בחינה מסוימת תפקיד סגן שר החינוך הקשה התפקיד הוא מלכתחילה ביותר מבין שלל התפקידים שנטלו

־על עצמם נציגי יהדות התורה בכנסת. נושא התפקיד במשרד זה מייצג את החרדים לדבר ה' שמקפידים על

־קלה כבחמורה. בתור שכזה, גם ההצלהג דולות ביותר תמיד לא יהיו בגדר של לכתחילה, ־חות

משום שכל אשר עתיד להיות מופק ממערכת שנועדה לחנך בניגוד למסורת לעד לא יהיה אלא בגדר של בדיעבד.

כשבאנו לראיין את סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש אחרי הלילה המתיש שעבר יחד עם כל הנציגות החרדית במהלך מוסדות לגבי פטור הוראת )מתן חובה לימוד 'חוק חקיקת חינוך ותקצובו(', מצאנו אותו באותה תחושה של מנצח החוזר מהמלחמה הקטנה אל המלחמה הגדולה, כאשר ההתמודדות

עדיין נותרה לפניו מול מגוון הקהילות החרדיות. כי אם בכל נושא ועניין אי אפשר לרצות את כל הדעות, על אחת כמה וכמה בעניין החינוך הנוגע בציפור נפשם של כל קצוות המגזר החרדי, מהעדה החרדית ועד המכונים חרד"לים.

־ואכן, ר' מאיר כלל לא הופתע מהפרסומים שהופנו כלפי הנציגות החרדית בכנסת בשבועות ובימים האחרונים. אדרבה. יחד עם החובה שהוא חש להראות ולהוכיח את התועלות של

־החקיקה החדשה, יודע הוא שכל ההצלחה אינה עניין של לכתחילה ותמיד נצטרך להשלים ולתקן.

ואכן, יחד עם התחושה של ר' מאיר כמי שנמנה עם אלו הוא היטב יודע והצליחו בשליחותם", נפשם ונתנו ש"הלכו שצריכים עוד לתקן וכל הצלחה אינה אלא שלב נוסף בסולם

השלבים שעדיין עומדים לפניו. ־לפני שהתחלנו בשאלות, נזכרתי בשיחתנו בעת חלוקת הת

פקידים לאחר הבחירות האחרונות, כשנשאל מדוע לא העדיף

־את תפקיד סגן שר השיכון במסגרתו יכול היה להקדיש מאמצים למציאת פתרונות דיור עבור הציבור החרדי. תשובתו של הרב פרוש היתה כי לנוכח המציאות הקשה שבה חוזרות ובאות

־גלי התקפה ונגיסה ללא גבול בעצמאות החינוך החרדי, הן במוסדות הפטור והן במוסדות המוכר שאינו רשמי, הרי זו עבורו שליחות עילאית וקדושה לנצל את הידע הרב שצבר על־מנת לייצב מחדש את היסודות האיתנים שהיו לחינוך החרדי בעבר.

השורש:מצב חוקי מעורפל

־בהתאם לכך שאלנו את השאלה הראשונה הכמעט מתבקשת: האם אכן לנוכח התיקון השבוע בחוק הנ"ל, הסכנה לחינוך החרדי הוא כצעקתה ור' מאיר עונה בשאלה מתמיהה: "האם

יש מי שמסתפק בכך?! הרי במשך 15 השנים האחרונות עדים אנו לתהליך ההולך ומחריף של מעורבות הפיקוח החילוני בתוך הת"תים, כשכל כללי החינוך שלנו נרמסים כבאופן שיטתי, עד

כדי איום על עצמאותו של החינוך החרדי בכלל". אם העניין הוא התנהלות – שאלנו – מה מועילה החקיקה? הרי גם תיקוני החקיקה יגיעו בסופו של יום לטיפולה של אותה

פקידות."סיפורי הפיקוח המחמירים אינם מתחילים ברצונותיהם של הפקידים", אומר הרב פרוש, "אלא הם תוצאה של מצב חוקי מעורפל, כשבמשך קרוב ל־70 שנה לא קובע השר את התקנות למרות שהחוק הסמיך אותו לכך. עובדה זו היא היוצרת את התחושה של 'שטח הפקר' שכל פקיד יכול לפעול בו כהבנתו.

"אבל לא רק זאת. כל החקיקה במדינה שונה היום ממה שהיה מקובל בתקופת הבראשית של קום המדינה. אז נוסחו כל החוקים כמו ראשי פרקים, בנוסח 'השר יתקין', 'השר יקבע',

מבלי שנקבעו קריטריונים ומועדים - מה יתוקן ומה ייקבע. הנהלים שנקבעו ע"י המנהלים והפקידים במשך השנים הם

־שמילאו את החוסר הזה. כך שבמקום תקנות וקריטריונים קיבלו הפקידים נהלים המשתנים ממנהל למנהל.

"כאמור, מצב זה אפיין את כל החקיקה הבראשיתית, אלא שבנוגע לחקיקה הנוגעת ליחסי המדינה והקהילה החרדית נוצר צורך ההולך ומחריף. חלק גדול מאותו מחסור בתקנות נובע

־מחוסר עניין של הציבור הכללי כלפי הציבור החרדי. זו נחשבה לבעיה שולית הנוגעת לקבוצה מצומצמת, שאינה דורשת

התייחסות מיוחדת כפי שלא עושים מכל זבוב - פיל."לא רק במוסדות הפטור היתה הנגיסה. גם במוסדות המוכר שאינו רשמי כמו בחינוך העצמאי, הסובל כיום מאוד ממאמצי הפיקוח על תכני הלימוד ועל תקני הבניה. כל עוד הציבור שלנו היה קטן ולא משמעותי לא נדרשו הפקידים לטפל בו. הריבוי הטבעי המבורך של הקהילה החרדית שבמסגרתו הולך וגדל

חלקו של הציבור החרדי במרקם האוכלוסייה של המדינה, הוא שיוצר יותר ויותר את הרצון הפקידותי לקביעת נהלי ביצוע, שכן כל פעולה נוגעת לציבור גדול וגוררת התייחסות תקציבית

רצינית יותר".נוהלי התלמודי לכן השבוע, עם החקיקה המסדירה את התורה, מוסדות הפטור, המתנהלים על טהרת הקודש, חש ר'

־מאיר כאחת מאותן הזדמנויות נדירות שבהן חשים אנשי המעשה בעת העשייה שהם עושים היסטוריה. בעמל הסיזיפי של ניסוח המילים הקטנות שבחוק, מצא את המטרה שלשמה נשלח לתפקידו כסגן שר החינוך. כי ר' מאיר הנודע בייחודו בדקדוקן של מילים ותקנות, גם נושא אתו מטען של ידע על דעתם של מרנן ורבנן זיע"א, יחד עם מורשת אבות - כבר דור שלישי -

בשמירת פך השמן של החינוך הטהור. המדינה, טרום בימי הלאומי הוועד עם המאבקים מאז הסמכות את לקבל דרש ויצמן, מר הלאומי, הוועד כשיו"ר

סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש בראיון מיוחד בעקבות תיקון חוק להסדרת תקצוב מוסדות הפטור:

החוק החדש הוא תוצאה של חשיבה על כל פרט ויש בו תועלת חסרת תקדים למוסדות הפטורקובע: "העובדה שבמשך עשרות שנים לא השר קבע את התקנות למרות שהחוק הסמיכו לכך, יצרה את התחושה של שטח הפקר שבו כל פקיד יכול לפעול בו כהבנתו" n טוען: "כל יוזמת החקיקה באה מצדם של החילונים, שביקשו להצר את התפתחות החינוך החרדי" n מגלה: "יחד עם גיבוש הצעת החוק גם גובש מסמך במשרד החינוך שבו מובהרת העמדה שלנו, שמוסדות הפטור אינם בחוק הפיקוח ויש להם עצמאות פדגוגית רחבה" n סקירה פרטנית ומרתקת של

סדרת הקלקולים בעבר ובשורת התיקון הגדול לכל פרטיו

דוד נחמן רוטנר

מ

]שבועי מסעי[18

]שבועי מסעי[] [19

]א' באב[

לא רק במוסדות הפטור היתה הנגיסה. גם במוסדות המוכר שאינו רשמי כמו בחינוך העצמאי. סגן שר החינוך, הרב מאיר פרוש, בראיון | צילום: אלי סגל

במרן משנתקל ורק הטהור החינוך מוסדות על המוחלטת ־הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל שהצליח לגבש את כל מנהלי המוס

דות כחומה בצורה כנגדו, העביר מר ויצמן את חזית המערכה רבנים מטעמו במאמץ לכבוש את תפקידי הרבנות במינוי ולצרכיו. ברוח זו ממשיכה ההתמודדות מול מוסדות השלטון

־מעת קום המדינה, עד לניסוחי ההסכמים הקואליציוניים וביצוע החקיקה בפועל.

ההשתלשלות:החילונים אחראים לשינוי

לפני שר' מאיר מתחיל לפרט את מהות התיקונים, רואה הוא לנכון לגולל את השתלשלות החקיקה. "מבחינתנו", אומר

־ר' מאיר, "היה אפשר לקיים את רשת התתי"ם – מוסדות הפטור – גם ללא כל חקיקה נוספת, ולהסתפק בסעיף 5 הידוע

כסעיף הפטור שנמצא בחוק לימוד חובה – תש"ט 1949. "במשך השנים מאז קמה המדינה, כשמרן הגאון מבריסק זצוק"ל ניצב על משמרתו עם נציגי אגודת ישראל, בראשות הרב יצחק מאיר לוין ז"ל, הוסדרו כללי ההתנהלות שלפיהם נקבעו יחסי הגומלין של מוסדות השלטון מול מוסדות הפטור. ייתכן שמלכתחילה די היה לה ליהדות החרדית שמוסדות ואינם מפריעים השלטון אינם מנצלים את כוחם השלטוני להמשך קיומם של מוסדות החינוך על טהרת הקודש. וכי מה אכפת לנו באיזה שם וכינוי הם קוראים להתנהלות הזו. העיקר

הוא המטרה. "כל יוזמת החקיקה באה מצדם של החילונים, שביקשו שומרי שאם שחשבו החרדי החינוך התפתחות את להצר התורה יצטרכו לקבוע את הנהלים בחקיקה – לא יועיל אם יוכלו להשיג עליהם רוב בכנסת. מה גם שלפי החוק המקורי של חוק לימוד חובה תש"ט – 1949, בסעיף 15 נאמר: 'השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין

הנוגע לביצועו'".כדוגמה ממחיש ר' מאיר את העובדה שמשרד החינוך קבע כפי היא, שמסגרת הלימודים הקיימת בתלמודי התורה

"חלק גדול מהמחסור בתקנות נובע מחוסר עניין של הציבור הכללי כלפי הציבור החרדי. זו נחשבה לבעיה שולית הנוגעת לקבוצה מצומצמת, שאינה דורשת התייחסות מיוחדת כפי שלא עושים מכל זבוב פיל"

]שבועי מסעי[20

] [

הבקשה שהגישו 21 התתי"ם לשר החינוך בשנת תש"ט ליהנות מפטור לפי סעיף 5 )א(

עץ חיים, חיי עולם, יבנה, מאה שערים, שומרי החומות, דיסקין, אשכנזי )סאטמר(, שבט סופר, כנסת בני הגולה, תורה ויראה, פורת יוסף, תורת

אמת, בית יעקב הישן )4 סניפים(, בנות ירושלים, בני תמימים, תפארת ישראל, תנחומא, אור תורה,

מחזיקי הדת )בעלזא(, שערי תורה, עולי רוסיא, שארית ישראל.

בטור נפרד צויינה שפת הלימודים בכל אחת מהמוסדות, אידיש או עברית ובטור "תכנית הלימודים ניתן לראות שת"ת עץ חיים ציין ששפת ההוראה בלימודי חשבון וניקוד הם

בעברית, ות"ת תורה ויראה ובית יעקב הישן ציינו שגם לימודים אלה ניתנם באידיש, יתר המוסדות ציינו כל אחד "כמו עץ חיים" או "כמו בית יעקב

הישן"בשולי המסמך נוספו 4 הערות כלליות בנוגע

למורים ולצורת רישום התלמידים כפי הנאמר בהערה 1 "רוב המורים הוסמכו בישיבות, הם

מתחלקים למורים ללימודי הקדש ולמורים ללימודי חול" ובהערה 4 נאמר: "התשלום הוא ממאה פרוטה ועד לירה לחודש, אך מי שאינו

יכול לשלם אין מפסיקים את הלימודים"

הרב מנחם פרוש ז"ל נושא דברים בעת התכנסות לכבוד נדיבי עם למען החינוך העצמאי

ההסבר לחוק החדש שבהם נאמר: "לפי המצב החוקי היום )כלומר, לפני תיקון פירון, ד.נ.ר( מוסד פטור יסודי נדרש ללמד את תכנית היסוד, כמשמעותו בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג, וכפי שהוגדרה בחוזר המנכ"ל של משרד החינוך, בהיקף של 55% שבו היא נלמדת במוסד חינוך רשמי, עמידה בדרישה זו

מהווה תנאי לתקצובם".פירון. אך נכתבו כאמור לפני התיקון של "מילים אלה בעצם", אומר הרב פרוש, "ההתניות והניסוחים הפוגעניים של חוק פירון שנכתבו בחקיקה ראשית הם שיצרו את האיום על עצמאותם של הת"תים. זה הביא את יהדות התורה לדרוש

בהסכם הקואליציוני לתקן פרצה חמורה זו. "הרוח הרעה שנשבה מלשכת שר החינוך פירון השפיעה עמוקות על כל שרשרת הפקידות וכל אחד בתפקידו מצא נקודות להכבדה על קיום הת"תים. כך הגענו למצב שמנהל שביקש רק לחדש רישיון לתלמוד־תורה שכבר פועל, נאלץ לחתום על מסמך התחייבות 'לעמוד בכל ההנחיות הפדגוגיות של משרד החינוך ולהפעיל ולקיים את המוסד לפי הכללים

והנהלים שנקבעים'. "רק להמחשה יש לציין, שאותם נהלים כוללים כללים שהופצו בחוזר המנכ"ל הפוגעים בנשמת המערכת החרדית, כמו דרישות רוחניות והתנהגות ההורים. כך, לדוגמה, מוסד טמאים, מכשירים מחזיקים שהוריו ילד להרחיק המבקש באופן תיאורטי יכול ההורה לקבול על המנהלים בפני הנהלת

21 תלמודי התורה ברשימה לשר החינוך הראשון, שפירטו בבקשתם ליהנות מפטור לפי סעיף 5 )א( בחוק לימוד חובה,

־תש"ט, בה ביקשו להיכלל תחת אותה הרשאת השר בקביעת הוראות ותנאים, שההורים של הילדים, והילדים עצמם ש'לומדים באופן סדיר' ונפטרים בכך מחובת החינוך שבחוק. ־"אותה רשימה כוללת את הת"תים: 'תורה ויראה', סאט

מאר )קטמון( ובתי הספר של הבנות 'בית־יעקב־הישן' ו'בנות ירושלים' יחד עם הת"תים הוותיקים 'עץ חיים', 'חיי עולם',

־'מאה שערים', 'יבנה' ו'דיסקין'. ברשימה פורטו מסגרות לימודי החול שלומדים בכל אחד מהמוסדות בכל יום ובאיזו שפה, יחד עם מספר התלמידים והמורים וההסמכה של המלמדים והמחנכות ותשלומי השכר. אבל רק מעטים, אלו שהיו מעורים בעבודתו של משרד החינוך ידעו שברבות הזמן ולאחר שנים קבע המשרד תקנות על בסיס אותה רשימה של לימודי חול

־שלמדו בתש"ט, וגם מתוך בדיקת התעודות שמקבלים תלמידי מוסדות הפטור ובהן הפירוט הנלמד כלימוד חול, שבעצם מוסדות הפטור לומדים לימודי חול שהם כ־55 אחוז מלימודי

תכנית היסוד."מצד הציבור החרדי אפשר היה ואף רצוי להמשיך את המצב הקיים, מבלי לגרור תשומת לב וחשיפה מיותרת לצרי

־עין. השינוי התחולל רק כתוצאה מהמתקפה החילונית שהחלה בתשס"ח בעתירה לבג"ץ, באותה טענה נדושה שאין זה תקין ששר החינוך משתמש בכוחו ובמעמדו ומתקצב מוסדות פטור מבלי שהוסמך לכך בחקיקה מפורשת. בעקבות תשובת המדינה בשם משרד החינוך נודע ברבים שזה שנים מעריך כפי לימודיהם, במסגרת התורה שתלמודי החינוך משרד שבאים לידי ביטוי בתעודות הניתנות לתלמידים מטעם הת"ת,

מגיעים לכדי כמות לימודי חול של כ־55%, מלימודי הליבה. כאן מציין הרב פרוש, כי בעקבות אותה עתירה לבג"ץ

