עיתון מינהל קהילתי דרוםגליון מס' 1, כסלו תשע"ב, דצמבר 2011גוננים א'-ט' • פת • גבעת האורנים • גבעת הורדים • רסקו

המועמדיםלבחירות

בואו להכיר את הפנים החדשות של השכונה

צריכים סיוע משפטי?הגופים שיעזרו לכם חינם

בפתרון סוגיות משפטיות

פינוי, בינוי, שינויתכנית פינוי בינוי אושרה

הנאים השכנים בעיניך?אינטגרציה בבתי הספר

בשכונה - תמונת מצב

על ההיסטורמדור על ההסטוריה של השכונה

עמ' 4

עמ' 16

עמ' 26

עמ' 28

חייג:

www.hashamen.com| אילת | צומת רופין | הרצליה פיתוח | ראשון לציון | קסטל | בית שמש | מודיעין ירושלים: מעגלי יבנה- בן זכאי, תלפיות, קניון מלחה, שלומציון, פסגת זאב

כשר

�

ראשית ברצוני להודות מקרב לב, בשמי ובשם צוות מנהל קהילתי דרום, להנהלה הציבורית היוצאת, בראשותם של יושבי וכרמי חט( )קטמון גמיש משה הראש )גוננים(. מסירותה רבת השנים אברהם של ההנהלה לקידום השכונה, בהתנדבות לציון ראויה במטרה ובדבקות מלאה

ולשבח ועל כך תבורך!הראשונה בפעם יתקיימו ב-13.12.11 "מנהל להנהלת דמוקרטיות בחירות קהילתי דרום" האחראי לשכונות: גונן )קטמון( א-ט, פת, רסקו, גבעת הוורדים וגבעת האורנים. ההנהלה החדשה תיקח

חלק מרכזי בתהליך ההתפתחות וההתחדשות של גוננים רבתי, כשכונה מרכזית ומשמעותית בעיר ירושלים.

הנהלה זו תעסוק בקידום הקהילה והחברה האזרחית המתגוררת באזור ובעיצוב פני המרחב הקהילתי בחמש השנים הקרובות. האתגרים הקהילתיים של מרחב מנהל קהילתי דרום הינם גדולים וחשובים,

ומימושם מצריך מנהיגות קהילתית חזקה, מחויבת ונחושה. סדר היום של המנהל הקהילתי כולל מחויבות לקידום "קהילתיות" באמצעות טיפוח השיח הקהילתי וקידום יזמות קהילתית וחברתית, מחויבות לשמירת אופיין האורבאני הייחודי של שכונות מנהל

דרום ולפיתוחן הראוי, ומחויבות לטיפוח אופיין הרב-גווני של האוכלוסיות המתגוררות באזור. הבחירות יציבו בראש המנהל הקהילתי מנהיגות קהילתית חדשה ורעננה, מחויבת ומשפיעה שתיקח אחריות על סדר היום השכונתי תוך קביעת סדרי עדיפויות וקביעת מדיניות לתכניות העבודה

במהלך חמש השנים הבאות.בשנים הקרובות יפעל מנהל קהילתי דרום בתנופת פיתוח הכולל בין היתר:

)תרבות א. הקמת ועדות נושאיות לצד ההנהלה הנבחרת, בתחומים הרבים בהם עוסק המנהל והתחדשות יהודית, גיל רך, משפחות צעירות, גיל שלישי, קהילה, תחום פיזי, פנאי, נוער, חינוך,

איכות סביבה, קליטה(ב. פתיחת מרכז לאזרחים ותיקים בבית הופמן המחודש אשר עבר שיפוץ ושדרוג באמצעות תרומה של הקרן לירושלים ובהשתתפות העירייה. המבנה יימסר למנהל הקהילתי מלווה בתקציב שוטף לתפעול המקום בצורה מקצועית ואיכותית במימון משותף של העירייה, הקרן לירושלים ומנהל

קהילתי דרום.ג. פתיחת מרכז מוסיקה ומחול עירוני בגוננים במבנה החדש אשר נמסר לניהולו של המנהל הקהילתי כאות להבעת אמון ראש העיר ביכולתו של המנהל להקים ולהפעיל את המרכז בגיבוי תקציבי של

העירייה.ד. פתיחת מסגרות יום חדשות כפתרון למחסור העצום במעונות בשכונה המקשה מאד על המשפחות

הצעירות המתגוררות באזור; הפיכת מתחם "קנגורו" למרכז אזורי אטרקטיבי לגיל הרך והמשפחה.ה. הובלת תהליך ההתחדשות העירונית כך שהתושבים יקבלו את המידע הנדרש והייעוץ המקצועי

לצורך קבלת ההחלטות על ידם.ו.הובלת תחום חדש ומשמעותי לאיכות החיים בשכונה: קיימות - במסגרת הפרויקט "שכונה ירוקה"

בשיתוף העירייה והקרן לירושלים.ז. הובלת תהליך של "הצערת" השכונה על ידי מתן מענים הולמים לצרכים של המשפחות הצעירות

בשכונה ועידוד סטודנטים להתגורר באזור ולתרום ממרצם לטובת השכונה.ח. ליווי הקמת פארק המסילה באזור גוננים ופארק הצבאים במערב השכונה.

אנו מזמינים אתכם לקחת חלק פעיל בבחירות השכונתיות הפתוחות לכל אדם המעוניין לקחת חלק פעיל בעיצוב פני השכונה שלו, ולהוביל את השכונה למחוזות חדשים וטובים.

אביבה שוקר

מנהלת מינהל קהילתי דרום

תושבים יקרים,

עיתון מינהל קהילתי דרום

חפשו אותנו בפייסבוק:מנהל קהילתי דרום - קטמונים, פת ורסקו

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

j-m-darom.co.ilmdgvanim@gmail.com

ב 13 לדצמבר יתקיימו בפעם הראשונה הבחירות להנהלת מינהל קהילתי דרום.

מינהל קהילתי דרום מאגד בתוכו מוסדות וגופים מ 5 השכונות – גוננים )קטמונים(

א'-ט', פת, גבעת אורנים, גבעת הוורדים ורסקו. המינהל מפעיל מערכת של עשייה

ענפה בתחומי החינוך, חברה, הגיל השלישי, פנאי, מוזיקה ועוד.

אופי השכונה בשנים הקרובות ייקבע במידה רבה ע"י תשעת האנשים שיבחרו להנהלת

השכונה. אנשים אלה יעצבו ויקבעו את סדרי העדיפויות של המינהל בנושאי- מסגרות

חינוך ונוער, הסדרי תכנון ובניה, מרכז

המוזיקה, פרוייקטים בנושאי סביבה, מסגרות גיל רך, תכניות הגיל השלישי ועוד.

הבחירות הללו נוגעות לכל אחד ממנו.המועמדים המופיעים בעיתון זה כבר

מגבשים תוכניות איך לשפר ולהפוך את השכונה שלנו לשכונה מובילה וטובה יותר.

עכשיו הגיע התור שלך לבחור - מי מהם יוביל את השכונה?

אז איך מצביעים?שאלה טובה. כל השכונות במינהל דרום

חולקו ל 4 אזורי בחירה, כאשר לכל אזור יהיו מס' נציגים להנהלה )לכל אזור, מס' נציגים

שונה(. חשוב להדגיש- כל תושב מצביע רק

למועמדים מהאזור שלו! לדוגמא - אם אני גר ברח' רשב"ג, אז אני שייך לאזור 1 )גוננים א'- ד', ו'(. ואני יכול לבחור רק למועמדים שגרים באיזור שלי. נשמע מסובך? בתחתית העמוד תוכלו למצוא את איזור הבחירה של הרחוב

שלכם

אז מי המועמדים באזור שלי?בעיתון זה תוכלו לערוך היכרות ראשונה עם המועמדים של האזור שלכם. העיתון מחולק

ל 4 אזורי הבחירה, בכל אזור מפה עם מיקומי הקלפיות הקרובות לביתכם, וראיון קצר עם המועמדים שלכם. לנו היה מעניין,

אנחנו מקווים שגם לכם יהיה.

כל מה שרציתם לדעת על הבחירות, ולא העזתם לשאול...

בימים אלו, בהם רוחות של שינוי ותקווה מנשבות בארץ, אנו קוראים לכם תושבים חדשים, ותיקים, בעלי משפחות וילדים הרואים את עתידם בשכונות המינהל לקחת חלק פעיל בבחירות הבאות עלינו לטובה. בעיקר אנו קוראים לכם לצאת ולהצביע!

אזורי בחירה- רשימת רחובות

הורקניהברניקיחננאלניקנור

רבי טרפוןרב אשי

בני בתיראמכור

בן טבאיבן בבאהתקופהחלפתאשמעוני

טשרניכובסקי )מס' 46 ומעלה(הרצוג

יעקוב פיכמן )המספרים הזוגיים בלבד(קצנלסון

המעפילים )רק המס' הלא זוגיים בלבד(חיים יחילש"י עגנון

מעלות זאבאהרוני ישראל

אזור 1גוננים ה', גבעת אורנים,

גבעת הוורדים, רסקו )2 נציגים(

אזור 2 גוננים ח' ט')3 נציגים(

אלמליח אברהםבר יוחאי

ברגר יעקבדב הוז

הנוטריםהשומר

מרגולין אליעזרסן מרטיןרבי צדוקשדה יצחק

אלעזר בן יאירניתאי הארבלי

קנאי הגלילאלכסנדריון

טוביהרבי תנחומא

אליעזר הגדולרשב"ג

מעגלי יבנהנהוראי

ר' חנינהיוסי בן יועזראנטיגונוס

טוביה בן חפץר' יוחנן בן זכאי

)מס' לא זוגיים + מס' זוגיים ממס' 38 ומעלה(

אלעזר המודעייהושוע בן גמלא

יהושוע בן נון

אזור 3גוננים א'-ד', ו'

)3 נציגים(

ברל לוקרמבוא רוזנשטין צבי

פינלס שמואלפישר מוריס

פת יעקבאברהם ארנסט

אריה בעהם

אזור 4פת

)נציגה(

חשוב! שוכרי דירות בשכונות המינהל שאינם רשומים כתושבי האיזור יכולים להצביע רק בהצגת חוזה שכירות+אישור תשלום ארנונה על שמם

קלפי

קלפי

קלפי קלפי

קלפי

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011 דבר המערכת

קלפיות ב - מינהל קהילתי ח'-ט', רח' בר-יוחאי 5 )קלפי על-איזורית( • בקן השומר הצעיר, רח' אליעזר מרגולין 1 • בשבט הצופים הדתיים,רח' מבוא מידב )הירידה מש"י עגנון 18( • במינהל קהילתי גוננים, רח' אליעזר הגדול 4 • במרכז פאני קפלן, רח' מוריס פישר 20

�

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

זוגות והצורך הדחוף של עליות המחירים בשנים האחרונות ירושלמים צעירים במציאת פתרונות דיור, דחפו את עיריית ירושלים ליזום תכניות אב ומתאר לשכונות בעיר בכדי ליצור דיור בר השגה. לא במפתיע עלתה שכונת גוננים על הכוונת העירונית כשכונה בעלת פוטנציאל להרחבת הבנייה, בעיקר והקרבה למרכז העיר. התכנית אושרה בזכות הציפוף הנמוך

צצים כבר בשטח אך האחרונים בימים רק המחוזית בועדה פרויקטים לבניינים יחידים שכולם ברוח תכנית האב. "המצב 15 תכניות מפורטות על פי מתווה כרגע הוא שיש ב"צנרת" תכנית האב" אומר אריק שפיר, המתכנן הפיזי של השכונה במנהל הקהילתי, "תכנית האב מהווה מסמך מדיניות תכנונית מנחה עם הוראות מפורטות ואינה סטטוטורית, ייחודיותה בכך שמאפשרת

ייזום ברמת המגרש הבודד".רוב הגורמים מסכימים שאין פיתרון אחר מלבד ציפוף השכונות הקיימות ובנייה לגובה, זאת במיוחד לאור ביטול תכנית להוסיף אלפי ספדיה שהייתה אמורה

יחידות דיור לירושלים.שורשי ההתנגדות לתכנית ההתחדשות העירונית בגוננים הם בחוסר התקשורת עם העירייה, שלדעת תושבים בשכונה, גרמה לתכנית דורסנית שאינה מתחשבת

בצרכי התושבים.

פרויקט שכבר יצא לדרך הוא הקמת בנין מגורים חדש ברחוב יוסי בן יועזר פינת הריסת כאן מתוכננת דוסא. בן רחוב המבנה הקיים שהוא בעל 4 יחידות דיור ובנייה מחדש של בניין רב קומות על פי ת ו ש ד ח ת ה ה ת י נ כ ת ל ש ה ו ו ת מ ההעירונית. באותו הרחוב נבנה לאחרונה גן ציבורי חדש ואריק מציין כי במקביל העירייה עוסקת בשדרוג ושיפוץ המרחב הציבורי. "במקביל לשינויים משודרגים גנים ציבוריים ותשתיות בשכונה. חברת מערכות החלפת על עובדת הגיחון בנוסף, והביוב. תשתיות המים,הניקוז סגנית ראש העיר הגב' נעמי צור והרשות ירושלים מובילים תכנון של לפיתוח בסמיכות התכנית בתחומי פארק ל"פארק המסילה". בימים אלו מתקיימות

עבודות על ציר אופניים בפארק, שיהווה חלק ממתווה עירוני להקמת שביל אופניים בן כ-42 קילומטר ויקיף את העיר.

ותחילת הדיאלוג עם התושבים, סיום הכנת תכנית האב עם התארגנו כ-30 פעילים תושבי השכונה למאבק במה שהם הגדירו "הניסיון להכניס את תושבי גוננים לשיכונים". לצורך המאבק החוסר וביניהם אינטרנט שמסביר את עמדותיהם עלה אתר בשטחים ירוקים בשכונה "בתכנית פינוי בינוי המוצעת אין חלוקה מחדש של החלקות, כלומר אין שום דרך להרחיב את הכבישים בשכונה. שטחים ירוקים בשכונה? הצחקתם את עיריית ירושלים. שיכונים לא צריכים שטחים ירוקים. שטחים מצומצמים בשולי יהיו מספיק שטחים וב"ממוצע" יוגדרו כשטח פתוח השכונה פתוחים לכולם. עמק הצבאים, למשל, יחשב כשטח פתוח באזור השכונה, ולכן העירייה מרשה לעצמה לומר: אין צורך בשטחים נוספים בתחומי השכונה עצמה, עמק הצבאים מספיק". לטענתם, גם הבחירה הסלקטיבית של ביצוע תכנית ההתחדשות העירונית אינו מקרי "למה העירייה לא מיישמת תכנית פינוי בינוי במעגלי יבנה או בנהוראי ובונה אותם מחדש? מה עם ה"התחדשות"? מה עם ה"שיפור באיכות החיים" שהעירייה טוענת שהתכנית מביאה? התשובה פשוטה: לעירייה אין שום אינטרס לשפר את איכות

החיים שלכם, אלא לבנות שיכונים צפופים".

פרופסור מייק טרנר, מומחה בעל שם בעיצוב אורבני ושימור, התראיין לאחרונה לעיתון הכלכלי "דה מרקר" וביטא במילים ליישום התכנית מדויקות את תחושת התושבים המתנגדים "התחדשות עירונית צריכה לבוא כחלק ממהלך אינטגרטיבי. שאלה נכון וכלכליים. חברתיים בהיבטים גם לטפל צריך

התחדשות עירונית

�

אספקטים שנמצאים בתוך המונח התחדשות עירונית, אבל העיסוק בהם אינו מובן מאליו ובלעדיהם הצלחת המהלך מוטלת בספק". במילים אחרות, ללא השקעה בתושבים עצמם ולא רק

במבנים, המושג "התחדשות עירונית" מאבד משמעות. על לספר בשכונה ותיק פעיל שטייר, מאילן כשביקשנו הוא דיבר בעיקר על תסכול רב מתהליך שיתוף תחושותיו הציבור וההתנהלות של העירייה מול תושבי השכונה. "אין כאן התחדשות עירונית כי אין שיתוף והתחשבות בתושבים. לא מתייחסים אפילו לצרכים של הקהילה המבוגרת שגרים בבתים עשרות שנים ואין התייחסות למשפחות שחיות בתנאים קשים בשיכונים, זה לא מעניין אף אחד". אילן מסביר כי הוא מבין את הצורך בציפוף גם במאבקו הקודם כנגד תכנית ספדיה. הדבר שהוא לא מוכן לקבל, הוא חוסר הדיאלוג עם הגורמים העירוניים "חייבים להקשיב לאנשים ולדעת מה הם רוצים, מה השאיפות והצרכים המצוקות לפי את השכונה צריך לתכנן שלהם. האמיתיים ולא לפי פנטזיות". מסיבה זו סבור שטייר שבסופו

של דבר, התכנית תיכשל.

