ממלכת דוד לאור הממצא בחורבת קיאפה

האוניברסיטה העברית בירושלים, יוסי גרפינקל' פרופ

המלך דוד תקופת על ידוע מה ידוע על תקופת דוד המלך מה?מבחינה היסטורית

965ל "ל1000 ס"לפנה965-1000:כרונולוגיה מקראית

" מינימליסטית"הגישה ה:התפתחות במספר שלבים

)1980(ל1 )1980(הפרדיגמה המיתולוגית1.

דן== תל ==כתובת ==כתובת תל דן== הכרונולוגית2 )1996(הפרדיגמה ת.2 גמה הכרונולוג )1996(הפרד

==חירבת קייאפה== ק)2008(הפרדיגמה האתנית . 3

עיר מבוצרת 1020 980 BC1020-980 BC

עמק האלה: מיקוםעזקה

חורבת קיאפה

שוכה

2011חורבת קיאפה בסוף עונת

השער המערבי וחומת הסוגרים

שימו לב למיקום פתחי הסוגרים

השער הדרומי וחומת הסוגרים

שימו לב למיקום פתחי הסוגרים

תכנון עירוני

שערים 2

חומת סוגרים

רחבת שער

צמודים םמבנים ם צמוד מבנלחומה

בארשבע

תל בית מרסים

תלנצבה

קמאות קנקני אגירה התגלו בחפירה ק

ידיות עם טביעת אצבע 500כ

קיאפה חורבת אפהכתובת כתובת חורבת ק

צורת :האותיות:האותיות

כנעני-פרוטו"

עברית:השפה

המרכיבים העיקרים הקשורים באתר

. מיקום. 1. ישוב חדש.2

.ביצור מאסיבי. 3שערים4 שני . שני שערים.4.תיכנון עירוני. 5

. כלי חרס.6. ייצור מרוכז של קנקנים וסימון ידיותיהם. 7

.תזונה והכנת מזון. 8.מסחר וקשרים.9

. כתב. 10אנאיקוני11 פולחן .פולחן אנאיקוני.11

.תיארוך. 12. סוף הישוב.13 ף

. נטישת המקום. 14

ס"לפנה 9-10התפתחות ממלכת יהודה במאות

שלב תרבותי במסגרת תקופת

אתריםמאפיינים תרבותיים

'אIIהברזל

שלהי המאה ותחילת ' יא

ס"לפנה' מאה י

. חיפוי אדום ומירוק פרוע נדירים).כנעני(כתב ארכאי

". צבוע לבן"יבוא קיפרי של כלים בסגנון .כלי אשדוד קדומים

חורבת , חורבת קיאפהבית שמש , דוארהערד שכבה , 4שכבה

XII , באר שבע שכבהVIIVII

שניה בדגמיםמחצית קערות על ומאורגן נפוץ פרוע שכבהמירוק שמש 3בית מחצית שניה' של המאה הי

' ותחילת מאה טס"לפנה

מירוק פרוע נפוץ ומאורגן על קערות בדגמים . עברי קדום-כתב פיניקי. גיאומטריים

".שחור על אדום"יבוא קיפרי של כלים בסגנון

,3בית שמש שכבהתל זית, Vלכיש שכבה

אמצע וסוף ' מאה טס"לפנה

מירוק פרוע וחיפוי אדום נפוצים מאודכלי אשדוד מאוחרים

, IVתל צאפי שכבה . IVלכיש שכבה

סלפנה

תרומת חירבת קיאפה למחקר ממלכת דוד

, דונם 23חורבת קיאפה : הערים של ראשית תקופת הברזל היו קטנות במיוחד: עיור ודמוגרפיה•)?(גזר , דונם 25חצור , דונם 5חירבת דוארה

ל)(לל . במרחק יום הליכה זה מזה).שערים(חורבת קיאפה, חברון,ירושלים:מרכזי מינהל ראשיים•

האחידות . צמודים לחומה, מבני המגורים בחורבת קיאפה מסודרים בהיקף האתר: ארגון חברתי•עיניים מנקרי מעמדות הבדלי כאן שאין מעידה המבנים עדייןבגודל לקיומה הראשון בשלב כי נראה נראה כי בשלב הראשון לקיומה עדיין .בגודל המבנים מעידה שאין כאן הבדלי מעמדות מנקרי עיניים

זאת בניגוד למצב בסוף בית ראשון בו נתגלו . לא התפתחו ביהודה מעמדות כלכליים ברורים. בירושלים קברים מפוארים מעידים על קיומו של מעמד אצולה

על ידי עיבוד שדות , הכלכלה בשלב זה הייתה מוגבלת בעיקר לייצור חקלאי של מזון:מערך כלכלי•.ייצור על ידי בעלי מלאכה מתמחים כלל קדרות ומטלורגיה. ורעיה

והטבעת:מינהל• קנקנים של מרכזי ייצור של התפיסה גובשה יהודה ממלכת של הראשון בשלב כבר כבר בשלב הראשון של ממלכת יהודה גובשה התפיסה של ייצור מרכזי של קנקנים והטבעת :מינהל•זהו . והוחזרו מלאים בתוצרת חקלאית, נראה כי הקנקנים נמסרו ריקים לאוכלוסיה הכפרית. ידיותיהן

מערך זה המשיך לשמש . ההובלה והאחסון, מערך של גביית מיסים הפותר את בעיות האיסוף' קנקני ורדה של המאה הז, ס"לפנה' כפי שמעידים קנקני למלך של המאה הח, ביהודה מאות בשנים

ל"ל''"ל . ס וקנקנים עם טביעת כוכב מחומש מהתקופה ההלניסטית"לפנה'ד–'קנקני יהד במאות ה,ס"לפנה

אך הוא מעיד , האוסטרקון האחד מחורבת קיאפה מספק אמנם רק מידע מוגבל על היבט זה: כתיבה•הממלכה בשולי הנמצא באתר גם כתיבה של מסורת הייתה בירושליםכי הבירה בעיר רק לשםולא בה גם באתר הנמצא בשול הממלכה תה מסורת של כת ם,כ ה רושל רה ב ר הב לשם . ולא רק בע

תל , דן, חצור, כמו מגידו, השוואה ראוי לציין כי במרבית האתרים של ממלכת ישראל המפוארת. לא נתגלו עדויות משמעותיות לכתיבה, בית שאן או תל רחוב, פרעה צפון

תרומת חירבת קייאפה

ממלכת ר למחקר ממלכת דודלמח

.ערים מרכזיות מבוצרות בדגם אופייני ליהודה:דגם יישוב1..בניית ביצורים, ריכוזי: ארגון פוליטי. 2מתארת נאמנה את ,וקרב דוד וגולית,המסורת המקראית.3 קק

.עמק האלה כאיזור גבול מול גת פלשתיםאפשרות טכנית להעברה בכתב .תיעוד,שימוש בכתיבה.4

.של מסורות היסטוריות מהמאה העשירית ואילך

תודה תודה