העולמי ישראל אגודת להסתדרותירושלים הפועל הועד

ולתעמולה להסברה המחלקה

מסוה להסיר• !

דברים( )בירור

תשייא — ירושלים

1

ב״ה

1^ 15!-ן׳•ר■!**4

דבר פתח

עם ויכוחי־סרק אחרי להגרר לא עקבית החלטה בגלל שנים. שש זה עברנו — ועוזריהם ״נטורי־יקרתא" אנשי קבוצת

והשמצותיהם. עלילותיהם על בשתיקה

טשתיקתט אותנו הוציאו ומפוצצותלא שפלות הכי העלילות גם והצדק, האמת של האטום בקיר ינופצו הבדותות שכל ידענו, כי

״להסיר בשם פלסתר כתב קרתא״ ״נטורי אנשי הוציאו והנה, לוי! בו, י. הרב מנהיגנו נגד ובדויות גידופים המלא מסווד/

יעקב רבי מורנו נשיאנו, של לידיו נפלה החוברת שליט״א. עלינו פעמי חד באופן שהפעם, שהחליט שליט״א, רוזנהיים פני את ולהעמיד העלילות את להזים תשובתנו, את להשמיעכחויתם. הדברים

הזאת. החוברת את לאור מוציאים אנו—הנשיא להחלטת בהתאם הרב של מכתבו על מסתמך קרתא״ ״נטורי של הפלסתר כתב

את איפוא מוסרים אנו רוזנהיים. יעקב רבי למורנו לוין מ, י בקיצור נעבור הפרקים, וביתר במלואו לוין הרב של מכתבו

הפלסתר. בכתב המובאות העלילות על

ת תדרו ת הס ד שראל אגו ת י מי ל עו הירושלים הפועל הועד

ולתעמולה להסברה המחלקהתשי״א כסלו ירושלים,

: ן כ ו ת ה

ד ו מ ע

5...............................................לוין מ. י. הרב של מכתבו

2............................................בממשלה להשתתפות סביב 3

3.......................................................ההורה גדולי מועצת 3

5.................................................................החינוך שאלת 0

5.........................................................לים מעבר השמצה 0

5...........................................................הםתד. לשם הסתה 5

5................................................הישיבות בני גיוס שאלת 9

6.........................................................השבת לחוקת סביב 3

6.............................................................אזרחיים נשואים 5

ת 6........................................................נכריות נשים עלי 6

6..............................................................סריף בשר יבוא 6

6.............................................................ההשמצות מטרת 9

13 החרדית העדה

י * דבר סוף י

י לוין מ. י הרב שר מבתבו מסוימים חוגים שקדו לממשלה אגו״י הצטרפות מתחילת

בכנסת אגודת־ישראל של השתתפותה סביב עכורה אוירה ליצור מתוד ומי אישי חשבון מתוך מי וכזבים, שקרים הפצת תוך ובממשלה.

שאכן רושם, ליצור ביקשו ולמנהיגיה, ישראל לאגודת־ עוין מבטלממשלה. שהצטרפו בזה וראשיה אגודת־ישראל ״בגדה״

מלא מאמר פרסם ש״הקול״ כך כדי עד הדברים הגיעו שליט־׳א, לוין מ. י. הרב הדגול מנהיגנו על גסות השמצות רגדוש

לוין הרב שלח אז : קוטלר אהרן הג״ר על כולו כביכול, בהסתמכו, את והענ?יד עובדתי, מכתב — רוזנהיים יעקב רבי למורנו ארוך מכתב

רבנים לכמה נשלחו והעתקיו הועתק המנתב אמיתתם. על הדברים פניישראל. אגודת של ועסקנים

מעל והמסוה הלוט אח הסיר זה במכתב בטוי לידי שבאה האמת,מים. של כשלפוחית נעלם הזדוני כפיהם עמל ; הריב מחרחרי

הקרקע נשמטת אכן כי החורבן״, ״נטורי הרגישו הזה הדבר ניכחען רגליהם מתחת הללו האנשים את ויפחיד יבהיל אשר דבר אין כי יהערומה״. האמת מאשר יותר

? עשו הם ומה ״תפשו — לצעוק והחלו להרם, אחיהם אומנות את ותפסו הלכו

את לפטם הורגלו שבהם הקטועים. השקרים את אספו הגיב״־.... את הוסיפו : וארוך אחד פלסתר לכתב וחברם העלוב עלונם דפי מעל הקהל אותם הדפיסו סלופים, של בים כליל ובהתעטפם ; כזבים גבי על כזבים

מסוד״״... ״להסיר בשם במחברת־פלסתר

5

עוזריהם( )או ההירבף ״נטורי מאת ״תשובה״ כביכול. זאת, היתרכמנהגם. — המכתב וסירס .־*1סוי זו וללטרה ! לוין הרב של למכתבו

אקטואליותו סגה לא הרי בערך, שבה לפני נכתב המכתב כי ואםאגירת־ישראל ראשי העמיקו כמה עד נאמנה כהוכחה מש$ש והוא

המלתב את עתה גם ־ להדפיס ־ וכדאי נכונה. עמדתם כמה עד• לראות, . * .י • !בו, שנעשו והסלופים הזיופים על להעמיד כדי הן — וכלשונו ככתבו

הנידונות. מהבעיות מה מושג התמים לתתילאגודאי כדי והן• ־ * • • ־ ■ ־-״ • ■ • * * י י י י • ־׳ י 1 המכרב נוסח •־והנה 1 •

י • ־י -'•׳ - י■..........־' י י י ' י •' ׳ לוין מ. י. ־הרב/ 1 1 1 4

ה קרי ה ■־ • ........................................ *־״״ י # •• ״ 1. 1 _ . • • ................ • 4 ׳ י .

• .....................12.7.49 תש*ט־ תמוז ט״ו ב״ה, י י' ־ * * 1 — * • •• • 4' ־<*• • * י

• ןמע״כ אלשליט״א, רוזנהיים מוהר״ר־יעקב ידי״נ - • . § • • ־ •

• • • • •י . ״ . . יורק ניו ־► * 1 • • • ■ י ־ • * * *^ ־ • ־ רב וכבוד בידידות אחדשח״ט ■־׳ ] ( , * ? * • • ■ ■ # ^

הברית, מארצות רוטנברג שלמה מר ארצה הגיע האחרונים בימים• • •

״ג הרה נשא דבריו שלפי הנאום, תוכן את ״הקול״ בעתון לפרסום ומסרר׳־אהרן בזר(. רצוף )המאמר בארה״ב ישראל אגודת בועידת קוטלר '

שכבודו רוסנברג, מר אותו אולם מרובים, קוראים ל״הקול״ אין אמנם הכנים רק למעשה ישראל, אגודת במחנה השלום את אתו יביא כי :חשב

ההסחה התחילה זה ומנאום בלוחמים, כביכול חדשד. רוח הנ״ל 'מאמרו4 4 ■ 1 * 4• •1 1 ■ , . ., . .. י - ■■״׳ מחרש.

המאמר על וכלל כלל עתה לעת להגיב חושב אני אין כי מובןאיני והואיל ;בעתונות א אמנם אם יודע ו את אמר קוכלר הגר׳

לכב׳ כותב אני אמר. שכן מה לי ידוע לא וכן לאו, או הללו הדברים ■ זה ממכתבי העתקים צדדיו. כל על הענין את לברי כדי זה מכתב

למען שוגים, ואישים לרבנים גס אם כי קוטלה להגר׳׳א רק לא אשלת:• •

• • הדברים. אמיתות על יעמדו

. 1

<5־

ע ד עי.יו אופן.*גראה בכל׳ אלד* דברים קוטלר אמר,חגד״א אם אי לש־ןר ״הרוצה בזה קיימו והם באמצע, ריב מחרחרי של שידם בעיניתו״ ירחיק שיהיה כדי לכאן, ומשם להתם, מהכא הדברים והביאו עדו

<7:71׳ . .. ; ... ־,. ־,׳״ להסתה. חומר להם המועמדים הרכב על. קוטלר הגר״א דברי מובאים וע״ל במאמר ..

ק להיות מאד .קל כי. אני:להעיר רוצה זה בענין ן החזית של ר בגיויו יכולנו והפמ־״״ז.לא המזרחי של למועמדים שנוגע במה א״י. על ולדבר

־לבו קשה ..היה. ישראל אגודת לפועלי. . בנוגע וגם להתערב, כללשר.למועמדים להרכבם. האחריות את עלינז להטיל ואין להתערב, א

שאין ראיתי.־אז זה. מענין גבעה כשהמחלוקת הרי ישראל, אגודת של אני וגם למלא. יהיה שעליהם הכביר לתסקיד ראויים המועמדים

בזמן לכן, .הצעתי מועמד. לר״יות. אופן בשום רציתי ולא בתוכם,. למען בארץ החרדים והעסקנים הרבנים כל של כינוס שיערך הבחירות

ת את הרכיב לכך. להסכים לא.•,רצו• אולם:: ך .ישראל, אגודת נציגו ׳.להרכבת יפוי־כח יימסר שלה מצומצמת ועדה שתוקם התאמצתי

להסכים. רצו לא לכד וגם המועמדים, רשימתם שאינם דברים המידה על יתר כאן להאריך ברצוני אין נוגעי

הגענו ושנאה קנאה בגלל שרק להדגיש עלי אולם הענין, לעצם כ״כ הפרת של בסימן האספות רוב עמדו הבחירות שלפני ובתקופה זה, לכל

על רציני לדיון פנאי נשאר שלא וכמעט קטנונית, ומחלוקת משמעת לגו היו שלא להודות יש דבר של לאמיתו אולם — הרשימה. הרכב

מטעמים מועמדותי את להציג לבלי בלבי כשגמרתי אח*כ מועמדים. מועמד, להיות יסכים כי בו. והפצרתי מפוניבז' להרב שלחתי שוגים,

זה ■לאחר —־ השלישית. לכנסת בבחירות רק לא, 1 היתד. ותשובתו לא ובלעדו ברשימה יהיה מלוצק הרב שעכ״ס כפול תנאי העמדתי

הרציג : הרב אל בעצמי הלכתי ברשימה. להיות אופן בשום רציתי • י • י

שתיו סורוצקץ! אלחנן הרב בנו ■באמצעות טלוצק הרב על שישפיע ינקלהסכים וזזגריחוני האחרון הרגע שבא עך כלום. יצא לא זה מכל אולם

ז

ירשמזן? הגשת :האחרון!׳.לפני:/ הרגע פירוש.של מר. ברשימה. להיות להאריך; מקום כאן יש זה; בכגון אלה-שהתנסו רק יודעים לבחירות,

ואין עליו, כדי-לשפוט צריכים:להיות:במקום זה בענין גם בעיקר יאולם •שבקיא ומי •המצב;.־ מן במר מושג לתת קיכולה מרחו הדברים ראיתי

־יתבטא שבהם,:לא והתסבוכת החיכוכים כל על בחירות, בעניבי ומנוסה^ ,*!י •: זכות.: לכף לדון גם ידע ועכ״פ זו, בצורה

אמנם שהוא הנחה מתוך זה )מובן:שכל קוטלר הגר״א יודע מהיכן •׳"משום לממשלה להצטרף׳ . רצתה לא שמפ״ם אלד.( דברים אמר

ד*ל הסירוב סיבת שונים׳?- בענינים אתם אחת בדעה אינה שהמשלהפני היתה בממשלה להשתתף 300מ מ ק.: ר ך״ו להם ניתנו* ־ ־שלא א

מפ?ם הענינים, ׳בתוך" ־הנמצא כל יודע זה דבר ; שביקשו התיקים ׳משרד לעצמה-ואת מפא״י לקחה העבודה משרד את כי לדעת נוכחה היא ועתר. להכנס, סירבה זה ומטעם הדתית לחזית הבטיחו הפנים

באופוזיציא. כשהיא השפעתה מיעוט את בראותה כך״ על מתחרטת כבר­­אידיאולו מטעמים לממשלה מלהכנס נמנעה שמפ״ם השמועות את

היודעים אלה או — מפ״ם של הדמגוגיים׳ התועמלנים מפיצים גיים,.......י'•* :־ ־׳.׳־ ־ במכוון ומשקרים האמת את

כנגד ״שעלינו לטענה י בממשלה, ההשתתפות לענין עתה י להתבונן'היהדות כך ע״י נפגעה כמה ועד לממשלה, כניסתנו ע״י הפסדנו מה זה

• ״ . • • • • ״ ״*•* •9 • • • י * ; החרדית.! קונקרטי ובאופן ■בבהירות 'פעם וייאמר כאן, לשאול רוצה• אני

לפרט ברצוני ,שהרוחנו/ בנוגע-ילמה ? לממשלה כניסתנז ע״י הפסדגו מה•• י !• מכרוני העולים דברים כמה

במדד״"מרובה למנוע יוכל כשיתקבל השבת חוק . ת ב ש א( •י. ועל זה, ־.חוק של בניסוחו תלוי הדבר אולם במדינה, השבת חלול את בממשלה השרים'הדתיים בלעדי המשמר; על ונעמוד עומדים אנו כך לוי*א בשבת, מהלכת היתד. למשל הרכבת * דבר משיגים היינו לא

חילוני רוב היות שלרגל מובן דברים. וכמה כמה וכן הדתיים, השרים

9 *

. זה. בשטח הרבה פעלנו אולם גדול, שבת חילול עדיין יש במדינה• 4 * . * # י * • . . * • • ! • - - ■ ■ •

— טריפה בשר ארצה הביאו שבתחלה ידוע הרי ת. ו. ר ש כ ב(״ י במשך הפסיקו שגם הדתיים, השרים של יתירה התאמצותי "ע״י ורק. להעביר הצלחנו כך בשל 'הממשלה בישיבות להשתתף ממושך זמן

ת'ליבוא שום נותנים אין ועתה בלבד, כשר בשר על.יבוא החלטה שיונו ר^ • • * < ]( ן . 1 1 1 * , ■ - * •* י ^ . ■ 1■

ן . ׳ ! ן * . טריפה, בשר ׳ ״ • • • * • • •0 * • י ״ י

העובדא מתנהלים .הממשלתיים ובמוסדות . בצבא ^שהמטבחים 'מובן זה. הישג להעריך ויש כ*כ, פשוט דבר אינה היא גם בכשרות'

• * • • • •01 4 • • •1 * י — ■ • * * — ■ ן י • * (

ת שמפני׳ שוב'בלתי־דתי רוב היו בקפדנות נשמרים הדברים -אין הישנם אראויה,* הרבה בודאי ־היה המצב יפניים כל על ן לקויים גם־ וי

* * * . . י - — - 1 • • * ו י י • - * - • ״ • • . 1 ־■י־ ־ • • ו • # ■ . ־ ״ ■ ■ 1 .

* .........בממשלה. היינו לולא גרוע 1יותר יג ח :ג*(־ 5'׳5י ה מידה באיזו רואים כעת■ מ. ו י ת הי א הצעהר מוצדקת ל

רם. הז אחיד, וחינוך חובה חינוך י יונהג כבר תש״י משנת הנה■ בענין'עזי בפה לומר אני ויכול הי שלולא' ם לא בממשלה מלא' רי מכי כלל היו׳

• •* ♦4 ן ^ • • ן * | ■ • . • ■ ״ ! ■ ״ • שראל. ־עצמאי בזרם וכלל בגיל ילדים 118.000 מבין של~אגודת'י

אינני1במזרחי' 20.000כ־ נמצאים החינוך״ המדוייק( מספרם את יודע )שראל')כי אגודת של החינוך• ברי^ת 5ז000ורק נמצאים ילדים 2000 י

בזרם שהכירו זו ועובדא האגודאי(, לזרם משתייכים שאינם- בת״ת,אני מאמצי סרי ב״ה זהו תלמידים 5.000 בסה״כ נמצאים מיוחד_.שבו

1* ) י • • • • . ״ ! ',•

שה — ה.דרי שנ אגודת ואת הזרמים, ולבטול אחיד לחנוך כללית כי.,י. . ( 0 י .^ ^ . • • • • , י • .

אגודת של נציגות שבלעדי ספק כל ואין ביותר, מחבבים אינם נשראלקטן. היקף בעל עצמאי בזרם מכירים היו לא בממשלה, ישראל כה-

לגו .. ש. בעד יחד, הדתית החזית כל ללחום, והחלטנו אוטונומיה ישני אוטונומיה המזרחי. ושל ישראל אגודת של הדתיים, הזרמים של.

. . .

כ לאגודה לעצמנו, שנשארה מובן — וזזחלטנו — מלאה אוטונומיה ג'• • י * • ^

תנו לא שבאם הקואליציה. מן נצא מלאה לנו.אוטונומיה י״'י 300.000—250.000 בערך הבתים( את )כולל נקבל זו שנה במשך 'ע 'הן שלגו. החנור ־ למוסדות ל״י' דו שרויותנו *מוגבלות מה לנו י אפ

• • - • •• * *• • • • • ״• ^ •״ ״י# ^ • • ♦״ * ־ •• • •י 1 *•! י ן • • \ י • • ^ • • • 0 • • • . • • • ״

• •

9 .

כיצד לראות איו אחיה וחנוך חובה חנוך של יבזמן — כספים לאסוף בממשלה כבר אמנם הזו. הממשלתית התמיכה בלי מתקיימים היינו

שאילולא ספק אין אבל שלנו״ לזרם אוטונומיה להבטיח הצלחנו הזמנית עושים והיו האגודאי הזרם את מבטלים היו הקבועה. לממשלה נכנסתי

ויוכר החיוך, חוק לתוך הדבר יוכנס עכשיו ואילו אחד. דתי זרם שיאושר ולאחר ישראל. אגודת של אוטונומי חנוך זרם בחוק בפירוש

— תתחלף. הממשלה אם גס בנקל. זה דבר לבטל יוכלו לא הכנסת ע״י

הגרא״ז מבריסק. הרב : הישן הישוב של לת״ת בנוגע כעת הססתי לא ואני זה. בענין עמי דברו ישיבות וראשי ורבנים מלצר י

—כרצזנם. בזה לפעול ביכלתי שהיה מה כל את ועשיתי בענין רגע אף היה עלול שהדבר במה אף דעתם, מפני דעתי את לגמרי בטלתי שזר מר הסכים בתחלה הרבנים. כרצון עשיתי ורק שלבו, בזרם לפגוע

ן בעברית להוראה שיעברו עד מעבר. זמן אלה לת״ת לתת החנוך( )שר החוק כל לבטל פעלתי — לזה גם נוטה חכמים דעת שאין כשראיתי

והרבנים פק, הרצופה ההחלטה כפי הללו, לת״ת ביחס חובה שלמכך. מאד רצון שבעים מלצר והגרא״ז מבריסק הרב ובראשם

את לו והודעתי איש״ ״חזון בעל הגאון עם בקשר כ״ג עמדתי התתמ״ל עבור מיוחד סידור לעשות בקש הוא ואמנם הדברים כל

גם ויקבלו הזמן במשך לעברית שיעברו לישיבות( ומכינות ,)ת״ת הסכם עפ״י אבל זאת. גם לסדר מוכן הייתי הממשלה. מן תמיכה

הממשלה )בהחלטת לחכות. הוחלט מלצר והגרא״ז מבריסק הרב עםדי שיבואו או לגמרי, פטור או : אפשרויות שתי יש הר*פ הסדר לי

יהיה אפשר זה כי לע״ע, מיוחד סידור לעשות לבלי והוחלט מיוחד.לכך(. יסכימו שהרבנים עת בכל לעשות

ספק עדיין הת״ת. של זה בעבין הממשלה החלטת רק יש לע״עאחד מצד הכנסת. לאישור גם הת״ת פטורי ענין את להעביר אם

בדבר סיכון יש מאידך אולם הכנסת. אישור ע״י תוקף יתר לדבר יהיה־ י , *•ןוו ;,[* ־ ו י ו • . • ״

•,-יין ־י 10

י1לבל נוטים הרבנים הדבר. את תקבל הכנסת איך לדעת אין כיחכמים. כרצון לסדר מוכן מצדי אני לכנסת. להענירס ד( ו י ם. ג י ש בע״ה הצלחתי הזמנית בממשלה גם ב

בדבר בתוקף עומד הנני עכשיו וגם הדתיות, הנשים גיוס את לבטלס בטול — הממשלה, מן אצא יתקבל לא הדבר ואם בצבא, נשים גיו

טעם יש אזי דבר, איזה אפעל עי״ז אם אראה ואז — לכלם אמרתי זהשיבתי דע אצא, לאו ואם בממשלה, בי כבר כי פועל, הזה הלחץ לז

הענין. את ודחו נשים על גם זזובה צבאי חוק הצעת מוכנה היתה בבל אם הדתית, החזית חברי כל לי עוזרים לע״ע זה בענין

המסקנות. את אסיק אזי הפרק, על הדבר את יעמידו זאתס ד( ו י י ג נ . ב ת ו ב י ש י בלי לקבוע אני יכול ה

תי שלולא היסוס ת בממשלה משתתף היי בני כל את מגייסים היו הזמני­מגיי היו אילו התורה לימוד לגבי התוצאות להיות יכלו מה הישיבות.

שיבות בני כל את סים ם זאת בארץ, הי .עד יודע ד׳ בישוב. כאן יודעי והלואי השתיקה, יותר טובה ועבורי — זה בנדון התאמצתי כמה הפרק על הדבר עומד עכשיו גם — זאת. גם לכתוב צריך הייתי ולא ו זה בענין יעשה מי ־־־ הממשלה בתור נהיה לא ואם הרצינות, ככל

ם, יהיו הישיבות שבני לנו הובטח וכמעט והפצרנו, דברנו לע״ע פטוריזה. בנדון המשמר על כסדר עומד ואני

שואין שענין שהחליטו מה 0 וישראל משה כדת רק יסודר הנ היד, במחי לבטל אין זה גם — שלגו התנאים אחד היה וזה —

• הישוב. את המכיר אדם זאת יבטל לא ביהודה הדת צרכי כל סיפוק ז( כי קטן, לא הישג זה גם — במדינ תבנה דיינים, שוחטים, לרבנים, תשלם שהממשלה הדבר של פירושו

ת תתמוך כנסיות, בתי מקוואות, בו שי את לבטל — מרובה במדה ביכלל. מוצדק זה אין קטנים״ ״רווחים בבטוי זה כל

אם כי עתה, לעת תחוקה לעשות לבלי ב?רפ הסכם הושג ח( שמכיר מי — בפעם פעם מדי המצב דרישת לפי בודדים חוקים לתוקק

שג להעריך יודע במדינה המצב את — זה. הי11• - י•

בבחינת זה גם משרדים, חמשה נמסרו שלהדתיים העובדה ט(שג לבטלו. שאין הי

ה ל; גם הסעד, במשרד פעולותי את כאן לפרט יכול אני אין י(ץ יהיה חו רבים. דברים נעשים כי להגיד אוכל אולם עצמו, בפני פרק נ

סעד של המוסדות בכל אם ג כרוכלא ואחשוב איזיל לא יא(ת או שג זהו — כשרות הונהגה וברי מאות מעסיקים אם — ביכר. הים ם פקידי שתגיע לספיגה מניחים אין אם — הישג. זה גס — חרדי

שג. זה גם — הארץ לחופי בשבת ממש נפשות מצילים אם — הי זה גם — פרטים( כאן לפרש לי אפשר )אי אירופה מזרח מארצות

שעי׳ ר׳ נאסר למשל אם — הישג. )אע\ר ״החומד,״ עורך שיינברגר, ישמיץ תי ה אלי פונה מבריסק והרב ספור( לא פעמים זה בעתון או

שה כי שיתי — שחרורו למען אע ורק באפשרותי, שהיה מה כל עשיכו שהם מובן שישוחרר. כדי בלבד״ אני ם בי לידות ימ ■גם אבני

למען אעשה מחר יישנה הדבר אם , דבר אין םלאו ,זה מקרה לאחר כשרוח, שבת, לדת, הנוגע גדול או קטן מקרה בכל — שוב. שחרורו

כו׳ חנוך כו׳ ו לעשות באפשרותי. שרק ומה ומחו״ל, מכאן אלי פונים ושה הנני — לבטל. אין זאת גס — עו

בנמוקים הגדיר החורה גדולי מועצת מחברי אחד חבר יב( יחשיב לא שמישהו )כד.י לממשלה לכניסה החיובית דעתו את משלו

א כי מאיר ר׳ הרה־ג .בשמו מפרש הנני חסידים, של ״רבי״ הושים היו העולם, אומות של מדינה לבב . א(״טשלי קרליץ מחפזכ' י הממשלה בחוגי החרדית היהדות לטובת יפעל אשר שתדלןש אם לדעתו אשר שתדלן ישראל ממשלת לתוך להכניס אפשרות ית עניני לע המשמר על יעמוד זאת לעשות יש הרי התורנית, היהדו

ס. בלי סו הגר״א לדברי כחשובה לדוגמא. דברים הבאתי בזה הילי לר וכו׳׳* בממשלה השותפות מן רווחים איזה השמו אם י

ם - :אן שנמצא מי - - קטנים מרוחים יותר הם אלה כן. אמנ

12

בתוך רק זה הרי משהו לפעול #פשרות ישנה שאם לדעת, ונוכח רואה— באופוזיציה. ולאו !־,ממשלה,

מן מורכבת זו )מפלגה מפ״ם נמצאת באופוזיציה : לדוגמא להם ממפא״י(, שהתפלג וחלק שמאל״׳ ציון ״פועלי הצעיר״, ״השומר

ם, נואמים יש שוב. גדול כח להם מצויני ממפקדי גדול חלק קבוצים, בים, להם יש מחבריהם. הם הצבא יפה, מבוסם ארגון עתונים, כספי

ת העובדים אנשים להם יש ובעיקר — האידיאלים למען נפש במסירו בממשלה, השפעה כל להם אין זה כל אף על — שלהם. השקר של

ם מצביעים הנלהבים נאומד״ים ולאחר שארים והדברים :גדם, הצירי נ­באופו הימצאם עליהם נמאס כי בחוש ורואים ; במדבר קורא כקול

בממשלה. להיות לבם בכל רוצים והיו זיציה,ם( )אצ״ל ״חרות״ אנשי כן כמוהם מדברים אשר וריביזיוניסטי

דבר, משום נרתעים ואינם חוצפה, ולא עוז להם חסרה ולא גבוהה, עליה:! וגם הענינים, מהלך על ממש השפעה כל להם אין זאת ובכל

שיבה נמאסה באופוזיציה. הים וכן לחוגם, משתייך מהישוב גדול שחלק הכלליים, הציונישי הגדולים התעשיה בעלי וביניהם של אביב, תל עיריות ורא ים. ירו

השפער., בעלת עתונות להם וכו׳, גן רמת נתניה, תקוה, פתח חיפה,ת המגביות שלמעשה לכל וידוע תרומותיהם את מקבלות בעול□ הציוניו

ם מן שנשארו כיון השפעה, שום להם אין זה כל ועם הכלליים, הציוניבאופוזיציא.

