של 20דוח שנתי נציב תלונות הציבור

נציב תלונות הציבור

20דוח שנתי

1992ירושלים, התשנ"ב -

סודר בסדר-צילום במדפיס הממשלתי, ירושלים

תלונות נציבות של הרשמית לפעילותה שנה עשרים מלאו לחוק מבקר המדינה, התשי"ח -5מאז כניסתו לתוקף של תיקון מס' הציבור,

]נוסח משולב[ במארס 1958 . תיקון זה הטיל על מבקר המדינה גם את1971 תפקיד נציב תלונות הציבור )להלן - הנציב(, באמצעות יחידה מיוחדת במסגרת

המשרד.

יצויין כי לפעילות הרשמית של הנציבות כאמור קדמה פעילות בלתי רשמית משך שנים, בהן הופנו תלונות רבות מקרב הציבור, באין כתובת אחרת, למוסד מבקרגוף ממלכתי מתאים לשם כי הצורך בקיומו של ניתן אפוא לומר המדינה דאז. טיפול בתלונות האזרח הוא שהביא להקמתה של נציבות תלונות הציבור )להלן -

הנציבות(.

צורך זה, שגבר מאז לאין ערוך, נובע מקיומם של שטחי חיכוך גדלים והולכים בין האזרח למינהל הציבורי. מעורבות השלטון משתרעת על כל פינה בחיי הפרט, יהאועוד. מטבע הדברים זה רווחה, חינוך, תחבורה, שיכון, או בטחון אישי, בריאות שטחי חיכוך גדולים יוצרים גם מקדם חיכוך גבוה, המגביר את הצורך בהגנה ראויה

וזולה לכל דורש.

עורך-דין. על פנייה לנציב אינה כרוכה בהוצאה כספית, או בשירותיו של ואכן, האזרח רק לחתום על תלונתו, הא ותו לא, וגם בניסוחה ניתן לו סיוע. הנציבות מצידה היא הקובעת את התלונה בתבנית המשפטית הראויה, ובונה, לפי השיטה

האינקויזיטורית, כלומר ביוזמתה היא, את מסכת הראיות הנדרשת.

רעיון זה הוא שעמד ביסוד התיקון לחוק שהביא להקמת היחידה והנציב בראשה.

מעודדת תופעה מתמיד, עלייה בקו התלונות מספר נמצא האחרונות בשנים המעידה על האימון שהציבור רוחש לנציבות. חלילה לו, לנציב, להתייחס לאימון הקיים כאל דבר המובן מאליו. אדרבא, על היחידה כולה להתמיד במאמץ ואף להגבירו, כדי להוות כלי שמיש ויעיל לאדם ברחוב הניצב לעתים אין אונים אל מול

מכונת הביורוקרטיה האדירה.

בניגוד לעתים מיושמות, הנציב של ההחלטות כל שכמעט בסיפוק לציין ניתן שוקדת מוצדקת, נמצאת אינה התלונה כאשר המבוקר. הגוף של להשקפתו הנציבות להביא את החלטת הנציב לידיעת המתלונן באופן שיבהיר לו כי מצא אוזן

קשבת וכי תלונתו טופלה בכובד הראש הראוי.

בעייתיות במיוחד הן הפניות של אלה המבקשים לחסות בצל הגנת החוק על חושפי מעשי שחיתות. במקרים אלו שומה על המתלונן להוכיח כי חשף בתום לב מעשי שחיתות בגוף בו הוא עובד וכי עקב כך מתנכלים לו. דא עקא שפעמים לא מעטות מתברר שלא בגילוי מעשי שחיתות עסקינן, ולעתים דבקים בגילוי חוסר תום לב או התנייה פסולה. לא פעם קשה גם להצביע על הקשר הסיבתי שבין הגילוי לבין היחס לו זוכה המתלונן, זאת בעיקר כאשר תיפקודו הלקוי קדם בהרבה לחשיפת השחיתות. להדגמת הבעייתיות בחרתי להביא בדו"ח זה שלושה מקרים, חלקם אף

מן העבר היותר רחוק.

שקיימו בכנסים להשתתף תבל, ברחבי אומבודסמנים עם יחד הוזמתי, השנה מידות טוהר של נורמות להנהיג שחיתות, מעשי להדביר כדי מסויימות מדינות עדיין ציבורי תקין. באותן ארצות צעדים אלה הם מינהל ולקבוע עקרונות של בתחילת הדרך, אך הרצון להפוך לדמוקרטיה הוא איתן. אחד האמצעים לכך, כגורם רב משמעות, הוא מוסד האומבודסמן, בו רואים כולם עמוד תווך בהגנה על

זכויות האדם.

אך מובן הוא שהיזון הדדי במישור הבינלאומי תכליתו לא רק להיות אור לאחרים, אלא גם - ואולי קודם כל - ללמוד להשתפר כדי להביא את מירב התועלת בבית

פנימה, לתכלית זו מוקדשים מאמצינו.

מרים בן-פורתמבקר המדינהנציב תלונות הציבור

ת ו כ ן ה ע נ י י נ י ם

סקירה כללית

הנחת הדו"ח השנתי התשעה עשר על שולחן13..הכנסת...

1.

תלונות של חברי13הכנסת...........................................

2.

תלונות13 נציבות הציבור.............................................

3.

ותוצאות14 התלונות מספר על נתונים בירורן.................

4.

תלונות14 לקבלת הלשכות בעל-פה................................

5.

לתלונה15 מעבר הבירור לקח יישום הבודדת..................

6.

קשרים16בינלאומיים...............................................

7.

תיאור הטיפול במבחר של תלונות

המשרד לאיכות הסביבה

הפרת21התחייבות.................................................

...

1.

צה"ל

25יוצאת צבא שקיבלה פטור מטעמי בריאות

רפואית בדיקה וביקש חוזרת.....................................

2.

27החתמת גימלאי על ייפוי כוח לגבייה

מחשבונו סכומים של ישירה בבנק..............................

3.

יצירה28 שידור בעד תמלוגים שלילת ספרותית.............

4.

משרד החינוך והתרבות

החנוך31 ממערכת גננת הרחקת הממלכתי-דתי...............

5.

בבחינת32 להעתקה בחשד לטיפול נוהל הבגרות..............

6.

בסמסטר34 לימודיו שהחל לסטודנט .7 סיוע

אביב.............

משטרת ישראללא36 פלילי רישום

מבוסס............................................8.

בטיפול15 סחבת בתלונה.............................................

9.

משרד המשפטים

טענת עובד שמתנכלים לו בתגובה לגילוי43שחיתות מעשי

לכאורה.............................................

10.

משרד העבודה והרווחה

חשמלאי46 של רישיון לקבלת התנאים מוסמך................

11.

משרד הפנים

אזרחות48 על ויתור ישראלית.......................................

12.

אשרות50 בעד אגרה כפל גביית כניסה............................

13.

משרד התחבורה

53שינוי ברישום בעלות על רכב מבלי

המוכר את לזהות והקונה.........................................

14.

משרד התיירות

התליית56רשיון......................................................

....

15.

המוסד לביטוח לאומיקיצבת59 של למפרע תשלומים

ילדים............................16.

62– בניידות למוגבלים רכב לרכישת הלוואה

החלפת רכבמכוניות בשתי משותף

נפרדות...................................

17.

63עומדת שאושרה סכום החזר הלוואה קביעת

לנכה מוגבל

בניידות.........................................................

18.

שירות התעסוקה

תושבי67 לעובדים שכר תשלומי נוהל השטחים..............

19.

רשויות מקומיות

69האם אחראי הבעלים לתשלום חוב ארנונה

שחבהשוכר....................................................

.........

20.

71ניתוק אספקת המים לדירה בשל מחלוקת בין

הבינוי משרד לבין המועצה והשיכון...........................

21.

בתנאי72 עמידה אי מכרז..............................................

22.

74פיטורי עובד בתגובה על מילוי תפקידו

כמבקרפנימי......................................................

.....

23.

מעשי77 חשיפת עקב פיטורין בדבר טענה שחיתות...........

24.

רכבת ישראלרכבת79 במזנון כשרות תעודת

ישראל............................25.

"דן" - אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"משל81 הולמת לא התנהגות

נהג......................................26.

הטכניון, מכון טכנולוגי לישראלמישות83 כחלק חברה-בת הצגת

הטכניון........................27.

מפעל הפיסמפיצים85 בחירת

אזוריים............................................28.

בתמורה87 חפצי פרס המרת כספית...............................

29.

עמידר - החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ

89טענה כי החלטה על העברה מתפקיד נתקבלהמעשי גילוי על בתגובה

שחיתות.................................

30.

נ ס פ ח י םהגופים95 לפי התלונות התפלגות

השונים.......................1.

נושאים97 לפי התלונות התפלגות עיקריים.....................

2.

מבקר101 יסוד: חוק המדינה..........................................

3.

התשי"ח-105 המדינה, מבקר )נוסח1958חוק משולב(........

4.

]נוסח משולב[, מוגש בזה1958 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-46על פי סעיף לכנסת הדין וחשבון השנתי של נציב תלונות הציבור.

דין וחשבון זה מסכם את פעולת הנציב ופעולתה של נציבות תלונות הציבור במשך(.1991 בספטמבר 8 - 1990 בספטמבר 20שנת התשנ"א )

סקירה כלליתהנחת הדו"ח השנתי התשעה עשר על שולחן הכנסת.1

לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-46סעיף נציב1958 כי ]נוסח משולב[, קובע תלונות הציבור יגיש מדי שנה בראשית מושב הכנסת, דין וחשבון על פעולותיו שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות. הוועדה לענייני ביקורת המדינה

תדון בו ותגיש לכנסת את סיכומיה והצעותיה לאישור.

( הונח על שולחן הכנסת הדין וחשבון השנתי22.5.91ביום ט' בסיון התשנ"א )התשעה עשר של נציב תלונות הציבור.

קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון כללי בדין וחשבון, ולאחר1991ביוני מכן דנה בכמה מהתלונות שבדו"ח.

. תלונות של חברי הכנסת2 של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת10.11.76בהתאם להחלטה מיום

השמינית, מובאת להלן רשימת חברי הכנסת שבתלונותיהם טיפלה הנציבות במשךשנת הדין וחשבון, ומספר התלונות שהגיש כל אחד מהם:

1אורה נמיר 1מיכאל בר-זוהר 1משה זאב פלדמן1מרדכי וירשובסקי

2ראובן ריבלין 6דוד ליבאי 1שמעון שיטרית2אוריאל לין

. נציבות תלונות הציבור3 שנות שירות, עו"ד יהודה סלנט, מי42 פרש לגימלאות, לאחר 1992 בינואר 31ב-

.1.5.74שכיהן כמנהל נציבות תלונות הציבור מאז

על פי הצעת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופטת מרים בן-פורת, מינתה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת את עו"ד אביגדור רביד לכהונת מנהל

נציבות תלונות הציבור.

13

. נתונים על מספר התלונות ותוצאות בירורן4תלונות, שהיו6,998)א( בשנת התשנ"א נתקבלו בנציבות תלונות הציבור .1

מופנות אליה במקורן. גם בשנה זו נמשכה מגמת הגידול במספר התלונות המוגשותבשנת גם וניכר בשנת התשמ"ט במיוחד בולט שהיה הציבור, תלונות לנציבות

.9%התש"ן. הגידול במספר התלונות בתשנ"א לעומת זה שבתש"ן היה בשיעור של לבד מהתלונות, שמספרן נקוב לעיל, הגיעו לנציבות תלונות הציבור גם העתקים מפניות, שמקורן הופנו במישרין למכותבים אחרים. המידע שבפניות אלה, המתייחס לגופים מבוקרים, הועבר כמקובל בנציבות לידיעת היחידות במשרד מבקר המדינה המופקדות על הביקורת באותם גופים. בנוסף על התלונות והפניות שצויינו לעיל,כבשנים בעל-פה, תלונות לקבלת הציבור תלונות נציבות של הלשכות טיפלו

קודמות, בתלונות של אנשים שפנו אל הלשכות )ראה להלן(.

תלונות כמפורט להלן:6,784בשנת התשנ"א הסתיים הטיפול ב-)ב(

)1,445 תלונות שהטיפול בהן הסתיים לגופו של עניין נמצאו 3,980( ב-1)(.37%( מוצדקות )בשנת התש"ן - 36%

של 2) בירורן ללא1,093( הטיפול, של שונים בשלבים הופסק תלונות הכרעה לגוף העניין. לרוב היו אלה מקרים בהם בא העניין על תיקונו או

שהמתלונן לא הגיב על פניות של נציבות התלונות אליו.

תלונות נמצא שאין לבררן משום שלא נתקיימו בהן הוראות1,711( לגבי 3)ו-36הסעיפים העניינים37 בגדר שהן משום או המדינה, מבקר לחוק

לחוק.39 או 38המנויים בסעיפים

לטיפול נשארו התשנ"א שנת בסוף -3,051)ג( התש"ן )בסוף תלונות 2,832.)

)בעמ'1נתונים בדבר התפלגות התלונות לפי הגופים השונים מובאים בטבלה 95.)

)בעמ' 2בטבלה נושאים עיקריים: שירותי97 ( מובאת התפלגות התלונות לפי ודואר, מסים רווחה, שירותי רשויות מקומיות, מתן שירות לציבור, שירותי טלפון

ואגרות, זכויות עובדים.

הלשכות לקבלת תלונות בעל-פה.5 ]נוסח משולב[, ניתן להגיש1958 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-34על פי סעיף

תלונה בכתב וגם בעל-פה.

מאז הקמתה של נציבות תלונות הציבור הוקמו לשכות כדי לענות על דרישת החוק בדבר רישום תלונות מפיהם של מתלוננים, המבקשים למסור את תלונתם בעל-פה.

לשכות אלה פועלות בחמש ערים )ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע ונצרת(.

14

פעולותיהן של הלשכות האלה תוארו בהרחבה בדו"חות שנתיים קודמים של נציביכולות להסתפק אינן הוברר שהלשכות תלונות הציבור. כבר בראשית הפעלתן ניתן להושיט וגם יש צורך וכי במקרים לא מעטים ברישום גרידא של התלונה, לסייע מסוגלים גם עובדי הלשכות כי הראה הנסיון לכך. מעבר עזרה לפונים במיוחד במקרים שבהם מקוצרות, בירור בדרכי הפונים של ענייניהם בהסדרת חשובה הדחיפות והטיפול אינו מצריך בירור עובדתי מסובך או ניתוח משפטי מורכב.

עובד הלשכה נפגש פנים אל פנים עם המתלונן המגיע כדי להגיש תלונה בעל-פה, הוא מאזין למרי-שיחו, רושם את התלונה מפיו של המתלונן ומעביר אותה לבירור בדרכים המקובלות. אם נראה לעובד כי מהירות בירורה של התלונה היא גורם לא מבוטל בהרגעת רוחו הנסערת של המתלונן, או בהסדר אפשרי של ענין לא מסובך ולא מורכב, הרי בד בבד עם רישום התלונה, עושה העובד ליצירת קשר עם היחידה המינהלית שעליה התלונה. גישה זו הוכיחה עצמה כמועילה לעתים להסרת אבנינגף ביורוקרטיות, ולעתים להסדר מהיר של עניין התלונה, כאשר מתאפשר הדבר.

כאשר מבקש הפונה ללשכה להגיש תלונה בעניין שנציבות תלונות הציבור אינה מוסמכת על פי החוק לבררו, מדריך עובד הלשכה את הפונה לפי הנסיבות כיצד

לפעול לבירור העניין או לקידומו.

גם בשנה הנסקרת פנו מספר רב של אזרחים ללשכות לקבלת תלונות בעל-פה, וכמו בשנים קודמות גדול מספרם של הפונים ללשכה בתל אביב שהיא הכתובת

למתלוננים מקרב אוכלוסיית מרכז הארץ.

. יישום לקח הבירור מעבר לתלונה הבודדת6 נציב תלונות הציבור רואה את תפקידה לא רק בבירור התלונה הבודדת ובהצבעה על הצורך בתיקון ליקוי, כשנמצאה התלונה מוצדקת. דעתה של הנציב נתונה גםלשאלה אם העלה הבירור ליקוי כללי יותר, שהשלכותיו הן מעבר לתלונה הבודדת.

מטרת פעולתה של נציבות תלונות הציבור במקרים כאלה היא להביא גם לתיקונו של הליקוי הכללי, להסרת העילה לתלונות נוספות באותו נושא. מספר ניכר של תיקונים מסוג זה אכן נעשים במהלך פעילותה של נציבות תלונות הציבור, ואלהבין בדו"ח. להלן המובא תלונות של במבחר הטיפול בתיאור גם משתקפים

הנושאים שתיקונים כאלה התייחסו אליהם היו:

(.21הפרת התחייבויות )בעמ'

(.25בדיקה רפואית חוזרת ליוצא צבא שקיבל פטור מטעמי בריאות )בעמ'

אין לחייב גימלאי צה"ל לאפשר גבייה ישירה של סכומים מחשבונו בבנק )בעמ'27.)

(.28חובה לשלם תמלוגים בעד שידור יצירה ספרותית )בעמ'

15

החינוך במערכת הוראה עובדי העסקת לעניין מינהלית הנחייה של קיומה הממלכתי-דתי אינו מייתר את הצורך לשקול לגופה כל החלטה בדבר פסילת עובד

(.31כזה )בעמ'

(.32הצורך למלא בקפדנות את הוראות הנוהל בעניין "טוהר הבחינות" )בעמ'

סטודנט המתחיל לימודיו בסמסטר אביב זכאי לכך שתידון בקשתו לסיוע )בעמ'34.)

(.36קביעת נוהל לעניין רישום פלילי למניעת רישום מוטעה )בעמ'

(.46התנאים לקבלת רשיון "חשמלאי מוסמך" )בעמ'

(.53הצורך לוודא זיהוי המוכר והקונה לעניין שינוי ברישום בעלות על רכב )בעמ'

הצורך בקביעת קריטריונים לאפשר התלייה וחידוש של רשיון עיסוק שמעניק משרד(.56התיירות )בעמ'

נציב תלונות הציבור בשאלה משפטית חלה לא רק על המקרה נשוא החלטת התלונה על המוסד לביטוח לאומי, אלא על כל מקרה שבו מתעוררת אותה שאלה

(.63)בעמ'

סכומים עודפים שגבה שירות התעסוקה בגין תשלומים לעובדים תושבי השטחים(.67)בעמ'

הבעלים של נכס שהושכר אינו אחראי לתשלום חוב ארנונה שחב השוכר )בעמ'69.)

(.71אין לנתק אספקת מים לצרכן בשל מחלוקת בין רשויות )בעמ'

(.85נוהל לבחירת מפיצים להפצת כרטיסי הגרלה של מפעל הפיס )בעמ'

. קשרים בינלאומיים7 ביקר את מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור התובע הכללי של1991במאי .1

(. ד"ר סאלוםRAM0N ESCOVAR SALOMונצואלה ד"ר רמון אסקובר סאלום ) התעניין במיוחד בתפקיד נציב תלונות הציבור בישראל וסמכויותיו. האורח הדגיש כי

את עיקר תפקידו הוא רואה במלחמה בשחיתות בארצו.

שהה בארץ ד"ר אוסקר אגרי, עובד בכיר של משרד מבקר1991במאי - יוני .2ידי משרד מבקר המדינה ומשרד החוץ לצרכי המדינה של הונגריה, שהוזמן על השתלמות בביקורת המדינה. במסגרת השתלמותו ביקר בנציבות תלונות הציבור

וקיבל הסברים על דרכי עבודתה.

ספטמבר .3 - תלונות הציבור,1991באוגוסט ונציב ביקרה מבקר המדינה השופטת מרים בן-פורת, אצל עמיתיה בנורבגיה, פינלנד, שוודיה ואוסטריה; התלוו אליה מר י.סלנט, מנהל נציבות תלונות הציבור, וגב' מירלה במברגר, עוזר בכיר

16

לנציב תלונות הציבור.

17

בנורבגיה קיימה המשלחת ישיבות עבודה עם האומבודסמן הנורבגי, הד"ר פליפלט(ARNE FLIFLET.ואנשי משרדו )

יעקוב גב' בן-פורת אורחת רשמית של האומבודסמן הפיני, ד"ר בפינלנד היתה ( נפגשו גם עם ראשי שני מוסדותJACOB SODERMANסודרמן ומלוויה (. היא

הביקורת הפיניים: עם חברי ועדת המבקרים הפרלמנטריים הפיניים בראשותו של(; ועם מר אסקו ניסקנן )KALEVI MATTILAחבר הפרלמנט, מר קלוי מאטילה )

ESKO NISKANEN.מבקר המדינה של פינלנד ,)

בשוודיה נפגשו גב' בן-פורת ומלוויה עם האומבודסמן השבדי, מר קלאס אקלונד )CLAES EKLUNDH( ומר אינגמר סגרגן ,)INGEMAR SEGREGENהעומד בראש ,)

האגף לביקורת פעולות.

באוסטרייה נפגשה גב' בן-פורת עם עמיתיה האומבודסמנים האוסטריים מר הורסט( HORSTשנדר SCHENDER( מסנר אוולין גב' ,)EVELYN MESSNERוד"ר )

( קוהלמאייר HERBERTהרברט KOHLMAIERהדין בית נשיא עם וכן ,) (.TASSILO BROESIGKEלחשבונאות האוסטרי ד"ר טסילו ברוסיגה )

(JORGE CARPIZOהשופטת מרים בן-פורת הוזמנה על ידי ד"ר ח. קרפיסו ).4נסיון האומבודסמן יו"ר הוועדה הלאומית לזכויות האדם במקסיקו, להרצות על בין-לאומי של אומבודסמנים. הקונגרס התקיים במקסיקו בישראל בפני קונגרס

, ונפתח על ידי נשיא מקסיקו, מר קרלוס סלינס דה גורטרי )1991סיטי בנובמבר CARLOS SALINAS DE GORTARIכן הוזמנה גב' בן-פורת להשתתף בכנס של .)

באותו איירס בבואנוס שהתקיים האומבודסמן, בנושא הלטינו-אמריקאי המוסד חודש, ומטרתו היתה קידום והפצת מוסד האומבודסמן בארצות אמריקה הלטינית. התלוו אליה גב' מירלה במברגר, עוזר בכיר לנציב תלונות הציבור, וגב' שלומית

לביא, עוזר בכיר למבקר המדינה.

הנושא המרכזי של הקונגרס במקסיקו היה: האומבודסמן היום. המוקד לפעולתםומלחמה האדם זכויות על שמירה הוא הלטינית באמריקה ומבודסמנים של בשחיתות.בהרצאה, שנתנה בקונגרס, עמדה השופטת מרים בן-פורת על מעמדובמתן השלטון מעורב בה הרווחה, במדינת האומבודסמן מוסד של וחשיבותו שירותים יום-יומיים לאזרח ונקודות החיכוך מרובות. היא הדגישה את עצמאותו של מוסד נציבות תלונות הציבור בישראל וכן את שילוב התפקידים בין מבקר המדינה

ונציב תלונות הציבור, שילוב שהוא ייחודי בישראל.

האומבודסמן מוסד חשיבות על בן-פורת גב' עמדה בארגנטינה בכנס בדבריה לחיזוק הדמוקרטיה. גם בכנס זה עלתה במלוא חריפותה הבעייה של השמירה על זכויות האזרח והמלחמה בשחיתות. נעל את הכנס נשיא ארגנטינה, ד"ר קרלוס

(, שנשא דברים בזכות מוסד האומבודסמן.CARLOS MENMמנם )

ביקרה את מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור גב' מ. פלקוי1991בדצמבר .5(MRS. M. FLEKKOYגב' פלקוי ילדים לשעבר. לענייני ( האומבודסמן הנורווגי

סיפרה על נסיונה כאומבודסמן הראשון לענייני ילדים של ארצה ושמעה על הנסיוןשל נציב תלונות הציבור בישראל בנושא תלונות ילדים.

18

במסגרת סיור לימודי בישראל, קיימו חברי ועדת הפטיציות של1992במארס .6( קניפשילד קרל מר של בראשותו וסטפלייה, נורד-ריין של KARLהלנדטג

KNIPSCHILועובדים הציבור תלונות ונציב עם מבקר המדינה עבודה ישיבת ,) בכירים במשרדה ושמעו על עבודת נציב תלונות הציבור בישראל.

19

ת י א ו ר ה ט י פ ו ל ב מ ב ח ר ש ל ת ל ו נ ו ת

המשרד לאיכות הסביבה. הפרת התחייבות1

בנציבות תלונות הציבור נתקבלו שתי תלונות על המשרד לאיכות הסביבה בטענותשהפר התחייבויות.

אגודת מהנדסים, שארגנה בקיץ היא של בינלאומי1990התלונה האחת כנס נכונות להקציב 1990בנושא "אנרגיה מפסולת". המשרד הביע במארס 5,000

ידי האגודה להעביר אליה את ש"ח לקראת כיסוי הוצאותיו, אולם כשנדרש על סכום ההשתתפות,העמיד המשרד תנאי שלא בא זכרו בעת שהבטיח את ההקצבה

האמורה לאגודה.

בתלונה אחרת - זו של יו"ר ועדת הכספים של כנס של אגודה בינלאומית בנושא- נטען שהמשרד הבטיח השתתפות1991איכות הסביבה שעמד להיערך בקיץ

דולר, אך גם במקרה דנן לא קיים המשרד את הבטחתו.20,000בסך

להלן פרטי שתי התלונות ותיאור בירורן בידי נציבות תלונות הציבור:

א.

באנגליה.1 שמרכזו למכון המסונפת מהנדסים אגודת היא המתלוננת )להלן-האגודה(.

ארגנה האגודה בארץ כנס בינלאומי בנושא "אנרגיה מפסולת".המשרד5.6.90ב- על נכונותו להקציב4.3.90לאיכות הסביבה נענה לבקשת האגודה והודיע לה ב-

ש"ח כהשתתפות מצדו בכיסוי הוצאות הכנס. לדברי מזכיר האגודה, חזר5,000 ואישר בפניו מנכ"ל המשרד, בגמר הרצאתו בכנס, כי הסכום האמור יועבר לאגודה

כמובטח.

ביקשה המתלוננת מהמשרד לאיכות הסביבה לשלם לה את 1990ביוני 5,000 .1990הש"ח. משלא נענתה, פנתה המתלוננת שוב אל המשרד, ביולי ובספטמבר

שלח המשרד לאגודה מכתב ובו דרישה להמציא קבלות על הוצאות17.9.90ב- ש"ח, כתנאי לתשלום סכום זה על ידי המשרד. האגודה דחתה דרישה5,000בסך

זו מהטעמים הבאים:

מילא התחייבותו מחודש מארס לאגודה בכך שלא )א( המשרד הפר הבטחתו ש"ח.5,000 להעביר אליה 1990

)ב( המשרד קיבל מהאגודה את כל השירותים הנלווים לכנס יוקרתי, ששימש לו במה ושופר בנושא חשוב בתחום עיסוקו ואף נהנה מנוכחות מומחים מקצועיים

שהובאו לישראל על ידי האגודה, כל זאת בלא לשאת בהשתתפות שהבטיח.

21

להמציא)ג( בדרישה בעיקר שהתבטאו ביורוקרטיים, קשיים הערים המשרד האגודה עם סוכם שלא דבר לתשלום השתתפותו, כתנאי הוצאות על קבלות

מראש.

)להלן-הנציבות(1991בינואר .2 הציבור תלונות נציבות אל האגודה פנתה בתלונה, וביקשה להורות למשרד לאיכות הסביבה לשלם לאגודה לאלתר וללא

,1990 הש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הכנס, ביוני 5,000התניה את עד ליום ביצוע התשלום.

כי בשל השהיות מצד.3 לאיכות הסביבה, פניית הנציבות השיב המשרד על משרד האוצר בהעברת התקציבים שהובטחו למשרד לצורך פעילותו, חל עיכוב בטיפול בתשלום האמור לאגודה. הודעה על עיכוב זה מסר בשעתו מנכ"ל המשרד לאגודה.המשרד הטעים שהדרישה לקבלות מעוגנת בתקנון מינהל וכספים )תכ"ם(

וכי היא בגדר מושכל ראשון בכל מינהל תקין.

כלפי האגודה נוסחה כדלהלן:4.3.90התחייבות המשרד מיום .4

5.6.90"הנדון: תמיכת המשרד לאיכות הסביבה בארגון יום העיון -

לאיכות במשרד מוצקה לפסולת האגף ראש ... של ממשרדו לי שנמסר כפי ש"ח בתנאי שהשר או5,000הסביבה, המשרד יהיה מוכן לתמוך ביום העיון בסך

בחסות הוא העיון שיום מצוין יהיה ושבפרסום בפתיחה, לברך יוזמנו המנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, כמו כן שהרצאה בנושא "טיפול וסילוק אשפה בישראל"נתן )אשרכבר ... פרופ' במקום הסביבה, לאיכות המשרד איש ידי על תנתן

הסכמתו לשינוי זה(."

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה כ י ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת.5

ש"ח אינה בגדר החזר5,000לפי נוסח ההתחייבות של המשרד, ההשתתפות בסך - אלא תמורה לחסות שהמשרד - החזר המחייב הצגת קבלות הוצאות בפועל ביקש וקיבל על יום העיון; זו באה לידי ביטוי בדברי הפתיחה של השר או מנכ"ל המשרד, ובהרצאה שנשא המנכ"ל )במקום מרצה שהאגודה בחרה בו ושכבר נתן

הסכמתו להרצות(. ולפיכך אין לדרישת קבלות שמץ של יסוד.

