וקרבתנו

"זשע

תת

כוסו

שוד

קת

שבף

וסמ

הרב מ. ברמן

של קירובם אודות 'וקרבתנו', בגיליון אנו כשעוסקים אלפי בני ישראל לאביהם שבשמים, אין מתאים יותר מלתאר

-את מסעותיו של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א וכ"ק האדמו"ר מגור שליט"א לארצות הגולה, אדיר אחדות מפגן – מיוחדת אחת במטרה הייתה שכולה

וקרוב אלפי בני ישראל לאבינו שבשמים, לקרבן לתורה.-אין מתאים יותר מאשר לפתוח בדיאלוג מרתק, עם הרא

מטעם הנציגים עם ולהכין לתכנן ידו על שהתבקשו שונים ביקש הראשוני, שבו המסע כל את האדמו"ר שליט"א כ"ק עשרות לאחר לראשונה לצאת שליט"א הישיבה ראש מרן בשנים, למסע ייחודי בקרב הקהילות היהודיות ברחבי העולם רבי המה: הלא שבשמים, לאבינו יהודים אלפי לקרב בכדי ירחמיאל בויאר שליט"א, והרב צבי בוימל שליט"א. פרטים כה, עד נחשפו טרם היסטורי ביקור לאותו שקדמו רבים שהיו החשובים האישים שני עם שקיימנו מיוחדת ובשיחה אנשי החלוץ העובר לפני המחנה, שמענו על כל המניע העומד

מהאחורי הרעיון. ־איך עלה הרעיון שראש הישיבה יצא מארץ הקודש לאר

צות שונות בנכר לקרב יהודים? - שאלנו. הרב בויאר: הביקור הראשון התקיים לפני קרוב לעשרים שנה במהלך ההיסטורי, שהביא לביקור המשותף הראשון של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א בצוותא עם כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א בארה"ב. מאז נערכו ביקורים רבים

-נוספים במדינות רבות ברחבי העולם, בצרפת ובאנגליה, בדרום אמריקה ובקנדה, ביקורים אשר הביאו עמם חיזוק אדיר

לעולם התורה והחינוך התורני בתפוצות ישראל.'באחד הימים קרא לי מרן ראש הישיבה שליט"א לביתו הקהילות מקרב אישים הזמן כל אליו שמגיעים לי, ואמר ולארצם לעירם לבוא ממנו ומבקשים בגולה, היהודיות לחזק את היהודים שיתחזקו בדרך התורה והמצוות במסורת אתו שדיברו עסקנים הגיעו כן כמו דור. מדור לנו המסורה על הצורך הדחוף להקים בתי ספר של החינוך העצמאי בערי העצמאי' ה'חינוך להנהלת אין תקציב מחוסר אך השדה, אפשרות להקים בתי ספר חדשים. בהתרגשות רבה הוא אמר לי: לא יתכן שבגלל היעדר תקציב זה תימנע הקמת בתי ספר

בהם יוכלו לקרב ילדי ישראל רבים לתורה וליהדות.לעורר כדי הכל לעשות שצריך בדעתו נחרץ היה 'הוא את הציבור בחו"ל שיתגייס למשימה קדושה זו, ואז שמעתי עם יחד לארה"ב לנסוע מוכן שהוא הראשונה, בפעם ממנו כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א למטרה זו, כשהוא רואה בנסיעה

-משותפת זו העברת שדר ליהדות החרדית בתפוצות על האח-דות, האחווה וליכוד השורות השורר בין כל חלקי הציבור הח

רדי בארץ, שבאותם ימים היה מעט חסר בלכידותו, ולצורך כך הוא מוכן לטרוח בעצמו ולהטריח יחד עמו את כ"ק האדמו"ר

נקדש את שמך

האדמו"ר וכ"ק שליט"א הישיבה ראש מרן רשכבה"ג מגור שליט"א יצאו בצוותא במסע אחדות לרחבי תבל, את לקרב קירוב, של ספר לבתי להקים תשתית כדי ולקרב לומדיה את לחזק התורה, ללימוד העם המון את בעלי הבתים ללומדי תורה. עקבות עמוקים נטבעו ברחבי הגלובוס והעולם היהודי השתנה | על התוצאות של המסעות המשותפים הבלתי נשכחים ומסעותיו של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א הגולה בני כל של רבם | העולם בכל שמו שקידש

בכל רחבי העולם

משיבים באסיפת מחנכים. כאיש אחד בלב אחד

2726

מגור שליט"א. הוא גם דיבר על הסכנה הגדולה המרחפת במידה ולא יפעלו בהקדם להקמת בתי ספר חדשים באותם יישובים'.

הרב בויאר והרב בוימל נקראו עוד פעמים רבות לביתו של מרן ראש הישיבה שליט"א, ובסופו של דבר הוחלט על שיגור משלחת לארה"ב ירחמיאל רבי נציגים: ארבעה ובה הקודש, מסע את ולהכין לבדוק בויאר והרב צבי בוימל כנציגיו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, ורבי נחום קורנווסר שליט"א ראש ישיבת חידושי הרי"ם בתל-

אביב והרב מרדכי לב כנציגיו של כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א.חברי המשלחת החלו לעשות את הדרך פעמים רבות לארה"ב, כדי

-לארגן את הביקור על הצד הטוב ביותר. וכך מתאר לנו הרב בויאר בשיחה מיוחדת למוסף שב"ק: 'הגענו בפעם הראשונה לניו-יורק, ואני זוכר שזה היה בשעה 6 בבוקר, וכבר בשעה 9 קיימנו את הפגישה הראשונה

-עם כ"ק האדמו"ר מנובומינסק שליט"א. קשה לתאר במילים את ההתהידיעה שמרן הגראי"ל בו, מעצם וההתלהבות הרבה שאחזה רגשות שטינמן שליט"א וכ"ק האדמו"ר מגור שליט"א מתכוונים להגיע יחדיו לביקור בארה"ב. זה נתן נופך גדול מאד לכל העניין. ככלל, כל ביקור של גדול בישראל בתפוצות עושה רושם עז על הציבור, אבל ביקור של

שני גדולי ישראל יחד, הוא דבר מיוחד מאד. גדולי יתר בבתיהם של ולבקר 'חברי המשלחת התכוונו להמשיך

-ישראל, חברי מועצת גדולי התורה בארה"ב, ולהביא בפניהם את השליחות שהוטלה עליהם, אך כ"ק האדמו"ר מנובומינסק שליט"א הציע על אתר, שבמקום שהמשלחת תטרח הרבה ותצטרך לעבור בבתיהם של כל גדולי התורה, אולי מן הראוי היה לכנס ישיבה של כל חברי מועצת

גדולי התורה יחד עם חשובי העסקנים.מרן אף בישיבה כי חשוב שישתתף לנו נמסר כך, על 'כששאלנו ראש הישיבה הגאון רבי אליהו שווי זצוק"ל, שהתבקש לנווט ולקבוע את סדר היום ודרכי ההכנות והמסע עצמו, ונשמע לדבריו ככל אשר יורה זצוק"ל הכניס בסוד לנהוג. מרן ראש הישיבה הגאון רבי אליהו שווי העניינים את נאמנו ונאמן מרן ראש הישיבה הגראי"ל שליט"א - הרב שמעון גליק, שידחוף ויקדם את כל העניין, וכך אכן קרם הרעיון עור

וגידים לכדי מעשה בזכות עבודתו הנמרצת שהייתה במסירות נדירה'.הישיבה התקיימה במלון 'פארקהאוז' שבבורו-פארק בו התאכסנו. 'עבורנו הייתה זו הפתעה גדולה מאד, כי במקום שאנחנו נצטרך ללכת לגדולי התורה, הם מגיעים אלינו למקום בו התאכסנתי' - שח הרב בויאר.

