לדוד מזמור

דנינו חי דוד - תש"ן תרפ"ד 1924 - 1990

1

�מו�ר �ד מ�ז י ,ל�ד�ו �ה, מ� הו �ר י �גו �, י ב�א�ה�ל�ך

��ן, ב�ה�ר י-יש�כ �. מ� ק�דש��ך

�מ�ים הו�ל�ך �פ�ע�ל ת�   צ�ד�ק, ו

ד�ב�ר א%מ�ת, ב��לב�בו�. ו

ל�א-ר�ג�ל, ע�ל-לש��נו�,

� ל�א-ע�ש'�ה ר�ע�ה, לר�ע�הו

�ה ח�רפ� �ש'�א ל�א ו קר�בו�. ע�ל נ

�ה �בז �יוב נ �מא�ס, ע�ינ א�ת-ירא�י נ �ה ו הו כ�ב��ד י י

�ש�ב��ע ל�א נ �מ�ר. לה�ר�ע, ו י

2

זצ“ל דנינו חי דוד(1924-1990) תש“ן—תרפ“ד

"שלומי" העיירה של הראשון המקומית המועצה כראש כיהןהראשון. הדתית המועצה וכראש1960-1970 השנים בין

בישראל הדתיות המועצות חבר יו"ר הציוני הפועל וועד , חבר11ה- בכנסת המפד“ל סיעת ויו“ר כנסת חבר

העולמי. של וצביונה אופיה לחיזוק בדבקות ועניו, פעל צנוע משפחה איש

החינוך, ההתיישבות, לקידום רבות בישראל, תרם הדתית הציונותלזולת. והדאגה הסובלנות

ו�, ל�א פ� ��ס �ת�ן כ , נ �ש��ך �נ ש��ח�ד ב �ק�י ע�ל ו ל�ק�ח, ל�א נ

��ה ע�ש'�ה לעו�ל�ם. ימ�ו�ט ל�א א�ל

(טו פרק )תהילים

�ד ה�מ��ע8לו�ת ש��יר �ה ל�ד�ו הו ��י, ל�א-ג�ב�ה� י   ל�ב

� ל�א-ר�מו �י, ו ע�ינ

�י ��כת� ��גד�לו�ת ל�א-ה�ל �פל�או�ת ב �בנ ��י. ו נ מ�� מ�

��ית�י א�ם-ל�א �י ש��ו ת� דו�מ�מ �פש��י ו �ג�מ9ל נ א�מ�ו�, ע8ל�י כ

��מ9ל ��ג �פש��י ע�ל�י כ נ

�ח�ל  �ה א�ל יש'ר�א�ל י הו ע�ד מ�ע�ת��ה י .עו�ל�ם ו

קלא( )תהילים

גדולים החולמים חלומות גדולים"הופכים החלומות למציאות.

גדולים העוסקים במעשים קטנים)הרב קוק זצ"ל(הופכים המעשים לגדולים"

לרגל ציון עשרים שנה לפטירתו של אבינו ר' דוד חי דנינו ז"ל, בחרנו להוציא

לאור חוברת שתשקף את תרומתו לציונות הדתית בארץ ותאפשר לדור

הצעיר של המשפחה שלא זכה להכירו להיחשף לדמותו המיוחדת.

להפתעתנו, כשקיבצנו את רשימותיו הכתובות בכתב ידו, גילינו שלא נותר לנו

אלא לערוך את החומר בצורה כרונולוגית. בערוב ימיו כשהוא על ערש דווי

הוא חש בצורך להעלות על הכתב את תאור תולדות חייו הכוללים תיאורים

פיזיים של מקומות מרכזיים, ניחוחות וחוויות משמעותיות שעבר במהלך

השנים. כתבים אלה הצטרפו לרשימות נוספות שנכתבו על-ידו שנים קודם

לכן לצד שירים ומאמרים מפרי עטו.

3

מתוך הכתבים עולה בצורה בולטת במיוחד תכונת המנהיגות של אבא שאת

ניצניה ניתן היה לזהות כבר מגיל צעיר. הנחישות ההתמדה והאמונה בצדקת

הדרך אפיינו כל אחת מפעולותיו מאיש חינוך ושליח עלייה במרוקו, דרך

רשות המועצה בשלומי ועד לחברות בכנסת ישראל. כל זאת, מתוך ראית

טובת כלל ישראל.

לאורך כל שנות פעילותו הציבורית ניכר היה שאבא ראה בעבודתו שליחות

ופעל להצלחתה מתוך חדווה והתלהבות כאילו כל פעולה וכל יום מתחילים

מחדש, תוך התעלמות מהקשיים הפיזיים הכלכליים והנפשיים הכרוכים בכך.

מה שמזכיר את תכונתו של אהרון הכהן כפי שבאה לידי ביטוי בפרשת

השבוע הנקראת כל שנה בשבוע האזכרה. בתחילת הפרשה הקב"ה מצווה

את אהרון: " בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות,

ויעש כן אהרון...כאשר ציווה ה' את משה". רש"י במקום מציין "להגיד שבחו

של אהרון שלא שינה". דברי רש"י תמוהים ביותר, האם יעלה על הדעת

שאהרון הכהן הגדול ישנה מהציווי של הקב"ה?

חז"ל מתרצים שהכוונה של רש"י בביטוי "שלא שינה" היא שלא שינה מעצמת

ההתלהבות בכל יום למרות שמדובר בפעילות שהיא לכאורה שגרתית.

באה לידי ביטוי ביכולתו לבצע פעילות ציבורית באותהבא גדולתו של א

התלהבות כאילו שמדובר בביצוע של אותה פעילות בפעם הראשונה בחייו.

מסכת חייו של אבא ופעילותו הציבורית מחוץ לבית נשענה והסתמכה על

אמא אשר תמכה ועודדה אותו בתקופות קשות בעליות ובמורדות. אמא

רבקה ז"ל היוותה את "עיקר הבית" ומקור הכוח והאור שאפשר את החדווה

וההתלהבות של אבא בפעילותו הציבורית. אמא היתה "אשת חיל" על כל

המשתמע מכך. היא דאגה לכל צרכי המשפחה כולל אחזקת הבית, חינוך

4

הילדים והכל מתוך תחושת שליחות גדולה, הרמוניה וזוגיות תומכת ומופלאה

שהייתה לאבא ולה.

את תחילת דרכם בארץ עשו ההורים בעיירה שלומי, שם הקימו את ביתם

ילדו את שמונת ילדיהם והכו בה שורשים.

השנה במלאת עשרים לפטירתו של אבא החלטנו לקיים את האזכרה בשלומי

עיר הולדתנו וזאת כהערכה למקום ולאנשים המיוחדים שהקימו אותה

שחלקם הגדול לצערנו הלכו לעולמם "וחבל על דאבדין ולא משתכחין" .

קריאת חדר מליאת המועצה ע"ש אבינו ר' דוד דנינו ז"ל מהווה עבורנו מעין

סגירת מעגל ועל כך אנו מודים מקרב לב לפרנסי העיר ובראשם למר גבי

נעמן, ראש המועצה. חדר זה ישמש עדות חיה להמשך הפעילות הציבורית

בעיירה בה השקיע אבא את מיטב שנותיו. אנו מאחלים למועצה המקומית

של שלומי המשך פריחה ושגשוג ומקווים שהערכים שאפיינו את אבא

בפעילותו הציבורית ישמשו כנר תמיד בחדר זה לאורך ימים.

המשפחה

בס"ד, ח' ניסן, תש"ע

שלמה משה עמאר

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

נשיא בית הדין הרבני הגדול

5

שמחתי באומרים לי, שעומדים להוציא חוברת לזכרו ולשמו הטוב של האיש

הנכבד מאד איש חי ורב פעלים, פריו קדש הלולים, בר אבהן ובר אוריין,

לובש צדק כשיריין, חכם יתקרי ורבי יתקרי חבר הכנסת כהר"ר דוד דנינו ז"ל,

רבות, והדתית שנים וראש המועצה המקומית מיסדה של העיירה שלומי

תיכון ועוד.ה , הדתיהיסודיומיסד בית הספר

הגעתי לעיירה שלומי כשנה לפני מלחמת ששת הימים ושם ישיבה של מספר

בחורים וגם אברכים, אשר למדנו יחד בחברותות וגם היינו יוצאים לפעילות

, בנהריה,תורנית דבר יום ביומו ומוסרים שיעורים לצעירים ומבוגרים בשלומי

במעלות ובמושבים שבכל הסביבה. מנהל הישיבה היה הרב המקומי החכם

השלם והנערץ הרה"ג רבי מסעוד ריווח זללה"ה, ומיסד הישיבה הוא רבי דוד

דנינו ע"ה, שגם דאג לכל מחסורה דרך המועצה במקום, ואם כי בחור צעיר

לימים הייתי נוצר קשר מיוחד שקשה לתארו במלים עם שני אישים דגולים

אלה ע"ה.

והאמיתית, שהיתה וראיתי את אהבת התורה שלהם והמסירות המיוחדת

בהם כדי לחזק את התורה והדת בקרב כל הצבור.

מרבים,זכורני שבשנה אחת אחר שחרית, שלמנהגינו באב ביום תשעה

בקינות ארוכות ומרובות שאינם ידועים לשאר עדות, וגם מתרגמים ההפטרה

ומסיימים בשעה איוב, וקריאת גדולה, יהודי מרוקו באריכות בערבית של

שתים בערך ועם החום והצום שמתישים את כולם, ומחכים להגיע הביתה

בא נסע למושב אבן מנחם כדי" : למנוחה, והנה רבי דוד ע"ה קורא לי לאמר

בניהם בבית הספר הדתי, לבל ירעו אתלדבר ולהשפיע על ההורים לרשום

וכן עשינו ואמרתי לו, האם לא מצאת זמן אחר רק היום הזה,"בשדות זרים

לאורכה הארץ את ותר עסוק אני הימים שכל יודע, אתה הרי והשיבני:

6

ולרוחבה, והיום שאנו פנויים, נעשה חשבון לעייפות, וילדי ישראל מה תהא

עליהם.

מעשה זה מלמד על כל מעשיו של האיש הנפלא הזה, שמעולם לא חשב על

מנוחה, רק מוחו היה קודח באש להבת שלהבת של קדושה, לעשיית עוד

רעיון ועוד פעולה, בלא הפסקה כלל, כי אש תמיד הייתה יוקדת בלבו הטהור

שלא כבתה לא ביום ולא בלילה, ולא בשום זמן כל ימי חיותו על האדמה,

ובפרט מאז עלייתו ארצה, לא שכב לבו ולא ראה שינה, יומם ולילה לא ישקוט

עצומים, למרחקים רבים ימים יחד נסענו ורבות לעולם. ינוח ולא האיש

ז"ל, האם אתה לא ריווח ובאחת הנסיעות, שאל אותו הרה"ג רבי מסעוד

מרגיש צורך לנוח, והשיבו אני לא עייף, ושאל הרב, איך זה, והשיב שכשהוא

רואה כמה צריך עוד לעשות כל העייפות נעלמת והייתה כלא הייתה. עוד

שאל הרב ע"ה, ומה עם האוכל אתה יודע שיצאנו מיד אחר תפלת שחרית

וכבר היום חלף עבר, תשת חשך ויהי לילה ולא אכלנו דבר, האם גם לזה אין

צורך, ורבי דוד השיב, תאמין לי רבי מסעוד שלא הרגשתי דבר. וכך היו ימיו

ולילותיו.

כל כולו היה בשביל הצבור לקרבם לתורה ולעבודת ה' והיה מתאמץ על זה

מעל לכוחות אדם.

והנה בצעירותו )כפי ששמעתי ממנו פעמים רבות( למד בעיר מראקש אצל

יעקב וקדוש רבינו הגאון המופלא בעיון התלמוד שהיה חד בדרא, הצדיק

דהאן חכם המכונה שלמה רבי המופלא הגאון של אביו זללה"ה. דהאן

במרוקו, ושם למדוהזללה"ה שהיה מנהל בית ספרנו אוצר התורה בקזבלנק

ובשיעור של הגמרא ובעיון מופלא מתוך עניות מרובה, תורה בעמל גדול

שלמדנו בצוותא עם הרה"ג רבי מסעוד ע"ה בכל שבת ראו את יסודות העיון

7

שלו, ויותר מזה בשיעור הקבוע באבן עזרא על התורה, שהיינו לומדים בעיון

גדול ובדקדוק עצום.

