ביאליק נחמן / חיים הגדר מאחורי
הסיפור תמצית
פרקים11 בן הסיפור הפרקים . שני מתבגר יהודי נער נוח של דמותו ובמרכז
זיציה פרקי הם הראשונים ; עם נוח גר שבה השכונה מתוארת שבהם אקספו ו הורי
יים של שכונה זוהי יה פרט והתייהדה שהלכה גו ( – )להלן שקוריפינשטשיכא לגו ' שקו
זיציה משם. לצאת המסרבת באקספו וכן של הבית מתואר ' חנינא של הבית שקו
ו לאה וציפא ליפא הורי עד של - הנמצאת מרינקא באסופית נוח פוגש מהרה נוח.
ונוצרת בחזקת ' ני מתח יש ובהמשך ותמימה ילדותית שתחילתה חברות ביניהם שקו מי
כפי נמנע הבלתי לסוף עד השניים בין יה הינה מרינקאבהמשך; שיפורט - בנוסף גו
ן באמצעות יהודי נוח ואילו כאסופית שלה לחיסרו על בלתי אהבה סיפור ; אפשרי,
ן ניתןאלה, נתונים רקע ן המתח את בסיפור לבחו נות החברות בי והדתות השו
לתאורי נות. י תפקיד הטבע השו התפתחות של לעלילה מקבילים והם ביצירה מרכז
ן הקשר בשלב נוח בי נוח ומרינקא. ים, מתהליך כחלק במוסכמות מורד מסו
זהו אולם סיפור הההתבגרות. נוח דבר של בסופו חניכות; ועושה לתלם חוזר -
ו ממנו שמצפים מה את בדיוק לבדה נשארת מרינקא ואילו היהודית והחברה הורי
ו אצל לביקור הבאים והכשרה הטרייה ואשתו נוח על משקיפה ואילו היהודי בחג הורי
זכר בטנה פרי את בידיה מחזיקה מרינקא ל שלא למה - אהבה להיות היה יכו
ממומשת.
כלליות הערות
רי הוא "מאחו ריאליסטית. יצירה והוא "קצר-ארוך"/נובלה סיפור הגדר"
מלאות באמצעות מציאות בעיצוב היא הריאליזם משמעות )הזהות והסתברות זהות,
ן יחסים ובעלילה( ועיצוב במקום בזמן נבדקת נושאים שני לסביבה. לסיפור הפרט בי
יים מאידך. היהודית לחברה מחד; והסוציאליזציה האהבה – החניכות סיפור דרך מרכז
זיציה פרקי שני לאחר של ובסופו סיפור גוף פרקי שמונה ישנם האקספו
האפילוג פרק הסיפור מועטה: במידה רק מפתיע וסופו במיוחד קצר הסיום;
אכזבה. נועדה שבינינו לרומנטיקנים
הכותרת
כמשהו ביאליק של נוספות ביצירות מופיעה הגדרמשמעות: יש לכותרת
ן שחוצץ (; ההטיה לו 'צנח )למשל: בשירו מופשטת כגדר ולא עולמות שני בי של זלזל'
י מצויה 'מאחורי הביטו בהתחלהפעמים שבע בסיפור הגדר' בגדר מדובר ;
ן החוצצת קונקרטית-ממשית ככל לבית היהודי הבית בי בסיפור שמתקדמים הנוצרי;
גדר משמעות לגדר נוספת ן חציצה המסמלת מופשטת נוספת: - עולמות שני בי
1
די גדר והנוצרי היהו ו ; האהבה בתוך יודעים שאנו מה את מחזקת ז ן תוכנו: נוח בי
להפגש. יוכלו ולא מקבילים שלהם העולמות ששני מפני להתקיים יכולה לא ומרינקא
האקספוזיציה
זיציה ירה, למקום אותנו רקע, מכניסה נותנת חשוב: היא תפקיד לאקספו ו לאו
מוצגים ; יות ידי על המיוצגים שונים עולמות שני בפנינו ולזמן יות. הדמו המרכז
י במלאות מאופיינת הפתיחה ריבו החושים את מפעיל התיאורים ריאליסטית:
תוך העולמות שני את מציג מדובר. ביאליק אנשים ובאלו מקומות באלו לנו וממחיש
ן הקשים השכנות ליחסי הומוריסטית התייחסות ו שבי '; למשל נוח של הורי - הוא לשקו
שדווקא של הדירה את מתאר ' ן נמצאים שלה החלונות שקו ו ו אחורי ואילו החצר לכי
לו של לאחוריים )רמיזה הדירה כו עושה שהבית כאילו רבים רשות כלפי בן-אדם(
גז ני ברו הרי "יהודים, ס"ג( את וראיתם מכם פרצופי הופך לאנשים: )עמ' אחורי.."
