ביאליק נחמן / חיים הגדר מאחורי

הסיפור תמצית

פרקים11 בן הסיפור הפרקים . שני מתבגר יהודי נער נוח של דמותו ובמרכז

זיציה פרקי הם הראשונים ; עם נוח גר שבה השכונה מתוארת שבהם אקספו ו הורי

יים של שכונה זוהי יה פרט והתייהדה שהלכה גו ( – )להלן שקוריפינשטשיכא לגו ' שקו

זיציה משם. לצאת המסרבת באקספו וכן של הבית מתואר ' חנינא של הבית שקו

ו לאה וציפא ליפא הורי עד של - הנמצאת מרינקא באסופית נוח פוגש מהרה נוח.

ונוצרת בחזקת ' ני מתח יש ובהמשך ותמימה ילדותית שתחילתה חברות ביניהם שקו מי

כפי נמנע הבלתי לסוף עד השניים בין יה הינה מרינקאבהמשך; שיפורט - בנוסף גו

ן באמצעות יהודי נוח ואילו כאסופית שלה לחיסרו על בלתי אהבה סיפור ; אפשרי,

ן ניתןאלה, נתונים רקע ן המתח את בסיפור לבחו נות החברות בי והדתות השו

לתאורי נות. י תפקיד הטבע השו התפתחות של לעלילה מקבילים והם ביצירה מרכז

ן הקשר בשלב נוח בי נוח ומרינקא. ים, מתהליך כחלק במוסכמות מורד מסו

זהו אולם סיפור הההתבגרות. נוח דבר של בסופו חניכות; ועושה לתלם חוזר -

ו ממנו שמצפים מה את בדיוק לבדה נשארת מרינקא ואילו היהודית והחברה הורי

ו אצל לביקור הבאים והכשרה הטרייה ואשתו נוח על משקיפה ואילו היהודי בחג הורי

זכר בטנה פרי את בידיה מחזיקה מרינקא ל שלא למה - אהבה להיות היה יכו

ממומשת.

כלליות הערות

רי הוא "מאחו ריאליסטית. יצירה והוא "קצר-ארוך"/נובלה סיפור הגדר"

מלאות באמצעות מציאות בעיצוב היא הריאליזם משמעות )הזהות והסתברות זהות,

ן יחסים ובעלילה( ועיצוב במקום בזמן נבדקת נושאים שני לסביבה. לסיפור הפרט בי

יים מאידך. היהודית לחברה מחד; והסוציאליזציה האהבה – החניכות סיפור דרך מרכז

זיציה פרקי שני לאחר של ובסופו סיפור גוף פרקי שמונה ישנם האקספו

האפילוג פרק הסיפור מועטה: במידה רק מפתיע וסופו במיוחד קצר הסיום;

אכזבה. נועדה שבינינו לרומנטיקנים

הכותרת

כמשהו ביאליק של נוספות ביצירות מופיעה הגדרמשמעות: יש לכותרת

ן שחוצץ (; ההטיה לו 'צנח )למשל: בשירו מופשטת כגדר ולא עולמות שני בי של זלזל'

י מצויה 'מאחורי הביטו בהתחלהפעמים שבע בסיפור הגדר' בגדר מדובר ;

ן החוצצת קונקרטית-ממשית ככל לבית היהודי הבית בי בסיפור שמתקדמים הנוצרי;

גדר משמעות לגדר נוספת ן חציצה המסמלת מופשטת נוספת: - עולמות שני בי

1

די גדר והנוצרי היהו ו ; האהבה בתוך יודעים שאנו מה את מחזקת ז ן תוכנו: נוח בי

להפגש. יוכלו ולא מקבילים שלהם העולמות ששני מפני להתקיים יכולה לא ומרינקא

האקספוזיציה

זיציה ירה, למקום אותנו רקע, מכניסה נותנת חשוב: היא תפקיד לאקספו ו לאו

מוצגים ; יות ידי על המיוצגים שונים עולמות שני בפנינו ולזמן יות. הדמו המרכז

י במלאות מאופיינת הפתיחה ריבו החושים את מפעיל התיאורים ריאליסטית:

תוך העולמות שני את מציג מדובר. ביאליק אנשים ובאלו מקומות באלו לנו וממחיש

ן הקשים השכנות ליחסי הומוריסטית התייחסות ו שבי '; למשל נוח של הורי - הוא לשקו

שדווקא של הדירה את מתאר ' ן נמצאים שלה החלונות שקו ו ו אחורי ואילו החצר לכי

לו של לאחוריים )רמיזה הדירה כו עושה שהבית כאילו רבים רשות כלפי בן-אדם(

גז ני ברו הרי "יהודים, ס"ג( את וראיתם מכם פרצופי הופך לאנשים: )עמ' אחורי.."

