2009ם ליצירה בעילום שם לשנת "זוכה בפרס אקו

:בניית מצגת ועיצובהשרית שץ

" סיפור. הוא סיפור חיים המועצם באהבת נפש" הוא אמר, אני הולך למותהמגולל

אף כי שם, בצימאון אינסופי לחיים – מאבקים והתמודדויות שבחיי שעההספר מעיד

הדיאלוג הפנימי, עונות השנה המתחלפות, הנופים. כי החיים קרבים לסיומם, הזורם

. הכאבים והכמיהות מתוארים ביד אמן ונוסכים הווה מתמשך אחד

2009. ם ליצירה בעילום שם לשנת "הספר זכה בפרס אקוספרית הפועלים2011, הוא יצא לאור בשנת .

: מנימוקי השופטים" הוא קובץ שירי פרידה מאהוב שאיננו עוד בין" הוא אמר, אני הולך למות

אל תחנות ההיפרדות, מסע אל העבר. במובנים מסוימים זהו ספר מסע. החייםאל הזמן, אך זהו גם מסע אל העתיד. ואל צומת ההכרה בכך שהזמן אוזל

זמן מציאת הנוכחות החסרה, זמן ההשלמה, זמן האבל, שאחרי המוות.המתגלמת ביופיו המתחדש של העולם

26.המצגת מביאה פרק אחד בלבד מתוך הספר – פרק

לא יכולת לבחור מקום פיוטי מזה כדי לנוח, לא ,,לא יכולת לבחור מרחב מתאים מזה כדי להתחבר אל האדמה

לא יכולת לבחור פינה רומנטית מזו, אל הנוף שכה אהבת. כדי שניפגש

בתחילת הסיבוב השני של הטיפולים, האם היה זה לפני שנה ,שעה שהתיישבנו במטבח לארוחת הצהריים –

אז עוד יכולת לאכול(כמו שאהבת , אדמה מטוגנים-שניצלים ותפוחי (פתחת ואמרת, שאלת פתאום – האם תתנגדי, יהיה איכפת לָךְ ,

האם תתנגדי , כבדרך אגב ובלי הכנה מוקדמת, כך סתםשבו כל כך אהבנו לשהות , בכפר תבור, אם אקנה לי

, בבית הישן עם התריסים הכחולים ועץ הזית העתיק בחזיתושדות חיטה מוזהבים?), זוכרת(המשקיף על חלקת פרגים ,

בפתוח, שם, ומטעי אפרסקים פורחים בוורוד ,שם לרגלי התבור, מתחת לכיפת שמיים ענקית ,

הקברות-האם תתנגדי אם אקנה לי חלקה בבית ?

לא יכולת לבחור לך בית ונחלה יותר פיוטיים מאשר כאן, לא ,בצל האקליפטוסים העתיקים, במעלה הגבעה ,

או יום נעים ומבטיח יותר מאשר באמצע האביב – מלווה בידידים משכבר הימים

לפי בקשתך המפורשת, מנועים מלהספיד ,,כשאתה מלווה בצלילה הנוקב והמתפרץ של חצוצרה יחידה

רחב ידיים, קול בודד הקורע את הנוף הפתוח. קול המשמיע את הצלילים שלך

האם חשבת על הלוויה שלך, לפני שנים, כשחיברת אותם ?ברגע זה נישאים הצלילים שלך על פני שדות חיטה ירוקים

מטפסים על המדרונות הסלעיים של הר תבור, ואחו מתגלגל ...אתה שומע! הקשב ?

חורשת את אדמת הגליל , זו החצוצרה ששרה את שירךהנה היא מחבקת אותנו. שטופת השמש בשיר הגעגועים שחיברת ,

החיים עדיין – שמצטופפים עכשיו סביב סלע הגרנית שנעקר ממקומו בהר כדי לחבור אליך ולסמן את ביתך החדש

העשיר בצמחייה ופריחה – מקשיבים, העלמין העתיק-שבבית.לנפשך שרה

!הקשבאיך הם פורשים כנפיים, כיצד הצלילים ממריאים

,ומרחפים מעל השדות המנוקדים בפריחה,ואיך הם מחבקים את סלעי הגרנית

.ונישאים אל פסגת ההר לחוג את הדר העולם

המוות לעולם אינו דומם, לנשארים .

שררה דממה, האחרון, אך באותו יום שישי ..הלכנו על קצות האצבעות

לא הוצאת הגה. לא מחית, כבר לא שאלת .. שתקת

כולו שלך, כמו התקיימת בעולם אחר ,.שאליו לא הייתה לנו דריסת רגל

,המתנת לכניסת השבתוהלכת

.בשקט בשקט

בחשכה מושיטה את ידי. לצד השני של המיטה

הוא מלא בך.שאיננו

מנחה סדנאות לכתיבה, חיה בתל אביב ובניו יורק, השרון-ילידת הוד, רבקה רזבניו PACEיוצרת בתל אביב ובירושלים ומלמדת ספרות אנגלית באוניברסיטת

כתבותיה על. בשוויץ ובהולנד, בספרד, ב"בארה, ספריה ראו אור בארץ. יורקבנורבגיה, בהולנד, ספרות ותיאטרון ראו אור בעיתונים ובכתבי עת בארץ, אמנות

ב"ובארה .זכתה. ניו יורק ואמסטרדם, בתערוכות יחיד בתל אביב" פיסול בספרים"הציגה

ם ליצירה בעילום שם"ופעמיים בפרס אקו2001, בפרס ראש הממשלה לשנת 2009. ולשנת 1995 לשנת

של רבקה רז-11 הוא ספרה ה" הוא אמר, אני הולך למות"הספר .

לרכישת הספר "אני הולך למות, הוא אמר", ספרית הפועלים

לאתר של רבקה רזrebeccarass.com

לתגובות ניתן לכתובrebeccarass@gmail.com