שים שנמצאים אותי מפליא ובכן, לקבוע היודעים באמריקה אנשי שאנחנו ועם בכנסת. נציגים שלשה )המונים ישראל אגודת אנ

שפיע יכולים היינו ששה( אגו״י פועלי באופוזיציא. בהיותנו יותר לההגיון מוסר עם כדרבונות דברים נדבר גם שאם ברור הלא בשש ו

שכל אנו רואים כי כלל, השפעה שום לנו תהיה לא הקדושה תורתנום נחתכים ולמעשה רושם, עושה אינו בכנסת שמדברים מה הדברישבקואוליציה. המפלגות החלטות פי על רק

13

אומ< באופוזיציה׳ להיות שמוטב יתכן הרחוב לצרכי כן/ אמנםם ביחס לממשלר. מחוץ בהימצאות מעשי ערך שום אין עצמם לעניני

כליל עצמי את מסרתי לממשלה כהכנסי ״כי : לדבריו עכשיווכר. כבולות״ כבר וידי

לשמוע שרצה מה רק וקרא קוטלר הגר״א שמע מדוע תמיהני בממשלה הצהרתי הכל שאחרי קרא ולא שמע לא ומדוע ולקרוא, החלטה שהיא איזה תהיה ואם סיני, מהר ועומד אני מושבע כי ובכנסת

הצהרתי את שבקבלם חושב אני מיד. אתפטר לתורה המנוגד חוק אום זאת, ובאמת — אני. ידי ולא — כבולות ידיהם כי האחרים יודעי

ישיר קשר להם אין אשר פוליטיים או כלכליים שבענינים יתכן : הוא כךהק׳ תורתנו לחוקי הנוגע בדבר אבל — הרוב אמנם קובע הדת, עם ולא סיני הר לשבועת אני קשור — אצלי הקובע הדבר וזהו —

אכתוב וכאשר למעלה, כאמור כבולות אינם וידי כלל עצמי מסרתילהלן. עוד

? לממשלה נכנסו באמת מה ״ומשום ז כחוב המאמר בהמשך— בכך״. שחשקו משום — התשובה

עיד שאדם אפשר שאי כמובן כמר* עד יודע ואינני — עצמו על י להעיד יכולים וכר ובו׳ חורה בהחזקת כלל, בעניני העוסקים אחריםת בלי לבדו״ לד׳ ״בלתי שהמה עו בודאי — ועוה״ב עוה״ז של כלל נגי

סר׳ס )כי בכך שחשקתי שכתב מה אבל מזה, מאוד רחוק עדיין אני גם יורע. אינני — מרחוק זאת לקבוע אפשר כיצד עלי( נאמרו הדברים

מא״ר רחוק ואני עלי. נמאס הדבר שכל הוא׳ לי ידוע שכן מה —״בכך. מלחשוק המקורבים מן חרדים צעירים כי חשבון עשו ״אחרים * נאמר שם

שיגו שלנו פיריש מה להאמין לי קשה וכר״ ממשלתיות משרות י אתמה•:( — כישראל וגדול רב אומר זה )וכל ן שלנו המקורבים

שברצעי מה לשתוק. מעדיף ואני אלה למלים פירוש שום יודע אני איןדוקא )ולאו חרדים פקידים כמאה הוכנסו אמנם שאם : הוא לציין

14

אבל ! גדול ענין ד״וא אגו״י( חוגי מכל אלא שלגו המקורבים מןהממשלה. מן יציאה או כניסה על במאומה ישפיע ולא השפיע לא זה

בכל אבל הסכימו. התורה גדולי כי ״אומרים 1שם כתוב עוד מגדולי אזזדים אצל ופעלו אותה׳ שואלים כיצד הדבר תלו שאלה גדודי ממועצת פסק היה כי שאומרים מה בכלל — שיסכימו. התווה שהגדולים בגלוי כאן מצהיר הנני לממשלה, להכנם שמוחר התורה

כי האומרים אנשים בינינו יש בחיוב. השיבו לא ביותר המוכרים אותם של בדעתם לשמוע עלינו אומרים, אינם התורה גדולי אם

כחזיר. טריפה היא זו מחשבה כי מצהיר אני דעה, המהווים הגדולים רא״ז ואם אומה אינו מבריסק הרב ואם אומר, אינו איש החזון אם

־ אומר אינו מלצר ואש התורה. גדולי ממועצת פסק בידינו אין - לפעול הצליחו הרי שיסכימו, התורה מגדולי זזלק אצל שפעלו אומרים

— ונו׳״. אצלם זאתם אנו אין להסתייג. עלינו ״בכלל ע ם זד.. מכל יצא מה יודי המנהיגי

ת יכלה ההשפעה — להכנס יוצאת ונפשם אחד בקצה יושבים להיו אפדיר אז הגדול, החשק את מגלים כשאין דוקא יותר הרבה גדולה דין פי על מותר אם ־ובכלל — וכר. השני מהצד ויתורים להשיג

דבר אולם התורה. גדולי דעת את לשאול יש כך על להכנס, תורה אולם — א״י בשאלת כעת פוסקים אנו איז כעת־ לנו נוגע אינו זה

ציגי את לברך כזה, דבר בברכה לקדם - בממשלה הדתית החזית נ אינן ישראל אגודת של תקנותיה גם אסור, דיו שטפ״י פוסק אני

ש׳ לכך מתנגד אני התורה גדולי הסכמת בלי זאת מרשות ,בפירו שאמחור ולפני שלי הן והד״דגשות הזה, הסעיף כל במיוחד ציטטתי

! לשאול עלי כהוויתן העובדות את שיסכימו מגדוה״ת אזזדים אצל שפעלו קוטלר הגר״א יודע מאין

שיאמץ ותמיהני גמור שקר זה ראשית, — ז אצלם לפעול והצליחו איי, : מזה יתר לחץ, שום עשו שלא בלבד זו לא אלה. בדבריםאחד בקצה שישבו *המנהיגים המלים של הכוונה היתה אלי שבודאי

ו5

שתי בעצמי להכנס׳׳. יוצאת ונפשם שניתי הדג פני ושלשתי ו גדר״״ת לם זאת ונמקתי לממשלה, שבכינסה השלילי הצד כל את חזקים בנמוקי

הגר״א בשם רוטנברג מר של הנ״ל במאמר המובאים מאלה יוחר ומכל בתורה, לגדול אפילו הרשה ומי — כף עשו חברי גם — קוטלר

שון מקבל )או בא׳ץ ורואה יורק בניו היושב בתורה לגדול שכן הרע לתר התורה. גדולי אצל פעלו כאלה שבענינים לומר ורכילות( י כן׳ על י

התורה, מגדולי חלק או רבנים על לומר התורה כבוד זה האם לפעיל או להשפיע אפשר עולם של ברומו העומדים כאלה שבעגיגים

איך ? שאמרו מה אמרו אצלם והפעולה השפעה ע״י ורק — אצלםז כך להתבטא מותר

איש״ ״החדון אם כחזיר, טריפה זה מדוע להבין׳ קשה ובאמת)ביזם אומר לא מלצר ורא״ז אומר׳ לא מבריסק והרב אומר״ לא

— להלן( שאבאר כפי לגמרי, דעה מביע שאינו לומר אפשר אי אליו . • •

במפורש, כר ואמרו בחיוב שהחליטו ישראל גדולי ישנם אם ובכןה מדוע הי ל דעתם המביעים לאלה כששומעים כחזיר טריפה נקרא זה י

ם אלה רבנים פנים כל על במ־ונה מהותם ובכל רגליהם בשתי עומדי ואינם ישראל, אגודת בשם מלדגול מתביישים ואינם ישראל׳ אגודת

או ישראל׳ ואגודת המזרחי שבין ניטוראליות של במעטה מתכסיםלשאול. ישראל אגודת יכולה אותם ! ,וכד מפלגתיים בלתי בשם יגלה עכ״פ משיבים, אינם אחרים תורה גדולי אם הדבר משנה ומה

! עונים העוניםשיי יכולים ש״היו לקבוע משום־מה יודע קוטלר הגר״׳א לה

ם תורי שבדברים חושב אינני לממשלה״. מחוץ היו לו יותר גדולים ווי ן התורה גדולי מועצת את שאלו לא המה כי ל״מזרהי״. הוא מתכוין אלה יצרפו )אם 120 מבין אנשים ששלשה הוא חושב באמת האם כן אם בפעם פעם מדי לע״ע טוענים שהם הגם ששה, הם אגו׳׳י פועלי את

היתד. וההשפעה וויתורים להשיג יכולים היו אותם( מייצג אני שאיןאתמהה. ז יותר גדולה להיות יכולה

• •16

פי מלים דעובדא לגופא גמרץ בקצור למסור רוצה אני וכאן ס ן משתקד א( להכנס שעלי דשם העולמי הועה״ם החליט בניו־יורק א

ש ם )סוב״ לממשלה. ם י ם לומר מה לועה׳׳ס ו כמדולזני — אלה( בעניניה מלוצק הרב שגם ם, בין אז הי מכי בניו״ מגדוה״ת מי אזכור לא התותנגד יורק בשעתו. התנגד קוטלר ד״גר״א אם אזכור לא גם ה

מרכז העולמי הועה״פ גם החליט כן ב. בא״י ישראל אגודת ו בחייסעתי אני ב( שאול חשבתי לא״י. נ אדמו״ד מו״ח כ״ק דעת את ל

תי לא אולם זציק״ל, מגור ש זכי >ת לדעת כדי בחיים עוד אתו להסג' הק׳. דעתו

שבאתי ג( ם, ההרעשה אחרי כ שלי רו ת אספה התקיימה לי או שי בנקי הרב ס שינ ם, הרב ויבלח״ט זצ״ל. דו הייב מפרשבורג, הרב בנגי

בין, וויידנפלד שי מן לצאת אם אותם שאלתי — מינצברג, הרב מטצו לא, : כלס לי דענו הנימשלה, תי והמרי — בממשלה. להשאר מאד או

תי ד( עה דעתו את לי שאמר והגם איש״, ״החזון אצל היי דו הישאלתיו אולם — ש שלה, מן לצאת אם כ ברורה, תשובה לי עגה לא הממ

תי אילם שה״ ואל ״שב כעין ממנו שמע איני תע וכלל כלל בזד. רוצה )ותו להכניס בעניו(. אותי ה( שהיי ־ מבריסק הרב אצל כ ם1שדעת הגם ־ ה כן ג ע דו — י

ש. לי אמר לא הממשלה מן לצאת אולם שה לי סיפר אדרבה, במפור מעלי — וואהל מר״ש א מוד שעלי לי ו ר במדת המשמר על לע ^ אפ השר כמה עד למנוע לשלום ולצדד שבי ב״ה דמים. שפיכת שאפ בי

ת בממשלה מני ״ז רוצה איני לשלום, וחתרתי צדדתי עתה וגרז הז עידי. שהוא מבריסק. הרב את להכניס די ­זה לעכין מיבניו־ העולמי הועה״פ ז שוב הדבר נשגה הבחירות אחר ו(

תו יורק או שי שד להכנם שיש החליטו כאן הועה״פ וגם רב/ של בנ לממפני ז( לי מועצת פמרח ל שבי הרב התראה התורה. גדו ״ג מפר

אוחן בשום עצמו יתערב לא כי אמר והלא שליט״א, ״אילז ה״זזזון עםכלל. דעה יחווה ולא זה׳ בעניו

17

מינו ח( לכב׳ מעביר הנני ור״ב מלצר׳ הגרא״ז את לכינוס הזש לבין בינו השיחה תוכן את ה נאמן אי ת בדבריו לפקפק שאין ביו

אין מייצר רא״ז סל אלה דברים עפ״י לכינוס. להזמנתו בקשר כלל,גמורה. שלילית תשובה כלל לראות

ס ט( מסדי־ הרבי א( בהשתתפות: התקיים גדוה״ת מועצת כינו הרגי ה< מטשיבין, הרב ד( מפרשבורג, הרב ג( מגור, הרבי ב( גורא,

- קליין. הרב ז( קרליץ, הרב 0 מסערעט׳ ישבו שלם יום במשך ישמעו ­הני לכל שהקשיבו אחרי והשוללים. המחייבים דעות כל את ום, במחי-יד לבטל מותר וכיצד — לממשלה. להכנם שיש החליטו מוקי לאי״טזי שנה כשבעים הוא שגילם חמשה )ביניהם ישראל, גדולי שבעה

— ? כחזיר סריפה הוא לדבריהם הציות באמת האםבין מבריסק, להרב נכנסתי עכ״ז י( אם שאלתיו הדברים יתר ור׳ * לי ואמר לממשלה, להכנם ה ״ ה איצ׳ נבהלתי אחרתם״׳. מאי

שבי כי ענגי הוא אולם לשאול, שאהרתי להגיד הוא שמתכוון בחותו עי א והוא כולה, ישראל אגודת איחרה שנים עשר שכבר כוונם מדינה על דובר שבו הזמן מן המלחמה, מלפני עוד לשיטתה מסכי

דעיז. שום עכשיו יביע לא ולכן השלישית(, הגדולה )הכנסיה וכד׳משיבים. שכן אלה את לשאול הוכרחתי זא^ כל לאור —

ם. בא׳׳י גם יש בכלל יא( הרציג. הרב את למשל נשאל ואס רבני ועיי- סנקביץ הרב כ-ץ. הרב טיקוצינסקי, הרב סרנא, הרב שער. הרב

ת להם גם הלא יד, במחי לבטלם שאפשר חושב )אינני רבנים מאישג קוטלה להגר׳׳א לו. אפשר ואיד בארץ היושבים ויר״ש( בתורה מו

מן כל שאסוה דין עפ׳״י לפסוק ו שלהם הנימוקים את שמע שלא זם אלף ושנים שחמשים בחשבון לקחת יש כמו״ב הודי דתיים י

תנו אשר בא״י ת החזית לרשימת קולס נ הכניכיז את בזה ואישרו הדתי? להתחשב צריך בדעתם גם הן ן לממשלהיצא־־ ״לא ונפשי ״חשק״. מתוך נכנסתי לא זאת. כל אהרי יב(

דאנ־• ומלא כבד בלב אלא — קוטלר הגר״א שמתבטא כפי לזה״,

18

ת הממשלה בפני שהצהרתי לאחר ורק ס הכנ סתי ו אי ר? היא שכני תנ בח על עצמי וסמכתי לתוה״ק* מנוגד חוק או החלטה תהיה שלא שי״ ה

רי. שיהיה בעז של 5 לסעיף בנוגע * קוטלר הגר״א של נאומו לסוף עכשיו

ם חליפת בין ביני המכתבי )מר הבנה. אי נפלה באמת כאן ב״ג, מר ום חליפת את ! היקר רוזנהיים תבי בלבד. לכב׳ שלחתי הזו המכ

תי ואילו ם(. את מבאר הייתי שיפרסמה, יודע היי הדביימנו דבר ב״ג כשמר ת שוויון על בז כויו ף הרגשנו לאשה, ז כ חי

ד שהוא לדבר להסכים נוכל שלא גו דין בני ע:שביע לנד ואמר תורה, לבני תקנה איזו שהיתד. הרצוג הרב מפי ר שת בנוגע איטליה מ רו לי

ת מעיין הרצוג הרב והוא, יזבת׳ שרו ובכן. כאן גם בזו תקנה באפבר ב״ג מר תי ירושה׳ בענין רק די אמר דון אליו מיד כתבתי וגם ו שבנתי זה ה אם הג״ל( הרצוג הרב לדברי כוונ *י־עס כוו החלטה תהי

ם׳ שלה. מן אצא לאו ואם כן׳ אזי הרבני ם;יבמי התכוונתי זה לדבר הממד לא ״שההסדר תנג התורה״. לחוקי י

תי ה מי שמצווים קוטלר הגר״א דברי כל על ת צד לרבנים ״ כיצד וגם להסכים״ ם לסי לפסוק כי ם דיני מוקראטיי ם ורבניס — די סקי פו

ם והמה — ב״ג של ציוויו לפי שבי ם נח לני ת״. ופסולים כגז — לעדום׳ על בישראל גדול אומר זאת כל מדוע רבני במדה ברבנים יחשוב ופי יצא זה שכל להאמין קשה ז כזו בטרם עכ״ס ! בתורה גדול מ

ה זאת, אמר שאול היטב לחקור צריך הי ! מקודם הרבנים את ולם מלא בפה לומר אני יכול עפ״י ישראל דיני יפסקו לא שהרבני

שהו של ציוויו ענו לא כך כדי עד מי אמרו והרבנים ח״ו, הג מק יל בזה התורה. צו עפ״י רק שיאמרו כו ת קוטלר הגר״א י סמיך להיו

ה כ״כמו ובטוח. הי מן שבאם בטוח י ם מן בז מני שהו יציע הז חוק מיקי המתנגד ת אח אסיק תוה״ק. לחו שות. המסקנו הדרו שלטה מר ע״י שהודפס כפי קוטלר, הגר״״א לנאום כאן עד

רוטנברג.

19

תכן כאן. להוסיף אני יכול בטרם עוד הממשלה מן ואצא שיע זה מכתב ב/ לידי יגי שנה כבר כי כ האשה שוויון על חוק הצעת י

ם את לשאול זקוק אני )אין בעצמי אני רואה שאותה כך< על הרבניא ת שהי הממשלה. מן אי־*ה אצא יידחה, לא זה חוק אם — לתורה מנוגדת יוצאת נפשי שלדבריהם )הגם רגע אף אהסס ולא בתוכה(. להיו

ת שו ע איני כי אם זאת, מלע ד שמן הרב זה במקרה יעשו מה יו ומר פיד •אצא אופן בכל אני ; שפירא יתקבל. זה חוק אם מי

אני למדי״ ארוך הוא המכתב עכ׳ז אולם כך, כל וטרוד עסוק ותי. את להביע לנחוץ מצאתי ב שבי אכן תגו רובה אשר בממשלה בי

ת, שי אני חפ נתון — אגודאי עורף מבלי המזרחי, חברי שני בין וחו בי נתקיים ־— צד. מכל מסיתים צד, מכל במלחמה שי שבי בי י יו

ת וגם שער אני שכר״׳ שותי נגינו הגיע כבר אולי יום בכל שוקל ומן לחגוב־־. — הממשלה. מן רק ולא האלה הענינים מכל לצאת הז

הנ״ל. בשקולי בשבילי וערך מקום ג״כ יהיה זה למכתבי שתבואחני המצב בענין רגע לחשוב שנעמיק אולי כדאי אולם של הרו

אלא כותב הנני היקר. רוזנהיים מר לכב׳. רק )לא כולו ישראל עםבן העולם( )ובכל בא׳׳י המצב לבבי(, את להשיח אחד מצד עי הרו. במום גרוע ונעשה כלל טוב אינו שוב של גדול רוב ליום. מיו )ושל זה י

ת ממש זה בענין והמתעמק לגמרי. הוא חפשי בכלל( הפליטה שאריראשו. שערות תסמרנה

ד עצמנו את אנו שואלים מי ישראל, באגודת הצלחנו לא מדוע 1 תממילא שבון את אני כשעושה לדעתי, בא״י. גם הצלתנו לא ו הנפש. ח

התמרות פעולה לכל נחוצה העשיה שבעולם בזה, הדבר סבת נעוצהת מלאה מסירו שים ודוקא נפש, ו במשך נפשם את מסרו למיניהם החפם חנו ואילו שלהם. ושקר לע״ז שני שנו אנ אגורת של הנצחי לרעיון ננ

שראל ם, וברפיון בהתרשלות י )איני חובה. ידי לצאת רק 2כאילו ידידי כאן מדבר חי ם גם או סגולה. מי עוד שבפולניה מהמוני ארצות ו

שעשו(. במה הצליחו באמת והמה באירופה,

20

כלליים ציונים )מפא״׳י, אנשים, קבוצת כיצד אני כשמתבונן ן האמת על נודה מפלגתם. למען מלכתחילה נפשם את מסרו וכו׳(

שלהם הרעיון עבור נפשם את מוסרים באמת אשר מהם הרבה ישם גם והם וממושמע. מבוסס ארגון ולהקים ציבור לבנות יודעי

־ם שבגדול הגדול למן אמורים אלה ודברים זה, כל חסר ואצלנו ד וא. אחד כל התמסרות. אין נפש, מסירות אין שבקטנים. הקטן עד

אין ציבור אולם לעצמו, במה בונה עצמם( בעסקנים הוא )והמדוברשהוא. כמו הוא המצב ולכן כלל.

נבנתה כאילו ישראל שאגודת הגדולים״ מן לומדים הקטנים אצלנו ישראל אגודת > בקצור — האפשר ככל ולגצלה ממנה לקבל כדי רק

למענה. הם ולא למענם. נבנתהה. איזו כשיש העליונה, במעלה היא ישראל שאגודת בזמן עי־ ו

ה ונהנים הבמה על הם יושבים אזי — גדולה כנסיה כינוס. :;ל מזיו התחתונה במעלה נמצאת ישראל כשאגודת ואילו 5 ישראל אגודת

­וכש לשמים. עד עולים הם כשעולים. ! ״ישראל׳׳ כמו היא )ואגו״י שייל-^ אינם ממנה. לדעת רוצים אין לארץ( עד יורדים — יורדים

בה, ■ומתביישים ״נייטרליים" ונשארים לה כמשתייכים עצמם את חשבו מסוימים ואישים תקופה היתד.

רופפת השתייכות גם כעת — למזרחי שהתנגדו זה מתוך לאגו״י 1 ביותר הקנאים המה ישראל אגודת של באספות מצדם. אין בזי

הר מגלים — לאמריקה אפילו או לא״י הם באים למשל אם אולם עמידת־ אלא זה ולא זה לא מזרחי, ובין אגו-י בין ז״א נויטראליות.

