Embed Size (px)
Citation preview
לילי הבר: עריכה והבאה לדפוס, כתיבה 0762714, הרצליה, 13הנוריות ‘ רח
com.gmail@cracowassociation 40-0560504: פקס, 450-0017177: טלפון
www.cracow.org.il
cracowassociation/groups/com.facebook.www
ז“תמוז תשע 2152יולי 521גליון בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל
,פתיתים ביוני נפתחה במוזיאון יהודי
ברחוב דיוור , גליציהתערוכת צילומים , ‘ימייז‘בקז
רטרוספקטיבית של כריס המייסד והמנהל , ל"שוורץ ז
שהשנה , הראשון של המוזיאוןמציינים את יום השנה העשירי
.למותובמשך שנים , כריס שוורץ צילם
את עקבות העבר היהודי , רבותועדשתו , באיזור גליציה לשעבר
את מה , לעיתים קרובות, לכדה .שלא זכה לתשומת ליבנו
התערוכה מתמקדת בחלקים העשירים להפליא וכמעט בלתי
ידועים של עבודתו הצילומית והיא מחווה , של כריס שוורץ
לזכרו של חבר יקר ואדם יוצא .דופן
(Geoffrey פרי וייסגרד'ג
Weisgard) שמשפחתו, מקרקוב והוא חי בבריטניה
פרסם לאחרונה את המהדורה מדריך , קרקוב”שלישית של
לגניאולוגיה והיסטוריה עמודים 374במדריך . “יהודית
והוא כולל מקורות רבים הנוגעים לקהילה היהודית
ועד 30-בקרקוב מהמאה הבמדריך . אחרי הקומוניזם
מתפרסם גם מאמר על ההיסטוריה של החינוך היהודי
: הזמנות בכתובת. בקרקובwww.geshergalicia.org
מר וייסגרד חקר וכתב , בנוסףמאמר חשוב על תפקידן של
הנשים בקהילה היהודית The Role of"בקרקוב
Women in the Jewish Community of Krakow. An
Unwritten History?" . 14-ואורכו כ, המאמר באנגלית
המעונינים לקבלו . עמודיםמתבקשים לשלוח מייל
.והמאמר ישלח אליו, למערכת
“כולם היו בניו”
שנים לחיסול גטו קרקוב 5במלאת נקבע שלט , 3001במרס 31-ב
לזכרם של הנרצחים מקהילת .קרקוב
:בפולנית, על השלט נכתב
לזכרם של גיבורי 5491-5494ומעוני גטו קרקוב שנרצחו על ידי
הגרמנים הברברים
בבניין הזה היה ארגון הלוחם היהודי
השלט נקבע במלאת חמש שנים לחיסול הגטו בקרקוב
59.9.5491ועד התושבים
השלט קבוע על הבית שבפינת ככר שם , 26ורחוב פיבנה 7גיבורי הגטו
פעלו חברי הארגון היהודי הלוחם .3002-3001בשנים
אלתר דוד ‘ לא רבות ידוע על ר אק ‘ קורצ ” שכונה גם , הכהן קורצמן
קורצמן היה איש . “ הקרקובאי ששימש פטרון בית , החינוך מקרקוב
עם . היתומים היהודי הגדול בעיר ולא מש מהם , הילדים עבר לגטו
ולא , לא ניסה להציל את עצמו . לרגע . חשב להותירם לבד
צעד בראש 3002באוקטובר , וכך , כשלוש מאות ילדי בית היתומים
ה נ א ת ר ב ג ה ת ל ה נ מ ה ם ה ב ו, בעלה ומחנכים נוספים , פויירשטיין
ושם ניספה , ץ ‘ למחנה ההשמדה בלז .עמם
נכתב על “ כולם היו בניו ” הספר והוא , מרצל קורצמן , ידי הנכד
סיפורו של בית היתומים ברחוב , קורצמן ‘ בקרקוב ושל ר 70דיטלה
איש , מנכבדי קהילת יהודי קרקוב , חסיד ירא שמים , תמים במעשיו
.נותן צדקה ואיש צנוע
שלט לזכר יהודי קרקוב
2עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ק י ה
קורות חיי מירוזלימסקה ” בספרו אלעזר ‘ פרופ מספר “ לירושלים
בריחתו , על חייו בקרקוב ל “ שפריר ז ב ו ש ל פ ץ , מ ר א ל ו ת י י ל ל -ע א ר ש י
. והקרירה המקצועית המרשימה שלו :וכך הוא מספר על ילדותו בקרקוב
3020בספטמבר 30-נולדתי ב ” להורי , בקרקוב , 0ברחוב קורדצקיגו
ה רחל ' ר מרכוס מרדכי שפיגל ורוז " ד , אבי היה עורך דין ]...[. לבית למפל
הוא סיים את , ירוסלב 3887יליד לימודיו באוניברסיטה היגלונית
וקיבל דוקטורט במשפטים , בקרקוב אבי סיפר לי שנסע לשנה . 3033בשנת
אין לי מושג . אחת לוינה להשתלמות כי , מי שילם עבור לימודיו ופרנסתו
.סבי היה איש דל אמצעים
שנוב ליד ' בצ 3806-אמי נולדה ב ן ' לובצ פולי למשפחה , וב במזרח
אמי . מסורתית ולה אח ושתי אחיות היתה בעלת יוזמה ולא הלכה בתלם
היא התעניינה . כשאר בני משפחתה , בתרבות כללית ובתרבות פולנית
לא . והחליטה להיות אחות רחמניה , היו אז בתי ספר מיוחדים לאחיות
ם י ר ז נ מ ב ו מ י י ק ת ה ם י ד ו מ י ל ה . קתולים
כשמלאו לה שש עשרה עזבה אמי ת י ב ה ת ד , א ח א ם ע ה ר ש ק ת ה
וחייתה בפנימיה של המנזר , המנזרים ות ד התלמי יתר ו , עם הי בן ו שר
ם . נזירות די ללימו צאה י כאשר , משפחתה סברה שהיא התנצרה
והפסיקו כל " שבעה " וישבו עליה היא סיימה את לימודי . קשר איתה
האחות זמן קצר אחרי פרוץ מלחמת ונשלחה לבית , העולם הראשונה
באותו זמן אבי גויס גם . חולים שדה הוא לצבא האוסטרי ושרת בשרות
, כקצין בחזית המזרחית , המשפטי סמוך לפשמישל שם הוא פגש את
.אמי
בגמר המלחמה הורי עברו לגור שם עבד אבי כמשתלם , בקרקוב
וכשותף צעיר במשרדו של עורך דין כשנודע להורי אמי שהיא ... ורהפטיג
התחתנה עם יהודי , נשארה יהודייה הם , והקימה בית יהודי בעיר קרקוב
...חידשו את הקשרים איתה
הבית ברחוב סבסטיאנה
עברנו לדירת שלושה 3028בשנת בית , 17חדרים ברחוב סבסטיאנה
פינתי בן שלוש קומות בגבול הרובע בדירה המרווחת היה . היהודי והנוצריחדר שינה להורי וחדר , לי חדר לעצמי
, אוכל ששימש גם כחדר אורחים , חדרון קטן שגבל עם המטבח ל עוזרת
