Embed Size (px)
DESCRIPTION
מבט על הוא עיתון הסטודנטים של המחלקה לאדריכלות בבצלאל, ירושלים
Citation preview
צילום››› ינה פידמן
קומיקס››› לאה אטיאס
# יותר אהבתי את מה שעשית בפעם שעברה, זוכרת?# הפרויקט מאד ’מנומס‘.
# אהה, ותדאגו לכיבוד לאורחים כן?# אני רוצה שהקונספקט יצוף מתוך הפרוייקט.
# אולי עדיף שתעשי עוד מודל בסקייל גדול יותר ועוד מודל בסקייל קטן יותר.
# רגע... זה תכנית או חתך?# זה אחלה.
# איך בדיוק מחליפים מצעים פה?
A
B
C
D E
F
K
LM
N
G
123456
78
910
1112
1314
1516
1718
1920
2122
23 2425
26 27
28 29
30 31
32 33
34 35
36 37
38 39
40 41
42 43
44 45
46
47
48
4950
5152
535455
56
57 58
59
60
HI
J
הציור לילד››› אדריכלות במספרים
shit שמרצים אומרים›››
מצא את ההבדלים››› מיטל זכריה
# יש לי פרוייקט גדול אני צריך קיר שלם.# אז על זה הלכת בסוף?.. חבל אהבתי את מה שעשית בהתחלה.# יום לפני הגשה: זה לא יעבוד לך אני הייתי עושה את זה אחרת.
# 6 חתכים זה מספיק?!?!?# שבוע לפני הגשה: סיימתי הכל ואפילו הדפסתי, נראה לי שאני אעשה
מודל נוסף.# אני דווקא ישנתי מעולה!
# זה אחלה.# הם לא יאהבו את זה.
# סטודנטים שצריך להרוג›››
כאן גרים››› אריאל ערמוני (שנה ג‘) וחן וינר
המקום: רחוב שיריזלי, נחלאות.חדר סלון, קטנה, גינה אויר, כיווני 2 שנה, 140 בן מערתי אבן בית
שינה, פינת אוכל מטבח וחדר מוסיקה - 45 מ“ר.מרחק מהמחלקה- 4 דקות הליכה איטית.
פרט: ארון בגדים שנבנה מחלונות.
,Dessau Institute of Architecture-גרה בברלין, לומדת ב .Depressau בעיר דסאו, המכונה
הילה גורדון
בירה עולה בין 0.75 ל-3.5 אירו, תלוי איפה קונים.
בסטודיו בונים בית קולנוע בנסיון ליצור מרחב ציבורי איכותי ברחוב שידוע כמרכז הזונות והסמים של ברלין.
.לא יודעת אם זה המקום שאני הכי אוהבת, אבל אני תמיד שמחה למצוא עוד אחד מאינספור ה-schrebergarten. גוגל איט, זה
היסטרי. התממשות הרומנטיקה הגרמנית.
UDK -גרה בברלין, לומדת ב
3.5-0.75 יורו
בית הארחה ב- Kultur Forum בברלין, שאמור לנסות להציל את הפורום ממצבו העגום וחסר החיים.
פארק טמפלהוף - לשעבר שדה תעופה שיצא מכלל שימוש והוסב לפארק עצום. הפארק מורכב מדשא אינסופי (כמעט בלי צמחייה
גבוהה), מסלולי המראה שחוצים אותו, ובקצה (רוח רפאים של)בית נתיבות פאשיסטי.
ליןבר
‹‹ם›
פילו
חי
ענבל הלצר
עם כל הכבוד››› כרמל אבידני
צילום››› גילי מרין
לאולם נהרו וכולם מיותמים נותרו הסטודיוים בערב, שש שני, יום בנו שתאיץ הכריזה במערכת צורך היה לא הפעם האודיטוריום. נעשה על ולשמוע המרצים את לכבד בכדי לאודיטוריום לרדת של הרצאה זוהי הרי סתם, ולא היה, באזז הארכיטקטורה. בעולם למדן סטודנט מנחה כל עליו המדובר המשרד פריצקר, פרס זוכי ואדריכל מדופלם שמע, קרא, ולעתים אף תכנן בהשראת פרוייקטים שלו. יתרה מזאת, סאנה הם אלו שמתכננים את הקמפוס החדש של
בצלאל.
