שנות היסטוריה ניבטות אלינו מגלי 2000האבנים שנחשפו, נוקו, ושוקמו בעירו של

הורדוס, שבעקבות יוזמותיו אנו יוצאים הפעם...

שנות היסטוריה ניבטות אלינו מגלי 2000האבנים שנחשפו, נוקו, ושוקמו בעירו של

הורדוס, שבעקבות יוזמותיו אנו יוצאים הפעם...

קיסריה ניבנתה ע"י הורדוס, גדול הבנאים בארצנו, על גבו של כפר דייגים פיניקי בשם "מגדל סטרטון",

היא תוכננה וניבנתה ע"פ מיטב המסורת הרומית, והורדוס לא חסך במאמצים ובאמצעים לעשותה עיר ואם, הקים בה "נמל מים עמוקים" )שהיה מהגדולים

במזרח הים התיכון( אף שלא ניבנה במפרץ טבעי, הוא 4000בנה בה ארמון רב תפארת, תיאטרון ענק של

מקומות ישיבה )הקדום ביותר באזורנו(, היפודרום נהדר שנמתח לאורך חוף הים, ואמת מים שהובילה מים חיים

קילומטר 17בשפע ממעינות שוני וצברין – מהלך כ מהעיר, אכן מבצע אדיר בכל קנה מידה!!! הורדוס הקדיש את העיר למיטיבו – אוקטיביאנוס אוגוסטוס קיסר, וקרא אותה על שמו.

במשך השנים הפכה קיסריה לבירת מושבם של נציבי רומי, ובתקופה הביזנטית צמחה

דונם, ותושביה, 2000ופרחה, מימדיה היגיעו לכ איש. יש בקיסריה 100,000בתקופה זו, נאמדים בכ

גם פן יהודי, שכן יהודים גרו בה לאורך תקופות ארוכות, חלקן משמעותיות בחיי העם, כולל הגירסא הטוענת

שהמרד הגדול פרץ בקיסריה על רקע חילוקי דעות עם השלטונות, בצפון האתר ישנם שרידים )דלים( של בית

כנסת.

קיסריה, כמו גם כל המרחב שסביבה, חוותה את תהפוכות הזמנים, החליפה שליטים, נהרסה וניבנתה מחדש, ולהלן ציר

הזמנים של העיר לפנ"הס – הורדוס מסיים את בניית העיר, לאחר 10

שבנה בה נמל עמוק מים, ארמון נהדר, תיאטרון ענק, ק"מ.17היפודרום מרשים, ואמת מים שאורכה מעל

לספ' – התקופה הביזנטית – פריחה 638 – 324 גדולה, בונים היפודרום חדש, ואמת מים נוספת.

לספ' – הכיבוש הערבי, קיסריה שוקעת 638ונשכחת, אך במאה התשיעית חלה התעוררות,

הנמל חוזר לתפקד, וסביבו קמה עיר מבוצרת )שבהמשך שולבו חומותיה בחומות הצלבניות(.

9 – לואי ה 1251– הכיבוש הצלבני בארץ, 1101מבצר את העיר )ואת חומותיו רואים עד היום(,

אחרי תבוסת הצלבנים וגרושם מהארץ, הם חוזרים ונאחזים בערי החוף בלבד, ללא ירושלים,

וקיסריה הופכת לבירתם המבוצרת עד סוף – קיסריה ניכבשת ע"י ביברס הממלוכי, 1265ישיבתם בארץ.

ויורשו – אל מליכ אל אשרף הורס אותה עד היסוד

מביאים1878 – הכיבוש העות'מני. ב 1561התורכים לקיסריה קבוצת פליטים בוסנים

מוסלמים, המקימים כפר על חורבות המצודה הצלבנית, כפר זה נהרס במלחמת השיחרור

בעקבות הכיבוש הישראלי

את מסענו בקיסריה נתחיל בחלקה הצפוני של העיר, שם היה הנמל ההרודיאני, ושם גם נימצאים שרידיה המרשימים של

העיר/המצודה הצלבנית, כמו גם גבעת הפולחנים ששינתה פניה משלטון לשלטון

ניכנס בשער הצלבני המרשים שהשתמר היטב על קשתות גגו המתנשאות לגבה

מ', נהלך ברחוב הצלבני מתחת 5של כ מרהיבות... לקשתות

נטפס על החומה הענקית, נתרשם מעוצמתה ומן

המגדלים האדירים שחיזקוה, ונעיף מבט למטה

– אל ה"חפירים" שנחפרו למרגלותיה כדי להקשות על

האויב הרוצה לכובשה

שרידי כנסיה צלבנית כפי שנשתמרו עד היוםמקדש פגני – הרודיאני

לפנ"הס10שנת קתדרלה ביזנטית

5 – 4מתומנת, מאה לס'

