ןולוח ראתמ תינכת 2030 · רוביצ ףותיש - 2030 ןולוח תימוקמ ראתמ תינכת 2 :םיניינע ןכות דומע 3 אובמ 5 2012 רוביצ ףותיש

תכנית מתאר חולון 2030

שיתוף ציבור

2014אפריל

ציבור - 2030תכנית מתאר מקומית חולון שיתוף

1

צוות התכנון

ראש צוות התכנון משה כהן אזורי מגורים, תעסוקה, מרכז העיר אמיר קולקר

תכנון פיסי, מתודולוגיה ברוך יוסקוביץ' יועץ משפטי אבי פורטן תכנון נוף ומרחב ציבורי שלומי זאבי תכנון נוף ומרחב ציבורי איילת זמיר חברה ואוכלוסייה עמירם גונן יכות סביבה וקיימותא רון לשם איכות סביבה וקיימות אורית ניר תנועה, דרכים ותחבורה מיכל מילר תנועה, דרכים ותחבורה ענת שוחט

כלכלה אהוד פסטרנק שיתוף ציבור דורית פרי שיתוף ציבור דפנה דואק דמוגרף משה -אליהו בן

מים, ביוב וניקוז שאול גבירצמן חשמל ותקשורת ערן בלום

תיאום מחשוב, ניתוח וריכוז נתונים מיר מוסקא תיאום מחשוב, ניתוח וריכוז נתונים יעל קדרון

מיפוי, ניתוח וריכוז נתונים כנרת כהן שלום אזורי מגורים, תעסוקה, מרכז העיר שירה גליטמן אזורי מגורים, תעסוקה, מרכז העיר עומר רשמן יראזורי מגורים, תעסוקה, מרכז הע אורטל יהב

צוות העירייה

מהנדסת העיר אדר' מימי פלג

אדריכלית העיר וס' מהנדסת העיר אדר' פנינה קול

מ' אגף רישוי וס' מהנדסת העיר אדר' רוני ורדי

מ' אגף לתכנון אסטרטגי ד"ר תמר שרויטמן

תכנון ארוך טווח אדר' שירה גורלי

לילך שץ בלתהוב ,אני מבקשת להודות לשותפינו ברשת קהילה ופנאי

ולעובדים הקהילתיים ממחלקת הרווחה, בראשות מרב טוויג, שבלעדי

השותפות המקצועית יוצאת הדופן, התמיכה, הגיבוי והסיוע המעשי, לא

היינו יכולים לקיים את התהליך באופן מקצועי כל כך.

פרי דורית


2

תוכן עניינים:

עמוד

3 מבוא

5 2012שיתוף ציבור - ראשון לבש

20 2013שיתוף ציבור - שני לבש

47 סיכום


3

מבוא

חלק לקחו בו התקיים תהליך שיתוף ציבור 2030לעיר לשנת במסגרת הכנת תכנית מתאר

.תושבי העיר

קריים: עי קיםחלשיתוף הציבור בוצע בשני

לציבור סקרי הרקע להכנת תכנית המתאר ונשמעו והוצג 2012בשנת -בשלב ראשון • עמדות התושבים כפי שמפורט להלן.

לציבור עיקרי התכנית שהתגבשה במהלך השנה. הדגש והוצג 2013בשנת -בשלב שני •כדי שניתן יהיה לשכונות, זאת ה בשלב השני של העבודה היה הצגת התכנית בחלוק

הם. הם עם מקום מגורישל ותכריההמ ,לתכנית לאסוף התייחסות תושבים

רקע"שיתוף ציבור" הוא כלי תכנוני, שבבסיסו התפיסה, שבחברה דמוקרטית ראוי שתהליך התכנון,

ים. התפיסה נובעת מתוך ישקף ערכים פלורליסטיים וייתן ביטוי לקבוצות ולאינטרסים שונ

ההבנה שזכותם של אנשים ובעלי ענין להיות שותפים בעיצוב חייהם ועתידם. למעשה, זהו תהליך

המהווה נדבך בהסדרה של מערכת יחסים חדשה בין האזרחים לשלטון, כאשר במסגרת תהליכי

הם קבלת ההחלטות משתתפים גם אזרחים, שלהם יכולת להשפיע על החלטות הנוגעות לחיי

הנוכחיים והעתידיים בחברה בכלל ובמרחב הציבורי בפרט.

'הציבור' איננו מקשה אחת של בעלי עניין, אלא תלכיד חברתי עשיר, הכולל תושבים על מכלול

הגילאים, ארגונים, נותני שירותים, אנשי ציבור וכיו"ב.

על בסיס שותפות שזירת תהליך שיתוף הציבור כחלק בלתי נפרד מתהליך התכנון עצמו, מתקיים

בין מגוון הגורמים המעורבים (מקבלי החלטות, מתכננים, תושבים, ארגונים וכד'), תוך לימוד

מהמציאות הקיימת וחתירה לחזון וליעדים המבטאים בין היתר, את שאיפות הציבור. תהליך

שכזה, עשוי להוביל לתוצרים מיטביים ולתוכנית איכותית ומותאמת יותר.

ך שכזה, מחייבים שקיפות ומתן ביטוי למגוון קולות, דעות ואינטרסים. מפגש התנאים לתהלי

הדעות לכשעצמו מפיק תועלות רבות כמו זרימת מידע חופשית; הידברות והחלפת דעות בין

השותפים לתהליך; יצירתיות בשיח ובמערכת קבלת ההחלטות; זיהוי מוקדם של קונפליקטים

פוליטית - סרתם. התהליך, מהווה זרז למעורבות חברתיתוחסמים ואיתור דרכים יצירתיות לה

שלטון נוספות, ומעבר לכך, מעודד צמצום תופעות של ניכור וחוסר -המקדמת שותפויות ציבור

אמון כלפי המערכת הפוליטית על דרגיה השונים.


4

מטרות מרכזיות לכלל תהליכי שיתוף ציבור

את הפסיפס החברתי הייחודי לעיר.המרכיבים הגורמיםלימוד, זיהוי ומיפוי מכלול .א

יידוע הציבור והזמנתו לקחת חלק ולהשפיע על סביבת החיים ועל אופייה ועתידה של .ב העיר.

יצירת מסגרת המבטיחה שקיפות בתהליך התכנון, אשר תאפשר ביטוי למגוון קולות, .גדעות ואינטרסים ותקדם הידברות והחלפת דעות בין הגורמים השונים, השותפים

ליך.לתה

איתור סוגיות ונקודות קונפליקט אפשריות, הדורשות ליבון ודיון מעמיק עם בעלי עניין .דשונים, לאורך תהליך התכנון, זאת לצורך מציאת המענה המיטבי ולצמצום התנגדויות

אפשריות.

הפנמת המסר בקרב הציבור כי תוצרי השיח בין בעלי העניין השונים, רק יוסיפו ויתרמו .ה ונית מיטבית ומותאמת ככל האפשר, לצורכי "הציבור" ולעיר. לתוצאה תכנ


5

2012שיתוף ציבור – ראשון לבש

להלן מסמכי התכנית שהוצגו בפני התושבים:


6


7


8


9


10

גיהומתודולו מתווה

מטרה

המטרה הכללית היא יצירת שיח ציבורי רחב ככל האפשר, סביב תפיסות בעלי העניין את התכנית

המתגבשת ולאפשר לבעלי המקצוע ללמוד על האופן בו הגורמים השונים שואפים, שהמרחב

ייראה.

עקרונות המתודולוגיה

מגוון בעלי העניין, על ידי איתור, זיהוי ויישוג מעורבות והשתתפות רחבה ככל האפשר של .א

)outreach .של קבוצות העניין השונות ועידודם לקחת חלק בתהליך (

מתן מידע מקדים, כבסיס לקיום דיון ציבורי אפקטיבי. ההטרוגניות של האוכלוסייה .בל וההשתתפות של גורמים בעלי עניין ואינטרס שונים, מחייבים שימוש בשיטות שונות ש

הפצת מידע.

ביצוע התהליך במספר מעגלים במקביל. .ג

מתווה שיתוף הציבור שלב ההיערכות -שלב א'

הצגת מתווה התוכנית לשיתוף הציבור בפני מזמיני העבודה. .1

הקמת צוות מלווה לתהליך שיתוף הציבור. .2

תיאום ציפיות בין השותפים. -קביעת מסגרת התהליך .3

שיתוף הציבור הגדרת השותפים לתהליך - שלב ב'

זיהוי והגדרת המשתתפים הפוטנציאליים בתהליך יחד עם וועדת ההיגוי לתוכנית: תושבים

המתגוררים באזורי השירות השונים בעיר, ארגוני מגזר שלישי, ארגונים מקצועיים, ארגונים

רב סביבתיים, חברתיים ואחרים, יזמים ובעלי עסקים, גופים עסקיים וכלכליים, נותני שירות מק

נציגי הנהלת העיר האמונים על קידום מדיניות וקבלת החלטות.ועובדי הרשות ועובדי הממשלה

מפגשי שיתוף הציבור -ג' שלב

תוצרים מרכזיים: ארבעה יתקבלו ממפגשי הציבור

יידוע והסברה לתושבים. .1

מיפוי הסוגיות המרכזיות לדעת התושבים (ובהסתמך על המידע שסופק על ידי הצוות .2 קצועי) בהן צריכה התוכנית לעסוק. המ

.איסוף רעיונות, מחשבות וצרכים .3

הצגת תובנות וכיוונים רצויים לציבור. .4

קבוצות מיקוד

עניין היה ולצוות התכנון שלעירייהקבוצות מיקוד, עם התהליך התקיימו שישה מפגשים ראשיתב

לשמוע באופן מיוחד:


11

50-60משתתפות רובן בנות 30-(כ בחולון קבוצת מיקוד עם נשים המובילות ארגוני נשים • ).28-40חלקן בנות

משתתפים). 24קבוצות מיקוד עם מנהלי מתנ"סים ( •

משתתפים). 14קבוצת מיקוד עם רכזי קהילה ( •

משתתפים). 12קבוצה מיקוד עם צעירים תושבי חולון ( •

משתתפים). 40-קבוצת מיקוד בשכונת תל גיבורים עם תושבי השכונה (כ •

משתתפים). HIT )13צה מיקוד עם סטודנטים במכון הטכנולוגי בחולון קבו •

כנס שיתוף הציבור

כנס שיתוף הציבור פתוח לכלל תושבי העיר ודבר קיומו הופץ ופורסם בהמשך התהליך נערך

איש. לאחר מפגש במליאה, השתתפו 300 - . בכנס לקחו חלק פעיל כומסורתיות בדרכים מקוונות

דיון אשר עסקו בשישה נושאים, העומדים בבסיס תכנית המתאר: מגורים, התושבים בקבוצות

תחבורה, כלכלה, שלד עירוני, חזון וחברה.

