∞≤❘תל אביב❘ Æ≥ Æ≤∞∞∑❘¥∑❘

סיפורו הבלתי ייאמן של מייק פלנגן¨ טנקיסט בשירות

הוד מלכותה¨ ששעותספורות לפני שאחרון

החיילים הבריטים עזבאת הארץ גנב ביחד

עם חברו הארימקדונלד שני טנקי

קרומוול מבסיסו בחיפה¨ערק איתם לשורות ההגנה¨ובכך הניח את אבן הפינה

לחיל השריון של צה¢ל ¬ µπ שנה אחרי¨ מביתו

בטורונטו¨ הוא מספר איך פרצואת שער הבסיס ¬ איך שעטו

עם הטנקים עד תל אביב ¬ איך נכשלה ההגנה

בגניבת שני טנקים נוספים ¬ ולמה לא סיפר על כך אפילו

למשפחתו עד עצם היום הזההוא פשוט שריונר¬

חיל השריוןכך ייסדתי את

טנק הקרומוולהבריטי מיד לאחר

כיבוש שדהÆהתעופה בלודהארי מקדונלד©מימין למעלה®

ומייק פלנגן©משמאל למטה®

בתמונה הקטנה∫מייק פלנגן

❘¥∂❘≥∞ Æ≥ Æ≤∞∞∑❘תל אביב❘

לילה שבין הײ29 לײ30 ביוניײ1948 נוסד בעצם חיל השריון הי

שראלי. אז, בלילה ההיסטורי ההוא,פרצו שני טנקי קרומוול בריטיים את שערהבסיס הסמוך לשדה התעופה בחיפה ופתחובדהירה מטורפת לכיוון תל אביב, שם חיכוײלהם בקוצר רוח אנשי ההגנה שפיקדו על המ

בצע הנועז. את שני הקרומוולים הובילו שני חייליכוח המנדט הבריטי — מפקד טנק סקוטי בשםײהארי מקדונלד ומכונאי אירי בשם מייק פלנ

גן, שהחליטו לערוק משורות הצבא הבריטייום לפני עזיבתו את הארץ, להצטרף לכוחהמגן העברי ולהביא איתם נדוניה מכובדת

בדמות שני טנקים שגנבו מבסיסם.ײהקרומוולים הגיעו לידי חטיבה 8 בפיקוײדו של אלוף יצחק שדה, והיוו את הבסיס לה

ײקמת גדוד השריון הראשון של צה"ל. מקדונלד ופלנגן הצטרפו לגדוד ולחמו עם הטנקיםהללו בקרבות מלחמת העצמאות לצד אנשי

מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). ײ59 שנה אחרי אותו לילה, בראיון נדיר, חוײשף מייק פלנגן (82) את הסיפור המלא והע

לום על גניבת הטנקים. "הזדהיתי עם מאבקהשל הארץ הקטנה נגד כל כך הרבה אויבים",הוא אומר השבוע מביתו שבטורונטו. "רציתילהישאר כאן ולעזור לדפוקים ולחלשים.ײרציתי לעזור ליהודים נגד כל הערבים שמס

ביבם".ײ"עבר כל כך הרבה זמן מאז, אני כבר שכ

חתי הכל. בגילי אני בקושי זוכר מה אכלתילארוחת בוקר", מודה פלנגן. "לא סיפרתי עלזה כמעט לאף אחד אף פעם. לא התראיינתיואני לא אוהב לדבר על העבר, זה קרה מזמן,

אני לא יודע את מי זה מעניין היום".ײגם בתו של פלנגן, קארין, החיה בארץ, מו

דה כי אביה הוא אגוז קשה לפיצוח וכי כמעטלא שיתף את בני משפחתו בסיפור הזה. "הואלא מדבר על זה, הוא לא מספר", היא אומרת."זה איזה קטע בחיים שלו שהוא לא מזכיר.

הוא לא רוצה שיתייחסו אליו כאל גיבור".

הזירה ל, מלך ו הקרומוהרעיון לגנוב קרומוולים מהצבא הבריטינולד במוחו של "הזקן", מראשי ההגנה דאז,יצחק שדה. ערב אחד הוא נפגש בבית קפהײקטן בקצהו הצפוני של רחוב דיזנגוף עם מפ

קד יחידת הרכש של ההגנה, פנחס (פיניק)וזה, ושיתף אותו בתוכניותיו לראות חטיבה

עברית משוריינת.