13בזיליקה צלבנית מאה לערך

נעצור מול הגבעה המרכזית )שהינה גבעה מלאכותית( אשר היוותה את הפולחני, כאשר כל תקופה השאירה בה את חותמה, כפי שנוכל המרכז

הצבעוניים שתובא להלן... ואגב – מזח הנמל לראות בסידרת האיורים היום, וניתן להבחין בשרידיו גם ההרודיאני היה בנוי ממש בקצה הדשא של

בימינו

וכך ניראים כיום שרידיו של הכפר הבוסני ומסגדו, וברקע – מצודה צלבנית היטב, על שתי קומותיה שנשתמרה

מימין – נמל קיסריה עם שרידי שובר הגלים הצפוני,

שרוכב על התוואי ההרודיאני, ומולו – בדרום מערב – שובר הגלים החדש, שבחלקו נשען

על גבי אונית מעפילים טבועה. הנמל ההרודיאני היה גדול בהרבה מזה של היום,

אך עם השנים פשוט שקע וטבע, ואת צלליתו הכהה ניתן

לזהות בקלות מתחת למים כאשר הים שקט

וכך ניראה בימינו חוף הנמל, ערוך ומוכן לקלוט את המשתזפים הפוטנציאלים, ברקע

ניראית המצודה הצלבנית, בה מוצג כיום מיצג

ממוחשב יפהפה. משמאלה - המבנים

הבוסניים המשופצים, המאכלסים מיצג נוסף

וסרט מרשים על מפעלי הורדוס, ולמרגלות המסגד – ממש משמאל – מסעדה

עם מרפסת אל הים...

העיגול האדום מקיף את תחומי הנמל של היום

צילום אויר של נמל העיגול הצהוב עוטף את גבולות קיסריה

הנמל ההרודיאני, שצללית שובר הגלים שלו ניראית היטב מתחת

למים

מבט פנורמי של נמל קיסריה כולו

מן הראוי לציין שתצלום האויר

בעמוד זה אינו צילום שלי! ואיני יודע של

מי.

הנמל במבט מדרום לצפון

מבט אל שטח העיר הרומית / ביזנטית שנחשף בשנים האחרונות

אזור אדמיניסטרטיבי – אגף המיסים ועוד...

נמל הפחם של תח' "אורות

רבין"

היפודרום החוף, מיסודו של

הורדוס

בית מרחץ ציבורי, מפואר

ומטופח

התיאטרון

ארמון השונית של

הורדוס

בבית המרחץ – משמאל - אזור התנור והמערכת התת ריצפתית להולכת אדי המים החמים, ניתן

לראות את העמודונים שתמכו את הריצפה שהוסרה עם הזמן, וברווחים שביניהם זרם האויר החם אשר חימם

את הריצפה, ואיתה את החדר כולו.

למטה – ניתן לראות שגם לאורך הקירות היו מעברים לאויר החם, כך שהחדר כולו היה אפוף באדי קיטור,

והנה לכם "סאונה" אמיתית בת אלפיים שנה!!!

מימין – החדר המרכזי של בית המרחץ, מסביבו חדרי אמבטיות אישיות, וחדרי

טיפולים.

למטה – הפלאסטרה – מרפסת העמודים בה נחו לאחר המרחץ )או

התעמלו לפניו( ואף ניהלו את חיי החברה והמסחר של העיר.

למטה מימין – קטע מריצפת הפסיפס של בית המרחץ.

מבט אל ההיפדרום ההרודיאני מדרום לצפון, סביב השידרה דהרו הסוסים ומשכו במרץ את המרכבות, כאשר נקודת המרכזית

בקצוות, בסיבובים החדים, בהם היו התהפכויות התורפה היתה לרב

ניתן לראות בתמונה זו את מושבי ההיפודרום, כאשר האגף המזרחי השתמר ברובו, ואילו המערבי נהרס עם הזמן ע"י

גלי הים

מבט אל ההיפודרום כולו – מצפון לדרום. המבנים והחצרות שפלשו אל תוך שטחי

ההיפודרום הינם מתקופה מאוחרת הביזנטית, כאשר ניבנה יותר -

במזרח העיר, היפודרום חדש, ענק, וההיפודרום הנוכחי איבד מערכו.

