Embed Size (px)
Citation preview
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
1
.29/11/1047 מיום 181תכנית החלוקה - החלטת האו"ם
של29/11/1947יום ארוכה תקופה סיים מאבק דיפלומטי על עתידה של ארץ ישראל. המאבק הסתיים בהצבעה באו"ם על המלצותיה של ועדת אונסקו"פ, שחיפשה פתרון לבעיית ארץ ישראל – אותה רצו
שני העמים: היהודים והערבים. בדיון שהתקיים קיבלה עצרת האו"ם את החלטתה בדבר עתיד שטחי א"י המערבית
ואוכלוסייתה: . השלטון הבריטי בארץ ישראל יסתיים.1. יוקמו שתי מדינות: ערבית ויהודית2יונהג משטר דמוקרטי. 3 "בחירותבמדינות שיוקמו לקיים – על המדינות .
לאסיפה מכוננת שייערכו על יסודות דמוקרטיים". האסיפה המכוננת תעבד חוקהדמוקרטית למדינתה.
. שתי המדינות יקיימו ביניהן שיתוף פעולה כלכלי.4. גבולות שתי המדינות הוגדרו בהחלטה במדויק. מפה צורפה להחלטה.5 . ותנוהל ע"י משטר נאמנות של האו"ם.ירושלים תובא תחת שלטון בינלאומי. 6
או היהודית המדינות: אחת של אזרח שאינו בתנאי האו"ם ע"י יתמנה המנהל הערבית.
אופי השלטון בשתי המדינות שיוקמו:
דמוקרטיות. ערבים במדינה היהודית ויהודים במדינה הערבית יקבלו זכות הצבעה,אזרחות ושוויון זכויות מלא. הממשלות יבטיחו שמירה על המקומות
ותיכוני למי בהתאם לתרבות ולמסורת של כל קדושים לכל הדתות, חינוך עממי מיעוט.
תוצאות:
תכנית החלוקה לא יצאה לפועל בשל התנגדות הערבים בא"י ומחוצה לה. היהודים הודיעו כי הם מאמצים את החלטת האו"ם, אולם הערבים החלו בפעולות איבה,
ומלחמה כוללת פרצה בארץ ישראל בין היהודים לערבים. תוך כדי המלחמה החליטו המנהיגים של הישוב היהודי להכריז על הקמתה של
מדינת ישראל בגבולות שנקבעו כתוצאה מן המלחמה.
מקרא מפת החלוקה: ורוד – שטח1איור יהודי, לבן – שטח , ירוק – שטח ערבי
בינלאומי בהחזקת האו"ם
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
2
הכרזת העצמאות של ישראל נעשתה ברוח החלטת האו"ם: דמוקרטיה, ריבונות עלשטחי היהודים ושמירת העקרונות ההומניים של האו"ם.
והכריזו, עם עזיבת מנהיגי הישוב היהודי נטלו אחריות מלאה על השטח היהודי הבריטים, על עצמאותה של המדינה. בהכרזה זו מימש היישוב היהודי את החלטת האו"ם בדבר הקמת מדינה יהודית ריבונית. בגלל מצב המלחמה, גבולות החלוקהוהיהודים השתלטו על שטחים נרחבים שהיו צריכים להשתייך למדינה לא נשמרו
הערבית.אך נשק, שביתת הסכמי לאויביה ישראל בין נחתמו העצמאות מלחמת בתום המדינה הערבית על שטחי ארץ ישראל לא הוקמה. גבולות שביתת הנשק נקראו
"הקו הירוק" והם שונים מגבולות החלוקה.
הכרזת העצמאות – מסד למשטר במדינת ישראל
. ביום ו' -15/5/1948מועד סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל היה יום שבת ,3/1948, שהוקמה ב- חברי מועצת העם ה' באייר תש"ח. התכנסו 14/5/1948
חברי37והכריזו על הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל- "מדינת ישראל". מועצת העם חתמו על "מגילת העצמאות" או "הכרזת העצמאות", שהיא למעשהישנה. חברים המסמך המודיע לעולם על הקמתה של המדינה היהודית החדשה ומועצת העם הפכה אלה השתייכו למפלגות הפוליטיות החשובות באותם הימים
להיות מועצת המדינה הזמנית.להכרזת ובעיקר דמוקרטיות במדינות דומות להכרזות דומה ההכרזה
. 1776העצמאות של ארה"ב משנת אנו מבחינים בהכרזת העצמאות בשני מרכיבים בסיסיים:
ודמוקרטית – בנויה על ערכי * קביעת אופיה של המדינה: כמדינה יהודית השוויון.
* ההצהרה מדגישה את מקורות הלגיטמיציה להקמת המדינה היהודית.
תוכן ההכרזה
בהכרזה ניתן לראות שלשה חלקים:ישראל היא מדינת העםחלק היסטורי. 1 – המחזק את הטיעון שמדינת היהודי. – המעשי, שמציין שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית.חלק עקרוני. 2 – הגדרת סדרי השלטון ופניות שונות.חלק משפטי. 3
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
3
– סיום וחתימות החלק המנהלי. 4
.מבנה ההכרזהה
חלק חלוקת
הזמניםהפירוטהתוכן
סעיפים–עברא
היסטורית סקירה את המבססת הזכות ההיסטרית
ההצדקות )לגיטימציה ( להקמתהיהודית המדינה
בארץ ישראל
הצדקה1 . היסטורית.
הצדקה2 . בינלאומית.
הצדקה3 . / טבעית
אוניברסלית.) הגדרה עצמית(
1 –4
5 –8
9 -10
–הווהב המדינה הקמת החלטת יסוד על
האו"ם
החלק המעשי –המדינה, הקמת מוסדות הקמת
המדינה.