רוב הדיירים היו . ומרפסת לצד החצר
. פרט למשפחה נוצרית אחת , יהודים בחצר הבית עמד צריף שבו התגורר שומר הבית עם משפחתו בת שלושה
תפקידו היה לדאוג לניקיון . ילדים בדייר שלא " לגעור " הבית והחצר ו
, כל ערב . שילם דמי שכירות בזמן , השוער נעל את השער , בשעה עשר
ודייר שאיחר חייב היה לצלצל ולשלם .בעד פתיחת השער" דמי כניסה"לו
זכור לי שמפעם לפעם הופיעו נגנו או , בחצר נוודים או צוענים ששרו
אמי . כדי לזכות בנדבה , הציגו הצגה עטפתי , נהגה לתת לי חמש פרוטות
את המטבע בנייר וזרקתי מהקומה לא ]...[ השנייה לזמרים שעמדו בחצר
היה נהוג שקבצנים ידפקו ישירות על ]...[.דלתות הדירות
לא נהגו לשלוח ילדים לגן ילדים בית ספר בבקרים . לפני התחלת
העוזרת לקחה אותי לטיול לשדרת עצי הערמונים שהקיפה את העיר
לאורך השדרה ישבו ילדים . העתיקה שיחקנו . עם העוזרות על הספסלים וזה היה , בקלאס ומשחקים אחרים
והעוזרות ניהלו , הבילוי העיקרי . שיחות בינהן
, Plantowy-" שומר השדרה " שהתהלך עם מקל שבקצותו היה
. הפחיד אותי מאד , תקוע ברזל מחודדוללכוד , השומר נהג להסתובב בשדרה
העוזרות נהגו . בחוד את פיסות הנייר להפחיד אותנו שאם נסתובב על
או שלא נתנהג , הדשא מסביב לעצים הוא ירביץ לנו עם המקל ויעצור , יפה
הוא אף פעם לא עשה זאת . אותנו כי הילדים שהעיזו , אבל הפחד נשאר
ת ו ק ע צ ו ג פ ס א ש ד ה ל ע ת ו ל ע ל ]...[.ואיומים מצידו
בתחילת שנה אזרחית חדשה נהוג וגם הדוור , לתת תשורה לשומר הבית
, הדוור היה לבוש מדים . לא קופח ת א ר ו ס מ ל ג ה נ ה נ ש ה ך ש מ ב ו
כי , המכתבים לכל דייר באופן אישי הדוור . לא היו תיבות דואר בבתים
לקראת השנה . נחשב לדמות מכובדת , החדשה נתן לכל דייר ספרון מצויין
. זלוטי 34-ובתמורה קיבל תשר של כ
קניות ובישול
מפעם לפעם אמי שלחה אותי במכולת מכרו בעיקר . לקנות מצרכים
את , מצרכי מזון יבשים וממתקים , למעשה . הירקות קנו בחנות ירקות
הכנת מזון היתה כרוכה בעבודה , את המזון קנו בחנויות שונות . מרובה
, המצרכים לא נארזו בנייר או בניילון כשהיינו קונים . שלא היה ידוע עדיין
רז ו , סוכר או קמח , או שאוחסנהיו שוקלים את , בשקים גדולים
שקיות . הכמות ואורזים בנייר עיתון בדרך כלל הבאנו . נייר היו דבר נדיר לחם שקלו ועטפו . מהבית שקיות מבד
במכולת לא היה מקרר . בנייר עיתון בדרך כלל . וגם בבית לא היה , חשמלי
יום ירדנו , יום . היו מקררי קרח ועמדנו בתור , לקראת עגלת הקרח
ת י ב ל ח קר ש גו ות נ ת . לק א ר לקת , החורף פחם להסק עגלת ו קנ
את . ומאחסנים במרתף , התנורים אחת , הלבנים וכלי המיטה כיבסו ביד
וייבשו על חבלים בתא גדור , לשבוע ]...[.על הגג
בדרך כלל הייתה אמי עורכת את אך לפעמים הוטל על העוזרת , הקניות
לצאת לקניות והיא לקחה אותי איתה היינו , בעיקר קרפיונים , דגים . לשוק
ם ת ו א ם י ק י ז ח מ ו ם י י ח ם י נ ו קבאמבטיה מלאה מים עד למועד
את החלב חילקו לבתים . הבישול ועלינו היה לרדת , מכדים גדולים
.לחצר ולקבל אותם בכלים משלנו
המטבח היה מרווח ובו תנור עם את (. szabasnik-שבשניק ) שלוחה
, התנור הדליקו בפחמים ביום שישי החום עלה לתוך מבנה עשוי מתכת
וכך נשמר למשך השבת , ולבנים כך נהגו בהרבה בתי . לחימום האוכל
.ולנט'יהודים להכנת הצ
סדרי אכילה בבית
בבית לא נהגו לדבר עם ילדים על . פוליטיקה או כספים , ענייני משפחה
הארוחה העיקרית של כל המשפחה . הייתה ארוחת הצהרים בחדר האוכל
אחותי ואנוכי , אבי הגיע מהמשרד העוזרת אכלה לחוד . מבית הספר
ארוחת הערב , לעומת זאת . במטבח בזמן . הייתה צנועה והוגשה במטבח
נהגו לדבר בשפה הארוחה הורי יתכן , שהייתה שגורה בפיהם , גרמנית
שהסיבה לכך הייתה כדי שלא אוכל זה המריץ אותי . להבין את שיחתם
, ללמוד גרמנית מספר לימוד עצמי . שקיבלתי במתנה מבן דודי
(המשך בעמוד הבא)
ילדות ונעורים בקרקוב של אלעזר שפריר
ר מרדכי מרקוס שפיגל “ד 5222, ה רחל לבית למפל‘ורוז
3עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ק י ה ועידה
סדר הישיבה ליד השולחן היה ואסור היה לשבת בכסאו של , קבוע אסור בתכלית האיסור להשאיר . אבא
ואסור היה , בצלחת פירור של אוכל , לפעמים . להתערב בשיחת ההורים
הוא היה נותן לי , כשהרגזתי את אבי אמי . מכה ביד או מושך את אוזני
תמיד הגנה עלי וביקשה את אבי . שיניח לי
כיצד בילו ההוריםהורי נהגו לבקר את ידידיהם
לי לא ; בשעות הערב בימי שישי ושבת , נאמר אף פעם לאן הם הולכים
בביתנו . ואיפה אפשר למצוא אותם אני נשארתי עם , לא היה טלפון
עלי ועל אחותי העוזרת ששמרה לאן , כנראה , היא ידעה . התינוקת
אבל לא סיפרה לי אף , הורי הולכים .פעם
, בביתנו לא היה רדיו ופטיפון לאחר עשיית , שעות אחר הצהרים
אולם , היו די משעממות , השיעורים הייתי מעסיק את עצמי בכל מיני
וכך בניתי בעצמי רדיו , פרוייקטים עד –גביש חוטים מהגג מתחתי
ויכולתי לשמוע את , המרפסת שלנו ...שידורי הרדיו הפולני באוזניות
החיים הדתייםהמסורת במשפחתנו נשמרה באופן