אין עוררין שהאגודה עמדה בכל התנאים בהם התחייבה כלפי המשרד. על כן היאש"ח ללא כל תנאי, דהיינו ללא הצגת5,000זכאית להשתתפות המשרד בסך

קבלות.

לאור זאת הצביעה נציב תלונות הציבור בפני המשרד לאיכות הסביבה על.6 ש"ח5,000הצורך לקיים את ההתחייבות כלפי האגודה ולשלם לה את הסכום של

בתוספת ריבית.1990לפי ערכו במאי

המשרד הודיע לנציבות כי פעל על פי הצבעת הנציב, ושילם למתלוננת את הסכום ש"ח בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.5,000של

22

ב.

המתלונן הוא יו"ר ועדת הכספים של כנס האגודה הבינלאומית בנושאי איכות.1 . במסגרת ההכנות לכנס, פנה1991הסביבה, שנועד להתקיים בישראל באוגוסט ב- עוד הסביבה, לאיכות למשרד במימון4.3.90המתלונן להשתתף בבקשה ,

אל המתלונן נאמר:8.5.90הכנס.המשרד נענה לבקשה, ובמכתבו מ-

"הרינו להודיעך כי המשרד לאיכות הסביבה יהיה מוכן לתמוך בארגון ומימון בס"ה הכספים20,000הכנס להעברת והתנאים הסידורים בדבר דולר,

ידובר בהמשך."

פנה המתלונן אל נציבות תלונות הציבור )להלן-הנציבות( בתלונה1991ביוני .2על כך שהמשרד לאיכות הסביבה לא עמד בהתחייבותו הנ"ל.

המתלונן טען, כי בעקבות המכתב האמור התחילה הועדה המארגנת לעשות)א( .1991את הסידורים הדרושים לקיומו של הכנס במועד שנקבע, דהיינו אוגוסט

פנה המתלונן למשרד בבקשה לקבל את התמיכה המובטחת,1991במארס )ב( אך זה חזר בו מהבטחתו בטענה כי:

(, קוצץ סכום של1991"בהצעה לתקציב המשרד שהגיש משרד האוצר )לשנת מליון ש"ח מתקציב הפעולות של המשרד, קיצוץ זה פגע, לצערנו, בתוכנית1.4

העבודה של המשרד, כולל התמיכה בארגון כנסים בנושאים סביבתיים.

אנו מודעים לכך שהדבר פוגע בארגון הכנס, אך הדבר הוא בעל כורחנו."

המתלונן קבל בפני הנציבות על אי קיום ההבטחה וטען שהדבר יפגע קשות)ג( בניהול הכנס וכן בשמה הטוב של ישראל בקהיליה המדעית הבינלאומית ובאמינות

האגודה, שהוא יו"ר ועדת הכספים שלה.

על פניית הנציבות השיב המשרד, כי התחייבותו כלפי מארגני הכנס ניתנה.3 בהסתמך על התחייבות אגף התקציבים באוצר להגדיל את תקציב המשרד לאיכות

אף קוצץ,1991הסביבה; מאחר שהגדלה זו לא בוצעה, ותקציב המשרד לשנת אין ביכולתו להושיט את התמיכה.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה כ י ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת..4

מהמכתב שנתן המשרד למארגני הכנס עולה שהמשרד לא היתנה את קיום)א( הבטחתו בהגדלת תקציבו או בכל תנאי אחר.

, קובעת שרשות142/861ההלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון בבג"צ )ב( חייבת לעמוד בהבטחתה אם נתקיימו התנאים הבאים:

נותן ההבטחה היה בעל סמכות לתתה;")א(

דישון כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נגד שר החקלאות ומועצת הלול, פ"ד מ)1 (, עמ'4 523.

23

הייתה לו כוונה להקנות לה תוקף משפטי; )ב(

24

הוא בעל יכולת למלא אחריה;)ג(

אין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה.")ד(

נציב תלונות הציבור מצאה, שכל התנאים האמורים מתקיימים במקרה זה וכי)ג( לא היו למשרד סיבות המצדיקות התנערות מהבטחתו.

הכנס קויים במתכונת מצומצמת ועקב כך לא עמדו מארגניו על זכותם לקבל.5 את הסכום שהובטח, לכן הצביעה נציב תלונות הציבור בפני המשרד על הליקוי

שהעלה בירור התלונה, מבלי לעמוד על כך שיקיים את הבטחתו.

25

צבא הגנה לישראליוצאת צבא שקיבלה פטור מטעמי בריאות.2

וביקשה בדיקה רפואית חוזרת

אל נציבות תלונות הציבור בתלונה על צה"ל,1991המתלוננת פנתה ביוני .1ופרטיה כדלקמן:

כשירה)א( בלתי נמצאה לצה"ל, גיוסה לקראת שנבדקה רפואיות, בבדיקות וניתן לה פטור משירות בטחון. למרות לשירות\מחמת מחלת כפיון )אפילפסיה(,

.1985הפטור התגייסה לצה"ל בהתנדבות ושירתה במשך שנתיים, עד ספטמבר

)ב( במרוצת הזמן שחלף מאז הבדיקות הרפואיות חלה, לטענתה, הטבה במצב בריאותה. אולם, הפרופיל הרפואי, על פיו נקבעה אי-כשירותה לשירות, היה להלצה"ל פנתה לפיכך בפניה. חסומים היו שונים עבודה שמקומות בכך לרועץ נענתה אך בקשתה הרפואי, הפרופיל לשנות את כדי מחדש להיבדק וביקשה

בסירוב. וכך הודיעה לה מפקדת קצין הרפואה ראשי:

"רק חיילים/ות בשירות סדיר, או מילואים רשאים לעמוד בפני ועדה רפואית על מנת לשנות את סוג הבריאות. את לא שייכת לאוכלוסיה זו ואין באפשרותנו

לאפשר לך לעמוד בפני ועדה רפואית חוזרת".

בשלילה.על)ג( הן אף נענו בצה"ל נוספים לגורמים המתלוננת של פניותיה הסירוב להיענות לבקשותיה הגישה תלונתה לנציבות תלונות הציבור. בעת הגשת

.26התלונה היתה המתלוננת בגיל

, קובעת:1967 לתקנות שירות בטחון, התשכ"ז-10תקנה .2

")א( היה נבדק סבור כי כשרו הרפואי שנקבע לו לאחרונה על ידי ועדה רפואית או על ידי ועדה רפואית עליונה נשתנה מכל סיבהבדיקה אותו תבדוק רפואית ועדה כי לבקש הוא רשאי שהיא,

נוספת, אם נתמלאו תנאים אלה:

תנאים לבקשת בדיקה נוספת בדרך של עיון

מחדש תשמ"ב-1981

( עברה לפחות תקופה של שנתיים מאז ניתנה ההחלטה1)שקבעה לאחרונה את כשרו הרפואי;

( הוא הגיש לפוקד בקשה בכתב לעיון מחדש בדבר כשרו2) הרפואי ופירט בה את השינויים שחלו בכשרו הרפואי מאז

נקבע לו כושר זה לאחרונה;

( הוא צירף לבקשה תעודה מרופא מוסמך בה הוא מעיד3) שזיהה ובדק את המבקש ומצא שחלה או נחבל או שהבריא ממחלה או מחבלה המפורטים בתעודה לאחר התאריך שבו

26

נקבע לאחרונה כשרו הרפואי וכי שינויים אלה הם, לדעת הרופא, מבחנים לדרגת כושר שונה מזו שנקבעה למבקש

לאחרונה.)ב( ...

)ג( ..."

בתשובתה לפניית נציבות תלונות הציבור, הביעה הפרקליטות הצבאית התנגדות להיענות לבקשת המתלוננת, באשר לדעתה המדובר בנושא עקרוני, שאין לחרוג ממנו. לטענת הפרקליטות "אין רשויות הצבא דואגות למצבו הרפואי של כל מי

שעזב את הצבא..."

עוד ציינה הפרקליטות הצבאית לאמור:

"עפ"י נקודת ראותה של המערכת הצבאית - הפרופיל הצבאי הינו קוד צבאי פנימיהמיועד לצרכיו הפנימיים של הצבא בלבד.

משנותק הקשר בין החייל והמערכת הצבאית על ידי שחרור או פטור מן השירות שוב אין למערכת הצבאית כל אינטרס או חובה חוקית או אחרת לעדכן את נתוניו

הרפואיים של מי שלו ולצה"ל אין עוד כל זיקה.

יצוין כי הענין הנדון הינו בעל חשיבות עקרונית לצבא ואין אנו מעוניינים ביצירת חריגים לעקרון "ניתוק הקשר" כאמור, באופן שאין רשויות הצבא דואגות למצבו הרפואי של מי שעזב את מסגרת הצבא. מדיניות זו הינה הסדר הנוהג מימים ימימה

ולא מצאנו כל צורך ליצור בו חריג.

...

זכותו של יוצא צבא להיבדק ע"י ועדות רפואיות, כמשמען בתקנות שירות בטחון, , בדיקות רפואיות נוספות, אין לפרשה אלא בהקשר של חוק שירות1967התשכ"ז-

בטחון ומטרותיו, כאשר בדיקות אלה נחוצות ודרושות לשם קביעת הכושר לשירות לחוק שירות בטחון( ולא כאשר הבדיקה באה לשרת8 - 5בטחון )נא עיין בסעיפים

מטרות הזרות לאותה מטרה, כפי שקרה במקרה דנן".

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה כ י ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת.4מהטעמים הבאים:

לכל יוצא צבא לא רק חובה אלא גם זכות לשרת בצבא, ובכלל זה להיקרא)א( לשירות מילואים.

המתלוננת היא, כאמור, בגיל שבו עדיין מותר לקרוא לה לשרת במילואים)ב( למילוי חובתה - שהיא כאמור גם זכותה - שכן היא עונה על הגדרת "יוצא צבא",

בגילאים אשה - 18לגבי משולב(,38 )נוסח בטחון שירות בחוק כמשמעו , .1986התשמ"ו-

מוסמכת)ג( נמנית עם אוכלוסיית ה"נבדקים", שהוועדה הרפואית המתלוננת , שכן "נבדק" מוגדר1967וחייבת לבדקה בהתאם לתקנות שירות בטחון, התשכ"ז-

לבדיקה מוסמך לקראו וכל אדם אחר, שפוקד צבא "יוצא כך: בתקנות אלה

27

רפואית". העובדה שהמתלוננת אינה נמנית לפי שעה עם מערך המילואים, אינהצריכה להיות לה לרועץ.

28

הפרופיל על במיגזר האזרחי מסתמכים שונים שגורמים מכך להתעלם גם אין הרפואי שקובעת ועדה רפואית לנבדק, ולעתים דוחים בשל כך על הסף מועמדותו

של אדם.

לזמן את.5 שיש בפני שלטונות צה"ל, איפוא תלונות הציבור הצביעה נציב המתלוננת לבדיקה רפואית חוזרת.

הפרקליטות הצבאית הודיעה לנציבות כי הנחתה את מפקדת קצין רפואה.6ראשי לזמן את המתלוננת לבדיקה כפי שהצביעה נציב תלונות הציבור.

החתמת גימלאי על ייפוי כוח לגבייה ישירה.3של סכומים מחשבונו בבנק

)א( המתלונן, גימלאי צה"ל, נתבקש לחתום על טופס הצהרה, שצורף לגליון.1התשלום החודשי של הגימלה, בזו הלשון:

"הצהרה

אם יתברר כי העברתם לחשבוני בבנק הנ"ל סכומים שלא הגיעו לי,א. ולחייב את חשבוני בבנק. תהיו רשאים לדרוש מהבנק את הסכומים הנ"ל בחתימתי ע"ג מסמך זה, הנני מייפה את כוחכם ביפוי כח בלתי חוזר למשוךמחשבוני בכל עת כל סכום שיתברר עפ"י חשבונכם כי לא הייתי זכאי לקבלו.

ב. הנני מצהיר כי אם תשתמשו ביפוי כח זה לא יהיו לי ולכל הבא מכוחי כלטענות כלפיכם וכלפי הבנק".

לנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( ציין המתלונן,1990בתלונתו מיוני )ב( כוח למינהל התשלומים בצה"ל לחייב את חשבונו בבנק בסכומים ייפוי כי מתן כראות עיני המינהל, כמוהו כוויתור מצדו מראש על כל טענה שעשויה להיות לו, בין

כלפי מינהל התשלומים ובין כלפי הבנק.

על פניית הנציבות השיב אגף כח אדם של צה"ל:.2

ולא1חובת ההשבה של תשלומי-יתר מעוגנת בסעיף )א( לחוק עשיית עושר )גימלאות(1979במשפט, התשל"ט- . בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל

, מצוייה הוראה63 )להלן - חוק הגימלאות( בסעיף 1985)נוסח משולב( התשמ"ה-מפורשת בנדון.

ניתן איפוא להסביר את סעיף א' להצהרה דלעיל בטעמי נוחות מינהלית, כדי)ב( להקל על הגבייה של סכומים ששולמו ביתר. חזקה על המערכת, רשות מרשויות

המדינה, שהיא לא תעשה שימוש לרעה ביפויי הכוח.

לגבי סעיף ב' להצהרה, שבו מוותר הגימלאי מראש על טענות כלפי שלטונות)ג( צה"ל והבנק, נשקלת עתה, בעקבות התלונה, האפשרות לבטלו.

29

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה כ י ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת..3

אין חולק שתשלומים ששולמו ביתר יש להשיב, ואף לפי ערכם הריאלי.)א(

30

טענת המתלונן סבה לא על עצם חובת ההשבה של תשלומי-יתר. אלא על)ב( דרך מימושה, שלא תאפשר לגימלאי לטעון, למשל, שכלל לא קבל, אלא את

המגיע לו כדין, או שתשלומי היתר נמוכים מאלה שצה"ל טוען להם.

לחוק הגימלאות, עליו מסתמך כאמור אגף כוח אדם בצה"ל, קובע63סעיף )ג(לאמר:

גימלאות כספים המגיעים מן אינו רשאי לזקוף על חשבון "אוצר המדינה )וכאן בא פירוט הסכומים שהחוק הזכאי, אלא תביעות לסכומים אלה..."

מתיר את זקיפתם(.

משמע, שסעיף זה מתיר בנסיבות מסויימות קיזוז כספים המגיעים לאוצר המדינה מגימלה שטרם שולמה, אולם הסעיף אינו מסמיך את אוצר המדינה למשוך כספים

מחשבונו של הגימלאי בבנק.

גם החזקה שצה"ל לא יעשה שימוש לרעה בסמכות חוזית למשוך כספים מחשבון גימלאי, אינה שנויה במחלוקת. השאלה היא, אם יש הצדקה להחתים גימלאי על הצהרה המייפה את כוחו של צה"ל למשוך מחשבונו כספים, כל אימת שמינהל התשלומים של צה"ל סבור כי שולמו ביתר; ומבלי לתת לגימלאי פתחון פה לטעון

אחרת.

קיימות דרכים חוקיות שבהן יכולים שלטונות צה"ל לקבל השבה של תשלומי)ה( יתר. אין להוסיף עליהן, על דרך ההחתמה על הצהרה, יפוי כוח לעשות בחשבונו

של הגימלאי כבתוך שלהם, וללא עוררין.

נציב תלונות הציבור הצביעה, איפוא, בפני מינהל התשלומים של צה"ל כי אין.4 לדרוש מגימלאי, לחתום על ההצהרה דלעיל, על שני סעיפיה, כתנאי להעברת

הגימלה לחשבונו בבנק ובכלל.

הודיעו מאגף כח אדם במטכ"ל לנציבות, כי הוחל בעבודת מטה8.1.91ב-.5הודעה תישלח בנדון המטה עבודת כשתסתיים התלונה. נשוא הטופס לשינוי

לנציבות. טרם קיבלה הנציבות הודעה על כך.

שלילת תמלוגים בעד שידור יצירה ספרותית.4

נציבות תלונות הציבור )להלן -1990המתלונן, סופר, פנה באוגוסט .1 אל הנציבות( בתלונה על תחנת השידור של גלי צה"ל )להלן - תחנת גלי צה"ל(, ובה

הטענות הבאות:

קרא קריין בתחנת גלי צה"ל פרקים מספריו1990בחודשים ינואר - מארס )א(של המתלונן.

לבקשת המתלונן לשלם לו את התמלוגים המגיעים לו בגין שידור יצירותיו,)ב( הודיעה לו התחנה שמלוא הסכום הועבר לאקו"ם בע"מ )אגודת קומפוזיטורים

מחברים ומולי"ם למוסיקה בישראל(.

31

מנכ"ל אקו"ם אישר בפני המתלונן כי אכן נתקבל הסכום מתחנת גלי צה"ל,)ג( יועבר אליו, משום שאין הוא חבר באקו"ם. מנכ"ל אך הבהיר לו, שהסכום לא האגודה, הוסיף כי בתוקף הסכם בין אקו"ם לבין משרד הבטחון, יחולק הסכום בין

חברי אקו"ם. תוכן ההסכם לא הובא לידיעת המתלונן.

המתלונן ביקש כי הנציבות תגרום לכך שישולמו לו התמלוגים המגיעים לו.)ד(

ובין אקו"ם נחתם במארס )א(.2 הסכם, שתוקפו1964בין משרד הבטחון להסכם, כפי שצוטט בחוות הדעת6הוארך, בשינויים קלים, במשך השנים. בסעיף

מטעם לשכת היועץ המשפטי למערכת הבטחון, נקבע:

"אם המשרד ישדר איזו שהיא יצירה שאינה כלולה ברפרטואר של אקו"ם ושזכות היוצרים עליה שייכת לפרט... שאינו משתייך לאקו"ם... תהיה אקו"ם אחראית לשלם את השכר המתאים לבעל הזכות. כל בעל זכות כזה יופנה על ידי המשרד אל אקו"ם ואקו"ם מתחייבת לשלם לו בהתאם לתעריף שהיא

משלמת לחבריה, אחרי ניכוי ההוצאות.

אי קיום התחייבות זו על ידי אקו"ם ייחשב כהפרת החוזה מצידה".

הנציבות פנתה אל תחנת גלי צה"ל ובקשה תגובתה. בעקבות זאת, ביקש)ב( בספטמבר צה"ל, גלי תחנת המשפטי1990מפקד היועץ מלשכת הנחיות ,

למפקד תחנת גלי צה"ל ציינה הלשכה, כי25.3.91למערכת הבטחון. במכתב מ- על פי ההסכם האמור אין אקו"ם רשאית לחלק בין חברי האגודה כספי תמלוגיםעליה להעביר את כספי התמלוגים באקו"ם. שאינו חבר יוצר עבור שהתקבלו

במלואם לאותו יוצר.

הלשכה הבהירה, כי במקרה דנן עמד משרד הבטחון בתנאי ההסכם עם אקו"ם בהעבירו לידי אקו"ם את כספי התמלוגים המגיעים למתלונן, ואילו אקו"ם הפרהועליה התלונה, נשוא הכספים את למתלונן העבירה שלא בכך ההסכם את יהווה הדבר הפרת ההסכם בינה לבין המשרד כן להעבירם לו. אם לא תעשה

.1911והפרת זכות יוצרים על פי חוק זכויות יוצרים

הנציבות הטעימה בפני לשכת היועץ המשפטי, כי נוכח מסקנתה שאקו"ם)ג( הפרה את ההסכם, מוטל היה על משרד הבטחון לפעול לאלתר כדי להניע את אקו"ם לשלם למתלונן את כספי התמלוגים שנתקבלו בעבורו. מכל מקום, הודגש, ההסכם שבין אקו"ם למשרד הבטחון אינו מעניינו של המתלונן, ואין בו כדי להשפיע

על זכויותיו כלפי משרד הבטחון הנובעות מחוק זכויות יוצרים.

על פי ההסכם דלעיל משמשת אקו"ם שלוח של משרד הבטחון, האמור לשלם ליוצר, שאינו חבר באגודה, סכומים שקיבלה בעבורו. אולם אין בהעברת כספים לשלוחו של החייב כדי לשחרר את השולח )משרד הבטחון( מן החובה לשלם את המגיע לנושה )המתלונן(, בלא שהיות ועיכובים ובלא להתנות את התשלום בכך

שהשלוח )אקו"ם( ישלם עבורו.

הכספים לקבלת שימתין המתלונן מן לדרוש אין כי אפוא, הבהירה, הנציבות המגיעים לו, עד אשר תאות אקו"ם לשלם לו. המתלונן אינו צריך לשאת בתוצאות

32

הפרת ההסכם שבין אקו"ם למשרד הבטחון. משלא שילמה אקו"ם למתלונן את המגיע לו בתוך פרק זמן סביר, שומה על המשרד לבצע את התשלום בלא תנאי

ובלא דיחוי.

33

נוכח האמור לעיל ק ב ע ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר כ י ה ת ל ו נ ה מ ו.5צ ד ק ת.

בשים לב לכך שמאז שודרו יצירות המתלונן חלפו כשנתיים, הצביעה הנציב בפני משרד הבטחון על חובתו לשלם למתלונן לאלתר את התמלוגים המגיעים לו לפי

ערכם הריאלי ביום התשלום.

כפי.4 התמלוגים כספי למתלונן שולמו כי הודיע צה"ל גלי תחנת מפקד שהצביעה הנציב. מפקד תחנת גלי צה"ל גם הביע בפני המתלונן התנצלותו על

העיכוב בתשלום ועל עגמת הנפש שנגרמה לו.

34

משרד החינוך והתרבותהרחקת גננת ממערכת החינוך הממלכתי-דתי.5

המתלוננת מתגוררת בעיר בדרום הארץ. היא נשואה ואם לשלושה ילדים..1שנים רבות הועסקה כגננת במערכת החינוך הממלכתי-דתי.

היא פנתה אל נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( בתלונה1990בפברואר לא והתרבות, שאם החינוך ממלכתי-דתי במשרד לחינוך נגד החלטת המועצה תעביר את בנה מבית הספר התיכון הממלכתי במגמת אלקטרוניקה לבית ספרהחינוך במערכת החינוכית בעבודתה להמשיך תוכל לא ממלכתי-דתי,

הממלכתי-דתי.

בתלונתה מטעימה המתלוננת, כי היא ומשפחתה מנהלות, כבעבר, אורח חיים דתי. שני בניה האחרים לומדים במוסדות חינוך דתיים. הבן השלישי לומד בית ספר תיכון ממלכתי רק בכורח הנסיבות. אין בנמצא בית ספר ממלכתי-דתי, המתאים לכישוריו בתחום האלקטרוניקה, בקרבת מקום המגורים של המשפחה, ומטעמים רפואיים

אין באפשרותו ללמוד, ולו בתנאי פנימייה, בריחוק מקום ממגורי המשפחה.

המתלוננת ביקשה כי הנציבות תביא לביטול החלטתה דלעיל של המועצה לחינוךממלכתי-דתי.

בירור הנציבות העלה:.2

הסמכות לפסול מורה מללמד במערכת החינוך הממלכתית-דתית נובעת מן)א( , הקובע כי המועצה רשאית18, סעיף 1953האמור בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-

לפסול המשך שירותו של מורה במוסד ממלכתי-דתי מטעמים דתיים בלבד.

דיון)ב( כוח אדם של המועצה לחינוך ממלכתי-דתי ועדת קיימה דנן במקרה בעניין

, והחליטה, לאחר שמיעת המתלוננת, כי "בהתחשב במצב הרפואי29.11.89ב-נוכל ימשיך ללמוד בחינוך הכללי עד סוף השנה, מעבר לזה לא של הבן הוא להסכים.... אם לא ימצא הסדר בכיוון של המשך לימודים במערכת ממלכתית-דתית

לא תוכל המתלוננת להמשיך להורות בחינוך ממלכתי-דתי בשנת תשנ"א".

אישרה את ההחלטה של23.1.90המועצה לחינוך ממלכתי-דתי בישיבתה מיום הוועדה.

נציב תלונות הציבור, השיקול הענייני העיקרי, בשאלת כשרותו של.3 לדעת עובד הוראה, מבחינה דתית, לעבוד במערכת החינוך הממלכתית-דתית, הוא מידת הזדהותו עם הערכים והשקפת העולם של מערכת החינוך הממלכתית-דתית, כפיכי אחד ושל משפחתו. העובדה בין היתר, באורח החיים שלו שהיא מתבטאת, מבניה של המתלוננת לומד בבית ספר ממלכתי במסיבות ומן הטעמים המפורטים לעיל, אינה מורה על אי-הזדהות מצידה עם השקפת העולם ואורח החיים להם היא

מחויבת על פי דרישות

35

לשלול שלא וסבירות ענייניות סיבות למתלוננת הממלכתי-דתי. החינוך מערכת מבנה את האפשרות ללמוד במגמה של אלקטרוניקה, בה הוא חפץ, ואין לאלצה להסכים שבנה, אשר בריאותו לקויה, ינדוד למרחקים כדי להימנע מלימודים בבית ספר שאינו ממלכתי-דתי. בנסיבות אלה, אין הצדקה להסיק מלימודיו בבית ספר ממלכתי, ולו אך לכאורה, שהמתלוננת אינה שלמה בהזדהותה עם ערכי המערכת הממלכתית-דתית, כאשר כל אורח החיים של משפחתה מצביע דווקא על דבקותזו בלבד שלא נמצאה כל ראייה שיש בה כדי לתמוך בחשד בערכים אלה. לא שהמתלוננת בכך, ספק הטילה לא אף שהמועצה אלא כאמור, לאי-הזדהות

ומשפחתה הן בעלות השקפת עולם דתית ומקיימות אורח חיים דתי.

בהחלטתה לפסול את המתלוננת מלעבוד כגננת במערכת החינוך הממלכתי-דתיוגננות מורים על שלפיה פנימית, מינהלית להנחייה בהתאם המועצה פעלה במערכת האמורה לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים, בהנחייה מינהלית כשלעצמה יש ברכה, שכן היא יוצרת אחידות בהחלטות ומונעת אפלייה בין שווים. אולם קיומה של הנחייה מינהלית אינו מייתר את הצורך לשקול כל החלטה

.2לגופה לפי נסיבות המקרה

בשים לב לנסיבות המיוחדות של המקרה שצוינו לעיל, ובכלל זה גילו)א( .4 ואופיו של הנער, מ צ א ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר כ י ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק

ת.

לפיכך הצביעה הנציב בפני שר החינוך והתרבות על הצורך בביטול החלטתה)ב( של המועצה לפסול את המתלוננת מלעבוד כגננת במערכת החינוך הממלכתי-דתי.

הצבעתה.5 בעקבות כי הציבור, תלונות לנציב הודיע והתרבות החינוך שר כאמור, קיימה המועצה לחינוך ממלכתי-דתי שוב דיון בנושא התלונה, ולאחר ליבון נוסף של העניין עם המתלוננת החליטה המועצה, כי המתלוננת תוכל להמשיך

בעבודתה כגננת במערכת החינוך הממלכתי-דתי.

נוהל לטיפול בחשד להעתקה בבחינת בגרות.6

המתלוננות הן תאומות, שלמדו יחד בבית ספר אקסטרני והתכוננו לבחינות.1 הן ניגשו לבחינה במקצוע ידע העם והמדינה.1990הבגרות. בחורף

לנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( הן טוענות1990בתלונה שהגישו במאי שמשרד החינוך והתרבות פסל את בחינתן ללא הצדקה, בטענה שהעתיקו זו מזו. הן הכחישו זאת מכל וכל, בהטעימן כי הדמיון הרב בתשובותיהן על שאלות הבחינהאותם קראו האקסטרני, הספר בבית מורה אותו מפי שלמדו מהעובדה נובע

ספרים ושיננו יחד את החומר לקראת הבחינה.

, וכן בהרחבה421( עמ' 1, דפי זהב נ. רשות השידור, פ"ד ל"ה )389/90 ר' למשל בג"צ 2(.60.013ב"הנחיות מינהליות", הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, )הנחייה

32

על פניית הנציבות השיב משרד החינוך והתרבות:.2

שני מעריכים בדקו את מחברות הבחינה של המתלוננות ומצאו כי תשובות שתיהן על שאלות מספר היו דומות להפליא ונוסחו כמעט באותן מילים. לפיכך הועברו המחברות לבדיקה נוספת של מעריך שלישי בכיר. הלה אישר שאכן קיים חשד להעתקה. בעקבות זאת, נשלחה למתלוננות הודעה על פסילת הבחינה. בתגובה הן פנו אל המפקח על הנבחנים האקסטרניים שבמשרד. המפקח בדק את העניין, שוחח עם המתלוננת, אך לא השתכנע מטיעונן. הוא אף נועץ עם המפקח-המרכז

על הוראת ההיסטוריה, שהגיב בזו הלשון:

"קיבלתי את חוות הדעת של המעריכים, שמצאו חשד של העתקה במחברות הנ"ל. בדקתי את המחברות המצורפות בזה ומצאתי שאמנם הייתה העתקה

בין שתי הנבחנות. אי לכך, אני מציע לפסול את שתי הבחינות".

לאור כל אלה לא מצא המשרד מקום לשנות את עמדתו בדבר הפסילה.

ומצאה, כי הוראות בנושא הנדון מצויות בחוזר מיוחד של.3 הנציבות בדקה המשרד, אשר הוצא בשנת התשמ"ח ושכותרתו "טוהר הבחינות".