בינים. הנייר כי בשתיקה. בוחר אני אולם זה, בענין להגיד הרבה לי יש

ביי גם כי אני יודע הכתב. על הכל להעלות ארצה באם יספיק לא ד ב 1 גלו ל עכ״׳ס מוכרחני פעם אולם עצמי, את מסכן הנני בלבד דלעיל

העגומה. המציאות מן טפחזצ׳׳ל מלובלין להגאון פעם אמר זצוק״ל מגור אדמו״ר מו׳׳ח כ״ק

שיבת רק שהתמסר — לבגץ גם שיעשו! ׳ממנו בקש והוא לובלין, ליל כולה ישראל אגודת צי בעולם כבר )כששניהם י— הבל את עי״ז וי שאומר ״מי * בזה״ל לו ואמר הדברים( את לגלות מותר העליון

לו תורה, אלא לו שאין ף/ אין תורה אפי . לחיד׳ חינוך יש ש הי : אגו״י וכוונת תכלית היתה וזו הכלל, חנוך וי

מזגיח-ס זאת ואת החרדית. היהדות משמר על לעמידה הכלל את לחנךם גם אני שלנו הגדולי אין התורה את לחזק כדי : לומר מרהיב ו

שיבות ת, ומסגרת רעיון נחוץ אז גם מספיקות, הי רעיון הוא עולמיש נמצא לא לדאבוננו ישראל. אגודת אמבס אגי יודע בזה. שיתעסק אי

זה כל ; תורה מדעת רחוקה בעה״ב דעת ובי בקורת, נחוצה כי ץ לב* עצמה, לעבודה ממש של סיוע גם נחוץ אבל — ויפה טוב

להשמיע יהיה אפשר כלפיו אשר אדם יישאר לא זה בלעדי כי התנועה,1 ־ הבקורת. דברי את

שי ״בהדי כן, אמנם דמפקדת ״מה אבל לך״. למה דרחמנא כבדי באמת יוצאים אנחנו האם למעבד״• בעית את בביקורת, חובתנו י

השאלה. זוהי ? נאמנה והכי צודקת הכי הביקורת ותהיהתכן מדי. יותר בדברי הארכתי אס לי יסלח כב׳ מז שמר י של — זאת. להאמין שקשה הגם הדברים, כל את מלבו בדה רוטנברג

בטאזזי גם אט אופן, בכל למפרע. בטלים דברי כל בזה שבמקרה מובןריני כהוגן, שלא דברים איזה רו! כי למפרע, עליהם סליחה מבקש ה מדי באתי שיחי כך. לי

הנני באה״ר דושמע׳׳ב ולוין. דץ3ה מאיד יצחק

22

בממשלה ליהטזתתפות סביבשביל למה — השאלה לעצם ובכן, שתתפים אבר מה וב אליציה מ בקו

? הממ:דדחיתח כי אם נוסף. הסבר כל הוא שמיותר מניחים✓ אבו הויכו

ם ימשך זו לשאלה סביב תי ת מתיך ולעי שבונו שיים ח א אי ריד — גא חיוני כי העובדה את משנה זה אין שביל הי ת ב הדו ת הי החרדי

שב שנציגה א והמחליט, הקובע במוסד בממשלה, י צי ח לפועל המו מני וה. הקו את ת מיתם לצע־־יבי, לבו, אין למדינ סדו סביבה אשר המו

ם ולהלחם להתלכד נוכל שולי ם בנח רי ם הכבי תנו שמציפי עבר בכל אושים אנו ופנה. ם ;חל רי שי ם החזקים המכ די נמצאי דנו בי תנג ;מ

ם ם מפורדי לגי מפו ת סערות מול ■עומדים אנו ו מו ו ה המאיי ״נו. ׳ לכליקו ספי ם י שנו בצפור שיפגעו חוקי לטראגי מצבני את להפוך כדי — נפ

שוא. וללא בגדבו, ההתקפות את ולהדוף רלהלחם בשער לעמוד עלינו נהממשלה. — הוא הזה והשער

ה לא עדיין ומאידך, תנ שובה ני ת ת ת הגיוני לשאלה ואחראיתנו הפסדנו מה : הפשוטה ס ם בנקל ז לממשלה בכני אלה יכולי

אגרדת־ של עצמאותה אבדן על באמריקה לספר גבוהה, גבוהה לדברכון שקול הסבר כל שמענו טרם אבל, ישראל, מתבטאת במה ונ

ם של עצמאותם שי שמוני רי אנ טו א וממה קרתא״ ״נ על עולה הישראל. של עצמאותה ת במה אגודת־י ם כבולו ה ת ראשי של ידי אגוד

שי של החופש מתבטא ובמה ישראל שלמי ״הקול״ אנ האם ? הירות כל העדר שבות אי ורסן, אחריו ש תוצאות, בשום התח ת טשטו הגבולו

ם ועירוב והשקר האמת בין שגי ת בין המו או בין ועובדה מצי עלילה, ל

23

ביכולתה שאין הזאת, הארסית התעמולה !ו עצמאות נקראת זו האם לגלות התדרדרותה בשטף מוכרחה הגיון, של מלה באף אחיזה למצוא

ם יעקב ר׳ למורנו לוין הרב כתב אם ואכן, זהותה. אח מכתב רוזנהיית בגלל לא לממשלה נכנסה ישראל שאגודת נקבע, ובו ארוך שאיפו

ת תיו ת, או מפלג שיו ם הוראת לפי השעה כמצות אלא אי הגדולישים הבינו ואם שכמה, על הרובצת האחריות כובד ובגלל אחראיים אנם באמריקה המכתב את להפיץ ת את ולהזים — ברבי והשקרים העלילו

ם לעבור הללו נאלצו זו, לבעיה סביב שנתרוקמו המרובים לפסים להם ולבחור אחרים שית התקפה — הגיוני ויכוח במקו על אישראל אגודת של הגדול נציגה מ. הרב — י לוין. י.

אלי, הרקע ת והשנאה הקנאה האינדבידו שי ם המבצבצים האי עולי ום אלה של מדבריהם תר מעידי ם, ממאה יו צבאות ד׳ קנאת לא בי עדי

ם. של התפרצות אלא מגרונם, בוקעת מי : השאלה ונשאלת יצריס כבוד של במעטה להתעטף להם המותר י זאת להם התיר שמים האמתי שהיסוד בזמן ת הם לדברי ציו שפלות, אמבי

שב אינו לוין י.מ. הרב — ברורות פעם יוגד ש בממשלה יו כאיה אלא, פרטי, ציג ת של כנ הדו שראל אגודת ! המאורגנת החרדית הי י

שלתית בקואליציה משתתפת שראל אגודת — והיא הממ שבת — י יויבממשלה.סנו שאנו במכתבו, בגלוי פעם הבהיר לוין מ. י. שהרב טוב נכנ הזאת המועצה — היא התורה. גדולי מועצת של צו לפי לממשלה

לי של דו א ודנה, ישבה — ישראל ג עה הזו בשאלה שהעמיקה הי הגי ותה לא לממשלה הכניסה הזו. המסקנה לידי אם כי זכות, לנו היתה לא העליונה. ההשגחה ע״י עלינו שהוטלה חובה אפשרות כל לנו הי

הזו. והאחריות הזה העול את מלקבל להתחמקמנע שנרצה כמה ם להי טויי ם מבי להתאפק נוכל לא מעליבי

דוני שהסלוף מלקבוע ע דלהלן שבדברים הז שיפלות, לדרגת מגים הם וכך : כותבי

24

ם ע לוין ״הרי״ ד עיני אבק לפזר יו דון גם הקהל ב תו בנ ס כניתו ב שי שלה, וי הרי בהממ ר ו רגי ם, אחד אבק ג ע הוא מרבי ד לספר יו

ת מו תמי אני : לאמור מעושר. ב תי ״ ע ס שבתי לא״י יורק ■מניו נ תר אדמו״ר מו״ח כ״ק דעת את לשאול תי לא אולם זצ״ל, מגו כי זש תו להפג ם, א חיי ב ד- די עו הו את לדעת כ ע ״ ד ק/ די הלא ה הכל בי

צוי׳ ת מ מונ ד על ההצהרה' י ת סו ה י מדינ תה ה ד׳ שהי ר ב ואשר אייה ם גם חתום עלי ע לוין הרי״ דו כי ת. בחג האדמו״ר נסתלק ו שבועו ה

תו קודם וגם ע סי ת נ ת־הברי הקצב במלוא הפרק על עמד הדבר לארצוהי׳ וארפן ת די ש דו שהו מלו בי ה אבל זצ׳׳ל, האדמו״ר בדעת ל

שה שאל״. לא למעש אינו אי ר ש ם אח מכי עניני ע לחשוב באמת יכול ה כי רג

צא הזה והקצף השצף ם מפי שי שי ם אנ מרי תי מ בשם להקרא הם" ראי שא ״י שהוא בחבו נו ל האמת״ ״סלוף על מכאב מ כו אבל ז כבי

שוף אס ת, את נח בדו שאלה תתעורר לא כלום העו ם הם מה ,• ה שי האנם — הללו פני מין זיי ה שפל מ ד ה ח ם 1 ביו קאי מי ה קו מטרה לאיז

ם סתם או י שהיא מון־ לתת זה אחרי ■מישהו יוכל והאם ד רמאי אים לקול מה ה תי חו ם צרי ה תי ? וצעקו

1 מהו האמת כים זאת את עי ד ם יו תבי ג עו הפלסתר כו ד הו. בעת וי הם שכתבו

לד כל כמו כמונו, ב, י שו עו בי ד שבוע הארץ את עזב לוין שהרב י כה הקמת על ההחלטה קבלת אחרי מדינ ש האו״ם, ע״י ה שאי עדיין כשלה על חשב טרם והרכבה. ממ

עו הם ד ק הי׳ לוין שהרב כמונו, י ר ם בניו־יו ר ד׳ ביו — איים ד על הוכרז בו יו סו ה־ י עו המדינ ד לד כל כמו וי ב, י שו לוין שהרב בי

ע ב הגי אבי תל־ ה, הקמת אחרי רק ל מדינ מי בעצם ה ר י על המצום שלי רו ק שלא רק ולא ! י ר האדמו״ר פני את לראות הספי מגו

ם בחייו, זצ׳׳ל א ם כי־ תו ג הלוי שתתף, לא כ תה לא כי ה כל לו הישרות ע אפ הגי ם ל שלי רו ה הכרזת של ההצהרה ועל לי מדינ עו ה ד י

25

שהרב נכון אמנם זה. אחרי חדשים כמה חתם לוין שהרב הם, גםשים לו שסיפרו ממה התעלם הוא ; ממשהו כאן התעלם לוין אנ

ם מני האדמו״ר ישראל של רבן את שאלו הם אכן כי ; ביותר מהי לממשלה לוין הרב חתנו לכניסת בקשר דעתו על זצ״ל מגור

כן וכהבנתו לעשות מה יודע מאיר יצחק : השיב הגדול והאדמו״רא אין טיען. דארף עהר רואם ווייסט מאיר )איצ׳ה לעשות עילו וויטיען״(. עתר זאל אזוי פארשטייט עהר

ן אמרו מה האחרים התורה וגדולי. אם לקבוע נוכל ממנו אשר אחד, מכתב כאן להעתיק כדאי אולי

שיבת השתתפו שלא התורה גדולי הוחלט בה התורה גדולי מועצת בישראל שעל שלה: לכניסתה התגגדו בממשלה, להשתתף אגודת־י לממ

תש״ט שבע ט״ד ב״ה,היגנו לכבוד הדגול מנ

שליט״א, לוין מ. י. הרבהקריה. הסעד, שר

נ., מ. ר. רבי הגאון ׳מרן עם שיחתי תוכן את למעכ׳ בזה מוסר הנני

תו בביקורי שליט״א מלצר זלמן איסר )מקדם בפתח־תקוה בביריו ם הנוכחי(, מגו / ביו ז. ש. שבט ט׳ ג

שיבת שליט״א הגרא״ז למרן כשמסרתי גדולי מועצת שישלים להתקיים צריכה שהיתה התורה מזג לרגלי נדחתה בירו: האלה כדברים לי אמר האויר,

שיבת להשתתף מוכן אני לב ״בחפץ התורה גדולי מועצת בי­־ עולמנו של ברומו העומד חשוב כה בענין לדת שעלי׳

ת השתתפות ת היהדו של הקמתה בזמן גם בממשלה, החרדית הממשלה ם היו ואז זז, שאלה קיימת היתה הזמני מיני מי

­המסכי דעת על סמך לוין הרב התורה. גדולי ־בין ומשמאיליםלוין הרב ועל הדעות, יתחלקו עתה וגם להצטרפות, מים

26

בידו. יצליח וד׳ להבנתו, לעשותשך אני שמי למסור מבק ם אני שבעצם לוין להרי״ט ב מסכי

אד אך לדעתו, ם להביע לי קשה מ שלי רו ת דעה בי תנגד מלי לכמה דו ת ר״מ רק אני סו״ס כי התורה, מג ב שי ״עץ־ בים״ ם בה חיי מצאי ם נ די מי ם שהם תל טי רי נו טו 1 קרתא לנ

אני ק ו ם מחזי ס הרב את ג א בנגי ט״ רבי שלי רה כ בחות ב שי לוז׳ין )בי רי אחד הוא הי׳ וו חי ב בה, מ שי אני הי ר ו צעי

ם, מי חד לי תו בי תי א בן בחדר היי מנו שקבלתי וכמו הדרכה ממוד(, ת בכל בלי א שתדל ז ת אי״ה א היו בה נוכח ל שי בי

ם. שתתקיי כם תי אלה בדברי ת את הסבר ב בי סי רו ם סי על לחתו

א' ה״קול ר שימה של קו ת ב׳ ר רו ת, לאסיפה לבחי המכוננת תי למרו מה נוחה שדע שי ת׳׳. מר א . ז

שיחה תוך ע ה ט״א הגרא״ז מרן נג רי שלי ת ל ז׳׳ הרמב״ם בדב בהלכות ה על ו׳ פרק דעו הגי׳ מדינ מנ ם ש אין רעי שים ו ם אנ בדרך הולכי

שרה, ם אל ילך י שי׳ מקו ם, שאנ קי ת כל היו ואם צדי מדינו ת ה הגו נובה לא בדרך כר טו שב ו די לבדו י חי ענין י שב : שנאמר כ ם. בדד י וידו

ף סי הו תכן ו ענין את להשוות שאין י דון ה ז״ל, הרמב״ם שמכוון למה הנר הלא אצלנו כי ב שפעה על מדו ך ה תו ת הכלל חיי כ מדינ שראל ב והצלה י

חן, מה ת, כגון שני שו שרות שבת, אי ועוד. כד על בדברו • ם ה׳ י סי ם ונ עינינו הקב׳י-ה שהראה גלויי שראל לצבא ל י

תיו מו מלח ת ב שיו שרובו למרו ם, הם ורא רחוקי ת לצערנו, ' הגו תנ מהר ישרו־., כי צי״ב בשם הז דין זצ״ל הנ לו רי׳ הפסוק את מוו כ ח/ פרק בז

ה תקופה על המדבר מ שלנו דו ת !נסים ועל ל ר ונפלאו תי לדו זכאי, בלא בי הנ א ו תבט ם ה' בשם נ ג י ״ נ י ע א״. ל פ י ב

ם את מוסר אני ת הדברי ע די תם השר מע״כ לי חזווהערצה, בכבוד

לדברג״ הלל אברהם (—נ גו

27

ם //המתקנאים" חבורת באים הכל ואחרי מעמידי בשאלתם תם פני ות עדי מו : ה

מי ר ״ ם עם לשבת לממשלה, לבנם התי ציוני שות ה פלסתר ולעם, הזהרת כל לנו...״ הורו אותם ודרכם, שיטתם הגדולי

תו אולי או ם את להציג י לי עו, אולי : לנו״ ״הורו אשר הגדו צבי יה מדברי ם״ איז לי ם ״גדו שי ! פלסתר עו ם הם מי ן שאסרו הגדולימצא האם ז לממשלה להכנס בן, הדבר את שעשה אחד גדול נ מו ( שלא ושי של מפיהם רי אנ טו ם ולא חיים, אנו קרתא״ ״נ רונ ת נקבל מג הוראו

ם״ אין נבראו...(. ולא היו שלא מ,,גדולי תנו גם ו ם ללמוד בדע שי מאנם לכבד איד הללו שמור גדולי פיהם. אמרת על ול

אולי ם גם ו ם האלה הנולי רי ת רצוננו אבל הם, מיו על להתעכב בטטה ז האומרת הפלסתר שבכתב אחת צי

חידה ׳,המסקנה סת כי היא, מאליה העולה הי אגודת* כנישלה לתוך ישראל ת רוח יזשר׳תר. הממ ת בתוך ציוני רו שום, הרבה אוי חרדי שראל לה ו ה אשר לאגודת־י ד ת י שו בנפת קיו אלה״.״ נ

הם אלה של בעטיים הרי רי ענו ועוז ם 120 שבין למצב, הג אשר חברים לכנסת שבי ם 6 או 3 רק יו ם * אגודאי ענו אלה של בעטיי למצב הג

ק הצעיר הדור של המכריע רובו אשר ת ם ן מחצבתו ממקור גי של בעטייענו אלה, של ורק אלה תינו כל אשד למצב הג ת אינן מחאו שמעו אין נ שם ו

שנו !לכאבינו לב ם אצל גם מיאוס מחמת למוקצה נע מרי המוני שום הם גם מזה וכתוצאה תורה, חקי ם גד ת ועוברי ם למחנו 5 המתפקרי

שומרים הללו, ור,מעללים רבננו על ה ם משמר, כל כעל חו עוד מעיזישה במצח פי להופיע נחו טי מ !מומר כ

שו הם ם״ נע ה ת של ל״פטרוני הדו תבי דפי על שרק )כמובן, הי כלו ? שמה ו,,ממשלה״ בדרכם להם אונה ״מציאה״ שלהם(, הפלסתר אי כ

שראל אלה לחמו לא ת באגודת־י הדו בי ת ו ד החרדי על שעלה טרם עוה שאלת האופק לו ; המדינ אי ם הם כ ם אינ להטיל רבות שבים זה עמלי

28

בני ף א שעל צעד כל על נג ת של ו הדו ה הי אמנ .הנ . .ם ם אנו ולילה יו מעי ם שו ה ם של מפי שי תבן : הטענה הללו האנ 1 הי

ם איד עיזי ת לקבל מ שלה הלא ? בזאת אחריו ת הממ בי טי ק ל א׳ קו א הי צ יושלה חברי שכל ה, בעד אחראים הממ ד צעדי אי ם ו ת״ ״מקבלי אחריו

שבת, לחלולי ת, לאכילת ה ת הטריפו צו רי כו׳ לפ כו׳ ו ם ו שי &דינה הנע ב? הרף ללא

ם, גם שי שר האנ ת א ת אלה טענו שו ם נד ה פי ם, הרף ללא ג עי ד יושלה פן אחראית שהממ בי באו טי ק ל ה קו שי א, למע ה הי קי ה לחו צעדי א, ו הי

ך אבל, של אי שר למ ל אפ ת להטי ריו ח שבת לחלול א שה ה די על הנע ישחר״ חברת פה ״ ר שגה 15 זה בחי ת שלה חבר על ויו ך י בממ שר אי אפל טי ה ת ל ת א ת לאכילת האחריו פו רי ט ם ה צי ת בקבו ם וברבבו תי ם ב פרטיי

שראל שלה על בי רנו ואנ£ ז הממ צע ע ל ת נג צו ה הפרי מדינ ה ב ע מגים, ם לממדי די מחרי ת ה א חרד כל לב א ר ע השם, וי הנג ת ו א בל אוכלת הז

בה חלקה ב טו שו ה בי ם ז שי ה של ר, שנ ת ת מה ויו כו ש שיי ה י לבעיה ב או תה עם זו ג שתתפו ת של ה שראל אגוד שלה י ן בממ

ת אם ־ ד שראל אגו שלה, תצא י ם כלום מהממ ם מקוי שי הללו האנשבת שחלול ם ז יפסק ה חדלו שהקבוצי ת לאכול י פו רי חי שכל .י ט ב ט מ

ה מדינ שרו ה ת ? יכ צו ם ? ותעלם תפסק שהפרי נוכח הכאב באמת כלום המצב ב של העגו שו א הי א הי שר הי צה א ם את ממרי שי ש הללו האנ לדרו

ת את ב שלה עזי ת ע״י הממ ד שראל אגו י ? ים כלום ם אינ עי ד ת שאם אלה, יו ד שראל אגו שלה תצא י המצב מהממ

ם גם יחמר שטחי שבת חלולי הללו, ב שו ה ע ת ע״י רק לא י ם חברו שי אנ ום, שלה, ע״י גם אם כי פרטיי שר הממ לי א ד או דד עו ם את תעו שבי תו הפין, ם בעקי שי ד למע תר עו ם יו עי רו כי ? ג ם לא ו עי ד ם יו שי הללו, אגם של הקטן שהקומץ די הו ם י ם חרדי אחוז 80 בין הזאת בארץ חיים, שיי ל בחלקם אשר חופ דו ם לצערנו הנם הג ! אבטי־דתיים ואם עי ד ת, על לדבר הם יו ם אחריו ם כלו ם אינ שי רגי שרובצת מ

לינו ת ע ת אחרת, אחריו ריו ח ם בעד א ת קיו טדו ך מו ת שלנו, החנו אחריו

2$-

שלנו! הצעיר דור של לעתידו אחריות, שלנו, מתורה מבצרי קיום בעדתינו אחריות, ^ שחוקים אחריות, מחצבתן, ממקור ינתקו לא שבנו ^ני ר ה

לא פעם שאף הזאת, הגדולה והאחריות ,,וכו וכו׳ עלינו, יוטלו לאא למיניהם, המעללים של מסוגם האנשים את העסיקה שהניעה היא הי

את שהגיעה היא ־!יא שס, ולשבת לממשלה להכבם ישראל אגודת את אם כי הממשלתית. לקואליציא להכבם שעלינו לפסוק׳ התורה גדולישינו, על ולעמוד ללחום מה, לעשות אנו רוצים לעשות נוכל שלא הרי נפ

ם קללות ע״י דבר שמיע וגידופי שס במקום, ללחום אם כי אי־שם, שנהדברים. בחתכים

לממשלה, ישראל אגודת כניסת שעם הללו, האנשים הם יודעים תעשה הממשלה שאם הכנסת, במת מעל לווין מ. י. הרב נציגה, הצהיר

שהחוק תקבע התורה גדולי מועצת אשר חוק, איזה תקבל צעד, איזה את ישראל אגודת תעזוב יום, באותז אז, התורה, לדין מנוגד הוא

ט לא אז, הממשלה, כל לגו איו כי ואם המסיבות, ועל התוצאות על נבידנו על הממשלה שעזיבת ערובה ההגיון ואולי, במצבנו, לגו תעזור יציגינו, יסכים לא מאידך, הרי, אחרת מחייב שם לשבת לוין הרב נ

ממנו. זאת לדרוש נוכל לא אגו וגם בניח ; בממשלה מכירים הם שאין הללו האנשים הם, מתדברבים

כדי לכל המוכנים ויותר, איש 80 של פסיבי מרד — שיטה היא שזאתם שיטתם את להפגין מוכני התנאי אבל ; ממאבק יזכו אשר עד ללחום ו

ולמעשה. להלכה עקביות ? עקביות — הוא הלא כזה למאבק הראשון שרק להגיד אבסורד זהו הרי בממשלה מכירים שאין מצהירים ואם

המוטלים החובות ובעול לוותר יש שכזה בתור לאזרח המגיעה הזכות על שאין הרי שיטה, תוך במדינה מכירים אין אם לשאת. כן כל.אזרח על

היכרות חוקיות, אפשרויות )כספים, הגאה מכל בהתנזרות להסתפקשרין המכניסים מהדברים גם להמנע יש אלא וכד׳(, ממשלתיות או במי

להחזיק מסים, תשלום לאסור יש ;הממשלה לקופת הכנסות בעקיפיןלהתעלם יש בקצור — האספקה. ואת הדאר את להחרים המטבע, את

התוצאות ותהיינה — ועיקר כלל עמם להתחשב ולא המדינה חוקי מכל איץ במדינה ההודאה באי התרברבותם בל הרי אחרת, )כי תהיינה אשר

סרק״(. ״מלל אלא פירושה דפי על רק למעשה קיימת !במדינה ההכרה אי הרי המציאות ולאור

בתבי־הפלס־ )בם משתמשים כלנו ובדאר משלמים כלגו מסים בי עלונם. לגו מקציב האספקה שמשרד מה אוכלים אגו ן על־ידה( נשלחים תר