טכניים פרטים של ניהול המדינה
11 - 12
–עתידג שינחו העקרונות
את המדינה.
החלקישום – ההצהרתי
החלום בעתיד
דמותה, דרכהוהשאיפות לעתיד.
12 - 16
הלק הפורמלי -דסיום וחתימה
+ סיום סעיף חתימות המשתתפים
17
זו שמתבססת על ההבטחה האלוהית לעםהצדקה שאינה מופיעה במגילה – היהודי. כותבי המגילה דנו באפשרות להכניס גם פסוק בעניין זה, אולם דחו זאת.
( כ"צור ישראל".17הקב"ה מוזכר רק בסוף המגילה ) פסוק
בהכרזה נקבעו:
* שמה של המדינה – מדינת ישראל. * הקמת מוסדות השלטון: האסיפה המכוננת - הרשות המחוקקת והממשלה
הזמנית – הרשות המבצעת. * קביעת מועד בחירות ומחוייבות לחוקה. למעשה הבחירות נערכו בינואר
, וחוקה אין עד עכשיו.1949
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
4
משמעות ההכרזה
זכותו של העם היהודי להקים את מדינת * הכרזת העצמאות מבטאת את ישראל כמדינת לאום יהודית. זכות זו נותנת לגיטימציה לקיום המדינה על-סמך:
הקשר ההיסטורי והתרבותי בין עם ישראל וארץ ישראל. הכרתם של גופים בינלאומיים בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, כפי
(. 1947שבאה לידי ביטוי בהצהרת בלפור, במנדט הבריטי ובהחלטת האו"ם )
:חשיבותה של ההכרזה מניתוח התוכןבהכרזת העצמאות הוקמה המדינה )כמו מדינות אחרות(.
בהכרזה בא לידי ביטוי אופייה הרצוי של מדינת ישראל, המשלב שני יסודות:
* יסוד יהודי* יסוד דמוקרטי ) מבוטא דרך הבלטת עקרונות השוויון (.
בהכרזת העצמאות נקבע שמדינת ישראל היא:
* מדינתם של היהודים החיים בישראל , * מדינתם של המיעוטים החיים בישראל )הערבים, הדרוזים והצ'רקסים(
* כלומר תושבי המדינה כולם הם אזרחים שווי זכויות. * לכן, היהודים החיים בתפוצות מחוץ לישראל אינם אזרחי המדינה.
הערכים והעקרונות שינחו את המדינה על פי ההכרזה:
.תפעל על פי יסודות החירות, הצדק והשלום.תעניק לאזרחיה שוויון זכויות חברתי ופוליטי ללא הבדל מין, דת וגזע.חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות.שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות .נאמנות לעקרונות מגילת האו"ם ושיתוף פעולה עם מוסדות האו"ם.קיבוץ גלויות.פיתוח הארץ למען כל תושביה
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
5
ישראל מדינת את ולקבל היהודי מדינת העם בבניין לסייע לאו"ם פנייה למשפחת העמים.
.פנייה לערביי ישראל לשמור על השלום ולהשתתף בבניין המדינה פנייה למדינות ערב לשכנות טובה .פנייה ליהודי התפוצות לסייע למדינה, לעלות לארץ ולהשתתף בבנייתה
בהכרזה מצויים כמה עקרונות דמוקרטיים
". וגם השימושכל אזרחיה – "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת עקרון הפלורליזם במושג "צור ישראל וגואלו" שהוכנס כדי להגיע להסכמה )קונצנזוס( עם היהודים
הדתיים. שוויון... תקיים החירות – "תהא מושתתת על יסודות עקרון זכויות האדם והאזרח
זכויות חברתי ומדיני. – "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון חינוך ותרבות.."עקרון זכויות חברתיות
– יש בהכרזה הבטחה לקיום בחירות דמוקרטיות.עקרון הבחירות החופשיות – הבטחה לחוקה )שלא קויימה( והקמת מוסדות שלטון.עקרון שלטון החוק
– הקמת מוסדות שלטון מתוך מנהלת העם ומועצת העם.הפרדת רשויות
מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות
ועד שנות ה- , מעמדה המשפטי של הכרזת90בשנותיה הראשונות של המדינה העצמאות היה שנוי במחלוקת. נהוג היה לראותה רק כמסמך "אני מאמין", מעין
חל שינוי תפיסתי בעולם המשפט90כרטיס ביקור של המדינה היהודית. בשנות ה- הישראלי וההכרזה החלה להיתפס כמסמך משפטי מחייב, שיש להתייחס אליו בעת
קבלת החלטות משפטיות.
. לבין מגילת העצמאות של מדינת ישראל181השוואה בין החלטת החלוקה הכרזת העצמאות181תכנית החלוקה החלטה קריטריונים
שתיריבונות של בריבונותן הכרה המדינות: היהודית והערבית.
להחלטה ישבהתאם בהכרזה – רק הכרזת ריבונות יהודית על חלק
קריאה זו בעצם קובעת את אופייה של מדינת ישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית. מדינת אזרחיה היהודים והערבים ומדינתו של העם היהודי – שאינם כרגע אזרחי
המדינה, אך מוזמנים לעלות ולהיות אזרחיה
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
6
משטחי א"י. סוג
המדינהמדינות תהיינה המדינות שתי
לאוםלהחלטה מדינת העםבהתאם –
היהודי. אופי
המשטרלהחלטהשתי המדינות תהיינה דמוקרטיות זכויותבהתאם שוויון –
מלא לכל האזרחים = דמוקרטיה. רשויותשלטון
בחירות תקיים מדינה *כל לאסיפה מכוננת.