הייתה לנו מערכת כלים חלבית . כללי אבי נהג ללכת לבית הכנסת , ובשרית
לעיתים בשבת התלוויתי , בחגי ישראלבית הכנסת שלנו היה . אליו לתפילה
שנבנה , ומפואר מאד " מתקדם " והתנהל לפי דוגמא של בית הכנסת
הייתה הפרדה בין נשים . הגדול בווינהם י ר ב ג ת , ו ס פ ר מ ב ו ב ש י ם י ש נ הוהגברים התפללו בקומה , מוגבהת
לבית הכנסת הייתה . התחתונה , מקהלה מעורבת של גברים ונשים
כל . שליוותה את החזן לפעמים ידי על התפילה התנהלה בשירה
פרט , מלווה בנגינת עוגב , המקהלה הוצאת ספרי התורה מארון . לשבת
לווה , והסיבוב בקרב הקהל , הקודש זה היה למורת . בשירת המקהלה
רוחם של היהודים האורתודוכסים שקראו לבית הכנסת , בעיר קרקוב
להבדיל ' בית כנסת ' ולא ' טמפל ' שלנו ]...[.מבתי הכנסת שלהם
טקס בר המצווה שלי נערך באותו ת ס נ כ ת י ת , ב נ ש 3ב 0 1 ר . 6 ח א ל
. עם יין ועוגה ' הקידוש ' התפילה נערך לא היה נהוג לעשות קבלת פנים
...פרט לאמירת הקידוש, ומסיבות
בית הספר העברי, 7כשהגעתי לגיל , 3014בשנת
רשמו אותי ההורים לבית ספר יסודי בית ספר זה היה ידוע ומפורסם . עברי
ן לי פו גבוהה של , בכל רמה בעל ומנהלים וחבר מורים לימודים
–זיה ' הוא נמצא בפינת פודבז . מובחרנוסד על ידי המשכילים של , וזובה ' בז
וכאשר אני , הציבור היהודי בקרקוב , למדתי בו עמדו בראש הוועד המנהל
ציוני , רופא , ר חיים הילפשטיין " ד וגם רופא , וחבר טוב מאד של אבי
' יהושע טהון וגב . המשפחה שלנו .לאורה טיגנר היו בין חברי ההנהלה
ה ע ב ר א ו ד מ י ל ר פ ס ה ת י ב בצועות בשפה העברית ן : מק לשו
ך ועקרונות " תנ , היסטוריה , עברית את שאר המקצועות למדנו . הדת
בכיתות הגבוהות יותר למדו . בפולנית .לטינית וגרמנית
כשנכנסתי לבית הספר היסודי היו 04-ובכל כיתה כ , תלמידים 044-בו כ
אינני מתיימר לספר ]. . .[ תלמידים " ממושמע ושקט " שהייתי תלמיד
, בלימודים די הצטיינתי . בבית הספר י ת רע פ וה בב ו ש י ית י שה ות ר למ
חברה לספסל . לחברים ולמורים לידי סטניה , הלימודים שישבה
התלוננה תמיד שאני , מנהיים -הולנדריש לזכור . מלכלך אותה בכוונה בדיו
שבספסלי הלימוד היה חור בשולחן . ובו קסת עם דיו לטבול את העטים , לא היה נהוג להשתמש בעפרונות
דולף , ועטים כדוריים היו חידוש יקר אני ניצלתי את הדיו להרבה . ומלכלך . מלבד הכתיבה, מטרות
הייתי נוהג להפריע על ידי דיבורים ולא אחת התבקשתי , בזמן השיעורים
לעזוב את הכיתה ונשלחתי למנהל אני זוכר סיפור . בית הספר לנזיפה
פעם היה . שהתהלך בכל בית הספר ק ע צ ה ר ו המ ו תה י כ ב ל ו גד ש רע
ה " צ ו ח ה א צ ל ג י פ ם , " ש ל ו אשפיגל לא נמצא " התלמידים ענו לו
". הוא חולה, היוםשמו של המורה לחשבון שלנו היה
, " שלושה דפים " שפרושו , דרייבלט שישבה , ואני הייתי מארגן את הכיתה
טור : לצעוק , טורים של ספסלים 1-ב -' טור ג , צביי -' טור ב , איינס -' א
המורה ". בלט " כולם ביחד , דריי דרייבלט לא התרגש כל כך מקבלת
והחל ללמד , פנים זו בכניסה לכיתה הוא היה מורה . כאילו לא קרה דבר
אולם שליטתו בכיתה , מוכשר ואהוד .ונהגו להפריע לו, לא הייתה מוחלטת
לי מבית זכורה נוספת חוויה הייתי נוהג לארגן משחק : הספר
במרתף . במרתף בית הספר ' תופסת ' , היו חדרים מספר מחוברים זה לזה
ם ימו לח פחם ן סו לאח שו ששימרצנו בין ' תופסת ' במשחק . בחורף
התקרה . על ערמות הפחם , החדרים ואם מישהו היה , הייתה די נמוכה
. מתיישר עלול היה לקבל מכה בראש זה קרה לי ואחד ממסמרי התקרה
וגרם לי , הבולטים חדר לקדקדי קל בראש מיד הזעיקו . לדימום
אמבולנס ועזרה ראשונה והעבירו ...אותי לטיפול
, בבית הספר קיבלנו חינוך ציוני למדנו שירים בעברית והייתי חבר
למדנו ". הצופה " בתנועת נוער בשם יצאנו לטיולים , עקרונות על צופיות
. וקשרנו חברות עם צעירים רבים . הפקודות בתרגיל סדר ניתנו בעברית
תלמיד בית הספר , ראש הקבוצה שלי היה מארק , מבוגר ממני בשנתיים
היה " הצופה " פינדר וראש ארגון ד מוכר " מיכאל פלדבלום בנו של עו
המנון תנועת . ומנהיג ציוני בקרקוב כי למולדת הננו : " היה " הצופה "
התקווה , דגלנו אחווה ועוז , בנים היי ארצנו , חונה בלבבות בפנים
"...למעוזבשנות השלושים גדל מאד בית
ר פ ס ם , ה י ב ר ם י ד י מ ל ת ו פ ס ו נ 3444-היו בו כ 3018ובשנת , לגימנסיההכיתה האחרונה שלמדתי . תלמידים
לפני פרוץ המלחמה חולקה לארבע ובמחזור הזה היו , ד -א , כתות -תת
.תלמידים 374-כעליתי לכיתה הראשונה 3016-ב
ר בן " מחנך הכיתה היה ד . בגימנסיה הוא לימד עברית ולטינית . ציון כץ
והשתדל מאד לבטא את העברית , ארצישראלית ' בהברה לדוגמה '
הוא . במקום צירה היה מבטא סגול הקשיב , 14-ביקר בארץ בשנות ה
וכשחזר , " צברים " לשפתם של ה השתמש באופן הדיבור שלהם בשעורי
בשל מומחיותו בעברית הוא . עברית ת י מ ש ת ו ב ר ת ל ה צ ר מ ם ג ה י ה
גם הלטינית . באוניברסיטה היגלונית ואני זכיתי להיות , שלו הייתה מעולה
]...[.אחד התלמידים המצטיינים שלו
(המשך מעמוד קודם)ילדות ונעורים בקרקוב