( עלה ארצה עם חכם דהאן ע"ה כתיירים, ובין1951וסיפר לי שבשנת תשי"א )

דיבר עמו וחכם דהאן היתר ביקרו אצל פאר הדור בעל החזון איש ע"ה,

באחת הסוגיות בתלמוד, ואז הקשה החכם דהאן קושיא עצומה, והחזון איש

ע"ה היה חושב איזה זמן בזה, וקרא לבחור שהיה שם שיביא לו את ספר

החזון איש ופתח ומצא שהוא ע"ה כבר הקשה קושיא זו לפני שנים, ונשאר

בצ"ע. ואמר לחכם ע"ה, אתה צריך לבא לא"י ולפתוח ישיבה לבני הספרדים,

והנה תפקידים רבים ומגוונים מילא המנוח במשך ימי חייו, ומעולם לא ישב

לנוח או ליהנות מהתוצאות הרבות, ובסוף ימיו יזם יוזמה של כתיבת עשרים

ס"ת לחלקם בבתי כנסיות ברחבי א"י, ובאחד מהם שהכניס לכותל הייתי שם

ואין לתאר את שמחתו וראו שזו משאת חייו ואין דבר שיערכנה או ישווה לה.

כי זאת הייתה משאת נפשו, ולא יערכנה כסף וזהב, וכל חפצים לא ישוו בה.

."נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ"

ואני מצרף בזה מאמר תורני לקראת חג השבועות הניצב לקראתנו, שיהיה

לעילוי נשמתו הטהורה של רבי דוד דנינו בן עישה זללה"ה.

"כפה עליהם הר כגיגית"

ר. )יט, ה( ית ה( ת* ח, ת- בו ב, צ, י- ת, י* ה ו- נ2 ח3 מ- ן ה- ים מ* לה* א6 את ה( ר- ק, ם ל* ע( ת ה( ה א2 א מש2 יוצ8 ו-

יז(

פירש הראב"ע ז"ל טעם "ויוצא", מאהליהם. ויש להרחיב הדברים, דכששמעו

8

שיהיו כדי באהליהם, והסתתרו חרוד, ונחרדו פחדו הקולות את ישראל

אהליהם להם למחסה מהרעש ומהפחד, בבחינת כי יצפנני בסוכ:ה )תהלים

כז, ה(, וכן וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר

)ישעיה ד, ו(, ומשה זירזם לצאת לקראת ה'.

עוד כתב הראב"ע ז"ל, "לקראת האלהים", שיקבלו להיות השם היורד על הר

סיני להם לאלהים. "ויתיצבו בתחתית ההר", מחוץ לגבול שהגבילם משה וכו',

עכ"ל. וזה כפשוטו ש"בתחתית ההר", היינו סביבות ההר. אבל חז"ל דרשו

בזה במסכת שבת )פח, א( מלמד, שכפה עליהם ההר כגיגית, ואמר להם,

אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם. וכ"כ רש"י ז"ל

כאן, "בתחתית ההר", לפי פשוטו ברגלי ההר, ומדרשו שנתלש ההר ממקומו

ונכפה עליהם כגיגית. וכבר קדם בזה בתרגום יונתן בן עוזיאל )לעיל פסוק יז(,

שכתב, ואנפיק משה ית עמא לקדמות שכינתא דה' מן משריתא ומן יד תליש

יג הי כאספקלריא, ואתעתדו זי8 רא( וזקפיה באוירא, והוה ו, מארי עלמא ית ט-

תחותי טוורא. ע"כ.ולפני שנים רבות )שנת תשל"ג( פירשתי דחז"ל מדברים

בזה במשל ומליצה, להאיר עינים החותרים אחר מעמקי התורה, ובאו לתאר

לנו את מעמד הר סיני, שאז עלו כל עם ה' במדרגות נבואיות, והשיגו השגות

אלהיות בדרגה גבוהה. ועוד יש להקדים מה שהבאתי מרבנו עובדיה ספורנו

בפסוק הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם וגו' )לעיל יט, ט(,

שהי"ת אומר למשה, אני מדבר עמך פנים אל פנים, במראה ולא בחידות, רק

שהפעם אני בא בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עמך, שישמעו שאני

יך ערים לגמרי, אמנם הם אינם יכולים מדבר עמך בדרגה זו בעוד כל חוש2

להשיג מדריגה זו שהיא מיוחדת למשה לבדו, ועל כן הקיף עצמו בעב הענן

זיו אורו, בעבור ישמע העם, שיוכל לשמוע, ומאידך גם בך יאמינו לצמצם

לעולם, שדרגתך מיוחדת ומעולה מכל שאר הנביאים. וכמ"ש לעיל ע"ש. וגם

9

הראה להם הי"ת את הקולות וכו', ופתח להם כל השבעה רקיעים, ככתוב

)דברים ד, לה(, אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל, ועל

גדולה וההתגלות היתה כל כך וכהנה. ועוד כהנה עוד, אין הארץ מתחת

וברורה, עד שסר כל ספק מליבם של ישראל. ולמעלה הגדולה הזאת, קראו

וזאת משום שבהתגלות כגיגית, הר חז"ל בלשונם, שהקב"ה כפה עליהם

הגדולה שהיתה בהר סיני, נשללה מהם הבחירה החופשית, שבמראות אלו

הוברר להם כל ענין ההשגחה הפרטית שבה מנהיג הקב"ה את עולמו. ומיד

וזהו ויחידה והיא שיקבלו את התורה, הבינו שאין לפניהם אלא דרך אחת

שאמר להם הי"ת, אם אתם מקבלים את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא

קבורתם, שראו בעיניהם, שאין דרך ביניים ואין תחליף, אלא ה' הוא האלהים

ואפס זולתו, וכל דרך אחרת היא קבורתם, ותו לא מידי. והיא בחינה עמוקה

של כפיה, כי בהנהגה הכללית של הי"ת עם ברואיו רצונו הוא שישיגוהו עבדיו

ומתוך הגדול, אורו של והסתרות ספקות של והערפל ענן מתוך דוקא

התאמצות לבקשו ולהשיגו, יקבלוהו עליהם ויעבדוהו בכל לבם ונפשם, ולכל

זה אנו קוראים, "בחירה חופשית". אמנם בעת מתן תורה לא נדרשו ישראל

וברור גלוי היה הכל כי והיסוסים, בספקות התלבטו ולא מאמץ, לשום

לפניהם, וזה הוא שאמרו ז"ל "כפה עליהם הר כגיגית".

ועתה נלע"ד שיש סיוע לזה מדברי תרגום יונתן בן עוזיאל )הנ"ל(, שכתב, "ומן

הי כאספקלריא זייג והוה וזקפיה באוירא ית טוורא יד תליש מארי עלמא

זייג "הוה שההר לנו, וביאר הוסיף שכאן טוורא". תחותי ואתעתדו

כאספקלריא". וכתב בפירוש יונתן )שם(, שהיה "זהיר וצליל", מלשון זגוגיתא

חוורתא, "כאספקלריא" כמראה הזכוכית והוא כאספקלריא המאירה. ע"ש.

והמשמעות ברורה שבהר הוסרו כל הספקות וכל העננות, והכל היה צלול

וברור ומואר, והכל כזכוכית הלבנה המגלה כל מה שבתוכה וממקיפיה מכל

10

צדדיה, וכן היתה התגלות השכינה במעמד הר סיני, שהגיעו ישראל להשיג

כאספקלריא המאירה, והן הם הדברים שכתבתי בעניותי.

וזה שאמר רב בשבת )שם(, "מכאן מודעא רבא לאורייתא", היינו שיכולים

ישראל לומר אנוסים היינו כי היתה להם טענה חזקה לאמור, וכי יש אדם

שיראה בעיניו מראות נשגבים כאלו, ולהשיג בשכל אנוש מה שהשיגו הם,

ולבבו יבין בגדולות ההשגה האלהית עד אין חקר, עד אשר עין בעין ממש ראו

את הדר גאונו יתברך, ואיך יוכל אנוש בן תמותה לסרב אחר ראותו כל זאת,

א"כ הרי זו מודעא גדולה שיש בידם טענת אונס כזו. ואמרו שם בגמרא שוב

הדור וקבלוה ברצון בימי מרדכי ואסתר, שנאמר )אסתר ט, כז(, קיימו וקבלו

היהודים, קיימו מה שקבלו כבר.

וצריכים להבין למה תלו הקבלה ברצון בזמן מרדכי ואסתר דוקא, ואם משום

הכתוב במגילה, קיימו וקבלו היהודים וגו'. הנה במתן תורה נאמר, ויענו כל

העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה, ונשמע. ועם כל זה אמרו בגמרא

הנזכרת שכפה עליהם הר כגיגית, עד שאמרו מכאן מודעא רבא לאורייתא.

ומה היה בזמן מרדכי ואסתר שסילק כל זכר של אונס, עד שתיקנו אז מה

וקבלוה בימי מרדכי "הדור שהיה חסר בזמן מתן תורה. שהלשון שאמרו,

ואסתר", משמעותו היא, שבזמן מרדכי ואסתר תיקנו והשלימו את הקבלה

מודעא עוד ואין תורה. מתן בזמן חסר שהיה מה את והשלימו ברצון,

לאורייתא.

ובישועתו הוא, שבזמן מרדכי ואסתר היתה "הסתרת והנראה בזה בעזה"י

פנים" גדולה מאד, שלא ידענו כן לפניה, שבכל הדורות הראשונים, הנסים

והישועות אשר עשה הקב"ה להושיע את עמו מידי צריהם, היו בדרך גלויה

וברורה ונודע ה' משפט עשה )תהלים ט, יז(, לתת ריוח והצלה לעמו, ולשלם

למבקשי נפשם כגמולם. וכמו העשר מכות שהיו במצרים שבזה ראו גילוי של

11

ובכל המופתים והאותות אשר עשה ההשגחה הפרטית בכל עוזה והדרה,

משה לעיני כל ישראל ולעיני פרעה ועבדיו. וכן בקריעת ים סוף, ובכל מה

שקדם לה, הכל היה גלוי וידוע, והדברים נשמעו בכל העולם, שמעו עמים

ירגזון חיל אחז יושבי פלשת, אז נבלו אלופי אדום, חיל אחז יושבי פלשת וגו'

)שמות טו, יד-טו(. וכן היה בכל הדורות כשנעשה נס, היה הדבר באיתגלייא.

וכמו בימי יהושע, ובימי אליהו הנביא ושאר הנביאים ושופטי ישראל, בכל

הדורות שקדמו למרדכי ואסתר ע"ה.

אבל בזמן מרדכי ואסתר, הושיע ה' את עמו תשועה גדולה ונפלאה, אך הכל

והנהגתו ה' כבוד המגילה מתגלה בקריאת פנים שאמנם בהסתרת היה

הנפלאה, עד שרואים את כל הנעשה בתקופה של תשע שנים, שהם תוכנית

אחת ברורה, שכל חלק וכל עשיה משלימים זה את זה, בדרך נפלאה וייחודית

וכל רואה מודה שיד ה' הגדולה עשתה לכל זה. אך מכל מקום אלה שהיו

באותו הדור, ובעיניהם ראו את כל הענינים ההם לא ראו את הנס בגלוי, כי

הדברים נעשו כמו מאליהם "עולם כמנהגו נוהג", המלך עשה משתה, ובסופו

השתכר עד שהרג את המלכה ושתי עפ"י עצת חכמיו, וטבעי שאחר שחמתו

ונבחרה אסתר מבלי ושתי, נערה אחרת שתמלוך תחת לו ביקשו שככה

שמישהוא יחס לזה חשיבות מיוחדת, מלבד מרדכי היהודי, ואחר איזה שנים

שמע מרדכי את דברי בגתן ותרש, וביקש מאסתר שתאמר למלך להצילו

מרדת שחת, ואמרה בשם מרדכי ונכתב בספר, אך במקרה לא נעשה עמו

דבר, וכן עלייתו של המן וכל המשך הדברים, שכל אחד מהם קרה בשנה או

שנתיים ויותר אחר קודמו, ואין איש שם על לב לקשר ולחבר בין הדבקים,

ולפקוח עינים בתבונה ולהביט מעט בעומק ההנהגה, שאין דרך בני אדם

להתבונן בדרכים, ובפרט בדברים הדורשים התאמצות ויגיעת השכל, וכבר

אמר החכם: אין עצלות כעצלות השכל, ואדם מעדיף לראות הענינים בקלות

כמרחף על פני המים, ואלמלי שכתבה אסתר "ברוח הקדש" את המגילה,

12

רובא דעלמא לא היו מבינים את החכמה הנפלאה אשר עשה ה', היושב

ההתבוננות דרך ובלומדינו ארץ, אפסי עד והנהגתו ומשפטו עולם ברום

ואסתר, מתוך העיון בימי מרדכי ה' והקישור אשר עשה ומלאכת החיבור

הראוי במגילת אסתר, מזה נלמד איך לבחון את קורות החיים לדורות עולם,

עד שניווכח בבירור גמור שכל הנעשה הוא מאת ה' ברוך הוא, והכל עשוי

יש ענין ולכל מעשה ולכל ומדוקדקת פרטית ובהשגחה עמוקה, בחכמה

ויום ולקרב קץ הגאולה ישראל מידי קמיהם, ומטרה, להושיע את תכלית

הישועה.

כי מימי מרדכי ואסתר לא השתנתה הנהגה זו שה' מנהיג את עמו ואת עולמו

ולהשיג לראות אפשר ואי המדרגה. בסתר הסלע בחגוי יונתי בהסתר,

לראות, יכול לראות הרוצה אבל ההתבוננות, וברוב בעמל אלא הנהגתו

ולהרוות נפשו הצמאה מזיו גילויי השכינה, אשר גילה והשיג בעמל וביגיעה

רבה. ובזה יובן מאמר רבותינו ע"ה במסכת חולין )קלט, ב(, ששאלו אסתר מן

התורה מנלן, שנאמר )דברים לא, יח( ואנכי הסתר אסתיר פני מהם ביום

והלא אסתר מן התורה, זו שאלה אסתר והדברים מתמיהים, מה ההוא.

באותו הכל ומרדכי המן על גם ששאלו )והגם במגילה, מקומה המלכה

הענין(. וגם התשובה לא מובנת.

שהנהיג ההנהגה על אלא שואלים, הם אסתר על דלא בס"ד, ופירשתי

הקב"ה את עמו בזמן אסתר, ושהיא ההנהגה שנקבעה מאז לדורות עולם, ע"ז

שואלים הנהגה זו מן התורה מנין, שכן הנהגותיו של הקב"ה בודאי צריכים

להיות כתובים בתורה, וכאן שראינו שינוי בהנהגתו, של הקב"ה את עולמו,

שהיתה בהארה ובאיתגלייא, ועתה היא בהסתר פנים גדול, לזאת שאלו היכן

הקב"ה גילה בו בתורה, מפורש פסוק שזה והשיבו בתורה, כתובה היא

שהנהגתו תהיה בהסתר בזמן מסויים, שנאמר, ואנכי הסתר אסתיר פני מהם

13

ביום ההוא, והנה היום ההוא הגיע זמנו בזמן מרדכי ואסתר, שהקב"ה עשה

ישועה גדולה לעמו, אך היה זה בהסתר גדול, וקשה להשיג הנס, ולהבין דרכי

ה' וידו הגדולה, עד שכתבה אסתר כל הענין ברוח הקדש, ואז גילתה את

הנסתר וראו האור הגדול והקשר המופלא שבין כל הענינים, אשר השלימו זה

את זה. וע"כ קראו שמה "מגילת אסתר" שעל ידה מתגלה ההסתר, וליהודים

היתה אורה ושמחה. ובזה יובן היטב מה שאמרו רבותינו ע"ה, דהדור קבלוה

היה מחמת בס"ד, שהאונס דאחר שהסברנו ואסתר, מרדכי בימי מרצון

התגלות יד ה' עליהם, בהר סיני בזמן מתן תורה, עד שלא נשאר שום ספק

בלבם כלל ועיקר, שראו עין בעין את הנהגתו והשיגו מה שלא השיג אדם

מעולם, ושמעו את קול ה' ופרחה נשמתם, עד שהקב"ה הביא טל של תחיה

והחיה אותם, וראו את הקולות, והשיגו נבואה גבוהה יותר משאר הנביאים,

)ראה ערים אינם וחושיהם נופלים כשהם מתנבאים הנביאים כל שהרי

ואילו הם השיגו כח נבואי בעוד שכל חושיהם רמב"ם פ"ז מיסוה"ת ה"ו(,

ערים, והיה זה מעין דמעין דנבואתו של משה רבינו ע"ה, ואחר כל זה התברר

אותם מוטב, שהיא מחיה התורה את יקבלו ספק, שאם לכל להם מעל

וההשגה והגילוי הזה ואם לאו שם תהיה קבורתם רח"ל. ומקיימת אותם,

הגדולה הזאת הן הם כפיית ההר כגיגית, עד שנחשבת אותה קבלה כעין

וכו'. לזה אמרו שהדבר הזה תוקן בימי מרדכי ואמרו מכאן מודעא אונס.

ואסתר, דאז היתה הסתרת פנים, וכל הנהגת ה' היתה בהעלם גדול, הסתר

וקיבלו התורה חזרו זה ובתוך גדול, היה בהסתר ואפילו הנס על הסתר.

ברצון, לזה יקרא רצון גמור ופשוט בלא שום פקפוק כלל ועיקר. ובזה הושלם

רצונם, ותוקן מה שהיה חסר בזמן מתן תורה. וליהודים היתה אורה ושמחה

וששון ויקר. כי קיימו וקבלו, את כל מה שקיבלו כבר בסיני.

ובודאי שהיה צורך גם בזה וגם בזה, כי במתן תורה היתה התגלות לחזק את

נפשם באור השכינה, ובימי מרדכי ואסתר, היתה קבלה מתוך הכנה פנימית

14

ועבודה עצמית, אתערותא דלתתא שהיא הנדרשת מהאדם, ורק אז הגיעו

לדרגה זו אחר ההכנות הקודמות, והיתה בזה שלמות ותמימות.

בברכה,

שלמה משה עמאר

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

כ"א באדר, התש"עירושלים,

07/03/2010

ח"כ זבולון אורלב

יו"ר סיעת הבית היהודי – מפד"ל החדשה

דברים לזכרו של דוד דנינו ז"ל

לתנועה הדתית לאומית יש זכויות רבות בעיצוב דמותה היהודית של מדינת

וזיקתה למורשת היהודית, יחד עם דאגה לשמירת ישראל ובגיבוש אופייה

אורח החיים הציוני דתי של כל קהילה ואיש החפצים בכך. ראשי המפד"ל

והסתדרות הפועל המזרחי לדורותיהם ידעו והבינו כי משימתם העיקרית היא

לדאוג לצקת תוכן ממשי ומעשי להגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית,

כמו גם להסדיר את מעמדו העצמאי של החינוך הדתי ולדאוג לתקציבים

15

ולמעמד כל יתר מוסדות הציונות הדתית בחינוך, בהתיישבות, ברווחה ובכל

יתר תחומי החיים.

התנועה הדתית לאומית היא לא תנועה אמורפית אלא מורכבת מאנשים

ומנהיגים שתרמו כל אחד בזמנו ובתחומו לקידום הנחלת מורשת היהדות

למדינת ישראל.

ר' דוד דנינו נמנה על מנהיגיה החשובים של התנועה הן במישור המקומי, עת

כיהן כראש המעוצה המקומית בשלומי, והן במישור הלאומי עת כיהן כחבר

מטעם המפד"ל. 11הכנסת ה-

ר' דוד הטביע את חותמו בתפקידו כיו"ר חבר המועצות הדתיות בישראל.

צריך לציין כי המועצה הדתית היא מוסד דתי ישראלי מקורי שלא ידענו כמותו

הקהילה תפקידי כל את בו ולכלול תוכן בו לצקת צריך היה בעבר.

הדת שירותי לקיום והלאומית הממלכתית האחריות את וכן המסורתיים

במדינת חוק מודרנית. בתקופתו של ר' דוד כיו"ר החבר התבססו המועצות

ניכרת של השירותים הדתיים. והרחבה וידעו תקופה של פריחה הדתיות

בזכותו פעלו המועצות הדתיות עוד שנים רבות עד שקמו ידיים זדוניות וחיבלו

במפעל מפואר זה.

ר' דוד התבלט גם בעבודתו הפרלמנטארית בוועדת הכנסת ובוועדת הפנים

והגנת הסביבה.

16

בכל הליכותיו הציבורית ידע ר' דוד לפעול מתוך שיתוף פעולה, מסירות אין

התנועה שליחותו מטעם במילוי רבה ונאמנות צרכיו, ולמילוי לציבור קץ

הדתית לאומית וערכיה. ראוי ללמוד מר' דוד את התנהלותו הצנועה ותרומתו

לפעולתה המאוחדת של המפד"ל וסיעתה בכנסת. טיפולו בפרט הייתה מן

לו הכרת הטוב על שסייע להם בפתרון חייבים ורבים מאד המפורסמות

בעיותיהם.

יהי זכרו ברוך.

דב דומברוביץ,

מזכיר וחבר המועצות הדתיות בישראל

קשה לדבר על ר' דוד חי דנינו בלשון עבר.

יחד עם וסמכות, מורא עוצמה לשלב שידע אדם מרתק, היה דנינו דוד

עממיות, פשטות, צניעות וחברות אמת.

בתחילת מזמור ט"ו בתהילים נאמר:

"מזמור לדוד, ה' מי יגור באהלך, מי ישכון בהר קדשך, הולך תמים ופועל צדק

ודובר אמת בלבבו. לא רגל על לשונו, לא עשה לרעהו רעה, וחרפה לא נשא

על קרובו..."

17

כזה היה ר' דוד חי דנינו ז"ל, אשר ניצל כל שעה מחייו לעשיית מעשים טובים,

ללימוד תורה, לסייע ביד לומדי התורה ומפיצי התורה ברבים.

דוד דנינו זכה לשמש בתפקידים רבים. ראש מועצה דתית בשלומי ואח"כ

בגני תקווה, ראש חבר המועצות הדתיות, ראש מחלקת הארגון במפד"ל וגם

כח"כ. בכל התפקידים הוא ראה שליחות.

בראש מעייניו היה קידום המועצות הדתיות והשירותים הדתיים. הוא היה

האבא של כל המועצות הדתיות בכלל ושל כל מועצה ומועצה בנפרד. הוא

הצליח להגדיל את תקציבי המועצות הדתיות בצורה ניכרת, וכן לקדם את

מעמדם של הרבנים, ראשי המועצות הדתיות ועובדיהן.

"הצנע לכת" ממש הלכה למעשה. ביתו הוא היה מאנשי המעשה שקיים

המועצות ובחבר לאומית הדתית בתנועה ומשרדו תקווה ובגני בשלומי

הדתיות היו פתוחים בפני כל אחד, הוא קיבל את כולם בסבר פנים יפות

והשתדל לפתור את מצוקות הפרט והכלל.

יום שחרור ירושלים בחדש אייר ה'תשמ"ט בחוברת מורשה שהוציא לרגל

הוא כותב:

דווקא בחינוך השעה דוחקת לתקן את המעוות מבעוד מועד, הנוער היהודי

הוא נוער נפלא יש לו נשמה טהורה, אין לנו רשות לקלקל אותה, למרות

הנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו, יצרו רע אבל לא נשמתו, עובדה היא

שילה האדם לעץ השדה, אם מטפחים ומטפלים בו, משעיניםמהתורה המ

אותו ושומרים על גידולו. הוא טופח יפה ומרהיב העין. כך האדם אם מחנכים

אותו בדרך האמת, אהבת התורה ואהבת הארץ הוא גודל וטופח יפה, הנוער

בישראל מצויין הוא, מבחינה חינוכית ורעיונית נתון להשפעת מוריו וסביבתו,

מהם נדרש הרבה לעשות, אם ברצוננו להגשים הלכה למעשה את החזון

18

הציוני, עלינו לתת החינוך הטוב לבנינו ובדרך זו תצמח ישועה לעם ישראל

כולו.