התו גדולי מועצת חברי כל היום. למחרת כבר נקבעה -הישיבה מהעסקנים הצטרפו אליהם לישיבה, הגיעו הכלל, מן יוצא ללא רה, היו שם; הר"ר בין השאר כך נכבדים. נגידים ניו-יורק, החשובים של בן-ציון פישהוף, ר' ג'ורג' קליין, הר"ר ישראל ליפקוביץ, הר"ר אברהם

בידרמן ועוד. 'זה היה מחזה מרהיב לראות את כל גדולי ישראל בארה"ב מתכנסים יחד בחדר אחד. התרגשות גדולה אחזה בכולנו' - מספר הרב

צבי בוימל.איך באמת הרגישו גדולי ישראל כששמעו על בואו של מנהיג הדור

לארצם?נרגשים דברים היטב. בקולם נשמעה ההתרגשות באותם בארה"ב התורה גדולי מועצת יו"ר נשא במיוחד, ימים, ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אברהם פאם זצוק"ל. שמחתו על ושוב שוב חזר הוא במיוחד חמות במילים

הגדולה לקראת בואם של גדולי ישראל לחזק את יהדות ארה"ב. ביקור שערכנו, חברי המשלחת, גם אחזה במהלך התרגשות רבה בבתיהם של גדולי האדמו"רים בארה"ב שאינם חברים באגודת ישראל. זצ"ל קידם את המשלחת בחמימות מיוחדת, כ"ק האדמו"ר מסאטמר גדולי אם עבורו גדולה שמחה זו שתהיה מעמנו, וביקש הפציר ואף ישראל יבקרו בביתו, ביקור שאכן התממש, ולאחר מכן השיב האדמו"ר

זצ"ל ביקור אצל גדולי ישראל במקום שהותם בניו-יורק.עבור מקום לאתר הייתה הרבה, עמלנו עליה הראשונית העבודה קבלת הפנים, ולחפש אולם גדול שבו יוכלו לשאת דברים לכל ההמונים

שלבטח יחפצו לראות ולשמוע את הקולות ברמה. המטרה העיקרית הייתה גיוס כספים לקרב ילדי ישראל בפריפריה?

גיוס לערוך בכך הישיבה שליט"א, חשב שיצליחו ראש מרן אכן גדול של כסף בעבור החינוך העצמאי. היו גבירים שרצו לתת רבע מיליון דולר למטרה כששמעו את מטרת בואם, אך היות והיו כאלו שחששו שיפגע הדבר במתן צדקה אחרת, העניין לא הובלט כל כך כבתחילה. אבל הכוונה הייתה שזה ייעשה בעצם בואם כי מרן ראש הישיבה סירב

לדבר על כסף ולבקש כסף!עם זאת, כשלוחיהם של גדולי ישראל קיבלו אותנו בכל מקום ממש בכבוד מלכים, כ"ק האדמו"ר מסקווירא שליט"א אף קרא לגבאי וביקש ממנו שייתן לו אלף דולר, כשנתן בידינו אמר שזו התרומה הראשונה שהוא חפץ להרים לקרן 'נתיבות משה'. כ"ק האדמו"ר מסאטמר חיזק ועודד אותנו מאד, ודיבר בהתרגשות רבה שצריך לעשות הכל כדי להציל

-את בני הנוער בארץ ישראל, לקרבם לתורה ולמצוות, ולהכניסם למוסדות חינוך תורניים. הוא גם דיבר אתנו שצריך לפעול כמה שיותר בציבור

-החילוני ולקרבם ליהדות. הוא חזר על הדברים גם בעת שמרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א ביקר בביתו בעיצומו של הביקור המדובר.

***כדי ובחזרה, לניו-יורק פעמים מספר הדרך את עשתה המשלחת להכין את הביקור, ונקבעו פרטי הביקור ומועדו. כך בין השאר התבקשו

נקדש את שמך

כשלוחיהם של גדולי ישראל קיבלו אותנו בכל מקום ממש בכבוד מלכים, כ"ק האדמו"ר מסקווירא שליט"א אף קרא לגבאי וביקש ממנו שייתן לו אלף דולר, כשנתן בידינו אמר שזו התרומה הראשונה שהוא חפץ להרים לקרן 'נתיבות משה'. כ"ק האדמו"ר מסאטמר חיזק ועודד אותנו מאד, ודיבר בהתרגשות רבה שצריך לעשות הכל כדי להציל את בני הנוער בארץ ישראל, לקרבם לתורה ולמצוות

בכל רחבי העולם

שיעור כללי בישיבת ליקווד. כ"ק האדמו"ר הגיע להשתתף

27

"זשע

תת

כוסו

ש

וד ק

תשב

ף וס

מ

הישיבה ראש מרן יתאכסן בו בית לאתר המשלחת חברי של בבית לשהות שביקש שליט"א, שטינמן ליב אהרן רבי בן תורה ובמקום בו יוכל להתפלל "ותיקין". כך נבחר ביתו של הרב אברהם בידרמן, שקיבל את המשלחת כולה ששהתה

בביתו, בהכנסת אורחים לבבית ומיוחדת במינה.בזיכרונכם נחקק פרט איזה רבות, שנים לאחר כיום,

כמרגש ביותר מאותה נסיעה ראשונה?מאד וחששה הזמן כל דאגה ע"ה, שטינמן הרבנית מנסיעתו של בעלה מרן ראש הישיבה שליט"א לחו"ל. בכל פעם שחזרתי מביקור בחו"ל, נהגתי להיכנס גם אליה ולעדכן כמה שאפשר עד להפחית בכדי הפרטים שעלו, בכל אותה את חששותיה מהנסיעה. כשחזרתי בפעם האחרונה מניו-יורק הדברים שכל לה סיפרתי לשם, יצאו ישראל שגדולי לפני 'אני מבקשת שתדאג מסודרים להפליא, ואז היא אמרה לי: לו ללמוד. יפריע לו הרבה פרסום, כדי שזה לא יעשו שלא עד היום הוא יכול היה בשקט לשבת וללמוד, ואני חוששת מאוד שאחרי נסיעה כזו שתהיה בוודאי מלווה בפרסום גדול, הייתה כזו עמך'. צורכי שמרובים בגלל ללמוד לו יפריעו

דרגתה ודאגתה של אשת חיל עטרת בעלה. אגב פרסום, מספר הרב ישראל פרידמן, מנאמני ביתו של מרן ראש הישיבה שליט"א, שליווה את המסע: שנים ארוכות, בענוותנותו כי ציבור בפני מלדבר נמנע הישיבה ראש מרן ורק בחושך לדבר החל הוא לימים עליו. קשה היה הדבר לאחר מכן החל לדבר בפני ציבור תוך שהוא משפיל את מבטו – ועם הזמן כבר נשא דברים קבל עם ועדה. כשנערך האירוע המרכזי בבית המדרש הגדול של באבוב בו השתתפו כששת אלפים איש, שוב השפיל מרן ראש הישיבה את עיניו. בתום אייבי הרב של במעונו לאכסניה הגיעו לאחר מיד האירוע, עיניים בעצימת דיבר שוב שהוא קרה מה שאלתי בידרמן, מתחילה ועד סוף, ובמבט מושפל, והשיב: "אמריקה יודעת לתת כבוד. עצמתי את עיניי, כדי שהדבר לא ישפיע עליי". ואז הוא שתק דקות ארוכות ושקע בהרהור נוגה. לפתע שבר את שתיקתו ואמר בקול רועד: "וכי אתה חושב שזה לא השפיע עליי? הרגשתי משהו", ופרץ בבכי תמרורים. לא דמעה של עצבות, בכי גדול, והוסיף: "טיפת כבוד יכולה לקלקל את כל הזכויות, ואמריקה יודעת לתת כבוד", והמשיך לבכות דקות ארוכות. מאז אותו אירוע נהג לומר תדיר: "אני צריך ביזיונות,

ביזיונות זה טוב. היה לי יותר מדי כבוד באמריקה"... הרב בויאר: זיכרון נוסף היה לאחר שכבר הגענו לארה"ב, ישבתי באוטובוס בנסיעה משדה התעופה לצדו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, בדרך אפשר היה לראות את מגדלי מנהטן המרהיבים שבוודאי מהווים פלאי בריאה למי שטרם ראה מגדלים שכאלו שלא היו נפוצים כלל באותם שנים. אמרתי למרן שליט"א שאפשר לראות את הבניינים הגדולים

ביותר בעולם, בנייני התאומים שמאז הופלו, והצעתי לו שיביט מחלון האוטובוס לחזות בפלאי הבריאה, אבל הוא אפילו לא הפנה את ראשו ולא הרים את עיניו כדי לראותם, למרות שזו הייתה הפעם הראשונה שהוא נמצא בארה"ב, באומרו - שאם

בא לנושא רוחני מסוים, אין לערב בו נושא זר כלל. במהלך הנסיעה התפתחה שיחה מעניינת בין שני גדולי

-ישראל שליט"א, כשהרכב חלף ליד מגדלי התאומים, כשהמלווים שחו להם זהו 'הבית הגדול ביותר בעולם', הבהיר כ"ק האדמו"ר שליט"א, שאין 'בית גדול' אלא מקום שיש בו תורה ותפילה - הבית הגדול והקדוש. ומרן ראש הישיבה שליט"א העיר שאין מושג כזה 'בית גדול', אלא זהו 'בית על גבי בית, על גבי בית, על גבי בית'. המגדלים ההם חרבו, כידוע, באסון התאומים שטלטל את אמריקה, הבית הגדול ההוא איננו. אך נצורות ופועל קיים מסע, אותו בזכות שהוקם הגדול הבית לאין שיעור - ו"הקרן" קיימת לעולם הבא. שיגם ושיחם, גם

שיחת חולין שלהם היתה כולה תורה.איך התקבלו גדולי התורה בבואם לארץ נוכרייה זו?

