תיאוריות התכנון

2007-2008סמסטר

ריקי הנדלסמן, ניר מועלם, עמית מנדלסון

מצגת מסכמת – שכונת נווה גן ברמת (446השרון )תוכנית רש/

רקע כללי. 2000 תוכנית שהופקדה בשנת •, בשטחי המושבה החקלאית קרית שאול – "מובלעת" של 2001 התכנית אושרה ב- •

רמת השרון בתל אביב.

קומות על מה שהיה בעבר שטח בייעוד 16 יח"ד בגובה עד 1459 עיקריה: בניית כ- •חקלאי.

.2008 ותחילת אכלוס השכונה ב- 2004 תחילת הביצוע ב- •

התכנית כוללת שב"צים, שצ"פים, שטחי מעבר "ירוקים", בניה למסחר, לדיור מוגן, •ולמגורים.

בעלות על הקרקע : כמעט כולה פרטית )של החקלאים שגרו במקום מראשית •(. 20המאה ה-

התכנית :הוכנה על ידי הועדה המקומית ברמת השרון ואושרה על ידי הועדה •המחוזית.

מקורות ששימשו את הצוות בעבודת הניתוח התיאורטי

.סיכומי ישיבות ופרוטוקולים בועדה המחוזית לתכנון ובניה 2.4.01 ולעומתה, תקנון התכנית המאושרת, שפורסמה ביום 20.2.00תקנון התכנית שהופקדה ביום ..תשריטי התכניות 13.3.00התנגדויות תושבים שהוגשו לתכנית ביום . .החלטת הועדה המחוזית לגבי ההפקדה, וההתנגדויות

עם מר יעקב פרופטה, יו"ר ועד האגודה השיתופית קרית שאול בע"מ. 5.3.08 ראיון מיום עם מר אבי חי – גדל בשכונה ומחזיק בה בקרקע לאחסנה. 5.3.08ראיון מיום עם הזוג דגן הגרים בשכונה , בבית צמוד קרקע, בשכירות. 5.3.08ראיון מיום עם נציג חברת בניה "אזורים" – נציג מכירות בשכונה. 5.3.08ראיון מיום עם אדריכלית צוות צפון במינהל ההנדסה בעיריית תל אביב – יפו. 26.3.08ראיון מיום עם מ"מ ראש מועצת רמה"ש )בדימוס( – מר איתי הוז. 15.4.08ראיון מיום

2002 – 1990סקירת עיתונות מקומית "על השרון" בין השנים . "15.6.90מ- קוטג'ים במורשה, דירות בגבעת ריץ' כתבה בעיתון "על השרון . "שר הפנים מקים ועדת גבולות .כתבה בעיתון "על השרון "מינהל מקרקעי ישראל הטעה את המועצה וישלשל לכיסו מיליארד דולרכתבה בעיתון "על השרון

. 14.1.00מיום כתבות שונות מאתרlocal .וידיעות השרון ,15/2/2008 כתבה ב"הארץ" – עיריית ת"א: נקים חיץ בין תל ברוך לרמת השרון .

.226( 5 דינים מחוזי לה)תמיר נ' שר הפנים 1044\ 01 עת"מ )מינהליים-ת"א(

446רש/

תל אביב – יפו

רמת השרון

שטח השכונה החדשה בדופן שכונת "תל ברוך צפון"

2002מפת התוכנית המאושרת – מיסטצ'קין,

מבט ראשוני על ה"מה" – ישן מול חדש.

בניה רוויה : שלב א' בפרויקטבאר המים הישנה

מבט שני על ה"מה" – תל אביב ורמת השרון : זרע הפורענות?

תל ברוך צפוןתל אביב

נווה גןרמת השרון

18/4/2008"ידיעות השרון",

מצב לפני אישור התוכנית - שטח חקלאי + שכונה מאושרת גובלת

446רש/

תל ברוך צפון

סממני התכנון ע"פ פרידמן

חלוקת הקרקע למבננים תכנון מקצה – ולשימושי קרקע שונים )הליכי איחוד וחלוקה(.