די שהוצאה במטבע ומשלמים ה על־י ש אין ן המדינ יתעלם אשר אי אגשים באים הללו ובתנאים המדינה. בעול ישא ושלא המדינה מחוקי

בהכרח הרי במדינה, להכיר. לנו אין זה בל למרות שאכן ומסבירים,ש לא ממגו, להגות לא השלטון, בתאי להשתתף לא : רק הוא הדבר פירו

שתנו את שם להשמיע שו לאחרים לתת אלא, — דרי שלטו הכל שיע וי קללות ובמספד העיר של לרחובה נצא וגזירה גזירה כל על ואגו, ; בכל

די את בצא ריק בחלל שנשמיע חובתנו. יתן לא כאלה אוילים לאבסורדים לא, המלל גבורי גס ידנו. את ני

ם, הללו ? תתמלא לא פעם אף ודרישתם ישמע לא שקולם מבינישתוללו בגו אשר האחריות על־השבון מה, אלא יצר את בעטיפם הם, י

קגאות• של במעטה ההרס כל לקבל ומבלי מאבק לכל מרחוק להתיצב אלה בתנאים מאד קל להשמיץ משמיעים( שבעצמם לדברים אפילו אחריות )בלי אחריות

הכחות !בין המתנהל המאבק לכל מרחוק לעמוד מאד קל ולהעליל.ם. ולתבוע ולבוא ומצות, תודה שומרי מחנה לבין התפשיים שגי הי

שבי של המכריע שהרוב ברור, הדבר הוא כן ; חפשים הגם הארץ תו לא עדיין בהם בשנים הדבר הי׳ וכן כבר, קיימת המדינה כאשד כיום

והמאורגן מכריע רוב — הזה ברוב להלחם עלינו הוטל אולם, ; קיימהסנו ואם המנוף. רבי חזקים מכשירים עומדים שלרשותו יפה. לכנסת נכנ

אפילו )ואם 6 — ביותר הטחב ובמקרה ,3— הי׳ מספרנו הרי המדינה,ח תר בין (16 עד הגיע שמספרם נני ש ממאה יו קודש לכל המתגברים אי

של מעשיהם בעד אחריות הללו הספורים מאנשים ולדרוש ללכת —ו

ו1

ו

31

ם לתבוע ן איולת זוהי — הגדול הרוב ציגי ם, מהנ בין שיהפכו הבודדישים החלוני הגדול הרוב את לילה הי —־ ומצות תורה שומרי לאנ זו

ה מגוגי \ שפלה. דציגינו על •מוטל שכן מה ם נ עיני שמים שם את לקדש הוא המועטי בשים שאבו מה ? והמצות התורה של עלבונן את לתבוע הרבים, דור

ם מבציגינו ם הבודדי תיהם להלחם — הוא מתנכרים של בי במגמום קיום של אפשרות וליצור המרובים, הטועים של והמחטיאים הכוזבי

תינו ואת תורה. שומרת ליהדות התפתחות ושל מו ת ממלא׳ אלה מג ר סי מ גחנו, ראש ובכבוד, בגאון נפש, היגנו שלי ... לוין. הרב מנ

תבונן ואם ת׳ לבמה רק מש׳משת שהכנסת בראה, בדבר נ מבי פו של בקואליציה מתבשלות וההחלטות החוקים הכרעה, כת כל מחוסרת

א אשר בממשלה ובעיקר הרוב, ומוציאה מחליטה המקרים ברוב היא׳ לשבת, לפועל: אותם ה בכנסת איפו ם מספר עם באופוזיצי רי כה צי

ה פעולה זו הרי ואפסי, קטן דונ כל והמחוסרת לכשלון מלכתחילה הני. . . , להצלחה. תקוזז

ם ואם שבי ם בממשלה יו שיגי ם הקשים התנאים למרות ומ שגי הים ם אם ; ניכרי עי ר החפשים את מונ צו ת קשים תנאים מלי הדו לי

ת׳ — החרדים נחלת על שומרים אם ? הנאמנה שיבו החנוך בתי היכד׳ ד בם מליגע — ו ם אם ;זרה י שיגי החנוד במפעלי מלאה הכרה מ

המוחלט הרוב של הכביר הרצון למרות המדינה, את מביאים אם ? שלנושביה די — מתו ועל הכשרות על תשמור שכזו, בתור שהמדינה, מצב לי

שגת מעין זוהי הרי — השבת אנו. לנו שהוצבה המטרה ה ואם במצבנו.שים באים ם אנ מטילי ם על ו ציגי שבת חלול בעד האחריות את האלה הנ

חיד או פלוני גוף ע״י ש־נעשה שים באים אם ? אלמוני י ם אנ תובעי ום ציגי ם שנ ה את יהפכו בודדי הו הרי פיה, על כולה המדינ הבל פטפוט ז

ש בדאי שלא לקנטר, סתם — זולה כוונה עם ... . מלה. אף לו להקדי

32

התורדו גדודי מועצתשחיקה. לעבור לגו אפשר אי הזאת הפרשה על גם אנו אין כי אם בשבים ה את לתבוע וכלל כלל חו לי ״מועצת של עלבונ דו התורה״ ג

ח תבזי ת בכל המ רי ע״י הזדמנו טו ם • קרתא״ ה״נ ה רי דברי כי ו ועוזם בלע ם אינ לי של בכבודם לנגוע יכולי שראל גדו ש וכמובך, ? י שי

ם לסדר לעבור שמותיהם, על היו ״מועצת כסף" בצע בעד שכאילו אלי דו אה התורה״ ג ה... פסקי את מוצי דינ

שמצות אבל, ם לחוד ה לחוד. וסלופית הנה : הפלסתר מכתב אחת סילוף פנינ

בד, שנת ״במרינ שאל הפועל שהועד הוחלט תש״ז ב בכל ים עניני ת את ה רי״צ מרן של דעתם חו סקי הג שינ זצ״ל, דו

ק הגר״ז צ׳י ביי און מבריסק סולו הג ש החזון ו שליט״א, איש לפתע מדוע ם וחפש והלך הנ״ל את נט ם התרי מרבני

ם רי ע״. הערצאג ד״ר את לראוה מציג והוא המתי הידוי י ■ ז האמת ומה

בד, שב בעת במרינ ת המועצה מו ת המרכזי אגודת־ של העולמילי מועצת נבחרה ישראל, דו ם מאותם המורכבת התורה, ג לי שבו הגדו שי

מנו דנו בארץ בז ת על ו ס שראל כני שלה. אגודת־י ת המועצה לממ המרכזילי ״מועצח מחברי לבקש אמנם החליטה דו ראו באם התורה״, ג הם י

א הרב מרן עם להיתיעץ בכך. צורך סקי שינ ר״ז זצ״ל, דו ק הג צ׳י ביי סולואון ועם ש החזון הג ם אנו אין כי אם אולם ! אי שיב מוסמכי בשם לה

עצו כן הם אם המועצה תי עצו לא או ה תי ם עם ה זאת בכל הנ״ל, הרבניע הלא דו שבורג סופר עקיבא ר׳ שהגאון י חד נסע מפר מיו להתיעץ ב

33

אגודת״* > לממשלה הכביסה בשאלת שליט״א איש החזון הגאון עם בוחרת אינה ? התורה לגדולי נשמעת היום, ועד הוסרה מאז ישראל

איפוא, )מובן, הקובע. הוא דינם ופסק לשמוע לא ובמה כן במהם...( קרתא״ •מ״בטורי נקבל לא זה בנדון שהוראות ה רי עוז ו

;בארץ אשר הרבנים גדולי מכל הורכבה התורה״ גדולי ״מועצתשינסקי הגרי״צ ואם ש החזון והגאון סולובייצ׳יק הגר״ז זצ״ל, דו אי ;במועצה להשתתף הם סרובם בגלל •רק הסיבה הרי בה השתתפו לא

עו ולאשר צורפו מרומניא, הרבנים מגדולי כמה ארצה לאחרונה הגיד שואלים שרוצים ממי שאבן לעלילה, מקום זוין למועצה. הם גם ני התורה, גדולי ים1הרב ארגון את שואלת בארגון ישראל אגודת —

פועלת. היא — החלטתם ולפי חטא המעלילים להם, מצאו הפרשה. נגמרת טרם בזה אבל,

המהרסים חכמי כותבים — ״הצרה ;התורה״ גדולי ב״מועצת אחרלי שבמועצת היא — אגו אין הרוב״•• אחר הולכים התורה גדו

התורה״ גדולי ״מועצת מחברי לדרוש שעלינו עתה, ־גם משוכנעים,ט... אחרי שילכו עו מי ה

מאום ס״ט )דף עלונם דפי שמעל ה״הוראות״ את גם נקבל לא גדולי ״מועצת השם את להסיר יאחד, נש בר דורש בהם חומה(, אני

כן... כי ; התורה״ זה... בשם להשתמש ולהאדמורים להרבנים מה א גדולי ״מועצת של שההחלטות ידוע הרי דבר, של ולאמיתו

פעם אף ההחלטה, מחייבי מספר ציון בלי תמיד נמסרות התורה״ הוחלט אם שהיא איזו החלטה על מציינת התורה״ גדולי ״מועצת אין

בשם החלטה מוציאה היא ; כולם דעת או דעות רוב לפי עלי׳בישראל. הדין בתי בכל כנהוג המועצה,.

חנוך ה שאלת סביב למיניהם, המעלילים ע״י הושמעו כבדות הכי האשמות

״הרסה״ ״מכרה״ — ישראל, אגודת — /,בגדה״ כאן החנוך. לבעיות אפשר הענין את המופשטים, מהענינים אינה החנוך בעית ו״החריבה״.

34

ם, בהסברים או ברורות בראיות להוכיח היא הרי — החנוך הגיוניי איפוא לנו למה השמש, לעיני בגלוי והפועלת החיה קיימת עבודהתי בויכוח, להכנם ובחזי* מפר גי

ם״ ומופתים״ ״אותות עם שקרים, הושמעו, רבות. ■על ״המעידי״ ם... ת ת מי גבי על שחור פעם, שוב והופיעו מזמן, זה הופצו יהם א

; כתוב שם הפלסתר• כתב דפי מעל לבןהרביעי, הזרם נגד דין פסק הוציא איש״ ״חזון ...הגאון

היגי טענת על בדיעבד כבר הוא שהדבר ישראל אגודת מנ מן האסור שבדבר שליט״א הגאון ענה !מעשה, ולאחרהדבר... מך לחזור ומוכרחים דיעבד, משים בו אין התורה

ועודתו שלא לציץ הוא ..ומיותר מבריסק הגאון של דין לפסק יציים אינם אלו הלא כי שליט״א איש החזון והגאון מני ץ נ בה... גדולי מועצת חברי ר תו שמעו, לא האגודה לרבני גם ה

מחברי הרבבים לאחד לוין הרי״מ תשובת למסור דק די החרדי ההנוך הריסת על בו שנזף התורה גדולי מועצת

סוד עם ם ■כל אשד הזרם, י ם הרבני הרב והשיב ־׳לו, מתנגדי ולא והיות לאספה וקר^ מתנגדים שהרבנים שידע לוין(

ואחריות הזרם, את יסד הכרעתו פי ועל אחד אם כי באו.השתתפו. 8של הרבנים על הדברים שגם להוסיף ומיותר .

ר.,. הכחיש האחד שו אי לועוד

שנס שכאילו הכתב על להעלות בוש אינז לוין ...הרי״מ י ה״חזון בין דעות וחילוקי השקפות הבדלי זה קדוש בשמחבין איש״ מבריסק ״הרב כותבי; הוא מבריסק, הגאון ו

שהת״ת ממה )כלומר, מכך מאד רצון שבעים מלצר והגרא״ז מיוחד סידור לעשות בקש איש חזון בעל והגאון פטורין(

ת והמכינות הת״ת עבור שיבו במשך לעברית שיעכרו ליתי הממשלה, מן תמיכה ויקבלו הזמן זאת גם לסדר מוכן היי

הוחלט מלצר והגרא״ז !מבריסק הרב עם מסכמה עפ״י אבללוי. סילוף אכן לחכות״ ש חזון הגאון ג שיב שליט״א אי ה

ת הפעם שזאת זה על שני גסה בצורה דבריו שמזייפים הד... ממד! ההיפך בשמו ומוסרים מ א ש

ת הבה ש ה״חזון הגאון של למשל, מכתבו גליפ ז שליט״א אי

עני. יקרתו ״אחדשה״ט. בתי שיאשרו הוא, שרצוי מה הגית תורה התלמוד שיבות מכינו ותם ״תתמ״ל״ חינוך בשם לי

ת יתמכו ריו ומשכר רמהממשלד״, מקומיות, ומועצות מעי מוסמך. מפקח של פיקוח תחת יעמדד והם במקצת. למוד

ה והמפקח הי עפ״י האגודה בהסכם יתמנה אשר דתי, יה ולא הממשלה, שלים הפליה של צורך יהי אלא ת״-ו, לירו

תן כמובן הארץ. רחבי והכל תתמ״ל בתי של אפשרות יום דרבת להתנגד ימצאו ולא העם, כבוד הזה העם של גווני

הי' גדול וזכות לזה. דו על אם שליט״א לכבודו י יסתיים י בלימוד יתקיימו אשר תתמ״ל בתי רכל הזה הגדול הדברש נצח. בהם חלקו יהיה הקדש טהרת על קד

במהרה הדבר לכונן שיצליח וברכה שלום ואחתום. אי״ש הדו״ש

מאיר״. זכרון תש״ט סיון ט״ז ב/ יום1

הו און של מכתבו העתק ז מכתב והנה *(. לוין להרב איש החזון הג : ענין באותו שני

אחדשה׳׳ט//

ן ג׳ / ^ ^ 166^ * ^ !^ י*ו1ל

. , / , £ / , ״ ^ . ן ׳ ^ ^ ׳ ^ ^7,^יו ^ ^ / ״/ /,' / ל/, ?׳ ״־ / ^ ^ 24! י ״ •

ע ר^־י׳ן/)׳- ר/^ 1 ' / !,י^^' ^לליןל / 0לג "(1 )*<//*' ^׳<׳נ9 ^0

^ 9 עי•׳? /< 9^)׳■ 3מ ׳^י7 ^י//? '>¥• י׳נ-^-ן /'>■׳''>יר!1/)■,ץו [(//!/? <״׳ //■'/ג&י />^ !*(/!^ ׳ ל / ^ ז *׳צ ^ )

,•<£/*■§■}7, ■// ,( ^0?;?/< ין/ 3?^! ^ י

עני, מכתבם ל כי לפרש רצוני הגי ע בגי ארבע עד המגים שנה עשרה ' ת בני כלולי בו שי שמת הקטנות, י ואורו, העם נ

שוחחנו תתמ״ל של וסדור תיו, על ש א אדו מוד הו ת י סודו הים, ועיקר אין שבעיקרי לפניו, פעוט הסכם להקדים ראוי ו

ד שזה כבי קרי. הסכם על י ה העי הי סודי ההפסד וי שאין יך לקבוע חובתנו תמורתו. חד חינו סין לאלף מיו למקרא שנכנ

רו להוראה, יוצא מהם שאחד • שיכי תו ו ריני חוקי, באופן או ה וחו להם מאחל צלי שרי בזה שי זו. במצוה שיזכה מי וא

ש״ת ש. הדו אי״ש החזון בעל הגאון כאן דרש מה ובכן שור — ? אי הת״ת אי

שור הממשלה, ?די ת אי ת המכינו בו שי ת לי שיבו כזרם — קטנות( )ימינו, •מיוחד ת — תורה )תלמודי ״תתמ״ל״ בשם ב ת(, מכינו שיבו לי

און *( ש ההזון הג ש לשוט כתב אינו אי מתחיל אלא תואר, אילענין. ישר מכתביו את

37ן1 י

פיקוחו תחת ושיעמדו מקומיות מהמועצות מהממשלה, כספים שיקבלו האגודה, של בהסכמתה שיח,מגה הממשלה ג?טעם מוסמך מפקח של בשמע לוין הרב ובכן הרביעי, להזרם דומה מיוחד זרם בעצם זהו

על זו בנקודה שחלקו בתוכם, גלבריסק והרב האחרים הרבנים לדעתאיש. החזון הגאון של דעתו

סוד זה )ואין. דעות חילוקי היו■ — ״סילף״ לא לוין הרב ואכן מיוחד זרם סדר לא לוין והרב ימינו( בדברי הזה כדבר קרה שכבר

זעם שתוך המעללים ואותם ת״ת. לבתי שחרור הושג אם כי לתתמ״ל, האמת, את כמונו ידעו לוין, הרב על וקצף בשצף התנפלו מעושה

וסדר הת״ת את שחרר מי ידעו גם והם דעות, החילוקי על ידעו, ד.ם והלבישוהו כמציאה להם בפל שפל שקר — 1 מה אלא הענין את

וקצף. שצף של במעטה הללו האנשים ידעו הפלסתר בכתב השביה. להעלילה ועכשיו

על דעתם את לשאול רבנים, לאספת לוין הרב קרא כאילו לספר וכאילו הזרם. את לעשות הוחלט פיו ועל בא אחד רב ורק הזרם, ימוד

י הללו, הספורים ״אמיתות״ את — :מעשיו, ־על לוין בהרב אחד רב נזף והוא לוין לחרב לפבות אם כי לברר אחרת אפשרות כל לנו היה לא

י • ■ • י :לבו אמר לשאול רבבים של לאספה שקראתי הדבר הוא גם ״שקראחד. רב רק לאספה בא וכאילו הרביעי, הזרם על אותם

בדומה ־מקורה. את יודע שאינני שפלה בדויה ! להד״ם בגלל בי נזף רב באילו הסיפור, הוא מוחלט שקר לזה

מיום הזרם, על עמי דבר לא גדול או רב שום — הזרם שידעתי פעם, אף איפוא אמרתי לא וממילא היום, ועד הוסדו

גדולי עם נפגשתי פעמים הרבה לזרם. מתנגדים שהרבנים ממישהו שמעתי לא פעם ואף הזרם, נוסד מאז בארץ, התורהלזרם״. התנגדות או איסור דבר שיאמר

לוין הרב לבו מסר הזרם ליסוד בנוגע העביגים השתלשלות ועל

38

: כדלהלן הדברים אתמי ת הממשלה בדורה בארץ, המלחמה ״בי של ועדה הזמני

לועדה נכנסתי ובמדינה. החעוך עניני את שיסדרו שרים, 5 אז מצאנו ורמז. ציזלינג שפיו־א, גרינבוים, ה״ד. עם יחד

* הועד של הזרמים בשלשה התחנכו ילדים 118.000מ־ שיותר בבתי התחנכו ילדים אלפים לחמשת קרוב לשעבר, הלאומיעברית, היחיה למודם שפת אשר ישראל, אגודת של החנוך

­המקד והרשויות המנדטורית הממשלה ע״י בחלקם ונתמכוהותיקים, ת״ת בבתי התחנכו ילדים 2000כ־ עוד מיות.ש, היא הוראתם שפת אשר תמיכה כל קבלו לא אלה אידי

שהוא. מוניציפלי או ממשלתי גוף מאיזה מחברי דרשתי בפועל, הענינים את לנהל יכולתי ולא חליתי וגיבוש הכרעה בל את לדחות החינוך לעניני השרים ועדת

שבועות במשך הדבר להבראתי, עד במדינה החיגוך מערכת שאברר תוקף בכל ודרשו אותי דחקו הועדה וחברי מרובים,

ישראל אגודת של .ולחנוך הישן לחנוך בנוגע עמדתי את את להסדיר כדי מעשיות, בפעולות להתחיל דרשו, וכן

במדינה. החיבור עניניתי ובא. ממשמש חובה חינוך שחוק אז כבר הרגשתי פני

החיגוך מערכת וראשי ישראל אגודת מרכז למנהלי איפוא 'תי זו. בשאלה עמדתם על שיחליטו שלנו !במכתבים גם פני

של הסכנה על והצבעתי הרבנים וליתר החזון־איש להגאון -שותיהם את לי שיביאו ובקשתי חובה חינוך חוק בשאלה דריג ז ע״י שנערכו בההתיעצויות מחלתי בגלל השתתפתי, לא

שיעבירו עליהם לחצתי זו. בשאלה ישראל אגודת מרכז זה את להעביר שאוכל בדי הסופיות החלטותיהם את אלי

של ההחלטות את קבלתי חודשיים כעבור השרים. לועדת

39

ם המוסדות ם האגודאיי שתי בהן המוסמכי שות נדר כל לערו כדי מאמץ כי עם מוסד עצמאי, בזרם האגודאי בזרם שי

ת כל כויו ת, הז מיו טונו או ולא — מלאה תמיכה שיקבל הת שלתיים. מהמוסדות — חלקי שקבלתי ההסבר בדברי הממ

חנוו מערכת ממנהלי ת של ה שראל אגוד שמצבם נאמר, ישה הכספי שיך, יכול אינו שלנו החנוך בתי של הק להמ

ה לפניהם מד ת את לסגור : הברירה ע לקחת או המוסדות. תמיכה שלתי ת גם ממ ם הגרעונו ת של הגדולי סדו הללו המו

שך שנצטברו ם במ מו שני ם. על איי מ קיוה קל לא כי אם הדבר. את סדרתי לקבל וכלל, כלל זה הישמית קברה ל־ קרוב בו למדו בסה״כ אשר נוסף, לזרם רם, 5000 ע״י ילדי ר זה ו צו ם שני לי רמי ם ז ה, דתיי במדינם מאמצים אחרי אבל בי על להתגבר בע״ה הצלחתי מרו

שולים. שיבה המכ שרים ועדת של בי תי שנערכה ה בי בגלל בת אמרתי מחלתי, רו ם שאנו ברו כני שנו את למסור מו נפ

תלחנך על אנו שלנו, ברוח בנינו את הזכו תן לא ו שום ני בס בעולם אופן ך בסדרי כלשהו שנוי להכני הלמוד החנו ו

ת ר הזכות את נקבל ואם שלגו. במוסדו צו מיוחד זרם לי הרי ׳ה של סמך על רק זד. מי טונו ת ללא מלאה או שו ה של ד איז

ה להתערב שהוא גורם עניני ם ב מיי ך מערכת של הפני החנותי מאומצת עבודה ואתרי שג זה. את גם ה

ם, פגי הם כאלה ך האמת, לאור הדברי שי א נמ פו ונתעכב הלאה איתר על ת, י דעו הפלסתר בכתב העלילו ם י מרי האדוני הללו האמת שו

תר ולא פחות לא לכתוב : יוש לא לוין הרי״מ שאיפתו התיא תי את לספח מ הת״ת ב

ם הזרם, אל און אמנ ש הג רי׳׳ז החזון־אי הג ק ו צ׳י בי לו שו סו תפשאר לא לזאת העגין, את אם בי הצלה פתח שום להם נ

ת ם לנסו פני ם באו ע שוני ר שזר, ה׳ לב את להני ט ס מיני

40

ציוני ע ה ת, עין בבת מלנגו הדו תי הי בארה״ק. הת׳י־ת במ י תר הדבר, לו בהודע לוין הרי״ ת על וי תי הכללת תכני ב

ת עי״, בזרם הת״ הרבישקרים ם ה בי הכז אי הללו, ו מי דאג מי ולקבוע פעם, לחשוף כד ו

מי פעל תי את שחרר ו ת ב ך מחובת הת״ הם שמר מי חובה, חנו עליד בהם תגע בל מ לא האם זר, י ת הוא, רק לוין, הרי״ סודרו לו תודו

ם רצון הדברי ם. כ חכמים עוד מי ם, בי שוני שלה הרא שהממ ה בחנוך לטפל החלה כ מדינ ב

ה ם לוין הרב פנ ש להרבני בשאלה אחידה עמדה לעבד מהם ודרת ה זו. חיוני הנ און אל לוין הרב של ממכתבו העתק ו ש. החזון הרב הג אי

מ. הרב לוין י.הקריה

ב ב״ה, ש״ט סיון י״ ת9 /6 /4 9

ד ׳מעלת אל בו כאון רן הג חזון מ ש״ ה״ ט״א׳ אי שלי

ר זכרון־מאישמע״כ ת אחד א ר הכבוד, בי

ש מת בזה להסב אבק שו על החוק להצעת מעכ״ב לב חך ך חובה חינו חינו ם, ו מד חינ ת העו דיון כע הממשלה, בפני לת לרגל צינו ענין ר דון. ה הנ