יש תושבים בגוננים המציעים אלטרנטיבה אחרת. לדבריהם רק תכנון מחדש בשילוב עם תחבורה ושטחים פתוחים לרווחת הכלל, יציל את השכונה וימנע את הפגיעה בתושבים. שטייר טוען בהקשר זה שאם היו מיישמים את התכנית על מודלים בשכונה, תוך שיתוף פעולה מלא של הציבור, הדבר היה זוכה להצלחה. הוא מספר כי נשלח לאתר מועמדים לניהול התהליך של שיתוף הציבור "פגשתי אדריכלים ואנשי מקצוע מובילים מכל רחבי הארץ, כשחזרתי עם הרשימה, גיליתי שאין עם מי

לדבר". אריק שאמון על התכנון הפיזי במנהל, טוען ששיתוף הציבור בתהליכי התכנון לא היו עמוקים מספיק עם זאת רמת היידוע הייתה גבוהה. הוא מציג לנו פלייר שחולק לתושבים

ומסביר במילים פשוטות את התהליכים התכנוניים בשכונה. "קיימנו כנסים לתושבים בהשתתפות יזמי ומתכנני התכנית וניהלנו דיאלוג עם הציבור". בנוגע לסיכויים לבצע שינויים במה שכבר נקבע, המדובר לדעתו ב"תוצר מוגמר". לדבריו, השפעת המנהל צריכה להיות בדאגה לשיפור המרחב הציבורי

ובמתן מענה לצרכים פועל יוצא של גידול האוכלוסייה הצפוי.אין ספק שלנושא התחבורה יש מקום מרכזי בכל סיטואציה של הגדלת מספר התושבים וכלי הרכב בשכונה, כביש 34 לא ייסלל לאחר מאבק ארוך ונבחנת גם חלופת ה"קו הכחול" להעברת תוואי הרכבת הקלה בתחומי ציר מסילת הרכבת הישנה. מה שכבר אושר הוא חיבור איזור התעשייה תלפיות לצומת פת דרך "רמי לוי". מצב התחבורה הציבורית בשכונה אינו מזהיר בלשון העיר בלבד הקווים מגיעים למרכז המעטה, כאשר מרבית והנסיעה לתחנה המרכזית ולמרכזי התעסוקה הגדולים בעיר, אורכת שעה ויותר. בארגון 15 דקות לשיפור התחבורה הציבורית הציעו בעבר להפעיל שאטלים פנים שכונתיים שיבטלו את כל הכניסות של האוטובוסים הרגילים לשכונה ויחסכו את הסיבוב

המעגלי שלהם.

היא היום" צזנה מ"ישראל שרה, אמו של העיתונאי שלמה תושבת השכונה שנים רבות. היא מתגוררת בבנין של 4 דיירים ועם שכנים שחיים יחד כבר הרבה מאוד שנים. "התכנית היא לא טובה לשכונה ולא טובה לתושבים. טוב לי איך שעכשיו ואני לא מחפשת שינויים". מאידך, יש משפחות צעירות שרואות בתכנית הזדמנות לשינוי. "אפשר רק לשפר את השכונה ואת המראה

שלה והגיע הזמן להשקיע בנו קצת".

�

אזור 1 - גוננים ה', גבעת האורנים, גבעת הוורדים, רסקו

הורקניה, ברניקי, חננאל, ניקנור, רבי טרפון, רב אשי, בני בתירא, מכור, בן טבאי, בן בבא, התקופה, חלפתא, שמעוני, טשרניכובסקי )מס' 64 ומעלה(, הרצוג, יעקוב פיכמן )המספרים הזוגיים בלבד(, קצנלסון, המעפילים )רק המס' הלא זוגיים בלבד(, חיים יחיל, ש"י עגנון, מעלות זאב, אהרוני ישראל

קלפי בשבט הצופים הדתיים ברח' מבוא מידב )הירידה מרח' ש"י עגנון 18(

טרייסטר עמית ליפניק הילה גולדמן שלמה הרצל בנימין זילברמן נועה

ליבנר אמיל

עיתון מינהל קהילתי דרוםגוננים א'-ט' • פת • גבעת האורנים • גבעת הורדים • רסקו

סנפירי אברהם

קלפי

�

שם: אמיל ליבנרגיל: 40

כתובת: רח' טשרניחובסקי

שם: הלה ליפניקגיל: 32

כתובת: רחוב הורקניה 22 דירה 21על עצמי נולדתי, גדלתי והתחנכתי בירושלים. כבר מגיל צעיר הייתי פעילה בצופים, שרתתי

כמשקי"ת הוראה בחוות השומר ולאחר מכן למדתי סוציולוגיה ופולקלור יהודי באוניברסיטה העברית. סיימתי תואר שני בייעוץ ארגוני ותואר שני נוסף בפולקלור יהודי. אני נשואה ליהונתן

ואמא לנעמי ואביגיל. לשכונה הגעתי לפני כשנתיים לאחר מספר שנים בארה"ב ואני פעילה בארגונים חברתיים שונים )בישראל ובארה"ב( ובפורום משפחות צעירות בשכונה. המעורבות

בסביבתי הפיזית והחברתית הם דברים שתמיד היו חשובים לי ופעלתי כדי לשפרם, אלו ערכים שגדלתי איתם ואני חושבת שהם הבסיס לאיכות חיים נעימה וטובה יותר.

מה בוער המתחם הסביבתי הוא דבר שנוגע לכל תושבי השכונה בכל יום ולכן חשוב לי מאוד לפעול בתחום

זה. תחום התרבות והפנאי הוא דבר שמחבר אנשים ורלוונטי לכל קבוצות הגיל. אני חושבת שחשוב

לפתח תחום זה ולאפשר פעילויות מתאימות לכל התושבים.למה בחירות ההצבעה לבחירות היא דרך מרכזית לתושבי השכונה להביע דעה ולהשפיע על

האג'נדות שיתמקדו בהן בעתיד הקרוב. השכונה משמעותית לתושביה ולכן חשוב וראוי שהתושבים יקבעו מי יובילו אותה. הבחירות הן הדרך לעשות זאת.

המקום שלי הגינה ברחוב "התקופה" אהובה עלי מאוד. הילדות שלי נהנות לשחק בגינה זו והרבה מ"פיקניק ארוחת הערב" שלנו בימות הקיץ נערכו בגינה זו. הרבה ילדים ומשפחות של

חברים מגיעים לגינה והיא מאפשרת נקודת חיבור נעימה. זיכרון אישי ברחוב רבי טרפון בשכונה ישנו יקב פרטי של אחד מתושבי השכונה. ליקב קוראים "יקבי קטמון" והוא מפיק יין נפלא. בכל שנה מקיים אותו אדם אירוע פתוח אליו הוא מזמין את כל

תושבי השכונה לטעום מהיין ולהנות ממוזיקה טובה. זהו אירוע שכונתי מקסים שמוסיף הרבה לנופך התרבותי של השכונה.

לא יודעים עלי אני מאוד אוהבת לרקוד, בעיקר ריקודי עם.

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

על עצמי בעבר התנדבתי בחברה להגנת הטבע ובפורום למען תחבורה ציבורית. מזה 5 שנים אני פעיל שכונתי. הפעילות התגברה עם השנים לאחר שנוכחתי לדעת שההבטחות של שיתוף פעולה בין העירייה לתושבי השכונה הינן הבטחות סרק. לצערי, בתקופה האחרונה אנו, תושבי השכונה, מגלים שהעירייה אינה קשובה לפתרונות שאנו מציעים, ופעולותיה גורמות לירידה

באיכות החיים בשכונה שלנו.מירב המאבקים שאנחנו מנהלים בעבר ובהווה נועדו למנוע את ביטולם של עשרות רבות של מקומות חנייה ברחבי השכונה. לאחרונה, לא זו בלבד שלוקחים לנו את מקומות החנייה וגובים

מאיתנו קנסות, אלא שגם מחייבים תושבים לשלם עבור העבודות ההנדסיות של ביטול מקומות החניה. ניסיוננו מלמד, כי הישועה לא תבוא מהעירייה או מעובדי המנהלה, אלא רק באמצעותנו, התושבים. היכולת לשנות את העתיד נתונה אך ורק בידינו, ורק אנו יכולים להתחיל את השינוי

הרצוי. עבודה קשה ותמיכת תושבי השכונה יאפשרו לי לממש את ההבטחות שלי אליכם. הערכים שהנחו אותי לאורך חיי הם ערכי עבודה קשה וצדק, ובאם אין צדק יש להיאבק עבורם לא משנה

כמה גדול היריב שלך או כמה הסיכויים הם נמוכים.הכי בוער אני אקדיש את מירב זמני להילחם עבורנו על מנת שהעירייה תקבל את פתרונות

החנייה שלנו. נושא לא פחות חשוב הינו המאבק לשיפור הסביבתי של השכונה כגון ניקיון.למה בחירות חשוב שנבוא להצביע על מנת שהקול שלנו יישמע במינהל ובעירייה. ככל

שיצביעו יותר אנשים, כך ההשפעה שלנו תגדל. מספר גבוה יאפשר לנו ללחוץ על המינהל ועל העירייה לממש את דרישותינו. הצבעה מאסיבית ועבודה קשה יבטיחו תוצאות.

המקום שלי רחוב טשרניחובסקי. שכונה שקטה וירוקה. זיכרון אישי המאבקים ברחוב שמעוני וטשרניחובסקי כנגד הקטנת מלאי החניה. מחד, המאבקים הראו

לי שהעירייה אינה מוכנה לעבוד בשיתוף פעולה עם האוכלוסייה. מאידך, תושבי השכונה, שבאים לעזור במאבקים, מוכיחים שלאנשים אכפת. כל עוד לאנשים אכפת יש סיכוי לשכונה ולירושלים.

על עצמי נשוי ליהודית 4+, גר בשכונה כ-50 שנה. פנסיונר משרד החינוך, מרצה למקצועות הנהיגה )מונעת וכו'(, 25 שנים מורה בבתי הספר "עמל לידי דיוויס" ודנמרק, 10 שנים בוחן נהיגה במשרד רישוי, מתנדב במשטרת התנועה כ- 5 שנים, מתנדב ללמד תאורייה עיונית

בבתי הספר השונים, מלמד ומכין בהתנדבות נערים לבר מצווה.מכהן בהנהלת מתנ"ס גוננים כבר כ-10 שנים. פעילותי הציבורית מתמקדת בעיקר כיו"ר ועדי הורים ועובדים במקומות השונים בהם הייתי.

הכי בוער נושא התחבורה נושא איכות סביבה.

למה בחירות בחירות זה לתת לתושבים את הזכות להשפיע ולמלא את בקשותיהם עד כמה שאפשר ולהיות מעורבים בנעשה ע"י נציג נבחר מטעמם ושלהם. לכן חשובה מאוד ההשתתפות בבחירות לתיקון ולשיפור איכות החיים.

המקום שלי כל המקומות אהובים אצלי בשכונה.זיכרון אישי באמצע שנות ה-שישים כילד, זוכר אני שבא לשכונתנו הזמר ג'ו עמר שהיה בשיאו ושר את להיטיו במתחם המסחרי החדש

)היום סופר עדיקה( על הגג. תקופת מלחמת ששת הימים לפני ואחרי - המקלטים, הירי על השכונה מרכס גילה

וכן העליות של ההודים מקוצ'ין, הסורים והמרוקאים לשכונת קטמון ט' באמצע שנות השישים. לא יודעים עלי אוהב לבשל.

שם: הרצל בנימיןגיל: 58

כתובת: הורקניה 3

�

שם: שלמה גולדמןגיל: 40

כתובת: פיכמן 4על עצמי שלמה הינו אדם של עשיה. בעברו הקים מספר חברות טכנולוגיות ולאחרונה חזר ארצה

עם משפחתו לאחר שהות של מספר שנים באוסטרליה לצורך עבודה. המשפחה החליטה לעבור ולהשתקע בירושלים, עיר ילדותו של שלמה. שלמה מאמין שהקפאון בהתפתחות השכונה אינו

נובע מבעיות תקציביות, אלא משום חוסר הנהגה ויתרה על כך חוסר עשיה. הכי בוער משיחות עם עשרות מתושבי השכונה עלה כי הרצון לשינוי מתמקד בשני תחומים

עיקריים הדורשים טיפול מיידי. מועדון מפגש לגיל השלישי

התיחסות כוללת למערך התחבורה בשכונה, הכוללת מצוקת חניה )לבתי עסק ופרטיים(, הקלה על התנועה בשעות העומס וליקויים בתפקוד וזמינות של התחבורה הציבורית.

למה בחירות להתלונן קל תמיד... אך לא מביא לתוצאות. לקחת צעד אקטיבי ולהיות חלק מתהליך של שינוי יעלה את הסיכוי להשפיע ובצידו יגדיל את תחושת הסיפוק והשייכות.

המקום שלי רח' יוסי בן יועזר ליד ביה"ס קשת בבוקר- משום שזוהי דוגמה נהדרת לעבודה קולקטיבית. כולם ממהרים להוריד את ילדיהם בבתי הספר, כולם בפקק ובדיוק באותו מצב. אך היות וכולם מבינים שהם באותה הסירה...אין שם התלהמות. יש שם, דווקא בשעת לחץ, אדיבות

ורצון משותף להזרים יחד את התנועה. מודל לשיתוף פעולה, מודל לשכונה שלנו.לא יודעים עלי כל חיי שמעתי מאנשים כשנשאלו "למה לגור בירושלים?" את תשובתם"אין כמו ירושלים!" בעיניי היתה זו תשובה מתחמקת ורדודה. אך יש דברים שאתה רואה את

חוכמתם שנים אחר כך... כשחזרנו ארצה הרבנו בנסיעות משפחתיות בארץ ובכל פעם, בעליה בשער הגיא לכיוון העיר, הלב נפתח והתחושה היתה אחרת. התחושה הזו קבעה את משכננו

בירושלים ונתנה תוקף מחודש לאותה האימרה; "אין כמו ירושלים".

שם: נועה זילברמןגיל: 34

כתובת: טשרניחובסקי 74

שם: עמית טרייסטרגיל: 40

כתובת: ניקנור 39

על עצמי נשואה ואמא לעומר בן שנתיים וחצי. גרה בשכונה כארבע שנים. יזמתי ועד מאבק שתפקידו לייצג את תושבי הרחובות טשרניחובסקי- שמעוני מול עריית ירושלים ולכפות על

העירייה הידברות עם התושבים והתחשבות במכלול הצרכים שלהם נוכח עבודות הפיתוח בשכונה.הכי בוער

הייתי רוצה לראות את השכונה מקבלת את התשתיות שהתושבים כל-כך זקוקים להן: כבישים המשמרים את האופי השקט של השכונה מבלי להפוך את רחובותינו לצירי תנועה מרכזיים, יצירה

של אפשרויות חנייה בטוחות וחוקיות )די לדו"חות!( לרכבים תוך כדי הקפדה על מעבר בטיחותי להולכי רגל על המדרכות.

הייתי רוצה להמשיך ולעודד פרויקטים "ירוקים" של טיפוח השטחים הציבוריים הפתוחים לרווחת התושבים וגם בעלי החיים בשכונה.

למה בחירות השנה מנשבות רוחות חדשות בכל הקשור ליכולת של התושבים להשפיע ולקחת חלק בהחלטות המתקבלות במנהל. חבל לפספס את ההזדמנות!

המקום שלי המקום האהוב עלי בשכונה הוא השביל בין הרחובות שמעוני וטשרניחובסקי, שם אני מטיילת עם בני והכלב שלי מדי יום. זה מדהים איך כמה מדרגות מהרחוב הסואן נמצאת פינת

החמד השקטה הזו.זיכרון אישי לצערי האירוע הזכור לי מתולדות השכונה הוא מאורע בעל אופי שלילי: בחודש

יולי ללא התרעה ובניגוד לסיכומים מוקדמים עם התושבים החלה עיריית ירושלים לבצע עבודות תשתית ברחובות. אני אמנם מקבלת בברכה כל סוג של שיפור בתשתיות הרעועות ברחובות אולם

התכנית שאותה מוציאה העירייה לפועל גורמת לתושבים יותר נזק מתועלת. בתום העבודות תיאסר החנייה בשטחים נרחבים של הרחוב וכך תוחרף מצוקת החנייה הקשה ממילא. כמו כן, שיפור

הכביש יעודד תנועה סואנת עוד יותר ויהפוך את השכונה הירוקה שלנו לעורק תחבורה מרכזי.לא יודעים עלי אני מקפידה על מטבח צמחוני וזאת בעבור בעלי הצמחוני

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

על עצמי אני נשוי באושר להדר ויש לנו שלושה ילדים מקסימים: מעין, מתן ויעלה. בעל תואר ראשון בחינוך ובעל שני תארים

שניים: בחינוך ובמדיניות ציבורית. ב-20 השנים האחרונות פועל בתוך עולם העליה

והקליטה בארץ ובחו״ל. עובד הסוכנות היהודית ומנהל המחלקה לחברה ותרבות

במינהל לסטודנטים עולים, המשותף לסוכנות ולמשרד הקליטה. לשכונה עברנו ב-2006,

ומאז אני צופה בהתחדשות קהילתית מבורכת של השכונה. בשנה האחרונה התחלתי להיות חבר בפורום משפחות צעירות. בנוסף, מעורב

בעמותת "הורים עובדים לשינוי" ומנסה לפעול לאיזון בין ימי החופשה בבתיה"ס לבין

המשק כולו.

הכי בוער אפעל כדי לקדם את התשתית החינוכית בשכונה, להוביל מהלך לבניית

פלטפורמה חינוכית שתייצר חיבורים בין מסגרות חינוך פורמאליות לבלתי פורמאליות,

חיזוק הצהרונים, קידום מסגרות לאמהות בחופשת לידה, סדנאות להורים והשכלת

מבוגרים. בנוסף, אפעל לשיפור התנאים הפיזיים המידיים, בדגש על נגישות ובטיחות, וכל זאת

באמצעות קיום דיון פתוח עם התושבים. כמו"כ, אפעל כדי לעודד את הסולידריות בין החלקים השונים בשכונה, ולהביא למצב שבו הקהילות החדשות, לצד ההתגבשות הקהילתית פנימה,

ממנפות את הפוטנציאל העצום הטמון בהם למען כלל תושבי השכונה.

למה בחירות בחירות למינהל אינן משקפות סדר יום פוליטי אלא קהילתי. לכן אייצג אג'נדה שכונתית רחבה ככל האפשר

הדואגת לכלל האינטרסים השכונתיים. תקוותי שכל מי שיבוא להצביע יידבק בחיידק

המעורבות וישתתף בפורומים עתידיים לקידום ענייני השכונה.

המקום שלי המתחם הכולל את הספריה, מרכז המוסיקה, בי״ס דנמרק, הגנים, טיפת חלב והמינהל הקהילתי מאגד את החיבור

הנכון בין חינוך, תרבות ופנאי וארצה למנף אותו למרכז פעיל, דינמי ואטרקטיבי לכלל

התושבים.זיכרון אישי התחלנו בפורום משפחות

צעירות להיות שותפים במפגשי שבת אחה״צ לדתיים וחילוניים. מרתק יהיה לעמול ולהפוך

את החיבורים לאפשריים.לא יודעים עלי צנחתי צניחה חופשית

בניו-זילנד, קפצתי באנג'י בזימבבואה, עשיתי רפטינג בנהר הזמבזי וגלשתי במצנח רחיפה בנתניה. בהזדמנות קרובה מצפה להגיע גם לאומגה שבחוות ארץ האיילים בגוש עציון.

�

על עצמי אני יליד ירושלים, נכד למשפחת דיסקין )דור שישי בירושלים(, נשוי + 4. את

שירותי בצה"ל העברתי בצנחנים, כאשר השתחררתי כמ"פ לאחר מלחמת ששת הימים.

כיום סא"ל במילואים )אחרי תפקיד מג"ד(. בוגר

תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה ומדע המדינה,

ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית. בעבר

מילאתי מס' תפקידים במשרדים ממשלתיים, כמשנה לממונה על התקציבים ואחראי

על תקציב הביטחון באגף התקציבים במשרד האוצר,

וכסגן ממונה על תקציבי הרווחה והאחראי על תקציבי

משרד הפנים והרשויות המקומיות במשרד הבריאות והחינוך. כמו כן, שימשתי כמנכ"ל החברה הממשלתית להסדר חובות המושבים, עם אחריות על תקציב של 7

מיליארד ש"ח בשנה. משנת 1988 עד ימים אלו אני מתפקד כמנכ"ל חברת אידע ניהול ויעוץ

כלכלי בע"מ, המעסיקה כ – 40 עובדים ומפעילה צוותי: כלכלנים, מנהלי פרוייקטים, שמאים,

אדריכלים, יועצים ארגוניים, אנשי מחשוב ועוד. לאורך השנים מילאתי תפקידים ציבוריים

התנדבותיים רבים, בניהם יו"ר ארגון ההורים הארצי, יו"ר ארגון ההורים בירושלים, ראש

הנהגת הצופים בירושלים ועוד, וכיו"ר העמותה לקידום כדורסל נשים בירושלים.

הכי בוער הגדלת תקציבים והקצאתם עפ"י רצונות

התושבים. בניית תחבורה ציבורית מתאימה וראויה

לצורכי השכונה. טיפול בנוער בחינוך, בתרבות ובספורט.

למה בחירות אופי השכונה אמור להיקבע ע"י תושביה. כדי להדגיש ולקבוע את סדרי

העדיפויות בניהול השכונה. כיום, קול התושבים אינו נשמע, הפעולות וההחלטות של העירייה

אינן מתחשבות בדעת התושבים והצבעה למינהל באחוז גבוה תביא להתייחסות משמעותית של

העירייה לצרכי השכונה ולהקצאת משאבים גבוהה יותר.

המקום שלי פארק סן סימון.זיכרון אישי התנגדות התושבים לבניית מבני

ענק ברח' עגנון.לא יודעים עלי 15 אוקטובר 1973, הובלת

כח הצנחנים שחצה בסירות גומי את תעלת סואץ למצרים והביא לתפנית במלחמת יום הכיפורים.

בבעלותי חברה לייעוץ כלכלי משנת 1988 ושמה "אידע" ראשי תבות של שמות ילדי אורי יוני

.)IDEA -דורון ועדי )באנגלית

שם: אברהם סנפיריגיל: 67

כתובת: מבוא-העולה 2

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

10

בו הגיאוגרפי מינהל קהילתי דרום פועל בתחום מצויות שכונות גוננים א-ו, קטמון ח-ט, פת, רסקו, גבעת אורנים וגבעת הורדים )טשרניחובסקי(. לפני כשנה נולד המינהל הקהילתי החדש בשמו 'מינהל דרום', כתוצאה מאיחוד המינהלים הקהילתיים קטמון וגוננים למינהל אחד, המספק שירותים ח-ט, פת כולו. אם תשאלו את החבר'ה שם במנהל למרחב יצירת הוא העבודה יגידו שעיקר הם הקהילתי, ובעיקר בין השכונות, התרבויות, דיאלוג שיחבר

האנשים.המינהל מופקד על איזור שכולל כ- 33,000 תושבים עם מגוון מעמדות אמונות ודעות. השאלה המתבקשת היא איך ניתן להתמודד עם מגוון כזה של תושבים. "החזון של המנהל הקהילתי נוגע בשאלה של תפקיד ומה הקשר שלו לתושבי קהילתי במרחב המנהל מורכבת מאנשים באופן טבעי קהילה השכונות. ומאינטרסים שונים", אומר אופיר אלגרבלי, העובד הקהילתי החדש של השכונה, "אתגר מרכזי בעבודה שלנו כאן היא לייצר דיאלוג בין הקבוצות השונות. המטרה היא שהתקדמות של אוכלוסיה אחת תוביל ולא האחרת האוכלוסייה אצל דומה להתקדמות חלילה תבוא על חשבונה. יש לקדם ניסיונות ליצרת

שיח וגשרים אמיתים בין התושבים השונים".מידת ההשפעה של המינהל תעמוד למבחן בשנים הקרובות, לאחר אישור תוכנית ההתחדשות העירונית שתוסיף קרוב ל-3000 יחידות דיור חדשות ופיתוח מואץ באזור. על הפרק עומדים גם תכניות ופרויקטים המוסיקה מרכז מבנה המסילה, פארק כמו רבים החדש, מגרשי הכדורגל החדשים בגוננים ובקטמונים הנציגים בפני שיעמדו מהאתגרים אחד ועוד. שעומדים לבחירות הוא שילוב הקהילה בפעילות החברתית ובעיקר יצירה של שיח ציבורי על תכניות

התחבורה החברתיים, הפערים החינוך, הפיתוח, הציבורית ושאר הנושאים הכלולים בחיי היום יום של התושבים בשכונות. גל הצדק החברתי ששטף את להיות האזרחים את עורר האחרון בקיץ ישראל מודעים יותר למה שקורה סביבם ובמינהל מקווים שגם כאן הציבור יתחבר לדיאלוג משותף. "יש דברים הם וערכים חברתי הון בכסף, רק נמדדים שלא חשובים יותר ומחברים בין הקהילות". אופיר מוסיף כי "צריך ליצור אטמוספרה חברתית. תפקידו של המינהל הוא להעביר מסר של התרוממות מאינטרסים

פרטיים והפיכת הקהילה לפלטפורמה של נתינה". הפעילות במינהל הקהילתי פונה למגוון הרחב של התושבים: אוכלוסיות המבוגרים, המשפחות הותיקות מרכז ייפתח בקרוב והילדים. הנוער והצעירות, מוזיקה חדש ברחוב אלעזר הגדול שיכלול סטודיו לריקוד, חדרים אקוסטיים לשיעורי מוזיקה ללימודים פרטניים וגם אולם תיאטרון מקצועי. זהו בית חדש למרכז שהוקם עוד בשנת 2003 ומביא את בשורת המוזיקה לשכונה. לאורך השנים עברו במרכז המוזיקה תלמידים רבים שהתמחו בנגינה במגוון כלים: כינור, גיטרה, חליל וסקסופון ועוד כלים שונים. הרזומה כולל גם הפקה של קונצרטים ואירועים מוזיקליים לתושבי השכונה, תחת שרביטו של שאול בוסתן, ואסף בלזמוביץ' ויוצר שהקים את המקום, מלחין שמנהל אותו בימים אלה. בקיץ האחרון נערך במרכז פסטיבל הפסנתר שכלל שילובים כמו ג'אז ומוסיקה אנדלוסית ועיבודים חדשים לשירים עבריים. מלבד "יקב יין מתוצרת המוזיקה נהנה הקהל מטעימות קטמון" ויכול היה להתרשם מהפעילות המוסיקלית במרכז המוזיקה בגוננים שמצליח לשלב בין תרבות

וקהילה.מוקד פעילות משמעותי נוסף הוא מרכז "קנגורו"

בקטמונים. ה"קנגורו" נותן מענה לילדים ולהורים עם מתחם ג'ימבורי, משחקייה לילדים וסדנאות ייעוץ להורים. אחת לשבוע, מגיעים ילדי הגנים בסביבה לפעילות הכוללת שעת סיפור, סדנת בישול, חדר

מחשבים ועודבסדנה להשתתף יכולים קטנים לילדים הורים העוסקת בהגדרת רצונות ההורים, התנהגות הילדים, בחיי נוספים ובקונפליקטים אחים בין מריבות להורים ייעוץ ניתן במקום הצעירה. המשפחה עם התמודדות לתינוקות, גמילה כמו בנושאים חרדות, תזונה והתמודדות עם גידול ילדים. בנוסף

מתקיימות הצגות לילדים ופעילויות רבות נוספות.בשכונה פועל כבר למעלה מ-25 שנה "בית הופמן" שהוקם על ידי הקרן לירושלים, לרווחת הקשישים, תושבי גוננים והסביבה. המרכז מפעיל בין השאר את וגיל" לקידום הבריאות הפיזית, "בריאות תכנית השלישי. בגיל הנשים של והחברתית הנפשית התכנית מסייעת לנשים בהקניית מיומנויות וכלים לניהול אורח חיים בריא, מעודדת בדיקות בריאותיות ופועלת לשיפור התנאים הבטיחותיים תקופתיות בבית ובסביבה הקרובה. קבוצת מתנדבות מפעילה את התכנית כשכל קבוצה יוזמת, מתכננת ומפעילה תוכניות ממגוון תחומים: פעילות גופנית, קבוצות הליכה, הרצאות בנושאי בריאות, בישול בריא, שימור

של הזיכרון ובטיחות בבית. בשכונת פת פועל מתנ"ס פאני קפלן כחלק משלוחות המינהל הקהילתי. המתנ"ס מציע מגוון פעילויות לתושבי הסביבה בהם "משחקיה" – צהרון לילדים, מרכז תעסוקתי, סדנאות וקורסי לימוד ובהם תכנית תהיל"ה המקנה השכלה למבוגרים בנושאים מגוונים כמו העשרת השפה העברית, הכרת המחשב, אנגלית יכולים ותנ"ך. הסטודנטים המתגוררים בשכונה

חברהעיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

11

להצטרף לעשייה החברתית במסגרת הפרויקט "עושים שכונה" של הרשות לפיתוח ירושלים ובשיתוף רוח חדשה. הפרויקט מציע לסטודנטים מלגה של 21,000 ₪ בפריסה של 3 שנים תמורת פעילות מגוונת למען הקהילה בשכונת

גוננים. עבור מי שעונה להגדרה של זוג צעיר קיים פרויקט "שכונה צעירה" מטעם מרכז צעירים של עיריית ירושלים והג'וינט. ארבעה מינהלים נבחרו לפרויקט כאזורים בעלי פוטנציאל מגורים למשפחות צעירות ובהם אזור מנהל קהילתי דרום. הפרויקט מספרת על הפעילות רכזת מיכל שטרנברג קורסי כמו על תכניות עתידיות וגם הנעשית בשטח הכשרה להורים בגני ילדים ופיתוח 'בנק הזמן'. בימי שני מתקיים בבנין מנהל הקהילתי בגוננים פורום בית מדרש יהדות פילוסופיה לימודי "במחשבה תחילה" המשלב של המובהקות המטרות "אחת הישראלית. והחברה הפרויקט למען הצעירים היא לאחד בין הקבוצות השונות ובין האזורים השונים. יש אמנם שוני קל בין האזורים אך הוא עדיין מאפשר עבודה משותפת. יש כאן הרבה מאוד סובלנות. זו שכונה מאוד פלורליסטית ומקבלת וגם מציגה להיות רואה הרבה מאוד אנשים שרוצים אני שאלות.

מעורבים בפעילות הקהילתית וזה מתבטא גם בבחירות". בחודש דצמבר הקרוב יתקיימו בחירות בהם ייבחרו נציגי

אחד כל לבחירה של דרום. קהילתי למינהל השכונה מהתושבים תהיה השפעה על תקציב המינהל ועל כן גם על השכונה בנושאי התחבורה, החינוך, תוכניות הבניה ועוד. "מהות אופיר, הוא לא מתנ"ס" אומר "מינהל קהילתי שלו החיבור במידת מתבטאת המינהל של העבודה לקהילה, ובאיכות תהליכי שיתוף התושבים שבהם נלקחות העדיפויות סדרי ונקבעים המרכזיות שלו, ההחלטות

בעשייה השותפת שלו.הנושאיות והוועדות הנבחרת היא שההנהלה התקווה שיקומו אחרי הבחירות יובילו לחיזוק הקשר של המנהל עם

לשינוי אמיתית לפלטפורמה ולהפיכתו הקהילה, והתקדמות עבור הקהילה כולה"

אנשי המינהל מקווים כי רוח ההתעוררות האקטיביסטית שעוברת על הציבור הישראלי, הגיעה גם כאן לשכונות מינהל קהילתי דרום. בכדי לקחת חלק בעשייה ולהפוך את קוראים לתושבים להצביע יותר, הם המציאות לטובה בבחירות ובהמשך גם להתחבר יותר לפעילות המגוונת בשטח. בשכונה המתחדשת המתמלאת בתושבים צעירים ובעלת פוטנציאל לגדול ולצמוח, יש מקום ליזמות פעילה

למען הקהילה ובעיקר למען העתיד.

12

אלמליח אברהם, בר יוחאי, ברגר יעקב, דב הוז, הנוטרים, השומר, מרגולין אליעזר, סן מרטין, רבי צדוק, שדה יצחק

קלפי במינהל קהילתי ח'-ט', ברח' בר יוחאי 5 )קלפי על-איזורי(קלפי בקן השומר הצעיר, רח' אליעזר מרגולין 1

יובל אבוטבול דוד אלקיים דודו גולן אסי וודו מטיקה טקלו ג'ניה ניקולייב

שבת שותא יעקבשווילי אברהם זיניאיילה סבג מרציאנו

עיתון מינהל קהילתי דרוםגוננים א'-ט' • פת • גבעת האורנים • גבעת הורדים • רסקו

אזור 2 - גוננים ח' ט'

קלפי

קלפי

13

שם: דוד אלקייםגיל: 45

כתובת: יעקב ברגר 3/5 קטמון ח'

שם: יובל אבוטבולגיל: 42

כתובת: בר יוחאי 101/2

על עצמי נשוי ואב לארבעה. עובד תעשייה אווירית כ-30 שנה בתחום אבטחת איכות. עברנו לגור בקטמונים בשנת 1984. כניסתי לפעילות הציבורית נבעה מתוך האמונה כי הכול תלוי בנו -

חלק פעיל בהקמת העיתון השכונתי הראשון , פעלתי כיו"ר וועד השכונה להקמת בית כנסת לקהילה האתיופית , למחיר שווה לכל נפש בקייטנות קיץ, קמחא דפסחא, תקציבים למסיבות

בחגים, ועוד....הכי בוער הרחבת החינוך האפור, ופעילות תרבותית ענפה.

למה בחירות חשוב שכל אחד ישמיע את קולו מתוך אחריות אישית לגורלו.המקום שלי גן העיר, ביליתי שעות רבות עם ילדי הן במשחקים והן בטקסים – תושבי השכונה

מבחינתי כמשפחה...זיכרון אישי "הפנתרים השחורים" – מעורבות חברתית שהביאה לשנוי מדיניות הממשלה כלפי

האזרחים. הלוואי ונמצא את העוז והרוח להילחם על זכויות ילדינו להזדמנות שווה ולהתפתחות חינוכית.

לא יודעים עלי התחביב האהוב עלי הינו שחייה וצלילה.

שם: דודו גולןגיל: 50

כתובת: יעקב ברגר 1/5

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

על עצמי נשוי ואב לשלושה ילדים, עובד כ- 20 שנה בחברת היי-טק, פעיל חברתי בשכונה מזה כ- 25 שנה, בשש השנים האחרונות חבר פעיל בוועד הורים בבית הספר לוריא, בעל מוטיבציה

גבוהה ורצון לשנות.הכי בוער

מענה לבני הנוער בשעות הפנאי: חוגים, מקומות בילוי ופנאי במחירים אטרקטיביים השווים לכל נפש וכן מדריכי רחוב מקרב בוגרי השכונה.

חזית השכונה – דאגה לטיפוח השכונה, כגון: גינון, ניקיון, תחזוקת גני שעשועים וכו'. למה בחירות חשוב שהאנשים יהיו יותר מעורבים וירגישו שייכות לשכונה ולקהילה כי רק אם נהיה

אקטיבים נוכל לשנות.המקום שלי גן האוניה – פארק פסטורלי, מקום ירוק בלב השכונה, מקום של מפגש חברתי

ומקום משחקים לילדים.זיכרון אישי הקמת תנועת הנוער של "האוהלים" בשנות השמונים, זכורים לי אוהלי המחאה

שהוקמו על ידי התושבים באזור שהיום נמצא מרכז הטניס. בעקבות המחאה, מנחם בגין הפעיל את פרויקט "שיקום שכונות".

לא יודעים עלי אין דבר שאנשים לא יודעים עלי, אני אדם פתוח ולבבי.

על עצמי נולדתי וגדלתי בשכונה בה אני חי עד היום, עם אשתי וארבעת ילדי המקסימים. מילדותי, ראיתי את השכונה ואת תושביה היקרים משתנים. הייתי פעיל במנהל בתחומים רבים

וביניהם נושאים שקשורים לילדי השכונה ולשיפור חייהם. השכונה הזאת יקרה לי ואני מקווה שאוכל לעשות בה שינוי חיובי ושזוהי רק ההתחלה.

מה בוער פיתוח תחומי העשרה לילדים בשכונה על מנת שיקבלו מסגרת ראויה לזמן אחר הצהריים ולא יסתובבו ברחוב. לדעתי, ניתן לספק פעילויות נרחבות שיקדמו את הילדים ויתנו

להם מענה ומסגרת לעשייה משמעותית. שנית, יש לשפר את שיתוף הפעולה בין המנהל לתושבים ולתת לתושבים את תחושת השיתוף וההתערבות בפעולותיו. מאחר והמנהל מייצג את תושבי

השכונה, לתושבים צריכה להיות השפעה גדולה ומכריעה יותר על הנעשה בה.למה בחירות על התושבים בשכונה לגלות מעורבות בחיי הקהילה על מנת לשפר את פניה

וליצור שינוי משמעותי. זוהי הזדמנות נדירה לתושבים להשפיע על חייהם. אני מאמין שכל אחד צריך לעשות את המאמץ הקטן של הליכה לקלפי, בכדי לשפר את חייו ואת חיי תושבי השכונה.

המקום שלי בית הכנסת של סבי ברחוב הנוטרים. המקום מזכיר לי את השורשים העמוקים שלי שנמצאים בכל פינה בשכונה. כל משפחתי נולדה וגדלה בשכונה ובית הכנסת מזכיר לי מסורת

רבת שנים של תורה ודרך ארץ.זיכרון אישי כשהייתי ילד, יצאו תושבי השכונה להילחם למען דיור בר השגה. המאבק הצליח

בגדול ובזכותו, רבים מתושבי השכונה קיבלו בית. אירועים אילו נותרו בזיכרוני ולימדו אותי שכשרוצים ומאמינים במשהו, הוא ניתן להשגה וכך אני מאמין עד היום.

לא יודעים עלי אני אולי נראה חיצונית כאדם קשוח שיודע להילחם על שלו, אך בתוך תוכי אני אדם רגיש מאד. כל מה שאני נלחם עליו נובע אך ורק מאכפתיות רבה לתושבי השכונה.

14

שם: מטקה טקלוגיל: 32

כתובת: בר יוחאי 15/35

שם: וודו אסמהיין )אסי(גיל: 27

כתובת: בר יוחאי : 3/52

על עצמי אני נשואה ויש לי בן 5. אני עובדת כמטבית. אני גרה בשכונה משנת 1998 – שנת עלייתי לארץ. אני פעילה בתחום הקליטה- סיוע וליווי עולים חדשים, סיוע בהקמת אירועי

החגים בקהילה. אני מעריכה את החינוך שהבן שלי מקבל כאן, מעריכה ואוהבת את המשפחה, החברים, ואת החיים בארץ ישראל...

הכי בוער בתחום חינוך נושא פיזי של השכונה.

למה בחירות מכוון שזאת הדרך היחידה שהתושבים יהיו מעורבים לשיפור חיינו בשכונה.המקום שלי גן אלמליח - גן האוניה: מכוון שזה הגן הכי נורמלי לבילוי עם משפחה וחברים.

זיכרון אישי ההפנינג שהיה בגן האוניה- גן אלמליח.לא יודעים עלי אולי דוקא יודעים עלי: אני יודעת להפעיל ילדים בתחום היצירה ואני אופה

עוגות לימי הולדת של חברי הקרובים וילדיהם.

שם: ג'ניה ניקולייבגיל: 24

כתובת: סן מרטין 12/15

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

על עצמי אני סטודנט להנדסת חשמל באוניברסיטת בר אילן. מזה כ- 8 שנים אני מתנדב בשכונה עם עולי אתיופיה כנציג הקהילה וחבר בעמותת שילובם של יהודי אתיופיה בשכונת

קטמון בירושלים)ע"ר(. חבר הנהלה באיגוד הסטודנטים יוצאי אתיופיה בישראל ובעבר השתתפתי בוועד החינוך בשכונה וכן משתתף באירועים ודיונים חברתיים שונים. עזרה לזולת, התנדבות

ומעורבות חברתית היא חלק משגרת היום יום שלי.הכי בוער

העצמה ושילובם של העולים בשכונה בכלל ועולי אתיופיה בפרט רווחה לצעירי השכונה בכלל לחיילים משוחררים בפרט

למה בחירות אני חושב שהאחריות היא של כל אחד ואחת כדי לשנות את פני השכונה. כדי שהשכונה תהיה תוססת, צעירה, מעניינת ונקיה, התושבים צריכים לבחור את המנהיג שלהם שייצג

אותם מול העירייה ויפעל לשינוי אמתי בשכונה.המקום שלי רחוב בר יוחאי. זה הוא רחוב תוסס שמפגיש בין ילדי השכונה מכל העדות. רחוב

מלא בדור העתיד ובנוסף הרחוב קרוא על שם אחד התנאים החשובים ביהדות.זיכרון אישי היום הראשון שבו הגעתי לשכונה כאשר עברתי דירה עם הוריי.

על עצמי אני נשוי ואב ל-2 ילדים. עובד בחטיבה לקידום נוער וצעירים בעיריית ירושלים באזור מערב העיר וסטודנט לתואר ראשון במדעי החברה- קרימינולוגיה. עבדתי במנהל קהילתי דרום

כמגשר משפחות אתיופיות. בשנת 2003 נבחרתי ליו"ר הוועד הקהילה האתיופית בקטמונים ופעלתי בתחומים: מיפוי צרכים,

הקמת בית כנסת, עצמה ושילוב הקהילה. הכי בוער תחום החינוך הבלתי פורמאלי- פעילות חינוכית, כמו: חדרי מחשבים, חוגים, מרכזי

עשרה ועוד נוספים מסייעים למילוי יעדם חברתיים. תחום הגיל הרך- יש צורך בשיפור המעונות הקיימים וגם בפתיחת מעונות נוספים.

הקמת בית כנסת ראוי לתפילה לקהילה האתיופית.

למה בחירות לקיחת אחריות על עצמנו, על השכונה, על התנאים שבהם אנחנו חיים בשכונה

קידום שיתוף הפעולה בין אלה שלוקחים את האחריות על עצמם, לבין אלה שמחזיקים בכח, ביכולת, וברצון לסייע.

בלי שת"פ אמיתי בין התושבים ובלי לקיחת האחריות על מציאות חיינו בשכונה לא נוכל להוביל לשינוי. הבחירות הינם כלי אמיתי ליצירת שינוי בשכונה.

המקום שלי גן אלמליח- הגן מתפקד כ"חצר השכונה". המעבר בין השכונה לגן נותן פתח לתקווה ונחמה, ומהווה מקום בו אפשר "לנשום אוויר" ולהרגיש שחרור. הגן מהווה גם נקודת מפגש

וחיבור בין האוכלוסיות השונות בשכונה. זיכרון אישי במהלך המאבק למען הקמת בית הכנסת לקהילה האתיופית בשכונה, קיימנו הפגנה

בצומת פת. ההפגנה הייתה ביטוי של הצורך האמיתי בשינוי, והבנה שניתן לשנות מציאות באמצעות התגייסות ואמונה של התושבים.

לא יודעים עלי כשנה וחצי לפני לידתי נפטר להורי בן באתיופיה. בזמן לידתי בחרו הורי לקרוא לי בשם "מטקה"- "תמורה" , כדי לבטא את התודה שהם הרגישו כלפי אלוהים, שבתמורה

לאובדן בנם העניק להם ילד חדש. השם מבטא עבורי את האמונה כי כל תרומה ונתינה עבור האדם בחברה, היא תרומה שיש לה "תמורה" אמיתית- תמורה של סיפוק, משמעות, והגשמה עצמית. בכל

הפעילות החברתית שעשיתי בחיי, זכרתי את הערך של התרומה לאחר.

15

שם: איילה סבאג מרציאנוגיל: 51

כתובת: בר יוחאי 147/19על עצמי במשך שנים רבות עבדתי בחברה למתנס"ים בירושלים. מבין מקימות קואופרטיב

המזון הקהילתי בשכונה ואף הקואופרטיב הקהילתי בבאר שבע. פעלתי שנים רבות ועדיין ומסייעת לפתור את הבעיות מול הממסד. פעלתי להפסקת תכנית וויסקונסין בשיתוף חכ"ים ולובי בכנסת.

את הפעילות החברתית שלי התחלתי כאשר הייתי ילדה עקב "לידתם" של מנהיגי הפנתרים השחורים )שני אחיי(, שם למדתי וינקתי את התאווה והרצון העז לצדק ולשיוויון חברתי. הקמתי את

מאהל מחוסרי הדיור ב-2007, כאשר בסופו כל דיירי המאהל יצאו עם פתרונות מעשיים בהתאם למצבם. ב-2009, הקמתי את תנועת הפנתרים השחורים והתמודדתי בבחירות למועצת העיר.

הכי בוער התחום הפיזי: המדרכות, הגנים הציבוריים, מכולות האשפה, העצים, הצמחייה החולה ועוד... התחום החברתי בשכונה: מתנ"ס פעיל-חוגים, מעונות יום, מרכזי למידה, הכשרה מקצועית,

השלמת 12 שנות לימוד ובגרויות, אולפנים לעולים החדשים, השמת דגש על התרבויות השונות החיבור והגישור בניהם.

למה בחירות כאשר התושבים יצביעו הם יהפכו למעורבים ולשותפים בכל אשר נעשה בשכונה. דבר זה יגרום לתושבים להעצמה ולהתפתחות וכן לשים בצד את קשיי היומיום. כל אלה ישמשו

דוגמא לילדיהם ויסחפו אותם לכיוון החיובי. כך נוכל ליצור מנהיגים צעירים וכך תהייה שפה משותפת בן המתבגרים להורים.

המקום שלי גן האוניה. אני פוקדת את הגן בכל ערב יחד עם חברותיי ולעיתים גם לבד. באופן האישי אני אוהבת את הנדנדות בגן ולכן אני מגיעה לשם כל לילה כאשר הנדנדות פנויות.

זיכרון אישי כאשר ראש העיר דאז אולמרט הגיע לשכונה ממש מתחת לביתי ואיתו אנשים רבים. ירדתי לבדוק מה פשר העניין ועיניי חשכו. לכבודה של מכולת אשפה נבנה "בית". אחד מעובדות העירייה הוציאה סרט ומספרים וראש העיר פתח בדבריו שהוא מתכבד לחגוג את גזירת הסרט. לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. תושבים רבים חסרי קורת גג ומי שפר עליו מזלו ומקדישים לו קורת

גג - פח הזבל... לא יודעים עלי במשך שנים רבות הופעתי בכלי התקשורת. פעמים רבות אמרתי דברים

שאחרים לא העזו לומר מול התקשורת. מה ששמרתי בסוד הוא שאני "מתה" מפחד מהחשיפה לתקשורת. לפני כל עליה לתקשורת הייתי צריכה לעשות יוגה ודימיון מודרך ולנשום עמוק עד

השניה האחרונה לפני הצילומים. לחשיפתי זו יש משמעות גדולה! דברים משתנים ומסתדרים בחיים והיום אני לא סופרת את התקשורת.

שם: שבת שותא יעקובשויליגיל: 60

כתובת: בר יוחאי 7/26על עצמי נולדתי בטביליסי בירת סכרתוולו שבגרוזיה. סיימתי לימודים בטכניון סכרתוולו כמהנדס חשמל, מכונאי תחבורה וקיבלתי תואר שני בישראל. עבדתי בטבילסי כמתכנן מערך

התנועה של הרכבת התחתית. סיימתי לימודי פטנטים ועבדתי כמנהל אגף העבודה במשרד התעשייה של ברה"מ. בצד זה אני כוריאוגרף ריקודים ספורטיביים אירופיים ולטינו-אמריקאים.

בשנת 5749 הגעתי לישראל. למדתי חזנות ירושלמית במכון "רננות" ויזמתי הוצאת דיסקים של תפילות יהודי סכרתוולו. יסדתי ב"יעקב מכבי אליה" קבוצת גברים זמרים רקדנים. תוכלו למצוא

שירינו ב- piyut.org.il. ערכתי והוצאתי לוחות שנה עבריים בכמה שפות. היום עובד עבור "אגד" ירושלים.

מה בוער ישנם בניינים בשכונה בני 50 ויותר. חשוב מאוד לבדוק את מוכנותם לרעידות אדמה ולחזק חלק

מהבניינים. הקמה של מקווה נפרד לגברים ולנשים.

הסדרת בעיית המשכנתאות של עולים החל משנת 1985. הפעלת תחבורה ציבורית לתושבי השכונה והעיר המעוניינים להתפלל בהנץ החמה בכותל

המערבי. שיפור קו הלילה 106 כדי שיעבור גם ברחובות השומר, יצחק שדה וסן מרטין. החלשת קריאות הרמקולים מבית צפאפא בשעות הלילה ובמהלך היום.

מתן הנחות לאוכלוסיות חלשות במתחמי הספורט הסמוכים לשכונה. אפעל להבטיח שמתקני הספורט לא יפעלו בשעות המנוחה, בשבתות ובחגים יהודיים.

חידוש ושיפור פארק אלמליח.

למה בחירות בכל יום יש בחירה, בחירה איך לעשות יותר טוב. בשכונה שלנו יש הרבה מה לשפר, לכן בחירות

באנשים שיכולים לשנות תשפר את השכונה ואת העיר כולה.המקום שלי בתי הכנסת בשכונה, המקומות שבהם אפשר להכנס להתפלל אחרי אלפיים שנות

גלות. מקום נוסף הוא מגרש הספורט המושקע בצד השכונה.זיכרון אישי בילדותי אני זוכר שחגגו 1500 שנה לטביליסי בירת גרוזיה, שם גרנו ברובע

היהודי, כשהגעתי לשכונה היה חגיגות 3000 שנה לירושלים. זה היה כמו חלום. לא יודעים עלי אני יזם בכל מיני מקומות, דוחף עניינים לחידוש ולטובה. בהרבה תחומים

הקב"ה נתן לי יכולות וכשרונות ליזום לחדש ולקדם עניינים מהתחלה ועד הסוף.

עיתון מינהל קהילתי דרום

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

16

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

"טובתו ושלומו של האזרח כפופים לא פעם לטובת שלום הכלל, ולעתים קרובות נוחיות ואינטרס הפרט משועבדים לנוחיות גם בשטח החינוך, שהוא אחד מהרגישים וטובת הכלל. כך והחשובים בפעולותיה של כל מדינה מסודרת, הדואגת לעתידה יכולה להפקידו בידי הפרט ולשגשוגה, שטח שאין המדינה בלבד. הצלחת הרפורמה החינוכית יכולה להיות גורם חשוב למניעת אותם מאורעות מעציבים שאנו עדים להם בזמן האחרון על רקע הטענה של אי-שוויון חברתי וסוציאלי". הציטוט הוא ירושלים, עיריית נגד הדין ההיסטורי בבג"ץ קרמר מפסק שהתייחס לרפורמה החדשה. אין ספק שהרבה השתנה מאז אותה ואינטרס הפרט" עבור יש "להקריב את הנוחיות כי קביעה ערכים חברתיים. בישראל של היום קשה עוד יותר לשכנע את ועל התועלת שהיא ההורים על החשיבות של האינטגרציה מפיקה עבור התלמידים. בדקנו את התהליך שעבר על חלק

מבתי הספר בשכונה וחזרנו עם תמונה מורכבת ושאלות רבות.

בית הספר התיכון "גבעת גונן" הוקם כבי"ס של מפלגת העבודה והניף את דגליה הערכיים ובין השאר את דגל האינטגרציה. מאז היווסדו עבר בית-הספר שינויים משמעותיים. מפלגת העבודה והאינטגרציה ובהשפעתה החברתית ירדה בכוחה הפוליטי פינתה את מקומה לערכים אחרים שאותם שואף בית הספר להנחיל ובהם דמוקרטיה, צדק חברתי ושוויון. כחלק מהשינוי מפעיל בית הספר את תכנית "חלוץ חינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי בישראל ובה מורים ומחנכים הפועלים בבית הספר

מתוך תחושת שליחות ועשייה חברתית יחד עם התלמידים. ברמה ולא החברתית ברמה האינטגרציה מתבטאת "כיום המעמדית" אומרת יפית גרין, מנהלת בית הספר, "המשמעות היא מתן הזדמנות אמיתית לתלמידים מהשכונה שלא ניתנה להם הזדמנות בעבר להוכיח את יכולותיהם". ע"פ גרין, השינוי נוצר גם בעקבות המציאות בשפה החינוכית של בית הספר

החברתית החדשה.תופעה של הגירה שלילית מוגברת במהלך השנים הובילה לכך שכיום התלמידים ברובם המוחלט מגיעים מהשכונה ומהסביבה הגיעו "נוצר מצב שבעשר השנים האחרונות, לא הקרובה. וכיום בית הספר מתמקד בערכים תלמידים מחוץ לשכונה דמוקרטיים ובאקטיביזם חברתי. בסופו של דבר, בית הספר הוא של השכונה ולמען השכונה ועם זאת אוכלוסיית התלמידים

עדיין מגוונת ומדברת בקולות שונים". פרופ' יהודה בר שלום הוא אחד מהחוקרים הבולטים בתחום החינוך והתרבות, הוא משמש כמרצה ב"דוד ילין" וגם כמורה בגבעת גונן. "כיום בבית הספר יש ילדים שמגיעים ממעמד סוציו אקונומי נמוך וגם ישנם כאלו שמגיעים ממעמד סוציו אקונומי גבוה יותר, המשותף להם הוא שהם מחפשים בית ספר שיתאים עצמו לצרכים של התלמיד. ככלל, בית הספר לא מנסה לטשטש זהויות אתניות וצוות המורים המסור משתדל להעניק לתלמידים שלושה פרמטרים עיקריים: תחושת שייכות, הון תרבותי שכולל חשיפה לתרבות גבוהה וגם הון חברתי הנותן וליזום באופן עצמאי. נכון שיותר קל לפעול יכולת לפעול

חינוך

17

נרתעים לא גונן בגבעת המורים אך מבוססת בשכונה מהאתגר". פרופ' בר שלום מסביר כי למרות שבמשך השנים בית הספר הפך ליותר שכונתי, הוא עדיין נותן מענה להורים שמחפשים מקום בו הילד לא ילך לאיבוד ויזכה ליחס אישי. בחדרה של מנהלת בית הספר תלויה תמונה של ילדי הכיתה בעלי בתלמידים המטפלת לאחרונה, המיוחדת שנפתחה הפרעות תקשורת. "לא מדובר בחינוך מיוחד", מדגישה יפית

גרין, "אלא בשוויון הזדמנויות". 'קדמה' הקימו אותו בלב שכונת מנגד, מייסדי בית הספר הקטמונים במטרה לקדם את תלמידי השכונה שלא מצאו את מקומם במסגרות החינוך. הם האמינו שהאינטגרציה אינה

תלמידים עמדו עיניהם ומול הפתרון בשכונה שלמדו בבתי ספר אינטגרטיביים ונכשלו. בספר "קולות משכונת הקטמונים" את ב'קדמה' מורה מנשה, חני ביקרה אינה שלדעתה האינטגרציה מדיניות טענה היא בחברה. לחלשים מסייעת שהאינטגרציה צריכה לבוא מתוך עמדה של שוויון וביטחון וחייבת ליצור תחושת שייכות אצל התלמידים משכונות המצוקה. קלרה יונה משומר, מייסדת ומנהלת בית הספר לשעבר, אמרה עוד בתחילת הדרך של "הרעיון כי העיר" "כל לעיתון האינטגרציה מצוין, אבל הפרשנות גרועה. לוקחים חזקים וחלשים ומפגישים אותם. יש קבוצה שבאה בתחושה שהיא נחותה וזה כבר מחסל את האינטגרציה. מצידי שתהיה שלנו בתיכון התלמידים בין הפרדה ושבצבא אחרים, בתיכונים לתלמידים האינטגרציה. תהיה ובאוניברסיטה ומהתיכון פת הספר מבית שתלמידים שליד האוניברסיטה יגיעו עם אותה רמה,

אז תהיה אינטגרציה אמיתית". במבט לאחור אומרת קלרה כי הפער רק התרחב: "המחאה החברתית רק העצימה את הפערים גם בחינוך. בכל שנה כאשר מפרסמים את בתי הספר שנמצאים בטופ של הציונים, אני לא מופתעת. אלו אותם בתי הספר עם המשאבים הכי גדולים בכל התחומים. למה צריך להיות כזה פער נוראי? כל עוד לא יהיה שוויון במה שמקבלים בתי הספר הפערים ימשיכו לגדול". ד"ר שלמה סבירסקי, כיום המנהל האקדמי של מרכז אדוה וממייסדיו של בית הספר, אומר פומפוזי נשמע "זה באדם. האמונה הוא ההצלחה סוד כי וגרנדיוזי, אבל זה גם פשוט נורא: להאמין שכל ילד וילדה יכולים להגיע לכל שאפשר להגיע אליו. האמונה הזאת, במידה והיא קיימת, תתבטא ביחס של בית הספר – המנהלת, המורה,

הצוות; היא תתבטא במאמץ הקולקטיבי של בית הספר לגבי כל ילדה וילד, והיא תתבטא בסופו של דבר גם באמונה של כל ילד וילדה בעצמם ובחבורה. ברמה המילולית, אין מורה או בית ספר שיצהירו כי הם אינם שותפים לדעה הנ"ל. בפועל, רובנו יודעים שכולנו שווים, אבל גם שיש כמה ששווים יותר". אחד מבוגרי בית הספר כתב לאחר סיום לימודיו על החוויה האישית שלו. "בקדמה כולם מאותו מקום. לא צריך להוכיח לאף אחד מי אתה. בבית הספר התיכון הקודם בו למדתי, על תלמיד ממוצא מזרחי היה לחץ מתמיד להוכיח שזה שהוא ממוצא מזרחי זה לא

אומר שהוא דפוק". ומידת השפעתה על החינוך המחלוקות סביב האינטגרציה החלו מיד עם תחילת הקמתם של בתי הספר בשכונה שהניפו דגלים ערכיים וחברתיים שונים. בית הספר בגבעת גונן ספג ומנסה "פטרונית" ביקורת בכך שהוא בא בגישה בתחילה ליישם את ערכי האליטה של מפלגת העבודה על תושבי ציבורית על שהתנגד ביקורת "קדמה" ספג גם השכונות. לאינטגרציה. השינויים החברתיים שעוברים על השכונה ודאי ישפיעו בעתיד גם על בתי הספר שיצטרכו להתאים את עצמם למציאות. ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, התייחס בעבר לצורך לשנות את המוסכמות המקובלות. "אל תקבלו מוסכמות קיימות, לא בחברה, ולא בתחומים אחרים. החברה צריכה לדעת להשתנות. חברה או מדינה שלא משתנה - מתנוונת. המציאות ואם יש משהו שצריך איננה מה שהיה לפני חמישים שנה. נגד מוסכמות. לא מרדנות לשם זו מרדנות - נוער לייחד מרדנות, אלא מרדנות לשם שינוי. קיימו את אשר ראוי לקיים,

שנו את אשר ראוי לשנות, והרבה דברים דורשים שינוי".אז יש כנראה כמה צדדים למטבע וגם אינטגרציה צריך לדעת לעשות. אבל דבר אחד ברור, כל עוד קיימות חומות גבוהות כל כך בין הילדים השונים בשכונה וכל עוד מעטים כל כך אלו המנסים לשבור או לפחות להנמיך את החומות הללו, קשה יהיה לדבר על שוויון אמיתי והדרך אליו עוד ארוכה אך אפשרית. חכם סיני עתיק אמר פעם שגם המסע הארוך ביותר, מתחיל

בצעד אחד קטן.

18

אזור 3 - גוננים א'-ד', ו'יהודה הנשיא, אלעזר בן יאיר, ניתאי הארבלי קנאי הגליל, אלכסנדריון, טוביה, רבי

תנחומא, אליעזר הגדול, רשב"ג, מעגלי יבנה, נהוראי, ר' חנינה, יוסי בן יועזר, אנטיגונוס , טוביה בן חפץ, ר' יוחנן בן זכאי )מס' לא זוגיים + מס' זוגיים ממס' 83 ומעלה(,

אלעזר המודעי, יהושוע בן גמלא, יהושוע בן נון

קלפי במינהל קהילתי גוננים, רח' אליעזר הגדול 4

אורבך גדי קלובגאנט בן-ציון עדי הנדלר קילשטוק אפרים צ'ונה יאיר ברנץ שי

כרמי אברהם סעידוב יוסף אסולין שלומיתמר יוסף

עיתון מינהל קהילתי דרוםגוננים א'-ט' • פת • גבעת האורנים • גבעת הורדים • רסקו

קלפי

19

שם: בן-ציון קלובגאנטגיל: 38

כתובת: אליעזר הגדול 8/18על עצמי נולדתי באוסטרליה ועליתי ארצה לפני 13 שנים. מאז שעליתי ארצה זכיתי לגור

במספר שכונות בירושלים. לפני שנה וחצי עברתי לקטמונים יחד עם אשתי פנינה ושני ילדינו, אליה בת השנתיים וחצי ואיתי בן השמונה חודשים. במשך ארבע השנים האחרונות עבדתי כמנהל

שיווק ופרסום של ארגון "נפש בנפש" המסייע לאלפי עולים חדשים מארצות הברית, קנדה ואנגליה כל שנה. לפני כן הייתי מנהל השיווק של "יד ושם". אני מארגן אירועים חברתיים לרווקים ורווקות

באזור ירושלים וגם מתנדב בארגון "שולחן לשולחן". אני מרגיש שכ’עולה חדש ותיק' יש לי איזון בריא של ערכים ישראליים ומערביים שיאפשרו לי לתרום רעיונות מקוריים ואנרגיה טריה

היכולים לסייע בקידום ושיפור פני השכונה. אני מאוד אוהב את העיר שלנו ומאוד חשוב לי שהיא תמשיך לשמור על האופיה הקסום ועל גוונה הייחודי– תוך כדי שהיא מצליחה לספק את הצרכים

המתפתחים של האוכלסיה.הכי בוער כאב לשניים, אני נחרץ לוודא שהעיר יכולה לספק את כל השירותים וההזדמנויות

שיבטיחו לדור העתיד את האופציה והיכולת להתפתח ולשגשג – הן מבחינות תרבותית, חינוכית, ספורטיבית, ועוד...

למה בחירות אנחנו זכינו לחיות במדינה דמוקרטית וכאשר יש לנו את האפשרות להשפיע חובה עלינו לעשות זאת.

המקום שלי המקום הכי אהוב עליי בשכונה זה הפארק ליד הבית שלי כי שמה הבת שלי נהנית לשחק ולצחוק.

זיכרון אישי לצערי, האירוע היחיד שאני זוכר מהשכונה זו הכנסת ספר תורה. למה לצערי? כי הייתי רוצה להגיד הרבה דברים אבל לא היו וזה משהו שאני רוצה לשנות.

לא יודעים עלי לאורך כל תקופת השבי של גלעד שליט אני אמרתי פרק תהילים בדרך לעבודה, וכל פעם חשבתי לעצמי: "אין הרבה שאני יכול לעשות כדי לעזור לו, אבל אולי הדבר

הקטן הזה שאני כן יכול לעשות יעזור טיפה, אולי זה יתן לו כוח או יגן עליו איכשהו ואולי זה יגרום שיהיה לו יום יותר טוב מאתמול."

שם: עדי הנדלרגיל: 49

כתובת: האמוראים 25

על עצמי נשוי לשירה ואב לנעה ותמר, עוסק בייעוץ תקשורתי ומתגורר ברחוב מעגלי יבנה.

יחד עם פרופ' קימי קפלן הקמתי את ועד התושבים למען פארק המסילה. מאות תושבים לוקחים חלק בארבע השנים

האחרונות בפעילות הקהילתית שמעודדת את העירייה להקים פארק באזור פסי הרכבת הנטושים שבין גוננים, תלפיות ומקור

חיים – זאת במקום לסלול בו כביש כפי שתוכנן. המאבק הצליח, העירייה ביטלה את סלילת כביש ובחודשיים

האחרונים העבודות לבניית הפארק החלו.

הכי בוער הגיע הזמן שעיריית ירושלים תפסיק לראות בשכונת גוננים את האחורי החצר האחורית של המושבה הגרמנית וקטמון הישנה. אני מתכוון להביא את העירייה

להשקיע בשכונה תקציבים ומשאבים שמגיעים לה בזכות ולא בחסד. אני מתכוון להשקיע בעיקר בשני תחומים:

מרחבים ציבוריים: הגינות הציבוריות, מבני חינוך וקהילה, כבישים ומדרכות סובלים מהזנחה רבת שנים של העירייה.

המינהל הקהילתי צריך להוביל את דרישת תושבי השכונה

לשיפור המרחב הציבורי והחזרתו לשימוש התושבים. חינוך: עתיד השכונה נמצא במוסדות החינוך.

יש כאן מגוון רחב של מוסדות חינוך שמושכים משפחות צעירות רבות. אנחנו צריכים לפתח יותר את המגוון החינוכי

בשכונה, לדאוג לחינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי, והכי חשוב: להיות ערבים לכך שכל ילדי השכונה יסיימו בהצלחה את

לימודיהם וייצאו לחיים האמיתיים עם הזדמנות שווה כמו כל אחד אחר.

המקום שלי בט"ו בשבט 2010 העירייה קיימה את טקס הנטיעות המרכזי בגינה הקהילתית מעגלי יבנה. עבורי ועבור

עשרות הפעילים של פארק המסילה זה היה אחד האירועים המרגשים והמשמעותיים יותר. ראש העיר ניר ברקת נטע עץ

במקום בו קודמו בתפקיד תכנן לסלול כביש דו מסלולי. לא יודעים עלי הייתי עורך החדשות של עיתון כל העיר

ולפני כן סיקרתי מספר שנים את התחום המוניציפאלי. שכונת גוננים הפכה להיות השכונה האהובה עליי בירושלים בזכות

האוכלוסיה המיוחדת שחיה בה, הגיוון והמסורתיות.

שם: יוסי סעידובגיל: 34

כתובת: מעגלי יבנה 115

על עצמי נשוי + 3, בעל תואר שני במנהל עסקים מהאונ' העברית, עוסק בייעוץ וחונכות עסקית ובנהול פעילויות בתחום המחשבים והאינטרנט. מתנדב ביחידת הסיור במשטרה, בסיירת הורים

בשכונת גוננים וחבר בהנהלת השכונה. מתגורר בשכונה משנת 1999.מה בוער

יצירת יחסי אמון בין העירייה לשכונה ומניעת ביצוע פעולות עירוניות בשכונה בלי התיחסות לדעת תושביה.

שיפור וטיפוח המרחב הציבורי והפיכת השכונה למקום שנעים להגיע אליו ולטייל בו.החדרת התחושה לתושבי השכונה שהרחוב הוא המשך של הבית וטיפוחו אינו רק באחריות העירייה.

למה בחירות היכרות עם נציגי מנהל ועם תהליך הבחירות תחשוף את תושבי השכונה לנציגים ולנושאים בהם מטפל המנהל, ומכאן אני מקווה גם למעורבות גבוהה יותר ולאכפתיות גבוהה יותר

לשכונה ולמרחב הציבורי.המקום שלי ישנם מספר מקומות האהובים עלי: ביה”ס קשת, בו למדו ילדי, אשר מהווה בעיני

דוגמא מצוינת למערכת חינוכית טובה שגם משפיעה על הסביבה בה היא נמצאת. מרכז קנגורו על כל פעיליותיו המגוונות, והמרכז המסחרי הקטן בו הפלאפל של מאיר שנמצא כמה מטרים מביתי,

שמעבר לכך שתמיד מוצאים שם מה לאכול, כיף לראות את המקום פעיל ושוקק חיים.לא יודעים עלי אני מתנדב ביחידת סיור במשטרה ומתנדב בסיירת הורים למאבק באלכוהול.

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

20

על עצמי נשוי, אב לשלושה וסב לשניים. יזם, שאפתן ובעל חזון. עובד במשרה מלאה בביה"ח הדסה עין כרם. מעל עשור פעיל בהתנדבות מלאה במתנ"ס גוננים ומשמש כיו"ר המינהל

הקהילתי. הכי בוער ברצוני שכל תושב ותושב יחוש שגוננים הינה הבחירה הטובה ביותר עבורו למגורים,

ירגיש תחושת שייכות, אכפתיות ואהבה לשכונה. כמו כן, ברצוני שהשכונה תספק מענה כולל לכל צרכי התושבים, סביבה ירוקה ונקייה, גנים ציבוריים, מתקני ספורט, מסגרות לגיל הרך )תוך שימת

דגש על מעונות יום(, שיפור תחום החינוך, העשרת ילדים ובני נוער, פעילות פנאי לגיל הביניים ודאגה לגיל השלישי.

למה בחירותלהשתתפות התושבים חשיבות כפולה:

חיזוק מעורבותם של התושבים בנעשה בשכונה ובכך הגברת השפעתם על עתידה. אחוזי השתתפות גבוהים בבחירות יאותתו לעירייה כי לתושבים זיקה למינהל הקהילתי ולפיכך

יחזקו אותו ואת השפעתו כגורם המייצג.המקום שלי היות ואני גר בשכונה מילדותי ולא עזבתיה לאחר נישואיי, מלמד כמה אני אוהב

את השכונה כולה!זיכרון אישי לעניות דעתי לא ניתן להצביע על אירוע אחד בתולדות השכונה. ברבות השנים השכונה עברה מהפכים במגוון תחומים, החל משכונה שהגיעו אליה יוצאי מעברות ועד לשכונה

משגשגת פורחת ואטרקטיבית עבור תושבי השכונה.