שינוי במשאבים ובצורת תכנון חדשני – חלוקתם: קרקע חקלאית שמשנה ייעודה

לבנייה )מהווה גם ביטוי להשתנות המערכת שסירבה בעבר לאפשר בנייה בשכונה(.

לא רלוונטיים פרקטיקה ותכנון רדיקלי – לתוכנית זו. אין כוונה להביא לטלטול מערכות.

& Wicked Problems – Rittelשכונת "נווה גן" והבעיות המרושעות ) Weber)

בעת יצירת שכונה חדשה "יש מאין" – יש צורךלהתמודד עם בעיות שהן יותר ממורכבות.

פתרון בעיה, יוצר בעיה א. פתרון בעיה גיאופוליטית של מועצת רמה"ש, יצר בעיה גיאופוליטית בתל אביב.

ב. פתרון בעיה גיאופוליטית ברמת השרון, יצר בעיות תנועה, גודש, ועומס תשתיתי בתל אביב.

פתרון של בעיה, לא תמיד פותר אותה א. ניסיון "לפרק" את התכנית לשני שלבי איכלוס נכשל במיתון בעיות כגון מטרדים, אספקת

תשתיות ברמה סבירה, ועוד.

ב. הספקת שב"צים "חומים" בתכנית : לא פתר את בעיית פיתוחם במקביל לקצב איכלוס

השכונה. פתרון של בעיה, לא תמיד חוזה בעיות עתידיות

-- התכנית צפתה פתיחתו של "מחלף הפיל" בסמוך לשכונה, במקביל לאיכלוס הראשוני, אך לא צפתה עיכוב מצידו של משרד התחבורה והרשויות השונות בדבר אישורה של תכנית למחלף זה.

-- התכנית לא צפתה "ריאקציה" בדמות תכנית מתאר מקומית שיוזמת תל אביב לחסימת הכבישים בין השכונות.

18/4/2008"העיר" – הרצליה ורמת השרון,

התושבים לא מרוצים, העירייה מתכחשת לבעיות שנוצרו בשטח...

תוצאות ה"בעיות המרושעות" ניכרות בשטח

הצדקות עיקריות לתכנון

יוזמות בנייה קודמות נדחו. – שליטה על עיתוי הפיתוחהיה רצוי לפתח את הפרוייקט יחד עם שכונת "תל ברוך צפון" הסמוכה בת"א כמיקשה אחת. היעדר סינכרון בין פיתוח שתי

השכונות.

תכנון כממתן קונפליקטים – א. התכנון לא מיתן קונפליקט קשה עם ת"א-יפו.

ב. התכנון לא מיתן סכסוך בין הבעלים לבין עצמם )עת"מ(. ג. לא ברור אם מיתן קונפליקטים בתוך רמת השרון עצמה.

ד. מנגד, התגייסות קואליציה ואופוזיציה ברמה"ש לקידום השכונה.

(2הצדקות עיקריות לתכנון )מספר סיבות: – כשל שוק

אוכלוסיית המקום קטנה מאד ולעירייה לא השתלם לתחזק את התשתיות ולספק שירותי ציבור. בעיתיות באספקת שירותים ציבוריים באיזור גיאוגרפי

גדול לאוכלוסיה של כמה עשרות משפחות חקלאיות )החצנת עלויות על הקופה הציבורית(.

סמיכות לבית הקברות קרית שאול – תדמית שלילית לאזור.

כשל שוק כלפי ת"א-יפו : לפני התכנון, השטח מלא במחסנים, מפעלי שיש )מטרד(.

בעית פיצול – קרקעות פרטיות מפוצלות בין עשרות משפחות חקלאים מבלי שגורם פרטי "ימשוך" את העגלה לכיוון הרצוי לו. היעדר תיאום.

