משנכנס אדר מרבים בשמחה

Preview:

DESCRIPTION

חג פורים. משנכנס אדר מרבים בשמחה. חט"ב "קריית גנים" תשס"ח ערכה: שרית פאר. פורים נחוג בי"ד באדר. בירושלים חוגגים את פורים בט"ו באדר. - PowerPoint PPT Presentation

Citation preview

נחוג בי"ד באדר נחוג בי"ד באדר פוריםפורים

בירושלים חוגגים את פורים בט"ו בירושלים חוגגים את פורים בט"ו באדרבאדר

בימי מרדכי ואסתר נלחמו היהודים שגרו ב-י"ג ב-י"ג בשושן, עיר הבירה של פרס, בשונאיהם

, וחגגו את ב-י"ד באדרב-י"ד באדר וגם למחרתו אדראדר. חכמי ישראל ב-ט"ו אדרב-ט"ו אדרשמחת הניצחון רק

שבאותו הדור, רצו לחלוק כבוד לארץ ישראל ולזכור אותה באמצעות נס זה, ולכן קבעו

שערים המוקפות חומה מימות יהושע בן-נון, ב-ט"ו ב-ט"ו כמו ירושלים ויריחו, יחגגו את פורים

.אדראדר

בפורים אנו שמחים על הנס הגדול שאירע לאבותינובפורים אנו שמחים על הנס הגדול שאירע לאבותינו

בימי אחשוורוש )בתקופת-הביניים בין בית-המקדש בימי אחשוורוש )בתקופת-הביניים בין בית-המקדש

שנה(. שנה(.2,3582,358הראשון לשני לפני הראשון לשני לפני

המלך אחשוורוש שלט על רוב העולם - "מהודו ועד כוש, המלך אחשוורוש שלט על רוב העולם - "מהודו ועד כוש,

שבע ועשרים ומאה מדינה", והעם היהודי כולו חי תחת שבע ועשרים ומאה מדינה", והעם היהודי כולו חי תחת

מלכותו. המן הרשע, שהיה הבכיר בין שרי המלך, זמם מלכותו. המן הרשע, שהיה הבכיר בין שרי המלך, זמם

להשמיד את היהודים - "מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום להשמיד את היהודים - "מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד".אחד".

חג פורים נקבע זכר להצלתם של היהודים חג פורים נקבע זכר להצלתם של היהודים בימי אחשוורוש מגזירת המן.בימי אחשוורוש מגזירת המן.

- הוא הגורל - הוא הגורל הפורהפורהחג נקרא על שם החג נקרא על שם שהפיל שהפיל

המן הרשע בבקשו לקבוע את התאריך המן הרשע בבקשו לקבוע את התאריך שבו שבו

יושמדו היהודים.יושמדו היהודים.

ב. י"ד באדר

ג. ל' באדר

1שאלה

א. י' באדר

2שאלה

א. ה' הפר )ביטל( את גזירת המן.

ב. בפירות אותם אנו מצווים לתת לאביונים.

ג. בפור שהפיל המן לקביעת מועד

השמדת היהודים.

ד. בסמל החג – פריון.

נקודה נקודה חנוכהחנוכהפוריםפוריםלהשוואה להשוואה

בין בית המקדש בין בית המקדש הראשון לשני לפני הראשון לשני לפני

שנים שנים2,3582,358

בתקופת החשמונאים ושלטון בתקופת החשמונאים ושלטון היווניםהיוונים

לפנה"ס( לפנה"ס(22)במאה ה-)במאה ה-

תקופה תקופה היסטורית היסטורית

השמדה רוחניתהשמדה רוחניתהשמדה פיזיתהשמדה פיזית

)נגד שמירת התורה וקיום המצוות()נגד שמירת התורה וקיום המצוות(

הסכנה הסכנה המרחפת על המרחפת על

עם ישראלעם ישראל

שם ה' לא מוזכר שם ה' לא מוזכר ב"מגילת אסתר"ב"מגילת אסתר"

חנוכה לא מוזכר במקראחנוכה לא מוזכר במקרא

שם ה' לא מוזכרשם ה' לא מוזכר

הזכרת שם ה' הזכרת שם ה'

"עד לא ידע" - שמחה "עד לא ידע" - שמחה ומשתהומשתה

האופן בו האופן בו מדליקים נרות ומברכיםמדליקים נרות ומברכיםחוגגיםחוגגים

צרוף מקרים ויד צרוף מקרים ויד מכוונתמכוונת

אסתר נבחרה למלכהאסתר נבחרה למלכה

 מרדכי שמע את בקתן  מרדכי שמע את בקתן ותרש זוממים ותרש זוממים

נס על טבעי: נס על טבעי:

צבא קטן מנצח צבא גדול צבא קטן מנצח צבא גדול 

פח שמן שהיה אמור לדלוק יום פח שמן שהיה אמור לדלוק יום אחד דלק שמונה ימיםאחד דלק שמונה ימים