רצוני ש ב שה מצדי כי להדגי ם אני עו ם. מאמצי מרובית הן בו שי שלה בי הן הממ שי באופן ו למען שזר, מר עם אי

שלם הת״ת על הגן שאר בירו ת וב מו ם בארץ מקו בתוך שאינעי, הזרם רבי מען ה ע לא ל פג שנה ולא זה חוק בהם י בהם י

מאומה.כן שזר מר ם זה, בעבין ולתת לשאת מו ביו הבא ג׳ ו

ך הדבר א צרי די לבו ל גמר, לי אי רצוני הו ב שרת ו טב ל מי • כ

41

לפני יציע כי מ&עכ״ת אבקש הזוה, החשוב העניו את יכלתיש יש שאותן הנקודות את להביא ואשתדל במיוחד, להדגי

די בן בנדון מתאים ■סידור לי מו ה.. לומר רוצה שאיגי זהדבריס, מצב להודיעו לנחוץ מצאתי רק בזה, דעה לכגת״ר

באה״ר הדושכגת״ה אוה׳ה׳, לרחמי מצפה ־

ק ח צ ר י אי הן מ ה • לוין. השיבות ואחרי -בדבר שטפלו הרבנים עם יחד בערכו מרובות י

את שינהלו מוחלט חופש לת״ת לתת לדרוש הוחלט רבים בירורים מיוחד. הסדר כל וללא ■ממשלתי פיקוח כל ללא בעבר, כמו המוסדות

הרבנים, רצון לפי הדבר את לסדר כדי שבידו מה כל עשה לוין, הרב ההישג שכל ידיעתם כל עם אבל, הדבר. סודר רבים, מאמצים ואחרי

א הרב ע״י ורק אך נעשה הזה החשוב לא שהוא( ■ממי עזרה כל לוין)לל התמונה את ליצור כדי דבר, כל מלהפוך מלשקר, מלעלל, אותם מנע

להם. הדרושה הרב חשב הת״ת, שחרור למען המאומצת העבודה בתוך ואם,

ופגה שזר, מר עם הרבנים את להפגיש הענין לטובת כדאי שאולי לוין, ואז, ההצעה, את דחה לא הנ״ל והגאון כזאת, בהצעה מברימק להגאון את שקבל ואחרי הרבנים עם להפגש ממנו ודרש שזד מר עם התקשר

ן כדלהלן מבריסק להגאון כתב הסכמתו,. לוין מ. י. הרב

תש״ט במיון כ״ו ב״ה, הקריה־ כג״ת מעלת אל

שליט״א, מולובייציק זאב כמהור״ר האדיר הגאון הרב מרןברימק, אבד״ק

ירושלם.באה״ר, אחדשמעכ״גנוספת פעם ששוחחתי למעכ״ת בזה למסור אבי מתכבד

42

ע והוא )רובשוב( שזר מר עם תו את הבי אם לבוא׳ גכונמינו מעכ״ת תו, יז ת לבי ם, עוד בנוכחו מעכ״ת אשר רבני

לקראם. ירצהם עם דברתי א קרליץ הגד״ ט׳׳ שתי שלי ם והדג שצריכי

שה לסדר ר לטפל לו שקשה ענני והוא זו, פגי זה, דבר בסידושלעצמי, אני שות לי קשה וג״ב מאד טרוד כ זאת. לע

ם את למעכ״ח מוסר אני כן על שה הללו, הפרטי ומרענין שהחוק לציין לעצמי חניד ב דיון יובא זז ם ל מי בי

ם אם להזדרז רצוי ולכן הקרובים שות רוצי ל משהו לע עי ידון זה. בנ

הנני שמעכג״ת ו דות דו די ובאה״ר בי

לוץ. מאיר יצחקשה ען לפועל, יצאה לא הפגי מדעתו, בו חזר מבריסק שהרב י

ש וסירב ענין, את לסדר בעצמו הצטרך לוין והרב שזר, מר עם להפג החה די אבל, ש המחשבה, עצם היי ם את להפגי כדי שזר, מר עם הרבני

שכילו שהמזלזלים ם, מזה לעשות י כי ועדה, עם קבל ולספר מטעמים לוין הרב ״פחד" אכן סדרו שהרבני ענין את בעצמם י שזר... מר עם ה

לי או ב,. אג און ששלח המכתב את כאן להעתיק כדאי ו ר ר׳ הג אי מאון בפקודת קרליץ פל מי לקבוע כדי מבריסק, הג מי טי ר דאג ו עבום. הת״ת שי המקוד

ב-ה.■ ■ *

די כבוד די הי״ו הכהן מאיר יצחק ר׳ הרב המרומם י 1 עולם עד וברכה שלום

מ לי יסלח אחדשה״ט. בעת לו אפריע אשר על כ״תו ח שתו מנו ענין כי וחופ א אליו אפנה אשד ה תי הו שרי בל אפ

ה הנ תו.' חו ת ענין לד סו שלא הח׳׳ ם נכנ מי ר אינן א רוצות ולו לקבל • ת דוב אפי ם טובו ם מהזרמי מוכני ת ו דוחה חיי לחיו

' *

43

אבותיהם להם מסרו אשר בפי בניהם לחנך יוכלו למען וצערם שום בלי ם, שינוי קוני תי גורלם את מסרו הנ״ל הת״ת ו

די גדולי בהסכמת ברזל עמוד בעל עליו וסמכו נ״י כת״ר לי והבטיח הזה הקדזש הענין אחריות עליו קבל וכמע״ל ישראל

מסרו זה ממד ועל מסודר כבר שהענין שזר השר בשם גםשיג למען הת״ת רשימת ג״י כת״ר לידי כי רשמי באופן ה

את לפטור כדי הממשלה ע״י מוכרים הנם הנ״ל הת״תם כשבועיים בעוד זה והנה הזזובה, מחינוך תלמידיהם מי י

אין בפועל לתקפו החוק נכגם דינו לבו ו רשמי סמך שום בי ונתאשרה מוכרה שהרשימה הוא כן אמנם כי עליו לסמוך

הי׳ לזה המוסמך אחר גוף או ד!שר ע״י המבקרים יבוא בעת ו לא החוק כפי החנוך חובת את למלא מהתלמידים לדרוש

הי׳ פתקת להמבקרים שיראו אף כי תשובה שום להם יענו הת״ת כת״ר נא יאבה ולכן מספיק לא שזה להם י

למאושרת תעודה — שבידו הרשימה כפי להת״ת להמציאת את המברת מחינוך התלמידים את לפטור כמדסמך ספרם בי

תו כותב אני זה מכתבי את חובה, ע הגאון של והסכמתו בידישלימ״א. גלבריסק הגאון של כתובתו על תיכף לנו להשיב נא נחוץ הדבר ועצם רוחנו את להרגיע כדי הנ״ל שליט״אהאפשרי, במהירות הדבר לסדר כדי המאמצים בכל להתמסר

כ״כ לא ובסגנון בלשון כתבתי אשר על נ״י מעב״ת לי יסלח ־*הסליחה. כת״ר ואת מנומם

דו די ערכו כרום המכבדו יקרליץ מאיר

דינו עלה ולא אליו טל&ונית פעמים הרבה פנינו ב. נ. פעם אף בישיגו. אחת לה

ז *

מי טיפל מי מגלה, הוא בעדו. מדבר ה&כחג ?יצם דאג מי עשה, ו

44

שי את מונע זה כלום אבל, באחריות, נשא ומי , ממעשיהם, הבלע אנם האמת, משמש כלום . ד תרי שקדן, נג אולי ה סעיף לצטט כאן בדאי וכן עד לדעת, נלמד ממנו אשר הזאת, בפרשה צדדי ( ם הם הי עי מגים. . ה פי סילו נסע לוין הרב , כבר הת״ת שחרור לאמריקה. זו שנה בראשית נשימה את לאשר הזזנוך שר עוד הצטרך ולמעשה, להלכה, אז סודר . הר

ה לוין הרב של ומזכירו הת״ת, של :כדלהלן במכתב מבריסק להרב פנ1

ישראל מדינו*1

ד . ר ש ד מ ע ס ההשר לשכת

ל/ . י 2679ם/ תש״י בכסלו ח ב*ה,

29.11.49מעכג״ת אל

שליט״א, סולובייציק הלוי זאב כמהור״ר הגאון הרבברי־סק, גאב״ד

שעיה רחוב ! י. , . פרם, ישלים ירו

שליט״א, מבריסק הרב כבודרני, הנועד שר עת להביא לחו״ל, צאתו לפני הו לידי 5 דלהלן הדברים את מעכג״ת

את יקבעו החיבור ושר הסעד שר כי הוסכם, בזמנו :חול עליהם. אשר והת״ת התיבוך בתי חינוך מחוק הפטור י

חובה.אין חולה החינוך ועזר לחו״ל, יצא הסעד ושר הואיל ו

ת, בדבר לטפל ביכלתו שי ם וזוסכם אי ה מנה כ״א כי ביני ישני מתאים, אדם ם ו במוסדות יבקרו אשר הם הללו הנציגי

45

או צי דלעיל. ההחלטה את לפועל יוהנ״ל, למטרה כנציגו ................. את מינה הסעד שר

אשר שזר, למר צבר נמסרו ................. של וכתבתו שמוציגו את הקרובים בימים ימנה ע הוא נ .................ל ויודי

הפעולות. התחלת מועד עלהראוי, הכבוד בכל

בידרמן, בצלאלהסעד. שר מזכיר

שו אה/ך את ״תפסו הפלסתר כתב לדברי אשר והרבנים, עני את וד!בינו ה

תיו הסכימו לא היהדות״, של עין בבת את ״לחסל לליך הרב של ״כוונו יטפל ;ביותר( המכובדים העסקנים אחד )אגב, לוין הרב של כוחו עבא

שגרו והם מסודר היה כבר שבעיקרו, הענין, של הטכני בסידור אפילולוין: להרב לניו־יורק, הבא המברק את

0 1 - 0 1 1 1 x 1 x 1

א1 * { < *1- > :■ ) ז, -.71?

$ >ו *

1 2 0 1^£ 8 7 £ 1 1 י1 ^1)ץ 0א

\ מ □ 0 7 5- ^0

ד1ם ז1נ ו ג ד1ג 15 ■ ז \ נ * ~ <! ■״ג< 0ג1- [* £ * ־ ב מ י60 ! ) ן ] נ & ד

■ * - 11 >?9 (9ז0 א! נ | ג <01^ י ׳ ץ ז ־ נ0^

©ז.־ן - ■*0 1*31 1x31 / ■י

! 0 ; 01 7 1 9 4 _ ;ע 0( ט11£1פ ^, : £1 0 . 1 1 : 1נ >1 ^ . ר ^ 110 זבע4 4•!* > י -40 ט 1בב * 3^1 2 *ט (0 ■: x181. ! 4*013161 ־ 6 1 1 6 1 נ £ ! !

7000 .1 א ו&ד 27 ננק 1ז

£1* א 0£81ז5ש_ו*11 71* ץ*<וש* 9 ו2צ0 8]ע*018ה 1 ^1$מ£ד 711 ן4 )ש0 8*331 805£א!£^ ז 8*981 1נ

2321 8 ה0יע*4׳<י*

א אג1ג ()$£א114]14 370ק *18*7*1)£1 1^*£810 ^01*0* ¥£*6

א£06גאם1(1ן פ* 881*70*מ31ח8 8010^10 0 ג8£11£ש

9/49 £0 ־1005? 1ג

י , , ;46

ק. לוין, הרב מיניסטר ר דיו נישיחכו החלטה להשיג ישתדל כוח, לבא מסכימים אנו אין -

לשובו. עדקרליץ. סולובייציק, ,מלצר, הרבנים

״האחראים״ האדונים הבינו ולקנטר לקטרג הדי רק לא אבל, של שחרורם לעצם להזיק כדי גם אלא עלילות, ליצור ושותפיהם

כל הללו האנשים עשו ״חרדים״, כה הם כביכול לקיומם אשר הת״ת,הצליחו. לא גם ת״ל, ולאשרנו, שביכלתם מה

המסיבות לאור אם הרבנים, עם לוין הרב התיעץ למשל אם להגאון ופנה לא, או הכנסת לפני הת״ת השחרור את להביא כדאי

דלהלן. במכתבים מלצר והגרא״ז איש״ ה״חזון״ לוין מ. י. הרב

חש״נז בסיון כ״ז ב״ה, הקריהכג״ת מעלת אל

שליט״א, איש״ ה״חזון בעל הגאון הרב מרןמאיר. זברון

הראוי, הכבוד בבל אחדשמעכג״ת ביקר מעכגת״ה, עם השיחה לאחר כי בזה למסור הריני

כי לפני והציע שליט״א, קרליץ ר״מ הגאון הרב אחיו, אצלי כמו בנוסח ההחלטה, את לפועל להוציא אשתדל לע״יעשוב הנמצאים המוסדות בדבר הסידור ואת שהוא, החדש בי

לאח״כ. להשאירח הריני כנ״ל. היא מעכגת״ה דעת שגם מני

עלה בעז״ה כי למעכג״ת למסור ביכלהי יש בינתייםתירה התאמצות אחרי בידי בממשלה החלטה להעביר י

ם עם המדובר בנוסח ־ כאן. מצרף שאני כפי קטנים, שינויי באמצעות יסודר ■ לא שהדבר להשיג הצלחתי כן כמושזר ומד מיימון הרב שאני, הוחלט אלא הראשית, הרבנות

47

)

ובטוח סמוך מעכגת״ה ויהא המדוברות הרשומות את בערוך הסכים גם שזר מר טוב. היותר הצד על יסודר הדבר כי

אברך ע״י זאת ייעשה הדברים את לבדוק יצטרכו שאםלכך. אישורו את יתן מצדו והוא יר״ש,

הממשלתית בהחלטה להסתפק יש אם השאלה רק קיימת הדבר את שיכביסו לדרוש עלינו או הזה המיוחד הסידור על

כי סבור שזר מר בכבסת. לאישור החוק הצעת לתוךהי׳ לטובתנו דעתו לפי כי הממשלה, בהחלטת נסתפק אם י

אפשר בבקל לא כי הכנסת״ לאישור העביד בהגשת סיכון ישהי׳ ד את הכנסת חברי לכל להסביר י ציי מיוחד בסידור הבו הם איך לדעת וקשה זה, כך. על יגי

עני די מר כי זה בבדון דעתו חוות את מעכג״ת בא יוהבעל״ט. השבוע להתחלת ממבי לתשובה מחכה שזר

יבקש אשר עת בכל מעכג״ה עם להתראות מוכן הריניזאת.

דושמעכגת״ה והבניהראוי, הכבוד בכל

לוין. הכהן מאיר יצחלן לפבי החוק את להביא שאין איש״ ״החזון בעל הגאון השיב זה על:כדלהלן השיב מלצר זלמן איסר רבי הגאון גם הכבסת,

1

481

ר ס ן י מ ל ר ז צ ל מסלי*ק( רד־׳ס >אב-ד

שי ד״מ א ה ר כ י ש י ה להכ??י המוסד וראש

ם י חי ־ ץ עחיגב׳׳א ים טל ידי בעיח״ק

׳-5׳ - ד

15561* ^ז£12£1?46X661 0? !1.1121()

€1114? 0? ו!*6 0¥65111 0וז זק6651>ח 0( )116 1ח511!1ו1ו0ח1

1 1 \0

.16 ע־ו 5016 וח

(?^גלחי* >ונז. ירושלים. כ״ה ] •0

7 ג£

0=1*✓ *3;$ ^ <05? \7^ £ 0* /

' 3 י / י ^ 6,(*י 14 $(>/ 0 ל

2 ^ כ 1 ^'/'71 י//וז 1/ ׳3 133 5׳כ.ץ/$ -£ י 3*- *< מ

- ( ־׳ </$* £ *צץ. ד /י ־/ ־י - ? 0*/׳י ־׳׳׳?נ- ג.י׳־^שיז ר• מ/ ׳£

< / / - ־ / י /7׳ י / [ ג</^3י ^ ג כ / י י ^

־ ׳//>/ ^ ^ ' ^ ■ ־ ץ,ו// / ^ ן ^0^ ל ^ ז י^ ^ 3€׳ / ר ן ^ י ׳ י / ׳ , כ ״ ט ״ ״ /

ד / &י׳׳ / ^ *ג י ^ 3

^ ׳ י " " ־י ' ״ * >/ *י / *׳ ^ ^ \ * ' ׳ 1)^ י׳0?ל ^ ',י - 1

^5 י' ל' * י׳ *0? ^ < * * * *4$ ^ ■ ׳ ׳ £6 *לטל; ׳י*׳/

?נ-^^/^לינץי

>£///׳' -< .ס ?05 >

' ;'7^ / י >? /׳י־* ׳ '**-*ג! ג ״-4^

הגדוליט הרבנים של הדין פסקי עם הזה, הרציני היון עצס אבל, ערכו ״מה : פרוע בצעקה מלצאת הללו האנשים את וכלל כלל מנע לאה כלאחר נעשה כשהוא הזה, השיחרור של הזה, החוק של סוז ללא י י

לכנסת: החוק הובא לא מה ובשביל למה שצעקו, אלה וידעו איתן״, חוקית הזדמנות לפניהם היחה הרי אלא, המנהיגים את לנגח מצוינ

האחראים.ת שלימות פרשות לגלות אחריותנו בגלל ביכלתנו, אין מביעו ו

על ״שומרים כביכול אשר אנשים, העיזו איד אחר״ או זו פעולה בשטח ולהשיג אחרים, בעמל לחבל כדי מאמץ כל לעשות הקודש״, משמרת

תנו מפעלנו ולהביא הרם לזרזע הנכספת המטרה את למצב זמוסדו­וההרס השלילית שיטתם אכן כי להתפאר, שיוכלו כדי ועגום, טראגי

ם אשר אנשים צדקה- — נית מנו נוכח דואג, פני מעמידי ועתידנו, קיות מיני כל ועשו עמלו לשבור, להרם, כדי ונבזות, שפלות אינטריגו

הודי כל יצטרך בו מצב, וליצור שמם, מדבר לאיזה לבחור באמת חרד יה/ מצות על לשמור כדי

ישיכווג גני שחרור י עוד חדשה, תופעה כל איבן הם הדי בעצם, לההשמצות, ונחזור

להשמיץ כדי מאמץ כל ועוזריהם החורבן נטורי עשו ויותר, כשנה לפגי שנשלחו מכתבים במה לצטט המקום, כאן ואולי באמריקה, לוין הרב את

אז. שהתנהלה השפלה להשמצה סביב בזמנו ישראל כארץ חישייגווג ועד

כבודדנו די פעליס ורב חי איש עוז, י בפרץ, ועומד גדר גודר ולתעודה, לתורה שליט״א, רוזגהיים יעקב ר' מורנושיא העולמית, ישראל אגודת נ

גיו־יורק.!ה׳ מאת ברכה ישא

50

ש״ה ' בהוקרה׳ טזדתי עמדתו על שמועות לאחרונה שהופצו שמענו. 1ופעולו

דנו של די א לוין מאיר יצחק הרב בישראל וגדול שר י ט׳׳ שליס לשאלת מסביב ת תלמידי גיו בו שי תי והכרת הי ת״ת ב

בי המסורתיים החובה. חנוך חוק לגשמועות ת הללו ה בכבודו לפגוע בכדי כהוגן שלא מנוצלו

ת לוין הרב של מכוונו ת ו ת ללבו מוצאים אנו המחלוקת. אש אא חד זו. פרשה על אור־אמת להטיל ולחובה לנבון איפו וי

ת למלא זה עם תודה הכרת־טובה ולהביע חובה־מוסרי ותנה עמדתו על לוין להרב בי שנקט והנאה, האי שתי לג

שאלות מנו. נוחה חכמים ושרוח הנ״ל, ה הי

ת כשחוק א( שאלת והתעוררה הפרק על עלה החובה שרודי שחרור מי ת תל בו שי עוזו חום בכל לוין הרב התעורר הי

ה. התורה כבוד על להגן מדי כינו ואם ולו מצאה זו ושאלה זת זה הרי — המתאים פתרונה את ונצולו השפעתו לכח הודו

ת ראשי הממשלה. כחבר בו שי רי וכל י קי רו תודה מו קי יושכחו ולא בשבח תו את י זו, זכו

מה ב( שתנו, לפי מיד, לוין הרב התערב להנ״ז בדו בקשיג בכדי שמית הכרה לה בי המסורתיים הת״ת לבתי ר לג

ך חוק מיהם יחול לא שינוי וכל פרץ שכל חובה, חינו ; בתחושונה און בשער והתייצב עמל חסך לא בזו גם כן וכברא בג

דו על להגן ובעוז תו כבו א העתיק, החנוך של וזכו את והביהרצוי* הפתרון

שתי עם אמיץ מגע לוין הרב קיים הנ״ו השאלות בלי ה־ ובעל שליט״א מבריסק הגאב״ד ובתוכם התורה, גדוש" *חזון ת, וראשי אי שיבו פינו פיהם ועל הי הל ו קוי את ני

ם אגו הפעולות. ת על מצטערי ועל שחר, להם שאין התלונו

51

פיל״. על הקערה את להפוך הרצון התורה ובברכת בכבוד

ת ועד ־ בו שי שראל בארץ הי יהפועל מועד

פר (—> כ״ץ ראובן (—) מלצר זלמן איהפוצל הועד יו״ר פ״ת. ור״מ לזראשי הרב

חיים עץ ישיבת ראשסקי, מיכל (יחיאל—) צינ קו מי

חיים. עץ ישיבת ר״מא (יחזקאל—) פנקביץ, ח. יעקב (—) סדנ

שפ״א ישיבת ראש חברון ישיבת ראש: שני ומכתב

ת ועד בו שי שראל כארץ הי י3144 / ממ / יג מם. תש״ט סיון י״ט יום ב״ה

כבוד בישראל, וגדול שר הדגול, ידידנו

ולתעודה, לתורה פעלים ורב הי איש שליט״א, לוין הכהן מאיר יצחק הרבהסעד, שר

אביב. תל — הקריהקץ אין ולשלום המשרה למרבה

בהוקרה, אחדש׳׳ת­העמו הוקרתנו רחשי את להביע לנו היא קודש חובת

הקודש, משמרת משמרתו, על ואיתן בפרץ עמדו על קים שכל התורה, תלמודי את שלנו, המסורתי החנוך את להציל

בתחומיהם. יחולו לא שנוי וכל פרץ בישיבה אתמול מסר שליט״א סנקביץ הגרי״ה ידידנו

הגדיל אשר את — שלנו ריועד־הפועל חברי של מיוחדת בצביונו המסורתי שהתנוך ההחלטה, בהשגת לעשות כת^ר

52 .

החובה שרות צו לגבי כחוקי רשמי באופן יוכר העתיקלהתפרסם. מעומד

כיום הזה היום את ציינו שלגו הועה״פ חברי הרה״גדי והביאו ועדוד, שמחה העמוקים הרחשים את בטוי לי

שג לזכותו זקף שכת״ר והברכה, הזה. בהית יירשם זה ואמנם . שג לדורו רי, עילאי כהי והיסטו

שית זכותו זאת והיתה כת״ר. של האימרובה, ובהוקרה התורה בברכת

ישראל בארץ 1רו2הישי ועד :ה ל ה נ ה ה

שר הלוי אברהם סורוצקין אלחנן: !מברק והגה

. יורק ניו הברית, בארצות ישראל אגודתם את שניהל כאחד שיבות תלמידי שחרור של העניני הי

מצטער אני חובה חביד בענין תלמידי־־תורה והכרת מהצבא נקודה לוין מאיר יצחק הרב על שמפיצים שמועות על

במגע הללו השאלות בשתי עמד לוין מאיד יצחק הרב החזון ובעל מבריסק הרב ובתוכם התורה גדולי עם מתמיד

ש ם התנהג המלאה והסכמתם הוראותיהם פי ועל אי בעניניס בעניו התנהג לזה בדומה אלה שים גיו עמידה והראה נ

אין איתנה תלונות. לשום מקום וקרליץ מאיר

*

לאנשים, כולה. הבעיה בכל התענינו שלא לאנשים להם מה אבל, כדי עמל חסכו לא להיפך, אלא תדבר, לעשו רצו לא וגם יכלו שלא

מונע האם ולקטרג, לבוא המ&ורתי החנוך את לקלקל כדי להזיק, קנאות של ובמסוה האמת את לזייף זו אחראית בלתי מכת הדבר

ז כי ולספר להמשיך. שוב . שן .הי ינוקא ללא חשבונו על ילדים 2000 מחזיק הי

53

■מהתקציבים...ידעו, לא בלום !הללו במילים חבויה שפלה דמגוגיה איזה

הישוב של המוסדות נמצאים קשה מצב באיזה הללו, הפלסתר כותבישן הישוב שמוסדות אלה, ידעו לא כלום ? ד,ישן ברובם פועלים הי מסוים חלק לבסס יותר או פחלת והצליחו, ויותר, בשנים עשרות כבר

ישראל, אגודת שמוסדות !בזמן, בו מוצקים, יסודות על מהכנסותיהם לאותן גם להגיע פעם אף יכלו לא האחרונות, בשנים רק הוקמו אשר

מוסדות שמקבלים ממה קטן, חלק אפילו ולקבל המעטים, .המקורותשן הישוב ו הי

* ומלאה. . את מצדיק זהו כלום לשנד!, הזרם מקבל ל״י 300.000.