פרסום ההרצאה היה בעמוד הפייסבוק ובפוסטרים שפוזרו במחלקה. באותיות של טל ומטר צוין כי יש להירשם בכתובת מייל להרצאה. השאלה בדבר השתתפות הסטודנטים בהרצאה נראתה מיותרת אבל ומי שאישר הגעה נכחנו לגלות שלא, גם סטודנטים נדרשו להירשם נכנסו מהדלת האחורית, בפייסבוק לא נחשב. המחתרתיים שבינינו עליהם הפרויקטים הוקרנו בו המבואה בחלל הסכיתו הצייתנים
בחרו צמד היפנים לדבר. וביניהם, בנין הקמפוס החדש.
בהרצאה הציגו הצמד תשעה פרוייקטים נבחרים, קיוויתי ללמוד על הקמפוס החדש יותר. הוצגו הדמיות ותכניות סכמטיות והזוג היפני הסביר בכלליות מה יהיו החומרים ואיפה כל מחלקה תשב. בזה נגמר החדש לתכנון בנוגע הרבה שהבנתי להגיד וחבל. הקמפוס נושא באנשים עמוס היה האודיטוריום חלל בנוסף, יכולה. ממש לא אני ועמדו ובסטודנטים פחות חשובים שישבו חשובים שישבו מקדימה
מאחור, היה צפוף וחם ומגבלות השפה היו בולטות.
ביטלה שהאקדמיה שוכחים כולנו אבל היום, שיחת היה ההרצאה את התחרות שהייתה בזמנו ובמקומה פתחה את המכרז רק לשלושה הן תכנון תחרויות מקומי). משרד (בשיתוף בינלאומיים משרדים - האקדמיה והדבר מעורר תהיה חוקנו בתור אדריכלי המחר לחם שממנה נצא, לא מאמינה שהאדריכלים בארץ טובים מספיק וקוראת לאדריכלים מבחוץ כדי שיתכננו? אולי זאת בכלל שאלה ישנה. יותר מקומם לדעתי הוא הכבוד אותו האקדמיה רוחשת לאורחים מבחוץ
ועל חשבון הסטודנטים במחלקה.
נו טוב, לפחות ראינו את סג‘ימה בלייב!
באופן ועוצבה התוכננה חיים, אנו בה הפיזית לסביבה בהקשר הסוביקט בה סביבה שרק היא, זה משפט של משמעותו מלאכותי, שלא וספונטנית אורגנית התפתחות מאפשרת כרצונו, לשוטט יכול ניתן להסיק, שבסביבה שאינה מקיימת ידי בני אדם. מכך תוכננה על עליו פיהם שעל חוקים, מערכת ידי על נשלט הסובייקט אלו, תנאים שליטה, מנגנוני של אחרת ממערכת חלק מהווה זו, מערכת לפעול. של מטרתם כלשהי. סמכות או כוח בעלי גופים ידי על המופעלים דהיינו, אחת, מסה לכדי הסובייקטים את לאחד היא אלו מנגנונים הכוח. גופי ידי על המוכתבים עקרונות אותן פי על הפועלת קבוצה אשר כללית מפנה נקודת חלה המודרניזם, זרם של התגבשותו עם השפיעה על תחומים רבים, ביניהם, הפעלתם של מנגנוני שליטה דרך לשרת היתה שמטרתם מבנים בעיקר נוצרו כן, לפני הארכיטקטורה. הצורניים מאפייניהם כאשר הדת, או האקדמיה השלטון, גופי את החל וחוקים. כללים מערכות באמצעות אלו גופים ידי על הוכתבו האדם שלפיה מגמה החלה ה-20 במאה ובעיקר ה-19 המאה מסוף הפשוט ממוקם במרכז, ולא גופי הכח הממלכתיים, וכן הארכיטקטורה הכח גופי זה, במקרה מטרותיו. את ולשרת למענו להתגייס צריכה מפעילי וכן המרחב, של הבמאים עצמם, הארכיטקטים להיות הפכו נוקשה גריד של הנחתו ידי על ביטוי לידי באו אשר השליטה מנגנוני פונקציות במניית המסתכמת שטחית ראייה באמצעות התוכנן מונומנטים. והנחת מרחבית' כ-'אריזה המרחב תכנון ופיזורן,
``We will be connected to the environment called the wilderness only if we are allowed to wander.``