קבוצות הדיון נוהלו על ידי מנחים מצוות המנהלים ורכזי הקהילה במתנ"סים ועובדים קהילתיים

צוות ף גם חבר מאגף הרווחה, שתודרכו במיוחד לקראת קבוצות הדיון בכנס. בכל קבוצה השתת

מקצועי מטעם העירייה. מחלקה התכנון ומנהל

מקורות מידע נוספים

לתכנון אסטרטגי האגף על ידי הובל חומר שנאסף במסגרת תהליך גיבוש החזון העירוני אשר .1 . 2012בעירייה במהלך שנת

האגף ה ואגף הרווחעל ידי קודמה במסגרת תכנית זו, אשר – לאזרחים ותיקיםתכנית אב .2 , מפגש של תושבים ותיקים. 2012אסטרטגי וחיים בגיל , נערך בחודש ינואר לתכנון

.30.5.2012סיכום מפגש תושבים אשר נערך בשכונת תל גיבורים בתאריך .3

קהילתיות) בדות סוציאליות הוריות עם עו- סיכום מפגש "קול הורי" (הורים ממשפחות חד .4 .27.11.12מיום

תושבי חולון. 1,633כסקר טלפוני בקרב 2011ערך בשנת סקר שביעות רצון שנ .5

2012 המתאר תכנית ליעדי בהתייחס מרכזיות תובנות

תוצר של שיתוף הציבור. –מבוססת בין השאר על החזון העירוני 2030תכנית מתאר חולון לשנת

ולון מטרות מטרות ויעדים לתכנון ("תכנית מתאר ח הוגדרו על ידי צוות התכנוןהחזון על בסיס

ויעדים לתכנון"), ששימשו והנחו את צוות תכנית המתאר בעבודתם. הצלבת מטרות התכנית עם

התובנות המרכזיות שעלו מקרב הציבור העלתה מתאם גבוה בין המטרות שהוגדרו בתכנית

המתאר, לבין אלו שעלו במסגרת תהליך שיתוף הציבור, והוגדרו כ'תובנות'.


12

2012 לו בשיתוף הציבורעיקרי הנושאים שע

עיר חיים –עיר שינה .1

האם לתכנן את חולון כ"פרבר", או כעיר מתפקדת עם מכלול הפונקציות המגוונות?

מתוך מטרות התוכנית:

יצירת עיר המעודדת קיום חיים עירוניים המתבטאים בקיום של מרחב הזדמנויות למגוון •בילוי, חינוך, שירותים עסקיים, שירותי מסחר, תרבות, –אוכלוסייה רחב, גיוון שירותים

ציבור, טיפוח "חיי רחוב" לרבות טיפוח מפגשים פורמאליים ולא פורמאליים. פיתוח

והגברת השימוש במרחב הציבורי

שדרוג המרחב הציבורי •

באופן גורף ניתן לציין שתושבי העיר מצפים לאפשרות לצרוך את מכלול השירותים העירוניים,

אפשרויות התעסוקה והבילוי, בעיר עצמה. שירותי המסחר,

כורחם) מהעיר, לצריכה של שירותי - בקבוצות המיקוד הועלתה סוגיית יציאה של התושבים (בעל

מסחר (קניות, הסעדה, ובילוי למבוגרים ולילדים). לטענתם, ניתן להקצות בעיר מקומות עבור

בוצת הסטודנטים ובקבוצת הצורך במקומות בילוי בחולון בלט בעיקר בק שימושים אלו.

.המבוגרים

צביעו . על מנת לתקן מצב זה האו עיר שינה"עיר משעממת", רבים הגדירו את חולון כפרוור,

בר ומסעדות, באזור התעשייה, כדי - התושבים על מסחר, בילוי ופנאי כדוגמת מועדונים, דאנס


13

מיומית ושקטה במרכזים להימנע ממטרד בשכונות המגורים ובנוסף, לפתח תשתית בילוי יו

חשוב לציין כי בכך, טוענים התושבים, יתאפשר בילוי בעיר השכונתיים, כגון בתי קפה ופאב.

בשבתות ובסופי השבוע.

בין העירוני לשכונתי ובין מרכז העיר למרכזים שכונתיים .2 על העיר, כאשר הוא נדרש לסוגיית תכנונה העתידי? ן,מידה מתבונן תושב חולו- באיזה קנה


גיבוש עמוד שדרה עירוני "גלעין העיר" •

הכנת תבנית בנייה עירונית מובהקת לגלעין העיר •

מתהליך שיתוף הציבור עולה כי תושבי העיר חווים את העיר בשני ממדים: העירוני (התייחסות

רה כי קנה חוזרת ונשנית למצבו של רחוב סוקולוב, כמרכז עירוני, לדוגמא) לצד אמירה ברו

המידה הרלוונטי עבורם הוא השכונה. אמירות כגון "נורא חשוב לשמור על הרובעים והשכונות"

חזרו ועלו. דוברים רבים הציגו את עצמם "אני מאגרובנק" או "אני ממפדה".

, מעוניינים התושבים בפיתוח השכונות, אולם במספר התושביםכחלק מתנופת הבנייה והגידול

ות השכונתית/המרקם השכונתי.תוך שמירת הזה

נראה, כי בקרב התושבים מודגשת החשיבות בשדרוג המרחב הציבורי הוותיק כמו גם בצורך

במטרה לשמור ולמשוך אוכלוסיה צעירה לעיר. 38ביישום עקרונות תמ"א/

תושבי העיר מצפים לשיקומו של מרכז העיר הוותיק ומכירים בחשיבותו של מרכז עירוני שוקק

טיבי. במקביל, הושם דגש על שדרוג השירותים ברמת השכונה. ואטרק

בכל קבוצות המיקוד עלתה השאיפה שהשכונות תשמשנה כמוקדי הפעילות היומיומיות, אך עם

זאת איכות חיים העירונית, לצד נגישות מקסימלית לשירותים, הותנתה בשמירה על אופי שכונתי

שירותי מסחר וקמעונאות, בית קפה שכונתי, שירותים ו"שקט". לפיכך, המצב הרצוי יכול שיכלול

קהילתיים, חינוך, גינות ציבוריות, ותנועות נוער בתוך השכונה במידה פחות אינטנסיבית מזו

שלאורך עמוד השדרה העירוני וגלעין העיר.

, לבין מבנים "המגדלים"ת שבין תפי - מחלוקת התגלעה בעיקר סביב השאלה: "איך לצופף"

קומות). מחד, המגדלים מייצגים את הקדמה, חולון המודרנית ומאידך 10-8יותר ( נמוכים

מעוררים ניכור, (בשל יוקר תחזוקה ובעייתיות עבור ילדים. תושבים טוענים כי הבנייה החדשה

שכונתיים מבנים חדשים מול ישנים) הן ברמה - שכונתיים ואף התוך- מעמיקה את הפערים הבין

חזוקה השוטפת של התשתית הקיימת. האסתטית והן ברמת הת

לדוגמא, טענו תושבים כי אמנם קיים מחסור בדיור צמוד קרקע 500באשר למתחמים חדשים, ח/

בחולון, אך שילוב בין מגדלים ובניה צמודת קרקע היא בעייתית מבחינה חברתית ותכנונית

וקוראים לחשיבה מחודשת על תכניות אלו.

ייחסים התושבים, למרחב הציבורי בכלל ול"אווירה העירונית" בקנה המידה הכלל עירוני, מת

בפרט, ה"לוקה בחסר" ומשום כך רואים בכך, לעת עתה, חסם ליצירת דימוי אישי של "חולוני"


14

גאה. בכל מפגשי התושבים הובעה אכזבה מחזותה החיצונית של העיר, הזנחה במרחב הציבורי

ילבוקס, כיכרות מרכזיות (ויצמן וסטרומה), שדרות ובתוכם אתרים היסטוריים עירוניים כגון הפ

(דב הוז) ורחוב סוקולוב.

רבות הוזכרו שכונות ג'סי כהן ותל גיבורים, כציר מערבי נטול השקעה המשליך לרעה על העיר

כולה.