סוג הנס סוג הנס

המצווה העיקרית בחג הפורים היא קריאת מגילת אסתר.מצווה זו כה חשובה

עד שקיים פסק הלכה מיוחד: מבטלים תלמוד תורה לשמוע קריאת “

מגילה, קל וחומר לשאר מצוות של תורה, שכולן נדחים מפני מקרא מגילה”

)שולחן ערוך ארח חיים סימן תרפז, ב(

מצווה לעשות את ימי הפורים , "ימי משתה ושמחה“

שכן כל המאורעות, שלזכרם אנו חוגגים את חג משתה היין שערכה הפורים, תוכננו וקרו בעת

אסתר המלכה לאחשוורוש ולהמן.משום כך נקבעה מצווה מיוחדת: לערוך ביום הפורים סעודה, הנמשכת בדרך כלל עד הלילה.

 

” ” משלוח מנות איש לרעהומשלוח מנות איש לרעהו““ היא בין המצוות החשובות היא בין המצוות החשובות

. . שציוותה עלינו המגילהשציוותה עלינו המגילה

מצווה זו מבטאת מצווה זו מבטאת ..את תחושת האחווה והשיתוף בישראלאת תחושת האחווה והשיתוף בישראל

במצוות “מתנות לאביונים” במצוות “מתנות לאביונים” )לעניים(, מתבטאת הדאגה )לעניים(, מתבטאת הדאגה

..לענייםלענייםאין חובה לתת דווקא דברי אין חובה לתת דווקא דברי

מאכל. אפשר, ואף רצוי, לתת מאכל. אפשר, ואף רצוי, לתת ..כסףכסף

ואין מדקדקים במעות פורים, ואין מדקדקים במעות פורים, ““אלא כל הפושט יד ליטול, אלא כל הפושט יד ליטול,

”.”.נותנים לונותנים לו ))מסכת מגילה ב, טזמסכת מגילה ב, טז((

עשר מצוותא.

ארבע מצוותב.

שתי מצוותג.

3שאלה

?מדוע מרעישים ברעשן ובאקדח

?מדוע אוכלים אוזני המן

?מדוע מתחפשים

עדלידע

המן הוא צאצא לעמלק.

)לפני פורים קוראים בבית-הכנסת את פרשת השבוע: "זכור את אשר עשה לעמלק"(.

במהלך קריאת המגילה, כאשר מזכירים את שמו של המן, מרעישים ברעשנים כפעולה סמלית המבטאת את

מחיקת שמו )של המן ושל עמלק(.

א. "צו – שושן פורים"

ב. "זכור את אשר עשה לעמלק"

ג. "כי תשא"

4שאלה

:יש כמה דעות

יש הסבורים ש"אוזניים" הם על שם מדרש האגדה שבו מסופר •כפוף קומה אבל וחפוי ראש ואוזניו שהמן נכנס לגנזי המלך

מקוטפות.

של המן בטרם תלוהו.יוסברה אחרת גורסת שכרתו את אוזנ •

צורתן של אוזני המן היא משולשת כנראה כצורת כובעי קציני •שבדרך כלל לא אהדו את הצבא הגבוהים במזרח אירופה,היהודים ובכך הזכירו את המן.

היא כנגד שלושת אבות יש הסבורים שהצורה המשולשת •האומה אברהם, יצחק ויעקב.

התחפושת היא היפוך ושינוי דמות, כפי התחפושת היא היפוך ושינוי דמות, כפי שארע לעם ישראל בימי מרדכי שארע לעם ישראל בימי מרדכי

ואסתר,"אשר נהפך להם מיגון לשמחה ואסתר,"אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב"ומאבל ליום טוב"

- בהתחדש הישוב העברי בארץ, קיימו 1920בסוף שנת שמככבים בה דמויות בחוצות הערים תהלוכת מסיכות,

מהמגילה.

ביוזמת ברוך אגדתי, התקיימו תהלוכות מסיכות בתל אביב בשנות העשרים קהל רב בא לצפות בהן.

החליטה הוועדה למפעלי פורים, בהמלצת 1932 בשנת לתהלוכה עדלידעהסופר י"ד ברקוביץ, לאמץ את השם

זו,וזו בהתבסס על המאמר התלמודי "חייב איניש )אדם( לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך

מרדכי".

הגמרא במגילה )דף ז, ב( )מתוך

א. "שושן פורים"

ב. "אסתר המלכה"

ג. "עדלידע"

5שאלה

( צייר, 1976-1895)קאושנסקי(, ) ברוך אגדתימאבות תעשיית הקולנוע והמחול בארץ

ישראל.

החליף את שמו לברוך בן-יהודה, אך את השם "אגדתי" אימץ לעצמו כאשר הוצג

בפני חיים נחמן ביאליק במלים: "זה ברוך האגדתי".

Recommended