בה רבות דנינו עסק דוד לישובים החענקתר' תורה ספרי ביהודה,ד שים

שומרון, עזה ורמת הגולן. אחת הפעולות האחרונות שלו היתה הכרזה על

כתיבת ארבעים ספרי תורה, לציון ארבעים שנה למדינת ישראל.

"אשרי מי שגדל בתורה, ועמלו בתורה, במסכת ברכות דף י"ז עמוד א' נאמר:

ועושה נחת רוח ליוצרו, וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. ועליו אמר שלמה:"

טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו" )קהלת ג,א("

יוט לזכרו של רבי מורי ר' דוד דנינופ

נחמיאס שלמהחיבר -

אפתח פי בשיר וזמרה לידיד גדול בתורה

יפי תואר וצורהר' דוד בעל המשרה

אהבת ציבור לו ירושה מאבותיו הוא מורשה

עזר תמך ועשהכראש ומנהיג המועצה

19

ידע סוד ורזי תורהמשנה זוהר וגמראמינה מרי דאתרא

רבי דוד בעל המשרה

חינך והדריך תלמידים רביםמזהב ומפז נחמדים

לגדולה בתורה נועדיםרבי דוד חשוב בן ידידים

אהבת ישראל בליבו חקוקהנפשו ונשמתו בה דבקה

בחיבתו כמה מתוקהבהיותו עוד בקזבלנקה

עובד ציבור ישר ומוצלחמכבוד וגדולה ברח

לומדי תורה בביתו אירחרבי דוד אורו יאיר ויזרח

אודה לו ממרומוישלח גאולה לעמו

אשמח דנינו ודוד שמו

מזמורים לו אצמידבנעימות קולי אגידאכבד ואהלל תמיד

לרבי ומורי דנינו דוד

תהילה לו לתפארת הדרכותיו היא זוהרת

כל עדתו היתה מאושרתבהיותו חבר הכנסת

בכל מכל מושלםאהוד ואהוב על כולם

אוהבו אדון עולםר' דוד נבון וחכם

שני נגר

בשם הנכדים

"... בחרתי בשבילך בדואית עם כד מים.

את שחורה ונאווה ומילות שירה על לשונך,

את אדיבה וחסודה ותמיד כד מים להשקות ולעשות טוב מעשייך.

תזכי להיות כרבקה אשר את כדיה מים להשקות ולעשות טוב מעשייך".

כך כתבת לי באחד מטיולך בארץ.

כל כך שמחתי לקבל ברכה במיוחד בשבילי, גם אם אז לא הבנתי את אשר

המילים אומרות.

20

אחיי באימה קומו נאאמרו מנוחה נכונהתחת כנפי השכינה

נשמתו בגן עדן טמונה

אך כמו תמיד בדרכך שלך עשית עבורי את כל אותן מחוות מיוחדות שתמיד

היו בעל ערך מוסף. זיכרונות שהן נר לרגלי עד היום.

זיכרונות מסבא אוהב, מחבק, ילדה בת עשר, זיכרונות של זיכרונותיי הם

סבא מחנך!

תמונתך בערבי שישי לעולם לא תשכח ... חיכיתי בכמיהה שתחזור מתפילת

תרים אותי על זרועותיך ותברך בברכת שבת,ליל השבת , תכנס בדלת

שלום.

ברגעים במיוחד מחדש פעם כל מציפים אינסופיים הם הזיכרונות

אך יחד עם כל אותם זיכרונות של סב ונכדים , השארת משמעותיים בחיים.

עבורנו תורה שלמה, תורה של כולנו , הנכדים

, בעז ה לזולת ובאהבת הארץ, מתוך האמתרכאדם שעסק בענייני ציבור

הפנימית שלך. סללת עבורנו דרך ברורה המלווה בערכים, דרך בה הולכים

כל אחד ואחת מנכדיך, גם אלו שלא זכו להכירך.

הצלחנו להקים סיירת דנינו לתפארת, סיירת המשלבת תורה ועבודה, אהבת

האדם והארץ.

דמותך מלווה כל אחד ואחת מאיתנו בחיינו האישיים ובמפגשים משפחתיים,

בהם אתה וסבתא מציפים את כולנו עם אותן ההבעות ואותם הריגושים.

עשרים שנה חלפו מאז לכתך , תחושת ריקנות המלווה בתחושת החמצה

שלא זכינו יותר להיכרך.

תורתך המשיכה לרחף ולהוביל אותנו בזכותה של סבתא רבקה, אשר דאגה

להשריש בנו את ערכי המשפחה וליכודה.

סבא יקר,

וכלות חתנים שהתחתנו, נכדים לגדול... וממשיכה גדלה משפחתנו

שהתווספו ושלושה נינים קטנים שבע"ה עוד יזכו לגדול וליהנות מפועלך.

21

כולי תקווה כי ערך המשפחה כערך עליון , אהבת הארץ והעזרה לזולת ימשיך

להוביל אותנו כמשפחה למקומות טובים. מקומות בהם נזכה להשאיר את

חותמך לאורך שנים.

הנכדים שלך סבא - נותר לי לקוות כי אתה צופה עלינו שם למעלה וגאה בנו

דנינו.

ציוני דרך בחייו של ר' דוד דנינו ז"ל

ר' דוד דנינו ז"ל נולד בכפר טישנט במרוקו ביום ז' באייר תרפ"ט הבן

. אביו זצ"ל דנינו משה הר' הילדים למשפחת השישי מתוך שמונת

שימש כרב ומוהל והיה נצר למשפחת רבנים ידועה.

הפעילות הציבורית והדאגה לזולת אשר העסיקה את אביו עד לשעות

נוך הבנים בבית.יהקטנות של הלילה הותירה בידי אמו ז"ל את ח

22

הוא עזב את בחוכמתו הרבה ובלמדנותו .ר' דוד עוד בצעירותו נודע

בגיל הוריו בערים 14בית בישיבות דעת ולרכוש תורה ללמוד כדי

קש וקזבלנקה . בכתביו הוא הטיב לתאר את החוויות שצבר שם:אמר

מראקש –"ירושלים הקטנה"

מראקש היתה עיר של חכמים דגולים, דיינים מפורסמים בפסקיהם. ראשי"

עמדו להם במפגשים עם בתלמוד וישיבות אשר בקיאותם ועמקותם בהלכה

ובחנו את הישיבות הגבוהות ירושלים אשר ביקרו המפורסמות שלוחכמי

שהגאונים: ר' יעקב דהן זצ"ל ור' אברהם אבוטבול זצ"ל, ועל כן נקראה מארק

ירושלים השנייה". "–

העיר מארקש הייתה מלאה רוחניות אותה ראית בכל רחובותיה ובמקומות

הציבוריים שלה. אליה נהרו מכל סביבותיה תלמידים הרוצים בלמוד תורה

ישיבות אך נפלאת העיר מרקאש וחכמיה .היו עוד ערים בהם היו אמיתי

בגדולתם בתורה ובעיקר בענוותנותם.

ינה של העיר, אתה נתקל בשעריינה ובניח בו התגורר רוב מנאבכניסה למל

חסם בואשר הגאון בן עטר זצ"ל ו שלענק הנקרא לפי דברי הראשונים שער

נפתח ,השער לא ביהודים ,אשר בא לעשות משפטים את האויב האכזר

והאויב חזר בו איך שבא ומאז נודעה גדולתו .

אך הפור היה בתקופה בה המצב הכלכלי,תםינפל בחלקי ללמוד מהם וא

כל הרוצה יהוא וייטול ומאידך "אם אין, התורה מונחת בזוית. מחד,היה קשה

וגם . נאלצתי להתמודד עם מצב בלתי מציאותי ללמוד אין תורה" קמח

,משמונה עד שתיים עמלתי קשות בלמוד להתפרנס. במשך שלוש שנים,

חזרות והכנות עד חמש ומחמש שירכתי את דרכי לחנך בעלי בתים ותלמידי

תנופה לי ונתנה כדאית היתה מהם ההכנסה אשר מצווה, לבר כי"ח

להתרומם מהמצב הקשה בו הייתי נתון .

23

מגוריו שהיו לכל אחד במקום להגיע צריך זה שהייתי עמלתי קשה עקב

רחוקים לא מעט אחד מהשני.

"בזיעת אפיך תאכל לחם ועל הארץ תישן הסתפקתי במועט כדברי התנא –

ובתורה אתה עמל", אמנם לא ישנתי על הארץ )כי דוקא למקום שינה ולימוד

בלילה דאגתי יותר(.

והעיקר להשיג את ההישגים בלימודים אותם והזעתי ארבע שנים עמלתי

משיגים תלמידים בעלי יכולת כלכלית שלא היו חסרים בישיבה.

"יגעת ומצאת האמן", כל דברקיימתי הלכה למעשה את הפסוק:מילדותי

שהשגתי השגתי לאחר עמל רב ומאז למדתי שבגורלי נפל שכל הישגיי בכל

התחומים יושגו לאחר עמל.

בשנה החמישית הופיע הגאון ר' רפאל עבו זצ"ל בשם "אוצר התורה" ,הוא

זה הקל בהרבה על ,דבר וצהרים בוקר פנימיה הישיבה בחצי מיסד את

, תלמיד אשר ישנן בע"פ דףרבי רפאל הכריז כיתלמידים מיעוטי יכולת כמוני

פרנק דבר זה נתן את אותותיו ודחף את150גמרא עם רש"י ותוספות יקבל

התלמידים ללמוד יותר ולשנן יותר.

זמן1947בשנת "שבת שירה" התכנסנו חבורת תלמידים במטרה לקבוע

ללמוד השפה העברית מתוך עשרה נשארנו ארבעה ובמשך שנה שלימה

.למדנו בביתו של כהן שמעון עברית ודקדוק

מראקש במחיצת גדולים:

כאשר אתה בא למראקש , אתה נפגש עם שורה ארוכה של חנויות רחבות

מקום מסחר סיטונאי, הצורה האסטטית, הניקיון והסמלים ידיים מודרניים,

החיצוניים מראים שבעלי עסקים הם יהודים. יהודים אמידים, שם המסחר

אתה נפגש עם המי והמי מיהדות מראקש וסביבתה. פורח,

24

המעידבמרחק עשרות מטרים,מתרומם בניין שלוש קומות, צורתו החיצונית

עדות לכך הסיסמה "בית דין צדק ואמת" ,המופיע פנימיותו, תוכנו ומהותו.על

על הבניין באותיות קידוש לבנה.

כאשר אתה מתקרב ,עולים במוחך רעיונות ומחשבות, מהם מחשבות יראה

ומהם מחשבות שמחה, מה מתרחש בפנים ומי אתה עומד לפגוש יושב על

כסא המשפט והצדק.

ובכניסתך אתה משתלב בעלותך לאולם המשפט ארכובותיך מתרועדות

באווירה של השקט והשלווה. הציבור המגוון משכבות העם מחדירים בלבך

ומולך במבט ראשון יראת הכבוד השוררת במקום, הדלתות נפתחות את

אתה נתקל בשלושת הדיינים אשר יראת הכבוד שוכנת בליבם, כאילו מולך

יושבים מלאכי השרת.

את שלושת הדיינים הגאון הר' משה זריהן זצ"ל ראש אב בית הדין, הגאון ר'

מרדכי קורקוס , והגאון אנקאוה, חברי ביה"ד, הכרתי בישיבה בה בקרו, בחנו

ועמדו על טיב הלימודים. קבוצת תלמידים ואני בתוכם,למדנו מחוץ ללימודים

בישיבה דיני שחיטה והיינו צריכים לעבור בחינות בפני בית הדין על מנת

לקבל תעודת הסמכה.