רץ קו ר עמי ©Ø˝ הו כפר שמרי ל ן המח¢ או י ז מו ¨ ן ד טפרסו דו ת בו באדי ם מי לו צי Ø

מייק פלנגן∫¢רציתי להישארכאן ולעזורלדפוקיםÆולחלשיםרציתי לעזורליהודים נגד כלהערביםשמסביבם¢

ב

הוא עסק אז בהקמתה של חטיבה 8,החטיבה המשוריינת הראשונה של כוחהמגן הצעיר, שבמסגרתה הוקם גדוד 82,שאט אט החל להתארגן והשיג טנקיהוצ'קס צרפתיים מיושנים, פלוס טנק

שרמן אמריקאי ישן אחד ללא תותח. טנקי קרומוול היו אז רק משאת נפש. הםנחשבו לכליל השלמות ולמילה האחרונה בענף.הקרומוול צויד במנוע "רולס רויס", 600 כוח סוס.ײעל אף משקלו, 28 טון, הוא נחשב למהיר בין הט

נקים שהתרוצצו בזירת הלחימה המקומית, והואנשא עליו תותח 75 מ"מ ושני מקלעים. "היה ברורײכי השגת טנקים מסוג קרומוול, שהיו בשימוש הי

חידות האחרונות של הצבא הבריטי שעדיין שהוײבארץ, תביא לשיפור משמעותי באיכותו של השײריון הישראלי", קבע היסטוריון עמותת יד לש

ריון, עמיעד ברזנר, בספרו "ניצני שריון". ראש המטה הארצי של ההגנה, ישראל גלילי,אמר אז לשדה: "אם תצליחו יהיה זה מפעל אדיר.חשיבותם של טנקים מסוג זה לצבאנו לא ניתנת

להערכה". הניסיון הראשון להשיג טנקי קרומוול נעשהײבײ23 במאי 48'. הצבא הבריטי התכונן לפינוי הסוײפי מהארץ, ואת הטנקים מבסיס רמת דוד הם הע

בירו לחיפה. אנשי הרכש של ההגנה יצרו קשר עםמספר טנקיסטים בריטים, וסיכמו איתם כי במהלךהובלת הטנקים יופנו חלק מהם, אלה שינועו בסוףהשיירה, אל דרך צדדית, שם יקבלו אותם אנשיײההגנה, יסיעו אותם לכיוון תל אביב וישלמו לב

ריטים עבור כל טנק כזה 3,000 לירות שטרלינג. זה לא עבד. ניסיון כושל של האצ"ל לשדודשריונית בריטית הגביר אצלם את הערנות, מנע

את הוצאת התוכנית המקורית אל הפועל, ושלחײאת אנשי ההגנה לחפש אלטרנטיבה. ככה הם הגי

עו אל פלנגן ומקדונלד.

גה תיאורטי נהי ד לימוײ"הגעתי לארץ מאירלנד בערך בגיל 21", מס

פר פלנגן. "שירתתי בארץ כשלוש שנים ואהבתיאת ישראל. בכל התקופה הזו לא חזרתי לאירלנדלחופשה אפילו פעם אחת. אין מה לעשות, ככה זההצבא. אתה פשוט הולך לאיפה ששולחים אותך.ההורים נשארו באירלנד והקשר היחיד עם הבית

היה דרך מכתבים". איך נוצר הקשר עם אנשי ההגנה?

"אני כבר לא זוכר של מי היתה היוזמה. פשוטײהם היו צריכים את הטנקים, אז עשינו את זה. גנײבנו את הטנקים שהיו בשדה התעופה בחיפה וער

קנו איתם. זה היה היום האחרון לפני שהתכוונולעזוב את הארץ".

למה הסכמתם לעשות את זה?"אני אירי, מקדונלד סקוטי, וככאלה לא ממשחיבבנו את האנגלים. זו היתה רק אחת הסיבותשרצינו להישאר פה. זה ועוד כמה דברים. בין כה

וכה לא היה לי מה לחפש בבית". ײבשבוע האחרון לפני הפינוי נותרה במחנה הג

דוד הבריטי רק מחלקה אחת, שהחזיקה בארבעהטנקים. הרעיון היה לגנוב את כולם. התכנון היהײפשוט: פלנגן ומקדונלד יאמנו שני אנשים מההג

נה בנהיגת טנק קרומוול, והם יסייעו בגניבת שניהטנקים האחרים. הבעיה היתה שהאימון היהײתיאורטי בלבד. הוא התנהל בבתי קפה בעיר התח