לפי הוראות אלה, כאשר מעריך סבור שהתשובות בבחינה מעוררות חשד)א( להעתקה, עליו להעביר את המחברת לבדיקתו של מעריך בכיר. אם הלה מגיע לאותה מסקנה, עליו לשלוח הודעה לבית הספר, ואם מדובר בנבחן אקסטרני )כמו

45במקרה שבפנינו(- ישירות לנבחן. זה האחרון רשאי להגיב על החשד בכתב תוך ימים מיום ההודעה. כל החומר מובא לדיון בפני ועדה, אותה ממנה מנהל הגף לבחינות, וזה הרכבה: מעריך של מקצוע הבחינה שלא טיפל קודם לכן במחברת

ושני עובדי גף הבחינות. הועדה רשאית לקבל אחת ויותר מההחלטות הבאות:

החלטה המזכה את הנבחן מהחשד, בוודאות או מחמת הספק;(1)

החלטה הפוסלת את הבחינה;(2)

החלטה המשעה את הנבחן מהבחינות במקצוע זה או בכל המקצועות,(3)יותר, בהתאם לחומרת, העבירה - ובלבד שלא תעלה על במועד אחד או

ששה מועדי בחינה;

החלטה להגיש תלונה למשטרה ו/או להעביר את הענין ליועץ המשפטי(4)של המשרד. על הועדה לרשום פרוטוקול מנומק מדיוניה.

את החלטתה המנומקת של הועדה, הכוללת גם את הצעד או הצעדים שננקטו, יש לשלוח לנבחן, בצירוף הודעה על זכותו לערור על ההחלטה תוך ששים יום ממועד משלוח ההודעה. הערר צריך להידון, תוך ששים יום, בוועדה שתמונה על ידי ראש האגף לחינוך על-יסודי ואשר תכלול את נציג האגף האמור, נציג הגף לבחינות

והמפקח-המרכז על מקצוע הבחינה.

לשלוח)ב( במקום שבחוזר: להוראות בהתאם המשרד נהג לא דנן במקרה 45למתלוננות הודעה על החשד, נשלחה להן הודעה על פסילה; במקום לתת להן

יום. לא מונתה ועדה לבדיקת החשד, וממילא לא30ימים לשם תגובה, ניתנו רק

33

קיים פרוטוקול מדיונים של פורום כזה. כפי שצוין לעיל, שמע המפקח על הנבחניםהאקסטרניים

34

ואז אישית את אשר בפי המתלוננות, התייעץ עם המפקח-המרכז על המקצוע הוחלט לתת תוקף לפסילה.

החלטה זו הובאה לידיעת המתלוננות. ברם, בהודעה על הפסילה לא נאמר שישלהן זכות לערור. יוצא שכל ההוראות החלות על ערר לא קוימו במקרה דנן.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה כ י ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת..5

המקרה חמור, שכן מדובר בהליך עונשי הדורש הקפדה על מילוי אחר ההוראות.

הנציב הצביעה איפוא בפני המשרד על הצורך להביא את עניינן של המתלוננות בפני ועדת ערר; הוועדה שתדון בערר צריכה להיות מורכבת מחברים שטרם קבעו

עמדה בנדון.

המשרד פעל כמוצבע, והקים ועדה שדנה בערר..6

כפי שהודיע המשרד לנציבות, החליטה הוועדה פה אחד לנקות, מחמת הספק, אתהרב שהדמיון יתכן כי הטעימה, בהחלטתה להעתקה. מהחשד המתלוננות

בתשובותיהן אכן נובע מלימוד ושינון בצוותא.

המשרד גם הודיע לנציבות, כי גף הבחינות נדרש למלא להבא בקפדנות אחריהוראות הנוהל בנושא "טוהר הבחינות".

סיוע לסטודנט שהחל לימודיו בסמסטר אביב.7

משרד החינוך והתרבות הקים, בשיתוף עם המועצה להשכלה גבוהה, ועדה.1 לטפול בבקשות של סטודנטים נזקקים, בהם מישובי פיתוח, למימון שכר הלימוד

שלהם במוסדות להשכלה גבוהה )להלן - הוועדה(.

. כחודשיים לפני שחרורו1991המתלונן השתחרר משירות צבאי בפברואר .2 נרשם ללימודי מתימטיקה וחשבונאות באוניברסיטת תל אביב. בסמוך להרשמתו הגיש לוועדה בקשה לקבלת סיוע לכיסוי שכר הלימוד לשנת הלימודים התשנ"א.

מ- יאוחר )לא במועד שהוגשה שהמגיש31.12.90הבקשה מהטעם סורבה ,) )המתלונן( לא נמצא זכאי על פי הקריטריונים שנקבעו.

, אל נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות(.1991מכאן פנייתו, בסוף מארס תלונתו מתמקדת בשתי טענות:

לפחות )א( יכסה הסטודנט כי הוא, סיוע למתן הלימוד50%תנאי משכר ממקורותיו הוא. טענת המתלונן היא, כי לא נכונה קביעת הוועדה שאין הוא עומד

באותו תנאי, ומן הסתם בטעות יסודה.

נימוק אחר לדחייה היה שהמתלונן החל בלימודיו לא בראשית שנת הלימודים,)ב(אלא רק בסמסטר האביב. המתלונן טוען נגד נימוק זה.

35

הבירור שערכה הנציבות במשרד החינוך והתרבות העלה:.2

אחד הקריטריונים שנקבעו על ידי הוועדה הוא, שהסיוע לסטודנט יינתן רק)א( משכר הלימוד המלא.50%אם המבקש מכסה ישירות לא פחות מ-

36

המתלונן הבהיר לנציבות, כי האוניברסיטה חייבה אותו בשכר לימוד מלא. ברם, כבן לאב נכה צה"ל מקבל המתלונן מקצין התגמולים שבמשרד הבטחון השתתפות

משכר הלימוד. את היתרה בשיעור 40%בשיעור של משכר הלימוד הוא60% זה של נימוק דלעיל. משמע: - דהיינו: הוא עומד בקריטריון מכסה ממקורותיו הוועדה לדחית בקשתו לא היה מוצדק. ואכן הכירה הוועדה בכך שהנימוק נבע

מטעות.

)ב( הטעם האחר לדחיית הבקשה היה שהמתלונן החל לימודיו רק בסמסטר אביב.זאת ומתמיד, נהגה לא רק בשנת התשנ"א, אלא מאז כי כך הוועדה הבהירה ניתנות הלוואות או מילגות לסטודנטים שאינם לומדים שנת בעיקר משום שלא

לימודים מלאה.

במהלך הבירור היפנתה הנציבות את תשומת לבה של המחלקה לסטודנטים )ג( במשרד החינוך והתרבות לעובדה שסטודנטים המתחילים את לימודיהם בסמסטרויוצאי צבא כאחד( לומדים אותו מספר סמסטרים וגם משלמים אביב )עתודאים מלוא שכר הלימוד כמו אלו המתחילים את לימודיהם בסמסטר חורף. לפי הנוהג הקיים נמנע הסיוע לשנת לימודים שלמה מסטודנטים, דוגמת המתלונן, רק משום

שהתחילו את לימודיהם בסמסטר אביב.

בעקבות זאת הודיע המשרד לנציבות כי הוועדה דנה בענין והחליטה לאפשר גםלסטודנטים המתחילים ללמוד בסמסטר אביב להגיש בקשה לסיוע.

נציב תלונות הציבור מצאה את התלונה על שני חלקיה, מוצדקת, והצביעה.3לשנת לסיוע המתלונן בבקשת לדון הצורך על והתרבות החינוך משרד בפני

הלימודים התשנ"א.

המחלקה לסטודנטים במשרד החינוך והתרבות הודיעה לנציבות, כי לקראת שנת הלימודים התשנ"ב תביא לידיעת הסטודנטים את תוכן ההחלטה שנועדה לאפשר הגשת בקשה לסיוע גם לסטודנט המתחיל ללמוד בסמסטר אביב. בבקשת הסיוע

של המתלונן לשנת הלימודים התשנ"א לא ניתנה עדיין החלטה.

המתלונן,.4 הגיש הציבור, תלונות נציב של דלעיל הקביעה על בהסתמכו החינוך1991באוקטובר משרד נגד קטנות לתביעות המשפט בבית תביעה ,

והתרבות. התביעה אמורה להידון בבית המשפט בנובמבר שנה זו.

37

משטרת ישראלרישום פלילי לא מבוסס.8

פנה המתלונן אל נציבות תלונות הציבור בתלונה על משטרת1988באפריל .1ישראל, ואלה פרטי תלונתו.

ינואר מסר המתלונן למשטרה במרחב איילון על פורץ1988באחד הימים של מאקדח בירי שהפחידו לאחר אותו שהבריח כך ועל לדירתו, לחדור שביקש לו הודיעה החקירה, שנסתיימה לאחר זה. בעניין נחקר המתלונן שברשותו.

תיק1979החוקרת, כי במירשם הפלילי מופיע רישום, שלפיו נפתח נגדו בשנת פלילי בחשד לביצוע עבירה של גרימת נזק בזדון. המתלונן הגיב באומרו, כי מעולם לא היה מעורב באירוע כזה ואף לא נחקר בחשד כמתואר. מדור התביעות במטהכי אין באפשרותו לברר את טענתו, שכן הארצי של המשטרה הודיע למתלונן,

פי חוק1979התיק המתייחס לעבירה משנת כי, על , בוער. הובהר למתלונן, הארכיונים, מבוער תיק חקירה בתום שבע שנים מתאריך פתיחתו.

בירור הנציבות העלה, כי למתלונן עוד שני רישומים פליליים,לבד מהרישום.2 מושא התלונה. לפי מה שמופיע במירשם הפלילי מתייחסים שלושה רישומים אלה

לתיקים שהטיפול בהם נסתיים בלא שהמתלונן הועמד לדין. להלן הפרטים:

תיק א' של מטה מרחב ירקון - שהוא התיק עליו נשאל המתלונן כמתואר)א(לחוק העונשין. התיק נסגר ב-452לעיל - עניינו היזק לרכוש בזדון, לפי סעיף

, תוך ציון "אין עניין לציבור".2.11.79

תיק ב' של אותו מטה מרחב מתייחס לשתי עבירות:)ב(

סעיף (1 ) לפי עבירה לביצוע למגורים/לתפילה )ב(406התפרצות לחוק העונשין;

א' לחוק העונשין.340ירי מנשק חם באזור מגורים לפי סעיף (2)

, גם הפעם תוך ציון "אין עניין לציבור".11.4.88התיק נסגר ב-

,1988בעת שהמתלונן הגיש את תלונתו לנציבות תלונות הציבור, באפריל .3 הוא לא היה מודע לקיומם של שני הרישומים האחרונים )תיק ב'(. כשהודיעה לו הנציבות על כך, הוא ביקש כי בירור תלונתו יורחב ויתייחס אף לטענתו כי אין יסוד

גם לשני הרישומים הנוספים.

בהתייחסו לרישום הפלילי הנוגע לתיק א/ - היזק לרכוש בזדון - טען)א(.4 המתלונן בפני הנציבות, כי הרישום מופרך וחסר בסיס. טענתו זו תמך בתצהיר, כי למיטב זכרונו ואמונתו מעולם לא היה מעורב באירוע שעניינו עבירה של גרימת

נזק.

38

כדי)ב( נרחבת בעקבות טענת המתלונן כאמור, ערכה הנציבות חקירה להתחקות אחר נסיבות הרישום.

עובד הנציבות, שהיה מופקד על בירור התלונה, איתר לאחר מאמצים רבים)ג( את מי שרשום בטופס כקרבן העבירה, ארכיטקט, וזה מסר לנציבות את הפרטים

דלהלן:

הוא עבד במשרד ארכיטקטים בסמוך למשרד בו עבד המתלונן.1979בשנת (1)

זכור לארכיטקט, כי באחד הימים, בעת שהחנה את רכבו במקום חנייה שהיה(2) שייך למתלונן, נגרם לרכבו נזק פעוט - ניזוקו המגבים. אנשים שהזדמנו במקום מסרו לו כי המתלונן התרעם כשמצא את מקום החנייה שלו תפוס על ידי רכבו שלהתלונן זאת בעקבות הנזק. את גרם אשר שהוא ויתכן כאמור, הארכיטקט

הארכיטקט במשטרה, וציין את האפשרות שהמתלונן גרם את הנזק.

הארכיטקט לא הכיר כלל את המתלונן ולא שוחח אתו בעניין. לדבריו לא(3) קיבל מן המשטרה הודעה על גורל תלונתו ועל סגירת התיק. הוא הביע בפני עובד

הנציבות את צערו על כך שבגין נזק פעוט לרכבו, נרשם למתלונן רישום פלילי.

כי)ד( המתלונן טען המתלונן, לידיעת דלעיל הבירורים תוצאות משהובאו הארכיטקט פעל בחפזה בהסתמכו על השערה שהעלה בפניו אדם שלישי, בלא שניסה לברר את אמיתות החשד. מכל מקום המתלונן עמד בתוקף על גירסתו, כי

לא נחקר כלל במשטרה בעניין, וכי מעולם לא הסב את הנזק המיוחס לו ברישום.

)ב( לעיל(: בירור2אשר לרישומים הפליליים הנובעים מתיק ב' )כמובא ב-.5 , שענינו1988הנציבות העלה כי הרקע לרישומים אלה הינו האירוע דלעיל בינואר

ירי להפחדת פורץ שביקש לחדור לדירת המתלונן.

, בעת ששהה עם אשתו27.1.88בהודעתו במשטרה בתיק ב', מסר המתלונן, כי ב-לשעה סמוך נסיון21.00בדירתם, על שהעידו בסימנים והבחין רעשים שמע

לפריצה, ובחשוד שעמד על מעקה הקומה שמעל דירתו. המתלונן ציין, כי חשש מכוונותיו של הפורץ, ולא ידע כיצד יפעל. לפיכך ירה באויר מאקדחו כדי להפחידו.על במשטרה התלונן הוא האירוע לפני יומיים כי המתלונן, הבהיר בהודעתו

התפרצות קודמת לדירתו.

ציינה)א(.6 הציבור, תלונות נציבות של הבירור לממצאי בהתייחסותה המשטרה, כי הרישום הפלילי אודות התפרצות למגורים ולתפילה בטעות יסודו.

אשר לרישום הפלילי בדבר ירי מנשק חם באזור מגורים, ציינה המשטרה כי)ב( לפי הנסיבות שתיאר המתלונן בהודעתו, לא נשקפה סכנה לחייו או לחיי רעייתו,נגד לפתוח מקום לדעתה, היה, לפיכך, בריחה. של במצב היה החשוד שכן המתלונן תיק בשל ירי מנשק חם באזור מגורים. עם זאת, "מאחר והמדובר באזרח מן השורה שלהערכתי נהג בפזיזות עקב רמת חרדה אישית גבוהה והואיל ולא נגרם

נזק או פגיעה אחרת, מצאתי לנכון לגנוז את התיק מחוסר עניין לציבור".

על)ג( תלונה במשטרה הוגשה לא דנן במקרה כי העלה, הנציבות בירור המתלונן, והוא לא עמד בפני האשמה כלשהי בעת החקירה; המתלונן בא מיוזמתו

למשטרה כדי להודיע על נסיון התפרצות לדירתו.

39

לאור כל האמור לעיל מ צ א ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר א ת ה ת ל ו נ.7ה

מ ו צ ד ק ת .

אשר לרישום הפלילי שנבע מתיק א' - גרם נזק בזדון:)א(

אין די בכך שאדם יגיש תלונה על הזולת כדי להצדיק רישום פלילי. בדרך זו ניתן "להדביק" לזולת רישומים פליליים, גם אם לא ניתנה לו האפשרות להפריך את הגירסה המפלילה. כדי שרישום כאמור יהיה מוצדק דרושה ראיה כלשהי שתתמוך

בנאמר בתלונה.

יתר על כן - וזה העיקר - כשהתלונן הארכיטקט במשטרה הוא הבהיר, כי חשדו נבע מהשערה שהעלו בפניו אחרים לפיה קיימת אפשרות שהמתלונן הוא שהסב

את הנזק.

מכאן נובע שלא הייתה כל ראיה נגד המתלונן.

מניע אפשרי אולי, הוותה, שמור למתלונן חניה חנייתו של הארכיטקט במקום לגרימת הנזק "וקצה חוט" לחקירה. המידע שמסר הארכיטקט למשטרה הצדיק, אולי, פתיחתה של חקירה, שהייתה עשויה לבסס חשד, או לחילופין להפריכו. אך לית מאן דפליג כי בלא ראייה ולו קלושה, אין די בהשערה גרידא או בחשד בעלמא,

כדי להצדיק רישום פלילי.

רישום לפיו נסגר תיק החקירה מ"אין עניין לציבור" מצביע לכאורה על קיום בסיסהצדקה נמצאה לא הציבורי העניין העדר מחמת ושרק המתלונן כנגד ראייתי

להמשיך בהליכים נגדו.

ממצאי הבירור, כמפורט לעיל, מצביעים בעליל על כך שהרישום הפלילי, כאילו "אין עניין לציבור" בנקיטת הליכים כנגד המתלונן, בטעות יסודו. לא היה מקום

לרישום האמור ודינו להמחק.

אשר לשני הרישומים שנבעו מתיק ב':)ב(

התפרצות למגורים/לתפילה - (1)

כפי שצוין לעיל, הודתה המשטרה כי רישום זה נבע מטעות אנוש. יש להתייחס בחומרה לעובדה, שנרשם רישום פלילי בלתי מבוסס נגד אדם שכלל אינו מודעהתלונה בירור במהלך באקראי, הרישום נתגלה כאמור, הרישום. של לקיומו

הנוכחית על ידי נציבות תלונות הציבור.

אילמלא כן, לא מן הנמנע שהתיק היה מובא לביעור בתום שבע שנים, ולא היה אפשר לרדת לפרטים ולהפריך את הרישום מן היסוד, והרישום שנבע מתיק א'

יוכיח.

ירי מנשק חם באזור מגורים -(2)

אין לומר שירי בשטח בנוי אסור בכל מקרה, ואין להוציא מכלל סבירות שהיריההנציבות, בירור שהעלה כפי מזו, יתירה עצמית. להגנה הייתה שירה המתלונן

40

כאמור, לא הוגשה תלונה נגד המתלונן והוא לא נחקר באשמה כלשהי. אדרבה, המתלונן הוא שבא למשטרה למסור על נסיון התפרצות לדירתו, וכחלק מתיאור

השתלשלות הדברים גם סיפר על הירי.

41

פלילי, רישום למתלונן ולרשום פיה על להפוך את הקערה אין אלה בנסיבות במקום להתמקד בתלונה שהגיש.

,1981א' לחוק המירשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א - 11בהתאם לסעיף לתיקים היתר( )בין המתייחסים רישומים, על מידע להעביר המשטרה רשאית שנסגרו מחוסר עניין לציבור, למספר לא מבוטל של גורמים מחוץ למשטרה - ליועץכמפורט - ועוד צה"ל שב"כ, מדעי, חוקר מבחן, לקצין לממשלה, המשפטי

בתוספת השלישית לחוק.

רישומים כאמור מהווים, אפוא, פגיעה של ממש באדם, שכן עלול הדבר לסכל אפשרות העסקתו בעבודות מסוימות או להקשות עליה, או לגרום לפסילתו מלקבל רשיונות מסויימים. מכאן החשיבות הרבה שהרישומים במירשם הפלילי ישקפו נכונה

את ממצאי החקירה בתיק.

נמצא כי הרישומים במקרה דנן אינם מוצדקים.

נוכח האמור , הצביעה הנציב בפני משטרת ישראל:.8

למחוק מהמירשם הפלילי את הרישומים הפליליים בנוגע למתלונן, המתייחסיםא() לתיק א': - גרם נזק בזדון, וכן לתיק ב':- ירי מנשק חם באזור מגורים; והתפרצות

למגורים/לתפילה. כדי למנוע ככל האפשר שיירשם לאדם רישום פלילי מחמת טעות, מחובתה של..3

מיד לאחר הרישום, לידיעת אדם שנרשם לגביו רישום פלילי, המשטרה להביא מידע על הרישום ועל מהותו, כדי שהלה יהיה מודע לקיומו ויוכל להשיג על צידקתו.

סחבת בטיפול בתלונה.9

פנה המתלונן אל נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות(1990בנובמבר .1 בתלונה על טיפול לקוי וסחבת שנוקטת משטרת ישראל בטיפולה בתלונתו מיוני

. להלן פרטי התלונה שהגיש לנציבות:1989

שכר המתלונן, על פי חוזה שכירות, דירה בירושלים לתקופה28.10.88ב- )א(של שנה.

ביקר בדירה אחד הבעלים. הוא שוחח עם המתלונן ואף סייע לו6.6.89 ב- ב()את ושאל פנימה חזר לדירה, מסביב סייר לעזוב עמד כאשר גינון. בעבודות המתלונן היכן ערמת גרוטאות שהיתה אמורה להיות בחצר הבית ואינה נמצאת שם.

המתלונן השיב, כי פנה את הערמה שחסמה את יציאתו מחדר השינה.

לשמע הדברים, החל בעל הדירה להשתולל בחמת זעם ושבר עציץ. אחר כךג() נטל מדפסת מחשב שהייתה במקום, הרים אותה והשליכה לרצפה, כשהוא תולש אותה מכבלי החשמל המחברים אותה. הוא גם תפס שולחן, שעליו היה מוצב צג

המחשב, והפך אותו; בעשותו כן, הפטיר ברוגז: "אני אנפץ אותו לרסיסים".

כאשר ניסה המתלונן למנוע מן החשוד את המשך השתוללותו, הנחית בעלד() הדירה מכת אגרוף בפניו, העיף את משקפיו והדף אותו לקיר, תוך שהוא דורש

ממנו לעזוב

42

את הדירה. כאשר ביקש המתלונן להרים את משקפיו, חטף החשוד את המשקפים מן הרצפה, הכניסם לכיסו ואמר: "לא תקבל שום דבר עד שלא תצא מן הבית".

אותה עת הוציא בעל הדירה אקדח שהיה תחוב במותנו והניחו ליד רגלו.

ובני הוא ייכנסו לבל בו, והתרה איום על המתלונן בדברי בעל הדירה המשיך משפחתו לדירה, בכלל זה הילדים שהיו בדרכם הביתה מבית הספר.

בעקבות האירוע הגיש המתלונן, בו ביום, תלונה במשטרה על בעל הדירה בשלה()תקיפה, גרימת נזק ואיומים.

בתלונתו אל הנציבות הביע המתלונן חשש כי הסחבת מצד המשטרה בענין.2 נובעת מכך ששני אחיו של בעל הדירה, עורכי דין במקצועם, יש להם מן הסתם

מהלכים במשטרה, ומסיבה זו אין המשטרה נוקטת צעדים נגד בעל הדירה.

מתיק החקירה שבמשטרה עולים הפרטים הבאים:.3

בהודעתו למשטרה מסר בעל הדירה, כי משהודיע לו המתלונן, שהוא פינה אתא() ערמת הגרוטאות, שאל אותו, האם הוא מתלוצץ. המתלונן השיב לו: "אל תבלבל את המוח ואל תפריע לי לעבוד...". בתגובה על תשובתו "הדפתי את העציץ והוא נשבר ואז קמתי אליו ואמרתי לו תעוף מיד מהבית שלי אני לא רוצה שתגור כאן יותר... אחר כך אני החזקתי אותו וניסיתי להדוף אותו החוצה מהבית, תוך כדי כך נפלו מחשב ועוד משהו שאני לא יודע מה שמו...". בהודעתו גם הודה בעל הדירה,

שהרים את משקפי המתלונן והניחם בכיסו.

בעקבות התלונה שהגיש המתלונן במשטרה, וגביית ההודעה, נעצר בעל הדירהב()ושוחרר בערבות ואקדחו נלקח ממנו.

, להגיש כתב אישום נגד בעל8.6.89הקצין שטיפל בתיק החקירה המליץ, ב- ג()הדירה.

פנה עו"ד מ., אחיו של בעל הדירה, לראש לשכת החקירות במטה15.6.89ב- ד() מרחב ירושלים וציין, כי במהלך ויכוח בין הצדדים ניסה המתלונן להוציא שולחן מן הדירה ותוך כדי כך כנראה ניזוק מעבד התמלילים. עוד ציין, כי מנסיונו ידוע לו, כי במקרים כגון אלה, על רקע יחסי משכיר - שוכר, לא נהוג לפתוח תיק, מה גם שלשולחו אין עבר פלילי. האח הוסיף, כי לא הייתה שום פגיעה גופנית במתלונן

והויכוח היה הדדי. לפיכל נראה לו שאין בתלונה עניין לציבור.

החזירה9.7.89האח גם ביקש, כי יוחזר לשולחו האקדח שנלקח ממנו. ואכן, ב- המשטרה את האקדח לבעל הדירה.

הודיע ראש מחלק החקירות במטה מרחב ירושלים לאח, כי ראש30.7.89ב- ה()נשלחה למתלונן7.8.89לשכת חקירות סגר את התיק מחוסר עניין לציבור. ב-

הודעה על סגירת התיק. בהודעה נמסר לו, כי הוא רשאי לערור על ההחלטה בפניהיועץ המשפטי לממשלה.

ההודעה האמורה לא הגיעה ככל הנראה לתעודתה, שכן בפנייתו למשטרה מ- מציין המתלונן, כי רק באותו יום נודע לו באקראי שתיק החקירה נסגר.14.9.89

בפנייתו זו הודיע המתלונן שהוא מבקש לערור על החלטת המשטרה.

43

ב- אישר ירושלים קבלת הפנייה27.9.89ראש לשכת חקירות במטרה מרחב ידאג להעבירו וכי זו ערר על ההחלטה כי הוא רואה בפנייתו והודיע למתלונן,

לגורמים המתאימים.

של12.9.90ב- ו() הארצי שבמטה חקירות במחלקת תביעות מדור התייחס המשטרה לתלונת המתלונן והטעים, כי התלונה חמורה וכי יש להגיש כתב אישום

נגד בעל הדירה בשל עבירות תקיפה והיזק בזדון.

, אל מחלקת התביעות במחוז1990בעקבות זאת, הועבר התיק, בתחילת נובמבר החזירה מחלקת התביעות במחוז5.2.91ירושלים להגשת כתב אישום. אולם, ב-

את התיק למדור תביעות במטה הארצי, בציון שאין בתיק די ראיות להגשת כתב אישום, שכן הראיות היחידות הן עדות המתלונן ועדות בעל הדירה, וזו סותרת את

זו.

מדור התביעות במטה הארצי החזיר את התיק למחלקת התביעות במחוז, בציינו שמבחינת דיני הראיות לא נדרש חיזוק או סיוע לעדות המתלונן ולפיכך אין מניעה

להגיש כתב אישום.

בטיפול)א(.4 לעיכוב גרם ישראל להסביר מה ביקשה ממשטרת הנציבות , המועד בו הגיש המתלונן את עררו. בתשובה על כך ציין1989בתיק מספטמבר

מדור התביעות במטה הארצי, כי על פי רישומיו נתקבל תיק החקירה במדור רק ב-. עד מועד זה נתעכב התיק, ככל הנראה, במטה מרחב ירושלים.24.6.90

ידי הנציבות להתייחסב() ירושלים נדרש אף הוא על קצין אגף חקירות במחוז לנציבות ציין הלה, כי מאז פנה המתלונן בערר1.3.91לעיכוב בטיפול. במכתבו מ-

על החלטת המשטרה לסגור את התיק החקירה, "החלה מערכת ההתכתבויות בין המתלונן לבין המטה הארצי וראש לשכת החקירות". קצין אגף חקירות לא הבהירלשם מה נדרשה "מערכת התכתבויות" נוספת עם המתלונן, לאחר שבמכתב מ-

הודיע, כאמור, ראש לשכת חקירות במטה מרחב ירושלים למתלונן, כי27.9.89 דאג להעביר את הטיפול בערר המתלונן לגורמים המתאימים.

המשטרה לא המציאה לנציבות העתקי התכתבות בנדון, ובתיק החקירה לא נמצאו.1990 עד ספטמבר 1989מסמכים המעידים על טיפול בנושא מספטמבר

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה ש ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת.

החלטת המשטרה להענות לבקשת בא כוחו של בעל הדירה ולבטל אתקיצוני. סבירה באורח ובלתי מוטעית הייתה נגדו ההליכים הפליליים המשטרה לא ייחסה משקל ראוי לחומרת התנהגותו של בעל הדירה, שכן מצויות בתיק החקירה ראיות לכך שבעל הדירה הסיג את גבולו של המתלונן, תקף אותו והסב לרכושו נזקים של ממש. בעל הדירה, שהיהשהיתה בדירה והשתולל עשתונותיו איבד באקדח, עת אותה חמוש

מוחזקת בידי המתלונן.

העובדה שהמקרה אירע על רקע יחסי משכיר - שוכר אין בה כדי להקהות את חומרת מעשיו של בעל הדירה ולהצדיק את סגירת התיק בעילה של חוסר עניין

לציבור.

44

)ב( החלטת המשטרה לאפשר למתלונן לערור על החלטתה לסגירת התיק הייתה אפוא במקומה. אולם המשטרה לא טיפלה בערר בתוך פרק זמן סביר. כאמור,

השתהה

45

הטיפול בו במשטרה תקופת זמן ארוכה של למעלה משנה בלא שניתן הסבר מניח את הדעת לסחבת זו. גם משהוחלט לקבל את הערר, חל עיכוב נוסף ובלתי מוצדק

בהגשת כתב אישום נגד בעל הדירה.