במדרגות בישיבה,בעלותי בגמרא בבחינות הדיינים את היכרותי למרות

שלושת מול התיישבתי ורעדה. פחד יראה, בליבי הדיונים,חדרה לאולם

הדיינים, השאלות התחילו, אך גרוני נחנק, התשובות איחרו לבוא. הם הבינו

את מצוקתי ושינו את מהלך הבחינה בדברי מוסר וחיי שעה עד שחזרתי

למסלול. מהבחינות יצאתי בהצלחה, מהם למדתי שיעור בהתנהגות,עד כמה

שאדם גדול הוא צריך לשמש דוגמא ומופת לבאים לפניו ולסובבים אותו,

התנהגותם העידה על גדלותם, הם לא היו רק מאלה שתפקידם להעביר

בחינות, הם גם שמשו כמחנכים." )מתוך כתביו של ר' דוד דנינו ז"ל(

25

לימים לימד בישיבת "אוצר התורה" שבקזבלנקה לצידו של חכם דהן זצ"ל

ובעיקר דאג ללימוד הדקדוק העברי.

:""אוצר התורה הצילה אלפי תלמידים

יוזמת הקמת אוצר התורה במספר ארצות,הייתה והינה גם כיום יוזמה ברוכה.

מנהיגיה מיסדיה, לקחו על עצמם אחריות כבדה, בעיקר מימון כספי אשר

ביכולתו להקים ולהפעיל את מוסדותיה המרובים. בראש ההנהגה אישיות

אמריקאית מר יצחק שלום ,הוא למעשה אשר עמד בראש הפירמידה, הוא

אשר הביא להסכם בין" אוצר התורה" ובין "הג'וינט", אשר מימנה את כלכלת

התלמידים בכל המוסדות

ילדים אשר ילדים בעיקר משכבות המצוקה, "אוצר התורה" הצילה אלפי

בלעדי "אוצר התורה" היו שוטטי רחובות אם לא יותר מזה. מספר השנים

שלמדו בחדר שהיו שנים מעטות , לא היו מקנים להם לא ידע ולא מקצוע.

ההורים עם משפחות ברוכות ילדים לא היה ביכולתם לממן את לימודיהם

בבי"ס ממוסדים ומאורגנים, שנית היו אלה מוסדות חילוניים. ההורים כידוע

היו חדרי אמונה ונטייתם הייתה או בתי ספר בעלי מסורת יהודית או בכלל

לא.

יהיה יודע מה ומי ברחובות זרוקים להיות אמורים תלמידים שהיו אותם

גורלם כאשר יתבגרו הפכו בין יום לתלמידי "אוצר התורה" אשר פתח את

שעריו לילדי עניים וללא עניים. יום יום ראית חיל חדש אשר זרם לביה"ס.

לפניו. הולך שמו אשר לבי"ס התורה" "אוצר הפך חודשים, מספר תוך

את מהר חיש חזקו וההקרבה ההתמדה המוסד, הנהגת של המסירות

יסודותיו, בתי הספר החילוניים קנאו בהישגים מבחינה מינהלתית תרבותית

26

חינוכית וחברתית באותם ילדים עליהם נבאו, שמאלה לא תצמח תועלת ,

הוראה, מורי רבנים, מהם השכלה, לבעלי התורה" "אוצר אותם הפכה

כלכלנים, עו"ד, רואי חשבון, תעשייה ומדע. תוצאה זו נבעה ממסירות מנהלי

אותם את להביא מנת על בחינוכם השקיעו רב עמל והמורים. ביה"ס

התלמידים לרמת לימודים נאותה. מייסדי "אוצר התורה" יכולים להתגאות

: נאמר זה ועל ובעולם יכולים להצביע בארץ בתוצאות החיוביות עליהם

"היזהרו בבני עניים כי מהם תצא תורה" )מכתביו של ר' דוד דנינו זצ"ל(.

בתקופת שהותו בישיבה הקים את "חברת נוער" אשר דאגה להעשיר

ולמחנות קיץ לפעילות להם דאג ואף היהדות בלימודי הילדים את

ביערות הסמוכים.

"בחופש הקיץ תש"ט אמרתי חייבים למצוא פעילות חינוכית חדשנית לשני

חודשי הקיץ. החופש אומנם חשוב ורצוי, אך הנזק החינוכי לתלמידים הוא רב

ובלילות השקעתי בחשיבה. . הרבה שעות בימים יכולת ובמיוחד למעוטי

שקלתי גם אם הצד הכספי למימון כל פעילות חדשה. בלילה אחד עלה

בדעתי מדוע ילדי "אוצר התורה" לא יהנו ממחנות קיץ, שהן רק מנת חלקם

ו- כי"ח )כל ישראל חברים(. מחנות קיץ היו תחת חסות של בי"ס כלליים

שידעתי למרות לנושא, האחראי עם פגישה יזמתי הצרפתי. הממשל

המסופק האוכל בעניין במיוחד קשים תנאים יעמיד ובראשונה שבראש

וההתנהגות. התורה לרוח דברים שאינם מתאימים לכל המחנות, על-ידו

היתר במשך שנה. עם על עקרונית אתגבר אמרתי שאם אקבל הסכמה

הנהלת הבי"ס לא תהיה המלאכה קלה היא תעמיד שאלות למכביר בשני

התחומים הרוחניים והכלכליים, זאת פעם ראשונה שמישהו מעלה תוכנית

שנים לא הועלתה ואפילו לא חשבו עליה. התשובה לכך היא,7אשר במשך

גם לעכלה. במקצת יוקל ואז התורה רוח לפי מפורטת תוכנית שתוכן

27

ההנהלה תרצה בטובת התלמידים. ניצלתי את החופש לפגישות וסיור בהרים

בהם חשבתי לקיים את מחנה הקיץ, אותם הרים באותה תקופה היו מלאי

מחנות קיץ ומשום מה נקבעה הפגישה עם הנציג האחראי למחנות בהרי

בינסמין הרים גבוהים מלאי עצים ענקיים, טבע מרהיב עין, מקום נפלא.

ק"מ. למרות המרחק לא היססתי400המרחק בין קאזבלנקה לבינסמין כ-

הייתה הפגישה קצין. בדרגת מווטון בשם אדם ע"י נתקבלתי ונסעתי.

עניתי .1000ידידותית , שאלתו הראשונה בכמה ילדים מדובר - הוא סייר

במהלך ההסבר העלה בין היתר אותם תנאים עליהם.איתי בכל המחנות

על היתר יש לנו עוד שנה,חשבתי, עניתי לו קודם כל אבקש תשובה עקרונית

הסכמה עם נפרדנו ומשם למשרדו חזרנו הדברים. כל את ונלבן נשב

עקרונית. משם המשכתי להרי "קירזוזה" ו"איפראן" מקומות יפים ונפלאים ,

מעודד חזרתי מבינסמין. פחות לא נרחבים שטחים , עין מרהיבי נופים

מורה לצרפתית ,הוהתחלתי בהכנת מערכת המחנה. עניינתי את מר אליהו

מאסיבית לפעילות אותו רתמתי מצרפת. לו מוכר הקיץ מחנות שנושא

ולמעשה הפכתי אותו לראש חוד החנית. שנינו ישבנו שעות ארוכות להכנת

התוכנית אשר תתאים לרוח "אוצר התורה" מבחינה רוחנית. זמני תפילה ,

הילדים שישי ביום )ראית כהלכתה שבת שמירת למהדרין, כשר אוכל

תוחמים תחומי שבת עם חוטים מתוך התלהבות( דבר אשר ימנע טלטול

בשבת, כל השבת אין יוצא ואין בא.

התוכנית הוכנה לפרטיה ובחודש ינואר הוגשה להנהלה. חלק הופתע וחלק

ובחודש אפריל ניתן הביע התלהבות על היוזמה הנועזת. האישור המיוחל

שתי להכניס הצלחנו הפעילויות שבין ביותר המעניין בהכנות, התחילו

פעילויות ציוניות: חלקנו את ילדי המחנה לשתים במטרה למצוא את תוכנית

ארץ ישראל במשך לילה שלם. המוצא יקבל פרס.

28

ויהודים במלחמת השחרור. שלש שנים ברציפות בין ערבים השנייה קרב

53. בשנת -54 בקירזוזה וב-52 בבינסמין ב-51ניהלתי מחנות קיץ בשנת –

במהלך בבקעה. מורים להשתלמות לארץ עלו אשר המורים בין הייתי

ההשתלמות כינסו אותנו בבניין קרן היסוד ,יחד עם אישים אמידים ממרוקו ,

אשר באו לבקש הקלה במיסוי על מנת שיוכלו להשקיע בישראל.

בפנינו הופיע ראש הממשלה בן גוריון, אשר שלל את בקשתם, לוי אשכול

ז"ל, חיים משה שפירא, ד"ר בורג ועוד שרים. לשאלתי אם אוכל להישאר

בארץ , לא הייתה תשובה. קבעתי פגישה עם השר שפירא ושוב העליתי את

השאלה האם אוכל להישאר. נימקתי את בקשתי אך התשובה לא איחרה

לבוא, לך נועדו תפקידים חשובים במרוקו אמר ולא פירש למה ומדוע?

לאלוקים פתרונים.")מכתביו של ר' דוד דנינו זצ"ל(.

ערגתו לארץ ישראל גרמה לר' דוד לצאת למסע לא חוקי . הוא עזב את

מרוקו ובניסיון לעלות ארצה הוא נתפס והוסגר לכלא בטורקיה. לאחר

שהייה בכלא חזר למרוקו.

עלייה

ולעלות1948בשנת " הישיבה לעזוב את וחברי שמעון אני בליבנו גמלה

לארץ, כמובן עליה בלתי לגאלית. תכננו את נסיעתנו על כל פרטיה וציפינו

דה ולצערנו הרב התאכזר אלינו הגורל.ששנגיע לארץ, נסענו ברכבת דרך או

משטרת ע"י נתפשנו מרוקאית, ערבית בתלבושת שהתחפשנו למרות

הגבולות בשעות הבוקר של יום א'. את החקירות והמכות שספגנו והעלבונות

לא נשכחו מלבי עד היום וגם לא ישכחו. הדבר שמפליא אותי עד היום הוא

שלא הצליחו להוציא מאתנו הודאה שמטרת נסיעתנו היא עליה לארץ. חזרתי

עם חום גבוה וחליתי כעשרה ימים , עם כל זאת השאיפה לעלות לישראל

29

לבעוראבשאיפה אשר ש היא המשיכה לא שככה תי מהתפילה מהתנ"ך

בקרבי, מתי אקיים מצוות "והעלינו לתוכה ושמחנו בבניינה". בינתיים נכנסתי

"אוצר התורה" בקזבלנקה, שם למדתי עוד שנה, שילבתי בחזרה לישיבה

ביתר מועדון בשם אותה שנה פתחתי ובחנוכה של נוער בארגון פעילות

)השם לא ייחסתי לגוף פוליטי כל שהוא( הוא מנה שלוש מאות בני נוער. אותו

נוער אני פוגש היום בעיר, בכפר, במושב ובכל עיירות הפיתוח. בחג מתן

בעלת הייתה קאזבלנקה וציון". "תורה בשם שני מועדון פתחתי תורה

פוטנציאל רחב עם נוער פתוח להרפתקאות ותהיינה אשר תהיינה.

ברח' אלול ,נקראתי לפגישה עם מנכ"ל" אוצר התורה" הגאון ר' רפאל עבו

זצ"ל. אותו לילה לא ישנתי, חששתי שהוא ידע על הפעילות הציונית אותה

ניהלתי בשני המועדונים בהיותי בחור ישיבה. )הנהלת הישיבה הייתה נגד

ורחימו פומבית(. למחרת צעדתי בדחילו בצורה לא אולם ציונית פעילות

ורבי! מורי אדוני שלום ברכת עם לרווחה, פתוח שהיה המשרד לכיוון

העסיסיות, באמירותיו מלווה מוסר לפחות או לנזיפה וחיכיתי התיישבתי

הקולעות והחודרות ללב.