ן שהכלב ביאליק כותב בהמשך ס"ה(; שם על נקרא שקוריפי )עמ' ' אנו כאשרשקו

למשל: ודוחה שלילי באור מוצג היהודי שהעולם מגלים אנו העולמות שני את בוחנים

י מהעופות הנוצות מריטת מגוחכים מתוארים למיניהם הכשרות ומנהג כמוזרים,

קולני מוצג היהודי הביתושנואים; מלוכלך, שמרני, לעומת גם ולפיכך כקר, דוחה;

דווקא יה של ביתה זאת, מואר הגו ' הוא באור שקו שלא קשור חיובי: שם, בטבע:

יש בבית כמו ירק וצמחיה פרי ועצי גן היהודי, זה ו ן מאפשר ומרחבים, את להבי

השונה לעולם נוח של המשיכה מצד הקורן הזר, ני; אפשר והצבעו ן שני, להבי

נים עולמות בשני שמדובר . יפגשו שלא שו

הסיפור גוף

מתאר הפרק ומרינקא. נוח הילדים שני של פגישתם את בפנינו השלישי,

ן שיחה ונוצרת שבגדר לסדק מבעד מציצה מרינקא עד בי הם מהרה השניים.

כמו וממשיכים לזה זה מתוודעים למשל שאנו אחרים בסיפורים להיפגש; - מכירים;

ההורים רומאו יוליה: התיאור הילדים אבל שונאים ו ני אוהבים. על שנמסר הראשו

מפותחת כבוגרת מרינקא את מציג הילדים השכונה נערי שכל נאים איברים ובעלת ,

ננים למרינקא מתבו היא מובהק נוצרי יופי בה. בהירה , נדינית, לחיים. וסמוקת בלו

יר נוחלעומתה, מלא מצטי נמרץ חיים כילדותי, זפת. כמו שחורים תלתלים לו ויש ,

ניות, תמימות של קשר הוא שלהם הקשר התחילי בשלב - וסקרנות. בפרקים ראשו ד'

אנו ישנה ביניהם מתפתח כיצד רואים ה' זה את זה לפגוש הדדית התלהבות הקשר;

וה ההתלהבות אבל לא משום בפחד מלו ' וגם נוח עם להפגש למרינקא מרשה ששקו

ינים לא נוח של ההורים ני הפחד האסופית עם בנם של בידידות מעו שלהם הנוצריה.

והנאה גנובים "מים של תחושה יוצר להיפגש ".. . ן ימתקו ביניהם יש … מהמיסתורי

מרינקא הפחד רקע על שותפות ו כאשר נוח על מרחמת מהמבוגרים; צועקים הורי

ו ל לא ונוח עלי מרינקא מרינקא. את מכה שהדודה העובדה את לשאת יכו מביאה

2

שני מתבשילי לאכול לה מביא והוא ואגסים תפוחים לנוח . רוצים הילדים אמו

המשיכה מתחזקת לאט : לאט מתפתח הקשר לנערות מילדותלזה. זה אושר להעניק

ן המינית שתאורי מבחינים ואנו ומתעצם שהולך אהבה סיפור מתפתח, השניים בי

כאשר מקבילים הטבע למשל: כאן זורע נוח מתחיל רק ביניהם הקשר לו; זרעים;

לא שהזרעים אומרת מרינקא כאשר הטבע "בדמותו" של יצליח לא שהקשר רמז ניתן

ן כי לחינם שותל והוא יצמחו בשלב שמש "אי ע"ח(. )עמ' מרינקא הזה בסימטה"

יר ונוח כמציאותית מצטיירת מכל כחולם מצטי אפשר חלומות. בזה לראות מקום,

. חסרת הזרעים כמו שהאהבה לכך מטרים רמז י במשחקים סיכו שלהם המשותפים

מרינקא קשר ביניהם מתפתח ובקרפף בגן הגן מפירות לנוח זורקת המתהדק.