שם: יוסי תמרגיל: 42

כתובת: יוסי בן יועזר 1

שם: שי ברנץגיל: 35

כתובת: רשב"ג 3

על עצמי נולדתי בשנת 1970, נשוי + 3, גדלתי בשכונה ומכיר כל אבן בה. סיימתי ביה"ס שכונתי, שירתתי בשריון כטבח ואחר כך המשכתי לעבוד בקונדיטוריות בירושלים. עוד מהביה"ס

השתתפתי בפעילויות של סיוע לנזקקים וכך גם המשכתי עד היום. אני רואה חשיבות גדולה בערכים של נתינה וערבות הדדית. שכונתנו תמיד לא הייתה קלה ואני מאוד שמח שבשנים

האחרונות חל שינוי ואנו הופכים לשכונה מרכזית בהוויה הירושלמית. מה בוער מאוד מפריע לי אך שהשכונה נראית, ברחובות יש ליכלוך רב ובזה יש לטפל בדחיפות.

כמובן שהטיפול אינו רק בידי המנהל, אך לנו התושבים יש בזה יד חזקה. שנית אפעל לקידום שיתוף פעולה ושימוש פתוח של המתקנים מקומיים לתושבי השכונה. וכמובן אפעל לחיזוק ופיתוח

של מערכת קהילתית שתפעל לחיזוק תושבי השכונה.למה בחירות הצבעה של תושבי השכונה תראה את רמת האכפתיות שלהם מעתיד ילדינו

בשכונה. הדבר יחזק את המנהל ויצור מחוייבות של המנהל כלפי תושבי השכונה. אני כנבחר ציבור אפעל למילוי תפקידי בתור שליח שלהם ואפעל ללא הרף למענם.

המקום שלי מרכזים מסחריים שכונתיים, לדעתי מקום זה משקף את רוח שכונתינו. בנוסף לאוכל הטעים, תמיד שם פוגשים חברים וותיקים והמון צעירים. שם מחליפים הרבה מידע לטוב

ולרע על שכונתנו האהובה. אני מרגיש בתור תושב השכונה חשיבות גדולה במקומות אלה ואפעל בתור נבחר דרך המנהל לחיזוקם ולריבוי מקומות פנאי בשכונתינו, אם דרך תמיכה בעסקים קטנים

ואם ביוזמות ויצירת מקומות תרבות חדשים. זיכרון אישי אחד האירועים המרכזיים של השכונה לדעתי הינו תהליך שקורה מתחת לאפנו,

והוא התחזקות תושבי השכונה גם ברמה השכונתית וגם ברמת העיר. לתהליך זה דרוש חיזוק והמנהל יכול לסייע בהרבה.

לא יודעים עלי אני מאוד אוהב ספורט וכצעיר הייתי אחד האוהדים השרופים של בית"ר,עד היום. גדלתי בתור חילוני והיום אני יותר מקורב לדת ומנסה למצוא איזון בין השניים.

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

שם: כרמי אברהםגיל: 60

כתובת: אלעזר בן יאיר, גונן ג'

על עצמי שכונת גוננים היא הבית שלי מיום היוולדי ועד היום. אני נשוי לתמר - ילידת השכונה ועו"ד במקצועה. אב

לאורי וליהונתן. בעל השכלה אקדמית ועוסק בפיתוח תוכנה. בעבר עבדתי בחברת SoftwareAG העולמית וכיום מפתח מערכות פיננסיות בגוף בנקאי. קצין מילואים פעיל בדרגת סרן.חבר בפורום משפחות צעירות ומעורב בנעשה בשכונה

ובמנהל הקהילתי.

הכי בוער כאב לילדם קטנים, נושא החינוך חשוב מאד בעיני. שכונת גוננים היא מוקד משיכה לאוכלוסיה צעירה ולכן

ראויה למוסדות חינוך מהשורה הראשונה.המרחב הפיזי על כל היבטיו – מניקיון, דרך תשתיות ונגישות

ועד גינון וגנים ציבוריים מחייב שיפור ברמה המיידית. נדרשת עבודה רבה כדי להגיע לסטנדרטים מקובלים.

למה בחירות מעורבות ואכפתיות של תושבי השכונה בתהליך הבחירות, היא הכרחית לעתיד טוב יותר. עבור

התושב/ת, זוהי הדרך היעילה ביותר להשפיע על מצב השכונה

בשנים הקרובות. ככל שתגדל המעורבות ויורחבו המעגלים הקהילתיים בהמשך, נוכל להביא להישגים לטובת הכלל.

המקום שלי מסילת הרכבת הישנה מצומת אורנים ועד פת – איזור עזוב במשך שנים שיש בו פוטנציאל אדיר להפוך לפארק

מדהים. כילד, איזור המסילה היה מגרש המשחקים שלי ולכן מציף בי זיכרונות.

טיילתי ורכבתי על אופניים בשבילים הסמוכים למסילה. בקיץ אכלתי שקדים ישר מהעץ ובחורף הקפצתי אבנים בשלוליות.

זיכרון אישי גרתי מספר שנים בקטמון ח', מול פרויקט "הולילנד". עוד לפני ששמעו בארץ על עלילותיו, צפיתי בעוול

נבנה מול עיני. ראיתי איך הבניינים המכוערים מסתירים את השמש מוקדם מהצפוי ומטילים צל מעיק על הסביבה. הגעתי לתובנה שכולנו חייבים להיות מעורבים בנעשה סביבנו, כדי

שדבר כזה לא יישנה.לא יודעים עלי אני אוהב לטייל. לצד אשתי ובני בן ה-4

וכמובן עם הקטנצ'יק על מנשא גב, אני מוכן לכבוש כל הר.

21

שם: קילשטוק אפרים גיל: 49

כתובת: אלכסנדריון 6על עצמי נשוי 7+ ילדים הלומדים במוסדות החינוך השונים בירושלים מגיל הגן עד התיכון,

הגעתי לירושלים בשנת 1985 לאחר השירות הצבאי סדיר+קבע כמפקד בחיל-האויר, למדתי בישיבת מכון מאיר ולאחר מכן עסקתי בתחום העיתונות ככתב וצלם עצמאי בעיתונים שונים,

במקביל לעבודתי סיימתי בהצטיינות לימודי תואר ראשון בחינוך, דבר שהוביל אותי לתרום בנושא החינוך בתחומים הבאים: יו"ר וועדת החינוך במנהל הקהילתי נחל"ביה, סיו"ר וועד ההורים בביה"ס

דוגמא,עוזר ליו"ר וועדת החינוך של הכנסת ויועץ לשר הרווחה.נושא ההתנדבות והתרומה לחברה הם ערכים שעליהם גדלתי ואותם אני מנחיל לילדי מגיל צעיר

פעלתי בתחומי ההתנדבות השונים-משא"ז, עזרה לקשישים, חבר האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, חבר המנהל הקהילתי.

גם ילדי מתנדבים במד"א ובמכבי-האש וכן פועלים בתנועות נוער , בני עקיבא ומדריכים בתנועת "צמרת" ,המקרבת בין דתיים לחילונים .

כיום אני מורה ומחנך חיילים במערך הגיור של צה"ל. הכי בוער יש מס' רב של נושאים חשובים : בית ספר ראוי לילדי השכונה, ניקיון השכונה, שידרוג

הרחובות וגני המשחקים, שמירה על צביון השכונה, מלחמת חורמה בתוכנית פינוי בינוי כפי שהוצגה ומניעת השתלטות אנשי נדל"ן הרוצים להפוך את השכונה ל-"הולילנד 2".למה בחירות מספיק לקטר בסלון! דרוש צעד קטן לקלפי כדי להגשים רעיונות

המקום שלי בתי הכנסת וגני המשחקים אלו המקומות שבהם נפגשים אנשי השכונה ללא מחיצות ומתוך אהבה ושיתוף.

לא יודעים עלי הייתי בן בית אצל הרב רפאל לוין זצ"ל)בן הצדיק הרב אריה לוין זצ"ל(והראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל זכיתי לשמש אותם, ללמוד מהם תורה, אהבת ישראל ועזרה

לזולת. במשך שנתיים הייתי מובטל החתמתי כרטיס אבטלה עם כל מובטלי עם ישראל ואף אחד לא יכול לספר לי על ההרגשה.

שם: גדי אורבךגיל: 40

כתובת: אליעזר הגדול 8/30על עצמי אני נשוי ואב לשלושה. נולדתי בירושלים גדלתי בשכונת בית וגן ולפני שש שנים

עברתי לגור בשכונה. בשנתיים האחרונות, הייתי שותף יחד עם הורים נוספים להקמת בית הספר הממלכתי דתי "גוננים" בשכונה ועד לימים אלה הייתי חבר בועד ההורים שלו. אני עובד כמהנדס

בחברת י.ב.מ. בגן הטכנולוגי במלחה.מה בוער חשוב לי לטפח את החינוך שמקבלים ילדי השכונה. בכוונתי לפעול כך שתלמידי

השכונה ייהנו מחינוך טוב ואיכותי בתוך השכונה. חשוב גם לטפח את המרחב הציבורי של השכונה. השכונה נהנית ממבני ציבור רבים שמצויים בה. יש להבטיח כי תושבי השכונה יוכלו להשתמש במבנים האלה לצרכיהם ואלה לא ישמשו רק את

יתר תושבי העיר. אנו יכולים להנות יותר מבתי ספר, מרכזים עירוניים, מגרשי ספורט, גינות משחקים ושטחים פתוחים שנמצאים בשכונה.

למה בחירות אם אין אני לי, מי לי? תושבי הקטמונים נוטלים את היוזמה לידיהם ופועלים יחד לשיפור מצבם.

אם אנחנו נזלזל בעצמנו ולא נקום ונצביע מה לנו כי נלין על העירייה ועל שאר רשויות השלטון? וכשאני לעצמי, מה אני? חברי ההנהלה הציבורית יונקים את כוחם מהציבור. כל המצביע/ה

בבחירות מבסס/ת את הלגיטימיות של ההנהלה הנבחרת. ואם לא עכשיו, אימתי? הבחירות למנהלים הקהילתיים נערכות אחת לחמש שנים. גורל השכונה

לחמש השנים הבאות יקבע בבחירות הקרובות. המקום שלי אשתי ואני נהנים לשחק עם הילדים בגינה שברחוב יוסי בן יועזר, זהו מקום מפגש נחמד לצעירים ולמבוגרים שגרים בסמיכות. יש במקום דשא ומתקנים לילדים, ספסלים למבוגרים

וקצת צל )אם באים בשעות אחה"צ המאוחרות(. זיכרון אישי הקמת ביה"ס ממ"ד "גוננים" בשנה שעברה. ביה"ס נמצא ברחוב הורקניה והוא

משרת את ילדי השכונה. כיום לומדים בו כ 150 תלמידים בשש כתות.לא יודעים עלי אני שוחה פעמיים בשבוע עם קבוצה שבה שחיינים בני 25 עד 68)!(.

שם: יאיר צ'ונה גיל: 54

כתובת: טוביה 6

על עצמי נשוי +4, סב לשני נכדים )השלישי בדרך( ,התנדבתי בעבר במשמר האזרחי, כיום אני עוזר

לעמותות המסייעות לחסרי יכולת ובחלוקת מזון בחגים למשפחות נזקקות, חבר ופעיל בארגון ליוצאי יהדות

כורדיסטן, ממשיך את דרכו של אבי ז"ל בבית הכנסת משכן יעקב כיו"ר בית הכנסת ועזרה לציבור

מהמתפללים. בשנים האחרונות דאגתי לשיפוץ בית הכנסת ואף יזמתי כינוס קבוע של שירי בקשות בכל יום שישי בהשתתפות עשרות מתושבי השכונה - דבר שגרם לנחת רוח גדולה אצל הרב אברהם קריספין רב השכונה.

לפרנסתי היום אני עובד בהסעות מבוגרים ונזקקים. הכי בוער הייתי רוצה מאוד לקדם מאוד את צעירי

השכונה, לכוונם ללימודים גבוהים ולעזור להם בהשגת מלגות. הייתי מקדם הקמת גני משחקים לילדים קטנים

כמו בעיר מודיעין, דבר שיעזור להשאיר את הזוגות הצעירים בשכונה. כמו כן להעשיר את מגוון החוגים

לילדים ומבוגרים במסגרת המתנ"ס.

למה בחירות חשוב מאוד להצביע בבחירות על מנת לשמור על האינטרסים של התושבים מול העיריה, ועל

מנת לדאוג לצרכי התושבים ברמה יומיומית.

המקום שלי בית אבי ז"ל ואמי ברחוב יהודה הנשיא, שם עברה עליי ילדותי ושם אני נהנה לבקר את

התושבים המבוגרים בעיקר בימי שישי עם הריחות של הבישולים וההכנות לכבוד שבת קודש, כמו כן אהבתי

הגדולה היא בית הכנסת משכן יעקב.

זיכרון אישי לצערי אני זוכר כל יום את מועדון ההסתדרות ברחוב שנהרס, המועדון שהיה לנו מקום חם

ושם היו נפגשים כל צעירי השכונה בשנות השמונים והתשעים, היום ישנם שם יציקות של בטון שנזנחו כבר

במשך שנים רבות.

לא יודעים עלי אני איש של נתינה ובמקביל איש של עשייה וכשאני מסמן יעד אני משתדל להשיגו.

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

22

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

שם: שלומי אסוליןגיל: 33

כתובת: אנטיגנוס 21

על עצמי לשכונת קטמונים הגעתי לפני כ- 7 שנים במסגרת פרויקט סטודנטיאלי שנקרא יע"לה – יחד עובדים למען הקהילה. הקמתי והדרכתי קבוצת נוער שפעלה בשכונה 4 שנים. לירושלים הגעתי

בשנת 2003 מקרית-גת ובשנת 2006 סיימתי לימודי תואר ראשון במדע המדינה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. לפני כשנתיים סיימתי לימודי אדריכלות "בצלאל" וכיום אני עובד כאדריכל

בירושלים. אני מאמין שהיהדות מספקת תשובות למרבית השאלות. כיום אני נשוי לשירה ואב לאיתמר. מה בוער הפן הסביבתי והתכנוני שכונת קטמונים צברה במהלך השנים שכבות רבות שהפכו אותה

לשכונה עם אופי ירושלמי ייחודי ומגוון שאותו יש לשמר כערך. כיום עומדת על הפרק תכנית אב גוננים )פינוי בינוי( שמאיימת להחריב את השכונה. מרבית תושבי השכונה מבינים שיש לסייע בפתרון

בעיית הדיור בירושלים ומנגד מבינים שניתן לעשות זאת אחרת. תושבי השכונה צריכים להתעורר ולהירתם למאבק משותף לסיכול התכנית המוצעת וליצירת אלטרנטיבה תכנונית חדשה ורגישה

שתטיב עם תושבי השכונה בהווה ובעתיד.חינוך ותרבות - מערכת החינוך בשכונה עוברת תהפוכות יחד עם תהליכי ההתחדשות הקיימים

בשכונה. בי"ס דנמרק למשל הולך ודועך לעומתו בי"ס קשת בעל הצלחה אבל חלקית, שכן מרבית מתלמידיו אינם תושבי השכונה. יש להפיח חיים במוסדות החינוך הותיקים ולוודא שהחדשים נותנים

מענה הולם לתושבי השכונה. לצד החינוך יש לפתח את נושא התרבות. אני סבור כי יש להפוך את השכונה למוקד תרבותי שיעשיר את רמת החיים בשכונה ויהווה אבן שואבת לכלל תושבי העיר.

למה בחירות מי שמצביע משפיע! המקום שלי האווירה והחמימות של תושבי השכונה זה המקום האהוב עלי ביותר.

זיכרון אישי לא חוויתי את תולדות השכונה אבל מחאת האוהלים של שנות ה-80 התרחשה בקטמונים ויש אומרים ששם הכול התחיל.

לא יודעים עלי חובב ואוהב לשיר פיוטים ובכלל מעריץ גדול של מוסיקה אנדלוסית ומוסיקה ערבית.

"כי האדם עץ השדה.. "

"היה היה פעם, בעיר ירוקה, גר לו איש אחד, איש

ירוק. האיש הירוק גר בבית ירוק עם דלת ירוקה וחלונות ירוקים

הייתה לו אישה ירוקה ושני ילדים ירוקים

ובלילות הוא היה ישן במיטה הירוקה שלו וחולם חלומות

ירוקים-ירוקים.."

)הכבש השישה עשר (

לפרטים: אופיר 054-5666614

"איש אשר רוח בו..."

23

24

שם: זלטה פייןגיל: 45

כתובת: רח' פינלס שמואל 23/31

עיתון מינהל קהילתי דרוםגוננים א'-ט' • פת • גבעת האורנים • גבעת הורדים • רסקו

על עצמי סנט פטרסבורג הבירה התרבותית של רוסיה, מוקד האינטליגנציה היהודית של ברית המועצות, זאת עיר הולדתי בשנת 1966. בה התחלתי את דרכי המקצועית תוך שילוב של

הוראה וספורט, ממנה עליתי לבירת ישראל ב-1992 מלאת רצון לשקוע בכובד ראש בהיסטוריה של עמי. משנת 1996 אני תושבת

גאה של שכונתינו הקטנה. הנני מורה להתעמלות, רכזת מגמת ספורט ומחנכת כיתה, בוגרת סמינר הקיבוצים ובעלת תואר שני

בהוראה. אני אם לשלושה, בעלת ניסיון התנדבותי רב.הכי בוער כבר חמש עשרה שנים אני עדה לעליות ומורדות

תלולים בחיי השכונה. כאשת חינוך ברצוני קודם כל לשים דגש על פעילות לקידום הנוער והעצמת מסגרות התומכות בה כתושבת

השכונה הדואגת, עלי לפעול בנושאים שדורשים טיפול מיידי לטובת עתידנו השקט: חיזוק הבניינים ע"פ תוכנית תמ"ע 38

והסדר מקומות חניה ברורים לרווחת תושבי השכונה.למה בחירות בסיס הכוח השכונתי הינו גילום רצון תושבי

השכונה ע"י בחירת גרעין המינהל שמייצג את כלל רצונם מול שלטונות הערייה, פועל לקידום האינטרסים המשותפים על מנת לאפשר חיים, מסודרים ומתקדמים. מינהל מגוון וחזק יכול להפוך

את היחס של השלטונות כלפי שכונתינו הקטנטנה, להזרים חידושים ותוספות לתכניות הקיימות כמו: פיתוח תשתיות, הוספת

גנים ציבוריים, שיפור פני השכונה, גידול בפעילות המתנ"סים ועוד.