העדר ודאות תכנונית – לפני תחילת התהליך השטח הוגדר כחקלאי. חוסר ודאות לענין אופציית המגורים בו הביאה להדרדרות נוספת שלו ולקבעונו

בהזנחתו )דילמת אסיר(

ביקורת על התכנון

כשל תכנוני בקשר\בממשק עם שכונת "תל ברוךצפון" – גורם בימים אלו בעיות רבות )בעיקר

בתחום התחבורה(. אקט פוליטי של עיריית רמת השרון לבנות שכונות

צמודות דופן לגבול ת"א כדי למנוע סיפוח שטחים.

מחיקת כל זכר למושבה ההיסטורית קרית שאול(.1922)הוקמה ב-

ביקורות על תכנון "נווה גן" - המשך

כשל השלטון \ מוסד התכנון: ניתוק השכונה מרמתהשרון , ניתוק פיזי ותחבורתי, חוסר יכולת לתזמר

פיתוח תשתיתי + פיתוח מגורי. פגיעה בקנין : ציוות בעלי מקרקעין למבננים

רנדומליים; הכפפת זכויות הבניה לתע"א ולתכניות משטחי 50%מפורטות. הפקעה דה פקטו של

התכנית במסגרת התכנית החדשה הקובעת כי ביצועה יהיה בתכניות פרטניות לאיחוד וחלוקה.

,תכנון כפעולת שלטון המשרתת את בעלי הממון . שירות זוגות VSבעלי הקרקע, בעלי ההשפעה )

צעירים?(

מקצת הבעיות שלא נפתרו...אעפ"י שתהליך התכנון ביקש למצוא להן פתרון

המודל הרציונאלי זיהוי יעדים \ מטרות\ בעיות בשטח תכנון "נווה גן"

: בשלבי הכנת התכנית הוצבו מס' יעדים כתובים ולא כתובים .חסימת התפשטות תל אביב צפונה מיקסום הערך הכלכלי של הקרקע החקלאית )בצפון תל

אביב!( .פתרון ההזנחה רבת השנים במקום א( לתקנון התכנית משעשע מבחינה תיאורטית : על 9סעיף(

פיו, מטרת התכנית היא "לתכנן על מנת לבנות שכונת מגורים חדשה...במקום שטח אשר יעודו הוא חקלאי". המטרה היא

"לתכנן", אך יש בכך כשל רעיוני מוחלט שכן התכנון הוא אמצעי וכלי על פי המודל הרציונלי ואינו תכלית בפני עצמה.

"תרגום מטרות התכנית "בשטח

המודל הרציונאלי446חלופות \ זיהוי חלופות לתכנון רש/

אי-תכנון )השארת השטח בייעוד קרקע חקלאית( – לא מציאותיבשל קיומם של מבני מגורים מאוכלסים בשכונה לאורך השנים.

לגיטימציה למצב הקיים, ללא פיתוח חדש – חלופה זו לאנבחנה, אם כי הוצעה על ידי המתנגדים.

תכנון משותף עם "תל ברוך צפון" – לא קודם, אם כי היתה, שנזנחה. 90כוונה לפתח חלופה זו בתחילת שנות ה-

חלופות למיקום שצ"פ מרכזי ושירותי ציבור בתחום התוכניתעצמה ולא בשוליה- נבחנו אך נדחו בדיון בהתנגדויות.

חלופה לקידום התכנית בדרך של תכנית הכוללת איחודוחלוקה לכל מבנן ומבנן – לא אומצה בשל קוצר הזמן ורצון

לתמרץ את הבניה.– מכאן – נבחנו חלופות, אך לא כולן )אי ישימות רציונליות

כוללנית(

חלופת "אי תכנון" – נדחתה בדיון בהתנגדויות

1989חלופות תכנוניות...מפת התוכנית המאוחדת – ש.שקד,

1991חלופות תכנוניות ...מפת התוכנית – מסטצ'קין,

? חלופות תכנוניות ... להיכן נגוז חלום הזוגות הצעירים

תכנון שכונת נווה גן: ישימות רבה למודל התוספתי-מקוטע

הפקדת ואישור התוכנית רק אחרי שבשלה ההכרהבממסד כי יש לקדם תוכנית באזור.