*בכל מדינה יבחר מוסד מחוקק. *כל מדינה תבחר ממשלה זמנית
עד לקיום בחירות דמוקרטיות.
להחלטה מובטחיםבהתאם – שלטון מוסדות של הקמתם ממשלה תהיה העם ]מנהלת
זמנית[. *הבטחה להקמת רשות מחוקקת
]אסיפה מכוננת[ זכות
בחירהלבחור יוכלו העם בני כל במדינתם. גם נשים זכאיות לבחור
במדינתן.
להחלטה בחירהבהתאם זכות – לכל אזרח בלי הבדל דת, גזע ומין.
חוקהחוקה תעבד מדינה כל לפי דמוקרטית, ]קונסטיטוציה[
רוחה.
להחלטה ישנהבהתאם – ?? הבטחה לכינון חוקה. ]לא קויים[
זכויות אדםואזרח
זכויות שוות לכל אדם ואזרח ללאופולחן. מצפון חופש אפלייה. אדם לכל החוק ידי על הגנה
ואזרח
זכויות, שוויוןבהתאם להחלטה – וחירות. חופש פולחן וחינוך.
זכויותהמיעוט
זכות המיעוט לשמור על תרבותו:חינוך בשפתו ופולחן.
להחלטה הבטחהבהתאם – וחינוך. הקמת לחופש דת, מצפון
מוסדות למעוטים. שתוף
פעולהכלכלי
ההחלטה קבעה ששתי המדינותינהלו משק כלכלי משותף.
להחלטה ההכרזהבהתאם – כוללת סעיף זה. בפועל אין שתוף
ואין מנגנוני שתוף. מקומותקדושים
קדושים ואתרים מקומות ישמרו ולא יפגע צביונם הדתי
– מדינת ישראלבהתאם להחלטההמקומות על לשמור התחייבה
הקדושים של כל הדתות.עםגבולות מפה מצורת להחלטה
גבולותיהן של שתי המדינותלהחלטה איןבניגוד במגילה –
התייחסות לגבולות. מדינת ישראלכבשה שטחים מחוץ לגבולות.
בהחלטה נקבע כי ירושלים תהיהירושליםחלק ולא האו"ם שלטון תחת
מאחת המדינות.
אין במגילה – להחלטה בניגוד התייחסות לירושלים. בפועל העיר
נמצאת תחת שלטון ישראל.
מהי מדינה, לאומיות ומדינות לאוםהם: המשפחה ימינו בת בחברה ביותר הנפוצים שני הארגונים החברתיים
הקבוצה האתנית והמדינה.
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
7
אישייםמשפחה בעניינים ישיר וכוללת מגע ביולוגית – מבוססת על קרבה וכלכליים. מנהגים ודפוסים פורמליים הם משניים.
– קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף שבמרבית המקרים הואהקבוצה האתניתוכו'. הסטוריה שפה, מנהגים, להגדרהמולד: שאיפה אין הקבוצה לאנשי
.עצמית מעגל חברתי רחב יותר בו אובדת חשיבות המגע האישי וכדי לשמור – המדינה
על הסדר נעשה שימוש בכפיפות להסדר נורמטיבי המשליט את הוראותיו ומוסדותיו בעזרת מנגנון כפיה מאורגן. היחסים בין המדינה לאזרחים הכפופים לה הם יחסי
" מכונים תושבי המדינה "העםשלטון. מושג האזרחיםהעם". כלל את מקיף " במדינה לרבות קבוצות מיעוטים. בתחום האזרחות, למושג "עם" אין משמעות של
לאום אתני. יש מספר מונחים שונים מבחינת המהות, ההיסטוריה והראייהמדינהלמושג
של בני העם. מדינה יכולה להיות: ממלכה, מלכות, אימפריה, רפובליקה.
מהי לאומיות?
הלאומיות היא רעיון מדיני. זוהי השקפת עולם הטוענת שלעם יש זכות משותפת למדינה משלו ולהגדרה עצמית משלו. במסגרת המדינה של העם יוכלו לקדם את
הזהות הלאומית: שפה, ערכים, דת, מנהגים שמאפיינים את הלאום. אנו מבחינים בשתי צורות של קבוצות לאומיות: לאומיות אתנו-תרבותית ולאומיות
מדינתית / פוליטית / אזרחית.
לאומיות אתנו-תרבותית
שיש לה דרישות להגדרהקבוצה אתניתלאומיות אתנו תרבותית מתבססת על עצמית במסגרת מדינית משלהם ]או אוטונומיה אתנו-תרבותית[. לאנשי הקבוצה גורמים מולדים המשותפים לאנשי הקבוצה: מוצא, אב קדמון, תרבות, מנהגים, מסורות, אורח חיים, היסטוריה ולעתים גם דת. בני העם בוחרים את המאפיינים החשובים להם והם משמשים את "כרטיס הכניסה" ללאום. המאפיינים הנבחרים,
"כרטיסי הכניסה לעם" מאחדים את בני הלאום ויוצרים ביניהם תחושה של שייכות. במרבית המדינות האתנו תרבותיות יש גם מיעוטים שאינם מבני הלאום, אך נחשבים אזרחיה של מדינת הלאום. ] ערביי ישראל אינם בני הלאום היהודי אך הם אזרחי
מדינת ישראל[.
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
8
לאומיות אזרחית / פוליטית / מדינתית
של אדם במדינה אחת. כל בני הארץ משתייכיםהאזרחותלאומיות זו מבוססת על לעם אחד וכל בני העם הם אזרחי המדינה. "כרטיס הכניסה" של האדם לאומה
האמריקאית הוא היותו אזרח של ארה"ב. אנשי האומה מתאחדים סביב גורם או גורמי ליכוד שנבחרו על ידם ואדם שמוכן להתחייב לגורם הליכוד שנבחר יכול לקבל את אזרחות המדינה ולהיות שייך לאומה.