נחה דעתי כאשר התחיל בשאלותיו הבוחנות והבודקות ,האם יכולתי למלא

תפקיד אחראי ומורה "באוצר התורה". הפגישה ארכה שעה ויותר ובסיכומה

סוכם שאני אתייצב למחרת בשעה שבע בביה"ס , אחראי לתפילה וארוחת

שיצאתי ברוך בירכתי ב'.בצאתי לכיתה אכנס וחצי שמונה ובשעה בוקר

בשלום, אמנם טרם עיכלתי מה היא האחריות שהוטלה עלי במיוחד בי"ס עם

תלמידים ואשר הגדולים שבהם בגילי ומדוע בחר בי ולא במישהו אחר900

מתלמידי הישיבה? ההרהורים התחילו שהוא החליט למנות אותי כמורה מן

המניין ,הלא יש עוד בחורי ישיבה, האם לא מצא יותר טוב ממני.

נתקבלתי למשרה מן המניין

30

לרגע קט חשבתי ובמוחי עלו שאלות כבדות משקל האם אוכל להתמודד עם

המשימות את למלא יכול ניסיון חסר כמוני אדם האם התפקיד?

המתחייבות? האם ידיעותיי התורניות והכלליות יעמדו לי במילוי תפקיד זה?

לי משמעויות לייחס ינסו הם לשון, חורצי ישנם חברה גם שבכל ידעתי

פוגעות במצב כזה האם מותר לנסות לעמוד מעל אש צורבת ואולי אכשל?

עם כל הספקות. החלטתי שכן, עם כל הסיכונים האישיים, זה אומנם יחייב

והוגנים עם טובים אישיים יחסים ליצור לנסות יותר מתמיד לעמול אותי

המורים, אם לא כולם לפחות חלקם ולא ללכת ביד תקיפה אך לא לוותר על

עקרונות חינוכיים: התנהגות,סדר,ניקיון וזמן התחלת הלימודים. אומנם ידוע

שקשה לשנות הרגלים אשר שררו שנים בביה"ס, אך אסור להירתע ולהרים

ידיים, יש צורך לחשוב על דרכים ואולי גם אמצעים אשר בעזרתם יתקבלו

השינויים אם לא באהדה לפחות לא בהתנגדות חריפה. עמלתי על זה ימים

יוגשם הלכה ולילות הכינותי מערך איתו באתי לביה"ס עשיתי הכל שהוא

, כי לא בדרך ההכרה של המעשה גם לא בדרך ההטפה הפונה למעשה

והתלמידים המורים יעברו ושכנוע הבנה שמתוך בתקווה בלבד להבנה

למעשים הרצויים – הפך מזה הוא הנכון כדברי הרמב"ם בשמיני משמונה

פרקיו ) הקדמה בפירושו לפרקי אבות ( ראוי לו לאדם להרגיל עצמו במעשים

ים יביאו תועלת יתרה למשימותי הרגלים יומיומ,טובים עד שיגיעו לו המעלות

מתוכננות בהקפדה מראש, חזרות רבות על אותם הרגלים יביאו להגשמת

נקנים מתוך אינם וקיום המצוות, חינוך אמיתי, אמונה המעשים הטובים.

גאווה ומתוך התרברבות אנושית . אל נא נאמר ששכלו של האדם , הכרתו

מחשבותיו הגיגיו והשקפת עולמו הם הם המכוונים מעשיו ולא כח ההרגל. כי

הפעולות אחרי ", פנינו על ותטפח החינוך" "ספר שנתן הדוגמה תבוא

נמשכות הלבבות כך עשיתי וכך נהגתי." )מכתביו של ר' דוד דנינו זצ"ל(

31

מצפון1954בשנת יהודים מורים של סיור במסגרת לארץ הגיע

מיד עם הגיעו לארץ ביקש משר הפנים דאז חיים שפירא ז"ל אפריקה.

ואמר הוסיף הפנים שר הסף. על נדחתה ובקשתו בארץ להישאר

"אנחנו זקוקים לך שם" תשובה זו גרמה לר' דוד לשוב למרוקו ולהמשיך

פועלו להעלות באופן לא חוקי בני נוער לארץ ישראל.ב

- הישארותי בארץ סירוב

קבוצת המורים שבאה להשתלמות בארץ מנתה עשרים וארבעה, כולם היו"

נשואים, לרובם היו ילדים. אני היחידי הייתי הרווק שביניהם, חשבתי לתומי לי

אוכל קשה תהיה אם גם כרווק הקיומית הדאגה בארץ. להסתדר קל

להתמודד איתה. הניסיון בעבר חיזק אותי ונתן לי בטחון עצמי, האדם מסוגל

להתמודד עם כל בעיה ותהיה הקשה ביותר, חשבתי שבקשתי להישאר בארץ

תתקבל באהדה . הלא המדינה משקיעה הון תועפות בעלייה ובמקרה שלי

דבר וחצי דבר להשקיע צריכה כל.לא הייתה שלא היה, מאוד מוזר

לא כפיתי ומה עוד ש.התייחסות במקום .בקשתי הפניתי לאיש דגולאת

נתבקשתי לקבוע פגישה במשרדו. בפגישה נאמר לי: " אתה חוזר למרוקו ,

יצאתי מאוכזב הפגישה עוררה בי עוד בקשתך לא התקבלה וגם לא תתקבל".

ומאידך דוחים הבאים ומלהיבים לעלייה וזעם, מצד אחד מלטפים חרדה

מרצונם הטוב ועל חשבונם ללא כל דרישות, קצרה בינתי מהבין למה ומדוע

נחמתי הייתהי.כי גם לא הוסבר ל פעםשזו כבר הכנראה זה משמיים ש ,

לה בידי. אך בזה לא די , כלו עוהדבר לא לארץשלישית שאני מנסה לעלות

הנסיעה בחזרה הייתי מלא חרדה מחשבות והרהורים הטרידו אותי ולא נתנו

מנוחה ולו לרגע. ההתלהבות הציונית לפני ביקורי בארץ התמעטה, זה הורגש

לא300בקרב שובי , אחרי שבועיים מאז כך כדי עד במועדון, הנערים

32

הזכרתי מילה וחצי מילה בנוגע לארץ, התחילו לשאול שאלות מענה בפי לא

היה ,אסביר אבל לא היום.

אחרי חודש ימים התקבל מסר האומר דוד דנינו בקש להישאר בארץ, סירבנו

לבקשתו, להפקיר הוא להיענות יכול נוער 300לא בני בארץולהישאר .

אז הבנתי מדוע דחו את. ג לעלייתם ויתקבל בזרועות פתוחותודאתפקידו ל

בזה הכאב והזעם לא פג ההתמרמרות לא ירדה, הם יכלו להסביר.בקשתי

חודשים" )מכתביו של ר' דוד דנינו זצ"ל(.3זאת ולא להשאיר אדם במתח

עד1956בשנת הציבורית בפעילותו לצידו שעמדה לרבקה נישא

לפטירתו.

לגריסי משה הר' רבקה,בת בח"ל עם להתחתן החלטתי תשט"ז "בשנת

עוצר)אלגריסי( הטיל ,הממשל תשט"ז כסלו כ"ט ליום נקבעה החתונה .

משעות הערב עד הבוקר,דבר זה אילץ כל עורך שמחה לבקש אישור לקיום

חייבים המוזמנים21:00השמחה. באישור שקיבלתי היה כתוב שעד השעה

ואני להיות בבית, למזלי או לא למזלי אותו ערב שוחרר המלך מוחמד , על

שחרורו אף אחד לא ידע זה היה בהפתעה. החתונה הפכה להפגנת שמחה ,

מברוק, ריקודים וצליליכשהם צועקיםמאות ערבים נכנסו לאולם בצהלה

נגינה ערבים מילאו את חלל האולם, למרות השמחה ליבי התמלא דאגה מה

ולמרות השעה המאוחרת גרו מאות ערבים בו גרתי, יהיה מחר, ברחוב

זרקו בשמים, לחם מלח ומים ושוב ברכות. הם בהתלהבותל ידםנתקבלתי ע

שה ימים לא יצאתי מדלתות ביתי החוצה, אך כמנהגי. ש"מברוק מברוק"

חתני מרוקו הייתי חייב לצאת ביום השלישי עם רעייתי רבקה לקנות דגים

לסעודת שבע הברכות האחרונה. בחזרה הביתה נתקלתי בקבוצת ערבים

33

פרחחים, שחסמו את דרכינו, בקללות עלבונות וסטירות לחי. ניסיתי לפייס

רחוב אשר היה מלא יהודים אין בו נפש חיה.הולהרגיע ללא הועיל. ראיתי ש

פתאום נשמעו יללות מרעישות ומרקיעות שחקים, יתכן והן היו יללות שמחה

ויתכן יללות עצב הם נבהלו, נצלנו את ההזדמנות לברוח דרך סמטה ובנס

הצלחנו להימלט. החזרת המלך מוחמד החמישי גרמה להפגנות שמחה ,

מוות לצרפתים, מוות"שהיו מנת חלקם של אותם ימים, סיסמאות לאומיות

, התפרעויות, העלבות והתפרצות לחנויות של היהודים לא חסרו,"ליהודים

שדדו גזלו מכל הבא ליד, הקהילה היהודית הייתה מודאגת, השאבב השולט

מוסדות ובכל בבתים הונפו מרוקו דגלי לפוגרום. להביא עלול ברחוב

היהודים אך גם זה לא הועיל.

לאומה בנאומו המלך הכרזת באה ואז , המלוכה בחצר נודע הדבר

המרוקאית, היזהרו מפגיעה ביהודים , הפוגעים יענשו , בכל החומרה. זה

והסתגרו פעילותם את צמצמו היהודים , לגמרי לא אך במקצת הרגיע

בבתיהם מוקדם, על מנת למנוע התחככות עם השאבב המשוטט ברחובות,

בעיקר בשעות הערב." )מכתביו של ר' דוד דנינו זצ"ל (.

בעקבות פעילותו הציבורית להעלאת בני נוער באופן לא חוקי לארץ,

קיבל ר' דוד איומים על חייו ואף הוכה בשל כך בערב חתונתו. זמן קצר

לאחר שנישא החליט ש"הגיע הזמן לעלות ארצה". ר' דוד עלה לארץ

והתיישב בעיירה "אופקים" , משם נשלח לשמש כמורה בבית הספר

בשלומי. מיד עם הגיעו למעברה ב"שלומי" החל בפעילות חינוכית עם

וכן דוד רכש את השכלתו במרוקו ר' בי"ס בעיירה. והקים נוער בני

בקורסים להשתלמויות מורים באוניברסיטת בר אילן והוסמך לרבנות

והוראה. במסגרת עבודתו החינוכית ניסה לקרב את בני הנוער ליהדות

ואף הנחיל להם ערכים של סובלנות וכבוד הדדי.

34

נבחר לתפקיד1960לימים נבחר לשמש כיו"ר הועד הראשון ובשנת

לראש ואח"כ שלומי העיירה של הראשון המקומית המועצה יו"ר

.המועצה הדתית הראשון של העיירה

אירגנתי את התושבים ודרשנו הקמת ועד מקומי, אחרי מאבק57"בשנת

ואישיות. קבלתי בחירות חשאיות ונבחרתי80%קשה התקיימו מהקולות

ליו"ר הועד המקומי. מים וחשמל עוד לא היו בעיירה, היה מחסור בתעסוקה

ובקושי רב יכלו לקבל מס' ימי עבודות דחק".

התחלתי במאבק דבר שגרם לויכוח ביני לבין המועצה האיזורית ועימות בין

התושבים למשטרה עד כדי סגירת כבישים והתקלות עם המשטרה אשר

התוצאה היתה שמספר תושבים נפצעו וכמה מהם נאסרו בבתי הסוהר, לא

ותנאים דתי, חינוך לעבודה, התושבים דרישת עקב שתיים, ולא פעם

מינימליים, כמו מים וחשמל, וטפול רפואי במקום.