הפיתוח אמנם לוקאלי אך מאושר ברמה המחוזית, בהניתן להתייחס לשכונה כהרחבה של שכונת תל ברוך צפון.

"פיתוח אינקרמנטלי – תל ברוך צפון ואחריה "נווה גןכשלוחה מגורית נוספת לפיתוח שכבר נעשה.

:הוועדה המחוזית וגופים עולם קבלת החלטות מקוטעשונים )משרד התחבורה, משרד הבריאות, משרד

הביטחון, המשרד להגנת הסביבה(.

ביצוע התוכנית

שלביות הביצוע לא מבטיחה שלביות בשירותי ציבור: המבנניםשבבנייה כיום לא כוללים שירותי ציבור )למעט הפארק

השכונתי שפותח במלואו(. העדר התניות למניעת מטרדים סביבתיים – רחובות השכונה

התמזגו עם אתר הבנייה, מפגעי רעש ואבק. בעיות במערכת הביוב – הוועדה המחוזית אסרה בינואר על

המשך אכלוס השכונה עד לתיקון הבעיות. ,לא הוסדרו פתרונות התחבורה הנדרשים בתוכנית. בתגובה

מתכוונת עיריית ת"א לחסום את הכניסות ברכב מהשכונה לשכונת תל ברוך צפון.

.ההבטחה" שבתכנית – קוימה בחלקה"

כיסוי תקשורתי ,בזמן תכנון ואישור התוכנית – סיקור אפסי ברמת השרון

המצביע כנראה על העדר עניין ציבורי )בהעדר/מיעוט תושבים קיימים בשכונה הנפגעים מהתוכנית(.

בזמן אכלוס התוכנית – סיקור גבוה החושף שורה של ליקוייםבביצוע התוכנית.

.לא עלתה בתקשורת המקומית ביקורת על עצם התוכנית מראיונות עולה כי התכנית היתה בקונסנסוס מקומי ברמת

השרון, הן בדרג המקצועי, הן בדרג הפוליטי והן מבחינת התושבים )שכונה רחוקה מהעין, בחצר האחורית...(

,ברמה התקשורתית והציבורית לא סופק מידע נדרש לציבורלא היה ענין ציבורי, ואולי, היה ענין ציבורי כזה אך הוא לא מצא

דרכו לעיתונות )העיתונאי כ"פילטר" נוסף על הפילטרים של (. עציוני

הגנה על האינטרס הציבורי

- הצמדת שטחי חנייה ושב"צ לגבול שיפוט ת"אקונפליקט עם שכונת "תל ברוך צפון", שחלק גדול

מתושביה )ברחובות הגובלים בתוכנית( לא היו להתנגדויות הציבור.446בנמצא כאשר הופקדה רש/

הוועדה המקומית ת"א התנגדה לתוכנית אולםהתנגדותה נדחתה.

,נמנעה מתושבים רבים- עתידיים בשכונה )מת"אורמה"ש(, הזכות להביע דעה ולתת פידבק בהליך התכנוני, שכלל את המשך הרצף האורבני הקיים.

?האם התוכנית מפלה סביבתית

הפרעה סביבתית : חוצה גבולות. "הציבור" הנפגע סביבתיתהינו הציבור הרמת שרוני + התל אביבי.

מתכנני רמה"ש והוועדה המחוזית לא ראו בחלק מהבעיותכמטרד. התנגדויות לגבי כושר נשיאה תשתיתי ופיזור שימושי

קרקע נדחו. נקבעה שלביות בתוכנית כדי לטפל בבעיות תחבורתיות, אולם

בפועל אכלוס השכונה החל מבלי שטופל הנושא. יצירת עומס על שירותי ציבור וכבישים בת"א )תחרות על טובין

ציבוריים, שיש לה השלכה סביבתית(..הפליה כלפי תושבי תל ברוך צפון שכן הם פשוט לא היו שם

תכנית "נווה גן" והפליה סביבתית

הפליה" אנו אומרים כי התכנית מביאה ליחס שונה לתושבים" הדרים באותו איזור גיאוגרפי ואמורים להנות מאותן תשתיות או אותו סדר גודל של תשתיות ציבוריות, מוסדיות ולינאריות.