במאמר "Breaking down into particles" שנכתב על ידי קנגו קומה עולים רעיונות המנוגדים לתכנון עירוני מודרניסטי, הכופה על המאפשרת עירונית סיטואציה לפיהם, מוגדר. חיים אורח תושביו ציבוריות, מורכבת מחלקיקים המפוזרים במרחב, שהתעצבו על פי צרכי הסובייקטים, וכן מסתמנת כסבך בעל רבדים רבים וקשרים אשר לא בהכרח נראים לעין. העיר מוצגת במאמר כיצור חי, אשר מתפתח, וסבוכים, רבים קשרים קושר וכן רקמות עוד מייצר גדל, נושם, המתהווים לכדי רשת אשר לא ניתן להבינה בקריאה שטחית. ברצוני גרפי, המתאר מהי היחידה הבסיסית, שימושה בעיר להציע תרגום ציבוריות. המאפשרת רבגונית עיר לעומתם מהי וכן, מודרנית, מציפה וחופש, שחרור לעומת בשליטה הדנות אלו, גישות בחינת אנו בה הבנויה הסביבה על בארכיטקטורה, רבות שאלות למשל, בכלל. אם לנו, המתאפשרת הציבוריות על בדגש חיים, שבידו כפי שליטה, מנגנון לשבש האדריכל של בכוחו האם יכולתו לגבי התהייה עולה ובראשונה, בראש וכן להפעילו. לחלוטין, ניטרלי מרחבי מצב ולייצר לעצב הארכיטקט של כרצונו. ולשוטט לפעול יוכל הסובייקט בו משליטה, נטול
שליטה וחופש במרחב הציבורי››› ימית אשכנזי
מהחוץ להעביר כדי נבחר אשר הפתח הינה לכל, ראשית הכניסה, לפנים. כתוצאה מכך הכניסה הינה המפגש הראשון של הנכנס עם במבנה; עבורו צפוי מה לאורח המסמלת זו היא הכניסה, הפנים; הכניסה הינה המסננת בין אורחים רצויים וכאלו שלא. עבור התייר תושב עבור העיר, מול פנים וקבלת ראשון מפגש הכניסה מסמלת
העיר, מסמלת הכניסה חזרה הביתה.המשמשת המילה אותה ,Porta קוראים הכניסה לדלת בלאטינית, גם לנמל, אשר תורגם לאנגלית כ Port. אם הכניסה לעיר היא אכן הנמל, אילו נמלים משמשים את העיר? נמל התעופה? תחנת הרכבת? היותר לקהל פונה לרוב התעופה נמל המרכזית? האוטובוס תחנת אמיד של העיר, הוא מציג את אופי המקום, אופי העיר, כפי שהייתה
נראית לו הייתה יותר עשירה. לרוב מסודרת מאוד; שער . תחנת הרכבת, גדול בכניסה המעיד על שם התחנה מוביל לפואייה רחב בו הנכנסים יכולים לבחור; מצד אחד המשרדים ודוכני קניית הכרטיסים, מצד שני האזור המסחרי בו ניתן להמתין, לאכול ולנוח, לפני או אחרי הנסיעה; כיווני ולפי לזה, זה במקביל המסודרים הרכבת, פסי מלפנים,
הנסיעה. . תחנות מרכזיות הן לרוב כאוטיות; ראשית, בנסיון לפנות לכל היעדים, המסחר בהן מציע סחורה זולה ולא אמינה במיוחד; חברות
האוטובוס נאלצות למצוא למשרדיהן ולדוכני המכירות שלהם מקום, וכך מפזרות עצמן במספר מקומות ברחבי התחנה; לרוב, ישנם שני כיוון, לפי החלוקה לעיתים המתנה, רציפי של יותר ואף מפלסים ולעיתים החלוקה אקראית; לעיתים החלוקה לפי חברת האוטובוס, לעתים, בכדי לווסת את התנועה, מאפשרים כניסה רק ממקום אחד,
ויציאה רק ממקום אחר, מה שעלול לגרום אף יותר בלבול. .
והזר הכניסה לעיר, בעצמה, מיצרת מבט על העיר מבחוץ. המוכר או אליה, וחזר מהעיר שיצא העיר, תושב בעייני אם בין נפגשים, מאפשרת לעיר הכניסה עירו. השתקפות את בה הרואה זר, בעיני למיניות תחליף להעלם, מקום גירויים, עשיר מקום מפלט, מקום מודחקת או לא מתאפשרת. הכניסה, אשר עבור חלק מתושבים העיר הינה דלת, שברצונם לעבור כמה שיותר מהר, הינה עבור אחרים, דלת
לעולם הבלתי אפשרי והמוגבל.מונומנטים או מרכזיות תחנות הינן אם בין הללו, הקיצון מקומות סימבולים, טומנים בתוכם פוטנציאל גבוה להיווצרות התחושה האל
ביתית.