־טענה הפרקליטות שאין די בהתנהלות מנהלי האגף של משרד החינוך מול מנהלי המוסדות, אלא יש לקבוע נוהל קבוע

להסדרת תפעולם ותקצובם של הת"תים-מוסדות פטור. בדיוק בעידן זה שבו החלו במשרד החינוך לגבש נהלים קבועים התקיימו הבחירות בתשס"ט, שבהן התחלפו כידוע נושאי התפקידים במשרד החינוך, כשגדעון סער קיבל את

־תיק החינוך והרב פרוש מונה כסגנו. סער בסגנונו התבצר בטענתו שהסמכות החוקית לתקצב את מוסדות הפטור נכללת

בסמכות השיעורית של השר. לטעמו, כל מה שנדרש להוסיף הוא רק קביעת נוהל מפורט. במסגרת חלוקת התפקידים הטיל סער את מלאכת ניסוח הנוהל להפעלת מוסד פטור על סגנו

הרב פרוש."במסגרת פעילותי", מספר הרב פרוש, "ריכזתי ישיבות עם חברי איגוד הת"תים, נפגשתי וליבנתי את ההצעות של הנוהל עם הרב שלמה ברילנט, התקיימו גם פגישות עם הרב אוריאל

־קוק ועוד, יחד עם צוות האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי במשרד החינוך שבניהולו של מר יהודה פינסקי וצוות הלשכה ועדת ע"י חברי הנוהל שאושר גיבשנו את כך המשפטית. הרבנים שמונו ע"י גדולי ישראל והיה גם למראה עיניהם. כאן המקום להוסיף, שמבלי לנסות ולבקש הסכמה, בכל זאת הוצג הנוהל למוסדות הפטור אף בפני אישים רמי מעלה של 'העדה

החרדית'."באותו נוהל להפעלת מוסד פטור", מדגיש ר' מאיר, "נאמר

־הדבר מפורשות שאישור מוסד פטור נשען על הצהרה והתחייבות של בעלי המוסדות, כפי שנאמר, ו'המנהל הכללי רשאי בכל עת לבדוק ולוודא שמבקש האישור והבעלים של מוסד החינוך עומדים בתנאי הנוהל', וכי 'על בעל האישור לשתף פעולה בכל הנוגע לתנאי נוהל זה עם שר החינוך או מי מטעמו'."כך שלמעשה", אומר ר' מאיר, "ההבנה הפשוטה והבסיסית היתה שתמורת קבלת ההכרה ע"י השר להפעיל מוסד פטור, ביכולתו לדרוש מידע בנושאים ספציפיים שאינם פדגוגיים. איש לא הביע טרוניה על האפשרות שניתנת לשר, וזאת עקב

עובדת היותו הממונה על ביצוע חוק לימוד חובה". והכנת הנוהל בתשע"א ע"י יש לציין, שבנוסף לעריכת משרד החינוך, התחייבה המדינה לבית המשפט להגדיל את מספר המפקחים ובכך להגביר את הפיקוח על מוסדות הפטור.המאבק החילוני צבר עוצמה כשבבחירות בתשע"ג עבר תפקיד שר החינוך מגדעון סער מטעם הליכוד לשי פירון מ'יש

־עתיד'. פירון דאג לקבוע בחקיקה ראשית את הסמכות לתקצב מוסדות פטור, עם התניות ברורות מול מוסדות הת"תים

המהווים בפועל פגיעה חמורה בעצמאות החינוך הטהור. ־שר החינוך פירון שבא לעגן בחוק את סמכות השר, במ

סגרת חוק ההסדרים שנחקק בתשע"ג, הוסיף גם קריטריונים פוגעניים לפיקוח וביצוע מבחנים ומחקרים. אבל עוד לפני בדברי מפורשות הדברים נאמרו פירון השר של החקיקה

]שבועי מסעי[22

] [

"מצד הציבור החרדי אפשר היה ואף רצוי להמשיך את המצב הקיים, מבלי לגרור תשומת לב וחשיפה מיותרת לצרי עין. השינוי התחולל רק כתוצאה מהמתקפה החילונית שהחלה בשנת תשס"ח בעתירה לבג"ץ"

מסמך 10 העקרונות למתן פטור - שגובש בלשכת מנכ"ל משרד החינוך בשנת תשל"ט, בעקבות פגישתם של הרב שרגא גרוסברד הרב