תית ועל הכרמל, בעזרת שרטוטים וציורים.ײלא פלא שה"אימון" הזה התגלה אחר כך כב

עייתי ביותר. "עד כמה שאני זוכר הם ידעו לנהוגבטנקי שרמן", מספר פלנגן. "אבל כשנדרשו

לנהוג בקרומוול זה לא כל כך הלך להם".ײהטנקים היו מוכנים לתזוזה, עמוסים בתחמוײשת רזרבית, במנות קרב ובמכשירי קשר, אבל הב

ריטים, לשם ביטחון, ניתקו אחד מכבלי מערכתהחשמל בכל טנק. זה היה עשוי להיות יעיל, אך

לא מול פלנגן ומקדונלד המנוסים.שעת השי"ן נקבעה לײ1 בלילה. הרעיון היהשפלנגן ומקדונלד יחליפו את השומרים בשערהמחנה, ובעזרת שני הנהגים הנוספים יניעו אתארבעת הטנקים וייצאו בשיירה אל מחוץ למחנה. ײבשעה שנקבעה חדרו אנשי ההגנה לבסיס, ביײניהם אנשי הרכש יעקב זיניוק ואברהם ברושי, ומײכאן ואילך מתפצלות הגרסאות. גירסה אחת, המו

פיעה בספרו של וזה "המשימה — רכש" ובסיפוריושל זיניוק טוענת כי לא הכל התנהל כמתוכנן.

"בעלי בריתנו במקום לא הצליחו לקבל עלעצמם את תפקיד השמירה על השער באותו ערב",

ײכותב וזה. "בשעה האחרונה התחרט אחד הטנקיסטים הבריטים על העיסקה, ולכן החליטו השנייםלשכב לישון וביטלו את הפעולה. אנשינו, שחדרוײפנימה, החלו לחפשם באוהלים. הם העירו את הש

ניים משנתם ושאלו לפשר הדבר. אחד מהם הסבירכי כבר התקלה הראשונה, העובדה שלא הצליחולהתייצב בשער לשמירה, היא אצבע אלוהים, אותכי יש לסגת מביצוע הפעולה. הוא ביקש מאנשיהרכש שיניחו להם לנפשם ויוותרו על הפעולה".

זיניוק עצמו סיפר כי הוא וחברו שלפו אקדחיםײואמרו לשניים כי אין ברירה אלא להמשיך כמתו

כנן. זה הספיק עבור הבריטים, שקפצו לתוך שניטנקים. על השניים הנוספים עלו אנשי ההגנה.

הגירסה השנייה, זו המופיעה בספרו של ברזנר,מספרת ששני אנשי ההגנה הוחבאו בבסיס, ובשעהײהיעודה חברו לשני הבריטים כדי לגנוב את הטנ

קים. "אני לא חושב שהגירסה הקודמת נכונה",הוא אומר השבוע. "עובדה שאחרי זה הם היו אנשיצוות מסורים בצבא שלנו ועליהם נבנו הצוותים

האחרים בפלוגה של גדוד 82". גם פלנגן צוחק למשמע גירסת אנשי ההגנה."כל אחד כותב כל מיני סיפורים. קודם כל לא היושם בכלל אוהלים, אלא בניינים", הוא אומר.ײ"שנית, שני חבר'ה נכנסו לבסיס והתחבאו באווי

רון קטן שהיה בבסיס ושהיה שייך לאיזה יהודיײעשיר. אנחנו ידענו שהם בפנים, וכשצריך היה לנ

סוע הוצאנו אותם מהאווירון, בלי אקדחים ובליײשום דבר. אחר כך הלכנו לארבעת הטנקים שעמ

דו בבסיס. הם רצו להוציא את ארבעתם". ײזה לא ממש הצליח. שיעורי הנהיגה התיאור

טיים נחלו כישלון חרוץ. אחד הנהגים החדשיםהתבלבל, לא הצליח להתניע את הטנק, נטש אותוועזב את המחנה בריצה. שלושת הטנקים האחריםפתחו בנסיעה ויצאו משער המחנה. כמה עשרותמטרים משם נתקע גם תלמיד הנהיגה השני. הטנקשלו החל להתחפר בחול ונסיונות החילוץ נכשלו