משמאל )ולמעלה( – דגם אמנותי של מרכבת מרוץ רומית.

מבט אל מושבי ההיפודרום: המבנה הבסיסי – מאבן מקומית,

ונסיון להראות את ציפוי האבן המסותתת, כפי שהיתה במקור,

ונעלמה עם השנים... וכמו כן – סידורי המדרגות לנוחיות הצופים

מבט על"ארמון השונית" שבנה הורדוס, על שני מפלסיו והגן עטור העמודים

למעלה – המפלס העליון של

הארמון שכלל את אגף המגורים

והגן

ולמטה – בריכת שחיה וחצר

עמודים סביבה

מקומות, 4000ואנחנו בדרכנו אל התיאטרון – מבנה אדיר בן בנוי לתפארה, העתיק ביותר באזורנו, שעל בימתו הועלו הצגות

ומופעים שונים. חשוב להזכיר כי במקור עמד קיר קלעים ענק מאחורי הבמה )כפי שניתן לראות בהדמיית המחשב שלמטה(,

והמושבים היו מקורים.

מושבי התיאטרון – מקרוב, וירידה אל החלל התחתון שמתחת לבמה

מבט ממרומי המושבים אל הבמה ורחבת האורקסטרה, המלאה במושבי פלסטיק לקראת מופע עכשווי, הממחיש כי גם לאחר אלפיים שנה עדיין לא נס ליחו של

התיאטרון.

האובליסק הובא ההיפודרום הביזנטי של קיסריה, ואובליסק מצרי במרכזוממצרים, וגובהו

היה כפול מהיום, עם הכיבוש

הערבי הוא הופל ונשבר לשניים

)לפחות(, וכך היה מונח כמעט

שנה, ורק 1500ממש לאחרונה

גויסה תרומה ניכבדת

שבעזרתה שוקם האובליסק,

ולפחות חציו ניצב במלוא

הדרו.

קצת מזרחה מתחום העיר הצלבנית - שרידי "פורום" מרשים שנתגלו כבר לפני שנים רבות, ובמרכזו פיסליהם של האלה "רומי", ושל אוגוסטוס קיסר

)שניהם כרותי ראש(.ההנחה היא שזה אכן פיסלו של

אוגוסטוס, אך בהעדר הראש אין לכך סימוכין של ממש. ולעניין הראשים הכרותים - ישנן שתי

סיבות )לפחות(, האחת – ראשי הפסלים היו עשויים, או לפחות מצופים, בזהב, ולכן הם לא היו מיקשה אחת עם כלל

הפסל, מה שגרם )והקל( לשדידתם... גורם אפשרי נוסף –

התחלפו הקיסרים, או במהלך השנים וכל אחד מהם, בזמנו – אף הנציבים,

דאג להרכיב את דיוקנו האישי על גוף הפסל המרשים...

ואת טיולנו נסיים למרגלות אמות המים של קיסריה:

זו שלמטה – "האמה הגבוהה" ניבנתה ע"י הורדוס עם בניית העיר, תוך משיכת

המים מעינות שוני וצברין, ק"מ מהעיר, מהן 17מהלך כ

ק"מ – באמה תת 6כ מ' 400קרקעית, ועוד כ

במינהרה שחצתה את רכס הכורכר עליו יושב הכפר

ג'יסר א' זרקא.

מעלינו – "האמה הנמוכה" )על

רקע"הגבוהה"(, שנבנתה בתק' הביזנטית, ומשכה

את מימיה משפך נחל ק"מ 5תנינים )מהלך כ

לאורך חוף הים(, בתעלה בנויה, ומקורה במבנה

מרשים שהגן על המים...

ועל האמות עצמן, ראו מצגת נוספת, העוסקת

בהן בלבד!

ועד כאן דברינו לעניין קיסריה

העתיקה

ועד כאן דברינו לעניין קיסריה

ולכם לא נותר, אלא לצאת העתיקהמהבית ולחוות את "חווית

קיסריה" במו רגליכם ועיניכם

ולכם לא נותר, אלא לצאת מהבית ולחוות את "חווית

קיסריה" במו רגליכם ועיניכם morag-i@013.net.ilיגאל מורג –

הנכם מוזמנים לבקר באתרי, נא הקליקו על הכתובת  

http://morag.artvision.co.il הבאה: