עתיד הספריות

האם יש לספרייה עתיד?"מרכז משאבי ידע" בבית הספר העתידי

מאת מרים פוזנר*

לספרייה? עתיד יש אם לשאול צריך מדוע מדפיו על המאחסן כחלל תנוימא לרבים ספרית( מצטיירת-הבית זו )גם הספרייה

השקט. על שמירהב ימים, העסוקה עתיקת ספרנית מופקדת ועליו מאובקים ספרים חלל בעינינו והיא – זו מתמונה בתכלית שונה עינינו לנגד שעומדת הספרייה אם גם

המחוברות מחשב עמדות גם ספרים למדפי בנוסף בהידור, הכולל מודרני, מעוצבקטלוג עדיין משאבים של תצוגה ואמצעי ממוחשב לאינטרנט, היא אורקוליים,

בבסיסה שזמנה תרבות המייצג כמוסד לרבים מצטיירת תפיסה של עבר. עבר המודפס הספר של זמנו כי לרבים המשותפת התחושה עומדת זו סטריאוטיפית

כשמונה בעולם מתפרסמים שנה אחרת: מדי היא שהמציאות למרות העולם, וזאת מן(.1999 )חן, בישראל אלפים ארבעת ספרים, מהם אלף מאות

שעיסוקו אדם כל זאת בכל מחייבת האחרונים העשורים שני של המידע מהפיכת בעידן להתקיים וספריות ספרים ימשיכו עצמו: האם את לשאול ובספרנות בספרים

באמצעים חפץ הוא שבו מידע כל להשיג אדם כל יוכל שבעתיד נניח המידע? אם לקרוא אדם יוכל המשרד; אם מן או הבית מן וזולה נוחה, יעילה בצורה אלקטרוניים

להוריד המחשב, או צג מעל ספר וכל ירצה תקציר( שבו רק לא – )שלם מאמר כלואם ולהדפיסו האישי למחשבו אותו נושא כל אל להגיע בעתיד יהיה ניתן בביתו;

מגוונים; מולטימדיה באמצעי המידע את ולצרוך אלקטרוניים באמצעים שבעולם השאלה את לשאול שלא אפשר אי – רחוק הלא בעתיד יתקיימו אלה שכל ובהנחה

.Gardner-Reed, 1996)) הזאת

השוררת המודרנית התרבות הבית-ספרי: אם בהקשר גם להישאל חייבת השאלה מתחלפת( כבר )ובעצם הליטראטית, תתחלף המסורת על הספר, הנשענת בבתי

האם–)עידן( דיגיטאלית מודרנית פוסט לתרבות מקום עדיין כזה ספר-בבית יש הספרייה? ולמוסד לספרים

ביןל הספר-בית ומוסד לימוד בין קשר ישנו היסטורית מבחינה כי אטען זה במאמר מאוחר, יחסית, מוסד הן ספר-בבתי ספריות אמנם לספרים. ומכאן – כתובה תרבות

1

של והפדגוגיה הלמידה אודות פסיכולוגיות תיאוריות של התפתחותן דווקא אךלקיומן. תוקף נותנות האחרונים העשורים

נתפסים שהם כפי,הלמידה לתהליכי באשר הקיימת התפיסה על הביקורת מן חלקממעיט,החינוך במערכת הם ודומיהם שספרים הדיסציפלינרי הידע של בחשיבותו

החשובים המקורות אחד בספרים הרואים יש המבקרים בין גם מצאם", אךיה "מקוםהיא. באשר ללמידה

להתקיים, יש ימשיך הבית-ספרי המשאבים מרכז אם השאלה את לבחון ברצוננו אם יהיהש בהנחה להתקיים. ימשיך עצמו בית-הספר אם השאלה על לענות כל קודם משאבים שלמרכז העתידית, הרי בחברה פיזי( גם התחנכות )מרכז בית-ספרל מקום

להשתנות. ותעתיד שלו והפונקציות צורתו במיוחד, אך מרכזי מקום בו )פיזי( יהיה המסורתיים התפקידים מן חלק עצמן על שייקחו דיגיטליות ספריות יתפתחו במקביל

הספרייה. של

היסטורי רקע – וספריות ספריםהספריות? נוצרו מדוע

כ- במקביל, לפני יותר או פחות העתיקה ובמצרים רֵמּבשו הוקמו הראשונות הספריותשנה. בממלכה5,000 אחסון עירוניים, מקומות ארכיונים מעין היו הן השומרית בין ערך בעלי טקסטים נכתבו שעליהם החימר ללוחות כלכלי-ניהולי-תרבותי.

מדינה, ענייני לענייני הקשורות החלטות המתעדים כאלה היו השומריים הטקסטים וכו'( לשון, בוטניקה )כמו התקופה של הידע בתחומי היום-יום, מידע חיי מסחר, תיאור

נכתבו ארוכות (. יצירות"גלגמש עלילות" האפוס )ביניהן ספרותי אופי בעלות ויצירות בחוט יחדיו שנכרכו לוחות מספר על-שני

Libraries ) אתר – History of the Private, Royal, Imperial, Monastic and Public

Librariesפוטנציאל בעלי לוחות לשמר הייתה הארכיונים של העיקרית (. מטרתם ועל לשימוש בקלות. תוכנם אל להגיע פשרימסוים, שא בסדר אוחסנו כן עתידי,

)שם(. חינוך לצורכי שימוש אז כבר נעשה הלוחות מן בחלק

יותר בצורתו הספר את מגילות מזו ה"מתקדמת" המציאו השומרית, הפפירוס, ספר מכל עותקים של רב מספר לייצר פשרהיא זו הקדמונים. טכנולוגיה המצריםוכך ולהפיצו יצירות להפיץ לראשונה נתאפשר ברבים, ואכן, פילוסופיות תרבות.

)שם(. המצרי העם של רחבות שדרות בקרב מוכרות היו וספרותיות

2

מקים התיימר לפני השביעית במאה האשורית האימפריה אשורבניפל, הספירה, החברתית, למסורת הנוגעים הטקסטים כל את בנינווה אשר ספרייתו אל לאסוף

פוגשים אנו והחידקל. כאן הפרת באזור שחיו העמים כל של והדתית האינטלקטואלית העבר תרבות את באמצעותה הספרייה: לשמר של מוצהרת חינוכית מטרה לראשונה

לאוצרות שנחשב מה כל והעתיקו אספו המלך של )שם(. שליחיו העתיד דורות למעןזו. בתקופה התרבות

ועליהן יריעות של הטכנולוגיה את אימצו היוונים הספרות יצירות נכתבו הפפירוס, הפרטיות – הגדולות הספריות ליצירת הבסיס את יווהשלהם, ש הגדולות והפילוסופיה

כפולה: הייתה היווני-רומי "ספרייה" בעולם המילה הראשונות. משמעות – והציבוריות אוחסנו שבו הפיזי למקום כינוי שימשה ספרים, ובנוסף של גדולה אסופה הן ציינה היא

הספריות השישית במאה ביוון שונות בערים צצו הראשונות הציבוריות )שם(. פרטיים היומיומית, ואנשים היוונית התרבות מן לחלק במהרה היה לפניה"ס. הספר

הספרייה ספריות לעצמם הקימו קריאה וחובבי ספר חובבי הפרטית פרטיות. לאריסטו הראשונה כנראה, וכל,השתייכה, התרבות לשמירת כוונו הספריות

כי להסיק ניתן ביוון הספריות של הארכיטקטורה )שם(. מן כתובה שבעל-פה, בצורה הכרוכה האנושית לפעילות גם ספרים, אלא לאחסון רק לא שימשו ביוון הספריות

ספריות הכילו ואילך זו וללימוד. מתקופה הרצאות, לטקסיםלבהם: לדיונים, בעיון)שם(. לקוראים גם לספרים, אלא רק לא מקום

ביטוי לפניה"ס, מהווה השלישית במאה אלכסנדריה, שהוקמה של הגדולה הספרייה כאימפריה יוון את לבסס הייתה פוליטי. מטרתה כמכשיר בספרייה להשתמש לניסיון

אוצרות את רק לא כן על כללה בעולם. הספרייה – תרבותית מבחינה גם – השלטת המקוריות בלשונותיהם המזרח עמי כל של תרבות אוצרות אף היוונית, אלא התרבות)שם(. ליוונית ובתרגום