תושבים הביעו תחושת אכזבה והחמצה, נוכח פוטנציאל גדול בניצול משאבים מרחביים קיימים

ופנאי, שאינו ממומש. בדומה, גם הטבע העירוני הקיים אינו מנוצל לצרכי חינוך למטרות בילוי

סביבתי ותיירות (מקומית), בהם אתר שלולית החורף, השקמים, פארק החולות.

חולון עצמאית -חולון במרחב המטרופוליני .3

האם יש לתכנן את חולון ביחס לשכנותיה, או כעיר עצמאית העומדת בפני עצמה?

מטרות התוכנית:מתוך

הכנת תכנית מתאר המתחשבת במיקומה ותפקודה של העיר חולון בטבעת הפנימית של • , תוך דגש על ייחודה ואיכותה של חולוןןהמטרופולי

לא ניתן לתכנן את חולון תוך התעלמות ממקומה בטבעת הפנימית של המטרופולין, שמהווה,

מיקומה במטרופולין מחייב דיון . המיקודיתרון מרכזי שאינו מוטל בספק בקרב כלל קבוצות

המטרופולין, תל אביב , אך גם ביחס לראשון לציון לגלעין ביחס לשכנותיה: בראש ובראשונה

ים. -ובת

במסגרת הדיון היתה התייחסות אסוציאטיבית לגלעין המטרופולין, העיר תל אביב, והתשובות

היו מעורבות, חלקן לחיוב, אך חלקן לשלילה.

ילות המשתתפים זיהינו גם סממנים של תחושת נחיתות כלפי ראשל"צ, הצמודה, שהצליחה בין מ

בשנים האחרונות להתפתח באופן עצמאי. יחד עם זאת, ראשל"צ משמשת מודל לחיקוי, ותושבים

הציעו מגוון אטרקציות לחולון ששאובות מראשל"צ.

מקבוצות המיקוד עולה כי . חיובי ים, שאינה מהווה מודל התייחסות-להבדיל, ממערב שוכנת בת

בת ים עודנה שרויה בתודעה הקולקטיבית החולונית בעמדה נחותה יותר. אי לכך, התושבים אינם

. בכלל קבוצות המיקוד התלוננו תושבים על בעיות בנגישות לתל בין שתי העריםחיבור במעוניינים

אביב, או לראשל"צ, וכלל לא ציינו דרכי גישה לבת ים.

תכנון סברו חלק מן התושבים כי משמעיים; מצד אחד -חדהיו לתכנון העתידי, הקולות לא באשר

, מהווים יתרון המאפשר ןמיקומה של חולון במטרופוליניצול יתרונות אביב, ו -המשכי לעיר תל

שמירה על ל םדבקו ברצונומאידך תושבים אחרים , אביב- חיבור תפקודי רציף עם העיר תל

- עיר תלממשקים בדופן הגובלת בלהשגת הנדרשים היותר. האמצעים "שקטה"ייחודיות חולון ה

השכונה הצפונית .תל גיבוריםבשכונת ,דורשים טיפול ממוקד בקו התפר בין שתי הערים אביב

- פריפריה, ובתוכם פערים סוציו- טשטוש הפערים מרכזדורשת ביותר, על שלל אתגריה,

ור חיבור אפקטיבי מול התכנון העתידי של תל אביב, על מנת לחזק את השכונה וליצ אקונומיים

. מצפון לה


15

, הדגישו את חיזוק העיר, סמליה הייחודיים וגרעינה ההיסטורי, "עצמאית"המצדדים בחולון ה

ובתוך כך שדרוג תשתית השירותים שהיא מספקת לתושביה. באופן זה, העיר תהפוך אבן שואבת

הקשרבים בין ליבת המטרופולין, תל אביב, לחולון. לאוכלוסייה חזקה, שתוביל לטשטוש הפער

התחבורתי בעל חשיבות גבוהה, חולון העצמאית נדרשת לשפר את תשתית התחבורה הנושא זה

הסדרת נושא מצוקת החנייה בעיר בכלל ובסמוך למבני ציבור הכולל, בין היתר, עירונית (-הפנים

נדרשת לשפר את קישוריות העיר אל יתר ערי אביב, -כמו כן, חולון כחלק ממטרופולין תל ,בפרט)

גלגלית. -המטרופולין, בתחבורה פרטית, ציבורית, רגלית ודו

ם- ל-ו-העיר של כ –עיר הילדים .4

האם להמשיך ולתכנן את חולון לילדים בהמשך למיתוגה כעיר הילדים, או שמא נכון יותר,

חב הציבורי בפרט, עבור אוכלוסיית בראייה עתידית, לשים את הדגש בתכנון בכלל, ובתכנון המר

גילאית?- יעד רב

)"עיר שינה עיר חיים"(. 1 מס' ראה מטרה ראשונה מתוך סעיףמתוך מטרות התוכנית:

במכלול הדיונים בקבוצות המיקוד, שיבחו תושבים רבים את פעולות העירייה בנושא "עיר ילדים"

שור) וקונספט "גני סיפור" בפרט, בכלל (כמהלך מוצלח של מיתוג עירוני, הנמשך למעלה מע

כמרחבים ציבוריים אטרקטיביים לאוכלוסיית המשפחות הצעירות בעיר. עם זאת, נשמעו גם

טענות כי הדגש המרכזי על ילדים ובפיתוח שירותים עבורם, מהווה חסם עבור יזמים שונים, אשר

שבון צורכי האוכלוסיות מעוניינים לפתח ענף תרבותי שמנותק מקונספט 'עיר הילדים' ובא על ח

משמעית - השונות (נוער, מבוגרים, סטודנטים ואף קשישים). מכלל האמירות עולה דרישה חד

למתן תשומת לב לאוכלוסיית הנוער, הצעירים והמבוגרים וכן לפתח שירותים חברתיים נדרשים

לקשישים, וותיקי העיר העתידיים.

ה מספק לצרכיהם, כגון מרחבים ציבוריים לנוער משתתפים שונים טענו כי חולון אינה נותנת מענ

(לדוגמא פארק תנועות הנוער, מועדונים), מרחבים המותאמים לקשישים (הוספת ספסלים;

דיור מוגן עבור תושבים הרוצים להתבגר בחולון) ומקומות מפגש –מקומות מפגש ובאופן מודגש

רבות נמוכה", כדי לאפיין את ובילוי לכלל האוכלוסייה. מספר תושבים השתמשו בביטוי "ת

השירותים החסרים, להבנתם (כגון מועדונים, מסעדות, בארים, מרחבים לירידים, שוק ועוד).

לטענתם מוזיאונים אינם נותנים מענה מספק עבור שירותים מסוג זה.

התחדשות עירונית .5

מהו המודל הרצוי להתחדשות העיר בעיניי התושבים?


רת כלים לעידוד התחדשות עירונית בת קיימאיצי •

על ידי ראיה מגובשת של פיתוח מכלול פיתוח מכלול אינטגרלי ומובנה לקיים ולחדש •אורבני, המאגד בתוכו את מוסדות הציבור, השירותים הציבוריים ומוסדות התרבות

רציפה הקיימים בעיר עם מוסדות ושירותים חדשים, תוך יצירת מערכת הירארכית ברורה

והמשכית של המרחב הציבורי


16

של מלאי מתהליך שיתוף הציבור עולה כי תושבי העיר מייחלים לתהליכי התחדשות עירונית

, ומבקשים הסברה ותמיכה בהנעה של תהליכים אלה: האם עיבוי? האם פינוי המגורים בעיר

? תוספת קומות למבנים קיימיםבינוי? האם

אך זו מלווה בלא מעט סייגים וחששות מפני ,קיימת הבנוי ההבנה בצורך לשדרג את המרחב

. צמצום היקף השטחים הפתוחים

, בתנאי שזו תתקיים בתמיכה עירונית לשם סיוע 38יישום מדיניות תמ"א/התושבים תומכים ב

יום, הפרושה באזורים המיועדים נתפשת ככלי שדרוג רצוי. פינוי בינוי, לעומת - לאוכלוסייה קשת

מבנים במצב רעוע ביותר.קיימים כרצוי רק באזורים בהם זאת, נתפש

במרכז העיר חלק מן התושבים צדדו בפינוי בינוי מאסיבי לטובת שדרוגו מהיסוד, חזרו והדגישו

רחוב סוקולוב. הומלץ גם על שיקום וחידוש -את מצבו המוזנח של האזור ושדרתו המרכזית

עירוני בדב הוז ובכיכר סטרומה.

רים הדגישו את הצורך בשדרוג הישן, על פני הריסה ובנייה מחדש, תושבים רואים תושבים אח

בחיוב את מרכז העיר הוותיק, והיו רוצים לראות שימוש מחודש באתרים המהווים נדבך חשוב

בהיסטוריית העיר, כפן נוסף בהתחדשות העירונית.

קהילתיים לצד הקמת חדשים; במקביל, הועלה נושא חידוש מוסדות ציבור קיימים כגון מרכזים

אוכלוסיות שונות חוו דעתם בעניין מחסור במוסדות ציבור לשימושן: קשישים, נוער, גיל רך,

קהילה רפורמית, ילדים עם לקויות ועוד. פריסת מבני ציבור בתצורות חדשות המתחשבות

רון בצרכים הגואים אל מול משאבי הקרקע המצטמצמים במסגרת תכנית המתאר תסייע בפת

חלק מבעיות אלו.