משום שהוא לא שלט בתיבת ההילוכים."אחד הטנקים שבר את הגיר והשני לא הצליח

ºººººº

❘¥∏❘≥∞ Æ≥ Æ≤∞∞∑❘תל אביב❘

ºººººº

מייק פלנגן∫ ¢גßיפ עם אנשיההגנה נסעלפנינו והובילאותנו לגניÆהתערוכה הישניםידעתי איפהנמצאת תל אביב¨אבל לא ידעתיאיך מגיעים לגניהתערוכהÆ זהלקח כמה שעותÆעד שהגענותשמע¨ זה היהלילה והטנקיםהאלה נוסעיםמהר¢

ניסיון כושל שלהאצ¢ל לשדודשריונית בריטיתהגביר אצלםאת הערנות¨מנע את הוצאתהתוכניתהמקורית אלהפועל ושלחאת אנשיההגנה לחפשÆאלטרנטיבהככה הם הגיעואל פלנגןומקדונלד

טפרסוןÆ מקדונלד אהב לשתות

אאווןןרר��

בבאאלל

נניידד

םם∫∫ ללוו

צציי ¬¬

פלוגה בß של גדוד≥∏Æ פלנגן ©שני

מימין® ומקדונלד©משמאל למטה®

¬¬ צצייללווםם∫∫ ממללנניי פפננטטווןןאחד מטנקי הקרומוול הגנובים כאנדרטה ביד לשריון בלטרון

חיל השריון

מקדונלד ©מימין® ופלנגןÆ בשירות ההגנה

∞≤❘תל אביב❘ Æ≥ Æ≤∞∞∑❘µ±❘

דן סמואל¨ נכדו של הנציב העליון הרברט סמואלÆ ¢הבטיחו לשלם להם עבור העבודה הזאת¢

להניע", נזכר פלנגן. "כמה שאתה מלמד, זה לאתמיד מצליח. יש לאנשים לפעמים רצון, אבלכשהם באים לבצע זה לא הולך. אני ומקדונלדײפשוט היינו מיומנים יותר. לשנינו יצא הרבה פע

מים לנהוג לפני כן בטנקים האלה". שני הבריטים, רכובים על שני הקרומוולים,ײשעטו עד קיבוץ יגור, אלא שאז שוב נתקעה התוײכנית. "היו אמורים להגיע מובילים לקחת את הט

נקים, אבל כמו כל דבר אז הם לא הגיעו, אז פשוטנסענו איתם על הכביש. ג'יפ עם אנשי ההגנה נסעײלפנינו והוביל אותנו לגני התערוכה הישנים. אמײנם ידעתי אז איפה נמצאת תל אביב, אבל לא ידײעתי איך מגיעים לגני התערוכה, לשם היינו צרי

כים להביא את הטנקים. זה לקח כמה שעות עדײשהגענו. תשמע, זה היה לילה והטנקים האלה נוס

עים מהר".

נג רות שטרלי לי 5 ,000ײאת הדרך לתל אביב עשו הטנקיסטים דרך וא

די מילק. אנשי ההגנה הכינו מבעוד מועד מכוניותישנות, משאיות כבדות עמוסות חצץ, גרוטאותוחביות כדי לחסום ולעכב את התקדמות המרדףהבריטי. בכל מקום שבו עברו הטנקים דאגו אנשיײההגנה לפנצ'ר את גלגלי המשאיות, כדי שלא ני

תן יהיה להזיזן מהכביש."עם פריצת הטנקים את שער המחנה ניתן אותײאזעקה", סיפר זיניוק באחת ההזדמנויות. "רבה היײתה המהומה. חלפה כמחצית השעה עד אשר התאײרגנה הרדיפה. בינתיים התרחקו הטנקים והמחסו

מים הורדו. אווירונים המריאו לתור את כבישיהארץ, לגלות בהם את הקרומוולים ולפתוח

עליהם באש בכל מקום שייראו".אבל המבצע הוכתר בהצלחה. פלנגן ומקדונלדײהגיעו עם הטנקים לגני התערוכה הישנים והברי

טים, שעבורם היתה זו חרפה רצינית, זעמו ואףהציעו עיסקת חליפין — שני הקרומוולים יוחזרוובמקומם תקבל ההגנה שלושה טנקים מסוג אחר.הם גם ביטלו ארוחת פרידה חגיגית שתוכננה עם

ראש עיריית חיפה דאז, שבתאי לוי ז"ל. אנשי ההגנה סירבו. הם העבירו את הטנקיםמתל אביב למחבוא בשכונת בורוכוב בגבעתיים,שם הם הוסתרו בחצרו של אחד מאנשיהם במשךמספר ימים, עד שהועברו למחנה תל ליטווינסקי(כיום תל השומר), שם התארגנה חטיבה 8 לקראת