)הן הנוצרית הכנסייה של השפעתה לתחום הספרים עולם עבר הנצרות לידת מאז מסוימים תכנים בהפצת נתימעוני הייתה במערב(, אשר והן התיכון הים לאגן ממזרח

כמרכזי הספריות של במעמדן כרסמה ובכל – דתי-נוצרי ערך בעלי כאלה – בלבד הזול הפפירוס מן מעבר: הספרים ייצור של בטכנולוגיה שינוי חל תרבות. במקביל

ספרים לעצמם לרכוש העם פשוטי של יכולתם את שהגביל היקר, תהליך לקלףובהדרגה מן עברו הציבוריות השכלה. הספריות ולרכוש ספריות הוקמו העולם,

שרת כלי הפכה בלבד. הספרייה לנזירים הוגבלה לספרים שהנגישות במנזרים, כך

3

על של המידה ואמות הכנסייה חוקי השלטת של המטרה למימוש הכנסייה בידי נוסף)שם(. אדם חיי

החדשים, הרוח והלכי הדפוס מהפיכת המערבית, בזכות באירופה הרנסנס בתקופתוחלה והפצת השכלה המאפשר ככלי המרכזי למקומו הספר חזר פריחה תרבות,

תפקידן של מחודשת התרבותית, בהתחדשות חשוב היה אלה של הספריות. שלהם. ספריות השימור ובהמשך עתיקים רוח אוצרות של מחודש בגילוי שהתבטאה

ניתן השאלה, שמהן לספריות לראשונה הפכו – באיטליה, למשל – שליטים של גדולות)שם(. אישי לשימוש ספרים להוציא

שנים אלפי במשך היה הספרייה של העיקרי לומר, בהכללה, שתפקידה כן אם ניתן זהו (. בבסיסו1992)לנגרמן, והרוח התרבות אוצרות שימור של אחד: תפקיד

ההון מן ליהנות זכות אדם לכל כי אומרש הרעיון על הומניסטי, המושתת תפקיד,Gardner-Reed האנושות של המשותף האינטלקטואלי בתקופות(1996 שונות (.

בני בחברה מסוימות קבוצות של לספריות ו/או לספרים הנגישות הוגבלה )נשים, החינוך מערכת של התרחבותה האחרונות, מאז השנים במאות וכו'(, אך נמוך מעמד

הרחיבו על בהדרגה והחלתה לציבור מחויבותן את במקביל הספריות גם הכל, העיתונות, בחופש רק לא לביטוי באה לדעת הציבור של הליברלית בכללותו. זכותו

)שם(. ומצטבר ההולך למידע נגישות ספרייה, המאפשרת של בקיומה גם אלא

–משאבים" מ"ספרייה" ל"מרכזהאחרונים העשורים בשלושת הספריות בתפקיד השינוי על

הספרייה. שתי של בתפקידיה מהותי שינוי חל העשרים המאה של סופה לקראתומן התפוצצות – אחד זה: מצד לשינוי אחראיות חברתיות תופעות הצד המידע, השנייה המחצית התקשוב. מן גם להוסיף ויש–( 1992)לנגרמן, המחשוב – האחר

השינוי מידע. את של הצריכה בדפוסי מהותי שינוי ואילך, חל העשרים המאה של מעמד, גזע, מין של מחסומים לראשונה הסירה יזיה, אשרווהטל חדירת כבר סימנה

ותפוצתה מצרכני וגיל למידע, לחדשות גישה אחד לכל פשרהיא הרחבה המידע, על-ידי הוגבלה למידע זאת, הנגישות עם (. יחדGardner-Reed, 1996) בידור ולתכניות השידור, והפיקוח ובערוץ השידור בזמן התלות – עצמו התקשורת ערוץ של מאפייניו

המשודרים. בהמשך, התכנים השידור( על זכויות בעלי של ובין המדינה של )בין אלה הגבלות המחשבים, ביטלו בין התקשורת של ובעיקר המחשבים של התפתחותםהתכנים. על חלות מעטות במרחב, ומגבלות או בזמן תלויים אנו אין )שם(. שוב

4

הנכסים משימור עבר הספרייה. הדגש של התפקיד השתנה האלה השינויים בעקבות במידע ןיהקוראים, המעוני לקהל שירותים למתן – העת וכתבי הספרים – התרבותיים

בספרייה, עלה המצוי האוסף שגדל הקוראים, וככל מספר ורב שהלך ובספרים. ככל)שם(. בספרייה המאוחסנים לפריטים הקוראים בין בתיווך הצורך

בעבר עצמו. אם בספרייה המצוי האוסף של אופיו גם השתנה זה לתהליך במקביל מרכז היא הספרייה שהיום עת, הרי-וכתבי ספרים בעיקר הספרייה מדפי את כלסויא

של הכללי המנהל בחוזר למשל ורא – כך נקראת )ואף שונים מסוגים משאבים של עת, מאגרי קריאה, כתבי וספרי עיון ספרי בספרייה (. יש1998 ממרס החינוך משרד להגיע ניתן חיצוניים, שאליהם מידע מאגרי עם וקשר בתקליטורים ממוחשבים מידע

ושקפים, מפות וידאו, שקופיות בקלטות )סרטים אורקולי האינטרנט, חומר באמצעות(.1998החינוך, )משרד מוסיקה תקליטורי גם יומית, ולעיתים ותמונות(, עיתונות

ללמידה וספריות ספרים בין הקשרהספר ותרבות הספר-בית

הסופיסטים תרבות עם האירופי החינוך קשור הראשונים מימיו היו ביוון הספר. פפירוס במגילות השתמשו הכתובה, והם המילה על החינוך את להשעין הראשונים

) אתר זמנם של )השירה( הגדולות הספרות יצירות את ללמד מנת על לימוד כספריLibraries – History of the Private, Royal, Imperial, Monastic and Public Libraries.)

להפצת וסייעו שנים מאות שפעלו ספר-בתי שני באתונה שהקימו ואריסטו אפלטון הספר. ועל הכתובה המילה על החינוך להשתתת מכל יותר היוונית, אחראים התרבות זמנם, של והפילוסופי המדעי הידע את הכילו שלהם בבתי-הספר שפעלו הספריות

)שם(. פעלו שעליהן החינוכית התשתית את היוו ואלה

לאחר התשיעית במאה השפעתב הספריות שקיעת של ארוכה תקופה לספירה, שהנהיג החינוכית הרפורמה בזכות היתר זה, בין בתחום התאוששות הנצרות, חלה

)שם(. וספריות ספר בתי של לפריחה הגדול, ושהביאה שארל

בימי הספר בתי שמאז ה"עממיים" הלכו ואילך השתיים-עשרה המאה הביניים, גם וכתוב, כמו קרוא ובראשונה בראש וברמתם, לימדו תלמידיהם בהיקף והתפתחו

התיכוניים, הספר, גם-בבתי (. ההוראה1997 )בן-עמוס, האריתמתיקה יסודות את באמצעות העשירים, נעשתה והעירוניים האצולה משכבות בנים בעיקר למדו שבהם

5

שבהם וספרים – סייםאקל בהם. טקסטים הכתוב של בעל-פה ושינון מספרים קריאה איטליה בצפון ההומניסטי, שהתפתח החינוך תהליך של במרכזו גם עמדו – הודפסו)שם(. החמש-עשרה במאה

גם השש-עשרה, השתנו במאה ההמוני החינוך עידן הרפורמציה, מחוללת בהשפעת החינוך שיפור למטרת הוקם הישועים הכנסייתיים. מסדר בבתי-הספר הלימוד שיטות

לילדים ומותאמים מיוחדים לימוד חומרי לראשונה חיברו הישועים הכנסייתי, והנזירים)שם(.

מערכות בכל המרכזי הלימודי כאמצעי הספר כן אם שלט,המחשב של להופעתו עד)שם(. המערבי ומתרחבות, בעולם החינוך, ההולכות

הייתה , ומטרתן19ה- המאה של השנייה המחצית מאז ספר-בבתי לקום החלו ספריות פקדהית (. בתחילה1993 )שהם, הלימוד לספרי השלמה ולספק בהוראה לתמוך

הגישה התפתחה השנייה העולם מלחמת לאחר ספרים. רק כמחסן בעיקר הספרייה שהולכת החינוכי, גישה התהליך ובמרכז הספר-בית במרכז הספרייה את המעמידה

תהליך של מהותו אודות בתפיסה השנים במשך שחלים השינויים עם תאוצה וצוברת ההוראה את במרכזה המעמידה לפדגוגיה מתאים בספרייה )שם(. שימוש הלמידה

שבה המותאמת יכולות שטחי תלמיד לכל ליחיד, משלו. התקדמות וקצב עניין, תלמיד לכל להתאים בספרייה, מאפשר הקיים המשאבים של כזו, העושר בפדגוגיה

שהתפתחה התפיסה )שם(. על-פי לו המתאימים המדיה וסוגי המידע מקורות את שהוא חינוכית, מרכז פעילות של למרכז משאבים של ממחסן המשאבים מרכז הפך

בבית-הספר. המתרחשים והלמידה ההוראה בתהליכי שותף

שבין היחסים את להסדיר שתפקידה חברתית מערכת הוא החינוך ניתן, כי בהכללה האנושי הידע מכלול הוא הציבורי (. הידע1999 )חן, הציבורי הידע לבין לומד אדם

ואיקוניות, סימבוליות מערכות באמצעות מיוצג למוח, אשר מחוץ הנמצא המצטבר או ידע )תחומי הפורמליים הידע מבני את הן מקיף הציבורי הרחבה, הידע ובהגדרתווהןמקצועות( ואת ההתנהגות )חוקי החברתי הידע את התרבותי. הידע והמוסר(

צורך יש אליו להגיע האנושי, וכדי המדעי ובמפעל בטקסטים צבור הזה הציבורי הידע)שם(. שונים במדיה טקסטים משאבים, הכוללים בספריות/מרכזי

למידה לתהליכי היום המקובלת הגישה על – ומידע ידע הבניית

6

זו גישה על-פי הספרייה של מקומה ועלהיא למידה של מהותה לגבי היום המקובלת הגישה ביזם,יהקונסטרוקט "טובה"

)סלומון, למידה לתהליכי אישי-חברתי/בין הסבר והן קוגניטיבי הסבר הן המספק מעמדו בדבר פילוסופי היבט כולל הקונסטרוקטיביסטי הקוגניטיבי (. ההסבר2000

המדעים. זאת, של קטיבייהאובי המעמד את לקבל אין כי הטענה הידע, שבמרכזו של פועלים מוסכמים, שעליהם וניסוחים המצאה של יןיענ הם עצמם שהמדעים משום היוותה האמת אחר חיפוש בדבר הסוקרטית )שם(. הגישה ופוליטיים חברתיים כוחות סטטית, נצחית, אוניברסלית. אך מהות האנושי בידע שראו החינוך למערכות בסיס

(.1999)חן, משתנה הידעש 1התפיסה מקובלת כיום במציאות

הלמידה תהליך כי פיאז'ה, קובע תורת על ההסבר, המתבסס של הפסיכולוגי ההיבט חיצוני. ידע לגוף קיבול כלי רק הוא פעיל, ואין תפקיד יש ללומד שבו תהליך הוא

פירושים קודם, במתן לידע ובארגונו, בעיבודו, בקישורו המידע באיסוף "פעיל הלומד זו, אי-אפשר בונים, ומבחינה אלא רוכשים אין ידע ]. . .[ לידע ממידע ובהפיכתו לו

-55, עמ' 2000)סלומון, בנייתו של הפעילות לבין והולך הנבנה הידע בין להפריד משמעות לה שיש מידע פריטי בין קשרים של רשת הוא זו, ידע תפיסה (. על-פי56

ואירועים, רעיונות, מושגים של במורכבותם מכיר הפרט. הקונסטרוקטיביזם עבור זה, בידע שימוש לעשות מסוגל שיהיה וכדי הלומד של אישי לידע הפיכתם לשם אשר ידע לגייס גם לרשותו, אך עומדות שכבר השכליות הסכמות מן לדלות הלומד חייב או רעיון, תשובה שכל פירושו אישי, אין באופן נבנה שהידע אף )שם(. על מבחוץ חדש

מקובלים בקריטריונים לעמוד התלמיד של הידע לגיטימיים. על הם תלמיד של פתרון שבנה. הידע את להעריך היתר, כיצד ללמוד, בין הלומד השונים, ועל הדעת בתחומי

נבנה שכבר פורמלי ידע על ראיות, והתבססות גיוס באמצעות לעשות יכול הוא זאת)שם(. מסוים בתחום

אם )בין בטקסטים המצוי לידע כי לראות הלמידה, ניתן תהליכי של זה תיאור בסיס על אחר( מדיום בכל או אלקטרוניים מידע בספרים, בכתבי-עת, במאגרי מופיעים אלהשלא בתהליך חשוב מקום ישנו הלומד הלמידה. בגישה כבעבר,

כל את עבורו היחיד, המארגן הלימוד בספר להסתפק יכול אינו ביסיטיתיהקונסטרוקטיחידה, ושממנו בדרך הלימוד נושאי קריאה של בדרך "ללמוד" תכנים עליו אחת,

את להבנות הלומד מורכבים, על אירוע או מושג, רעיון עם להתמודד וזכירה. כדי מותאמים להיות צריכים חיצוניים. אלה מידע למקורות פנייה שכולל שלו, תהליך הידע

7

של לנגישות רבה חשיבות שיש – לכולם. מכאן זהים להיות יכולים ואינם אישית לושונים. מסוגים מידע למקורות הלומד

מן ניכר חלק הלומד לרשות להעמיד יכול הבית-ספרי המשאבים מרכז כי ספק אין המשאבים, אך מרכז של לכתליו מחוץ גם מידע לחפש יוכל לו. הלומד הנחוץ המידע הלמידה בתהליך זה בצומת יפנה שאליה הראשונה התחנה יהיה המשאבים מרכז

שונים, לטקסטים לנגישות חשיבות יש הלמידה בתהליך יותר מאוחר בשלב שלו. גם הממצאים, את לאשש שלו. כדי הלמידה את להעריך הלומד על שבו השלב וזהו

המקובל הידע היתר, על להתבסס, בין שפיתח, עליו והרעיונות התשובות, הפתרונות זה תוכן בתחום המורה את יכול, כמובן, לשאול עוסק. הוא הוא שבו התוכן בתחום היא, שוב אחרת אפשרות שבנה, אך הידע של הלגיטמיות לגבי משוב ממנו ולקבל מקצועיים עת עיון, בכתבי ובספרי בטקסטים: באנציקלופדיות הקיים למידע לפנות

במאגרי או המודפסת )בצורתם ועדכניים ובלתי מקוונים מידע האלקטרונית(, מקוונים, וכד'.

אם הבית-ספרי משאבים מרכז של לקיומו חשיבות יש, ככל הולכת כן, וגדלה, יותר, )ועל-כן יותר קונסטרוקטיביסטי אופי בעלת להיות הופכת שהלמידה "נכון"

אינו השונים התוכן בתחומי המקובל הידע אם גם זו(. בגישה דדיםצהמ לדעת לפחות על ביקורתית חשיבה להפעיל צורך קטיבי" תמיד, וישי"נכון" ו"אוביכ להתקבל יכול

בתחומים המצטבר הידע מן הלמידה בתהליך להתעלם ניתן שלא המקובל, הרי הידע מתועד אשר אחרים, ידע בתחומים בבתי-הספר, ובין ברגיל הנלמדים כאלה רבים, בין

ואשר או )כתובים בטקסטים בדרך-כלל מתאפשרת אליהם הנגישות אחרים(, בית- ספרי. משאבים מרכז של קיומו באמצעות

את,כן מחייבת, אם מתקדמת למידה מערכת ידע, כולל עתירת סביבה של קיומה "כרמים", בית-הספר לביטוי, למשל, בתכנון הבא ממוחשבת, דבר דיגיטלית סביבה

מרכיב למתכננים נראה זה (. מרכז1999ידע" )חן, משאבי "מרכז עומד שבמרכזו להיות החינוכי למוסד מאפשר אשר הידע, מרכז של וההפצה הביזור בתהליך חשובכנראה–מסורתיים" ידע מתווכי על דילוג האוניברסלית, "תוך הידע מרשת חלק

(.123)שם, עמ' למורים היא שהכוונה

למידה לתהליכי המקובלת הגישה על ביקורותאלה גישות על-פי הספרייה של ומקומה

8

החינוך מערכות את לבקר מרבים החינוך בעתיד המתעניינים והוגים חינוך אנשי בקצרה אתייחס הביקורת של הרבים התחומים מתוך2הרבים. חולייהן הקיימות, על

אלטרנטיביים תיאורים הרצויים, ועל הלמידה תהליכי של אופיים על להשגות רק להלןהקונסטרוקטיביסטי. הלמידה לתהליך )כביכול( המוצגים

בחינוך מערכת מבוגרי הנדרשות היכולות של מניתוח נובעת אחד מסוג ביקורתימינו. של בכלכלה

העבודה, כפי בשוק דרישה אין בבתי-הספר המטופחות האקדמיות ליכולות כי נטעןוחלק שהוא האקדמיות המיומנויות פיתוח כי טוענים אף העסקים מאנשי היום,

Abbott, 1998) היום הנדרשות היכולות של בפיתוחן פוגם המסורתיות and Ryan.) תכונות של מכלול רגשית, שהיא אינטליגנציה פיתוח בעד גולמן, למשל, מדבר דניאל

דורשים העבודה שמקומות היום, היות שהוא כפי בעולם לתפקוד הנדרשות אישיות )שם(. ויצירתיות כחדשנות תכונות בעלי להיות בעבר מאשר עובדים יותר מהרבה על-ידי הדיסציפלינריים, אלא הידע גופי לימוד באמצעות מפתחים אין אלה תכונות

משא צוות, ניהול עבודת חברתית, כגון אינטראקציה על הוא בהן שהדגש התנסויותלכאורה ועוד. רלוונטית איננה הקונסטרוקטיביסטית שהתיאוריה לומר ניתן ומתן,

ה"אמיתית" הנדרשת. ללמידה

בעבר. הלמידה תהליכי של היסטורית בחינה היא אחרת לביקורת המוצא נקודת תמיד הייתה ללמידה ביותר האפקטיביות הדרכים מן אחת רואה, כי בעבר המתבונן

לי ואשכח, הראה לי זה: "ספר רעיון מציג עתיק סיני פתגם עשייה. כדי תוך למידהואבין" )שם(. לעשות לי ואזכור, תןתופעה היא זו לגישה המערבית המקבילה בחברה שהתפתחה ה"חניכות",

המערבית התעשייתית

מן חלק הייתה והלמידה החיים מן חלק הייתה העבודה (. כאשרSmith, 1998 וכן )שם המקצוע בעל שבין טבעית, באינטראקציה בדרך הלמידה מרבית התבצעה – העבודה

השוליה, המתלמד. לבין ומקבלת עצמית מהתבוננות, מחיקוי, מהתנסות מורכב שוליה של הלמידה תהליךש אל התקבלות של הדרגתי באופן וזאת – המומחה משוב לבעלי "מועדון"

גםSmith 1998,) המיומנות/המקצוע/הפרנסה לכאורה, ההסבר כאן (. או הקונסטרוקטיביסטי התיאוריה בלתי "מיותר" ריבוי אודות גרדנר של רלוונטי.

לעומת האינטליגנציות כבעלת נראית, Abbott) מספקת הסבר יכולת זאת, and

Rayan,1998של תורתו האדם, על-פי מפעיל ידע של שונים סוגים רכישת (. עבור

9

הקוגניטבי משלה. התהליך מאפיינים אחת שונים, שלכל מסוגים גרדנר, אינטליגנציותלכולן. מתאים, לכאורה, כהסבר אינו הקונסטרוקטיביסטי

האחרונות. בשנים המוח חקר מתחום ממצאים מהווים שלישית לביקורת מוצא נקודתכי החוקרים של המסקנות אחת )נטיות פרה-דיספוזיציות קיימות באדם היא,

בהן תלויה רבים בתחומים בלמידה היוולדו(, וההצלחה עם כבר בו הטבועות מוקדמות פתרון של משחקים לשחק ילדים של חברתית מוקדמת נטייה למשל )שם(. קיימת

זוהי שיתוף תוך בעיות הדרכים אחת הוא ילדים. המשחק ה"עבודה" של פעולה. לגבי הקונסטרוקטיביסטי ההסבר כאן צוות, וגם עבודת כגון התנהגויות יכולות לפתחתופס. אינו לכאורה הלמידה תהליך

למידה מצבי ליצירת מטיפות שכולן העובדה הוא לעיל שתוארו לתפיסות המשותף מספקות אינן הן כי לב לשים יש בבי-הספר, אך ברגיל המתרחשים מאלה שונים

האדם. של מוחו בתוך–ה"קופסא" בתוך המתרחש לתיאור אלטרנטיביים הסברים ברבות נדחה זה הסבר - אך הביהביוריסטים בזמנו אלטרנטיבי, שונה, סיפקו הסברהפסיכולוגיה. תחומי מכל כמעט הימים

שונים מסוגים למידה בתהליכי למתרחש אלטרנטיבי הסבר למצוא ניתן לכאורה אחדים של הלמידה גרדנר, דרך האינטליגנציות. על-פי ריבוי אודות גרדנר של בתורתו

והיא של מזו שונה אצלם השליט האינטליגנציה סוג באמצעות מאופיינת אחרים, מתבקש זאת, כאשר עם שהגדיר(. יחד אינטליגנציה סוגי תשעה או שמונה )מבין

מאמין שהוא עקרונות על-פי הפועלת בכיתה הלימודית ההתרחשות את לאפיין גרדנר זה מונח (, ומזהה(Scherer,1999 קונסטרוקטיביסטית כיתה במונח נוקט בהם, הוא

כן לשם הוראה עם וכן 3הדיסציפלינות בהוראת תומך הוא הבנה. סלומון, )שם, 2000.)

את ותיאר חקר ויגוצקי, אשר של בתורתו גם אלטרנטיבי הסבר למצוא ניתן לכאורה) ועשרים המאה של העשרים בשנות כבר ביתיהקוגניט החניכות של הלמידה תהליך

Abbott and Ryan, 1998.) של מודלינג מבצע שלבים: המלמד ארבעה זה לתהליך ולפיתוח הפיגומים להסרת לביצועה, דואג פיגומים הלומד לרשות המטלה, מעמיד

ההקשר על דיאלוג ומקיים בעצמו המטלה את לבצע הלומד של היכולת הלומד של המטאקוגניטיבית )שם(. היכולת המטלה אחר( של )או התרבותי-החברתי

התהליך על ולפקח בעיות כפותר לעצמו מודע חשיבה(, להיות על לחשוב )היכולת

10

תוי)שם(. לאמ זו גישה על-פי לשאוף יש שאליה הפסגה את עצמו, מהווים של המנטלי להסבר ממש כאלטרנטיבה עומד אינו הלמידה תהליך של זה תיאור דבר, גם של

הבין-אישי. החברתי הרובד את לו ומוסיף אותו משלים הקונסטרוקטיביסטי, אלא בלתי לחלק ויגוצקי של התיאוריה את רבות, והפכו שנים כבר בכך מכירים חינוך אנשיללמידה. הקונסטרוקטיביסטית הגישה מן נפרד

כתהליכי שנתפס מה על הביקורות את גם לעומק בודקים כן, שכאשר נראה, אםיותר, ההסבר למידה המתרחש הקוגניטיבי לתהליך הקונסטרוקטיביסטי "נכונים" תופסות: מקורות לעיל דונוישנ ההשלכות שגם – תופס, ומכאן עדיין הלומד של במוחו סוגים משאבים, המכילים שלמרכזי הלמידה, ומכאן בתהליך חיוניים לסוגיהם מידעלבתי-ספר. אליהם, חיוניים גבוהה נגישות מידע, ומאפשרים מקורות של שונים

סמית, כפי פרנק של בגישתו למצוא ללימוד, ניתן ספרים של חשיבותם של אחר היבט .The Book of Learning and Forgetting (1998, Smith)מוצגת, למשל, בספרו שהיא

ועל החינוך מערכת על נוקבת ביקורת זה, המהווה בספרו שבה הדרך הקיימת, שאנו מבלי נעשית שלנו הלמידה עיקר כי סמית זו, טוען במערכת התלמידים לומדים ההתנסות סביבנו, מן הנמצאים המשמעותיים האחרים מן לומדים לה. אנו מודעים

(,""מועדונים סמית מכנה )שאותן שלנו ההזדהות ומקבוצות לסוגיה שלנו החברתית אחר, כדי או קונסטרוקטיביסטי אופי מובנה, בעל למידה תהליך לכל זקוקים ואיננו

של קיים למאגר חדשים פריטים של תוספת מהווה אינה כזו למידה ללמוד. במהותה שאנו למה אותנו עושות אשר התנסויות או אמונות של הרחבה או עיבוד ידע, אלא

הקריאה, ולהצטרפות של ליתרונותיה מיוחד מקום סמית מייחס זו גישה )שם(. בתוך(.24-29האוריינות" )שם, עמ' ל"מועדון

Readers are never alone. Readers can join the company of the characters they read about - that is the reason we read stories of people with whom we can identify or of situations in which we would like to be. When we read, we can join any club in the world – a powerful advantage of reading. When we read, we can also join the company of the authors. We can share ideas and experiences with them, often in considerably more comfort and security than the authors were in when they had their ideas and experiences or wrote their books.

של הטבעית ההתפתחות )שם( בדבר סמית של טענותיו כל את לקבל ניתן לא אם גםהרי הקריאה לקריאת גישה שעל-פי והכתיבה, בתהליך נכבד תפקיד ספרים זו, אדם לכל הן, כי מכך בכיתה. ההשלכות בהכרח מתרחש פורמלי, ואינו שאינו הלימודי

11

של בביתם בביתם, אך מצויה כזו שסביבה עשירה. יש אוריינית סביבה נחוצה צעירכמובן "ספרי למצוא ניתן לא אחרים רבים יכולה הציבורית שהספרייה קריאה".

בחשיבות יכיר שבית-הספר לכך מניעה כל אין זה, אך מסוג לספרים מקור לשמשויספק4,להנאה הקריאה של הלימודית כאלה לספרים נגישות לתלמידיו הוא אף כן, שגם הבית-ספרי. נמצא, אם המשאבים מרכז או הכיתתית הספרייה באמצעות מקום יש כי הטיעון את הפורמלית, מחזק החינוך מערכת על ביקורתו כל סמית, עם

בבית-הספר. משאבים מרכז של לקיומו

העתידי? בבית-הספר הספרייה של מקומה להיות צריך מהובית-הספר העתידי החינוך5,הדיגיטלית המהפכה

1995 שנת בפרט, מאז החינוך ולתחום בכלל לחיינו התקשוב של המסיבית הכניסההביאו ולערער עתיד אודות להרהר רבים ואילך, תקשורת בית-הספר, עליו.

הלמידה, דבר תהליך מעל והמקום הזמן מגבלות את להסיר מאפשרת המחשביםהנובע חזון בית-הספר. מתחומי לחרוג ללמידה שמאפשר האפשרויות מן נפרץ,

מצייר כבר לרשותנו העומדות הטכנולוגיות תהיה כולה הלמידה שבו עתיד היום, מהווה זה חזון של לדוגמא מלהתקיים. מודל יחדל פיזי כמקום וירטואלית, ובית-הספר

הם הקהל וקבלת הלמידה, ההרצאות, הכיתות חומרי ה"מולטיברסיטה" )עידן(, שבהוכמוהם ממשות ונטולי אלקטרוניים חדרי גם פיזית, ומערכת המרצים המנהלה,

קיימת קירות" )שם(, כלומר ללא היא, כמובן, "ספרייה כזה במוסד השעות. הספרייהבלבד. האינטרנט ברשת

מרכז של והן בכלל בית-הספר של הן הפיזי קיומם המשך על לוותר יש מנםוהאבית-הספר. של קיומו בהמשך הצורך אל תחילה בפרט? נתייחס המשאבים

בעתיד, והוא גם בחברה חשוב תפקיד יהיה ( לבית-הספר2000) סלומון גבי על-פי הדור להכשרת הציבורית האחריות את עצמו על . לקבל1כדי: להתקיים ימשיך תכנים של גרעין . להקנות2תדיר; ומשתנה מורכבת בסביבה לתפקד שצריך הצעיר משותף מכנה יהוו שאלה מסוימת, כדי חברתית הסכמה יש שלגביהם בסיסיים וערכים

להגן3מהם; שיתפתח לפלורליזם .4מדי; רדיקליות סטיות מפני החברה על . ( אפשר1998) סמית ניכור. בעקבות למנוע כדי חברתי בהקשר למידה לאפשר ממומחים, יש ללמוד חשוב סמית של שלטענתו נוסף: היות תפקיד זו לרשימה להוסיףהתלמיד לפגוש אפשרות ללומד לספק ) להסתפק יוכל לא אותם. ב"חברה"

companyאין האנושי הקריאה. למגע באמצעות יפגוש טקסטים, שאותם מחברי ( של

12

כמו בתהליך תחליף ובית-הספר, יספקו סביבות גם הלמידה, לתלמידים אחרות, יהיה העשייה תחום עשייה. בבית-הספר כדי תוך ל"שולייאות", ללמידה הזדמנויות

וכד' )עידן(. ידע, חקירה גופי של למידה – אינטלקטואלית עשייה

הכוונה לומדת", כאשר לקהילה מבית-ספר" הסיסמה את עידן, הטובע אצל גם מוסד על מוחלט ויתור דבר של בעיקרו וירטואלית, אין לקהילה "קהילה" הוא במונח

כי קובע לו. הוא – וחיונית משמעותית – תוספת רק שהוא, אלא כפי בית-הספר אל הישיר, פנים הקשר במקום באות אינן הדיגיטליות הארגון ושיטות הטכנולוגיות

בין קשר בני פנים, אלא של המסורתית במסגרת המתקיים אדם, בית-הספר, למשל כהרחבה בשעות לבית-הספר התלמיד בין הקשר הרחבת לצורך להם,

ביצוע העובדה; לצורך בשעות בית-הספר אל הורים של נגישות אחר-הצהריים; לצורךללמידה ממקומות תלמידים עם משותפים פרויקטים )שם(. וכד' רחוקים,

הלימוד דפוסי על-פני רבים יתרונות ישנם מציע שהוא וירטואליתוה מתבצעת היא כי מתיאורה משתמע המקובלים, אך הנייר הפרונטאליים/מבוססי

המורים. – המסורתיים המתווכים באמצעות

מהווה התקשוב לטכנולוגיות בית-הספר מוסד בין לאי-סתירה נוספת מובהקת דוגמה כרמים העתידי "בית-הספר חן דוד של בספרו מתואר שהוא "כרמים", כפי בית-הספר

בין היה בית-הספר, שפרופ' חן של (. מטרתו1999למעשה" )חן, תיאוריה בין – והידע הלומד בין היחסים את מחדש חינוכי, "שיגדיר מוסד להקים מקימיו, הייתה

מצבן (. ניתוח16החדשות" )שם, עמ' הידע טכנולוגיות של הפוטנציאל הכרת מתוך של לשינוי לפעול מקום יש כי לרעיון בית-הספר מתכנני את הוביל החינוך מערכות של

"העתידים של ומבוקר(. ניתוח מתוכנן שינוי של באסטרטגיה )וזאת בית-הספר מוסדהביא לבית-הספר חלופי מודל המהווה בית-ספר של מודל לפיתוח האפשריים",

של העתידית התחזית במוקד עמדה העתידית הטכנולוגית )שם(. ההתפתחות הקיים שבהם השונים לאופנים בהלימה עומדים לבית-הספר שהותוו המתכננים, והעקרונות

)שם(. תלמיד-ידע יחסי על המידע טכנולוגיות משפיעות

חדש במדיום מסורתית העתידי: ספרייה ובית-הספר הספרייה הספרייה, כמוסד של הקיימת הפונקציה את ולשמר להמשיך סיבה יש לעיל, כי ראינו

וכאל והתרבויות הדורות מכל והתרבות הרוח אוצרות אל לומדים של נגישות המאפשר יזדקקו בעתיד והחקירה. גם המדע תחומי בכל ומתפתח ההולך הידע של מאגר

ויזואליים שלהם, למקורות הלמידה תהליכי של שונים לומדים, בשלבים כתובים,

13

זה לצורך תחומים. האם בשלל ידע לעצמם להבנות יוכלו וקוליים, שבאמצעותם מקום אין בבית-הספר? האם הממוקם הפיזי המשאבים מרכז אותם לשמש ימשיך רחבי בכל במחשבים המצויה המידע כמות עוד תגדל הקרובות בשנים כבר כי להניח

אחת למגמה להלן האדמה? אתייחס על-פני נקודה מכל לגשת ניתן העולם, שאליהם השירותים וכן הכלליים המידע שירותי בתחום אפשרית עתידית התפתחות של

עשוי הפיזי המשאבים מרכז כי המסקנה את לגזור ניתן לבתי-הספר, שממנה הייעודייםוירטואלי. משאבים מרכז לטובת מקומו את המתבונן( לפנות בעיני תלוי – עלול )או

Fullה- "מגמת לכנות שניתן במה מדובר Textמאגרי ימי תחילת של המידע ": והחומרה התוכנה של הקיבולת בתחום כבדות ממגבלות הושפעו המחשוב, אשר

כללו אז שהוכנו המידע לספק. מאגרי יכלו אשר התכנים בהיקף מוגבלים היווכאחד, יחסית טקסטים בדרך-כלל טקסטים, מעוטי תכנים כללו הנתונים בסיסי; קצרים,

מכון של המאגר )כגון קיימים טקסטים של תקצירים על התבססו רבים מידע ומאגריועיקר ככל למקורות להפנות היה תפקידם סאלד(, ומתפתחות שהולכות מידע.

כן האפשרויות שלמים טקסטים העמדת של המגמה וגוברת הולכת הטכנולוגיות, התכנים הביתית( את זו )גם שלו המחשב מעמדת לקרוא יוכל שהמשתמש ברשת. כך

נזקק. הוא שלהם

)לעומת שלהם המאמרים של המוגבל ההיקף רבים, אשר כתבי-עת למשל כן עושים גם )ומתאים הטכנולוגיים באמצעים כרגע המצויה לקיבולת שלמים( מתאים ספרים

להדפיס הוא נייר: הגיוני גבי מעל דווקא החומר של בקריאה המעוניין למשתמש של המחשוב הוא אחר שלם(. תחום ספר האינטרנט מן להדפיס הגיוני ופחות מאמר

בראש אנציקלופדיות הנחשבת כמובן ובראשונה למיניהן, הבריטניקה, מיוחדים מאמצים נעשים החינוך בעולם. בתחום הטובה הדיגיטלית לאנציקלופדיה

הן ללומדים המתאימים תכנים להעמיד ישנם בישראל. בארץ והן בעולם ברשת, הלימודים, לתוכנית המתקשרים בתחומים מידע מאגרי מפתחים אשר גופים מספר

סנונית, עמלנט, אורט הלומדים, ביניהם לטובת האינטרנט ברשת אותם ומעמידיםומטח.

The Internet Public Library ברשת. האתר ספריות לקום גם החלו ואילך מסוים משלב

The Internet Public) בעולם הראשונה הדיגיטלית הציבורית כספרייה עצמו על מכריז

Libraryומציין כי1998ב- כבר (, בו ביקרו לקיומו הראשונות השנים בשלוש מאגרי גם שונים, וביניהם מסוגים שירותים כולל )שם(! האתר משתמשים7,000,000

14

ורא – כתובים טקסטים )בעיקר עיון כספריית ספציפיים, המאורגנים בנושאים מידע בכתובת ורא – ויזואליים טקסטים )בעיקר ( וכמוזיאון/http://www.ipl.org/ref בכתובת

http://www.ipl.org/exhibit/ ) .של ירטואליתוהו הספרייה לאוויר עלתה 2000 בשנת עיוניים טקסטים ברשת להעמיד , שמטרתהhttp://lib.cet.ac.il) בכתובת ו)רא מטח

מופנים שאליהםOnline הספריות בישראל. מספר בתי-הספר תלמידי עבור בעברית מיפן, המערב, וכן ארצות מכל לאומיות ספריות , ביניהן35 הואIPLה- משתמשי

ועוד. ארגנטינהמאוסטרליה, מסינגפור, מ

בעתיד כי להניח ותעמיק, ויש תלך לא לעיל המוצגת המגמה כי לחשוב סיבה כל אין העיון, ספרות בתחום דיגיטלית, הן בצורה שלמים טקסטים ויותר יותר למצוא נוכל יצירותיהם את המפרסמים מחברים יש היום כבר )שהרי הספרות בתחום ואף

להפצה, המבטיחה מידע מערכת תהיה העתידית הדיגיטלית באינטרנט(. הספרייה )טקסט, גרפיקה, אודיו, מסמכים של הטרוגניים באוספים יעיל ושימוש מהימן אחסון

הקצה; למשתמשי הנוחה נתונים, בדרך להעברת עולמיות רשתות וידאו(, באמצעות ממוחשבת, והפונקציות בצורה נגישים המקורות כל שבו מידע שירות מעין תהיה היא) דיגיטליות בטכנולוגיות מבוצעים מידע של והצגה איתור, אחסון, אחזור, גישה של

2000 ,Hohlov Ershova and.)

תמשיך, אם המתפתח ולידע התרבות לאוצרות נגישות המאפשר כאמצעי הספרייהזה? במדיום רק האם הדיגיטלי. אך במדיום כן, להתקיים

העתידי: ובית-הספר הספרייהבית-ספר כל של הפיזי ידע" כמרכז משאבי "מרכז

עצמם: מה הדבר לבעלי פיזי, נפנה כמקום לספרייה עתיד יש אם לבדוק מנת-עלשלהם? ולספרייה להם הצפוי העתיד על ספרנים חושבים

ההיסטורי התמחותו תחום את שמהווה במה והעתידי( מתמקד )הנוכחי המידע עידן רלוונטי מידע של קיומו מהווה פעם מאי (. יותר2000, )מזרחי הספרן- המידע של

חיוני משאב גם – כלכלי, ומכאן גוף בכל החלטות קבלת לשם חיונית תשתית ועדכניErshovaוכן )שם כלכלית פעילות לכל 2000, (& Hohlovהולכת המידע של . חשיבותו

בהיקפים ונצרך מיוצר בעולם. הוא ביותר המבוקשת לסחורה הפך וגדלה: "מידעפ אדירים ]. . איננו]. )מזרחי דבר לעשות יכולים שוט, גישה2000, בלעדיו" .)

להשתנות עתיד הספריות של מעמדן כי אומרת העתידית להתפתחות אופטימית

15

להשפיע ספרנים של הפוטנציאל – המידע טכנולוגיות שמתפתחות שככל לטובה, היות של המסורתי שתפקידה עולה. זאת, למרות רק חינוכיים מוסדות ועל הקהילה על

הנגישות לאור בחשיבותו פחת כבר – למידע הנגישות עצם את כמאפשרת – הספרייה משתנה, ומסתבר הספרנים של התקשוב. תפקידם באמצעות מקום מכל הקיימת בשפע בהתמצאות לסייע ביותר הטובות היכולות בעלי הם ספרנים/מידענים שהיוםוכן ( של. . .מדי )הרב בעקבות המתפתחים החדשים המושגים בהטמעת המידע,

(.Lee-Hisle, 1996 )שם, וכן הטכנולוגיים הכלים התפתחות

מבחינת בו הטמון האדיר הפוטנציאל את הספרנים הבינו האינטרנט הופעת עם מיד לבתי-ספר הפכו העולם בכל באוניברסיטאות לספרנות למידע, ובתי-הספר הנגישות

הוא, על-ידם שהובן עשרים. מה המאה של התשעים שנות במהלך כבר למידענותכן של מומחיותו שתגבר שככל בספרייה המשתמשים לקהל לסייע יוכל המידען,

המידע, אוטוסטרדת של העצום במבוך מידע, בניווט שלהם, בסינון הצרכים בהגדת ,מידע, וכו' )מזרחי חיפוש( לאיתור זמן )מבחינת ביותר היעילים הנתיבים בבחירת