מנחם פרוש והרב שלמה לורנץ בהנחיית מרן הרב שך זצ"ל. בו נאמר: "...המוסד ידאג לכך שתלמידיו ישלטו בשפה העברית, שפת המדינה ...בבית הספר יילמדו מקצועות הכשרה בסיסיים כגון: חשבון

וכדומה ...במוסד קיימת פעילות גופנית וחינוכית-חברתית כגון: טיולים וסיורים וכדומה" ...המורים יהיו בעלי הכשרה מתאימה למוסדות

מסוג זה )כגון בוגרי ישיבות גבוהות( ...בית הספר ייבדק לפי הכללים המקובלים בחוק בפיקוח על בתיה"ס ...המוסדיאפשר לנציגי משרד

החינוך לבקר במוסד לצורך מעקב ובקרה."

כינוס למען חינוך ילדי ישראל על טהרת הקודש. נושא דברים: מרן הגר"א קוטלר זצוק"ל

המשפטי הממשלתי."בחוק שלנו, כשמדובר באחד ממוקדי החיכוך המובהקים בין החרדים והחילונים במדינה, ודאי שעדיף הליבון הפנימי

־בין משרדי הממשלה לפני הגשת החוק, כשהחוק מוגש כהצעה קואליציונית מגובשת מאשר הצגת העמדה המשפטית חברי בין וגם נגדית כעמדה המובאת החוק, הגשת אחרי הקואליציה אין תמימות דעים עמה. בחוק שלנו אין צורך להסביר הרבה. אפשר לקחת את הצעת טיוטת החוק בניסוח שהוגש ע"י הלשכה המשפטית מול ההצעה שהוגשה ולראות

שמדובר בעניין מהותי". ־לדוגמה מציג בפנינו הרב פרוש את הצעת הלשכה המש

פטית לתיקון: "כשקיבלנו את הניסוח של המחלקה המשפטית נאמר בו 'השר רשאי לקבוע, בתקנות, סדרים ותנאים למתן 5)א(, להנהגת תכנית היסוד בהם, להה הוראות פטור לפי סעי ף

נהלתם, לפיקוח עליהם, להשתתפות המדינה בתקציביהם'. כשראיתי את הנוסח שאלתי את היועץ המשפטי: הרי נקודות אלן הן המילים המופיעות בסעיף 11 לחוק חינוך ממלכתי לגבי

־מוכר שאינו רשמי. אם כן, מדוע מציגים בעת שדנים על מוסדות פטור נוסח מדויק של מוסדות המוכש"ר. ואכן התקבלה טענתי ובהצעה המתוקנת שהוגשה בסופו של דבר הושמטו 'השר רשאי לקבוע בתקנות, סדרים הדברים וכך נאמר בו: 5)א(, להה ותנאים למתן הוראת פטור למוסד חינוך לפי סעי ף

פעלתו ולהשתתפות המדינה בתקציבו'."תיקוני לשון כאלה נעשו לכל אורך החוק, תיקונים שכל סטייה לשונית יש לה השלכות חשובות וערכיות", מציין הרב פרוש ומוסיף שבשיחות עם העובדים הבכירים במשרד העלה את הפגישה המכוננת שהתקיימה בשליחות מרן הגרא"מ שך זצ"ל בהשתתפות מנכ"ל החינוך העצמאי הרב שרגא גרוסברד, הרב מנחם פרוש והרב שלמה לורנץ שעל־פיה הובהר שכל מה שיוסכם יהיה על בסיס אותו מסמך מסכם שנכתב בכ"ב בסיון תשל"ט. זהו מסמך 10 העקרונות למתן פטור כמו: שהמוסדות

־ידאגו לכך שהתלמידים ישלטו בשפה העברית וילמדו מקצועות הכשרה בסיסיים כגון: חשבון וכדומה; שהמוסדות ייבדקו

־לפי הכללים המקובלים בחוק הפיקוח על בתי הספר וכן שהמוסדות יתחייבו למסור למשרד החינוך דיווחים על תנועת התלמידים ויאפשרו לנציגי משרד החינוך לבקר במוסד לצורך

מעקב ובקרה. ־עקרונות אלו היוו את הבסיס לנהלים שהופקו לאורך הש

נים ולפיהם נסללה הדרך לפתיחה וניהול ת"תים באופן שוטף וכך התפתח עולם התורה בארץ־ישראל.