(5293-5212)יואל דרייבלט ארכיון לוחמי הגטאות: צילום
9עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ק י ה
למשפחת איכרים , 24-אמי נולדה בתחילת המאה ה בכפר . שגרה בכפר הפולני זבידניוביצה שליד קרקוב
וזו עסקה במקצוע יהודי , הייתה רק עוד משפחה יהודית .היה להם בית מרזח -טיפוסי ואופייני ליהודים
מה שנחשב אז , במשפחתה של אמי היו חמישה ילדים בשנות העשרים עזבה המשפחה את . למשפחה קטנה
אחיה . פרבר קרקובאי , ה ' הכפר ועברה להתגורר בפודגוז נשאר בכפר והמשיך , שקראנו לו דוד וויכנר , של סבתי
, גבר גדול וחזק –אני זוכר אותו היטב . לנהל את המשק כשברקע , נועל מגפי רכיבה גבוהות ובידיו שוט ומושכות
.עגלה עם שני סוסים רתומים אליה
שסבתה , בגאווה לא מוסתרת , אמי סיפרה תמיד תוך כדי 04נפטרה בגיל ( רבתא שלי -סבתא , דהיינו )
משפחת וויכנר החזיקה . איסוף תפוחי אדמה מהשדה במשק החקלאי שלה עד לגירושה וחיסולה על ידי
.הגרמנים
בשנות המשבר הכלכלי , בתקופה שבין המלחמות לא תמיד . הכפר הפולני עבר זמנים קשים מאוד , הגדול
שהיו עדיין צעירים , ואמי סיפרה שאחיה , היה מה לאכול . היו חייבים לעזור במשק ועבדו עבודה פיזית קשה , מאד
מושכים , כשהרעב הציק להם היו נכנסים למטבח , לעתיםכל מה שיכלו לקבל זו . בסינר של אמם ודורשים אוכל
פרוסת לחם עבה מכיכר עגולה וענקית של לחם איכרים למרות הכול הצליחה המשפחה . תוצרת בית , שחור
.לשלוח בן אחד לבית ספר תיכון
למשפחות יהודיות קשות יום הייתה אמביציה לשלוח הזכות הזאת נפלה לידיו של . לפחות בן אחד ללמוד
שהיה החכם , מבין שלושת הבנים ‘ הסנדביץ , מונייק . אך המאמץ לא נשא פרי . והאינטליגנטי מבין שלושתם
.מונייק לא הצליח לעבור את מבחני תעודת בגרות
. בינתיים חלו שינויים משמעותיים בחיי המשפחה במאמץ רב הצליח אבי לשכנע את הסבתא שהמשפחה
ולעבור לגור , חייבת למכור את חלקה במשק לדוד וויכנר משום שהמשפחה חיה ? למה את הסבתא . בקרקוב
אחתוההחלטות היו מתקבלות פה , במשטר מאטריארכלי. בלי הצבעות , בלי וויכוחים , בלי עוררין . של סבתא -הפה
, הכסף חולק לבנים . בקיצור דמוקראטיה בהתגלמותה , כולם . וגם אבי קיבל את הנדוניה שהובטחה לו בזמנו
, כלומר –פתחו בקרקוב חנויות גלנטריה , דודיי ואבי שאלה , מלבד מעילים וחליפות , חנות סידקית וביגוד
.נחשבו לקונפקציה
את הסכמתה לעבור לקרקוב התנתה סבתא בתנאי בל
כל החיים הבוגרים היא . היא איננה זזה בלי פרה . יעבור . אכלה ושתתה אך ורק חלב ותוצרת חלב שעשתה בעצמה
שם , ה ' גם בעיה זו נפתרה וסבא וסבתא עברו לגור בפודגוז אחד מהם . נמצאו עוד משקים קטנים של איכרים
.להחזיק עבורם את הפרה, תמורת תשלום, הסכים
נהנתי מסטטוס מיוחד , כנכד ראשון ועוד זכר , אני נוסעים : כי כך היה במשפחה ? ולמה זה חשוב. אצל סבתי
סבא . סבתא אמרה כך וכך , מזמינים את סבתא , לסבתא למרות . כל חייו חי הוא בצילה של סבתא . לא נחשב
, סבתא לא ויתרה על שערותיה , שהיה יהודי עם זקן החזיקה אותן קלועות בשתי צמות . היפות והבלונדיניות
, וסרקה בקפידה , עבות וכשהתירה אותן לפני השינה למרות שכסף של שיבה התגנב פה , הבריקו כזהב טהור
.ושם
וכל בוקר , פעמים רבות הזדמן לי לישון אצל סבתי ( לסבא קראו יעקוב ) יקובקו : " התרחשה אותה הסצנה
, בבוקר 5השעה הייתה !". לך לחלוב את הפרה ! קום רחץ את . " אבל לא עזר לו כלום . וסבא אהב לישון
ולך , שטוף את הכד , קח מטלית נקייה ! עם סבון ! הידיים !"ואל תשכח לרחוץ את העטינים! כבר
אישה שמנה אבל עם , אני זוכר עד היום את סבתי החיים ) יושבת באמצע המטבח , פנים יפות ושיער נהדר ומנערת בקבוק עם שמנת כדי ( התרכזו תמיד במטבח
בפינת . כמובן שגם גבינה עשתה לבדה . לייצר חמאה למשענתו היה קשור שק מבד לבן , המטבח עמד כיסא
.גבינה לקערה-וממנו נזלו מי
בגירוש הראשון מגטו קרקוב נשלחו סבתי וסבי אל .ץ'בלז-מותם ב
קיבצו הגרמנים את יהודי הסביבה בגטו 3003באביב
. אנשים 7-מצאנו את עצמנו גרים בחדר גדול . קרקוב האח הגדול של אמי שהגיע -דוד איזק , אמי ואחותי , אבי
את " גירשו " שם חיסלו הגרמנים את הגטו ו , מבוכניה , אותו העבירו לקרקוב . אשתו ושני ילדיו , משפחתו
שקודם , גרה עמנו גם בחורה . שימשיך לעבוד בשבילם יתומה בלי כל משפחה קרובה , עבדה אצלנו בחנות
החדר . שפשוט לא היה לה היכן לגור שחוייבה לעבור לגטו ? אמבטיה ושרותים . חדר שינה וסלון , שימש כמטבח , לכל דיירי הבית , השירותים היו בחצר . הצחקתם אותי
ורחצנו בכיור עם מים חמים אותם היה צריך לחמם על .תנור ברזל שהיה בחדר
גניושה של מרצל גולדמן
ה‘אחד משערי הכניסה לגטו בפודגוז
1עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ק י ה
(המשך)גניושה ינק . עם משפחותיהם , לידנו גרו עוד שני אחים של אמי
היה לה . רוזיה , מונייק התחתן עם אישה יפיפייה . ומונייקשיער שחור שירד בגלים על כתפיה , תמיר , גוף מושלם
ואף קטן וסולד , עיניים בצבע תכלת . ועור בהיר ולבן , הבכורה . היו להם שתי בנות . השלימו את התמונה, קמעה