] בארה"ב גורם הליכוד הוא החוקה של ארה"ב[.
הרעיון הלאומי ומימושו בעולם.
הדרישה של לאומים שונים לקבלת עצמאות נתקלת לעתים בהתנגדות משוםהפגיעה בשלמות הטריטוריאלית, שהוא עקרון לא פחות חשוב בקהילה הבינ"ל.
דרך עצמית להגדרה הוא השאיפה הלאומים לכל היסוד המשותף ככלל, הקמת מדינה עצמאית. אלא שזו לא תמיד מתממשת במלואה לכן יש דגמי מדינות
שונים:
מדינת לאום הומוגניות
של האתנו-תרבותיים היסודות פי על נקבעת שזהותה הרובמדינה .קבוצת המאפיינים של קבוצת הרוב תופסים מקום מרכזי במרחב הציבורי במדינה ]שפה
שלטת, חגים, מנהגים וכו'[. לדוגמה: ישראל, יפן, פורטוגל, פולין.
מדינה דו / רב לאומית
זהותה של המדינה נקבעת על פי יסודות אתנו-תרבותיים של שתיים או יותר לאומיםהאתנו-תרבותיים מהיסודות מושפע כולה במדינה הציבורי המרחב בה. החיים השונים בה. מערכות השלטון במדינה משותפים לכל הלאומים. ]בלגיה היא מדינה
דו לאומית, הודו ושוויץ הן מדינות רב לאומיות[. חשוב לדעת – במדינות דו / רב לאומיות יש "רשימה סגורה" של קבוצות לאומיות הנהנות במשותף מרעין הגדרה העצמית. במדינות אלו לא מאפשרים לקבוצות אתנוזכויות של הגדרה עצמית. ]בעיקר מדובר במוסלמים - תרבותיות אחרות לקבל
המתגוררים בארצות אירופה[.
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
9
מדינת לאום אזרחית / פוליטית / מדינתית
זהותה של המדינה לא נקבעת על פי קבוצה אתנו-תרבותית כלשהי. האומה מכילה את כל אזרחי המדינה וכל אזרחי המדינה הם בני האומה. המכנה המשותף של
אזרחי המדינה הוא הרצון של כולם לחיות באותה המדינה ותחת חוקיה.
)מתוך המד"ל של אסנת סברון( :הגדרת המדינה כוללת חמישה מרכיבים חיוניים
טריטוריה
שטח מוגדר, בעל גבולות ברורים ומוכרים, בתחומי היבשה, האוויר והים וכן התחוםהתת-קרקעי.
אוכלוסייה קבועה
כלל האנשים החיים במדינה ומקיימים בה שגרת חיים: אזרחים, תושבי קבע ותושביםזמניים.
שלטון
ועל הגוף המנהל את ענייני המדינה. בעל סמכות לכפות את מרותו על השטח האוכלוסייה באמצעות חקיקה, קביעת מדיניות, ביצוע ושיפוט.
ריבונות
יכולתה של המדינה לנהל את ענייני הפנים שלה ואת- עצמאות המדינה אי-תלות ענייני החוץ שלה ללא התערבות של גורם זר. היכולת לנהל יחסי חוץ עם מדינות
אחרות תלויה במידת ההכרה לה זוכה המדינה ממדינות העולם.
הכרה בינלאומית
הכרה של מדינות העולם בקיומה של מדינה. מימוש הריבונות של המדינה ויכולתה לתפקד כראוי מתאפשרים ככל שיש הכרה בינלאומית רחבה יותר במדינה כישות
עצמאית. ההכרה הרחבה והמלאה ביותר היא קבלת המדינה כחברה באו"ם.
החברתיתהאמנה
של מי המדינה?
במשך אלפי שנים נתפסה המדינה כרכושם של המלכים, האצילים ששלטו בה. זהבעוד מיוחדות, יתר מזכויות נהנו האצולה בני ]מוחלט[. אבסולוטי שלטון היה
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
10
שזכויות בני העם היו מועטות. שלטון זה נתפס תקופה ארוכה כלגיטימי משום שכךוה 16תמיד היה, וגם משום שקיבל את תמיכת אנשי הדת. במאות ה החלו17
להתפתח באירופה תפיסות פוליטיות חדשות שהתנגדו לשלטון האבסולוטי . רעיונותטענו אלו היושב בהפוליטיים לעם שייכת שווים, שהמדינה בני העם שכל
בזכויותיהם ושכל בני האדם נולדו חופשיים.
מהי האמנה החברתית?
את רעיונות החופש והשוויון הובילו בני המעמד הבינוני באירופה המפותחת, שסבלו מאפלייה מצד האצולה. אלו היו משכילים, לעתים גם עשירים, חסרי זכויות אזרח,
רעיון את להגות החלו משכילים מספר לחירותם. וחששו שוויון האמנהללא .החברתית
ושווים והמדינה מבוססים על הסכם ]חוזה[ בין אזרחים חופשיים רעיון שהחברה אותובזכויותיהם לחיות יחד במסגרת מדינית מאורגנת, ולקבל את עול השלטון,
, מתוך אינטרס משותף. אופיה של המדינה נקבע על ידי אזרחיה.בוחרים האזרחים של האדם. הפרטזכויותיו וחירותומטרת השלטון היא שמירה על קיומו, בטחונו,
וחוקים. לכללים של למערכת בציות מחוייב היאמצידו הדמוקרטית המדינה .תוצאת רעיון האמנה החברתית
רעיון התמיכה בשלטון הנבחר מקורו בתפיסה שאי אפשר לנהל חיים חופשיים עם זכויות מלאות בלי פיקוח וארגון. לכן חובה לקיים שלטון. האזרחים כמובן יפקחו על
השלטון. ]בחירות, עיתונות[.