במפגשים עמדו התושבים על הפער בין חזון העיר כעיר העיצוב, לבין האופן בו הם חווים את

האסתטיקה של המרחב הציבורי. סוגיה זו אף עמדה במרכז הדיון על פער בין השכונות ועל היעדר

ירוני. שפה עיצובית חולונית שתשפיע על המרחב הציבורי וכן על הדימוי (העצמי) הע

לצעירים אטרקטיבית חולון .6

דוריות בחולון, שלא על גבם של הצעירים המקומיים? וכיצד ניתן -כיצד להמשיך את מנגנון הרב

לעודד סטודנטים להישאר בעיר?


השמת דגש על העצמת איכויותיה של חולון בתחום המגורים, התעסוקה והשירותים, כך •ואף תמשוך אליה משקי בית צעירים ומתבססים, התרים בשנים שתמשיך להחזיק בה

האחרונות אחרי חיים עירוניים מובהקים ומתקשים למצוא אותם במרכז מטרופולין תל

אביב

משיכת אוכלוסיות צעירות ומתבססות •

צעירים המבקשים להמשיך ולגור ליד ההורים מעידים כי עלויות הדיור הגבוהות, היצע של דירות

מדי "במגדלים", כמו גם פערים קטנים יחסית בשוק השכירות בהשוואה למחירי הקניה גדולות


17

והשכירות בנס ציונה וראשל"צ, המציעות, בין היתר, סל שירותים אטרקטיבי בתחומי החינוך,

והפנאי הגורם לרבים לעזוב.

הועלו לכך בדומה, אוכלוסיית הסטודנטים בעיר, אינה לוקחת חלק פעיל בעיר, כשאחת הסיבות ש

היא היעדר אזורים המזוהים עם אוכלוסייה צעירה/סטודנטיאלית בעיר. מקב' המיקוד במכון

הטכנולוגי, השתקפה תמונה של קבוצת צעירים המעדיפה ברובה ליומם מטעמי חסכון בהוצאות

דיור, מחסור בהיצע של מעונות וחוסר ענין בעיר.

, ודווקא משום טיפוחם בשלב 2030עירים של שנת היות וילדי חולון של היום, הם אוכלוסיית הצ

הילדות כ"עיר הילדים", יש לתת את הדעת לאמצעים הנדרשים להשארתם בעיר, כמו גם במתן

פתרונות דיור אטרקטיביים עבור אוכלוסיית סטודנטים מחוץ ומבפנים.

בחולון ועובדים גרים .7

מהו מבנה התעסוקה הרצוי עבור תושבי חולון ?

רות התוכנית:מתוך מט

פיתוח אזור התעסוקה ויצירת מרכז עסקים תוסס בטבורה. •

הגדלת התעסוקה של תושבי חולון בעיר עצמה •

פריסת תעסוקה חדשה ברחבי העיר •

יצירת איזון בפיתוח התעסוקה באופן שפיתוח אזור התעסוקה לא יפגע באפשרויות פיתוח • גלעין העיר

באזור התעסוקהבחינת האפשרות להרחבת מגוון השימושים •

על מנת לצמצם את תופעת היוממות, רבים מעלים את הצורך באזור תעשייה חדש ומתקדם,

מיקומו, צריך להימצא באזור נפרד, אך נגיש, ויתכן כי בעתיד יתפתח מעצמו, . שיחליף את קודמו

בשל ביקושים שיצוצו לשירותי הסעדה, בילוי ופנאי גם במהלך סופי השבוע.

ם הספידו התושבים את מקומה של התעשייה בעיר, והיו אף שהמליצו למנף מחדש ככלל, במפגשי

את הענף. אזור תעסוקה, כמו גם באזור תעשייה, חשוב עבור תושבי חולון והסביבה. סוגיה זו

מדגישה את חשיבות נושא דרכי התחבורה (ותח"צ) ושדרוג דרכי הגישה לעיר הן עבור תושבי

ה.חולון והמשתמשים בשירותי

פאים, עו"ד וכיו"ב), נמנעים מלפתוח משרדים/קליניקות בעיר בשל ובעלי מקצועות חופשיים (ר

מים.יהעדר מקומות מתא

לתחבורה רע- מתחבו .8

מהם האתגרים התחבורתיים העומדים בפני הכל?

מתוך מטרות התוכנית

פיתוח התחבורה הציבורית •

פיתוח נגישות להולך הרגל ולרוכב האופניים •


18

א של צמתי תחבורה בפיתוח העירונישילוב מל •

סוגיית התחבורה חיונית למיצובה של חולון כעיר עצמאית השוכנת בתוך הטבעת הפנימית של

המטרופולין, ומשום כך, היא חוזרת ועולה כסוגיה מרכזית, נתונה לביקורת בכלל קבוצות

ים, סטודנטים, המיקוד. השתקפה תמונה נרחבת המקיפה מספר קהלים לא מבוטל ובתוכם צעיר

מישורית בעיר. תושבים -מבוגרים, זקנים, שחשים כי שיפורים בניידות עשויים להביא להטבה רב

עומסים נרשמים גם בתוככי העיר, כגון ליוצאים מדי .קבלו על מצוקת העומסים ביציאות מהעיר

הן מבחינת התחבורה הציבורית הפנימית, לדברי התושבים, בעייתית, . בוקר משכונת תל גיבורים

עירונית, ובתוכה הרכבת -נגישות והן מבחינת זמינות. בדומה, נטען כי התחבורה הציבורית החוץ

(בשל הקשיים להגיע לתחנה), מהווה מכשול לכל המבקשים לוותר על רכבם הפרטי. עוד מנו

תושבים את מצוקת החנייה בעיר, שהיא בולטת בעיקר במרכז העיר ובסמוך למוסדות ציבור כגון

המכון הטכנולוגי, מרכזים קהילתיים, בתי ספר, תיאטרון וכיו"ב. בנוסף, הובע רצון להנחלת

ערכים סביבתיים, הדוגלים בשבילי אופניים מפותחים ומסלולי הליכה, המשמשים, בין היתר,

עירונית.-כאמצעי נוסף לקישוריות הבין

חולון עיר ירוקה .9

ל שטחים פתוחים וערכי איכות הסביבה?לשמירה ע הכיצד ניתן לשלב בין ציפוף הבני


מתן פתרון להיקף השטחים הפתוחים בעיר •

קביעת מדיניות לטיפול מערכתי בנושאי מיחזור ופינוי פסולת עירונית •

הגברת החיסכון באנרגיה •

הגדרת עקרונות לבנייה ירוקה •

קביעת מדיניות טיפול במטרדים סביבתיים ובכללם ארציים •עיר. עוד דיברו על בפגשים עם התושבים הועלו חששות מפני צמצום השטחים הירוקים במ

האפשרות ליצור ציר ירוק מקשר בין מרכז העיר למקווה ישראל, הקמה ותחזוקה של גינות

הציבוריות בכלל וגני הסיפור בפרט, באופן שיהיו פרוסים שווה בין כל שכונות העיר (עם דגש על

), כמו גם שדרוג הפארקים במרכז העיר.המחסור במערב העיר

תושבים רבים העלו בקשות להנחלת ערכים לאיכות הסביבה ובנייה ירוקה: חיסכון בחשמל, ניצול

אנרגיית השמש, עידוד מחזור והפרדת פסולת בפחי מחזור אסתטיים, אגירת מי גשמים במרחב

מצופרי תחנת כיבוי האש, או העירוני, ייצור חשמל ועוד. עוד עלה נושא מטרדי הרעש שמקורם

רעש המטוסים החולפים לנתב"ג, אך בעיקר הלינו תושבים על רעש, וויברציות ומפגעים במבנים

שנושקים לציר האיילון (בשכונת תל גיבורים) וביקשו פתרון מקיף לבעיה.

בנייה ירוקה

מל ואנרגיה, עידוד בנייה ירוקה ושימוש באמצעים להבטחת איכות הסביבה כגון חסכון בחש • מחזור, בידוד וחומרי בנייה מתאימים.

התחדשות ושדרוג מבנים תוך התחשבות בערכי הסביבה. •


19

מתח חברתי בין אוכלוסיות שונות .10

מהם יחסי הכוחות בעיר כיום ומה יהיו השלכותיהם על התכנון העתידי של חולון?


חיזוק שכונות חלשות מבחינה חברתית

ם שנאספו במסגרת תהליך שיתוף ציבור חשפו מספר קונפליקטים חברתיים שיש לתת הנתוני

עליהם את הדעת. ראשית, ניכרת תחושת קיפוח בקרב המתגוררים בשכונות הוותיקות של העיר

לבין חלקיה החדשים. ישנם פערים בולטים גם בין ישן לחדש בתוך שכונות, המעמיקים את

הקיטוב החברתי.

ירידה ברמה החברתית כלכלית של תושבי העיר, בהשוואה לאוכלוסיית תל אביב. יש שטענו ל

עיר תלך ותדרדר. ב אוכלוסייהרמת התושבים רבים סברו כי במידה והמגמות הקיימות יימשכו,

יש חשיבות לטפל באופן פרטני בשכונות דוגמת ג'סי כהן על מנת להבטיח את תחושת הביטחון

יבורי.בקרב תושבי העיר במרחב הצ

חולון עיר חילונית? .11

כיצד יש להתייחס למגמת ההתחזקות של הציבור החרדי בעיר?