(.Ershova and Hohlov, 2000 וכן2000

למשתמשי חומר במציאת סיוע להורות. כל תמיד היה הספרן של מתפקידו חלק העיקריים ממאפייניה העתידית, שאחד בחברה הוראה, אך של פעולה הוא הספרייה

תפקידו (, נעשהLife Long Learning) חייו כל וללמוד להמשיך אדם כל של הצורך יהיה בין הפעולה (. שיתוףLee-Hisle, 1996) ויותר יותר משמעותי המידען של החינוכי

ושל בכלל הספרייה של נכון לתפקוד המפתח הוא ולמידה להוראה ספרנות/מידענות שלהם בצורך היום כבר מכירים ומידענים בפרט. ספרנים הבית-ספרי המשאבים מרכז

אופיו את ולעצב הלמידה תהליכי אודות העדכניות הפסיכולוגיות התיאוריות את להכירוכן2000,)מזרחי למידע המידע צרכן בין כמתווך – להן בהתאם הספרן תפקיד של

1996 ,Deweyהמוסדות סוגי בכל מורים עם העובדים ספרנים על מבינים, כי (. הם (.Dewey, 1996) לימודים תכניות בפיתוח חלק לקחת כיצד ללמוד להשכלה

מרכז של ולהפעלה להקמה היקף רחב אמריקאי פרויקט אודות שנעשה מחקרTheהחינוך, במערכת משאבים National Library Power Initiativeחזון כי , הראה בתהליכי המשאבים מרכז של מקומו אודות וספרנים מורים של משותף

תנאי משותפות( היה תכנון בישיבות )למשל ביניהם הפעולה ושיתוף ההוראה-למידה מן ההכרה (. אךMcAfee-Hopkins and Zweizing, 1999) הפרויקט להצלחת חשוב וספריות ספרנים/מידענים עם הפעולה שיתוף של החיוני בצורך החינוך אנשי של הצד

16

בתי-ספר בעייתית אינם )בארץ באוניברסיטאות לחינוך יותר. מכשירים ובעולם( פעולה ספרנים לספרנות בתי-הספר של נחלתם ונשארה הייתה זו לבתי-ספר.

למדי. רופף זה תחום עם חינוך אנשי של הקשר כך ולמידענות, ומשום

ההצלחה מידת בין ילין, הקושר דוד ממכללת זמרן איתי ד"ר של קולו הוא נדיר קול בין (. הנתק1999)זמרן, בתי-הספר ספרני של התפקוד לאופן חינוך מוסדות של

בעיניו מורים, נראה ובעיקר בבית-הספר, תלמידים המשתמשים קהל לבין הספרניםהוא שיש כפגם ספרנים, מקצועיים בקרב החינוכי הפן היעדר על קובל לתקנו.

חלק ליטול הספרנים על שבו האופן את בהרחבה שיהיו, ומתאר ב"ספרנות" ככל הספנים את מתאר הוא מצייר שהוא העתיד בתמונת והלמידה. ההוראה בתהליכי

שיהיוFacilitators) כ"מאפשרים חינוכיים", של ואפילו הלומדים של מנחים ( )שם(. הלמידה לחומרי המידע מקורות שבין באינטגרציה משפחותיהם, ויסייעו

כמקום ימינו ועד העתיקה העת למין הספרייה ששימשה כן, שכפי ונאמר, אם נסכם להתקיים הספרייה תמשיך בלבד, כך לספרים ולא לאנשים המיועד וכחלל לימוד של מביש סטנדרט עדיין אמנם קיים בתי-ספר. בישראל בתוך פיזי כמרחב21ה- במאה גם

מ"ר20 – יסודיים בבתי-ספר ספריות של לשטח –( 1993ואשר, )פוליטי בלבד של הפונקציה את למלא היא הספרייה מטרת כאילו התפיסה על המרמז סטנדרט

זו בפונקציה להסתפק אין כי ברור בנושא העוסק לכל בלבד, אך חומרים אחסון 6)שם(.

מרכז יותר ככל יותר חשוב מקום ויתפוס ילך הבית-ספרי המשאבים מכך, ויותר, )או קונסטרוקטיביסטיות ההוראה לדרכי והלמידה, ויותאמו ההוראה דפוסי שישתנו

משאבים מרכזי ישמשו אחרים מוסדות (. גם1999זמרן, של "אלטרנטיביות" בלשונו יוקם בית-ספר כל של במרכזו )שם(, אך קולנוע ובתי מוזיאונים הלומדים, כגון עבור

זה, (. מרכז1999"כרמים" )חן, בבית-ספר שהוקם לזה ידע", בדומה משאבי "מרכז צומת הלומדים, יהווה לבין הציבורי הידע בין לתווך כדי תקשוב בתשתיות המשתמש

ויקושר ורכישת למידה קשרי של החינוכי: לתהליך השותפים הגורמים לכל ידע, ייעודיים, במרכזים למידה התלמידים, תחנות בבית-הספר, בתי והתלמידים הכיתות מרכז יימצא הארכיטקטונית בתפיסה )שם(. גם חיצוניים ידע וסוכני והמנהלה המוריםוהוא בלב הידע משאבי כמו עשוי בית-הספר, "כרמים", חדר בבית-ספר להכיל,

הדרכה יהיו המרכז יעסוק שבהם למידה. התחומים ותחנות מרכזי, ספרייה מחשבים המחשב לשילוב הדרכים במגוון השונים, הדרכה לסוגיהם מידע מקורות בשימוש

17

לפי למידה חומרי המידענות, פיתוח בתחום בחידושים למורים בלמידה, השתלמויותהספרייה. של המסורתיים התפקידים כל )תלב"ס(, וכן בית-ספרית לימודים תכנית

ספרייה לכל – בעתיד גם ויהיה – שיש החשוב החברתי התפקיד את לציין חשוב לסיום של לגישה שווה הזדמנות מתן על השמירה ובבתי-הספר(, והוא )בקהילה ציבורית האדם. ניתן בני כל בין כלכלי שוויון ישרור לא בעתיד גם להניח, כי לידע. סביר לומדים

כי גם בעתיד ייגבה באינטרנט בחינם היום המסופק המידע מן חלק על לשער, וכך הנגישות משגת ידם מאנשים, שאין תימנע תשלום, למידע. הספריות לשלם,

למתן חשובה תרומה יתרמו דורש, ובכך לכל חינם שירותיהן את ימשיכו, כבעבר, לתת(.Ershova and Hohlov,2000) בכלל בחברה בחינוך, והן הן שוות הזדמנויות

סיכום אישית, בשל אותי המטרידה סוגייה הוא הבית-ספרי המשאבים מרכז של קיומו המשך זה מוסד לקדם למטרה לו ממדים, השם רחב ישראלי פרויקט של מנהלת היותי

האחרון חינוכית. בעשור לטכנולוגיה במרכז עבודתי במסגרת החינוך, וזאת במערכת המגזרים מן ועל-יסודיים יסודיים בבתי-ספר ספריות כעשרים מטח על-ידי הוקמו

ופותחו שילוב במקורות השימוש לקידום רבות חינוכיות תכניות השונים, מידע, את גם למנות ניתן אלה להנאה. בין הקריאה ועידוד ולמידה הוראה בתהליכי הספרייה חינוך לעיל, אנשי מטח. כאמור החדשה" של וירטואליתוה "הספרייה של הקמתהדוגמא לעסוק ממעטים המרצים כאשר בעצמי חוויתי זו לעובדה אישית בנושא.