נוח ו י( בשלב מאיים גם אך אותו שמושך לקרפף מתגנב )פיתו . ני עליו הראשו

ומיד ו"הם צהובים והאגסים לבנים התפוחים פ"ד( )עמ' גם כך אחר רחוקים"

ולא הגדר את לפרוץ מנסה נוח הזה בשלב …מושגת ובלתי כרחוקה מתוארת מרינקא

וכפי - עד האהבה לגבי כך שעתם שתגיע עד בצד התפוחים את מניח שהוא מצליח;

ישנה שתגיע והשיחים האדמה על שוכבת הילדה מרינקא שבה סיטואציה שעתה.

נוח מסתירים לאדמה; אליה נמשך שהוא מרגיש הוא בנשיקה אותה מעיר אותה.

ני זאת, האקט ובכל מרחיקים הגשם ימי)עמ' פ"ה(. יותר מאוחר שנים רק יגיע המי

ן ו לחדר נוח את שולחים ההורים ביניהם. מקרבים האביב ימי ואילו השניים בי ז עוד ו

אך נוח להתרחקות זמנית סיבה ו ממרינקא; ומרינקא ונוח בלבד זמנית התרחקות ז

ו לבלות חוזרים סיטואציהיחדי נו היא נוספת סימלית ; הגן אל להכנס נוח של רצו

העצים "הכל" ממרינקא ולקבל פ"ו( )עמ' משחק ונוח בעיצומה והפריחה רבים בגן

לקראת במחבוא נוח ארוטיים תאורים ישנם הסיפור סוף כשיכור. מגיע למדי:

נוח אומרים"טול, שלך כמו בשלים ותפוחים לאורווה יד שולח הם.." )עמ' קי"ח(

שם עובר ואז , נוח על קראנו הזה התאור לפני ועוד להתקיים האהבה יכולה לגן

ו דמי ש"כל ן נעורי (. יזעקו האדמה מי )עמ' קט"ו לפיכך, תאורי:מרינקא!.." הטבע,

י אמצעי הם סיפור לעיצוב נוספים אמצעים ישנם אולם אהבה סיפור בעיצוב מרכז

מוטיב למשל: נחש רואים ואפילו בגן מבלים ומרינקא נוח כאשר העדן גן אהבה;

נוח פ"ז( ו של אוהב הבלתי היחס את עמו מביא )עמ' מרינקא לעומת לנחשים אבי

העולם של השמרנות את מבטאת מהנחש שלו ההרתעות … אוהד יותר יחס לה שיש

ואילו הוא ממנו את מזכירים לו נותנת שהיא והתפוחים מרינקא של הגישה בא,

י ; גן שבסיפור הפיתו אמצעי העדן הנרדמת היפהפיה לסיפור האסוציאציה הוא נוסף

באגדות כמו שלא אולם בנשיקה האדמה על הישנה מרינקא את מעיר נוח כאשר

ן הזה לסיפור מרינקא. של מבחינתה טוב סוף אי

החינוך נוח; של החניכות סיפור הוא בכל היהודית ולחברה ליהדות נוח של

ן קל ולכן לנוח קורץ לא היהודי העולםלסיפור; משמעותי נושא אל משיכתו את להבי

יש מרינקא. אל – השונה יים שלב לשלם מנת על מכות לקבל מוכן שנוח בילדות מסו

נו עבור ן המנוגד רצו ו לרצו במוסכמות מורד נוח כאשר הזה בשלב)עמ' ק"ד(; הורי

3

יש מקיים לא שהוא לה מספר גם הוא מרינקא עם להפגש ומעז היהודיות ות, גם מצו

"עומד איתה: נפגש הוא יהודיים במועדים שדווקא כך על הדגשה בקפוטה אבא

פושע… שבת של ובכובע מוטל והוא, ו בשעה ישראל, ו מאחורי ז ז ואורב גדר אי

יהדות(. נוח את ללמד הנסיונות את המסכם דף " )עמ' קט"ז(. )מצורף…ל"שיקצה"

מתחלף מרינקא כלפי בו שהיה חברות של ורגש בשל נער ונעשה הולך נוח

זהו ובחשק בתאווה מרינקא של מעמדה ומהו אסופית מהי יודע כבר שנוח שלב מיני;