האם השמחה בחקיקת החוק אינה מוקדמת, כשגם עכשיו עדיין לא הותקנו התקנות וכולם יודעים שדווקא אותן תקנות הן הקובעות את המציאות ולא פעם התקנות משנות באופן מהותי את לשון החוק הערטילאי? מי ערב לנו שעם הגשת

התקנות לא תיהפך הקערה על פיה?־"אכן, בדרך־כלל טענה כזו נכונה, אבל במקרה שלנו, כשה

תקנות צריכות לצאת מלשכת שר החינוך אני יכול לגלות לכם ־שאנחנו לא חיכינו עד אחרי הגשת החוק, ויחד עם גיבוש הצ

עת החוק גם גובש מסמך במשרד החינוך שבו מובהרת העמדה שלנו שמוסדות הפטור אינם בחוק הפיקוח ויש להם עצמאות פדגוגית רחבה. הוסכם שהרושם במוסדות הוא מנהל הת"ת ואם יש תקנון למוסד ההורה מחויב למלא אחריו, וכן שלל מושגים שעד היום טרם הוגדרו ולא היתה להם התייחסות חוקית כמו המושגים של: 'לימודי קודש, לימודי חול, לימוד ייחודי, ומצבת מורים של 'מלמדים' שאינם מוגדרים כמורים

של משרד החינוך'."לסיום", אומר הרב פרוש, "אין ספק שבנוגע למוסדות הפטור המתוקצבים נעשה שיפור רציני מכל הבחינות, וגם בנוגע למוסדות הפטור שאינם מתוקצבים – לדעתי לא חלה הרעה חלילה. המושגים החוקיים של 'לימודי קודש', 'לימודי חול', 'לימוד ייחודי', ועוד מושגים שעד היום טרם הוגדרו ולא

היתה להם התייחסות חוקית כלל".־הרב פרוש מסכם ואומר, כי "לפי מה שנראה מדרך הפ

עולה של המשרד כשכל שרשרת הפקידות מקבלת הנחיות מעודדות של השר, אין לצפות להפתעות אלא להיפך. חשוב לי לציין לשבח את עקביותו של השר בנט ואת הנחיותיו הברורות בכל שלבי גיבוש החקיקה. עובדה זו הקלה מאוד על עבודתנו. לבי מלא תקווה שאכן מערכת החינוך נכנסת לתקופה חדשה

של צמיחה ותנופה בעז"ה".

משרד החינוך ומנהלי המשרד יכולים לבדוק אם המנהל אכן שומר על התחייבותו שבה חתם לקיים את מדיניות משרד

החינוך ב'כללי רישום התלמידים והרחקת תלמידים'".־כאן מוסיף ר' מאיר ומספר: "ההיערכות הראשונית לחקי

קה נעשתה עוד לקראת המו"מ הקואליציוני כשביקשנו לקבל ־מ'איגוד הת"תים' את דעתו בנוגע לשינויים הנדרשים בחקי

קה, אותו ארגון שכאמור גם לפני שש שנים היה שותף בגיבוש הנהלים, ובהתאם לכך נוסח הסעיף בהסכם הקואליציוני".

ר' מאיר שולף את עמדת איגוד הת"תים כפי שנוסחה ע"י 24 למ־ שלושה עורכי־דין ממשרד עו"ד כבירי־נבו־קידר מיוםרץ 2015 למניינם, בהצעתם לתיקון החקיקה במסגרת ההסכם ההצעה מטרת את המגדירה הכותרת תחת הקואליציוני. נאמר: "שמירת סמכותו של שר החינוך להורות על תקצוב מוסדות הפטור, תוך ביטול הקריטריונים הפוגעניים ושיעור התקציב המופחת שנקבע בעבר". לפי אותה הצעה מבוקש 4 בחוק ההסדרים "למעט הרישא של הסעיף, ביטול סעיף אשר תישאר על כנה, הקובעת: 'ורשאי השר לקבוע הוראות

ותנאים שיחולו על מוסד החינוך כאמור'".