עיר וכניסה››› עמרי לוי
מה היית הורס בירושלים [שאלה שנשאלה ע“י עיתונאי...]
מקומות של זיהוי לשנוא: אוהבים שהיום והשכונות הבניינים רוב את שהצמיחה הרווחת הפעולה שיטת את מייצגת עצמה השאלה ”בעייתיים“ או ”ריקים“, הריסה (ראה אגם החולה, העיר העתיקה של טבריה או שכונת המוגרבים) ובניה של מציאות חדשה שלכאורה
מתאימה לאינטרסים ולרוח התקופה.להרוס זה לא לבנות ---- לבנות זה לא להרוס
”צריך להרוס את חומת ירושלים, היא איננה יהודית. היא נבנתה על ידי סולטן טורקי במאה ה -16 . אנו רוצים שירושלים תהיה עיר גדולה. אחת. חשוב לנו הכותל - והוא עומד וקיים. ואילו להריסת החומה יהיה ערך פוליטי עולמי. אז יידע העולם שיש ירושלים אחת ובה אפשרי , כשבוע לאחר מיעוט ערבי“. (דוד בן-גוריון, חבר כנסת וראש ממשלה לשעבר, באסיפת רפ“י בבית הרופא בירושלים, 19 ביוני 1967
מלחמת ששת הימים).מורה שלי לארכיטקטורה סיפר לי פעם על משחת קסם, אשר באפשרותה להמיס בניינים. כל מבנה שלא נראה לו, נמס ונעלם במסעותיו
הדימיוניים.העלמה והנכחה של מציאות בדויה הינן רק הזיה מתוקה, שלעיתים קרובות מדי מתממשת בעבודתו של האדריכל. זהו פיתרון קל אשר מונע עבודה מתמדת של בניית איזון מחודש אל מול מעשים שרירותיים, בוטים ואלימים המאפיינים את מרחב הבנייה בארץ ובירושלים.
ירושלים, שכל מהותה הוא צבירה של אירועים הסטוריים ותרבותיים, אינה יכולה להרשות לעצמה להיות שותפה בתהליכים של מחיקה. תהליכים אלו לעולם אינם יוצרים ”טבולה ראסה“, אלא נחרטים במרחב. ירושלים, באופן בו היא נבנית, נמחקת גם כדימוי וגם כאידיאה, ולכן נדרשת לקיחת אחריות על תהליך ממושך שהוא מעבר לכאן ולעכשיו. תהליך, שיאפשר לירושלים להגשים את מלוא ההבטחה של המצב העירוני של עיר בירה באמצעות אינטנסיביות של מסה בנויה, של נוף ושל חוויה אנושית. רק צבירה מהותית של שלושת המרכיבים
הללו מבטיחה אורבאניות שאינה מדומה.כמו סיזיפוס של אלבר קאמי הרץ במורד הגבעה בעקבות האבן המתדרדרת עם חיוך על שפתיו, עלינו לקבל באהבה את גורלנו: לבנות
מודעות לפעולה מתמשכת של בניה– צבירה – תרבות
המכון הגיאולוגי קמפוס גבעת רם
מרצה››› אדר` דני מינץ
הכביש, לצד במדבר, דרכים מלון בתכנון דן הפרויקט במרחב. דימונה את למקם הזדמנות זו דימונה. מול הארצי. הכביש עובר דרכו הרעיוני השדה את לפתוח אלו ובין הקבועים העיר תושבי בין התסריטים, שני שבין במתח החולפים על פניה בדרכם, דימונה יכולה להתקיים, כעיר על אם הדרך.
מלון הדרכים הינו תחנת עגינה לפרקי זמן שונים למשתמשי הכביש, נוודים, תועים ותיירי המדבר. המלון אוסף את המים שיכולים היו להופיע בפאטה מורגנה. מספר הבריכות במלון כמספר 100 החדרים. ברגע הכי פרטי, כשמשילים הכול, ברגע של רחצה, אז מתחיל הזמן מחדש, (לפאוזה). רגע שנדמה וגילינו עיר, באופק בין בית ודרכו של מדבר.
