הגבוהה ממןצריך לשלם על השקעה זו ולא לבקש מאחרים ל

זאת עבורו. גישה כזו מתעלמת משני שיקולים חשובים, אחד

חודי לישראל. הון אנושי הוא מרכיב יכללי והשני יגורם מפתח בקביעת , המהווהבסיסי בקביעת פריון

הכלכלית. כולנו צמיחתןרמת החיים של מדינות וקצב מעבר לכךנהנים כאשר ההון האנושי של אחרים גדל,

-קדם מוביליות ביןומ זה מסייע להם באופן אישיש. בהתחשב בכך שהתשואה החברתית של דורית

ההשכלה הגבוהה גדולה בהרבה מהתשואה הפרטית, יש מקום לסבסוד ההשכלה הגבוהה.

במקרה של ישראל, יש סיבה נוספת לשקול סבסוד של ההשכלה הגבוהה. זו מדינה המבקשת

מצעיריה להגן עליה בשירות צבאי במשך מספר שנים. מתבקשים ריםהצעיזעום, הצבאי לא רק שהשכר

שנים של קריירה עבור מדינתם. אלה מספרלוותר על םכשהכנסתלבוא בסוף הקריירה, ותשנים שהיו יכול

בגלל לא זוכים בהן מרבית הישראליםשבשיאה, שירותם הצבאי. מדינה היודעת לבקש צריכה גם לדעת

לתת בחזרה לאלה המאפשרים את קיומה.

11%13%

16%19%19%

20%20%21%

21%21%

22%23%23%

25%26%26%

27%27%

28%

29%30%

31%

32%32%

32%33%

36%

36%38%

42%

45%

11%13%

16%19%19%

20%20%21%

21%21%

22%23%23%

25%26%26%

27%27%

28%

29%30%

31%

32%32%

32%33%

36%

36%38%

42%

45%

קוריאהילה'צ

אוסטרליהיפן

ארצות הבריתאיטליהישראל

ניו זילנדאירלנד

פורטוגלכיה'צ

איסלנדלטביה

סלובקיהאסטוניההונגריה

ספרדפולין

הולנדסלובניהמקסיקודנמרקצרפת

גרמניהבלגיה

אוסטריהטורקיה

הממלכה המאוחדתנורבגיהפינלנדשבדיה








ספרדפולין












ספרדפולין






מדד חשוב להערכת איכות המחקר האקדמי

הוא תרומתו כקרש קפיצה למחקרים עתידיים של אחרים. תרומה זו ניתנת למדידה על ידי מספר

לאחר אחרים הפעמים שהמחקר מצוטט במחקרים פרסומו.

כתבי העת מספר מכיוון שמספר החוקרים ו , לא ניתן לבחון לאורך השניםבאופן משמעותי יםגדל

באיכות המחקר לאורך זמן בעזרת המדד של שינויים ציטוטים למאמר. עם זאת, ניתן למדוד איכות יחסית

בכל נקודת זמן בהשוואה למדינות אחרות. לפני ארבעה עשורים, מספר הציטוטים למאמר

ישראליים היה גבוה מחקר ממוסדותשל חוקרים . OECD-ב היום חברותהמהממוצע במדינות בהרבה

, אך G7-בוה יותר מממוצע מדינות האף גהיה הוא ממוצע בארה"ב.מה נמוך

מאז שנות השבעים חלה מגמה כללית של התכנסות בעולם המפותח. הפערים בין ישראל לבין

ארה"ב בינה לבין, כמו גם G7-וה OECD-ממוצעי המקבילה היעלמותעל גם מה שמצביע – כמעט ונעלמו

לו לבין האחרות. אשל הפערים בין כל אחת מקבוצות כאן. ראשית, מתבקשותשתי הסתייגויות

מאמרים חדשים יחסית עדיין לא קיימים מספיק זמן, ולכן מספר הציטוטים המתייחסים לאותם מאמרים

יכול עוד לעלות. שנית, מספר הציטוטים הממוצע . ההנחה העומדת מתחום לתחוםלמאמר משתנה

–ה ואולי לא נכונהיא שאולי –בבסיס ההשוואה כאן בתוך המדינות התחומיםהיא שמשקלם היחסי של

מאפשר את ההשוואה שנערכת כאן.דבר ה, דומה

-40%

-20%

0%

20%

40%

-40%

-20%

0%

20%

40%

1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 20151975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 2015

ב"ישראל פחות ארה

7G-ישראל פחות ממוצע ה

OECD-ישראל פחות ממוצע ה


רמתה הטכנולוגית של מדינה יכולה

להיות טובה רק כמו המוסדות האקדמיים של ת הממוצעיםהשוואהמובילים שלה. לכן,

במדינה לאלו כל האוניברסיטאות והמכללות מייצגת בהכרח את האינשל מדינות אחרות

. מקומה היחסי בחזית המחקרהסטטיסטי הרעש עםעל מנת להתמודד

לאומיות של בינות בהשווא הניכר הגלוםבין האיכותיהשוני ועםציטוטים למאמר,

תחומי המחקרובין המוסדות האקדמיים להתמקד ברמה הגבוהה ניתןבתוך כל מדינה,

ולערוך את ההשוואות –ביותר בכל מדינה ספציפיים. בתחומי מחקר

האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, חוקרים מהשורה לשכורהיכולת שלהן

את בדרך כלל הראשונה בעולם, מייצגות הסטנדרטים האקדמיים הגבוהים ביותר.

שאר המוסדות האקדמיים שואפים להתקרב לסטנדרטים אלה ככל שניתן.

פיזיקה, –שלושה תחומים אקדמיים הם מהחשובים –הנדסה ומדעי המחשב

רמתה הטכנולוגית של מדינה. לקידוםביותר חומים אלה נערכה השוואה בין בכל אחד מת

חמש האוניברסיטאות המובילות בישראל לחמש האוניברסיטאות המובילות בארה"ב.

פחת בכל התחומים בין אמצע שנות השבעים ושנות השמונים. מאז, הפער במדעי המחשב בארה"ב ובישראל בין המוסדות המובילים האיכותי הפער מאוד. בפיזיקה הצטמצם הפער עוד יותר בשנים האחרונות, ובהנדסה הפער ירד בהתמדה במשך עשורים. תנודתיאם כי – ללא שינוי מהותינשאר

-90%

-75%

-60%

-45%

-30%

-15%

0%

-90%

-75%

-60%

-45%

-30%

-15%

0%

1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 20151975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 2015

פיזיקה

מדעי המחשבהנדסה

חברתי-מוסד למחקר כלכלי

Documents

יתרבח ילכלכ רקחמל דסומshoresh.institute/ShoreshHandbook2017excerpts-HigherEd... · 2017-10-18 · ךוניחה תוכיא תשגדה לש תובישחה יתרבח