נפטר לניו-יורק, ישראל גדולי של הגעתם לפני יממה מנהיגה הנערץ של "אגודת ישראל" בארה"ב רבי משה שרר זצ"ל, והחלו התייעצויות קדחתניות של הרגע האחרון, האם לבטל שלא הוחלט ההתייעצויות בתום הביקור. את לבטל את הביקור, וגדולי ישראל אף השתתפו בזכות כך בהלווייתו, כשניידות משטרה מפנות עבורם את הדרך כדי שיוכלו להגיע במהירות משדה התעופה לבית העלמין. ואכן הקרן שהוקמה אז נקראה על שמו 'נתיבות משה', ורבים נענו לתרום עבורה

גם הודות לכך. קרן לקיום כספים וגבו הנהלה חברי מונו הזמן במשך נתיבות משה, בתחילה הייתה זו קרן לפתיחת ת"ת של החינוך העצמאי במקום שאין בו מספר נצרך של תלמידים כדרישות הממשל, שכך נוצר מצב שלא יכלו לפתוח במקומות אלו בתי

ספר, ולשם כך ביקשו להקים קרן. מה היה תרומת הביקור לעולם הקירוב של היהודים בגולה?הייתה דומני, שהנסיעה הראשונה לומר את האמת, אם בעיקרה בסופו של דבר לשם קירוב וחיזוק, וראו את הציבור על כל גווניו, כיצד עמך בית ישראל מכל החוגים והמעמדות עמדו בתור כדי להיכנס וללחוץ ידיהם, ובמיוחד שמעו של ורבים למרחקים, יצא שכבר שליט"א הישיבה ראש מרן מהם מעולם לא ראוהו, היה אתגר גדול לנסות ולשמוע את דברותיו. המסר שהועבר באמצעות ליכוד הכוחות והאחווה הגדולה, פעל אף הוא רבות אצל עמך בני ישראל בכל שדרות הציבור. כשישב כ"ק הרבי מגור בשיעור כללי עמוק שמסר מרן ראש הישיבה שליט"א בישיבת לייקווד, היה זה רגע נדיר

שהכל התחזקו ממנו. בארץ אנו מתחלקים לקבוצות וכל אחד חי בעולמו, אמנם

הקמת עולם הישיבות בצרפתתורה מקום של במהפכה לחזות אנו חפצים אם שהצליח להפוך ארץ שלמה מקצה למשנהו, די להביט כדי לראות עד כמה מקום 'יד מרדכי' בפריז, בקהילת להבין כדי שלמה. קהילה אורחות לשנות יכול תורה זאת היטב, פנינו להגאון רבי יצחק כץ שליט"א, להבין מעט את המצב שהיה קיים באותה תקופה ברחבי צרפת, ראש מרן של מסעו בעקבות למהפכה שהביא ומה

הישיבה שליט"א. ישירה אחת בהחלטה אותנו משתף הישיבה ראש - שליט"א הישיבה ראש מרן של ממסעו רק שנבעה רבינו של שמו על עזרי' 'אבי קטנה ישיבה יש 'כיום הגדול מרן האבי עזרי זצוק"ל, עם ג' שיעורים בתפוסה

-מלאה, בלעה"ר. הודות להקמת הישיבה, החלה לראשונה הפסקת לימודי חול בגיל 14, שכן באותם זמנים לא היה מקובל כלל להפסיק בלימודים אלו, ובזאת הנהיג לראשונה שעלינו להמשיך את לימודי הקודש אף בקרב בכל ממשיכה זו והנהגה היום, שעות לכל הצעירים

הכוח. זה החל לאחר מסעו ההיסטורי של רשכבה"ג 'כל שליט"א. שטינמן ליב אהרן רבי הישיבה ראש מרן במסע בשנת תשס"א הוא הוסיף שלומדים לימודי קודש בחיי התורה מקום של הפירות את ח'. מכיתה כבר

המ בפירות לחזות היום ניתן להציג, מיותר -הקהילה מהיושבים להיות רבים זכו לתושייתם סעות, שהודות ראשונה בממלכת התורה כאן בארץ הקודש, והמדובר

בדורות של בתי תורה במלוא מובן המילה'. וכפי בצרפת, הערים רבני כלל לנו אומרים כיום שליט"א, הרדי יוסף הרב הד"ר זאת לתאר שמיטיב רופאו ומקורבו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שליט"א - כי מאז ביקורו של מרן ראש הישיבה שליט"א, שיצר ברק בעיני האלפים הצעירים, שכבר היו בחלקם הגדול ממנו שבקעו הלב לקולות והודות החוצה, הפנים עם וחדרו עמוקות לתוככי ליבותיהם של הצעירים הרבים ששתו בצמא את דברותיו, ביודעם כי זוהי הזדמנות של פעם בדור, להביט בעיניו היוקדות של מרן ראש הישיבה

-שליט"א, שטרח ובא במיוחד להדריך ולנווט אותם, למטרה אחת ויחידה שהיא הייתה העיקר בדרשותיו - 'אין לנו גם את התורה, יש לנו רק את התורה והיא כל חיינו, וכל תפקידינו בזה העולם הוא להיות עבדים העושים כל

חייהם רק את מה שמצפה מהם אדונם וקונם'. הארץ, רחבי בכל לראשונה חלחלו הללו הדברים

-ולכן מאז החלו להיפתח ישיבות ותלמודי תורה המלמדים על טהרת הקודש, דברים שלא היו כמעט קודם לכן במושג החינוכי של צעירי הארץ הזאת, שהכירו יותר את תרבות המערב מאשר רשת עתיקת היומין של עם הנצח, גבי שנים, הדבר הביא למהפכה ולכן לאורך שנים על אמתית בכל רחבי המולדת, ואם יש כיום שכונות שלמות בארץ הקודש של בני תורה שהקימו בתים אמתיים של תורה ועוסקים כל יומם בעומק לימוד התורה ויגיעתה, זה הרבה בזכות אותם מסעות שעשה מרן ראש הישיבה

שליט"א.

עם כ"ק האדמו"ר מסאטמר זצוק"ל

2928

בשיחה מיוחדת שקיימנו עכשיו עם שנים מגדולי התורה בארה"ב - ראש הישיבה הגאון הגדול רבי שמואל קמינצקי שליט"א, חבר מועצגה"ת בארה"ב וראש ישיבת פילדלפיה, וראש הישיבה הגאון הגדול רבי אהרן פלדמן שליט"א, חבר מועצגה"ת וראש ישיבת בולטימור בארה"ב, שאלנו - האם הגראי"ל הישיבה ראש מרן של שמסעו לומר ניתן כיום

שטינמן שליט"א תרם לקירוב בארה"ב?ראש הישיבה הגאון הגדול רבי שמואל קמינצקי שליט"א כיצד הכל שראו העובדה שכן! בוודאי - בנחרצות משיב מגיע אחד מגדולי הדור שאין לו בעולמו דבר מלבד התורה ועבודת ד', וכל מטרתו בנסיעתו הנה הייתה רק אחת, לחזק ולהרבות יהודי לאביו שבשמים, ולומדיה, לקרב עוד תורה ולקדש שם שמים בעולם, זה עצמו הביא למהפכה של ממש

בקרב כל שדרות הציבור. אני זוכר שהיו רבים שלא היו כה קרובים ללימוד התורה,

-והודות לדברותיו שיצאו מן הלב, הם פשוט שינו את אורחותיהם, ואף שלחו את ילדיהם להיכלי הישיבות בארץ הקודש מקום בכל לתורה. עיתים לקבוע החלו המונים בגולה. או אליו הוא הגיע, הייתה התעוררות עצומה, וראו הכל בחוש, עמוקות חלחלה אכן הטהור, מליבו שבקעה הזעקה כיצד

בלב כל אחד ואחד פנימה. במה עוד השפיע מרן ראש הישיבה?