שנה ה››› יערה רבינוביץ. סטודיו פריפריה- פרופ` אדר` צבי אפרת ואדר` רן גרוס
הזיית דימונהחם.
דימונה נצרבת בשמשצפה בערפל המדברי
דומה לחיזיון תעתועים
עם סלילת כביש 25, מעלה תמר-סדום, בשנת 1953, הוחלט להקים את דימונה בק”מ ה-35 מבאר שבע. המיקום נקבע בהתאם לקרבתה לשני אזורי תעשייה מרכזיים- מפעלי ים המלח ומכרות הפוספטים. הכביש בצמיחתה. ממנו ומתרחקת גבה את לכביש מפנה העיר על חולף לדימונה, מתכחש שבו, המעטה התנועה עם המהיר לנוע. היחידה- העמוקה לתשוקה אידיאלי באופן מתמסר פניה,
הכול, לגלות אמנזיה. של חזיונית צורה היא ”נהיגה ב`אמריקה`, בודריאר ז`אן כותב הכול.” למחוק שהיא מפני המקום, מראי ואת הקרקע את מוחקת ”המהירות אותם.” לבטל מנת על הדרך ואת הזמן משך את מאיצה עבר אל נוסעים במדבר, דרכים סרטי של הקולנועי בז›אנר הישראלי המדבר אך גבולות. חסר במדבר האינסופי, האופק שרגע בקצה, נמצאת שדימונה נראה הסינמטי. מהמדבר קטן הקצה? לא היא דימונה אולי אך ממנו. נופלים דימונה אחרי אותה? שברא הכביש המשכיות את לה לייחס שוב ניתן אולי
באיזה אופן ניתן לייצר רשת כלכלית שתאפשר התחדשות עירונית במרחבים הציבוריים ובמרחבים הפרטיים?
העיר. בתוך להתאגדות הבסיסית הצורה הוא שכונתי קשר להוביל יכולים שכונה אותה תושבי של משותפים אינטרסים שטרן ברחוב יובל בקרית לדוגמא, כך פורה. פעולה לשיתוף מכירים השכנים המסחרי, המרכז את החובקים שיכונים ממוקמים התלכדות ידי על השני. של האחד האישיים בחיים ומעורבים אף סולידריות ליצור ניתן משותף אינטרס סביב השכונה תושבי בקבוצת פרטים בעלי צרכים שונים. השכונה בתנאים אלו משמשת
הפועל כלכלי חברתי ארגון שיתופית, אגודה ליצירת כתרבית למקום. הנוגעים בעניינים השכנים צרכי למען השכונה מתוך בניין מכל מנציגים המורכב שכונתי ועד תכלול זו כלכלית יישות של וצרכיהם בעיותיהם עם יחד תתמודד זו קבוצה בשכונה. של הפתוחים במרחבים והם הפרטיים באזורים הן השכונה תושבי השכונה. פיתוח האזור המסחרי שנמצא בלב השכונה הוא התשתית של המטרות אחת כולה. השכונה לפיתוח והכלכלית החברתית נעשה הפרט שבו מקומי חברתי ארגון יצירת הוא זה פרוייקט ממנה. נפרד בלתי חלק ומהווה לקבוצה ויותר יותר וקשור תלוי
שנה ד››› לוסיה פרז ראמוס ויעל ג`ונסון. מנחים: אדר` ליאת בריקס ואדר` ארי אתגר
שנה ג›››הפרוייקט תקציב. באפס רבועים מטרים 25 של שטח על המצלילה פרגולה הקמת הפרוייקט: מטרת ובכמויות לפח יום בכל ומושלכות שימוש ללא הנשארות ניילון שקיות בשאריות מחדש בשימוש עוסק בעבודת בתחילה הלחמה. באמצעות עבודה היא הסמסטר במהלך שפותחה העבודה טכניקת עצומות. השקיות הפיכת המטרה» החלקים. של מאסיבית ליצירה מתאימים כלים ליצר הצורך את שהעלתה יד לקונסטרוקטיביות ובאותו זמן לשמור על צורתה המקורית של שארית השקית ויצירת סטרוקטורה ספונטנית. מטר. 2 בגובה הצללה מבנה ליצרת ונקבה זכר של בטכניקה ומתחברות חריצים מקבלות החתיכות
עמירם מאירה, דפנה בר-יוסף, בר מוסן לוי. מנחה: אדר` שרון רוטברד
סובב בסטודיו העיסוק עיקר ב` בשנה התמקדות תוך המגורים, סוגיית סביב ודיון במגורים איכותיים בנושא העירוניות מכיוון צפופה. אורבנית בסביבה שבמצב באוכלוסיה הוא שהעיסוק החלטנו יחסית, נמוך סוציואקונומי בכלים המגורים בעיית את לתקוף העקרונות אלו ומהירים. ישימים זולים, מקסימום שלנו. הפרויקט של המנחים האמצעים השקעה. במינימום תוצאה זו שיערמו מודולריות יחידות יהיו שלנו קונסטרוקציה, ידרשו שלא כך זו, גבי על הדיירים לדירות. ישירה הארכה יהוו הן (תינתן אישית בהתאמה להרכיב יוכלו גמר ושל היחידה פונקציית של בחירה בבסיסו) ופשוט זול יהיה אשר חומרים, תשתנה כך צרכיהם, לפי התוספות את צורתו של הבלוק ותהפוך עשירה ומגוונת.