בפועל התכנית על שלביותה עודדה הישענות על תשתיות האמורות לספק את צרכי ציבור אחד )הציבור התל אביבי( ולא

נבנו בהכרח לכלכל עוד מאות משפחות רמת שרוניות. הפליה גם בשל העובדה כי נטל המטרד לא נחלק שווה בשווה

( שכן פונקציות שב"ציות מוקמו בסמיכות 58)דה שליט, בעמ' רבה לבתיה של שכונת תל ברוך.

מיהו הציבור והאינטרסים עבורם תוכננה ?התוכנית

דעתנו: אינטרס כלכלי בעיקר ולא דאגה לקבוצות אוכלוסייה מסוימות.• יח"ד לצעירים. כוונה זו 300( הוזכרה כוונה להקצות 1990 בעבר הרחוק )•

נמוגה. קשישים: מוקצה שטח לדיור מוגן אבל בסמוך לכביש הראשי ורחוק מהפארק •

המרכזי– לא התייעצו בנציגיהם.

ציבור תושבי רמה"ש – בתוכנית אין תעדוף לתושבי היישוב )כולם או •

אוכלוסיות מיוחדות בהם(, וכוחות השוק הם הקובעים.

מנגד – ציבור רמת השרון הוא הנהנה מהתכנית: העשרת קופת המועצה •בהיטלי

השבחה, אגרות בניה, ארנונה, וכן – יחידות דיור שהוקצו לעיריה בלהטוט שמאי. ש"ח. 2,200,000 חדרים ב- 4 הציבור = מי שמסוגל לרכוש דירת • אינטרס מדינתי – שמירה על שטחים פתוחים וציפוף מטרופוליני. • ציבור החקלאים – התכנית כמשרתת אינטרס בעלי הקרקע. •

מטרות ויעדים לא הוגדרו יעדי על/מטרות על להקמת השכונה. זאת

ע"פ הדיונים בתוכנית וניסוחיה.:הקמת שכונה במקום זאת – מטרות אמצעיות

חדשה על שטחים חקלאיים, קביעת שטחים לצרכי ציבור וכיוב'.

.מטרות פיסיות . מטרות מכשיריות.בחירה במטרות שהן גם אמצעי = סממן תוספתי ניסוח המטרות – פועל יוצא של גישת התכנון

שאומצה.

מטרות ויעדים )המשך(

שיחה עם סגןראש מועצת

רמה"ש לשעבר: התוכנית

היתה אלמנט "חומה של

ומגדל"לקביעת עובדות

בשטח )יעד ברקע

הדברים(.

מטרות ויעדים )המשך(

ניכר לדעתנו כי המתכננים חשבו כי ניסוחיעדים כשלעצמו אינו חשוב ואינו העיקר

)לפחות לא בתכנית בסדר גודל שכונתי(. תחת זאת הדגישו את האמצעים להשגת יעדים

העומדים ברקע הדברים. עיסוק ביעדים בצורה בלתי פורמלית עולה בקנה אחד עם גישות

(.9, 2007תהליכיות מקוטעות )אלתרמן:

ניסוח המטרות היעדים והמטרות נוסחו בצורה כה אמצעית וכה כוללנית וחסרות תוכן עד

כי נראה כי כל תכנית חדשה לכל שכונה חדשה היתה יכולה לנקוט באותה לשון , תוך שמירה על קונסנסוס ובלי שיהיה מי שיערער על המטרות שלה.

האם ניתן להתנגד למטרה כגון "קביעת שטחים לצורכי ציבור" ? נראהשקשה מאוד. האם ניתן להתנגד למטרה של קביעת "שטחים פתוחים" ?