ן שהכלב ביאליק כותב בהמשך ס"ה(; שם על נקרא שקוריפי )עמ' ' אנו כאשרשקו
למשל: ודוחה שלילי באור מוצג היהודי שהעולם מגלים אנו העולמות שני את בוחנים
י מהעופות הנוצות מריטת מגוחכים מתוארים למיניהם הכשרות ומנהג כמוזרים,
קולני מוצג היהודי הביתושנואים; מלוכלך, שמרני, לעומת גם ולפיכך כקר, דוחה;
דווקא יה של ביתה זאת, מואר הגו ' הוא באור שקו שלא קשור חיובי: שם, בטבע:
יש בבית כמו ירק וצמחיה פרי ועצי גן היהודי, זה ו ן מאפשר ומרחבים, את להבי
השונה לעולם נוח של המשיכה מצד הקורן הזר, ני; אפשר והצבעו ן שני, להבי
נים עולמות בשני שמדובר . יפגשו שלא שו
הסיפור גוף
מתאר הפרק ומרינקא. נוח הילדים שני של פגישתם את בפנינו השלישי,
ן שיחה ונוצרת שבגדר לסדק מבעד מציצה מרינקא עד בי הם מהרה השניים.
כמו וממשיכים לזה זה מתוודעים למשל שאנו אחרים בסיפורים להיפגש; - מכירים;
ההורים רומאו יוליה: התיאור הילדים אבל שונאים ו ני אוהבים. על שנמסר הראשו
מפותחת כבוגרת מרינקא את מציג הילדים השכונה נערי שכל נאים איברים ובעלת ,
ננים למרינקא מתבו היא מובהק נוצרי יופי בה. בהירה , נדינית, לחיים. וסמוקת בלו
יר נוחלעומתה, מלא מצטי נמרץ חיים כילדותי, זפת. כמו שחורים תלתלים לו ויש ,
ניות, תמימות של קשר הוא שלהם הקשר התחילי בשלב - וסקרנות. בפרקים ראשו ד'
אנו ישנה ביניהם מתפתח כיצד רואים ה' זה את זה לפגוש הדדית התלהבות הקשר;
וה ההתלהבות אבל לא משום בפחד מלו ' וגם נוח עם להפגש למרינקא מרשה ששקו
ינים לא נוח של ההורים ני הפחד האסופית עם בנם של בידידות מעו שלהם הנוצריה.
והנאה גנובים "מים של תחושה יוצר להיפגש ".. . ן ימתקו ביניהם יש … מהמיסתורי
מרינקא הפחד רקע על שותפות ו כאשר נוח על מרחמת מהמבוגרים; צועקים הורי
ו ל לא ונוח עלי מרינקא מרינקא. את מכה שהדודה העובדה את לשאת יכו מביאה
2
שני מתבשילי לאכול לה מביא והוא ואגסים תפוחים לנוח . רוצים הילדים אמו
המשיכה מתחזקת לאט : לאט מתפתח הקשר לנערות מילדותלזה. זה אושר להעניק
ן המינית שתאורי מבחינים ואנו ומתעצם שהולך אהבה סיפור מתפתח, השניים בי
כאשר מקבילים הטבע למשל: כאן זורע נוח מתחיל רק ביניהם הקשר לו; זרעים;
לא שהזרעים אומרת מרינקא כאשר הטבע "בדמותו" של יצליח לא שהקשר רמז ניתן
ן כי לחינם שותל והוא יצמחו בשלב שמש "אי ע"ח(. )עמ' מרינקא הזה בסימטה"
יר ונוח כמציאותית מצטיירת מכל כחולם מצטי אפשר חלומות. בזה לראות מקום,
. חסרת הזרעים כמו שהאהבה לכך מטרים רמז י במשחקים סיכו שלהם המשותפים
מרינקא קשר ביניהם מתפתח ובקרפף בגן הגן מפירות לנוח זורקת המתהדק.