התקיימו59מאז נמשך המאבק הפוליטי ביני ובין המועצה האיזורית בשנת

בחירות לכנסת. התייצבתי בראש מטה הבחירות של המפד"ל והתוצאות היו

רוב הקולות בעיירה. המאבק המשיך בחריפות על קיבלה את שהמפד"ל

עצמאות הישוב והקמת מועצה מקומית. כמובן, המא"ז התנגדה מאחר וידעה

שאני עומד בראש המפד"ל במקום והתוצאה תהיה שאבחר לראש המועצה

המקומית. התנגדות המח"ז נמשכה במשך שנה ובסופו של דבר הכריז שר

הפנים דאז חיים משה שפירא ז"ל, על עצמאותה של שלומי והפרדתה ממא"ז

"סולם צור", תהליך הרכב רשימה חברי המועצה המקומית התחיל, המא"ז

בין חברי לא אהיה והוא שאני תנאי לשיתוף פעולה עם המועצה הציגה

המועצה המקומית. בגלל הקואליציה הממשלתית דאז בין מפא"י והמפד"ל

התפתתה המפד"ל ולקחו על עצמם ח"כ בנימין שחור ז"ל, וגואלמן אליעזר

מזכ"ל המפד"ל לשכנע אותי לקבל תפקיד מזכיר המועצה המקומית או לכהן

35

כסגן ראש המועצה. רק לא ראש המועצה. בביקורם בעיירה בקשו שאקבלם

בביתי ובמהלך השיחה העמידו אותי על חומרת המצב. לדעתם ניסו לשכנע

אותי. את כל הנימוקים שהעמידו בפני דחיתי על הסף ודרשתי חד וחלק

יהיה מי זה מענינו של המרכז, אין אי הכרה. או בי כאיש מפד"ל הכרה

ברשימה. בסוף הם חזרו איך שבאו.

נתמנתי לחבר מועצה ונבחרתי לראש המועצה המקומית הראשון של שלומי,

קבלתי רוב מוחלט ונבחרתי שוב לראש המועצה65. בשנת 21.12.60ביום

המקומית.

כמובן שמפא"י לא חסכה ממני את שבטה והסיתה נגדי בריונים אשר פצעו

נהריה. בתוך השניה ובפעם המועצה ישיבת בתוך ראשונה פעם אותי

ובמיוחד לישוב חשמל חבור שיכונים, להקמת דאגתי הראשונים בצעדי

הקמת בתי ספר מבניה קשה וחיסול הצריפים בהם למדו ילדי בי"ס ממ"ד,

אשר הגישה אליהם בחורף היתה קשה והילדים היו חייבים לבוא עם מגפיים

הקור הברכיים עד בבוץ ושקעו מים שלוליות היו לבי"ס שבכניסה היות

היו בניית ביה"ס דולפת. היום, כלותהוהתקרה דוגמא לבי"ס באזור עד

מבקריו מתלהבים מהתכנון, רמת הבנייה והתנאים הסניטאריים הקיימים בו.

לגיל גנים הקמת כבישים מערכת . 2-5פתחתי

הקמת ביכנ"ס עם ארכיטקטורה מודרנית נתנה תשומת לב מראש שלא יהיו

בו כל פגמים או דברים אשר עלולים לגרום הפרעות בזמן התפלה במיוחד

בימים הנוראים.

יסדתי כולל אשר תלמידיו הינם היום רבנים מקומיים, דיינים ורבני שכונות.

פוגש אותם בחיפה, בני ברק, טירת הכרמל, קריית גת ועיירות פתוח אחרות.

על כל דרישות התושבים שרובםשיענושירותים דתיים ברמה גבוהה דאגתי ל

דתיים וזקוקים לשירותים דתיים. פרסמתי וערכתי ביטאון המועצה המקומית

36

הדתית העתיד. והמועצה ותוכניות פעולה קווי התוויתי בהם

פרסמתי מאמר בביטאון חבר המועצות הדתיות בו ביטאתי איך64בשנת

נבחרתי ליו"ר ועדת כספים של החבר.65צריך להיות בנוי החבר ובשנת

אחרי70בשנת ארצית. בעסקנות והתחלתי מקומית מעסקנות הרפיתי

נבחרתי למשנה ראש מחלקת72הבחירות הפנימיות של המפד"ל. בשנת

הארגון של הפוהמ"ז – המפד"ל.

ויו"ר77בשנת התקיימה ועידת חבר המועצות הדתיות בראשותו של ח"כ

המועצה הדתית ת"א, מר פנחס שיינמן, לפני הועידה ובתוך הועידה הבעתי

את דעותיי בעניין "החבר" ואז נבחרתי לראש "החבר" במקומו של ח"כ פנחס

שיינמן.

חבר הנהלת1975 נבחרתי כחבר נשיאות ועד הפועל הציוני ומאז 78בשנת

." )מתוך כתביו של ר' דוד זצ"ל(הפדרציה הספרדית

השנים נולדו לר' דוד ורבקה שמונה ילדים בעירה "שלומי".תבמרוצ

ורעייתו ז"ל היה בית פתוח לכל בני הנוער,חילונים ר' דוד הבית של

ודתיים, אנשי צבא ותלמידי ישיבה,חלק מתלמידים אלה הגיעו לעמדות

. והרבני בכירות בשרות הציבורי

ובמסגרת ישראל תורת ברוח ציבורית בפעילות עסק דוד ר' בארץ

לייסד בתי כנסיות ,דאג כיו"ר חבר המועצות הדתיות בארץ תפקידו

נכתבו בחייו לזכותו ( תורה בכתיבת ספרי לסייע וכן דאג ומקוואות

ספרי תורה(.20למעלה מ –

העניק לראש הממשלה דאז מר מנחם בגין ז"ל ספר תורה1978בשנת

כשי והוקרה מתושבי שלומי על חתימת הסכם השלום עם מצרים.

37

"תושבי שלומי העניקו ס"ת לראש הממשלה – הוקרה לחתימתו על

הסכם השלום:

ספר תורה, מתנת תושבי העיירה שלומי שבגליל, הוענק בסוף השבוע לראש

ויו"ר חבר ידי ראש המועצה הדתית שלומי הממשלה מר מנחם בגין, על

המועצות הדתיות מר דוד דנינו, ותושבי שלומי.

ספר התורה נמסר בטקס חגיגי שנערך בלשכת ראש הממשלה בירושלים

ישראל בין בגין כאות הוקרה על תרומתו להסכם השלום ניתן למר והוא

ומצרים. בטקס נכחו ראשי מועצות דתיות מכל רחבי הארץ, תושבי העיירה

שלומי וראש המחלקה למועצות דתיות במשרד הדתות מר יוסף קלמנוביץ'.

מר בגין אמר בטקס כי ספר התורה סימל מאז ומתמיד את הכוח הרוחני

שאיחד את העם והוא ששמר עליו בעיתות מצוקה.

התורה, ספר בכתיבת שהשקיעו המאמץ על שלומי לתושבי הודה הוא

שהוכנס לבית הכנסת שבבניין משרד ראש הממשלה.

מר דוד דנינו עמד בדבריו על המקור לכתיבת ספר התורה וסיפר כי הרעיון

נולד בעת שחזה בטקס חתימת הסכם השלום.

"הרגשתי צורך נפשי לתת מימד רוחני לאירוע זה וכך החלטנו, תושבי שלומי ,

לכתוב את ספר התורה שבו כתובה הבטחת ה' לאברהם לתת לנו את הארץ"

(1978)התפרסם בעיתון הצופה,

למדינת ישראל יזם פרויקט כתיבת 40בשנת ה- ספרי תורה כמניין40

נשיאי במשכן בטקס להשתתף הוזמן היוזמה לרגל המדינה. שנות

וערך בכותל טקס רב משתתפים במעמד הראשון לציון הרב ישראל

מרדכי אליהו שליט"א ושר החינוך דאז זבולון המר ז"ל שבו העניק את

ספר לרכוש משגת אינה ידם אשר נבחרות לקהילות התורה ספרי

תורה.

38

40דברים שר' דוד דנינו זצ"ל נשא במשכן נשיאי ישראל לציון מפעל

כנגד תורה המועצות40ספרי חבר ביוזמת" ישראל מדינת שנות

הדתיות בישראל":

"ראשית הרשו לי רבותי לשלוח ברכה מיוחדת לנשיא המדינה על שהסכים,

תתקיים במשכן הנשיא. ברגעים אלה אני כוליס"ת 40שההכרזה על כתיבת

שמחה אך לא חסרה גם בערה, אני מלא אהבה אך אני כולי נרגש משני

טעמים: האחד האישים היושבים על במה זו. שנית ברגעים כאלה עוברים

במוחי אותן חששות ומחשבות שאמרו יהיה קשה להגיע ליום כזה ולמעמד

כזה.

הגדול למעשה כי נפלאותיו את לה' מהללים מודים העמותה וחברי אני

ורק בזכות אמונתנו העזה. מפעל ס"ת40נתינת והנשגב הגענו אך הוא

ראשון בהיקפו ומיוחד במונחים של לפני קום המדינה וגם אחרי קום המדינה.

היו כאלה אשר נבאו על מפעלנו הייחודי הגדול בהיקפו, שזה לא יקום ולא

יהיה, הם ניבאו בפרסומיהם כשמטרתם הייתה להרפות ידיים, לעגו, קנטרו

והעליבו. אטמנו אוזניים מלשמוע ומלהגיב. תגובתנו היום נשיאות נכבדה,

ספרי תורה. כמנין שנות המדינה40מורי ורבותי שאו עיניכם וראו יוזם מפעל

וחברי הנהלת העמותה, כולנו חייבים תודה תהילה לבורא עולם אשר הנחה

אחת. בדרך אותנו

שבטי ישראל. חלוקתם מסמלת12 ספרי תורה כמניין 12על במה זו עומדים

חלוקת הארץ לשבטי –י-ה. מרפיח בגבול מצרים ועד מרום הגולם בגבול

סוריה, מהרי חברון ועד אזור בגבול הים )ברכת שהחיינו( יבורכו חברי הועדה:

הנאמן. עבדכם ואני האופט שלמה, רפאל, גוילי אבני, סגל, שלמה דוד

אחת בנקודה רק ל,התחשבנו שאין כנסת בתי ס"תהם התחשבנו, לא

בהשתייכות תנועתית. בפנינו עמדה מטרה אחת ויחידה הזקוקים ראשונים.

39

מופתעים להיות עשויים האדיבה12אתם בעזרתם מומנו שנכתבו ס"ת

ותרומתם של אישים, חברים, ידידים ועמד ללא כל עזרה מוסדית, כל משרדי

לכן הרשו לי לברך את כל התורמים הממשלה ללא הבדל לא נענו לבקשות.

והמתרימים יעמדו על הברכה וימשיכו לנצח על המלאכה הקדושה. בין אלה

לגיוס לרתום הצלחנו אשר מכובדים אישים דתיים. ולא דתיים נמצאים

הכספים. יבורך השר לענייני דתות על מימון ההסכם ועזרה בארגונו.

רבותי הרשו לי לצטט מצווה זו "הרמב"ם" הלכות ס"ח פרק ז' הל' א': "מצות

עשה" על כל איש ואיש מישראל לכתוב בו ספר תורה: שנאמר: ועתה כתבו

לו. כותבים אחרים לכתוב יודע אינו "ואם הזאת השירה את לכם

וכל המגיה ספר תורה. ואפילו אות אחת. הרי הוא כאילו כתב כולו" )הלכות

ספר תורה פרק י' הל' י"א(.

ספר התורה – הוא העד הנאמן לכל באי עולם שנא': "והיה שם בו לעד": ס"ת

אלו הם עדים נאמנים. בימים אלה לחברה הישראלית הם השטר האמיתי

הזה. הם ערובה לאחדות ועל המקום הקדוש כולה למעלותינו על הארץ

חזק". אמרו יאמר ולאחיו יעזורו רעיהו איש את עימך, "וחי אחיך ישראל

חכמים הראשונים: "כל המכבד את התורה – גופו מכובד על הבריות", ומכיוון

שלא כל אחר משיגה ידו לכתוב ספר תורה לקחנו את המשימה על שכמנו

שותף יהיה ובזה תרומתו לתרום בכך הרוצה בישראל יהודי כל לשתף

ולשמו. לו ס"ת כתב כאילו לו ויחשב סה"ת בכתיבת

התלבטנו קשות איפה לקיים את הטקס הזה בסופו של דבר הוכרע כי רק

המקום הזה מתאים . מכאן יצאו הכוהנים להדריך את עם.