החקיקה:הכל נלקח בחשבון

אם אכן מוסדות החינוך שרויים במצוקה חינוכית, והצלה רוחנית קודמת לכל, מדוע השתהתה החקיקה מאז שהוקמה

הממשלה עד עכשיו?"אני חולק על הנחה זו. לא היתה שום השתהות", קובע הרב פרוש. "אם בכל חקיקה נדרשת היערכות מקצועית מתאימה,

־לא כל שכן בחקיקה של חוק מהותי וערכי כל־כך. מלבד ההשלכות ההיקפיות שלו על כל המגזרים, חוק זה נחשב בעינינו אחת מאבני היסוד שלנו. כל פסיק ונקודה בו טעונים ברגישות גבוהה במיוחד. ודאי שאסור לנהוג בפזיזות וחובה להיערך לו

ביישוב הדעת מרובה."גם עובדתית יש להזכיר שהחקיקה עכשיו היא הסיבוב

־השלישי. נסיון החקיקה הראשון כבר היה בקיץ אשתקד כאשר פניתי לשר בנט שיתקנו את החוק במסגרת חוק ההסדרים לשנות הכספים 15 ו־16. הסיבוב השני היה כשהתיקונים בחוק הוצעו כהצעת חוק פרטית ביוזמתו של עמיתי הרב משה גפני, אבל כשפורסם שהצעת החוק תעלה תוך מספר ימים להצבעה בקריאה ראשונה, וכצפוי עוררה סערה ציבורית, ביקש שר החינוך מר בנט להורידה מסדר היום ולהגישה כהצעת חוק

ממשלתית".בשפה הפרלמנטרית שלנו, מוכר נימוק זה כתרגיל השהיה

השברוב המקרים מתברר שאינו אלא דחיית החוק בדרך אלגנטית. ברור שבתנאי הקואליציה הנוכחיים לא היתה מתקבלת הצעתו של שר החינוך ללא הסכמה מצדנו. איך אפשר היה

להסכים לדחייה? "עם כל ההכרה בסיכון של ההשהיה, במקרה דנן אף אחד לא העלה על דעתו שטיעונו של שר החינוך הוא נסיון דחייה.

־כאשר לחלק גדול מסיעות הקואליציה מדובר בחקיקה הכרחית שלא תוכל להידחות, כי כולם מבינים שהכנסת תידרש לחקיקה אם במוקדם או במאוחר. כך שהשאלה אם להיענות להצעת השר היתה עניינית ומעשית, ואין ספק שמלכתחילה

־עדיף שהחוק מובא לכנסת כהצעה ממשלתית כששלבי החקיקה מהירים ואפקטיביים הרבה יותר. כך שמבחינת השתהות ודאי שלא הפסדנו זמן וכלל לא ברור שאילו היינו נשארים עם

־הצעת החוק הפרטית היינו מגיעים היום לשלב החקיקה הסופי. כך שבפועל הוכח שלא היה מדובר בשיהוי אלא להיפך".האם כן מדוע חיכתה החקיקה עד עכשיו, הרי מדובר בהצ

עת חוק שכבר היתה מגובשת וכל מה שנדרש הוא רק 'החלפת מציעים'. מה כל־כך קשה לממשלה לקחת את הצעת החוק

הפרטית ולהגישה מיידית כהצעה ממשלתית?"זה בדיוק ההבדל בין חקיקה ממשלתית וחקיקה פרטית. בגלל שהצעת החוק הוגשה כהצעה ממשלתית נערכו במשרד

־החינוך בהתאם, ובמקום שהיועצים המשפטיים יתבקשו לחוות דעתם אחרי הקריאה הראשונה בכנסת, במקרה של הצעה ממשלתית הגשת החוק מלכתחילה נעשית רק אחרי הליבון

]שבועי מסעי[24

] [

המסמך המשפטי שהוגש ע"י איגוד התתי"ם לקראת חתימת ההסכם הקואליציוני, שבו

נקבעו המילים המדויקות שנדרשים למחוק, וניסוח המילים שיש לתקן, דברים אלה עוגנו

בהסכם הקואליציוני ובאו למימוש עם העברת החקיקה בכנסת.

פגישה מכוננת. הרב מנחם פרוש ז"ל במחיצת מרן הגרא"מ שך זצוק"ל

"גם בנוגע למוסדות הפטור שאינם מתוקצבים לא חלה הרעה חלילה. המושגים החוקיים של 'לימודי קודש', 'לימודי חול', 'לימוד ייחודי', ועוד מושגים שעד היום טרם הוגדרו ולא היתה להם התייחסות חוקית כלל"