נוח ו י( בשלב מאיים גם אך אותו שמושך לקרפף מתגנב )פיתו . ני עליו הראשו
ומיד ו"הם צהובים והאגסים לבנים התפוחים פ"ד( )עמ' גם כך אחר רחוקים"
ולא הגדר את לפרוץ מנסה נוח הזה בשלב …מושגת ובלתי כרחוקה מתוארת מרינקא
וכפי - עד האהבה לגבי כך שעתם שתגיע עד בצד התפוחים את מניח שהוא מצליח;
ישנה שתגיע והשיחים האדמה על שוכבת הילדה מרינקא שבה סיטואציה שעתה.
נוח מסתירים לאדמה; אליה נמשך שהוא מרגיש הוא בנשיקה אותה מעיר אותה.
ני זאת, האקט ובכל מרחיקים הגשם ימי)עמ' פ"ה(. יותר מאוחר שנים רק יגיע המי
ן ו לחדר נוח את שולחים ההורים ביניהם. מקרבים האביב ימי ואילו השניים בי ז עוד ו
אך נוח להתרחקות זמנית סיבה ו ממרינקא; ומרינקא ונוח בלבד זמנית התרחקות ז
ו לבלות חוזרים סיטואציהיחדי נו היא נוספת סימלית ; הגן אל להכנס נוח של רצו
העצים "הכל" ממרינקא ולקבל פ"ו( )עמ' משחק ונוח בעיצומה והפריחה רבים בגן
לקראת במחבוא נוח ארוטיים תאורים ישנם הסיפור סוף כשיכור. מגיע למדי:
נוח אומרים"טול, שלך כמו בשלים ותפוחים לאורווה יד שולח הם.." )עמ' קי"ח(
שם עובר ואז , נוח על קראנו הזה התאור לפני ועוד להתקיים האהבה יכולה לגן
ו דמי ש"כל ן נעורי (. יזעקו האדמה מי )עמ' קט"ו לפיכך, תאורי:מרינקא!.." הטבע,
י אמצעי הם סיפור לעיצוב נוספים אמצעים ישנם אולם אהבה סיפור בעיצוב מרכז
מוטיב למשל: נחש רואים ואפילו בגן מבלים ומרינקא נוח כאשר העדן גן אהבה;
נוח פ"ז( ו של אוהב הבלתי היחס את עמו מביא )עמ' מרינקא לעומת לנחשים אבי
העולם של השמרנות את מבטאת מהנחש שלו ההרתעות … אוהד יותר יחס לה שיש
ואילו הוא ממנו את מזכירים לו נותנת שהיא והתפוחים מרינקא של הגישה בא,
י ; גן שבסיפור הפיתו אמצעי העדן הנרדמת היפהפיה לסיפור האסוציאציה הוא נוסף
באגדות כמו שלא אולם בנשיקה האדמה על הישנה מרינקא את מעיר נוח כאשר
ן הזה לסיפור מרינקא. של מבחינתה טוב סוף אי
החינוך נוח; של החניכות סיפור הוא בכל היהודית ולחברה ליהדות נוח של
ן קל ולכן לנוח קורץ לא היהודי העולםלסיפור; משמעותי נושא אל משיכתו את להבי
יש מרינקא. אל – השונה יים שלב לשלם מנת על מכות לקבל מוכן שנוח בילדות מסו
נו עבור ן המנוגד רצו ו לרצו במוסכמות מורד נוח כאשר הזה בשלב)עמ' ק"ד(; הורי
3
יש מקיים לא שהוא לה מספר גם הוא מרינקא עם להפגש ומעז היהודיות ות, גם מצו
"עומד איתה: נפגש הוא יהודיים במועדים שדווקא כך על הדגשה בקפוטה אבא
פושע… שבת של ובכובע מוטל והוא, ו בשעה ישראל, ו מאחורי ז ז ואורב גדר אי
יהדות(. נוח את ללמד הנסיונות את המסכם דף " )עמ' קט"ז(. )מצורף…ל"שיקצה"
מתחלף מרינקא כלפי בו שהיה חברות של ורגש בשל נער ונעשה הולך נוח
זהו ובחשק בתאווה מרינקא של מעמדה ומהו אסופית מהי יודע כבר שנוח שלב מיני;
נו ולמרות בשלה היא אף מרינקא ייצרו על להתגבר מצליח לא הוא אותה לשכוח רצו
משכנע. אינו ה"לא" שלה שני ומצד מתחמקת אחד, היא משמעות: מצד דו ומשדרת
סיום
בלבד. הסיום מעטה במידת מפתיע במיוחד; הסיום קצר בסוף מסתיים הסיפור
חי שבה החברה של והיהודיות הדתיות החברתיות למוסכמות שמתאים סיום הוא הזה
אבל נות מתאים לא נוח, ו לציפיות/רצו לקוראים. לנו שהי "ובאחד שואל המספר -
זוהי עם וברח נוח עמד הלילות קי"ח( )עמ' " שאלה שאלה מרינקא? שיש רטורית,
ן בה בן משום המספר מצד מלגלג טו במוסכמות למרוד האומץ היה לא לנוח שכמו
עבור עד וללכת בסיפור מתהליך חלק היה זה נוח הסוף; המספר הזה ההתבגרות.