,פרקליטו של השטן: ממילא בשיתוף היו מתקבלות אותן מטרות כוללניותאמצעיות, המשקפות איזשהו קונסנסוס, או לחלופין –

שיתוף בנושא תכנוני כה פרקטי היה מעורר כל כך הרבה מחלוקות שמוטבהיה שלא להיכנס אליהן ולנסח מטרות כוללניות שתהיה עליהן המחלוקת

, באומרו כי 143 , עמ' 10המועטה ביותר )זהו דבר שמזהה ברוקס בפרק הרבה פעמים מתכננים לוקים בעצלות מחשבתית ועבודתם נובעת

מאינטרסים שונים לרבות הצורך לשמור על סטטוס קוו, לא להרגיז, לשמור על עבודתם וכד'(.

.מטרות כוללניות וחתירה תחת הפרקטיקה

ההיגיון בתוכנית

מרכיבים פונקציונליים ולא תוכניים בקביעתמטרות

היגיון פרוצדוראלי-תהליכי ולא תוכני. שכן ישהתייחסות למטרות תכנוניות פיזיות ולאופן מימושן

בשלבי התכנון המפורט. .תוכנית נטולת אמירה ערכית בעלת משמעות

בעוד שיש ערכים גלובאליים בבסיס התוכנית, מרבית התכנון מושאר ליזמים ולכוחות השוק

בעתיד – סממן פרוצדוראלי נורמטיבי.

"תפקיד המתכנן בגיבוש "נווה גן

:כמה קבוצות מתכננים

א. מתכנני עיריית רמת השרון )באמצעות משרד אדריכלים פרטי(.

ב. מתכנני הועדה המחוזית.

ג. מתכנני ת"א-יפו.

: תפקיד מתכנני רמה"ש , כפול פנים

א. התנהלות בתוך "הבית" פנימה – מול פוליטיקאים ותושבים.

ב. התנהלות מול הועדה המחוזית ומתכנניה.

( 2תפקידי מתכנני "נווה גן" )קשר אמיץ בין פוליטיקה לתכנון )מתוך ראיון עם מ"מ ראש

המועצה(

.למשרד המתכננים ניתנה יד חופשית בתכנון .הפוליטיקאים סמכו על החזון התכנוני של המתכנן קשת רחבה של הסכמה לתכנון המוצע- קואליציה

ואופוז' .רעיון חדשני יחסית בתכנון שניתן לו גיבוי מקיר לקיר)זיהוי הזדמנות לשכונה איכותית "ירוקה" )חניות תת"ק .זיהוי הזדמנות לשכונה בבניה רוויה = חזון אורבני לעיר אי שימוש במערך הכוחות בקהילה - אי רתימתו + אי

התייעצות עימו )באופן מתקשר, מסנגר, וכד'(

"מטרות התכנון כמתאימות לחזון הפוליטי של "מושבת תות שדה

Saavy Plannersמתכנני רמת השרון כ-

.זיהוי הזדמנות לרתום חזון תכנוני לשירות אינטרס גיאופוליטי זיהוי הזדמנות לבצע האחדת אינטרס לוקאלי עם אינטרס

מחוזי לציפוף בניה במטרופולין.

היה כאן מפגש של אינטרסים, זיהוי רצונות קהילתיים- פוליטיים, לצד זיהוי אינטרסים

מחוזיים- תכנוניים, ובכך היה גם משום תזמון מצוין , נוכח לחצים הולכים וגוברים מצד

האגודה השיתופית קרית שאול לשנות את יעוד הקרקע מחקלאות למגורים.

מתכנני "נווה גן" – המתכנן המתוחכם יכולתם של מתכנני רמת השרון להביא לקידום התכנית על אפם

וחמתם של מתכנני הועדה המקומית ת"א- יפו וחוסר הנוחות שהאחרונים חשו, בלשון המעטה, בכל הליך קידומה.