יחיד יסוד לקיומנו, הבטחת הארץ, האמונה באחד שהוא רבותי ס"ת הוא

בעולמו, מצות ישוב הארץ יצירה ועשייה כפי שנאמר: " כי תבואו אל הארץ

זה בא לומר "עזוב תעזוב עמו", כל ונטעתם כל עץ מאכל", בנית הארץ,

שבזכות קיום דברי התורה נוכל להגיע לאחדות עם ישראל, קיום האמונה

40

ישראל. עם ואחדות ישראל בעם

ולסיום כולנו תפילה שיתקיים בנו בימים אלה דברי זכריה: "והיה יום אחד הוא

יודע לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור, והיה ביום ההוא יצאו מים

חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחורף

יהיה, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

ובמסגרת זו11 נבחר ר' דוד לשמש כחבר כנסת בכנסת ה-1984בשנת

איכות הפנים , פעל וקידם תחומים רבים. שימש חבר בוועדת הכספים ,

הסביבה ויו"ר סיעת המפד"ל בכנסת.

. נכנסתי "ביום שני הייתה ההשבעה בכנסת, אני הייתי,כמובן מאוד נרגש

וגם ישראל עם את שמייצג לבית נכנס אני והרגשתי שהנה השער דרך

חשבתי שאני נכנס לבית שצריך להיות סמל למדינה כולה ושעלינו מסתכלים

מכל העולם וזה עורר בי התרגשות גדולה. זה היה בשבילי רגע גדול.הרגשתי

אפילו שכאילו הידיים שלי קצת רועדות.למרות שהייתי עסקן ציבורי כל כך

הרבה שנים זה ריגש אותי מאוד שאני חבר כנסת .את האמת- היו לי דפיקות

לב, אולי לא מי יודע מה אבל בכל זאת זה היה משהו.

באותו רגע התיישבתי במקום שנתנו לי,חשבתי על אמא שלי שנפטרה לפני

שלוש שנים שגידלה אותי בתנאים קשים כל כך ולא זכתה לראות אותי ברגע

הזה וחשבתי על אבא שגם כן לא זכה. שהנה , אחרי כל מה שעשו בשבילי

ועכשיו אני רציתי שיהיו איתי ברגע הזה וזה לא בא...

טקס הצהרת האמונים היה בהתחלה מכובד, אבל כשהתחיל העסק עם איך

נגדו מהצד כך שהייתה התנפלות ואחר אותי הרגיז זה לו,כהנא, קוראים

השני, זה ממש הביא מועקה לליבי, שכך מדברים נבחרי העם. כמעט קמתי

וישבתי ביום שישי לי הילדים שלי נזכרתי במה שאמרו ועניתי להם אבל

במקומי.

41

כמובן כשהגיע תורי להצהיר , התרגשתי מאוד. בכל זאת, להגיע לזה שאני

נותן הצהרת אמון לעם ישראל. מבחוץ נראיתי מאופק מאוד , אבל הרגליים

שלי רעדו מרוב התרגשות פנימית .

לכותל להתפלל. אני לא שמתיהמשפחהאחרי ישיבת הכנסת הלכתי עם

כי אני לא מאמין בפתקים ,עם ישראל התפלל תמיד בפה ובלב. פתק כמובן,

עם ישראל לא מתפלל עם פתקאות פתקה זו לא תפילה בשבילי זה סתם

פיסת נייר .

מיום שני התחילו כל הישיבות .ישיבות של מחלקת הארגון ,פגישות של ועדת

המו"מ פגישות עם משלחות שונות .

אבל זה לא מפריע לי ,לא ציפיתי לעבודה קלה. להיפך, העבודה מתחילה.

העבודה הכי קשה שאני רוצה לעשות היא לא רק בכנסת ,היא לנסוע כל

, לשמוע על מה הם מתלוננים ולקבל מהם עצות שבוע לעיירות הפיתוח

כיצד לתקן זאת. אני לא רוצה ללכת לעיירות הפיתוח רק לפני הבחירות .אני

השנים" ארבע כל בקשר אתם להיות כתבה"שפורסמהרוצה )מתוך

בשבועון של עיתון "הארץ". מיד עם הבחרו לח"כ(

ר' דוד היה מחובבי הפיוט והשירה

כתב שירים רבים ופעל לקידום תחום תרבותי זה.

רושלים בירת ישראל,היא נצחיתי-

-לם בפי מלכי צדק, נקראתש

42

-בנות ישראלית, היא עובדה קיימתר

-חדות ישראל, ערובה לעיר מאוחדתא

-עתיד האומה, עיר בנו-יה נדרשתל

-רושלים בקדושתה, היא עיר מחוברתי

-חבת ידיים, והמלה צר, לא נזכרתר

בנה ירושלים המהוללה, בצווי דורשתו-

-ישו בה כול אוהביה, תמיד אוהבת ש

-עד טהורה, ציון קיימת ועומדתל

-ופיה והדרה, חוט החסד מושכת י

-קום טהור, בו נעקד אחד האבות, שוכנתמ

-דש משכנותך, תפילת האומה עולמיתח

-והרה מאיר לעולם, בתמידות מוחלטתז

-דש ההר היכל קודשך, בנה בשלישיתק

שנה לשחרור22)שיר שנכתב ע"י ר' דוד דנינו זצ"ל לרגל יום ירושלים לציון

העיר(

ר' דוד פרסם כתבות בכתבי עת שונים.

את אחת הכתבות בחרנו לפרסם בחוברת לזכרו בשל הרלוונטיות שלה

אייר תשמ"ט . פורסמה בחודש לימינו אנו

43

משרי הארץ, תשקוט הארבעים שבשנת רבות ציפיות היו הציוני "לחזון

עשרות משרי חמישים היו עוד יותר ציפיות לקראת שנת הארבעים, החדרת

והעמקת החוכמה והתבונה, דרכן לבם יבין וישכילו לעשות. החוכמה אמנם

חדרה ברוב חלקי העם, אבל מסופקני אם התבונה חדרה בהם וזה חבל. יש

אמנם תחומים בהם החכמה והתבונה השתלבו יפה, הם נתנו אותותיהם, הם

יש אבל להתפאר. וקברניטיו העם יוכל בהם הארץ, אזורי בכל בולטים

תחומים חשובין אשר החכמה התקדמה, לעומת התבונה הנשארת אחורה.

יש הגורסים שהכח והעוצמה הם עיקריים, אך אינם מבינים שהם לא יכולים

לבד לתת את הפתרונות לבעיות העם היהודי בישראל ובודאי לא בתפוצות.

הכח והעוצמה הם מנת חלקו של אחד ויחיד בלבד, עליו אמר דוד המלך: "כח

מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" ה' עושה חסד משפט וצדקה, וזהו

כוחו גויים להודיעם )אבן עזרא( נתן להם נחלת הגיד לעמו ללכת אחריו

וגבורתו )רש"י( שילוב תורת ה' עם העוצמה זהו הפתרון לבעיותינו המדיניות

הביטחוניות והכלכליות כיום. התריעו רבים בעבר על כך ומתריעים אנו על כך

היום. יש כאלה האומרים מי מתריע ? אלו הם מיעוט, עלינו לומר להם אל

תשכחו בימים אלה, מה עבר על עמנו בעבר, מי החזיק את שארית הפליטה

אשר הגיעה עד הלום, אם לא אותו ציבור אשר שמר על אותם שירותים

דתיים טהורים בהם דבקו קהילות ישראל בגולה ובתפוצות.

בחברה נסיגה ותהיה היתה חיוניים, בתחומים הלב תשומת העדר עקב

הוא בישראל לעומת 13%הישראלית, אחוז הפשיעה בעולם, הקטל5%

בדרכים, אי הכרת זכותנו על הארץ ואי שילוב תורה עם דרך ארץ נותנים את

אותותיהם. יש לבדוק ולחקור מדוע ? אם כי לדעתי ולדעת רבים, גם מבלי

לחקור ידוע מקור הפגע. החינוך הקלוקל הניתן לילדי ישראל זהו שורש הרע,

ולומר אל למנהיגות האומה להמשיך בדרך של שב ואל תעשה ולהמשיך

44

הזמן יעשה את שלו. דווקא בחינוך השעה דוחקת לתקן את המעוות מבעוד

רשות לנו אין לו נשמה טהורה, יש נפלא נוער הוא היהודי הנוער מועד,

לקלקל אותה, למרות הנאמר: " כי יצר לב האדם רע מנעוריו", יצרו רע אבל

לא נשמתו, עובדה היא התורה המשילה האדם לעץ השדה, אם מטפחים

ומטפלים בו, משעינים אותו ושומרים על גידולו. הוא טופח יפה ומרהיב העין.

כך האדם אם מחנכים אותו בדרך האמת, אהבת התורה ואהבת הארץ הוא

גודל וטופח יפה, הנוער בישראל מצויין הוא, מבחינה חינוכית ורעיונית נתון

להשפעת מוריו וסביבתו, מהם נדרש הרבה לעשות, אם ברצוננו להגשים

הלכה למעשה את החזון הציוני, עלינו לתת החינוך הטוב לבנינו ובדרך זו

תצמח ישועה לעם ישראל כולו.

)דוד דנינו, אייר תשמ"ט(

( והוא בן1990ר' דוד הלך לבית עולמו בטרם עת ביום יד' בסיוון תש"ן )

שנים בלבד. 67

רבקה אשתו שהיתה אשת חסד , הנהיגה בית פתוח לכל, אשה אצילית

והיא(2004ביום י"ח אלול תשס"ד )ומסורה לו ולבני המשפחה נפטרה

שנים בלבד. 67בת

הותירו שמונה ילדים שיבדלו לחיים ארוכים חתנים כלות נכדיםיויחד

ונינים שהתחנכו לאורם ומקיימים בחיי היומיום את מורשתם.

"חבל על דאבדין ולא משתכחין"

45

46

17.8.84עיתון הארץ ראיון ראשון לאחר

הבחירה לכנסת

קטעי עיתונות

ח“כ דוד חי דנינו ז“ל

עיתון הצופה —20.3.1985

47

48

עיתון מעריב —26.3.1985

עיתון הצופה —11.3.1987

49

עיתון הצופה —1.4.1987

50

עיתון מעריב —11.11.1988

51

ערגתו לארץ ישראל גרמה לר' דוד לצאת למסע לא חוקי . הוא עזב את

מרוקו ובניסיון לעלות ארצה הוא נתפס והוסגר לכלא בטורקיה. לאחר

שהייה בכלא חזר למרוקו.

לארץ, ולעלות הישיבה את לעזוב שמעון וחברי אני בליבנו גמלה1948 בשנת"

לארץ, שנגיע וציפינו פרטיה כל על נסיעתנו את לגאלית. תכננו בלתי עליה כמובן

למרות אלינו התאכזר הרב ולצערנו דהשאו דרך ברכבת נסענו הגורל.

בשעות הגבולות משטרת ע"י מרוקאית, נתפשנו ערבית בתלבושת שהתחפשנו

עד מלבי נשכחו לא והעלבונות שספגנו והמכות החקירות א'. את יום של הבוקר

להוציא הצליחו שלא הוא היום עד אותי שמפליא ישכחו. הדבר לא וגם היום

וחליתי גבוה חום עם לארץ. חזרתי עליה היא נסיעתנו שמטרת הודאה מאתנו

עם ימים כעשרה תיאבש אשר שאיפה לישראל לעלות השאיפה זאת כל ,

מצוות אקיים בקרבי, מתי לבעור המשיכה היא שככה לא מהתנ"ך מהתפילה

התורה" "אוצר לישיבה בחזרה נכנסתי בבניינה". בינתיים ושמחנו לתוכה "והעלינו

אותה של ובחנוכה נוער בארגון פעילות שנה, שילבתי עוד למדתי בקזבלנקה, שם

מנה שהוא( הוא כל פוליטי לגוף ייחסתי לא )השם ביתר בשם מועדון פתחתי שנה

עיירות ובכל בעיר, בכפר, במושב היום פוגש אני נוער נוער. אותו בני מאות שלוש

הייתה וציון". קאזבלנקה "תורה בשם שני מועדון פתחתי תורה מתן הפיתוח. בחג

תהיינה. אשר ותהיינה להרפתקאות פתוח נוער עם רחב פוטנציאל בעלת

) מתוך כתביו של אבא(.לארץ לעליה הערגה

52