ינו ומרינקא נוח של אהבתם את עלינו מחבב ן ולהעלים להם לסלוח מוכנים ; הי על עי
בסיפור לא כשהאהבה התאכזבנו ולכן דת אותה בני לא שהם כך הזה התממשה.
ו מנצחת החברה זיציה לקשר ניתן ועכשי אל ולפרק לאקספו - שם שיש הרמזים ג'
ן הזאת שלאהבה י אי להתממש. סיכו
המספר
ן אפשר הסיפור לאורך גם להבחי כלפי המספר של בעמדהבמובלע, אם ,
יות המספר שהוא הדמו למשל: בחיבה לנוח קורא מתאר; י' נו כפי ' שמרינקא -
אבל לו קוראת צ"ג(; יודעים לא אנו למרינקא שבת בערב אורב נוח כאשר )עמ'
. אומר שהמחבר מה שזה ישראל" או ועוכר "פושע כעל עצמו על חושב נוח האם ו עלי
סיפור יהודית בחברה נער של חניכות סיפור זהולסיכום, ן של בגולה; ו ניסי
ן להן; הקורא כניעה אך במוסכמות למרוד י י עם לבד נשארה שמרינקא על נוח את עו
ן שאפשר למרות תינוק . להבי ן יש אותו י עם התחתן שנוח מדגיש הסיום שפרק לצי
ן ובחופה שדכן ע"י מוכסן בת כשרה יהודיה "בתולה )עמ' משה כדת וקידושי וישראל"
יש על מתייחד שהזוג כך על גם דגש יש זאת ובכל יהודיים מועדים על דגש קי"ח(;
…השני שבצד בטבע להיזכר שלא אפשר מוטלת" ואי "קורה
נספח
נח של חניכותו
4
המשמעותהמלמדעמודפרק' ו ראובן-צ"ח צ"גא(
הירש-המחנךהממעך
מלקה אכזר ומוצא ונלעג, נח בבית מקלט הכסא.
הרב בשל ברח . מכותיו בבית אוחז כשהוא נלעג
המזבח בקרנות כמו הכסא)עמ' צ"ד(
מנמנם לכאורהמנמנם הבולבוסק"א-ק"דב( ז' מקל, , מתעללים ןהתלמידים בו
בשל נח את להלקות רוצהזוכה טעות קריאה,
נמלט. שוב בבעיטה, ונח
מתייצב הנערים )במלחמתיים. לצד נח הגו
ק"ד ו עמ' אבי נח של - ( מלקה אותו
המכונה המשי אברךהמשי גרוגרתק"ה-ק"ו ג( ח'מזדמן לתלמיד גרוגרת.
בחצי רבו את לראותו הלילה כשלחי , ניו בתחתו שסטרה הסטירה מן לוהטת
ו בגלל השפחה לו חיזורי)אפשר לראות אחריה.
ו באפיזודה נמוכה הקבלה זומרינקא( נח לאהבת
לשורת מצטרף האבהאב מוסרק"ו-ק"זד( ח'טורח בעזרת המלמדים:
ן להניח השכנים על תפיליאך זרועות , המלאכה הבן
. קלה אינה עבורוטקס"ק"ז ה( ח'
השאלההמזוהמת"
נשאר המצווה בר טקסן כמעמד נח של בזכרו
שהכל זוללים, בו מגושם, ובעיקר סובאים ומזיעים, השאלה בנפשו נחרטת
של מאטי "המזוהמת" "מבקש פונפי המאנפף: אנשה?" אנתה
ק"ז )בעמ'
רואה נוח את
מרינקא ובע"מ
היא ק"חיוצאת) ו אלי
אם מהן , המסקנות, כןכח? של ליהדות מחינוכו
5