היציאה למבצע דני.רן אלדמע (81), איש ההגנה, מוותיקי שכונתבורוכוב, שבחצר ביתו נמצא הסליק הראשון שלההגנה, זוכר זאת עד היום. "הקרומוולים הוחבאובפרדסים, על יד מכון המים", הוא מספר השבוע."לאחר שהם נגנבו הם הוחבאו פה ביחד עם

זחל"מים נוספים".ײבמקביל החביאו אנשי ההגנה את פלנגן ומקדו

נלד. "לקחו אותנו לאיזה מלון ברמת גן שההגנהסידרה לנו והסתתרנו בו כמה ימים", נזכר פלנגן."לאחר מכן ערקנו עם הטנקים לצבא הישראלי,לחטיבה 8, בפיקודו של יצחק שדה. הוא קיבל אתפנינו בחטיבה, אבל לא היה קל לתקשר איתו. הואײלא דיבר אנגלית כל כך טוב ואני לא דיברתי עב

רית". ליונל דרוקר, יהודי קנדי, אז קצין צעיר שהגיעארצה והתנדב להילחם במלחמת השחרור, נשלחעל ידי יצחק שדה לפגוש את פלנגן ומקדונלדבמלון שבו התחבאו. מאחר שבקנדה שירת כקציןשריון מינה אותו שדה לאחראי הטנקים בחטיבה 8

ולמפקד פלוגה ב' בגדוד."הוא קרא לי יום אחד ואמר שיש לו הפתעהבשבילי", משחזר השבוע דרוקר (82) את הלילהההוא. "הוא נתן לי את האוטומוביל שלו ואמר ליײ'סע לתל אביב, לגני התערוכה בצפון רחוב דיזנ

גוף, שם תראה את הטנקים'. יצאתי לשם וראיתיאת הקרומוולים. שאלתי איפה הנהגים, אז אמרוײלי שהם ברמת גן, במלון. נסעתי לשם לראות או

תם. הגעתי למלון והם קיבלו אותי עם אקדחשלוף, כי הם פחדו שאולי הבריטים עלו עליהם.פלנגן ומקדונלד הצטרפו אלינו כחיילים ולחמואיתנו בקרבות לכל אורך מלחמת השחרור. הם היו

חיילים טובים". הם סיפרו לך איך הגיעו הטנקים?

"הם לא הרבו במילים על זה. אני חושב שהםקיבלו כסף, אבל התייחסנו אליהם כאל גיבורים".ײדרוקר מצביע על תמונת הקרומוולים, שצול

מה בשדה התעופה בלוד, לאחר שנכבש על ידיהגדוד. הוא יודע לזהות בתמונה גם את מקדונלד

וגם את פלנגן. "פלנגן נשאר בארץ והתחתן עםבחורה ישראלית", הוא אומר. "הייתי בחתונהשלהם והם הקימו משפחה בארץ. מקדונלד לא

נשאר, הוא ברח. היו בעיות איתו"."הוא אהב לשתות. אני זוכר שגררתי אותו פעםכשהיה שיכור", מספר תא"ל (מיל') דוד טפרסוןײ(80), שהקים בביתו הפרטי בכפר שמריהו את מוײזיאון המח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). בקלסר על או

דות גדוד 82 ניתן לראות את תמונותיהם של שניהסמלים הבריטים שהצטרפו לכוחותינו.

בין העדויות השונות נמצאת גם עדותו של דןסמואל, נכדו של הנציב הבריטי הראשון בארץ,הרברט סמואל, שהיה בעצמו מפקד ביחידת שריוןבריטית, הגיע לארץ, התנדב לצה"ל, לחם בקרבותײמלחמת השחרור ואף מונה על ידי יצחק שדה למ

דריך הראשי של בית הספר לשריון של גדוד 82. "הבטיחו לשלם להם עבור העבודה הזו", הואכותב בזכרונותיו. "אני מאמין שײ5,000 ליש"ט כלאחד, מחיר נמוך בהתחשב בעובדה שבאותו זמן

מחיר טנק קרומוול היה כײ40 אלף ליש"ט.ײשניהם הרגישו אי נוחות במידה מסוימת למײצוא עצמם זמן קצר לאחר מכן מעורבים אי

תי, רב סרן מהגדוד שלהם לשעבר". ײ"מקדונלד היה חייל לא ממושמע, שפי

קד על אחד הקרומוולים בלחימה בלטרון",הוא ממשיך ומספר. "פעם אחת, ללא רשות,

הוא 'שאל' את הג'יפ של מפקד הגדוד ונסעלתל אביב להילולת שתייה באיזה בר. המג"דײשלח אחריו חיילים שמצאו אותו וגררו אותו מה

בר בחזרה לבסיס. המג"ד, בשיטות המשמעת שלהצבא האדום, היכה אותו.