לא " דהיינו עם מראה , דומה לאביה , 34כבת , אירקה נולדה , גניושה , הקטנה . מראה יהודי , לזמנים ההם " טוב
בעת הגירושים הראשונים מהגטו , ממש בפרוץ המלחמה כל מי שראה את הילדה הזו לא יכול . 1הייתה בקושי בת
ירשה את יופייה מהאמא שלה ורק . היה להישאר אדיש תינוקת מקסימה עם עיני . זהב טהור -השערות היו בלונד
.תכלת ענקיים
לפני אקציית החיסול והעברת , לפני שברחנו מהגטו אמי התחננה בפני רוזיה , התושבים למחנה עבודה בפלשוב
רוזיה כמובן ) שתי הנשים עם הילדים , הן . שתצטרף אלינו תסענה כאילו לחופשת קיץ מאוחרת ( רק עם גניושה
ואבא ואני נחפש מקום מתאים לגור בו מחוץ , לאיזה ספאלא הייתה מוכנה לפצל את . רוזיה סירבה . לקרקוב
זו ". מה שיהיה עם כולם יהיה גם אתנו . " המשפחה , הייתה הפילוסופיה הפטליסטית של רוב תושבי הגטו
.שאגב הייתה נוחה מאוד לגרמנים
השלטונות הנאצים דאגו תמיד לפלג את היהודים . לא יקרה להם שום רע –אלה שעובדים . בהבטחות שווא
יגורשו רק אלה : כ שוב " אח . לא להם ולא למשפחותיהם .וכך הלאה והלאה שקרים וכזב. שעבודתם אינה חיונית
הודיעו שלטונות הגטו על מעבר למחנה 3001במרץ אך , המשפחות הורשו לעבור עם הבעלים . עבודה פלשוב
... אז כבר היה ברור שהגברים יופרדו בפלשוב מהנשים !?והילדים
בקושי נראו בתי . היה בוקר מעונן ועדיין כמעט חושך לפני . החשמליות נסעו עם אורות דולקים . העיר והרחובות
השער האפור של הגטו עמדה קבוצת גברים מסודרת כמעט לכל אחד מהם . בשלשות לקראת יציאה לעבודה בתקווה להביא בדרך , היה איזה שק או תרמיל על הגב
.שייקנה ואולי יצליח להכניס לגטו, בחזרה אוכל
לתרמיל גדול על , איש לא התעניין ולא שם לב , וכך בשל הקור . שעמד באמצע אחת השורות , הגב של מונייק
מונייק . והרוח הצטופפו האנשים והטור נע אט אט קדימה כבר כמעט הגיע לשער שבו עמדו שוטרים פולניים
שעמד . אס . משטרת הגטו היהודית ואיש אס , ( כחולים ) כדי לראות היטב את , גבוה על פודיום עשוי קרשים
הוא זה שהבחין בתנועה חשודה בתוך התרמיל . המתרחש .שעל גבו של מונייק
Halt ! – עצור.
, אתה שם . " כאילו קפא על מקומו , טור האנשים עצר אס העמיד שני . אס -איש ה ". צא מהקבוצה ועמוד בצד
והקבוצה יצאה , שוטרים יהודיים לשמור על מונייק ההמתנה של מונייק לגורלו הייתה כנראה . מהגטו בלעדיו
בתרמיל שעל גבו ישנה . הארוכה והמפחידה ביותר בחייו לרוע המזל זזה . בשלווה גניושה לאחר שקיבלה כדור שינה
הילדה מתוך השינה ברגע הטראגי והאומלל ביותר
.שאפשר לדמיין
מונייק זרק ...." עכשיו נראה מה יש לך בתרמיל , נו " התחנן ויילל בבכי בבקשו . אס . אס -את עצמו לרגלי איש ה
. הגרמני בעט בפניו ... רק לה , רק לילדה . רחמים לילדה Scheiss jude אני אראה לך מה זה אומר לרמות אותנו ,
עוד ". ולנסות להבריח ילדה יהודיה מן הגטו , הגרמנים ". לא רחוק, כאן" "?איפה אתה גר: "ושאלה, מכה בפנים
הילדה שהוציאו אותה מהמקום החם על גבו , בינתיים קבוצה . התחילה לבכות בקול ולצעוק שקר לה , של האב
, שכללה את שני השוטרים יהודיים , קטנה של אנשים וכמובן , מונייק שבקושי סחב את רגליו והילדה על ידיו
מקום מגורי , 0הגיעה לפלאץ זגודי . אס . אס -איש ה הבית והחצר היו ריקים . ועצרה בחצר הבית , המשפחה
ואלה שלא עבדו התחבאו , המבוגרים היו בעבודה -מאדם גם רוזיה והבת . אס . אס -למראה של השוטרים ואיש ה
יהודי , כעונש על מה שעשית . " אירקה היו בעבודה , אל תוריד את המבט . תסתכל על מה שיקרה כאן, מלוכלך
!"כי תקבל כדור בראש
הגרמני הרים את גניושה והשיב אותה על חבית מתכת הושיטה את ידיה , הילדה בכתה . שעמדה בחצר , ריקה
כמעט נפלה מן החבית אבל איש . הקטנות לכוון אביה . הוציא מכיסו כמה סוכריות ונתן לה . תמך בה . אס . אס -ה
הסתכלה על האיש במדים . גניושה הפסיקה לבכות ניסתה לנגוע בגולגולות הרקומות בחוטי כסף , השחורים
ודחף ליד הקטנטונת , הוא לא אהב את זה . על הצווארון סוכרייה עם נייר צלופן צבעוני כדי להסיח את דעתה
.מהמדים
הקטנה התחילה לפתוח את הנייר של הסוכרייה . שיחק עם האקדח . אס . אס -איש ה . והרשרוש עניין אותה
הביט בעיניים הכחולות של בתו ועל . מונייק עמד מאובן הוא , זה לא יכול להיות , לא . הגרמני המשחק עם האקדח
...הרי לא יתכן...יש עוד תקווה,רק רוצה להפחיד אותי
אל , צריחה נוראה . רק אחת . פתאום ירייה , ואז ואחריה רק , אנושית פילחה את האוויר הצח של הבוקר
יללה ובכי חרישי של גבר המחזיק בזרועותיו גופה קטנה אף אחד ממשפחתו ? איפה היית , אלוהים . של ילדה מתה
.של מונייק לא שרד את השואה
מרצל גולדמן
אינטרמצו עם " כשבטלויזיה מוקרנת התוכנית ילדים בגילאים שונים . אני משתדל לצפות בה " אריק
.מוצרטים קטנים. מנגנים בפסנתר מוזיקה אלוהית
והנאצים . חיי כל אדם הם יקרים . אני יודע , כן .מיליון ילדים 2-מיליון יהודים ומזה כ 7רצחו
כשאני מקשיב למוזיקה הנפלאה , ובכל זאת היוצאת מתחת לאצבעות של הילדים המוכשרים
חושב על גניושה . דוק של דמעות מכסה את עיני, האלהכמה איינשטייניים היו בין , כמה רובינשטיינים . ובוכה
?שני המיליונים
6עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ק י ה
ימיו האחרונים של בית ה פר העבריאת דרכו . יו מוכה ונעלב ' באחד הימים חזר אחי איז
, מבית הספר הפולני עד לדירתנו גישש בידיו הרועדות . שברי משקפיים וממחטה מוכתמת בדם , שאחזו ילקוט
והוא מיצמץ , פניו המנומשים נראו שונים ללא משקפיים .שהתמלאו מדי פעם בדמעות, בעיניו קצרות הראייה
מוכרחים לשלוח : " באותו יום אמרה אמא ביתר תוקף לא בפעם הראשונה אמרה ". אותם לבית הספר העברי
נושא בית הספר העברי היה חוזר מדי פעם לשיחות . זאת כאשר המשפחה ישבה סביב השולחן , בזמן הארוחות
לפי הגינונים האירופאים והיהודים גם , הערוך בטוב טעם .יחד
בבית שכל , ימייז ' התגוררנו רחוק מהרובע היהודי קז ו ו , דיירי יהודים , מלבדנ ו לא בדירה מרווחת . הי
. השקט והמטופח , שחלונותיה פנו לגן המנזר המסתורי בדירה , בבית שברחוב לובזובסקה ארבעים ושבע , כאן
כאן התבצרנו . עברה עלינו ילדותנו הקצרה , מספר שש , הורי שיפרו וייפו את הדירה בתמונות יקרות . ביהדותנו
ביתו של אדם : " אבי נוהג היה לומר . פרחי בית וחפצי נוי מונח היה על הספה " נניק ' נובי דז " העיתון ". מבצרו –
רק אבא הציץ בו . אסור היה לקרוא ליד השולחן. הסמוכה, ההורים שוחחו ביניהם על דא ועל הא . מידי פעם ונאנח
אך כשדיברו על . דיברו יידיש –וכשרצו שהילדים לא יבינו ואז עשינו את אזנינו , בית הספר העברי דיברו פולנית
לגורלנו , הדברים נגעו לנו . כאפרכסת והקשבנו קשב רב ...ולעתידנו
קשה לי להבין היום מדוע התמהמה אבי ולא שלח לבית הספר העברי מהיום הראשון , את שלושתנו , אותנו
הורי לא ... ? מדוע דווקא בכך חסך . ' מכיתה א , ללימודינו היהודי וחיו " גטו " ואף שהתרחקו מן ה , רצו לחיות בשקר
.קיימו מסורת יהודית ומצוות, חיים מודרניים לכל דבר
" ? מה הלאה " -ו " ? מה יהיה " השיחות היומיומיות על היו חוזרות תמיד אל בית " ? לאן לשלוח את הילדים " ו
דורש משאבים , ההולך ומתרחב ומתפתח , הספר העברי , ומקיים יפה כל כך , ומלכד סביבו את טובי יהודי קרקוב
.וכל כך מבטיח
כשהגיע היום בו צריך היה להחליט על עתידה של הבת , הוחלט לשלוח אותה לגימנסיה העברית , לושיה , הבכורה
היה . הניה ואילה כרמל : בה למדו כבר נציגות המשפחה זה כבר בתקופה שעבים שחורים נעו לכיוון קרקוב
את ילדי , בין היתר , ובית הספר העברי קלט , מגרמניה היו . ארבע שנים למדה לושיה בגימנסיה . המגורשים משם
ובוודאי עיצבו , אלה ללא ספק שנים משמעותיות עבורה .לא מעט את דמותה לעתיד
אחרי התלבטויות קשות עוד יותר כי מהנער , גם אחי גם , גם בעל מקצוע , גם דתי , דרשו שיהיה גם משכיל
בכיתות . נשלח לבסוף לגימנסיה העברית ? מפרנס ומה לא . יך הקדוש ' ש וויצ " הנמוכות למד בבית הספר העממי ע
בכיתתו הוא היה הנער היהודי היחיד ולא פעם הזכירו לו לאחר שחזר הביתה מוכה . הבגידה בישו –" אשמתו " את
עד זוב דם החליטו ההורים לשלוח אותו לגימנסיה .עשה שנות חייו-בה בילה שנתיים מתוך שבע, העברית
זכיתי לטעום את טעמו של , הקטנה במשפחה , וגם אני
' הייתי תלמידה בכיתה ו 3010בשנת . המוסד המופלא הזה. ' ש תאופיל לנרטוביץ " בבית הספר היסודי הפולני לבנות ע
נידו הם , זמן קצר אחרי כניסת הגרמנים לקרקוב , כיודע ובין היתר אסרו על , את יהודיה מכל החיים הנורמליים
.הילדים היהודיים לבקר בבתי ספר פולנים
האם . הקשר שלי עם בנות כיתתי היה רופף מאד היינו חמש ילדות יהודיות בכיתה ? הכיתה החרימה אותנו
או שאנחנו בעצמו , " ספסלי הגטו " וישבנו זו ליד זו ב והמורה היתה , מכות לא קיבלנו אף פעם ? התבדלנו כך
בזמן , אבל העמידה הפסיבית מידי בוקר . הוגנת ואוהדת והיציאות , תפילותיהן הנלהבות של התלמידות הנוצריות
, בזמן שיעורי הדת שלהן , לחצר או לפלנטי מידי שבוע גרמו לכך שבעל , ההיעדרויות שלנו בשבתות ובחגי ישראל
.כורחי הרגשתי אפלייה
מבית , יחד עם ארבע חברותי , נזרקתי 3010-כאשר ב ואיש לא , ואיש לא מחה ', הספר שבו למדתי מכיתה א
אף ילדה מכל . חשתי כאב עמוק ועלבון צורב , ניסה לעכבנולא באותו יום , הכיתה לא ניגשה אלי ולא באה לבקרני
רוב זמני בילתי . הייתי בטלה ממעש . ולא בימים שבאו .בעמידה בתורים למזון
וזובה המשיכו ' ואילו בבית הספר העברי ברחוב בז . בית הספר עמד עדיין על תילו . הילדים היהודים ללמוד
ובבית התחילו , אחותי ואחי ביקרו בגימנסיה העברית .השתדלויות קדחתניות להכניס גם אותי לשם
(המשך בעמוד הבא)
, כאילו חיכו לרגע זה. ידעו. בבית לא שאלו מה קרההיה יום של , ס בריא ושלם"וכל יום שבו היה חוזר מביה
.ילד יהודי אחד בין ארבעים נערים קתולים. נס
ז ז 2עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ק י ה ולא
(המשך)ימיו האחרונים של בית ה פר העברי –באותם ימים קשה היה להתקבל
התדפקו על , בנוסף לתלמידים הוותיקים דלתותיו של בית הספר ילדי הפליטים ות מהכפרים די יהו וילדי משפחות
שהקרקע התחילה לבעור תחת , הסמוכיםאפילו לא , גם עברית לא ידעתי . רגליהם
.'ב-'א
. מאמצי הורי נשאו פרי והתקבלתי אחותי ואחי הביאו אותי אל שערי בית