זכויות האדם הטבעיות
האדם נולד עם מספר זכויות בסיסיות שאין השלטון יכול לקחתם ממנו. אלו נקראות הזכויות הטבעיות. מקורן של הזכויות הטבעיות הוא בשני עקרונות יסוד במחשבהנגזרו הזכות לחיים, הזכות לקניין, הזכות ושוויון. מתוך שני אלו המדינית: חירות
לכבוד ועוד.
האדם כערך מרכזי
לכן, מטרת בהווית המדינה. באדם את הערך המרכזי רואה האמנה החברתית השלטון היא לראות את טובת האדם וזכויותיו קודם לכל שיקול אחר. מטרת המדינה
היא להגן על אזרחיה.
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
11
מהו שלטון ראוי לפי רעיון האמנה החברתית?
שלטון הלוקח אחריות על חיי האזרחים ורווחתם.שלטון הנותן דין וחשבון לאזרחים, בעלי המדינה.
שלטון הזוכה לתמיכת הרוב באוכלוסיה.
הדמוקרטיה
סוגי משטרים בעולם
דיקטטורה שונות: במדינות הנוהגים משטרים סוגי ארבעה בעולם מכירים אנו טוטליטרית, משטר סמכותי, משטר דמוקרטי ואנרכיה.
–החוק נקבע ע"י השליט, הסדר הציבורי נשמר, אין שמירהדיקטטורה טוטליטרית מלאה של זכויות אדם: חופש ההתאגדות חופש בחירה, חירות חופש מחשבה, חופש
מצפון, חופש דת. ]גרמניה הנאצית, ברה"מ. כיום נוהגת בצפון קוריאה[.נע בין דיקטטורה לדמוקרטיה. חלק מזכויות האדם נשמרותמשטר סמכותי -
וחלק לא. מתקיים תהליך בחירות, יש מפלגות אך צעדיהם מוצרות. המשטר קובעושומר על הסדר. ]מרבית מדינות ערב[. את החוקים
– החוק נקבע על ידי העם ולמען העם, השלטון נבחר על ידימשטר דמוקרטי העם, מסגרת זכויות האדם נשמרת. ]ישראל, בריטניה, ארה"ב[
– זוהי למעשה צורת חיים ללא מסגרת שלטונית. אין שמירת זכויות אדם,אנרכיהאין שמירת חוק וסדר ]סומליה, סוריה[.
מהי הדמוקרטיה המודרנית?
דמוקרטיה - מקור השם מיוונית עתיקה דמוס=עם, קרטוס = שלטון. באתונה העתיקה השלטון היה בידי האזרחים שהיו עשירים וגברים. כאלפיים שנים מאוחר יותר נעשה שוב שימוש במושג 'דמוקרטיה' אלא שהפעם היה בו תוכן שונה: הוא
הכיל את זכויות האדם והאמנה החברתית – שהם הבסיס לדמוקרטיה המודרנית.
שתי משמעויות:"דמוקרטיה"למושג .1 - דמוקרטיה ניהוליתא. דמוקרטיה כצורת ממשל
- כהשקפת עולם וכאורח חיים ב. דמוקרטיה כערך
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
12
הכרחיים,.2 וערכים עקרונות של מכלול היא הדמוקרטיה שבלעדיהם היא אינה יכולה להתקיים – לא כצורת ממשל ולא
כערך.
דמוקרטיה כערך - מהותיתדמוקרטיה כצורת ממשל-פורמלית
ערכים ועקרונות הכרחיים בלבד* עקרון שלטון העם
* עקרון הכרעת הרוב,* עקרון הגבלת השלטון,
* עקרון שלטון החוק,* עקרון שמירת זכויות האדם.
* עקרון הפלורליזם
ולעקרונות לערכים מחויבות מבטאת ולערכים לעקרונות נוסף ההומניסטיים, ההכרחיים לקיומה של דמוקרטיה כצורת
ממשל:חברתית, כלכלית, האדם: רווחת *
בריאותית
* בלי הזכויות הטבעיות לא יכולה להתקיים דמוקרטיה. לא כצורת ממשל
.ולא כערך "האמנה החברתית"על עקרונות מיוסדת * המדינה המודרנית
א. החלטה של בני האדם להתאגד מסגרת מקובלת מתוך הסכמה - מדינה,ב. המדינה תפעל לפי כללים ידועים מראש שיבטיחו את חירויות האדם
המדינה הדמוקרטית : הגדרות וגישות.
. מדינות דמוקרטיות נבדלות אחת מרעותה בעקרונות, בערכים דמוקרטים1ובסדרי ממשל.