איננו יודעים אם היה זה במקרה או שלא במקרה, בו התכניתנדונה להפקדה בישיבת ועדת משנה להתנגדויות במחוז, בעיתוי

ובמקום בו לא נכחו מתכנני ונציגי ת"א- יפו. עם זאת, נראה כי היעדרם של האחרונים לא מנע ממתכנני רמת

השרון )וממתכנני המחוז( להמשיך בדיון בתכנית להפקדת התכנית. יש בכך לדעתנו כדי להצביע על כך שהמתכננים

מכירים את כללי המשחק, את הנהלים, ומשתמשים בהם כדי לקדם את ערכיהם ואת האינטרסים אותם הם מייצגים,

במהירות, ביעילות, אף אם ברטרוספקט נראה הדבר מעט לא אתי ולא הוגן .

סיכום : מקומם של המתכננים ברמה המקומית

מטרות המתכנן הבאות יעדי הפוליטיקאילביטוי בתכנית

ערכי המתכנן

אמירה לעתיד בענין עצמאות תכנונית של רמה"ש.

.בלימת ת"א יפו

אלטרנטיבה רמת שרונית לצפון תל אביב.

.מענה על "פחד" לוקאלי

"שירות חזון "מושבה קטנה

.א. ריבוי שטחי ציבור

דונם שבילים + שצ"פים 42ב. . דונם בתכנית235מתוך

.ג. כל מ"ח תת"ק

מ"ר 12,000ד. קביעת דיור מוגן - . יח"ד280 -

יח"ד לדונם 16ה. צפיפות נטו של יח"ד בת"א!!(11)

ו. חיבור תשתיתי – מערכת דרכים .+תשתית לינארית

א. שכונה ירוקה. ב. ריפוד בשצ"פים

ג. חניה תת"ק.

ד. שיתוף מגוון אוכלוסיות.

ה. ניצול מיטבי של משאב הקרקע.

ו. שכונה שאינה נפרדת אורבנית.

סיפור הצלחה חלקי.

סיכום : מקומם של המתכננים ברמה המקומית

זיהוי הזדמנויות. •

שיתוף פעולה פורה עם פוליטיקאים. • התאמה בין מטרות המתכנן ליעדי הפוליטיקאי. •

ביצוע תיאומים "בשטח" מול משרדי הממשלה והועדה •המחוזית.

ביצוע תיקונים לתכנית לאור הערות המחוז )הכרת כללי המשחק• וההיררכיה הסטטוטורית(.

"קיפוץ" מעל קונפליקטים ערכיים-תכנוניים מהעבר השני של •הגבול

המוניציפלי.

סיכום על קצה המזלג- נווה גן .אינטרסים רבים החשופים והסמויים מהעין

תהליך התכנון היה מאודStream lined יחסית לציפיה האינטואיטיבית הראשונה לגבי תכנון שכונתי , נרחב למדי.

.התכנון היה מהיר, קצר, נעדר שיתוף ציבורי במובן הרחב

התהליך הביא לתוצאה בטווח זמן מהיר יחסית, לפחות ממועד הפקדת התכנית.

מנגד -קדמו לתהליך, חבלי לידה קשים, בהם לא היה "בעל בית" ולאהיה גורם שדחף את התכנון. מציאות גיאופוליטית מסוימת, הביאה

לחידוש מהיר של הליך התכנון. . עם המהירות באות גם הבעיות

יש מחיר לתהליך מהיר – מחיר בהתדיינות משפטית, מחיר בחוסר שביעות רצון חלקית של החקלאים ובעלי הקרקעות, חוסר שביעות רצון

של תושבים תל אביביים ושל מתכננים תל אביביים, ובעיקר תוצאות ארוכות טווח הניכרות בימינו – לא רק אובדן ערכי טבע, אלא היעדרה של תשתית, קיומן של בעיות תנועתיות ותחבורתיות המדגימות עצמן

כיום.

ולסיום...תהליך תכנון שכונה חדשה יש מאין במקומות אחרים בגלובוס

! סוף