לא רק במסעות הקירוב שנשא בכל מקום, גם בקהילות רחוקות מעט, אלא אף בהיכלי הישיבות בכל מקום שהוא בא ניכרו היטב תוצאות דבריו ושיעוריו, הוא אמנם בא במטרה לקרב, אבל לא הסכים לוותר על ייעודו האמתי כאחד שהרביץ תורה כל ימיו, ואכן בכל מקום שבא הוא אף מסר שיעורים לפני בני הישיבה, והם שתו בצמא את דברותיו, שהראו להם

כיצד ניתן לצמוח כשיש שלמות בכל עמודי העולם. ***

גם הגאון הגדול רבי אהרן פלדמן שליט"א, שותף מלא מספר הוא שב"ק, למוסף מיוחדת ובשיחה הללו, לדברים מזיכרונותיו: 'הנסיעה של מרן ראש הישיבה שליט"א פעלה בשעת מעשה לאין ערוך, כי זה הרים את קול התורה באזור הוא לבולטימור, לכאן הישיבה ראש מרן כשהגיע כולו. היה אצלנו בבית, והייתה לנו הזכות לארחו בביתנו, הייתה התרגשות גדולה מאד בבואו. אני זוכר שכל בתי הספר שהוא ביקר בהם, הילדים יצאו לקבל את פניו עם דגלים, זה השפיע כדי רק גדול, שהטריח עצמו יהודי כה עליהם מאד לראות לבוא ולחזקם. הילדים ביקשו לדעת מה לכתוב על הדגלים בהכרעה שקיבלנו ומה ספק, בכך והיה בידיהם, שהחזיקו

היה שיהיה כתוב עליהם שהביקור הוא שזה כפי שחזינו בהר סיני בקבלת התורה, כי המסורת שלו בכל לימודו היא ממרן הגר"ח מבריסק ותלמידו המובהק מרן האמרי משה זצוק"ל. עם של המסורת עם קשר להם שיש הילדים הרגישו בכך ישראל, והבינו לחזות במי שממשיך את מסורת התורה כפי

שינק בבריסק אצל רבותיו הדגולים.

במה ניכרה השפעת מרן ראש הישיבה בהיותו באזורכם?'תורה בוועידת שנשא הדברים את זוכר אני ראשית, כל שומעיו. על דברים שהשפיעו מאד דיבר הוא ומסורה'. היו אלו דברים שיצאו מלב טהור ונכנסו לתוך חדרי ליבם של הרבבות והאלפים ששמעו ושתו בצמא את דבריו. הוא זעק מנהמת לב - "רק תורה! 'לא' מוחלט לשום דבר אחר. אדם חייב למסור את עצמו למען התורה! זו חובתו! רק תורה! אין

להניח דריסת רגל למשהו אחר". שביקשה בחורים קבוצת הגיעה מאוחרת, ערב בשעת הישיבה, מבני מספר אלה היו הישיבה, ראש עם לשוחח - 'הרב, שמענו את הדברים שצעדו בהיסוס ופתחו בשאלה של הראש ישיבה - תורה ולא לימודים אחרים. החלטנו לעזוב שלנו, ואמא אבא כי ברכה, רוצים אנחנו אבל הקולג', את לא יוותרו בנקל. אנו חפצים אנחנו בברכה שיהיה לנו הכוח

לעמוד בהחלטה, לממשה'.הפטיר ואז אופייני. בחום לברכם נעמד הישיבה ראש אלו, בחורים קומץ בשביל רק אפילו - צאתם לאחר ואמר היטב כשניכרת הארוכה, לדרך ולצאת לטרוח חייב הייתי

קורת הרוח שהייתה על שפתיו.במה עוד עסק ראש הישיבה בהגיעו אליכם?

ביום ראשון לאחר השבת התקיים כינוס מחנכים בביתנו בבולטימור. ראש הישיבה נשאל, באשר לחינוך הבנות, עד

כמה צריך שתהיה הבת משכלת?והוא השיב - בנות ישראל מעולם לא היו משכילות. רובן אפילו לא ידעו לקרוא ולכתוב - ורק בודדות ידעו. בכל עיירה הייתה אחת שנקראה "הדאוונקע" - "המתפללת", שכולן היו חוזרות אחריה אפילו את התפילה. וראו אלו דורות הן גידלו. שבדמעותיהן הדורות, גדולי של אמותיהם גם היו כאלה

ותחינות ליבן זכו. ללימודים נמשכו הבנות ולעתים - ירדו הדורות אך בעקבות הבנות! לחינוך מסגרת לייסד הכרח והיה בחוץ, היה כשהעיקרון מסגרות, לייסד ישראל גדולי התירו זאת, למנוע חלילה היסחפות החוצה. כך שהכלל הוא המינימום זו - האסורים למקומות הליכה למנוע שבמינימום שבכוחו

המידה, וכל עניין צריך להיבדק לגופו והוא מסור להכרעתם של גדולי הדור שבכל דור ודור.

כשנשאל עד כמה חייב המוסד לשכנע את מסיימיו, שלא ללכת ללמוד לימודי חול?! השיב ראש הישיבה באופן ברור - בראש ובראשונה כל אחד חייב למסור את עצמו רק ללימודי התורה הקדושה, ללא תערובת. אבל כאן יש עניין נוסף, הרי אין אוניברסיטה דתית וטוב מאוד שאין! לכן, בנוסף לחובה האמתית, באוניברסיטה הרי מלמדים אפיקורסות ואי אפשר להימנע מכך. אסור ללמוד אפיקורסות. זה אפילו לא חשוב ואסור זה את ללמוד אסור לאו. פשוט אם יושפע מכך אם

להיות שם - גם בלי להתחשב בתוצאה!וכששאלוהו למעשה, כיצד לפעול, כשיש לחץ מההורים של הכלכלי לעתידם דאגה מתוך וזאת חול לימודי ללמד ילדיהם? השיב - אם ההורים רוצים, שיעזרו הם לעצמם. בתי החינוך שלנו צריכים להיות על טהרת הקודש ואין לעזור להם בכך. בכלל, זו טעות בידי ההורים. פרנסה באה מהקב"ה, לא מהלימודים. נדמה לי כי דווקא הגבירים הגדולים, בדרך כלל

לא השכילו בהשכלה פורמלית!מהמוסד ילד לזריקת הקריטריונים הם מה וכשנשאל הלימודי? ומי מחליט? השיב ברורות - אלו הם דיני נפשות, שמעתי בקלות. לזרוק אפשר אי יחידי. לדונם אפשר שאי אודות אחד מגדולי הדור שעבר, שכאשר למד בישיבה, ראש הישיבה, אחד מגדולי ראשי הישיבות בעצמו, לא היה מרוצה ממנו ולכן לא רצה שיישאר בישיבה. לימים, כשראה מה יצא מאותו בחור, הודה בטעותו. רואים שאפשר לטעות וזו עלולה להיות טעות גורלית, שעלולה להפסיד את גדול הדור הבא. נכון, לעתים יש מרן החפץ חיים מעולם לא הוציא תלמיד. הכרח, אבל חייבים לדעת שאלו דיני נפשות ולפעול בהתאם.

צריך לשם כך ועדה שתכריע, לא לדון יחידי.במקום לעבודה אישה לשלוח מותר האם - וכשנשאל שההכנסה גבוהה יותר, אך הסביבה אינה כל כך טובה? השיב גלויות - אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך. לאישה אסור בשום פנים לעבוד במקום שאינו ראוי דיו. וכשהפצירו ואמרו - שאם מדובר באישה חזקה ויר"ש שלא תרד?! הוא

השיב נחרצות - היא כן תרד! היא איננה מלאך!לאחר מכן הוא נשא שיעור תורני ושיחה בהיכל ישיבת ובאו הצטרפו הישיבה בני שכל בבולטימור, ישראל" "נר השיחה הייתה שני, יום בבוקר למחרת, העיר. בני המוני מכן ולאחר בבולטימור, הפליטה" "שארית תורה בתלמוד בשיחה והמשיך חיים, חפץ ובת"ת במתיבתא שיחות נשא

במתיבתא בולטימור.

גדולי התורה כיום על תוצאות המסע של אז...