המקום שלי בין בנייני השכונה, יש גן עדן קטן, שקט וירוק. זוהי רחבה מסודרת לרווחת הילדים, למנוחת התושבים ולשלווה

רגשית לאחר יום עבודה עמוס. זה המקום האהוב עלי בשעות מוקדמות של החשכה.

גם פינה יפה זו כבר דורשת התערבות ידי אדם כדי להשמר ברמה ראויה.

זיכרון אישי הסמל לצעדת השכונה לקידמה טכנולוגית, הינו איצטדיון טדי, הרי הוא דוגמא מובילה לשינוי השכונה בתקופה

האחרונה. צעד זה משך מיזמים קהילתיים נוספים לרווחת התושבים בשכונתינו. השכונה שלא זכתה עד כה ליחס הולם מהשלטונות פתאום נהפכה למוקד ההתעניינות. מאז פתיחת

האיצטדיון שכונתינו היא נקודה עסיסית על מפת ירושלים.לא יודעים עלי מאחורי דמות עדינה מתחבאת אישה חזקה.

הייתי אלופת רוסיה בריצה למרחקים ארוכים.

איזור בחירה 4 - פתברל לוקר, מבוא רוזנשטין צבי, פינלס שמואל, פישר מוריס, פת יעקב, אברהם

ארנסט, אריה בעהם

קלפי במרכז פאני קפלן, רח' מוריס פישר 20

זלטה פיין

קלפי

25

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

הרצון להגשים את הצורך הזה בשייכות אצל עולי חבר העמים הוליד את הקמתו של פרוייקט "קהילתנו". תכנית קהילתית ייחודית הפועלת

מזה כשנה במינהל קהילתי דרום. "העלייה מחבר העמים אשר התחילה מלפני 20 שנה שינתה את המצב הדמוגרפי, התעסוקתי והתרבותי של מדינת ישראל והחברה ישראלית יוזמת , פדוטנקו סבטלנה אומרת כולה" "העולים במנהל. הקליטה ורכזת הפרוייקט – השתלבו בכלל התחומים החשובים בחברה במדע, ברפואה, בחינוך. הם נותנים גם ביטוי משמעותי בספורט, במוסיקה, ובתרבות. אך בצד

התרומה האדירה, יש גם קשיים לא מעטים.."והרשויות הקליטה משרד סבטלנה, ע"פ המקומיות ניסו לעשות מקסימום בכדי לסייע קליטה זאת בכל הייתה זאת אבל לעולים, "טכנית" בעיקרה. העולים החדשים הסתגרו וחיו אשר שלהם המוצא תרבות של הבסיס על העניקה להם ביטחון ותחושת הגנה. המסגרת הקהילתית הסגורה איפשרה להם לשמור על חופשית בצורה עצמם את להביע כבודם,

ואפקטיבית, ולהתגבר במעט על קשיי השפה, יומי בקשר עם מורים, ועל חוסר ההבנה היום פקידים, ומנהלים במקום העבודה. יחידים מהם בכדי ומוכשרים חכמים זריזים, מספיק היו ולהתקדם מהר. אך אם תשאלו את להשתלב היה סבטלנה האם הקשר שלהם עם הסביבה מדובר ישר- לכם תאמר היא וקל, טבעי

בהישרדות.

"חשוב לי רק להגיד דבר אחד – עלייה זה תהליך ניתן כיצד השאלה פשוט. לא ובכלל ארוך לחברה שייכות תחושת לעולים להעניק הישראלית, מעסיקה את משרד הקליטה ואת העולם הפילנטרופי ללא הרף" מדגישה סבטלנה "והשאלה הזאת, היא שדחפה אותי להקים את

הפרוייקט".קהילתי פרוייקט הינו "קהילתנו" פרוייקט וגיבוש של קהילת המייצר תהליך של יצירה זהות ישראליים- דוברי רוסית סביב מרכיבי יהודיים. התהליך מתבצע על בסיס ציון חגים, מועדים וקבלת שבת, חנוכה, סדר פסח, סוכה

קהילתית ועוד. העולים מגיעים בהמוניהם יחד עם ילדיהם הקטנים, כאשר לרובם מדובר בחוויה וייחודית שמעניקה להם גשר אמיתי ראשונה

לחברה הישראלית. 'קהילתנו' איננו דבר המובן "פרויקט הנקרא השלטון העמים. מחבר עולים עבור מאליו רבות שנים במשך מנע ברוסיה הפוליטי מסבירה דת" סביב קהילות של היווצרות סבטלנה. "רדיפות הקג"ב אחרי קהילות היהודים זה לא קטע מהסרטים, זאת המציאות שחדרה עמוק לדם של היהודים לדורי דורות. הראציונאל רוצים אנו 'קהילתנו' אומר שאם של תכנית

שעדה כל כך גדולה ומשמעותית תיקח חלק בפיתוח הדמוקרטיה בישראל, תהיה יותר פתוחה, ותוכל לתת יותר מי מה שיש בה – יש להעניק דוגמה ותרבותית משלה. סביבה תומכת לה לראות ניתן התכנית להצלחת משמעותית בתהליך הבחירות למנהל. אחת מהנשים של "קהילתנו" הגישה מועמדות לבחירות, בתמיכה של אנשי הקהילה. מהלך שהיה נראה דימיוני

לפני כמה שנים".

לקחת חלק בפרוייקט תושבים המעוניינים מוזמנים להתקשר לסבטלנה- 02-6481124

מטרת התכנית היא לפעול באיזורים שבהם יש ריכוז עולים גדול שגרים ותיקה, לאתר ביחד עם אוכלוסיה תושבים שרוצים לשפר את סביבת במקום שינוי ולהוביל מגוריהם מגוריהם. התכנית משותפת לארגון ירושלים, מינהל הג'וינט, עיריית ומשרדי וגופים דרום קהילתי

ממשלה.

ועדי מוקמים התכנית במסגרת שמשפרים בתים וועדי כניסות ומשפצים את הבתים בהם הם גרים, מתקיימים שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים הפועלים בשכונה כגון ועד הקהילה האתיופית, ולפני כשנה הוקם קורס פעילים. רצון והביעו ראיון לקורס הפעילים הצטרפו תושבים שעברו ויכולת לפעול למען שינוי בשכונה. בחודשים הראשונים לקיום הקורס למדו הפעילים מה זה אומר להיות פעיל, איך מחליטים מה

רוצים לשנות וגם איך עושים את זה. לפני יש חודשים,לאחר שראו שבשכונה מספר קשיים בנגישות לקשישים נכים ואמהות עם עגלות ילדים, בחרו הפעילים לעסוק בנושא יצאו ראשון בשלב בשכונה. הנגישות הפעילים לסיור בשכונה, ותיעדו מפגעים שיש ברחוב כגון מכסי ביוב שבורים, ערמות זבל ברחוב, כתובות גרפיטי ועוד. לאחר מכן דיווחו הפעילים על המפגעים למוקד 106

שתיקן את רובם בזריזות ראויה לציון.יעל עם הפעילים נפגשו שעבר בשבוע הנגישות מחלקת מנהלת מרום-אבישר בעיריית ירושלים, שמעו ממנה על פעילות המחלקה, למדו על פרויקטים המתבצעים

בעיר ודיברו איתה על מה אפשר לעשות למען השכונה בתחום זה.לכם התושבים, אומרים הפעילים-"אם יש לכם מפגע ברחוב אל

תהססו לפנות למוקד 106 ולבקש שיבואו לתקן, והכי חשוב- אם אתם רוצים להצטרף ולהוביל שינוי בשכונה,

נשמח אם תצטרפו אלינו לקורס הפעילים".לפרטים והצטרפות, פנו לרכז תכנית משעו"ל בשכונה

אמיתי שוחט: 02-6480194 )בלשכת גונן( shamitai@jerusalem.muni.il

סווטלנה בהכנות לערב קהילתי

מה בשכונה

26

'קטמון' )המכונה כיום, 'קטמון הישנה'( החלה להבנות בתחילת המאה ה-20 על ידי משפחות המילים סימון. סן למנזר בסמוך ערביות

היווניות – 'קטה-מוניס' פירושן 'על יד המנזר'.הערביים תושביה ידי על נעזבה השכונה בתש"ח. בבתיה שוכנו מפוני הרובע היהודי,

פקידי ממשלה ועולים חדשים. כדי ליצור מענה מגורים נוסף לעולים הרבים החלה בניית שכונה חדשה בסמוך. השיכונים נבנו ב-1952 קרוב א' הראשונים של קטמון

לשכונה הערבית שניטשה.נבנו שאר שכונות החמישים שנות במהלך קטמון. לכל אחת משכונות קטמון נוספה אחת

מאותיות ה-א'- ב'.

והפחות שגור של השכונה הוא השם הרשמי גוננים. מהיכן מגיע שם זה? מה משמעותו?

עולה ירושלים עיריית בארכיון ממסמכים שיעקב אריכא, מי שהיה מעורב במאמץ של ועדת השמות לשנות לעברית את שמותיה הציע בירושלים, השכונות של הערביים בתאריך 9.6.1957 את השמות גונן או מגן או

מגינים. כך הוא מנמק את דבריו:"אנכי סבור, כי קריאת אחד השמות גונן או מגן פועל כשם קטמון שכונת על מגינים או לפעולות ההגנה וצבא ההגנה לישראל בתחומי כדי לספק תביעות בה יהא רבתי. ירושלים

לשכונות שמות לקרוא שונות על המדינה בירתה של בתחומי ה'הגנה' ושל שמות מפקדים של שפעלו לישראל ההגנה צבא של בתחומיה או בסביבותיה ירושלים רבתי ושנפלו במערכה או כן. שם החיים אחרי מן שנעדרו 'וכולל יהיה בבחינת כולל כנ"ל

יחד זכר'".

בועדת התקבלה ב-20.7.1958 ירושלים של העירונית השמות שמות לעברות רשמית החלטה

שכונות שנשאו שמות ערביים)קטמון, בקעה, אבו תור, שמעא, מוסררה(. שכונת קטמון טלביה, קיבלה את השם גונן. שם השכונה ושמות הרחובות בקטמון הישנה: וכד' הפלמ"ח הל"ה, השיירות,

מעלים על נס את זכרון הקרבות בתש"ח. למרות כל זאת שם השכונה אינו שגור בפי התושבים,

ואינו מצליח למלא אחר ייעודו.להחדיר השמות ועדת של הרבים מאמציה למרות צלחו. לא לשכונות עבריים שמות והקישור גונן השם הרבה של הרלוונטיות היוו בהן העירוני הקו הנוסף לשטח בשנות שיכוני הקטמונים מגן לעיר מדרום השם קטמון

כבר היה שגור בפי התושבים. כך נותר 'קטמון' שמה ה'לא רשמי' השכונה.

תקוותו של אריכא שהשם גונן יספק תביעות שונות לקריאת שמות רחובות על שם מפקדי ההגנה 'בבחינת וכולל יחד זכרם',לא התממשה אף היא. כבר ב-6.2.1958 נקבע שיקראו מספר רחובות בקטמון ח'-ט' על שם מייסדי ההגנה

ומפקדיה )יצחק שדה, יעקב ברגר,

שבניגוד קרה, כך ועוד...( גולומב אליהו גונן לא לכוונתו המקורית של אריכא השם חלחל לתודעת הציבור ודווקא זכרם של אנשי של בשמותיהם בפועל ונוכח קיים ההגנה

רחובות השכונה.

עוד על השכונה, רחובותיה, שמות הרחובות ופרטים נוספים מפרקי ההיסטוריה בטורים

הבאים.

מאת: טליה זיסקין, בית הספר ללימודי ירושלים, יד בן צבי

הרעיון שעמד ביסוד הקמת העמותה היה מתן חינוך עיוני ברמה גבוהה ביותר לבני השכונות ועיירות הפיתוח – חינוך שיוביל

לתעודת בגרות וללימודים אקדמיים. חינוך כזה היה עד להקמת קדמה זכות השמורה לתושבי שכונות ויישובים מבוססים בלבד. להעניק שאפה קדמה חינוך כזה לבני נוער שזכו לחינוך בעיקר כה עד מקצועי או לחינוך עיוני ברמה ירושה, שלא איפשר להם להמשיך ללימודים

גבוהים.

כל איכותי, המכין את עיוני חינוך כי מקימי קדה האמינו התלמידים לתעודת בגרות מלאה, הוא זכות יסוד חברתית ותנאי ולכינון חברה המבוססת על עקרונות בסיסי לגישור פערים

הצדק והשיוויון.העמותה חתמה על הסכם עם משרד החינוך להקמת 15 בתי ספר תיכונים עיוניים בשכונות ובישובים, שבהם רוב בני הנוער לא השיג תעודת בגרות מלאה, ושיעור הנשירה מבית הספר התיכון

הגבוה במיוחד.

1994 נפתחו שני בתי הספר הראשונים: בשכונת בשנת הקטמונים בירושלים ובשכונת התקווה בתל- אביב.שנה לאחר מכן נפתח בית הספר בקריית מלאכי..."

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

מנזר סן סימון. צילום: ד"ר אבישי טייכר

מתוך הספר "קולות משכונת הקטמונים"

על ההיסטור - מדור היסטורי

27

פרטים בטלפון:02-6481104 ,057-9456228

www.gonenim.co.il :או באתר

טרום כלילילדים

בגילאי 3-5

מפגשים מוסיקלים בשילוב

הנאה ומשחק

שיעורי בלטקבוצות מתקיימות

לפי קבוצות גיל

נא ליצור קשר לפרטים נוספים

שיעוריהעשרהלכל

הנרשמים

תיאוריה…מוסיקליתהאזנה…

תזמורת…

בניצוחשלי ברלינסקי מקהלת

קאפלטהלגילאי 16 ומעלה

שיעוריםפרטייםבנגינה

גילאים 6 ומעלה

כינור פסנתר גיטרה

תופים סקסופוןחליל חלילית

צ'לו שירה קלרינט ועוד

28

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

סיוע משפטי של משרד המשפטים:נושאי הסיוע: כל הנושאים.

כתובת: מגדל העיר, רח' הסורג 1, בית מצפה קומה ב', ירושלים. טלפון: 02-6211333

הערה: מיועד למעוטי הכנסה בלבד. המרכז לפלורליזם יהודי - סיוע משפטי לעולים:נושאי הסיוע: סיוע בנושאים הנובעים מעצם היותו של

הפונה עולה.כתובת: רח' המלך דוד 13, ירושלים. טלפון: -02

. 6203323 ש.י.ל- שירות יעוץ לאזרח:

נושאי הסיוע: ביטוח לאומי, יחסי עבודה, תעסוקה והכשרה מקצועית, שיכון ובתים משותפים, צרכנות,

ענייני משפחה, בריאות, מסים ועוד.כתובות וטלפונים ברשימה נפרדת מצורפת.

1800-50-60-60 מרכז ארצי על"מ - עמותה ליעוץ מעשי ולסיוע צרכני:

נושאי הסיוע: ענייניי עבודה, ביטוח לאומי, בתים משותפים, דיור ושיכון, בדיקת חוזים, הוצאה לפועל,

הגנת הצרכן ותביעות קטנות.רחוב הירקון 35, בני ברק

ויצ"ו ישראל:

נושאי הסיוע: ענייני משפחה.*הערה: הסיוע לנשים בלבד. ירושלים כתובת: רחוב

מאפו 1. טלפון: 02-6253641 . נעמ"ת:

נושאי הסיוע: ענייני משפחה, ירושה, יחסי עבודה.* הערות: הסיוע לנשים בלבד. גובים תשלום עבור שירותים מסוימים. מקרים סוציאלים ללא תשלום.

ירושלים טלפון: 02-5610608 עמותת סינגור קהילתי:

נושאי הסיוע: כל הנושאים.כתובת: רח' יהודה הנשיא 1. ירושלים. טלפון: -02

.6402555 האגודה לזכויות האזרח :

נושאי הסיוע: אפליה בקבלת שירותים, תעסוקה, שכר, סיוע בדיור, אשפוז כפוי, פגיעה בזכויות עצירים

ומעצרים שלא על-פי חוק.כתובת: ת.ד. 35401, ירושלים )91352(. טל': -02

6521218 )ייעוץ טלפוני בלבד(. ההסתדרות החדשה:

נושאי הסיוע: ענייניי עבודה ויחסי עובד-מעביד.כתובת: רחוב שטראוס 17, ירושלים. טלפון: -02

.6207222*הערה: לחברי הסתדרות בלבד.

הסנגוריה הציבורית:

נושאי הסיוע: יצוג משפטי בעניינים פליליים.כתובת: משרד המשפטים, בן-יהודה 34, ירושלים.

טלפון: 02-5696180 . המועצה הישראלית לצרכנות:

נושאי הסיוע: טיפול בתלונות בנושא צרכנות.טלפון: 03-6241034

בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם

מוגבליות:נושאי הסיוע: סיוע לנכים בלבד.