"התקרית הובאה לידיעתו של יצחק שדה. הוא,בחוכמתו, החשיב את זה שגניבת הג'יפ והמכותמקזזות זו את זו והעניין נשכח, אבל מקדונלדנשאר טראבל מייקר ולאחר מכן נאלץ לעזוב אתהארץ. הוא לא יכול היה לחזור לבריטניה, שם הוא

נחשב לעריק, ואני מאמין שהוא נסע לקנדה". גם לפלנגן אין מושג איפה נמצא היום שותפוײלגניבת הטנקים. "הוא נסע מהארץ ואני לא שמע

תי ממנו אחרי זה", הוא אומר.את פלנגן סמואל מתאר בזכרונותיו כאיששקט וחייל מצטיין. הוא מתאר גם את יום חתונתו,שבה נכח, בבית קפה תל אביבי: "מקדונלד היההשושבין שלו. הרבי איחר ופלנגן פנה למקדונלדואמר לו משפט בלתי נשכח: 'ג'יזוס קרייסט, מק,

איפה הרבי?'".

ºººººº

ºººººº

מייק פלנגן∫ ¢לקחואותנו למלון ברמת גן

שההגנה סידרה לנוÆוהסתתרנו בו כמה ימים

לאחר מכן ערקנו עםהטנקים לצבא

הישראלי¨ לחטיבה ∏¨בפיקודו של יצחק

שדהÆ הוא קיבל אתפנינו בחטיבה¨ אבל לאÆהיה קל לתקשר איתוהוא לא דיבר אנגלית

כל כך טוב ואני לאדיברתי עברית¢

דן סמואל∫ ¢מקדונלדÆהיה חייל לא ממושמעפעם אחת¨ ללא רשות¨

הוא ßשאלß את הגßיפשל מפקד הגדוד ונסע

לתל אביב להילולתÆשתייה באיזה בר

המג¢ד שלח אחריוחיילים שמצאו אותו

וגררו אותו מהברבחזרה לבסיס ושם

הוא נתן לו מכות¢

חיל השריון

ליונל דרוקר∫ ¢הגעתילמלון והשניים קיבלו

אותי עם אקדח שלוף¨כי הם פחדו שאולי

Æהבריטים עלו עליהםפלנגן ומקדונלד

הצטרפו אלינוכחיילים ולחמו איתנו

בקרבות לכל אורךמלחמת השחרורÆ הם

היו חיילים טובים¢

דרוקרÆ ¢הייתי בחתונת פלנגן¢

¬אאווןן

רר"" בב

אאללנניי

דדםם∫∫

ללווצציי

טטווןןפפננ

נניי ממלל

םם∫∫ ללוו

צציי ¬¬

תא¢ל ©מיל® מנשה ענברÆ חוצפה חיובית

❘µ≤❘≥∞ Æ≥ Æ≤∞∞∑❘תל אביב❘

מייק פלנגן והקרומוולÆ ¢לא ממש חיבבנו את האנגלים¢

התכנון היהשפלנגןומקדונלד יאמנושני אנשי הגנהבנהיגת טנקקרומוול¨ והםיסייעו בגניבתשני הטנקיםהאחריםÆ ¢עדכמה שאני זוכרהם ידעו לנהוגבטנקי שרמן¢¨Æמספר פלנגן¢אבל כשנדרשולנהוג בקרומוולזה לא כל כךהלך להם¢

אח, איפה הן הבחורות ההןכשהסתיימה המלחמה נשאר פלנגן בארץײכאזרח עובד צה"ל ושימש כמנהל מחלקת תי

קוני טנקים בסדנת השריון בבסיס בג'וליס. הואײהתגייר, התחתן עם בחורה ישראלית, רות, שאוײתה פגש בצבא, הם גרו בחולון ובהמשך עברו לקי

בוץ שער העמקים — בעקבות חברו, אמנון דומני,שפגש בצבא.