נו ולמרות בשלה היא אף מרינקא ייצרו על להתגבר מצליח לא הוא אותה לשכוח רצו

משכנע. אינו ה"לא" שלה שני ומצד מתחמקת אחד, היא משמעות: מצד דו ומשדרת

סיום

בלבד. הסיום מעטה במידת מפתיע במיוחד; הסיום קצר בסוף מסתיים הסיפור

חי שבה החברה של והיהודיות הדתיות החברתיות למוסכמות שמתאים סיום הוא הזה

אבל נות מתאים לא נוח, ו לציפיות/רצו לקוראים. לנו שהי "ובאחד שואל המספר -

זוהי עם וברח נוח עמד הלילות קי"ח( )עמ' " שאלה שאלה מרינקא? שיש רטורית,

ן בה בן משום המספר מצד מלגלג טו במוסכמות למרוד האומץ היה לא לנוח שכמו

עבור עד וללכת בסיפור מתהליך חלק היה זה נוח הסוף; המספר הזה ההתבגרות.

ינו ומרינקא נוח של אהבתם את עלינו מחבב ן ולהעלים להם לסלוח מוכנים ; הי על עי

בסיפור לא כשהאהבה התאכזבנו ולכן דת אותה בני לא שהם כך הזה התממשה.

ו מנצחת החברה זיציה לקשר ניתן ועכשי אל ולפרק לאקספו - שם שיש הרמזים ג'

ן הזאת שלאהבה י אי להתממש. סיכו

המספר

ן אפשר הסיפור לאורך גם להבחי כלפי המספר של בעמדהבמובלע, אם ,

יות המספר שהוא הדמו למשל: בחיבה לנוח קורא מתאר; י' נו כפי ' שמרינקא -

אבל לו קוראת צ"ג(; יודעים לא אנו למרינקא שבת בערב אורב נוח כאשר )עמ'

. אומר שהמחבר מה שזה ישראל" או ועוכר "פושע כעל עצמו על חושב נוח האם ו עלי

סיפור יהודית בחברה נער של חניכות סיפור זהולסיכום, ן של בגולה; ו ניסי

ן להן; הקורא כניעה אך במוסכמות למרוד י י עם לבד נשארה שמרינקא על נוח את עו

ן שאפשר למרות תינוק . להבי ן יש אותו י עם התחתן שנוח מדגיש הסיום שפרק לצי

ן ובחופה שדכן ע"י מוכסן בת כשרה יהודיה "בתולה )עמ' משה כדת וקידושי וישראל"

יש על מתייחד שהזוג כך על גם דגש יש זאת ובכל יהודיים מועדים על דגש קי"ח(;

…השני שבצד בטבע להיזכר שלא אפשר מוטלת" ואי "קורה

נספח

נח של חניכותו

4

המשמעותהמלמדעמודפרק' ו ראובן-צ"ח צ"גא(

הירש-המחנךהממעך

מלקה אכזר ומוצא ונלעג, נח בבית מקלט הכסא.

הרב בשל ברח . מכותיו בבית אוחז כשהוא נלעג

המזבח בקרנות כמו הכסא)עמ' צ"ד(

מנמנם לכאורהמנמנם הבולבוסק"א-ק"דב( ז' מקל, , מתעללים ןהתלמידים בו

בשל נח את להלקות רוצהזוכה טעות קריאה,

נמלט. שוב בבעיטה, ונח

מתייצב הנערים )במלחמתיים. לצד נח הגו

ק"ד ו עמ' אבי נח של - ( מלקה אותו

המכונה המשי אברךהמשי גרוגרתק"ה-ק"ו ג( ח'מזדמן לתלמיד גרוגרת.

בחצי רבו את לראותו הלילה כשלחי , ניו בתחתו שסטרה הסטירה מן לוהטת

ו בגלל השפחה לו חיזורי)אפשר לראות אחריה.

ו באפיזודה נמוכה הקבלה זומרינקא( נח לאהבת

לשורת מצטרף האבהאב מוסרק"ו-ק"זד( ח'טורח בעזרת המלמדים:

ן להניח השכנים על תפיליאך זרועות , המלאכה הבן

. קלה אינה עבורוטקס"ק"ז ה( ח'

השאלההמזוהמת"

נשאר המצווה בר טקסן כמעמד נח של בזכרו

שהכל זוללים, בו מגושם, ובעיקר סובאים ומזיעים, השאלה בנפשו נחרטת

של מאטי "המזוהמת" "מבקש פונפי המאנפף: אנשה?" אנתה

ק"ז )בעמ'

רואה נוח את

מרינקא ובע"מ

היא ק"חיוצאת) ו אלי

אם מהן , המסקנות, כןכח? של ליהדות מחינוכו

5