ת וכניסתם מהתוה״ק ילדינו הרחקת ?... בברי ם ני ציו ה:י. :י י ועוד

תי ב הציוני, משיח ג מראם מה לזרם שנתפסו החגור ...ם״. עדבובית שגי המו

הגדולים אלה, — מובנת עוד גדולים על לעז הוצאת מילא, בלע דברי אבל, עוזריהם, או החורבן .נטורי של בדרכם להם עומדים

ת על ת של תינוקו על מקודשים, מוסדות על נאצה דברי רבן, בי האם — כזה כיעור הקודש, טהרת על המתחנכים ויונקים עוללים

? לגנותו מתאים בטוי יש החדש בישוב התורה מבצרי על — ו הלעז את מוציאים מי ועל

תקרה, ובפתח ברק £בני ובחיפה, אביב בתל התורה תלמידי על כולו,ת מוסדות על עריה. ויתר הארץ במושבות בניגוד אשר יעקב, בירי של למסורתם טו מי על שמים, שם את הפסק בלי קדשו קרתא, נ

תור מתנכרת אוירה סביב הפועלים מוסדות, על — ? סרה מדברים הילדים את לחנד כדי תתואר, שלא הקרבה תוך ממש, נפש מסירת

ולהתרחק מצות .לשמירת ולתעודה, לתורה בידנו שנשארו המעטיםבדוח מתחנכת בת אין בלעדם אשר הללו, המוסדות על חטא, מכל

54

יסוד כל ללא וכזבים, שקרים מספרים אלה מעט מקדשי על — יהדותאמת. של שמץ וללא

די על אלה, למוסדות נעשה ומה ? לזרם כניסתם י במקום באו לא חדשות מורות הוחלפו, לא והמלמדים המורים

מוד סדרי הותיקות, הלמודים ובתוכך בימה כמלא אף נשתנו לא הלית אוירה שהוא, כל שנוי אף באו לא הוגברה ואף נשמרה התורני

שיבות עוברים המוסדות בוגרי לפעול, ממשיכה המקודשת והמסורת לי! לטובה ודוקא נשתנה, הרבה ,ן מאי אלא הספר, בתי גמרם עם

מחלקת מטעם אלה למוסדות שנשלחו חלוניים, מפקחים במקום אםת הבריטית הממשלה של החבור טן, פרופ. )כגון המנדטורי מר גוי

ות״דז רגבים שלנו המוסדות על מפקחים גולדשמיד( ומר בנטחניץ אם ינקלביץ(, זלמן הרב או שיינין מנחם הרב דויטש, ד״ר )הרב

ם המפקחים בדבר שיתערב מבלי עצמה, ישראל אגודתי ע״י מתמנית״, לברית ״כניסה זה אין הרי זר, גוף כל שיח ״הקדשת הציוני המ

ת או מציוני״ ם׳/ ״ערבובי שגי הללו המוסדות נשתחררו ואם המו שטח אם כהוגן, ובוססו אוזנו תקציביהם אם עליהם, שרבצו מהחובות

אלפים כששת לקיומם שנה תוך נתוספו אם כמה, פי גדל פעולותיהםם קיימים אם חדשים, מוסדות כמאה נפתחו אם חדשים, ילדים כיו

אס המרוחקים, המקומות בכל ארץ, רחבי בכל תורה תלמודי ב״ה להם המאפשרת הגונה משכורת לקבל התחילו והמורים המלמדים

ם מיום החנוך מערכת גדלה ואם דאגה, ללא כבוד חיי ואם ב״ה, ליושנוי שבוי, זהו הרי מנוף, ורב משפיע לגורם נהפכה שג לטובה, ו ההי

שג דגם — שגו לא הבלע ודברי המרובים הפטפוטים ערך, רב הי את י להתגאות שיש ברכה כבירה, פעולה כאן, נעשה רב מעשה כי העובדא,

שיגהו שעמלו אלה וזכות עמה, ובבא. בזה להם יעמוד — וה—* י

הסתה לשט הסדנהף ומכאן, מרובה, מידה אשר הפלסתר, בכתב אשר אחר לגידו

ת של הניר. על עלוהו אשר — לאלה נדרשה עצמית חרמי55

מ ״ רי ה ת עבור הת״ת קיום את לסכן מוכן הי׳ לוין ... ר צי יעי הזרם שיו הרבי הזרם על אפילו לותר הוא מוכן עכ

עי .. הרבי ר. כ ותו רי הטמון ״אמת״ או פו רי בסי טו בתי על ועוזריהם חורבן״ ה״נ

תו הת״ת, מזי׳ והבל שטו׳ת הלאה. גם אותם מלוה עצמו ״אמת" אום את לשאול ם הם משט המקור, על הללו האדוני ת״ אח שואפי עו די הי ״לי הללו, הי׳ אוי ם מה ממך על לשאול, י צאי שי־אמת יו עם אלה אנה, רתב לשון :ועדה עם קבל לשאל פעם אי כדאי לא האם אבל, ז

מתי ממתי מאי שד לאדם, לו מותר ו ת זקן א או פי ם ו רי פניו, את מכתיש, לו אולי ולבו ש אפי ם רבני, לבו פי ת המבקר גופו, את מעטי בבית ומתעטף לובש הכנסת, לין בטלי תפי ר על להעלות — ו כל את הני

תיו מה שפלות שתאוו תר ה ת ביו הנבזו תר ו שות ביו מנו דור ואם 1 מה באדם בו בוערת שמיץ התאוה אש כז הגדול את ולהעליל לה ממנו '

שה למה אלף, פי ש דוקא זאת יע מסתתרת אם ו קדושה של בלבושים עוד ה שם, אי הללו באנ ק איז מו לא למה אמונה של זי קיי לפתות י ! עליו, מתגבר שיצרו אדם הרואה ! הגמרא מאמר את אחד פעם

ש תעטף שחורים ילבו ם וי שה שחורי להתהדר ולא חפץ״, שלבו מה ויעו דרבנן האיצטלה עם חוצות, כל בראש נבלה במעשה

! הלאה — ומכאןן אי . . שת את כראוי לגולל המקום כאן . ת. החנוך פר במחנושה ם כל את לגלות שלימה חוברת דרו ענין הסילופי זה ב

מי הוצל מה שות אלפי כמה ואת הציל, ו לי האבידה נפ ­הפוה טיקה א היגי של הנ ״י... מנ אגו

ת, החניר פרשת את כראוי לגולל המקום כאן כן ואולי כמחנוכן ואול ם, כאן י מי הוצל מה לברר המקו המקום כאן כן ואולי הציל, ו

ת ת אלפי את לגלו שמו קה האבידה ,,אשר הנ טי היגי של הנלוזה הפולי מנ את לברר הזה במקום כאן, כדאי וכמה, במה אחת ועל אגו״י״,

ת, ה הכפירה ואח הצביעו אלה. בלע דברי של האחרונה בשורה החבוי

56

שונה שת : לרא ך פר חנו ת. ה חנו מ ה מה ב אן הי מוני — ? כ הם די הו ת י ל מן, מגו ה שמעו תי שונ א ת על< לר ת הקמ דינ שראל, מ על יץ בו ת, קי לויו עה ג שמו ת ה א ררה הז ת, מהפכה אצלם עו שי פ מכרו הם נ

שם את שו הדל, רכו ט ם את נ ה תי ם ויעדיהם, ב ה מוני ה ב ארצה, עלו ום, הם אלה די הו רי י מ ה שו ר רת, תו מסו ם, ו די הו שר י ה באו א תה ז ע

תקח״ מגולה &ה שכל מנו שראל על להם אין ידי על י חי. מצבו ו כ הנותיו על לגו פ מיו, ועל מ ר מעו, ז ת ש דינ מ שראל ש באו. — קמה י ו

ם לי סו הלל" העו בנ ת ע׳׳י די כנו סו ת ה די הו ת הי חנו מ ם, ל די ח שה מיו הגי ות א נאסרה, אלה למחנו תרה הי ם רק הו כי רי מד ם", ל מטע שי ״ אנשמאל, שר ה ך א ה תו רה כוונ ר ברו תו ה ו מ ה מג ל ר שג בי הע את לם די הו לו הי ם, על הל ת ת דע ם, דע לו קונ חי ת ם. בהה לטפל ה כ רי להד י

שהה לוין מ. י. והרב ה, אז ש ק רי מ א ש ב ת נדר פי ר לג שוב למהר ט לת ארצה, ד שראל אגו ת י החזי ת ו תי ת הד חד או מ צו ה רי ם ה רקי ם מב פי חו ד

א. — בו ם שי מנ חד וחזר, ליין הרב מהר א ריי עם וי ב ם ח תיי הדשלה ל בממ חי ת די מר במאבק ה ת לחסל כ שה א שה הפר ה־יאת. המבים עו הדברי די הגי שבר לי תי מ של מ ף. מ ם חרי שרי ם ה תיי מדו כבי־ הד ע

שלה, מן לצאת פו הממ סו ב ם אחרי דבר, של ו חי כו ם אין וי פיי •נאלצה סות ב מפלג ה, לזוז הרו תי מדו ע די מ ל ם וי לי ם, העו מני תי ת הם, ה רבנו ק ה

ם שוני מדו הרא ע ם ש כני או — לטרף מו צ ת הו עו רו ם, מז שיי ואתם, החפדי גם ל ם י לי ם עו ת אחרי שר עד המזרח, מארצו ם א שבעי אחוז כ

ם לדי הי רו הללו מ עב די הו ם לי רי ם מו כי חנ מ ם. ו תיי . דה אין שון, המקרה ז אבק בו הרא ב נ שו רדי הי ח ב עם ה לוני הרו חי ה

ש על לד נפ לה. הי ב לנו זכורה העו ט די ׳פרשת הי ל רן י ה שאגב, ט גם )ה האבק ל הז ה מ. הרב ני רי ח*ו ולא — לוין י. טו רבן נ ם( או החו ה רי עוז

ם רי ת לנו זכו או צ תו ת ה מו ה המאבק של העגו ם רק — הז מוני ש בין כם אלף די ל לו. י צ רדי ני ב ח שו עו הי ד ת על לספר י ליו ת ע בלעו שלמו שנם ע״י שי ם החפ ה מיני עו ל מ ט ת הפעם, ואף בתוכם, ונ ע על המאבק ב

די ל מן י ת תי עדו רנו המזרח ו ש ב ת ה נ שונ ת על לרא רכז החלט א״י. מ מפ

157

תשובתו גם הגיע לאזגינו לותר, לא — הישוב רוב על המעשי השולטריון בן מר של — ומפלגותיה רבניה על באמריקה, הדתית ליהדות גו

וכלל כלל לפחד )מבלי ישראל, של הפנימיים בעניניה יתערבו שלאה״...( יגרום שהדבר מהנזק, קפ ל״

בהצלחה, מה במדת הוכתר הזה המאבק איך אבו עדים כיום, ואם ובפנים בפני בממשלה, יושבים הדתיים שהנציגים יען ורק אך זה הרי של עמדתם היא איתנה ואם במדינה, ביותר הגבוה השלטון תאי של

של להשתתפותו תודות זה הרי — אלה בשאלות הדתיים הנציגים השרים יתר את מושך וגם המפעיל המניע, הכוח לוין, י.מ. הרב

היהדות של ו־עביביה מבעיותיה להתעלם ולא בשער, לעמוד הדתייםהחרדית.

אגב ודרך עיניהם, את־ כאילו הללו המעללים סוגדים וכאן, אבל, הזאת״, הפרשה את לגולל המקום כאן ״שאין מרמזים ברמיזה

עינים אחיזת את הם מלבשים הזה, במקום גם רושם לעשות כדיהי׳ הדין׳/ יום ״גדול האבידו״, בשמות ״אלפי מפוצצות בסיסמאות י

משום אלה בדברים יש : העיקר ריקה, סיסמה זאת תהיה שקר, זהי מספיק. וזה — וגידוף חירוף

! מבישה, פרשה לחשוף צריכים כשאנו הדבר, כואב לפעמים, הדתית. היהדות של חשבובה על אנו, חשבוננו על הביעשית מכוערת,

עצמו את לכבוש להפרט, כמו להכלל לו אפשר אי לפעמים אבל, 1 השורה למשל, ועדה. קהל לפני לאמיתו האמת את להוציא ולא

מחשבות לעורר עשויה אינה כלום הפלסתר, בכתב אשר האחרונה ידעו ידוע כתבהו. אשר לאנשים, ביחס ישר, אדם כל אצל נוגות המעשים על וחשבון דין פעם ״לתת הצורך על כתבו בו בעת הללו, ידוע עובדות, ומסלפים כאן משקרים ד,מ בעצם כי הגדול״, יום בבוא הנבלה מעשי על וחשבון דין לתת אי״פעם יצטרכו אבן כי ידעו,

את מלהעלות פחדו לא ואיך ידם רעדה לא איך ידעו, ואם שלהם, הדין יום הזכרת מעצם צחוק לעשות יכלו איך ? הכתב על הדבר

? עליו להצביע ובצביעות,

ו

שים כן ואם שים עו ואם הדין, יום הזכרת את לצחוק הללו האנת תוך כן, עו החשד, מתעורר ההכרח שמן הרי, עליו, הם רומזים צבי

לפניגו לגו שאין ם ו הודי מסרה, איזה כאן קיימת שכן ״חרדים״, כה יש מסרה להסירה. רב צורך שי

מסירת : הפלסתר בכתב שהושמעה האחרונה להאשמה — ועתהעי הזרם די כביכול הרבי הרפורמיסטי. הדתי, העובד לי

ביותר. השפלה במדרגה האמת, וסילוף סירוס לפנינו כאן, גם של החנוך לזרם הדתי העובד את להכניס איש השב לא פעם אף

מחשבתו(. על הדבר את מעלה איגד הדתי העובד )וגם ישראל אגודתלדי על המאבק בעת — י מה אלא )קרי ההסתדרות התחילה תיימן, י

תי״ בשלט הדתי״ ״העלבד עם להשתמש מפא״י( הם לפעולותיהם, ״דתי שחנוך להצהיר, החלו תן ד מן, לעולי יג חנוך בפיקוחם. מובן תי

עיגי את לסנוור הי׳ יכול הזה, הקטן והארגון הדתי, העובד — שלם, העולים המוני מי ת החזית התמי מאמצים עשה המאוחדת הדתי

ם, מרובים שי את לשכנע שהצליח עד וכבירי שלא הדתי״ ״העובד אנת זה מכריע ברגע יבגדו הדו ת, בי ם, ישמשו ולא הדתי לטויבת כבוגדי

ם הכוחות שוב. החילוניי הדתי למחנה להצטרף הסכים הדתי, העובד בישוב תי חנוך למען הלוחם בי ם ד ם, לילדי ם ששמונה ודובר, עולי גופים של החבוך מערכת את ינהלו ם הילדי פא״י, ישראל, )אגודת העולי

ת, ועד המזרחי, הפועל המזרחי, שיבו התורה אוצר התורה, מפעל היתר הדתי(, והעובד מיו — לפועל יצא לא הזה ההסכם שכל לציין ו

שלתי. משבר ללא סודר שהענין יען איזה ממ עי לזרם יש שייכות ו הרבירי רק — הזאת הפרשה עם טו ם. החורבן לנ פתרוני

שה היא מיותרת כאמור, אבל, לגו כשיש לאמת, או להגיון הדרים. מהרסנים עם כרגע עסק שים כך, ומשום ומקטרגי גדול חלק דור

תכן אלו, אגשים עם כלל להתובח לא מחברנו !הצדק שאתם וי

הישיבות בני גיוס שאלתשאלות גם סם ב ת בגי של גיו בו שי ת והבגות הי תיו לצבא, הד

.יי

59

יכולים שהם עד ו״ידענים״, ל״מומחים״ הללו האנשים פתאום נעשו״מדויקים״. כמובן פרטים״, ו״פרטי ״פרטים״ למסור כבר

להסביר צורך לנו אין הישיבות. בני של שחרורם שאלת הבה עי״ז ואיפשר הישיבות, בני את שיחרר מי עשה, ומי פעל מי שנית

וכמה כוח כמה זה, בענין שהתעסק מי כל יודע להתקיים. לישיבות בשער, ועמד פעל הקרבה באיזה אלה, במאמציו לוין הרב השקיע מרץ

בבי את לשחרר פעל אשר עד שהוא, כל שותף וללא עזר ללא לבדר, את מגייסים היו אז כי בממשלה, לוין הרב ישב לולא בי הישיבות.

אנשים, באים והנה הכלל, מן יוצא ללא לצבא, הישיבות בבי כל אולי המתנגדת האמת, את יודעים עצמם כשהם בזדון, מסלפיםהחורבן. ושומרי כנטורי לייעודם, רק לא מתגבר בם אשר ההרס יצר בשבילם. מספיק לא עוד וזה

הללו האנשים קיומם. עצם על אפילו אם כי בם, אשר ההגיון על הישיבות שבחורי ולספר, שקר אחר שקר מליצור מתעיפים אינם

אין קרתא״, נטורי בחורי ״מאות של הגאה עמדתם בגלל שוחררו לנטורי השייכים הללו הבחורים מאות את עכשיו לחפש חושבים אבו

עם אנשים, יכולים איך אבל, אותם, נמצא שלא ספק אין כי החורבן, הזאת שההתבדברות יודעים, שהם בזמן להתברבר, אחריות של קורטוב בחוגים, ההתגרות, רצון את לעורר היא, ועלולה צחוק, רק מעוררת שחרורם על יפה בעין מביטים ואינם הישיבות את אוהדים שאינם

נכנעו לא אכן כי להראות, יתחשקו שהללו יתכן, לא כלום אלה, של ? חורבן הנטורי עוללי של !ממרד נפחדו ולא חורבן, הנטורי לאיומי

מטרתם לידי רק להביא בכוחה הזאת האיולת ההתברברות הלא על הזה, החיובי בשטח מלא ולהרס הישיבות לסגירת הנכספת:

הישיבות. בני של גיוסם ידי אם עליהם, להוסיף שיש הרי מספיקים, אעם השקרים ואם

פרשת בלי גס ואם עליו, להוסיף שיש הרי די, אינו הסרק המלל שורה בבל הפלסתר כתב מלא לצבא מגיוס הדתיות הבנות שחרור

כדי תוך סילוף, ועוד שקר עוד להוסיף שיש הרי וכזבים, שקרים עם60

טפשיים, לאבסורדים המעללים הם מגיעים הללו, המרובים הפטפוטים בדבר, •מרגישים אינם עצמם הם אבל, נפש, וגואל צחוק רק המעוררים

מפסק — בא הדתיות הבבות של השיחרור שבל ומספרים, הם באים כל כאילו בירושלים, החרדית העדה של הדין בית שהוציא דין

ה... הבי״ד לצייתבי פתאום נעשו השלטונות הבל שמוסיפים או, הז הצבא, על נפל החרדיות, הבבות פחד שכאילו ומספרים ההבלים, על

לו... הבנות של האפשרית ההתנגדות נוכח שנבהל באמת כלום הל ימצא שאכן חושבים, שהאמת עד הללו, האדונים הם ״נבונים״ כה

שלימה מדינה תגהיל שערים, מאה בכותלי קורא קול כי ויאמין, פחימי בעצם לרשותה, העומדים וכוחות שלטובותיה על על מלחמה י

ת... ועל החיים מו ה בארץ, הדתיות הבנות נשתחררו הקרבות, בימי כי לכל, ידוע במרוצת דתיותן. את חמאשרת ישראל, מאגודת תעודה בידיהן כשהיתה

חלק אצל )וגם הקואליציה מפלגות אצל השמאל חוגי פעלו הזמן, שעמד הוא לוין הרב רק לבנות, חובה שרות חוק שיתקבל מהדתיים(,

תן החוק׳ נדחה לו ותודות בפרץ, ­המצ לבחורות החוקית האפשרות ני להתגייס מסרבות הגן המצפון מטעמי המצהירות או דתיזת, שהן הירות של פעולתו זאת, היתה בצבא. השרות מחובת משוחררות שיהיו

היתה בממשלה, ישיבתו כל ואם ,הכבירים מאמציו פרי לוין, הרב ובבטחה בהחלט. לנו מספיק זחו הרי — בלבד זה הישג לנו מביאה

לא: אם רע, מכל בישוב, החרדי־ות הבנות נשמרו שאם : לומר נוכל זכותו זה הרי — לנחש יכול מי אחריתם אשר קשים, לנסיויות נתפסו

לוין. הרב של הולם שאינו דבר, שום לראות ברצונם אין הקרתא מחריבי אבל,

את מאמציו ע״י שיחרר לוין הרב ואם ולהשמיץ. להרס רצונם את ישראל אגודת אש ההיפך, את להגיד יש — מגיוס הדתיות הבנותתוקף בכל לה והתנגדה הבנות בגיוס שלחמה היחידה המפלגה היתד.

ישראל שאגודת להגיד, שצריכים הרי אחרת, לספר שיש הרי —הממשלה מן שיצא כחג, ליין הרב ואם הבנות, גיוס את ״קדשה״

61

להוסיף דבריו, אוו לסרס צורך יש הדתיות, הבנות את יגייסו אם הממשלה מן שיצא כתב הוא כאילו בשמו ולהעתיק פירושים, עליהם

לתבוע מקום כבר יש ולכך, בארץ, החפשיות הבבות את יגייסו אם את ״יפרע לוין שהרב הבלע, אנשי ידי על המחוללת האמת, בשם

הבבות של שחרורן את ויתב׳ע !( החורבןי לנטורי — )למי שטרו״מרצון. מתגייסות רובץ אשר החפשיות,

הבנות כל את לשחרר לדרוש שעלינו קבעה, התורה גדולי מועצת ואם הדתיות, הבבות של שחרורן על תוקף בכל ולעמוד לצבא, מגיוס

ישראל אגודת על מהצבא, הדתיות הבנות את לשחרר נצליח לאגהג. גם ולכה לוין, הרב כתיב ככה הממשלה, את לעזוב

הדבר. את לעשות בקשו הם וממי ישראל, גדולי שדרשו מד. איש״ ״החזון בעל הגאון שכתב דלהלן, מהמכתב להסיק גם אפשרלוין. י.מ. להרב

שלומים רב בדבר הפעם, כבודו אל לפנות מוכרח הריני אחדשה״ט.