ײהם גרו בקיבוץ מעל 30 שנה וגידלו בו את שני ילדיהם — דני, שנפטר לפני כמה שנים ממחלה; וקארין,שגרה כיום בהוד השרון. בקיבוץ היה פלנגן אחת הדמויותהמרכזיות בתחום גידולי השדה. הוא למד אגרונומיה,ײובהמשך גם הקים את מוסך המועצה האזורית זבולון. לפײני כײ20 שנה, לאחר פטירת אשתו, האיצו בו הילדים לנ

סוע לקנדה להתאוורר, שם פגש ידידה ישנה שלו, שירלי,אף היא אלמנה. הם נישאו וגרים כיום בטורונטו.

ײ"מייק מאוד התלהב מההתקוממות, מהפלמ"ח, ממלחמת השחרור, מאיך שמדינה קטנה שעוד לא קמה נלחמתלשחרורה, בקיצור ציוני. ותבין, הוא לא היה יהודי", אומרדומני. "הצעד שהוא עשה, העריקה מהצבא הבריטי, מנעממנו במשך כל חייו לחזור למולדתו ולבקר את הוריו".

"אחרי המקרה לא יכולתי לחזור לאירלנד. הם לא היוכל כך מבסוטים", נזכר פלנגן. "ידעתי שאם אכנס לשםײזה לא יהיה טוב. אני בחור שאוהב שקט, אני לא הולך לח

פש לי כל מיני צרות, אז לשם בטח לא חזרתי. את ההוריםשלי ראיתי רק כשהם באו לבקר אותי בארץ, כשנולד לי

ילד". באחד מימי חמישי הקרירים של חודש דצמבר האחרוןײנסע דומני עם אשתו ונכדיו לביקור באתר יד לשריון בלײטרון. בין היתר הוא נהנה לראות שם את שני טנקי הקרו

מוול ולהיזכר בסיפוריו של חברו, פלנגן. בעוד הוא מספר לנכדיו על עלילות הגבורה של ידידוהטוב, משהו צרם את אוזנו. "כשהתקרבתי למקום היתהשם קבוצת מבקרים עם שני מדריכים שהסבירו בעבריתובאנגלית איך 'קיבלנו' את הקרומוול", הוא כותב במכתבששלח למרכז המבקרים וההדרכה בלטרון. "הקשבתילמילים הספורות שנאמרו, ובין השאר קלטהאוזני את המדריך מספר כי נשלחו בחורותײלפתות את שני הבריטים, ובהשפעתן הם ער

קו מצבאם יחד עם הטנקים.ײ"לא האמנתי למשמע אוזני. הרשיתי לעצ

מי להעיר כי זו טעות, ולא זו הסיבה שבגינהײעברו החיילים לצידנו. הנכון הוא כי מייק, אי

רי ששירת בצבא הבריטי כאיש טכני, וחברוהסקוטי עברו לכוחותינו, קודם כל משוםײשראו שמלחמתנו היא צודקת — מיעוט שנל

חם על עצמאותו, ובדרך זו חשבו כי יוכלולהועיל למאמץ המלחמתי. כאזרח אירי שהיהײזר בקרב האנגלים הוא היה רגיש יותר למצב

נו באותה עת וחש הזדהות מלאה עם מאבקנו". ײפלנגן צוחק כשהוא שומע את סיפור הבחו

רות. "אם זה נכון, אז אני תוהה מדוע הבחורותהאלה עוד לא הגיעו", הוא מתבדח. "אני עודײמחכה להן, כי אלי הן לא הגיעו. מי יודע, או

ººººººחיל השריון

ºººººº

¬¬ צצייללווםם∫∫ טטדדיי בברראאווננרר¨ ללעע¢¢ממיצחק שדה

❘µ¥❘≥∞ Æ≥ Æ≤∞∞∑❘תל אביב❘

לי הן עוד בדרך לפה". ײוכסף? קיבלתם כסף עבור גניבת הטנ

קים? "לא, איזה כסף? לא כסף ולא בחורות. כל זה

סיפורי אגדות". "כל כך הרבה שנים עברו מאז, ברור שהתפתחו כלמיני מיתוסים", אומר מנכ"ל עמותת יד לשריון, תא"ל(מיל') מנשה ענבר. "יש מעטפת שלמה של אנקדוטותשהתחברו לסיפור. הסיפור על הבחורות הוא קשקוש,אבל זה מלהיב. בגופנו אנו צריכים לבלום את המדריכיםבאתר מלספר את מה שמגיע אליהם מכל מיני אנשיםײשאוהבים לצרף סיפורים לפנטזיה של מלחמת העצײמאות. האמת ההיסטורית מספיק הרואית גם ככה, זה סי

פור מדהים גם בלי להוסיף לו מלח ופלפל". לך יצא פעם לפגוש את פלנגן?