ר פ ו , הס ת ת כי ב יש א ש אי ו למ ע נ . ולבדי סביבי , כשנותרתי הסתכלתי
ת ו וק מ ע תי מ ש ך . ונ כ ר ח ה , א כ ו ב נילדה אחת . נכנסתי לכיתה , במקצת
הכל סביבי היה . פינתה לי מקום לידה העברית , הבנות והבנים ביחד " חדש
, שכחתי את המלחמה ... המשמעת והחופש , והפולנית לזמן מה שכחתי את העלבון , שכחתי את התורים למזון
.וההשפלה
, לגמרי בהתחלה , 3010היה זה באוקטובר או נובמבר בלכתנו מידי בוקר . אך קרקוב כבר לא היתה כמקודם
י את . לבית הספר צעדנו מקצה העיר לקצה השנ Nurשבה רבע הקרון המופרד בחבל היה , החשמלית
fuer Juden , טיול ברחובותיה . התעלמנו . החרמנויכול היה , " פלנטי " שכלל גם קטע מה , האהודים של העיר , הגרמנים היו בעיר . אך לא כך היה . להיות מהנה מאד
ולהיזהר שלא , וצריך היה לבחור מסלולי הליכה מיוחדים .להיתפס על ידם
זרמו אז גרמנים אזרחים ונשים , לעיר גברים ואלה היו תופסים אנשים ברחוב , ומשפחות שלמות
פריקת מטענם האישי , לעזרה בנשיאת מזוודותיהם אך אנו הרי , הסכנה לא נראתה לנו רצינית . וכדומה
.מיהרנו לבית הספר
שהנה עוד , כולם דיברו אז על כך שהמצב זמני ביותר אך המתח גבר מיום . תיגמר המלחמה , בקרוב מאד , מעט בעיקר ככל שקרבנו אל הרחובות המאוכלסים , ליום
מתרוצצים בין , נראו יותר גרמנים חמושים , יהודים פעם תפסו גם אותי בלכתי אל בית . הבתים ושואגים
רגע איבדתי ; הספר החדש בין ומצאתי , במהומה את אחותי ואחי עוברים , עצמי בין אנשים זרים
, שנדחפו מכל עבר , ושבים מקריים וגם אני נדחפתי בצעקותיהם של
הם דחפו . הגרמנים ובקני רוביהם אין לי , אותנו לחצר של בית מסויים
שם העמידו אותנו עם , מושג איזה , הפנים אל הקיר והידיים למעלה . בשעה שערכו חיפוש באותו בית . האנשים סביבי היו חיוורים מפחד
אינני יכולה לזכור אילו מחשבות כשעמדתי שם עם , התרוצצו בראשי
לי שלא . הידיים למעלה נדמה .פחדתי
בעסק היה איזה . דאגתי לאמא ואבא שהיו עצובים שרק שופצה , ולדירתנו היפה בלובוזובסקה , " טרויהנדר "
אחרי הנזק שנגרם לה בהפצצה בימיה הראשונים של כשלא היה בבית שמענו ) הכניסו אזרח גרמני , המלחמה
קול פולין מלונדון והשידורים חיזקו את " חדרו " ב (.אמונתנו שהכל יגמר מהר
אפילו , לא נעים לעמוד עם הפנים לקיר וידיים למעלה ולא נעים גם לאחר לכיתה שבה את , אם את אמיצה מאד
רצתי כל , כשנגמר החיפוש ושחררו אותנו . תלמידה חדשה .להסתתר בין כתליו, עוד נפשי בו אל בית הספר הטוב
כשלכיתה , אלא שפחות מחודש חלף מיום בואי לכאן . ולחש משהו לאוזני המורה , נכנס שליח מטעם המנהל
אמר המורה " אנו מפסיקים ללמוד . אתם חופשיים " המורה ..." אין לימודים ! הוררה ! הוררה . " לתלמידים
. חיוור ודומם אף הוא , ולידו השליח , עמד מאובן וחיוור . הצחוק קפא על שפתיים . לפתע השתתקו כל התלמידים
איש לא . השתיקה היתה עמוקה וכבדה . הקול נתקע בגרוןיצאנו מבית , בדממה ובמצוקת לב נוראה , אחר כך . זע
כשננעלו אחרינו , ביראת כבוד הבטנו בחומותיו . הספר .השערים
מרים עקביא "זה היה בית הספר העברי בקרקוב"מתוך
(2151-5222)ל “מרים עקביא ז
על חוכמת רבני קרקובמעשה : א “ על חוכמתו של הרמ
בשר המחוז שרצה לבקר ברובע : א ואמר “ הוא פנה אל הרמ . היהודי
שלושה . שמעתי שאיש חכם אתה כתוב במכתב . שערים בחומת הגטו
? חתום באיזה שער אני אכנס
מ ר ה ר ס ה “ מ ב ו ש ת ה ת א א סגורה ר , במעטפה וביקש מהש
. לפתוח אותה לכשייכנס לגטו
ציווה השר לפרוץ שער רביעי : בפתחו את המעטפה מצא . בחומה
.“תפרוץ שער רביעי”
פרצה מגיפה “ עיר היהודים “ ב החלו . וגרמה למותם של ילדים
. האנשים לחפש את הסיבה למגפה ראיתי שבלילה אין אור : אמר מישהו
סימן שאינו , דולק בחלונו של הרב מי יודע אם לא . יושב ולומד בלילה
... על כך בא העונש משמים
' ר הלכו פרנסים בלילה לבית ל א ו ו , י א צ מ ו ת ל ד ה ת א ו ח ת פ
שהדירה שרויה בחושך ורק קול . נחירת הישנים מנסר בחלל
. פתאום קלטה אזנם קול לימוד נכנסו פנימה ומצאו את הרב יושב
. בפינה ושפתיו מפזמות בקול לומדים
מדוע , רבנו : שאלו אותו הפרנסים ? אינך לומד באור
...אין לי כסף לנר: ענה להם
לעולם יואל ' ר כשבא : ועוד סּוּפר הוליכו אותו המלאכים לגן , האמת
אף הצדיק הגדול , כידוע , אך , העדן שיעבור דרך בלי יכנס לשם לא
. הגיהנום
יואל את סבלותיהם של ' ראה ר לא אצא : אמר , הרשעים בגיהנום
מכאן עד שיזכו מסכנים אלה לחנינה . ולהקלה בענשם
נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ק י ה 8עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל
,קוראים כותבים
CONFERENCE ON JEWISH MATERIAL CLAIMS AGAINST GERMANY, INC. ועידת התביעות ● 93480ירושלים , 101דרך חברון ● 02-6712711': טל ● 02-6712731: פקס Website: www.claimscon.co.il
Beit Ha’umot, 101 Derech Hevron, Jerusalem 93480 ● [email protected]
Galeriaגלריה שלום 37ברחוב יוזפה מספר
, "גלריה שלום"נמצאת המנוהלת על ידי אנטה
)וקרול קוברסצי Kuberscy .)