בקבלת הפנים בישיבה בפילדלפיהבקבלת הפנים בקרית הישיבה בבולטימור

29

"זשע

תת

כוסו

ש

וד ק

תשב

ף וס

מ

בארה"ב אין הדבר כך, יושבים שם יחדיו כולם, וכשראו את שיתוף הפעולה המיוחד מארץ ישראל, והאחווה הגדולה, זה

השפיע על המון העם.־אלו זיכרונות אתם יכולים לתאר מעבודת הקירוב שנעש

תה בעקבות כך?רק ולא מקום, בכל שמסר ושיעור שיחה בכל היה זה חיזוק גרמו ובואו מעמדו עצם הנשגבים, החיזוק מדברי עצום ונרחב בקרב כל שדרות הציבור. מגיע יהודי ישיש, גדול וממאן כסף על לדבר ומסרב האדמו"רים, ראש עם הדור, לקחת כסף, זה עצמו מקרבן לתורה – ראו מה התורה עושה לגדוליה. כך לדוגמא הוא הקפיד שהיות ובארה"ב בקרב בני אשכנז אין אומרים ברכת כהנים, כשהוא שמע כי אחינו בני עדות המזרח נוהגים לעלות לדוכן, הוא עמד על כך שאחרי מדרשם, בבית כהנים ברכת לשמוע ייסע הוא החמה, הנץ ואצלם היה זה יום חג. ולכן, במפגיע סידרנו שכל יום תהיה בקרבת אחרת ספרדית בקהילה אחר במקום הכהנים ברכת לכל חג יום זה היה קהילה, לאותה אימת שבא וכל מקום, הקהל שבאו וקיבלוהו בחמימות יתירה, והיה מכך חיזוק הדת

וקירוב גדול בקרב כל רואיו. הם ערכו במקום אף כינוס של הארגון הנודע 'לב לאחים',

-ולמרות שהוא ביקר באין ספור קהילות ומקומות, ונשא שיחות באין ספור בתי מדרשות וישיבות, הוא לא חזר על עצמו באף מקום. בחלק מהמקומות אף הוא אמר לי לפני הנסיעה מה הוא הולך לדבר כאן וכאן, וכשהגיע לכינוס הגדול דיבר

-דברים כדורבנות בשפתו המיוחדת הנוגעים לכולם, אך בישיבה נשא שיעור או שיחה המתאימה לאופייה.

הרב הרבני הנגיד מקורבו של בביתו התאכסנו בשבת נהנה כלל ממנעמי המקום, ולמרות שהוא לא גליק, שמעון שכן בנו רבי משה שליט"א הביא עבורו את האוכל שלו, הוא בביתו, גרנו ואנו הנגיד, של מעונו במבנה שבחצר התגורר תורה, דברי לשאת כדי רק הסעודות לכל הצטרף והוא ולהתקרב, להתחזק אנשים הגיעו מונסי כשמכל שיעורים, וההשפעה הייתה רבה. גם במונסי ובלייקווד היו אספות-עם גדולות להמון העם שביקש להתקרב, והוא דיבר שם. הגיע אלפי של עצום לקירוב נפלא הד עשה וזה מגוון, ציבור

אלפים ללימוד התורה ולהרים את קרן לומדיה. ***

מי שעוד היה שותף להכנת המסע על כל פרטיו היה הרב צבי בוימל הי"ו, ובשיחה מיוחדת למוסף שב"ק, הוא מוסיף פרטים מאלפים מאותם רגעי בראשית שעסק רבות בהכנתם: שח הוא - היהודים' לקירוב מסעותיו על 'כשמדברים לנו מזיכרונותיו - 'הייתה שאלה אם נוסעים לדרום אמריקה למרות המרחק הרב, הייתה בכך התלבטות. היו שצידדו לכאן והיו ששללו זאת שאין הדבר תואם לכוחותיו של מרן ראש

הישיבה הגראי"ל שליט"א. שאל אותי מרן שליט"א, שהיות ובאותם ימים הגאון רבי יששכר מאיר זצוק"ל היה מבין במהלכי אותם מדינות, הוא ביקש ממני לשואל מה דעתו על כך. ניגשתי אליו ושאלתיו, את לשער ואין לתאר 'אין - חד-משמעית הייתה ותשובתו לאותם הישיבה ראש של מבואו שתהיה הרוחנית התועלת מקומות שמבקשים ומחפשים איך להתקרב לבוראם'. חזרתי ואז וכלשונם, ככתבם הדברים את הישיבה לראש ואמרתי

אמר לי ש'אם כך אני מחויב לעשות זאת...' מה הרגע שנחרט במיוחד בזיכרונכם מאותה נסיעה?

ישבנו כשאנו הארוכה, הנסיעה בסוף כיצד אשכח לא קידמת על ישב הוא הטייס, לתא סמוך התיירים במחלקת הכיסא במספר סנטימטרים, ולמרות שניתן שם לשכב ממש כמו שעשו כל הסובבים, הוא ישב כך עם הגמרא ביד ופנס

לצדו להאיר את מילות הגמרא ולמד.וישבתי וכך הרצפה, על שטיח היה עמו, לדבר נכנסתי על הברכיים ושוחחתי עמו. לפתע הגיע הקפטן של המטוס שהחזיק את הכובע בידיו לאות הערכה וכבוד, והתיישב אף הצוות הישיבה. ראש מרן עם לדבר וביקש ברכיו, על הוא שרק ומעלה משכמו יהודי שהוא העת כל חש זאת שראה יושב ולומד במחלקה הראשונה ולא אוכל ושותה כלום, הם ראו זאת וצילמו זאת בהתפעלות. שמעתי אותו אומר לראש

הישיבה שיש לו בת חולה וביקש ממנו ברכה. יוצא מתא הוא איך כשקם לשוב לתא הטייס, שאלתיו, הטייס בהותירו פתוח, ואז אמר לי בקול נרגש ממש - אם יש

יהודי כזה במטוס, לא צריך כלל טייס.ואכן היה זה מחזה נדיר שאיש לא האמין למראה עיניו, יהודי יושב כל הלילה על קידמת הכיסא ולומד ללא הפוגה.

-לא שותה אפילו מים בין הסעודות שבע שעות. ומסביב יושבים נהנתני העוה"ז הישנים להם ברווחות על כורסאותיהם, ואוכלים ושותים, הצוות והטייס שראו זאת התפעלו עד מאד,

והתחזקו מכך הרבה. מה היה במדינות דרום אמריקה לשם נסעו לקרב ולחזק

יהודים?אחרי כמה שנים, כשנסענו שוב לגולה והפעם למקסיקו, ישנה דליל, בה והאוויר מאד גבוהה ארץ היא שיודע מי תופעה בארץ זו שעולים במדרגות ומתנשפים. כשהגענו עם מרן הראש ישיבה לשם, בתחילה חששנו לבריאותו, שאלנו את האנשים ואמרו שזה הנורמה כך להתנהל. אך עם הגיענו נכונה לנו הפתעה, אצלו לא ראו כלל כל שינוי, הוא עלה וירד ורץ ללא כל בעיה, והרגישו כמה לא היה אכפת לו הדבר כלל.החיזוק שהיה בארגנטינה בלתי ניתן לתיאור, התכנסה שם

-כל היהדות הדתית והחרדית שביחד הם אלפי אנשים באמפייהודי גדול בתורה וצדיק גדול תיאטרון, ואמרו להם שהגיע מישראל, והוא לא בא לשום מטרה אחרת מלבד המטרה לזעוק 'את אחי אנכי מבקש', והוא לא מבקש דבר מכם, אלא חפץ שיהיה במקום יותר תורה, יותר אידישקייט ויותר שמירת תורה ומצוות. כשהם ראו כי מדובר ביהודי קדוש שאינו אוכל ושותה כמעט, ונראה כפני מלאך, וגילו שהוא בא לבקש רק להתחזק

בדרך התורה, זה עשה רושם כביר על כל אחד מהנוכחים. -כך היה בכל מקום ומקום שבא לחזק בו. וכשביקשו ארגו

נים שיסייע להם בנושא כספי חשוב ככל שיהיה, הוא אמר להם ברורות - שאם ייכנס לעניינים אלו זה מחליש את כל המטרה שלשמה הוא נסע, רק למטרת אידישקייט, כי אכן כל מטרתו

הייתה להרים יהודים שיתקרבו יותר לאביהם שבשמים.גם בנסיעה לארה"ב ניכרו אותות החיזוק והקירוב?

-מטרת הנסיעה בארה"ב לא הייתה רק לשם קירוב רחוקים, אלא חיזוק בתומ"צ ברוחניות בכל מקום בו הוא ביקר

-והשפיע, ההתלהבות סביבו והמסר שראו הכל כי ראש הישיבה בא רק למטרה לחזק אותם באידישקייט, זה עשה את שלו.