רבת את לראות מיכאובגו רב כידוע ישורן, ללב הנוגע הציועות ישראל בנות לשלל, לנו היתה בקרבנו, העזובה

חדרו^למצ־ דולתנו גם והקדושה> הטהרה זיו עלי האמונים ההורים בלב אשר הדתי רגש את להעריך והבינו פובבו,

בגד בכפיה לשמש המקום כאן שאין והכירו יחד, ובנותיהן אחרובים ובימים •בפשו, עם הישראלי גוף קיימא של קשר

ולהוציא עלינו להתבפל איומים שומעים ואנו הדבר, נתערער העשוקים ודמעת ובאגרופים, באלמות אמותיהן מחיק הבנות

דו פן כבחל, ׳ להוציאן היקרות בבבותיהן עינם בבבת יפגעו זבאיבן, בעודן אביהן שלחן ולעזוב אחרות בשדות לרעות ליתן שלא כח שארית לחגור הטהור לבם את פובה הריבי

שלהן מצפון נגד הצעירות על כפיה של אפשרות שום אצלן וזהו עצמם. החיים מן ולהוריהן להן יקר הוא אשר

והקדושה הטהרה הנעימות אופי אה מהן לגזול גשמה נטילת62

מביבו" מכל הראש וקלות ההוללות את עיניהן במו לראות הכותב כנפש בזה להצליח לו יעמוד הרבים וזבות תיהן,

לישועה ומצפה לב בשברון אי״ש דוש״ת

מאיר. זכרון תש״ח מנ״א י״א ב/ יום

השבת לחוקת שכיב דינם ״פסק״ ועל ״פוסקים׳/ גם הנם קרתא״ ״בטורי אנשי כידוע,

וחלול השבת עקירה — לדעתם היא שבת, חוק קבלת לערער. ״אסור״ שלהם. פלסתר בכתב באמר יותר ולא פחות לא ככר./ — שמים... שם

לוין.. הרב על מיד כמובן בופלת והאחריות,? השבת עקירת — השבת חוק קבלת זה למה :להבין קשה אמנם

לפבי אותם לפתוח יאסרו אם השבת, כביסת בעת יסגרו החבויות אם — השבת כביסת עס תשבותבה והמלאכה החרושת אם הכוכבים, צאתהי׳ ״ ? השבת עקירת זה י

הי׳ אבל, אבו שאין היחידי הדבר שזהו בגיד אם מצדבו, שטות זה י שבתבו הארוך ההסבר למשל הבה אלה, של פט&וטיהם ברוב מבינים

:יותר ולא פחות לא באמר הפלסתר, בכתב שלהם הבלע לדברי אלה ״רוצה או ״שוכח״ לוין מ. י. הרב אשר יומין, עתיק שבת חוק יש

ישראל. מדינת של לאישור״... מחכה ״שאיגו להשכיח״ חוק עס מסיבי, שקבלבו השבת ולחוק לו מה וכי ן השאלה נשאלת

כה בעשו פתאום האם ?, מה ? במדיבה שיתקבל השבת לשמירת כפיה רובו שרוב ושוכחים ושמאל י!מין בין יודעים שאיבם וצדיקים, תמימים

המשטרה ע״י שישמר מאושר, שבת וחוק ? חלוני הוא הישוב של איבם בחיפה הצבוריים האוטובוסים וכי ביותר? :וחיובי בחוץ דבר הריהו

גס? ברגל השבת קדושת את ודורסים ויותר, שנה 15 זה בשבת פועלים בירושלם? אפילו או אבליב בתל הדבר ישנה לא מחר אם לנו יערוב ומימשמיעים איבם והאם ? ועוזריהם־ חורבן הגטורי גבורי האם ? מי

63

שלמי מהקול ועוזריהם החורבן נטורי הללו, דברי הזדמנות בכל הירו איך וכי במדינה, השבת חלול את מרסנת שאינה הממשלה על קטרוג

ז מתאים חוק בלי ? הזה הריסון את הללו, להם מתארים השבת את את מחללים אין כלוס לוין, הרב את ושואלים הם עומדים

שיבת הישראליות, ובקונסוליות בנמלים במושבות בקבוצים או״מ, בי אז מהממשלה יצא לוין הרב אם ? מה ובכן ישראל, ערי כל ובחוצות

ערי בכל עליו ישמרו אז ן בשבת לעשן יאסרו אז ? השבת חלול יחדולשבותיה ישראל לוין שהרב לפני המדינה, שהוקמה לפני היה ומה 1 ומו? השבת על אז שמרו הקיבוצים האם ? לשר נעשה

יבואו 1 הפלסתר כתב דפי מעל הלבלר צועק מעושה בפתאוס הקמת עם השבת חלול גבר לא אם ויעידו ישראל ארץ יהודי 800000ת, המדינה הפשוטה! השאלה ונשאלת פניו...״ על ויטפחו יבואו הציוני

תיו עם הזה הדבר לעצם יש שייכות איזה בממשלת לוין הרב של פעולו והסברה תעמולה לנהל יש — מה? אז השבת חלול גבר אם ?ישראל ויהודי, יהודי כל אצל הארץ, ותיקי אצל העולים, המוני אצל מקיפה

ד נמצאים אולי מעשיהם את עושים אשר — נמצאים ובטח — כאלה עון מי של פניו על מטפח אינו או מטפח זה מה אבל, — כשוגגים

די ואגב, הו ם גם ואולי ירושלים, לי הודי אחרת תשובה אחרים, לים הם הזאת. להשמצה בירושלם, השבת חלול גבר שאם לספר, יודעי

שירה תוצאה זהו הרי שי של מהתערבותם י ואם בדבר, קרתא רונטורי אנהודי הסתתר פעם אי הסתיר התבייש, השבת, את בפומבי חילל אשר יהודי בראותו הסיגריא את תפגוש ברחוב בעברך כיום, הרי חרדי, י

ציגו אשר אנשים סיפו פניך מול ישר בוערת סיגריה י שבת, ״גוט 1 ויו״קרתא נטורי ומהאוהדה, הפומבית, מהופעתם התוצאה היא זאת !הארץ. מתושבי אחוז 99מי יותר אצל ולמעשיהם להם רוכשים אשר

הנטורי ובעיני הישג. זוהי בשבת. נוסעת אינה בישראל הרכבתם, היו מטעמים איזו כי חורבן. ז חורבן בגיל, מתענגים היו ואיך מכיני

בשבת!... נוסעת המדינה שרכבת כזו, שמינה חתיכה להם היה לו

64

בשבת פעם הרכבת נסעה שבחשאי — משהו מצאו פה גם אבלת שמחה תהיה שלימה, השמחה אין ואם אחת, ב״ה׳ פעמיים, : חלקי

שבת, בליל הרכבת הלכה בת״א, !... בשבת רכבת קטר'של את הדליקו!... הגרות הדלקת אחרי

הממשלה, מן לוין הרב יצא ן הדרישה עולה הזד* הגיל ומתוך אם כי אחה בשבת רק ולא בשבת, פעם עשרים חסע כמובן והרכבת

אזיה ושבת, שבת בכל רי אנשי אז יעשו חיים ו טו הם איך חורבן, הנ זמן כל ישראל. אגודת שקיימת זמן כל ן כאן גם ויוגד *יגדפו״״,ם מנהיגיה החרדית, היהדות בשם שפועלים ישראל, אגודת של הגדולי

ה... ״שמחות״ ולמנוע לעכור כדי הכל, הכל, שנעשה הרי אל כ* • *

הללו. אנשים דגלו לא אחד פעולה שטח אף על קבלה היא ישראל, אגודת ״חטאה״ כאן גם הנשואים, שאלת הגהם במדינה, אזרחיים נשואים ינהגו שלא הבטחה, בדיוק, הם ויודעי

״מהפחד״ תוצאה זו הרי אזרחיים, נשואים במדינה מנהיגים אינם שאםם של ״מזעמם״ השלטון אנשי שמפחדים בי כאילו באמריקה... הנדי אנשי עצמם, הם וכאילו אזרחיים... נשואים קיימים אינם באמריקה

ת המפלגות שעושים ההרס על צועקים אינם חורבן, נטורי הציוניובי של ״כעסם״ למרות בישראל, הדתיים מהחיים אמריקה״״ ״נדי פה, בכל דורשים הכלליים והציונים שמפ״ם יודעים, אינם וכאילו

במדינה. אזרחיים נשואים להנהיג הכנסת לבימת מעל בפומבי, מדינה הקמת סביב הויכוחים התחילו כשאך מספר, שנים לפני עודשו בארץ יהודית האנגלו־ החקירה לועדת ישראל אגודת ראשי הגי

לא לדאג, הועדה חברי נדרשו בו תזכיר, •ב£רץ שבקרה אמריקאיתשואים להנהיג ולא התורה ע״פ בנשואים לגגוע במדינה אזרחיים נ

זצ״ל בלויא מ. הרב שליט״א, לוין מ. י. הרב התזכיר את אז )הגישו עצומה סכנה כי אחראי, איש כל הבין אז כבר כי זצ״ל(, ברייער י. וד״ר

שואים יפגעו ח״ו אם החרדית, היהדות על מאיימת ואם התורה ע״פ בנאלא אינו הריהו — כליל חלפה הזאת שהסכנה בנפשו מדמה שהוא מי

65

הללו. ההרסניות המגמות בגד הרבה ללחום נצטרך עוד עצמו. את שוגה להחזית תודות זה הרי היום. עד נשמר הדבר אם : ברור אחת אבל

— בתוכה היושבים האגודאים לנציגים ותודות המאוחדת. הדתיתיד. במחי לבטלו שאין — עצום הישג וזוהי

שג, מציין לרין הרב אש לנשים לתת לא הממשלה החלטת את כהי הוא ההכרח מן הרי — מתגיירות הן אשר עד — ארצה לעלות נוכריות — היא״ מה לשם זו ״גירות אלה אנשים של רוגזם עליו שיקפוץוחירופים. גידופים תוך אלה. שואלים

יהדות, לשם היא הזאת שהגיירות כמונו, יודעים הללו והאנשיםשות צריכה והיא מצבנו לאור כי יודעים. כמינו הם רב. ע״י להע

ם השפל, בנות נוכריות, בשים עמם מביאים אשר חדשים עולים נמצאיאפילו העמים כל החובה עלינו מוטלת ההכרח שמן הרי סיניות, ו

יהודים יהיו ילדיהן שלפחות הללו, הישים יתגיירו לפחות כי לדרוש, יוקלטו בארץ, ישראל ילדי בין הללו הילדים יתערבבו הרי כי הדין ע״פ

ההישג על חמם וצועקים אלה אבשים באים ואם שיבוי. כל ללא ביביהם, דהו* הרי הזאת, ההחלטה את לבטל שדורשים כמעט שיחם ומרוב הזה,

ף חירוף דו ־ !וגי

טריף, בשר של היבוא הפסקת את כהישג מציין לוין הרב ואםתו זה הרי שג הדבר של לאמי בידי עלה בנקל שלא להערכה, הראוי היתר לוין הרב המובי אס לפועל. להוציאו בממשלה הדתיים השרים וי

ם יהודים היו מטבחיהם על שומרים אינ לצערנו הדין, ע*פ כשרים שית בתור שכזו, בתור המדינה הרי ולבושתנו, צריכה ישראל, מדינ

שרות על לשמור היבוא. כ ראשם׳ את לגמרי הללו, האדובים אבדו וכעסם, שיחם תוך ואגב, את ומציגים בבראו. ולא היו שלא כרגיל, בדויות, ומספרים מתיצבים

ם עצמם שוטים כאיולי בפש. ושאט סלידה המעוררים גמורים, ו

66

ת״ ״כעובדה״ הם קובעים למשל ועד. תי שבעת ?( מה — )אמי את החרימו למדינה. כשר לא בשר של היבוא איסור על המאבקציגי שפירא. ומר מיימון הרב רק הממשלה ישיבות ואילר דזמזרחי, נ

שיבות השתתף כן לוין. הרב לטובת צעד כל עשה ולא הממשלה, בי גם קבל — הללו השפלים השקרנים מספרים — וכאילו. הזה. המאבקש, הממשלה, מראש מחמאה המדינה עניני את להעמיד היודע כאי

הכשרות לעניגי מעל אשר לוין. הרב דוקא משלו. בעפר באמת לו אין זה, ושפל גם שקר

השרים יתר החרימו ביזמתו ואשר אז, הפעולה את אירגז שרי ואילו המאבק... בעת התערב לא הוא דוקא הממשלה. את הדתיים ושפלה ילדותית עלילה הכשרות... למען לחמו אשר הם הם המזרחי.

מספיקים אינם הכזבים ואם שקריהם. של הכותרת גולח הריהו — זושולטוך ״מראש סיפור מהלב ובדים הולכים בך למר אולי )הכוונה ה — שלם, דבר לך הרי בפיו, אותה ושמים נברא, ולא היה שלא גייידן(

היכרות״. של ״סימן עם שקרההשמצות: בשרשרת אשר נוסף פרט על כאן להתעכב כדאי ואולי

חומה״. אני ״אום קרתא, נטורי של עלונם עורך שינברגר, ישעי׳ ר׳ לוין, הרב המחוזי. המשפט בית של שופט נגד השמצה בגלל נאסר מבריסק, הרב וגם זה שינברגר של משפחתו בני אליו שפנו אחרי חן מוצא אינו הזה הדבר גם והנה ממאסרו, ושחררו מאמצים עשה

פלסתרם: כתב לדפי מעל שאלתם הוא ואופייני הללו. המהרסים בעיני שינברגר את שיחרר לא למה לוין, בהרב בוערת ישראל אהבת אם

ז מבריסק הרב אליו שיפנה לפני שיקח שליט״א לוין מהרב לבקש בדעתנו אין השאלה, לעצם והגה

קדושה שמצוה וכשם ישראל, לאהבת הדרך כמורי קרתא הנטורי אתהודי כל על מוטלת המחריבים מכת להתרחק בניו את ללמוד חרדי י

די כל על קדושה מצוד. כך בכלל. ומדרכם, הזאת הו הודי י את ללמוד ויזו. מכת ישראל אהבח מצות את ח״ו ילמדו שלא ביתו, כני ואת בניו

67

איך שמים, שם את מקדשים איך מהם ללמוד בדעתנו שאין וכשם מנהלים איך ילדים, מחנכים איך באמונה צבור בצרכי עוסקים ואיך המצות על שומרים איך ועדה, קהל בפני מופיעים איך ענינים,

ואיך הגדולים את מכבדים איך והמסורה, הכתובה התורה את מקיימים בדעתנו אין כך הקודש, משמרת על שומרים ואיך לחבמים, ■מאמינים

למוד. הצריכים הדברים יתר גם ישמרנו( )השם מהם ללמוד :עליו לעמוד שכדאי זו, פעוטה בפרשה אחד פרט לגלות ברצוננו

שינברגר ישעי׳ ר׳ את לשחרר הדרישה את לוין הרב כשהעלה מצד זזמה פניה ואחרי השרים, רוב לזה התנגדו הממשלה, בישיבת

:שרים 3 של ועדה להכרעת הדבר את למסור הוחלט לוין, הרב בכל גרעבוים מר התנגד הזאת, בועדה רוזן. ופ. גרינבוים י. לוין,

לוין, הרב לעצמך, נא תתאר :טען הוא שינברגר, את לשחרר, התוקף אותך, תופסים היו הם ואם הזאת, הכת בידי היה במדינה השלטון לו

מתחת יוצא היית ולא וכלל כלל עליך מרחמים היו שלא ספק אין הלא חוק לכל בניגוד שינברגר את לשחרר דורש, אתה זה ואיך ידם,

?... הדין משורת לפנים עמו ולהתנהג הכריז איך לספר. ידעו הפלסתר בכתב : אחת נקודה ׳עוד ולבסוף,

״מדינה אלקים״, ״אצבע דגאולה'/ ״אתחלתא היא שהמדינה לוין, הרב טראבלנקה לכבשני קץ תשים ״המדינה ישראל״ עם של עתידו היא

הללו, הדברים כל מודרנית״. מדינה לבנות עליגו ״חובה ומיידנק״, הם לוין, הרב ע״י פעם אף נאמרו לא הם יסודם. ונתעב גם בשקר אמת, זה אולי לרגע, יחשוב המרוחק התמים, שהקורא כדי נבראו,

גידופים עליהם להוסיף אפשר כאלה, בלע דברי יצירת ע״י ובעיקר,ם. ום דברים, לבדות הזאת, השפלות נוכח מתאים ביטוי אין יאפי

קהל לפני ולהציגם בסיס, כל ללא יסור, כל ללא האצבע, מן מציצים להשתמש הצטרכו הללו שהאנשים הדבר, עצם ״כאמת״. — ועדה

אותש מזדהה — שיטתם ״צדקת״ את להוכיח כדי כאלה, נבזים בכזביםגמורה. זוהת

הללג האנשים הם* כאלה ואגן,63

. ההשמעות פוטרתם על שפלות להתנפלויות תמיד הייבו רגילים על שלבו, המנהיגי

לינו - תמיד באו הללו ההשמצות התורה, עם ראשי ועל גדו בינו ־ מאוי שמשו ישראל, אגודת נוסדה מאז בעם. החלוני המחנה מלבלרי בנפש, מלהבי מאת אליהם שנשלחו לחיצים מטרה, פעם לא דגלה בושאי

אפוא אין בעם, החופשיות המפלגות של לשרותם שעומדו הפנכה,היגנו אם בדבר, חידוש כל בגידופים בהשמצות, בדרכם נתקלים מנ

תמהון. כל מעוררת שאיבה רגילה תופעה ובחירופים, תולדות את ישראל, אגודת של ההיסטוריה את קצת שמכיר מים קצת שבקי מי בעם, מתנגדיה עם מאבקה שלא הרי אלה, בעניני עלילות של חדשות, השמצות של גלוי כל בוכח וכלל כלל יתפלא

של אחת בשרשרת בוספות חוליות אלה, תהייבה בעיביו חדשות.בקרב, לנצח כדי הלוחמים, בעיני כשרים האמצעים כל אשר מאבק, פעלה שם מקום, בפולין, ישראל אגודת בתולדות קצת שבקיא מי לספר ידע רבות והפעולה, המנוף רבת וחזקה, אדירה ישראל אגודת

שפלות התנפלויות על יספר הוא באלה, פוסקות בלתי תופעות על ישראל אגודת של ומנהיגה בונה ונשיאה, ראשה נגד מתמידות וגם

העתוביס של לחמם למנת שנעשה לוין, מאיר יצחק הרב בפולניה,שאיים החלוניים ידע העביבים, את שמכיר מי זו. שבמדינה האידי

רבות להתנפלויות, עיקרית מטרה לוין מ. י. הרב שימש איך לספר, את להשפיל הללו: ההשמצות לכל היתה אתת מטרה אשר מלספר,

המאורגנת. החרדית היהדות של דגלה נושא של כבודוחנו אם אלה, בתופעות שוב נתקלים הזאת, בארץ אנו, ואם אנ

69

אגודת ראש גגד השמצות של לנחשול חיים בעדים שוב משמשים מהרושם, להשתחרר יכולים אנו שאין הרי שלה, התווך ועמוד ישראל

אחר. בלבוש אחרת, במהדורה הזאת, השרשרת נמשכת אכן כי של החדשה החוליה התעטפה בה אשר החדש הלבוש :עקא ודא של ״הגלימה בגלל מכאיבה, קצת, מכאיבה ההשמצות, שרשרת

ען מכאיבה, התעטפה. היא בה הקדושה״ הקדושה, מתחללת שבגללה יען מכאיבה, קודש, כל והשפלות רמאות לצדכי בה כשמשתמשים י

הרחוקים תמימים, יהודים של במוחות ערבוביה להכניס שביכלתה, החרדית הציבוריות שבילי אשד באלה, או פיסית, מבחינה מאתנו

רין אינם הי להם. נ העובדא, מן להתעלם נוכל שלא הרי הטוב, רצוננו כל עם

בין קדושה״ של ״בגלימה מלובשת שהיא בין הזאת, שלתופעה שהיא ות, של במעטה מתעטפת הן: אחת מטרה הרי חלוניו שתי לה לחצר ל

יעודה במלוי לה ולהפריע דרכה, על אבנים להטיל ישראל, לאגודתוהמקודש. הקדוש

שים דרך להגיע צריכים אנו אין אלה למסקנות הסברות או ניחות, אני ״אום או ״הקול״ העלונים, פטפוטי על נעבור אם פילוסופיו

לסתור יש :לההשמצות פשוטה בהסברה תתקל פעם שלא הרי חומה״בנין את .. ״אחרי כן, ואחרי הקיים, את להדום הזקנים״, ״ ך. ה... כ בנ נהיגי אח למשפיל יש השפעתם, כוח כל את להכרית ישראל, אגודת מנ

די ועל ממש של דמיון הללו בהסברות אין האם למטרה, נגיע זה, ישי על החלוניים, מהלבלרים פעם לא ששמענו ההסבר לדברי מע

ת: השמצותיהם בו היגי את להשפיל צורך יש המרו ישראל, אגודת מנדי ועל השפעתם, כוח כל את להכרית ע זה, י ה... נגי ר ט מ לשא לוין, מ. י. חרב ואם בארץ ישראל אגודת של דגלה את נות שלה, התווך עמוד הוא אם ישראל, להעליל אותו, להשמיץ שיש ח

תו ותהיה עליו, תהי/ איך לוין הרב של גדלו של קטנותם תהי׳ ששאי הי/ איך הבלע נו ת ת כרותה לא כלוט ש שון ברי שתתקבל הרע לל

70

שים כשמסתתרים עוד ומה הלב? על . של למעטה מתחת הללו האנ*ו״בשמם*. נאמרו, לא מעולם אשר ישראל, גדולי ״דברי״ ם . מפיצי

׳ . • ימים. שבע פני על דיבותתנו אין ת בדע ם, כה להיו הרב של ״עלבונו״ את ולתבוע אויליי

תנו אין הבלע. דברי ע״י במאומה נפגע לא כבודו — כביכול לוין בדעת כרוכל ללכת שביל לוין הרב פעל ומה עשה מה למנו ת ב הדו הי

ען החרדית, העלבון׳/ את לתבוע ממי לבו שאין י ען ״ ממי שאין וישר יכולים האם /,״להעלב ם,א שי ם אינם מהרס יותר אנ ם יודעי אינ ושראל, גדול של בכבודו לפגוע מבינים, על אשר מעם, המרומם בי

מו לעתידו האחריות את לשאת העול, נפל שכמו !התורה עם של ולקיואלא, מקצועיים, מהרסים של כת לא לנגדגו עומדים היו אםם אחראים, אנשים להם, אומרים היינו אז כי שרוצים, מה היודעי

ך רם: בקול ר ץ! ד ר י א י בג אשר מרבבה, הדגול כלפי ארץ דתו, שיו תיה מאויה נתקפלו באי מגמו ה, היהדות של ו דן דרך הנאמנ א

ת של היאבקות של הזה הסמל בפני אר? דרך התורה, שומרת יהדוריו, משהר אשר האיש בפני ואת העול את שכמו על הוא נושא נעו

תיה העיקרי כמגיע ומשמש האחריות, ת של לפעולו ת היהדו החרדי1 המאורגנתרנו זכינו, אם בדו שמים שם את ורבבות אלפים קדשו אגו ו

ת, כה בצורה ת, הירואי כינו אם עילאי רינו, שאלפי ז תינו בנינו צעי בנו ושה המוקד, על עלו שו וטהרה ובקדו לא האם שמים, שם את הקדי

תו ודם כותו מהם, אלפים של מגרונם בקעה את אשר לוין, הרב של תמצישה? של בברית ולהכניסם לארגנם לחנכם, הקדיש חייו להביאם קדו

ת למדרגה ■ ל כזאת עיראיתינו של באיצטלה להתעטף המלל רבי הם יודעים הגדולים, רבו

ם, מאתנו שהלכו אינ תבונן נחשוב אולי אדרבה, ו ע: ונ היה מה לרגתינו, של יהסם ? להרב זי״ע, רבו לוין

ה פעם, התבטא איך ידוע לא האם סקי הגרח״ע מ רודיזנ זצ״ל ג

71

ה נשק איך לוין, לחרב - לויו הרב של ידיו את זצ׳׳ל חיים החפץ מ חותמת היא האגודה, של ״החותמת :ועדה קהל לפני התבטא •יפעם

לוין, הרב לידכם, אותה מסרה ההשגחה אדמות, עלי הקב״ה של ימים יבואו ח״ו אם וגם, טובים בימים להחזיקה עליה לשמור עליכםצדקינו״. משיח ביאת עד הזאת החותמת על תשמרו רעים,

זצ״ל גרודמגסקי הגרח״ע מר׳ץ פעם, התבטא איך ידוע לא האם :גדולים רבבות בינינו התהלכו עוד בעת הנוראה, השואה בוא לפני #לד

לויך. הרב כמו אנשים חמשה העולם בכל תאה ,.אינני איך לראות זצ״ל, וסרמן אלחנן ר׳ הגאון מרן מעיני עפר יגלה ומי י-

לוין, הרב את נפשו, האהוב את משמיצים הגדולים חבריו דבשם בשמו עת בכל תמיד, איד ידו, מתוך ידכם זזה לא איך בשמו, ויספר יבוא מי

ממנו. להפרד פשוט יכל לא לוין הרב עם יחד שנזדמן מגור הגדרל האדמו״ר של יחסו על לדבר לגמרי מיותר לא והאם •־

של זצ״ל, בייבויץ בר ברוך ר׳ מרן הגאון של האהוב, לחתנו זצ״ל באים והנה אחרים גדולים עשרות ושל זצ״ל, שקאש שמעון רבי ו!גאון

ם... ידעום ולא הכירום שלא הללו, האנשים כאילו בשמם, ומדבריהללו... הגדולים עם למיניהם למעללים היה ושיג שיח איזה כביכול,

שפלד* קבוצה לפנינו הם, מיותרות אלה הוכחות גם כאמור, אבל, העולם, ומאורי גדולי את להכניס כדאי לא אתם, ויכוח לשם אשר

או לוין לד,רב מרשה אינה האיכותית אפסותם אשר , קבוצה לפנינו,שהיא. תשובה כל להם לתת—כבודו לשם או בשמו שהוא למי

רגע כשבין הללו, שמשמיעים הבלע דברי על אפוא, נגיב לא* את ותובעים כביכול אגו״י של לכבודה לדואגים אפילו נהפכים

.לוין. הרב מאת ״עלבונה״ .