מרכז שעניינה בתזה אותי להנחות בהצעה פניתי אליהם אשר לחינוך בבית-הספר בעידן להבין, כי לי נתן אחד ממרצה ריקם. יותר פני את הבית-ספרי, השיבו המשאבים. . .בתי-ספר בספריות לעסוק כלל מקום אין האינטרנט

אינו המצב ספריות, אך קיימות מבתי-הספר ניכר בחלק מזהיר. אמנם "בשטח" חדשות, רכישות לממן להם המאפשר שוטף מתקציב הנהנים משאבים מרכזי מעטים

במשרד הספריות על הדיגיטלי. המפקחות המידע בתחום והן הספרים בתחום הן לשנות מצליחות החינוך, אינן למשרד התרבות ממשרד עברו לאחרונה החינוך, שרק

שטח כמו לנושאים המתייחסת זה, מדיניות בתחום המשרד של הכוללת המדיניות את חדשות רכישות מימון לצורך הורים כספי גביית8ספרניות, להעסקת תקנים 7הספרייה, ועוד.9לספרייה,

18

ידע", הרי משאבי כ"מרכז הבית-ספרית, בצורתה לספרייה עתיד שיש נראה אכן אם עם מטח של הפעולה שיתוף את להמשיך עבודתי, בניסיון על ישירה השלכה לכך שיש

ירבו הזמן עם כי מאמינה הנושא. אני בקידום יניםיהמעונ הבלתי-ממשלתיים הגופים החינוכי, במוסד ידע משאבי מרכז של מרכזיותו בדבר הגישה את שיאמצו בתי-הספר

באתר הז מאמר פרסום בהם. והלמידה ההוראה לאיכות ישיר באופן יתרום והדברהמיועד "ספריות "פרויקט במסגרת ומופעל ולמורים לספרנים/מידענים באוויר",

זו. מטרה להשגת מעט אולי לתרום ספריות" במטח, עשוי

בליוגרפיהֶוו-ו ביבליוגרפיהספר", בתוך: קשתי, י., אריאלי, מ. ושלסקי, "בית (, הערך1997בן-עמוס, א. ).1

אוניברסיטת–"רמות" הוצאת וההוראה. החינוך לקסיקוןש. )עורכים(, תל-אביב, תל-אביב.

מדריך – מעיינותטולדנו, מ., העתידית", בתוך (, "הספרייה1996חירם, מ., ).2.27-28 מטח, עמ' ולמורה. לספרן/ית, למידען/ית

, לקורא ידהספרן", של ומקומו – אחרת והוראה (, "הוראה1999זמרן, א., ).3ל"ב. כרך

בין – "כרמים" העתידי בית-הספר(, 1999חן, ד., ).4 , הוצאת למעשה תיאוריה תל-אביב. רמות, אוניברסיטת

העשרים" המאה של האחרון בעשור הספרן של (, "לדמותו1999לנגרמן, ש., ).5 .14 – 5, עמ' 2 ט, חוברת", י אסמ"י עלון וראיונות(, בתוך )מבוא

6.( י., אתר משתנה", בתוך בעידן הספרן של מצבו על (, "הערות2000מזרחי, .http://www.cet.ac.il/libraries/yoni.asp. באוויר ספריות לספרנים אינטרנט

התשנ"ח. אדר,קבע , הוראת הכללי המנהל חוזר(, 1998) החינוך משרד.7

8. ( ג., אוניברסיטת המידע בעידן וחינוך טכנולוגיה(, 2000סלומון, חיפה/ , זמורה-ביתן.

19

.The21century.com אינטרנט אתר עידן, א., בתוך .9http://www/the21century.com

במוסדות משאבים מרכז ספרייה(, 1993פוליטי, ב. ואשר, א., )עורכים(, ).10.חינוך

ורווחה, תל-אביב. חינוך מביני לפיתוח המכון

11.( ס., תפיסה". של התפתחותה – משאבים (, "ספרייה/ מרכז1993שהם, . המכון חינוך במוסדות משאבים מרכז ספרייהפוליט, ב., ואשר, א.,)עורכים(, בתוך

ורווחה,תל-אביב. חינוך מבני לפיתוח

12. Abott, J.,Ryan, T., (1998) “ A Policy Paper – The Strategic and Resource Implications of a New Model of Learning”, In The 21 st Century Learning Initiative . Available at: http://www.21learn.org/publ/PP/pdf.

13. Dewey,B.,I., (1996) “Preparation for Librarians as Agent of Change” in Gardner-Reed,S.(Ed.), Creating the Future – Essays on Librarianship. McFarland & Company, Inc., Jefferson, North Carolina and London.

14. Ersova,T.V. and Hohlov,Y.E., (2000), “Migrating from the library of today to the library of tomorrow: re-ore-volution?”, Paper presented at the Annual conference of the international federation of library Associations and Institutions, Jerusalem, 2000. Available at: http://www.ifla.org

15. Gardner-Reed,S.(Ed.), (1996), Creating the Future – Essays on Librarianship. McFarland & Company, Inc., Jefferson, North Carolina and London.

16. Lee-Hisle, W., (1996), “Roles for a Digital Age”, in Gardner-Reed,S.(Ed.), Creating the Future – Essays on Librarianship. McFarland & Company, Inc., Jefferson, North Carolina and London.

17. Libraries – History of the Private, Royal, Imperial, Monastic and Public Libraries. An Internet site, available at: http://www.libraries.gr/nonmembers/index

18. McAfee-Hopkins D.,Zweizig, D.L,. (1999) “Power to the Media Center (and to the people, too)”. School Library Journal, Vol.45, nr.5 ,pp. 24-27.

19. Scherer, M., (1999) “ The Understanding Pathway: A Conversation with Howard Gardner”. Educational Leadership, Vol.57,nr.3. Also available at: http://www.ascd.org/frameedlead.html.

20. Smith, F., (1998) The Book of Learning and Forgetting, Teachers College Press, Teachers College, Columbia University, New York and London.

21. The Internet Public Library . An Internet site, available at: http://www.ipl.org

20

הערות פרויקט את המפעילה ותרבות לאוריינות, חברה המחלקה מנהלת פוזנר מרים*

"קריסתה לקורס מסכמת עבודה על מבוסס המאמרהארץ. ברחבי מטח של ספריות בחוג שני תואר לימודי במסגרת אבירם רוני לד"ר הלימודים" שהוגשה תכנית של

תל-אביב. לחינוך, אוניברסיטת

.52 – 50, עמ' 1999חן, אצל הידע, ראה של הדינמיות לגבי שונות תפיסות ישנן.1 בסערה: חינוך "לנווט בספרו אבירם ר"ד על-ידי המיוצגת זו גם – הביקורות בין .2

ואשר בדמוקרטיה תכנית של "קריסתה בשיעור אף הוצגה פוסטמודרנית", היריעה. קוצר בשל עיקריה על כאן אחזור הלימודים". לא

חשיפה–“ ” Uncovering של בפעולה הצורך הדגשת זאת, תוך .3 של מעמיקה המקובל העיסוק משמעות, לעומת בעלי בנושאים העיסוק מתוך ומסרים מושגים

לגעת חומר, ובכך "לכסות" הרבה לנסות מורים של כלומר, הנטייה "Coveringב" (.(Scherer, 1999 שטחי באופן רבים בנושאים

בהשתתפות למצוא ניתן משאבים זה לנושא מקדישים אכן ספר-בתי כי לכך עדות .4 קריאה, ביניהם בעידוד העוסקים שונים במפעלים יסודיים ספר-בתי של הערה

מתוקשבים פרויקטים הספרים" וכן "מצעד בית", הפרויקט בכל "ספר הפרויקטזה. בתחום אחרים ושל מטח של

הצרה, יחסית, של המבט מנקודת הספר-בית של בעתידו לעסוק בוחרת אני .5 קוצר בשל יותר, הן ומעמיקה רחבה מבט נקודת מתוך התקשוב, ולא מהפכת

והן מרכז לנושא זה היבט של המיוחדת הרלוונטיות בשל היריעה, העבודה: ספרי.-הבית המשאבים

וגמישות קבועה "מעטפת של מדיניות על החינוך משרד מכריז לבעיה כמענה.6 של המתכנן הצוות רשאי הספר, שבמסגרתה-בית של השטחים פנימית" בחלוקת

)שם(. כלומר: אחרות פני על להעדיף ברצונו פונקציות אילו להחליט הספר-ביתטבע"? "חדר במקום ספורט? ספרייה אולם במקום ספרייה

.העתידי ובית-הספר הספרייה בסעיף לעיל ראה .7בבתי תקן אין היסודי הספר-בבית .8 של תקן יש יסודיים-על ספר-לספרנית.

ומוריהם! תלמידים1000 – 750- לכ כיתות, כלומר25ל- אחת ספרניתאותם. מלגבות נמנעים רבים ספר-רשות, ובתי תשלומי על רק מדובר כיום .9

21