והצי אחריו, והריצה ההיסחפות ללייקווד, בא -כשהוא מאון לשמיעה של כל הבל פה היוצא ממנו הייתה מופלאה, לבקש המונים גם נכנסו מפיו. שיצא משפט כל אחר עקבו במטרה שבא הדבר ועצם ובהשקפה, בהנהגה עצות ממנו

המאבק בפגעי הטכנולוגיהנולד בין שמים וארץ

כי מטרה אחת הייתה למסעם של מרן ראש ידעו כולם הישיבה רבי אהרן ליב שטינמן שליט"א וכ"ק האדמו"ר מגור ולהיטלטל לקום ההחלטה שמים. כבוד לרומם שליט"א: אל קרובים אך גיאוגרפית רחוקים מחוזות אל בצוותא יסוד אחת יוצאה מהנחת יהודי, הלב העמוס באחריות לכל קצר זמן הדרך, בראשית כבר כלל-ישראל. טובת ויחידה: לאחר המראת המטוס מנמל התעופה בלוד והתייצבות בגובה הנוח במדור האמצעי שבמטוס, יחדיו התיישבו הם הרצוי, והמאפשר ישיבות רבות משתתפים. זה היה המטוס ששימש ענק עם מיטות, צ'אושסקו, מטוס בעבר את הנשיא הרומני מקום לחדר ישיבות שהפך לחדר שיעורים ולבית תפילה וכל

באי המטוס הצטופפו בצוותא. שיגם ושיחם נסוב על הדברים הטעונים חיזוק בקהילות. במאבק הצורך נולד וארץ, שמים בין ששם, הוא המעניין בפגעי הטכנולוגיה ואם בנגעי תקופה ומועקות שעה עסקינן, זו הייתה רק שאלה של זמן עד שהם יגעו בעצב שכבר אז היה כל כך רגיש. באנחה גדולה הם העלו יחדיו את אחת הבעיות

-המאיימות ביותר על נפש הדור הצעיר. בתקופתנו רבת הניבאמריקה כמו בצרפת ציינו. עולם, חובקת בעיה זו סיונות - ובשניהם גם יחד כמו בארץ-ישראל. המחשבים ואביזריהם, האינטרנט ודומיו, הולכים ונועצים את ציפורניהם החדות. זו תחבולת היצר שהעמיד עניין זה לרעת הדור וסכנתו, ועמה

הוא מבקש להוריד לשאול-תחתיה צעירי וכשרי ישראל.מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, אשר אל שולחנם ואל פתחם מתנקזות בעיות הדור ומועקותיו, ראו בבעיה זו סכנה חורמה. מלחמת על להכריז לצאת שיש סברו הם נוראית. גבוהות חומות לבנות הוא השעה צו כי הבהירו בשיחתם וחינוך תורה שמוסדות הזכירו הם וסייגים. גדרים ולהציב רבים, בארץ-ישראל ובריכוזי היהדות הנאמנה בחו"ל, הגיעו להכרה שאין לקבל ילדים החשופים לרעות הללו בטרם יזיקו

לאחרים - ובמקרה הצורך יש להוציא מהמוסד.המח מתקשורת כתוצאה הרוחנית ההידרדרות -'סכנת

נוראה! מי שנחשף לתכנים הפסולים מאבד את שבים, היא עולמו. כל באיה לא ישובון' - שח רשכבה"ג מרן ראש הישיבה

-רבי אהרן ליב שטינמן שליט"א. "יש להזהיר גדולים על הקט-נים מפני סכנות אלו, הגורמות לחורבן רוחני איום ונורא, חלי

לה", הבהיר כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א, נחרצות. ומשאלה גדולה הייתה בפיהם של גדולי ישראל, הנושאים משאו, טרחו ולהשלכות לסכנות מודעים להיות חייבים הדור: של וריבו החמורות. אסור שאת מלחמת החורמה אותה יש לנהל, יקבל לא גזירות. לגזור באים לא 'גזירה'. של בתחושה מישהו באים להקשות. באים לסייע בחינוך הילדים, בשמירת הדור. המלחמה המתבקשת, על כל מה שמשתמע ממנה - היא בראש ובראשונה לטובת הדור הצעיר. מי שנופל ברשת המחשבים והשלכותיהם - מגיע לשאול-תחתיה. 'באיה לא ישובון'. ח"ו, הם עלולים להפנות עורף, ודמעות הורים רבות כבר נקוו על שולחנם של גדולי ישראל. מי שכבר נקלע למיצר הזה, יתקשה להיחלץ. הורים עלולים, ח"ו, לאבד את עצמם, ולהפסיד את

ילדיהם - ניתחו גדולי ישראל את חומרת הסכנה. גדולי אמרו ילדיכם', נפשות ועל נפשותיכם על 'חוסו ישראל, בעיצומה של ישיבה משותפת בשעה שהמטוס שייט

בין עננים.

השיעורים התקיימו כסדרם גם במטוסבכניסה לישיבת מועצג"ת בכנס של "תורה ומסורה"

3130

אחת לחזק תורה ויראת שמים, זה היה המסר שכולם ראו זאת בחוש, כמו שראו זאת במטוס בכל זמן הנסיעה.

התופעה היא עצומה, כי אין לכך תקדים שיהודי בא סתם במסע שכזה, כי בדרך כלל, או שבאים לאסוף כסף או לחתונה ומטרה דומה, והוא הגיע כה רחוק בגילו במטרה אחת ויחידה, לחזק המצב הרוחני במקום אליו הוא

בא, אפילו בריכוזים חרדיים זה פעל גדולות ונצורות. היו יהודים שברגע שהוא הגיע לאזורם, כשהם רק ראו איך הוא נראה, לא היה צריך לדבר, הרצינות והאחריות שראו על פניו, כמי שנושא על ונוסע הכל על מוותר והוא כתפיו, על ישראל כלל כל משא את שכמו

במיוחד לארה"ב לחזקם, סימן שיש בכך משהו. מה הייתה תוצאת אותה נסיעה מבחינת הקירוב שהשפיע כאן בארץ?

באייר תשנ"ח התבצעה הנסיעה הראשונה, וכבר באלול תשנ"ח נפתחו ארבעה בתי ספר ברחבי הארץ של קרן 'נתיבות משה'. נכנסתי לעניין, והיה רבה, לשכור מבנים עבודה בתי הספר, מה שדורש להקים את כספי גב את ולרתק להחכים שיוכל מעניין צוות ולהביא הסעות לארגן ולשפץ,

הילדים שחפצים בכך. שליט"א הגראי"ל הישיבה ראש מרן עמי דיבר עוד מכבר לא עד על כך גם לאחר שעברו כבר שנים רבות, כשהוא נזכר בערגה על אותם ממנו חש אני הגולה. ברחבי ברוחניות אדיר לחיזוק גרם שהוא הימים שהוא אוהב לדבר על כך, והוא מזכיר זאת כל אימת שבאתי אליו, ואפילו יוכ"פ - תגיד כשהייתה הנסיעה האם אמרנו לי לפני כמה חודשים אמר קטן במטוס?! ואמרתי שאכן בר"ח סיוון בנסיעה לדרום אמריקה עשינו כן. ואז שואל אותי אם אני זוכר מי היה בעל תפילה, ואמרתי שרבי יצחק לוינשטיין זצ"ל היה, והיות וכשבאתי אליו היה בדיוק לאחר אמירת יוכ"פ

קטן, נזכר בכך ואז המשיך הלאה לשוחח בעניין שלשמו באתי. כיום, ב"ה, כתוצאה ובזכות הנסיעה המשותפת, הוקמו כבר 17 בתי ויש עשרות ומאות בתים בישראל של שומרי יקר מזולל, ספר שהוציאו תומ"צ שהוקמו כתוצאה מהרמת קרן 'נתיבות משה' שפעלה הוא בזכות

נסיעותיו, והיא ממשיכה ביתר שאת, גם אם הפרסום אינו כה גדול בכך. האם ראש הישיבה גם התבטא פעם מה היה המניע להסכמתו לנסיעות

עדות לאחר מעשהמי שהיה שותף לכל הנסיעות של מרן ראש הישיבה שליט"א, הינו עורך העיתון הרב ישראל פרידמן הי"ו, וכשמבקשים אנו ממנו לסכם במשפטים ספורים את שלל הנסיעות, ותוצאותיהן עד היום הזה, הוא אומר בגילוי לב - כל המסע היה ללמד לעם הנצח כי יש לנו רק תורה, כי ראש הישיבה במסעותיו לא נסע לבקש כסף ולא דבר אחר, אלא רק לקרב התורה והיכלי הגדולים הכוללים קמים היו לא המיוחד, המסע ואילולי לתורה, יהודים והחינוך על טהרת הקודש. לא היה מקום שהמחנכים לא שאלו זאת, ושחלק מהגבירים לא התרעמו מדוע צריכים כל כך הרבה אברכים. "בחורי ישיבות" היה להם יותר קל להבין, אבל למה צריך כל כך הרבה אברכים נשואים שאינם עובדים לפרנס את ביתם?! ומרן שליט"א ענה בפשטות היוצאת מלב טהור ואמיתי - בשביל מה צריך כל כך הרבה גבירים?! אלא הקב"ה העשירם רק כדי שיהיו בכל מקום כל כך הרבה אברכים, שתרמו ותורמים לשינוי

אופייה של כל הקהילה. לפתע קלטו הכל, שהגיע הנה יהודי גדול שבא רק לקרב, וגם כשהציעו לו לקבל כסף לא הסכים לקבל דבר, ובכך הוא הצליח לשנות את הגישה שהייתה חופפת באותם ימים מ'גם

תורה' ל'נאר תורה' שנותר עד היום הזה במלא היקפו.