72

11

בירושלים אשר החרדית העדה

לעבור מעדיפים ועוזריהם חורבן בטורי אנשי אשר אחה פרט על אשר החרדית העדה היא הלא הדיבור, את להרחיב ברצונבו בשתיקה,עיה״ק. בירושלם

אנגליה כבשה מאז שנה, כשלושים זה מתקיימת החרדית, העדה המפעלים ועל הישוב על השתלטו הציוניים והמוסדות ישראל, ארץ את

גדוליה על שבירושלים, החרדית היהדות החליטה שלו, הצבוריים נפרדת, קהלה לעצמם, וליסד הכללית, מחקהלד. להפרד ורבביה,

ומסורתי. תורתי עצמאי, בסים על שתעמוד תא להקים הקודש בעיר החרדית ליהדות לה עלתה בקלות לא מאמצים השפעתם. כוח בל את נגדם הפעילו מתנגדינו משלד״ עצמאי החרדית ליהדות לה להפריע כדי החלוני הישוב ראשי השקיעו כביריםהכללית, מהקהלה להפרד החזקה, החלטתה את לפועל להוציא

של במסגרתה נתארגבו בינתיים אשר ירושלם, חרדי של לעזרתם את לידיה קבלה היא העולמית, ישראל אגודת באה ישראל, אגודת נעשה בירושלים ישראל אגודת מרכז הנפרדת, העדה למען המאבק

העדה, את להקים מאומצת, בפעולה השקיע מרצו כל את אשר לגוף, עמדו הם כולה, בגולה אגו״י מרכזי עצמם העמידו המרכז ולרשות

כמיטב להם ועזרו הירושלמיים, העסקנים של גבם מאחורי מאוחדיםיכלתם.

הממשלה במוסדות הדו את מצא בירושלים שהתנהל המאבק, השקיעה רב עמל הגיע, בג׳בבה אשר העמים לחבר ועד המנדטורית

עלה אשר עד בארץ, לדעה אחיהם עם יחד העולמית החרדית היהדות

173

בפרדת שחיטה הוקמה מה. בסים על ולהעמידה העדה את לכונן בידם העיר שכונות בכל דין, בית עם רבנות הוקמה נפרדים, שוחטים עם

לא העדה חומריים למפעלים כי ואם העדה, בשם צדק מורי פעלו המכריע רובם את שיצגה משקל, בעל מוסד הוותה הרי להגיע, הצליחה

שלטונות, לפני אותם והציגה ירושלים, חרדי של שמרו רבניה דברי ה נ אליה, להתיחס התחילו מתנגדיה גם אשר עד והערצה, כבוד תוךשים גורם כאל שר ם. עמוקים רציני,.בעל. בן התפתחה העדה ויסודיי במו

לעניניהם ומכוון מלכד לכוח נהיתה היא בה למצב, .והגיעה הרוחני, לחרדי גם מסוימת, ובמדה הקודש, עיר חרדי של הדתיים־־־המקומיים

ת. ערי יתר א השי קבוצת של רוגזה עליה שקפצה עד העדה, התפתחה כה אנ

שונים, תככים כדי תוך בירושלים. בינתיים שנתארגנה קרתא, נטורי לערוך הללו הצליחו הארץ, מן זצ״ל בלוא משה הרב של העדרו בעת

מה, משום ״נפסלו״ בחירה זכות בעלי וחמשים כמאתיים ״בחירות״,שי וקבוצת זכות.בחירה, בעלי לאלף קרוב בין הצליחו קרתא נטורי אנ

בוני ממיסדי זצ״ל, בלוא משה הרב את העדה. על להשתלט העדה, ו שעברה ההנהלה, מן הוציאו יבלדדט, פרוש משה הרב יחד, ועמו

ת״ לידיהם שי של ״הנאמנו אשר שנים, 5צד יותר זה הכת. אנ ״השלטון״ של התוצאות הן ומה בעדה, שולטים הללו, ״האנשים״

זזזה? נפסלו השוחטים, כליל, נהרסה —עמל ברוב שהוקמה השחיטה,

של השחיטה של הבשר את שמכרו והאטליוים, העדה, של בי״ד .ע״י ההכרה שנפסלו. השוחטים משחיטת בשר למכור כולם עברו —העדה

לגמרי, נתבטלה — וממושך מר מאבק אחר שהושגה בעדה, הרשמיתשכונות, אשר ההוראה מורי רשמי. כגורם להתקיים חדלה העדה, ב וממילא, העדה, עם קשר כל ללא הדתות, משרד תמיכת לקבל ההלוהעדה. לבין בינם קשר כל כמעט נפסק

ת העדה השפעת — והעיקר בי .הוצאו לאפם. עד ירדו שלה, הדין ו

74

לבדוק, מבלי דבר, בשום להתחשב. מבלי איסורים, גבי על איסוריםת, הם אלה האם רו ם הציבור של מיעוט אפילו או רוב, אשר גזי יכולי

של: בהן. לעמוד שפורסם דין פסק לפי אסורה, ״תנובה" תוצרת למת מטעה ה: בשטח המצב הוא ומה העלה, של הדין בי תנובה, הז ירושלם, חרדי וכל בארץ, חלב תוצרת כל של היחיד להמשווק נהפכה למרות — תנובה בתוצרת משתמשים הדין בין חברי בבתי לרבות

אסורה, היא אף ״אגד״ חברת של באוטובוסים הנסיעה האיסור. של אוטובוסים אלא, אחרת, תחבורה כל לך איו הארץ, ערי ולרוב

שלים חרדי עושים ומה ״אגד״, האיסורים, על בשתיקה עוברים — ירושים, שם אינו איש אם אפוא הפלא ומה לעשות. שמוכרחים מה ועו

הפלא ומה וכדומה, יעקב״ ״בית הספר בתי נגד האיסורים אל ללב, ואיסור הבחירות לפני להתפקד איסור הוציא הדין בית אם אפוא,

הגיעו הללו. האיסורים עם התחשב לא ואיש בבחירות, להשתתף בשר אכילת על איסור הוציא הזה הדי! שכשבית כך, לידי הדברים

אחוז ושלשה מתשעים ויותר העדה( של השוחטים )משחיטת בירושלם למרות אכלו, — החרדית, העדה של השחיטה של הבשר מאוכלי

הבשר. את האיסור, חותמת חותמת, — והתנופה? ההשפעה רבת מהעדה, נשאר ומד.

ש, מחייבת שאינה בלבד, כן, וסמכות. השפעה כל נטולה כשהיא אי את ולהחריב להרוס הללו האדונים הצליחו עצומה במהירות מהר, בחושה במצח מעיזים עוד עצמם, כשהם ובזיע, בעמל אחרים בנו אשר

ם׳/ על ולהתפאר להתרברב שג ירושלים מחרדי כאוילים, ולדרוש, ״הי הוכן, מכל הריקה והמיותמת, המושפלת ״החותמת״ סביב להתלכדלפליטה. שנשארהשלים פרט הארץ, בכל להקים החרדים הצליחו לא וטבריה, לירו

ת נפרדות. קד״לות סיונו שו הנ הגיעה בטבריה ואם נכשלו. — שגע הקהלה עם הממשלה( ע״י רשמית )שאושר הסדר לידי החרדית העדה

שלים שביחס הרי הכללית, רשמית שיכירו לוין מ. י. הרב פעל לירו

75

בעדה השולטים קרתא, בטורי אבשי אבל, וכללית. חרדית קד״לות, 2ב* ובמדינה, בממשלה מכירים אינם הם, כי הסדר, על לשמוע רצו לא

.ממשלתי. אישור לקבל יוכלו אפוא ואיך . מתבצרים הכללית הקהלה מוסדות מאליה. מובבת — התוצאח

והעדה ובאמבים, טובים של עמל את — אצבע בקיפת ללא ויורשים וגבאיה. ראשיה מידיה, בשממת עמדה אחרי עמדה והולכת, מצטמקתכליל. להרסה כוובה עם או בלי פועלים,

76

דבר סוף

הזאת* החוברת את הדפסנו קרתא״ ״בטורי אנשי עם וכוח לשם לא קללות: אשר אנשים עם בתוכה? לא שמים שם ומשביאי מחללי עם

הנם. בלע ודברי דיבות ועלילות, שקרים וזיופים, סלופים וחרמות, ,אופייני כה הוא אחריות כל חוסר אשר אנשים עם ן שדרתם חוט

נפש אף אשר מעשית, פעולה כל עשו טרם אשד אלה עם ז למהותם עם. הקימו* לא חבוך בית או מוסד כל וליהדות, לתורה הצילו לא ונמשך ההולך מתמיד, השט לחלול פרט, עשתה, לא דבר אשר כתה, לא ולקיטרוגם משותפת, שפה כל לנו אין אלה עם — שנים זה נענ

השתתפותה סביב קרתא״ ״בטורי אבשי שמשמיעים הצעקות גם עשויות איבן המאוחדת הדתית ובחזית בממשלה ישראל אגודת של

)מעל ומלואו עולם הללו הרעישו לא האם מצדבג תגובה כל לעורר ועדה בירושלים למשל, כשהוקמה עלונם( ודפי ירושלים לקירות

צווחר לא האם ? זצ״ל בלוא משה הרב ע״י מצות לחלוקת משותפת אגודת של השתתפותה על המעושה, ההתלהבות באותה הללו,

האיומה עקדה בערה בהם — בימים המאוחד, ההצלה בועד ישראל קולה את יום יום מרימה הזאת הכת אין האם האירופית? בגולה וכיצד ו אחר או זה של פרטי איבטרם בגלל השם מלחמת של במסוה נגד הבשמעת הצריחה אותה על ברציביות להתחשב יכולים איפוא,

שקרים, בלע, בדברי מלווה שהיא גם ומה בממשלה, השתתפותבושפלה, רמאות על ובנויה והמסתמכת וחרופים, גדופים וחרמות, קללות

שהיא. אמת מכל עין להעלים השאיפה ועל זדוניים כזבים על — סייג. יודעת אינה לאגודת־ישראל שבאתם אשר הללו, האנשים

על־ עולה ישראל, לאגודת בקרבם המפעפעת השנאה אשר וגבול,ומעמידה; אותם מזדהה עצמה היא שהיא, אחרת מפלגה לכל שבאתם

^ ■ 1

־77

והקדוש, ד׳יקר כל את להדום החזקה הכמיה הנכון. מקומם על :אותם של חורבנה על לשמור השאיפה > במלים בעמל שנבנה כל ׳את

הדוחפת האדירה התאוה ן על״ידה ולהבנות בה לדגול הנאמנה, היהדותת; פעולה כל ולעכור הרף ללא להשמיץ הללו האנשים את בי חיו

כל בעת הללו האנשים את האופפת העצומה והשמחה הגדול האידלוי ראות נוכח החדוה * למיניהם החופשים אצל פשע או חטא של ג בכל הדגול, מאחינו גדול כה חלק נמצא בו והשפל הקשה מצבם ■פני

שוב, הנעשה נתעב מעשה התפרקות של גלדי כל נוכח וקורת־הרוח בי אותם, הגדיר גם ולכן האמיתית, זהותם את קובע זה כל — ררקבוןחורבן״. כ,,בטורי בארץ הרבנים מגדולי אחד בצדק,

בעדו. מדבר הוא זה גם האפסית ואיכותם המבוטלת כמותםת, מילולם וגבורת אגדית אמנם היא ־התרברבותם הי׳ די אבל דמיוני י

— בערד שבתים לפני — הלא־רחוק בעבר אי־פעם, כי נזכיר, :אם בחרבם יצאד בו בעת זה היה מצדדיהם, עם יחד האלה האנשים נספרו

לכנסת? הבחירות לקראת שנערך הארכלדסיה מפקד נגד ובקשתם בבתים, שיבקרו לרושמים לענות לא להפקד, לא אז הטיפו הם

ם והרבנים ענו השפעתם תחת הנמצאים הבודדי לדרישתם תמיד כמו נם; נגד וחרם איסור על •והכריזו שמי 80 — התוצאות.? היו ומה הנרקרי: ( ) ם׳ י נ ו מ התפקדו; לא נפש ש

שי הידועים עוזריהם עם גם שלמי ״הקול״ אנ נכנם לא הירו למטרת מתדרדרים החורבך מ״נטורי כחבריהם כמוהם כי •בויכוחים,

של הקיום מעצם ומתעלמים תהומה, במהירות להם הנכספת ההרס עובדות מסלפים מטרה כל וללא אחריות כל ללא בעולם, ואמת הגיון

ועולה המבצבצת ומנהיגיה לאגודה־ישראל עיורת שנאה חזך ומעשים, את לכנות בחושה במצח עוד ומעיזים מפיהם, היוצא הבל מכל

כאגודאים. עצמםתנו כאן אין של - הגדול מנהיגה של עלבונו את לתבוע כוונ

במאומה נפגע לא כבודו שלימ׳׳א, לוין מ. י הרב החרדית, ־היהדות

78•

הקומוניסטים הפגינו בו בעת נפגע שלא כשם הבלע, דברי זגל־ידיריון לקואליצה ״בוז הסיסמה עם בתל־אביב, אשתקד רגו ר׳ — ב

הדעת על נעלה אפילו אם בקורת, מכל למטה זה יהא מאיר״. ה,איצ היהדות עברה המשמיצים כלפי נפש שאט תוך זה, את לעשות

ישראל של רבם את הללו האנשים כשהשמיצו היום לסדר החרדיתאי בשמות וכינוהו זצ״ל מגור האדמו״ר נפש שאט באותה * צורבים גנ

אוני זקן את כשהשמיצו היום לסדר החרדית היהדות עברה הדרה ג כשהתנפלו או שליט״א, מלצר זלמן איסר ר׳ הגאון לחיים, ייבדל בלוי משה הרב בארץ, החרדית היהדות ראש את והשפילו :בגסותשנה חזד זה דבר זצ״ל, מועצת חברי על הללו התנפלו בו בעת ונלי וגם בפרט. שליט״א קרליץ מאיר ר׳ הגאון ועל בכלל התורה גדו המשמיצים כלפי ובוז נפש שאט תוך הנאמנה היהדות תעבור עתהשליט״א. לוין מ. י. הרב על הגסות ההתנפלויות פני נוכח

שי לכל היא טבעית הלא הזאת התופעה החורבך ,,נטורי אנ שיעמוד שיהיה, מי יהיה מי, ־כל על קצף בשצף להתנפל — למיניהם

בדבר, ספק להטיל אפשר כלום ובחורבן. בהרס ללחום וינסה בדרכם חיים החפץ כמרן ישראל מאורי חיים עדיין היו ובתוכנו זכינו שאם נעשים היו הם שגם זצ״ל, גרודזינסקי ח״ע ,ר מרן הגאון או זצ״ל

רי למטרה טו ל״קר/ המנוגדת מלה להגיד העיזו אילו החורבן״ לחצי,,נ? שלהם הכת על המקובל כביכול,

להם מקדימים הללו האנשים הרי לעובדות, אנו זקוקים כלוםש' זקוקות אינן ששיטותיהם גלויות, ומצהירים למכה הרפואה את לגו

הראשונים מרבותינו דור, מדור להם סלולה הדרך — רבנים של פנקא וגדופים, שחרופים ולהגיד, בדבר ספק להטיל יכול ומי שבארץ~ישראל,

לשם ומחלוקת והבל, שוא עלילות וסילופים, זיופים וכזבים, שקרים שמעיז מי — דור מדור לנו המסורה תורה אינה אלה כל מחלוקת,

הריהו — הראשונים רבותינו מורשת אינו שמים שם שחלול להגיד,ה פ ובוגד. מין אפיקורס, כו

19

זצ״ל״ מלובייויץ האדמו״ר דברי את להעקיק המקום כאן אולי שליט״א לוין מ. י. הרב של פניו את שקבל בעת בפומבי שאמר

שתקד: בניו־יורק אציג על ולחשוב הדעת על להעלות יבולים אבו ״אין נ ג מברכו אבי ולכן לוין, הרב מאשר טוב ויותר גדול יותר ״בטורי לעצמה הקוראת חברה ישבה !ואמץ חזק

־ והם קרתא״ עמי שמים, שם מחללי קרתא׳/ ״מחריבי - מי התורה. לדעת מבוגדים דרכיהם כל אשר הארצים

להופיע* להם צוה ומי שיבואו, מהם דרש ומי בקשםלך* בממשלה. לשבת לוין הרב של הבפש מסירות גדולה

\" שמים שם את וקדש בדרכך והמשך לוין הרב איפוא,

אותה שבכבה ואם קרתא״ ״בטורי בשם לה נקרא אם הזאת, הבעיה מזיקה תופעה היא הרי אחריות, וללא מטרה ללא פרועה כהתפרצות

על קנאית בקורת לפנינו שאכן החושבים אלה טועים ושלילית. בנפשם המדמים אלה שוגים ומנהיגיה, פעולותיה על אגודת~ישראל,

ד תוסס שכאן מיני חבוי, גי רצויות כוונות מסתתרות שכאן וקיצוני, י שאיך לדעת בווכה — לחשוב נעמיק אם * רצויים בלתי מעשים בתוך

ת תסיסה לא ואף בריאה בקורת לפנינו ת, קיצוני מיני ת וגם י כוונופרועות. התפרצויות של העשן מאחורי מסתתרות איבן רצויות

את מאיש שוללים אנו אין היא. רצויה כשלעצמה הבקורתת בקורת ;אותנו מלבקר הזכות מתקנת בעיות, מבהירה ובריאה הגיוני להצלחתה- הראשון התנאי אבל נכונות, בלתי פעולות ומונעת מעוות

ת בקורת — היא לבקורת אין אחרת נכובות, עובדות על מבוססת הגיוני ליהפך מוכרחה היא הרי וכזבים, שקרים על בנויה וכשהיא ערך, כל

עקרה. לעלילה אבל אויב, או אוהב על־ידי נאמרת שהיא בין רצויה תוכחה גםם יסודותיה ואם לאשמותיה, יסוד־מה שיש בתנאי ם על בנויי זיופי

זדוני, לקטרוג שתיהפך ההכרח מן הרי וסלופים80

מ עוזריהם או קרתא״ ״בטורי ם אינ ם יודעי אינ לדעת רוצים וסייג גבול מכל ף וכל שקר כל אשר אלה בקורתם, בדברי ו — זיו

ביותר, השפל אפילו רמאות, וכל מזדון סלוף כל בעיניהם, קדושמו הרי ישראל, אגודת את בד. לנגח כדי להם יקר מבשילים ידם בלמקםריגים~מםלפים. ונהפכים קדירתם את

שראל, כלפי כעמדתם כאן, וכמעשיהם פעולותיהם גם כן אגודת־ית ביחס ח להופיע תחת — בישראל מחפשים למחנו שערי, כמוכי תחת ב

שית יעילה אבל חריפה בצורה להצביע הרקבון, ועל הכיעור על ומעשליליות על מנו של זה חלק בהתפרקות שיש החשבות ועל ה מתורה ע

הטועים, מאחינו אלה מתדרדרים לשם התהום על להצביע תחת ומצוות,ם נשמעים, שדבריו מייסר, כאוהב להופיע תחת כאויב הללו מופיעי

מרירות מכניסים ההתגרות, יצר את מעוררים שדבריו מתנקם, החפשים של התעוררותם —־ ברורה היא הרי והתוצאה מתמדת,שניאיהם את מצדם להקניט ומקלליהם. מ

די — הזאת הכאובה הבעיה של התורפה נקודת וכאן מעשיהם עליישי של רי אנ טו ויצירת האוירה עכירת ע״י חורבן( )או קרתא״ ״נ

שאט־נפש, מרירות של הלד־רוח ם הרי ו האפי את מאתנו הללו גוזלי ה/ דבר —דברנו את ולהגיד להוכיח על־מנת בשער, להופיע שרות

קללו~ — אלה מעשיהם המחוללת. הקדושה על מחאתנו את ולהשמיעשמע שאכן אפשרות כל מונעים — וחרמותיהם תיהם במחנה ה׳ דבר י

ש שמים שם שיתאהב המתנכר, תינו כל ן יתברך שמו ויתקד לו פעושים על~ידי שטורשה בקרקע אטום, בקיר נתקלים זה בכוון אנ

מגיני להופיע המתימרים שגה כלום * שמים כבוד כ לפשע כפרה יהו ה? לחטא תשובה ישבה כלום ז ז

ם הכוחות עם מתאבקים אנו שוב החילוניי אנו בי שים ו כל עוסנו זה לשם עקרות. תהייבד, לא המאבק שתוצאות כדי מאמץ נכנ

ולילה יומם הצטרכנו תכסיסית מבחינה ואם ישראל, לממשלתת ועל הפליות על להצביע שו דנו נגי שגים מכל עין ולהעלים נג שהם, הי

ם הללו האנשים באים תנו ומעמידי שה: מצב לפני או אחד מצד ק81

11 לחלק~המתפק הגישה את וגידופיהם מאתנו"קללותיהם מונעים

1 אותנו המאלצת האנשים מצד שבאה המתמדת- הדרישה ומאידך, | 1א.י חוסמת קהל-ועדה, בפני עליהם ־ולהצביע השגינו את לגלות 1 .4האי העובדות נוכח בארץ. הרוב נוספות'ממפלגת לתביעות הדרך

ן ך- הללו קרתא״ ״נטורי אנשי משרתים מי את השאלה: נעמדת | 1 ■ ־■ ־יריבעד?־ את או אותנו -1

ן בדרך בחלה ישראל, גדולי על־ידי הווסדה מיום ישראל אגודת | של ועתידה שגשוגה לקיומה, ׳והאחריות העול נשיאת של הקשה

תמיד היהדות" | קשות בעיות מיני כל של לסבך נכנסנו הנאמנה.' מנשיאת פטורים עצמנו את לדאות יכולנו לא פעם ואף ומסובכות,

4 לבקר. וגם ולהסתכל הצד מן לעמוד האחריות, אוז לפרוק — העולה כל חי זץ בארץ וקיימים חיים עוד כל ישראל, ־אגודת וקיימה עוד'

ממשיכי ימצאו תמיד — ולאמונתם לתורתם נאמנים יהודים הזאת | ומסורים אחלאים אנשים ימצאו תמיד ישראל, י אגודת של המסורת

|1 — ומשמאל מימין מבקריהם על להביט טילי — עליהם יקבלו אשל | והמצווה דור מדור לנו הסלולה בדרכנו להמשיך כדי מאמץ כל ויעשו

•| והמתפקרים החפשים עם ההיאבקות הקדושה. תורתנו על~ידי לנו | בכל נלחם האלח החפשים עם * הגואל בוא עד תפסק לא למיניהם

| על נוותר ולא מפתח עמדת ולכל תא לכל נחדור פנה, ובכל מקום | התופעות במתפקרים. במלחמתנו לעזור־־לנו• שיכולה שום'אפשרות

1| עמידה עליידי המתבטאות ועוזריהם, קרתא״ ״נטורי דוגמת השליליו׳ת !!או במוקדם תעלמנה־ הן תעלמנה* — דרכנו על אבנים וזיריעת הצד מן

11 הלאר לצעוד נמשיך נרתע, לא אנו -־ תמשכנה אפילו ואם במאוחר,ולתור•״ לה׳ לב-עמנו את ולקלב שמים, שם לקדש במטרה במאבקנו,

| העולמית •*גודת־ישראל הסתדרות י?4' * הועד-הפועל ■■׳■--׳ ■

י' . ולתעמולה להסברה המחלקה ד ...........| תשי״א כסלו ירושלים,

-1״ יד

|יי *' 82