ניר לשם וקונסטנטין מלכובסקי. מנחים: אדר` אורי שלום ואדר` מורן עמיקםשנה ב›››
סתיו דרור ויפעת זילר. מנחים: אדר` אורן שגיב ואדר` דבורה ורשבסקישנה א›››
ובחלל וחוץ, פנים בין כתפר בחזית עוסק הפרוייקט לחלוטין- מפורק ומנגד שלם להיות שיודע דואלי אותו. משנות בחלל שנעשות והפעולות השימוש איך
חלל דואלי- הקובייה הלבנה המושלמת, שיודעת גם להתפרק כולה חלל למשרד, תהיה שהקובייה החלטנו עצמה. של ההפך ולהיות ומרחב ספציפיות פעולות מסוים, ריהוט מצריך זה שכן עבודה, עבודה נוח, אבל גם את הרגע בו הכל נעלם ואפשר להוציא מהקיר הוא שלנו האתגר כרגע לבנה. בקובייה ולחשוב בודד כסא רק שימוש. יש פירוק לכל כאשר שיותר, כמה אותה לפרק להצליח
חיי שרה ›››
שאלה: איך אני בודק האם עשיתי מספיק קורסים ומספיק נקודות לתואר?תשובה: סטודנט צריך לצבור מינימום 150 נקודות לתואר, מתוכן 30 נקודות ביחידה להיסטוריה ותיאוריה ו-120 במחלקה.
שאלה: איך אני יודע לספור את הנקודות?תשובה: קורסי המחלקה מתחילים תמיד בספרה 70, כאשר נקודות הקורס רשומות בסמוך לציון הסופי. בנוסף, אין לחשב נקודות כזיכוי
כאשר אין ציון עובר על יד הנקודות.שאלה: סמינרים, איך אני ממיר סמינר להיסטוריה ותיאוריה?
תשובה: סטודנט חייב ללמוד סמינר אחד בהיס“ת וסמינר אחד במחלקה – חובה. בנוסף יכול סטודנט ללמוד, אך ורק בשנה ד`, סמינר נוסף ואותו להמיר להיס“ת. (רק אחרי שקיבל ציון עובר בקורס) לא ניתן ללמוד שני סמינרים בשנה ג` ולהמיר נקודות.
שאלה: מהם הפרמטרים למתן הציונים במחלקה?תשובה: יש להסתכל, ובכלל מומלץ לעיין בתקנון הסטודנטים בשנתון בצלאל, יש פירוט.
שאלה: כיצד מבצעים ערעור?תשובה: מפורט בתקנון הסטודנטים.
שאלה: מהו נוהל יציאה לסטודיו קיץ?תשובה: בכול שנה מוקצבים אחד או יותר סטודיו קיץ, המאפשר לסטודנט לשחרר קורס סטודיו במהלך אחד הסמסטרים.
הסטודיו מחודש כסטודיו שנה ג` בלבד, כלומר חובת הסטודנט לסיים 4 סטודיו מבוא , שנים א`+ב`.כל מרצה המרכז סטודיו קיץ מנחה את הפרמטרים המותאמים לנושא הסטודיו. מאחר וכך לא ניתן להצביע על הפרמטרים מראש.