בעיני מספר תושבים, תופעת ההתחרדות בעיר צוברת תאוצה מחד גיסא ותושביה החרדים

. תובעים מענה לצרכיהם מאידך גיסא

ו בדיונים) (מספר מועט של תושבים חרדיים השתתפהאוכלוסיה החרדית בעיר משתתפים מקרב

העלו את הצורך בהוספת שירותים ייעודיים להם, בעיקר בתחום החינוך (תלמודי תורה, בי"ס

לדבריהם, אין .לבנות, מועדונים תורניים לקשישים) ובהתאמת שירותים קיימים למגזר החרדי

ת פריסה מספקת של מבני חינוך עבור הקבוצה הדתית לאומית, למן הגנים ועד לאולפנות והישיבו

התיכוניות. יש לציין, כי שתי הקבוצות נוקבות במחסור במבני בתי כנסת בעיר ומקוואות.

מנגד האוכלוסייה החילונית בעיר הביעה רצון לשמור על האופי החילוני של העיר, ומחו על מיעוט

בתי העסק הפתוחים בשבת וכן היעדר כל תחבורה ציבורית. והיו גם קריאות של שביעות רצון

רה על מרקם משולב של האוכלוסיות השונות. ושמי

מלבד נושאים אלו עלו מספר נושאים הדורשים התייחסות מסוימת: .12

בטיחות ומיגון:

מבני בטיחות נגישים בכל השכונות והפארקים. • אין בכל שכונה. –מיגון/מקלטים • הוספת ממ"דים במבנים קיימים. •

פעילויות נוספות.שימוש רב תכליתי במבני מתנסים לעירוב שימושים:

הקלות בעירייה עבור יזמי תרבות, כמו גם עבור יוזמות תרבותיות במרחב הציבורי.עידוד תרבות:


20

2013שיתוף ציבור – שני לבש

במהלך חודש דצמבר מפגשים לשיתוף ציבור ארבעהתקיימו מתארהבמסגרת קידום תכנית

פת התכנית לתושבים, פרי עבודת צוות התכנון, זאת לאחר . מטרת המפגשים הייתה חשי2013

ששיאם היה בכנס הגדול 2012ההתייחסות הצוות למסקנות שעלו ממפגשי המיקוד במהלך שנת

.18/12/2012שנערך בתיאטרון חולון ב

קבוצות דיון. בכל אחד מהמועדים 12 –תושבים נציגי כל שכונות העיר ב 250 –סך הכל השתתפו כ

שני מוקדים אשר אפשרו דיון נגיש לתושבים בכלל ולשכונות המגורים בפרט.פעלו

צוות התכנון נציגבכל מקום התכנסות התקיימו קבוצות דיון על פי שכונות, כאשר בכל חדר הציג

או איש מקצוע בכיר את התכנית המוצעת. הדיון הונחה על ידי עובדים קהילתיים מאגף

נאספו אמירות והסוגיות שעלוהלים מרשת קהילה ופנאי. הלשירותים חברתיים, רכזים ומנ

.ו על ידי מתעדים עובדי עיריית חולון ויועצים חברי צוות התכנוןתועדו

מסמכי התכנית שהוצגו בפני התושבים:דוגמא ללהלן


21


22


23

2013שיתוף הציבור מפגשי עיקרי הנושאים שעלו ב

שקיבלו המארגנים ועיריית חולון על עצם התהליך, כפי שבא לידי יש לציין את המשוב החיובי

"תושבי חולון צריכים להיות גאים בעירייה שמאפשרת את התהליך הזה ביטוי באמירה הבאה:

" (נווה רמז, שיכון ואת הכנת תכנית המתאר. זה לא מובן מאליו ששואלים אותנו מה דעתנו

ההתעניינות שהביעו המשתתפים בפרטי תכנית ותיקים וקריית עבודה). חובה לציין גם את

המתאר המוצעת והאכפתיות שהפגינו בעצם השתתפותם. נוכחות אנשי המקצוע עובדי העירייה,

בכל אחת מן הקבוצות, תרמה אף היא לאווירה המקצועית והשתתפותו של ראש העיר העבירה

שלעירייה אכפת מתושביה. מסר של רצינות ותחושה

נאמרו שנראה היה כי גם אם נשמעה ביקורת כלפי התכנית (למשל תושבי ג'סי כהן), הרי הדברים

הבינו תושבים כי כך, פתח לשיח/דיון שנועד להעמיק במציאת פתרון נאות לכולם. משאירים

עבור ר אתגהווה מרבים מהמשתתפים, עליה הצביעו ,התחבורה הציבוריתה בעניין מצוקה

"נראה שיש הרבה גורמים מעכבים שלא מאמצים רבים לפתור אותה: מצידה העירייה, שעושה

. "תלויים בחולון...

"שיתוף מהקבוצות ביקשו התושבים כי יימשכו מפגשים מסוג זה גם בתחומים אחרים: חלק מןב

כך וגרין עם). (אגרובנק ציבור צריך להיות מתמשך. למשל בחירת עמודי תאורה בשיפוץ הרחוב"

העלו תושבים הצעות כגון: אפשרות תגובה מקוונת עבור אלו שלא הצליחו להגיע אל למשל,

תוף הציבור וכן מעוניינים להשפיע ולהגיב לתכנית; הצגת חלופות לתכנית המפורטת ימפגשי ש

כונתי לציבור הרחב (גם משום שהתכנית כיום מוצגת בקנ"מ גדול); בג'סי כהן הוצע למנות ועד ש

שיעמוד בקשר תדיר עם גורמי המקצוע בעירייה. עוד הצביעו תושבים על חשיבות שיתוף הציבור

ככלי יעיל לעירייה במאבקים מול תאגידים וגורמי ממשלה, כגון מאבק על תחבורה ציבורית

נוספת לעיר (מוניות שירות וקישוריות לערים מסביב), ומול חברת החשמל בנושא הטמנת קווי

.החשמל

- הפנים(האטרקטיביות העירונית העלאת :העירייהומלכד את התושבים הלבסוף, יש לציין נושא

, כאמצעי למשיכת אוכלוסייה. תושבים רבים הצביעו על יצירת והכלל עירונית) של חולוןשכונתית

, משיכה לעיר, כגון מוסדות ציבור מעניינים וחדשניים, או פארק עירוני ייחודי, בית מלון מוקדי

חשיבות פיתוח מבני בנוסף לאלו אוזכרהשירותי בידור, קולנוע, מרכזים לנוער ובתי אבות.

המאפיינת ,שכונתיים, עובדה שמחדדת את חיזוק ערך השכונתיות-המרכזים הקהילתיים התוך

.מראשיתהאת העיר

-כ נכחו יש לציין, שעל אף שבכל קבוצה סיכומי הדברים שעלו בקבוצות הדיון.מוצגים בפרק זה

בתמיכת זכו אשר לעתים( האמירות להלן נאמרו לרוב על ידי משתתפים יחידיםאיש, 15-30

קבוצתי הוא על פי סוגיות - ) כתגובות. אי לכך, אופן הצגת התוכן התוךחברי קבוצה נוספים

מרכזיות שעלו ולא כמסמך תובנות/מגמות מרכזי.

סוגיות שעלו בשכונה אחת נמצאושכונתית - כי בהשוואה הבין, מן הראוי לציין, יחד עם זאת

היא מעידה על חשיבות הסוגיה ברמהמאחר ועובדה זו חשובה . ולא בשכונה אחרת

לעתים ההתייחסות של התושבים אינה עניין לתכנית מתאר כוללנית אך לא .השכונתית


24

לנית ראינו לנכון "לסנן" את האמירות והן מובאות על אף שאין אפשרות בתכנית מתאר כול

לתת להן מענה תכנוני ראוי.

קריית שרת

תייחסויות המשתתפים לתוכנית המתאר ה

לצד התשבחות לה זכתה התוכנית בכל הנוגע לשלד הירוק והקישוריות לפארקים ולריאות

"בשורה מספקתהירוקות סביב העיר, נשמעו קולות של אכזבה ותסכול מהתחושה שהתוכנית לא

רך התחבורה הבעייתי כבר היום בשכונה בפרט ובעיר בכלל. התושבים חדשה" בכל הנוגע למע

מעוניינים בשדרוג המרכז המסחרי השכונתי ובפתוח תרבות המסחר הקמעונאי, הכולל תשתית

לפנאי ובילוי (בתי קפה), שייתן בין היתר מענה הולם לנוער השכונה והעיר.

נושאים שאוזכרו לחיוב:

"השלד הירוק"

"ריאות ירוקות" -רקים ולקישוריות לפא

שאים שאוזכרו לשלילה:ונ

תחבורה פנים שכונתית

עירונית-תחבורה כלל

נושאים שאוזכרו להמשך טיפול:

שדרוג המרכז המסחרי השכונתי

פיתוח תרבות, פנאי ובילוי

מסחר קמעונאי

:התוכנית עללהלן אוסף אמירות והערות שעלו בדיון

מגורים ודיור

מהווה גורם יים והגדלת מספר הקומות לתשע קומות ברחובות הראשייםהמרקם הקציפוף • ".' חולונית'"אני חוששת שאנחנו מאבדים את השכונתיות ה. המאיים על הצביון השכונתי

קומות. 4-8תושבי רחוב משה שרת חוששים מחסימת הנוף והאוויר עקב תוספת •

ני רכבות וברחוב ששת הימים.התחדשות עירונית ניתן לקדם ברחוב הר הצופים בהם מב •

לא ברור כיצד תתממש תכנית הבנייה לגובה על ציר יוספטל אם הכל בו בנוי? •

סביב התחדשות המגורים עולה בקשה לדרוש שיפוץ חזיתות כתנאי לתוספת • מרפסת/קומה/אגף.