הרעיון לפתוח את הגלריה על , 3000נולד עוד בשנת
מנת למשוך תיירים יוצאי קרקוב ואחרים לרובע
שהיה ', ימייז'קז, היהודימאד מוזנח לאחר
שאפו , במקביל. המלחמההבעלים להחיות ולהעשיר
שבו התקיימה בעבר , את החלק האמנותי של הרובעבמהלך השנים התקיימו במקום תערוכות . תרבות עשירה
ציור ופיסול הקשורים , דברי אמנות, של חפצי יודאיקה .אך גם לתכנים אוניברסליים, לעולם התוכן היהודי
36:44-32:44שישי בשעות -הגלריה פתוחה בימים שני 08-32-014-7545טלפון . 35:44ועד 32:44-ובשבת מ
[email protected]כתובת מייל
http://www.kazimierz.com/artszalomאתר
?הכחשת השואה ומה אנחנו האחרונים עושים
ואני מאחרוני הכלואים בגטו , 3010נולדתי בקרקוב בשנת כשגורשנו מביתנו אל הגטו נאלצנו . קרקוב שעדיין בחיים
, הורי: ארבע דורות, להצטופף בחדר אחד תשעה נפשות. אחות אבי ובעלה ואחי ואני, סבתא רבא, סבי וסבתי
החביאו אחות , 3002ביוני 0-ב, באקציה הראשונה בגטוכל בני . בבונקר מעבר לכביש, אבי ובעלה אותי ואת אחי
, אנשים 74-כ, כולל אחים ואחיות משני הצדדים, המשפחה .ץ ונרצחו באותו יום'נשלחו למחנה ההשמדה בבלז
יום שרדנו בקרב 744ובמשך , אנחנו ברחנו מהגטוומשם , כוסלובקיה'ברחנו לצ 3000בשנת . הכפריים
הגיעו הגרמנים גם 3000במרץ . בפברואר הגענו להונגריהנזרקנו , במהלך השמדת יהדות הונגריה, ובחודש יוני, לשם
. “רכבת של קסטנר“שני ילדים פולנים ל, כנוסעים סמויים“ אומצנו”ואנו , הרכבת נשלחה למחנה הריכוז ברגן בלזן
יום 384ובמשך , כבת עשרים, נעמי, על ידי בחורה צעירהיחד עם כל הקבוצה השתחררנו והגענו . היינו במחנה
. שם אבדה לנו נעמי, לשוויץ
בנמל ברי , ושם, הועברנו לאיטליה 3005בסטפטמבר הבריטים . הועלינו על אניית מעפילים והגענו לארץ ישראל
, ח“ומבצע נועז של לוחמי הפלמ, העבירו אותנו לעתלית .שוחררו המעפילים ואנו ביניהם, בראשותו של יצחק רבין
, שנות חיי הראשונות היו לי שלוש אימהות 7במהלך .שפות דיבור 0-ארצות ו 7עברתי
בסיפור , בהתנדבות,שנים אני עוסק 14-מזה למעלה מפעם העדתי בפני 3,244-למעלה מ. השרדותי לבני נוער
פינות הנצחה ברחבי 02מורים וחיילים והקמתי , תלמידיםלזכרם של מיליון , מורכבות משטחי קיר פרי יצירתי, הארץ
.וחצי הילדים שניספו
איך . ץ'אני עוסק כל חיי במחקר על מה קרה בבלז, בנוסףהצליחו במבצע ריינהרד בבניית שלושת בתי חרושת
, ולאחר מכן באושוויץ, וטרבלינקה, סוביבור, ץ'בלז: למוותאיש לא מבין זאת ? מיליון קורבנות 0-לרצוח בגז למעלה מ
מה הפלא . וכך גם הנוער בארץ לא מבין איך זה עבד .שבעולם מכחישים
כיצד עבדה בפועל מכונת , הכנתי מצגת לפרטי פרטיםאיש קודם . כסרט נע לכל דבר, ההשמדה באופן תעשייתי
לא רק -לא לקח על עצמו להתמודד עם הדבר הנורא הזה כל שנותר הוא . לרצוח אלא גם לשדוד באופן תעשייתי
להפוך אל כל הידע והמחקר הזה לסרט הדמיה שיופץ ויהווה תשובה לזיופים ההיסטוריים והכחשת , בעולם
.השואה
. שעון החול הולך ונמוג. בשנה הבאה אהיה בן שמונים את כל . מעולם לא קיבלתי כל סיוע משום גוף פה בארץ
אולי ימצא מי יכול להכיל את . המימון שלמתי באופן פרטי .שנה 14במשך , מה שעשיתי כבודד
יצחק ויינברג
? פרים 044-מה אפשר לעשות בדוד בן מנשה דרשן היה תלמיד חכם בקהילת הלמדנים
37-הוא חי במחצית השנייה של המאה ה, של קרקוב . והיה אספן חובב של ספרים
מאות כרכים עלה בדעתו -כשהיו באמתחתו ארבע, מוסד חדש –הכלל כספרייה ציבורית להעמידם לרשות
והיה בו צורך עם בעקבות המצאת , שלא היה קיים עד כה . הדפוס
בהקדמה לספר , דרשן הציע לשמש בה כספרן ומידעןשפרסם מציג דוד דרשן את תפישתו לגבי המסגרת
, החדשה להבאת ידע כתוב ומודפס אל הציבור המתעניין . הרעיון לא התממש. ואת התועלת העשויה לצמוח ממנה
?מי יודע? מי מכירבנם , 3016יליד , קורט היידנפלד
של מרסל משה היידנפלד ולילי נראה , לאה לבית וידור מקרקוב
לאחרונה בסרט שיצר הקולנוען , קורט גורה במחנה טריזנשטט
.על פי בקשת הכובש הגרמני
על פי הידוע נרשם שהוא נשלח כשהוא בן , 21.34.00-לאושויץ ב
יחד עם קבוצת ילדים שהיו עימו בבית ילדים , בלבד 6 . אך באושוויץ לא נמצא רישום על כך .בטריזנשטט
?האם מישהו יכול לשפוך אור על גורלו של קורט
[email protected] 010-9909104סיגל גפני
קורט בסצינה בסרט
הנפטרת היא : תיקון טעות מגליון קודם
ל ולא כפי שנכתב בטעות“אירנה וולפגנג ז