, שהם הכרחיים לקיוםהעקרונות, אנו נמצא את אותם הדמוקרטיות. בכל 2האדם, זכויות השלטון, הגבלת העם, שלטון החוק, שלטון דמוקרטיה:
הכרעת הרוב, פלורליזם, סובלנות, הסכמיות. . השוני בין מדינות דמוקרטיות מתבטא במידה שבה כל מהן מדגישה את3
הערכים הליברליים וההומניסטיים שבמכלול העקרונות.. אנו מבחינים בין שתי גישות בסיסיות במדיניות הדמוקרטית:4
.חירות הפרט– ששמה דגש רק על הדמוקרטיה הליברלית א. הגישה בין הפרטיםהשוויון – ששמה דגש גם על הסוציאל דמוקרטיתב. הגישה
.בחברה
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
13
- גישות חברתיות – כלכליות בדמוקרטיה2ג
המדינה הדמוקרטית המודרנית היא תוצאה של הרעיון הדמוקרטי, לפיו בני האדםומיטבי את מקימים לעצמם מסגרת מדינית שתאפשר להם לממש באופן מירבי
זכויותיהם וחירותיהם. שני ערכים יסודיים בדמוקרטיה: השוויון והחירות. למרות שהשניים נאמרים בנשימהאותם בתחום ליישם כאשר באה המדינה הדמוקרטית ביניהם מתח קיים אחת,
החברתי – כלכלי. כיצד מתבטאים ערכי היסוד בדמוקרטיות:
הערך
הנושא
ערך החירותזכאי הוא חופשי. נולד אדם כל לקבל כרצונו, חייו את לנהל בהתאם ולפעול לבחור החלטות,
לצרכיו ורצונותיו
ערך השוויוןבערכם שווים האדם בני כל
ובזכויותיהם
מימושהערכים
החירויות את מבטיחה המדינה והזכויות של כלל הפרטים בחברה.
המדינה מבטיחה את שלומםכלל של חייהם ואיכות
הפרטים בחברה.בגישהביטוי הערך יותר מלא ביטוי לידי בא
הליברלית.יותר מלא ביטוי לידי בא
בגישה הסוציאל דמוקרטית. בתחום החברתי כלכלי יש התנגשות מסויימת בין שני הערכים. בעוד שבתחום החוקי
–משפטי ובתחום הפוליטי שני הערכים: חירות ושוויון, משלימים זה את זה.
משמעויות החירות והשוויון בתחום החברתי-כלכלי
שוויון כלכלי - חברתיחירות כלכלית - חברתיתכל ולעשות החופש של הפרט לפעול שברצונו כדי לשפר את מעמדו הכלכלי והחברתי. זאת, ללא מגבלה והתערבות
בענייניו. המדינה יכולה להתערב באופן מינימליהיכן רק הכלכליים, בענייניו לתפקוד חיונית היא שההתערבות
חירות חסר כלכלית במצוקה אדם לו לסייע המדינה צריכה לכן אמיתית,
להגשים את חירותו.שווה הזדמנות לקבל צריך אדם כל וחברתית. כלכלית מבחינה להתקדם המדינה צריכה להתערב כדי לאפשר לו
זאת.
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
14
דאגה , מסים ( המדינית המסגרת אלמנטרית לפרטים חלשים(.
רבה במדה להתערב המדינה על לכן, בתחום הכלכלי-חברתי.
הגישה הליברלית והגישה הסוציאל דמוקרטית.
שתי הגישות מקבלות את הרעיון הדמוקרטי על ששת עקרונותיו. הן חלוקות בפירוש העקרון האומר: "שאחד מתפקידי המדינה הוא לדאוג שכל פרט ופרט יוכל לממש
את זכויותיו ולמצות את יכולתו בצורה היעילה ביותר".הגישות חלוקת בשאלה כיצד מגשימים עקרון זה?
מאפייני הגישות ) השקפת העולם ( הליברלית והסוציאל - דמוקרטית
גישה סוציאל דמוקרטיתגישה ליברלית השקפתהעולם
מדיניות של התערבות מינימליתבתחום והחברה. היחיד בחיי
יגשים הכלכלי-חברתי. הפרט שניתן החופש בעזרת עצמו
לו.
כלל כלפי אחריות יש לחברה הפרטים בה. השוויון הוא יותר מערך
בחייפורמלי. מתערבת המדינה והחברה אתהיחיד לשפר כדי השוויון בין האזרחים.
תפקידהמדינה
פוליטילשוויון פורמלילדאוג , חירויותוחוקי. על להגן
. אין זה מתפקיד המדינההפרטשוויון להבטחת פעולות ליזום
הזדמנויות חברתי
למימוש לפעול המדינה תפקיד הזדמנויות למימוששוויון לדאוג
ולצמצם . השוויון ערך של מלא פערים חברתיים בחברה. אין פגיעה
בחופש היוזמה הפרטיתהקהילה ורווחת הפרט בה.הזכויות הטבעיות של האדםבמרכזחירות – לכל פרטהדגש
שוויון – פורמליכדי חברתיים פערים לצמצם נסיון
להשיג שוויון מהותי מדת
התערבות מינימום הכרחי , רק כדי לשמור על מסגרת מדינית ) מסים ( או
לקיום אנושי אלמנטרי.
כדי והיחיד החברה בחיי התערבות להבטיח תנאים לשוויון מירבי. לעתים תוך פגיעה קלה בחירויות הפרט. גם במחיר של בעלות על חלק מאמצעימסים מטילה המדינה הייצור. לקבוצות ומסייעת פרוגרסיביים,
החלשות. עידוד כלכלת שוק, יוזמה פרטיתהחזון
כלכלית-חברתית. ותחרות
הנעלמה". "היד מדיניות שמובטחתהחירות הכלכלית
לכל פרט תשפר את מצבו ואתהחברה בה הוא חי.
יוכל החירות שתתאפשר ככל הפרט להגיע גם לשוויון.
ככל שהחברה תהייה טובה ושוויוניתיותר לכל פרט. טוב יהיה כך יותר, את לממש יוכלו פרטים יותר
.חירויותיהם
שישחסרונות מהעובדה התעלמות היכולת הראשונית פרטים ללא להתקדם. אין להם חופש אמיתי
התערבות המדינה בעניינים כלכלייםשל הפרט, פגיעה בזכות הקניין.
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
15
לממש את הפוטנציאל.
לסיכום: בימינו, אין כמעט בנמצא מדינה המיישמת את הגישה הליברלית כלשונה. כל הדמוקרטיות מצויות על רצף שבין שתי הגישות ונבדלות זו מזו בדגשים וביכולות
לנהל מדיניות חברתית.