תנועה, תחבורה וניידות

חלק מהסוגיות המהותיות ור הוצג לתושבים ובעקבותיו הוסבר כי עב מערך התנועה החדש בחולון

בשיתוף אלא לפתרונן אפשרות ממשיתבשכונת קריית שרת, אין לעירייה, פרטוב בנושא, בעיר

. וגורמים אחרים משרד התחבורהארצי מול - מטרופוליני וכלל


25

בתנועה עוברת, מהבאים מכיוון מקווה ישראל ומדרום העיר, ותשדרות ירושלים עמוס • חית את העומס. . יש להפ4המחלף בכביש ו

המשתתפים הביעו התנגדות להקמת תחנה מרכזית בצומת חולון. •

.ברכבים פרטיים קשה לצאת מן השכונה •

.רכז העירבמ הלא ניתן פתרון לחני •

ד את תושבי השכונה: התדירות הנמוכה, העדר מוניות ונושא התחבורה הציבורית מעסיק מא • ין מענה. שירות, מחסור בתח"צ בשבת. לכל אלו, אמרו, א

יש לסיים שיפוץ ושדרוג הכבישים במפרץ שלמה, המשביתים את השכונה. •

תוך כדי שיח בנושא חנייה בשכונה וליד מבני ציבור, הפנו תושבים את תשומת הלב למבנה • שאלו. דאו שתהיה חנייה מספקת?"ו"האם והספורט החדש

שטחים ירוקים, מרחב ציבורי ואיכות הסביבה

הדרכים ]עם זאת[ מהקישוריות של השבילים הירוקים לפארק פרס ומקווה מעודד[אני] " • לא באיכות אחידה". ןה ]משום[ ,ץבחינה ושיפו ותדורש

, ננגס על ידי תכניות הבנייה.לא מפותח יחיד שנותרפתוח שטח 500פארק ח/ •

ם "איך נותנימספר תושבים התלוננו על בעיות רעש בשכונה, בנוסף לרעש מטוסים תדיר. •מציעים לחייב פעולות מונעות רעש בבנייה כשיש שם מפגע אקוסטי?". 500- לבנות בח

).500ח/- העתידית (ב

"האם ניתן להפקיע שפ"פ על מנת לתת תושבים לא מצליחים לתחזק ולטפח שפ"פים: • .פתרון פיתוח ותחזוקה של השטחים הפתוחים"

מסחר

בצורה מספקת. יש לשדרג את לא משרת את התושביםהמקומי הקיים המרכז המסחרי •על ידי הנוכחים בנוגע המעניינת נאמר ההמרכז ולהתאימו למוקדים המתהווים באזור. הער

"המרכז המסחרי :להתאמת המרכז המסחרי, לכל האוכלוסיות ובהן לבני הנוער בשכונה

יש להפכו למקום אקטיבי ומהווה מקום התכנסות מרכזי לבני נוער, הוא מרכז השכונה

יוני כולל בתי קפה וכו' שמתאימים לחברה צעירים".וח

הימים זוהו כרחובות בהם ניתן לערב שימושי מסחר ומגורים. - הצופים וששת-רחובות הר •

ציבור שרותי

קרקע עבור מבנה קהילתי לעדה. שהוקצתההקהילה האתיופית ביקשה לוודא •


26

מפדה אזרחי, נאות יהודית ונווה ארזים

תפים לתוכנית המתאר תייחסויות המשתה

באופן כללי, ציינו המשתתפים, שהתכנית הנוגעת לשלוש השכונות, אשר הוצגה בפניהם, טובה.

- מגמה חשובה שעלתה בשיח היא הגירת משפחות צעירות לשכונות, עם דגש על שכונת נווה

- ניתארזים. לפיכך, נראה כי הסוגיות שהועלו קשורות בעיקר לרצון להשקיע בהתחדשות העירו

שכונתית, עם דגש על אופציה למגורים נוספים, תחבורה יעילה, חנייה מוסדרת וטיפוח שטחי

הסיפור ומבנה קהילה מרכזי. ניובתוך כך ג ,ציבור


תכנון כללי המתבצע במסגרת תכנית המתאר


ניידות פנים שכונתית

עירונית-ניידות כלל

מחסור במקומות חנייה, בעיקר בקרב מבני ציבור


התאמת השכונה לכניסת משפחות צעירות (נווה ארזים)

התחדשות עירונית בשטחים הציבוריים

הגדלת מלאי יחידות הדיור

תחבורה יעילה

חנייה מוסדרת

שטחי ציבור

גני סיפורטיפוח והוספה של

מבנה קהילה מרכזי


27


, תנועה וחנייהתחבורה

עומסי תנועה.ו קושי בהתניידות בין ובתוך השכונות •

מחסור במקומות חנייה בכל השכונות בכלל ובסמוך למבני ציבור. סוגיית החנייה בולטת • .עירותאשר משנה פניה עם כניסתן של משפחות צ ,במיוחד בשכונת נווה ארזים

מרחב ציבורי

ארזים -עלתה בעיקר סביב שכונת נווה המרחב הציבורי והשטחים הציבורייםהסדרת •מצפים להתחדשות עירונית התושבים "השכונה מוזנחת ביחס לשכונות החדשות".

במובן של שיפוץ הרחובות, טיפוח הגנים והקמת גני סיפור.

טח ת השב"צ שבה נטועה חורשה, לשהיעוד של רצוע שינויה"ריאה הירוקה" ו שמירת • .ציבורי פתוח

תעשייה מסחר ו

לבחון אפשרות לשנות המשתתפים ביקשו רעש ולכלוך. מקום מהווה מפגע של התעשייה ב • השטח למגורים. ייעוד את

"על מנת שהצעירים יוכלו לבלות כאן , שיקום רחוב סוקולוב והפיכתו לרחוב פעיל ותוסס • .ת"ולא להסתמך על ערים שכנו


ליעד שטח חום לצורך זה. ביקשוחסר מבנה מרכז קהילתי בשכונה. •

רסקו


מרבית הדיון נסוב סביב סוגיית ציפוף המגורים והחשש מפני מחיקת הצביון השכונתי הייחודי

תכנית 'מוחקת את הכפר' "הלשכונה תודות למקבצי צמודי הקרקע במספר רחובות בשכונה:

טען אחד התושבים. נראה כי חלוקת אחוזי הבנייה בין הרחובות המרכזיים לצירים ו'בונה עיר'"

הראשיים עודנה שנויה במחלוקת בקרב תושבי השכונה עצמה ויש אף מי שהיו מוכנים לוותר על

"צריך לתת לעלות לגובה בבחירה עם פינצטה".הציפוף:

פיתוח אזור התעשייה הקטן מעסיק את התושבים דווקא משום היותו אזור עוד נראה כי אופן

שאינו משרה ביטחון. ולבסוף, תושבי השכונה חשים כי השכונה אינה נותנת מענה מספק לצרכי

וכן , שבילים מוצלים להליכה ולרכיבה וכיו"ב"מושקע"כגון מתנ"ס, גן משחקים שכונתייםציבור

.קולנועכגון בית מקומות לתרבות ובילוי פנאי


28


התחדשות אזור התעשייה/תעסוקה


מחסור בשירותי ציבור שכונתיים ועירוניים

מחיקת הצביון השכונתי

אזור התעשיה הסמוך

סכנה להולכי רגל בשל צירי תנועה ראשיים התוחמים את השכונה


שמירה על צביון הרחובות בעלי בנייה צמודת קרקע

חנייה מקומית וכן חנייה בתחנות הרכבת ומבני ציבור

גישה לפארק שרון

שבילי אופניים

התחדשות אזור התעשייה/ תעסוקה

גני הסיפור


מגורים

בריגט, מוהליבר ייחודי לעיר משום הריכוז של צמודי נטען כי מרקם הבינוי ברחובות הארז, פ •קרקע מטופחים. אי לכך, הובע חשש מקרב המתגוררים ברחובות האמורים (התומר, הארז,

קומות תשנה את מרקמו הכפרי. 4הקונגרס, התבור) שהבנייה לגובה

דיון בנושא: היו התקיים "מוחקת את הכפר ובונה עיר"כי התכנית בעקבות האמירה • 4קומות באזור. היו שהעלו הצעה לאפשר בנייה לגובה 2להותיר בנייה של עד שהעדיפו

קומות. אחרים טענו 2רק בצירים הראשיים, ואילו במרכז השכונה להשאיר גובה של קומות

אין הגיון בבנוי של צמודי קרקע המוקפים בבנייה גבוהה. כי

מתחמי מגורים מוזנחים הינם חוב עצמון, רחוב השיטה בקרבת גאולים, רחוב רבי עקיבא ור • שכונה.השהכרחי לתת להם טיפול שונה משאר

קומות תפגע במתן ההיתר לתוספת קומה 4-נשאלה שאלה בקרב התושבים האם ההגבלה ל • )?38 /תמ"א על פי הוראות(

תחבורה, תנועה וחנייה

ל.הערות בתחום התחבורה נגעו לאו דווקא לשכונת רסקו, אלא לעיר בכל

השכונה תחומה בצירים ראשיים מסוכנים שמהווים סכנה להולכי הרגל. •

מצוקת החנייה משפיעה על השכונה. •

אין מספיק חניונים בסמוך לרכבת, או ביוספטל. •

עשוי לחזק את רחוב סוקולוב. ,חניון ציבורי במקום קולנוע ארמון מתהק •

מתגוררים במקום.לתושבים הברחוב, על ידי העירייה, ן חניות ומיסבקשה ל •

ן שבילי אופניים פנים/חוץ עירוני כולל השכרת אופניים כמו בתל אביב. ומיס •


29

מתן גישה לפארק השרון דרך מקווה ישראל. •

קמ"ש. 50-חיוני להתקין בשדרות ירושלים גל ירוק עם הגבלת מהירות ל •

תעשייה ומסחר

מוזנח ומהווה מוקד כיום הוא ,אזור התעשייהתושבים הביעו עניין רב בכל הנוגע להתחדשות •(כדוגמא הוצגה, ואופן הפיתוח הצפוי של המתחם, אינו ברורשהתוכנית אולם, של פשע.