כתובת: רח' כנפי נשרים 3, ת.ד. 35401, ירושלים. טלפון: 02-6521308 .

*הערה: תאום טלפוני בלבד בין השעות 12:00-10:00 אב"י- האגודה הבינלאומית לזכויות הילד

נושאי הסיוע: זכויות קטינים בכל התחומים )חינוך, בריאות וכו'(.

כתובת: רח' יצחק אלחנן 2, ירושלים. טלפון: -02.6223503

"טבקה" - מרכז לסיוע משפטי וסינגור קהילתי

ליוצאי אתיופיה:נושאים: ייעוץ והכוון בנושאים הקשורים למימוש

זכויות, אפליה ונושאים נוספיםכתובת: רחוב המלאכה 2 מתחם עסקים פולג ת.ד. 8291,

נתניה 42504, טלפון: 072-2424622

לתשומת לב: המידע ניתן כשירות בלבד. אין במידע זה המלצה על גוף זה או אחר.

הסיוע הניתן על-ידי הגופים הוא באחריות הגוף הנותן בלבד ואין למערכת כל אחריות לגביו.

כל הקיץ העם דרש צדק חברתי, אבל לא תמיד צדק איך לדעת קל חברתי נוגע אלינו ביום את לקבל ואיך יום המגיע לנו. מאז הוקמה ב-1993, פועלת עמותת סינגור קהילתי לקידום ומימוש זכויות חברתיות וכלכליות, לצמצום פערים וליצירת סולידריות קהילתית. העמותה הינה ארגון התנדבותי, ללא

מטרת רווח.ב"חנות הזכויות", מרכז סינגור שהיום ממוקם בתוך מרכז קהילתי ויצ"ו-כגן, רחוב רבי צדוק 6, ניתן לקבל מידע וליווי בנושאים רבים כולל דיור ציבורי, שכירות, זכויות עובדים, זכויות

של משפחות חד-הוריות, ביטוח לאומי, טיפול בחובות להוצל"פ וצרכנות. ניתן לפנות בימי ראשון, שני ורביעי ללא קביעת תור מראש

וללא תשלום או לפנות בטלפון 6714524. קואופרטיב מזון קהילתי קטמון, שחגג השנה 10 שנים להקמתו, מאפשר לתושבים לרכוש מזון במחירים מוזלים תוך כדי הפעלת החנות בצורה התנדבותית על ידי חברי הקואופרטיב. כל אחד יוכל להצטרף, כאשר כל חבר משלם

5 ₪ דמי חבר לחודש ומתחייב לתורנות פעם הקנייה כוח מגדילים את כולם בחודשיים. מזון במשותף הזמנת מצרכי ידי על שלהם במחירים סיטונאים מוזלים. חברי הקואופרטיב עוסקים בתפעול משותף: מהזמנת הסחורה, דרך

סידורה ועד למכירתה.הקואופרטיב ממוקם ברחוב הנוטרים 3, טלפון

6799294. מכירות בימי שלישי מ-12:00 עד 19:00 ומימי חמישי מ-15:00עד 18:00.

כיום פועלים בעמותה שתי קבוצות פעילים, במטרה לשנות מדיניות ולהטיב את מצבם של בדיור עוסקת קבוצה אחת הקהילה. תושבי ציבורי ופתרונות דיור אחרים. קבוצה אחרת עוסקת בנושא של שכר מחיה הוגן - לא עוד שכר מינימום, אלא שכר שמאפשר קיום בכבוד. ברחוב תצטרפו! משרדי העמותה ממוקמים

יהודה הנשיא 1, קומה ב', טלפון 6402540.

ליצירת קשר:jerusalem@advocacy.org.il

למידע נוסף:advocacy.org.il

29

24 שנים בשכונה. הגעתי עם סיפור אישי: התינוקת שנולדה ישר לבית החדש בקומת

קרקע עם מעט שכניםהדבר הכי אהוב בשכונה: קרוב לכל מקום

ואין חתך ברור באוכלוסיה יש הכל מהכולמשפט לחיים: מה ששנוא עליך אל תעשה

לחבריך

נולדתי כאן. ההורים שלי עלו סיפור אישי: לכאן בשנת 1951

הדבר הכי אהוב בשכונה: כל החיים שלי פהמשפט לחיים: חיה ותן לחיות

גידי חיים, סופר עדיקהסיפור אישי: 46 שנה, הגעתי מחיפה

זה המיקום, פה הדבר הכי אהוב בשכונה: מרכז העיר

ר' חנינא בן דוסא

מדרש רחוב

כוחה של תפילהבן דוסא היה אחד מהחסידים רבי חנינא הגדולים שבתלמוד ואנשי האמונה. כל דורו ניזון בזכותו. והוא היה מסתפק בקב חרובים

מערב שבת לערב שבת. וגם מאלה נתן לדל. לו לא המדרש היה עיקר, אלא המעשה. היה

עובד את השם ביראה.

פעם אחת היה עומד בתפילה לפני קונו, בא חברבר בעל ארס נורא ונכרך על רגליו. ראו התלמידים ונבהלו ואחזתם עוית והוא לא

הפסיק בתפילתו ושפתיו מלחשות.

פתח החברבר את לועו והכישו, וירימו קול זעקה: והנה ראו את החברבר עצמו נופל מת מיד, ורבם מתפלל הלאה. מעין נובע מגנו

של עדן נתבקע פתאום מתחת רגליו וירפא. לאחר שסיים תפילתו, נגשו אליו הנבהלים וישאלוהו לומר: רבינו איש המופת, האם יבוא עלי, אם הרגשת בדבר? אמור להם: אשיח מתפילתי, אך לו הקיפוני מכל עבר,

לא הפסקתי מעבודתי לבוראי.על המת החברבר את התלמידים נטלו כתפם, והביאוהו לבית המדרש ואמרו: אוי ואוי לחברבר בו חברבר, לו לאדם שפגע אין ואמר: נכנס הוא אף ברבינו. שפגע אמרו: ממית. החטא אלא ממית, חברבר

משמת רבי חנינא חדלו אנשי מעשה"

הסתכלות רחבהאמרה אשתו של רבי חנינא בן דוסא "עד מתי אנו מצטערים והולכים כל כך? בעניות,

בחוסר כל" אמר לה "מה נעשה"?ויתנו לך דבר מן לו "בקש רחמים אמרה

הטובה הגנוזה לצדיקים".התפלל ויצאה כמין פיסת יד ונתנה לו רגל בחלומו שכל ראה זהב. שולחן אחת של שלוש של שולחן על אוכלים הצדיקים רגליים, אמר לאשתו "נוח לך שכל הצדיקים

אוכלים על שולחן של שלוש רגלים ואנו נאכל על שולחן שניטלה אחת מרגליו"?

אמרה לו "ומה נעשה? התפלל ויטלוה ממך. התפלל ונטלוה.

יותר מן הראשון, שנו: גדול הנס האחרון שכך מקובלים אנו, שמן השמים נותנים אבל

אין נוטלים.

סיפור אישי: עברתי לכאן רק השנההדבר הכי אהוב בשכונה: שקט, אין בלגאן

משפט לחיים: לנצל כל רגע בחיים

סיפור אישי: 4 שנים בשכונה, עברנו לפה בגלל הקרבה למשפחה והמחירים

הדבר הכי אהוב בשכונה: אוהבת את הבית שלימשפט לחיים: למצות את הרגע

נטלי מרחוב בר יוחאיסיפור אישי: 21 שנה. עליתי מרוסיה

אוהבת את הסביבה הכי אהוב בשכונה: הדבר הירוקה

משפט לחיים: לדאוג לעצמךעוז אברהם מפיצה עוז

סיפור אישי: 26 שנה. נולדתי כאןהדבר הכי אהוב בשכונה: אחלה מקום

משפט לחיים: אין כמו אמא בעולם

הכפר ערבה )ערב( בגליל כיום

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011 ברחובות שלנו

30

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011

מנזר סן סימון. צילום: ד"ר אבישי טייכר

חידון ותשבץ

עיתון מינהל קהילתי דרום

סרקו את הברקוד או חפשו אותנו בפייסבוק:מנהל קהילתי דרום - קטמונים, פת ורסקו

31

נקודות חשובות לבוחר ביום הבחירות:שעות פעילות הקלפי משעה 8:00 עד 22:00 ללא הפסקה. .1

על כל בוחר להציג בפני ועדת הקלפי את תעודות הזהות .2שלו או רישיון נהיגה פלסטי עם תמונה, או דרכון שבו מופיעים שם הבוחר באותיות לטיניות וכן תמונתו אשר הם בלבד ישמשו

אמצעי זיהוי.3. בוחר שגר בשכירות ועדין לא שינה את כתובתו בתעודת זהות

חייב להגיע עם חוזה שכירות + אישור תשלום ארנונה על שמו.בעל זכות בחירה יוכל להצביע עבור מועמד/ת אשר גרים .4

באזור בחירה שלו בלבד.5. בעל זכות בחירה יכול להצביע בקלפי מחוץ לאזור הבחירה

שלו בקלפי על אזורי וישלשל במעטפה כפולה.6. כל סימון מיותר או נוסף מטעם הבוחר בפתק ההצבעה יגרום

לפסילתו

נוהלי הצבעה: 12. שעות ההצבעה

12.1 הקלפיות תהיינה פתוחות ביום הבחירות מהשעה 8:00 ועד השעה 22:00, ללא הפסקה.

12.2 אדם שנמצא בתחנת הקלפי לפני שעת הסגירה והצבעתו נתעכבה שלא באשמתו עד אחרי שעת הסגירה, רשאי להצביע

לפי סדרים שתקבע ועדת הקלפי. 13. נוכחות בתחנת הקלפי

13.1 בשעות ההצבעה לא יימצא אדם בתחנת הקלפי זולת חברי ועדת הבחירות, חברי ועדת הקלפי והבוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה. כמו כן רשאי להימצא בתחנת הקלפי משקיף אחד זיהוי ועליו שמו מטעם כל מועמד באזור המתאים, שישא תג

ותיאור תפקידו, יחד עם תעודה מזהה שלו. ועדת הבחירות רשאית למנות סדרנים לשמירת הסדר 13.2לו או שיש וכתוב, קרוא יודע הקלפי. אדם שאינו בתחנות מגבלה פיסית המונעת ממנו להצביע בעצמו, רשאי להיעזר בחבר ועדת הקלפי, או באדם אחר - בהסכמת ועדת הקלפי,

לשם הצבעתו כדין. 13.3 מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו, רשאי להיעזר בחבר ועדת הקלפי

כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה.14. התקנת תחנות קלפי

בכל תחנת קלפי יימצא אלפון שבו תרשום ועדת הקלפי 14.1בצד אותם ותחתים באזורה כחוק המצביעים שמות את

שמותיהם. לפני תחנת הקלפי יועמד לוח ועליו רשימת המועמדים 14.2

השייכים לאותו איזור כולל רשימה

על-אזורית; הוראות למצביעים על דרך ההצבעה; הודעה כי וכן עותק של זכות לבקש בדיקת מהלך הבחירות, לבוחרים

תקנון זה. ועדת הבחירות תספק לכל תחנת קלפי פתקי הצבעה, 14.3וחומר "ועדת קלפי", מעטפות הצבעה, תיבת קלפי חותמת זה, תקנון של עותק בחירות, פרוטוקול טופס לחתימתה, מכשירי כתיבה ואלפון למילוי פרטיו האישיים של כל מצביע

ולהחתמתו.בכל תחנת קלפי יותקן תא הצבעה מבודד, שהעומד בו 14.4וטיב הסימון שאותו הוא מסמן על גבי גיליון ההצבעה נסתרים

מעין זולתו. 14.5 בקלפיות ניידות תתבצע הצבעה במעטפות כפולות בידי חברי ועדת הקלפי הניידת יהיו רשימות בעלי זכות ההצבעה

בכל השכונה .15. פתיחת קלפי

15.1 הקלפי ייפתח בשעה האמורה בסעיף 12.1 לעיל בידי יושב נוסף לפחות מועדת חבר אחד ובנוכחות ועדת הקלפי ראש

הקלפי. 15.2 אם בשעה הקבועה לא יתקיים האמור בסעיף 15.1 - יגיע תוך שעה קרובה למקום אחד מחברי ועדת הבחירות המקומית והוא יחד עם חבר בועדת הקלפי ישמשו מליאה חוקית לפתיחת

הקלפי. עם פתיחת הקלפי תבדוק ועדת הקלפי את תיבת הקלפי 15.3ותחתום אותה. דבר פתיחת הקלפי יירשם וייחתם בפרוטוקול. על הקלפי ועדת ראש יושב יכריז הקלפי סיום חתימת עם

תחילת ההצבעה. 16. חובת הצגת תעודה מזהה

יציג בפני ועדת הקלפי את תעודת הזהות שלו, או כל בוחר רישיון נהיגה ישראלי עם תמונה, או דרכון ישראלי, אשר הם בלבד ישמשו אמצעי זיהוי )להלן - "תעודה מזהה"(. במקרה של בוחר שכתובתו הרשומה במשרד הפנים עפ"י תעודת הזהות או יהיה עליו להציג בו הוא בוחר, רישיון הנהיגה איננה באזור בצירוף תלוש תשלום חוזה שכירות גם הקלפי ועדת בפני

ארנונה לגבי מגוריו באותו האזור. 17. אופן ההצבעה

יושב ראש ועדת הקלפי או ממלא מקומו ימסרו לבוחר, 17.1שלו, המזהה התעודה את הקלפי לועדת ימסור שזה לאחר וכתובת( ת.ז. )שם, שם משפחה, ולאחר שכל פרטיו המזהים יירשמו באלפון, מעטפה ריקה ופתק הצבעה חתומים בידי ועדת היכנסו לתא לפני ליד שמו יחתום באלפון והבוחר הקלפי,

ההצבעה. ויסמן על גבי פתק ההצבעה 17.2 הבוחר ייגש לתא ההצבעה

פתק את יכניס מצביע; הוא המועמד שעבורו את שמו של יחזור אל יסגרנה, ההצבעה למעטפה שקיבל מועדת הקלפי, שולחן הועדה וישלשל את המעטפה בפני ועדת הקלפי לתוך

תיבת הקלפי. לאחר הטלת מעטפתו תוחזר לבוחר התעודה המזהה.

18. פתקי ההצבעהפתקי ההצבעה יוכנו בידי ועדת הבחירות בדפוס או בשכפול.

כל פתק הצבעה יכלול את רשימת כל המועמדים באזור 18.2הבחירה המתאים בסדר אלפביתי )עפ"י שם המשפחה(. על גבי

הפתק יצוין עבור כמה מועמדים רשאי הבוחר להצביע. 18.3 במקרה של הצבעה אלקטרונית יצאו הנחיות מפורשות.

19. פתק הצבעה פסול19.1 בכל אחד מהמקרים הבאים ייפסל פתק הצבעה:

יותר בה הבוחר לתיבת הקלפי מעטפה שיש הכניס 19.1.1מפתק הצבעה מסומן אחד.

19.1.2 סימן הבוחר על גבי פתק ההצבעה שמותיהם של מספר מועמדים העולה על מספר המועמדים שנקבע לאותו האזור, או

כל סימן נוסף מחוץ לסימון שם המועמד שעבורו הוא הצביע.19.1.3 סימן הבוחר על גבי פתק ההצבעה או המעטפה הערות

כלשהן. 20. ספירת הקולות

20.1 ספירת הקולות תבוצע בכל תחנת קלפי בנפרד בידי חברי ועדת הקלפי, שיכינו גיליון ספירת קולות לכל קלפי אשר על

גביו יצויינו גם פרטי פתקי ההצבעה הפסולים, אם היו כאלה.ספירת הקולות תיעשה מיד לאחר תום ההצבעה.

20.2 כל ועדת קלפי תעביר לועדת הבחירות, מיד לאחר תום ספירת הקולות, את גיליון ספירת הקולות, את פתקי ההצבעה, את מעטפות ההצבעה ואת כל שאר החומר שבו נעשה שימוש

למטרת ההצבעה. 21. פרוטוקול ספירת הקולות

ובו סיכום ועדת הבחירות המקומית תערוך פרוטוקול 21.1ספירת הקולות של הקלפיות על גבי טופס שאותו ייעדה לכך ייחתם בידי כל חברי ועדת הבחירות, אך מראש. הפרוטוקול יהיה חוקי גם אם נחתם בידי שלושה בלבד מתוך חברי הועדה, ובהם היו"ר או ממלא מקומו; כל אחד מחברי ועדת הבחירות

רשאי להוסיף לפרוטוקול את הערותיו. 21.2 ועדת הבחירות המקומית תקבע את המועמד/ים שקיבל/ו

את מספר הקולות הגדול ביותר בכל אזור בחירה. יותר מספרים שווים של קולות או נציגים קיבלו שני 21.3באותו אזור בחירה, ייקבעו הנציגים הנבחרים מביניהם ברוטציה יושב ראש יחסי של תקופת הכהונה בהגרלה שיערוך לחלק

ועדת הבחירות.

עיתון מינהל קהילתי דרום

חפשו אותנו בפייסבוק:מנהל קהילתי דרום - קטמונים, פת ורסקו

עיתון מינהל קהילתי דרום - בחירות 2011 תקנון בחירות

עיתון גוונים מקווה להפוך לבמת דיון בנושאים

הבוערים בשכונההצעות, הערות והארות

ניתן לשלוח אלינו לדוא"לmdgvanim@gmail.com

32

בקנייה מעל 300 ש"חמשלוח חינם!למביא מודעה זו