כלכלה וחברה במדינה הדמוקרטית – מדינת רווחה
מקורן של הזכויות החברתיות הוא ברצונו של השלטון לתתן לאזרחיו. לכן, הלימוד המסורתי עסק בויכוח התיאורטי סביב עצם מתן הזכויות הללו לאזרחים והמחוייבות
של המדינה הדמוקרטית למימושן. ומתערבת תפקיד ממלאת שאינה דמוקרטית במדינה ממשלה יותר אין בימינו, המדינה של ההתחייבות במידת תלוי ההתערבות גודל חברתי. הכלכלי בתחום ויכולת כלכלית שלה להתערב מאידך. אבל, במסגרת למימוש זכויות הפרט מחד תפקידן ממשלות ההוה רואות עצמן אחראיות להבטחת שירותים חברתיים שונים,
המבטיחים את מימוש זכויות הפרט.של המעשי בהיבט מתמקד האמיתי הדיון כיום, דינמי. הוא הזכויות היקףשיח
השירותים החברתיים – כלכליים שהמדינה מציע לאזרחי. ורמתהענקת הזכויות הסתיים הויכוח על עצם העקרון – האם המדינה צריכה לתת לאזרחיה שירותים
אלה.
.מדינת הרווחה בפרק שעסק בגישות חברתיות כלכליות בדמוקרטיה, למדנו על שתי גישות מרכזיות:
הגישה הליברלית והגישה הסוציאל דמוקרטית.– רווחה" "מדינות הן לומר שכל המדינות הדמוקרטיות המפותחות ניתן בימינו, מדינות המקיימות כלכלת שוק אך מבינות שחובתן גם לדאוג לקיומם של שירותיםהבריאות החינוך, בתחומי הזכויות החברתיות מימושן של את שיבטיחו חברתיים
והרווחה.
יש הבדלים ברמת השירותים הניתנים במדינות שונות. ההבדל נובע משתיסיבות:
– גורם זה אינו מושפע מתפיסת עולם אלאיכולתה הכלכלית של המדינה. 1 מיכולת כלכלית, המשתנה ממדינה למדינה.
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
16
– כאן ישהשקפת העולם החברתית כלכלית שמנחה את המדינה והממשל. 2להבחין בין שתי תפיסות שונות, למרות שהתוצאות מאוד דומות:
– שהיא תיאוריה המנחה את קובעי המדיניות.השקפת עולם חברתית כלכליתא – – דרך הפעולה המבוצעת בפועל.מדיניות חברתית כלכליתב –
מדינת הרווחה הדמוקרטית יכולה להווצר משני הכיוונים:
מהשקפת עולם סוציאל דמוקרטית.מהשקפת עולם ליברלית הפרט אחראי לקידומו הכלכלי והחברתי.יתנהל שהשוק ככל יתרחש זה קידום
מעצמו, תוך תחרות בין הפרטים.לצד כי מבינה המדינה זאת, עם יחד שירותים לספק עליה השוק כלכלת חברתיים בסיסיים, לאלו שאינם מצליחים
בתחרות.שירותים לחלשים תעניק המדינה
בסיסיים בלבד. "רשת בטחון", שתפקידה להבטיח לכללקיים יכול אינו שונות שמסיבות פרט,
, סעדרמת חיים אלמנטריתעצמו בכבוד, לנזקקים. הסעד ניתן לבודדים שעומדים
בתנאים לקבלתו.
ועליה יש אחריות כלפי הפרט, לחברה והחברתיים, הכלכליים לענייניו לדאוג לצד החברתית. הסולידריות עידוד תוך מעורבות זו המדינה מקיימת כלכלת שוק
תחרותית.הזכויות של מהותי מימוש כדי להבטיח שירותים סל המדינה תעניק והחירות, חברתיים כלכליים מגוון – שירותי רווחה.
ונאותה, סבירה חיים רמת הבטחת האלמנטרית החיים מרמת הגבוהה שירות זהו הבסיסי. לקיום הדרושה אוניברסלי לכל אזרחי המדינה, המספק
לחלשים מקפצה כלכלית חברתית.
מה מספקת מדינת רווחה?
כחלק בלתי נפרד ממחויבותה כלפי אזרחיה, מספקת מדינת הרווחה את הצרכים האנושיים הבסיסיים באמצעות סיפוק רצפת הכנסה, תזונה, טיפול רפואי, חינוך,
דיור, תעסוקה ושירותי רווחה אישיים. מדינות הרווחה מאופיינות בכמה גורמים משותפים:
עלויות את לממן כדי משאבים צריכה היא יחסית, ועשירה מפותחת מדינה א. מערכות הרווחה שהיא מפעילה.
ב. מדינה קפיטליסטית עם כלכלת שוק מפותחת.
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
17
ג. מדינה דמוקרטית המכירה בזכויות האזרחיות הפוליטיות והחברתיות הבסיסיות של אזרחיה. במדינה זו זכות האזרח לקבל שירותי רווחה היא חלק בלתי נפרד מזכויות
היסוד שלו כאזרח
עקרון שלטון העם
. העם הוא מקור הסמכות השלטונית, הוא הריבון.1מרצונו2 מוגדרת, לתקופה הריבונות את לנציגיו להעביר זכות יש לעם .