. מבקשים לקדם את תכנית ההתחדשות בהקדם.)קו התפר עם רחוב הספורטאים הועלה

מרחב ציבורי ושטחים פתוחים

. ואסתטימרחב ציבורי מזמין •

השיב נציג צוות התכנוןעל השכונה. תיווב בעיר והשלכונשאלה השאלה אם מקדמים מדרח • . יומלץ על מיתון תנועהבתוך השכונות כי

על רחובות הצללת המבנים והרחוב וחיזוק הציר הירוק של גן הרצל ו אסתטיותדגש על שימת • עצים. ידי

."גן הדב" –של השכונה המוזנח גן הסיפור טיפול ב •


מתנ"ס, גן משחקים וכיו"ב. –בעיר בכלל כגון קולנוע, או בשכונה מחסור במבני ציבור •

היא טעות. טקיוהמדיהעברת מוסדות הציבור דרומה לציר גולדה •


30

נאות רחל


מספר סוגיות מרכזיות עלו מתוך הדיון עם תושבי שכונת נאות רחל. הסוגיה אשר תפסה את רוב

יון נסבה סביב נושא המגורים, דיור בר השגה לצעירים ומצוקת המחסור בדירות קטנות זמן הד

. נושא )שמאכלסים כבר היום את השכונה לאוכלוסיית הגיל השלישיהן לצעירי העתיד והן (

השלישי בלט גם בבקשה להנגיש את קווי הרכבת הקלה לשכונה בהיותם צרכני הגילאוכלוסיית

ציבורית. עוד בלטה סוגיית המחסור במקומות חנייה והשאלה כיצד יעד מרכזיים לתחבורה

. המועטים הקיימיםהתכנית יכולה לייצר בשכונה שטחי חנייה, שלא על חשבון השטחים הירוקים


מחסור בדירות קטנות ודיור בר השגה


השגה-דיור בר

ושירותים אחרים עבור אוכלוסיית הגיל השלישי הנגשת הרכבת הקלה

מחסור בחנייה

שמירה על השטחים הירוקים


מגורים

. העובדה הקבוצתי בשיח היה נושא מרכזיתחושת המחסור בדירות קטנות ודיור בר השגה •"אתה .ר, לא הניח דעתם של התושביםמ" 75הדירות עומד על שבחולון הגודל הממוצע של

", טענו כלפי ראש העיר. הדירות הקטנות מצויות לא נותן שום תקווה ואופק לצעירים

בשכונות פחות אטרקטיביות כמו ג'סי כהן, בעוד צעירים מעוניינים בדירות קטנות וברמה

איכותית במסגרת הפרויקטים החדשים.

וכלוסייה מזדקנת בחולון, אשר מבקשת להתגורר צורך גם בקרב א הינו דיור בר השגה • בדירות קטנות בשכונות החדשות.

גורם עירוני שילווה את התושבים, בין יש צורך במינויבמסגרת תהליך להתחדשות עירונית •בעובד קהילתי שילווה תושבים בעיקר יש צורךהשאר בבחירת יזם ובקידום התוכנית. כמו כן

יוזמה לא תישאר תכנית בלבד"."כדי שהבשכונות חלשות,

תחבורה, תנועה וחנייה

על יכבידו את העומס 38 /תמ"א במסגרתתכניות יישום ומחסור בחנייה בשכונה קיים • ?"אולי ניתן לקדם חנייה תת קרקעית מתחת לגנים ופארקים" [הוצע]. השכונה רחובות

600"מרחק של , ה מבוגרתעבור אוכלוסיי בעיקרקווי הרכבת אינם נגישים לתושבי השכונה, • מ' גדול מדי".

שטחים ירוקים ואיכות סביבה

"בנאות רחל אין מקום לגינון". •


31

הובעה תמיכה בכך שעיריית חולון החליטה לאמץ את עקרונות הבנייה הירוקה והובעה ציפייה • שהעירייה תחייב בניינים להיבנות בהתאם לכך.


ופריסה של שטחי הציבור לדוגמא שני בתי כנסת סמוכים או פיקוח על אופן חלוקהב יש צורך •מחסור בבתי כנסת באזור אחר ובקרה על קרקעות שמשווקות ליזמים כך שיובטח דיור בר

השגה.


32

נווה רמז, שיכון ותיקים וקריית עבודה


הראשונה, סוגיית ההתחדשות העירונית, את תושבי השכונות: ותשתי סוגיות מרכזיות מעסיק

תשתית של ההעתידית יכולת הנשיאה שקשורה קשר הדוק לסוגיה הראשונה, היאוהשנייה,

הסתייגות מתוכניות הביעו תושבים מספר . הבעייתית כבר היום ,(והחנייה) התחבורתית

להן: להזיק קא דווגרסו שהרעיון לצופף את השכונות עלול והתחדשות המשנות את פני השכונה

עוגני לעתיד הביעו דאגה אחרים לא צריך לתקן אותה". ,"השכונה (שיכון ותיקים) מצוינת

שלל לעומת הדעות שהובעו לעיל, מהפיתוח. כתוצאה ,ועצי השקמים השכונה כגון המרכז הוותיק

ם, אך על רצון לחדש, עם דגש על התייחסות לצעירים ולזקנימצביעות בקרב חברי הקבוצה הערות

שיתמכו חברתיים , עם לימוד לקחי העבר, תוך אספקה של שירותים נלווים בצעדים זהירים

בתהליכים.

, חשש שתוכנית המתאר המתבססת על שיפור משמעותי בתחום התחבורה הינו אוטופי העלוה

תוספת אוכלוסייה תגרור בעיות תחבורה קשות. בפועל והובע חשש כי

תושבי חולון "העירייה על כך שמאפשרת לתושבים לקחת חלק, המשתתפים ציינו לשבח את

צריכים להיות גאים בעירייה שמאפשרת את התהליך הזה ואת הכנת תכנית המתאר. זה לא

הערה מעניינת נוספת שהדגישה את השותפות החיובית מובן מאליו ששואלים אותנו מה דעתנו".

שלא "הכל" בידי העירייה ולא בכל נושא היא בין העירייה לתושבים נאמרה על ידי תושב שהבין

נראה שיש הרבה גורמים מעכבים שלא תלויים בחולון כמו תחבורה יכולה לחולל שינוי, "

בעייתית בכל רחבי המטרופולין".


תהליך שיתוף הציבור במסגרת התכנית

התחדשות עירונית


תי השכונה הקיימאופבציפוף ופגיעה

היעדר דירות קטנות

היעדר דיור המתאים לצעירים

עומסי תנועה בכנסיות/יציאות לעיר


כושר נשיאה תחבורתי

חנייה

התייחסות תכנונית ספציפית לצעירים ולאוכלוסיית הגיל השלישי

שמירה על עצי השקמים הפזורים ברחבי העיר


33

:התוכנית עלסף אמירות והערות שעלו בדיון להלן או

מגורים

לשמר את הבנייה וישתעמיס על התנועה ברחובות הצרים בשיכון ותיקיםהבנייה החדשה • הנמוכה כפי שהיא.

.מהובלתי ישי תכלכלי האינשבמקרים רבים בעוד ,38 /על תמ"א נשענתתחדשות תכנית הה •

מעלים דאגה רבה, בעיקר יח"ד, 1600כדי עד "מגדלים בשדרה",ף האזור והשדרה ופיצ • בתי ספר, כמו גם פתרון תחבורתי הולם. בהיעדר הקצאת שטחים לשירותי ציבור כגון

, "אנחנו רוצים להזדקן בחולון""העיר אינה מציעה היצע של דירות קטנות במחיר הגיוני • (בדגש על נווה רמז).

כך שלא יוקמו עוד 300ח/ –קח מ להיו שהתייחסו לאופציה של ציפוף וביקשו ללמוד " • בניינים רבי קומות לצד צמודי קרקע".

האפשרות לקידום פרוייקטים לפינוי בינוי תלויה בהקמת משרד ייעודי אשר יעודד ויקדם את • הנושא ויטפל בחסמים קיימים.

פרויקטים רבים של פינוי בינוי מעוכבים בגלל הרכבת הקלה. •

מרחב ציבורי ומע"ר

לא באופן ש ,רציפות פיזית להולכי הרגל הצועדים בתוך השדרות הירוקותבקיום חשיבות • חציית כביש לדוגמא. יצריך

.ותיק עם הקמתו של המרכז החדשוהמרכז הדאגה לגורלו של •

חשש מגורלם של עצי השקמים בכלל, ובפרט העץ שהועתק מהכניסה לחולון. •

בעיקר בשכונת נווה רמז. ,בפרט התאורה ככלל, ונושאשיפור המרחב הציבורי •

. במסגרת תהליכי ההתחדשות העירונית קווי רשת החשמל בעיר נתהטמרצון ל •

מסחר ותעשייה

פגע במסחר הקמעונאי דבר ישהפיתוח שירותי מסחר וקניונים באזור התעשייה, מעלה חשש • במרכז העיר.