כך לדוגמא, בשיקגו אמרו רבים שמאז ביקורו של מרן שליט"א, הם אינם הולכים לקולג' מחמת כך, כי כשרואים שהכל רק עם תורה, זה שינה את כל תפיסת העולם. רבים המשיכו עשרות שנים לגדל ולחנך דור חדש שלא ידע את תפקידו, ועתה מחנכים את בניהם באותה

מסורת שלאורה גדלנו כולנו. איך כל זה מתחבר עם ה'קירוב' שבו עוסק גיליון זה?

המושג שחפף מעל כל המסעות היה – קירוב! קירוב לתורה, קירוב למצוות. בבואנוס איירס שבארגנטינה, באצטדיון ריבר שהיו בו ששת אלפים איש שמרביתם אינם אנשי תורה כלל, ולפתע נוכח דברותיו חוצבי הלהבות כולם קוראים בשם ד' ומקבלים עול מלכות שמים בזעקה אדירה, זה שינה את ההסתכלות גם אצל המון העם, גרם לקירוב אדיר בכל מקום בו דרכה כף רגלו, וגרם קידוש שם שמים אדיר בכל העולם. ששת אלפים עמדו עם גדול הדור הישיש שלא בא לצורך כסף וזעקו ביחד "שמע ישראל", "ד' הוא האלוקים" ולא עוד. שאגה אדירה כזו גם עולה לשמים וגם בוקעת לבבות והיא עודנה מרחפת, מהדהדת ותובעת. וכך הוא הדבר בכל מקום, בצרפת שבה כל המושג החינוכי שהיה מורכב גם מלימודי חול, הביא למהפכה של ממש, כמו בעקס-לע-בען ועוד ערים, שקמה בזכות כך ישיבה על טהרת הקודש

בלבד, בה מתחנכים כל הצעירים במסורת הדורות. לסיום מוסיף הרב פרידמן בנימה אישית: אי אפשר לתאר את חווית ה"ביחד", האיש אחד בלב אחד של מרן שליט"א וכ"ק האדמו"ר שליט"א. בכל מקום בו נשאו שניהם דברים, השיבו לשאלות מחנכים או צעדו ביחד ברחובות מוקפים המונים צמאים, היה חשמל של אחדות באויר. לימים, בחודש אלול האחרון, זכיתי להשתתף בחתונת בית גור, לעמוד בצד הישיבה ראש מרן בין הלבבות קרבת את ספורים מטרים של ממרחק ולראות הבמה על שליט"א שבמאמצים מרובים הגיע לירושלים לבין כ"ק האדמו"ר שליט"א שתוך כדי שיגו ושיחו עם מרן שליט"א ביושבם יחד בחתונה, הזכיר את המסעות הבלתי נשכחים. הבעות הפנים היו בדיוק כמו שזכרתי מהמטוס, אפילו זווית הגוף כשהיטו אוזן זה לזה כדי לשמוע. כשהם המופלאים המראות בעיני עלו לרקוד, כדי אנשים רבבת לעיני ידים נתנו וכשהם צועדים ביחד בין רבבות יהודי הגולה בכנסי ההמונים שעיניהם בורקות מה"אגודה אחת", מה"בלב אחד" הנושא את כולם להתייצב בתחתית ההר. פתאום התפרצו מעיני הגעגועים לאותם ימים מרוממים בין שמים וארץ, וקנחתי דמעה בחשאי. זו היתה סגירת מעגל שבוודאי

עוד ימשיך להסתובב... איזו מתנת שלום זו היתה. איזה נוי של סוכת שלום...

ישיבתה הראשונה של המועצג"ת במעונו של כ"ק האדמו"ר מנובומינסק שליט"א

בימים ההם ובזמן הזה. משמאל: במטוס, מימין: בחתונה

31

"זשע

תת

כוסו

ש

וד ק

תשב

ף וס

מ

כה מפרכות?שליט"א הישיבה ראש מרן לי הביא כך, על כששוחחנו פעם משתמש ואינו יפה בקול אותו חנן שהקב"ה שאחד חז"ל מדברי תפילה בעל לאותו מה דבר להתרחש יכול בכך, שצריך למה בו הקב"ה שאם והוסיף במתנה. הקב"ה שחננו במה משתמש שאינו ולחזק את הרבים, הוא חייב לעשות נותן למישהו אפשרות לעשות זאת. ובאמת הרגיש שהוא תורם תרומה מכרעת לרוחניות של אותם מקומות שהגיע אליהם, ולא נתן לעצמו מנוח עד שנסע וידע זאת, ולא אחת אמר לי - אם אני יכול להרים קרן התורה, גם אם הדבר קשה, אני

מחויב לעשותו. מה הגיבו האנשים בגולה שראוהו לראשונה בחייהם?

התחושה שהגיע יהודי שהוא גדול הדור במיוחד לחזקם הייתה -עצומה, עצם ההופעה שלו שהופיע בהרבה מקומות ונשא דרשות קצ

רות ומעשיות, כי כדרכו אינו מדבר ארוכות, כפי שאמר לי פעם שאם הוא מדבר 17 דקות זה הרבה. בכל מקום ראו את הצימאון והדריכות לקראת הדיבור, וההופעה שלו לפני הקהל שקיבלו בהתרגשות עזה.

שבאו החוגים כל ידי על מקום בכל וריצה דריכות גם הייתה לשמוע דבריו, היו מקומות רבים שהתחזקו בדברים מסוימים באופן מאד רבים היו אמריקה בדרום שבקהילות ומכיר יודע ואני ברור, ששלחו את בניהם לישיבות חרדיות רק בזכות כך, וקיבלו על עצמם

לחזק כל אחד בנושאים החשובים להם, ומה חיזוק גדול מכך שייך. הוא ידע את המצב בשטח שיש רצון מהציבור להתחזק, וכשהוא חש שהנסיעה מביאה לחיזוק באותו מקום, הוא המשיך ונסע הלאה, והגיע בירר ואם בו. שמחויב חדש כדבר בעיניו הייתה נסיעה וכל למסקנה שיהיה חיזוק מכך, אמר שצריך ללכת לשם בכל מחיר, כפי

שאמר הגר"י מאיר זצוק"ל בשעתו. למרות שהדבר אינו פשוט כלל ועיקר, שכן היו במשך שבועיים אוזניים סתימות יש ובכוחו במעמדו ליהודי ונחיתות, המראות 22ורעשים, אך ראש הישיבה נסע ולא התייחס לעצמו כלל, כי הכל היה למטרה של חיזוק הרבים, ולא התייחס לעצמו כלל אלא רק לקירוב האחר והזולת. לא אחת ראיתיו אחרי יום מסע יושב ולומד כל הלילה

ונח 10 דקות בכדי להמשיך במסע החיזוק.

מי שיסתובב כיום ברחובות מקסיקו התורתית, יתקשה להאמין שאינו מהלך ברחובות בני ברק או ירושלים, אך לא

-רבים יודעים שהרבה מכך בזכות מסעו של מרן ראש הישילחיזוק במסעו למקסיקו, שליט"א שטינמן הגראי"ל בה

היהודים בה. 'דוגמא מוחשית לכך' - מספר לנו במיוחד למוסף שב"ק הג"ר שלמה טוויל שליט"א, רבה של מקסיקו - 'ניתן ללמוד והקהילה בהיות מה, זמן לפני שנערך רושם רב מאירוע ועד חברי התכנסו להיווסדה, שנה 75 חגגה התורנית הקהילה לדיון מעמיק כיצד ראוי לציין עניין זה. הם העלו יותר מלציין במסקנתם, כי כקהילת בני תורה, אין מתאים

זאת בהכנסת ארבעה ספרי תורה להיכלות השונים. -'ראוי לציין, כי ועד הקהילה שבעיקרו אינו מורכב מא

ברכים, אלא בעלי בתים נודעים, מבינים כיום מהי חשיבות לעשות לנכון ראו הקהילה ציון שלאור כדי עד התורה, מסיבה ייחודית שמרכזה בהכנסת ספרי תורה. וכל זה לציון

-חשיבותה של קהילת 'מגן דוד' במקסיקו, המונה כיום כארבעת אלפים משפחות מהם כאלף משפחות אברכים, וכאלף בעלי בתים בני תורה, ויש אף רבים מסורתיים, כשאין בכלל אנשים חילוניים בין בני הקהילה, וכולם מתחזקים, עד כי

כ-80 אחוז מהיהודים כאן שומרי שבת. האם אכן דברי מרן שליט"א הביאו למהפך אצל ותיקי

הקהילה להכיר ערכה של תורה?ישנם כיום רבות, שנים מזה הקהילה כרב מכהן אני עשרה בתי כנסיות, ויש שמונה כוללים וארבע ישיבות. אני אברכים כט"ו ובו חו"מ ללימוד כולל כראש מכהן עצמי זה קיים כולל מגן אברהם מבוגרים הלומדים הוראה. לצד שבו כ-70 אברכים, והכולל 'ארם צובא' המונה כ-70 אברכים, ולאחרונה אף הוקם כולל 'אבי עזרי' בראשותו של אחי רבי יוסף טויל שליט"א המונה כארבעים אברכים, כך שיש לנו בקהילה למעלה מ- 300 אברכים הלומדים במשך היום כולו.

-אין ספק, כי הודות לכך, התפיסה כלפי הלומדים השתנתה לבלי הכר. בעוד שבעבר השפה של הבנות המתבגרות, ושל הוריהם הייתה כיצד לעשות כסף ולהתעשר, כיום הודות להתפתחות מקומות התורה, והרושם הייחודי שיש לעמלי התורה באותן מקומות, כולן לומדות בבית יעקב, ובסמינר יוצאות כשישים 'כתר תורה', כשמדי שנה ייחודי שהקמנו בנות שכמעט כולן רוצות להינשא לבעל אברך שימית עצמו באהלה של תורה יומם וליל, זה דבר שלא היה אף פעם, והוא בדברותיו שהוטבעה התורה חשיבות בעקבות רק נעשה

באותם ימים שהביאו להפרחת מקומות התורה כאן. ־מה השתנה בכל השנים הללו של כהונתכם הודות למקו

מות התורה הפורחים במקום?מושבי ממקום לי קראו שנה כעשרים לפני אכן,

בארגנטינה, היות ואני בוגר הישיבות הקדושות, סלבודקה תורה, מקומות לאור קהילות בפתיחת והורגלתי ופוניבז', מרן של בהוראתו זצ"ל ענתבי דוד רבי חמי שעשה כפי הגרא"מ שך זיע"א ופתח כולל ייחודי בארגנטינה, שהביא נפטר ובשנת תשמ"ח ישראל. קהילת שובה להקמתה של מי היה ולא הררי, צדיק הרב הקהילה, של הראשי הרב

שימלא מקומו, ולכך קראו לי למלא את מקומו. -כל שאלה או התלבטות נידונה אצל גדולי התורה, וב

שנים האחרונות הכל מתנהל על פי החלטותיו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א שהוא המורה דרך שלנו. ובענייני הלכה נועצתי רבות אצל מרן הגר"נ קרליץ שליט"א, ושאלות בעבר, לא מעטות שנים דינו בבית לכהן שזכיתי הנוגעות לאורח החיים הספרדי מקבלות מענה בביתם של חכמי העדה, כשבעבר זכינו ומרבית השאלות ההלכתיות זכו

למענה מפוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זיע"א. בעצת רבותיי, שייעצו לי לחזק את חיי הקהילה בהקמת במלאכה התחלתי אכן במקום, איכותיים תורה מוסדות יש כיום כולל אחד קטן, רק זו. כשבאתי הנה היה כבירה להיות הפכה במקום והכשרות כוללים, שמונה בקהילה בינלאומית כשכולם אוכלים כשר בבית, ונהיה איחוד מלא בין החרדים כקהילה מגובשת החיה לאור מוסדות התורה.

יכול לא חרדי, שנהיה משפחה בן דרכי, בתחילת המסעדות אף כיום אך חותנו, או אביו בבית לאכול היה כשרות הינן במקום וכל החתונות למהדרין, כשרות כולם

לחלוטין.אך גולת הכותרת שגרם מהלך זה הינו היותם של בחורי ישיבה בני הקהילה, ומאוחר יותר נעשה בקרבם כבוד גדול להיות אברך אף בעיני משפחתם הרחוקה, ולא מסתכלים על האברכים ככאלו שמבזבזים את זמנם כפי שהיה בעבר. היום זו גאווה עצומה בעבורם, והמריבות שהיו בעבר בין ההורים

לילדים על כך, נעלמו כיום כליל.ערכה להעריך שלמדו הבעלי-בתים, אף מכך, יתירה של תורה מהי וכמה חשיבות יש למקומות התורה, מוזילים מהונם ממון רב למוסדות התורה בארץ ובגולה. אין ספק כי הקשר המיוחד שקיבלו הראשונים מגדולי התורה ובראשם מרן שליט"א שטרח להגיע עד הנה לחזק את היהודים, תרם

הליכו בכל הקהילה בחיי המונהגת הגבוהה לרמה -רבות תיה, ואכן רוב האברכים למדו לא מעט בארץ וראו מהי רמה גבוהה בלימוד והנהגה. עד כי הודות למהפכת התורה הפך

המקום למרכז יוקרתי של תורה. איך נותנים ההורים לבניהם להיות אברכי כוללים שנים

כה רבות?מאז דברותיו של מרן ראש הישיבה שליט"א, שהראה הוא אם גם מקצוע עוד איננה התורה כי כאן והמחיש

החשוב ביותר, אלא התורה היא ורק היא עיקר חיינו, ובה סדרי את לכולם שהחדיר מה זה הנצרך, כל להשקיע יש העדיפויות לדעת שהתורה היא משוש כל האדם באשר הוא. והאמת, שאחרי החתונה נותרים במקום אך מעט, רובם הם מכן ולאחר שלוש, לשנתיים- הקודש לארץ נוסעים שבים לגור כאן. הכוללים כאן משלמים מלגה גבוהה יותר מהנהוג בארץ, והאישה עובדת בדרך כלל באופן שדי בכך לכלכל את בני המשפחה המתרחבת, ומי שלא מצליח בכך, ההורים מחזקים ומסייעים בעדו, בהכירם בצורך של האברך

לשקוד על תלמודו יומם וליל. הולכים חלק פשוט באופן כיום המתבגרים הבחורים ללמוד בישיבות המובחרות בארץ, כך לדוגמא בני שלמד בישיבת בית מתתיהו, לומד כיום בכולל הנודע 'בית הלל' הנה וכשבא עירובין, על ספר לחבר זכה הוא ברק, בבני לדור במקסיקו, מכהן כראש כולל במוסדותיו של חמיו הרב מקומות קמו בטרם דור שלפני דברים אלו מלאך. שאול

התורה הללו, איש לא חלם עליהם. גדול בעניין האינטרנט זמן מה נעשה כאן חיזוק לפני

-והאייפונים, ויש חידוש גדול, שחדרים לא מקבלים למוסדותיהם ילדים שאין להוריהם אינטרנט כשר.

מה זכור כיום במיוחד ממסעו של ראש הישיבה?-במקסיקו לא ישכחו את עיקר המסר שהעביר כאן בד

רשתו המאלפת, כשציטט מפרקי אבות, אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. הדבר הראשון שצריך

לחזק זהו עניין עלבונה של תורה.לו טרדות לך אדם שאין אין נוקבים: היו אז הדברים שונות ועל כל דבר קטן שמזדמן לו הוא מיד מבטל תורה, ואין מהם, מתבטל אינו אחרים בדברים כשעסוק ואילו לך עלבון של תורה גדול מזה. למשל, אם יש אדם שיושב למניין להשלים שיבואו אנשים ומחפשים רח"ל, שבעה, בבית האבל ורואים אברך שהולך ללמוד תורה, ומבקשים ממנו שייכנס להשלים למניין, וכשאומר שהוא הולך לעסוק נכנס להצטרף הרי האבל יבינו אותו למה אינו בתורה לא עבודתו, למקום שהולך אדם עובר אם אבל מניין. צריך להיות צריך שהוא יאמר למניין להצטרף ממנו ומבקשים במקום עבודתו בשעה שמונה, זה מובן להם. ואפילו שכל הרווח שמקבל ממשרתו הוא סה"כ כמה פרוטות, שהרי אין מדובר באדם שמרוויח מיליוני דולרים, זה מובן שאינו צריך נכנס להיכנס. אבל כשמדובר באברך יש טענות למה אינו להצטרף למניין. א"כ, אוי להם לבריות מעלבונה של תורה,-מרן ראש הישיבה הטיח בנו דברים קשים והם מהדה

דים כאן עד היום ומחוללים שינויים בלתי פוסקים. זה שינה את כל הפרופורציות והיחס לתורה.

הפרחת קהילת מגן דוד - מקסיקו

3332