נציב תלונות הציבור הצביעה על כך בפני המשטרה. בעקבות זאת הגישה.6 כתב אישום נגד בעל הדירה.91המשטרה באוגוסט

46

משרד המשפטים

טענת עובד שמתנכלים לו בתגובה על גילוימעשי שחיתות לכאורה

)א( המתלונן הועסק באגף האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי שבמשרד המשפטים בירושלים )להלן - האגף(. הוא הגיש לנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( תלונה נגד הנהלת האגף בטענה שזו מתנכלת לו, במונעה ממנו עבודה, כדי להביא לאבטלתו. לטענת המתלונן, באה ההתנכלות בתגובה על מכתבים אשר הוא, כיו"ר ועד העובדים, וחברי ועד אחרים שלחו למשרד מבקר המדינה מספר חדשים לפני שהוגשה תלונתו. במכתבים פורטו מעשי שחיתות שבוצעו, לטענתם,

באגף.

באחד המכתבים נטען )בעיקר(, כי דירה שבניהול האגף הושכרה לקרוב משפחה של עובד בכיר בלשכה הראשית של משרד המשפטים )להלן - העובד(, וכי דמי השכירות היו נמוכים ולא נקבעו, כמקובל, על ידי המעריך הממשלתי. עוד נטעןדרגת כי במקביל להשכרה האמורה אושרה לעובד האגף העלאת זה, במכתב ואילו לעובדים כדי להגדיל את השתתפות המשרד בהוצאות רכבו, ניידות רכב,

אחרים בתפקיד זהה באגף לא אושרה דרגת ניידות באותה רמה.

הרכב מינהל שהעמיד ברכב שנעשה לשימוש הטענות התייחסו אחר במכתב לעובדי האגף להשתמש איפשרו לא כי נטען, עובדי האגף. לרשות הממשלתי ברכב, שכן מנהל האגף "הצמיד את הרכב אליו...". זאת ועוד, הוא משתמש ברכב לא רק לצרכי העבודה אלא לעתים לצרכיו האישיים, חרף ההשתתפות בהוצאות אחזקת רכבו הפרטי כרכב שירות. עוד נטען, כי ברכב האמור הותקנו מזגן ותוספות אחרות, כל זאת - ללא ידיעתו ואישורו של מינהל הרכב הממשלתי ומכספי אגרות

שגובה האגף.

א45המתלונן ביקש מנציב תלונות הציבור לברר את תלונתו במסגרת סעיף )ב( ]נוסח משולב[, ולהעניק לו הגנה מכוח סעיף1958לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-

ג לאותו חוק.45

להלן הוראות חוק מבקר המדינה הנוגעות לעניין: .2(-8 )28על אף האמור בסעיף א.45תלונה של עובד

הציבור שחשף תלונה של עובד על מעשה שעשה מי שממונה עליו(1)מעשי שחיתות

בתגובה על כך, שהוא הודיע בתום לב ועל פי נהלים תקינים על מעשי שחיתות שבוצעו בגוף שבו הוא עובד- תבורר לפי

הוראות פרק זה.(2" ... )

47

זאת,ב.45"תלונה שבירורה המצדיקה סיבה שיש תלונות נציב מצא רשאי

בסעיך מצריך סיבה כאמור תלונה לברר אם1א)45הוא אף ,) על מעשי שחיתות שלא על פי נהליםמיוחדתהעובד הודיע

תקינים."

צו)א(ג.45"סעדים כל ליתן רשאי הציבור תלונות נציב לנכון ולצודק, לרבות צו זמני, כדי להגן עלשימצא

שבוזכויות העובד בשים הגוף של הראוי לתיפקודו לב הוא עובד.

היתה התלונה על כך שהעובד פוטר, רשאיב()ביטול על לצוות הציבור תלונות נציב מיוחדים פיצויים מתן על או הפיטורים

לעובד, בכסף או בזכויות. "...

כאמור, טען המתלונן, כי הנהלת האגף מתנכלת לו וזאת בתגובה על המידע..3 שנמסר למשרד מבקר המדינה כמתואר. כדי לברר טענה זו בדקה הנציבות את מערכת יחסי העבודה שבין הנהלת האגף לבין המתלונן. הבירורים נעשו עם עובדיםהנציבות עובדי עיינו כן כמו המשפטים. במשרד בכירים עובדים ועם באגף

במסמכים הנוגעים לעניין, וקיימו שיחות הבהרה עם המתלונן.

נמצא, כי כבר בעבר, זמן רב לפני שיגור המכתבים, נתגלעו לא אחת סכסוכיםא() בין המתלונן לבין הממונים עליו )להלן - הממונים( בעניינים הכרוכים בתיפקודו, על

רקע השגותיהם על אופן ביצוע עבודתו.

ניסה המתלונן להיקלט בעבודה אחרת, מחוץ לשירות המדינה, ולשם1979ב-ב() כך אושרה לו חופשה ללא תשלום. אולם כעבור תשעה חודשים הוא חזר לעבוד

באגף.

עוד בראשית שנות השמונים חש עצמו המתלונן מקופח מבחינת הדרגה שקיבלג() הוא תבע1984והמטלות שהוטלו עליו. תחושת הקיפוח החריפה בהמשך ובשנת

בבית הדין האזורי לעבודה את תיקון דרגת שכרו. תביעתו נדחתה. בערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה טען המתלונן, בין השאר, כי הקיפוח בשכרו נובע מרצון

להתנכל לו. ערעורו נדחה וכך גם העתירה שהגיש לבית המשפט הגבוה לצדק.

ב-ד() שנערך פנימי מכרז התקבל1987במסגרת הוא המתלונן, ניגש אליו , למשרה יותר בכירה, במחוז חיפה של האגף. אולם כעבור חצי שנה הוא העדיף

לחזור, מיזמתו, לתפקידו הקודם בירושלים.

תלונות הציבור45סעיף .4 נציב כאמור, את לחוק מבקר המדינה מסמיך, א )להלן - הנציב( לברר תלונה של עובד על פגיעה בו בתגובה על מסירת מידע בתום לב על מעשי שחיתות שנעשו בגוף שבו הוא עובד. בנציבות התעוררו ספקות בדבר תום הלב במסירת המידע שבמכתבים דלעיל למשרד מבקר המדינה, שהעתק מהםביררה הנציבות גם את הטענות לגורמים שונים בשירות המדינה. לפיכך נשלח

שהועלו באותם מכתבים.

הבדיקה העלתה שהטענות העובדתיות היו כולן מופרכות מיסודן וחסרות כלא()

48

בסיס ושורש במציאות.

עוד התברר, כי הנהלת משרד המשפטים הטילה על עובד המשרד, המוסמךב()נציב שירות המדינה לשמש חוקר לעניין חוק שירות המדינה )משמעת(, מטעם

לחקור את

49

בסעיף לעיל )ראה הדירה בהשכרת הקשורות הגיע1הטענות החוקר )א((. למסקנה שהטענות הן חסרות שחר, וכי אילו טרחו אלה שכתבו אותו מכתב לבדוק

את נכונות הדברים היו מגלים עד מהרה שאין לגירסתם כל אחיזה במציאות.

סגן המנהל הכללי במשרד המשפטים הביא את תוצאות הבדיקה ואת מסקנותשהפצת בציינו בהם, ונזף המתלונן ובכללם הוועד חברי של לידיעתם החוקר

גירסתם בלא בדיקה אף מעוררת ספק בתום לבם.

ועובדי האגף האחרים כיג() בשיחות הבהרה שקיימה הנציבות, סיפרו המתלונן הוראה עקב העבודה ביחסי המתיחות גברה דלעיל המכתבים לשיגור עובר שהוציאה הנהלת האגף להפסיק תשלום של תוספת מסויימת לשכר )אלא באישורכי בשל לנציבות ועד העובדים, הבהיר יו"ר כזכור אז שהיה מיוחד(. המתלונן, הוראה זו"... התחלנו במלחמתנו ... ופנינו במכתבי התלונה למבקר ...". משמע

שהודה במו פיו כי המניע ביסוד המכתבים לא היה לחשוף מעשי שחיתות.

. נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה כ י ה ת ל ו נ ה ל א נ מ צ א ה מ ו צ ד5ק ת.

למסקנה זו הגיעה הנציב לאחר ששוכנעה שלא מתקיימים בתלונה התנאים של( לחוק מבקר המדינה:1א)45סעיף

המידע שהיה כלול במכתבי המתלונן ושאר חברי ועד העובדים אל משרד מבקרד()המדינה היה חסר כל בסיס, נכתב ללא בדיקה ולא נועד לחשיפת מעשי שחיתות.

השיבושים ביחסי העבודה בין הנהלת האגף לבין המתלונן החלו זמן ניכר לפניה()מסירת המידע ולא נמצא כל קשר בין זה לזה.

50

משרד העבודה והרווחה

. התנאים לקבלת רשיון של חשמלאי מוסמך11

המתלונן סיים קורס שנערך על ידי משרד העבודה והרווחה )להלן - המשרד(,.1מוסמך. בפברואר הוא עמד1990לקבלת הסמכה מטעם המשרד כחשמלאי

בבחינות שעורכת יחידת הבחינות של המשרד. בסמוך לאחר אותו מועד הוא הגיש ליחידה לחשמל שבמשרד בקשה לרשיון של "חשמלאי מוסמך", אולם זו הנפיקהליחידה ופנה חזר יותר. המתלונן נחות תואר - "חשמלאי מעשי" רשיון של לו בבקשה לרשיון של "חשמלאי מוסמך", אך זו סרבה בטענה שעליו להשלים תחילה

שנת נסיון במעמד של חשמלאי מעשי.

פנה המתלונן אל נציבות תלונות הציבור בתלונה על הסירוב.1990בספטמבר

לתקנות החשמל )רשיונות(, התשמ"ה-12תקנה .2 , הדנה בתנאים למתן1985 רשיון חשמלאי מוסמך, קובעת כדלקמן:

"המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-מוסמך אם נתקיים במבקש אחד מאלה:

. . . בידו תעודה המעידה על כך שסיים קורס חשמלאי מוסמך של האגף, או(6)

בפיקוחו של האגף, עמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות והוכיח שעבד חמש שנים בעבודות חשמל בהשגחת חשמלאי חונך ובמשך שנה אחת

כחשמלאי מעשי.

. . . עבד במשך שבע שנים לפחות בעבודות חשמל בהשגחת חשמלאי חונך(8)

יחידת שערכה מוסמך חשמלאי רשיון לקבלת בבחינות בהצלחה ועמד הבחינות".

(, ואף המציא8המתלונן טען, כי מילא את כל התנאים שבתקנת המשנה ).3ליחידת החשמל את כל האישורים לכך.

על פניית נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( השיבה היחידה לחשמל, כי.4ולכן עליו המתלונן קבל את הכשרתו כחשמלאי מוסמך בקורס שערך המשרד,

( המשנה תקנת של בתנאיה אחת6לעמוד עבודה שנת של התנאי לרבות ,) ( על הנפקת רשיון של "חשמלאי8כחשמלאי מעשי. לטענתה חלה תקנת המשנה )

פנימי מנבחן להבדיל חיצוני, כנבחן המשרד של לבחינות שניגש למי מוסמך" )שלמד בקורס של המשרד(.

טיעון זה לא הניח את דעתו של עובד הנציבות שהיה מופקד על בירור התלונה..5של ואלקטרוניקה לחשמל הארצי המפקח עם בנושא דיון לקיים ביקש הוא המשרד, עם ראש ענף רישוי חשמלאים ועם המהנדס - יועץ ביחידה. באותו דיון

הטעים עובד

51

( אין זכר להבחנה בין נבחן פנימי לבין8( ו-)6הנציבות, כי בשתי תקנות המשנה ) נבחן חיצוני. מבקש שעמד בבחינות ועבד במשך שבע שנים לפחות בעבודות חשמל

(, כשיר איפוא לקבל רשיון של8בהשגחת חשמלאי חונך, כדרישת תקנת משנה ) (8"חשמלאי מוסמך" - בין אם הוא נבחן פנימי ובין אם נבחן חיצוני. תקנת משנה )

אינה מתנה כשירות זו במסגרת לימודית. לכן, אם המתלונן עבד, כטענתו, משךשבע שנים, כנדרש, ועמד בהצלחה בבחינות הנדרשות, חלה עליו תקנת משנה )

( הדורשת, בין היתר, שנת עבודה אחת כחשמלאי מעשי.6(, ולא תקנת משנה )8

במהלך הדיון הושמעה הטענה, כי אין זה ברור, אם מי שנתן למתלונן את האישוריםיכולה שצירף לבקשתו הוא אכן חשמלאי חונך, כמוגדר בתקנות. טענה זו אינה להישמע, שכן התבסס בשעתו הסירוב, מושא התלונה, על ההבחנה המוטעית בין

נבחן פנימי לבין נבחן חיצוני.

יגיש בקשה חדשה לרשיון של "חשמלאי מוסמך", אליה סוכם בדיון, שהמתלונן (.8יצרף את כל האישורים הדרושים לפי תקנת משנה )

המתלונן פעל על פי הסיכום וקבל רשיון של חשמלאי-מוסמך..6

. נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה, כ י ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת.7

( תנאי שאין לו שום עיגון בלשון הכתוב,8לא היה מקום לקרוא לתוך תקנת-משנה)מעין דרישה משתמעת שהנבחן יהיה דווקא חיצוני.

נציב תלונות הציבור הצביעה על כך בפני משרד העבודה והרווחה והוסיפה,.8 כי יש להוציא הוראות נוהל להנפקת רשיונות של חשמלאי מוסמך על פי תקנות

, שימנעו הישנותה1985 לתקנות החשמל )רשיונות(, התשמ"ה-12המשנה לתקנה של תלונה מסוג זה.

הנציב הורתה להעביר את העניין גם אל היחידה שבמשרד מבקר המדינה,.9המופקדת על הביקורת במשרד העבודה והרווחה.

52

משרד הפנים

ויתור על אזרחות ישראלית.12

הגיש המתלונן לנציבות תלונות הציבור תלונה על משרד1989בספטמבר .1 הפנים, בטענה שהאזרחות הישראלית נשללה ממנו במרמה. להלן פרטי התלונה:

. ביוני1982המתלונן היה בעל אזרחות אמריקנית בהגיעו לישראל בשנת )א(וקיבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. המתלונן סבל1983 נרשם כעולה

מקשיי הסתגלות, לא עבד וחי מקופת הציבור.

פנתה פסיכולוגית ממרכז רפואי בארץ אל הסוכנות היהודית1985בדצמבר )ב( לארץ ישראל והטעימה, כי בדקה את המתלונן ולהערכתה אין שום סיכוי שיסתגל לתנאי הארץ, שכן מדובר בהפרעה קשה באישיותו שאינה ניתנת לטיפול. לדבריה, אמר לה המתלונן, כי הוא מוכן לעזוב את ישראל לאנגליה שם מתגוררת בתו, אםלו את הוצאות הנסיעה. הפסיכולוגית המליצה בפני הסוכנות לעשות כל יממנו מאמץ למלא את משאלתו. עוד הציעה לברר, אם אפשר לכרוך את עזיבתו בוויתור

מצידו על האזרחות הישראלית.

סמוך לאחר מכן כתב המתלונן מכתב שהיה מיועד למשרד הפנים. במכתב זה)ג( הודיע כי מצב בריאותו ירוד ואינו יכול לקבל בארץ טיפול רפואי הולם. הסוכנותלו כיוון שאין ישתפר. לעזוב את הארץ עד שמצב בריאותו לו היהודית מציעה אמצעים כספיים, מציעה לו הסוכנות כרטיס טיסה לכיוון אחד, בתנאי שיוותר על אזרחותו הישראלית. המתלונן הדגיש כי הוויתור על האזרחות אינו נעשה מרצונו החופשי, אלא תחת לחץ מצד הסוכנות. המתלונן הוסיף, שהוא מתנגד לצעד זה

של הסוכנות, שכן ישראל היא ביתו.

רכז מחוזי פנייתה של הפסיכולוגית העביר זה של המתלונן בצירוף את מכתבו ב- בסוכנות וקליטה לעליה בהמלצה23.1.86במחלקה הפנים, משרד אל

להיענות במהירות לבקשת המתלונן כדי למנוע הידרדרות במצבו, כי אין לו סיכוייםלהיקלט בארץ והוא זקוק לקרוביו בחו"ל.

המכתב נמסר לטיפולו של מי שהוסמך במשרד הפנים, מכוח אצילת סמכות משרב- אזרחות. על ויתור בבקשות להחליט הפנים10.4.86הפנים, משרד שלח

וכי הישראלית, על האזרחות ויתורו בדבר כי אושרה הצהרתו הודעה למתלונן . לאחר מכן נתבקש המתלונן לחתום על טופס הצהרה,9.2.86האזרחות בטלה מ-

אזרחותו על לוותר מבקש והוא ישראל תושב להיות לחדול ברצונו שלפיה .6.5.86הישראלית. הוא חתם על הטופס ב-

יצא המתלונן לאנגליה. ברם, 10.9.87ב-)ד( ימים לאחר מכן שב לישראל,5 כיוון שהשלטונות באנגליה לא התירו את כניסתו.

53

זמן מה לאחר שובו לארץ, פנה המתלונן למשרד הפנים בבקשה להחזיר לו)ה(את האזרחות הישראלית, אך המשרד סירב להיענות לבקשה.

בפנייתו אל נציבות תלונות הציבור, ביקש המתלונן כי הנציבות תגרום לכך)ו(שהאזרחות הישראלית שנשללה ממנו תוחזר לו למפרע.

]נוסח משולב[, קובע1958 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-41סעיף )א(.2 את דרכי הבירור של תלונה, לאמר:

..." נציב תלונות הציבור רשאי לשמוע את המתלונן, את מי שהתלונה עליו)ג(

וכל אדם אחר אם ראה תועלת בדבר.

לצורך הבירור רשאי נציב תלונות הציבור לדרוש מכל אדם או גוף לתת)ד( לו, תוך תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה ומסמך העשויים,

לדעת נציב תלונות הציבור, לעזור בבירור התלונה;..."

מבקר)ב( של לביקורתו העומדים הגופים עם נמנית אינה היהודית הסוכנות המדינה לפי החוק. לפיכך, נעשה שימוש בסמכות הנזכרת לעיל של נציב תלונות הציבור, והסוכנות נתבקשה להגיב על טענות המתלונן המובאות במכתבו למשרד הפנים. בתגובה הכחישה הסוכנות את טענות המתלונן כאילו הבטיחה לממן עבורו

כרטיס טיסה לכוון אחד אם יוותר על אזרחותו הישראלית.

הבירור שערכה נציבות תלונות הציבור עם משרד הפנים העלה, כי עמדתו.3 .1952 לחוק האזרחות, התשי"ב-10היא שהמתלונן ויתר על אזרחותו לפי סעיף

ב- ושהייתו בארץ היא9.2.86אזרחותו הישראלית של המתלונן בוטלה כאמור , במעמד של תושב קבע שאינו אזרח ישראלי. לדברי משרד הפנים אין אפשרות להחיות אזרחות שבוטלה כדין, והדרך היחידה העומדת בפני המתלונן, כדי לקבל אזרחות ישראלית, היא הגשת בקשה להתאזרחות על פי חוק האזרחות, אלא שאין

בטחון שבקשה כזו תיענה על ידי הרשות המוסמכת.

השאלה שעמדה להכרעה בפני הנציבות הייתה אפוא אם אמנם התמלאו.4לגבי המתלונן התנאים הנדרשים בחוק לויתור על אזרחות.

סעיף הוראות פי על רק להיעשות יכול ישראלית לחוק10ויתור על אזרחות האזרחות.

הוראות סעיף זה הנוגעות לעניין התלונה קובעות:

אזרח ישראלי בגיר המודיע שרצונו לחדול להיות תושב ישראל, רשאי")ב(להצהיר בכתב שהוא מוותר על אזרחותו.

... )ה( ויתור על אזרחות לפי סעיף זה טעון הסכמת שר הפנים, ואם הסכים השר

לויתור - האזרחות מתבטלת מהיום שקבע השר."

טענת משרד הפנים היא, כי המתלונן הגיש הצהרת ויתור על אזרחות לפי)ב( )ה( לחוק,10 )ב( לחוק וכי שר הפנים הסכים לוויתור כנדרש לפי סעיף 10סעיף

54

.9.2.86ועל כן בטלה האזרחות מהיום שקבע שר הפנים כלומר מ-

55

. נציב תלונות הציבור לא קיבלה את טיעון המשרד, וק ב ע ה כ י ה ת ל ו נ ה מ ו4צ ד ק ת.

)ב( לחוק קובע, כאמור, את התנאים שעל מבקש, תושב הארץ,10סעיף )א( למלא כדי לוותר על אזרחותו הישראלית: עליו להיות אזרח ישראלי בגיר, להודיע שרצונו לחדול להיות תושב ישראל ולהצהיר בכתב שהוא מוותר על אזרחותו. סעיף

)ה( לחוק קובע, כי ויתור זה על אזרחות טעון הסכמת שר הפנים, ואם הסכים10השר לויתור - מתבטלת האזרחות מהיום שקבע השר.

מכתבו של המתלונן שבו הודיע, כי הוצע לו על ידי הסוכנות היהודית לעזוב)ב( את ישראל עד שישתפר מצב בריאותו, וכי הויתור על האזרחות אינו מרצונו אלא

)ב(10תחת לחץ שנכפה עליו, אינו יכול להיות הצהרת ויתור הנדרשת על פי סעיף לחוק.

יוצא שלא זה של המתלונן היה הבסיס היחיד לביטול אזרחותו, ומכתבו הואיל )ב( לחוק לויתור על אזרחות.10נתקיימו התנאים הנדרשים בסעיף

, לא הייתה בפניו9.2.86מכאן שבעת שניתנה הסכמת שר הפנים לויתור, ב-)ג( למעשה הצהרת ויתור של המתלונן. לפיכך הייתה אמנם הסכמה של שר הפנים, אך בה בעת לא הייתה קיימת הצהרת ויתור על האזרחות. אמנם חתם המתלונן על

)ב( לחוק, אך טופס זה נחתם על10טופס ובו הצהרת ויתור, כנדרש על פי סעיף , ועל הצהרת ויתור זו לא התקבלה הסכמת שר הפנים. הסכמתו של6.5.86ידו ב-

, מועד שבו עדיין לא הייתה קיימת הצהרת9.2.86שר הפנים ניתנה, כאמור, ב-הויתור של המתלונן.

העולה מהאמור לעיל, כי בשום שלב לא התקיימו כל דרישות חוק לגבי ויתור עלאזרחות, ועל כן יש לקבוע שאזרחותו של המתלונן אינה בטלה.

לפיכך הצביעה נציב תלונות הציבור בפני משרד הפנים כי המתלונן לא פסק.5מיום יש להחזיר לו את אזרחותו הישראלית למפרע וכי ישראל, מלהיות אזרח

9.2.86.

משרד הפנים פעל על פי הצבעת הנציב..6

גביית כפל אגרה בעד אשרות כניסה.13

נגנים. לשם כך ביקש,19המתלונן ביקש להביא מהודו לישראל להקה בת .1האגרה,4.7.89ב- את ושילם הלהקה לחברי כניסה אשרות הפנים ממשרד ,

,13.8.89כדרוש. ההופעה הראשונה של הלהקה בארץ הייתה אמורה להתקיים ב-.12.8.89וחבריה התכוונו לצאת מהודו לישראל ב-

פנה10.8.89עד כך, בראותו הכניסה. אשרות הלהקה לחברי הונפקו לא המתלונן למחלקה הקונסולרית במשרד החוץ וביקש כי הקונסול הישראלי בבומביי

ביום ואכן, האשרות. את הלהקה לחברי הקונסוליה11.8.89ינפיק הנפיקה הישראלית בבומביי את האשרות, אלא שחברי הלהקה נדרשו לשלם גם שם אגרה, חרף העובדה שהמתלונן כבר שילם, כאמור, את האגרה במשרד הפנים בארץ. המתלונן החזיר לחברי הלהקה את סכומי האגרה ששילמו, ופנה הן למשרד הפנים

56

והן למשרד החוץ בבקשה להחזיר לו את כפל האגרה, אך בקשתו נדחתה.

57

פנה המתלונן לנציבות תלונות הציבור, וביקש שהנציבות תברר את1990במארס תלונתו ותגרום להחזר הסכומים ששולמו ככפל אגרה.

על פניית הנציבות השיב משרד הפנים, כי המתלונן אינו זכאי להחזר. לפי.2 התקנות יש לשלם אגרה בעד הגשת בקשה לשירות. המתלונן הגיש למשרד הפנים בקשה לאשרות כניסה ושילם אגרה כחוק. לאחר מכן הוא הגיש, על דעת עצמו, בקשה מקבילה לקונסוליה הישראלית בבומביי ושילם )באמצעות חברי הלהקה(

גם שם אגרה. בנסיות אלה שולמה גם אגרה זו כחוק.

בירור התלונה העלה, כי העובדות אינן כטענת המשרד: .3

חברי19 הגיש המתלונן בקשה למשרד הפנים לאשרות כניסה ל-4.7.89ב-)א(הלהקה ושילם את האגרה.

שלח משרד הפנים למתלונן הודעה כי בקשתו אושרה וכי האשרות3.8.89ב-)ב( יונפקו ללא תשלום נוסף. כן הודיע המשרד למתלונן, כי העתק מהאישור נשלח למחלקה הקונסולרית במשרד החוץ לשם הנפקת האשרות באמצעות הקונסוליה

הישראלית בבומביי, שאליה יש להפנות את האמנים.

פנו חברי הלהקה לקונסוליה הישראלית בבומביי וביקשו הנפקת10.8.89ב-)ג(ועד לאותו מועד לא הגיע לקונסוליה העתק האישור ממשרד האשרות. מאחר הפנים, יזם הקונסול שיחת טלפון למשרד החוץ, כדי לברר אם ניתן להנפיק אתהפנים במשרד ביררה החוץ במשרד הקונסולרית המחלקה עובדת האשרות. זו לא הוזכר וקיבלה אישור בעל-פה להנפקת האשרות לחברי הלהקה. בשיחה עניין תשלום האגרה - עובדת המחלקה לא שאלה אם יש לגבות אגרה ומשרד הפנים לא הזכיר שהאגרה כבר נגבתה בארץ. בעקבות האישור הטלפוני הנפיקה הקונסוליה הישראלית בבומביי לחברי הלהקה את אשרות הכניסה, אך תוך גביית

האגרה.

כאילו)א(.4 הטענה כי הפנים, למשרד הנציבות הבהירה הבירור במהלך הוגשו בקשות במקביל, הן במשרד הפנים והן בקונסוליה הישראלית בבומביי, אינהלאחר מחודש למעלה באה לקונסוליה הפניה דלעיל. העובדות עם מתיישבת שהוגשה הבקשה למשרד הפנים, בסמוך למועד יציאת הלהקה מהודו, וזאת כדי לקבל את האשרות בפועל. הנהלים כלל אינם מאפשרים הגשת בקשה בחו"לכפי שאכן בישראל, להגיש יש זרים. את הבקשה כניסה לאמנים למתן אשרת נעשה. במסיבות אלה הסכים משרד הפנים כי עמדתו הייתה מוטעית וכי המתלונן

זכאי להחזר כפל האגרה ששילם.

עם זאת, טען משרד הפנים כי מי שחייב בהחזר האגרה הוא משרד החוץ, שכן גביית האגרה על ידי משרד הפנים נעשתה כדין, ואילו גביית האגרה על ידי משרד החוץ נעשתה בטעות. לעומתו טען משרד החוץ, כי על משרד הפנים להחזיר את

, שהתייחס להנפקת האשרות,3.8.89האגרה, שכן האישור של משרד הפנים מיום התקבל במשרד החוץ רק שבוע לאחר שהלהקה כברהגיעה לישראל. על כן גביית

האגרה על ידי הקונסוליה בעת הנפקת האשרות הייתה כדין.

בירור שערכה הנציבות במחלקות הכספים במשרד הפנים והחוץ העלה, כי)ב( כספי אגרות שגובות קונסוליות בעד הנפקת אשרות, נזקפים לזכות אוצר המדינה

ולא לזכות משרד הפנים.

58

. נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה ש ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת.6

המתלונן שילם אגרה כפולה ויש להחזירה לו. )א(

האגרה שנגבתה בקונסוליה הישראלית בבומביי הייתה שלא כדין. אין חולקים)ב( על כך, שלו היה ידוע בקונסוליה שכבר שולמה אגרה במשרד הפנים, היא הייתה

מנפיקה לחברי הלהקה את האשרות ללא תשלום נוסף.

נוכח האמור, מכיון שהאגרה ששולמה למשרד הפנים בגין הבקשה לאשרות)ג( כניסה הייתה כדין, ואילו זו שנגבתה על ידי הקונסוליה בבומביי נגבתה שלא לצורך,למתלונן את האגרה להחזיר החוץ משרד על כי הציבור, תלונות נציב קבעה ששילם בעד הנפקת האשרות בבומביי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי החוק.

משרד החוץ פעל לפי קביעת הנציב והחזיר למתלונן את האגרה..7

59

משרד התחבורהשינוי ברישום בעלות על רכב.14

מבלי לזהות את המוכר והקונה

שרשות.1 תלונות מספר הוגשו הנציבות( - )להלן הציבור תלונות בנציבות הרישוי מבצעת ברשומות המנוהלות אצלה שינויים ברישום הבעלות על רכב, בלא לוודא זהותם של המוכר והקונה החתומים על שטר המכר נשוא העסקה. תיאור

הטיפול בתלונה אחת מאלה מובא להלן.

)א( המתלוננת, הופיעה ברשומות של משרד הרישוי כבעלים של רכב. בעלה,.2 עמו הייתה מסוכסכת, מכר את הרכב, בלי ידיעתה והסכמתה, לסוחר בכלי רכב. בשטר המכר שמסר לסוחר זייף הבעל את חתימתה, כך שהשטר התיימר לשאת את חתימת הבעלים )של המתלוננת(. הסוחר החזיק את שטר המכר "פתוח" מבלי לרשום את הבעלות על שמו, עד למכירתו לקונה. בשלב זה הוא רשם בשטר המכר את שם הקונה, שהציגו בבנק - המשמש כשלוחו של משרד הרישוי - ושילם את אגרת ההעברה. שטר המכר דיבר איפוא שקר על עצמו, כאילו המתלוננת מכרהועל סמך שטר מכר זה שינה משרד הרישוי את רישום את רכבה לאותו קונה,

הבעלות משמה של המתלוננת לשמו של הקונה.

בפנייתה לנציבות טענה המתלוננת, כי רשות הרישוי הייתה חייבת, בין בעצמה)ב( ובין באמצעות הבנק, ששימש כשלוח שלה, לבדוק את זהות החתימות על שטר המכר, אם אמנם הן של הקונה והמוכר, כתנאי מוקדם של לשינוי שם הבעליםבניגוד ברישומיה. בעשותה את השינוי בדרך המתוארת בתלונה, פעלה הרשות

לקבוע בתקנות התעבורה.

( לתקנות התעבורה קובעת:1)283תקנה .3

- הבעל(1") זה בסימן )להלן הרכב כבעל האדם הרשום ברשיון הרכב הרשום( יחתום על שטר מכר ערוך כדין בטופס הבקשה לרישום שינוי בעלות

רכב..."

הרישוי",284תקנה רשות במשרד השינוי פירטי "רישום שכותרתה לתקנות, קובעת בתקנת משנה )א(:

"הוכח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי אין קיימת הגבלה על רישום שינויהבעלות של רכב, תרשום את השינוי ברשומותיה."

א לתקנות שכותרתה: "רישום פירטי השינוי באמצעות בנק מורשה",284גם תקנה

נוקטת בתקנת משנה )ג( לשון דומה:

60

"הוכח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי אין קיימת הגבלה על רישום שינויוההיטלים או האגרות הבעלות על רכב מחמת אי תשלום המכס, המסים החלים עליו, הרכב חופשי ממשכון ומעיקול...תשנה רשות הרישוי את רישום

הבעלות ברשיון הרכב". )ההדגשות אינן במקור(.

. נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה ש ה ת ל ו נ ו ת מ ו צ ד ק ו ת, ובכללן4התלונה שתוארה לעיל, ואלה טעמיה:

הרישום במשרד הרישוי, בהיותו בעל אופי ציבורי, צריך להיות אמין ולשקף)א( ככל האפשר לאמיתו את הבעלות על כלי הרכב ואת הזכויות האחרות הקשורות

אליו, לרבות שיעבודים ועיקולים.

בבואו לרכוש רכב סומך הציבור על הרישום במשרד הרישוי בנוגע לזכויות הבעלים או להגבלות קנייניות המוטלות על הרכב; בבואו לרכוש רכב משומש אין לו למעשה דרך חילופית טובה מזו. בכך שונה רכב ממטלטל אחר, לגביו ינקוט הקונה משנה

זהירות וימנע מלרכוש אותו, כשאין ודאות מיהו המוכר.

זה)ב( מי שרשום כבעליו של הרכב הוא כי לוודא, חובתה של רשות הרישוי , ובפרט באלו1971שחתום על שטר המכר, מעוגנת בתקנות התעבורה התשכ"א-

המצוטטות לעיל.

מתקין התקנות וגם בתי המשפט נתנו דעתם לחשיבות הגוברת שיש ליחס)ג( לרישום במשרד הרישוי כמכשיר טוב ויעיל, לא רק לשם גביית מסים ואגרות או לפיקוח משטרתי ובטיחותי על כלי הרכב, אלא גם לשם הגנה על זכויותיו הקנייניות

של ציבור רוכשי המכוניות המשומשות.

716/723וכך ציין כב' השופט ברנזון בע"א

"למשיבה הייתה אפשרות, אם כי לא מוטלת עליה חובה כזאת, לרשום הערה על קיומו של השעבוד במשרד הרישוי וברשיון הרכב, ובדרך זו להביא את

העובדה הזו לידי כל מי שבא לרכוש את הרכב.

דבר מובן מאליו הוא, כי קונה רכב בודק את ניירות הרכב והרישומים במשרד הרישוי ובדרך כלל סומך על הכתוב בהם..." )ההדגשות אינן

במקור(.

חתימת המוכר על שטר המכר מהווה תנאי הכרחי לשינוי רישום הבעלות,)ד( ואי-זיהויו של המוכר כבעלים הרשום מהווה הגבלה של ממש לשינוי הרישום. מה תועיל בדיקת קיומם של עיקולים או שיעבודים, אם זהותו של החותם על שטר

המכר אינה נבדקת; שמא אין הוא כלל הבעלים.

נתן בית המשפט העליון, מפי כב' הנשיא לנדוי, דעתו למשמעות634/794בע"א כב' ציין הרישוי. משרד של לרשומות שיש ולהשלכות דלעיל תקנות התעבורה

הנשיא:

.715, בע' 709( 2 זהבה רוזנשטרייך נגד חברת א"י לאוטומובילים בע"מ פ"ד כ"ז )3. 614, בע' 611( ע' 3 קון נ. חסון ואח', פ"ד ל"ח )4

54

"ניתן לומר שהוראות אלה כשהן לעצמן, קובעות רק הסדר מינהלי, המחייבועדיין שאלה היא אם הסדר זה מחייב גם לגבי היחסים את רשות הרישוי המשפטיים בין מוכר הרכב לבין רוכשו, לפי דיני המכר שבמשפט האזרחי. לשון אחר, שאלה היא אם הרישום במשרד הרישוי הוא קונסטיטוטיבי גם לצורך העברת הבעלות בין המוכר לקונה בדומה לרישום על תעודת הבעלות

במקרקעין..."

בהמשך פסק הדין מאזכר הנשיא את פסיקתם הקודמת של בתי המשפט, לפיה אך מדגיש כי5הרישום במשרד הרישוי אינו יוצר בעלות, אלא הינו דקלרטיבי בלבד

פסיקה זו נקבעה על רקע שונה - בטרם תוקנו תקנות התעבורה ובמיוחד תקנה א דלעיל, שלפיה תרשום רשות הרישוי שינוי בטופס של רכב רק כאשר אינה284

קיימת הגבלה על רישום שינוי הבעלות של רכב, כגון עיקול.

ומוסיף הנשיא לנדוי:

"אין אני בטוח אם ניתן עוד, נוכח הוראות אלה שבדין, להבחין הבחנה חדה כזאת בין עניין הרישום של שינוי הבעלות המתקיים במישור המשפט הציבורי לבין העברת הבעלות בין מוכר וקונה המתקיימת במישור המשפט הפרטי. קשה לי להלום שמכירת רכב תקנה בעלות שלמה לקונה בלא שרישומים של רשות הרישוי יוכלו לשקף זאת, בשל עיקול שהוטל על הרכב לפני מכירתו.

אבל גם בזה אין בדעתי לפסוק..."

השאלה, אם ניתן להתייחס לרישום במשרד הרישוי כאל רישום קונסטיטוטיבי ובכךכה, עד נקוטה שהייתה העליון בית המשפט של ההלכה את למעשה להפוך

.6הושארה בצריך עיון

הרי מחייבת, הלכה קביעת משום לנדוי השופט באמרת אין אם גם ואולם, כדי להצביע על הנטייה הגוברת של הפסיקה להכיר יש בפסק הדין שלענייננו

בחשיבות הרישום במשרד הרישוי.

רשות הרישוי, מטעמים של נוחות מינהלית והקלת עומס, מוצאת לנכון לפעול)ה( בתחום זה באמצעות בנקים. אלה משמשים לעניין זה ידה הארוכה. לפיכך, מחדלם של הבנקים לבדוק את זהות המוכר והקונה הוא מחדל הרשות, שכן "שלוחו של

אדם כמותו".

נוכח כל האמור לעיל הצביעה נציב תלונות הציבור בפני משרד התחבורה:.5

מחדל רשות הרישוי לעשות את הדרוש כדי שיזוהו המוכר והקונה, בטרם תרשוםרשות הרישוי לתיקונו. על שיש לפעול ליקוי מהווה שינוי הבעלות, ברשומותיה לנקוט איפוא צעדים לוודא זיהוי המוכר והקונה להנחת דעתה כנדרש בתקנות, בין

באמצעות הבנקים, שליחיה, ובין בדרך יעילה אחרת.

.586( ע' 1 לוי נ. רייס פ"ד י"ט )492/64 ע"א 5ראה גם מאמרים של טל בנד ואסף פוזנר: "תקנת השוק במכר מכוניות – האומנם?",6

.331משפטים י"ג ע'

55

משרד התיירות. התליית רשיון15

רשיון לפעול כמומחה להסעת תיירים או כמומחה לנסיעות מוענק על ידי משרד.1 התיירות, על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים )סוכנויות לנסיעות לנופש ותיירות

. רשיון לפעול כמורה דרך מוענק אף הוא1967פנים, ומשרדים לתיור(, התשכ"ז- .1967על ידי משרד התיירות, מתוקף תקנות שירותי תיירות )מורי דרך(, התשכ"ז-

קבלת רשיון או חידושו כרוכים בתשלום אגרה.

המתלוננים, אשר קיבלו רשיונות לפעול כמורה דרך, כמומחה להסעת תיירים.2 או כמומחה לנסיעות, הפסיקו זמנית את פעילותם בחלק מהעיסוקים האמורים. הם ביקשו ממשרד התיירות להתלות את הרשיונות בעיסוקים שבהם לא היו פעיליםלהיענות סירב - אך המשרד חייבים בתשלום האגרה השנתית יהיו כדי שלא -

לבקשתם.

על כך הוגשו שתי תלונות לנציבות תלונות הציבור.

תלונה אחת היתה של בעל שלושה רשיונות: לשמש כמורה דרך, לשמש מורשהא()להסעת תיירים, ולשמש מומחה לנסיעות.

במועד הגשת הבקשה למשרד התיירות עסק המתלונן רק כמורה דרך, ולא בתחומי שני העיסוקים האחרים. המתלונן ביקש מהמשרד להתלות את הרשיונות למומחהיחדש את פעילותו בתחומי עיסוק להסעת תיירים ולמומחה לנסיעות, עד ששוב

אלה, ועל ידי כך יהיה פטור מתשלום האגרות בתקופת ההתלייה.

המשרד השיב, כי אין אפשרות להתלות רשיון שהוא מנפיק, לאור החלטה שנתנהזו קבעה, שעם הפחתת שיעור האגרה עבור ועדת האגרות הבינמשרדית. ועדה הודיע זו קביעה סמך על רשיונות. להקפיא האפשרות תבוטל הרשיון, חידוש המשרד למתלונן שאם לא ישלם את האגרה השנתית, יפקע תוקפו של הרשיון כליל, ואם ירצה בעתיד לחדש את תוקפו, יהא עליו לעבור שוב בחינות כמו מי

שמבקש רשיון לראשונה.

תלונה אחרת היתה של בעלת רשיון לשמש מומחה לתיירות, אשר במועד הגשתב() הבקשה למשרד התיירות לא עסקה בתחום זה. לפיכך ביקשה מהמשרד - כמובתקופת פטורה להיות כדי רשיונה את להתלות - הקודמת בתלונה המתלונן בשלילה לה גם השיב התיירות משרד השנתית. האגרה מתשלום ההתלייה

מהטעמים דלעיל.

שני המתלוננים טענו בתלונותיהם, כי המשרד העמיד אותם בפני ברירה לא הוגנת: לשלם אגרות שנתיות בגין רשיונות שאין עושים בהם שימוש, או לעמוד שוב בבחינות

כתנאי לחידוש הרשיונות בעתיד.

56

בתשובה על פניית הנציבות, חזר משרד התיירות על סירובו לאפשר התליית.3 , שקבעה21.2.86רשיונות, בהסתמכו על החלטת ועדת האגרות הבינמשרדית מ-

מפורשות כדלהלן:

"הוחלט כי בד בבד עם הפחתת האגרה לחידוש הרשיון תבוטל האפשרות שליבוטל. אדם יחודש הוא לא ואם הרשיון רשיון המומחה לתיירות הקפאת שרשיונו בוטל, יכול להחזיר לו את התואר "המומחה לנסיעות" רק אם יעבור

את הבחינות הנדרשות מחדש".

אולם לנסיעות", ול"מומחה לתיירות" ל"מומחה רשיום אמנם הוזכר בהחלטה התברר שהיא מתייחסת לכל סוגי הרשיונות שמנפיק משרד התיירות.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה כ י ה ת ל ו נ ו ת מ ו צ ד ק ו ת..4

פנים,א() ותיירות לנופש לנסיעות, )סוכנויות ושירותים מצרכים על הפיקוח צו )א( כיצד ובאילו12, הנזכר לעיל, קובע בסעיף 1967ומשרדים לתיור(, התשכ"ז-

תנאים רשאי המנהל לבטל רשיון, לבטלו על תנאי, להתלותו או לא לחדשו.

ההחלטה הנזכרת לעיל של ועדת האגרות הבינמשרדית, לפיה יבוטל רשיון אם לא יחודש, ומי שרשיונו בוטל יכול להחזיר לעצמו את התואר, שבגינו ניתן הרשיון, רק

אם יעבור מחדש את הבחינות הנדרשות, מנוגדת להוראות הצו דלעיל.

יתר על כן, התניית חידוש רשיון, שלא שולמה בעדו האגרה במועד, בעמידהב() מחדש בבחינות הנדרשות לשם קבלת רשיון לראשונה, היא בלתי סבירה, בלתי הוגנת ובלתי צודקת, שהרי עמידה בבחינות נועדה להוכחת מיומנותו של המועמד

לקבלת רשיון.

רשיון,ג() לגופו של דבר גם לא נראה לנציב, שיש בכלל מקום לשלול מבעל המפסיק את פעילותו בעיסוק שהוא מורשה לעסוק בו, את האפשרות שרשיונו יותלה עד אשר יחדש פעילותו בעיסוק. יצויין כי האפשרות להתליית רשיון קיימת

ב' לחוק52בעיסוקים אחרים, הטעונים רישוי - כגון רשיון עורך דין, על פי סעיף (1)א( )47, ורשיון רואה חשבון, על פי תקנה 1961לשכת עורכי הדין, התשכ"א-

. לפי הוראות החיקוקים דלעיל, הודעה של1955לתקנות רואי חשבון, התשט"ז-למשך אגרה מתשלום אותו פוטרת במקצוע, עוסק הוא שאין הרשיון, בעל ואין דורשים ממנו עמידה מחדש בבחינות, או כל דרישה התקופה עליה הודיע,

דומה.

גם לגבי הרשיונות שמשרד התיירות מוסמך לתיתם כאמור, איפשרו בעבר התלייה,עד לאותה החלטה של ועדת האגרות הבינמשרדית.

, כי יש לאפשרלפיכך הצביעה נציב תלונות הציבור בפני משרד התיירות.5 התליית רשיון לכל סוגיו למי שהודיע כי הוא מפסיק לעסוק בעיסוק שלגביו ניתן לו

הרשיון, ובתקופת ההתלייה יהיה פטור מתשלום אגרה.

עם זאת רשאית כמובן הרשות המוסמכת שלא לחדש באופן אוטומטי כל רשיון שהותלה. אולם לשם כך חייבת היא לקבוע קריטריונים סבירים וברורים לדרישות שיידרש מי שמבקש לחדש את רשיונו לאחר שהותלה, בהתחשב, בין היתר, במשך

זמן ההתלייה.

57

)ב( לצו הפיקוח הנ"ל נאמר, כי המנהל יחדש רשיון למבקש לאחר8יצויין כי בסעיף.31שנוכח שעמד בדרישות, לרבות השתתפות בהשתלמות בהתאם לסעיף

הואיל ונושא הרשיונות מוסדר בחיקוקים הנוגעים לענין, מן הראוי, לדעת הנציב,שהאפשרות להתלות רשיון והתנאים לכך יעוגנו בפרוטרוט בחיקוקים.

משרד התיירות הודיע לנציבות, כי הוא מקבל את קביעת נציב תלונות הציבור.6לרשויות הנחייה המשרד הוציא שעה לפי להצבעתה. בהתאם פועל והוא המוסמכות, הקובעת שיש לאפשר התליית רשיון למי שהודיע למשרד שאין בדעתו

לעסוק בעיסוק שלגביו ניתן לו הרשיון.

58

המוסד לביטוח לאומי

תשלום למפרע של קיצבת ילדים

. לדבריה היא ביצעה באותו חודש1982המתלוננת התגרשה מבעלה בינואר .1והיא עצמו הפרדת תיקים במוסד לביטוח לאומי.שני הילדים נשארו בהחזקתה, הניחה שתמשיך לקבל את קיצבת הילדים לחשבונה בבנק. המתלוננת נתנה לאותו בנק הוראת קבע להעביר את מלוא כספי הקיצבה לקופות הגמל המנוהלות שם

בשביל הילדים.

המתלוננת לא עקבה אחר הביצוע בפועל של העברת הקיצבה אל קופות הגמל בבנק מאחר שהעתיקה בינתיים את מגוריה אל מקום המרוחק מסניף הבנק שבו

הן מנוהלות.

שולמה לה קיצבה רק עבור ילד1982 נודע למתלוננת, כי משנת 1989בפברואר .1987אחר, וכי אף תשלום זה הופסק, לחלוטין, החל משנת

בגין ילד נוסף, ואילו1982לטענתה, סירב המוסד להשלים את הקיצבה למפרע מ- , נאות המוסד לשלם למפרע, מאותה1987כאשר לקיצבה שנשללה ממנה מ-

שנה, רק את סכום הקיצבה הנומינלי וללא פיצויי הלנה.

, הגישה המתלוננת תלונה בעניין לנציבות תלונות הציבור )להלן -1989באפריל הנציבות(.

בירור הנציבות העלה, כי לא נעשתה במוסד הפרדת התיקים כנטען. כתוצאה.1הילדים הילדים; שמות קיצבת לצורך תשלום עודכנו במוסד הנתונים, לא מכך המשיכו להיות ברשומת אביהם, הוא בעלה לשעבר של המתלוננת, אף כי בפועל

הוחזקו על ידיאימם.

יולי שולמה מלוא1985עם זאת, ובניגוד לטענתה של המתלוננת, נמצא שעד ,1985הקיצבה, בגין שני הילדים, והועברה מחשבון הבנק אל קופות הגמל. ביולי

עם תחילת ההסדר בדבר תשלום קיצבת ילד ראשון רק לבעלי הכנסות נמוכות, הופחת התשלום גם למתלוננת. המוסד נימק זאת בכך, שעל אף פניותיו אליה והמודעות לנושא בכלי התקשורת, היא לא סרה אל המוסד כדי להוכיח את זכאותה

להמשך תשלומה של הקיצבה גם בגין הילד הראשון.

עוד נמצא, שעם העתקת מקום מגוריה לא מסרה המתלוננת את כתובתה החדשה למחלקת ביטוח ילדים במוסד, אלא רק למחלקות ביטוח הבטחת הכנסה ונכות

כללית, עמן עמדה אז בקשר.

מאחר שהמתלוננת נמנעה, כאמור, ממעקב אחר תשלומי הקיצבה, היא לא ידעה זמן רב על הפחתת קיצבתה, בגין אי תשלום קיצבת ילד ראשון. לאחר מכן, היא

, הפסיק המוסד לחלוטין את תשלומי הקיצבה.1987לא ידעה גם שהחל ביוני הפסקת תשלום

59

הקיצבה, אפילו בגין הילד השני, נבעה מלידתו של ילד לבעלה לשעבר, מנישואיו השניים. המוסד החל אז לשלם קיצבה רק בגין אותו תינוק, ומאחר שכל הילדים היו כלולים ברשומת הבעל לשעבר, שללו את הזכאות לקיצבה עבור בניו מנשואיו

הראשונים, שהם ילדי המתלוננת.

רק לאחר פנייתו של סניף הבנק אל המתלוננת, בעקבות היווצרותה של יתרת חובה בחשבונה, נוכחה המתלוננת לדעת שנפלו שיבושים ברצף תשלומי הקיצבה,

כמתואר.

1989, שולמה לה - במארס וביוני 1989בעקבות פנייתה למוסד, בפברואר .2ועד מארס 1987הקיצבה המלאה, למפרע מיוני . המוסד אף הוסיף על1989

.1990סכומים אלה פיצויי הלנה, ששולמו לה בינואר

, מועד שבו הושלם גם התשלום1989תשלום הקיצבה השוטפת התחדש באוגוסט משולמת למתלוננת1989. יצוין שמאז מארס 1989למפרע לחודשים אפריל - יוני

.18קיצבה רק בגין ילד אחד, כיוון שאז הגיע בנה הבכור לגיל

ילד ראשון לתקופה.3 בקשתה של המתלוננת, לתשלומה למפרע של קיצבת עד סוף מאי 1985מיולי , נתקלה בסירוב שנומק במחדלה ליצור ולשמור1987

על קשר עם המוסד. לפיכך לא מגיע לה, לדעת המוסד, תשלום למפרע לתקופהכה ארוכה.

בירור הנציבות העלה, כאמור, שבתקופה דלעיל עמדה המתלוננת בקשר הדוק.4 עם המוסד, עקב תביעותיה לגימלת הבטחת הכנסה ולנכות כללית. נמצא שחוקרי המוסד אף סרו בכמה הזדמנויות לביתה, לפי הכתובת החדשה, לאימות פרטיםלמוסד, נהיר איפוא היה אושרו. אף אשר תביעות לאותן בקשר שמסרה העיקרי שהקריטריון מאחר מועטות. היו בכלל, אם עת, באותה שהכנסותיה לזכאות לקיצבת ילד ראשון הוא מבחן ההכנסה, ברור שזכאותה לקיצבות הבטחתילד זכאותה, באותה תקופה, לקיצבת ונכות הייתה לה השלכה גם על הכנסה הוא שקובע מה דווקא. הילדים ביטוח למחלקת דיווחה לא אם אף ראשון,

שברשות המוסד בכללו היה במועד מידע על ההיקף הזעום של הכנסותיה.

בעקבות התערבותה של הנציבות, שילם המוסד למתלוננת את מלוא הסכומים.5 351 שולם סך 10.1.90של קיצבת הילדים למפרע. התשלום בוצע בשלבים: ביום

ועד 1.9.86ש"ח לתקופה שמ- וביום 31.5.87 סך 6.2.91, שולם ש"ח424, .31.8.86 ועד ה-1.7.85לתקופה שמ-

עם זאת, סירב המוסד להוסיף על תשלומיו האחרונים גם פיצויי הלנה, בהוסיפו לדבוק בעמדתו, שמחדלה של המתלוננת, ולא טעותו או פגם בתפקודו, הוא שגרם

.31.5.87 ועד 1.7.85להפסקת תשלום הקיצבה לילדה הראשון לתקופה שמ-

לעמדתו של המוסד: נ צ י ב ת ל נ ו ת ה צ י ב ו ר ל א מ צ א ה ה צ ד ק ה.6

)גימלאות המוסד6תקנה איחור בתשלום( )פיצוי בעד )א( לתקנות הקיצבאות , קובעת:1984לביטוח לאומי(, התשמ"ד-

והתשלום "הופסק תשלום קיצבה שלא בשל מעשה או מחדל של הזכאי מתחדש, תשולם הקיצבה המגיעה בעד כל חודש בשיעור מעודכן, בכפוף

60

לחוק הקיצבאות".3( ו-3 )א( )2להגבלות שבסעיפים

61

)פיצוי בעד איחור בתשלום(, התשמ"ד- , אמנם תוקן למן1984חוק הקיצבאות , אולם מאחר שהתשלומים למפרע של סכומי הקיצבה בוצעו בענייננו1990אפריל

( ו-3 )א( )2הן לפני התיקון והן לאחריו, יש להיזקק במקרה זה להוראות הסעיפים , כפי שהיו עובר לתיקון ולאחריו.3

שמ-1990בינואר לתקופה הנומינלית הקיצבה שולמה כאשר ועד1.9.86, , היו סעיפי החוק הנוגעים לעניין כדלהלן:31.5.87

(:3)א()2סעיף

חודשים מיום התביעה - תשולם בשיעור24"קיצבה המשולמת לאחר שחלפו החודשים שמיום התביעה ובשיעור המקורי בעד24המעודכן בעד תקופת

יתרת התקופה".

( קבע אז כדלקמן:3)א()3וסעיף

75% או יותר אך פחות מ-50%היה הזכאי לקיצבה נכה שדרגת נכותו (1") מן150%ואין לו בן זוג או ילדים והכנסתו החדשית הממוצעת אינה עולה על

השכר הממוצע או יש לו בן זוג או ילד וההכנסה החדשית הממוצעת אינהעל )200%עולה פיסקאות לגבין ייקראו הממוצע, השכר מן ו-)2 )3)

חדשים".36 חדשים" נאמר בכל מקום "24)א( כאילו במקום "2שבסעיף

או יותר והתקיימו בו התנאים75%היה הזכאי לקיצבה נכה שדרגת נכותו )א( כאילו2( שבסעיף 3( ו-)2( ייקראו לגביו פיסקאות )1האמורים בפיסקה )

חדשים".48 חדשים" נאמר בכל מקום "24במקום "

(, לא יחול תנאי ההכנסה לגבי מי שזכאי2( ו-)1על אף האמור בפיסקאות )לקיצבה בשל נכותו לפי חוק הביטוח הלאומי".

לתקופה.8 שלמפרע הראשון הילד קיצבת שתשלום גרס, אמנם המוסד עד 1.7.85 היה רק לפנים משורת הדין. אך, כאמור, טענה זו דחתה31.5.87

הנציב על יסוד העובדה שמלוא הנתונים הרלבנטיים על הכנסתה באותה תקופה נמצאו בידי המוסד במועד, ועל סמך מידע זה אף זיכו אותה כאמור בקיצבאות המעידות על מיעוט הכנסותיה וממילא על זכאותה גם לקיצבת ילד ראשון. ביצוע התשלום למפרע איננו בגדר מחווה של רצון טוב, גרידא, אלא מילוי חובה על פילפיצויי ההלנה, המגיעים בשל האיחור יש להתייחס וכך דין פשוטה כמשמעה.

)א( לחוק, שהובאו לעיל, מלמדות3בביצוע התשלום. יתירה מכך, הוראות הסעיף שהמחוקק ביקש להיטיב עם נכה, בכל הנוגע לתקופת הפיצוי מחמת שיהוי, אףזכאית לקיצבת וכאמור הייתה המתלוננת גם יותר מאשר עם כל מבוטח אחר,

נכות.

התשלומים.9 על הלנה פיצויי לשלם שיש החלטתה שביסוד הנציב נימוקי התשלום לגבי גם יפה וחומר מקל כוחם הראשון, הילד קיצבת של למפרע

בגין התקופה שמ-1991הנומינילי שבוצע בפברואר ועד ה-1.7.85, 31.8.86. , תיקון שחל כבר במועד התשלום1990מאז תיקונו של חוק הקיצבאות באפריל

)א()2הזה, קובע סעיף שנים מיום10(, כי "קיצבה המשולמת לאחר שחלפו 3 תקופת בעד המעודכן בשיעור תשולם - התביעה10התביעה שמיום השנים

62

ובשיעור המקורי בעד יתרת התקופה". בכך

63

דלעיל, שמשך תקופת הפיצוי בעת חידוש6הביע המחוקק את דעתו, לצורך תקנה תשלומה של קיצבה הוא עד עשר שנים.

נוכח האמור לעיל, הצביעה הנציב בפני המוסד לביטוח לאומי, שעליו לשלם.10לתקופה הראשון הילד קיצבת בגין גם הלנה פיצויי עד1.7.85למתלוננת

, ששולמה לה באיחור כה רב.31.5.87

המוסד לביטוח לאומי פעל כמוצבע..11

הלוואה לרכישת רכב למוגבלים בניידות -החלפת רכב משותף בשתי מכוניות נפרדות

המתלוננות, אחיות תאומות שמפאת מוגבלות בניידות נזקקות לרכב לשימוש.1בפברואר פנו פרטי1991יום-יומי, להלן לאומי. לביטוח המוסד על בתלונה

התלונה:

עומדת)א( הלוואה בסיוע משותף, רכב ההורים עבורן רכשו קטינות כשהיו שקיבלו מהמוסד לביטוח לאומי, לכיסוי המסים שחלו על הרכב.

כאשר הגיעו לבגרות וקבלו כל אחת רשיון נהיגה, ביקשו האחיות להחליף את רכבן המשותף במכוניות נפרדות שתאפשרנה לכל אחות תיפקוד עצמאי ובוגר. המוסד לביטוח לאומי אישר לכל אחת מהן הלוואה עומדת לכיסוי המסים. אולם, עקב אילוצים כלכליים, נזקקות האחיות להלוואות גם למימון הרכישה עצמה. הלוואות לתכלית זו מעניק המוסד לביטוח לאומי על פי ההסדר בדבר מתן הלוואות לרכישת

במאי האוצר משרד לבין בינו שנערך בניידות, למוגבלים -1981רכב )להלן ההסדר(.

נקבע)ב( ככל ולגובהה. להלוואה הזכאות לעצם התנאים נקבעו בהסדר בהסדר6שהלוואה ניתנת לרכישת רכבו הראשון של המוגבל בניידות. אולם, סעיף

קובע באילו נסיבות חריגות תינתן הלוואה לצורך החלפתו של רכב. על המקרה בו )ב( סיפא שבהסדר, הקובע, כי11עסקינן החיל המוסד לביטוח לאומי את סעיף ממחיר הרכב20%, לא יעלה על 6סכום ההלוואה להחלפת רכב, כאמור בסעיף

)ללא מסים, כמובן(.

מאחר שהמתלוננות ביקשו להחליף את רכבן המשותף בכלי רכב חדשים,)ג(הנ"ל, נעתר המוסד לביטוח לאומי לאשר לכל אחת6ועמדו במבחנים שבסעיף

ממחיר רכבה החלופי החדש.20%מהן הלוואה בשיעור

בהלוואות בשיעור האמור, לא היה די למימון רכישתן של שתי מכוניות חדשות.

המתלוננות קבלו על עמדתו של המוסד לביטוח לאומי בעניינן, וביקשו שנציבותתלונות הציבור תניע את המוסד להגדיל את ההלוואות.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר מ צ א ה א ת ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת..3

בשתי)א( אחת ישנה מכונית של החלפתה מתבצעת בו כזה, דברים במצב 20%מכוניות חדשות, אין די בפדיון ממכירת הרכב הישן בתוספת סיוע בשיעור

64

בלבד מהמחיר )ללא מסים( של כל אחד מכלי הרכב החדשים, כדי לאפשר אתמימון הרכישה.

65

הצדדים להסדר דלעיל לא נתנו דעתם למקרה של הפרדה בין שותפים לרכב)ב(אחד, ולכן אין בהוראותיו מענה לבעייה המתעוררת במקרה כזה.

יש)ג( כלי רכב תחתיו, וברכישתם של שני זה, במכירת הרכב הישן, במקרה 6לראות שתי עסקאות: האחת - עיסקה של החלפת רכב, הנכנסת לגדר סעיף

להסדר; האחרת - עיסקה של רכישת רכב לראשונה, על כל המשתמע מכך. אין זהחשוב שהרכב הישן היה בשעתו רשום על שמן של שתי האחיות.

נציב תלונות הציבור הצביעה, איפוא, בפני המוסד לביטוח לאומי על הצורך.4לאמור בהתאם למתלוננות, שתינתנה ההלוואות שיעורי של מחודשת בקביעה

לעיל.

המוסד לביטוח לאומי הודיע לנציבות תלונות הציבור, כי לאחר דיון עם משרד.5האוצר הוא פועל לביצוע הצבעת הנציב.

קביעת סכום החזר הלוואה עומדת.18שאושרה לנכה מוגבל בניידות

רכב ושילם מכיסו כ- 1987המתלונן נכה רגלים, רכש בנובמבר .1 20,000 הלוואה לאומי לביטוח מהמוסד קיבל הרכב על החלים המיסים לכיסוי ש"ח.

עומדת.

פנה המתלונן אל נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( בתלונה1990במאי על המוסד, שדרש ממנו על חשבון החזר ההלוואה העומדת סכום העולה, לדעתו,

על המגיע ממנו. להלן פרטי המקרה וטענות המתלונן:

נסע עם משפחתו להולנד עקב מחלת חותנו שם. כשראה1988באוקטובר )א( ששהותו בחו"ל מתמשכת מעל לצפוי, ביקש המתלונן מאחיו בארץ שיטפל בענייניו. בשל סיבות אישיות משלו, פנה האח אל המוסד לביטוח לאומי להחזרת ההלוואה,

.1990לא מיד אלא רק בינואר

ש"ח ריבית. סכום11,000 ש"ח, ובכלל זה כ-39,000המוסד דרש החזר של )ב( . טוען המתלונן, כי ההערכה9.10.88ההחזר נקבע בהתבסס על המועד הקובע -

עליה ביסס המוסד את סכום ההחזר גבוהה מדי, שכן ניתן היה לדבריו, להשיג בעד ש"ח. זאת ועוד: לדברי המתלונן,30,000הרכב, במועד הגשת התלונה לכל היותר

הלוואה מהמוסד קיבל רכישתם רכב, שבעת כלי בעבר מספר פעמים החליף עומדת לשם כיסוי המסים, ובעת מכירתם תמיד נותר בידו, כשליש ממחיר הפדיון

מעבר להחזר ההלוואה העומדת, ןאילו הפעם אין זה כך.

הערכה)ג( יעשה לאומי לביטוח שהמוסד לגרום מהנציבות ביקש המתלונן מחודשת של הסכום שעליו להחזיר.

הסכם)א(.2 פי על ניתנת בניידות, מוגבל רגליים, לנכה עומדת הלוואה הניידות שבין משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי.

להסכם קובע, מה הן העילות המחייבות להחזיר הלוואה עומדת.12סעיף

66

( קובע את הנוסחה לחישוב ההחזר והיא - "מכפלת בסיס החישוב1א)ב()12סעיף במועד הקובע באחוז הכיסוי ובאחוז הנקוב בתוספת ו".

67

"בסיס החישוב": מחיר הרכב, כפי שהוא מופיע בחוברת המחירים של השמאי )-(שנתפרסמה לאחרונה לפני המועד הקובע.

"אחוז הכיסוי": החלק מהמסים על הרכב, אשר אותו מכסה המוסד באמצעותההלוואה העומדת.

; לדעת מנסחי ההסכם64%האחוז הנקוב בתוספת ו' היה במועד הקובע דלעיל הוא מצביע בקירוב על אחוז המסים מכלל מחיר הרכב.

)ב( סיפא קובע, שהיום בו אירע אחד המקרים המפורטים בסעיף ייקרא12סעיף "המועד הקובע".

בו נסע9.10.88לצורך חישוב סכום ההחזר, ראה המוסד את התאריך היום , המתלונן לחו"ל, כמועד הקובע. בהתאם לנוסחת חישוב החזר ההלוואה העומדת,

2% ש"ח. על סכום זה הוסיף ריבית בשעור של 28,602הגיע המוסד לסכום של א )ג( להסכם,12לחודש מתום חודשיים לאחר המועד הקובע, כפי שנקבע בסעיף

ועד ליום פרעון הסכום.

חויב3 בגינו הזמן לרבות פרק בדקה את פרטי החישוב של המוסד, .הנציבות המתלונן בריבית.

. בחוברת1988מכוניתו של המתלונן הייתה מדגם אופל אסקונה משנת ייצור )א( ש"ח לרכב חדש מדגם אופל44,691 הופיע המחיר 1988המחירים של אוקטובר

אסקונה מאותה שנת ייצור. בשים לב לכך שהמוסד אישר למתלונן הלוואה עומדתמהמסים החלים על הרכב, הרי לפי הנוסחה 100%לכיסוי 64 x100 x691 ,44

ש"ח.28,602הסכום להחזר הוא - 100

הנציבות בדקה את פרטי הנתונים שבחוברת המחירים ונוכח לדעת, שהמחיר)ב(חלונות44,691 בעלת חדשה, אוטומטית, למכונית התייחס שבחוברת ש"ח

חשמליים; לעומת זאת, המכונית של המתלונן לא הייתה אוטומטית וגם לא חדשהוללא חלונות חשמליים.

הנציבות הפנתה לכך את תשומת לבו של המופקד על הנושא במוסד. הלה העיר שהיה מודע לעובדות אלה ושוחח עליהן עם השמאי; לדבריו ציין השמאי, שאין בכך

כדי לשנות את המחיר. בתיק הנוגע במוסד אכן הייתה תרשומת על השיחה.

בעקבות זאת, התקשרה הנציבות עם השמאי. זה האחרון הודיע לנציבות, כי לצורך קביעת המחיר יש להתחשב במודל המדויק של הרכב ולהתאים לו את הנתוניםוללא - אם המכונית איננה אוטומטית, איננה חדשה המופיעים בחוברת, דהיינו חלונות חשמליים, יש להוריד את מחיר הרכב בהתאם. הנציבות הביאה את דברי השמאי לתשומת לב הממונים על הנושא בהנהלת המוסד. לאחר התכתבות המוסד

ש"ח.37,720 ש"ח ל-44,691עם משרדו של השמאי, הופחת בסיס החישוב מ-

כאמור, ההלוואה העומדת שנתן המוסד לביטוח לאומי למתלונן נועדה לכיסוי)ג( . אולם, הדגם המייצג, לפיו קובע המוסד את100%המסים על הרכב בשיעור של

גובה המסים החלים על רכב, הוא רכב מדגם סוברו. מלוא המסים על רכב מדגם.- ש"ח, הוא הסכום שניתן כהלוואה עומדת27,000זה היו בזמן הרלונטי בסך

68

למתלונן.

69

בו שוחררה המכונית - הנמל בירור הנציבות עם משרד המכס באשדוד פי על ש"ח.29,050מהמכס - היו המסים שחלו על הרכב, מהדגם שרכש המתלונן, בסך

ש"ח הוסיף המתלונן2,050מכאן שרק חלק מהמיסים כוסו מההלוואה העומדת, ו-היה לא המוסד של העומדת ההלוואה מכספי הכיסוי ששיעור משמע, מכיסו.

. ואכן נוכח המוסד בטעותו.92.94% אלא 100%

בהתחשב באמור בסעיפים )ב( ו-)ג( לעיל, ערך המוסד חישוב חוזר, והתוצאה)ד(- במקום הסכום ש"ח שנדרש - רק 28,602שנתקבלה הייתה ש"ח.22,436

ש"ח.4,000מאחר שקטנה הקרן, קטנה במקביל גם הריבית עליה - בכ-

כתוצאה מבירור הנציבות, הוציא מנהל האגף המופקד על הנושא במוסד.4 לביטוח לאומי, נוהל כללי הקובע שאת המידע הדרוש, הן מהשמאי והן מהמכס, יש

לקבל בכתב ולא טלפונית.

הנציבות מצאה, כי המוסד טעה גם בקביעת משך הזמן בגינו הוטלה ריבית.5 א )ג( להסכם.12על סכום ההחזר, לפי סעיף

א )ג( נקבע, שסכום ההלוואה העומדת המוחזר למוסד ישא ריבית12בסעיף )א(מתום חודשיים מהמועד הקובע; ומוסיף הסעיף וקובע:

"ובלבד שבמנין החודשיים מהמועד הקובע או במנין התקופה שבגינה תחושבהריבית לא יובאו בחשבון תקופות אלה:

(1)....

(2)....

התקופה שחלפה מיום הגשת הבקשה להחזר ההלוואה העומדת ועד(3)ליום מתן האישור להחזר ההלוואה העומדת".

;17.1.90הבקשה להחזר ההלוואה הוגשה, כאמור, על ידי אחי המתלונן ב-)ב(ידי המוסד בסוף דרישת המוסד שבעקבות הבקשה להחזר ההלוואה הוכנה על

.1990מארס

בסעיף )12בניגוד לקבוע א בעד התקופה3 גם בריבית המוסד חייב לעיל, ) שחלפה מיום הגשת הבקשה עד ליום מתן הדרישה להחזר ההלוואה העומדת.

זו אך הניידות שבמוסד, מנהלת מחלקת זה עם בעניין בדברים הנציבות באה (.3 א )ג( )12התעלמה מההוראה המפורשת שבסעיף

חיוב של השאלה נתעוררה בעבר שכבר המחלקה, למנהלת העירה הנציבות בריבית בגין משך הזמן בו טיפל המוסד בבקשה, ותלונה בנדון גם הובאה בדו"ח

(. המוסד קיבל בשעתו את עמדת83 של נציב תלונות הציבור )בעמ' 13השנתי נציב תלונות הציבור. על אף זאת, מנהלת המחלקה לא השתכנעה. הנציבות פנתה איפוא למחלקה המשפטית של המוסד, וזו הבהירה למחלקת הניידות, כי מקובלתהגשת ממועד ריבית לגבות אין בטיפול שיהוי של הנציב, שבכל מקרה עמדת

הבקשה להחזר ההלוואה העומדת ועד למתן האישור להחזר.

70

בעקבות הבירורים דלעיל, ערך המוסד את החישובים מחדש, הופחתה דרישת.1 ש"ח בקירוב.10,000ההחזר ב-

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ה צ ב י ע ה בפני המוסד, שכדי למנוע התדיינויות.2 סרק בעתיד, יש להבהיר למנהלי היחידות במוסד, כי החלטות נציב תלונות הציבור בשאלות משפטיות חלות לא רק על המקרה נשוא התלונה, אלא על כל מקרה

שבו מתעוררת אותה שאלה.

71

שירות התעסוקה

נוהל תשלומי שכר לעובדים תושבי השטחים.19

המתלונן העסיק עובד מהשטחים כעוזר במשק בית. את התשלום לעובד.1 ביצע באמצעות מדור התשלומים של לשכת שירות התעסוקה בירושלים , כדרישת

הלשכה.

לנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( הועלו שתי1991בתלונה שהגיש בינואר טענות בנושא ביצוע התשלום:

המתלונן נדרש להפקיד בידי עובד מדור התשלומים שיק פתוח, כדי ש"ירשום)א( הפקיד כל סכום שיעלה בדעתו". המתלונן תוהה אם דרישה כזאת עולה בקנה

אחד עם מינהל תקין.

לדמי)ב( בנוסף - לאומי לביטוח לשלם המתלונן חייב את מדור התשלומים .%35הביטוח בהם חוייב העובד - משכר העובד. על פי מידע שמסר המוסד9

משכר2%לביטוח לאומי למתלונן, היה על המתלונן לשלם לביטוח לאומי רק העובד, ואילו העובד לא היה חייב כלל בדמי ביטוח.

בירור הנציבות העלה:.2

קיבלה הממשלה החלטה שנועדה להבטיח לעובד1970לטענה )א( - באוקטובר ולהסכמים לחוק בהתאם זכאי, להם הסוציאליים התנאים את השטחים מן בישראל, המעוניינים בישראל. מעבידים זהים נתונים עובד בעל כל הקיבוציים, להעסיק עובדים מיו"ש ועזה, חייבים - על פי נוהל של שירות התעסוקה, שנקבע לצורך ייישום החלטה זו - להעביר למדור התשלומים של שירות התעסוקה את שכר הברוטו שהם אמורים לשלם לעובדים אלה, ועל שירות התעסוקה מוטל לנכות

משכר זה את הניכויים כמקובל בישראל ולשלם לעובדים את השכר נטו.

בהוראות הנוהל האמור, שפירסם אגף מדורי התשלומים שבשירות התעסוקה, אין הוראה בדבר הצורך להפקיד שיק פתוח, וספק רב אם דרישה כזאת, אילו הייתה קיימת, עומדת במבחן הסבירות. בהוראות האגף נקבע, כי על המעביד להפקיד

ש"ח בגין כל עובד לכל חודש. משמע: שדרישת עובד500שיק ערבות על סך ואסור היה נגדה את עצם הוראות האגף מן המתלונן, כפי שצוין לעיל, האגף לעובד מדור התשלומים בירושלים לנהוג כך. יתר על כן, בעקבות התלונה בדק מנהל אגף מדורי התשלומים את דבר הצורך בהפקדת שיק ערבות כאמור ונוכח לדעת שגם זה מיותר. לפיכך ניתנה הוראה להחזיר למעבידים את כל המחאות

הערבות שנדרשו מהם בעבר ולא לבקש בעתיד המחאות כאלה.

הליקוי האמור שהעלה הבירור בא אפוא על תיקונו.

72

פי האמור בתקנה על - )ב( )הוראות8לטענה הלאומי הביטוח )ג( לתקנות , היה על המתלונן לשלם בעד1971מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח(, התשל"א-

אותם9.35% בלבד משכרו של זה, ולא 2%עובד מהשטחים דמי ביטוח בשיעור גבה מדור התשלומים. העובד עצמו לא היה חייב בכל תשלום שהוא.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה, א פ ו א, ש ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת.3על שני חלקיה.

נוכח הקבוע בתקנות הורה מנהל אגף מדורי התשלומים להחזיר למתלונן את.4התשלומים שניגבו ביתר.

הודיע מנהל האגף לנציבות, כי לאחר תיאום עם המוסד לביטוח5.8.91במכתב מ-שהעסיקו אלה לכל בהקדם להחזיר הנחיות התעסוקה שירות הוציא לאומי, עובדים מהשטחים כעוזרים במשק בית את הסכומים העודפים שניגבו מהם. הודע

לנציבות שההנחיה בוצעה.

הנציב גם הצביעה בפני שירות התעסוקה על הצורך לכלול בפרסומי השירות,.5 בנוגע לתשלומי שכר ותנאים סוציאליים של עובדי השטחים, פרטים בנושא גובה

תשלומי ביטוח לאומי לעובדים המועסקים כעוזרים במשק בית.

73

רשויות מקומיות

האם אחראי הבעלים לתשלום חוב ארנונה שחב השוכר.20

ביולי)א(.1 המתלונן הוא בעל מבנה מסחרי בתחומי עיריית קרית מוצקין. הוא השכיר את המבנה לחברה, שהתחייבה בחוזה השכירות לשלם את1984

הארנונה הכללית בתקופת השכירות. הודעה על כך נמסרה לעיריית קרית מוצקין.

את1985באוקטובר להפסיק רצונה על למתלונן השוכרת החברה הודיעה השכירות. כחלק מההסדר, ביקש המשכיר-המתלונן מהחברה להמציא לו אישור בכתב מהעירייה על סילוק הארנונה עבור התקופה שחלפה. רק לאחר שהציגה החברה את האישור שביקש, שחרר אותה המתלונן מהמשך השכירות על פי החוזה

וקיבל את המושכר לידיו.

סך 1988בסוף לשלם מהמתלונן מוצקין קרית עיריית דרשה ש"ח.15,122 זה בגין ארנונה, לטענת העירייה נשארה החברה השוכרת חייבת לעירייה סכום אך הנדרש, החוב לשלם את סירב במושכר. המתלונן החזיקה לתקופה שבה העירייה לא הרפתה והוסיפה לשלוח אל המתלונן דרישות לתשלום החוב בתוספת

הפרשי הצמדה.

פנה המתלונן בתלונה לנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות(,1991ביולי )ב(וביקש כי תורה לעירייה לבטל דרישה זו.

שהארנונה.2 האישור את לחברה נתנה העירייה כי העלה, הנציבות בירור לתקופת השכירות שולמה, לאחר שקיבלה מהחברה שיקים על סכום הארנונה

שהיה רשום לחובתה. דא עקא שהשיקים לא כובדו.

העירייה לא הצליחה לגבות את השיקים בהוצאה לפועל, ובינתיים חדלה החברהלהתקיים.

להצדקת הדרישה מהמתלונן העלתה העירייה שתי טענות:.3

החוב רובץ על הנכס, וכבעלים על המתלונן לפרוע אותו;)א(

נתונה בקשיים)ב( המתלונן חייב היה להזהיר את העירייה שהחברה השוכרת כספיים. אילו הוזהרה הייתה מן הסתם נמנעת ממתן האישור שהארנונה שולמה,

אלא אם כן הייתה מקבלת שיק בנקאי, ולא שיקים עצמאיים.

אשר לטענה א'.4

סעיף )א( החובה274הוראות את המחזיק על מטילות העיריות לפקודת ב' לשלם ארנונה. אם לא הושכר הנכס - חייב בעליו בתשלום הארנונה, בהיותו בגדר

לפקודה. אם הושכר הנכס, החייב בתשלום הארנונה1מחזיק למעשה על פי סעיף כמחזיק

74

לפקודה מורה שכל עוד לא הודיע המשכיר על326הוא השוכר. אולם, סעיף ההשכרה, רובצת האחריות לתשלום הארנונה עליו, אם השוכר לא שילם אותה.

לפקודה, משחדל שוכר להחזיק במושכר, ומסר325על פי הוראות סעיף )ב( הודעה על כך לעירייה, נפסקת חבותו בארנונה, אולם - כנאמר באותו סעיף - "אין

האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה".

מהאמור לעיל עולה, כי הארנונה הכללית מוטלת על המחזיק בנכס, ובהעדר)ג( מחזיק - על הבעלים. הודעת הבעלים, או המחזיק, לעירייה על העברת הבעלות,

או החזקה, פוטרת אותם מהחובה לשלם ארנונה מתאריך ההודעה ואילך.

השכירות,)ד( התחלת על הודעה מהמתלונן-הבעלים העירייה קיבלה כאמור ומהחברה-השוכרת הודעה על סיומה; לכן, החייב בארנונה על פי הוראות הפקודה

לתקופת השכירות הוא השוכר-החברה ולא הבעלים- המתלונן.

:442/857תימוכין לכך ניתן למצוא בדברים הבאים של כב' הנשיא שמגר, בר"ע

"אם יש גם 'בעל' וגם 'שוכר', הרי הכוונה היא, כי כמחזיק לצורך החובות והזכויות שבפקודה ייחשב זה מבין השניים, שהוא, במערכת הנסיבות שנוצרה, בעל הזיקה הקרובה יותר לבניין, והחובה לשלם, למשל, ארנונה כללית תחול אז על השוכר, למרות שיש לדירה, כמובן, גם בעל... זיקתו של הבעל לנכס לצורך עניין זה, יכולה להידחק למקום שני, אם יש שוכר... אולם היא שרירהמול נשאר בגפו והבעל גורם חוצץ, כאמור, אין וראשונית, כאשר וקיימת

הרשות".

לאורך כל תקופת השכירות היה השוכר אותו "גורם חוצץ" בין הבעלים-המתלונןסעיף הוראות פי ועל העירייה, חבותו לשלם את325לבין לפקודת העיריות,

הארנונה לגבי תקופת השכירות שרירה וקיימת גם לאחר שהוא חדל להחזיק בנכס.- כקבוע בסעיף 326הבעל שהודיע על השכירות מתחילתה, אינו חייב כאמור

ולא השכירות( )בתקופת בה חייב היה שהשוכר הארנונה בתשלום - לפקודה שילמה.

, אמר השופט בן-יאיר:9738 /90בבג"צ

"אולם בענייננו אין הוראה, שלפיה ניתן לגבות את הארנונה הכללית או אתשל במקרה אדרבא, למעשה. בנכס המחזיק זולת ממישהו המים אגרת

לפקודה לייחד את גביית325חילופי מחזיקים ניתן לפי הוראותיו של סעיף הארנונה הכללית מן המחזיק בה בפועל".

הארנונה,)ה( את לעירייה לשלם חייב אינו שהמתלונן בבירור, עולה מכאן שהחברה-המחזיק לא שילמה לה.

אשר לטענה ב'.5

העירייה לא חלקה על כך שהמתלונן, כבעלים, לא היה חייב להפנות את תשומתלבה של העירייה למצבה הכספי של החברה.

.343, 341( עמ' 3 בתי גן להשכרה נ. עיריית ת"א פ"ד לט )7(. 21, )בעמ' 16(, עמ' 1פרופיל חן בע"מ נ. עיריית יבנה, פ"ד מה )8

70

יתירה מזאת, מאחר שאין חולק כי העירייה נתנה אישור שהחוב המגיע לה בגין ארנונה שולם במלואו, וכיוון שהמתלונן פעל על סמך אישור זה, אין העירייה יכולה לחזור בה, בכל הנוגע למתלונן, מהאישור שנתנה. בנסיבות אלה, ההנחה ששיקיםורואים את העירייה כמי ייתכן שלא תתפוס מתקבלים כרגיל כתשלום על תנאי, שקבלה אותם כתשלום מוחלט של חוב הארנונה, כך שהיא רשאית לתבוע אך ורק על פי השיקים ולא בעילת החוב לגופו. מכל מקום, היה אישור הסילוק בגדר של מצג שעל יסודו שינה המתלונן את מצבו לרעה, ועל כן מנועה העירייה מלטעון

שהעובדות למעשה היו אחרות.

על יסוד השיקולים דלעיל, ק ב ע ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר כ י ה ת ל.6ו נ ה

מ ו צ ד ק ת, וכי אין בסיס חוקי לדרישת החוב מהמתלונן. הנציב הצביעה בפניעיריית קרית-מוצקין על הצורך לבטל את דרישת חוב הארנונה מהמתלונן.

עיריית קרית מוצקין הודיעה לנציבות, כי תפעל לפי הצבעת הנציב..7

ניתוק אספקת המים לדירה בשל מחלוקת בין.21המועצה לבין משרד הבינוי והשיכון

- הנציבות(13.10.91ב-.1 )להלן נציבות תלונות הציבור פנה המתלונן אל בתלונה על שהמועצה המקומית גבעת שמואל ניתקה את אספקת המים לדירתו.

להלן פרטי טענותיו:

חתם המתלונן עם חברת עמידר על חוזה לשכירת דירה בגבעת18.7.91ב-)א(האכלוס וועדת שנתנה הקצאה אישור בעקבות סוציאלית, בשכירות שמואל

העליונה שבמשרד הבינוי והשיכון.

שילם המתלונן למועצה המקומית גבעת שמואל את אגרת חיבור14.8.91ב-)ב( , והדירה1991המים, כנדרש בחוק עזר גבעת שמואל )אספקת מים(, התשנ"א-

חוברה לרשת המים. המתלונן ואשתו עברו לגור בדירה.

קיבל המתלונן מראש המועצה המקומית גבעת שמואל מכתב6.10.91ב-)ג( ובו נאמר, כי המועצה אינה מוכנה לקלוט אותו בגבעת שמואל. הנימוק לכך הוא שהדירה הוקצתה למתלונן ללא אישור ועדת האכלוס המקומית, אשר קבעה כי

הדירה תאוכלס אך ורק בדייר תושב גבעת שמואל. המתלונן אינו תושב המקום.

לטענתו, ניתקה המועצה המקומית את המים לדירתו כאמצעי לחץ. המתלונן)ד( - הוא סובל ממחלת לב, ואחת100%הטעים, כי הוא נכה בדרגת נכות של

מכליותיו אינה מתפקדת, ולכן עליו להרבות בשתיית כמויות ניכרות של מים מדי יוםביומו. ניתוק אספקת המים מדירת מגוריו

.100%הוא איפוא בנפשו. גם אשתו נכה בדרגת נכות של

נוכח דחיפות העניין התקשר עובד הנציבות, מיד עם קבלת התלונה, לראש.2המועצה.

ראש המועצה טען בפני הנציבות, כי השכרת הדירה למתלונן נעשתה תוך)א( עקיפת המועצה המקומית, בניגוד לכללים מקובלים שלפיהם היה אכלוס הדירה

71

טעון אישור

72

ועדת האכלוס במועצה המקומית. במקום זאת, הובא העניין לדיון הישר בוועדת האכלוס העליונה שבמשרד הבינוי והשיכון, וזו אישרה את ההשכרה. עוד מסר ראש המועצה, כי המתלונן, שבא מחוץ לתחומי המועצה המקומית, הוא מקרה סוציאלי, שיפול על כתפי אוכלוסיית גבעת שמואל. ראש המועצה סבור, כי בנסיבות כאלה יש למועצה זכות להתנגד לקלוט אותו. הוא מסר לנציבות, שבדעתו לפנות בעניין

גם למשרד הבינוי והשיכון.

הנציבות הטעימה בפני ראש המועצה, כי המתלונן אינו צריך לסבול מדין)ב( ודברים שיש למועצה עם משרד הבינוי והשיכון. על פי העובדות, נמצא שהמתלונן מתגורר בדירה כדין: ועדת האכלוס העליונה שבמשרד הבינוי והשיכון אישרה את אכלוסו של המתלונן בדירה, עמידר חתמה עמו על חוזה שכירות. בעקבות זאת פנה המתלונן, כאמור, אל מחלקת אספקת המים במועצה המקומית, שילם אגרה

לחיבור הדירה לרשת המים, והחיבור בוצע.

לאור ממצאי הבירור ק ב ע ה נ צ י ב ה ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר, כ י ה ת ל ו נ.3ה

מ ו צ ד ק ת.

המועצה המקומית גבעת שמואל אינה רשאית לנתק את אספקת המים לדירת המגורים של המתלונן לרגל חילוקי דעות שיש לה עם משרד הבינוי והשיכון, ועליה

לחדש מיד את אספקת המים לדירה.

המועצה המקומית גבעת שמואל פעלה כמוצבע..4

אי-עמידה בתנאי מכרז.22

המתלוננת חברה קבלנית בצפון הארץ העוסקת בעבודות סלילה. בנובמבר.1פנתה אל נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( בתלונה על המועצה1990

המקומית שלומי.

ואלה עיקר טענותיה:

המועצה המקומית פרסמה בעתונות הארצית מכרז לקבלת הצעות לביצוע)א( עבודות שיפוץ כבישים ומדרכות בתחום המועצה. המתלוננת הגישה הצעתה, אך

מהצעתה. לשאלת המתלוננת מדוע8%נבחרה הצעה אחרת, שהייתה יקרה ב- חברה שהעדיפה המועצה לה השיבה יותר, זולה שהייתה למרות נבחרה לא מקומית, הגם שהצעתה הייתה יותר יקרה, בהסתמכה על תנאי במכרז, אשר לפיו

אין המועצה מתחייבת לקבל את ההצעה הזולה ביותר או כל הצעה שהיא.

המתלוננת התרעמה על כך, שבמכרז לא הוזכר, כי תינתן עדיפות לחברה)ב( הממוקמת בתחומי המועצה שלומי. יתר על כן, המכרז פורסם כאמור בעתונותמאלה דווקא ולאו ברחבי הארץ מקבלנים שנתבקשו הצעות הארצית, משמע

שבתחומי שלומי בלבד.

המתלוננת הטעימה שהוציאה הוצאות לרכישת מסמכי המכרז וכי העסיקה)ג( מהנדס לעריכת ההצעה. היא ביקשה שהנציב תגרום שהמועצה שלומי תשלום לה

ש"ח.3,360פיצוי בסך

73

בירור הנציבות העלה, כי החלטת ועדת המכרזים הייתה כדלהלן:

ברוב של והמנעות של 4"הוועדה החליטה לקבל הצעתו של הקבלן1 אינו - הזול הקבלן - )המתלוננת( לבין בינו וההפרש הואיל )המתחרה( ומעסיק עובדים משמעותי, מה גם שהקבלן )המתחרה( הינו קבלן מקומי

מקומיים בתקופת אבטלה קשה".

ה נ צ י ב ק ב ע ה , כ י ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת..3

החלטת ועדת המכרזים אינה עומדת במבחן הבדיקה העניינית של ההצעות)א(זאת בגוף שהוגשו. אם ביקשה המועצה להעדיף קבלן מקומי, היה עליה לציין המכרז, מה גם שכפי שנאמר לעיל, פורסם המכרז בעתונות הארצית, ובכך גילתה

המועצה דעתה, כי היא מעוניינת לקבל הצעות גם מקבלנים שאינם מקומיים.

מספר פסקי דין תומכים בעמדה זו:

נאמר בין היתר:1 208 /66בבג"צ

"אם העירייה דנן חפצה מראש לצמצם את מסירת הצעות העבודה שלה לאנשים שהם בעלי ותק ונסיון במלאכה זו, עליה היה לציין את זה בפירוש

מפורש בגוף המכרז....".

התעוררה השאלה, אם רשאית הייתה העירייה שלא לקבל את2119 /65בבג"צ הצעת העותרת שהייתה הזולה ביותר, ולהעדיף עליה מציע אחר, יקר יותר, בנימוקוכו' עם הקבלן והוצאות הטיפול, הטלפונים שהקבלן האחר הינו קבלן מקומי,

שאינו קבלן מקומי, יעלו על ההפרש.

3בדחותו את הטענה, אמר בית המשפט:

"נראה לנו שבין אם השיקול בדבר הצורך בהוצאת הוצאות שכאלו צודק וענייני הוא ובין אם לאו, אין העירייה רשאית לשקלו כל עוד לא נתנה על כךידעה אילו, למשל, במכרז... לכל בעלי ההצעות מראש מתאימה הודעה העותרת דנן מראש, כי המשיבה תשקול את ריבוי ההוצאות שתוציא לשםמיעוט ההוצאות קיום קשר טלפוני או אחר עם העותרת בחיפה, לעומת שתוציא לשם קיום הקשר עם קבלן מקומי, יתכן והייתה מביאה זאת בחשבון בהציעה הצעתה; היא לא ידעה על כך, ועל כן הייתה לעומת הקבלן המקומי

במצב של אי שוויון".

שתעסיק)ב( האפשרות את המתלוננת עם ביררה לא שהמועצה עוד, יצויין עובדים, תושבי המקום.

הנציבות בדקה את מרכיבי הפיצוי דלעיל כמבוקש בידי המתלוננת ומצאה)ג(אותם סבירים.

נוכח האמור ה צ ב י ע ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר בפני ראש המועצה.4 , בעמ'278(, עמ' 4 דב אשד בע"מ נגד ועדת המכרזים שליד עיריית גבעתיים, פ"ד כ' )11

280. .220(, עמ' 2 שרביב בע"מ נגד עיריית אשקלון, פ"ד י"ט )22.224 שם, בעמ' 33

74

ש"ח בתוספת רבית והפרשי הצמדה3,360שלומי, כי יש לשלם למתלוננת סך מיום הגשת מסמכי המכרז למועצה ועד למועד התשלום.

75

המועצה המקומית פעלה כמוצבע..5

פיטורי עובד בתגובה על מילוי תפקידו כמבקר פנימי.23

תלונת1990בסוף .1 - הנציבות( )להלן הציבור תלונות בנציבות התקבלה המבקר הפנימי של המועצה המקומית רמת השרון. התלונה סבה על החלטתה של

לפטר אותו.2.12.90הנהלת המועצה ב-

המתלונן טוען שקיים קשר סיבתי בין פעולותיו כמבקר פנימי של המועצה לביןפיטוריו.

]נוסח משולב[,1978( לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-2 א )45סעיף )א(.2 קובע כי "תלונה של עובד, שהוא מבקר פנימי..., על העברתו מתפקידו או על מעשה..., הפוגע במישרין במתלונן עצמו או המונע ממנו במישרין טובת הנאה, שעשה מי שממונה עליו בתגובה על פעולותיו במילוי תפקידו כמבקר פנימי - תבורר

ה".45 ג עד 45לפי הוראות פרק זה, בכפוף לסעיפים

התלונה אכן בוררה על פי הסעיפים הנזכרים לעיל, שכן מתקיימים בה)ב(התנאים המנויים בהם.

הבירור של הנציבות העלה:.3

פנים15.2.88ב-)א( מבקר למשרת חיצוני מכרז המועצה פרסמה פעולות על פנים ביקורת "ביצוע היה: במכרז התפקיד תיאור במועצה. המועצה המקומית כמוגדר בחוק העיריות ו/או פקודת הרשויות המקומיות". בין דרישות המשרה נקבע, כי "יועדף בעל נסיון כמבקר פנימי בגוף ציבורי,

רצוי בתחום המינהל המקומי."

נבחר1988המתלונן היה בין אלה שהגישו את מועמדותם ובחודש אפריל נכרת אתו חוזה לשנה.3.8.88לתפקיד. הוא החל במילוי התפקיד, וב-

הופסקה עבודתו, והמועצה פרסמה מכרז למשרה אותה8.12.88ב-)ב( מילא עד אז. בעקבות זאת, הגיש המתלונן לנציבות תלונה בטענה שהפסקתעבודתו באה בתגובה על כך שהודיע על מעשי שחיתות שבוצעו במועצה. ב-

ג )א( לחוק דלעיל, צו זמני נגד45 הוציאה הנציב, על פי סעיף 20.12.88 המועצה להימנע מלנקוט כל פעולה וכל הליך כדי לבחור במועמד למשרת

מבקר המועצה או כדי לאייש משרה זו.

הודיע המתלונן לנציבות על ביטול תלונתו, מאחר שבינתיים6.7.89ב-)ג(וראש המועצה הנכנס החזירו לעבודתו כמבקר המועצה חלו חילופי גברי

חודשים.12בחצי משרה, לתקופה של

המתלונן העוסק, בדירוג המבקרים, על פי חוזה מיוחד להעסקה שאינה)ד(סעיף )עפ"י עובדם27צמיתה קבלת ]נוהל המקומיות המועצות לצו

לעבודה[(, שתקפו היה הוארך תוקף החוזה, לפי אותם תנאים,14.5.90. ב-30.4.90 עד 1.5.89מ-

לתקופה

76

, לקראת תום תקופת ההעסקה על פי החוזה5.7.90 . ב-31.7.90 - 1.5.90 המוארך, נתבקש המתלונן על ידי מזכיר המועצה לחתום על חידוש החוזה לתקופת העסקה נוספת. המתלונן סירב, בנימוק שבינתיים הפך להיות עובד

קבוע כתוצאה מהעסקתו משך למעלה

77

חודשים.12מ-

החליטה, כאמור, הנהלת המועצה על הפסקת עבודתו וב-2.12.90ב-)ה(4.12.90

הובאה ההחלטה לידיעת המתלונן.

נתנה נציב תלונות הציבור צו זמני על פי סעיף 7.12.90ב-.4 ג )א(45 של עבודתו את להפסיק ההחלטה תוקף הקפאת על המורה לחוק, המתלונן, וקובע שאין לשנות את מצבו לרעה מכפי שהיה ערב הגשת תלונתו

לנציבות.

כן הורתה הנציב בצו למועצה, לאפשר למתלונן למלא את תפקידו במלואו, ולהימנע מנקיטת כל פעולה או מלהמשיך בפעולה לבחירת מועמד אחר

למשרת מבקר פנימי למועצה , או כדי לאייש משרה זו.

את קבלת הצו, הוא נתבקש9.12.90לאחר שראש המועצה אישר ב-.5במכתב,

מאותו תאריך, להמציא את תגובת המועצה והבהרותיה לכל טענות המתלונןהכלולות במכתב התלונה. ראש המועצה לא השיב בכתב.

התלונה,.6 בירור על מופקדת שהייתה הנציבות, עובדת עם בפגישה במשרדו של

, בה נכח גם יועצה המשפטי של המועצה, מסר26.12.90ראש המועצה ב- ראש המועצה את הסיבות שהניעו אותו להציע להנהלת המועצה להחליט על

הפסקת עבודתו של המתלונן:

המתלונן מדליף לעתונות המקומית מידע, ובכך גורם למועצה נזקים.)א(את סירובו

של ראש המועצה להיענות לבקשת המתלונן להיבדק במכונת אמת, נימק ראש המועצה בכך שאינו רוצה "חוטי חשמל במועצה" ושהוא נוהג לעבוד רק

עם אנשים שיש לו בהם אימון. במתלונן אין לו אימון.

המתלונן רודף את ראש המועצה ו"אורב" לו. ראש המועצה פירט שני)ב( נושאים, שנכללו בדו"חות הביקורת שערך המתלונן ושהיו מופנים, לדבריו,

נגדו אישית.

דו"חות הביקורת שעורך המתלונן גרועים, והוא מחפש להציג רק את)ג(הצדדים השליליים בנושא שהוא בודק.

היועץ המשפטי של המועצה, שהשתתף כאמור בפגישה הנזכרת, טען כי.7פנימי, ואין הוא מבקר עובד המועצה אין המתלונן בבחינת פי החוק על

כמשמעותו בחוק, מהטעמים הבאים:

המתלונן התקבל לעבודה על פי חוזה מיוחד, שלפי תנאיו ניתן להפסיק)א( יום.30את עבודתו בהודעה מראש של

בהעדר חובה על פי חוק להעסיק מבקר פנימי במועצה, אין המתלונן)ב( בבחינת מי שממלא תפקיד של מבקר פנימי. יתר על כן, כיוון שהוא נתון

78

למרותו של ראש המועצה, היה עליו לבדוק רק עניינים שראש המועצה הורהלו לבודקם, ואילו המתלונן בדק עניינים שלא נתבקש לבדוק.

ראש.8 עם בפגישה פה בעל כאמור שנמסרו דלעיל, לדברים מעבר במכתב הכלולות הטענות על בכתב המועצה ראש הגיב לא המועצה,

התלונה, על אף שנתבקש לעשות כן בפניות חוזרות ונישנות.

79

הטענות.9 לכל המועצה מצד בכתב ומפורטת מלאה תגובה העדר הכלולות בתלונה גרם עיכובים בבירור.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה ש ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת.10מהטעמים הבאים:

כאמור, נטען מטעם המועצה כי המתלונן אינו עובד קבוע של המועצה,)א( אלא עובד על פי חוזה בלבד, שלפי תנאיו ניתן להפסיק את עבודתו בהודעה

יום. טענה זו אינה תואמת את ההוראות שבחוקת העבודה30מראש של לעובדי הרשויות המקומיות )להלן - החוקה(, החלה גם על עובדי המועצה:

כעובד( 1) עובד המתקבל לעבודה כל נחשב הוראות החוקה לפי חודשים, ובתום תקופת הנסיון יקבל12בניסון. תקופת הנסיון היא עד

העובד מכתב מינוי מאת ההנהלה וייחשב כעובד קבוע.

הוראה אחרת בחוקה קובעת: "עובדים המועסקים במחלקות השונות של הרשות המקומית בעבודות חוזרות ונישנות יכולים להיות מועסקים

עד העובדים12זמנית יעברו מכן ולאחר רצופים, עבודה חודשי לסטטוס של עובדים קבועים...".

חודשים )מ-15 חודשים: 19המתלונן הועסק תקופה רצופה של (2)עד 1.5.89 תוקפו,31.7.90 שפג ולאחר מיוחד; חוזה פי על )

)והמתלונן סרב, כמבואר, לחתום על חוזה נוסף בנימוק שהפך להיותולשלם לו את2.12.90עובד קבוע(, המשיכה המועצה להעסיקו עד

משכורתו.

מעמדו של המתלונן לפי זה הוא איפוא מעמד של עובד קבוע. העובדה שלא ניתן למתלונן כתב מינוי כעובד קבוע אין בה כד לפגוע במעמדו זהניתן להעסיק אותו רכש אוטומטית עם תום התקופה המירבית שבה

עובד בעבודה זמנית.

מינוי של מבקר פנימי במועצה מקומית אמנם אינו בגדר חובה על פי חוק,)ב( אולם גם אינו אסור על פי חוק. אין לקבל את הטענה כי המתלונן לא מילא תפקיד של מבקר כמשמעותו בחוק, וזאת בשים לב לפעולות הביקורת שביצע במועצה

הלכה למעשה ונוכח תיאור התפקיד של מבקר במכרז שבו נבחר.

כזכור, תואר התפקיד במכרז כלהלן: "ביצוע ביקורת פנים על פעולות המועצה המקומית כמוגדר בחוק העיריות ו/או פקודת הרשויות המקומיות" )הכוונה לפקודת

העיריות ]נוסח חדש[(.

בפקודת העיריות ]נוסח חדש[ הוגדר, בהרחבה רבה ובפירוט, תפקידו של מבקר פנים. בין היתר צוין שם, כי המבקר יקבע את תכנית עבודתו השנתית ואת נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת, על פי שיקול דעתו, על פי דרישת ראש העירייה לבקר עניין פלוני, וככל האפשר בהתאם להמלצות הוועדה לענייני

ביקורת. את הדרכים לביצוע ביקורתו יקבע המבקר על פי שיקול דעתו.והעובדים חברי המועצה וסגניו, העירייה ראש על החובה הוטלה גם בפקודה וכל להמציא למבקר כל מסמך שברשותם אשר לדעתו דרוש לצורכי הביקורת

80

מידע או הסבר שיבקש.

81

הבירור העלה, כי המועצה אכן התייחסה אל המתלונן כאל נושא תפקיד של מבקרפנימי במועצה, וזה גם התפקיד אותו מילא בפועל.

טענת ראש המועצה, כי המתלונן מדליף מידע לעתונות לא נתמכה בראיות.)ג(הצעת את במועצה. רבים בידי מצויה אחר או כזה מידע להדליף האפשרות ראש כזכור דחה הטענה, את להפריך כדי, אמת במכונת להיבדק המתלונן

המועצה.

טענת ראש המועצה כי המתלונן "רודף" אותו ו"אורב" לו בפינה גם היא לא)ד( הוכחה; המקרים הבודדים עליהם ביקש ראש המועצה לבסס את טענתו אינם

תומכים בגרסתו דווקא.

של)ה( פנימי כמבקר תפקידו במסגרת המתלונן, שערך הביקורת דו"חות המועצה, מתייחסים לנושאים שונים שבדק, וחלקם מצביעים על פעולות ונהלים

של המועצה הטעונים תיקון.

הנהלת המועצה, בהחליטה על הפסקת עבודתו של המתלונן, הסתמכה על)ו( לעיל.6הטעמים שהביא בפניה ראש המועצה, כפי שפורטו בסניף

על יסוד כל אמור לעיל הגיעה נציב תלונות הציבור למסקנה, כי ההחלטה.11תפקידו במילוי פעולותיו על בתגובה באה המתלונן של עבודתו את להפסיק

45 לצוות, על פי סעיף 3.11.91כמבקר פנימי במועצה, ועל כן החליטה הנציב ב-ג )ב( לחוק כדלהלן:

"צו

מאחר ושוכנעתי כי קיים קשר סיבתי בין פעולותיו של המתלונן כמבקר פנימי במועצה לבין ההחלטה על הפסקת עבודתו, הנני מצווה בזאת, בתקופת

]נוסח משולב[,1958 ג לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-45סמכותי לפי סעיף לאמור:

וכל.1 ומבוטלת, בטלה המתלונן של עבודתו הפסקת על ההחלטה ההליכים שננקטו בעניין זה אינה תקפים.

המתלונן ימשיך להיות מועסק על ידי המועצה כמבקר פנימי במועצה.2וחובה מזכויותיו זכות כל לעניין במועצה, המנין מן עובד בו לראות ויש

מחובותיו כעובד".

טענה בדבר פיטורין עקב חשיפת מעשי שחיתות.24

מ-1 הועסק ב-1.12.89המתלונן חולון. עיריית של התברואה במחלקת .1.10.91 הודיעה לו העירייה על פיטוריו מהעבודה ב-15.9.91

הגיש המתלונן תלונה על כך אל נציבות תלונות הציבור )להלן -1991בנובמבר הוא מסר למשטרה הודעה על21.12.89הנציבות(. בתלונתו טען המתלונן כי ב-

82

חשד שהתעורר בלבו, כי הממונה עליו ביקש לנצל את תפקידו בעירייה שלא כדין. החשד התבסס על התבטאויות ששמע מפי אותו ממונה. כאשר נודע לממונה

דבר מסירת ההודעה למשטרה, החל להתנכל לו.

83

( לחוק מבקר המדינה,1א)45הנציבות ביררה את התלונה על פי סעיף .2 ]נוסח משולב[. לפי סעיף זה, תבורר תלונה של עובד בעניין1958התשי"ח-

כך, על עליו בתגובה מי שממונה לשירותו, בקשר למעשה שעשה הנוגע שהמתלונן הודיע בתום לב ועל פי נהלים תקינים על מעשי שחיתות שבוצעו

1בגוף שבו הוא עובד.

בירור התלונה העלה:.3

, הודעה במשטרה על חשד לעבירה21.12.89המתלונן אכן מסר, ב-)א(והוגש נגדו כתב שעבר הממונה הישיר עליו. בעקבות זאת נחקר הממונה אישום בבית משפט השלום תל אביב-יפו. במועד גמר הכנת הדין וחשבון היו

ההליכים המשפטיים תלויים ועומדים.

של)ב( האישי בתיקו גם ביטוי לידי בא שהדבר וכפי העירייה, לטענת המתלונן, התברר כבר בימים הראשונים לעבודתו, כי אינו מתאים לתפקיד. עיון בתיקו האישי העלה, כי הוא גדוש במסמכים המצביעים על היעדרויות מרובות מהעבודה ללא רשות וללא הסבר, על אי מילוי המשימות שהוטלו עליו ועל התנהגות הגובלת בבריונות. המסמכים והדו"חות, רובם ככולם, אינם

מצד הממונה הישיר על המתלונן אלא מצד עובדים בכירים יותר.

עובד של מעמד למתלונן מלהעניק העירייה נמנעה המתוארות בנסיבות קיימה פעמים שלוש פעמים. כמה הוארכה שלו הנסיון ותקופת קבוע, והוא הוזהר שאם לא יתקן את העירייה בירורים משמעתיים עם המתלונן, נתקבלה ההחלטה ונישנות, יפוטר. משלא שעה לאזהרות החוזרות דרכיו

לפטרו.

נוכח ממצאי הבירור ק ב ע ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר, כ י ה ת ל.4א ל ה נ ו

מ ו צ ד ק ת.

למסקנה זו הגיעה הנציב מהטעמים הבאים:

שחיתות)א( מעשה חשב על הודעה למשטרה המתלונן מסר אמנם ( לחוק מבקר המדינה.1 א)45כמתואר, ובכך קיים אחד התנאים שבסעיף

אולם לא נתקיים תנאי הכרחי אחר והוא, קיום קשר סיבתי בין מסירת)ב(באו לא הפיטורין אחר, לשון לפטרו. ההחלטה לבין למשטרה המידע הסעיף כדרישת שחיתות...", מעשי על הודיע... שהוא כך על "בתגובה האמור. אדרבה, נמצא כי החלטת הפיטורין נבעה מאופן תיפקודו והתנהגותו של המתלונן למן הימים הראשונים לעבודתו וכי הממונה הישיר כלל לא נטל

חלק בהחלטה לפטרו.

.43 עמ' 10 ראה גם לעיל תלונה מס' 11

84

רכבת ישראל תעודת כשרות במזנון רכבת ישראל.25

לנציבות תלונות1991נוסע ברכבת בקו תל אביב-חיפה פנה במאי .1 המזנון של בשירותיו להשתמש באפשרותו שאין כך על בתלונה הציבור ברכבת, משום שאין למזנון תעודת כשרות תקפה מטעם מחלקת הכשרות של הרבנות. לטענת המתלונן גופים ציבוריים חייבים להתנות מסירת זכיון לניהול

מזנון בקיומה של תעודת כשרות תקפה.

בירור הנציבות העלה, כי רכבת ישראל מסרה את הפעלת המזנון)א(.2 ברכבת בקו תל אביב-חיפה לחברה על פי זכיון. בחוזה עם החברה שהפעילה את המזנון הנדון במועד הגשת התלונה מצוי סעיף הקובע, כי על החברה לדאוג שתהיה ברשותה תעודת כשרות תקפה של הרבנות וכי תוצג במקום

בולט בתחום המזנון.

במענה לפניית הנציבות, הודיעה רכבת ישראל כי לחברה המפעילה את)ב(יש תעודת כשרות מהרבנות, אלא שהיא לא הציגה אותה במזנון. המזנון הוצאה לא כי הוברר מדוייקת: אינה זו שתשובה העלה, הנציבות בירור תעודת כשרות למזנון, אלא שהחברה טענה כלפי רכבת ישראל כי במזנון נמכרו רק מוצרים מתוצרתם של מפעלי מזון כשרים, וכי ברשותה העתקיםניתן כי מפעלים אלה. החברה בדעה מצולמים של תעודות הכשרות של

להסתפק בתעודות אלה.

)א( הנציבות הביעה דעתה בפני רכבת ישראל כי אין לוותר על תעודת.3 כשרות תקפה המתייחסת למזנון עצמו, לא רק לגבי המזנון בקו הנזכר לעיל, אלא גם לגבי המזנונים בקווים השונים של הרכבת ברחבי המדינה - בפרט כאשר במזנון נמכרים לא רק פריטים ארוזים של מפעלי מזון כמתואר, אלא

גם פריטי מזון שבהכנתם מטפל המזנון.

בעקבות זאת הודיעה רכבת ישראל לנציבות תלונות הציבור, כי תוקף)ב(ב- תם דלעיל החברה עם פיו31.8.91החוזה ועל חדש, מכרז פורסם .

נבחרה חברה אחרת להפעיל את המזנונים. החוזה עם חברה זו נחתם רק לאחר שהציגה בפני הרכבת תעודת כשרות תקפה מהרבנות, אשר מתייחסות למזנונים ברכבת ישראל. יוקפד על כך שבמזנונים שבכלל קווי רכבת ישראל

תוצג תעודת הכשרות במקום בולט לעין.

שב המתלונן ופנה לנציבות בטענה שעדיין לא מוצגות1991באוקטובר .4 תעודות כשרות במזנוני הרכבת, וכי מנהל מרחב הצפון, שאליו פנה, אישר

בפניו שלחברה המפעילה את המזנונים אין תעודת כשרות.

בירור נוסף העלה שרכבת ישראל מסרה לנציבות מידע לא בדוק, וכי בעת חתימת החוזה עם החברה החדשה לא הייתה תעודת כשרות תקפה למזנונים

ברכבת. הרכבת הודתה בטעות והסבירה, כי בעת חתימת החוזה עם החברה הוצעה בפניה תעודת כשרות תקפה, אלא שלאחר מכן התברר שתעודה זו אינה מתייחסת

85

למזנונים ברכבת.

86

בעקבות פניה נוספת של הנציבות, הודיע מנכ"ל רכבת ישראל לחברה.5 כי ניתנת לה ארכה של כמה ימים להשגת תעודת כשרות למזנונים, וכי אם לא

תושג תעודת הכשרות עד תום הארכה, יבוטל החוזה עמה.

החברה פעלה בהתאם לדרישת רכבת ישראל והציגה במזנוני הרכבת תעודת.1.12.91כשרות תקפה מטעם מחלקת הכשרות של הרבנות החל ב-

החברה גם הודיעה כי להבא תקפיד על הצגת תעודת כשרות תקפה במזנוניהרכבת.

"דן" - אגודה שיתופית

87

לתחבורה ציבורית בע"מהתנהגות לא-הולמת של נהג.26

אגודה.1 "דן", הארץ. במרכז בישוב מתגוררים ומשפחתה המתלוננת שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ, מספקת את שירותי התחבורה לישוב.

, קובלת המתלוננת1990בתלונה שהגישה לנציבות תלונות הציבור במאי על שלושה מקרים של התנהגות לא הולמת מצד נהג האגודה כלפיה וכלפי

בעלה. לגבי שנים מן המקרים יש לה, לטענתה, עדים.

ואלה המקרים:

ותכשיטים. בעלה פנה)א( המתלוננת שכחה באוטובוס תיק שהכיל כסף לנהג האוטובוס וביקש את החזרתו. הנהג אמנם החזיר לו את התיק, אך תוך

צעקות בוז, לגלוג וגילויי זעם.

בעת נסיעה אחרת באוטובוס, לכלכה בתה הפעוטה של המתלוננת את)ב( רצפת האוטובוס. המתלוננת הזדרזה לנקות את הרצפה, אך הנהג הרים

עליה קול צעקה, כינה אותה "מטומטמת" והשתמש בביטויי גנאי נוספים.

באחת הנסיעות בלווית בעלה, מסר הבעל בידי הנהג את דמי הנסיעה.)ג( חלק מהכסף נפל מידי הנהג ובעלה אסף אותו ומסרו לנהג. לאחר מכן טען הנהג שחסר שקל אחד. כאשר השיב לו בעלה של המתלוננת, שהוא מצדו

נתן את דמי הנסיעה במלואם, הטיח כלפיו הנהג את הדברים הבאים:

"אתה יודע, אם לא היה ערב חג הייתי מפוצץ לך את הפרצוף... אםאפגוש אותך

פעם מחוץ לאוטובוס אחזירך למקום שממנו יצאת..."

המתלוננת ציינה בתלונתה, כי בעלה והיא חוששים לנסוע באוטובוס כשהוא נהוגבידי

הנהג הנילון, והיא דורשת במפגיע את החלפתו. בקשה כזו היפנתה גם אל הנהלת"דן".

בעקבות פניית הנציבות, הודיעה לה "דן", כי הנהג הוזמן לחקירה, מסר את.2

גירסתו, והנושא הועבר לטפולו של מורשה האגודה. זה האחרון קבע כי המדובר באי הבנה ולפיכך אין מקום להרשיע את הנהג ויש לגנוז את התלונה. עם זאת, ציינה "דן", כי החומר יתויק בתיקו האישי של הנהג כדי לעקוב אחר התנהגותו

בעתיד.

תשובת האגודה לא הניחה את דעת הנציבות. מורשה האגודה לא הסביר מה.3שנים לגבי כי המתלוננת, לטענת התייחסות גם חסרה אי-ההבנה. של טיבה משלושת המקרים יש לה עדים התומכים בגירסתה, ולא ניתן כל הסבר מדוע לא

הוצע למתלוננת להזמין עדים אלה להעיד, לגבי המקרה השלישי הודה הנהג כי אמר למתלונן

"אם לא הייתי בתפקיד הייתי מפוצץ אותך".

88

לאור האמור לעיל הצביעה הנציבות בפני האגודה כי אין מקום לגנוז.4את התלונות לפני השלמת הבירור.

"דן" הודיעה לנציבות, כי לאחר עיון מחדש בתלונות הוחלט לפתוח בהליכים נגד הנהג והוא הועמד למשפט חברים באגודה. הנהג הודה בעובדות שנטענו

נגדו, הורשע ונקנס.הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל

89

הצגת חברה-בת כחלק מישות הטכניון.27

המתלונן מנהל חברה העוסקת בתכנון, ייעוץ ופיקוח בתחום הנדסת חופים..1 אל נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( קבל המתלונן1990בתלונתו מיולי

שהמכון לחקר הנדסה ימית בע"מ )להלן - המכון( מתחרה במהנדסים פרטיים על ביצוע עבודות תכנון חופים. לטענת המתלונן, המכון הוא חלק מהטכניון, או לפחות מציג את עצמו ככזה. לטענתו התחרות בלתי הוגנת, כיון שהמכון נהנה מתמיכהאלה כל ובציודו. הטכניון במעבדות שימוש ומזכות בטכניון שמקורה כספית מאפשרים לו לקבל עבודות תכנון בתעריפים נמוכים יחסית. עוד טוען המתלונן, כי בנייר המכתבים של המכון מודפסים שם הטכניון וסמלו, ובכך הוא מזוהה בעיני

הציבור עם הטכניון.

יתכן שמוסד כי לא איגוד האקדמאים העצמאיים פנה לטכניון בטענה, יו"ר גם להשכלה גבוהה, שמטרתו להכשיר בעלי מקצוע אקדמאיים, יתחרה במישרין או

בעקיפין בתלמידיו על מקורות פרנסתם, תוך ניצול מעמדו הציבורי. בירור הנציבות העלה:.2

, כחברה בע"מ. הוא עוסק במתן שירותים ובעריכת1977המכון הוקדם ב-)א( ממניות החברה מוחזקות בידי רשות הנמלים,50%מחקרים בנושא הנדסה ימית.

ו-25% - בידי הטכניון ולפיתוח. הוא ממוקם25% בידי מוסד הטכניון למחקר בקרית הטכניון.

פי)ב( על נפרדת הפועלת מהטכניון, אלא חברה עצמאית אינו חלק המכון תקנותיה, שלפיהן רשאי המכון לעסוק בייעוץ ובתכנון פרוייקטים. המכון אינו נהנה מתרומות או מתמיכה כספית של גורם ציבורי כלשהו. כדי לקיים את עצמו חייב המכון לדאוג למקורות הכנסה; המכון עוסק, בין היתר, בביצוע מחקרים בהנדסה

ימית, בייעוץ לגורמי ממשל ולגורמים פרטיים וגם בעבודות תכנון.

המכון אמנם ממוקם בקרית הטכניון וגם מקבל ממנו שירותים, אך כל זאת)ג( נגד תשלום. מדובר בשירותי מינהל, הכוללים משלוחי דואר ופקסימיליה, טלפונים, הסעת עובדים, שימוש במים ובחשמל. כאמור, משלם המכון לטכניון עבור שירותיםבמעבדות משתמש אינו וגם מהטכניון אחרים שירותים מקבל אינו הוא אלה. ובציוד, להוציא מקרה אחד של שימוש בתעלת גרירה, שנבנתה בהשקעת הטכניון ורשות הנמלים. השימוש בתעלה הוא ספציפי ומצומצם בהיקפו לבדיקת כלי שיט

בלבד.

נייר מכתבים. בדגם)ד( כי בשימוש המכון שני דגמים של עוד העלה הבירור, האחד מודפסים בראש הדף שמות בעלי המניות: הטכניון, רשות הנמלים ומוסד הטכניון למחקר ולפיתוח, ולצידם - סמל הטכניון. מתחתם, באותיות יותר גדולות, מודפס שמו של המכון. בדגם האחר מודפס שם הטכניון בלבד ומתחתיו שם המכון;

בראש הדף

90

מוטבע סמל הטכניון. בשני הדגמים כאחד מודפסת כתובת המכון: "קרית הטכניוןחיפה".

על יסוד ממצאי הבירור הגיעה נציב תלונות הציבור למסקנות הבאות:.3

המכון הוא אישיות משפטית נפרדת מהטכניון. הוא פועל כחברה עסקית לכל)א(דבר. על כן אין לראות את פעולות המכון כפעולותיו של הטכניון.

המכון אינו ניזון מתקציב של הטכניון או של מוסד ציבורי אחר, ואינו משתמש)ב( בציוד הטכניון ללא תשלום. ממילא גם נופלת טענת המתלונן, כאילו נהנה המכוןמשירותי חינם המאפשרים לו להתחרות תחרות בלתי הוגנת עם מתכננים עצמאיים.

לעומת זאת, מוצדקת טענתו של המתלונן, כי נייר המכתבים של המכון עלול)ג(להטעות מכותבים לחשוב שהמכון הוא חלק מהטכניון.

ל פ י כ ך ק ב ע ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר, כי על המכון להימנע.4מלהשתמש בשם הטכניון ובסמלו על נייר המכתבים שלו.

הנציב הצביעה בפני הטכניון כי עליו לדרוש מהמכון לחדול מהשימוש בסמל.5 הטכניון ולהבהיר בנייר המכתבים שלו באורח חד-משמעי שהוא גוף עצמאי, חברה

בבעלות רשות הנמלים, הטכניון ומוסד הטכניון למחקר ולפיתוח בע"מ.מפעל הפיס

91

בחירת מפיצים אזוריים.28

מפעל הפיס ביקש לבחור מפיצים שיעסקו בהפצת כרטיסי פיס באזורים)א(.1 החליט דירקטוריון המפעל25.1.90השונים של הארץ, מפיץ אחד לכל אזור. ב-

למנות ועדה לבחירת המפיצים )להלן - ועדת הבחירה(. ועדת הבחירה הוסמכהאזורי גבולות הצעות, נוסח הפנייה להזמנת לרבות עבודתה, סדרי לקבוע את הפצה, הנוסח הסופי של ההסכמים עם המפיצים שייבחרו ומשך ההסכמים - ללא

צורך בהבאת הנושא לאישור נוסף של מליאת הדירקטוריון.

ב-)ב( הבחירה, ועדת - 22.2.09בישיבת האזורים מפת נקבעה אזורים11, ברחבי הארץ. כן נקבע באותה ישיבה סדר הפעולות כדלהלן:

תתפרסם בעתונות הודעה בה יתבקשו מועמדים להגיש את הצעותיהם28.2.90ב-ב-11.3.90עד ; ו-11.3.90 ועדה שתוקם למיון12.3.90 ישיבות של יתקיימו

תראיין ועדת15.3.90 עד 13.3.90הצעות המועמדים - )להלן - ועדת המיון(; מ-ב- המיון; לאחר ראויים, שנמצאו המועמדים את תתקבל16.3.90הבחירה

יישלחו ההודעות לזוכים.18.3.90ההחלטה בדבר המועמדים שנבחרו; ב-

לפרסום בנוגע המסמכים נוסחי אושרו גם הבחירה ועדת של דלעיל בישיבה ולהתקשרות. כמו כן הוחלט על שינוי תוארם של המפיצים: ממפיץ ראשי - תואר שהיה מקובל עד אז - למפיץ אזורי. עוד נקבע, כי תמורת חוברת, הכוללת, בין

ישולם סך של ומסמכי התקשרות, ש"ח. נקבעו גם סכומי500השאר, מיפרט הערבויות הבנקאיות והאישיות שהמועמדים שייחברו יידרשו להמציא למפעל.

הוחלט כי ועדת המיון תפעל כדלהלן:)ג(

מבין ההצעות שיתקבלו ממועמדים בכל אזור תבחר ועדת המיון הצעות של(1) שלושה מועמדים, בהן הצעת המפיץ הקשור עם המפעל במועד הפרסום, אם תוגש. שלושת המציעים יוזמנו לראיונות בפני ועדת הבחירה. החלטות ועדת המיון

יהיה סופיות ויובאו בפני ועדת הבחירה שתתכנס לצורך ראיון המועמדים.

הזמנת המועמדים לראיונות תהיה על פי אזורים. הראיונות יסתיימו לגבי כל(2)אזור בו ביום. לא ייקבע מועד נוסף למועמד שלא יגיע לראיון בשעה היעודה.

בתום הראיון יידרש כל מועמד להתחייב שאם ייבחר, יחתום על הסכם עם(3)מפעל הפיס.

המפעל(4) מנכ"ל ידי על יוזמנו אזוריים מפיצים שייבחרו לשמש המועמדים לחתום על ההסכמים.

מודעה, שדרושים למפעל28.2.90בהתאם לאמור פורסמה, בעתונות של ה-.2 הפיס מועמדים להפצת כרטיסי פיס כמפיצים אזוריים. הכישורים הדרושים: כושר ארגוני ניהולי בעסקי שיווק וכושר שליטה על רשת מוכרים; יכולת כספית, כולל מתן ערבות בנקאית ובטחונות מתאימים; אישיות ורקע מתאימים לעיסוק. כל מועמד יכול להגיש הצעה לגבי אזור אחד בלבד, וצריך להתחייב לעסוק בהפצה זו כעיסוק

בלבדי.

92

הצעות. ועדת המיון בחרה את המועמדים שיוזמנו לראיון:100למפעל הוגשו כ- שלושה לכל אזור ומועמד אחד רזרבי. מועמד שבעת הגשת ההצעה שימש מפיץ

מטעם המפעל נכלל אוטומטית בין שלושת המועמדים המוזמנים לראיון.

בעקבות הפעולות של מפעל הפיס לבחירת מועמדים לשמש מפיצים אזוריים.3, במחצית - הנציבות( )להלן תלונות הציבור מטעם המפעל, נתקבלו בנציבות

, שלוש תלונות.1990הראשונה של

תלונה א'

17המתלונן שימש כמפיץ ראשי מטעם מפעל הפיס באחד מאזורי הארץ במשך , שנה שבה נחתם עמו חוזה1984. המינוי האחרון היה בשנת 1.4.90שנה, עד

לתקופה של שלוש שנים. תוקפו של החוזה הוארך לתקופה נוספת של שלוש שנים. , הגיש1990בעקבות הודעה של המפעל, שפורסמה כאמור בעתונות בפברואר

,8.3.90המתלונן את מועמדותו. לדבריו, הודיע לו סמנכ"ל המפעל טלפונית, ב-לא מפיצים לבחירת שהוועדה הראיונות, לעריכת שנקבעו המועדים לפני עוד פעיל הוא במקומו שנבחר המועמד כי טען, המתלונן מועמדותו. את אישרה ליו"ר יועץ בעבר ששימש מי של וגיסו בה, חבר הדירקטוריון שיו"ר במפלגה

הדירקטוריון.

תלונות ב' ו-ג'

שני מתלוננים אחרים קבלו בעיקר על כך, שרכשו את חוברת המפרט מתוך הנחה שמועמדותם תבחן לפי הקריטריונים שפורטו בהודעת המפעל, אך לא זכו אפילו

להתקבל לראיון.בירור הנציבות העלה:.4

לתלונה א' -

פי נגד המתלונן בעת ששימש מפיץ ראשי. על למפעל הפיס היו טענות קשות בדיקה של מחזור המכירות הסתבר למפעל, כי המכירות באזור בו פעל ירדו במשך חמש השנים האחרונות. לפי חוות דעת של הממונים על המכירות והשיווק היה

תפקודו לקוי.

- עוד לפני עריכת הראיונות8.3.90המפעל הכחיש את טענת המתלונן, כי כבר ב-למועמדים - נאמר לו שמועמדותו לא אושרה.

והופיעו לראיון. המפעל החליט להעדיף ושני מועמדים אחרים הוזמנו המתלונן מועמד אחר על פני המתלונן.

שהכיל הפיס מפעל של בחומר הציבור תלונות נציבות עיינה הבירור במהלך התכתבות ובה טענות מרובות בדבר טיב תפקודו של המתלונן בעבר.

לטענת המתלונן, שהאדם שנבחר לתפקיד מקורב ליו"ר הדירקטוריון, לא הונחיסוד ראייתי.

93

בנסיבות אלה לא מ צ א ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר מ ק ו ם ל ה ס ת י י גמעמדת המפעל בשאלת בחירתו של המתלונן.

עם זאת, העלה בירור הנציבות, כי לא נרשמו הנימוקים להחלטות בדבר בחירתהמפיץ לאזור נשוא התלונה, וגם לא לאזורים האחרים.

תלונות ב' ו-ג'

כאמור, לא זומנו המתלוננים ב' ו-ג' לראיון. הבירור גם העלה, שגם ועדת המיון לא רשמה נימוקים להחלטותיה. לפיכך לא ניתן היה לקבוע על יסוד מה הוחלט לזמן

מועמדים לראיון, ומדוע לא נמצאו המתלוננים ראויים לכך.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה, שהיה פגם בהעדר הנמקות רשומות.5 להחלטותיהן של ועדת המיון ושל ועדת הבחירה. חומרתו של הפגם בולטת במיוחד, כאשר מדובר בהתקשרות עם מפיצים שמחזור העסקים השנתי של כל אחד מהםהנמקה מלוות שיהיו הראוי מן דא בכגון החלטות שקלים. במיליוני מתבטא

מפורטת.

כאמור, לא הוברר, בהעדר הנמקה, מדוע לא הוזמנו המתלוננים לראיון..6ההוצאות את ו-ג' ב' המתלוננים לשני להחזיר שיש הנציב, החליטה לפיכך

ש"ח - בתוספת הפרשי הצמדה500הממשיות של רכישת חוברת המפרט - סך למדד המחירים לצרכן עד יום ביצוע ההחזר.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ה צ ב י ע ה בפני מפעל הפיס על הליקוי ועל.7הפרשי בתוספת הממשיות הוצאותיהם את ו-ג' ב' למתלוננים להחזיר הצורך

הצמדה.

מפעל הפיס שילם למתלוננים ב' ו-ג' כמוצבע.

המרת פרס חפצי בתמורה כספית.29

כרטיס הגרלה של מפעל הפיס מסוג "חיש- גד" זיכה את המתלונן במכונית..1 המתלונן הסביר למפעל הפיס שמחמת נכותו אין המכונית מתאימה לשימושו ובקשבילקוט שפורסמו ההגרלה, תנאי לפי כי נענה, הוא הכספי. בשווי להמירה

, אין אפשרות להמיר את המכונית בשוויה הכספי.1הפרסומים

המתלונן בדק אפשרויות למכור את המכונית, ולצורך זה אף פנה פעמים מספר אלמפעל הפיס לקבלת פרטים על המכונית.

מפעל הפיס היה מודע לעובדה שהמתלונן מחזיק בכרטיס הזכייה של המכונית וכי הכרטיס עדיין בתוקף, אלא שהמתלונן בדק כאמור אפשרויות למכור את המכונית.

חרף זאת העביר מפעל הפיס את מכונית הפרס לתכנית הגרלה אחרת. חדל המתלונן מנסיונותיו, הגיש את כרטיס הזכייה למפעל הפיס,1990באוקטובר

וביקש לקבל את המכונית. המפעל הודיע לו שהדבר שוב אינו אפשרי והוצע לו.542, עמ' 26.11.89 מ- 3719 י"פ 11

94

והלה קבע תשלום ערכה של המכונית. מפעל הפיס ביקש הערכה של שמאי, , המועד שבו הגיש כאמור המתלונן למפעל את1990שערך המכונית באוקטובר

ש"ח. המפעל המציא למתלונן שיק באותו סכום.35,600כרטיס הזכייה, היה

95

ש"ח. המפעל לא קיבל את45,000המתלונן מצדו טען שערך המכונית הוא טענתו.

הגיש המתלונן תלונה אל נציבות תלונות הציבור )להלן -1991בפברואר .2 הנציבות(, וביקש כי תגרום לכך שהמפעל ישלם לו את ההפרש.

על פניית הנציבות השיב מפעל הפיס, כי העברת המכונית לתכנית האחרות.3יולי , שתוקף ההיתר1990נבעה מכך, שמשרד האוצר העיר למפעל, בראשית

להגרלת פרסים חפציים בתכנית "חיש-גד", שעל פיה זכה המתלונן במכונית, פג ב- . משמע, שהגרלות כאלה נערכות מאותו תאריך ללא היתר, דבר המהווה30.3.90

הוציא חוק העונשין. בעקבות ההערה האמורה של משרד האוצר, עבירה לפי גד", "חיש- סידרת הכרטיסים האמורה של הגרלת הפיס מהמחזור את מפעל והפסיק את מכירת הכרטיסים מסידרה זו. המפעל הוסיף שלא היה ער דיו לצורך להגיע לכלל הסדר עם המתלונן, בטרם העביר את המכונית לתכנית האחרת. עוד הבהיר המפעל כי במועד בו חזר המתלונן ופנה למפעל לא נותרו גם אצל היבואן

מכוניות מסוגה של מכונית הפרס, ולכן ביקש משמאי להעריך את שווייה.

בירור הנציבות העלה, שאמנם ניתן לקבל את הערכת השמאי דלעיל, אולם.4ואגרות הרישוי אשר על פי תנאי לא הובאו בה בחשבון הוצאות אביזרי הרישוי

ההגרלה חלות על מפעל הפיס.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ה צ ב י ע ה איפוא בפני מפעל הפיס על.5 הצורך לשלם למתלונן גם את ההוצאות הנלוות דלעיל, כשהן צמודות למדד יוקר

המחיה.

מפעל הפיס פעל כמוצבע.

הנציב מצאה לנכון להדגיש בפני מפעל הפיס, חרף הנסיבות דלעיל, את.6כרטיסי עדיין בתוקף היו לתכנית האחרת, כאשר החומרה שבהעברת המכונית

הגרלה מסידרה זו.

96

עמידר - החברה הלאומית לשיכוןעולים בישראל בע"מ

טענה כי החלטה על העברה מתפקיד נתקבלה בתגובה.30על גילוי מעשי שחיתות

המתלונן כיהן כמנכ"ל עמידר - החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל)א(.1 הגיש המתלונן לנציב תלונות הציבור תלונה21.5.91בע"מ )להלן - עמידר(. ב-

על יו"ר הדירקטוריון של עמידר. בתלונה טען, כי כאשר נודע ליו"ר הדירקטוריון על למסור למשטרה מידע על מעשי שחיתות שבוצעו בחברה, הואכוונת המתלונן

; על סדר יומה של22.5.91זימן מיד את הדירקטוריון לישיבה שלא מן המנין, ליום הישיבה "דיון והחלטה בעניין המשך כהונת המנהל הכללי של החברה". לטענתלפטרו החלטה תתקבל ישיבה שבאותה לכך להביא היו"ר התכוון המתלונן,

כתוצאה מהתלונה שהוא עומד להגיש במשטרה.

בפנייתו אל נציב תלונות הציבור )להלן - הנציב( טען המתלונן, כי על תלונתו)ב(]נוסח1958ג לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-45א - 45חלות הוראות הסעיפים

ג לחוק, ותתן צו כדי45 , וביקש כי הנציב תפעיל את סמכותה על פי סעיף 1משולב[להגן על זכויותיו כעובד.

ב-)ג( הציבור תלונות לנציב שכתב נוסף המתלונן23.5.91במכתב הביא , הבהרות והשלמות לתלונתו, כדלהלן:

הוחלט על העברת המתלונן מתפקידו;22.5.91בישיבת הדירקטוריון שנערכה ב-ב- לתוקפה להיכנס אמורה שיבוש30.5.91ההחלטה כי היו"ר, בישיבה אמר .

היחסים בינו לבין המתלונן הגיע לשיאו בהגשת תלונה פרובוקטיבית מצד המתלונןממועצת מוחלטת התעלמות תוך לכך, נרחב פרסום מתן אגב למשטרה,

המנהלים; זו הסיבה, לדברי היו"ר, להחלטה בדבר העברת המתלונן מתפקידו.

המתלונן חזר וטען, כי ההחלטה שנתקבלה בישיבת הדירקטוריון, שזומנה בבהילות,באה בתגובה למידע שמסר במשטרה.

, צו זמני על פי סמכותה בסעיף29.5.91לאחר בירור ראשוני נתנה הנציב, ב-.2 ג לחוק מבקר המדינה. בצו לדירקטוריון החברה וליו"ר הדירקטוריון החליטה45

כמנכ"ל מתפקידו המתלונן העברת בדבר ההחלטה תוקף את לשלול הנציב עוד הורתה הנציב בצו שיש לאפשר למתלונן להמשיך במילוי תפקידו החברה.

ולהימנע ממינוי מנכ"ל אחר לחברה עד למתן כל צו או הוראה אחרת. הבירור שערכה נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות(, העלה:.3

. 44 ו-43 לשון הסעיפים הובא לעיל, בע'מ, 11

97

של21.5.91ב-)א( הארצי במטה הונאה לחקירות ביחידה המתלונן מסר יו"ר הדירקטוריון של עמידר. ישראל מידע על חשדות לעבירות שעבר משטרת ולאימות טענותיו להוכחת מסמכים לנציבות המתלונן המציא הבירור במהלך

המידע שמסר למשטרה.

ישיבת)ב( בפתיחת שציין הדברים על הנציבות בפני חזר הדירקטוריון יו"ר הדירקטוריון, שבמהלכה התקבלה ההחלטה על העברת המתלונן מתפקידו. הוא חזר והדגיש את חוסר שיתוף הפעולה מצד המתלונן כגורם לאבדן האימון שלו

במתלונן.

עוד טען היו"ר, כי פניית המתלונן למשטרה נעשתה " ... כצעד מקדים לאפשרות שמא אכן תחליט מועצת המנהלים להעביר )אותו( מכהונתו...", והוסיף כי קודם למסירת ההודעה למשטרה לא העלה המתלונן בפני מאן דהוא טענה כלשהי בדבר

"מעשי שחיתות".

בשיחת הבהרה נקב המתלונן בשמו של איש ציבור כאדם שבתיווכו ביקש)ג(להיעזר "כדי ליישר את ההדורים" ביחסיו עם יו"ר החברה.

ביום כי איש הציבור, אישר ציבור איש אותו ליו"ר,17.5.91בבירור עם מסר קיצוניים "... מתכוון לעשות מעשים כי המתלונן שיחתו עם המתלונן, בעקבות וללכת עד הסוף ללא פשרות", אך - כפי שמסר בשיחת הבירור - בלי לומר ליו"ר

מפורשות במה המדובר.

ג לחוק מבקר המדינה,45א - 45כדי שיחולו על תלונה הוראות הסעיפים .4, יש צורך שיתקיימו בה2בדבר "תלונה של עובד הציבור שחשף מעשי שחיתות"

א לאמור:45התנאים המנויים בסעיף

המתלונן הודיע, בתום לב ועל פי נהלים תקינים, על מעשי שחיתות שבוצעו)א(בגוף בו הוא עובד;

דנן,)ב( - במקרה מי שממונה עליו ידי על כלפי המתלונן הפעולות שננקטו ההחלטה להעבירו מכהונתו כמנכ"ל - נעשו בתגובה על הודעה כאמור.

על סמך תוצאות בירור התלונה, ל א ש ו כ נ ע ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו.5א.45ר שנתקיימו מלוא התנאים המנויים בסעיף

למסקנה זו הגיעה נציב תלונות הציבור מהטעם הבא:

ליישור להביא בנסיונו בידיו קלף שימש שחיתות מעשי לחשוף המתלונן איום זו כוונה לחשיפה על תנאי; יו"ר הדירקטוריון. משמע, הייתה ההדורים בינו לבין

"חשיפה" כזו אינה עונה, לדעת הנציב, על הנדרש על פי הוראות הסעיף האמור.

, לבטל את הצו הזמני שנתנה ב-27.6.91לכן החליטה נציב תלונות הציבור, ב-29.5.91.

מתוך החומר הרב שהצטבר בנציבות תלונות הציבור במהלך בירור התלונה,.6יחסים מערכת של תמונה ונצטיירה החברה בפעולות לליקויים חששות הועלו

לעיל. 43 ראה בעמ' 22

98

ביטוי לידי בא שיאה מנכ"ל החברה, אשר לבין יו"ר הדירקטוריון בין משובשת בכינוס החפוז של הדירקטוריון לדיון בהעברת המנכ"ל מתפקידו.

99

על כן הורתה נציב תלונות הציבור, בתפקידה כמבקר המדינה, להעביר את כללידיעת היחידה במשרד מבקר המדינה המופקדת על הביקורת המידע האמור

בחברת עמידר.

בינתיים בדקה יחידת הביקורת את טענות המתלונן בדבר מעשים חריגים של יו"ר הדירקטוריון כמו גם נושאים אחרים. ממצאי הביקורת כלולים בפרק שיוחד לעמידר בקובץ "דוחות על הביקורת באיגודים בתחום הבינוי והשיכון", אשר פורסם באפריל

1992.

100

92

נספחים

93

1טבלה התפלגות התלונות לפי הגופים השונים בשנת התשנ"א

(20.9.1990 - 8.9.1991)

נסתיים הטיפול בשנת הדו"ח)כולל תלונות שנתקבלו קודם לכן(

בשנת נתקבלו הדו"ח

נושאי התלונות שנמצאו

מוצדקות

נושאיםשהוכרעלגופו ו של עניין

מספרהנושאים

מספרהתלונות

ס"הנושאים¹

ס"ההגוףתלונות

משרד ראש הממשלה 136698²משרד האוצר179422478450520489

מס הכנסה85163182167203186מס רכוש וקרן פיצויים39111116114111108

מס שבח מקרקעין123438354441מכס ומס ערך מוסף133952487266

נציבות שירות המדינה51319192424המשרד לאיכות הסביבה689999משרד האנרגיה והתשתית69101088

²משרד הבטחון27589591118110אגף השיקום204052497974צה"ל1338197195174173משרד הבינוי והשיכון45147182180219217משרד הבריאות31126188178201192המשרד לענייני דתות113458576864

משרד החוץ4661313משרד החינוך והתרבות49112190184188177

משרד החקלאות2835334843משרד המדע והפיתוח11

²משרד המשפטים59139306299299291הנהלת בתי המשפט1937111108108106ההוצאה123786868483 לשכות

לפועל²משרד העבודה והרווחה32109171164162155עבודה143448473837

רווחה73044404139שירות התעסוקה82848475652

²משרד המשטרה121409770677653601משטרת ישראל112377695617580540

שירות בתי הסוהר93072577258

95

משרד הפנים54114159147148144המשרד לקליטת העלייה 182839388881²משרד התחבורה44127158151158148 אגף הרישוי346879758880

משרד התיירות61517161111

התפלגות התלונות לפי הגופים השונים בשנת התשנ"א

96

( )המשך(8.9.1991 - 20.9.1990)

נסתיים הטיפול בשנת הדו"ח נתקבלו בשנת)כולל תלונות שנתקבלו קודם לכן(

הדו"חנושאי

התלונות

שנמצאו

מוצדקות

נושאים שהוכרע

ולגופו

של עניין

מספרהנושאים

מספר התלונות

¹ס"הנושאים

ס"ההגוףתלונות

משרד התעשייה והמסחר92332313735משרד התקשורת42529282422

בזק,החברה הישראליתלתקשורת בע"מ70250370348290271רשות הדואר579412211810296בנק ישראל103539385250

המוסד לביטוח לאומי104296392366452409מינהל מקרקעי ישראל1268121114141135רשות השידור5564155151180176

³רשויות מקומיות3851,0151,5081,4151,5581,464עיריית ירושלים3097174155148133עירית תל-אביב-יפו31111171162198191עיריית חיפה3081110103106100עיריית בני ברק285265617064עיריית רמת גן215364645654

עיריית פתח תקוה84748444440עיריית חולון173843414340

עיריית נתניה41732314038עיריית בת ים183139393635עיריית רחובות102130303131

אחרות188467732685786738³גופים אחרים123449587564638627

עמידר1119123118142141חברת החשמל175560605252

1263

57218

87317

84302

119325

114320

קופת חולים שלההסתדרות הכללית

אחריםגופים של ניתן לברר

תלונות עליהם25722720778778

97

ס”ה1,5354,2347,1516,7847,3476,998

בחלק מן התלונות נכללים לעיתים יותר מנושא אחד לטיפול.(1)נתונים מפורטים הובאו רק על היחידות שעליהן נסבו תלונות במיוחד.(2) תלונות או יותר. 30נמסרים נתונים על רשויות מקומיות וגופים אחרים, שעליהם נתקבלו (3) מהתלונות, מפאת העניין שבהן, היה בירור באמצעות הרשויות הממונות על התחומים63ב-(4)

שאליהם התייחסו.

98

2טבלה 20.9.1990התפלגות התלונות לפי נושאים עיקריים בשנת התשנ"א )

-8.9.1991)¹

נסתיים הטיפול בשנת הדו"ח )כולל תלונות שנתקבלו קודם

לכן(

נמצאומוצדקות

הוכרע לגופו

ס"השל ענייןנתקבלו

בשנת הנושאהדו"ח

א. שירותי רווחה2589771,3371,498. דיור ושיכון1 66255319384 הטבת תנאי דיור12374683 ליקויים בבנייה17414948

משכנתאות ומחירי דירות4476167 דיור לעולים7172347

תוכניות חיסכון וזכאות לפי קריטריונים12505946. סעד2 14157198201

. חינוך3 44141218221 בחינות בגרות 5152419 הכשרה מקצועית5162425 שכר לימוד8293843 השכלה גבוהה2162930

. ענייני נכים4 39117162196. ביטוח לאומי5 65182241279. בריאות )בתי חולים ועוד(6 30125199217

ב. שירותי רשויות מקומיות229511765762 מפגעים ומטרדים94159231246 היתרי בנייה51129227250 כבישים, מדרכות וסילוק21466254

אשפה רישוי עסקים ורוכלות4294023

קנסות על העמדת רכב וחנייתו בניגוד לחוקי

העזר העירוניים30729487ג. מתן שירות לציבור237462662710 אי-מתן תשובה לפניות 137236353401

99

התנהגות עובדי ציבור224870165ד. שירותי טלפון ודואר 106299426336

התקנת טלפונים ושירותי תיקון18517796 חשבונות וזיכויים24125167137 שירותי דואר46699378

20.9.1990התפלגות התלונות לפי נושאים עיקריים בשנת התשנ"א ))המשך(¹ (8.9.1991-

100

נסתיים הטיפול בשנת הדו"ח)כולל תלונות שנתקבלו קודם לכן(

נמצאו מוצדקות

הוכרעלגופו

ס"השל עניין

נתקבלובשנתהנושא הדוח

ה. מסים ואגרות250583820913. מס הכנסה1 69139155164. מס רכוש2 28949890

. מכס3 4182531. מס ערך מוסף4 6111524. מס שבח מקרקעין5 9252939

. אגרות רדיו וטלוויזיה6 5058116149. החזרי תשלומים 7 23293434

. מסים ואגרות ברשויות 8 המקומיות65205322353 אגרת מים19588388 ארנונה37114191194

השתתפות בהוצאות סלילה5182537

ו. זכויות עובדים74238409516

משכורת ושכר 23346299 פיטורים ופיצויי פיטורים3367498

סדרי מכרזים וקבלת עובדים17427684 גימלאות וקיצבאות7242924

ז. שונות3811,1642,7322,612. משטרה 1 97310574502 טיפול בתלונות1498113158

התנהגות שוטרים ומעצר שוא2054103130 עבירות תעבורה50128164154. תחבורה2 51164195135 תחבורה ציבורית 18455250. רכישת מקרקעין והפקעתם3 11508986

. דמי חכירה ודמי4 הסכמה7416165

²ס"ה1,5354,2347,1517,347

המשנה(1) ולכותרות העיקריים הנושאים לכותרות שמתחת בפירוט המופיעים המספרים, נסבו שעליהם עיקריים, לעניינים מתייחסים תת-הנושאים, את המגדירות הממוספרות,

101

התלונות. חלק מהתלונות בכל נושא או תת-נושא מתייחס לעניינים שלא ניתן לצרפן לפי קבוצות משמעותיות, משום כך הם לא נכללו בטבלה. המספרים המופיעים מול הכותרות

אינם זהים איפוא עם סיכום המספרים שמתחתיהן.יותר ממספר התלונות (2) זו, הוא גדול המספר הכולל של נושאי התלונות, המופיע בטבלה

שהתקבלו,משום שרבים ממכתבי התלונות נוגעים לשני נושאים או יותר.

102