על הלחץ מצם אתלצ כדימקומות פנאי ובילוי, של ח ותלתת מענה לאפשרות הפי על התכנית • מקומית בקרב תושבי העיר.בילוי תעדפוליצור ה ,הכניסות והיציאות מהעיר

, תנועה וחנייהתחבורה

, בעיקר בשכונת נווה רמז. מצוקת חנייה קשהו תשתית כבישים ירודהתיקות ווהבשכונות • ,"איפה הם יחנו? איך הרחובות הצרים ישרתו אותם?"כעת מתבצעת בנייה חדשה בשכונה

הועלתה הצעה לבניית חנייה ציבורית מתחת לשצ"פים. "יש צורך בחניון ציבורי באזור".

"היציאה ,יותר לתל אביב וראשל"צ טובה לקישוריותפתרונות ת דייהתוכנית לא מספק • ."וחיבורים נדרשים יותר כבישיםמחולון בבוקר קשה,


34

"כל האזור אמרו,, מיד פקוקותהכניסות והיציאות לשכונת נווה רמז (סה"כ שני רחובות) ת • .חנוק במכוניות, אי אפשר לצאת ממנה במשך כל שעות היום"

בכדי להתנייד בתוך ", )אל הערים מסביבהציבורית כיום לא יעילה (בתוך העיר והתחבורה ה •. "וכדי להגיע לכפר סבא למכללה, שלושה העיר צריך להחליף אוטובוס לפחות פעם אחת

ך רק על הרכבת הקלה העתידית אשר תפעל בתוך העיר עצמה, עלתה הבקשה שלא להסתמ

.1מוניות שירות ותח"צ בשבתאלא לעודד הפעלת

תל גיבורים


שכונת תל גיבורים, זוהתה, במהלך הכנת תכנית המתאר, כאזור אסטרטגי, בהיותה שער הכניסה

ומומלץ במסגרת תכנית כלכלית- בת מבחינה חברתית. השכונה מורכיפו- לחולון מתל אביב

. , בהמשך לתכנית המתארהמתאר לבצע תכנון ברמה מפורטת יותר

סוגיית התחבורה הינה אחת מהסוגיות הבולטות שעלו בדיון. באופן פרדוקסאלי, דווקא סמיכותה

שכונה יפו, ומאידך הקישוריות המורכבת לאזור שמאלצת את תושבי ה-של השכונה לתל אביב

. התושבים מהווה נושא התייחסות שלילי מרכזילהתמודד מדי יום בעומסי תנועה, גם בתוך העיר,

הביעוהכניסות והיציאות לשכונה, כולל שבילי אופניים. הם לשיפורתלו תקווה רבה בתכנית

אכזבה מכך שהתכנית לא נותנת מענה מספק למערך התחבורתי המקיף הנדרש בשכונה.

והדגישו את הצורך במשיכת להתחדשות שכונתיתבתכנית ה הביעו עניין ורצוןתושבי השכונ

תכניות הפיזיות המוצעות, העלו את האוכלוסייה חזקה לשכונה, כמניע לתהליך התחדשות כולל.

תכנית מפורטת לשכונה, מה שיותיר אותה בפועל מכך שהעירייה לא תקדם התושבים חששות

, כמו גם מרכז מסחרי שכונתי נוספים מבני ציבורצורך בה עלהחסרת מענה ואופק פיתוח.

וקישוריות לשטחים ירוקים.

על ההכרח שבקיום שיתופי פעולה עם הערים השכנות לצורך מימוש תכנית הצביעו המשתתפים

המתאר.


התחדשות עירונית


עומסי תנועה בכנסיות/יציאות לעיר


התחדשות עירונית ברמת השכונה

שבילי אופניים

שיתוף פעולה עם הערים הסמוכות

, גם לאוכלוסיות ספציפיותתוספת מבני ציבור חסרים

קישוריות שבילים ושצ"פים

1 והפעלת תח"צ בשבת אלו נושאים שאינם במסגרת תכנית המתאר.מוניות שירות


35


מגורים

,המשתתפיםבקרב נתקלה בסקפטיות 38בינוי ותמ"א התחדשות עירונית באמצעות פינוי •בע חשש ממה ו". ה"התכניות בתל גיבורים לא יתממשו מכיוון שזה תלוי בהיתכנות כלכלית

"מה תהא המדיניות בנוגע לתכניות שצפוי לשכונה בטווח הביניים, עד לאישור התוכניות

".?38פינוי בינוי/ תמ"א

תחבורה

קו ה להעביר אתלמשל, בשל גודלה, הוצע ,את השכונה השחוצ ריתבתחבורה ציבוקיים צורך • הכחול של הרכבת הקלה בתוך השכונה.

את הכניסות והיציאות מהשכונה לשפר"יש ,מהשכונהמוטורית קושי בכניסה ויציאה •ואליה. חלק מהפעולות ניתן לערוך כבר, ללא קשר לתכנית המתאר, כמו עריכת שינויים

של".בהסדרי התנועה למ

"הטופוגרפיה של השכונה (עליות וירידות) עלולה להפוך את נתיבי האופניים ללא • רלבנטיים".

"מקשים על ההליכה הרגלית למרחקים ,הטופוגרפיה משפיעה גם על הרגלי ההליכה • ארוכים".

"הנסיעה לשם נעשית ,אין תחבורה ציבורית ישירה מהשכונה לרחוב סוקולוב ולמרכז העיר • וסים לפחות".בשני אוטוב

שטחים ירוקים

וכן ,החשיבות שבהתייחסות התוכנית לשטחים הפתוחים ולאתרי טבע עירוניים הדגשוה • קישוריות בין השכונה לשלולית החורף הסמוכה. הבטחת

פארק החולות מהווה אתר בעל עניין עבור תושבי השכונה שאף ביקשו לקיים בו פעולות • ו בשבט לדוגמא."נטיעות טיזומות לטובת תושבי השכונה, כמו

מסחר

קיים מחסור במרכז מסחרי גדול בשכונה. •


.עניין בתהליך ההתחדשות הובע •

כאמצעי למשיכת אוכלוסייה חזקה "פונקציות חינוכיות איכותיות לשכונה", הוצעה הקמת • והנעת תהליך התחדשות כולל.

ן לתוספת מקלטים וממ"דים בתוך הועלה רעיו ,מחסור בממ"דים ומקלטים בשכונהישנו • מבני הציבור הקיימים, שישמשו כמרכזי פעילות בימי שגרה.


36

נטען כי קבוצה גדולה של ילדים יוצאים ,מחסור במבני ציבור עבור האוכלוסייה החרדיתישנו •בכל יום, ללמוד מחוץ לשכונה ואף מחוץ לעיר וכי יש צורך במתן מענה הולם לצורכי חינוך,

"בתי הכנסת נה עצמה. כמו כן עלה הצורך במבני דת כמו מקוואות ובתי כנסת: בתוך השכו

. הקיימים מלאים וחסרים בתי כנסת נוספים"

.קיים צורך בשיפוץ המתנ"ס ובתי הספר •

קריית רבין וקריית בן גוריון

התייחסויות המשתתפים לתוכנית המתאר

חולון ונושאים רבים בדיון נסובו סביב רבה לעתידה של אכפתיותתושבי שתי השכונות חשים

, מרכז העירהתחדשות הצע קרקעות זמין עבור דיור לזוגות צעירים, סוגיות עירוניות כלליות כגון

וסוגיה שדרוג רחוב סוקולוב, מסחר בקניון אל מול מסחר קמעונאי ברחובהקמת מכללות,

עם שכנתה ראשון לציון. האם על חולון לייצר אלטרנטיבה מסחרית תחרותית –מרכזית

מתחם מיקומה של השכונה בציר המוביל לראשל"צ והמסחר התפתח דווקא משום בנושא השיח

ים. - משמש היום את מרבית תושבי חולון ושכנתה ממערב, בתה הקניונים,

איכות החיים בשכונתם, שגם .מפני מערך התנועה החדש שהוצג הביעו חששתושבי שתי השכונות

ית בשל רעש המטוסים התדיר, תינזק עוד יותר בשל כליאת השכונה בין ארבעה צירי כך בעיית

. בנוסף, חוששים התושבים שעם בנייתה מרכזי בלתי פוסק תנועה מרכזיים, שישמשו תוואי מעבר

וכבישים, עובדה אשר בניינים –מדרום, הנוף שישתקף מהשכונות יהיה אורבני בלבד 500- של ח

החיים. באיכות לדעתם תפגע


37


שדרוג מרכז העיר

שדרוג המרחב הציבורי


מערך תנועה בעייתי היוצר צירי תנועה מוטורית מרכזיים סביבה

איכות החיים בשכונה ירודה בשל רעש מטוסים


500-ם בתכנית חהבטחת שטחים ירוקים ציבוריים פתוחים מספקי

התחדשות המע"ר והמסחר המקומי

טיפול תחבורתי מקומי


מגורים

לא מאפשר בנייה לזוגות שמחסור בעתודות קרקע בשל ותזדקן "תקפא"חשש

Documents

ןולוח ראתמ תינכת 2030 · רוביצ ףותיש - 2030 ןולוח תימוקמ ראתמ תינכת 2 :םיניינע ןכות דומע 3 אובמ 5 2012 רוביצ ףותיש