"כן. הוא הגיע לביקור לפני כשלוש שנים. הוא נמנעמאוד מלפתח שיחות סביב העניין של הקרומוולים, הוארק היה מוכן להזדהות כמייק פלנגן שקשור לטנקים.מנהלת מרכז המידע שלנו, שמכירה את הסיפור, קראהלי לפגוש אותו, אבל הוא אפילו לא רצה לשבת במשרדשלי. הוא לא רצה לפטפט על פרטים שקשורים בסיפור.ײ"יש אצל האנשים האלה חשש. למה להם עכשיו להײסתבך? אצלנו זה אולי נחשב למעשה אמיץ, אבל בברי

טניה זה נחשב בגידה במולדת. זה הרי לגנוב שני טנקים,ועוד להוציא אותם, ככה בחוצפה, מהשער של הבסיס". פלנגן מחייך כשהוא נזכר בביקור הזה. "ראיתי אתהטנקים שם עומדים בשקט", הוא אומר. "וזה עשה לי

טוב בלב. יותר טוב ככה מאשר כשהם בלחימה". ¬

ºººººº

חוד החניתײבמלחמת השחרור היו הקרומוולים חוד החנית של פלוגה ב' בגדוד 82 של חטיײבה 8, בפיקודו של יצחק שדה, שרובה ככולה הורכבה מאנשי מח"ל ועריקים ברי

טים, ביניהם פלנגן ומקדונלד. היא כונתה "הפלוגה האנגלית". הקרומוולים השתתפו בין היתר במבצע דני (כיבוש לודײרמלה וההתקפה עלײלטרון), במבצע יואב (כיבוש משטרת עיראק סואידן וקרב עיראקײאל מנשיה) ובמ

בצע חורב (כיבוש ניצנה וקרבות אבו עגילה ואל עריש שבסיני).ײבמהלך הקרבות לכיבוש שדה התעופה לוד הושבת אחד הקרומוולים לאחר שהסתבך בתיל, והיה צורך לנסוע במיוחד לחיפה כדי להביא לו גלגל מרכב חלופי.

בניסיון החמישי והאחרון לכבוש את לטרון, בײ18 ביולי 48', הימר יגאל אלון,מפקד המבצע, על התקפת שריון חזיתית. הכוח המשוריין שכלל את הקרומווליםהתקדם לעבר המטרה. אחד הקרומוולים החל לירות לעבר בניין המשטרה ואף פגעבתותח ירדני ובצריח הבניין, אולם אז חלה תקלה בתותח — תרמיל נתקע בקנה.ײמפקד הטנק, איש מח"ל מדרום אפריקה, אמר בקשר שהוא חוזר לנקודת הי

ציאה, לתיקון התקלה. הוא התכוון כמובן לעלות בחזרה ולהילחם, אולם היתה איהבנה, הוא דיבר באנגלית, וכל הכוח הסתובב אחריו והחל לרדת למטה בעקבותיו.כשהתברר כי לא היתה כוונה לסגת אלא רק לתקן תקלה היה כבר מאוחר מדי, כיהפסקת האש עם הירדנים נכנסה לתוקפה ולטרון נשארה עד 67' מחוץ לגבולות

המדינה. אחרי המלחמה יצאו הטנקים מהשירות. את אחד מהם הציבו כאנדרטה מול ביתחיל השריון בתל אביב, ואת השני בתערוכת טנקים בבית הספר לשריון בג'וליס.מספר שנים לאחר שהוקם אתר ההנצחה לחללי חיל השריון בלטרון הם הועברוײלשם. אחד הוצב באנדרטה לבעלות הברית שלחמו במלחמת העולם השנייה, והשײני בתערוכת הטנקים שהשתתפו במלחמת העצמאות. טנק הקרומוול אף זכה לכ

בוד להתנוסס על סמל חיל השריון.

חיל השריון

מייק פלנגן∫ ¢לא יכולתי יותרÆלחזור לאירלנדהם לא היו כלÆכך מבסוטיםידעתי שאםאכנס לשם זהלא יהיה טובÆ אנילא הולך לחפשלי כל מיני צרות¨אז לשם בטחלא חזרתיÆ אתההורים שליראיתי רק כשהםבאו לבקר אותיבארץ¨ כשנולדלי ילד¢

טנקהקרומוול

באתר יד לשריוןבלטרוןÆ ¢הכימהיר בזירה¢¬¬ צצייללווםם∫∫ממללנניי פפננטטווןן