החופשי. . עקרון שלטון העם מתבטא בחופש לפרט להיות מעורב בפוליטיקה בכל3
דרך הנראית לו.. עקרון שלטון העם בא לידי ביטוי בשתי צורות עיקריות:4
דמוקרטיה ישירהדמוקרטיה עקיפה
– העם שותף פעיל בקבלת ההחלטות. אנו מכיריםדמוקרטיה ישירה א. שתי צורות של
דמוקרטיה ישירה: I – אינה אפשרית בקהילות רבות אוכלוסין.הדמוקרטיה האתונאית –
II – במסגרת הדמוקרטיה העקיפה / ייצוגית מתאפשרתמשאל העם – נציגיו דרך ולא בעצמו להחליט לו לאפשר כדי לעם ספציפית הפניית שאלה
בפרלמנט.
היתרונות והחסרונות של משאל העם.
נגד משאל עםבעד משאל עם
לסיכום: מדינת רווחה היא מדינה דמוקרטית המקיימת מדיניות רווחה שמשלבת בין כלכלת
שוק לבין מתן שירותים חברתיים – כלכליים לאזרחיה. מדיניות הרווחה נעה במרחב שבין רווחה סלקטיבית, סעד לנזקקים – "רשת בטחון"
לבין רווחה אוניברסלית – הענקת שירותים חברתיים לכל האזרחים. היקף הסעד- הרווחה הסלקטיבית, והיקף הרווחה האוניברסאלית אינם אחידים. הםיכולתם ואת במדינה ההחלטות מקבלי את המנחה העולם בהשקפת תלויים
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
18
עוקף את הפרלמנט – אי אמון בנבחריםביטוי ישיר לעקרון שלטון העםהמורכבותיוצר מעורבות אזרחית רבה יותר בלי פשטנית נושא הצגת
הכרוכה דרך הצגת הנושא יכולה לגרום להטייתמספק הכרעה חותכת בנושאים שנויים
הדעתחוסרלגיטימציה למדיניות השלטון. בגלל שסעים לגרום אפשרות
הסכמיות
– העם מעביר את זכויות השלטון )תוך ויתור זמני שלדמוקרטיה עקיפה ב. ריבונותו( לנציגים המוסכמים עליו. הם מנהלים את הפוליטיקה בשמו ובסמכותו.
הסיבות להנהגת הדמוקרטיה העקיפה / ייצוגית: * - קשיים טכניים – במדינה המוני אזרחים ואין אפשרות טכנית להתכנס.
) מה עם אינטרנט?(
** – חוסר ידע – * למרבית האזרחים אין הידע הנחוץ לקבלת החלטותמקצועיות.
* מרבית האזרחים אינם מכירים ומתעניינים במערכתהפוליטית.
*** – חוסר מיומנות – למרבית האזרחים אין מיומנות בניהול המערכותהמדיניות.
צורות ממשל בדמוקרטיה עקיפה ) ייצוגית (
I,משטר פרלמנטרי – העם בוחר, בזמנים קצובים וידועים, באמצעות המפלגות – את נציגיו
למוסד המחוקק, הפרלמנט. הפרלמנט הוא נציגו של העם ולכן בעל הסמכות לשלוט. הפרלמנט
בוחר ומאשר את הממשלה ויכול גם להפילה.
IIמשטר נשיאותי – מערכת שלטונית שבראשה עומד נשיא הנבחר אישית על - ידי הציבור
לתקופת זמן קצובה.
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
19
הנשיא עומד בראש הראשות המבצעת, ואינו תלוי, עד מידה מסויימת,באמונו של
כל מוסד נבחר אחר במדינה )פרלמנט, קונגרס, סינט(. שאליו נבחריםבבחירות
נפרדות. III.משטר מעורב – מערך שלטוני שמעורבים בו יסודות פרלמנטריים ונשיאותיים –
העם בוחר, בשתי מערכות בחירות נפרדות את הנשיא ואת נציגיו לפרלמנט.
לנשיא יש סמכות ישירה לשלוט מן העם אולם חברי ממשלתו תלויים באמון הפרלמנט.
עקרון הפלורליזם סובלנות והסכמיות מהו עקרון הפלורליזם? ) צידקה ( של קבוצות שונות באוכלוסיה .בלגיטימיות זהו עקרון המטפל
הכרה בזכות קיומן של דעות והשקפות שונות וזכות הקבוצות לבטא את השונות,לממש את זכויותיהם ואת האינטרסים שלהן.
א. קבלת השונה כפי שהוא והכרה בצידקה להיות שונה. ב. הכרה בלגיטימציה של קבוצות שונות לשמור על ייחודן. ג. הכרה בלגיטימציה של השונים לפעול על פי דרכם.
העקרון הפלורליסטי בחברה מתבטא בשני ערכים:* סובלנות – נכונות לקבל את השונה ולנהוג כלפיו בכבוד, למרות הסבל
שנגרם לנו מכך.נכונות הקבוצות השונות בחברה לקבל את כללי המשחק – * הסכמיות
לכולם.הדמוקרטי כמשותפים
לסיכום: בדמוקרטיה הייצוגית / העקיפה רק נציגי העם משתתפים בתהליך קבלתההחלטות וקביעת המדיניות.
נציגים אלו מקבלים מן העם את הסמכות לייצגו לתקופה קצובה. יש חשיבות מרובה להשתתפות האזרחים בפוליטיקה כדי להגביל את נציגיו ולשמור על
גבולות המותר והאסור. שמירה זו היא זכות וגם חובה של העם.
יש חלקים יכול להשאר כזה אם לסיכום: משטר דמוקרטי אינו באוכלוסיה שאינם מסכימים לצורת המשטר ולדרך ניהול המדינה.בתהליך כשווים להשתתף כאלו קבוצות להביא היחידה הדרך
הדמוקרטי היא בדרך הסובלנות וההסכמיות.
המחציתהשלישית
אורטשפירא-כפ"ס
– ברק חצב אזרחות תשע"ג
שבוע1
משהורד
20