אני רוצה לנצל במה זאת ולאחר לכולכם סיום שנת לימודים מוצלחת, חופשה נעימה ומהנה.שלכם ולרשותכם תמיד
שרה
לו”ז ›››
19.6-18הגשות שנה א
21.6-20הגשות שנה ב
25.6-24הגשות שנה ג
27.6-26הגשות שנה ד
16.7 תשעה באב
18.7-17הגשות פרוייקט גמר
19.7פתיחת תערוכה במחלקה
23.6הגשת מבחן בית מקדים - שנה ב
18.8חופשה מרוכזת עובדי בצלאל
15.9הגשת סמינרים שנה ג-ד-ה
צילום››› אפרת חזות
בתוך המולת היומיום, בין שרטוט למודל, אנחנו מפספסים הרבה מהמתרחש מסביבנו. המבט שלנו הבאה. הההגשה עבר אל המיידי, הפרוייקט על שלנו, האישית העבודה אל פנימה, מופנה לרוב ומסביבנו, ממש בחדרים הקרובים, נרקמים פרוייקטים אחרים, נהגות מחשבות חדשות, נקודות מבט נוספות על העולם נוצרות. אנחנו מאמינים שכיוצרים, אם נרים את הראש, נוכל להגיע להישגים טובים
יותר. מבט-על ינסה, בעזרתכם, לאסוף חלקים מהמיית הדבורים הזו, כדי שנוכל כולנו להנות מהדבש. ננסה,
בכל חודש, ליצור תמונה שלמה יותר, כוללת יותר של הנעשה במחלקה, ואולי אפילו מחוצה לה.
לב העיתון הוא היצירה שלנו, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרוייקטי הסטודיו בשנים השונות. הוספנו לכך פרוייקט של מנחה, כדי לראות קצת איך נראים הדברים בעולם האמיתי, מחוץ לכוורת. חלקנו גם חוטאים בכתיבה, לרוב למגירה. גם לביטויים מסוג זה נמצא מקום, ואנחנו מקווים שהרעיונות והמילים
שתפגשו כאן בין התמונות יעוררו דיון, הרהור או, הכי טוב – השראה.אנחנו לא יוצרים בריק. מסביב לנו יש מסגרת שתפקידה לעזור לנו לחדד את הכלים שיש בידינו ולרכוש כלים חדשים. כהרגלן של מסגרות, גם לזו יש חוקים וכללים, וגם אלו משתנים כל הזמן לפי הצורך. חלק נוסף בעיתון הוא עדכונים מרכזיים מועדת ההוראה של המחלקה – המקום בו מתקבלות החלטות לגבי
תכנית הלימודים, טיפול במקרים חריגים וקידום יוזמות חדשות.
תודה לכל מי שתרם ושלח חומרים לגליון הראשון, בלו“ז הצפוף שהעמדנו. תודה מיוחדת לאיתי בכור על עיצוב הלוגו. תודה למחלקה על עזרה במימון הדפסת הגיליון הראש.
זקוקים ורבים. כדי להגשים את התקווה הזו אנחנו נוספים וכולנו מקווים שיהיו זהו הגליון הראשון, לעזרתכם: שלחו לנו חומרים שלכם – דימויים, טקסטים, רעיונות, סקיצות. כל דבר שיכול לעניין אחרים,
או שאתם הייתם רוצים לראות פה. אנחנו גם זקוקים לעזרה בעריכה, עימוד, הפצה, מימון וכן הלאה. נשמח לכל יד - דברו איתנו.
אנחנו מזמינים אתכם להרים את הראש, להסתכל סביב ולהנות מהעשייה הרבה שנעשית כאן.
מבט על ›››
ש
מידי חודש יפורסם במחלקה עיתון חדש המאגד דימויים חזותיים נבחרים מעבודות סטודנטים, עבודות מנחים מהמחלקה, פרוטוקולים מחלקתיים, סמינרים, הרצאות ועוד אירועים כאלה ואחרים.. שלחו לנו חומרים לפרסום מעבודות סטודיו, דרך פרוייקטים אישיים ועד אירועים חברתיים. אנחנו - נערוך, נסדר את שלכם ונוסיף עידכונים מחלקתיים .
<[email protected]>~ החומרים צריכים להיות מקוריים שלכם
ג‘ ה
שנש,
לוש
ת מי
עת,
בש
הר
ככ
2013
ני יו
| 1ון
לי גי
ל |לא
בצת,
לויכ
דרלא
ה לק
מח ה
שלם
טידנ
טוהס
ון ית
ע
